‫"שדות הקברים" ‪ -‬על בתי העלמין של עין חרוד‬ ‫יורם בר‪-‬גל‬ ‫החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫המאמר בוחן את שני בתי העלמין שבקיבוץ עין חרוד (מאוחד) על רקע ההיסטוריה היישובית‪ .‬בית העלמין‬ ‫הישן ליד הגלבוע נפתח סמוך להקמת הקיבוץ‪ .‬בעקבות הרצחו של חיים שטורמן בשנת ‪ ,1938‬נפתח בית‬ ‫עלמין חדש צמוד לחצר המשק‪ .‬המאמר מראה את התפתחות הנוף של שני בתי העלמין בהשפעת התכנון‬ ‫ואירועים היסטוריים שונים שהביאו למעבר ממעמדם השולי למעמד מרכזי בחיי הקהילה‪.‬‬ ‫כמו כן מנסה המאמר לבחון את אחד העקרונות החשובים של הקיבוץ כקהילה סוציאליסטית שחרטה על‬ ‫דגלה את ערך השיוויוניות בין בני האדם‪ .‬מתוך מיפוי המצבות שהוקמו בין השנים ‪ 2010-1921‬נראה‪ ,‬כי‬ ‫כמו "בחיים הארציים" הניסיון לשמור על ערך השיוויויות בעין חרוד (מאוחד) אינו דוגמטי וחד‪-‬משמעי‪.‬‬ ‫בית העלמין משקף היטב את הבידול החברתי בו נקטו חברי הקיבוץ‪ .‬כאשר בידלו את עצמם מהוריהם‪.‬‬ ‫עוד נמצא כי חברים יוצאי דופן‪ ,‬שזכו בחייהם להערכה ולתהילה ברמה הארצית‪ ,‬ההתייחסות של הקיבוץ‬ ‫אל מותם וקבריהם‪ ,‬היתה שונה מזו של "חבר מהשורה"‪.‬‬ ‫מילות מפתח‪ :‬בית קברות‪ ,‬קיבוץ‪ ,‬עין חרוד‪ ,‬גאוגרפיה תרבותית‪ ,‬בידול חברתי‪.‬‬ ‫פתח דבר‬ ‫כשלושים שנה עברו ושוב חזרתי ל"עמק"‪ .‬אז‪,‬‬ ‫בראשית שנות השמונים "הוטרדה מנוחת מייבשי‬ ‫הביצות בעמק"‪ ,‬בניסיון להבין את הלהט של עיצוב‬ ‫התודעה הציונית על רקע הנתונים הגאוגרפים של‬ ‫ימי הבראשית‪ .‬אמנם‪ ,‬זאת אותה פינת חמד בארץ‪,‬‬ ‫אבל למעשה המקום וגישת המחקר הם אחרים‪:‬‬ ‫במהלך אותן שנים התקבע במחקר המושג "זיכרון‬ ‫קולקטיבי" מה שמאפשר תובנות תרבותיות רחבות‬ ‫ויכולת הבנה טובה יותר של "המציאות ההיסטורית"‪.‬‬ ‫במקביל השתנתה הגאוגרפיה התרבותית‪ ,‬שהלכה‬ ‫והדגישה פרשנויות של "טקסטים" כמוקד‬ ‫חקירה בתחומה‪ .‬בין השאר נכללים תחת המושג‬ ‫"טקסטים" ייצוגים רבים מעשה ידי אדם‪ :‬מדיה‬ ‫כתובה ומצולמת‪ ,‬שמות בנוף‪ ,‬צבעים וסימני נוף‬ ‫אחרים‪ .‬לפיכך גם מצבות‪ ,‬אנדרטאות ואתרי זיכרון‬ ‫הם טקסטים נופיים הניתנים לקריאה ולפרשנות‬ ‫בעזרת כלי מחקר מתאימים‪ .‬עם זאת‪ ,‬למרות‬ ‫שבתי עלמין הם משימושי הקרקע הנפוצים ברוב‬ ‫התרבויות בעולם‪ ,‬הגאוגרפיה לא מרבה לחוקרם‪,‬‬ ‫אולי עקב משיכתו של המקצוע‪ ,‬בעשרות השנים‬ ‫האחרונות‪ ,‬לתחומים יישומיים כתכנון‪ ,‬סביבה‬ ‫‪1‬‬ ‫ועוד‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬מתקיים מחקר עשיר של בתי עלמין‬ ‫בדיסציפלינות אחרות‪ ,‬כולל מחקרים רבים בתחומי‬ ‫בתי העלמין היהודיים ברחבי העולם‪ .‬מעבר לסוגיות‬ ‫קלסיות כמיקום ביחס ליישוב ולנוף הטבעי‪ ,‬יש‬ ‫עניין לחוקר התרבותי גם בסוגיות נוספות בבתי‬ ‫העלמין‪ :‬תכנונם‪ ,‬התפתחותם‪ ,‬דפוסי המצבות‬ ‫ועיצובן‪ ,‬הטקסים והסמלים הקשורים לתרבות‬ ‫המוות‪ .‬נושאים אלה לא מנותקים מהקהילה שאותה‬ ‫משרת שדה הקברים שמהווה חלק הכרחי ובלתי‬ ‫נפרד ממנה‪ .‬יוצא אפוא‪ ,‬שמחקר בתי העלמין‪ ,‬מניח‬ ‫הנחת יסוד והיא שמקום משכן המתים משמש‬ ‫מראה של חיי הקהילה‪ ,‬ערכיה ואמונותיה‪ .‬כמו כן‬ ‫‪1‬‬ ‫בארץ נחקרו על ידי גאוגרפים בעיקר בתי עלמין צבאיים‬ ‫כגון בהר הרצל‪ ;Azaryahu 1996 :‬ראה גם מאמרו‬ ‫הייחודי של עמירם גונן על הר המנוחות בירושלים‪:‬‬ ‫‪Gonen 1997‬‬ ‫תבניות נופים תרבותיים (‪92-63 )2011‬‬ ‫‪64‬‬ ‫יורם בר‪-‬גל‬ ‫משקף את השתנות רמת החיים‪ ,‬סוג האוכלוסייה‬ ‫שחיה בה ומעיד על חדירת השפעות תרבותיות‬ ‫‪2‬‬ ‫חיצוניות‪.‬‬ ‫המפגש הנוכחי עם "מייבשי הביצות" של אז אינו‬ ‫עוסק בעשייתם בשינוי נוף הארץ‪ ,‬אלא מתמקד‬ ‫ב"משכן הנצח" שלהם בבתי העלמין‪ .‬בחרנו להתרכז‬ ‫בקיבוץ עין חרוד בגלל ראשוניותו בעמק וחשיבותו‬ ‫ההיסטורית בתנועת "הקיבוץ המאוחד" ‪ -‬הוא‬ ‫היה "ספינת הדגל" שלה‪ .‬אנו משערים כי שדות‬ ‫הקבורה של עין חרוד משקפים את עולם התמורות‬ ‫התרבותיות שעבר היישוב ‪ -‬ממחנה ארעי‪ ,‬של‬ ‫קבוצת משימה חד‪-‬גילית‪ ,‬ליישוב קבע מבוסס‬ ‫כלכלית ורב‪-‬גילי‪ .‬מטרת המחקר‪ ,‬אפוא‪ ,‬היא לבחון‬ ‫את התהוותם של בתי הקברות ואת משמעותם‬ ‫כ"מקום" במרקם החיים בקיבוץ‪ .‬כמו כן ברצוננו‬ ‫לנסות להבין באיזה מידה בתי הקברות משקפים‬ ‫את מתח הערכים והקונפליקט שבין השיוויוניות‬ ‫לשונות האישית‪ .‬בחרנו ללכת בדרך מתודולוגית‬ ‫שהציע אבריאל בר‪-‬לבב‪ 3.‬הוא טוען כי אפשר‬ ‫לפרש את מאפייני בית הקברות היהודי על פני‬ ‫מספר היבטים‪ .‬מאחר ומסגרת המאמר מצומצמת‬ ‫מהיקף הסוגיות שעולות ממחקר בית העלמין‬ ‫בעין חרוד‪ ,‬בחרנו להציג כאן רק שני היבטים‪( :‬א)‬ ‫"שוליות ומרכזיות" (ב) "מרחב המתים"‪ .‬במידה‬ ‫מסוימת הדבר דומה לגישתה של ברברה מאן‬ ‫כאשר סיפרה את סיפורו של בית העלמין הישן‬ ‫בתל אביב‪" :‬כתנודה בין תאור הצדדים הפיזיים‬ ‫של בית הקברות ‪ -‬האתר עצמו‪ ,‬סידור הקברים‪,‬‬ ‫הכתובות שעל המצבות ‪ -‬ובין צדדים 'מטאפיזיים'‪,‬‬ ‫ההיסטוריה של המקום עצמו וכן ההיסטוריות‬ ‫האישיות הנפרדות המוכלות בו" (מאן ‪ .)2001‬יוצא‬ ‫אפוא‪ ,‬כי זהו מחקר שבעיקרו הוא אמפירי ומקומי‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ראה מקורות לדוגמה‪Curl 2002; Worpole 2004; :‬‬ ‫‪Park 1994; Pitte 2004; Howett 1977; McGuire‬‬ ‫‪.1988‬‬ ‫בר‪-‬לבב ‪ .2004‬יש לציין כי סקירה ראשונית על בית‬ ‫העלמין בעין חרוד כבר מצויה אצל‪Bar-Gal and :‬‬ ‫‪.Azaryahu 1997‬‬ ‫מבחינת היקף יחידת החקירה הגאוגרפית‪ ,‬שמנסה‬ ‫להתמודד במספר סוגיות בנוף בית קברות קיבוצי‬ ‫לאורך כשמונים שנה מאז נחפר הקבר הראשון‬ ‫לרגלי הגלבוע‪.‬‬ ‫רקע ‪ -‬סיפורו של קיבוץ‬ ‫מ"גדוד העבודה" ועד ההפרטה‬ ‫הסיפור של עין חרוד ובתי הקברות שבו‪ ,‬קשור‬ ‫לאירועים שהתרחשו עוד לפני שננעץ המעדר‬ ‫הראשון באדמתו של היישוב (איור ‪ .)1‬בקיץ ‪1920‬‬ ‫חצי שנה לאחר נפילת תל‪-‬חי (יא באדר‪ ,‬תרפ')‪,‬‬ ‫הקימו עשרות חניכיו של טרומפלדור את הארגון‬ ‫ששם למטרותיו עבודה עברית‪ ,‬התיישבות שיתופית‬ ‫והגנה‪ .‬הגדוד התקיים עד סוף שנות העשרים‪ .‬במשך‬ ‫הזמן הצטרפו אליו מאות רבות של חברים והוא‬ ‫אורגן ב'פלוגות' שעסקו בסלילת כבישים ועבודות‬ ‫חציבה במקומות שונים בארץ‪ .‬חלק מהפלוגות‬ ‫‪4‬‬ ‫התארגן ועלה להתיישבות חקלאית‪.‬‬ ‫בקיץ ‪ ,1921‬כשנה לאחר הקמת "גדוד העבודה"‪,‬‬ ‫נדרש הקונגרס הציוני הי"ב שהתקיים בקרלסבד‬ ‫להחלטה בעניין עתיד ההתיישבות העברית באדמות‬ ‫העמק‪ .‬על מנת לקבוע עובדות בשטח התארגנה‬ ‫פלוגה ב'גדוד העבודה' שיצאה בי"ח באלול תרפ"א‬ ‫(‪ )1921‬והקימה מחנה אוהלים ליד מעיין חרוד‪ ,‬על‬ ‫אדמות הכפר הערבי עין ג'לוד‪.‬‬ ‫עין חרוד הפך להיות המרכז הארגוני הארצי של‬ ‫'גדוד העבודה'‪ .‬לצד הצעירים שהתעתדו להתיישב‬ ‫במקום‪ ,‬שימש המקום גם כמחנה מעבר לעשרות‬ ‫צעירים נוספים ובסופה של השנה הראשונה היו‬ ‫שם כ‪ 250-‬איש‪ .‬עין חרוד כמרכז גדוד העבודה‪,‬‬ ‫הפך להיות קלחת רותחת שאנשיה מחפשים את‬ ‫הדרך הנכונה מבחינה ארגונית‪ ,‬פוליטית וחברתית‪.‬‬ ‫הדבר הוביל לוויכוחים מרים בין קבוצות שונות‪,‬‬ ‫‪4‬‬ ‫חומר רב נכתב על גדוד העבודה‪ ,‬ראה לדוגמה ארז ‪;1964‬‬ ‫מיכאלי ואביגדורי‪-‬אבידוב ‪ ;2004‬וכן אצל יערי ‪:1947‬‬ ‫‪.1212-1185‬‬ ‫‪65‬‬ ‫"שדות הקברים" ‪ -‬על בתי העלמין של עין חרוד‬ ‫כפר יחזקאל‬ ‫עין חרוד‬ ‫גבע‬ ‫)איחוד(‬ ‫עין חרוד‬ ‫תל יוסף‬ ‫)מאוחד(‬ ‫בית הקברות‬ ‫החדש‬ ‫גדעונה‬ ‫בית הקברות הישן‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫ק״מ‬ ‫איור ‪ :1‬מפת מיקום של קיבוץ עין חרוד ובתי העלמין‬ ‫שהוליכו לפרישת חלק מהגדוד והקמת יישוב חדש‬ ‫סמוך ‪ -‬תל יוסף (‪ .)1923‬שלוש‪-‬ארבע שנים מאוחר‬ ‫יותר נדד קיבוץ עין חרוד ממקומו ליד המעיין ועלה‬ ‫למקום יישוב הקבע בגבעת קומיי‪ .‬המחנה ליד‬ ‫המעיין אוכלס על ידי קבוצות התיישבות אחרות‬ ‫ששכנו בו עד עלייתם לנקודת הקבע כקבוצת‬ ‫"חוגים" שהקימה את בית השיטה‪.‬‬ ‫התרחבות קיבוץ עין חרוד‪ ,‬הקמת תשתית כלכלית‬ ‫המבוססת על תעשייה וחקלאות‪ ,‬ומרכזיותו‬ ‫האידאולוגית חברתית ותרבותית‪ ,‬עשו את היישוב‬ ‫ל'ספינת הדגל' של הקיבוץ המאוחד‪ .‬היישוב הפך‬ ‫להיות רב‪-‬גילי‪ .‬באמצע שנות הארבעים כבר נמצאו‬ ‫בו למעלה מאלף איש ולאחר הקמת המדינה הגיע‬ ‫מספר תושביו לכדי ‪ 1,300‬נפש‪ .‬ראשית שנות‬ ‫החמישים הביאה על עין חרוד את המפץ הגדול‬ ‫ "הפילוג"‪ ,‬שבעקבותיו עזבו מאות אנשים את‬‫הקיבוץ והקימו יישוב סמוך ‪ -‬עין חרוד איחוד‪.‬‬ ‫נראה כי עין חרוד הוותיק‪ ,‬שנקרא מאותה העת‬ ‫עין חרוד מאוחד‪ ,‬לא התאושש‪ .‬מעיד על כך מספר‬ ‫המתגוררים בו כיום‪ ,‬בסוף העשור הראשון של‬ ‫המאה ה‪ - 21-‬מספר דומה לזה שהיה לאחר הפילוג‬ ‫‪5‬‬ ‫חמישים שנה קודם‪.‬‬ ‫לעניינינו יש לזכור כי עין חרוד כקהילה קיבוצית‬ ‫הושפעה במהלך השנים מאירועים לאומיים‬ ‫כמלחמות ישראל‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬הקיבוץ שנוסד על‬ ‫ברכי רעיונות של חברה קולקטיבית‪-‬חילונית‪-‬‬ ‫חלוצית‪ ,‬היה חשוף לתמורות חברתיות וכלכליות‬ ‫שעברו על כלל קיבוצי הארץ‪ .‬בעשור האחרון‬ ‫הבשילו תמורות אלה לכדי תהליך ההפרטה‪ ,‬שאליו‬ ‫נכנס קיבוץ עין חרוד מאוחד בראשית ‪ .2010‬דפוסי‬ ‫החיים ורמת החיים של היישוב בהווה‪ ,‬שונים מאלה‬ ‫של דור המייסדים‪ .‬נראה כי תהליכים אלה השפיעו‬ ‫על יחסי היחיד‪/‬קולקטיב ויתבטאו בתחומים רבים‬ ‫בחיי הקיבוץ‪ ,‬שאחד מהם הוא נשוא המחקר‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫קיבוץ עין חרוד הוא אחד היישוב המתועדים והנחקרים‬ ‫ביותר‪ ,‬לא רק בגלל ראשוניותו אלא גם במעמדו בתוך‬ ‫הקיבוץ המאוחד‪ .‬עשרות ספרים ומאמרים נכתבו על ידי‬ ‫חברי הקיבוץ וחוקרים שונים‪ ,‬מהם נזכיר את הסקירות‬ ‫זרובבל וציזלינג ‪ ;1972‬ינאי ‪ ;1983‬לויטה ‪.1983‬‬ ‫‪66‬‬ ‫יורם בר‪-‬גל‬ ‫תושבי הקיבוץ ושני בתי הקברות‬ ‫‪6‬‬ ‫יש להניח כי הבנת מאפייניו ומשמעותו של בית‬ ‫העלמין‪ ,‬קשורים לערכים התרבותיים ולנתוני‬ ‫האוכלוסייה של היישוב שבית העלמין משרתו‪ .‬כך‬ ‫לדוגמה‪ ,‬בשני העשורים הראשונים לאחר הקמתו‪,‬‬ ‫קיבוץ עין חרוד התאפיין כחברת חלוצית‪ ,‬שאנשיה‬ ‫היו מהגרים צעירים שעלו לארץ מאירופה ואילו‬ ‫כיום הקיבוץ מתאפיין באוכלוסייה רב‪-‬גילית‬ ‫שרובה היא ילידת הארץ‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬מראשיתו‬ ‫קיים הקיבוץ בידול (סגרגציה) חברתי המתבטא‬ ‫בנתוני האוכלוסין המתגוררים בגבולותיו‪ .‬לפיכך‬ ‫נמצא בנתוניו חלוקות לקבוצות משנה‪ .‬אחת מהן‬ ‫היא החלוקה הגילית (כקבוצת ‪" -‬ילדי המשק"‪ ,‬או‬ ‫קבוצת "המשרתים בצבא") ואילו הבידול העיקרי‬ ‫בנתונים הדמוגרפיים ‪ -‬הוא בידול "מעמדי" המשקף‬ ‫את סולם השיוכיות הקיבוצי‪ .‬בראש הסולם ניצבת‬ ‫קבוצה המוגדרת ‪" -‬חברי המשק"‪ ,‬לאחריה קבוצת‬ ‫"הורי החברים"‪ ,‬ולבסוף מספר רב של זמניים‬ ‫המתגוררים פרק זמן מסוים במקום‪ :‬כנוער עולה‪,‬‬ ‫הכשרות נח"ל‪ ,‬תושבים זמניים‪ ,‬מועמדים לחברות‬ ‫ועוד‪ .‬טבלה ‪ 1‬מלמדת על מספר המתגוררים בעין‬ ‫חרוד בטווחי שנים ארוכות ובשנים נבחרות‪.‬‬ ‫התבוננות בנתוני האוכלוסייה בטבלה‪ ,‬מלמדת‬ ‫כי קבוצת "חברי המשק" מהווה כמחצית ממספר‬ ‫המתגוררים ביישוב‪ .‬בעשורים הראשונים להקמתו‪,‬‬ ‫כלל הקיבוץ מספר גדול של הורי החברים‪,‬‬ ‫שמדרך הטבע מספרם הצטמצם במשך השנים‪.‬‬ ‫הצטמצמות נוספת היא בקבוצת ילדי המשק‪,‬‬ ‫לאחר שאוכלוסייתו התבגרה ושעורי הילודה קטנו‪.‬‬ ‫במקביל‪ ,‬בחמישים השנים האחרונות‪ ,‬גדל חלקם‬ ‫של הזמניים בכלל אוכלוסיית היישוב‪ .‬אנו משערים‬ ‫כי בידולים חברתיים אלה‪ ,‬בין האוכלוסיות החיות‬ ‫בקיבוץ‪ ,‬יימצאו את ביטויים גם בבית העלמין‪,‬‬ ‫‪6‬‬ ‫לאחר הפילוג עד סוף שנות הששים‪ ,‬המשיכו אנשי עין‬ ‫חרוד איחוד להיקבר בבית העלמין שבמאוחד‪ ,‬לאחר מכן‬ ‫הם הקימו בית עלמין נפרד‪ ,‬שלא נכלל בעבודה זו‪ .‬עם‬ ‫זאת חלק מוותיקי עין חרוד איחוד‪ ,‬מבקשים להקבר‬ ‫בבית העלמין של המאוחד‪ ,‬ובקשתם מאושרת‪.‬‬ ‫השערה שתיבדק בפרק על מרחב בית הקברות‬ ‫כמראה של החברה המקומית‪.‬‬ ‫במהלך השנים חלו שינויים בגיל התמותה בקיבוץ‪,‬‬ ‫כתוצר השינויים בדמוגרפיה של הקיבוץ ושינויי‬ ‫רמת החיים‪ ,‬התקדמות הרפואה ועוד‪ ,‬כפי שאפשר‬ ‫לראות בטבלה ‪ .2‬מתוך הטבלה ניתן לראות את‬ ‫ההבדלים הבולטים בגיל הפטירה‪ ,‬או במילים‬ ‫אחרות ‪ -‬עליית תוחלת החיים בקיבוץ‪ .‬בשנות‬ ‫העשרים והשלושים כמחצית מגיל הנפטרים היו‬ ‫צעירים בשנות העשרים לחייהם‪ ,‬ולצידם קבוצת‬ ‫ההורים שהיו בני חמישים ומעלה‪ .‬יש לזכור כי‬ ‫אין מידע מדויק לגבי מספר התינוקות שנפטרו‬ ‫בתקופה זו וקבריהם הם ללא ציון בבית הקברות‬ ‫הישן‪ .‬משנות הארבעים ועד ראשית שנות השמונים‬ ‫עלה גיל הנפטרים השכיח ל‪ 80‑60-‬שנה ומשנות‬ ‫השמונים ועד היום גיל התמותה השכיח בקיבוץ‬ ‫הוא ‪ 85‬ומעלה‪.