‫"פיתוח בר‪-‬קיימא של תל בית ירח ושילובו במרקם‬ ‫הנופי‪-‬תיירותי של דרום‪-‬מערב הכנרת"‬ ‫דוח סופי מוגש לוועדת המלגות של הקק"ל ע"י‬ ‫ד"ר אורן אקרמן‪ ,‬פרופ' רפי גרינברג‪ ,‬ד"ר דלית גסול‪ ,‬ד"ר שרית פז‪,‬‬ ‫מיכאל אזבנד‪ ,‬ניר כהן‪ ,‬פרופ' חנוך לביא‪ ,‬יאיר ספיר‬ ‫אב תשע"א ‪ -‬אוגוסט ‪2011‬‬ ‫לכבוד‬ ‫מחלקת הקרנות והעזבונות‬ ‫קק"ל‬ ‫הננו שמחים בזאת להגיש את סיכום המחקר "פיתוח בר‪-‬קיימא של תל בית ירח ושילובו במרקם‬ ‫הנופי‪-‬תיירותי של דרום‪-‬מערב הכנרת"‪ .‬המחקר המוצג כאן הינו מחקר רב תחומי הכולל נושאים‬ ‫מתחום הארכיאולוגיה‪ ,‬המורשת והגיאוגרפיה הפיסית של יחידת הנוף תל בית ירח‪ ,‬על שפת אגם‬ ‫הכנרת‪.‬‬ ‫זוהי יחידת שטח קטנה ביותר המכילה עושר של ממצא ארכיאולוגי‪ ,‬משולב בנוף הנדיר של הקרק‬ ‫ובזיכרון החי של ראשית הציונות‪ .‬אלה מקנים לו את חשיבותו הערכית‪ ,‬אך גם מעוררים קונפליקטים‬ ‫לא פשוטים‪ .‬כל אלו באים לידי ביטוי בדוח המוגש כאן‪ ,‬ותקוותנו היא כי הדברים שנכתבו יסייעו‬ ‫בפיתוח ושימור יחידת נוף מיוחדת זו‪.‬‬ ‫חובה נעימה לנו להודות לקרן העזבונות והמלגות של קק"ל על האפשרות לערוך מחקר זה‪ .‬תודה‬ ‫מיוחדת לצוות מכללת כנרת שסייע בכל הנדרש בתחום המנהלי‪ .‬תודה אחרונה שמורה לצוות חוף‬ ‫ירדן כנרת ולסטודנטים מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל במכללת כנרת‪ ,‬שמוליק אחיטוב‪ ,‬אסף לונדנר‬ ‫וארז רחמים‪ ,‬על עזרתם הנפלאה בסקר השדה‪.‬‬ ‫בברכה‬ ‫צוות המחקר‬ ‫תל בית ירח‪ ,‬אב תשע"א‪ ,‬אוגוסט ‪2011‬‬ ‫תוכן העניינים‬ ‫א‪ .‬תקציר ועיקרי המחקר ‪1 .........................................................‬‬ ‫ב‪ .‬מבואות ‪31 ............................................. ................................‬‬ ‫‪ ‬מיקום ותנאי הסביבה ‪31 ................................... ................................‬‬ ‫‪ ‬תולדות המחקר והממצאים הארכיאולוגיים העיקריים בתל בית ירח ‪35 .......‬‬ ‫‪ ‬המורשת החלוצית ומקורות הקונפליקט על השליטה בכרך ‪61 ..................‬‬ ‫‪ ‬דגם הפעילות התיירותית בסובב כנרת ‪79 ............................................‬‬ ‫ג‪ .‬גוף המחקר ‪85 ........................................ ................................‬‬ ‫‪ ‬סקר השדה והמבנה הפיסי ‪85 ........................... ................................‬‬ ‫‪ ‬מורשת‪ ,‬נופי תרבות ותיירות ‪103 ......................... ................................‬‬ ‫‪ ‬פרקי רקע ‪ -‬משאבי תיירות מורשת בתל בית ירח ‪114 ..............................‬‬ ‫ד‪ .‬מסקנות והמלצות מחקר ‪160 ......................................................‬‬ ‫‪ .1‬מסקנות ‪160 .................... ................................ ................................‬‬ ‫‪ .2‬המלצות המחקר‪ :‬בית ירח כמכלול ‪163 ................. ................................‬‬ ‫ה‪ .‬נספחים‬ ‫א – ממצאי סקר השדה‪ ,‬טבלה ותמונות` ‪169 .............................................‬‬ ‫ב ‪ -‬טבלת נתוני רישום קרקעות של תל בית ירח – מנהל מקרקעי ישראל ‪193 ...‬‬ ‫ג ‪ -‬דין וחשבון על פגיעות בתל בית ירח‪ ,‬ספטמבר–דצמבר ‪194 ............. 2006‬‬ ‫ד ‪203 ............................... The Jordan Valley: Corridor of Humanity -‬‬ ‫ה‪ -‬העיר שמתחת לרגלינו‪ :‬פרויקט ארכיאולוגי‪-‬חינוכי בבית ירח ‪210 ................‬‬ ‫ו ‪ -‬בית ירח הצעת תכנון של האדריכל דניאל אבוחצירה ‪220 ..........................‬‬ ‫א‪ .‬תקציר ועיקרי המחקר‬ ‫מבואות‬ ‫תל בית ירח‪ ,‬הכרך )קרק( של רחל המשוררת‪ ,‬הוא מוקד של ערכי נוף‪ ,‬תרבות‪ ,‬היסטוריה‬ ‫עתיקה והיסטוריה ציונית‪ .‬זהו אתר נוף ייחודי‪ ,‬ממנו נצפית בקעת כנרות באופן שאינו דומה‬ ‫לאף מקום אחר‪ .‬זהו אתר שסביבו נשזרו סיפורי דמויות מופת של ראשית המפעל הציוני‪,‬‬ ‫ואשר באדמתו טמונים אלפי שנות היסטוריה מרתקת‪ ,‬שראשיתם מסמנת התהוות של‬ ‫מוסדות חברה ותרבות אנושיים במקביל לציוויליזציות של מצרים ושומר‪ ,‬ואחריתם – את‬ ‫ראשיתו של שלטון האסלאם באזורנו‪.‬‬ ‫אולם כיום מהווה התל יחידת נוף מורכבת ומבותרת‪ .‬על אף מיקומו על דרך תיירותית‬ ‫ראשית‪ ,‬ובסמיכות מיידית לשבילי טיול מרכזיים‪ ,‬אין התל‪ ,‬ואף לא מרכיביו השונים‪ ,‬נגיש‬ ‫למבקרים‪ .‬התל אינו ממלא תפקיד מרכזי במערך הערכי‪-‬נופי של הסביבה‪ ,‬והוא נתון בסיכון‬ ‫ממשי עקב סבך האינטרסים הקשורים בו‪.‬‬ ‫מורכבות זו מוצאת את ביטויה גם במצבו הפיסי של התל‪ .‬חלקו מטופח‪ ,‬חלקו בור‪ ,‬חלקו‬ ‫מעובד‪ ,‬חלקו בנוי‪ ,‬וחלקו משמש להשלכת פסולת‪ .‬יש בו אלפי מטרים של גדרות‪ ,‬שערים‬ ‫רבים—מרביתם נעולים‪ .‬יש בו חלקים ההולכים ומתמוטטים‪ ,‬תוך סיכון עוברי אורח ואובדן‬ ‫ידע רב על הטבע וההיסטוריה של האתר‪.‬‬ ‫מטרת מחקר זה היא לתאר את המורכבות הזו ולהתחקות אחר הגורמים לה‪ ,‬לזהות את‬ ‫הנרטיבים הערכיים המובילים את בעלי העניין השונים‪ ,‬ולהתוות דרך לפיתרון‪ ,‬דרך שימוש‬ ‫במושגים מורשת ונופי תרבות‪ ,‬שאליהם אפשר לנקז את כל הערכים העומדים למבחן באתר‬ ‫זה‪.‬‬ ‫עד לפני כמאה שנה‪ ,‬היה הכרך )קרק‪ (kerak ,‬כמעט לא‪-‬מקום‪ :‬אמנם‪ ,‬היו תיירים מערביים‬ ‫שזיהו בו‪ ,‬בטעות‪ ,‬את טריכיאה ההיסטורית‪ ,‬אך מעבר לכך לא הייתה למקום חשיבות כלשהי‬ ‫במשך תקופה ארוכה‪ ,‬אף לא בעיני המקומיים באשר הם‪ .‬התהוות המוקד הציוני‪-‬חלוצי‬ ‫בכנרת ודגניה ורכישת האתר בידי המוסדות המיישבים‪ ,‬ולאחר מכן צירופו לעתודות הקרקע‬ ‫של קבוצת כנרת מחד‪ ,‬ותוכניות הפיתוח בו ומסביבו מאידך—כל אלה החלו מהלך אשר‬ ‫עתיד למסד שני נרטיבים רבי עוצמה‪ :‬האחד סביב שימור העבר—ההיסטוריה העתיקה של‬ ‫התל‪ ,‬והאחר סביב ההווה והעתיד—ערכי הנוף וערכי החלוציות הציונית‪ .‬שני נרטיבים אלה‬ ‫לוו במעשים ממשיים על‪-‬גבי התל‪ :‬חפירה ובנייה‪ ,‬שימור וקבורה‪ .‬התוצרים של הפעילות‬ ‫האינטנסיבית הזו מהווים כיום את המורשת של האתר‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מורשת זו מנקזת הן את ההיסטוריה הקדומה של האתר‪ ,‬הן את ההיסטוריה המודרנית שלו‪,‬‬ ‫והן את פיתוחו העתידי‪ ,‬שכן אין עוררים שהמשאב החקלאי‪ ,‬הקיים עדיין‪ ,‬היה והינו משני‪,‬‬ ‫ואילו משאבי הנוף וההיסטוריה הם אלה שמקנים לאתר את ערכו העיקרי‪.‬‬ ‫מיקום ותנאי הסביבה‬ ‫התל ממוקם בבקעת כנרות שבבקע ים המלח‪ ,‬סמוך לחוף הדרומי של אגם הכנרת ולמוצא‬ ‫הכנרת לירדן‪ .‬צורתו כטרפז )איורים א‪ 1.‬ו‪ -‬א‪ ,(2.‬אורכו המרבי מצפון לדרום ‪ 1,100‬מטר‪,‬‬ ‫רוחבו בצפון ‪ 150‬מטר ובדרום רוחבו ‪ 400‬מטר‪ ,‬שטחו הכולל ‪ 0.25‬קמ"ר‪ .‬הוא נישא כ‪15-‬‬ ‫מ' בלבד מעל סביבתו‪ ,‬בגובה אבסולוטי ממוצע של כ‪ 200-‬מטרים מתחת גובה פני הים‪.‬‬ ‫גבולות האתר הם בצפון‪ ,‬המוצא הקדום של הירדן; במערב‪ ,‬האפיק הקדום של הירדן;‬ ‫בדרום‪ ,‬האפיק הנוכחי של הירדן ובמזרח‪ ,‬חוף הכנרת‪ .‬בשנים בהם אפיק הירדן הקדום‬ ‫הוצף‪ ,‬התל היה למעשה אי )איור א‪ .(3.‬תנאי האקלים באזור הינם צחיחים למחצה‪ ,‬יחד עם‬ ‫זאת השילוב של תנאי האקלים עם תנאי משק מים משופרים על שפת האגם‪ ,‬מאפשרים‬ ‫חדירה של צומח סודני לאזור לצד הצומח האירנו‪-‬טורני האופייני למרחב זה )ויזל‪.(1984 ,‬‬ ‫תולדות המחקר וממצאים ארכיאולוגיים עיקריים‬ ‫חשיבותו ההיסטורית של תל בית ירח החלה להתברר עם ראשית מפעלי הסלילה והבנייה‬ ‫של החלוצים‪ ,‬שבהם נחשפו לראשונה עתיקות מרשימות באתר‪ .‬חפירות התקיימו בחלקים‬ ‫שונים של האתר בכל עשור מאז ‪ – 1933‬כ‪ 20-‬חפירות בסה"כ‪ ,‬בהם נחשפו כ‪ 15-‬דונם‬ ‫משטח האתר‪ ,‬במצטבר )חלק ניכר מכוסה כיום(‪ .‬חפירות אלה נערכו בידי אנשי אקדמיה מן‬ ‫הארץ ומחו"ל‪ ,‬וכן על ידי רשויות העתיקות מימי המנדט ועד היום‪ .‬מבחינה מחקרית‪ ,‬אתר זה‬ ‫נמנה בין החשובים שבאתריה הקדומים )התילים( של ארץ ישראל‪ ,‬והוא מייצג תמורות‬ ‫חברתיות‪ ,‬כגון הולדת העיר‪ ,‬בעלות משמעות כלל‪-‬אנושית‪ .‬בשולי התל‪ ,‬על חוף האגם‪,‬‬ ‫נתגלה בשנת ‪ 1991‬אתר פרהיסטורי חשוב‪ ,‬אוהלו ‪ .II‬זהו כפר דייגים בן ‪ 23,000‬שנה‪ ,‬ובו‬ ‫בקתות קנים‪ ,‬שהם העדות הקדומה ביותר לבניית מגורי קבע בארץ ישראל‪.‬‬ ‫בתל בית ירח נוסד לפני כ‪ 5,500-‬שנה )איורים א‪ 4 .‬א‪,‬ב ו‪ -‬א‪ ( 5.‬כפר גדול‪ ,‬אשר הפך לעיר‬ ‫מבוצרת גדולה שהתקיימה לאורך תקופת הברונזה הקדומה )‪ 3,000‬עד ‪ 2,400‬לפסה"נ‪,‬‬ ‫לערך; גודל נוכחי ‪ 250‬דונם‪ ,‬גודל מקורי כ‪ 300-‬דונם(‪ .‬העיר נבנתה על חצי‪-‬אי )נהר הירדן‬ ‫עבר אז ממערב לתל(‪ ,‬קרוב לצומת דרכים חשוב ולבקעת כנרות הפורייה‪ ,‬והפכה למרכז‬ ‫אזורי בולט‪ .‬ביצוריה )איור א‪ 6.‬א (‪ ,‬שערה )איור א‪ 6.‬א ו‪-‬ב ( ‪ ,‬רחובותיה ובתיה מעידים על‬ ‫‪2‬‬ ‫תכנון עירוני מתקדם )איורים א‪ ,5.‬א‪ 6.‬ו‪ -‬א‪ . (7.‬בית המעגלים המונומנטאלי )איורים א‪,8.‬‬ ‫א‪ 9.‬ו‪ -‬א‪ – (10.‬המזוהה כאסם של בית ירח – הוא מבנה יחיד במינו בעולם הקדום‪ .‬כלי בית‬ ‫ירח – כלי חרס דו‪-‬גוניים מרהיבים בעיצובם )איור א‪ – (11.‬זוהו לראשונה באתר זה ונושאים‬ ‫את שמו‪.‬‬ ‫לאחר נטישת העיר הקדומה‪ ,‬נושבו מחדש חלקים שונים של האתר בתקופות הברונזה‬ ‫התיכונה )סביב ‪ 1800‬לפסה"נ(‪ ,‬ולסירוגין בתקופות הפרסית‪ ,‬ההלניסטית‪ ,‬הביזאנטית‬ ‫והאסלאמית הקדומה )מ‪ 500-‬לפסה"נ ועד סביב ‪ 800‬לסה"נ(‪ .‬בתקופות אלה ראויים לציון‬ ‫העיר ההלניסטית פילוטריה‪ ,‬אשר ממנה נחשפו בתי‪-‬חצר רחבי ידיים ועדות מרובה לקשרי‬ ‫מסחר עם ארצות הים התיכון )איור א‪ .(12.‬בנוסף‪ ,‬נבנו באתר כנסיה ביזאנטית )איור א‪,(13.‬‬ ‫ולאחריה – ארמון של הח'ליפים לבית אומאיה‪ ,‬אשר שלטו על האימפריה האסלאמית‬ ‫הראשונה )איורים א‪ 14.‬א ‪ -‬וב (‪.‬‬ ‫אף שאין לדעת את שמה הקדום של העיר‪ ,‬עשוי השם "בית ירח"‪ ,‬המופיע בתלמוד‪ ,‬לשמר‬ ‫מסורת קדומה הקושרת את העיר לאל הירח‪ .‬בתקופה ההלניסטית נקראה העיר "פילוטריה"‪,‬‬ ‫ובתקופה מאוחרת יותר נקשר השם "צנברי" )בערבית‪ ,‬א‪-‬צינאברה( לאתר‪ .‬בדורות‬ ‫האחרונים נודע התל בכינוי הערבי "כרך" )מצודה( – כינוי הנזכר תכופות בכתבי המתיישבים‬ ‫החדשים בעמק‪ ,‬ואף מופיע בשירה ובספרות העברית‪.‬‬ ‫המורשת החלוצית ומקורות הקונפליקט על השליטה בכרך‬ ‫על מנת להבין את הגורמים למצבו העכשווי של התל‪ ,‬כפי שיפורט להלן‪ ,‬יש להכיר את‬ ‫תולדות האתר במאה ה‪ ,20-‬ואת תפקידו בנוף ההתיישבות הציונית‪.‬‬ ‫כפי שראינו לעיל‪ ,‬הכרך היה במשך דורות רבים מקום נטוש‪ .‬דרך לא‪-‬סלולה חצתה אותו‬ ‫מדרום לצפון‪ ,‬והיה בו שימוש ארעי למגורים וכן לקבורה‪ .‬ב‪ 1908-‬נרכש הכרך על ידי‬ ‫המוסדות המיישבים והועבר לרשותה של קבוצת כנרת‪ ,‬אשר חבריה השקיעו מאמץ רב‬ ‫בהכשרת לחקלאות‪ .‬אולם בד בבד‪ ,‬קידם ראש חברת הכשרת הישוב‪ ,‬ארתור רופין‪ ,‬תוכנית‬ ‫לבניית עיר של וילות על הכרך‪ ,‬ובמשך כשני עשורים ויותר ניטש מאבק סמוי על השליטה‬ ‫באתר‪ .‬מאבק זה בין קבוצת כנרת‪ ,‬שלימים הקימה את קיבוץ כנרת‪ ,‬לבין "המוסדות" הפך‬ ‫למוטיב קבוע שאותותיו נראים עד היום ביוזמות השונות לפיתוח האתר‪ .‬כך נוצרו באתר שני‬ ‫נרטיבים מקבילים של מורשת ופיתוח‪ ,‬האחד "כנרתי"‪ ,‬והאחד "מוסדי"‪.‬‬ ‫הנרטיב הכנרתי ראשיתו בקבוצת כנרת ובמפעל החלוצי של הכשרה לחקלאות‪ .‬בעיני אנשי‬ ‫כנרת הכרך הוא משאב שנמסר לידיהם והם האחראים לפיתוחו‪ .‬המרכיבים של הפיתוח‬ ‫‪3‬‬ ‫הכנרתי הם החקלאות ומטעי התמרים‪ ,‬בית העלמין שבו נקברו ראשוני החלוצים וצאצאיהם‪,‬‬ ‫והפיתוח העכשווי של הכרך כמשאב תיירותי – חוף ירדן‪-‬כנרת ואחוזת אוהלו‪.‬‬ ‫את הנרטיב המוסדי אפשר לתאר באמצעות מרכיבים אחרים של פיתוח‪ :‬סלילת כביש צמח‪-‬‬ ‫טבריה על ידי אנשי גדוד העבודה )סלילה זו מסמנת גם את ראשית המחקר הארכיאולוגי‬ ‫באתר‪ ,‬היות שאנשי גדוד העבודה הזמינו למקום את א"ל סוקניק על מנת שיזהה את‬ ‫השרידים הקדומים שנחשפו תוך כדי העבודה(; הקמת סכר דגניה וסלילה מחדש של הכביש‬ ‫)היום כביש ‪ ;(90‬הקמת בית הספר החקלאי )לימים ביה"ס התיכון "בית ירח"(‪ ,‬הקמת סמינר‬ ‫אוהלו ע"ש ברל כצנלסון )היום מלון "אחוזת אוהלו"(‪ ,‬הבאתם לקבורה של הוגי הציונות‬ ‫המעשית לצידו של ברל‪ ,‬הכשרת הגן הלאומי לעתיקות בית ירח‪ ,‬ובימינו – הכשרת שביל‬ ‫ישראל הסובב את האתר מצד אחד‪ ,‬ושביל סובב כנרת המקיף אותו מן הצד האחר‪.‬‬ ‫בתווך‪ ,‬בין הפיתוח המוסדי לבין הפיתוח הכנרתי‪ ,‬מצויים הארכיאולוגים‪ :‬החפירה הראשונה‬ ‫התקיימה עם הרחבת הכביש ב‪ ,1933-‬ומאז נערכו בתל למעלה מ‪ 20-‬עונות חפירה על ידי‬ ‫כ‪ 15-‬משלחות שונות‪ .‬המוטיבציה של מרבית המחקרים היה צמצום הנזק שנגרם לעתיקות‬ ‫במהלך פעולות בנייה‪ ,‬הנחת תשתיות וחקלאות‪ .‬גישת המתיישבים לארכיאולוגיה נעה לאורך‬ ‫השנים בין אהדה‪ ,‬עניין‪ ,‬עזרה‪ ,‬ואף גיוס הממצאים לצרכי הסברה וחיזוק אתוס ההתיישבות‬ ‫בעמק‪ ,‬לחוסר סובלנות‪ ,‬עוינות‪ ,‬והתייחסות לעתיקות כאל גורם מפריע לפיתוח ובניה במקום‪.‬‬ ‫כיום נמצא התל במוקד מאבק כוחות וניגודי אינטרסים‪ ,‬בין גורמים המעוניינים בפיתוח‬ ‫לגורמים המעוניינים בשימור‪ .‬בין בעלי העניין העיקריים בתל‪ ,‬ניתן למנות את קבוצת כנרת‪,‬‬ ‫המועצה האזורית עמק הירדן‪ ,‬משלחת החפירות הפעילה מטעם אוניברסיטת תל אביב‪,‬‬ ‫רשות העתיקות‪ ,‬רשות הטבע והגנים‪ ,‬רשות הניקוז )איגוד ערים כנרת(‪ ,‬והחברה להגנת‬ ‫הטבע‪.‬‬ ‫נקל לראות את מקורות הקונפליקט העכשווי באתר‪ ,‬החוצה פיזית את הכרך ואף חלקים‬ ‫מסוימים בתוכו‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬מסתבר שפעולות פיתוח רבות שנעשו במהלך המאה העשרים‬ ‫כבר הפכו למעשה למרכיבים של מורשת – מורשת הציונות‪ ,‬ולכך נחזור בהמשך‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫גוף המחקר‬ ‫למרות החשיבות של האתר בתוך המרקם הנופי המקומי והבינלאומי‪ ,‬האתר מוזנח‪ ,‬קשה‬ ‫לנוע בו‪ ,‬ועד כה הוא לא זכה לפיתוח כולל והכשרה למבקרים‪ .‬מטרת המחקר הנוכחי לבחון‬ ‫את מצב האתר ולנסח נרטיב למינוף אתר חשוב זה‪.‬‬ ‫סקר השדה‬ ‫סקר שדה בוצע לצורך‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫איתור נקודות בעלות עניין‬ ‫‪‬‬ ‫אפיון המצב העכשווי‬ ‫סקר ספרות ותעודות הסטוריות לבחינת ההתאמה של מרחב תל בית ירח להוות נוף‬ ‫תרבות\מורשת בוצע לצורך‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫בחינת חשיבות האתר‬ ‫‪‬‬ ‫תיעוד ההיסטוריה של הקונפליקט‬ ‫‪‬‬ ‫אפיון חשיבות בית העלמין‬ ‫‪‬‬ ‫אפיון חסמים רעיוניים‪ ,‬סטאטוריים באתר‬ ‫ממצאי סקר השדה‬ ‫האתר נחלק לשני צירי אורך‪ ,‬האחד במזרח והשני במערב‪ .‬כביש ‪ 90‬יוצר חיץ בין שני חלקי‬ ‫האתר ולמעשה אין כיום קשר בין שני חלקים אלו )איורים א‪15.‬ו – א‪ .(16.‬בחלק המזרחי‪,‬‬ ‫קיים שטח החפירות הפעיל הכולל את בית המעגלים‪ ,‬שרידי הכנסייה והארמון האומאי‬ ‫)איורים א‪ 14.‬א‪ ,‬ב(‪ ,‬ומצוק )איור א‪ (17.‬הכולל חתך סטרטיגראפי רצוף‪ ,‬מהבסיס הגיאולוגי‬ ‫הטבעי ועד לראש השכבות הארכיאולוגיות של האתר )שזמנם מתקופת הברונזה הקדומה‬ ‫ועד לתקופה ההלניסטית; איורים א‪ ,18.‬א‪ 19.‬ו‪ -‬א‪ .(20.‬בתחתית החתך‪ ,‬ניתן לראות‬ ‫תופעות גיאולוגיות מרהיבות של שיכוב צולב ולמינות )איורים א‪ ,21.‬א‪ ,(22.‬האופייניות‬ ‫להרבדה אגמית וחופית‪ .‬קיני שרקרקים נצפו גם כן על גבי המצוק‪ .‬בחלק המערבי נסקרו‪:‬‬ ‫החומה המערבית‪ ,‬אפיק הירדן הקדום‪ ,‬תעלת המוביל המלוח‪ ,‬גן המייסדים‪ ,‬סלע גן רחל‪,‬‬ ‫חורשת הדקלים‪ ,‬סוכת גן רחל‪ ,‬קבר "בובה"‪ ,‬בית המוטור‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫חסמים פיסיים‬ ‫סקר השדה עמד גם על החסמים הפיסיים באתר‪ ,‬עיקרי הדברים הועלו באיור א‪ :16.‬בחלק‬ ‫המזרחי‪ ,‬מערכת גדרות באורך כולל של ‪ 2,369‬מטרים‪ .‬גדרות אלו מהוות בחלקן חסמים‬ ‫מלאכותיים שמונעים מעבר בין החלקים השונים של האתר‪ .‬קיימת בעיית נגישות לאתר‪ :‬לא‬ ‫קיימת חנייה לבית העלמין‪ .‬איזור החפירות הפעיל מגודר ואינו נגיש‪ .‬באתר לא קיימת‬ ‫תשתית קליטת מבקרים‪.‬‬ ‫בגבול המזרחי של האתר קיים מצוק חווארי המונע מעבר מראש התל אל חוף הים‪ .‬הגישה‬ ‫היחידה לאתר מתאפשרת דרך שביל כנרת במזרח ודרך אפיק הירדן הקדום ושביל ישראל‬ ‫במערב‪.‬‬ ‫חסמים "בלתי נראים" )חסמים סטאטוטוריים(‬ ‫חפיפה של שימושי הקרקע באתר מונעת את פיתוחו והכשרתו‪ .‬למעשה על גבי האתר‬ ‫קיימים שימושי קרקע שונים )מצפון לדרום(‪ :‬בית העלמין‪ ,‬בית המלון‪ ,‬בית ספר התיכון‪,‬‬ ‫הימייה וחוף ירדן כנרת‪.‬‬ ‫מצב תחזוקת האתר‬ ‫חלקים שונים של האתר נמצאים במצב תחזוקה טוב‪ ,‬כך חוף ירדן כנרת‪ ,‬בית המלון )"אחוזת‬ ‫אוהלו"( ובית העלמין כנרת‪ .‬בניגוד לכך חלקים אחרים של האתר נמצאים בתנאי הזנחה‬ ‫קשים‪ .