‬‬ ‫בחברה היהודית הלא קיבוצית ‪ -‬ההתייחסות‬ ‫למוות‪ ,‬הקבורה‪ ,‬מנהגי האבלות‪ ,‬ובית העלמין‬ ‫שנבעו מתוך המסורת הדתית‪ ,‬קבועים במידה רבה‬ ‫תוך קיום דפוסים תרבותיים מסוימים‪ 7.‬בכל קהילה‬ ‫יהודית (חוץ קיבוצית) הטיפול בנושא הקבורה‬ ‫וטקסי האבלות מאורגנים על ידי בעלי תפקידים‬ ‫מוגדרים בקהילה‪ ,‬שהמפורסמים ביניהם הם אנשי‬ ‫"חברה קדישא" האחראית לבתי העלמין ולקבורה‪.‬‬ ‫כידוע חלוצי העלייה השנייה והשלישית‪ ,‬בהיותם‬ ‫צעירים מהפכניים וחילוניים‪ ,‬דחו את מנהגי היהדות‬ ‫והמוסדות הארגוניים שהיו קיימים בקהילות בגולה‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬לענייננו‪ ,‬אחד הנושאים שצריך להתייחס‬ ‫אליהם הוא יצירת חלופה ארגונית פנים קיבוצית‬ ‫לטיפול בנושאי המוות‪ ,‬קבורה‪ ,‬הנצחה וזיכרון‪ .‬בתוך‬ ‫תיקי הארכיון בקיבוץ עין חרוד לא נותרו עדויות‬ ‫מתקופת הבראשית של היישוב על דבר קיום ועדה‬ ‫‪7‬‬ ‫מבין המקורות הרבים לנושא בית הקברות היהודי‬ ‫ומנהגי אבלות‪ ,‬ראוי להזכיר את ספרו החשוב והבסיסי‬ ‫של טיקוצינסקי ‪ ;1960‬רובין ‪ ;1997‬ליכטנשטיין ‪.2007‬‬ ‫סקירה תמציתית מופיעה גם אצל מייזליש ‪.1987‬‬ ‫‪67‬‬ ‫"שדות הקברים" ‪ -‬על בתי העלמין של עין חרוד‬ ‫טבלה ‪ :1‬מספרי האוכלוסייה בעין חרוד (מספרים מוחלטים) בשנים ‪2009-1938‬‬ ‫שנה‬ ‫‪1938‬‬ ‫‪1951‬‬ ‫‪1961‬‬ ‫‪1971‬‬ ‫‪1991‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫חברים‬ ‫‪286‬‬ ‫‪596‬‬ ‫‪376‬‬ ‫‪455‬‬ ‫‪510‬‬ ‫‪348‬‬ ‫הורי חברים‬ ‫‪44‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ילדי המשק‬ ‫‪213‬‬ ‫‪388‬‬ ‫‪246‬‬ ‫‪262‬‬ ‫‪284‬‬ ‫‪139‬‬ ‫מועמדים‪ ,‬זמניים תושבים ואחרים‬ ‫‪123‬‬ ‫‪262‬‬ ‫‪71‬‬ ‫‪109‬‬ ‫‪105‬‬ ‫‪219‬‬ ‫נפשות סה"כ‬ ‫‪676‬‬ ‫‪1,285‬‬ ‫‪724‬‬ ‫‪858‬‬ ‫‪920‬‬ ‫‪711‬‬ ‫הערה‪ :‬נתוני השנים ‪ 1951-1938‬כוללים את אוכלוסיית הקיבוץ לפני הפילוג‪ .‬הנתונים בשנים שלאחר מכן מתייחסים רק לעין‬ ‫חרוד מאוחד‪.‬‬ ‫המקור‪ :‬עלון הקיבוץ "יומן עין חרוד"‪ ,‬שיוצא לכבוד חג הקיבוץ כל שנה‪ .‬ברוב השנים שלוש קבוצות מוגדרות ברור בנתונים‬ ‫המפורסמים‪" :‬חברים"‪" ,‬ילדי המשק" ו"הורי חברים"‪ .‬כל אלה שלא שייכים לשלוש הראשונות והתגוררו בעין חרוד מופיעים‬ ‫בטבלה תחת הקטגוריה ‪" -‬זמניים ואחרים"‬ ‫טבלה ‪ :2‬מספר המצבות בבתי הקברות בעין חרוד לפי גיל הנפטרים ותקופת הפטירה‬ ‫שנה‬ ‫‪1922-1937‬‬ ‫‪1938-1949‬‬ ‫‪1950-1959‬‬ ‫‪1960-1969‬‬ ‫‪1970-1979‬‬ ‫‪1980-1989‬‬ ‫‪1990-1999‬‬ ‫‪2000-2009‬‬ ‫סה"כ‬ ‫עד ‪19‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪39‑20‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪59‑40‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪61‬‬ ‫‪79‑60‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪47‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪232‬‬ ‫‪84‑80‬‬ ‫‪85‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪81‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪105‬‬ ‫סה"כ‬ ‫‪33‬‬ ‫‪59‬‬ ‫‪69‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪88‬‬ ‫‪84‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪68‬‬ ‫‪551‬‬ ‫הערה‪ :‬קיימת אי התאמה בין מספר המצבות ובין רשימות הנפטרים המצויות בארכיון הקיבוץ‪ .‬זאת מתוך העובדה כי בבית העלמין‬ ‫קבורים אנשים נוספים כגון חברי עין חרוד איחוד‪ ,‬וכן זרים שונים שאינם נספרים כשייכים לקיבוץ‪ .‬מאחר וענייננו כאן הוא‬ ‫בתי הקברות הרי הנתונים המובאים בהמשך נאספו מסקר כלל המצבות בבתי העלמין‪ .‬נתוני השטח אומתו עם רשימות הארכיון‬ ‫לקביעת מעמדם בקיבוץ של הנפטרים וזיהוי שייוכם לקבוצות השונות‪ :‬חברי משק‪ ,‬הורים‪ ,‬זרים וכו'‪.‬‬ ‫מקור‪ :‬סקר שדה‪.2010 ,‬‬ ‫מיוחדת לטיפול בנושאים אלה‪ .‬הם טופלו כנראה על‬ ‫ידי המזכירות המצומצמת של היישוב‪ .‬רק בשנות‬ ‫הארבעים נמסרת אחריות מסוימת לוועדת התרבות‪,‬‬ ‫שצריכה לטפל גם בנושא הזיכרון וההנצחה‪ .‬הפילוג‬ ‫והמשבר היישובי בעין חרוד ועליית התמותה בקיבוץ‬ ‫במהלך שנות החמישים‪ ,‬הביאו את הקיבוץ להחלטה‬ ‫להקמת ועדה עצמאית "ועדת בית העלמין"‪ .‬מראשית‬ ‫שנות הששים מינהלת הוועדה הזאת ישיבות ומכינה‬ ‫הצעות החלטה לאסיפות הקיבוץ ומסייעת לפעילות‬ ‫של מזכירות קיבוץ בנושאים אלה‪ .‬עשרים שנה‬ ‫מאוחר יותר‪ ,‬מתפצלים התפקידים לוועדה נוספת‬ ‫"ועדת זיכרון והנצחה" ושתיהן אחראיות לנושא‬ ‫בית העלמין‪ ,‬טקסי הזיכרון‪ ,‬הלוויה‪ ,‬הנצחה‪ ,‬טיפול‬ ‫באבלים ובמשפחות שכולות ועוד‪ .‬פעילותן מאורגנת‬ ‫ונסמכת על תקנונים שהתקבלו במהלך השנים‬ ‫‪8‬‬ ‫בתנועה הקיבוצית בכלל‪ ,‬ובעין חרוד מאוחד בפרט‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬יש חברים יחידים בקיבוץ‪ ,‬שנושא בית‬ ‫העלמין וההנצחה חשוב מאוד בעיניהם והם‬ ‫פועלים ויוצרים דינמיקה נוספת ומשפיעים על‬ ‫עיצוב בית העלמין ומרכזיותו בקהילה‪ .‬בין אלה יש‬ ‫‪8‬‬ ‫החלטות שונות בנוהלי קבורה אבלות בעין חרוד ישנם‬ ‫מתאריכים שונים‪ ,‬כגון החלטות ‪ 20‬ליוני ‪ ,1970‬של‬ ‫הקיבוץ‪ ,‬ונהלים שאושרו בוועדת החברה הבין‪-‬קיבוצית‬ ‫ממרס ‪ .1978‬אתם יחד מצויה גם מחברת ועדת בית‬ ‫העלמין ומסמכים אחרים מצויים בתיקי זיכרון ואבלות‬ ‫בארכיון הקיבוץ (במיכל ‪ .)21.6.2‬ראה התפתחות הנושא‬ ‫בתנועה הקיבוצית אצל שוע ובן‪-‬גוריון ‪.144-143 :1990‬‬ ‫‪68‬‬ ‫יורם בר‪-‬גל‬ ‫להזכיר‪ ,‬עד אמצע שנות החמישים‪ ,‬את יהודה גור‬ ‫אריה (שלאחר הפילוג עבר לאיחוד)‪ ,‬הצייר חיים‬ ‫(אפטקר) אתר ואת שושנה חץ (סורקין)‪ .‬בעשורים‬ ‫שלאחר מכן חברים אחרים‪ ,‬ישראל אודם ובעיקר‬ ‫תמה ברין‪ ,‬ורגישותם ביוזמתם‪ ,‬פעילותם הרבה‪,‬‬ ‫עיצבו את דמותם של בתי הקברות ואת נושא‬ ‫האבלות וההנצחה בקיבוץ‪ ,‬כפי שנדגים בהמשך‪.‬‬ ‫אך תחילה נתאר בקצרה את שני בתי העלמין של‬ ‫היישוב‪.‬‬ ‫כחצי שנה לאחר שהוקם קיבוץ עין חרוד‪ ,‬בטבת‬ ‫תרפ"ב‪ ,‬נפגשה חבורת החלוצים הצעירים עם‬ ‫המוות‪ :‬מקרה ההתאבדות של נחמן גלרמן‪ ,‬שלא‬ ‫היה אחרון המתאבדים ביישוב‪ .‬היה זה ראשיתו של‬ ‫בית העלמין הישן (שנקרא לפעמים ‪" -‬התחתון"‪,‬‬ ‫או בית העלמין ליד המעיין‪ ,‬או בית העלמין‬ ‫בגדעונה)‪ .‬במהלך שנות העשרים והשלושים נקברו‬ ‫בו חברי עין חרוד‪ ,‬תל‪-‬יוסף‪ ,‬קבוצת "חוגים" (בית‬ ‫השיטה) ואחרים‪ .‬מספר הנקברים המדויק בו‬ ‫אינו ידוע וכולל למעלה ממאה מצבות מסוגים‬ ‫שונים‪ .‬הקברים רחוקים זה מזה מספר מטרים‬ ‫ועקב השיפוע האחד גבוה מהשני באותה שורה‪.‬‬ ‫בין קבוצות של מצבות צנועות ופשוטות בעלות‬ ‫סגנון אחיד למדי‪ ,‬יש אחדות יוצאות דופן בעיצובן‬ ‫כמצבתם של רחל ושלמה לביא חברי עין חרוד‪ .‬כמו‬ ‫כן יש מצבות יוצאות דופן של אנשים אחרים שלא‬ ‫היו חברי קיבוצי העמק כמו זו של הרוקח אריה‬ ‫‪9‬‬ ‫אנדרמן‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫במניין המצבות בבית הקברות הישן נספרו רק אלה‬ ‫שמשויכות לקיבוץ עין חרוד‪ ,‬כחברי משק או כהורים‪.‬‬ ‫לאחר ‪ 1938‬נוספו בבית העלמין הישן שלושה קברים‬ ‫הקשורים לעין חרוד‪ :‬שלמה לביא‪ ,‬ליד קבר אשתו‪,‬‬ ‫שושנה חייקין ליד קבר בעלה וכן גליליה אברמסון ‪-‬‬ ‫בתה של נחמה אברומין ששמה קץ לחייה ב‪ 1922-‬ורצחה‬ ‫את מאהבה אהרן רוזין הקבור במרחק גדול יחסית לידה‪.‬‬ ‫ראה‪ :‬סבוראי וגופר ‪ .2000‬יש לזכור שבית החולים של‬ ‫העמק במיקומו הראשון היה בתוך קיבוץ עין חרוד‪ ,‬לפני‬ ‫שעבר לעפולה (‪ ,)1930‬ובית הקברות שימש לקבורת‬ ‫נפטרים שלא היו חברי הקיבוצים ונפטרו בבית החולים‪.‬‬ ‫כמו כן היתה תמותה גבוהה מאוד של תינוקות ואלה‬ ‫נקברו בחלקה מיוחדת בבית העלמין הישן ללא ציון‪ ,‬ולכן‬ ‫מספר הנקברים המדויק אינו ידוע‪.‬‬ ‫נחום בנארי‪ ,‬שהיה באותם ימים חבר עין חרוד‬ ‫‪10‬‬ ‫מתאר את המקום (בנארי ‪.)83-78 :1931‬‬ ‫שתי שורות של ברושים מוליכות למעלה אל‬ ‫רגלי ההר‪ .‬מעל כרם הענבים הראשון אשר נטענו‬ ‫ כרינו את בית הקברות‪ .‬מבין שיחי הגפנים‬‫מתנשאות מצבות האבן‪ ,‬אבני זיכרון לאלה שנעדרו‬ ‫מאתנו‪' .‬בית עולם' אינו יושב בדד מחוץ למחנה‪,‬‬ ‫קרוב הוא לנו מאוד‪ ,‬כמעט בתוכינו הוא שוכן‪ .‬כי‬ ‫המקום אשר בחרנו בו לחיינו‪ ,‬ערבות ביצה אלה‬ ‫והשממה שמסביב‪ ,‬היתרו בנו‪ ,‬כי לא נוכל לברוח‬ ‫מפגעים קשים ומאסונות‪.‬‬ ‫ואמנם לא ככל בתי הקברות בית הקברות הזה‪.‬‬ ‫ישני עפרו לא אנשים שבעי ימים הם‪ ,‬אשר נטו‬ ‫למנוחות כתם צבאם עלי אדמות‪ .‬במלוא כחם‬ ‫עזבוהו אלה ובלא עת פקדתם נפקדו מתוכנו‪.‬‬ ‫בתי קברות כאלה אתה מוצא בהרבה ישובים‬ ‫שלנו‪ ,‬וכמעט פג גם הפחד המיסטי בפני הנעלם‬ ‫שמאחורינו‪.‬‬ ‫התיאור הנשגב‪ ,‬ההרואי והדרמטי של נחום בנארי‪,‬‬ ‫שנכתב בין השאר‪ ,‬כחומר הסברה של הקק"ל‪ ,‬הסתיר‬ ‫אמת מרה על מצב בית העלמין בשנות השלושים‪,‬‬ ‫כפי שעולה מתוך תיקי הארכיון‪ .‬למרות שקיבוץ‬ ‫עין חרוד עבר לגבעת קומיי‪ ,‬מרחק של מספר‬ ‫קילומטרים מהמעיין‪ ,‬המשיך בית העלמין הישן‪,‬‬ ‫לשרת את הקיבוצים שבסביבה עד שלהי מאורעות‬ ‫תרצ"ח‪ .‬כאשר נהרגו חיים שטורמן וחבריו (קיץ‬ ‫‪ )1938‬הוחלט לקברו ליד חצר הקיבוץ בגבעת קומיי‬ ‫ובכך נפתח בין העלמין החדש של הקיבוץ‪ .‬בית‬ ‫העלמין (החדש) הנוכחי‪ ,‬כולל שתי חלקות שקבורים‬ ‫בו למעלה מחמש מאות איש והוא מהווה את מוקד‬ ‫המחקר הנוכחי‪ .‬בחלקה א' ‪ -‬שהיא הוותיקה‪ ,‬יש‬ ‫מספר דגמים של מצבות‪ ,‬חלקן ניצבות אנכית‬ ‫ואחדות הבנויות מיציקת בטון שמשובץ בלוח שיש‪.‬‬ ‫חלקן מצבות שיש אופקיות‪ ,‬שוכבות‪ ,‬המונחות לרוב‬ ‫‪ 10‬נחום בנארי (ברודסקי) ‪ ,1963-1893‬עלה מאוקראינה‪,‬‬ ‫הצטרף לעין חרוד‪ ,‬היה שליח של החלוץ בגולה‪ .‬עזב את‬ ‫הקיבוץ ב‪ ,1942-‬היה ממעצבי מפעלי התרבות והחינוך‬ ‫של הסתדרות‪.‬‬ ‫"שדות הקברים" ‪ -‬על בתי העלמין של עין חרוד‬ ‫על בסיס בטון‪ .‬פה ושם נראות בחלקה הראשונה‬ ‫מצבה יוצאת דופן‪ .‬בחלקה החדשה‪ ,‬משנות השמונים‬ ‫ואילך‪ ,‬האחידות הצורנית גדולה ‪ -‬מצבות שיש‬ ‫אופקיות‪ .‬אחידות עיצוב המצבות לעומת השונות‬ ‫בהן העסיקה לא פעם את ועדת בית העלמין וחברי‬ ‫הקיבוץ‪ .‬נושא זה נדון בהמשך‪.‬‬ ‫משוליות למרכזיות‬ ‫בתרבות היהודית מצוי מתח בין שתי מגמות‪:‬‬ ‫לפי האחת בית הקברות הוא מקום שולי ולפי‬ ‫האחרת הוא מקום מרכזי‪ .‬קיים גם קשר מסוים‬ ‫בין התפיסות הנ"ל ובין הקבוצות החברתיות‬ ‫המסורתיות ‪ -‬קבוצות העילית החברתית תומכות‬ ‫בשוליות בעוד שתפיסת המרכזיות מאפיינת את‬ ‫התרבות העממית‪ .‬כך טוען בר‪-‬לבב‪ ,‬המוסיף כי‬ ‫מבחינת מיקומם במרחב של היישוב בתי קברות‬ ‫יהודיים הם בשוליים בקצה אזור המגורים (בר‪-‬לבב‬ ‫‪ .)7 :2004‬כמובן שאין להתייחס למושגי "שוליות‬ ‫ומרכזיות" רק במונחי מיקום במרחב אלא גם‬ ‫לתפקודם וסמליותם בקהילה‪ .‬נטען כי בעין חרוד‬ ‫המעבר בין בית הקברות הישן לחדש‪ ,‬שהתרחש‬ ‫ב‪ ,1938-‬מציין את השינוי משוליות למרכזיות‬ ‫לא רק במונחי המיקום אלא גם במונחי התרבות‬ ‫והחברה הקיבוצית‪.‬‬ ‫בית העלמין הישן (איור ‪)2‬‬ ‫לסוגיה מדוע בשנת ‪ 1922‬נכרה הקבר הראשון‬ ‫במקום שבו נכרה‪ ,‬במרחק של כמה מאות מטרים‬ ‫ממחנה החלוצים של עין חרוד ליד המעיין‪ ,‬אין‬ ‫תשובה ברורה‪ .‬יאיר בנארי טוען‪ ,‬כי שמע מאמו‬ ‫ומראשוני היישוב כי המקום נקבע בקצה בית‬ ‫קברות מוסלמי שהיה במקום‪ ,‬אבל לא נמצאו‬ ‫עדויות כתובות לטענה זו (יאיר בנארי‪ ,‬ריאיון‬ ‫‪ 11.)28.12.2009‬בכל מקרה הקבר נכרה בחופזה‬ ‫על מדרון הגלבוע ולא בשטחים החקלאיים‪ ,‬סמוך‬ ‫‪ 1 1‬במפה שהוכנה ב‪ ,1920-‬של המודד י' רבינוביץ‪ ,‬מתל‬ ‫אביב‪ ,‬בקנה מידה של ‪ ,1:10.000‬הוא סימן את הקרקעות‬ ‫של גוש נוריס ועין ג'לוד ופרטים רלוונטיים נוספים‬ ‫‪69‬‬ ‫לדרך שהוליכה ממחנה החלוצים אל המחצבה בה‬ ‫עבדו‪ .‬ייתכן ומקומו "השולי" נבע גם מכיוון אחר‬ ‫ ההקשר הארגוני‪ .‬בית הקברות לרגלי הגלבוע‬‫שימש לא רק את עין חרוד אלא גם את הקיבוצים‬ ‫האחרים שהיו במחנה שליד המעיין‪ .‬ייתכן ובדיעבד‬ ‫נוצר שם דגם של "בית עלמין גושי" ‪ -‬לאנשי גדוד‬ ‫העבודה‪ .‬ייתכן והדבר תאם את תפיסתו הארגונית‬ ‫של טבנקין שראה בגדוד העבודה את צורת הארגון‬ ‫הבסיסית והקובעת‪ .‬עם זאת‪ ,‬בתוך בית העלמין‬ ‫נשמרה מסגרת השיוך היישובי וכל קיבוץ קבר‬ ‫בשורה אחרת‪ :‬יש שורות של אנשי עין חרוד‬ ‫ושורות נפרדות‪ ,‬בעיקר לאנשי תל‪-‬יוסף או בית‬ ‫השיטה‪ ,‬סדר שלא תמיד נשמר (כנרי ‪ ;2003‬קנטור‬ ‫‪12‬‬ ‫‪.)2007‬‬ ‫שוליות בית העלמין בשנים הראשונות מתחברת‬ ‫לנושא אחר‪ .‬בעוד אנשי "גדוד העבודה" וחלוצי‬ ‫גוש חרוד נמצאים עדיין תחת הרושם העז של‬ ‫המוות ההרואי של טרומפלדור וחבריו בקרב‬ ‫תל‪-‬חי‪ ,‬שהקריבו נפשם על מזבח המולדת‪ ,‬מגיח‬ ‫"מוות סתמי" בחצרם ‪ -‬התאבדויות‪ ,‬רצח‪ ,‬מחלות‬ ‫ותאונות של חבריהם הצעירים‪ .‬מוות ללא הילת‬ ‫גבורה והקרבה‪ .‬מוות כזה הודחק על ידי חברי‬ ‫הקיבוץ והם המשיכו במשימתם העיקרית ‪ -‬גאולת‬ ‫‪13‬‬ ‫האדמה והאדם (איור ‪.)3‬‬ ‫בשטח הנמדד‪ .‬הוא לא מציין קברים במקום הנ"ל‪ .‬ראה‬ ‫תיק מפות של חיים שטורמן‪ ,‬ארכיון עין חרוד‪.‬‬ ‫‪ 1 2‬על חלק ממצבות תל‪-‬יוסף‪ ,‬נכתב השיוך היישובי בראשי‬ ‫תיבות‪ :‬מת"י‪ .‬בטעות יש מי שפרש את הכיתוב הזה‬ ‫כאילו מדובר במתאבדים (="מת תחת ידו")‪ .‬ראה לדוגמה‬ ‫דברים שיוחסו למוקי צור (שוע ובן‪-‬גוריון ‪.)130 :1990‬‬ ‫שם בעמ' ‪ 134‬מופיעה גם תמונת מצבתו של אברהם‬ ‫פרוינד מת"י שנפטר ב‪ ,1927-‬שעליה כתוב במפורש כי‬ ‫נהרג מנגיחת שור‪ .‬ראה גם עניין זה בעבודת גמר של‬ ‫ארבל בנארי שנכתבה בבית הספר המקיף של עין חרוד‪,‬‬ ‫‪ ,1984‬עמ' ‪( 52‬ארכיון עין חרוד)‪.‬‬ ‫‪ 13‬על ההדחקה ראה דברי מוקי צור (שוע ובן‪-‬גוריון ‪:1990‬‬ ‫‪ .)130‬עם זאת ‪ -‬נחום בנארי‪( 1931 ,‬שם) מתאר כי בית‬ ‫העלמין שוכן קרוב למחנה לא רק במיקום אלא גם בכאב‬ ‫שחשים אנשי הקיבוץ ‪ -‬כל מוות מזעזע אותם‪ ,‬אבל‬ ‫ממשיך ואומר כאילו נעשה מקובל עליהם‪ ,‬תוך תיאור‬ ‫"סתמיות המוות" של חברי הקיבוץ הראשונים‪.‬‬ ‫‪70‬‬ ‫יורם בר‪-‬גל‬ ‫איור ‪ :2‬מפת בית העלמין הישן לרגלי הגלבוע (מקור‪ :‬ארכיון עין חרוד מאוחד)‬ ‫איור ‪ :3‬מבט כללי על בית העלמין הישן‪ .‬מצבות קוביות‬ ‫בטון ניצבות ולוח שיש קטן בתוכו‪.‬‬ ‫הד מסוים לשוליות בית העלמין הישן בעשורים‬ ‫הראשונים אפשר למצוא גם בעובדה כי עוד בשנת‬ ‫‪ ,1934‬למעלה מעשור לאחר כריית הקבר הראשון‪,‬‬ ‫אין מצבות על הקברים‪ .‬אולי הדבר נבע ממצוקתו‬ ‫הכלכלית של הקיבוץ‪ ,‬כפי שעולה ממכתב ששוגר‬ ‫אל ארכיטקט לא ידוע מתל אביב‪ .‬במכתב מבקשים‬ ‫חברי הקיבוץ הצעות לעיצוב מצבות פשוטות‪" :‬אנו‬ ‫מעוניינים בתוכנית שתענה לדרישות האופי החברתי‬ ‫המיוחד שלנו‪ ,‬ותתאים לאפשרויות הכספיות של‬ ‫משק עובדים שבטח ידועים לכבודו‪ "..‬כנראה באותו‬ ‫הזמן‪ ,‬קיימות כבר מצבות אחדות בבית העלמין‬ ‫לרגלי הגלבוע‪ ,‬שהונחו עלי ידי קרוביהם של אנשים‬ ‫שלא היו חברי הקיבוץ ונקברו שם‪ .‬בולטת ביניהן‬ ‫היא מצבתו המיוחדת של הרוקח אריה אנדרמן‬ ‫"שנרצח על ידי יהודי" (‪( )1927‬איור ‪ 14.)4‬כנראה‬ ‫היוזמה הנזכרת להקמת מצבות על קברי חברי‬ ‫המשק לא הגיעה לביצוע והן לא הוקמו‪ .‬על כך‬ ‫התלונן כשנתיים לאחר מכן החבר חיים אפטקר‬ ‫(חיים אתר) באסיפת הקיבוץ ‪:3.9.1934‬‬ ‫‪ 1 4‬פרשת הרצח‪ ,‬שקיבלה את השם "פרשת אנדרמן"‪ ,‬זכתה‬ ‫לשתיקה ארוכת שנים‪ ,‬למרות שהופיעה כידיעה בעיתון‬ ‫דבר‪ ,‬מיום ‪ .24.10.1927‬הרצח היה על רקע רומנטי‬ ‫והרוצח איש "גדוד העבודה"‪ ,‬שכונה "יענקל'ה גזלן"‪ .‬ראה‬ ‫בהרחבה יגאל סרנה‪" ,‬רצח בעין חרוד"‪ ,‬ידיעות אחרונות‪,‬‬ ‫מיום ‪ ,17.4.1992‬מוסף ‪ 7‬ימים‪ ,‬עמ' ‪( 40‬ברצוני להודות‬ ‫ליגאל סרנה על ששלח כתבה זאת אלי)‪.‬‬ ‫"שדות הקברים" ‪ -‬על בתי העלמין של עין חרוד‬ ‫‪71‬‬ ‫דבריו של חיים אפטקר נפלו על אוזן קשובה‪,‬‬ ‫ולאחר מספר שבועות מוזמנים תשעה לוחות שיש‬ ‫מחיפה לצורך הקמת המצבות על הקברים של‬ ‫הנפטרים‪ .‬יומן הקיבוץ (מס' ‪ )93‬מדווח בראשית‬ ‫‪ 1935‬כי "גמרו השבוע את קביעת לוחות המצבות‬ ‫ובזה תמה עבודת המצבות"‪ .‬אבל הקמת המצבות‬ ‫הראשונות עדיין לא יצרה את התחושה של מקום‬ ‫קבורה מכובד וחשוב לקהילה‪ ,‬כפי שניתן ללמוד‬ ‫ממכתב מאפריל ‪ ,1936‬ששיגר יהודה גור אריה אל‬ ‫שלושת הקיבוצים‪ ,‬כאשר הוא חתם את המכתב‬ ‫‪16‬‬ ‫בתואר "שומר בית הקברות"‪:‬‬ ‫מצבה של פינה זו בישובנו אינו לכבוד לנו‪ .‬כל‬ ‫המבקר והמסתכל בעזובה הרבה ובצורה של בית‬ ‫העלמין שלנו‪ ,‬יחרד ויזדעזע‪ .‬בקרוב נחוג את יובל‬ ‫ה‪ 15-‬של העמק‪ .‬על ראש שמחתנו נעלה בוודאי‬ ‫את זכר יקירנו המתים‪ :‬חללי העבודה‪ ,‬ההגנה‬ ‫והאקלים‪ .‬הן נגיד‪" :‬אחים היו לנו‪ .‬שותפים נאמנים‬ ‫ליצירתנו ולכיבושינו‪ .‬בדמי עלומיהם הלכו מאתנו"‬ ‫איור ‪ :4‬מצבתו של הרוקח אנדרמן‪ ,‬בית העלמין הישן‪.‬‬ ‫"נרצח במיטב שנותיו"‬ ‫רצוני לדבר על דבר אחד שנשכח על ידינו למרות‬ ‫שהמזכירות וכולנו צריכים לדאוג‪ ,‬עניין בית‬ ‫הקברות‪ .‬עד היום לא הוקמו מצבות לחברינו‪ .‬בזמן‬ ‫שעלינו שלושים‪ ,‬היתה הרגשה כאילו החברים קמו‬ ‫נגדינו [?] הן הם יחד אתנו חיו ויצרו‪ .‬בגדולות לא‬ ‫הלכו אך עמלו אתנו [?] אם לא יהיה האיש שילחץ‪,‬‬ ‫לא נעשה‪ .‬רצוני שיקבע זמן שזה יעשה‪ .‬צריך‬ ‫‪15‬‬ ‫לקבוע גם איזו שהיא צורה [למצבה]‪.‬‬ ‫‪ 15‬מכתבו של אריה נהור לארכיטקט התל אביבי‪ ,‬מיום‬ ‫‪ .30.1.1933‬ראה תיק בית העלמין בגלבוע‪ ,‬מיכל ‪21.6.2‬‬ ‫ארכיון עין חרוד‪ .‬החלטות האסיפה הכללית‪ ,‬ארכיון‬ ‫עין חרוד ‪ .3.9.1934‬יש לציין כי כמעט ואין התייחסות‬ ‫לנושא המוות‪ ,‬בית הקברות או מצבות בפרוטוקולים של‬ ‫מזכירות הקיבוץ בשנות העשרים והשלושים‪ .‬כנ"ל גם‬ ‫באסיפות הכלליות שדנו כמעט בכל נושא אפשרי‪ ,‬ואין‬ ‫בהן איזכור למותם של חברי המשק באותם שנים‪ .‬יש‬ ‫תחושה של הדחקה מציון האירועים האלה ברשימות‬ ‫הקיבוציות‪ ,‬אולי עדות נוספת לשוליות שיחסו לנושא‬ ‫בהשוואה לאתגרים היום‑יומיים של בניית המשק‬ ‫וארגון החיים המשותפים‪.‬‬ ‫[אף] קהילה בעם ישראל‪ ,‬ולו הענייה ביותר‪ ,‬בארץ‬ ‫ובגולה‪ ,‬לא התייחסה כמונו ולא מחקה כמונו את‬ ‫חובת ה"החסד של אמת" כלפי המתים‪ .‬מצבו של‬ ‫בית הקברות שלנו עומד בסתירה גמורה לצורת‬ ‫נקודותינו‪ ,‬המשתפרת משנה לשנה‪.‬‬ ‫בהמשך המכתב הוא מציע לעשות רק את הדברים‬ ‫ההכרחיים‪ :‬לגדר את השטח (‪ 6‬דונם) לנטוע עצים‪,‬‬ ‫ולחבר את השטח לקווי מים להשקיה‪ .‬גור אריה‬ ‫חותם את המכתב "קשה לי לשאת את המצב בבית‬ ‫הקברות‪ ,‬רק התקווה שהעניין סוף סוף יסודר‬ ‫מחזיקה אותי"‪ .‬יש לזכור כי עין חרוד‪ ,‬תל יוסף ואף‬ ‫בית השיטה כבר העתיקו את מקום היישוב לעברו‬ ‫השני של העמק ולא שכנו ליד בית העלמין‪ ,‬ובמידה‬ ‫‪ 1 6‬המכתב מצוי בתיק בית העלמין הישן‪ ,‬מיכל ‪21.6.2‬‬ ‫ארכיון עין חרוד‪ .‬נמצאה תשובת קבוצת "החוגים" (בית‬ ‫השיטה) מחודש מאי ‪ ,1936‬תשובה קצרה‪" :‬חבר‪ .‬קבלנו‬ ‫את מכתבך בדבר סידור בית הקברות ומצאנו את יזמתך‬ ‫בעניין זה חשובה מאוד‪ .‬ואף על פי כן אנו מוכרחים‬ ‫להודיע לך‪ ,‬שבמצבנו הכספי המסובך מאוד‪ ,‬לא מצאנו‬ ‫כל אפשרות של סידור ‪ 10‬לא"י מזומנות למטרה זו"‪.‬‬ ‫בב"ח ישראל‪.‬‬ ‫‪72‬‬ ‫רבה בית העלמין היה "רחוק מהעין"‪ .‬גור אריה‬ ‫מתלונן על שוליותו של בית העלמין בעיני חברי‬ ‫הקיבוץ וחרד למצבו בהתקרב חגיגות ההתיישבות‪.‬‬ ‫הוא מצביע על הדיסוננס שנוצר בין האדרת זכר‬ ‫"יקירנו המתים שבדמי עלומיהם הלכו מאתנו" ובין‬ ‫מצבו העלוב של בית העלמין‪ ,‬שכנראה היה חשוף‬ ‫על המדרון ללא צל‪.‬‬ ‫התקופה בה נכתב המכתב היתה ראשית "המאורעות"‬ ‫(‪ ,)1939-1936‬וודאי עניינים חשובים יותר עמדו‬ ‫על סדר היום של עין חרוד וקיבוצי הסביבה‪ .‬גור‬ ‫אריה לא יכול היה לחזות כי דווקא תקופה זו תביא‬ ‫את השינוי הגדול ביחס של הקיבוץ לבית העלמין‪.‬‬ ‫שינוי שיכול לחולל רק אירוע טראומתי‪ .‬האירוע‬ ‫התרחש בבוקר יום חג המשק י"ח באלול תרצ"ח ‪-‬‬ ‫נפילתם של חיים שטורמן מעין חרוד‪ ,‬אהרן אטקין‬ ‫מגבע ודוד מוסינזון מעפולה כשרכבם עלה על‬ ‫מוקש‪ .‬חיים שטורמן היה מאנשי "השומר"‪ ,‬דמות‬ ‫מרכזית בקיבוץ ואחראי לביטחון באזור‪ .‬הירצחם‬ ‫בבוקר חג הקמת הקיבוץ היה הלם אדיר לעין חרוד‬ ‫וליישוב היהודי‪ .‬יש בו סממנים לאירוע מכונן לאומי‬ ‫אחר – נפילת טרומפלדור וחבריו כעשרים שנה‬ ‫‪17‬‬ ‫קודם‪.‬‬ ‫הקיבוץ החליט לנטוש את בית העלמין הישן ולקבור‬ ‫את חיים שטורמן סמוך לחצר הקיבוץ בגבעת‬ ‫קומיי‪ ,‬ולפתוח בכך בית עלמין חדש‪ .‬לא היה זה‬ ‫"מוות סתמי"‪ ,‬אלא מוות שפגע בגרעין ההנהגה של‬ ‫עין חרוד ובנסיבות שזכו כאמור להתקדש כעשרים‬ ‫שנה קודם‪ .‬נפילתו של שטורמן ביום חג המשק‪,‬‬ ‫חיבר בדרך סמלית בין "גאולת האדמה" וההקרבה‬ ‫האישית על מזבח הגנת המולדת הנבנית‪ .‬לפיכך‬ ‫מותו של חיים שטורמן הוא מסיפורי‪-‬העל שכוננו‬ ‫‪ 17‬על פרשת תל חי ומקומה כאירוע מכונן בזיכרון הלאומי‬ ‫נכתב רבות‪ :‬זרובבל ‪ .202-189 :1997‬סקירה רחבה של‬ ‫פרשת תל‪-‬חי ומקומה בזיכרון הלאומי‪ ,‬ראה גם אצל‬ ‫קנטור ‪ 29 ,20 :1997‬ועוד‪.‬‬ ‫יורם בר‪-‬גל‬ ‫את עין חרוד ותרבות הזיכרון‪ ,‬ההנצחה והמוות בה‪,‬‬ ‫‪18‬‬ ‫אלה לא חזרו להיות כפי שהיו קודם‪.‬‬ ‫בית העלמין החדש (איור ‪)5‬‬ ‫מותו של שטורמן הביא כאמור לתמורה גדולה ביחס‬ ‫הקיבוץ לנושא בית הקברות החדש‪ ,‬שנמצא צמוד‬ ‫לחצר המשק‪ ,‬חלק מהמחנה‪ ,‬בנגישות מיידית של‬ ‫חברי הקיבוץ למקום‪ .‬אולי כאן התקיים מה שכתב‬ ‫נחום בנארי על בית העלמין הישן‪" :‬בית עולם אינו‬ ‫יושב בדד מחוץ למחנה‪ ,‬קרוב הוא לנו מאוד‪ ,‬כמעט‬ ‫בתוכינו הוא שוכן" (בנארי ‪ .)1931‬בניגוד למצבות‬ ‫הבטון הפשוטות שהיו נהוגות בבית העלמין הישן‪,‬‬ ‫על קברו של חיים שטורמן הונחה אבן בזלת טבעית‬ ‫גדולה ומרשימה ועל פניה נחרטו פרטיו האישיים‬ ‫(איור ‪ .)6‬היתה זו מצבה שונה כראוי לדמות מרכזית‬ ‫והרואית בקהילה‪ .‬אבן הבזלת חיברה את דמותו‬ ‫של חיים שטורמן עם טבע המקום וקדמוניותו של‬ ‫הנוף‪ .‬הגורל האכזרי של משפחת שטורמן‪ ,‬הביא לכך‬ ‫כי במהלך השנים תתווספנה מצבות בזלת דומות‬ ‫של בני משפחה אחרים שנפלו במערכות ישראל‪,‬‬ ‫מה שיצר חלקת קבר משפחתית בתוך בית העלמין‬ ‫של עין חרוד‪.‬‬ ‫כבר מראשיתו טופח המקום והפך להיות מקום‬ ‫שונה מבית העלמין הישן שלרגלי הגלבוע‪ .‬היתה‬ ‫תחושה כי זהו בית העלמין האישי‪ ,‬האינטימי של‬ ‫הקיבוץ עצמו ולא של כלל האזור‪ .‬חשיבותו של חיים‬ ‫שטורמן בעיני חברי המשק שקברו נכרה במקום‬ ‫בעל טופוגרפיה מתונה ונגישות מירבית‪ ,‬עיצבו בית‬ ‫עלמין שונה ‪ -‬עליו מצילים עצי פיקוס ענקיים‬ ‫ושורות ברושים זקופים נטועים ביניהם‪ .‬הגן המוצל‬ ‫והקריר יוצר תחושות חזקות ‪ -‬של מקום סגור מהן‬ ‫‪ 1 8‬חיים שטורמן זכה להנצחה בכתובים וכן להנצחה בבית‬ ‫הטבע שהוקם לזיכרו בקיבוץ עין חרוד‪ .‬קיבוץ מעוז חיים‬ ‫נקרא על שמו‪ ,‬וכן נקרא על שמו ושם חבריו שנפלו‬ ‫באותו היום הגן הלאומי בסחנה ‪" -‬גן השלושה"‪ .‬מפנה‬ ‫נוסף בתרבות הזיכרון בקיבוץ חל עם מותו‪ ,‬כמו הלוויה‪,‬‬ ‫חוברות הזיכרון‪ ,‬בחלקם ניגע בהמשך‪ ,‬ואלמנטים אחרים‬ ‫שהם מעבר לגבולות מאמר זה‪.‬‬ ‫‪73‬‬ ‫"שדות הקברים" ‪ -‬על בתי העלמין של עין חרוד‬ ‫החלקה הצבאית‬ ‫משפחת שטורמן‬ ‫שת הברושים‬ ‫ק‬ ‫טבנקין‬ ‫חלקת ילדים‬ ‫חלקת הורים‬ ‫איור ‪ :5‬מפת בית העלמין החדש של עין חרוד (מקור‪ :‬ארכיון עין חרוד מאוחד)‬ ‫"בית ירוק" המנוגד לנוף הפתוח הנשקף ממנו עד‬ ‫רגלי הגלבוע‪ .‬יש לזכור כי במסורת היהודית נטיעת‬ ‫העצים בבית העלמין שנויה במחלוקת מסיבות‬ ‫דתיות ובארבעת ערי הקודש בארץ‪ :‬ירושלים‪,‬‬ ‫חברון‪ ,‬צפת וטבריה הנהיגו שלא לטעת אילנות‪ .‬אם‬ ‫נוטעים עצים‪ ,‬הם לרוב צרי צמרת ולא עצים עם‬ ‫‪74‬‬ ‫יורם בר‪-‬גל‬ ‫צבע ושמחה לילדים ולהוריהם‪ .‬ושושנה החליטה‬ ‫לפנות לאדריכל וינברג [שלמה אורן מקבוץ‬ ‫יגור] שיתכנן את שטח בית העלמין‪ .‬היא פנתה‬ ‫למזכירות שיאשרו לה לעבוד חודש ימים סביב‬ ‫קברו של אבא ובשטח נרחב מסביב כדי לטעת‬ ‫עצי צל‪.‬‬ ‫איור ‪ :6‬מצבות אבני הבזלת של משפחת שטורמן‪.‬‬ ‫על מצבתו של חיים שטורמן (הסב) כתוב‪" :‬נופלים‬ ‫ההולכים ראשונים"‬ ‫פרוכת גדולה‪ .‬לכן ברושים צריפיים מהווים אלמנט‬ ‫צמחי שכיח בבית הקברות יהודי מסורתי ‪ -‬לאורך‬ ‫הדרכים‪ ,‬בין החלקות או בגבולותיו של בית העלמין‬ ‫(טיקוצבסקי ‪ :1960‬קפ"ה; שוע ובן‪-‬גוריון ‪:1990‬‬ ‫‪ .)287‬אבל בעין חרוד‪ ,‬גם הלכה זו לא נשמרה ובבית‬ ‫העלמין שולטים ברמה עצי פיקוס עצומים שניטעו‬ ‫מייד לאחר פתיחתו כפי שהעידה על כך שושנה חץ‬ ‫(סורקין) בעדות שנתנה תמה ברין‪ ,‬בתו של חיים‬ ‫שטורמן‪ ,‬שהיתה אחראית לבית העלמין בשנות‬ ‫‪19‬‬ ‫האלפיים‪:‬‬ ‫כאשר אבי חיים שטורמן נפל‪ ,‬במאורעות ‪,1938‬‬ ‫הוחלט להעביר את בית הקברות שהיה ליד הגלבוע‬ ‫ ליד עין חרוד של פעם‪ ,‬ולפתוח בית קברות ליד‬‫עין חרוד של עכשיו‪ .‬נקבע שטח פנוי בדרומו‬ ‫של הקיבוץ וקברו של אבא היה הקבר הראשון‬ ‫שנכרה בו‪ .‬ההלוויה היתה בשעות הצהריים‪ ,‬ביום‬ ‫קיץ לוהט והקבר נכרה באמצע שדה שלא היתה‬ ‫בו טיפת צל‪.‬‬ ‫לאחר הלוויה הגיעה שושנה [סורקין] לביתנו‬ ‫וספרה לאמא [עטרה שטורמן] שבימיה הראשונים‬ ‫של עין חרוד ליד המעיין‪ ,‬היא פגשה את אבא‬ ‫[חיים שטורמן] נוטע שיחי בונגנביליה ליד בית‬ ‫הילדים‪ .‬הוא אמר לה שהוא עושה זאת כדי לתת‬ ‫‪ 1 9‬עדותה של תמה ברין‪ ,‬יומן עין חרוד‪ ,‬מס ‪,2402‬‬ ‫‪.31.8.2007‬‬ ‫על פי עדות זו‪ ,‬כבר מראשיתו של בית העלמין‬ ‫החדש‪ ,‬התייחסו חברי הקיבוץ והנהגתו (המזכירות)‬ ‫למקום בצורה אחרת‪ .‬אמנם לא נמצאו בכתובים‬ ‫הוכחות לתכנון בית העלמין החדש בשלב כה‬ ‫מוקדם על ידי הארכיטקט שלמה אורן‪-‬וינברג‪,‬‬ ‫אבל מצויה בארכיון עין חרוד טיוטה שלו (באיכות‬ ‫גרועה) של תוכנית בית העלמין משנת ‪( 1952‬אניס‬ ‫ובן‪-‬ערב ‪ 20.)91-88 :1994‬עם זאת נראה כי היתה‬ ‫יד מכוונת בעיצוב בית העלמין הזה כבר מראשיתו‬ ‫אולי היתה זאת ידו שלו‪ ,‬כפי שטענה שושנה חץ‪.