‬המצוק המזרחי סובל מהתמוטטויות וגלישות קרקע מקומיות‪ ,‬דבר הפוגע בשרידים‬ ‫הקדומים ומהווה סכנה בטיחותית לנופשים באתר‪ .‬חלקים נרחבים של האתר מכוסים בצומח‬ ‫בר\פרא סבוך‪ ,‬המכסה את הממצאים השונים‪ .‬האתר הנמצא תחת שימושי קרקע נוספים‬ ‫הגורמים לבעיות תחזוקה‪ .‬לדוגמא‪ ,‬גינון מלאכותי גורם לכיסוי של צומח מלאכותי כדוגמת‬ ‫צמח הלנטנה על גבי ממצאי החפירות‪ .‬בעיה נוספת‪ ,‬האתר לא פעם מהווה חצר אחורית‬ ‫למערומי אשפה‪ .‬כל אלה הם תוצר ההזנחה ארוכת השנים של האתר‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫מורשת‪ ,‬נופי תרבות‪ ,‬ותיירות‬ ‫"מורשת" הינה מושג רחב מאוד הכולל הקשרים ל"היסטוריה"‪" ,‬תרבות"‪" ,‬אמנות"‪,‬‬ ‫"פולקלור" "מסורת" ועוד‪ .‬ניתן לסווג את מרכיבי המורשת הרלוונטיים לתל בית ירח לפי‬ ‫קטגוריות נושאיות כגון‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫מורשת תרבות – מנהגים‪ ,‬מסורות ומיתוסים היסטוריים הבאים לידי ביטוי‬ ‫באמצעים חומריים או שאינם חומריים‬ ‫‪‬‬ ‫מורשת טבע ‪ -‬גנים‪ ,‬נוף‪ ,‬פארקים לאומיים‪ ,‬חיי טבע‪ ,‬הרים‪ ,‬נהרות‪ ,‬עולם החי‬ ‫והצומח‬ ‫‪‬‬ ‫מורשת ארכיטקטונית ‪) -‬או מורשת בנויה‪.(Built heritage ,‬‬ ‫נופי תרבות הם נופים שמתקיים בהם שילוב של טבע ומעשה ידי אדם או נופים המהווים‬ ‫מקור להשראה וזיכרון עבור האדם‪ .‬אמנת בורה )‪ (Burra charter‬אשר נוסחה באוסטרליה‬ ‫)‪ (1999‬שמה דגש על "רוח המקום" )‪ (sense of place‬וביטוייה באתרי הנוף השונים –‬ ‫מנוף טבעי פתוח‪ ,‬דרך נופים בנויים‪ ,‬וכלה במרחבים בהם קיים מפגש בין הנוף הטבעי לנוף‬ ‫מעשה ידי אדם‪ .‬נוף התרבות של תל בית ירח יכלול בתוכו מרכיבי מורשת כגון "הכרך" )נופי‬ ‫שירה של רחל ונעמי שמר(‪ ,‬בית הקברות‪ ,‬התל הקדום‪ ,‬הכנסייה והארמון האומאי‪ ,‬ונקודות‬ ‫הציון של חלוצי כנרת‪ ,‬בפסיפס מגוון ומפתיע‪.‬‬ ‫תיירות מורשת‬ ‫שימור מורשת משרת מטרות פוליטיות ולאומיות‪ ,‬אומנותיות וחברתיות‪ .‬בנוסף‪ ,‬יש לה גם‬ ‫ערך כלכלי‪ ,‬תיירות מורשת מהווה כיום כ‪ 40% -‬מהתיירות העולמית )עפ"י ‪World Tourism‬‬ ‫‪ ( Timothy & Boyd, 2003 ,Organization‬ומהווה את אחד המרכיבים העיקריים לצמיחת‬ ‫תעשיית התיירות‪ .‬תעשייה זו יוצרת "חווית המורשת" היכולה להתקיים החל בנופים בהם‬ ‫מתקיימת מורשת לא מוחשית ועד למוצגים מוחשיים ומשומרים שהינם אותנטיים – או‬ ‫מלאכותיים )מבנים‪ ,‬מוצגים מוזיאליים‪ ,‬אמצעי המחשה שונים(‪.‬‬ ‫על היקפי הביקוש לתיירות מורשת ניתן ללמוד מנתוני אתרים קולטי קהל בתשלום אשר‬ ‫נתוניהם נמדדים ומפורסמים‪ ,‬כגון אתרי רשות הטבע והגנים ונתוני סקר דנס ‪ .100‬ניתן‬ ‫להצביע על מגמות‪ ,‬הנראות בגרף המצורף‪ .‬מגמה אחת הינה הגידול העקבי לביקוש בכלל‪,‬‬ ‫מגמה שנייה מצביעה על עליה בביקוש לאתרי מורשת בישראל‪ .‬בשנת ‪ ,2008‬הביקוש‬ ‫לאתרי המורשת אף עבר את הביקוש לאתרי הנופש‪ ,‬מגמה זו התחזקה בשנת ‪) 2009‬איור‬ ‫‪7‬‬ ‫א‪ .(23.‬בהשוואה בין דירוג ‪ 2007‬לדירוג ‪ 2008‬נמצא כי בשנת ‪ 2008‬ישנה העדפה ברורה‬ ‫לאתרי תיירות‪ ,‬בעלי ערך מוסף‪ ,‬מעבר להנאה ולבידור‪ ,‬כמו אתרי טבע ואתרים היסטוריים‪.‬‬ ‫תיירות מורשת בבתי עלמין‬ ‫בית העלמין של כנרת הינו מוקד משיכה משמעותי בשל היותו מקום מנוחתם האחרונה של‬ ‫כמה מראשי תנועת העבודה והציונות )ברל כצנלסון‪ ,‬נח נפתולסקי ובנציון ישראלי‪ ,‬סירקין ‪,‬‬ ‫בורוכוב והס‪ ,‬כמה מעמודי התווך של התרבות הישראלית )המשוררת אלישבע‪ ,‬רחל‬ ‫המשוררת ונעמי שמר( וכן דמויות נוספות אשר סיפור חייהן ומותן שזור בתולדות יישוב עמק‬ ‫הירדן וארץ ישראל‪ .‬בית העלמין ממומן ומתוחזק מכספי קבוצת ומושבת כנרת‪ ,‬רובו ככולו‪,‬‬ ‫ללא כל תמיכה חיצונית ועד לשנת ‪ 2010‬גם ללא הכרה רשמית של הרשויות בו כאתר‬ ‫תיירות מורשת לאומי‪.‬‬ ‫לבית העלמין כנרת‪ ,‬כאתר מורשת לאומי קיימים מספר חסמים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫ערפול סטטו טורי הנובע מהעובדה שידע לאורך שנות קיומו שלושה שלטונות‬ ‫)עות'מאני‪ ,‬בריטי וישראלי( מה שהוביל להגדרות סטטוטוריות סותרות ובעייתיות‬ ‫ולהעדר תכנון מסודר )תכנית ראשונה המזכירה אותו אושרה ‪ 58‬שנים לאחר‬ ‫היווסדו(‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מאפייניו החילוניים וניתוקו מהלכות היהדות יצר העדר תקצוב מגופים דתיים‬ ‫התומכים לרב בבתי העלמין במדינת ישראל )"חברה קדישא"(‪ .‬היותו של בית‬ ‫העלמין קשור בעבותות לליבות הקהילות הקוברות בו את מתיהן )קבוצת ומושבת‬ ‫כנרת( הערים גם כן קשיים רבים בנטילת אחריות מצד גופים לתפעול בית העלמין‪.‬‬ ‫מחלוקות בין קבוצת כנרת ומושבת כנרת באשר לתפעול האתר‬ ‫‪‬‬ ‫היבטים פיסיים של כושר נשיאה וניהול מבקרים בשל העדר הסדרה )חנייה‪,‬‬ ‫שרותים(‪.‬‬ ‫מסקנות והמלצות‬ ‫מיקום האתר במרקם נופי מקומי ומרחבי בשילוב הממצאים הייחודיים שלו יוצרים מעגלי‬ ‫חשיבות שונים לאתר )איור א‪.(24.‬‬ ‫המעגל המקומי‬ ‫תל בית ירח הוא אחד האתרים הגדולים והחשובים של תקופת הברונזה הקדומה בארץ‬ ‫ישראל )‪ 2300 – 3600‬לפנה"ס(‪ ,‬ומקומה של עיר גדולה ומתוכננת מהראשונות בארץ‪ .‬לפני‬ ‫‪8‬‬ ‫כ‪ 2300-‬שנה נבנתה עיר חדשה‪ ,‬פילוטריה‪ ,‬במקום‪ ,‬ולאחר שזו ננטשה עוד נבנו בה כנסיה‬ ‫מהתקופה הביזאנטית וארמון אל‪-‬צינאברה של ח'ליפי בית אומייה‪ .‬עוד קודם ליסוד העיר‪,‬‬ ‫היה במקום כפר דייגים פרהיסטורי המכונה "אהלו ‪ ."II‬בחלק הצפוני של האתר נמצא בית‬ ‫העלמין של כנרת‪ ,‬הנכלל ברשימת אתרי המורשת של מדינת ישראל )משרד ראש הממשלה‪,‬‬ ‫‪ ,(2010‬שבו קבורים חלוצים‪ ,‬משוררים והוגי דעות מאבות המפעל הציוני‪ .‬האתר זוכה‬ ‫לביקורים רבים של מטיילים‪ ,‬בעיקר תלמידים מהארץ ומחו"ל‪ .‬במרכז האתר נמצא אחוזת‬ ‫אוהלו‪ ,‬היום בית מלון ובעבר מרכז הבראה ולימוד של תנועת העבודה‪ ,‬לצידו בית ספר‬ ‫התיכון בית ירח‪ ,‬מרכז ללימוד שייט )הימייה(‪ ,‬וחוף ירדן כנרת בחלקו הדרומי‪ .‬חוף זה היווה‬ ‫השראה למשוררי הספרות העברית המתחדשת‪ .‬כך למעשה האתר מכיל מכלול אתרי‬ ‫תרבות מימי קדם ועד ימינו לצד אתרי נופש ובילוי‪.‬‬ ‫מעגל הראשית‪ :‬אהלו – בית ירח – ירדנית – בית העלמין‬ ‫תל בית ירח‪ ,‬כאמור לעיל‪ ,‬מסמל את ראשית העיור בארץ ישראל הקדומה‪ .‬על החוף נמצאו‬ ‫שרידי כפר דייגים בן ‪ 23,000‬שנה‪ ,‬ובו בקתות קנים‪ ,‬שהם העדות הקדומה ביותר לבניית‬ ‫מגורי קבע בארץ ישראל‪ .‬בסמוך לתל מדרום‪ ,‬ממקום אתר ירדנית‪ .‬זהו אתר טבילה‬ ‫שהתקדש כמקום טבילתו של ישו‪ ,‬ומסמל את ראשית הנצרות‪ .‬אתר בית העלמין מסמל את‬ ‫ראשית ההתיישבות בעת החדשה‪ ,‬ההתיישבות הציונית בארץ ישראל‪ .‬יוצא איפה כי איזור‬ ‫תל בית ירח הוא למעשה חיבור של ארבע ראשיות‪ :‬הבית‪ ,‬העיר‪ ,‬הנצרות והציונות‪.‬‬ ‫מעגל סובב כנרת‬ ‫האתר ממקום על שפת ימת הכנרת‪ ,‬אגם המים המתוקים היחיד בישראל‪ .‬מרחב האגם‬ ‫מכונה סובב כנרת ובו אתרי נופש רבים ופופולאריים‪ ,‬הזוכים לכ‪ 2.7 -‬מליון מבקרים ותיירים‬ ‫בשנה‪ .‬התיירות באזור מתחלקת לשני מרכיבים עיקריים‪ :‬נופש פנים ארצי‪ ,‬וצליינות נוצרית‪.‬‬ ‫תיירות המורשת מהווה פלח משני ולא מפותח‪ ,‬אך בעל פוטנציאל לפיתוח עתידי‪.‬‬ ‫מעגל הפרוזדור האקולוגי והאנושי‬ ‫האתר ממוקם בבקע ים המלח המהוה פרוזדור אקולוגי ותרבותי‪ .‬מרחב זה נחשב כאחד‬ ‫מהמסדרונות האקולוגיים של ארץ ישראל )שקדי ושדות‪ (2000 ,‬כמו גם פרוזדור אקולוגי בין‬ ‫לאומי‪ ,‬נתיב לנדידת ציפורים מאפריקה לאירופה )לשם‪ (1991 ,‬ונתיב חדירה של צומח סודני‬ ‫)ויזל‪.(1984 ,‬‬ ‫‪9‬‬ ‫מבחינה תרבותית‪ ,‬בקע ים המלח מהווה פרוזדור היציאה של התרבות האנושית מאפריקה‬ ‫לאירופה )בר יוסף וגרפינקל‪ .(2008 ,‬במרחב הקרוב לאתר‪ ,‬מספר אתרי מפתח לתולדות‬ ‫ערש התרבות האנושית )איור א‪ :(1.‬אתר עובדייה‪ ,‬מתקופת הפליאולית התחתון‪ ,‬האתר‬ ‫העתיק ביותר בארץ ישראל‪ ,‬בן ‪ 1.4‬מליון שנה; אתר אוהלו ‪ ,II‬משלהי תקופת הפאליאולית‬ ‫העליונה‪ ,‬בן ‪ 26 -23‬אלף שנה; אתר חוף שחף‪ ,‬מהתקופה הנטופית‪ ,‬בן ‪ 11‬אלף שנה‪ .‬אתר‬ ‫שער הגולן‪ ,‬מתקופת הניאולית הקרמי )התרבות הירמוכית(‪ ,‬בן ‪ 8.5 – 8.3‬אלפי שנה‪.‬‬ ‫המלצות המחקר‪ :‬בית ירח כמכלול‬ ‫מעגלי העניין‪ ,‬כפי שהוסברו לעיל‪ ,‬מצביעים על כך כי מרכיבי המורשת השונים באתר‪,‬‬ ‫הנפרשים מן העבר הרחוק ועד ימינו‪ ,‬יוצרים ביחד שלם שהוא גדול מחלקיו‪ .‬על כל בעלי‬ ‫הענין באתר להבין‪ ,‬כי ערכו העיקרי הוא כמשאב תרבותי‪ ,‬וכי משאב זה יכול להזין את כל‬ ‫הקהילות הבאות במגע עם התל‪ .‬פיתוח משאב זה מחייב פעולות שימור ותחזוקה שאינן‬ ‫מורכבות‪ ,‬לצד פעולות לשינוי התודעה ביחס לאתר‪ :‬פיתוח תערוכות‪ ,‬שילוט‪ ,‬הדרכה‪ ,‬מחקר‪,‬‬ ‫תוכניות לימוד והטמעה במסלולי התיירות‪.‬‬ ‫המלצות בתחום הפיזי‪ ,‬על פי תוצאות סקר השדה‬ ‫‪ ‬הגברת הנגישות והסרת חסמים פיזיים‪.‬‬ ‫‪ ‬פיתוח מערכת שבילים שתחבר בין נקודות העניין השונות‪ ,‬ובינן לבין שביל ישראל ושביל‬ ‫כנרת הגובלים באתר )איור ד‪.(1.‬‬ ‫‪ ‬בניית תמיכה למצוק ופיתוח תצפית מודרכת על החתך‪.‬‬ ‫‪ ‬שילוב תל בית ירח במערכת השבילים בין אתרי התיירות הקיימים והפעילים‪ :‬בית העלמין‪,‬‬ ‫בית המלון‪ ,‬חוף ירדן כנרת‪.‬‬ ‫‪ ‬הכשרת מגרשי חנייה בשולי התל‪.‬‬ ‫‪ ‬פינוי נקודות אשפה במרחב‪.‬‬ ‫‪ ‬בניית ארונות תצוגה בלובי בית המלון )בדומה למה שקיים בבית ספר שדה עין גדי(‪,‬‬ ‫במגמה להרחיבם לכדי מרכז מבקרים‪.‬‬ ‫‪ ‬הכשרת טיילת לאורך המצוק המזרחי‪ ,‬ובו נקודות תצפית וחיבור לנקודות עניין שונות‬ ‫באתר‪.‬‬ ‫‪ ‬יצירת אפשרות לנגישות אל ראש המצוק בחלק הדרומי‪ ,‬האפשרות הסבירה ביותר‪ ,‬שער‬ ‫בתוך הואדי )איור ג‪.(1.‬‬ ‫‪ ‬חיבור‪ ,‬דרך האתר‪ ,‬בין שביל סובב כנרת ושביל ישראל‪ ,‬על ידי גשר או מעבר חפור מתחת‬ ‫לכביש ‪.90‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪ ‬פיתוח האתר הארכיאולוגי כגינה של בית המלון ולא כחצר האחורית‪ ,‬ושילוב בין פעילות‬ ‫המחקר עצמה )חפירה‪ ,‬טיפול בממצאים( לבין קהילת באי המלון‪ .‬הדבר עשוי להוות ערך‬ ‫מוסף של המלון‪ ,‬הן מבחינה ויזואלית והן מבחינת תוספת עניין למבקרים‪ .‬מערך דומה‬ ‫מוקם היום באתר מגדל העתיקה‪ .‬שם מוקם בית מלון לצליינים המשלב בתוכו בית כנסת‬ ‫עתיק ושטחי חפירה ארכיאולוגית‪ .‬יש לציין כי קיימת תוכנית רעיונית לשימור אשר הוכנה‬ ‫על ידי האדריכל דני אבוחצירה ועיקרה – שימור וחיזוק הקיים‪ ,‬ללא תוספת בנייה ובדגש‬ ‫על הגינון‪.‬‬ ‫כמובן שכל ההמלצות הנ"ל דורשות גיוס משאבים משותף‪ ,‬מתוך הכרה בערכו הכולל של‬ ‫האתר כנוף תרבות ושילוב כל הגורמים לבניית תוכנית לפיתוח האתר‪ .‬הסרת הקונפליקטים‪,‬‬ ‫או הזנה הדדית של הנרטיבים השונים‪ ,‬תהווה מנוף להסרת החסמים "הבלתי נראים"‪ .‬כל‬ ‫אלו ישדרגו את האתר באופן מקומי וכחלק מהמרקם הכללי של תחום סובב כנרת‪ .‬חיבור בין‬ ‫הנרטיבים השונים יביא למינוף האתר כאתר מורשת‪ .‬בנוסף לכך הייחודיות האקולוגית של‬ ‫מיקום האתר‪ ,‬הייחודיות הגיאולוגית נופית‪ ,‬הכוללת אגם‪ ,‬מצוק ואפיקי הירדן יוצרים מצב בו‬ ‫ניתן למנף את האתר בתחום האקו‪ -‬והגיאו‪-‬תיירות‪ ,‬תחומים ותפיסות התופסות תנופה‬ ‫ועלייה עולמית‪.‬‬ ‫נראה כי הסרה פיסית של הגדרות והסרה רעיונית של החסמים הבלתי נראים‪ ,‬עשויה להפוך‬ ‫את האתר לאבן שואבת לתלמידים‪ ,‬מטיילים‪ ,‬חוקרים מהארץ ומחו"ל שיבואו ללמוד אודות‬ ‫הייחודיות הנופית ומורשתית של האתר‪ ,‬כפי שמתחייב מעצם היות האזור מרחב מורשת ונוף‬ ‫תרבות‪.‬‬ ‫רשימת ספרות‬ ‫ויזל‪ ,‬י‪).‬עורך( )‪ .(1984‬החי והצומח של ארץ‪-‬ישראל ‪ :‬אנציקלופדיה שימושית מאויירת ‪-‬‬ ‫כרך ‪ - 8‬הצומח של ארץ ישראל‪ .‬ע‪ .‬עלון )עורך ראשי(‪ .‬תל‪-‬אביב‪ :‬משרד הביטחון‪-‬ההוצאה‬ ‫לאור‪ ,‬החברה להגנת הטבע‪.‬‬ ‫ישראל‪ .‬משרד ראש הממשלה‪ .(2010) .‬תמ"ר – מתווה פעולה לשיקום והעצמת תשתיות‬ ‫המורשת הלאומית‪ .‬ירושלים‪.‬‬ ‫לשם‪ ,‬י‪ .(1991) .‬לימוד וחיזוי מסלולי נדידת הסתיו והאביב של העופות הדואים מעל‬ ‫ישראל‪ ,‬והשפעתם של הגורמים האקלימיים על הנדידה‪ .‬חיבור לשם קבלת התואר‬ ‫"דוקטור לפילוסופיה" ‪ ,‬אוניברסיטת תל – אביב‪.‬‬ ‫בר‪-‬יוסף‪ ,‬ע‪ ,.‬גרפינקל‪ ,‬י‪ .(2008) .‬הפריהיסטוריה של ארץ ישראל ‪ :‬תרבות האדם לפני‬ ‫המצאת הכתב‪ .‬ירושלים ‪ :‬אריאל‪ .‬שער הגולן‪ :‬מוזיאון התרבות הירמוכית‪.‬‬ ‫שקדי‪ ,‬י‪ ,.‬שדות‪ ,‬א‪ .(2000) .‬מסדרונות אקולוגיים בשטחים פתוחים ככלי לשמירת טבע‪.‬‬ ‫ירושלים‪ :‬חטיבת המדע‪ ,‬רשות הטבע והגנים ירושלים‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫ רשות‬.‫ נופי תרבות בישראל‬.(2010) .‫ י‬,‫ פלד‬,.‫ ר‬,‫ ריש‬,.‫ א‬,‫ ששון‬,.‫ ע‬,‫ עמית‬,.‫ א‬,‫שר – שלום‬ .‫ הועד הישראלי לאונסקו‬,‫ קרן ברכה‬,‫הטבע והגנים‬ Greenberg, R. Eisenberg, E. Paz, S. and Paz, Y. (2006). Bet Yerah – The Early Bronze Age Mound, Vol. I: Excavation Reports, 1933–1986 (IAA Reports 30). Jerusalem: Israel Antiquity Authority. Timothy, D.J. and Boyd, S. (2003). Heritage Tourism. New York: Prentice Hall. 12 ‫איור א‪ :1.‬איזור המחקר‪ ,‬אתרים ארכיאולוגיים בסביבת הכנרת‬ ‫‪13‬‬ ‫מוצא קדום‬ ‫של הירדן‬ ‫בית העלמין‬ ‫איזור חפירות פעיל‬ ‫מלון – אחוזת אוהלו‬ ‫תיכון בית ירח‬ ‫אפיק קדום‬ ‫של הירדן‬ ‫המצוק המזרחי‬ ‫חומת לבנים – פינה דרומית מזרחית‬ ‫חוף הרחצה‬ ‫‪ 100‬מטר‬ ‫אפיק הירדן הנוכחי‬ ‫איור א‪ :2.‬תל בית ירח‪ ,‬גבולות האתר )מסמנים בקו מקוקו לבן( ונקודות מרכזיות באתר‬ ‫‪14‬‬ ‫מוצא ירדן‬ ‫קדום‬ ‫תל בית‬ ‫ירח‬ ‫מוצא ירדן‬ ‫נוכחי‬ 1917-18 ‫ תמונה משנת‬,‫ תל בית ירח והסביבה‬:3.‫איור א‬ :‫מקור‬ Bayerisches Hauptstaatsarchiv: Bildsammlung Palästina Laufzeit: ca. September 1917 - September 1918, Signatur: BayHStA, BSPalästina 974 http://www.gda.bayern.de/findmittel/ead/index.php?fb=102 15 ‫א‬ ‫ב‬ ‫איור א‪ :4.‬א‪ .‬ראשית היישוב בתל בית ירח‪ :‬בור אשפה מן הב"ק ‪1‬א בשטח ‪ .GB-N‬ב‪ .‬מבחר‬ ‫כלים וחרסים שנתגלו בו‬ ‫‪16‬‬ ‫איור א‪ :5.‬שחזור אמנותי של רובע המגורים הדרומי‪-‬מזרחי של העיר בתקופת הב"ק ‪) 2‬ציור‪:‬‬ ‫דב פורוצקי(‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫איור א‪ :6.‬משמאל ‪ -‬שחזור אמנותי של שער העיר בתקופת הב"ק ‪ ,2‬עם פינת הפולחן מימין‬ ‫למעבר )ציור‪ :‬דב פורוצקי(‪ .‬מימין – מצבת העוגן שנתגלתה בשער העיר‬ ‫‪17‬‬ ‫איור א‪ :7.‬קטע רחוב מרוצף אבן מן הב"ק ‪ 2‬בדרום התל )שטח ‪(BS‬‬ ‫איור א‪ :8.‬מבט כללי על שטח החפירות של משלחת אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬ובו בניין‬ ‫המעגלים ובתים סמוכים‪ ,‬והארמון האומאי‪ .‬צולם בשנת ‪2009‬‬ ‫‪18‬‬ ‫איור א‪ :9.‬תכנית בניין המעגלים‪ ,‬והצעת שחזור המבנה על‪-‬פי ממצאי החפירות החדשות‬ ‫איור א‪ :10.‬בניין המעגלים‪ ,‬מבט כללי לכיוון מזרח‬ ‫‪19‬‬ ‫איור א‪ :11.‬מבחר כלי בית ירח שנתגלו בחפירות השונות בתל‬ ‫איור א‪ :12.‬פילוטריה – חלק עליון של אמפורה יוונית עם טביעות חותם על הידיות )שטח‬ ‫‪(GB-H, 2009‬‬ ‫‪20‬‬ ‫איור א‪ :13.‬שרידי הכנסייה הביזאנטית בחלק הצפוני של התל; מבט לצפון‪-‬מזרח‬ ‫‪21‬‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫איור א‪ :14.‬קטעים שהשתמרו מרצפות הפסיפס המעוטרות בארמון האומאי‬ ‫‪22‬‬ ‫איור א‪ :15.‬סיכום סקר השדה‪ ,‬מצאי הנוף‪ .‬מקור התצ"א‪ :‬מרכז מיפוי ישראל‪ .‬מקורות לשכבות ה‪-‬‬ ‫‪ : GIS‬מרכז מיפוי ישראל; מינהל פיתוח הקרקע – אגף הייעור‪ ,‬המחלקה לניהול היער‪ ,‬מידע וממ"ג‬ ‫קק"ל‪ ,‬מרחב צפון; הועדה הציבורית לסימון שבילים‪ ,‬החברה להגנת הטבע‪ .‬הערה‪ :‬עותק ברזולוציה‬ ‫גבוהה יותר של איור זה ‪ ,‬מצורף בקובץ נפרד בשם‪ :‬סקר שדה – המצאי הנופי‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫בית העלמין‬ ‫כנרת‬ ‫‪90‬‬ ‫איזור חפירות‬ ‫פעיל‬ ‫כנרת‬ ‫שביל כנרת‬ ‫שדה חקלאי‬ ‫ירדן אפיק קדום‬ ‫אוהלו‬ ‫תיכון‬ ‫ימייה‬ ‫בית ירח‬ ‫חוף ירדן כנרת‬ ‫אפיק הירדן‬ ‫מזרח‬ ‫נקודת עניין‬ ‫גישה מלאה‬ ‫גישה חלקית‬ ‫מערב‬ ‫שביל כנרת‬ ‫שביל ישראל‬ ‫שטח מגודר‬ ‫שטח פתוח עם גישה‬ ‫חלקית‬ ‫מצוק‬ ‫אפיק הירדן‬ ‫ירדן אפיק קדום‬ ‫איור א‪ :16 .‬ממצאי סקר השדה‪ ,‬שרטוט סכמתי‪ ,‬אתרים‪ ,‬נקודות בעלות עניין‪ ,‬מעברים‬ ‫וחסמים‬ ‫‪24‬‬ ‫כנרת‬ ‫כביש‬ ‫שביל ישראל‬ ‫בית מלון‬ ‫איור א‪ :17.‬המצוק המזרחי‪ ,‬דיגום ואפיון הסדימנטים והשכבות‬ ‫‪25‬‬ ‫ברונזה‬ ‫קדומה‬ ‫שכבת חלוקים‬ ‫‪2- 1‬‬ ‫קרקע קדומה‬ ‫משקעים‬ ‫‪OSL:3590-3990 BCE‬‬ ‫טבעיים‬ ‫התקופה הכלקוליתית‬ ‫ראשית הברונזה הקדומה‬ ‫איור א‪ :18.‬חתך ‪ ,E3.2‬המצוק המזרחי‪ ,‬אפיון ותיארוך השכבות‪ .‬למרגלות המצוק חומר‬ ‫שהצטבר בעקבות התמוטטות‪ .