‬‬ ‫הוכחות לתכנון המוקדם מצויות בצילום אויר‬ ‫שעשו הבריטים בפברואר ‪ 1945‬באזור עין חרוד‪.‬‬ ‫מצילום זה ניתן לדלות מידע רב על מראה בית‬ ‫‪21‬‬ ‫העלמין ומצבו באמצע שנות הארבעים (איור ‪.)7‬‬ ‫צילום האוויר מלמד כי סביב בית העלמין (חלקה‬ ‫א' כיום) כבר היו נטועים שורות של ברושים‪ .‬בנוסף‬ ‫לכך נראות שתי שורות מקבילות של ברושים‬ ‫שיצרו צורת האות ח'‪ ,‬הפתוחה לכיוון דרום‪ .‬כלפי‬ ‫צפון נסגרה הח' בקשת של ברושים (להלן "קשת‬ ‫הברושים")‪ .‬בדרך זו חולק בית הקברות לאורכו‬ ‫לשלושה חלקים‪ :‬המזרחי שבו נקבר חיים שטורמן‬ ‫(ממזרח לקשת הברושים) המערבי ‪ -‬שבקצהו‬ ‫הדרומי נכרו כבר מספר קברים בשנות הארבעים‬ ‫הראשונות‪ .‬האזור המרכזי (בין שתי שורות‬ ‫הברושים) היה ריק ונשמר כאזור התכנסות בשעת‬ ‫‪ 20‬ארכיטקט הגנים שלמה אורן וינברג‪ ,‬תכנן בתי עלמין‬ ‫וגנים בקיבוצים רבים‪ ,‬ועבודתו ברמת הנדיב זכתה‬ ‫לתהילה‪ .‬בעזבונו של שלמה אורן וינברג‪ ,‬בקיבוץ יגור‪,‬‬ ‫אין זכר לתוכנית בית העלמין של עין חרוד‪ .‬תודה לפרופ'‬ ‫רות אניס על הפרטים שמסרה וההפניות לעבודתו של‬ ‫שלמה אורן וינברג‪.‬‬ ‫‪ 2 1‬צילום אויר בריטי‪ ,‬מס' ‪ PS 5077‬מיום ‪ ,10.2.1945‬מצוי‬ ‫בארכיון עין חרוד‪ ,‬תיק צילומי אויר ישנים‪.‬‬ ‫"שדות הקברים" ‪ -‬על בתי העלמין של עין חרוד‬ ‫‪75‬‬ ‫הועדה והמזכירות קבעו את תוכנית בית הקברות‪:‬‬ ‫שער הכניסה המרכזי יהיה מדרום ולצדדיו שתי‬ ‫מצבות בצורת עמודים‪ ,‬אחת יהיו עליה חרותים‬ ‫שמות חברינו הנעדרים השוכנים לרגלי הגלבוע‬ ‫והשנייה לחייל האלמוני‪ .‬כן גם יש הצעה להקים‬ ‫בבית הקברות שלנו מצבה לחללי הגיטאות‪.‬‬ ‫איור ‪ :7‬תצלום אויר של בית העלמין החדש‪ ,‬שנת‬ ‫‪ .1945‬בולטת שדרת וקשת הברושים‪ ,‬שבמרכזה רחבת‬ ‫ההתכנסות‪ .‬הכניסה לבית העלמין מדרום (מקור‪ :‬ארכיון‬ ‫עין חרוד מאוחד)‬ ‫הלוויות וטקסי אזכרות‪ .‬בצילום נראים גם מספר‬ ‫עצים רחבי נוף‪ ,‬אולי אלה הפיקוסים שהזכירה‬ ‫שושנה חץ‪ .‬מתוך הצילום עולה כי בראשית ‪,1945‬‬ ‫הקברים היו מרוכזים במספר קבוצות בתוך בית‬ ‫העלמין‪ .‬תופעה זו היא תולדה של הנוהג בעין חרוד‬ ‫בקשר לסדר קבורה‪ :‬הסדר נקבע תוך כדי בידול‬ ‫חברתי‪ ,‬כפי שהיה נהוג גם בבית העלמין הישן‪.‬‬ ‫היינו‪ ,‬הקברים נכרו באותן שנים במקומות שונים‬ ‫בשטח בית העלמין (ולא אחד סמוך לשני בשורות)‬ ‫תוך הפרדה בין קבוצת "חברי המשק"‪" ,‬ההורים"‬ ‫‪22‬‬ ‫"והילדים"‪.‬‬ ‫תהליך המעבר של בית העלמין בעין חרוד משוליות‬ ‫למרכזיות לאחר מותו של שטורמן ועיצובו בעזרת‬ ‫נטיעות‪ ,‬מצא ביטוי גם בדיווח של ג' (כנראה יהודה‬ ‫גור אריה)‪ .‬הדיווח סיכם ביקור משולב של "ועדת‬ ‫התרבות והזיכרון" שהיו חברים בה יהודה גור אריה‪,‬‬ ‫חיים אתר (אפטקר) ושני אנשים נוספים‪ ,‬יחד עם‬ ‫מזכירות הקיבוץ בבית העלמין בינואר ‪ .1945‬וכך‬ ‫כותב ג'‪:‬‬ ‫‪ 2 2‬הממצאים מבית העלמין מלמדים כי בראשית ‪ 1945‬היו‬ ‫‪ 31‬קברים בבית העלמין החדש‪ 9 :‬של חברי משק‪ 4 ,‬של‬ ‫ילדים ונערים‪ 13 ,‬של הורים וחמישה של זרים‪ .‬על פי‬ ‫סקר שדה‪ .2010 ,‬ראה דיון בהמשך בנושא הבידול‪.‬‬ ‫אנו מטפלים בהקמת מצבות לקברים‪ .‬כידוע יש‬ ‫דאגה בתוכינו כי עד יום השנה למות חבר תוקם‬ ‫מצבה על קיברו‪ .‬יש לציין כי לבית הקברות שלנו‬ ‫יש דואג‪ :‬הצמחייה יפה והשטח חרוש‪ .‬שונה‬ ‫בתכלית השינוי הוא המצב בבית הקברות לרגלי‬ ‫‪23‬‬ ‫הגלבוע‪ ,‬ועדיין לא מצאנו פתרון לסידורו‪.‬‬ ‫היחס האינטימי והקרוב של בית העלמין החדש‪,‬‬ ‫ניכר במכתב שבו הוא מכונה‪" :‬בית העלמין שלנו‬ ‫שיש לו דואג" והוא מוצג כאנטיתזה לבית העלמין‬ ‫הישן ‪ -‬מקום שכוח משהו "לרגלי הגלבוע"‪ ,‬שאיננו‬ ‫מסודר ומאורגן‪ .‬נראה מהדוח כי אין אליו (לבית‬ ‫העלמין הישן) תחושת שייכות כל כך חזקה כמו‬ ‫למקום "שלנו"‪ .‬הדיווח נותן משמעות לנראה‬ ‫בתצלום האוויר ומלמד על האוריינטציה של בית‬ ‫העלמין כלפי דרום ‪ -‬לעבר השער‪ .‬שתי שורות‬ ‫הברושים שבמרכזו מהווים את הדרך בה הולכים‬ ‫מהשער העתידי‪ ,‬לעבר הקשת הצפונית (רחבת‬ ‫ההתכנסות)‪ .‬נתיב ההליכה הוא גם קו הפרדה ‪-‬‬ ‫בין אזור הקבורה במזרח (אזור קברו של שטורמן)‬ ‫למערב (קברי הורים וילדים)‪ .‬כמו כן מעיד הדיווח‬ ‫על הרצון לחבר בין שני בתי העלמין בדרך סמלית‬ ‫בעזרת אנדרטה ליד הכניסה‪ .‬יש לשים לב‪ ,‬שעוד‬ ‫בטרם הסתיימה מלחמת העולם השנייה‪ ,‬כבר דובר‬ ‫בקיבוץ על הקמת אנדרטה לזכר חללי הגיטאות‪,‬‬ ‫מעשה שיידחה ‪ 40‬שנה עד שנות השמונים‪.‬‬ ‫לא עברו שנים מעטות מאז נכתב הדוח הנזכר ובני‬ ‫עין חרוד מאנשי הפלמ"ח ויחידות נוספות נוטלים‬ ‫חלק בקרבות מלחמת השחרור‪ .‬שלושה עשר מבני‬ ‫הקיבוץ נפלו במלחמה זו והקיבוץ פועל להנצחתם‬ ‫‪ 2 3‬המסמך ללא כותרת או שם‪ ,‬מיום ‪ ,19.1.1945‬נמצא בתיק‬ ‫זיכרון והנצחה‪ ,‬מיכל ‪ 21.6.2‬ארכיון עין חרוד‪.‬‬ ‫‪76‬‬ ‫בכתובים‪ 24.‬מאחר וה"יחידה להנצחת החייל במשרד‬ ‫הביטחון" לקחה אחריות בנושא הקבורה ומצבות‬ ‫החללים‪ ,‬התנהל בשנים ‪ 1950-1949‬דו‪-‬שיח בינה‬ ‫‪25‬‬ ‫לבין הקיבוץ על החלקה הצבאית שתוקם במקום‪.‬‬ ‫משרד הביטחון הדגיש כי יוקמו מצבות אחידות על‬ ‫פי דגמים שנקבעו‪ ,‬ואלה מוקמות בחלקו הצפוני‬ ‫של בית העלמין‪.‬‬ ‫יצירת החלקה הצבאית ומיסוד טקסי הזיכרון של‬ ‫יום העצמאות הוסיפו למרכזיותו של בית העלמין‬ ‫בחיי הקיבוץ‪ .‬לכן כנראה‪ ,‬במהלך ‪ 1952‑1951‬הוזמן‬ ‫תכנון כולל של בית העלמין מהאדריכל שלמה‬ ‫אורן‪-‬וינברג‪ ,‬מקיבוץ יגור‪ ,‬שהגיש טיוטה ראשונית‬ ‫לקיבוץ‪ .‬בהצעתו משלב האדריכל את המצב‬ ‫הקיים בראייה כוללת‪ :‬שער כניסה מדרום בין‬ ‫‪ 2 4‬קנטור ‪ ,122‑105 :2004‬עוסקת רבות בהנצחה בכתב של‬ ‫בני עין חרוד בעיקר של רפי מלץ‪ ,‬נמרוד לויטה‪.‬‬ ‫‪ 25‬על מיסוד הטקסים ויצירת בתי הקברות הצבאיים‬ ‫בארץ ראה‪ :‬עזריהו ‪ ;1995‬שמיר ‪ ;1996‬על הנצחת חללי‬ ‫מלחמות המחקר הקלסי‪ ,‬מוסה ‪.1993‬‬ ‫יורם בר‪-‬גל‬ ‫שדרות ברושים המוליך לכיכר התכנסות מרכזית‬ ‫שצורתה סגלגלס שנוצרה "מקשת הברושים"‬ ‫הקיימת ומהשלמתה בצד הנגדי‪ .‬בית העלמין יחולק‬ ‫בסימטריה לחלק מזרחי ומערבי‪ ,‬ובהם קיימת‬ ‫הפרדה בין קברי משפחה‪ ,‬קברי יחידים וקברי‬ ‫ילדים‪ .‬נחלות משפחתיות וקבורה זוגית לא היו‬ ‫נהוגות בעין חרוד באותה העת ולכן היה בהצעתו‬ ‫שינוי תפיסתי‪ .‬אזור החלקות המשפחתיות היו‬ ‫בהמשך לקברו של חיים שטורמן‪ ,‬בינם ובין חלקות‬ ‫היחידים הפרידו בהצעה שתי חלקות ילדים שאחת‬ ‫‪26‬‬ ‫מהן כבר היתה קיימת משנות הארבעים (איור ‪.)8‬‬ ‫כנאמר למעלה‪ ,‬לא ברור אם התקבלה התוכנית על‬ ‫ידי קיבוץ עין חרוד‪ ,‬כי ממש באותה העת היישוב‬ ‫היה בעיצומה של סערת רוחות חברתית על רקע‬ ‫פוליטי ‪" -‬הפילוג" שבעקבותיה נקרע הקיבוץ‬ ‫לשניים – אירוע טראומטי שהביא לשינוי מסוים‬ ‫במרכזיותו של בית העלמין והפך גם אותו לסלע‬ ‫‪ 26‬התוכנית חתומה בתאריך ‪ 8‬לאוגוסט ‪ .1952‬מיכל ‪21.6.2‬‬ ‫איור ‪ :8‬מפת התכנון המוצע של שלמה אורן‪-‬וינברג‪( 1952 ,‬מקור‪ :‬ארכיון עין חרוד מאוחד)‬ ‫"שדות הקברים" ‪ -‬על בתי העלמין של עין חרוד‬ ‫מחלוקת בין שני הקיבוצים‪ .‬אפשר להניח כי אירועי‬ ‫הפילוג השפיעו על זניחת תהליך אימוץ תכנון בית‬ ‫העלמין שהציע אורן‪-‬וינברג‪ ,‬הן מסיבות ארגוניות‪-‬‬ ‫חברתיות והן מסיבות כלכליות‪ .‬אבל למרות הפילוג‬ ‫המשיך בשנות החמישים והשישים בית העלמין‪,‬‬ ‫שנותר ברשות "המאוחד"‪ ,‬לשרת את שני הקיבוצים‬ ‫תוך חריקות‪ ,‬צרימות ובעיות שונות‪ .‬על אלה אפשר‬ ‫ללמוד מתוך מחברת הפרוטוקולים של ועדת בית‬ ‫העלמין שהוקמה בעין חרוד מאוחד‪ .‬אמנם בחלק‬ ‫מהדיונים הוזמנו נציגי עין חרוד איחוד‪ ,‬כמו בדיון‬ ‫שנערך ביום ‪ 15.8.1963‬ובו נידונו נושאים כגינון‪,‬‬ ‫אחידות המצבות‪ ,‬בקשות לשמירת מקום קבר‬ ‫לבני משפחה‪ .‬כמו כן הציע "המאוחד" להפריד‬ ‫את אנשי "האיחוד" ולקברם בחלקה חדשה‪ ,‬נושא‬ ‫שלא התקבל על ידי עין חרוד איחוד‪ ,‬כפי שעולה‬ ‫מישיבות נוספות‪ .‬נראה מתוך דיוני ועדה בית‬ ‫העלמין בעין חרוד מאוחד‪ ,‬כי נוצרה הפרדה בין‬ ‫הבקשות הרשמיות של "האיחוד"‪ ,‬ובין הבקשות‬ ‫האישיות ‪ -‬את הראשונות לרוב דחו ואילו את‬ ‫השניות לרוב קיבלו‪.‬‬ ‫ליחסים המתוחים בין שני הקיבוצים נוספו כנראה‬ ‫חשבונות אחזקת בית העלמין (כבניית ספסלים‪,‬‬ ‫שיקום מצבות ועוד) שנשלחו מה"מאוחד"‬ ‫ל"איחוד" והגבירו את המתח ופגעו במקומו ומעמדו‬ ‫של בית העלמין‪.‬‬ ‫כתבה על כך שרה נוימן ‪" 27:1965‬בדרך לבית‬ ‫הקברות התאספו במשך שנים גרוטאות רבות‪ .‬כבר‬ ‫לפני שנה החליטו לנקות את השטח‪ ...‬לא נאה‬ ‫למשק עין חרוד לקבור את מתיו כאשר הולכים‬ ‫בדרך לא נקייה‪ .‬נחוצים ספסלים באיזה פינות‬ ‫של בית העלמין" הוועדה החליטה לפעול בעניין‬ ‫"להודיע ולחייב את האיחוד‪".‬‬ ‫‪ 27‬מכתבה של שרה נוימן‪ ,‬חברת "המאוחד" לקראת חג‬ ‫המשק ‪ .2.9.1965‬תיק בית עלמין‪ ,‬מיכל ‪ .21.6.2‬הטראומה‬ ‫של הפילוג והשפעתו על עין חרוד‪ ,‬ראה קנטור ‪:2007‬‬ ‫‪.228‬‬ ‫‪77‬‬ ‫כנראה היו גם חילוקי דעות לגבי סדר הקבורה‪,‬‬ ‫וועדת בית העלמין של המאוחד מביעה חשש כי‬ ‫אנשי האיחוד אינם קוברים לפי השורות ועלולים‬ ‫לתפוס מקומות שמורים‪ .‬אפשר ללמוד גם על מצבו‬ ‫של בית העלמין מתוך מכתב ששלח חבר קיבוץ‬ ‫מרחביה שביקר אלמנה בעין חרוד מאוחד וראה כי‬ ‫‪28‬‬ ‫אין גדר סביב בית העלמין‪:‬‬ ‫שאלתי את האלמנה למה זה? [למה אין גדר]‬ ‫בעצבות‪ ,‬בשברון לב שפכה לפני את מרי שיחה‪ ,‬כי‬ ‫אין הסכמה בין שני המשקים השכנים בעניין זה‪.‬‬ ‫וכי קרה כבר שעדר כבשים של אחד המשקים נכנס‬ ‫לשטח בית הקברות וכילה את כל השתילים שעל‬ ‫הקברים‪ ...‬האם נבצר משני המשקים (המאוחד‬ ‫והאיחוד) להקים גדר ולשמור על כבוד מתיהם‬ ‫היקרים‪ .‬הלא מצבם הכלכלי של שני המשקים‬ ‫הללו הוא בכי טוב?‪"...‬‬ ‫היחסים המתוחים בנושא בית הקברות‪ ,‬הביא לכך‬ ‫כי בסוף שנות הששים התקבלת החלטה בעין חרוד‬ ‫איחוד‪ ,‬על פתיחת בית עלמין משלהם‪ ,‬על שלוחה‬ ‫מערבית של הקיבוץ מעבר לכביש הראשי‪ 29.‬חלק‬ ‫מוותיקי האיחוד מבקשים להמשיך להיקבר בבית‬ ‫העלמין של הקיבוץ המאוחד‪ ,‬ובקשתם בדרך כלל‬ ‫מאושרת‪ 30.‬למרות המתחים הגדולים וההפרדה בין‬ ‫‪ 2 8‬מכתב בעניין זה מחברת ועדת בית העלמין אל מזכירות‬ ‫המאוחד‪ ,‬נמצא בתיק הזיכרון‪ ,‬שם‪ .‬מכתבו של דוד זמיר‬ ‫ממרחביה אל מערכת עיתון "למרחב"‪ ,‬שנשלח בסתיו‬ ‫‪ 1966‬בתאריך לא ידוע‪ .‬העיתון שלח את המכתב‬ ‫למזכירות עין חרוד מאוחד‪ ,‬שענתה כי הבעיה ידועה‬ ‫ותיפתר בתכנון כולל של המקום‪ .‬ראה תיק בית העלמין‪,‬‬ ‫מיכל ‪ 21.6.2‬ארכיון עין חרוד מאוחד‪.‬‬ ‫‪ 2 9‬תוכנית בית העלמין בעין חרוד איחוד‪ ,‬מיום ‪10.9.1970‬‬ ‫שנעשתה במחלקה לתכנון של התק"ם‪ ,‬ראה תיק בית‬ ‫העלמין‪ ,‬ארכיון עין חרוד איחוד‪.‬‬ ‫‪ 30‬ראה לדוגמה מכתב של אליעזר סלוצקין לעין חרוד‬ ‫מאוחד מתאריך ‪ ,27.12.1969‬כי מאחר ונפלה החלטה‬ ‫באיחוד להפסיק לקבור בבית העלמין המשותף‪ ,‬הוא‬ ‫סלוצקין (חבר האיחוד) מבקש להיקבר בבית העלמין של‬ ‫המאוחד ליד מצבתו של נחמיה שיין‪ .‬ואמנם קברו של‬ ‫אליעזר סלוצקין (נפטר ‪ )1997‬נמצא במקום שביקש ליד‬ ‫קברה של אשתו שנפטרה ב‪ 1972-‬סמוך לקברו של נחמיה‬ ‫שיין‪ .‬המכתב בתיק זיכרון‪ ,‬ארכיון עין חרוד מאוחד‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫לעומת זאת החליטה מזכירות עין חרוד מאוחד‪ ,‬ביום ‪21‬‬ ‫‪78‬‬ ‫בתי העלמין‪ ,‬נותר מרכיב אחד משותף ‪ -‬החלקה‬ ‫הצבאית בבית העלמין בעין חרוד מאוחד (איור‬ ‫‪ .)9‬אנשי האיחוד ממשיכה לראות בו כל השנים‬ ‫כאתר משותף לשני היישובים‪ ,‬בו נערכים טקסי יום‬ ‫הזיכרון השנתיים וגם נערכה עצרת זיכרון גדולה‬ ‫וטקס התייחדות משותף במלאת יובל שנים לעין‬ ‫חרוד בחג הקיבוץ י"ח באלול (‪ .)1971‬לקראת חג‬ ‫היובל והטקס הנזכר הוקם בצמוד לחלקה הצבאית‪,‬‬ ‫גלעד מרשים מסלעי בזלת‪ ,‬ששימש לשלוש‬ ‫מטרות‪ :‬בחג העצמאות נהגו לעלות בו נרות זיכרון;‬ ‫בחג הקיבוץ (י"ח באלול) הדליקו בו נרות כמניין‬ ‫החברים שנפטרו; ביום השואה הדליקו בו שש‬ ‫קערות סמליות (שוע ובן‪-‬גוריון ‪.)267 :1990‬‬ ‫"בית העלמין שלנו"‬ ‫נראה שחג היובל העלה מחדש את מקום הזיכרון‬ ‫וההנצחה של בית העלמין בשני הקיבוצים‪ ,‬שקיבל‬ ‫משמעות נוספת אחרי מלחמת יום כיפור‪ .‬תקופה זו‬ ‫הביאה להתגייסות יחידים לפעול למען בית העלמין‪,‬‬ ‫כדוגמת תמה ברין‪ ,‬כפי שכתבה עם חברותיה ביומן‬ ‫‪31‬‬ ‫המשק ברשימה הנקראת "בית העלמין שלנו"‪.‬‬ ‫הכתבה נכתבה לפני שהועברו חללי צה"ל ממלחמת‬ ‫יום כיפור‪ ,‬אל מקום קבורתם הקבוע בחלקה‬ ‫הצבאית בקיבוץ‪" .‬יהודים נהגו לקרא לבית הקברות‬ ‫'בית החיים'‪ ,‬ואכן בית הקברות שלנו הוא חלק‬ ‫ממארג החיים‪ ,‬פינה אשר בה כל אחד מאתנו וכולנו‬ ‫יחד בני בית בה‪ "...‬הן מתארות את העבודה הרבה‬ ‫שנעשתה כי "אנו מתכוננים להעברת הבנים ורוצים‬ ‫להיות מוכנים וראויים"‪ .‬בהמשך הן מתארות את‬ ‫ההזנחה והעזובה שהתהוו במהלך השנים בבית‬ ‫הקברות‪ ,‬להוציא את החלקה הצבאית וזאת הודות‬ ‫למאמצי הורים ויחידים בקיבוץ‪ .‬לכן‪ ,‬הן כותבות‪,‬‬ ‫למאי ‪ ,1968‬כי אין להכניס לפינת הזיכרון בבית ציזלינג‬ ‫את הנופלים בני האיחוד‪ .‬ראה תיק זיכרון‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫‪ 31‬יומן עין חרוד מיום ‪ ,2.8.1974‬מס' ‪ .1355‬אמיר בנה של‬ ‫תמה ברין‪ ,‬נכדו של חיים שטורמן‪ ,‬נהרג בשנת ‪1970‬‬ ‫בסיני‪ .‬תמה הפכה להיות דמות מפתח בעיצוב ובשמירת‬ ‫בית העלמין כמקום מרכזי בתודעה של הקיבוץ‪.‬‬ ‫יורם בר‪-‬גל‬ ‫איור ‪ :9‬החלקה הצבאית בבית העלמין בעין חרוד‪ .‬טקס‬ ‫הזיכרון ‪2010‬‬ ‫החליטו להתחיל לטפח ולנקות את בית הקברות‪,‬‬ ‫מיוזמתן‪ .‬הן ניקו‪ ,‬עקרו קוצים ועשבים‪ ,‬גזמו עצים‬ ‫ונלחמו ביבלית‪ ,‬העבודה היתה מבוצעת על ידן יום‬ ‫בשבוע ונמשכה זמן רב‪.‬‬ ‫ועוד נכתב באותו עלון כי "בקרוב תובא לאסיפה‬ ‫הכללית תוכנית ההרחבה והנטיעה בסביבות בית‬ ‫העלמין ותוכנית רחבת התייחדות‪ ...‬ועד התכנון‪,‬‬ ‫יוצבו בפינות שונות ספסלים כדי שהיורדים יוכלו‬ ‫לפוש קמעה ולהרגע‪ .‬ואת הגלעד שהוקם בחג‬ ‫החמישים‪ ,‬נאלצנו להרחיק כדי לאפשר קבורת‬ ‫הנופלים במלחמה האחרונה‪ ,‬בחלקת הבנים סמוך‬ ‫לחבריהם‪ .‬בינתיים יוקם גלעד במערב‪ ,‬עד שיוצב‬ ‫קבע בתכנון הסופי"‬ ‫הדיווח מרמז על כך כי במחצית הראשונה של שנות‬ ‫השבעים נוצר הצורך בהרחבת בית העלמין לאחר‬ ‫שחלקו הראשון (להלן חלקה א') שנפתח עם מותו‬ ‫של שטורמן‪ ,‬התמלא והיה צורך להכין שטח נוסף‬ ‫ממערבו (חלקת הרחבה‪ ,‬שנקראת גם חלקה ב')‪.‬‬ ‫התכנון נמסר לידי המחלקה לתכנון של הקיבוץ‬ ‫המאוחד‪ ,‬והתוכנית הוכנה עוד על ידי האדריכל‬ ‫שמואל ביקלס‪ ,‬חבר בית השיטה‪ .‬התוכנית השאירה‬ ‫את דרך הגישה לבית העלמין מצפון וכללה עיצוב‬ ‫רחבת התכנסות ואלמנטים פיזיים נוספים של‬ ‫"שדות הקברים" ‪ -‬על בתי העלמין של עין חרוד‬ ‫זיכרון בצמוד לחלקה הצבאית‪ 32.‬גם התוכנית הזאת‬ ‫לא בוצעה כפי שעולה מדיוני ועדת בית העלמין‬ ‫במחצית השנייה של שנות השבעים‪ .‬אבל בחירת‬ ‫ועדת בית עלמין חדשה בסוף ‪ ,1979‬הביאה לבחינה‬ ‫מחודשת של נושאים כגון אחידות המצבות‪ ,‬קבורת‬ ‫קרובי משפחה‪ ,‬גידור בית העלמין ועוד‪ .‬בין השאר‬ ‫מעלה הוועדה את הצורך לתכנן את בית העלמין‬ ‫מחדש לקראת חגיגות שנות הששים של הקיבוץ‬ ‫(‪ .)1981‬באותו הזמן עולה גם הצעה לכלול בתכנון‬ ‫המחודש אלמנט הנצחה וזיכרון לחללי השואה של‬ ‫‪33‬‬ ‫משפחות מהקיבוץ‪.‬‬ ‫הנצחת השואה וזכר לוחמי הגטאות בתנועת‬ ‫הקיבוץ המאוחד עבר מספר שלבים ואחד‬ ‫החשובים בהם נבע ממלחמת יום כיפור‪ ,‬ויש‬ ‫לו נגיעה לקיבוץ עין חרוד מאוחד‪ ,‬כפי שטוענת‬ ‫אפרת קנטור בעצרת לזכר בני משפחת שטורמן‪,‬‬ ‫שנערכה ב‪ .1974-‬בערב עיון שכונס לזכרם‪ ,‬הוצג‬ ‫הסרט 'המכה ה‪ ,'81-‬שהפיק וערך חיים גורי‪.‬‬ ‫לאחר הקרנת הסרט בקיבוץ נערכה שיחת חברים‪,‬‬ ‫שהמסר המרכזי בה היה כי "אין לנתק את הקשר‬ ‫בין 'ימינו ועצמנו' ובין המוני ישראל הטבוחים‪....‬‬ ‫חווית הצפייה בסרט 'המכה ה‪ '81-‬מוכיחה במידה‬ ‫רבה את צדקת הדרך הציונית‪ ,‬שהיא הדרך היחידה‪,‬‬ ‫ואת הפרשנות הקיבוצית לציונות‪ ,‬שהיא אפשרות‬ ‫חיים צודקת‪ ".‬מסכמת קנטור וטוענת כי "לאחר‬ ‫מלחמת יום הכיפור הפכה השואה רכיב מרכזי‬ ‫וחיוני בבניית הזהות הישראלית והיא אולי האריח‬ ‫המרכזי ביותר בזיכרון הקולקטיבי הלאומי‪ .‬זיכרון‬ ‫המרד‪ ,‬שהקיבוץ המאוחד אחראי לעיצובו‪ ,‬נבלע‬ ‫‪ 3 2‬תוכנית הרחבת בית העלמין‪ ,‬מיום ‪ ,16.2.1976‬המחלקה‬ ‫לתכנון‪ ,‬תיק בית העלמין החדש‪ ,‬מיכל ‪ .21.6.2‬העתק‬ ‫התוכנית הנזכרת הוגש לקיבוץ לאחר פטירתו של שמואל‬ ‫ביקלס (‪ .)1975-1909‬שמואל ביקלס היה מהמתכננים‬ ‫החשובים של הקיבוץ המאוחד‪ ,‬ותכנן עשרות מבנים‬ ‫גדולים בקיבוצים‪ .‬הוא היה חבר תל‪-‬יוסף שבעקבות‬ ‫הפילוג עבר לגור בבית השיטה‪ .‬הוא תכנן בין השאר את‬ ‫המשכן לאומנות בעין חרוד ואת המוזיאון בקיבוץ לוחמי‬ ‫הגטאות‪.‬‬ ‫‪ 3 3‬ראה מחברת ועדת בית העלמין‪ ,‬החלטות שונות מהשנים‬ ‫‪ ,1980-1979‬מיכל ‪.21.6.2‬‬ ‫‪79‬‬ ‫אל תוך הערוץ הלאומי של זיכרון השואה" (קנטור‬ ‫‪.)367‑365 :2007‬‬ ‫מכאן אפשר להבין את התעוררות הצורך בעין חרוד‬ ‫לשלב ברמה המקומית בתכנון בית העלמין גם את‬ ‫נושא השואה ולהוסיף בכך על הנצחת הגבורה ומרד‬ ‫הגטאות שנעשה ברמה הלאומית בקיבוץ לוחמי‬ ‫הגטאות ובאתרים לאומיים נוספים‪ .‬לכן על מנת‬ ‫לתכנן את אתר ההנצחה החדש פנו למספר אומנים‬ ‫שעוסקים בנושא ומביניהם נבחרה דליה מאירי‬ ‫"שהיא מאזורנו (בת מולדת) וקרובה לאווירה‪ ,‬לנוף‬ ‫ובעיקר לאבן הבזלת‪ .‬אמה ניצולת שואה והנושא‬ ‫קרוב לליבה‪ "...‬והצעתה מועברת על ידי ועדת בית‬ ‫העלמין לאסיפה הכללית של הקיבוץ בראשית שנת‬ ‫‪ 34.1982‬על פי דבריה של דליה מאירי היה בה הרצון‬ ‫ליצור בעין חרוד מערכת שלמה שמקיפה שלושה‬ ‫עניינים מרכזיים של הנצחה‪ ,‬המשתרעת על כל‬ ‫שטח הכניסה לבית הקברות ומשלימה פונקציות‬ ‫שהיו חסרות ‪ -‬כמו חומה‪ ,‬שער וברז‪ .‬בבניית האתר‬ ‫השתמשה בכמה סוגים של אבן השונים בצבעיהם‪,‬‬ ‫גודלם ובטקסטורה‪ .‬מיקומם של שלושת מרכזי‬ ‫‪35‬‬ ‫ההנצחה קשור לתפקודם ויוצר מעין משולש‪:‬‬ ‫קיר ההנצחה לשואה הוא צידה הפנימי של חומת‬ ‫בית הקברות‪ .‬הקיר בנוי כבנייה מסורתית בבזלת‬ ‫מסותת‪ .‬בין האבנים השחורות‪ ,‬בתוך גומות‬ ‫שקועות האבנים הלבנות שעליהן חקוקים שמות‬ ‫כמו בקולומבריום לשימור אפר המתים‪ .‬על הקיר‬ ‫נחקקו שמות הקרובים מדרגה ראשונה‪ ,‬כ‪70-‬‬ ‫במספר ‪ -‬הורים‪ ,‬אחים ובני ביתם – בצד שם‬ ‫קהילת המוצא‪ .‬בראש הקיר שתי כתובות‪" :‬לזכר‬ ‫אבות ואימהות‪ ,‬אחים ואחיות וקהילות ישראל‪,‬‬ ‫אשר הושמדו בשואה‪' .‬והעליתי אתכם מקברותיכם‬ ‫עמי‪ ,‬והבאתי אתכם אל אדמת ישראל'" (יחזקאל‪,‬‬ ‫‪ 34‬מסמך "הנצחת הורים ואחים שנספו בשואה" שהוכן‬ ‫לאסיפה הכללית‪ ,‬על ידי ועדת ההנצחה ‪ ,19.2.1982‬שם‪.‬‬ ‫‪ 3 5‬ראה דבריה של דליה מאירי (שוע ובן‪-‬גוריון ‪:1990‬‬ ‫‪.)268‑267‬‬ ‫‪80‬‬ ‫יורם בר‪-‬גל‬ ‫בזלת חלקים‪ ,‬שחורים כמו אדמה מבוקעת ועליהם‬ ‫סלע הלפיד‪ ,‬גוש גדול‪ ,‬מרובע‪ ,‬לבן‪ ,‬המבותר כמעט‬ ‫לכל עומקו לשניים עשר חלקים שאחד מהם נושא‬ ‫את הלפיד‪ .‬צבעי השחור לבן של האבנים מרוככים‬ ‫בירוק של מרבד הדשא המחבר את הפינות‪.‬‬ ‫איור ‪ :10‬קיר ההנצחה של השואה ושער הכניסה מצפון‪.‬‬ ‫תכנון דליה מאירי‬ ‫ל"ז‪ )12 ,‬ועל סלע בזלת הכתובת‪" :‬ארץ‪ ,‬אל תכסי‬ ‫דמי" (איוב‪ ,‬ל"ז‪( )18 ,‬איור ‪.)10‬‬ ‫שער הכניסה לבית העלמין נקבע ליד קיר ההנצחה‪,‬‬ ‫וכנהוג בבתי עלמין יהודיים מסורתיים‪ ,‬הציבה‬ ‫המתכננת את הברז לידו כסמל מבוע שהמים‬ ‫נובעים מהסל הטבעי "כמתוך מקדש‪ ".‬המבוע מציין‬ ‫את ראשיתו של קיבוץ עין חרוד במעיין לרגלי‬ ‫הגלבוע‪ .‬הברז משולב בסלעי בזלת בתוך שדרת‬ ‫הברושים ומקיים דו‪-‬שיח בין צומח לדומם‪ ,‬בין‬ ‫הנטוע לסלע הטבעי‪.‬‬ ‫רחבת ההנצחה לחללי צה"ל היתה הצלע השלישית‬ ‫בתכנון החדש (איור ‪ .)11‬הרחבה רוצפה בגושי‬ ‫אנדרטת השואה ואתר ההנצחה החדש נחנכו‬ ‫ביום השואה בשנת ‪ .1984‬הם שידרגו באחת את‬ ‫מראהו של בית העלמין לא רק במובנים הגשמיים‬ ‫של יצירת חומה‪-‬גדר סביב הצלע הצפוני של‬ ‫בית העלמין‪ ,‬אלא גם בחיבורים הסמליים של‬ ‫העבר היהודי שהושמד בשואה והקרבתם של בני‬ ‫הקיבוץ על המשך קיומו של העם במולדת‪ .‬אלה‬ ‫משולבים במעשה החלוצים‪ ,‬גואלי העמק שמצאו‬ ‫את מנוחתם האחרונה בבית העלמין של הקיבוץ‪.‬‬ ‫אבני הבזלת של הקיר‪ ,‬מסמלים את המקומיות‬ ‫המוכרת ‪ -‬סביבת המולדת ובם משולבים השמות‬ ‫ הד לעולם אחר זר אך קרוב‪ .‬חיבור בין "שם‪/‬אז"‬‫ו"כאן‪/‬עכשיו" ‪ -‬מגשר על המרחק הגאוגרפי בין‬ ‫המולדת לגולה ופער זמנים‪ .‬חיבור בין קהילה חיה‬ ‫ויוצרת לזיכרון קולקטיבי שהולך ונמוג‪ .‬יוצא אפוא‪,‬‬ ‫שתפקיד מוקדי ההנצחה בבית העלמין בעין חרוד‬ ‫הוא לחבר בין "המובלים לטבח" וש"הקריבו נפשם‬ ‫על הגנת המולדת"‪ ,‬לבין "כובשי השממה"‪ .‬חיבור זה‬ ‫מתקדש כל שנה בטקסי יום השואה ויום הזיכרון‬ ‫הנערכים לידם‪ ,‬וכן בחג הקיבוץ הנחוג בי"ח באלול‪.‬‬ ‫נראה כי מסוף שנות השמונים האתר של בית‬ ‫העלמין המצוי בצמידות לבתי הקיבוץ משמש מוקד‬ ‫מרכזי בקיבוץ‪ ,‬ונכתב על כך ביומן הקיבוץ שיצא‬ ‫‪36‬‬ ‫לקראת יום כיפור תש"ן‪:‬‬ ‫בית העלמין הוא חלק מן הבית וחלק מהחיים‪.‬‬ ‫אנחנו מתייחדים הרבה עם מתינו‪ ,‬והרבה מאוד‬ ‫עם חברינו ובנינו שנפלו במערכות ישראל‪...‬‬ ‫אין ריח כמישה‪ ,‬אין עזובה ואין ריקנות מפחידה‬ ‫של מצבות מצבות ומילים ושמות‪.‬‬ ‫איור ‪ :11‬רחבת ההנצחה‪ ,‬סלע הלפיד בחלקה הצבאית‪.‬‬ ‫תכנון דליה מאירי‬ ‫‪ 36‬הקטע נכתב כנראה על ידי ישראל אודם‪ ,‬ומופיע ביומן‬ ‫עין חרוד מיום ‪.3.10.1989‬‬ ‫"שדות הקברים" ‪ -‬על בתי העלמין של עין חרוד‬ ‫ילדים יורדים עם מטפלותיהן ומורותיהן וסיפורי‬ ‫חיים המכוסים שבצל האבנים‪ ,‬נשמעים ועולים‪...‬‬ ‫חברים מתייחדים עם יקיריהם‪ ,‬יורדים עם‬ ‫אורחים‪ ,‬מתעכבים בדרך ועוצרים נשימה ‪ -‬כמה‬ ‫יפה המקום! צל‪ ,‬צמיחה ויופי‪ ,‬פריחה וטיפוח‬ ‫מרגיעים‪ ,‬נושאים שלווה ומושכים אל הפינה שהיא‬ ‫חלק מאתנו‪...‬‬ ‫במקביל‪ ,‬נערך שיקום ושיפוץ בית העלמין הישן‬ ‫שבגדעונה‪ ,‬שאותו יזמה "המועצה האזורית גלבוע"‪.‬‬ ‫אמנם שיפוץ חלק מהמצבות נערך עוד בראשית‬ ‫שנות השבעים‪ ,‬לקראת יובל משק עין חרוד (‪)1971‬‬ ‫אך הזנחתו המתמשכת הביאה את "המועצה‬ ‫האזורית" לקחת לידה את בית העלמין הזה‪ .‬זאת‬ ‫מתוך מחשבה כי "אנו רואים חשיבות רבה בטיפוח‬ ‫בית העלמין כאתר אזורי אליו ייכנסו תלמידים‬ ‫ובני נוער מיישובינו כדי להעמיק את הכרתם‬ ‫וידיעתם את העבר של האזור ותולדות מתיישביו‬ ‫הראשונים"‪ 37.‬למעשה בית העלמין הישן הפך להיות‬ ‫אתר הנצחה אזורי‪ ,‬שאליו מגיעים טיולים ובני נוער‬ ‫ותפקידו לעזור בעיצוב הזיכרון הקולקטיבי על‬ ‫מעשי ההקרבה ומסירותם של החלוצים שהפכו את‬ ‫העמק משממה ביצתית לגן פורח‪.‬‬ ‫‪81‬‬ ‫מחלון‪ ,‬משקיף המתבונן אל העמק ויישוביו ‪" -‬נוף‬ ‫המשובץ בירוק‪ ,‬חום‪ ,‬בריכות דגים‪ ,‬חלומם של‬ ‫הראשונים"‪ .‬נבנתה חומה נמוכה כלפי צפון‪ ,‬סודרו‬ ‫שבילים ומדרגות‪ .‬בית הקברות המשוקם נחנך‬ ‫בספטמבר ‪.1986‬‬ ‫למרות זאת שאלת המרכזיות והשוליות של בית‬ ‫עלמין וחשיבותו בחיי קהילה סבוכה עוד יותר‪ ,‬כי‬ ‫היא תלוית גיל‪ .‬למבוגרים ולוותיקים‪ ,‬בית העלמין‪,‬‬ ‫ההלוויות הנערכות בו‪ ,‬טקסי גילוי מצבות‪ ,‬וטקסי‬ ‫הזיכרון משמעותיים הרבה יותר מאשר לצעירים‬ ‫ולנוער‪ .‬אין זאת תופעה חדשה‪ ,‬אלא קיימת שנים‬ ‫רבות‪ ,‬ומתלוננת על כך עזה רונן בכאב לב במכתב‬ ‫שנשלח למחנכים בקיבוץ לאחר ערב שנערך לזיכרו‬ ‫של המשורר משה טבנקין שריכז את בית הספר‬ ‫בעין חרוד‪ 38.‬עזה כותבת כי עברה דרך שכונה שבה‬ ‫גרים הנערים ושמעה מוזיקת פופ רועשת בוקעת‬ ‫מהחדרים‪ .‬היא הזדעזעה מכך והחליטה לכתוב‬ ‫למחנכים‪ .‬הרי הערב הזיכרון ‪" -‬שהיה ערב כל‬ ‫כך עין‪-‬חרודי ‪ -‬שהיו בו ערכים שלא תמיד נמצא‬ ‫אותם בי"ח באלול רגיל" וכאב לה‪ ,‬כותבת עזה‪ ,‬כי‬ ‫בני הנעורים לא הגיעו‪" .‬מה קורה? הם גרים בלב‬ ‫המשק וכאילו לא חיים בתוכנו‪ ...‬אפילו באם הם לא‬ ‫הכירו חבר באופן אישי‪ ,‬אך חבר שמסתלק לאחר‬ ‫עשרות שנים של חיים ביחד‪ ,‬הרי הוא כאבר מן‬ ‫החי ועל אחת כמה וכמה שריכז את בית הספר‬ ‫כל כך הרבה שנים‪ ...‬השעה מאוחרת [כותבת עזה]‬ ‫והדף נגמר יש לי הרגשה ששוב אחד מערכיה היפים‬ ‫של עין חרוד הולך ונעלם‪ .‬בואו נחשוב ביחד לפני‬ ‫שיהיה מאוחר‪"...‬‬ ‫גם במקרה זה האמנית דליה מאירי תכננה וביצעה‬ ‫את השיקום‪ .‬היא עיצבה שער כניסה משתי אבני‬ ‫גיר עצומות שעליהן חרוט משפט של המשוררת‬ ‫רחל‪" :‬יקיפוני חרש וילוונו דום" (המשפט הזה‬ ‫נחרט גם על סלע בזלת ענק שהוצב בבית העלמין‬ ‫החדש ‪ -‬והמכונה "אבן המפה")‪ .‬סמוך לשער‬ ‫האבן‪ ,‬החצוי לשניים‪ ,‬הונחו מספר לוחות בזלת‬ ‫גדולות ומלוטשות‪ ,‬מהן אנדרטאות‪ ,‬עליהן כתובות‬ ‫המספרות את סיפורם של החלוצים ומדגיש כי‬ ‫בו טמונים ראשוני המתיישבים בעמק‪ ,‬אנשי גדוד‬ ‫העבודה והקיבוצים עין חרוד‪ ,‬תל יוסף‪ ,‬בית השיטה‬ ‫ושדה נחום‪ .‬העומד בשער רואה מצד אחד את‬ ‫קבריהם של ראשוני העמק ואילו מצידו השני‪ ,‬כמו‬ ‫נסכם חלק זה ונאמר כי במהלך השנים עבר בית‬ ‫העלמין בעין חרוד ממצב של שוליות למרכזיות‬ ‫בקיבוץ‪ .‬גם התרחבות השטח הבנוי של הקיבוץ‬ ‫הביאה לקרבת עולם החיים לבית העלמין‪ .‬הוא‬ ‫מחובק ומחובר בבנייני המגורים מצפון ובנייני‬ ‫‪ 3 7‬מכתב המועצה האזורית ‪ ,21.1.1984‬אל חברה לעבודות‬ ‫עפר‪ ,‬ארכיון עין חרוד מאוחד‪ ,‬מיכל ‪.21.6.1‬‬ ‫‪ 3 8‬מכתב מעזה רונן לנריה ציזלינג‪ ,‬מיום ‪ ,3.6.1979‬תיק‬ ‫זיכרון‪ ,‬מיכל ‪.21.6.1‬‬ ‫‪82‬‬ ‫התעשייה והרפת במזרח ובדרום‪ .