‬הגדר בחזית מהווה נסיון זמני למניעת גלישת החומר לדרך‬ ‫הסמוכה‪.‬‬ ‫‪26‬‬ ‫איור א‪ :19.‬הפינה הדרומית מזרחית של המצוק‪ ,‬חומת לבנים‪ .‬החיצים מסמנים נקודות‬ ‫לדיגום לתיארוך ‪OSL‬‬ ‫איור א‪ :20.‬ממצאי חרסים מהמצוק‬ ‫‪27‬‬ ‫איור א‪ :21.‬שיכוב צולב בתחתית המצוק המזרחי‬ ‫איור א‪ :22.‬למינות חוואריות בתחתית המצוק המזרחי‬ ‫‪28‬‬ ‫איור א‪ :23.‬מספר כניסות מבקרים בתשלום‪ ,‬באתרים קולטי קהל של רשות הטבע והגנים בין‬ ‫השנים ‪ 2004‬ל‪ .2009 -‬מקור‪ :‬רבעון סטטיסטי לתיירות ושרותי הארחה ‪.2010‬‬ ‫‪29‬‬ ‫תל בית ירח חשיבות ומיקום במעגלי המרקם הנופי‬ ‫יציאה‬ ‫מאפריקה‬ ‫אקולוגי‬ ‫ערש התרבות‬ ‫עובדיה‪ ,‬שער‬ ‫הגולן‪ ,‬אוהלו‪,‬‬ ‫בית ירח‬ ‫פרוזדור‬ ‫ארצי ובינלאומי‬ ‫סובב‬ ‫ראשית‬ ‫מקומי‪-‬‬ ‫תל בית‬ ‫ירח‬ ‫כנרת‬ ‫אגם יחיד‬ ‫בישראל‬ ‫מירדנית‬ ‫לבית‬ ‫העלמין‬ ‫ראשית ישוב‬ ‫הקבע‬ ‫ראשית העיור‬ ‫ראשית‬ ‫הנצרות‬ ‫מאז ועד היום‬ ‫תל בית ירח‬ ‫כנרת‪ ,‬מושבה‪ ,‬קבוצה‪,‬‬ ‫בית עלמין‬ ‫תיכון בית ירח‬ ‫מאז ועד היום‬ ‫איור א‪ :24.‬מעגלי חשיבות‬ ‫‪30‬‬ ‫קדושה‬ ‫לנצרות‬ ‫ראשית‬ ‫האסלם‬ ‫ראשית‬ ‫ההתיישבות‬ ‫ב‪ .‬מבואות‬ ‫מיקום ותנאי הסביבה‬ ‫התל ממוקם בבקעת כנרות‪ ,‬סמוך לחוף הדרומי של אגם הכנרת‪ .‬צורתו כטרפז )איורים א‪1.‬‬ ‫ו‪ -‬א‪ ,(2.‬אורכו מצפון לדרום ‪ 1100‬מטר‪ ,‬רוחבו בצפון ‪ 150‬מטר ובדרום רוחבו ‪ 400‬מטר‪,‬‬ ‫שטחו הכולל ‪ 0.25‬קמ"ר‪ .‬גובהו הממוצע‪ – 200 ,‬מטרים‪ ,‬ביחס לפני הים‪ .‬גבולות האתר‪,‬‬ ‫בצפון המוצא הקדום של הירדן‪ ,‬במערב האפיק הקדום של הירדן‪ ,‬בדרום‪ ,‬האפיק הנוכחי‬ ‫של הירדן ובמזרח‪ ,‬חוף הכנרת‪.‬‬ ‫התשתית הגיאולוגית באתר מורכבת מחוואר וקונגלומרט של תצורת כנרת האגמית‬ ‫)‪ .(Hazan et al .2005‬תשתית הקרקע מורכבת מרגוסול‪ ,‬בסמוך לאפיק הירדן הנוכחי‪,‬‬ ‫רנדזינה‪ ,‬בעיקר על גבי התל‪ ,‬וגרומוסול במקומות הנמוכים כמו אפיק הירדן הקדום )דן וחוב'‬ ‫‪ ;1975 ,‬תשס"ז(‪.‬‬ ‫אקלים האזור צחיח למחצה )פוצ'טר וסערוני‪ ,(1998 ,‬בעל קיץ חם ויבש ועונת חורף גשומה‬ ‫וקרירה‪ .‬הטמפרטורה הממוצעת השנתית ‪ ,20C‬הטמפרטורה הממוצעת בחורף בחודש‬ ‫ינואר ‪ ,12C‬הטמפרטורה הממוצעת בקיץ‪ ,‬בחודש אוגוסט היא ‪) 33C‬גונן‪ .(2000 ,‬ממוצע‬ ‫הגשם השנתי הוא ‪ 500 – 400‬מ"מ )השירות המטאורולוגי ‪.(1990‬‬ ‫האתר נמצא בתחום הצומח של החבל האירנו‪-‬טורני )ויזל‪ (1984 ,‬עם חדירה של השיזף‬ ‫המצוי )‪ (Ziziphus spina-christi‬צומח מהחבל הסודני‪) ,‬דנין‪ (1982 ,‬המופיע בדגם של‬ ‫סוואנה על גבי המדרונות ממערב לתל )שיצ'ר‪ .(2001 ,‬בחוף האגם‪ ,‬משתרע איזור‬ ‫הליטוראל )נספח א‪ ,(1.‬רצועת ביניים בין היבשה לבין האגם‪ ,‬שלה חשיבות אקולוגית רבה‪.‬‬ ‫ברצועה זו‪ ,‬קיימת חגורת צומח‪ ,‬ייחודית‪ ,‬המורכבת מסוף מצוי‪ ,‬קנה מצוי‪ ,‬אשל הירדן‬ ‫ופלגית שיחנית‪ .‬צומח זה התבסס בעשרות השנים האחרונות‪ ,‬כתוצאה של הירידה החדה‬ ‫של מפלס מי הכנרת וחשיפה של קרקעית האגם כאשר עולה מפלס הכנרת והשטח כולו‬ ‫מוצף‪ ,‬משמש סבך זה במשך מספר חדשים‪ ,‬עד להירקבו )למעט אשל הירדן שאינו‬ ‫נרקב עם עליית המפלס(‪ ,‬מקום מסתור והטלה למיני דגים ובע"ח נוספים )שיצ'ר‪.(2001 ,‬‬ ‫‪31‬‬ ‫החתך הגיאולוגי ומפלסי ים כנרת‬ ‫התשתית הגיאולוגית באתר מורכבת מתצורת כנרת )המקבילה של תצורת ליסאן המופיע‬ ‫בחלק הדרומי של בקע ים המלח(‪ .‬תצורה זו נוצרה על ידי משקעים של סביבת אגם הכנרת‬ ‫הקדום )‪ .(Hazan et al. 2005‬החתך בתצורה זו מורכב מחילופין של חומר קלסטי גס‪,‬‬ ‫שיכוב צולב של שברי קונכיות וחול גס וחוואר למינארי‪ .‬הראשון והשני מעידים על השקעה‬ ‫חופית והשלישי על השקעה אגמית עמוקה קצת יותר‪ .‬על גבי מפלס הסדימנטים של האגם‬ ‫הכנרת הקדום הורבדו השכבות הארכיאולוגיות של האתר )איור א‪.(18.‬‬ ‫חזן וחוב' )‪ (Hazan et al. 2005‬מצביעים כי במהלך תקופות הפליסטוקן וההולוקן התקיימו‬ ‫שני גופי מים בבקע ים המלח‪ ,‬האחד בדרום והשני בצפון‪ .‬מפלס גופי מים אל נעו בין ‪– 350‬‬ ‫מטרים לבין‬ ‫‪ - 160‬מטר מפני הים‪ .‬בפרק זמן קצר יחסית‪ ,‬שבו המפלס היה גבוה התלכדו‬ ‫שני גופים אלו לאגם מים אחד‪ ,‬הליסן"‪ .‬החל מלפני ‪ 17,000‬שנה‪ ,‬האגם נסוג‪.‬‬ ‫שינוי המפלס בתקופות הגיאולוגיות והארכיאולוגיות‬ ‫שחזור מפלסי הכנרת במהלך עשרות אלפי השנים האחרונות‪ ,‬על פי ממצאי סדימנטולוגיים‬ ‫מחתכים חשופים וקידוחים תת קרקעיים ומגובה של אתרים ארכיאולוגיים באזור מראה את‬ ‫התמונה הבאה )‪ :(Hazan et al. 2005‬לפני ‪ 43‬אלף שנה ועד לפני ‪ 27‬אלף שנה המפלס‬ ‫עלה בהדרגה‪ .‬בהמשך נרשמה עליה חדה בין ‪ 27‬אלף לבין ‪ 25‬אלף לפני זמנינו‪ ,‬עת המפלס‬ ‫היגיע לרום של ‪ – 170-‬מפני הים‪ .‬ברום זה שני האגמים‪ ,‬הליסן והכנרת היו מחוברים לפרק‬ ‫זמן של כ‪ 3,000 -‬שנה‪ .‬לאחר מכן התרחשה ירידה חדה של המפלס לרום של ‪ – 204.5‬שם‬ ‫התייצב המפלס לפרק זמן של כאלף שנה‪ .‬ירידה נוספת לרום של ‪ – 213‬מתרחשת בפרק‬ ‫הזמן שבין ‪ 22,000‬אלף לבין ‪ ,19,150‬כפי שמתקבל מהמיקום של אתר אוהלו ‪ .II‬מלפני‬ ‫‪ 9,800‬שנה המפלס ממשיך לעלות )על פי חזן ואחרים עד לשיא של ‪ -200‬מ' לפני כ‪5000 -‬‬ ‫שנה(‪ .1‬המפלס מתייצב בגובה זה לתקופה של כאלף שנה‪ .‬בהמשך המפלס יורד ומתייצב על‬ ‫גובה של ‪ - 210‬ונשאר קבוע למדי במהלך אלפיים השנה האחרונות‪.‬‬ ‫תנודות המפלס לפני ההתערבות האנושית‪ ,‬מתאימות לתנודות במפלס מי ים המלח והליסאן‪.‬‬ ‫התנודות בים המלח הינן תוצאה של שינויים במשטרי הגשם‪ .‬מכאן שניתן להסיק כי שינוי‬ ‫מפלס הכנרת גם כן משקפים את משטר הגשם בעבר‪ .‬דברים אלו מקבלים חיזוק מתוך‬ ‫ממצאים מדודים מהעת המודרנית המראים כי‪ ,‬בשנים גשומות מפלס הכנרת עלה ולהיפך‬ ‫בשנים שחנות)בן אריה‪ ,‬תשס"א(‪ .‬חשוב לציין כי ים המלח הינו אגם טרמנאלי והמים יוצאים‬ ‫‪1‬‬ ‫לפי הסקר שבוצע באתר במחקר המוגש כאן‪ ,‬נראה לנו כי מפלסי הקונכיות שנמצאו בגבהים אלו‪ ,‬הינם פרי פעילות‬ ‫אנושית ולא תוצאה של עליית המפלס‪ ,‬ולכן נראה לנו כי המפלס לא עבר את הגובה של מ ‪ - 204.45‬החלק העליון של‬ ‫הקרקע הקדומה )איור א‪.(18.‬‬ ‫‪32‬‬ ‫ממנו באידוי בלבד‪ .‬לעומת זאת הכנרת אגם עם מוצא נחלי‪ ,‬הירדן‪ ,‬ולכן גובה המים יקבע על‬ ‫פי גובה מוצא הירדן‪ .‬יחד עם זאת בשנים גשומות עולה מפלס האגם במהלך העונה הגשומה‬ ‫ויורד במהלך העונה היבשה‪ ,‬הקיץ‪ ,‬שכן קיים פיגור )‪ (lag time‬בין קצב מילוי האגם לבין קצב‬ ‫ההתרוקנות של עודפי המים‪.‬‬ ‫תנודות המפלס בעת המודרנית‬ ‫בן אריה )תשס"א( מסכם את תנודות מי הכנרת במהלך סוף המאה ה‪ 19 -‬וראשית המאה ה‪-‬‬ ‫‪ ,20‬בתקופה שלפני סכירת המים במוצא הירדן‪ .‬על פי עדויות של נוסעים ועל פי עדויות של‬ ‫סימון המפלס על חמות העיר טבריה עולה כי המפלס השתנה בין ‪ - 208.58‬לבין ‪-216.67‬‬ ‫מטרים ביחס לפני הים ‪/‬בעונת הקיץ כמות המים שיצאה מהכנרת אל הירדן‪ ,‬הייתה נמוכה‬ ‫באופן משמעותי‪ .‬עדות לכך ניתן לראות בתמונה של חציית הירדן ברגל ע"י אנשים ובהמות‬ ‫)בן אריה‪ ,‬תשס"א‪ ,‬תמונה ‪ ,1‬עמ' ‪ .(140‬בתקופות בהם עלה מפלס מי הכנרת ובעונות‬ ‫גשומות במיוחד האיזור של הירדן הקדום הוצף וכך למעשה הפך התל לאי‪.‬‬ ‫שינוי המפלס החל מראשית המאה העשרים הינם תוצאה של התערבות אנושית בהעמקת‬ ‫אפיק הירדן וסכירת סכר דגניה‪ ,‬תחילה לצורך הפעלת מפעל החשמל בנהריים ולאחר מכן‬ ‫בהתאם לשאיבות המים למוביל הארצי‪.‬‬ ‫ההיסטוריה של מוצא הירדן מהכנרת‬ ‫האתר כאמור לעיל‪ ,‬גובל בדרום עם אפיק הירדן הנוכחי ובמערב עם אפיק הירדן הקדום‪.‬‬ ‫רשף וחוב' )‪ (Reshef et al., 2007‬מציעים שלושה שלבים עיקריים להיווצרות אפיק הירדן‬ ‫באזור זה‪.‬‬ ‫שלב ‪ ,1‬האפיק הקדום של נחל יבניאל נשפך אל הכנרת‪ ,‬באזור חוף שלדג של היום‪ .‬דבר זה‬ ‫הם מניחים על פי ממצא של משקעי חלוקי נחל בחלק הדרומי של האגם ופס של משקעים‬ ‫חרסיתיים המבתר אותו‪ ,‬לדעתם מסמן את מרכז האפיק הקדום‪.‬‬ ‫שלב ‪ ,2‬הירדן מתחתר ושובה את נחל יבניאל‪ .‬האחרון משנה את כיוונו וזורם דרומה‪,‬‬ ‫ולמעשה כך נוצר המוצא הקדום של הירדן מהכנרת‪.‬‬ ‫שלב ‪ ,3‬היווצרות האפיק הנוכחי של הירדן‪ ,‬מדרום לתל‪ .‬סיבות שונות הועלו להיווצרות חלק‬ ‫זה‪ ,‬כמו חסימה חלקית של האפיק הקדום על ידי גשר בתקופה האומאית‪ ,‬והעמקה אפשרית‬ ‫של אפיק טבעי בתוואי הנוכחי שעבר העמקה או חציבה מלאכותית לצורך הגברת ההגנה של‬ ‫‪33‬‬ ‫העיר‪ ,‬אך אין לכך עדות חד משמעית‪ .‬הצפות של האפיק הקדום התקיימו עד לשנת ‪,1932‬‬ ‫עת הועמק האפיק החדש לצורך בניית מפעל החשמל בנהריים‪ .‬מאז מפלס האגם ירד ב‪–1 -‬‬ ‫‪ 2‬מטרים והאפיק הקדום ננטש )בן אריה‪ ,‬תשס"א‪ ,‬עמ' ‪.(156‬‬ ‫רשימת ספרות‬ ‫בן אריה‪ ,‬י‪) .‬תשס"א( ארץ בראי עברה ‪ :‬מחקרים בגיאוגרפיה היסטורית של ארץ ישראל‪.‬‬ ‫ר‪ .‬אהרונסון‪ ,‬וח‪ .‬לבסקי )עורכים(‪ .‬ירושלים‪ :‬יד יצחק בן‪-‬צבי האוניברסיטה העברית‬ ‫בירושלים‬ ‫גונן‪ ,‬ע‪ .(2000) .‬סקר השטחים הפתוחים‪ :‬מפות נושאיות‪ ,‬כרך ב' אזור המרכז‪ .‬ירושלים‪:‬‬ ‫תהל מהנדסים יועצים‪ ,‬המועצה הארצית לתכנון ובניה ‪ -‬ישראל‪ ,‬משרד הפנים‪ ,‬מנהל התכנון‬ ‫– ישראל‪.‬‬ ‫דן‪ ,‬י‪ ,.‬רז‪ ,‬צ‪ ,.‬יעלון‪ ,‬י‪ ,.‬קויומרז'יסקי‪ ,‬ח‪ .(1975 ) .‬מפת קרקעות ישראל‪ .‬משרד החקלאות‬ ‫מינהל החקר החקלאי האגף לשימור וניקוז הקרקע‪.‬‬ ‫דן י'‪ ,‬פיין פ‪ ,.‬ולביא ח‪ .‬תשס"ז‪ .‬קרקעות ארץ‪-‬ישראל‪ .‬תל אביב‪.‬‬ ‫דנין‪ ,‬א‪ .(1982) .‬שיזף מצוי‪ .‬החי והצומח של ארץ‪-‬ישראל ‪ :‬אנציקלופדיה שימושית‬ ‫מאויירת )כרך ‪ – 10‬צמחים בעלי פרחים א' ‪ .(219-220‬ע‪ .‬עלון )עורך ראשי(‪ .‬תל‪-‬אביב‪:‬‬ ‫משרד הבטחון‪-‬ההוצאה לאור‪ ,‬החברה להגנת הטבע‪.‬‬ ‫השירות המטאורולוגי‪ .1990() .‬משקעים )מ"מ(‪ :‬כמות שנתית ממוצעת )מפה ‪ .(11‬מדינת‬ ‫ישראל‪ :‬משרד התחבורה‪.‬‬ ‫ויזל י‪).‬עורך( )‪ .(1984‬החי והצומח של ארץ‪-‬ישראל ‪ :‬אנציקלופדיה שימושית מאויירת ‪-‬‬ ‫כרך ‪ - 8‬הצומח של ארץ ישראל‪ .‬ע‪ .‬עלון )עורך ראשי(‪ .‬תל‪-‬אביב‪ :‬משרד הביטחון‪-‬ההוצאה‬ ‫לאור‪ ,‬החברה להגנת הטבע‪.‬‬ ‫פוצ'טר‪ ,‬ע‪ ,.‬סערוני‪ ,‬ה‪ .(1998 ) .‬בחינת מפת איזורי האקלים של ארץ‪-‬ישראל על פי מיון קפן‪.‬‬ ‫מחקרים בגיאוגרפיה של ארץ‪-‬ישראל‪ .‬ט"ו‪,179-194 :‬‬ ‫שיצ'ר‪ ,‬ד‪ (2002) .‬צומח‪ .‬בתוך א‪ .‬רמון )עורך(‪ .‬הכנרת‪ ,‬חופיה וסביבתה‪ .‬סקר‪ ,‬ניתוח‬ ‫והערכה של משאבי טבע‪ ,‬נוף ומורשת‪ .‬מכון דש"א‪-‬דמותה של ארץ‪.‬‬ ‫‪Hazan, N., Stein, M., Agnon, a, Marco, S., Nadel, D., Negendank, J., Schwab, M.J.‬‬ ‫‪Neev D. (2005). The late Quaternary limnological history of Lake Kinneret (Sea of‬‬ ‫‪Galilee), Israel. Quaternary Research, 63(1), 60-77.‬‬ ‫‪doi: 10.1016/j.yqres.2004.09.004.‬‬ ‫‪Reshef, M., Benavraham, Z., Tibor, G., & Marco, S. (2007). The use of acoustic‬‬ ‫‪imaging to reveal fossil fluvial systems—a case study from the southwestern Sea of‬‬ ‫‪Galilee. Geomorphology, 83(1-2), 58-66.‬‬ ‫‪doi: 10.1016/j.geomorph.2006.05.017.‬‬ ‫‪34‬‬ ‫תולדות המחקר והממצאים הארכיאולוגיים העיקריים בתל בית ירח‬ ‫הקדמה‬ ‫בפרק זה מובאת סקירה קצרה של תולדות המחקר והחפירות‪ ,‬ולאחריה תיאור הממצאים‬ ‫הארכיאולוגיים העיקריים והתקופות השונות המיוצגות בתל בית ירח‪.‬‬ ‫התל שוכן לחופי דרום הכנרת‪ ,‬סמוך למוצא הירדן מן הכנרת‪ ,‬בגובה כ‪ 202–190-‬מ' מתחת‬ ‫לפני הים )איור ב‪ .(1.‬שטחו כיום כ‪ 250-‬דונם‪ ,‬אולם בתקופת הברונזה הקדומה השתרע‬ ‫התל על שטח של כ‪ 300-‬דונם‪ .‬כיום שפך הירדן מן הכנרת נמצא מדרום לתל‪ ,‬אולם‬ ‫בתקופות קדומות מוצא הירדן היה מצפון לתל‪ ,‬והנהר זרם מצפון וממערב לו‪ .‬האתר היה‪,‬‬ ‫אם כן‪ ,‬חצי‪-‬אי התחום בין האגם ממזרח לנהר מצפון וממערב‪ ,‬והגישה היבשתית היחידה‬ ‫אליו הייתה מדרום‪ .‬ממקורות היסטוריים עולה כי במהלך ימי הביניים חל שינוי בזרימת‬ ‫הנהר‪ ,‬ואפיק חדש נפרץ מדרום לתל‪ .‬במשך זמן מה היה התל מוקף מים מכל עבריו‪,‬‬ ‫ובהדרגה החל האפיק הקדום להיסתם‪ .‬ממפת הסקר הבריטי‪ ,‬ומתיאורים שונים‪ ,‬עולה כי‬ ‫בסוף המאה ה‪ 19-‬ובראשית המאה ה‪ (1909) 20-‬היה עדיין אפיק זה מוצף כמעט כולו‪.‬‬ ‫באתר התקיימה עיר מבוצרת גדולה מתקופת הברונזה הקדומה‪ .‬החוקר האמריקאי וו' פ'‬ ‫אולברייט כינה תל זה "אולי האתר המרשים ביותר מתקופת הברונזה בא"י כולה"‪ ,‬ואכן‪ ,‬אתר‬ ‫זה נושב לכל אורך תקופת הברונזה הקדומה )‪ 2300–3650‬לפסה"נ( ומציג בפנינו רצף שאין‬ ‫כדוגמתו של מעבר מחיי כפר לחיי עיר בכנען הקדומה‪ .‬העיר נבנתה על חצי‪-‬אי‪ ,‬קרוב לצומת‬ ‫דרכים חשוב ולבקעת כנרות הפורייה‪ ,‬והפכה למרכז אזורי בולט‪ .‬ביצוריה‪ ,‬שערה‪ ,‬רחובותיה‬ ‫ובתיה מעידים על תכנון עירוני מתקדם‪ .‬בית המעגלים המונומנטאלי – המזוהה כאסם של‬ ‫בית ירח – הוא מבנה יחיד במינו בעולם הקדום‪ .‬כלי בית ירח – כלי חרס דו‪-‬גוניים מרהיבים‬ ‫בעיצובם – זוהו לראשונה באתר זה ונושאות את שמו‪ .‬לאחר נטישת העיר הקדומה‪ ,‬נושבו‬ ‫מחדש חלקים שונים של האתר בתקופות הברונזה התיכונה )סביב ‪ 1800‬לפסה"נ(‪ ,‬ולסירוגין‬ ‫בתקופות הפרסית‪ ,‬ההלניסטית‪ ,‬הביזאנטית והאסלאמית הקדומה )מ‪ 500-‬לפסה"נ ועד‬ ‫סביב ‪ 800‬לסה"נ(‪.‬‬ ‫אף שאין לדעת את שמה הקדום של העיר‪ ,‬עשוי השם "בית ירח"‪ ,‬המופיע בתלמוד‪ ,‬לשמר‬ ‫מסורת קדומה הקושרת את העיר לאל הירח‪ .‬בתקופה ההלניסטית נקראה העיר "פילוטריה"‪,‬‬ ‫ובתקופה מאוחרת יותר נקשר השם "צנברי" )בערבית‪ ,‬א‪-‬צינאברה( לאתר‪ .‬בדורות‬ ‫האחרונים נודע התל בכינוי הערבי "כרך" )מצודה( – כינוי הנזכר תכופות בכתבי המתיישבים‬ ‫החדשים בעמק‪ ,‬ואף מופיע בשירה ובספרות העברית‪.‬‬ ‫‪35‬‬ ‫איור ב ‪ : .1‬מפת איזור הכנרת בה מצוין מיקומו של תל בית ירח )‪ .(Khirbet el Kerak‬מתוך‬ ‫מפת הסקר הבריטי )‪(Conder and Kitchener 1881: Sheet VI‬‬ ‫תולדות המחקר והחפירות‬ ‫יותר מכל תל מרכזי אחר בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬תולדות המחקר הארכיאולוגי בתל בית ירח קשורים‬ ‫בעבותות – לטוב ולרע – בהיסטוריה של ההתיישבות היהודית החדשה בבקעת כנרות‪ .‬התל‪,‬‬ ‫אשר לא היה מיושב במשך מאות שנים‪ ,‬היה מוקד ליוזמה ציונית של פיתוח נדל"ני בראשית‬ ‫המאה העשרים‪ .‬החקירות הארכיאולוגיות המוקדמות ביותר בתל נערכו בשילוב עם סלילת‬ ‫הכביש לראשונה על‪-‬ידי גדוד העבודה העברי בשנים ‪ ,1921–1920‬החפירות הראשונות‬ ‫)‪ (1946–1944‬מומנו על‪-‬ידי הסתדרות העובדים‪ ,‬וכמעט כל מחקר נוסף של התל היה תוצאה‬ ‫של נזק שנגרם במהלך פעולות בנייה וחקלאות על‪-‬ידי מתיישבי העמק‪ ,‬או כהכנה לנזק שכזה‪.‬‬ ‫בכל ההיסטוריה המורכבת של חפירות בתל‪ ,‬רק משלחת אחת – של המכון המזרחני‬ ‫באוניברסיטת שיקאגו – פעלה ללא קשר לשיקולים כאלו‪ .‬העובדה שמרבית שטח התל – כולל‬ ‫כמה מן המבנים החשובים ביותר שנחפרו – נותר כמעט ללא פגע‪ ,‬היא הודות לשימור של‬ ‫קומץ ארכיאולוגים מסורים ומקומיים נלהבים שנשאו ונתנו עם נציגי מוסדות ממשלתיים‪ ,‬עתרו‬ ‫והפצירו במפתחים מקומיים‪ ,‬ולבסוף החדירו בקהילות הסובבות את ההבנה כי יש בתל‬ ‫שרידים של העבר שהינם משמעותיים מספיק כדי להגביל את הבניה והפיתוח על התל‪.‬‬ ‫שרידי מבנים עתיקים שהשתמרו על פני השטח משכו תשומת לב של נוסעים ומבקרים מימי‬ ‫הביניים עד ראשית המאה ה‪ .20-‬נוסעים וחוקרים שונים במאה התשע‪-‬עשרה מביאים‬ ‫‪36‬‬ ‫תיאורים שטחיים של האתר‪ ,‬והצעות לזיהויו ההיסטורי )למשל –‪MacGregor 1869: 412‬‬ ‫‪ .(415‬האתר מופיע גם במפת הסקר הבריטי )‪;Conder and Kitchener 1881: Sheet VI‬‬ ‫ראה איור ב‪ .(1.‬אולם ראשית המחקר הארכיאולוגי באתר מצוינת על ידי ביקורו של ו‪ .‬פ‪.‬‬ ‫אולברייט במקום בראשית שנות העשרים של המאה העשרים במסגרת סקר אתרים מתקופת‬ ‫הברונזה בעמק הירדן )‪ .(Albright 1923; 1925; 1926‬במהלך סיורו במקום אולברייט זיהה‬ ‫והגדיר לראשונה את הקרמיקה האופיינית למקום וכינה אותה בשם "כלי בית ירח"‪ ,‬ועמד על‬ ‫חשיבותו הרבה התל )‪ .(Albright 1926: 27‬באותו זמן לערך ביקר א‪ .‬סוקניק את אנשי גדוד‬ ‫העבודה בעת סלילת כביש טבריה צמח‪ ,‬בחן את השרידים העתיקים שנתגלו במהלך העבודה‪.‬‬ ‫במאמר שפרסם )‪ (Sukenik 1922‬הוא דן בממצאים מן התקופה המוסלמית וההלניסטית‪,‬‬ ‫ומציין כי יש צורך בח פירה ארכיאולוגית לשם בירור טיבם של השרידים מן התקופות הקדומות‬ ‫יותר‪ .‬כמו כן דן סוקניק בשאלת זיהויו ההיסטורי של האתר‪ .‬מספר שנים לאחר מכן נערכו סקר‬ ‫מדוקדק וחפירה באפיק הקדום של הירדן ממערב לתל על‪-‬ידי סאריסאלו ) ‪Saarisalo 1927:‬‬ ‫‪ .(76–81‬בין היתר זיהה את חומת העיר הקדומה לאורך חלקים משולי התל )‪.