‬אפשר לראות‪,‬‬ ‫אפוא‪ ,‬בבית העלמין הנוכחי "שכונה" נוספת‬ ‫בקיבוץ‪ .‬אופיו כגן שופע צל ועציו גדולי הממדים‬ ‫ומיקומו בתוך הקיבוץ‪ ,‬הופכים אותו לאתר חי‪.‬‬ ‫קולותיהן של הפרות ברפת תנועה הטרקטורים‬ ‫הנעים אליה‪ ,‬בדרך החוצה את בין העלמין‪ ,‬עבודות‬ ‫הגינון המתמידות‪ ,‬ביקורים של בני משפחה וביקורי‬ ‫תלמידים וילדים ‪ -‬מייצרים סביבת חיים לבית‬ ‫העלמין‪.‬‬ ‫כאמור בעבר בגדעונה‪ ,‬בית העלמין לא חובק ולא‬ ‫חובר ליישוב‪ .‬בהיותו בית עלמין רב‪-‬יישובי וריחוקו‬ ‫מגבעת קומיי תרמו לשוליותו ולהזנחתו‪ .‬ייתכן כי‬ ‫גם מאפייני הראשונים שנקברו שם ‪ -‬שחלקם היה‬ ‫מתאבדים‪ ,‬הורים וילדים‪ ,‬לא יצרו תחושת קירבה‬ ‫אלא ריחוק בין החיים והמתים‪ .‬הזעזוע עם מותו‬ ‫של חיים שטורמן‪ ,‬הביא כאמור לראשית חיבוקם‬ ‫ואימוצם של המתים קרוב ליישוב‪ .‬ייתכן ובתחילה‬ ‫עדיין היתה מחשבה בקיבוץ לבידול מסוים של בית‬ ‫העלמין החדש מהיישוב‪ ,‬על ידי יצירת השער ודרך‬ ‫הגישה מדרום‪ .‬אך במהלך השנים האוריינטציה‬ ‫השתנתה כלפי צפון ‪ -‬מתוך הקיבוץ גופו‪ .‬יחסים‬ ‫אלה בין בית העלמין ובין היישוב בעין חרוד ‪-‬‬ ‫יחסי שילוב ולא ניתוק והרחקה‪ ,‬אינם כה מובנים‬ ‫בכל קיבוץ‪ ,‬ויש בחלקם מצב של הרחקה שאינה‬ ‫יוצרת אף קשר עין בין החיים בקיבוץ ובית העלמין‪.‬‬ ‫מרחב המתים ‪ -‬מראה של חיי הקהילה‬ ‫השתקפות הבידול החברתי‬ ‫בניסיונו לפרש את בית הקברות היהודי‪ ,‬טען בר‪-‬‬ ‫לבב כי כבר במשנה אפשר למצוא רמזים לראיית‬ ‫בית העלמין כ"שכונה" בשולי היישוב‪ ,‬לא רק‬ ‫מבחינת מיקומה אלא גם מבחינת ארגונה הפנימי‪.‬‬ ‫מסוף המאה ה‪ ,18-‬בדומה לעליית התכנון העירוני‬ ‫הרציונלי‪ ,‬ניתן למצוא גם תכנון בבתי קברות‬ ‫יהודיים ובראש וראשונה קברים הסדורים בשורות‬ ‫ישרות‪" .‬אך יחד עם זאת על מקומם של המתים‬ ‫יורם בר‪-‬גל‬ ‫בבית העלמין לשקף את מעמדם בעולם הדתי של‬ ‫החיים‪ :‬מן הראוי שצדיקים יקברו סמוכים זה לזה‬ ‫וכך גם רשעים‪ .‬התעלמות מכלל זה עלולה לגרום‬ ‫אי‪-‬נוחות רבה למתים חסרי האונים"‪ .‬בית הקברות‪,‬‬ ‫אינו המקום המתאים לשבירת הגבולות החברתיים‬ ‫(בר‪-‬לבב ‪ .)11-10 :2004‬למעשה טוען בר‪-‬לבב‪,‬‬ ‫כי בית העלמין היהודי משקף את הקהילה ואת‬ ‫ארגונה החברתי‪ ,‬תוך התבססות על הנאמר בתלמוד‬ ‫הבבלי‪ ,‬במסכת סנהדרין (מז‪ ,‬ע"א) שאסור לקבור‬ ‫רשעים ליד צדיקים‪ .‬המשמעות הרחבה שניתנה‬ ‫לאיסור זה היא בידול (סגרגציה) מרחבי בתוך בתי‬ ‫העלמין היהודיים המסורתיים‪ .‬זהו ההסבר לנוהג‬ ‫להקצות חלקות נפרדות לקבוצות חברתיות שונות‪,‬‬ ‫כפי שנראה בבית העלמין הישן בתל אביב או בבתי‬ ‫‪39‬‬ ‫הקברות בירושלים‪.‬‬ ‫בין הבידולים הידועים בבתי הקברות היהודיים‪ ,‬יש‬ ‫לציין את בידול הכוהנים ולהבדיל ‪ -‬המתאבדים‪.‬‬ ‫מחשש שתדבק טומאה בכהנים שמקורה במתים‪,‬‬ ‫יש שורה ארוכה של איסורים לגביהם‪ ,‬ונוהגים‬ ‫לקבור אותם קרוב לדרכים ראשיות או שבילים‬ ‫מיוחדים‪ .‬כך מאפשרים לקרוביהם הכוהנים‬ ‫להשתתף בהלוויות‪ .‬הפרדה אחרת מסורתית נובעת‬ ‫מהאיסור לאיבוד לדעת‪ ,‬ובעבר היה נהוג לקבור‬ ‫אותם בחלקה מיוחדת בקצה בית העלמין ואפילו‬ ‫"מחוץ לגדר"‪ .‬עם זאת ההלכה מכירה באפשרות‬ ‫שהמתאבד אולי התחרט בשניות האחרונות של‬ ‫חייו על מעשהו‪ ,‬ועשה תשובה באותו פרק זמן‬ ‫ולפיכך הוא יכול להיקבר בקבר ישראל ככל האדם‬ ‫(מייזליש ‪.)58 :1987‬‬ ‫סוגית הפרדת המתאבדים בקבורתם כנראה לא‬ ‫עלתה על הפרק בעין חרוד גם כאשר שלושת מקרי‬ ‫‪ 3 9‬בתל אביב קיימת חלוקת משנה לסופרים‪ ,‬מדינאים‪,‬‬ ‫מקימי תל אביב‪ ,‬רבנים חשובים ועוד (קרול ולינמן‬ ‫‪ ;1940‬מאן ‪ .)32-5 :2001‬בירושלים מגיעה הסגרגציה‬ ‫לקיצוניות במספרם הרב של חברות הקבורה‪ ,‬וחלוקת‬ ‫הר המנוחות לעשרות חלקות משנה עדתיות גם על פי‬ ‫קריטריונים אחרים‪ ,‬כגון חלקת האוניברסיטה העברית‪,‬‬ ‫חברי ההגנה ועוד (בנבנישתי ‪.)1990‬‬ ‫"שדות הקברים" ‪ -‬על בתי העלמין של עין חרוד‬ ‫המוות הראשונים שחוו בשנת תרפ"ב היו יוצאי דופן‪:‬‬ ‫התאבדותם של נחמן גלרמן ושל נחמה אברומין‬ ‫והירצחו של אהרן רוזין מאהבה של אברומין‪ .‬היו‬ ‫אלה הקברים הראשונים שאתם סומן בית העלמין‬ ‫הישן בגדעונה‪ .‬מאחר וההתאבדות בקרב החלוצים‬ ‫לא נתפסה כסטייה חברתית או חטא הרי לא רק‬ ‫שהם נקברו "ככל האדם" ולא הופרדו‪ ,‬אלא על‬ ‫קבריהם גם ציינו את סיבת מותם‪" :‬שלח יד בנפשו"‬ ‫או "שלחה יד בנפשה"‪ .‬נוהג זה התקיים עוד ב‪,1938-‬‬ ‫כאשר הצעירה לאה הירשהויט‪ ,‬שעלתה מהולנד‬ ‫לעין חרוד‪ ,‬שמה קץ לחייה בגיל ‪ 40.23‬לעומת אי‪-‬‬ ‫בידול המתאבדים‪ ,‬בולט בשני בתי העלמין של עין‬ ‫חרוד‪ ,‬בידול אחר של אלה שנקראו בטרמינולוגיה‬ ‫הקיבוצית בשם "הורי חברים"‪" .‬ההורים" היו קבוצה‬ ‫חברתית גדולה למדי שהתגוררה בקיבוץ מבלי‬ ‫שהפכו למעמד "חבר קיבוץ"‪ .‬בעשורים הראשונים‬ ‫קבוצת "ההורים" מנתה עשרות אנשים והיתה‬ ‫כששית ממספר החברים‪ ,‬בדרך הטבע מספרם של‬ ‫ההורים קטן משנות הששים והלאה (טבלה ‪.)1‬‬ ‫ההורים הראשונים הגיעו לקיבוץ כבר במחצית‬ ‫השנייה של שנות העשרים‪ .‬קבריהם נכרו בבית‬ ‫העלמין הישן בשורות מובדלות בקצה בית הקברות‬ ‫דאז (כיום אחרי השיפוץ הם קרובים לשער החדש)‬ ‫רחוק מקברי חברי הקיבוץ‪ .‬בידול קברי ההורים‬ ‫נעשה לא רק במיקומם בבית העלמין‪ ,‬אלא גם‬ ‫בהפרדת השורות ‪ -‬שורה לקברי נשים ואחרת‬ ‫לגברים‪ .‬כך שני בני זוג הורים קבורים כל אחד‬ ‫בשורה נפרדת‪ ,‬כמו קבריהם של לובה ומרדכי גלזל‪.‬‬ ‫כשליש מכלל הקברים בבית העלמין הישן‪ ,‬הוא של‬ ‫קברי הורים‪ ,‬ויחס דומה קיים גם בין קברי ההורים‬ ‫וקברי חברי המשק בבית העלמין החדש בשני‬ ‫חלקותיו ‪ -‬עד שנת ‪ 2010‬נקברו שם כ‪" 300-‬חברי‬ ‫משק" ונוספו אליהם ‪ 130‬קברים של "הורים"‪ .‬מכאן‬ ‫שהנוהג לבדל את קברי ההורים היה גם אחרי שנת‬ ‫‪ 40‬בנושא ההתאבדויות בראשית ההתיישבות בכינרת‬ ‫ובקבוצות אחרות‪ ,‬ראה שוע ובן‪-‬גוריון ‪.127-122 :1990‬‬ ‫מתוך ‪ 33‬הקברים בבית העלמין הישן של עין חרוד‪ ,‬על ‪5‬‬ ‫רשומה ההתאבדות כסיבת המוות‪.‬‬ ‫‪83‬‬ ‫‪ 1938‬כאשר נפתח בית העלמין החדש בצמוד לחצר‬ ‫הקיבוץ‪ ,‬ונמשך כנראה עד שנות השבעים‪.‬‬ ‫תופעת בידול ההורים במותם‪ ,‬מציין למעשה את‬ ‫בידולם גם בחיים על ידי קהילת החלוצים‪ ,‬ואומר‬ ‫על כך מוקי צור (שוע ובן‪-‬גוריון ‪:)130 :1990‬‬ ‫הקיבוץ לא התייחס לעובדת הזקנה כנכללת‬ ‫במחזור חיי האדם וחיי קהילת‪-‬קיבוץ‪ .‬כשהורי‬ ‫חברים הופיעו בקיבוץ‪ ,‬הם הופרדו באופן מוחלט‬ ‫מהעדה המורדת‪ ,‬הנישאת על מרד הנעורים‪.‬‬ ‫ההפרדה התקיימה גם בגלל שההורים דרשו‬ ‫לאכול כשר‪ .‬הורים אלה ברגע שעלו לארץ לקיבוץ‬ ‫אבד עליהם עולמם המקורי‪ ,‬המסורתי‪ ,‬הם הזקינו‬ ‫מהר‪ ...‬ההורים חיו כקהילה נפרדת מהקיבוץ‬ ‫באורח חיים‪.‬‬ ‫דברים ברוח זו אפשר לשמוע גם מאנשי הקיבוץ‬ ‫עצמו‪ ,‬כפי שעולה מדבריו הביקורתיים של יאיר‬ ‫בנארי שלא ניסה להצדיק את דור המייסדים‪.‬‬ ‫יאיר‪ ,‬מהילדים הראשונים בעין חרוד טען כי חברי‬ ‫הקיבוץ דאז‪ ,‬היו בשנות העשרים לחייהם ולא ידעו‬ ‫איך להתייחס לאנשים בני ארבעים וחמישים‪ .‬האם‬ ‫אפשר לחייב אותם לעבוד? "אני זוכר את העבודות‬ ‫שנתנו לזקנים לעשות ‪ -‬להיות אחראי על מחסן‬ ‫הנפט‪ ,‬או לאסוף את חוטי הברזל שקשרו בהן‬ ‫חבילות הקש ברפת ולחברם מחדש‪ ...‬מעט מאוד‬ ‫מהזקנים היו דתיים‪ ,‬סבתא שלי היתה דתייה והיה‬ ‫חדר אוכל כשר ובית כנסת מאולתר‪ .‬אבל כיבדו‬ ‫את דתיותם בבית העלמין וקברו אותם בנפרד כדי‬ ‫לשמר את הייחוד הדתי שלהם ולהבדילם מחברי‬ ‫המשק"‪ .‬למרות זאת הוסיף יאיר ואמר‪ ,‬מאחר‬ ‫וההורים לא נחשבו כמפרנסים‪ ,‬ולא נספרו ככוח‬ ‫עבודה כמו חברי הקיבוץ‪ ,‬הם לא זכו לגור בבתי‬ ‫בטון אלא שוכנו בשכונת צריפים נפרדת (יאיר‬ ‫בנארי‪ ,‬ריאיון ‪ .)28.12.2009‬דברים דומים כתבה‬ ‫עזה רונן שהיתה ארכיונאית של הקיבוץ‪ ,‬בשנת‬ ‫‪" :1984‬הורי חברים ‪ -‬אלו היו אנשים זקנים ברובם‬ ‫דתיים אשר עלו מהגולה ומחוסר ברירה באו לחיות‬ ‫עם בניהם החלוצים‪ .‬להם הוקצתה חלקה מיוחדת‬ ‫‪84‬‬ ‫יורם בר‪-‬גל‬ ‫בה שמרו על עקרונות יותר מקורבים למסורת‬ ‫היהודית הדתית‪ ".‬ועוד הוסיפה וכתבה כי ההקפדה‬ ‫היתה בעיקר לגבי הורים יוצאי פולין ורוסיה‪ ,‬ולא‬ ‫יוצאי גרמניה‪ ,‬והקבורה היתה שורת גברים ושורת‬ ‫‪41‬‬ ‫נשים‪.‬‬ ‫אם נדמה כי בידול "הורים" היא תופעה של ראשוני‬ ‫הקיבוץ שנעלמה עם השנים‪ ,‬נראה כי הנושא אינו‬ ‫כה פשוט‪ .‬לפחות עוד שנים רבות ממשיכים לבדל‬ ‫את ההורים מחברי המשק‪ .‬כך כאשר מכינים את‬ ‫חגיגות הארבעים לעין חרוד‪ ,‬בשנת ‪ ,1961‬מופיעה‬ ‫חוברת בפורמט גדול של עשרות עמודים המביאה‬ ‫לקט דברים‪ ,‬סיכומים והערכות על הקיבוץ ודרכו‪.‬‬ ‫בסוף החוברת‪ ,‬תחת הכותרת "עם זכר מתינו"‪,‬‬ ‫מופיעים שמותיהם של כל הנפטרים מראשיתה‬ ‫של עין חרוד‪ .‬אלה שהיו חברי קיבוץ‪ ,‬זכו לתיאור‬ ‫קורות חייהם במספר שורות‪ ,‬ואנשים מרכזיים כמו‬ ‫חיים שטורמן‪ ,‬זכו לפיסקאות ארוכות יותר‪ .‬ואילו‬ ‫בסוף הפרק הנ"ל‪ ,‬נמצא שלוש רשימות שמיות ללא‬ ‫שום תיאור או התייחסות אישית ‪" -‬הורי חברים"‪,‬‬ ‫רשימה של "מתו באיבם" ‪ -‬ילדים‪ ,‬ורשימה נוספת‬ ‫המוגדרת "פ"נ" ‪ -‬חללי מלחמה שלא היו חברי קיבוץ‬ ‫וזרים נוספים הקבורים בבית הקברות‪ .‬ההתייחסות‬ ‫השונה להורים ניכרת גם עשר שנים מאוחר יותר‬ ‫בזמן ההכנות לקראת חג יובל הקיבוץ ב‪ .1971-‬אז‬ ‫מתכנסת "ועדת ההנצחה" הכוללת שמונה חברי‬ ‫משק ודנה בנושא אלבום הזיכרון שיוצב "בבית‬ ‫ציזלינג" (בית הזיכרון וההנצחה בקיבוץ)‪ .‬הם‬ ‫מסכמים את ההנחיות לעיצוב האלבום‪:‬‬ ‫‬ ‫•באלבום יכללו חברי עין חרוד וחברים שהיו‬ ‫לפחות עשרים שנה חברים בעין חרוד‬ ‫‬ ‫•בדף היזכור לחבר [יהיה] צילום בגודל גלויה‬ ‫כפולה‪ ,‬ולידו סיפור תולדות חייו‪.‬‬ ‫‪ 4 1‬מסמך בכתב ידה‪ ,‬מתאריך ‪ 27.5.1984‬בתיק זיכרון‪ ,‬מיכל‬ ‫‪ 21.6.2‬ארכיון עין חרוד מאוחד‪ .‬עזה רונן נולדה בעין‬ ‫חרוד‪ ,‬היתה בפלמ"ח ועסקה בהוראה והדרכה‪ ,‬נפטרה‬ ‫בשנת ‪.2009‬‬ ‫‬ ‫•הדף להורים‪ ,‬כולל בינתיים רק תאריך לידה‬ ‫‪42‬‬ ‫ופטירה‪...‬‬ ‫בידול "ההורים" בחייהם ובמותם אינה תופעה‬ ‫ייחודית לעין חרוד‪ ,‬אלא רווחה בקיבוצים ותיקים‬ ‫רבים‪ .‬כך לדוגמה ביגור‪ ,‬על פי בקשתם של ההורים‬ ‫הוכנה חלקה נפרדת שעברה הכשר דתי שהשתתפו‬ ‫בו אנשי חברה קדישא מחיפה וכפר חסידים‪ ,‬נוהג‬ ‫שנמשך עד אמצע שנות השמונים ואז בוטל (שוע‬ ‫ובן‪-‬גוריון ‪ .)274 :1990‬יש להדגיש כי הבידול‬ ‫של ההורים שנמשך גם בבית העלמין החדש‪,‬‬ ‫היה לא רק בקבורתם באזור אחר אלא גם הבחנה‬ ‫מגדרית ‪ -‬גברים ונשים בשורות נפרדות‪ .‬באותו‬ ‫הזמן אין הבחנה מגדרית מסורתית בקברי "חברי‬ ‫המשק"‪ ,‬ואין מפרידים ביניהם בשורות‪ .‬הרי הם‪,‬‬ ‫בחייהם היו חלוצים עבריים חילוניים‪ ,‬מורדים‬ ‫במסורת הדתית ואינם מקפידים בקטנות כגון אלה‬ ‫המגדריות‪ .‬יש להזכיר כי ההפרדה בין קברי ההורים‬ ‫וקברי חברי המשק‪ ,‬ניכרת היטב בתצ"א של ‪,1945‬‬ ‫כאשר ההורים נקברו בחלקו הדרומי מערבי של בית‬ ‫העלמין החדש‪ ,‬ואילו חברי המשק ובראשם חיים‬ ‫שטורמן נקברו בצידו השני של בית העלמין‪ ,‬בסמוך‬ ‫"לקשת הברושים"‪ .‬בין שני אזורים אלה הפרידו‬ ‫שדרות הברושים‪.‬‬ ‫הבחנה נוספת בין קברי ההורים והחברים‪ ,‬אפשר‬ ‫למצוא בצורת המצבות ובמידה מסוימת גם בכיתוב‬ ‫עליהן‪ .‬בבית העלמין הישן בגדעונה‪ ,‬למרות הבידול‬ ‫המיקומי‪ ,‬בדרך כלל צורת המצבות זהה‪ :‬מצבות‬ ‫בטון ניצבות ("דגם מצבות אשכנזיות") בצורת‬ ‫קוביות‪ ,‬ובתוכן משוקע לוח שיש קטן ועליו‬ ‫הפרטים האישיים המינימליים‪ ,‬הכוללים שם פרטי‬ ‫ושם משפחה‪ ,‬תאריך פטירה‪ ,‬גיל ושייכות לקיבוץ‬ ‫עין חרוד‪ .‬כאשר עברו לקבור בבית הקברות החדש‪,‬‬ ‫החלה הבחנה בין צורת המצבות‪ :‬להורים הוקמה‬ ‫מצבת בטון ניצבת‪( ,‬פעמים עם צורת "כתר"‬ ‫בראשה) ואילו לחברי המשק המצבה היתה מצבת‬ ‫‪ 42‬גלעד ‪ ;67-59 :1961‬החלטות ועדת ההנצחה‪ ,‬מיום‬ ‫‪ ,20.5.1971‬תיק זיכרון‪ ,‬מיכל ‪.21.6.2‬‬ ‫"שדות הקברים" ‪ -‬על בתי העלמין של עין חרוד‬ ‫‪85‬‬ ‫בסוג החומרים מהן עשויות המצבות (בטון לעומת‬ ‫שיש) ולא בדפוס הבידול הצורני‪.‬‬ ‫איור ‪ :12‬חלקת ההורים בבית העלמין החדש‪ .‬מצבות‬ ‫בטון ניצבות‬ ‫איור ‪ :13‬מצבתו של אברהם נוף חבר קיבוץ עין חרוד‪.‬‬ ‫דגם אופייני של מצבה מונחת‪ ,‬חלקה א‬ ‫בטון אופקית‪-‬שוכבת ("דגם מצבות ספרדיות")‬ ‫(איורים ‪ 12‬ו‪ )13-‬בסקר שערכנו בבית העלמין‬ ‫החדש בראשית ‪ ,2010‬נמצא כי כ‪ 92-‬אחוז ממצבות‬ ‫חברי הקיבוץ הן אופקיות‪ ,‬ואילו רק ‪ 43‬אחוז‬ ‫ממצבות ההורים הן כאלה‪ ,‬והשאר הן בדפוס של‬ ‫מצבה ניצבת‪ .‬צריך כמובן לקזז את השפעת תקופת‬ ‫הקמתן אך כנראה השפעת התקופה מכריעה בעיקר‬ ‫בבית העלמין החדש גם בכיתוב על המצבות קיים‬ ‫הבדל בין קברי ההורים והחברים‪ :‬בשני שליש‬ ‫ממצבות ההורים אין כיתוב אישי‪ ,‬להוציא פרטים‬ ‫אישיים‪ .