(ibid.: 76–77‬‬ ‫החפירה הארכיאולוגית הראשונה באתר התקיימה עם הרחבת כביש טבריה‪-‬צמח‪ ,‬החוצה את‬ ‫התל לכל אורכו‪ ,‬בשנת ‪ 1933‬על‪-‬ידי נעים מח'ולי‪ ,‬מפקח מטעם אגף העתיקות של המנדט‬ ‫הבריטי‪ .‬לאחר ניצול של חלק ניכר מן התל לצרכי חקלאות‪ ,‬החלו בשנות הארבעים תושבי‬ ‫האזור לתכנן בניית מוסדות שונים בשטח האתר‪ .‬תכניות אלו חייבו חפירות נוספות‪ ,‬אשר‬ ‫בוצעו בשנים ‪ 1946–1944‬מטעם החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה‪ ,‬ובמימון‬ ‫הסתדרות העובדים הכללית‪ .‬לאחר קום המדינה‪ ,‬בעקבות המשך הבנייה במוסדות אשר‬ ‫הוקמו על התל‪ ,‬נערכו באתר מספר חפירות הצלה ופיקוח‪ ,‬החל משנת ‪ 1949‬ועד ‪.1996‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬נערכו בשנים ‪ ,1953–1952‬ולאחר מכן ב‪ 1964–1963-‬חפירות מטעם המכון‬ ‫המזרחני באוניברסיטת שיקאגו‪ .‬בשנות ה‪ 90–60-‬נערכו מספר חפירות הצלה נוספות ברחבי‬ ‫התל‪ .‬בסך הכול נערכו כעשרים עונות חפירה על‪-‬ידי שש‪-‬עשרה משלחות שונות ) ‪Greenberg‬‬ ‫‪ .(and Paz 2006: Plan 1.1, Table 1.1‬רשימת החפירות וסיכום משווה של השכבות‬ ‫הארכיאולוגיות בשטחי החפירה השונים מופיעים למטה בטבלאות ‪1‬ב‪ .‬ו‪ -‬ב‪ ,2.‬ותכנית שטחי‬ ‫החפירה בתל באיור ב‪.2.‬‬ ‫בשנת ‪ 2001‬החל פרויקט מחקר וחפירות בית ירח בראשותו של פרופ' רפאל גרינברג‬ ‫מאוניברסיטת תל אביב‪ ,‬במטרה לעבד ולפרסם את החומר מן החפירות השונות שנערכו‬ ‫באתר ותוצאותיהן לא פורסמו בדו"חות סופיים‪ .‬הכרך ובו תוצאות החפירות ראה אור ב‪2006-‬‬ ‫)‪ ,(Greenberg et. al. 2006‬וכרך שני ובו דיון סינתטי נמצא בשלבי הכנה לפרסום‪ .‬בנוסף‬ ‫חידשה המשלחת את החפירות באתר בשנת ‪ ,2003‬בחלקו הצפוני של האתר‪ ,‬בעיקר באזור‬ ‫"בניין המעגלים" )גרינברג ‪ .(Greenberg and Paz 2010 ;2005‬המשלחת עוסקת הן‬ ‫‪37‬‬ ‫בחפירות מבנה ציבור זה ומבני מגורים סמוכים מתקופת הברונזה הקדומה‪ ,‬והן בבחינת‬ ‫שרידים מן התקופה ההלניסטית והארמון מן התקופה האומאיית‪ .‬עד היום קיימה המשלחת‬ ‫מספר עונות חפירה בשנים ‪ 2009 ,2007 ,2003‬ו‪ .2010-‬תוצאות חפירות אלו נמצאות‬ ‫בתהליך עיבוד חומר ומחקר על‪-‬ידי חברי המשלחת‪ ,‬ותורמות רבות להבנה של נושאים שונים‬ ‫שעלו במהלך העבודה על פרסום החפירות הישנות שנערכו בתל‪.‬‬ ‫טבלה ב‪ :1.‬רשימת החפירות העיקריות בתל בית ירח‪) 1995–1933 ,‬על‪-‬פי ‪Greenberg‬‬ ‫‪(and Paz 2006: Table 1.1‬‬ ‫סימון מיקום‬ ‫חופר)ים(‬ ‫שנה‬ ‫‪1‬‬ ‫מח'ולי‬ ‫‪1933‬‬ ‫‪MK‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מזר ושטקליס‬ ‫‪–1944‬‬ ‫‪MS‬‬ ‫‪3‬‬ ‫שטקליס ואבי‪-‬‬ ‫‪–1945‬‬ ‫יונה‬ ‫‪1946‬‬ ‫‪4‬‬ ‫בר‪-‬אדון‬ ‫‪1949‬‬ ‫‪GB‬‬ ‫‪5‬‬ ‫גאי ובר‪-‬אדון‬ ‫‪1950‬‬ ‫‪GB‬‬ ‫‪6‬‬ ‫בר‪-‬אדון‬ ‫‪1951‬‬ ‫‪BS‬‬ ‫‪7‬‬ ‫בר‪-‬אדון‬ ‫‪–1952‬‬ ‫‪BS‬‬ ‫ממצאים עיקריים‬ ‫שטח‬ ‫תוואי כביש‬ ‫תעלת ניקוז מאבן; רחוב ב"ק מרוצף‬ ‫טבריה–צמח‬ ‫‪1945‬‬ ‫חתך בדיקה‬ ‫ביצורים; בתים מן הב"ק ומן‬ ‫בשטח ‪100 x 7‬‬ ‫התקופה ההלניסטית‬ ‫מ' בדרום התל‬ ‫‪SA‬‬ ‫האקרופוליס‬ ‫בנין המעגלים; בית מרחץ וארמון‬ ‫הצפוני‬ ‫מבוצר מן התקופה המוסלמית‬ ‫הקדומה‬ ‫חפירת יסודות‬ ‫שרידים פגועים מאוד מן הב"ק‬ ‫אוהלו‬ ‫מצפון לבנין‬ ‫ארמון מבוצר מן התקופה‬ ‫המעגלים‬ ‫המוסלמית הקדומה‬ ‫הקצה הדרומי‪-‬‬ ‫חתך ‪ 10 x 10‬מ' עד קרקע בתולה;‬ ‫מזרחי של התל‬ ‫שרידים מתקופת הב"ק ‪ 1‬עד‬ ‫התקופה המוסלמית המאוחרת‬ ‫‪1953‬‬ ‫הקצה הדרומי‪-‬‬ ‫שרידים נרחבים צמודים לביצורים‬ ‫מזרחי של התל‬ ‫מן הב"ק ‪3‬‬ ‫‪38‬‬ ‫חופר)ים(‬ ‫שנה‬ ‫‪8‬‬ ‫בר‪-‬אדון‬ ‫‪–1953‬‬ ‫‪9‬‬ ‫דלוגאץ והיינס‬ ‫סימון מיקום‬ ‫ממצאים עיקריים‬ ‫שטח‬ ‫‪BF‬‬ ‫‪1955‬‬ ‫השוליים‬ ‫חשיפה נרחבת של ביצורים מן‬ ‫הדרומיים‬ ‫הב"ק ‪ ;3‬חומה ושער מן הב"ק ‪2‬‬ ‫והמערביים של‬ ‫התל‬ ‫‪1953‬‬ ‫‪DK‬‬ ‫‪–1963‬‬ ‫‪DK‬‬ ‫הקצה הצפוני של‬ ‫כנסייה ביזאנטית‬ ‫התל‬ ‫‪ 10‬דלוגאץ וקנטור‬ ‫‪1964‬‬ ‫חתכי בדיקה‬ ‫"מפעל לייצור שמן זית" )בית מן‬ ‫שונים במחצית‬ ‫הב"ק(‬ ‫הצפונית של התל‬ ‫‪ 11‬אוסישקין ונצר‬ ‫‪1967‬‬ ‫‪UN‬‬ ‫אמצע המדרון‬ ‫סמטה ובתים מן הב"ק‬ ‫המזרחי של התל‬ ‫‪ 12‬עמירן וכהן‬ ‫‪1976‬‬ ‫‪AC‬‬ ‫אוהלו‬ ‫שרידים שונים מן הב"ק‬ ‫‪ 13‬בהט‬ ‫‪1976‬‬ ‫‪BH‬‬ ‫אוהלו‬ ‫מבנים מעוגלים מן הב"ק ‪1‬‬ ‫‪ 14‬אייזנברג‬ ‫‪–1981‬‬ ‫‪EY‬‬ ‫בית הספר בית‬ ‫מבני מגורים עשירים בממצאים מן‬ ‫ירח‬ ‫הב"ק‬ ‫בית הספר בית‬ ‫מבני מגורים עשירים בממצאים מן‬ ‫ירח )הרחבה של‬ ‫הב"ק‬ ‫‪1982‬‬ ‫‪ 15‬יוגב‬ ‫‪–1985‬‬ ‫‪EY‬‬ ‫‪1986‬‬ ‫אייזנברג(‬ ‫‪ 16‬גצוב‬ ‫‪–1994‬‬ ‫‪GE‬‬ ‫כביש טבריה‪-‬צמח ביצורים משלבים שונים של הב"ק‬ ‫‪1995‬‬ ‫‪39‬‬ ‫טבלה ב‪ :2.‬טבלה מסכמת של השכבות המקומיות והתקופות הארכיאולוגיות בשטחי‬ ‫החפירה העיקריים בבית ירח )על‪-‬פי ‪(Greenberg and Paz 2006: Table 1.2‬‬ ‫תקופת‬ ‫תקופה‬ ‫תל בית‬ ‫כרונולוגית‬ ‫ירח‬ ‫שטח ‪SA‬‬ ‫שטח ‪MS‬‬ ‫)החתך העמוק(‬ ‫)חתך ‪(I‬‬ ‫שטח‬ ‫שטח‬ ‫שטח‬ ‫‪BS‬‬ ‫‪UN‬‬ ‫‪MS/EY‬‬ ‫)חתך ‪(II‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪A‬‬ ‫ב"ק ‪1‬א‬ ‫‪9 – 10‬‬ ‫‪B‬‬ ‫ב"ק ‪1‬ב‬ ‫‪6–8‬‬ ‫‪9 – 11‬‬ ‫‪C‬‬ ‫ב"ק ‪2‬‬ ‫‪ 3 – 5‬קדום‬ ‫‪5–8‬‬ ‫‪D‬‬ ‫ב"ק ‪3‬‬ ‫‪ 3‬מאוחר – ‪2‬‬ ‫‪3–4‬‬ ‫‪E‬‬ ‫ב"ק – שלב סופי‬ ‫‪6‬‬ ‫‪F‬‬ ‫ב "ת ‪1‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪G‬‬ ‫פרסית‬ ‫‪4‬‬ ‫‪H‬‬ ‫הלניסטית‬ ‫‪J‬‬ ‫רומית‪/‬ביזנטית‬ ‫‪K‬‬ ‫מוסלמית‬ ‫קדום?‬ ‫‪– 15‬‬ ‫‪5–6‬‬ ‫‪10 – 11‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪– 13‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪7–9‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪– 11‬‬ ‫‪2–3‬‬ ‫‪3–6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪ 3‬מאוחר?‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫איור ב‪ : 2 .‬תכנית כללית של שטחי החפירה בתל בית ירח ) ‪Greenberg and Paz 2006:‬‬ ‫‪(Plan 1.1‬‬ ‫‪41‬‬ ‫תל בית ירח בעת העתיקה – ממצאים עיקריים‬ ‫תקופת הברונזה הקדומה‬ ‫משך תקופת הברונזה הקדומה כ‪ 1,300-‬שנה‪ ,‬והיא מחולקת למספר תקופות משנה‪,‬‬ ‫השונות זו מזו במאפייניהן )טבלה ב‪ .(3.‬במהלך התקופה חלו התפתחויות ושינויים רבים‬ ‫באורח החיים בארץ‪-‬ישראל בכלל ובתל בית ירח בפרט – המעבר מאורח חיים כפרי לאורח‬ ‫חיים עירוני‪ ,‬משברים שונים‪ ,‬פיתוח קשרים בינלאומיים עם מצריים מחד ואזורים שמצפון‬ ‫מאידך‪ ,‬והגעת מהגרים מעבר‪-‬הקווקז לאזור‪.‬‬ ‫טבלה ב‪ :3.‬חלוקה כרונולוגית של תקופת הברונזה הקדומה בארץ‪-‬ישראל )על‪-‬פי תל בית ירח‬ ‫ותל ברקת(‬ ‫תקופה כרונולוגית‬ ‫תקופת תל בית ירח‬ ‫תיארוך‬ ‫‪) EB IA‬ב"ק ‪1‬א(‬ ‫‪3650/3500 – 3350 BCE‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪) EB IB‬ב"ק ‪1‬ב(‬ ‫‪3350 – 3100/3050 BCE‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪) EB II‬ב"ק ‪(2‬‬ ‫‪3100/3050 – 2750 BCE‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪) EB III‬ב"ק ‪(3‬‬ ‫‪2750 – 2400 BCE‬‬ ‫‪D‬‬ ‫)‪Final EB (not EB IV‬‬ ‫‪2400 – 2300 BCE‬‬ ‫‪E‬‬ ‫תקופת הברונזה הקדומה ‪1‬א )‪ 3350–3650/3500‬לפנה"ס( – ראשית הישוב בתל‬ ‫תקופת הב"ק ‪ 1‬א מתאפיינת בכפרים חקלאיים קטנים פזורים ברחבי הנוף באזורים פוריים‬ ‫ובעלי נגישות למקורות מים‪ ,‬ולצידם מעט קבוצות של רועים‪-‬נוודים )–‪Gophna 1995: 269‬‬ ‫‪.(272, Fig. 1; Herzog 1997: 36; Joffe 1993: 45–46‬‬ ‫תל בית ירח נושב לראשונה בראשית תקופת הב"ק ‪ ,1‬והתפתח במהלכה לישוב פרוז גדול‬ ‫מאוד‪ .‬ראשיתו של היישוב באתר במחצית הצפונית של התל בראשית תקופת הב"ק ‪1‬א‬ ‫)תקופה ‪ A‬בתל בית ירח(‪ .‬באתר נמצאו כמויות גדולות של קראמיקה‪ ,‬אך רק שרידים‬ ‫ארכיטקטוניים מעטים זוהו על‪-‬ידי החופרים הראשונים‪ :‬לבני בוץ ושברי לבנים‪ ,‬ומספר קבורות‬ ‫‪42‬‬ ‫של תינוקות בקנקנים מתחת לרצפות מבנים )פז ‪ ,27–26 :2010‬איור ‪S. Paz 2006b: ;3 .2‬‬ ‫‪ .(85–87, Plan 3.8, Figs. 3.35–38‬המרכיבים העיקריים שזוהו משלב זה הם בורות אשפה‬ ‫שנחפרו לתוך סלע האם )סלע חוואר רך( בתוך אזורי המגורים ובשוליהם‪ .‬אלו מעידים על‬ ‫יישוב פזור בחלקו הצפוני של התל‪ ,‬עם שטחים פתוחים משותפים נרחבים )שם‪ :‬איורים ‪,4 .2‬‬ ‫‪ .(5 .2‬בור גדול כזה נתגלה גם בחפירות המחודשות בתל בשנת ‪) 2007‬שטח ‪ ,(GB-N‬והוא‬ ‫עשיר בממצא קראמי‪ ,‬עצמות וחומר צמחי ואורגני נוסף )איור ב‪Greenberg and Paz ;3.‬‬ ‫‪.(2010‬‬ ‫חפירת בורות בתוך השטח המיושב ובשוליו נמשכת גם אל תוך הב"ק ‪1‬ב )תקופה ‪ B‬בתל בית‬ ‫ירח(‪ ,‬ונעלמת מאוחר יותר במהלך תקופה זו‪.‬‬ ‫איור ב‪ :3 .‬בור אשפה מן הב"ק ‪1‬א בשטח ‪ ,GB-N‬ומבחר כלים וחרסים שנתגלו בו‬ ‫תקופת הברונזה הקדומה ‪1‬ב )‪ 3100/3050–3350‬לפנה"ס( – כפר ענק‬ ‫במעבר מן הב"ק ‪1‬א לב"ק ‪1‬ב החלו אוכלוסיות פזורות להתקבץ בכפרי קבע הולכים וגדלים‪,‬‬ ‫וחלק מן האתרים בזמן זה מגיעים לגודל של למעלה מ‪ 200-‬דונם ) ;‪Gophna 1995: 273‬‬ ‫‪ .(Figs. 2, 3; Joffe 1993: 50‬הישוב בתל בית ירח הגיע בשיאו לשטח של כ‪ 300-‬דונם‪.‬‬ ‫בראשית הב"ק ‪1‬ב בורות וקבורות ממשיכים את הדגם היישובי של תקופה ‪) A‬למשל ‪S. Paz‬‬ ‫‪ ,(2006b: 89, Plan 3.8, Fig. 3.40‬אך הם מופיעים עתה בכל שטח התל‪ .‬נראה‪ ,‬כי היישוב‬ ‫באתר בזמן זה מתאפיין במבני מגורים פזורים שאופיים אינו ברור‪ ,‬וביניהם שטחים פתוחים‬ ‫רבים ובורות )פז ‪ .(27 :2010‬בין הבורות ובסביבתם נתגלו במספר מקומות מרחבים‬ ‫מרוצפים מסוגים שונים‪ ,‬וכן מתקנים וסימני פעילות נוספים )למשל –‪S. Paz 2006a: 32‬‬ ‫‪43‬‬ ‫‪ .(33‬מספר בורות רדודים פורשו על‪-‬ידי החופרים הראשונים כבורות מגורים ) ‪Maisler,‬‬ ‫‪ ,(Stekelis, and Avi-Yonah 1952: 167‬אולם להצעה זו אין תימוכין‪ ,‬שכן שיטות החפירה‬ ‫לא היו זהירות דיין כדי לאפשר זיהוי בורות לעמודים או סימנים אחרים לבנייה ארעית‪.‬‬ ‫בבורות נמצאה בעיקר פסולת ביתית עם כמויות ניכרות של אפר ) ‪Eisenberg and‬‬ ‫‪Greenberg 2006: 343, Plan 8.4; Greenberg and Eisenberg 2006: 120, Plan‬‬ ‫‪ .(5.2, Fig. 5.2; S. Paz 2006a: 19, 32–33, Plans 2.5–6‬בין היתר נתגלו גרעיני חיטה‪,‬‬ ‫אפונים‪,‬וגלעיני זיתים‪ .‬משקולות דיג רבות נמצאו‪ ,‬בעיקר בשטחים פתוחים )איור ב‪.(4.‬‬ ‫ממצאים אלו מעידים כי כלכלת הישוב נסמכה במידה רבה על חקלאות ודיג‪.‬‬ ‫שרידי לבני בוץ שנמצאו בבורות ובשטחים הפתוחים מעידים על קיומה של ארכיטקטורה‬ ‫במקום‪ ,‬אולם זוהו רק קירות בודדים משלב זה ) ;‪Eisenberg and Greenberg 2006: 343‬‬ ‫‪.(S. Paz 2006a: 33‬‬ ‫שרי דים משמעותיים של מבני מגורים נמצאו בכל חלקי התל בשלב הבא‪ ,‬החלק המאוחר של‬ ‫תקופה ‪ .B‬הממצאים מעידים על התפשטות הדרגתית של היישוב מצפון לדרום‪ ,‬תוך גידול‬ ‫בצפיפות המבנים‪ ,‬והתמלאות הדרגתית של שטחים פתוחים‪ ,‬וירידה במספר בורות האשפה‬ ‫בתוך שטח היישוב‪ .‬בזמן זה התקיים בבית ירח ישוב פרוז‪ ,‬אשר השתרע בשיאו על פני כל‬ ‫שטח האתר‪ ,‬ותחומיו הוגדרו על‪-‬ידי הכנרת ממזרח‪ ,‬ונהר הירדן מצפון וממערב‪ .‬הגישה‬ ‫היבשתית לישוב הייתה מדרום‪.‬‬ ‫מכלולי המגורים באתר בשלב זה נבנו בשתי מסורות בנייה שונות‪ :‬בנייה מעוגלת של לבנים‬ ‫על יסוד אבן‪ ,‬ובנייה מרובעת מלבני בוץ ללא יסוד אבן )פז ‪ ,35–27 :2010‬איורים ‪.2–9 .2‬‬ ‫‪ .(18‬אולם כל הבתים – הן המעוגלים והן המרובעים – אורגנו כמכלולים )קומפאונדים(‪,‬‬ ‫הכוללים מספר מרחבים מקורים ולא‪-‬מקורים‪ .‬נראה כי במכלול אופייני חיה משפחה מורחבת‬ ‫קטנה )שישה או שבעה אנשים(‪ ,‬עם מרחב למשק חי קטן בחצר הפנימית או באזורים‬ ‫הפתוחים בקרבת הבית )שם‪ .(33 :‬על‪-‬פי התפוצה המרחבית של הממצאים בבתים ניתן‬ ‫לזהות בהם אזורי פעילות שונים‪ :‬מרחבים ששימשו לעיבוד מזון ובישול‪ ,‬חדרי מגורים‪ ,‬אחסון‪,‬‬ ‫חצרות בהן עדויות לעיבוד מזון והכנתו‪ ,‬אריגה‪ ,‬והכנה ותיקון של רשתות דיג‪ .‬בשטחים‬ ‫הפתוחים הסמוכים לבתים עסקו התושבים באחסון‪ ,‬תיקון רשתות דיג ופעולות נוספות‬ ‫הקשורות בדיג‪ ,‬והשלכת אשפה‪ .‬כמו כן‪ ,‬בכל חצר פנימית ובעיקר בשטחים הפתוחים‬ ‫הסמוכים לבית‪ ,‬הוחזקו גם מעט בעלי חיים כגון כבשים ועזים‪ .‬התמונה האופיינית לבתים‬ ‫באתר בתקופה זו משתנה בהדרגה במעבר לתקופת הב"ק ‪.2‬‬ ‫‪44‬‬ ‫איור ב ‪ : .4‬משקולות דיג משטח ‪EY‬‬ ‫תקופת הברונזה הקדומה ‪ 2750–3100/3050) 2‬לפנה"ס( – המהפכה העירונית‬ ‫במעבר מן הב"ק ‪ 1‬לב"ק ‪ 2‬חל שינוי מהותי בנוף היישובי ובמפת היישוב‪ ,‬ולראשונה הופיעו‬ ‫עשרות אתרים עירוניים מבוצרים במגוון גדלים בכל רחבי דרום הלבנט‪ .‬המעבר היה מלווה‬ ‫במשבר חברתי‪-‬מרחבי‪ ,‬אשר בא לידי ביטוי בשינוי בדפוסי הישוב וארגון מחדש של המערכת‬ ‫היישובית )פז ‪ .(59 :2010‬צורת היישוב העירונית הייתה חדשה ושונה מצורת היישוב‬ ‫הכפרית שקדמה לה‪ ,‬ודרך החיים העירונית לוותה בחבילה חדשה של מאפיינים תרבותיים‬ ‫והתנהגותיים‪ :‬תכנון עירוני ומתאר היישוב‪ ,‬בתים‪ ,‬ייצור קראמיקה‪ ,‬והרגלי צריכה‪ .‬בבית ירח‬ ‫נוסד בזמן זה המרכז העירוני הגדול והמיושב ביותר בסביבה‪ ,‬בין היתר כנראה הודות‬ ‫למיקומו בנקודת המפגש של מספר דרכים ואזורים ) ‪Esse 1991: 100–101; Milevski‬‬ ‫‪ .(2005: 273, 275–276; Roll 2009: 6*–7*, Fig. 1‬אף כי העיר הגדולה בתל בית ירח לא‬ ‫נישאה באופן בולט מעל סביבתה‪ ,‬מיקומה הייחודי‪ ,‬ומערכת הביצור שנבנתה בה‪ ,‬הפו את‬ ‫העיר למרכיב בולט בנוף‪ .‬חשיבותה של העיר בתקופת הב"ק ‪ 2‬באה לידי ביטוי גם בעדויות‬ ‫לקשרי חוץ ארוכי טווח‪ ,‬בעיקר עם מצרים‪ .‬בחפירות השונות באתר נמצאו בין היתר לוחיות‬ ‫שחיקה מצריות‪ ,‬כלי חרס ובהט בסגנון מצרי‪ ,‬וכתובת גרפיטי מצרית על פך מקומי‪ .‬בעונת‬ ‫החפירות ‪ 2009‬נתגלה בחלקו הצפוני של התל שבר לוחית שחיקה קוסמטית מצרית יחידה‬ ‫במינה )איור ב‪ .(5.‬זוהי הפעם הראשונה שלוחית מסוג זה נמצאת מחוץ למצרים‪ ,‬והדבר‬ ‫מעיד על חשיבות הקשר המצרי עם העיר בבית ירח ) ‪Greenberg, Wengrow and Paz‬‬ ‫‪ .(2010‬בנוסף‪ ,‬בקברים בני הזמן במצרים נמצאו כלי חרס רבים מבית היוצר של תל בית‬ ‫ירח‪ ,‬המעידים על קשרי ייצוא‪.‬‬ ‫בוני היישוב של הב"ק ‪ 2‬התעלמו לחלוטין מתכנית האתר והמבנים הקיימים מן הב"ק ‪,1‬‬ ‫ויסדו מחדש את היישוב כאילו על קרקע בתולה‪ .‬באתר ניתן לזהות שני שלבים עיקריים‬ ‫מתקופת הב"ק ‪) 2‬תקופה ‪ C‬של תל בית ירח(‪ ,‬המתאפיינים בתהליך התפתחות וארגון‬ ‫מחדש של המרחב המשותף והסביבה הבנויה ככלל‪ ,‬ובפרט בשינויים במבני המגורים לעומת‬ ‫‪45‬‬ ‫התקופה הקודמת )פז ‪ .(176 ,98–62 :2010‬מראשית התקופה החל תהליך הדרגתי של‬ ‫התמלאות שטחים פתוחים באתר‪ ,‬עקב גידול האוכלוסייה‪ .‬בשיא התקופה יש מבני מגורים‬ ‫בכל שטח האתר‪ ,‬כולל בתים הצמודים וניגשים לחומה )איור ב‪ .(6.‬הצפיפות ההולכת וגדלה‬ ‫של מבנים היא שהולידה את הצורך בעמידה בתכנית מערכת רחובות מסודרת וחלוקה‬ ‫לאזורים‪/‬שכונות‪/‬מקבצי בניה‪.‬‬ ‫הבסיס לתכנית העיר החדשה היה קו הביצור – חומת לבנים מרשימה שנבנתה בדרום התל‬ ‫)פז ‪ .(Greenberg and Paz 2005; Paz and Greenberg 2006 ;95–93 :2010‬חומה‬ ‫זו‪ ,‬אשר הוקמה כבר בראשית הב"ק ‪ ,2‬עברה במהלך התקופה תיקונים הנדסיים עקב‬ ‫התמוטטות של חלקים ממנה‪ .‬בחומה נבנה שער מרשים ובו מעבר מרוצף‪ ,‬ופינת פולחן עם‬ ‫מצבת עוגן גדולה )איור ב‪ .(7.‬מן החומה נמתחה רשת שתי וערב של רחובות מרוצפים‬ ‫שהשתרעה צפונה‪ ,‬ולאורכם בתים מרובעים‪ ,‬קטנים ובעלי תכנית אחידה למדי‪ ,‬הבנויים‬ ‫בצפיפות רבה‪ .‬בתים אלו היו מותאמים למשפחות גרעיניות קטנות‪ ,‬לעומת בתי התקופה‬ ‫הקודמת‪ ,‬ששימשו משפחות מורחבות )פז ‪ .(97–85 :2010‬המעבר לחיים עירוניים לווה‪ ,‬אם‬ ‫כן‪ ,‬גם בשינויים במבנה החברה והמשפחה )שם‪ .(159–150 ,140 –138 :‬ככל שעלתה‬ ‫צפיפות המבנים‪ ,‬ניכרת נטייה לחלוקה פנימית של חללים גדולים בבתים למרחבים קטנים‬ ‫יותר‪ .‬אולם‪ ,‬אף שהתכנית הפנימית של המבנים משתנה‪ ,‬ניכרת המשכיות ביחס לבתי השלב‬ ‫הראשון בתקופה‪ .‬בבתים ובסביבתם נתגלו עדויות לפעילויות ומלאכות יומיומיות שונות‪,‬‬ ‫ולצידן עדויות למלאכות מתמחות – למשל‪ ,‬בית יוצר של קדר‪ ,‬אשר נמצא בחלק הדרומי של‬ ‫התל‪ .‬בבית היוצר וסביבתו נמצאו מספר גלגלי אבניים‪ ,‬כלי עבודה שונים של הקדר‪ ,‬כלי חרס‬ ‫בשלבים שונים של הכנה‪ ,‬ובור פסולת של תעשיית הקרמיקה )איסרליס ‪ ;2007‬פז ‪:2010‬‬ ‫‪ ;76–75‬ראה איור ב‪ .(8.‬כלי חרס מבית יוצר זה נמצאו בכל רחבי התל ובאתרים נוספים‬ ‫בקרבת בית ירח‪ .‬לצד כלי החרס של הקדר המקומי‪ ,‬יש שימוש נרחב ב"קרמיקה מתכתית" –‬ ‫כלי חרס איכותיים שמקורם בבית יוצר למרגלות החרמון‪ ,‬ואשר היו נפוצים בכל צפון ארץ‪-‬‬ ‫ישראל בזמן זה )פז ‪Greenberg 2002; forthcoming; Greenberg ;157–156 :2010‬‬ ‫‪.(and Porat 1996‬‬ ‫ההשקעה ברשת הרחובות המרוצפים המתוכננת היטב )ראה איור ב‪ (9.‬והסמטאות‬ ‫הקשורות אליה‪ ,‬יחד עם מעבר השער‪ ,‬מעידים כנראה על קיומה של "רשות עירונית" –‬ ‫קבוצת אנשים אשר יוזמת‪ ,‬מארגנת‪ ,‬מנהלת ומפקחת על התכנית העירונית‪ ,‬הנדסת הבניין‬ ‫והרחובות‪ ,‬הקמתם ותחזוקתם‪ .‬נראה כי בית ירח‪ ,‬כמו ערים אחרות בזמן זה‪ ,‬נוהלה על‪-‬ידי‬ ‫מועצה עירונית – אולי מקור של האסיפות והמועצות המוכרות מתקופות מאוחרות יותר )פז‬ ‫‪ .(218–216 :2010‬הצפיפות הגדלה בשטח הבנוי חייבה גם תכנון בנושא ניקוז הנגר העילי‪,‬‬ ‫והדבר בא לידי ביטוי בתכנון ההנדסי של הרחובות )שם‪ .(92–85 :‬ההשקעה הניכרת‬ ‫‪46‬‬ ‫במחשבה‪ ,‬בתכנון ובעבודה לגבי אופן הריצוף‪ ,‬ניקוז ואחידות‪ ,‬מעידים על יכולתה של מערכת‬ ‫שלטונית זו לרכז ידע הנדסי‪ ,‬חזון תכנוני‪ ,‬וכוח להפקעת שטחים – כחלק מרכזי בהפיכתו של‬ ‫היישוב בית ירח לעירוני‪.‬‬ ‫בתל נתגלו עדויות לפיהן סבל האתר במהלך התקופה מרעידות אדמה שהביאו להרס חלק‬ ‫מן המבנים‪ ,‬ובעקבות זאת לשיקומם‪ .‬בסוף תקופת הב"ק ‪ 2‬ארע באתר משבר שטיבו אינו‬ ‫ברור )ייתכן שהגורמים לו היו חברתיים‪-‬פוליטיים(‪ ,‬ובעקבותיו חלה נטישה חלקית של העיר‪.‬‬ ‫בתום התקופה חלק מן המבנים והשכונות ברחבי התל ריקים מיושביהם‪ .‬רובע המגורים‬ ‫באזור שער העיר בדרום ניטש ועומד בשיממון‪ ,‬ובראשית הב"ק ‪ 3‬נכנסים אליו תושבים‬ ‫חדשים ואופיו משתנה )‪.(Paz 2009‬‬ ‫איור ב‪ :5 .‬שבר לוחית שחיקה מצרית מעוטרת שנמצא בחפירות בצפון התל )שטח ‪,SA-S‬‬ ‫‪(2009‬‬ ‫‪47‬‬ ‫איור ב‪ :6 .‬שחזור אמנותי של רובע המגורים הדרומי‪-‬מזרחי של העיר בתקופת הב"ק ‪2‬‬ ‫)ציור‪ :‬דב פורוצקי(‬ ‫איור ב‪ :7 .‬מימין ‪ -‬שחזור אמנותי של שער העיר בתקופת הב"ק ‪ ,2‬עם פינת הפולחן מימין‬ ‫למעבר )ציור‪ :‬דב פורוצקי(‪ .‬משמאל – מצבת העוגן שנתגלתה בשער העיר‬ ‫‪48‬‬ ‫איור ב‪ :8 .‬כלי חרס מבית היוצר המקומי שנמצאו בחפירות בדרום התל ב‪) 1945-‬שטח‬ ‫‪ ,(MS‬וגלגלי אבניים של קדר שנתגלו בבית היוצר בשנות ה‪) 80-‬שטח ‪(EY‬‬ ‫איור ב‪ :9 .‬קטע רחוב מרוצף אבן מן הב"ק ‪ 2‬בדרום התל )שטח ‪(BS‬‬ ‫תקופת הברונזה הקדומה ‪ 2400–2750) 3‬לפנה"ס( – הגעת מהגרים ושיקום העיר‬ ‫בתקופת הב"ק ‪ 3‬חלים שינויים מהותיים בדגמי הישוב לעומת הב"ק ‪ ,2‬ובאתרים שממשיכים‬ ‫להתקיים – דוגמת בית ירח – יש עדות למשברים ולתהליכי שיקום‪ .‬התקופה מתאפיינת‬ ‫בארגון מחדש של המערכת היישובית‪ ,‬ובהופעת ערי‪-‬מדינה שהחליפו את המערכת‬ ‫האינטגרטיבית של ערים כישויות שוות מעמד המשתפות ביניהן פעולה מן התקופה הקודמת‪.‬‬ ‫בערים אלו נוסדו לראשונה מוסדות עירוניים דוגמת ארמונות‪ ,‬מקדשים ומבני מנהל‪ ,‬המעידים‬ ‫על התהוות מבנים חברתיים ופוליטיים הירארכיים‪ .‬בנוסף‪ ,‬נראות תופעות של אי‪-‬שוויון‬ ‫חברתי‪-‬כלכלי בולט בתוך היישובים‪ ,‬ומתחים גוברים בין המערכת העירונית לקבוצות החיות‬ ‫מחוץ לה בשוליה‪ ,‬ועדויות לקשרים ארוכי‪-‬טווח ומעבר של אנשים וטכנולוגיות ממקום למקום‪.‬‬ ‫‪49‬‬ ‫בבית ירח נראה‪ ,‬כי לצד שימור המאפיינים הבסיסיים של העירוניות‪ ,‬חל שינוי מהותי במערך‬ ‫הכוחות החברתיים ובמבנה הקהילה והמערכת העירונית לעומת הב"ק ‪ .2‬מתאר מערך‬ ‫הרחובות מן התקופה הקודמת נשמר‪ ,‬אולם באזורים שונים בתל מפונים ונהרסים מבני‬ ‫מגורים נטושים לטובת הקמת מבנה ציבורי חדש‪ .‬בנוסף‪ ,‬עומדים בתים נטושים בהם נעשים‬ ‫שינויים ניכרים במהלך הב"ק ‪ ,3‬לצד אחרים ששוקמו ונראית בהם המשכיות מן הב"ק ‪2‬‬ ‫לב"ק ‪ .3‬בתרבות החומרית ניכר חוסר שוויון בולט לעומת התקופה הקודמת‪ .‬התהוות שכבת‬ ‫עילית חברתית‪-‬כלכלית באה לידי ביטוי באתר בהופעת בתים גדולים ובהם תרבות חומרית‬ ‫עשירה בחפצי יוקרה‪ ,‬המופרדים באופן בולט ומכוון משכונות ובתים צנועים יותר‪ .‬כמו כן‪ ,‬נבנו‬ ‫מבני ציבור שונים‪ ,‬ביניהם נחפרה ממגורה ענקית – "בניין המעגלים" )גרינברג ופז ‪;2006‬‬ ‫מזר תשמ"ו–תשמ"ט;‪ .( Herzog 1997: 81; S. Paz 2006b‬באתר נבנו ביצורים חדשים‪,‬‬ ‫הכוללים חומת אבן אדירה עם מגדלים לאורך כל שולי התל ) ‪Greenberg and Paz, Y.‬‬ ‫‪ .(2005‬ביצורי ענק אלו מהווים תצוגת עוצמה ראוותנית של שליטי העיר‪.‬‬ ‫לצד כל אלו‪ ,‬קיימות עדויות להגעת קבוצות חדשות של מהגרים מאזור עבר‪-‬הקווקז‪ ,‬שנכנסו‬ ‫לישובים קיימים כמו בית ירח‪ ,‬או ייסדו מחדש את הישוב באתרים אחרים ) ‪Greenberg‬‬ ‫‪ .(2003: 26; 2007; Paz 2009‬הגעתם של המהגרים ליישוב לא לוותה באלימות‪ ,‬ונראה כי‬ ‫הם הוזמנו על‪-‬ידי שליטי העיר להתיישב ולהשתתף במאמצים לשיקומה‪ .‬למהגרים אלו‬ ‫תרבות חומרית אופיינית‪ ,‬הכוללת בין היתר את "כלי בית ירח" – כלי חרס צבעוניים ובעלי‬ ‫ברק‪ ,‬אשר זוהו לראשונה באתר זה‪ ,‬ולכן נושאים את שמו‪.‬‬ ‫האסם )בנין המעגלים(‬ ‫בית האסמים של בית ירח הוא אחד המבנים הגדולים )‪ 1200‬מ"ר( והמסתוריים של האלף‬ ‫השלישי לפסה"נ‪ .‬הוא ממוקם ליד פסגת האתר‪ ,‬במקום ששימש אולי כקריית שלטון‪ .‬המבנה‬ ‫נחפר באופן חפוז למדי ב‪ ,1946–1945 -‬וזוהה על ידי מרבית החוקרים כאסם מרכזי‪ .‬מוסד‬ ‫האסם היה עמוד השדרה של הכלכלה הקדומה‪ ,‬בשמשו מעין בנק או חברת אשראי למוצרי‬ ‫יסוד )גרעיני דגן(‪ .‬מכאן חשיבות המבנה להבנת התפתחות הערים הראשונות בא"י כמרכזים‬ ‫של עוצמה כלכלית‪.‬‬ ‫המבנה כלל יסודות אבן מאסיביים אשר לתוכם שוקעו שבעה מעגלים מדופני‪-‬אבן‪ ,‬שקוטרם‬ ‫‪ 8-9‬מ'‪ .‬מעגלים אלה שימשו כנראה כבורות ממגורה עם נפח כולל של כ‪ 500-‬מ"ק‪ .‬הבמות‬ ‫שבהן שוקעו המעגלים הקיפו חצר פנימית ואולם מקורה – אולי מקדש‪ .‬מבדיקות שנערכו‬ ‫בעונות החפירה האחרונות עולה‪ ,‬כי המבנה לא שימש כלל בתפקידו המקורי‪ ,‬וכי זמן מה‬ ‫‪50‬‬ ‫לאחר בנייתו הוא עבר מספר שיפוצים והוסב לשימושם של בעלי מלאכה זעירים‪ .‬המבנה‬ ‫ננטש לפני סוף תקופת הב"ק ‪.3‬‬ ‫שחזורים רבים הוצעו למבנה‪ ,‬רובם על סמך הפרסומים הראשוניים אשר קדמו לפרסום‬ ‫הדו"ח המלא על החפירות בשנת ‪ .2006‬מן המחקר והחפירות החדשות של משלחת‬ ‫המחקר הנוכחית‪ ,‬עולה כי תכנית המבנה והשחזור האפשרי שלו שונים ממה שהוצע עד כה‬ ‫)איור ב‪.(10.‬‬ ‫איור ב‪ :10 .‬תכנית בניין המעגלים‪ ,‬והצעת שחזור המבנה על‪-‬פי ממצאי החפירות החדשות‬ ‫כלי בית ירח – עדות למהגרים מעבר‪-‬הקווקז‬ ‫כלי בית ירח )‪ (Khirbet Kerak Ware‬זוהו לראשונה בשנות העשרים של המאה הקודמת‪.‬‬ ‫הם כוללים מגוון של קערות‪ ,‬קדרות וכנים הנושאים מירוק בוהק בצבעי אדום ושחור‪ ,‬וכן‬ ‫אחים ניידים ללא מירוק‪ ,‬בסגנון ובטכניקה הזרים לחלוטין למסורת המקומית )איור ב‪.(11.‬‬ ‫כלים אלה מיוחסים לקבוצות של מהגרים מאזור עבר‪-‬הקווקז אשר היגרו לדרום‪-‬מזרח‬ ‫אנטוליה ומשם לסוריה ולארץ ישראל במהלך האלף השלישי לפנה"ס ) ;‪Greenberg 2007‬‬ ‫‪ .(Iserlis 2009‬הם יצרו כלי חרס ייחודיים הידועים בטורקיה ובסוריה כ"‪ "Karaz Ware‬או‬ ‫"‪."Red-Black Burnished Ware‬‬ ‫בתל בית ירח יוצרו הכלים החל מראשית תקופת הב"ק ‪ ,3‬סביב ‪ 2750‬לפסה"נ‪ ,‬בכמויות‬ ‫גדולות‪ ,‬לצד התעשיות המקומיות )איסרליס ‪ .(Iserlis 2009 ;2007‬ייצור הכלים נמשך לכל‬ ‫אורך הב"ק ‪ ,3‬בכמויות הולכות ומתמעטות‪ ,‬והסתיים עם התפוררותה של העיר בשלהי‬ ‫התקופה‪.‬‬ ‫‪51‬‬ ‫ממחקרים חדשים של חברי משלחת החפירות עולה‪ ,‬כי הכלים מהווים חלק ממאסף תרבותי‬ ‫שלם‪ ,‬שזיהויו מאפשר להבחין בין אזורי פעילות ובתי מהגרים לבין בתי התושבים המקומיים‬ ‫)‪ .(Paz 2009‬בתי המהגרים מתאפיינים במרחבים וחדרים גדולים עם בנייה קלה בטיט‬ ‫וקנים‪ ,‬רצפות טיח ממורק‪ ,‬וכמות רבה של כלי בית ירח ואחים ניידים‪ .‬לעומתם‪ ,‬בתי‬ ‫התושבים המקומיים בנויים בצפיפות ומחולקים לחדרים קטנים רבים‪ ,‬וניכרת בהם המשכיות‬ ‫רבה מן התקופה הקודמת‪ ,‬הן בתכנית והן בכלי החרס המקומיים ובממצאים הנלווים‪.‬‬ ‫איור ב‪ :11.‬מבחר כלי בית ירח שנתגלו בחפירות השונות בתל‬ ‫בסוף תקופת הב"ק ‪ 3‬חל משבר בכל המערכת העירונית‪ ,‬אשר הוביל בסופו של דבר‬ ‫לקריסתה‪ .‬בבסיס הקריסה נמצאים שינויים כלכליים דרסטיים ושינוי חברתי מהותי‪ ,‬שכלל‬ ‫הפרדה גוברת ויצירת קיטוב בין תושבי העיר הפשוטים לבין האליטות המקומיות‪ ,‬ובין תושבי‬ ‫הערים לתושבים החקלאיים והסוחרים שהיו חיוניים לקיום המערך הכלכלי של הערים )פז‬ ‫‪ .(235–233 :2010‬כך‪ ,‬לקראת סוף התקופה המערכת העירונית קורסת ומתפרקת באופן‬ ‫הדרגתי‪ ,‬וערים שונות ניטשות ממש עם הגיען לשיא מבחינת ההתפתחות הארכיטקטונית‬ ‫שלהן‪ .‬העיר בבית ירח מתרוקנת בהדרגה מיושביה‪ .‬בחלק האחרון של תקופת הברונזה‬ ‫הקדומה )תקופה ‪ E‬של תל בית ירח(‪ ,‬אנו מוצאים עדויות לכך כי אחרוני התושבים נאחזים‬ ‫באתר‪ ,‬עושים שימוש בבתים קיימים ונטושים מן הב"ק ‪ ,3‬אך תרבותם החומרית דלה באופן‬ ‫ניכר‪ ,‬וכלי החרס שהם מייצרים ומשתמשים בהם שונים מאלו שאפיינו את הב"ק ‪) 3‬אך גם‬ ‫מאלו האופייניים לתקופה הבאה – תקופת הברונזה הביניימית(‪ .‬לאחר מכן ניטש האתר ואינו‬ ‫מיושב ממש במשך למעלה מאלף שנה‪ ,‬עד התקופה ההלניסטית‪ .‬עם זאת‪ ,‬נתגלו בו עדויות‬ ‫מעטות לפעילות בתקופת הברונזה התיכונה ובתקופה הפרסית‪.‬‬ ‫‪52‬‬ ‫תקופת הברונזה התיכונה – בית יוצר לכלי חרס בדרום התל‬ ‫מתקופת הברונזה התיכונה ‪) 1‬באופן מסורתי ב"ת ‪2‬א‪ 1750–2000 ,‬לפנה"ס; תקופה ‪ F‬של‬ ‫תל בית ירח( נמצאו שרידים מעטים בחלק הדרומי של התל‪ ,‬סביב חומת העיר מן הב"ק‪.‬‬ ‫בחפירות בר‪-‬אדון בראשית שנות ה‪ 50-‬נתגלו בעיקר אזורי פעילות ומתקני תעשיה כגון‬ ‫כבשנים לצריפת כלי חרס‪ ,‬מעט שרידי בניה מדרום לחומת העיר מן הב"ק )כלומר‪ ,‬מחוץ‬ ‫לתחומי העיר הקדומה(‪ ,‬וקברים בתוך מתקני תקופת הב"ת וסביבם ) ‪Greenberg and‬‬ ‫‪ .(Eisenberg 2006: 118, 157–168, table 5.1, plan 5.14‬בקברים נמצאו כלי חרס‬ ‫תמימים – קנקנים‪ ,‬פכיות וקערות – אשר שימשו כמנחות קבורה‪.‬‬ ‫ישוב זה‪ ,‬שהיה קצר ימים ומוגבל מאוד בשטחו‪ ,‬אינו מהווה שכבה של ממש בתל בית ירח‪.‬‬ ‫דומה‪ ,‬כי היה זה מקום מושבה של משפחת קדרים‪ ,‬אשר הקימה כאן בית יוצר‪ ,‬בית מגורים‬ ‫ואף קברה את מתיה )‪ .(Greenberg and Eisenberg 2006: 168‬במקום היה חומר גלם‬ ‫טוב ונגיש לצורך ייצור כלי החרס‪ ,‬לצד מקורות המים הזמינים – הנהר והאגם‪ ,‬ושפע‬ ‫הצמחייה במקום‪.‬‬ ‫התקופה הפרסית – ישוב קצר‪-‬ימים בדרום התל‬ ‫לאחר תקופה ארוכה של נטישה‪ ,‬הקצה הדרומי הנישא של תל בית ירח יושב שוב‪ .‬השרידים‬ ‫המעטים מן התקופה הפרסית )תקופה ‪ (G‬בחלק זה של האתר כוללים קירות‪ ,‬רצפות‬ ‫ובורות‪ ,‬משני עברי שרידי חומת העיר מתקופת הב"ק‪ .‬השרידים והקראמיקה האופיינית‬ ‫לתקופה התפרסו על פני שטח קטן ומוגבל למדי‪ ,‬וניכר כי הישוב לא שרד זמן רב‪.‬‬ ‫)‪.(Greenberg and Eisenberg 2006: 168, Plan 5.15‬‬ ‫התקופה ההלניסטית – העיר פילוטריה‬ ‫בימי בית שני שבה ופרחה בתל בית ירח עיר‪ ,‬לה ניתן השם היווני פילוטריה על‪-‬ידי המלך‬ ‫תלמי השני )פילדלפוס(‪ ,‬לכבוד אחותו פילוטריה‪ .‬ברחבי המחצית המזרחית של התל נבנו‬ ‫בתי אמידים גדולים ורבי חדרים‪ ,‬אחידים באופיים‪ ,‬סגנון בנייתם והכיוונים שלהם‪ ,‬וניכר כי‬ ‫היישוב היה מתוכנן היטב ) ;‪Eisenberg and Greenberg 2006: 379–381, Plan 8.14‬‬ ‫‪Greenberg and Eisenberg 2006:168–170, Plan 5.16; S. Paz 2006a: 27, 43,‬‬ ‫‪ .(Plan 2.2‬לצד המבנים נתגלו בורות אשפה רבים עשירים בממצאים‪ .‬באתר נמצאו כלי‬ ‫חרס רבים‪ ,‬הכוללים קנקני יין גדולים )אמפורות( שיובאו מאיי יוון‪ ,‬כפי שמעידות טביעות‬ ‫‪53‬‬ ‫חותם רודיות על רבות מן הידיות )למשל‪ ;Greenberg and Paz 2010 :‬ראה איור ב‪.(12.‬‬ ‫נמצאו גם כלי בישול‪ ,‬וקערות מעוטרות מסוגים שונים‪ ,‬צלמיות ופסלונים‪ .‬ראוי לציון שבר פסל‬ ‫המתאר את ראש האלה טיכה‪ ,‬שנתגלה בעת עבודות לסלילת כביש טבריה‪-‬צמח על‪-‬ידי גדוד‬ ‫העבודה בראשית שנות ה‪ .20-‬כמו‪-‬כן‪ ,‬מיוחס לאתר מטמון שקלי כסף מראשית המאה ה‪4-‬‬ ‫לפנה"ס )וינוגרדוב ‪ ,39–38 ,34 :1998‬צילום ‪ ,(9‬אולם מקום מציאתו אינו ידוע בוודאות‪.‬‬ ‫איור ב‪ :12.‬חלק עליון של אמפורה עם טביעות חותם על הידיות )שטח ‪(2009 ,GB-H‬‬ ‫התקופה הביזנטית – כנסיה בצפון התל‬ ‫בסמוך לבית הקברות של כנרת‪ ,‬בחלקו הצפוני של התל‪ ,‬נחשפה כנסיה מן התקופה‬ ‫הביזנטית‪ ,‬שנחפרה בשנות ה‪ 50-‬על‪-‬ידי דלוגאץ והיינס‪ ,‬מטעם המכון המזרחני של שיקאגו‬ ‫)‪ .(Delougaz and Haines 1960‬בכנסיה‪ ,‬שתכניתה בזיליקה‪ ,‬נמצאו שני טורי עמודים‬ ‫המחלקים את המבנה לאולם תווך ושתי סיטראות‪ ,‬ורצפת פסיפס‪ .‬בכנסיה זוהו מספר שלבי‬ ‫בניה‪ ,‬החל מאמצע המאה ה‪ 4-‬לספירה‪ ,‬עד ההרחבה האחרונה שנעשתה בשנת ‪ ,528/9‬לפי‬ ‫כתובת שנתגלתה בפסיפס‪.‬‬ ‫במאה ה‪ 7-‬נהרסה הכנסייה‪ ,‬ועל חורבותיה הוקם מבנה גדול אשר שימש חלק ממכלול‬ ‫הארמון בתקופה האסלאמית הקדומה‪.‬‬ ‫התקופה האסלאמית הקדומה – ארמון מלכי בית אומייה בא‪-‬צינברה‬ ‫בתקופה זו הוקם בתל בית ירח אחד מארמונות החורף הראשונים של חליפי בית אומייה‪.‬‬ ‫מכלול הארמון כלל את המתחם המבוצר הגדול‪ ,‬אשר נחפר על‪-‬ידי גאי ובר‪-‬אדון בראשית‬ ‫‪54‬‬ ‫שנות ה‪ 50-‬ולא זכה לפרסום הולם – זהו הקצר )הארמון עצמו(‪ ,‬את בית המרחץ הצמוד‬ ‫אליו‪ ,‬ואת המבנה שהוקם על חורבות הכנסייה הביזנטית מצפון – הדאר )מגורי העובדים(‪.‬‬ ‫מבנה הארמון זוהה תחילה כבית כנסת‪ ,‬בעקבות גילויו של בסיס עמוד הנושא עיטור חרוט‬ ‫בצורת מנורה‪ ,‬ומאוחר יותר הוצע כי היה מבצר רומי או ביזאנטי‪ .‬אך לאחרונה הועלתה‬ ‫הסברה כי זהו הארמון של מלכי בית אומייה בא‪-‬צנאברה‪ ,‬הנזכר בכתבי היסטוריונים‬ ‫ערביים‪ .‬פרופ' דונלד וויטקומב מאוניברסיטת שיקגו חקר את מכלול המבנים‪ ,‬והגיע למסקנה‬ ‫שמדובר במבנה המזכיר את מבצרי המדבר של ראשית תקופת האסלאם ) ‪Whitcomb‬‬ ‫‪ .(2002‬תל בית ירח ממוקם כ‪ 6-‬ק"מ מדרום לבירה האומאיית של מחוז אורדון בטבריה‪,‬‬ ‫ובמרחק קצר מהדרך הראשית שהובילה מרמלה‪ ,‬דרך בית שאן‪ ,‬לדמשק‪ .‬את בית ירח‬ ‫אפשר לזהות כא‪-‬צינאברה )או סין אל‪-‬נברה(‪ ,‬הנזכר בכתבי היסטוריונים ערבים של ימי‬ ‫הביניים כמקום שבו היה ארמון חורף של שליטי בית אומייה‪ .‬על‪-‬פי וויטקומב‪ ,‬המכלול שחשף‬ ‫בר‪-‬אדון עשוי להיות הקדום מבין הקוצור )"ארמונות המדבר"( האומיים‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2009‬הוחל בחשיפה מחדש של המתחם ובחפירתו‪ .‬במסגרת העבודות נחשפו‬ ‫היסודות המאסיביים של הארמון ובית המרחץ‪ ,‬המעידים על השקעה ניכרת בבניה‪ ,‬ועל היותו‬ ‫של מבנה העל מוצק ובעל נוכחות‪ .‬בזמן כלשהו לאחר בניית הארמון‪ ,‬נעשו בו שינויים‪ ,‬חלק‬ ‫מן הקירות הוחלפו‪ ,‬וברצפות הפסיפס נעשו שינויים ותיקונים‪ .‬בארמון נתגלו רצפות פסיפס‬ ‫)איור ב‪ ,(13.‬ומטבעות שנמצאו מתחת לרצפת החדר המרכזי של הארמון ובתעלת היסוד של‬ ‫בית המרחץ‪ ,‬מאששים את תיארוך הבניה והשיפוצים במבנה לתקופה האסלאמית הקדומה‬ ‫)‪.(Greenberg and Paz 2010‬‬ ‫בית מרחץ נבנה בצמוד לחומת הארמון‪ ,‬מדרום לו‪ .‬במבנה המפואר‪ ,‬אשר פורק ונשדד ברובו‬ ‫כבר בימי קדם‪ ,‬נתגלו לוחות שיש ששימשו לריצוף‪ ,‬אבני פסיפס צבעוניות ומוזהבות‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫אל המבנה הוביל צינור מים‪ ,‬חלק ממערכת מים שהסתעפה מאמת המים הראשית אשר‬ ‫הובילה ממעיינות נחל יבנאל אל טבריה )אמת ברניקי(‪ .‬מערכת מים זו הובילה גם אל תוך‬ ‫מכלול הארמון )איור ב‪.(14.‬‬ ‫מעל מתחם הארמון האומאיי המבוצר‪ ,‬נבנה מתחם מבוצר נוסף‪ ,‬מאוחר יותר‪ .‬חלקים ממנו‬ ‫נחפרו בשנות ה‪ ,50–40-‬אולם טיבו ותכניתו אינם ברורים די הצורך‪ .‬נראה כי מבנה זה שייך‬ ‫לחלק מאוחר יותר של התקופה האסלאמית‪ .‬לאחר מכן ניטש האתר לחלוטין‪.‬‬ ‫‪55‬‬ ‫איור ב‪ :13.‬קטעים שנשתמרו מתוך רצפת הפסיפס של הארמון האומאיי‬ ‫איור ב‪ :14.‬קטע מאמת המים מן התקופה האומאיית )שטח ‪(SA-S‬‬ ‫‪56‬‬ ‫רשימת ספרות‬ ‫ כלי בית ירח וכלי חרס מקומיים בתל בית ירח בתקופת הברונזה הקדומה‬.2007 .‫ מ‬,‫איסרליס‬ .‫ אוניברסיטת תל אביב‬.‫ עבודת גמר לתואר מוסמך‬.‫ היבטים פטרוגרפיים וטכנולוגיים‬:3 .‫תל אביב‬ http://www.hadashot- .117 ‫ חדשות ארכיאולוגיות‬.‫ תל בית ירח‬.2005 .‫ ר‬,‫גרינברג‬ .esi.org.il/report_detail.asp?id=138&mag_id=110 .103–98 :132 ‫ קדמוניות‬.‫ מבט חדש על הממגורה בתל בית ירח‬.2006 .‫ ש‬,‫ ופז‬.‫ ר‬,‫גרינברג‬ .‫ הוצאת אריאל‬:‫ ירושלים‬.‫ אתרים ונוף‬,‫ אדם‬:‫ בקעת כנרות‬.1998 .‫ ז‬,‫וינוגרדוב‬ ‫ למשמעותו של 'בנין המעגלים' מתקופת הברונזה הקדומה ג' בבית‬.‫תשמ"ט‬-‫ תשמ"ו‬.‫ ע‬,‫מזר‬ .135–123 :'‫ שנתון למקרא ולחקר המזרח הקדום י‬.