‬עם זאת במהלך שנות השבעים מתחילים‬ ‫להופיע שיוכים משפחתיים כחלק מהכיתוב על‬ ‫מצבות ההורים‪" :‬אמנו היקרה"‪" ,‬אלמנתו של‪ "...‬וכן‬ ‫נוספו כתובות מסורתיות יהודיות 'פ"נ' (פה נטמן‪,‬‬ ‫או פה נקבר) בראש המצבה ו'תנצב"ה' בתחתיתה‪.‬‬ ‫משנות השבעים והשמונים מוצאים כבר כתובות‬ ‫אישיות על חלק ממצבות ההורים‪ ,‬כגון "בפטיש‬ ‫ובבלמינה ועם כל הלב"‪ ,‬או "אמא מפולין‪ ,‬אבא‬ ‫מסוריה‪ .‬אידיש שפתה‪ ,‬ערבית מילותיו‪ ,‬העברית‬ ‫בתווך ‪ -‬גשר לאהבתם"‪ .‬במקביל‪ ,‬פחות ממחצית‬ ‫המצבות של חברי המשק אין עליהן כיתוב מיוחד‬ ‫שהלך ו"פרח" משנות השמונים‪ .‬חלקו כיתוב אישי‬ ‫או חלוצי ("זך וישר"‪" ,‬אמת הבניין בידו וחזון‬ ‫בליבו") או פסוק ספרותי ("ופרחים פרחו בצידי‬ ‫נתיבי בעברי"‪" ,‬במפנה הדרך‪ ,‬בערוב היום‪ ,‬יקיפוני‬ ‫חרש ילווני דום")‪ .‬גם על מצבות חברי המשק הלך‬ ‫וגדל באותו הזמן השימוש במוטיב כיתוב מסורתי‪.‬‬ ‫ברובן מופיעה הכתובת 'תנצב"ה' אחרי שורות‬ ‫הכיתוב האישי ‪ -‬כהכרזה החותמת את פרשת חייו‬ ‫‪43‬‬ ‫של החבר בעין חרוד כיהודי‪.‬‬ ‫פרט להורים‪ ,‬בשני בתי העלמין של עין חרוד אפשר‬ ‫למצוא בידול נוסף שאיננו שונה מבידול קיים בבתי‬ ‫עלמין יהודיים מסורתיים ‪ -‬חלקות ילדים‪ .‬סוגיית‬ ‫הפרדת הילדים בקבורתם היא סוגיה מסורתית‬ ‫שזה לא המקום לדון בה‪ .‬אך נציין כי המיוחד בעין‬ ‫חרוד הוא כי בבית העלמין הישן‪ ,‬בגדעונה‪ ,‬אין‬ ‫כלל מצבות על חלקת ילדים‪ ,‬ולא ברור כמה ילדים‬ ‫נקברו שם‪ .‬יש לזכור כי לא כל הילדים שנקברו‬ ‫בחלקה היו מעין חרוד‪ ,‬אלא הובאו לכאן גם פגים‬ ‫‪ 43‬אלו הן כמה דוגמאות בלבד‪ .‬הניתוח הטקסטואלי של‬ ‫הכיתוב על המצבות הוא פרק נרחב‪ ,‬בקשר שבין 'החיים‬ ‫למתים' שמקוצר היריעה לא נרחיב עליו כאן‪.‬‬ ‫‪86‬‬ ‫מבית החולים "העמק"‪ .‬יאיר בנארי מתאר את‬ ‫ניסיונו האישי ואמר כי היתה לו אחות שנפטרה‬ ‫בגיל צעיר ונקברה כנראה בחלקת הילדים‪ ,‬ללא שם‪.‬‬ ‫"בכל שנה‪ ,‬לפחות פעם אחת‪ ,‬הייתי יורד עם אמא‬ ‫לבקר פה [בחלקת הילדים]‪ .‬עוד כילד סיקרן אותי‪,‬‬ ‫מדוע אין פה מצבות? תשובה ברורה לא קיבלתי‪.‬‬ ‫אמא היתה אומרת לי‪ ,‬שאז אמרו (היא אמרה בלשון‬ ‫רבים ‪ -‬אמרו) יהיה ילד חדש וההורים יתנחמו‪ .‬אין‬ ‫‪44‬‬ ‫צורך במצבות‪ ,‬יהיה ילד חדש"‪.‬‬ ‫בידול קברי הילדים ואף בני נוער‪ ,‬היה חלק‬ ‫מהתוכנית שהציע שלמה אורן‪-‬וינברג בזמנו‬ ‫לבית העלמין החדש‪ ,‬שהיקצה שתי חלקות ילדים‬ ‫שיפרידו בין חלקות "המשפחות" לבין חלקות‬ ‫"היחידים"‪ .‬בבית העלמין החדש‪ ,‬קברי הילדים‬ ‫מסומנים במצבות בטון קטנות‪ ,‬כאשר אבן המצבה‬ ‫אלכסונית‪ ,‬כמו כרית‪ .‬מעט מאוד פרטים כתובים‬ ‫על מצבות אלה ובמקרה אחד נרשם רק שם פרטי‬ ‫ללא משפחה‪ .‬אין ספק שמותו של תינוק או ילד הוא‬ ‫מכה קשה למשפחה בכל מקום בעולם‪ .‬אבל נראה‬ ‫כי יש דיסונאנס גדול בין תשומת הלב וההשקעה‬ ‫העצומה בילדים בחברה הקיבוצית ובין הפשטות‬ ‫עד הדחקה והתעלמות ממותם כפי שעולה מתוך‬ ‫בתי העלמין של עין חרוד‪ .‬מסמך בודד שנשמר‬ ‫בארכיון בעניין קבורת ילדים מאיר משהו מהנושא;‬ ‫אחת מחברות המשק כותבת אל ועדת בית העלמין‬ ‫בשנת ‪ ,1969‬שש שנים לאחר מותו של בנה התינוק‪:‬‬ ‫"פניתי [אל חבר ועדת בית העלמין] בנוגע למצבה‬ ‫לבן שלי‪ .‬שעדיין לא הוקמה‪ ,‬והוא אמר לי שאמסור‬ ‫לך פרטים‪[ .‬שם התינוק] נולד ‪ 25‬לאפריל ‪1963‬‬ ‫ונפטר ב‪ 10-‬למאי כלומר היה בן שבועיים‪ "...‬לא‬ ‫נמצאה התשובה‪ ,‬אם היתה כזאת‪ ,‬של ועדת בית‬ ‫העלמין לאם התינוק‪.‬‬ ‫‪ 44‬דברים ברוח זו סיפר יאיר בנארי בריאיון איתו‪,‬‬ ‫‪ ,28.12.2009‬וכן מצוי דף מודפס שכתב על בית העלמין‬ ‫בגדעונה בו תיאור חלקת הילדים‪ .‬ארכיון עין חרוד‪,‬‬ ‫מיכל ‪ .21.6.2‬מוקי צור‪ ,‬טוען כי יש קשר בין יצירת בתי‬ ‫הילדים ואופיים ובין דפוס הטיפול בבית החולים‪ ,‬זאת‬ ‫כדי להקטין את התמותה על ידי בידוד הילדים (שוע‬ ‫ובן‪-‬גוריון ‪.)130 :1990‬‬ ‫יורם בר‪-‬גל‬ ‫השתקפות השוויון וההייררכיה‬ ‫כידוע הקיבוץ כחברה חדשה ומהפכנית‪ ,‬חרטה על‬ ‫דגלה את ערך השוויונית כאחד מ"עשרת הדיברות"‬ ‫המרכזיות‪ .‬במהלך עשרות שנים בשעות דיונים‬ ‫אין סופיים‪ ,‬באו לעולם הקיבוצי תקנונים מסוגים‬ ‫שונים והוראות טכניות על מנת להבטיח את‬ ‫מימוש ערך השוויוניות בחיי החברים ביישוב‪ .‬נראה‬ ‫כי שאלת השוויוניות עולה אף לאחר המוות‪ .‬יש‬ ‫קיבוצים‪ ,‬שמשמרים בצורה קפדנית את השוויוניות‬ ‫ המצבות אחידות ונוסח כיתוב קבוע לחלוטין‪.‬‬‫ישנם אחרים שמכירים בעובדה כי למרות הכל‪,‬‬ ‫בני אדם שונים גם בחייהם ובתרומתם לקיבוץ‬ ‫ולחברה כולה ואין סיבה לא לציין זאת גם במותם‪.‬‬ ‫"חברי קיבוץ אינם דומים זה לזה בחייהם‪ ,‬איננו‬ ‫רואים כל חובה קיבוצית בהתדמות ובאיבוד דמותנו‬ ‫האישית"‪" ...‬אנו צריכים להביע את הוקרתנו לחבר‬ ‫על ידי פסוק נאה‪ ,‬משפט מתאים לחייו‪ ,‬ליצירתו‬ ‫‪45‬‬ ‫לעבודתו‪ ,‬אשר יחוקק על גבי המצבה"‬ ‫מהתפתחות בתי העלמין בעין חרוד שתוארה‬ ‫בחלקים קודמים במאמר‪ ,‬אפשר להבחין כי עד‬ ‫מותו של חיים שטורמן נשמרה במידה רבה‬ ‫שיויוניות בעיצוב המצבות והכתובות על גביהן‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬כנראה הקיבוץ לא התנגד כאשר הוקמו‬ ‫מצבות אחרות‪ ,‬פעמים על ידי בני משפחה מחוץ‬ ‫לקיבוץ‪ ,‬כגון זו המיוחדת הניצבת במלוא קומתה‬ ‫מעל קיברו של זאב פריידין "שנהרג בעבודה בגורן‬ ‫על ידי מכונת הדישה בעין חרוד"‪ ,‬ב‪ .1925-‬במבט‬ ‫כללי וראשוני על נוף המצבות בבית העלמין החדש‬ ‫בעין חרוד‪ ,‬אפשר לומר כי יש מידה גדולה‪ ,‬אך לא‬ ‫גדולה מדי‪ ,‬בשמירת עיקרון השוויוניות בפני המוות‬ ‫המתבטא בצורות מצבות ובכיתוב‪ .‬אבל במבט נוסף‬ ‫אפשר יהיה לראות כי יש יוצאים מהכלל‪ ,‬הקשורים‬ ‫לרוב בדמויות מרכזיות או מיוחדות שחיו בקיבוץ‬ ‫‪ 4 5‬הפסוק הראשון נאמר ב‪ 1970-‬בקיבוץ רביבים‪ ,‬והשני‬ ‫בתאריך לא ידוע בקיבוץ נען (שוע ובן‪-‬גוריון ‪:1990‬‬ ‫‪.)299‬‬ ‫"שדות הקברים" ‪ -‬על בתי העלמין של עין חרוד‬ ‫כגון יצחק טבנקין‪ ,‬אהרן ציזלינג‪ ,‬חיים שטורמן‪,‬‬ ‫חיים אתר‪ ,‬זרובבל גלעד ועוד‪.‬‬ ‫שאלת השוויוניות והאחידות במצבות עולה מפעם‬ ‫לפעם בפרוטוקולים שונים עוד מראשיתו של בית‬ ‫העלמין החדש‪ ,‬כפי שמשתקף מדיון בנושא קבורה‬ ‫משפחתית וסדר הקבורה‪ ,‬בשנת ‪" :1945‬לפני שנה‬ ‫החליטה מועצת המשק פה אחד‪ ,‬כי בבית הקברות‬ ‫שלנו אין לסדר קברות משפחה מיוחדים‪ .‬דעת‬ ‫רוב צבורינו היתה כי הקברים יהיו ערוכים שורות‬ ‫שורות‪ ,‬בלי יוצא מהכלל‪ .‬כולנו בני תנועה אחת‬ ‫וכולנו חלק שווה בעולם הזה‪ ,‬על אחת כמה וכמה‬ ‫בעולם הבא‪ 46"...‬אמנם אין כאן התייחסות ישירה‬ ‫לצורת המצבה אלא הד לרצון להיות שווים לא רק‬ ‫בחיי העולם הזה אלא גם בחיי העולם הבא‪ .‬כנראה‬ ‫ללא החלטות מפורשות בעניין אחידות המצבות‬ ‫ושוויוניות‪ ,‬נשמר הנוהג גם בשנות החמישים‬ ‫והיה תקף לגבי "האדם מהיישוב" ‪ -‬חבר או חברת‬ ‫הקיבוץ שלא היו יוצאי דופן בפעילותם הציבורית‬ ‫או קהילתית‪ .‬לאחר הפילוג‪ ,‬משהוקמה ועדת בית‬ ‫העלמין בראשית שנות הששים‪ ,‬נושא אחידות‬ ‫המצבות עלה לדיון‪ ,‬יחד עם נושאים תפעוליים‬ ‫אחרים של בית העלמין‪ ,‬ופתרון בעיות שונות‬ ‫‪47‬‬ ‫שנוצרו עם "האיחוד"‪.‬‬ ‫הוועדה נקראת להתמודד עם החלטת האחידות‬ ‫והשוויוניות כאשר נפטר נחום בנארי‪ ,‬שהיה‬ ‫מראשוני הקיבוץ ועזב אותו בשנת ‪ 1942‬והיה פעיל‬ ‫מרכזי בהסתדרות וילדיו גרו בקיבוץ‪ .‬בישיבתה‬ ‫‪48‬‬ ‫מיום ‪ 26‬לאוקטובר ‪ ,1964‬עולה הנושא לדיון‪:‬‬ ‫עניין המצבה של נחום בנארי‪ ,‬המשפחה דורשת‬ ‫שהפלטה תתוכנן על ידי פסל‪ .‬בקבורה של בנארי‬ ‫טיפל האיחוד‪ .‬הוועדה מציינת "הקברים צריכים‬ ‫להיות בצורה אחידה ובסגנון"‪ .‬בעניין בנארי‬ ‫‪ 46‬מתוך מסמך מועדת תרבות ובית עלמין‪ ,‬נכתב כנראה על‬ ‫ידי גור‪-‬אריה‪ .19.1.1945 ,‬מיכל ‪ 21.6.2‬תיק זיכרון‪.‬‬ ‫‪ 4 7‬ראה מחברת ועדת בית העלמין‪ ,‬ישיבות בשנות הששים‪,‬‬ ‫מיכל ‪.21.6.2‬‬ ‫‪ 48‬שם‪.‬‬ ‫‪87‬‬ ‫השאלה ‪" -‬מי קובע?" והתשובה ‪" -‬האיחוד"‪....‬‬ ‫בהמשך הדיון מחדשים את ההחלטה משנה שעברה‬ ‫ "המצבות צריכות להיות אחידות כפי שקבעו‪.‬‬‫הפלטה עם הפרטים על המת היקר בצורה אחידה‪.‬‬ ‫הכתובת יכולה להכיל משפט קצר לציון מיוחד‪.‬‬ ‫במקרה שהמשפחה רוצה צורה אחרת מוכרח‬ ‫להתקיים דיון עם המזכירות‪ .‬המשפחה אינה יכולה‬ ‫לפעול על דעת עצמה"‪.‬‬ ‫הדיון מחדש את החלטת האחידות‪ ,‬אך משאיר‬ ‫פתח למשפחות לבקש הכרה בשונות‪ .‬לא ברור‬ ‫אם התקיים דיון מיוחד נוסף לגבי מצבתו של‬ ‫נחום בנארי‪ ,‬שלפי הכתוב קבורתו היתה באחריות‬ ‫"האיחוד"‪ .‬מקום קבורתו של נחום בנארי נקבע‬ ‫קרוב לאימו (דבורה ברודסקי‪ ,‬נפטרה ‪)1948‬‬ ‫שאיתה עלה לארץ‪ ,‬באזור שבו נקברו "ההורים"‪.‬‬ ‫מצבתו יוצאת דופן ‪ -‬גוש סלע גבוה ומרובע מאבן‬ ‫גיר‪ ,‬שנתרם על ידי סולל בונה‪ .‬בתחתיתה משולב‬ ‫פסיפס צבעוני של גפן וענבים‪ .‬על המצבה כתוב‬ ‫"לא פסה האמונה באדם ‪ -‬אני מאמין באור"‪.‬‬ ‫דמותו ופעילותו הציבורית של נחום בנארי‪ ,‬השפעת‬ ‫מוסדות חיצוניים כהסתדרות וסולל בונה‪ ,‬ולחצי‬ ‫משפחתו הן כנראה הסיבות למצבה יוצאת הדופן‬ ‫המאתגרת את ערך השיוויוניות‪ .‬למעשה נוצרה‬ ‫בבית העלמין ליד קברה של דבורה ברודסקי ‪-‬‬ ‫"חלקה משפחתית" של נחום בנארי‪ ,‬בה קבורה‬ ‫גם אשתו השנייה‪ ,‬ואליהם הוסיפו והקימו מצבה‬ ‫מיוחדת לאבי המשפחה לייב ברודסקי שנפטר‬ ‫ונקבר באוקראינה‪.‬‬ ‫עימות חריף יותר בערך השוויוניות ואחידות‬ ‫המצבות ניתן ללמוד מהמקרים של בני משפחת‬ ‫טבנקין‪ .‬המבקר בבית הקברות אינו יכול להתעלם‬ ‫מגוש סלע הגיר הענקי הממוקם במרכז "קשת‬ ‫הברושים" הנמצא מעל קברו של יצחק טבנקין‪,‬‬ ‫משקיף מלמעלה ומורם משאר הקברים בבית‬ ‫העלמין (איור ‪ .)14‬סלע הגיר הענקי‪ ,‬שאיננו מסלעי‬ ‫המקום‪ ,‬עומד במידה מסוימת כנטע זר מנגד‬ ‫‪88‬‬ ‫איור ‪ :14‬מבצתו של יצחק טבנקין‪ .‬גוש סלע גיר גדול‪,‬‬ ‫במרכז קשת הברושים‬ ‫לסלעי הבזלת השחורה המקומית שציינה כבר את‬ ‫קברי משפחת שטורמן ונמצאות ממזרח ל"קשת‬ ‫הברושים"‪ .‬אולי יש בכך ציון סמלי לחייו של האיש‬ ‫שהיו בעיקר בעולם החוץ עין‪-‬חרודית‪ .‬כידוע‪,‬‬ ‫יצחק טבנקין היה אישיות בדרג לאומי‪ ,‬הוגה דעות‬ ‫חברתי‪ ,‬מייסד "הקיבוץ המאוחד"‪ ,‬חבר כנסת‪ ,‬פעיל‬ ‫פוליטי ועוד‪ .‬משנפטר בשנת ‪ ,1971‬טקס הפרידה‬ ‫היה בתל אביב‪ ,‬בבית הוועד הפועל של ההסתדרות‬ ‫והספידו אותו מזכ"ל ההסתדרות וראש הממשלה‬ ‫גולדה מאיר‪ .‬בכל יישובי הקיבוץ המאוחד בארץ‪,‬‬ ‫נשמעה צפירת דומיה בשעת ההלוויה‪ 49.‬משהגיע‬ ‫מסע ההלוויה לבית העלמין בעין חרוד‪ ,‬כנראה לא‬ ‫היה ספק היכן לקבור את האישיות הבכירה ביותר‬ ‫שהיתה בקיבוץ‪ :‬באמצע "קשת הברושים"‪ ,‬שהיתה‬ ‫כזכור רחבת ההתכנסות ‪ -‬כיכר ציבורית‪ ,‬עוד‬ ‫משנות הארבעים ונותרה ריקה‪ .‬אין יאה ממקום זה‬ ‫בבית העלמין על מנת לקבור את המנהיג המרכזי‪,‬‬ ‫גם אם הדבר חרג מהתכנון הפיזי והנוהג שהיו‬ ‫קיימים בקהילה השוויונית‪ .‬כנראה לא התקיימו‬ ‫דיונים בוועדת העלמין בנושא מיקום הקבר ולא‬ ‫בצורת המצבה של יצחק טבנקין‪ .‬אלה הוחלטו‬ ‫במסגרת המשפחה ומוסדות חוץ קיבוציים‪ .‬כנראה‬ ‫מרכזיותו וגדולתו של האיש הביאו לכך שאנשי עין‬ ‫‪ 49‬יומן עין חרוד‪ ,1162 ,‬מיום ‪ ,9.7.1971‬עמ' ‪ .4‑3‬על‬ ‫טבנקין‪ ,‬ראה‪ :‬כנרי ‪.2003‬‬ ‫יורם בר‪-‬גל‬ ‫איור ‪ :15‬מבט כללי על חלקה א' בבית העלמין החדש‪.‬‬ ‫במרכז התמונה מצבתו של טבנקין‪ ,‬בחזית קברי חברי‬ ‫קיבוץ אחרים‬ ‫חרוד הסכימו בשתיקה‪ ,‬וראו את החלטות בעניינו‬ ‫‪50‬‬ ‫כדבר טבעי‪ ,‬למרות החריגה בנהלים (איור ‪.)15‬‬ ‫מעשה אבות [אינם] סימן לבנים ‪ -‬כפי שעלה בגורל‬ ‫מצבת בנו המשורר משה טבנקין שחי בעין חרוד‬ ‫והנציח את המקום והתקופה בשיריו ונפטר ב‪.1979-‬‬ ‫בנוסף לכך היה משה גם דמות מרכזית בחיי החינוך‬ ‫והתרבות בקיבוץ‪ .‬הוא נקבר סמוך לאביו‪ .‬משפחת‬ ‫טבנקין החליטה להקים לו מצבה מאבן גרניט‬ ‫שחורה‪ .‬והדבר הגיע לדיון בוועדת בית העלמין‪.‬‬ ‫הוועדה עומדת על העניין כי "מצבה מאבן גרניט‪,‬‬ ‫השונה מהנהוג אצלנו [שיש לבן]" אמנם המשפחה‬ ‫לא רצתה לחרוג בגודל המצבה אלא רק בהרכב‬ ‫האבן‪ ,‬שמשמעותו כמובן כספית‪ .‬הגיב על כך אחד‬ ‫מחברי הוועדה ואמר‪" :51‬ישנה החלטה בין קיבוצית‬ ‫שאינה נותנת חופש מוחלט בקשר למצבות‪ ,‬אני‬ ‫חושב אם אין לנו שוויון בחיים לפחות לגבי המתים‬ ‫אין לתת משוא פנים‪ "...‬ועוד הוסיף אותו חבר ואמר‬ ‫כי לדעתו "מצבתו של יצחק טבנקין ודאי לא לפי‬ ‫‪ 5 0‬על פי שיחה עם אהוביה טבנקין (‪ )24.12.2010‬בנו של‬ ‫יצחק‪ ,‬אחיו יוסל'ה טבנקין‪ ,‬פנה לחברה שעסקה בהובלת‬ ‫סלעים‪ ,‬למצוא אבן גדולה ומתאימה שהובאה לקיבוץ‪.‬‬ ‫את הכיתוב הראשוני על המצבה שהיה ממתכת‪ ,‬ונפל‬ ‫במשך השנים החליף לוח שיש שהוצמד לסלע‪.