‫ירח‬ ‫ הולדת ההביטוס העירוני בארץ ישראל בתקופת הברונזה‬:‫ החיים בעיר‬.2010 .‫ ש‬,‫פז‬ .‫ אוניברסיטת תל אביב‬,‫ עבודה לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה‬.‫הקדומה‬ Albright W. F. 1923. The Location of Tarichea. Annual of the American School of Oriental Research 2–3:29–46. Albright W. F. 1925. Bronze Age Mounds of Northern Palestine and the Hauran. Bulletin of the American School of Oriental Research 19:5–19. Albright W. F. 1926. The Jordan Valley in the Bronze Age. Annual of the American School of Oriental Research 6:13–74. Conder C. R. and Kitchener H. H. 1881. The Survey of Western Palestine, Vol. I. London: Committee of the Palestine Exploration Fund. Delougaz, P. and Haines R. C. 1960. A Byzantine Church of Khirbet al-Kerak (OIP 85). Chicago: Oriental Institute. Eisenberg, E. and Greenberg, R. 2006. Ch.8: Area EY: The Eisenberg–Yogev Excavations, 1981–1982, 1985–1986. In: Greenberg, R., Eisenberg, E., Paz, S. and Paz, Y. 2006. Bet Yerah – The Early Bronze Age Mound, Vol. I: 57 Excavation Reports, 1933–1986 (IAA Reports 30). Jerusalem: Israel Antiquity Authority. Pp. 339–468. Esse, D. L. 1991. Subsistence, Trade and Social Change in Early Bronze Age Palestine (Studies in Ancient Oriental Civilizations 50). Chicago: University of Chicago Press. Getzov, N. 2006. The Tel Bet Yerah Excavations 1994–1995 (IAA Reports 28). Jerusalem: Israel Antiquity Authority. Gophna, R. 1995. Early Bronze Age Canaan: Some Spatial and Demographic Observations. In: Levy, T. E. (ed.). The Archaeology of Society in the Holy Land. London: Leicester University Press. Pp. 269–280. Greenberg, R. 2002. Early Urbanizations in the Levant: A Regional Narrative. London and New York: Leicester University Press. Greenberg, R. 2003. Early Bronze Age Megiddo and Bet Shean: Discontinuous Settlement Sociopolitical Context. Journal of Mediterranean Archaeology 16/1: 17–32. Greenberg, R. 2007. Transcaucasian Colors: Khirbet Kerak Ware at Khirbet Kerak (Tel Bet Yerah). In: Lyonnet, B., ed. Les cultures des Caucase (VIe–IIIe millénaires avant notre ère). Paris: 257–268. Greenberg, R. forthcoming. Traveling in (World) Time: Transformation, Commoditization, and the Beginnings of Urbanism in the Southern Levant. In: T. Wilkinson, S. Sherratt, and J. Bennet (eds.). Interweaving Worlds: Systemic Interactions in Eurasia, 7th – 1st Millennia BC. Oxford: Oxbow. Greenberg, R., Eisenberg, E., Paz, S. and Paz, Y. 2006. Tel Bet Yerah I: Excavation Reports, 1933–1986. (IAA Reports 30). Jerusalem: Israel Antiquity Authority. Greenberg, R., and Eisenberg, E. 2006. Ch.5: Area BS: The Bar-Adon Excavations, Southeast, 1951–1953. In: Greenberg, R., Eisenberg, E., Paz, S. and Paz, Y. 2006. Bet Yerah – The Early Bronze Age Mound, Vol. I: Excavation Reports, 1933–1986 (IAA Reports 30). Jerusalem: Israel Antiquity Authority. Pp. 117– 234. Greenberg, R. and Paz, S. 2006. Chapter 1: The History of Investigations and Excavations at Tel Bet Yerah. In: Greenberg, R., Eisenberg, E., Paz, S. and 58 Paz, Y. Bet Yerah – The Early Bronze Age Mound, Vol. I: Excavation Reports, 1933–1986 (IAA Reports 30). Jerusalem: Israel Antiquity Authority. Pp. 1–16. Greenberg, R. and Paz, S. 2010. Tel Bet Yerah 2007, 2009 (G25-2007, G40-2009). Excavation and Surveys in Israel 122. http://www.hadashot- esi.org.il/reports.asp. Greenberg, R. and Paz, Y. 2005. The Early Bronze Age Fortifications of Tel Bet Yerah. Levant 37: 81–103. Greenberg, R. and Porat, N. 1996. A Third Millennium Levantine Pottery Production Center: Typology, Petrography, and Provenance of the Metallic Ware of Northern Israel and Adjacent Regions. Bulletin of the American Schools of Oriental Research 301: 5–20. Greenberg, R., Wengrow, D., and Paz, S. 2010. Cosmetic Connections? An Egyptian Relief Carving from Early Bronze Age Tel Bet Yerah (Israel). Antiquity 324 Project Gallery (http://www.antiquity.ac.uk/projgall/greenberg324/ ). Herzog, Z. 1997. Archaeology of the City – Urban Planning in Ancient Israel and its Social Implications. (Monograph Series of the Institute of Archaeology No. 13). Tel Aviv: Tel Aviv University, Institute of Archaeology. Iserlis, M. 2009. Khirbet Kerak Ware at Bet Yerah: Segregation and Integration through Technology. Tel Aviv 36/2: 181–195. Joffe, A. H. 1993. Settlement and Society in the Early Bronze Age I and II, Southern Levant: Complementarity and Contradiction in a Small-Scale Complex Society. Sheffield: Sheffield Academic Press. MacGregor J. 1869. The Rob Roy on the Jordan, Nile, Red Sea and Gennesareth, Etc.: A Canoe Cruise in Palestine and Egypt, and the Waters of Damascus. London. Pp. 412–415. Maisler, B., Stekelis, M., and Avi-Yonah, M. 1952. The Excavations at Beth-Yerah (Khirbet el-Kerak) 1944–1946. Israel Exploration Journal 2: 165–173, 218– 229. Milevski, I. I. 2005. Local Exchange in Early Bronze Age Canaan. Unpublished PhD Dissertation. Tel Aviv University. Tel Aviv. 59 Paz, S. 2006a. Chapter 2: Area MS: The Mazar-Stekelis Excavations, 1944–5. In: Greenberg, R., Eisenberg, E., Paz, S. and Paz, Y. Bet Yerah – The Early Bronze Age Mound, Vol. I: Excavation Reports, 1933–1986 (IAA Reports 30). Jerusalem: Israel Antiquity Authority. Pp. 17–52. Paz, S. 2006b. Chapter 3: Area SA: The Stekelis – Avi-Yonah Excavations (Circles Building), 1945–6. In: Greenberg, R., Eisenberg, E., Paz, S. and Paz, Y. Bet Yerah – The Early Bronze Age Mound, Vol. I: Excavation Reports, 1933– 1986 (IAA Reports 30). Jerusalem: Israel Antiquity Authority. Pp. 53–103. Paz, S. 2009. A Home Away from Home? The Settlement of Early Transcaucasian Migrants at Tel Bet Yerah. Tel Aviv 36/2: 196–216. Paz., S. and Paz, Y. 2006. Chapter 9: Minor Excavations, 1933–1977: Areas MK, RV, and BH. In: Greenberg, R., Eisenberg, E., Paz, S. and Paz, Y. Bet Yerah – The Early Bronze Age Mound, Vol. I: Excavation Reports, 1933–1986 (IAA Reports 30). Jerusalem: Israel Antiquity Authority. Pp. 469–485. Paz, Y. and Greenberg, R. 2006. Chapter 6: Area BF: The Bar-Adon Excavations of the Fortifications. In: Greenberg, R., Eisenberg, E., Paz, S. and Paz, Y. Bet Yerah – The Early Bronze Age Mound, Vol. I: Excavation Reports, 1933– 1986 (IAA Reports 30). Jerusalem: Israel Antiquity Authority. Pp. 235–275. Roll, I. 2009. Between Damascus and Megiddo: Roads and Transportation in Antiquity across the Northeastern Approaches to the Holy Land. In: Di Segni, L. Hirshfeld, Y., Patrich, J., and Talgam, R. (eds.). Man Near a Roman Arch: Studies Presented to Prof. Yoram Tsafrir. Jerusalem: Israel Exploration Society. Pp. 1*–20*. Saarisalo A. 1927. The Boundary Between Issachar and Naphtali—an Archaeological and Literary Study of Israel’s Settlement in Canaan. Helsinki. Sukenik, L. 1922. The Ancient City of Philoteria (Beth Yerah). Journal of the Palestine Oriental Society 2: 101–109. Whitcomb, D. 2002. Khirbet al-Karak Identified with Sinnabra. Al-'Usur Al-Wusta. The Bulletin of Middle East Medievalists 14: 1–6. 60 ‫המורשת החלוצית ומקורות הקונפליקט על השליטה בכרך‬ ‫הקדמה‬ ‫במסגרת העבודה להכנת דו"ח על החפירות השונות שנערכו בתל בית ירח בין השנים‬ ‫‪ ,(Greenberg et. al. 2006) 1986–1933‬נאסף לצד החומר המדעי הארכיאולוגי גם מידע‬ ‫נוסף הנוגע לרקע ולסיבות לקיום החפירות‪ ,‬ולהתנהלות סביב נושאים אלו‪ .‬מרבית החפירות‬ ‫בתל נערכו בעקבות פגיעה בעתיקות‪ ,‬או לקראת פגיעה כזו במסגרת תכניות בניה ופיתוח‪.‬‬ ‫המידע שנלמד מאפשר לנו להבין ולתאר את הסיבות והתהליכים אשר הובילו למערך‬ ‫היחסים המורכב סביב תל בית ירח‪ ,‬ובעיקר את הקונפליקט בין בעלי אינטרסים שונים –‬ ‫תושבי האזור ויזמים המעוניינים בפיתוח כלכלי ובנייה בשטח התל‪ ,‬מול ארכיאולוגים‬ ‫המעוניינים בשמירה על העתיקות‪ ,‬חפירות ומחקר‪ ,‬ואפשרויות שימור והצגת העתיקות‬ ‫לציבור‪ ,‬וגופים שונים העוסקים בשמירת טבע ואיכות סביבה‪.‬‬ ‫מקורות המידע‬ ‫החומר המשמש לחקר תולדות הקונפליקט והבנתו נאסף ממקורות המידע הבאים‪:‬‬ ‫• קטעי עיתונות יומית שנאספו על‪-‬ידי החופרים )בעיקר מעיזבון פסח בר‪-‬אדון(‪.‬‬ ‫• תיקים מנהליים מנדטוריים מרשות העתיקות‪ATQ 39/6, 5/8/722, 93/6, 100/6, :‬‬ ‫‪. 445‬‬ ‫• תיקים מדעיים מרשות העתיקות‪ ,‬המתעדים אירועים של פגיעות בתל‪ ,‬מיזמי פיתוח‪,‬‬ ‫מחקר‪ ,‬והחפירות השונות בתל מתקופת המנדט ועד שנות ה‪ 90-‬של המאה ה‪.20-‬‬ ‫• מסמכים מתיקים שונים ב"מכון לבון" )ארכיון העבודה והחלוץ(‪.‬‬ ‫• מסמכים ותמונות מן הארכיון הציוני‪.‬‬ ‫• מסמכים ותמונות מארכיון קיבוץ כנרת‪.‬‬ ‫• תכתובת אישית בין פסח בר‪-‬אדון לחברי קבוצת כנרת )באדיבות שמואל חדש(‪.‬‬ ‫‪61‬‬ ‫• שיחות עם אנשים שהיו מעורבים בתהליכים השונים או עדים להם )אנשי החברה‬ ‫לחקירת ארץ‪-‬ישראל ועתיקותיה‪ ,‬חברי קיבוצים מן האזור‪ ,‬אנשי רשות העתיקות(‪.‬‬ ‫נושאים לדיון‬ ‫לאור הנתונים שנאספו מן המסמכים הרבים‪ ,‬נבחנו בין היתר הנושאים הבאים‪:‬‬ ‫• כיצד החלו החפירות באתר?‬ ‫• האם התקיימו על פי הנהלים?‬ ‫• כיצד התאפשרה בנייה כה רחבת היקף על אתר ארכיאולוגי חשוב כל‪-‬כך?‬ ‫• הקשר בין ארכיאולוגיה‪ ,‬התיישבות ותנועת העבודה במסגרת חפירות החברה לחקירת‬ ‫ארץ‪ -‬ישראל בשנים ‪ :1946–1944‬מה היה המניע לאישור תכניות הבניה ולחפירות‪,‬‬ ‫ומי היה הכוח המניע?‬ ‫• הקשר בין אנשי תנועת העבודה וההתיישבות החדשה לבין הארכיאולוגיה‬ ‫והארכיאולוגים‬ ‫– האישים‪ ,‬הנאומים‪ ,‬והטקסים שליוו את מיזם החפירות בשנים אלו‪.‬‬ ‫• החפירה כערך בפני עצמו‪.‬‬ ‫• חפירות שנות ה‪ 40-‬בתל בית ירח כחפירה העברית הראשונה – האמנם? חפירות אלו‬ ‫מומנו על‪-‬ידי הסתדרות העובדים‪ ,‬והועסקו בהן פועלים יהודיים בלבד‪.‬‬ ‫• נקודת המפנה והמהפך המחשבתי המסמנים את ראשיתו של הקונפליקט‪ :‬מראשית‬ ‫החפירות בשנת ‪ 1944‬ועד סוף עונת החפירות השנייה ב‪ – 1946-‬ההתלהבות‬ ‫וההתגייסות הכללית של אנשי האזור‪ ,‬וגיוס החפירה ותוצאותיה לחיזוק האתוס הציוני‬ ‫ההתיישבותי לפני חפירות אלו; ואחריהן – הארכיאולוגיה כמטרד וכמכשול למפעל‬ ‫ההתיישבות‪.‬‬ ‫• מדוע לא פורסמו תוצאות החפירות ?‬ ‫• תכניות הפיתוח‪ ,‬חפירות ההצלה וגורל התל מקום המדינה ועד ימינו‪.‬‬ ‫• התפתחות הנרטיב ההיסטורי של בית ירח‪ ,‬ומקומה של הארכיאולוגיה בו‪.‬‬ ‫‪62‬‬ ‫מתי מתחילה ההיסטוריה של תל בית ירח?‬ ‫גבעת הכרך‪ ,‬כפי שנודע תל בית ירח בפי איכרי כנרת‪ ,‬מתוארת באופן בולט בפולקלור של‬ ‫ההתיישבות היהודית השיתופית בא"י כמקום של יופי טבעי ונוף מלא השראה‪ .‬אולם בניית‬ ‫הנרטיב ההיסטורי השם בחזית את מפעל ההתיישבות ותולדות הציונות‪ ,‬הייתה כרוכה‬ ‫מראשיתה בעימות עם המציאות בשטח – אתר ארכיאולוגי שהעתיקות הצפונות בו עומדות‬ ‫לרועץ לגורמים המ יישבים המעוניינים בפיתוחו כמשאב קרקע לצרכי חקלאות ונדל"ן‪ .‬הנרטיב‬ ‫ההיסטורי – כפי שעולה מסיפורי ההתיישבות הציונית החדשה – נוטה להתעלם מן‬ ‫ההתיישבות הקדומה במקום‪ ,‬ומייצג באופן מוטה את ההיסטוריה של התל‪ .‬ראוי לזכור‪ ,‬כי‬ ‫ראשית סיפורו של האתר במחצית האלף הרביעי לפנה"ס‪ ,‬בעת ההתיישבות הראשונה בתל‬ ‫עצמו‪ ,‬ולא בראשית המאה ה‪ ,20-‬עת החלה ההתיישבות הציונית בעמק‪.‬‬ ‫שרידי האתר הקדום‪ ,‬אשר ניטש בשלהי ימי הביניים וכונה בדורות האחרונים ח'רבת אל‪-‬כרך‬ ‫)חורבות הכרך(‪ ,‬נראו על פני השטח – כפי שתיארו ותיעדו נוסעים וחוקרים רבים שפקדו את‬ ‫המקום במאות ה‪ .19–18-‬במאה ה‪ 19-‬הוקם על התל ישוב כפרי קטן וקצר ימים )וינוגרדוב‬ ‫‪ .(141 :1998‬ב‪ 1905-‬נרכשו חלקים נרחבים מאדמות דלייקה ואום ג'וני עבור חברת יק"א‪,‬‬ ‫אולם מחציתן – ובהן אדמות הכרך – נמכרה בהמשך לנציגי התנועה הציונית‪ .‬מן הראוי‬ ‫לזכור‪ ,‬כי כל אדמות תל בי ת ירח עד עצם היום הזה הן בבעלות מדינת ישראל והקרן הקיימת‬ ‫לישראל )ראה נספח ב– טבלת רישום גושים וחלקות של תל בית ירח(‪ .‬חלקים מן התל‬ ‫הוחכרו לקבוצת כנרת לצורך פעילויות שונות‪ ,‬כגון חקלאות‪ ,‬אולם הקרקע אינה נמצאת‬ ‫בבעלות הקבוצה‪.‬‬ ‫ביולי ‪ 1908‬הוקמה חוות כנרת בסמוך לתל בית ירח‪ ,‬מצפון לו‪ .‬פעילויות ומאורעות רבים‬ ‫הקשורים לתולדות חצר כנרת התרחשו על התל עצמו‪ .‬ביולי ‪ 1909‬נאספו אנשי העמק‬ ‫באירוע חגיגי‪ ,‬במסגרתו הקימו אנשי חצר כנרת על התל את "גל הרצל"‪ ,‬לציון ‪ 5‬שנים למותו‬ ‫של ב‪.‬ז‪ .‬הרצל‪ .‬מאז התקיים אירוע דומה מידי שנה‪ ,‬ובמשך השנים הוסיפו המשתתפים‬ ‫נדבכי אבנים לגל )וינוגרדוב ‪ .(142 :1998‬בניית מונומנט זה היא נקודת ציון בבניית הנרטיב‬ ‫הציוני של עמק הירדן‪ ,‬עם חזון ההתיישבות בארץ‪-‬ישראל‪.‬‬ ‫‪63‬‬ ‫לאורך השנים עובדו חלקות חקלאיות על התל – ראשית על ידי בנות "חוות העלמות" של‬ ‫חצר כנרת‪ ,‬ואח"כ שטחים נרחבים מן התל המעובדים עד עצם היום הזה על‪-‬ידי חברי קבוצת‬ ‫כנרת‪ .‬בנוסף‪ ,‬הוחל בקבורה בחלקו הצפוני של התל החל מ‪.1911-‬‬ ‫עיר הוילות על הכרך‬ ‫ב‪ 1908-‬אדמות התל נרכשו על‪-‬ידי ארתור רופין‪ ,‬ראש הלשכה הארץ‪-‬ישראלית של הארגון‬ ‫הציוני העולמי‪ ,‬ונמסרו להתיישבות השיתופית הסמוכה בכנרת‪ .‬עם זאת‪ ,‬ב‪ 1911-‬רופין הגה‬ ‫תכנית ראשונה להתיישבות על התל עצמו‪ :‬יסודו של כפר נופש לימי החורף ליהודים עשירים‬ ‫מאירופה‪ ,‬כדי להגשים את אחד מהרעיונות האוטופיים של בנימין זאב הרצל להתיישבות‬ ‫יהודית בארץ‪-‬ישראל‪ .‬אף כי תריסר )מתוך שלושים( חלקות כבר נמכרו למיישבים עתידיים‪,‬‬ ‫התכנית מעולם לא יצאה אל הפועל‪ ,‬והקרקע המשיכה לשמש בעיקר לעיבוד חקלאי‪ .‬בחלקו‬ ‫הצפוני של התל החל להתפתח בזמן זה בית קברות‪.‬‬ ‫בעת הדיונים הראשונים בנושא יעוד הקרקע בראשית המאה ה‪ ,20-‬היו המעורבים מודעים‬ ‫לקיומן של עתיקות ושרידים משמעותיים בתל‪ .‬כאמור‪ ,‬חלק מהשרידים נראו באופן בולט על‪-‬‬ ‫פני השטח‪ ,‬ובנוסף לשרידי בנייה היה התל כולו זרוע חרסים וממצאים נוספים על פני השטח‪.‬‬ ‫אלו תוארו על ידי חוקרים ונוסעים רבים במהלך מאות שנים‪ ,‬ואף תועדו בפירוש על ידי הסקר‬ ‫הבריטי בסוף המאה ה‪) 19-‬ראה פרק תולדות המחקר והחפירות(‪ .‬דומה‪ ,‬אם כן‪ ,‬כי כבר‬ ‫בזמן זה התעלמו תכניות הפיתוח מן הארכיאולוגיה‪ .‬סיפור עיר הוילות‪ ,‬אם כן‪ ,‬אינו רק‬ ‫אנקדוטה מעניינת המהווה "הבזק רעיוני לא ממומש" בהיסטוריה של התל‪ ,‬אלא מהווה‬ ‫נקודת מפתח בקונפליקט המתמשך עד ימינו בין פיתוח ובנייה לבין שימור עתיקות‪ .‬תכנית זו‪,‬‬ ‫אף שלבסוף לא מומשה‪ ,‬היא בבחינת הפעם הראשונה בה "הותר דמו" של תל בית ירח‪,‬‬ ‫והעיקרון הנדל"ני התבסס‪ .‬האינטרס הכלכלי בתל בראשית המאה העשרים הפך לבעל‬ ‫השפעה משמעותית על העתיד‪ ,‬שכן הדגש של ההתיישבות נע בהדרגה מחקלאות לזירות‬ ‫אחרות‪.‬‬ ‫‪64‬‬ ‫בית הקברות של כנרת‬ ‫בית הקברות של כנרת‪ ,‬אשר החל להתפתח ב‪ ,1911-‬מהווה כיום אחד ממוקדי המשיכה‬ ‫העיקריים למבקרים באזור‪ .‬עם זאת – ומבלי להמעיט בחשיבותו ובעניין הרב הקיים‬ ‫בסיפורים השונים השזורים בו – יש לזכור כי בית הקברות נוסד על חלק קטן מתל ארכיאולוגי‬ ‫רחב ידיים‪ ,‬וכי סיפורו מהווה רק חלק ומייצג רק פן אחד של התל ותולדותיו‪ .‬יתרה מזאת‪,‬‬ ‫בית הקברות התפתח תוך פגיעה מתמדת בעתיקות‪ .‬על‪-‬כך מעידים הפריטים‬ ‫הארכיטקטוניים העתיקים הרבים המשולבים בקברים ומצבות בו‪ ,‬ותושבי כנרת שסיפרו על‬ ‫מציאתם של כלי חרס עתיקים בעת חפירת קברים‪.‬‬ ‫מבחינה סטטוטורית – תכנית ג‪ 731/‬מ‪ 1969-‬לא כוללת תכנון מפורט לבית הקברות‪ ,‬אולם‬ ‫כן יש בה קביעה לגבי אישור הגן הלאומי שמדרום – ומכך נגזרת המגבלה על הרחבת בית‬ ‫הקברות דרומה‪ .‬גבולות בית הקברות והגן הלאומי הצמוד מדרום לו מתוארים גם בתמ"א‬ ‫‪ ,13‬ומופיעים במפות ותרשימים של רשות הטבע והגנים )ראה למשל מפה מצורפת בסוף‬ ‫נספח ג(‪ .‬למרות זאת‪ ,‬במשך שנים הורחב בהדרגה בית הקברות באופן לא חוקי אל תוך‬ ‫תחומי הגן הלאומי המאושר הנמצא מדרום – נושא הנמצא בטיפול המועצה לתכנון ולבניה‪.‬‬ ‫לאחרונה‪ ,‬לאחר דיונים רבים‪ ,‬התקבלה החלטה של המועצה לתכנון ובניה שלא לאשר‬ ‫הרחבה זו ולדרוש הסברים מאנשי כנרת באשר לעבודות שנעשו ואופן קבלת ההחלטות‬ ‫)מידע מצח הורוביץ‪ ,‬ארכיאולוג מחוז צפון ברשות העתיקות(‪.‬‬ ‫הפגיעה בתל לצרכי טיפוח והרחבת בית הקברות נמשכה לאורך שנים‪ .‬הרחבה זו – הן‬ ‫הטרסות והן דרך הגישה לכלים מכאניים כבדים שנפרצה במהלך הכשרתה – הביאה לפגיעה‬ ‫בחתך הארכיאולוגי ולהרס עתיקות במספר נקודות במצוק המזרחי של התל ובשטח הסמוך‬ ‫לו )ראה נספח ג – דו"ח של ראשי משלחת החפירות מאוניברסיטת תל אביב על פגיעה‬ ‫בעתיקות מ‪ .(2006-‬בעקבות כך‪ ,‬הגישה רשות העתיקות תלונות נגד עמותת בית הקברות‬ ‫במשטרת ישראל‪ .‬בעקבות התלונות והדו"ח הוחלט על ביצוע חפירה במימון קבוצת כנרת‬ ‫ועמותת בית הקברות‪ .‬לאחר פניית גורמים מן הקיבוץ ומרשות העתיקות‪ ,‬משלחת החפירות‬ ‫של אוניברסיטת תל אביב קיבלה על עצמה את ביצוע החפירה‪ .‬במהלך החפירה נתגלה בין‬ ‫היתר באופן אקראי קו חשמל‪ ,‬המוביל מאוהלו אל מבנה אחסון ושירות שנמצא במרכז בית‬ ‫הקברות‪ ,‬אשר נחפר אל תוך שכבות ארכיאולוגיות ללא היתר וללא ידיעת הגורמים הממונים‬ ‫)בתיקים של רשות העתיקות אין כל תיעוד לבקשת בניה‪ ,‬חפירה או פיקוח במקום בעת‬ ‫הבניה(‪.‬‬ ‫‪65‬‬ ‫באשר לשיפור הדרך והנגשת בית הקברות – יש לזכור כי כל שינוי בתוואי הכביש עשוי‬ ‫להיות כרוך גם בפגיעה בעתיקות‪ .‬לכן – במידה ויאושרו התכניות‪ ,‬יהיה צורך בסלילה באופן‬ ‫שימנע פגיעה ויאפשר כיסוי העתיקות בלבד‪ ,‬או שיתחייבו חפירות נוספות לאורך התוואי‬ ‫החדש‪.‬‬ ‫בית הספר האזורי בית ירח‪ ,‬אוהלו‪ ,‬ובניה נוספת על התל‬ ‫עם מותו של ברל כצנלסון וקבורתו בבית הקברות של כנרת ב‪ ,1944-‬החלו גם התכניות‬ ‫לבניית בית הספר‪ ,‬והמוסד החינוכי‪-‬תרבותי "אוהלו של ברל"‪ .‬התכניות לבניית בית הספר‬ ‫ואוהלו אושרו על‪-‬ידי ממשלת המנדט הבריטי‪ ,‬לאחר מו"מ שחייב קיום חפירות ארכיאולוגיות‪,‬‬ ‫ותוך הטלת מגבלות רבות וברורות על היתרי הבניה‪ .‬בעקבות זאת‪ ,‬החל "מפעל החפירות‬ ‫ע"ש ברל כצנלסון" שמומן ע"י הסתדרות העובדים הכללית‪ .‬את החפירות ניהלו ארכיאולוגים‬ ‫מטעם החברה לחקירת ארץ‪-‬ישראל ועתיקותיה‪ ,‬ועבדו בהן פועלים יהודיים מן האזור‬ ‫ומטבריה‪ .‬בזאת הייתה החפירה בבית ירח לחפירה הישראלית הראשונה – אשר מומנה‪,‬‬ ‫נוהלה ובוצעה כולה על‪-‬ידי מוסדות ואנשים מקרב הציבור היהודי בא"י‪ .‬עובדה זו הייתה‬ ‫נושא לגאווה ולעניין רב‪ ,‬וזכתה להתייחסות בשלל נאומים הקשורים למפעל החפירות‪,‬‬ ‫ובעיתונות היומית בת הזמן‪.‬‬ ‫מן המסמכים השונים ומשיחות שקיימנו עם אנשים עולה‪ ,‬כי הגופים והאישים העיקריים שהיו‬ ‫מעורבים בנושא החפירות בשנות ה‪ 40-‬הם‪:‬‬ ‫• ועד גוש משקי עמק הירדן‪ ,‬ובעיקר חברי קבוצת כנרת )בן‪-‬ציון ישראלי‪ ,‬סטולר‪ ,‬חדש‬ ‫ואחרים(‪.‬‬ ‫• קצין מחוז טבריה מטעם המנדט הבריטי‪.‬‬ ‫• אגף העתיקות המנדטורי )המילטון‪ ,‬מח'ולי‪ ,‬ג'ונס(‪.‬‬ ‫• החברה לחקירת ארץ‪-‬ישראל )בנימין מייזלר )מזר(‪ ,‬וגם מאיר‪ ,‬והארכיאולוגים שטקליס‪,‬‬ ‫אבי‪-‬יונה‪ .‬דוד רמז כחבר במועצה(‬ ‫• ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ‪-‬ישראל )דוד רמז‪ ,‬ראש ההסתדרות(‪.‬‬ ‫‪66‬‬ ‫את התהליך המקדים שהוביל לקיום החפירות ניתן לתאר כדלהלן‪:‬‬ ‫‪ .1‬ועד גוש משקי העמק מגיש בקשה לבנייה על התל לקצין המחוז‪.‬‬ ‫‪ .2‬קצין המחוז מברר את נוהל ההיתר לבניה מול אגף העתיקות ומקבל תשובה‪.‬‬ ‫‪ .3‬קצין המחוז עונה לגוש משקי העמק ומתנה את הבניה בחפירת בדיקה בתל ובפיקוח‪,‬‬ ‫בהתאם לחוק העתיקות‪ .‬הוא מפנה את הגוש למייזלר‪ ,‬כנראה בהמלצת אגף‬ ‫העתיקות‪.‬‬ ‫‪ * .4‬ייתכן שהייתה פנייה אישית למייזלר מראש‪ ,‬עוד לפני הפניה לקצין המחוז‪.‬‬ ‫‪ .5‬גוש משקי העמק פונה לחברה לחקירת א"י‪ ,‬דהיינו למייזלר‪ ,‬בהתאם להמלצת קצין‬ ‫המחוז‪.‬‬ ‫‪ * .6‬ייתכן שהתקיים מו"מ פנימי בין גוש משקי העמק למייזלר במקביל‪.‬‬ ‫‪ .7‬החברה לחקירת א"י פונה לאגף העתיקות המנדטורי בבקשה לקבלת רישיון חפירה‪,‬‬ ‫על פי דרישת קצין המחוז‪.‬‬ ‫‪ .8‬מו"מ מתמשך בין החברה לחקירת א"י לבין אגף העתיקות המנדטורי בנושא העבודה‪,‬‬ ‫היקפה‪ ,‬תנאי שחרור השטח לצורך יישום תכניות הבניה‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫לאחר סיום החפירות מתועדים במסמכים מו"מ ודין ודברים בין הגופים השונים באשר‬ ‫לצורך בהמשך החפירות באתר וליישום תכניות הבנייה‪ .‬דיונים אלו נמשכים גם לאחר‬ ‫קום המדינה ויסוד אגף העתיקות של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫הארכיאולוגיה בתל בית ירח – מעניין בחשיפת "שורשי עברנו" ל"מטרד לעתידנו"‪...‬‬ ‫פרק הזמן שבין ראשית מפעל החפירות לחודשים שלאחר סיומו מסמן‪ ,‬כאמור‪ ,‬את נקודת‬ ‫המפנה המחשבתית‪ ,‬ולמעשה את ראשיתו של הקונפליקט בין פיתוח לשימור בתל באופן‬ ‫ברור‪ .‬מן הכתובים עולה‪ ,‬כי מראשית החפירות בשנת ‪ 1944‬ועד סוף עונת החפירות השנייה‬ ‫ב‪ 1946-‬ניכרת התלהבות והתגייסות כללית של אנשי האזור‪ ,‬המגלים עניין רב בממצאים‬ ‫ונכונים לסייע בכל דבר ועניין‪ .‬דומה‪ ,‬כי קיומם של שרידים משמעותיים במקום נתפס בזמן זה‬ ‫כמשרת את רעיון ההתיישבות וחידוש ימינו כקדם‪ ,‬ועצם קיום החפירה )על היותה חפירה‬ ‫עברית טהורה( ותוצאותיה גויסו לצורך חיזוק האתוס הציוני ההתיישבותי‪ .‬הדבר בא לידי‬ ‫ביטוי גם בעצם קריאת המשלחת "מפעל ארכיאולוגי ע"ש ברל כצנלסון"‪ ,‬אשר יש בה משום‬ ‫כיבוד זכרו לאחר שהלך לעולמו ונטמן בבית העלמין שעל התל מספר חודשים קודם לכן‪.‬‬ ‫‪67‬‬ ‫בפתיחת העונה נערך טקס חגיגי וצנוע ולאחריו סיור בשטח האתר‪ .‬באירוע השתתפו אישים‬ ‫רבים מקרב הגופים המעורבים ביוזמת הבניה והחפירות – חברי המשלחת )מטעם החברה‬ ‫לחקירת א"י(‪ ,‬חברים ממשקי עמק הירדן ונציגי ועד הגוש‪ ,‬דוד רמז מהועד הפועל של‬ ‫ההסתדרות‪ ,‬האלמנה לאה מירון‪-‬כצנלסון ובני משפחה‪ ,‬ואחרים )"דבר"‪" ;18.12.44 ,‬משמר"‬ ‫‪ .(19.12.44‬במהלך הטקס הסביר ב‪ .‬מייזלר )מזר( ראש המשלחת על ערכו ההיסטורי של‬ ‫האתר‪ ,‬ומ‪ .‬סטולר מקבוצת כנרת בירך מטעם נציגי המתיישבים‪ .‬בין היתר אמר‪" :‬זאת דרכנו‪.‬‬ ‫בבואנו לבנות את מפעל עתידנו‪ ,‬מצווים אנו לנעוץ יתד בשורשי העבר‪ .‬לקשור תהליכי‬ ‫היסטוריה קדומים בחזון העתיד‪ ...‬אנו עומדים להעלות כאן שכבה חדשה של ישוב והלוואי‬ ‫שנעשה זאת היטב "‪.‬‬ ‫במהלך העונה משכו החפירות מתעניינים רבים‪ ,‬כפי שמתארת כתבה נרחבת של דורותי‬ ‫קאהן בר‪-‬אדון בפלסטיין פוסט )‪ .(4.5.45‬הכתבה מתארת את תל בית ירח כ"מכה של‬ ‫הארכיאולוגים"‪ ,‬וכוללת תיאור מעמיק של ההיסטוריה של האתר‪ ,‬הממצאים שנתגלו עד‬ ‫אותה עת‪ ,‬אורח החיים של התושבים הקדומים – תוך שימת דגש על נושא החקלאות –‬ ‫והעניין המיוחד שעוררו כלי החרס מטיפוס כלי בית ירח‪ .‬בר‪-‬אדון כותבת‪ ,‬כי למרות שעד כה‬ ‫לא התגלו בחפירה סנסציות לאנשים מן הישוב‪ ,‬האתר מושך המוני מבקרים – לא רק מן‬ ‫האזור‪:‬‬ ‫‪"… Palestine is archaeologically-minded, and despite the fact that this dig‬‬ ‫‪offers no sensations to the layman, there are throngs of visitors, especially‬‬ ‫‪over the weekends. In addition to the Jordan Valley settlers who have a deep‬‬ ‫‪interest in this expedition which may reveal long buried secrets about their‬‬ ‫‪own district, there are many urban visitors. During such digs, one learns of the‬‬ ‫‪existence of numerous "archaeological clubs", scattered in various parts of the‬‬ ‫"…‪country‬‬ ‫בסיום עונת החפירות הראשונה בשטח המיועד לבניית בית הספר‪ ,‬נערך אירוע ובו מאות‬ ‫משתתפים‪ ,‬שכלל סיורים מודרכים ע"י אנשי המשלחת במספר קבוצות ואח"כ כינוס בחדר‬ ‫האוכל בדגניה עם הרצאה של מייזלר על תולדות האתר וחשיבותו‪ ,‬וביקור בתערוכת ממצאים‬ ‫שהוכנה בכיתות בית הספר‪ .‬האירוע ותוצאות החפירות זכו לסיקור נרחב בעיתונות היומית‬ ‫בעברית ובאנגלית‪.‬‬ ‫‪68‬‬ ‫כך למשל ב"על המשמר" )‪" :(20.6.45‬מגילות חיים קדומים שהועלו ממחשכי האדמה אל‬ ‫מול אורו של החקר המדעי נפרשו בשבת שעברה לעיני מאות המסתכלים – חברי משקי עמק‬ ‫הירדן‪ ,‬ילדי בתי‪-‬הספר‪ ,‬חברות הנוער ותלמידי העיר המגוייסים במשקים – שהשתתפו‬ ‫בסיור הקיבוצי שנערך על‪-‬ידי המשלחת הארכיאולוגית של החברה לחקירת ארץ‪-‬ישראל‬ ‫ועתיקותיה בחפירות בית ירח עם סיום העונה הראשונה של החפירות‪".‬‬ ‫במהלך הרצאתו הדגיש מייזלר את העובדה כי החפירות חשפו תרבות מפותחת מאוד‬ ‫שהתקיימה באתר‪ ,‬וכי הכלים החקלאיים שנתגלו בחפירות מצביעים על כך כי התושבים‬ ‫הקדומים היו חקלאים שורשיים‪ .‬בעקבות זאת נכתב במאמר בפלסטיין פוסט‪ ,‬כי החפירה לא‬ ‫רק האירה את העבר‪ ,‬אלא נתנה תקווה לעתיד‪ ,‬לאור הקווים המוצעים ע"י ד"ר לאודרמילק‪.‬‬ ‫גם דבריו של יוסף ברץ‪ ,‬מטעם ההסתדרות‪ ,‬מציגים רוח דומה – לדבריו‪ ,‬קיים סיפוק בכך‬ ‫שלראשונה פועלי א"י השתתפו לא רק בבניין הארץ‪ ,‬אלא גם בחשיפת עברה‪ .‬עוד אמר ברץ‪,‬‬ ‫כי "המפעל הולם בשורשיותו ובהיקפו המדעי את ב‪ .‬כצנלסון )שאת שמו הוא נושא(‪ ,‬בעל‬ ‫השורשים העמוקים‪ ,‬שידע לחשוף אוצרות גנוזים בחיי העם ובתולדותיו"‪.‬‬ ‫גם דברי סטולר בשם משקי העמק משקפים רעיון דומה‪" :‬מפעל החקר המעשי הזה צמח וקם‬ ‫כמו כל פועל‪-‬יצירתנו בארץ – כתולדה ממעשיות המחוברת לקרקע‪ .‬לאחר שהחלטנו להקים‬ ‫על שטח התל את בית הספר החקלאי של משקי עמק הירדן – הועמדנו בפני ההכרח לחקור‬ ‫ולדת מה טמון בקרקע זה‪ – .‬וכך מתקשר מפעלנו ההווה‪ ,‬היונק משורשי‪-‬קרקע עם שרידי‬ ‫עבר המושרשים בהיסטוריה הקדומה שלנו‪".‬‬ ‫המאמר ב"על המשמר" מסכם כך‪" :‬הסיור וההסברות נמשכו כ‪ 4-‬שעות‪ ,‬ומאות החברים‬ ‫חזרו למשקיהם חדורי הכרה‪ ,‬כי אכן מבצע מדעי גדול כאן של גילוי שרידי תרבות עתיקה –‬ ‫עברית וכללית – הראוי להמשך‪ ,‬להרחבה ולביסוס‪".‬‬ ‫דומה‪ ,‬אם כן‪ ,‬כי החיפוש אחר הקשר בין העבר לעתיד – דרך המכנה המשותף של עבודת‬ ‫האדמה ובניין הארץ – היווה חלק חשוב מן הנרטיב בזמן זה‪ ,‬וכי העניין בחפירות‬ ‫ובתוצאותיהן היה רב‪.‬‬ ‫אולם עם תום החפירות‪ ,‬כאשר התבררה חשיבות הממצאים‪ ,‬והובהר על‪-‬ידי אגף העתיקות‬ ‫כי יש להטיל מגבלות חמורות על הבניה‪ ,‬חל שינוי בולט בגישה מצד המתיישבים‪ .‬מן‬ ‫המסמכים השונים עולה‪ ,‬כי מזמן זה נתפסת הארכיאולוגיה על‪-‬ידם כמטרד וכמכשול למפעל‬ ‫ההתיישבות‪.‬‬ ‫‪69‬‬ ‫מן המסמכים עולה כי בניית מבני ביה"ס החלה ב‪ 1946-‬לאחר סיום עונת ההשלמה של‬ ‫החפירות‪ ,‬שכללה חפירה עד קרקע בתולה במספר חתכים לאורך תעלת החפירה‪ .‬בתיקי‬ ‫רשות העתיקות מופיע מכתב מאת רות עמירן ובו היא מצטטת מכתבים של מנהל מחלקת‬ ‫העתיקות המילטון מ‪ 14.11.45-‬ומ‪ .8.5.46-‬במכתבים דורש להשאיר ללא פגע את המבנה‬ ‫ההלניסטי הגדול שנתגלה בעת החפירות בשטח המיועד בו נבנה ביה"ס )דרישה אשר ממנה‬ ‫התעלמו – ש‪.‬פ‪ ,(.‬ולנהל חפירה של כל שטח המבנים המיועדים או לפחות פיקוח ארכיאולוגי‬ ‫בעת חפירת היסודות של מבני ביה"ס הנוספים‪ .‬גם דרישה זו לא מולאה‪ ,‬ואין כל תיעוד‬ ‫לחפירה נוספת או פיקוח ארכיאולוגי בעת חפירת היסודות והקמת מבני ביה"ס )ש‪.‬פ‪ .(.‬בית‬ ‫הספר נחנך לבסוף ב‪.1947-‬‬ ‫בראשית ‪ 1947‬הוגשה ע"י דוד רמז ובנציון ישראלי למחלקת העתיקות בקשה לאישור‬ ‫התכנית לבניית אוהלו‪ ,‬הכוללת את מבני המוסד החינוכי‪ ,‬ומזח ומתקנים על שפת האגם‪ ,‬וגן‬ ‫ואמפיתיאטרון מדרום ומצפון לחפירה )מא‪ .(3.2.47 ,5/14/1/‬עם זאת‪ ,‬לא נמצא בתיקים‬ ‫שום מסמך המעיד על אישור תכניות הבניה על‪-‬ידי המילטון ומחלקת העתיקות‪ .‬אבן הפינה‬ ‫לאוהלו הונחה בשטח החפירות של בנין המעגלים ובית המרחץ‪ ,‬אולם בניית המוסד החלה‬ ‫לבסוף מדרום לחפירה זו‪ ,‬תוך פיקוח ארכיאולוגי מועט בעת חפירת היסודות בשנת ‪.1949‬‬ ‫ב‪ 1949-‬מתחדשות‪ ,‬אם כן‪ ,‬עבודות הבניה וחפירות ההצלה הארכיאולוגיות ברחבי התל‪,‬‬ ‫שנמשכו לסירוגין עד מחצית שנות ה‪ .90-‬הבעיות והמתחים בין תכניות הפיתוח בשטח התל‪,‬‬ ‫לבין ה צורך בשימור אתר מרכזי זה וקיום חפירות ארכיאולוגיות ומחקר נאות‪ ,‬מתועדים‬ ‫במסמכים רבים במהלך שנים אלו‪ ,‬ועד היום‪.‬‬ ‫בפרק הזמן שחלף מסוף המנדט הבריטי‪ ,‬מלחמת העצמאות וקום המדינה‪ ,‬דרך הקמת‬ ‫מחלקת העתיקות של מדינת ישראל )יולי ‪ ,(1948‬ועד כניסתה לתפקוד מלא‪ ,‬אין כל טיפול‬ ‫בנושא החפירות והבניה בתל בית ירח או מסמכים המתייחסים לכך‪ 2.‬הפעילות היחידה‬ ‫המתועדת בנוגע לתל בזמן זה‪ ,‬היא הכנסתו לרשימת "מקומות היסטוריים" שהוכנה ביוני‬ ‫‪ 1948‬על‪-‬ידי מייזלר ואחרים‪ ,‬במטרה להגדיר את האתרים שיש צורך בשמירה עליהם‪,‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מחלקת העתיקות נוסדה ב‪ ,27.7.48-‬לאחר פניות רבות לשר דוד רמז‪ ,‬וצורפה למשרדו – משרד העבודה והבניה‪.‬‬ ‫במהלך השנה הראשונה לפעילותה‪ ,‬חלק גדול מאנשי המחלקה‪ ,‬הנהלים‪ ,‬והמשכורות נשארו לפי מתווה אגף העתיקות‬ ‫המנדטורי‪ .‬ב‪ 26.9.49-‬הועברה המחלקה למשרד החינוך‪ .(Kletter 2006: 11) .‬לפיכך‪ ,‬נראה שבשנה זו עסקו בגיבוש‬ ‫המחלקה והגדרתה‪ ,‬לכן אין מסמכים או פעילות ספציפית בנוגע לתל בזמן זה‪.‬‬ ‫‪70‬‬ ‫לאחר פירוק הסמכות המנדטורית שפיקחה עליהם לפני כן )‪ .(Kletter 2006: 11–12‬בין ‪16‬‬ ‫האתרים המוגדרים ב"אזורים עבריים" של הארץ‪ ,‬צוין תל בית ירח שתואר כאתר כנעני‬ ‫בעיקרו )יחד עם בית שאן(‪ .‬דומה שאנשי עמק הירדן – בעיקר קב' כנרת והועד להקמת‬ ‫אוהלו – ניצלו תקופה זו של חוסר פיקוח לאחר הפסקת המו"מ עם מחלקת העתיקות‬ ‫המנדטורית לצורך קידום תכניות הבניה על התל‪ ,‬חרף העובדה שלא ניתנו לכך כל האישורים‬ ‫הדרושים‪ .‬לאחר כניסתה של מחלקת העתיקות לתפקוד מלא תחת משרד החינוך‪ ,‬החל‬ ‫מאוקטובר ‪ 1949‬מתקיימת התכתבות נמרצת בין רות עמירן )מפקחת מטעם מחלקת‬ ‫העתיקות‪ ,‬מרחב צפון(‪ ,‬שמואל ייבין )מנהל מחלקת העתיקות(‪ ,‬פ‪.‬ל‪.‬א‪ .‬גאי שחפר בשטח‬ ‫בשנים ‪ ,1950–1949‬מייזלר )יו"ר החברה לחקירת א"י ועתיקותיה(‪ ,‬בנציון ישראלי )ועד גוש‬ ‫משקי עמק הירדן‪ ,‬קב' כנרת(‪ ,‬מנהל ביה"ס )סטולר‪ ,‬קב' כנרת(‪ ,‬דוד רמז )ההסתדרות והועד‬ ‫להקמת אוהלו(‪ ,‬ג‪ .‬לנדאו )אגף לבינוי עיר וכפר‪ ,‬טבריה(‪ .‬תכתובת זו חושפת מאבק כוחות‬ ‫של ראשי המתיישבים מול אגף העתיקות‪ ,‬ובמסגרתה מבקשים ראשי המתיישבים בעמק‬ ‫להרחיב את תכניות הבניה בביה"ס ובאוהלו )אשר – כאמור – מעולם לא אושרו במלואן(‪,‬‬ ‫תוך שימוש בנרטיב המחייב את ההתיישבות ובניין הארץ לפני הכול – לו התנגדו לפני כן‬ ‫הבריטים‪.‬‬ ‫ההתכתבות‪ ,‬הדו"חות וסיכומי הפגישות בין רות עמירן‪ ,‬שמואל ייבין‪ ,‬ובנציון ישראלי במהלך‬ ‫אוקטובר–דצמבר ‪ 1949‬מעלים את התמונה הבאה‪:‬‬ ‫מבחינה מדעית השטח למעשה מעולם לא שוחרר לבניה‪ ,‬והגורמים במחלקת העתיקות‬ ‫עומדים על חשיבותו הרבה למחקר‪.‬‬ ‫אף שחלק מן החומר הנוגע למו"מ עם אגף העתיקות המנדטורי נותר ברוקפלר )ולא היה זמין‬ ‫עד ‪ – 1967‬ש‪.‬פ‪ ,(.‬העתקים של כל התכתובות היו גם בתיקי בית ירח של החברה העברית‬ ‫לחקירת א"י‪ .‬הן עמירן והן ייבין חיפשו היטב‪ ,‬ולא נמצא בהם שום הסכם מפורש עם מחלקת‬ ‫העתיקות של ממשלת המנדט בנוגע לשחרור השטח‪ .‬לדברי עמירן‪ ,‬המו"מ לא הסתיים לפני‬ ‫שנגמר המנדאט‪ .‬גם ייבין )מכתב לישראלי‪ – 6.1.50 ,‬תשובה למכתב מ‪ (28.12.49-‬מבקש‬ ‫מישראלי להמציא את האישור האמור שהתקבל לטענתו‪ ,‬שכן הוא לא מצא כזה‪ .‬הוא אף‬ ‫מדגיש כי משיחות אישיות עם המילטון ידוע לו שהאחרון "התנגד לכל מעשה‪ ,‬נטיעה או‬ ‫בניה‪ ,‬בחלק הצפוני של התל בין מקום החפירות ובית‪-‬הקברות" )הדגשים במקור‪ ,‬ש‪.‬פ‪.(.‬‬ ‫יצוין כי כיום‪ ,‬כאשר כל התיקים של רשות העתיקות – כולל אלו המנדטוריים שהיו מצויים‬ ‫ברוקפלר – ברור כי מעולם לא התקבלה הסכמה לשחרור כולל של השטח ואישור מלא של‬ ‫תכניות הבניה של אוהלו‪.‬‬ ‫‪71‬‬ ‫עמירן מדגישה‪ ,‬כי התמקדות הדיון בשאלה האם נחתם הסכם מטעם המילטון או לא אינה‬ ‫העיקר‪ ,‬והטלת האחריות על גורמים שכבר אינם קיימים )"האחריות כולה על המחלקה‬ ‫והחברה‪ ,‬ולא נוכל שוב פעם לחזור ולהטיל את האחריות על ממשלה שחלפה!"( תוביל‬ ‫לאבדן שטח העתיקות החשוב הזה לתמיד‪ .‬לדבריה‪" ,‬הועד‪-‬הפועל עשה אולי יותר ממש‬ ‫שנדרש ממנו כדי "לקנות" או יותר נכון "לפדות" את השטח למטרת "אהלו""‪ .