‬‬ ‫‪ 51‬מחברת ועדת בית העלמין‪ ,‬ישיבה מיום ‪,24.12.1979‬‬ ‫ארכיון עין חרוד מאוחד‪ ,‬תיק זיכרון‪ ,‬מיכל ‪.21.6.2‬‬ ‫‪89‬‬ ‫"שדות הקברים" ‪ -‬על בתי העלמין של עין חרוד‬ ‫רוחו" הדיון הפך להיות אישי‪ ,‬נשמעו גם דעות‬ ‫המעודדות חופש ביטוי של המשפחה במצבות‪.‬‬ ‫ההחלטה היתה להעביר את הנושא להחלטת‬ ‫אסיפת הקיבוץ‪ ,‬ולהציע שתי הצעות‪ :‬הראשונה ‪-‬‬ ‫לאפשר בחירה בין מספר דגמים במסגרת אחידה‬ ‫והצעה שנייה ‪ -‬חופש מוחלט למשפחה‪ .‬אחרי‬ ‫חודשיים ולחצים נוספים של משפחת טבנקין‬ ‫אישרה ועדת בית העלמין את המצבה מגרניט של‬ ‫משל'ה‪ ,‬עוד לפני שהנושא נדון באסיפה‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫כדי להקטין את החריגות במצבתו של משה טבנקין‬ ‫הוועדה מחליטה לצרף את הדגם מגרניט כדגם‬ ‫נוסף לבחירה בין אלה שיוגשו לאסיפת הקיבוץ‪.‬‬ ‫במאי ‪ ,1980‬מחליטה אסיפת הקיבוץ לאשר את‬ ‫תקנון בית העלמין והסעיף הראשון בו נוגע בעניין‬ ‫‪52‬‬ ‫השוויוניות וצורת המצבות‪:‬‬ ‫שמירת המקום בבית העלמין לבן‪/‬בת זוג הפכה‬ ‫להיות לגיטימית כפי שהיא מקובלת בבתי העלמין‬ ‫החוץ קיבוציים‪.‬‬ ‫סוגיית השוויוניות וההייררכיה בבית העלמין‬ ‫מתמתנת משנות השמונים‪ ,‬כאשר נפתחה החלקה‬ ‫החדשה (חלקה ב')‪ .‬החלטת האסיפה הכללית‬ ‫ב‪ ,1980-‬על אפשרות בחירת צורת מצבה מתוך‬ ‫שלושה דגמים‪ ,‬חופש כמעט מוחלט למשפחה לגבי‬ ‫הכיתוב האישי והנוהג לשמירת מקום לבני זוג‬ ‫הביאה על פני השטח לאחדות נופית גדולה בתוך‬ ‫החלקה הנוכחית בהשוואה לחלקה הוותיקה (איור‬ ‫‪.)16‬‬ ‫המצבות בבית הקברות תהינה אחידות בגודלן‬ ‫ובצורתן‪ .‬ניתן יהיה לבחור מצבה מבין שלושה‬ ‫דגמים בבית העלמין (לוח שיש אופקי ושני‬ ‫דגמים ניצבים) את לוח השיש ניתן יהיה להחליף‬ ‫לפי פנייה מיוחדת בלוח בצבע אחר‪ .‬הכתובת על‬ ‫המצבה תקבע בתיאום עם המשפחה‪.‬‬ ‫קברו של משה טבנקין כבני משפחתם האחרים‪,‬‬ ‫נקבע בסמוך לקברו של יצחק טבנקין ויש בכך‬ ‫עדות לסדר קבורה שהעלה את חשיבות הקירבה‬ ‫המשפחתית כשיקול במיקום בבית העלמין‪ .‬כזכור‬ ‫למעלה מציינת ועדת התרבות והזיכרון בשנת‬ ‫‪ ,1945‬כי "לפני שנה החליטה מועצת המשק פה‬ ‫אחד‪ ,‬כי בבית הקברות שלנו אין לסדר קברות‬ ‫משפחה מיוחדים"‪ .‬אך המציאות היתה חזקה‬ ‫יותר ונוצרו בכמה מקומות בבית העלמין נחלות‬ ‫משפחתיות כמו של "השטורמנים" "והטבנקינים"‪.‬‬ ‫אבל עוד בשנות הששים הפרוטוקולים של ועדת‬ ‫בית העלמין מעידים על בקשות ל"שמירת מקום‬ ‫ספציפי"‪ ,‬הן מצד חברי הקיבוץ והן מצד חברי‬ ‫האיחוד‪ .‬ואמנם בעשורים האחרונים התופעה של‬ ‫‪ 52‬החלטות אסיפת הקיבוץ‪ ,‬תקנון בית העלמין‪ ,‬מיום‬ ‫‪ ,17.5.1980‬שם‪.‬‬ ‫איור ‪ :16‬מצבתו של יוחאי סבוראי‪ .‬מצבת שיש מונחת‬ ‫אופיינית חלקה ב'‪ .‬לצד כיתוב אישי "איש האדמה‬ ‫והספר"‪ ,‬קיימת גם כתובת מסורתית‪ :‬תנצב"ה‬ ‫שדות קברים ‪ -‬אחרית דבר‬ ‫יש שדה קברות במדרון לבבנו‬ ‫זרוע מצבות וערימות עפר‪.‬‬ ‫ועליהן זרי פרחים קומלים‪,‬‬ ‫וכתובת 'פה נקבר‪.‬‬ ‫את הדברים האלה כתב משה טבנקין‪ ,‬אז עלם צעיר‬ ‫מבני הקיבוץ‪ ,‬במהלך שנות השלושים בשירו "בית‬ ‫העלמין" (טבנקין ‪ .)80‑79 :1943‬שם הוא ממשיך‬ ‫לתאר את ייחודיות שדה הקברות שלרגלי הגלבוע‬ ‫‪90‬‬ ‫בו נטמן "חלום תינוק"‪ ,‬או "מצאה מנוחה ידידות‬ ‫סוערת ייסורים [‪ ]...‬ואת מותה אהבה טהורה"‪.‬‬ ‫אין זה בית עלמין של גיבורים או מנהיגים דגולים‪,‬‬ ‫אלא של צעירים חולמים ומיוסרים‪ ,‬שיש משהו‬ ‫‪53‬‬ ‫פתטי "וסתמי" בנסיבות מותם באותם ימים‪.‬‬ ‫מעל קבריהם הונחו מצבות אחידות וצנועות‪ ,‬פרי‬ ‫יצירתה של חברה צעירה וענייה‪ ,‬שאינה מאמינה‬ ‫בתחיית המתים‪ .‬חברה הדוגלת בשוויוניות ארצית‬ ‫כרוח המהפכה החברתית פרי הגותם של אנשי‬ ‫"גדוד העבודה על שם יוסף טרומפלדור"‪ .‬בצורה‬ ‫פרדוקסלית וסמלית מתקיימים חיבורים בין בית‬ ‫העלמין הקטן ששם קבורים תלמידיו אנשי "גדוד‬ ‫העבודה" ומייסדי עין חרוד‪ ,‬לבין בית העלמין‬ ‫אחר בלב המטרופולין הסואן‪ .‬שם‪ ,‬בעיר הגדולה‬ ‫תל אביב ‪ -‬בית העלמין הישן‪ ,‬מכונה כשם הרחוב‬ ‫בו הוא שוכן ‪ -‬רחוב טרומפלדור‪ .‬למרות שהתהוו‬ ‫באותה תקופה היסטורית‪ ,‬שני שדות קברים האלה‬ ‫הם כיקומים מנוגדים‪ .‬במילים אחרות ‪ -‬נראה כי‬ ‫משנוצר שדה הקברות לרגלי הגלבוע‪ ,‬הוא נכח‬ ‫בנוף כאנטיתזה לבית עלמין של התרבות הבורגנית‬ ‫שהלכה ונבראה בתל אביב‪ .‬שם‪ ,‬בבית העלמין‬ ‫ע"ש טרומפלדור‪ ,‬הפערים החברתיים ניכרים בכל‬ ‫פינה‪ .‬המצבות הזקופות‪ ,‬המגדלים והפירמידות‬ ‫המפוארות‪ ,‬ערב רב של מצבות שונות ומגובבות‪,‬‬ ‫לוחות בטון מתפורר של "אלמוני"‪ ,‬מסמלים את‬ ‫העולם שאותו ניסו לשנות בדרך חייהם חלוצי‬ ‫העמק‪.‬‬ ‫"בית הקברות [הישן] בתל אביב מציע אפוא‬ ‫תובנה של הדרך שבה תל אביב החלה להגדיר את‬ ‫עצמה כעיר עברית חילונית חדשה‪ ,‬אבן הפינה‬ ‫של התרבות העברית בת הזמן"‪ ,‬כותבת ברברה‬ ‫מאן‪ ,‬על הפער שבין המסורת הדתית שקבעה את‬ ‫דפוסי הקבורה וניהול בית העלמין בעיר ובין אנשי‬ ‫‪ 5 3‬טבנקין כותב בשיר "וידויה‪ ,‬באותו הקובץ‪" :‬בגלל בחור‬ ‫אחד איבדה עצמה לדעת? טיפשה!"‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .85‬האם‬ ‫הוא מרמז על פרשת נחמקה אברונין‪ ,‬שאיבדה עצמה‬ ‫לדעת והרגה את מאהבה? מהקברים הראשונים בבית‬ ‫העלמין הישן בעין חרוד‪.‬‬ ‫יורם בר‪-‬גל‬ ‫העיר ובתיהם הנישאים הסוגרים על בית העלמין‬ ‫מסביב ‪ -‬מה שיצר לדעתה "תחושת זרות יסודית"‬ ‫(מאן ‪ .)10 :2001‬האם היא מתכוונת לשוליותו‬ ‫של המקום בתרבות התל אביבית העכשווית‪,‬‬ ‫למרות מרכזיותו הגאוגרפית בעיר‪ ,‬וחשיבותן של‬ ‫הדמויות ההיסטוריות הטמונות בו? נראה כי עין‬ ‫חרוד עומדת "בקוטב" אחר ‪ -‬בה אין "תחושת‬ ‫זרות יסודית"‪ ,‬אלא מעורבות וחיבוק מתמשך‬ ‫בין הקהילה ובין בית העלמין שלה‪ .‬חיבוק שהלך‬ ‫והתפתח במשך השנים ‪ -‬תוך תזוזתו הגשמית‬ ‫והסמלית מהמיקום בשוליים‪ ,‬לרגלי הגלבוע‪ ,‬לתוך‬ ‫היישוב‪ .‬בנוסף לכך ייתכן כי האנונימיות וזרותם‬ ‫של "אנשי חברה קדישא" האחראים על בית‬ ‫העלמין בתל אביב; היותם מייצגים עולם תרבותי‬ ‫ גלותי ומסורתי‪ ,‬וההתכחשות אליהם מצד החברה‬‫החילונית‪ ,‬תורמים לא מעט ל"תחושת הזרות‬ ‫היסודית" של "העיר ללא הפסקה" לבית העלמין‬ ‫שבה‪ .‬לעומת זאת‪" ,‬בקוטב" השני ניצבת קהילה בה‬ ‫חברים מהשורה‪ ,‬לצד דמויות מרכזיות ומוערכות‪,‬‬ ‫מתנדבים לעשייה ייחודית של טיפול בנפטרים‪,‬‬ ‫בהלוויות‪ ,‬בבית העלמין‪ ,‬בהנצחה ובזיכרון‪ .‬אין‬ ‫אלה אנשים אנונימיים וזרים ‪ -‬אלא חברי קהילה‬ ‫הפועלים להגברת תחושת מקום חזקה ובניית קשר‬ ‫בלתי אמצעי בין בית העלמין ובין בני קהילתם‪.‬‬ ‫כבר מראשית התיישבותם הבינו אנשי עין חרוד כי‬ ‫למרות המאמצים הרבים שהושקעו בשמירת ערך‬ ‫השוויון בחיי הקהילה‪ ,‬לא תמיד ניתן לשמרו גם‬ ‫לאחר המוות‪ .‬אבל למרות הקפדה מסוימת בשמירת‬ ‫שוויוניות כלפי חבריה‪ ,‬דגלה הקהילה בבידולם‬ ‫מתושבים אחרים ביישוב ‪ -‬כהוריהם או תושבים‬ ‫זמניים‪ .‬עברו שנים לא מעטות עד אשר הבידול‬ ‫הנזכר ב"עולם החיים" סומל הרבה פחות בבידול‬ ‫בבית העלמין‪ .‬אולי הד נוסף לשינויים העמוקים‬ ‫ביחסים שבין המשפחה לקהילה שעבר הקיבוץ‬ ‫במהלך יותר משלושה דורות‪.‬‬ ‫‪91‬‬ ‫"שדות הקברים" ‪ -‬על בתי העלמין של עין חרוד‬ ‫לא תם בזה סיפורם של שדות הקברים בעין חרוד‪,‬‬ ‫אותם בדקנו בשני היבטים עיקריים‪ :‬סוגיית המעבר‬ ‫משוליות למרכזיות ומאפייני "מרחב המתים"‪ .‬נראה‬ ‫לנו כי אם רוצים להמשיך ולפרש אותם בהתאם‬ ‫לגישתו של א' בר‪-‬לבב (שהוצגה בתחילת המאמר)‬ ‫יש להוסיף מחקרים המשכיים בסוגיות כגון‪ :‬היותם‬ ‫מקום "מפגש ותקשורת" בין "עולם החיים" ו"עולם‬ ‫המתים" או הדרך בה הם משמשים "במה ותפאורה"‬ ‫לטקסים יישוביים ולאומיים‪ .‬טקסים אלה חשובים‬ ‫לליכוד הפנימי ולהבניית התודעה של הצעירים‪.‬‬ ‫אליהם אפשר להוסיף גם סוגיות המיוחדות לתרבות‬ ‫הזיכרון בחברה הקיבוצית‪ ,‬כמו חילון האבל אותו‬ ‫חקר כבר רובין (‪ .)1988‬חילון שמתבטא בנוף‬ ‫בית הקברות ומתעד את "התנועה המדומיינת"‬ ‫התרבותית של הקיבוץ על ציר חילוניות‪/‬מסורתיות‪.‬‬ ‫תודות‬ ‫ברצוני להודות לאנשי עין חרוד (מאוחד)‪ :‬אילנה‬ ‫ברנשטיין‪ ,‬הארכיונאית שסייעה בעצות חשובות‪,‬‬ ‫והעמידה לרשותי מסמכים רבים‪ ,‬כולל עבודת גמר של‬ ‫ארבל בנארי‪" ,1984 ,‬בית העלמין הישן של עין חרוד"‪,‬‬ ‫שנתנה סקירה ראשונית‪ .‬לחבר הקיבוץ יאיר בנארי‪,‬‬ ‫שידיעותיו וסיפוריו על בית העלמין היו בסיס חשוב‬ ‫למחקר‪ .‬למירה יהודאי למיכאל אודם שהיו חברי ועדת‬ ‫בית העלמין וסייעו בתחומם‪ .‬תודה והוקרה לרעייתי‬ ‫ד"ר ברוריה בר‪-‬גל‪ ,‬שהיתה עמיתה נלהבת ומבקרת‬ ‫קפדנית במהלך עשיית המחקר‪.‬‬ ‫מקורות‬ ‫אניס‪ ,‬ר' וי' בן‪-‬ערב‪ .1994 .‬גנים ונוף בקיבוץ‪ .‬הוצאת משרד הביטחון‪.‬‬ ‫ארז‪ ,‬י' ‪ .1964‬ספר העליה השלישית‪ .‬עם עובד‪.‬‬ ‫בנארי‪ ,‬נ' ‪ .1931‬עין חרוד‪ .‬הוצאת הקק"ל‪.‬‬ ‫בנבנישתי‪ ,‬מ' ‪ .1990‬עיר המנוחות‪ :‬בתי העלמין של ירושלים‪ .‬כתר‪.‬‬ ‫בר‪-‬לבב‪ ,‬א' ‪ .2004‬מקום אחר ‪ -‬בית הקברות בתרבות היהודית‪ .‬פעמים‪.39-5 ,99-98 ,‬‬ ‫גלעד‪ ,‬ז' ‪ .1961‬ארבעים שנה לעין חרוד‪ .‬הוצאת הקיבוץ המאוחד‪.‬‬ ‫זרובבל‪ ,‬ג' ונ' ציזלינג‪ .1972 .‬עין חרוד פרקי יובל‪ .‬הוצאת הקיבוץ המאוחד‪.‬‬ ‫זרובבל‪ ,‬י' ‪ .1997‬בין היסטוריה לאגדה ‪ -‬גלגולי תל‪-‬חי בזיכרון העממי‪ .‬בתוך ד' אוחנה ור' וויסטריך (עורכים)‪ ,‬מיתוס‬ ‫וזכרון‪.202-189 ,‬‬ ‫טבנקין‪ ,‬מ' ‪ .1943‬שירים‪ .‬הוצאת הקיבוץ המאוחד‪.‬‬ ‫טיקוצינסקי‪ ,‬י"מ‪ .1960 .‬גשר החיים‪ .‬דפוס סלומון בירושלים‪.‬‬ ‫ינאי‪ ,‬א' ‪ .1983‬תולדות עין חרוד‪ .‬הוצאת דבר‪.‬‬ ‫יערי‪ ,‬א' ‪ .1947‬זכרונות ארץ ישראל‪ .‬הוצאת ההסתדרות הציונית‪ ,‬כרך ב'‪.1212-1185 ,‬‬ ‫כנרי‪ ,‬ב' ‪ .2003‬טבנקין בארץ ישראל‪ .‬כפר חב"ד‪.‬‬ ‫לויטה‪ ,‬ל' ‪ .1983‬בעין חרוד לרגלי הגלבוע‪ .‬הוצאת הקיבוץ המאוחד‪.‬‬ ‫ליכטנשטיין‪ ,‬י"ש ‪ .2007‬מטומאה לקדושה ‪ -‬תפילה וחפצי מצווה בבתי קברות ועלייה לקברות צדיקים‪ .‬הקיבוץ‬ ‫המאוחד‪.‬‬ 92 ‫גל‬-‫יורם בר‬ .12 ,2 ‫ כרך‬,‫ מכאן‬.‫ בית הקברות הישן בתל אביב כמקום וכטקסט‬:'‫ 'והיישוב הלך אחרי הקברים‬.2001 '‫ ב‬,‫מאן‬ .‫ עם עובד‬.‫ הנופלים בקרב‬.1993 '‫ ג‬,‫מוסה‬ .‫ מודן‬.‫ זכרון לברכה‬- ‫ חיי אדם‬.1987 '‫ ש‬,‫מייזליש‬ .‫ הוצאת הקיבוץ המאוחד‬.‫ עלילות גדוד העבודה ע"ש יוסף טרומפלדור‬.2004 .‫אבידוב‬-‫ ע' וה' אביגדורי‬,‫מיכאלי‬ .‫ הוצאת תמוז‬.‫אברמסון‬-‫ יומנה של נחמ'קה אברוני‬.2000 .)‫ ר' וג' גופר (עורכים‬,‫סבוראי‬ .40 '‫ עמ‬,‫ ימים‬7 ‫ מוסף‬,17.4.1992 ‫ מיום‬,‫ ידיעות אחרונות‬.‫ רצח בעין חרוד‬.1992 '‫ י‬,‫סרנה‬ .‫ המרכז למורשת בן גוריון‬.1956-1948 ‫ חגיגות העצמאות והנצחת הנופלים‬- ‫ פולחני המדינה‬.1995 '‫ מ‬,‫עזריהו‬ .‫ מיתוס וזכרון‬,)‫ בתוך ד' אוחנה ור' וויסטריך (עורכים‬.1997 '‫קנטור א‬ ‫ מכון‬.1978-1948 ‫ עיצובו של הזיכרון הקולקטיבי בקיבוץ המאוחד‬,‫ בעצמם הם כותבים להם שיר‬.2007 '‫ א‬,‫קנטור‬ .‫גוריון‬-‫בן‬ .‫ תל אביב‬.‫ ספר בית הקברות הישן של תל אביב‬.1940 .‫ צ' וצ' לינמן‬,‫קרול‬ .‫ הקיבוץ המאוחד‬.‫ טקסי קבורה ואבל במקורות חז"ל‬- ‫ קץ החיים‬.1997 '‫ נ‬,‫רובין‬ .64-53 ,‫ ל"א‬,‫ מגמות‬.‫ שימוש בסמלים מקודשים בחברה חילונית‬:‫ אבל בקיבוץ לא דתי‬.1988 '‫ נ‬,‫רובין‬ .‫ בית השיטה‬,‫ ועדת החברה הבנקיבוצית וארכיון החגים‬.‫ ילקוט אבלות‬.1990 .‫גוריון‬-‫שוע צ' וא' בן‬ .‫ עם עובד‬.‫ דרכה של החברה הישראלית בעיצוב נופי זכרון‬:‫ הנצחה וזכרון‬.1996 '‫ א‬,‫שמיר‬ Azaryahu, M. 1996. Mount Herzl: the Creation of Israel’s National Cemetery, Israel Studies, 1, 46-74. Bar-Gal, Y., and M. Azaryahu. 1997. Israeli Cemeteries and Jewish Tradition: Two Cases. in: H. Brodsky (ed.), Land and Community: Geography in Jewish Studies, 105-125, University press of Maryland. Curl, J. S. 2002. Death and Architecture. Sutton Publishing. Gonen, A. 1997. Choosing the Right Place of Rest:The Socio-Cultural Geography of a Jewish Cemetery in Jerusalem. in: H .Brodsky (ed.), Land and Community: Geography in Jewish Studies, 87-104, University press of Maryland. Howett, C. 1977. Living Landscapes for the Dead. Landscape, 21, 9-17. McGuire, R. H. 1988. Dialogues with the Dead: Ideology and the Cemetery. in: The recovery of Meaning: Historical Archeology in Eastern US, 435-480, Smithsonian Institution Press. Park, C. C. 1994. Sacred worlds: an Introduction to Geography and Religion. Rutledge. Pitte, J. R. 2004. A Short Cultural Geography of Death and Dead. GeoJournal, 60, 345-351. Worpole, K. 2004. Last Landscape: the Architecture of the Cemetery in the West. Reaktion Books.