‬ולכן "מן הראוי‬ ‫איפוא לעלות מעל לצורה החיצונית של השאלה ולחפש באופן דחוף פתרון מעשי מוצלח‪ :‬את‬ ‫הבניה אין למנוע‪ .‬אפשר רק לדחותה לחצי שנה א ושנה‪ .‬במשך הזמן הזה צריך המקום‬ ‫להיחפר‪ .‬יש לפנות למקורות מימון חיצוניים‪ ,‬אולי ע"י מר דלוגץ' )שיקאגו(‪ ,‬שהראה‬ ‫התעניינות מיוחדת במקום‪".‬‬ ‫בדו"חות שכתבה‪ ,‬ממליצה עמירן גם להשקיע בשימור בניין המעגלים ובהשלמת חפירה‬ ‫מתחת לבית המרחץ להשלמת התכנית )דו"ח מ‪ ,7.11.49-‬תיק פ‪/‬בית ירח‪ .(2/‬לדבריה‬ ‫הוצאות השימור לבניין אינן גדולות‪ .‬יש לציין כי חישובים של עלות וצרכי שימור הבניין נעשו‬ ‫עוד בזמן המנדט כל‪-‬ידי אנשי מחלקת העתיקות‪ ,‬מתוך כוונה ברורה לשמר אותו ולהציגו‬ ‫לקהל )מכתבים ודו"חות של המילטון ומח'ולי בתיק מנדטורי ‪.(ATQ/445‬‬ ‫בדו"ח שכתבה עמירן לאחר ביקור בתל עם ייבין ואחרים ביום ‪ 7.11.49‬עולה‪ ,‬כי דרומית‬ ‫לשטח בניין המעגלים מיד מדרום לגדר נחפרו כבר יסודות ל"אהלו"‪ ,‬והממצאים בשפך‬ ‫שהוצא מעידים על הרס שכבות עתיקות לעומק של כ‪ 2-‬מ' עד כה‪ .‬מכתבים קודמים של ייבין‬ ‫לישראלי מעידים כי לא ניתנה כל הסכמה לתחילת ביצוע העבודות‪ ,‬וברור כי הוחל בהן ללא‬ ‫פיקוח ארכיאולוגי כנדרש‪ .‬עם זאת‪ ,‬לאחר שהתגלה הדבר‪ ,‬נשלח בר‪-‬אדון לפקח על המשך‬ ‫חפירת היסודות‪ .‬ב‪ 5.12.49-‬מבקרת שוב עמירן במקום‪ ,‬בהדרכתו של בר‪-‬אדון‪ ,‬ומסכמת‬ ‫בדו"ח בין היתר את הדברים הבאים‪" :‬מר בר‪-‬אדון עשה את כל האפשרי בהשגחה כזאת‪...‬‬ ‫]הוא[ מספר שבתכנית המוסד הבונה)מר ישראלי בשם ההסתדרות( לבנות עוד בניינים‬ ‫רבים בשטח שבין "אהלו" לבין בנייני בית הספר המרכזי‪.‬‬ ‫לפי דעתי יהיה זה משום פשע משווע אם בנייה כזו תצא לפועל ללא חפירה ארכיאולוגית‬ ‫מוקדמת‪ ,‬יסודית וממשית‪ .‬אנחנו יודעים שלמעשה אין שום ממשות בהשגחה כמו זו הנעשית‬ ‫כעת‪ .‬לדעתי ההסכם שנעשה בין מחלקת המנדאט לבין ההסתדרות אינו שוקל‪ ,‬ויש להבהיר‬ ‫למוסדות ההסתדרות והמשלה שלא תנאי ההסכם קובעים כאן אלא ההכרח המדעי‬ ‫ואחריותנו כלפי המדע וכלפי תרבותנו‪.‬‬ ‫‪72‬‬ ‫יש לחזור ולהבהיר להם שאין מקימים בית‪-‬תרבות לזכרו של איש תרבות מובהק תוך כדי‬ ‫הריסת שרידי תרבות שלא נלמדו ולא נודעו לנו עדיין כל‪-‬צרכם‪ .‬יש להבהיר להם שהחומר‬ ‫שהוצא בחפירות הקודמות נשאר ברובו המכריע במוזיאון רוקפלר‪ ,‬ועיבודו והסקת מסקנות‬ ‫הם בגדר הנמנע‪.‬‬ ‫מר בר‪-‬אדון שהיה נוכח בטקס יציקת היסודות שמע מפיו של שר התחבורה ]דוד רמז‪ ,‬ש‪.‬פ‪[.‬‬ ‫דברי הערכה מיוחדים על ערך המקום וכן הבטחה שעל הממשלה המלאכה לגמור את‬ ‫החפירה במקום‪.‬‬ ‫בעניין בית‪-‬ירח עלינו‪ ,‬ביחד עם החברה העברית כולה‪ ,‬לעמוד על דרישותינו‪".‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬בדו"ח מיום ‪ ,22.12.49‬מתעדת עמירן שיחה שהתקיימה בתאריך זה בין ייבין לבין‬ ‫בנציון ישראלי בנושא הקמת מבנים נוספים בשטח שמדרום למבני "אהלו" שכבר בבניה‪.‬‬ ‫ישראלי טען שכל המבנים מהווים חלק מן התכנית שהוגשה בשעתו לאישור מחלקת‬ ‫העתיקות‪ ,‬וייבין הודיע שיבדוק אם תשעת המבנים הנוספים נכללו בהסכם‪ .‬אולם במכתב מ‪-‬‬ ‫‪ 6.1.50‬מביע ייבין התנגדות נחרצת להמשך הבניה‪" :‬אך דבר אחד מובן מאליו; והוא התברר‬ ‫עוד יותר לאחר עיון בחומר שאותו הביא מר בר‪-‬אדון מבית ירח בתוצאות השגחתו בשעת‬ ‫חפירת היסודות לבניין המרכזי‪ .‬אי‪-‬אפשר להוסיף שם בניינים ללא חפירה קודמת‪ .‬לפיכך‬ ‫הנני מבקשך לבלי לגשת להוספת שום בניינים לפני שתיערך חפירה נוספת‪ .‬לפי שעה יש‬ ‫לטפל רק בהקמת הבניין המרכזי וסיומו‪".‬‬ ‫בתשובה כותב ישראלי )‪" (10.1.50‬אין אנו יכולים להסכים עם זה"‪ ,‬ומודיע כי בכוונתם לבנות‬ ‫בכל השטח שמדרום לבניין המעגלים ללא חפירות ארכיאולוגיות נוספות‪ ,‬גם אם יימצא להן‬ ‫מימון‪ .‬אם יהיה כזה‪ ,‬יש להפנותו לשטח שמצפון לבניין המעגלים‪ ,‬שם הם מתעתדים‬ ‫להכשיר ונטוע את הגן והתיאטרון‪ .‬הוא מודיע כי העבודות יחודשו בהקדם‪ ,‬ועל בר‪-‬אדון‬ ‫להתייצב לפקח בזמן שנקבע על‪-‬ידם ללא השתהות‪ .‬ישראלי מתחמק משאלת קיומו של‬ ‫רישיון בניה מטעם המילטון‪ ,‬ומתייחס אליו כאילו ניתן – אף שלא כך הדבר‪ .‬וכותב‪" :‬אשר‬ ‫לרישיון שקיבלנו בשמנו – אשתדל למוצאו ולהמציאו לך‪ ,‬אולם אודה‪ ,‬כי לא תוקפו המשפטי‬ ‫של הרישיון הוא המכריע בעיני‪ ,‬אלא הקמת המפעל‪ .‬אהלו יחד עם ביה"ס החקלאי ע"ש ד"ר‬ ‫רופין יהוו יחד את השכבה החדשה אעיז לומר – המפוארת‪ ,‬של תל בית ירח הקדומה‪ ,‬אשר‬ ‫למענה נעשתה החפירה המוצלחת מאוד בשכבותיה הקודמות‪".‬‬ ‫‪73‬‬ ‫עוד הוא מוסיף‪" :‬הפעילות הרבה שלנו במשך שנים יחד עם אנשי החברה לחקירת א"י‬ ‫ועתיקותיה הביאה את ממשלת המנדט לתת את הרישיון המבוקש למרות רצונה‬ ‫והתחמקויותיה‪ ,‬כי באותה תקופה לא רצתה או ממשלה רשעה – מטעמים שלה – לתת‬ ‫לבנות מסביב לים כנרת‪ .‬עכשיו משזכינו לתמורה הגדולה – הפכה היא את אותו הרישיון –‬ ‫לרישיון מתוך רצון וסע – הלא כן?"‪.‬‬ ‫במכתב נוסף מן ה‪ ,25.1.50-‬שוב מודיע ישראלי כי העבודות יבוצעו לשיטתו‪ ,‬וכי כל חפירה‬ ‫נוספת – אם תהיה – תיערך בשטח המיועד לגן ולתיאטרון מצפון‪ ,‬ולא בשטח המיועד‬ ‫למבנים הנוספים של אוהלו‪ .‬הוא נוקט לשון חריפה ואף מאיימת כלפי ייבין וכותב‪" :‬זה יחסוך‬ ‫קושי גדול לעבודת הבנייה וימנע בעד מצב חמור אשר עלול להתהוות‪ ,‬ואשר אנחנו בשום‬ ‫פנים לא נישא באחריותו‪ .‬מצאתי שמחובתי ל ה ז ה י ר על כל לפני התחלת החפירה ולהציע‬ ‫שוב את ההצעה הזו‪ ,‬ועליך‪ ,‬מר ייבין‪ ,‬לשקול בדבר‪".‬‬ ‫בהמשך עולה‪ ,‬כי ישראלי סירב לשלם את שכרו של בר‪-‬אדון שעסק בעבודת הפיקוח בעת‬ ‫חפירת היסודות; זאת למרות שהפיקוח ומימונו היו תנאי לקבלת רישיון הבנייה‪ .‬מכתבים‬ ‫ממייזלר – החברה לחקירת א"י‪ ,‬ומייבין – מחלקת העתיקות‪ ,‬מבקשים מישראלי לבוא ולקיים‬ ‫דיון למציאת פתרונות הולמים‪.‬‬ ‫במהלך השנים ‪ 1953–1950‬ממשיכות העבודות לפיתוח התל והבניה בו‪ ,‬ובמקביל חפירות‬ ‫ופיקוחים‪ .‬בחלקו הצפוני של התל הוחל בחפירות בדיקה בשטח שיועד להכשרת הגן‬ ‫והאמפיתיאטרון‪ .‬חפירות אלו התבצעו על‪-‬ידי גאי ובר‪-‬אדון‪ .‬אולם גילויי המתחם המבוצר‬ ‫הגדול )הארמון האסלאמי הקדום‪ ,‬שזוהה אז כבית כנסת( הוביל לחפירות שהתארכו מעבר‬ ‫לצפוי‪ .‬בעקבות זאת‪ ,‬לא אושרו התכניות לגינון ולהקמת התיאטרון מצפון לאוהלו‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫הוחל בשנות החמישים בבנייתו ללא האישורים הדרושים – כפי שניתן לראות בשטח עד‬ ‫היום‪ .‬התיאטרון נמצא בשטח בו נערכה החפירה בעקבות הרחבת בית הקברות והפגיעה‬ ‫בעתיקות בשנת ‪) 2007‬ראה נספח ג(‪ .‬הוא מופיע‪ ,‬כאמור‪ ,‬בתכניות ישנות לפיתוח התל‬ ‫ובנית "אוהלו"‪ ,‬אולם בנייתו לא אושרה על‪-‬ידי הגורמים המוסמכים‪ .‬אבני הבניה של‬ ‫התיאטרון הן כולן אבני גזית עתיקות שנאספו או פורקו ממבנה הארמון האומאיי הסמוך‪.‬‬ ‫)לבניה היה אחראי מרדכי חדש‪ ,‬אשר אסף את האבנים – עדות אישית משמוליק חדש(‪.‬‬ ‫במקביל‪ ,‬בשנת ‪ 1950‬הוחל בהרחבת בית הספר והקמת מבנים נוספים‪ .‬מחליפת מכתבים‬ ‫ומברקים בין ייבין למנהל ביה"ס סטולר עולה‪ ,‬כי הוחל בעבודות ללא אישור‪ ,‬ורק לאחר מכן‬ ‫ביקשו אנשי ביה"ס פיקוח ארכיאולוגי‪ .‬ייבין מפציר במברק דחוף בסטולר שלא לחפור את‬ ‫היסודות באופן קבלני‪ ,‬אלא בזהירות ותחת פיקוח בלבד‪ .‬בנוסף‪ ,‬גילתה עמירן במקרה בעת‬ ‫‪74‬‬ ‫סיור כי הוחל בחפירת יסודות למבנה פרייה חדש – ללא בקשה או מתן כל אישורים מטעם‬ ‫אגף התכנון והבניה בטבריה‪ ,‬או מחלקת העתיקות‪ .‬גם לכאן נשלח מפקח )ב‪ .‬רבני( לפיקוח‬ ‫וחפירה בהמשך העבודה‪ ,‬לאחר שכבר נגרם נזק ניכר‪.‬‬ ‫התכתובת והמסמכים השונים בארכיונים‪ ,‬משקפים רטוריקה מתנשאת ואף תוקפנית מצד‬ ‫המתיישבים – גוש משקי עמק הירדן‪ ,‬ובעיקר קבוצת כנרת‪ ,‬ומעשים תוקפניים לא פחות של‬ ‫פגיעה בעתיקות‪ ,‬המהווים עבירה על החוק פעם אחר פעם‪ .‬כל אלו נמשכים עד עצם היום‬ ‫הזה‪.‬‬ ‫עתיקות בית ירח כאתר תיירות – גן לאומי תל בית ירח‬ ‫לאורך עשרות שנים עוררו החפירות השונות שנערכו בתל בית ירח עניין‪ ,‬ומשכו קהל רב‬ ‫מקרב תושבי האזור והציבור הרחב‪ .‬כבר בעת עבודות כביש טבריה–צמח בראשית שנות ה‪-‬‬ ‫‪ '20‬הזמינו אנשי גדוד העבודה את פרופ' סוקניק לבחון את הממצאים שנתגלו במהלך סלילת‬ ‫הדרך‪ ,‬ולהרצות לפניהם על האתר וחשיבותו‪ .‬כפי שתואר כאן‪ ,‬ב‪ 1945-‬במהלך עונת‬ ‫החפירות הראשונה של משלחת החברה לחקירת א"י ועתיקותיה‪ ,‬הגיעו מתעניינים רבים‬ ‫מכל קצוות הארץ‪ ,‬ובסוף העונה נערך אירוע ובו מאות משתתפים‪ ,‬שכלל סיור בשטח‬ ‫החפירה‪ ,‬הרצאה על האתר וממצאי החפירה‪ ,‬תערוכה של הממצאים‪ ,‬ונאומים של אישים‬ ‫רבים‪ .‬גם לאחר עונת החפירות השנייה של החברה בחלק הצפוני של התל )‪ ,(1946‬היה‬ ‫סיור דומה‪ .‬במסגרת הכינוסים השנתיים של החברה לחקירת ארץ‪-‬ישראל ועתיקותיה‪ ,‬אשר‬ ‫מתקיימים מידי שנה בסוכות‪ ,‬נערכו מספר סיורים‪ ,‬הרצאות ותערוכה של ממצאים מן‬ ‫החפירות בבית ירח‪ .‬הכינוס בשנת ‪ 1952‬אף התקיים בתל בית ירח עצמו )באוהלו(‪,‬‬ ‫והשתתפו בו גם כן מאות אנשים‪ .‬החפירות לאורך כל שנות ה‪ 50–40-‬עוררו עניין וזכו‬ ‫לסיקור רב גם בעיתונות היומית‪.‬‬ ‫עניין רב עורר המתחם המבוצר שחפר בר‪-‬אדון בין בית הקברות לאוהלו בשנים ‪–1950‬‬ ‫‪ ,1953‬שכן המבנה המרכזי בו זוהה על‪-‬ידי אנשי מחלקת העתיקות והחופר כבית כנסת‬ ‫מתקופת המשנה והתלמוד‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1969‬אושר השטח בין אוהלו לבית הקברות כגן לאומי ארכיאולוגי‪ .‬האזור של בניין‬ ‫המעגלים ו"בית הכנסת" הוכשרו לקהל הרחב – כולל שילוט והכשרת שבילים‪ .‬המקום היה גן‬ ‫‪75‬‬ ‫לאומי פעיל במהלך שנות ה‪ .80–70-‬שלטי המתכת הללו נמצאו על‪-‬ידינו בבואנו לנקות את‬ ‫השטח בשנת ‪ ,2002‬וחלקם נמצאים במקום גם כיום‪ .‬ידוע לי מאדם שעבד בשנים אלו כגנן‬ ‫באוהלו‪ ,‬כי לקראת כל סוף שבוע היה מתפקידו לנקות את רצפת הפסיפס של המצודה‪.‬‬ ‫בשנים אלו היה האתר מתוחזק ומטופל מבחינת ניקיון וצמחיה‪ ,‬על‪-‬ידי אנשי אוהלו וקבוצת‬ ‫כנרת‪ .‬במהלך שנות ה‪ ,80-‬עקב אי‪-‬אכיפת סמכויות של רשות הטבע והגנים‪ ,‬הוזנח המקום‬ ‫ובהדרגה כוסה בצמחיית פרא ובקוצים‪ .‬לאחר מספר שנים‪ ,‬בזמן חפירת ההצלה שבוצעה‬ ‫לאורך תוואי הכביש בחלק הדרומי של התל ב‪ ,1995–1994-‬כוסו חלק מן השרידים באופן‬ ‫מכוון על ידי הרשות‪ ,‬והגן הוזנח לחלוטין‪ .‬חברי קבוצת כנרת הניחו מנעול על השער ונוהגים‬ ‫בו מאז כבשטח פרטי שלהם )כך גם מולנו – חברי משלחת החפירות מאוניברסיטת תל אביב‬ ‫– כשהגענו לשטח בראשית הבדיקות והחפירות באתר(‪ .‬בנוסף לסגירת השטח‪ ,‬נעשה בו‬ ‫שימוש לצורך השלכת אשפה ופסולת בניין‪ ,‬ונעשתה בו פגיעה מתמשכת בעתיקות‪ ,‬ללא‬ ‫אכיפה מצד הגורמים האחראיים במשך זמן רב‪.‬‬ ‫בין היתר הוכשר מגרש חניה גדול בחלק המערבי של הגן‪ ,‬נשתלו שיחים לאורך שוליו‪ ,‬והוקם‬ ‫מבנה שירותים קבוע‪ .‬על‪-‬פי שמוליק חדש )קב' כנרת(‪ ,‬נועדו המגרש והשירותים לשמש את‬ ‫המבקרים בבית הקברות‪ .‬אולם השער ומבנה השירותים נעולים דרך קבע‪ .‬בין היתר עקב‬ ‫סגירת השטח והגדרתו כשטח פרטי של כנרת‪ ,‬לא נעצרה הפלישה לשטח הגן הלאומי בזמן‪,‬‬ ‫ורבות מן הפגיעות בשרידים הארכיאולוגיים זוהו רק בדיעבד‪.‬‬ ‫המצב כיום והגורמים המעורבים‬ ‫במהלך העשור האחרון זוהו על‪-‬ידי חברי משלחת החפירות מספר פגיעות חוזרות ונשנות‬ ‫בתל‪ ,‬הן בשטח הגן הלאומי – כפי שתואר ותועד )ראה למשל נספח ג‪ ,‬להלן(– והן במצוק‬ ‫הדרומי‪-‬מזרחי של התל בחוף ירדן–כנרת‪ ,‬ובשוליים המערביים של התל‪ .‬הפגיעות בשטח‬ ‫הגן הלאומי כוללות את הרחבת בית הקברות והרס העתיקות שנלווה אליה‪ ,‬והשלכת פסולת‬ ‫בניין וגזם על עתיקות בשטח הגן‪ .‬בחוף נעשו חיתוכים מכוונים של החתך‪ ,‬תוך הרס חלקים‬ ‫מחומת לבנים מתקופת הברונזה הקדומה‪ ,‬אשר נראית בו‪ .‬בצד המערבי של התל נפגעה‬ ‫במספר נקודות באופן ממשי חומת האבן של העיר מתקופת הברונזה הקדומה‪ ,‬עקב חריש‪,‬‬ ‫הזזת עפר ופסולת על‪-‬ידי כלים מכאניים כבדים‪ ,‬והשלכת אשפה בשולי השדה‪ .‬כל הפגיעות‬ ‫דווחו והועברו לטיפול רשות העתיקות‪.‬‬ ‫‪76‬‬ ‫מאז ראשית עבודת המשלחת באתר‪ ,‬נמצאים חבריה בקשר מתמיד עם גורמים רבים באזור‬ ‫– אנשי קבוצת כנרת‪ ,‬אחוזת אוהלו‪ ,‬בית הספר האזורי‪ ,‬בעלי תפקידים שונים במועצה‬ ‫האזורית עמק הירדן‪ ,‬אנשי מנהלת הכנרת ורשות הניקוז‪ ,‬החברה להגנת הטבע ושביל סובב‬ ‫כנרת‪ ,‬רשות הטבע והגנים‪ ,‬רשות העתיקות ועוד‪.‬‬ ‫התבטאויותיהם של אחדים מבעלי התפקידים בקב' כנרת עימם אנו באים במגע‪ ,‬עושות‬ ‫שימוש דומה ברטוריקה המתוארת בפרק זה‪ ,‬שהתבססה החל מסוף שנות ה‪ .40-‬השינוי‬ ‫שחל במהלך השנים בדגשים הכלכליים של המתיישבים הביא להחרפת הקונפליקט בין‬ ‫שימור לפיתוח‪ ,‬וברור כי הגנה על העתיקות ושמירה על התל כערך תרבותי וסביבתי אינם‬ ‫עולים בקנה אחד עם שאיפות הפיתוח והבניה‪ .‬בין הנושאים המרכזיים העומדים על הפרק –‬ ‫המשך הרחבת בית הקברות על חשבון הגן הלאומי‪ ,‬ובניית קניונית במרכז התל בשטח‬ ‫הפתוח שבין אוהלו לבית הספר‪.‬‬ ‫התנגדות ארגוני הסביבה‪ ,‬הגופים הירוקים‪ ,‬נציגי רשות העתיקות‪ ,‬ואנשי משלחת החפירות‪,‬‬ ‫הוצגו פעמים רבות‪ ,‬בין היתר בפני המועצה האזורית והמועצה הארצית לתכנון לבניה‪ .‬זו‬ ‫דחתה לעת עתה את תכנית הפיתוח המוצעת‪ ,‬ואת מתן ההכשר להרחבה הבלתי‪-‬חוקית של‬ ‫בית הקברות‪ ,‬אולם דומה שטרם נאמרה המילה האחרונה בדיון זה‪.‬‬ ‫סיכום‬ ‫חקר תולדות הקונפליקט בתל בית ירח ומאפייניו‪ ,‬כפי שהובאו כאן‪ ,‬תורם להבנת המורכבות‬ ‫הגדולה המאפיינת את התל כיום‪ ,‬ולהתחקות אחר הגורמים לה‪ .‬כפי שמתואר כאן ויורחב‬ ‫בפרקים הבאים‪ ,‬מורכבות זו מוצאת את ביטויה גם במצבו הפיסי של התל‪ .‬חלקו מטופח‪,‬‬ ‫חלקו בור‪ ,‬חלקו מעובד‪ ,‬חלקו בנוי‪ ,‬וחלקו משמש להשלכת פסולת‪ .‬יש בו אלפי מטרים של‬ ‫גדרות‪ ,‬שערים רבים – מרביתם נעולים‪ .‬יש בו חלקים ההולכים ומתמוטטים‪ ,‬תוך סיכון עוברי‬ ‫אורח ואובדן ידע רב על הטבע וההיסטוריה של האתר‪ .‬סבך האינטרסים הקשורים באתר‬ ‫מעמידים אותו בסיכון ממשי‪ .‬סיפור הקונפליקט מסייע לזהות את הנרטיבים הערכיים‬ ‫המובילים את בעלי העניין השונים הפועלים כיום בתל‪ ,‬ובאמצעות זאת להתוות דרך לפיתרון‪.‬‬ ‫‪77‬‬ ‫רשימת ספרות‬ .‫ הוצאת אריאל‬:‫ ירושלים‬.‫ אתרים ונוף‬,‫ אדם‬:‫ בקעת כנרות‬.1998 .‫ ז‬,‫וינוגרדוב‬ Kletter, R. 2006. Just Past? The Making of Israeli Archaeology. London: Equinox. Greenberg, R., Eisenberg, E., Paz, S. and Paz, Y. 2006. Tel Bet Yerah I: Excavation Reports, 1933–1986. (IAA Reports 30). Jerusalem: Israel Antiquity Authority. 78 ‫דגם הפעילות התיירותית בסובב כנרת‬ ‫ד"ר דלית גסול‬ ‫מטרתה של הסקירה מטה הינה להראות את פוטנציאל הביקוש לתל בית ירח באתר ביקור‬ ‫ארכיאולוגי‪ ,‬זאת על בסיס איסוף וניתוח נתוני ביקוש לפלחי שוק שונים המבקרים בכנרת‪.‬‬ ‫הפעילות התיירותית בכנרת מתבססת על שני פלחי תיירות עיקריים ועל מספר זרמי משנה‪:‬‬ ‫תיירות דתית ובפרט צליינות נוצרית – נופי הכנרת הם דוגמא מובהקת לאופן בו חיבור‬ ‫של רעיונות לזמן ומקום הופכים למיתוס‪ .‬פועלו של ישו בגליל ובמיוחד בצפון הכנרת‪,‬‬ ‫שזורים בארבעת סיפורי הבשורה הפותחים את הברית החדשה‪ .‬לנוצרי המאמין אלו‬ ‫מקומות קדושים‪ ,‬שהאל התגלה בהם‪ .‬לכן הפכו נופים אלו לחלק אינטגראלי מהמסורות‬ ‫הרוחניות ומוקד לתנועת עולי רגל‪ .‬אתרי הביקור הצלייניים כוללים את כפר נחום‪ ,‬טבחה‬ ‫והר האושר כאתרי ביקור ראשונים במעלה ואת מגדלא וכורסי במעגל השני‪ .‬הפעילות‬ ‫התיירותית הצליינית כוללת לרוב לינה של לילה בטבריה או בכפרי הנופש בסובב כנרת‪,‬‬ ‫ביקור באתרים‪ ,‬שייט‪ ,‬וארוחה‪ .‬חשיבות גבוהה משויכת לאופיו של הנוף הטבעי והכפרי‬ ‫באזור המהווה "תבנית נוף ימי ישו"‪.‬‬ ‫פנאי ונופש לחופי האגם – עבור תיירות הפנים‪ ,‬מבקרי יום ונופשים‪ ,‬הכנרת מזוהה‬ ‫בעיקר עם פעילות פנאי ונופש לחופי האגם‪ .‬כמחצית מתיירי הפנים הנופשים בארץ‬ ‫מגיעים לחופשה בכנרת ושוהים בסביבה מספר ימים‪ .‬הפעילות המועדפת הינה רחצה‬ ‫באגם‪ ,‬טיולים‪ ,‬פיקניק וספורט ימי‪.‬‬ ‫שני עוגני התיירות הללו מובחנים זה מזה וכמעט ואין ממשק ביניהם‪ .‬המוטיבציות‬ ‫התיירותיות שונות במהותן‪ ,‬והפעילות התיירותית מתקיימת לרוב בתקופות שונות‪.‬‬ ‫זרמי תיירות משניים במרחב הכנרת כוללים‪:‬‬ ‫תיירות מורשת‪ -‬מרחב הכנרת כולל היסטוריה יישובית נדירה‪ ,‬החל מאתרים‬ ‫פריהיסטוריים משמעותיים‪ ,‬שרידי יישובים מראשית תקופת הברונזה ועד לעת החדשה‪.‬‬ ‫באזור עדות להתפתחויות מכריעות בתולדות החברה הקדומה בארץ ישראל‪ ,‬לצד היותו‬ ‫ערש הציונות המעשית וההתיישבות החקלאית של ימי העלייה השנייה‪ .‬לצד זה עומדים‬ ‫‪79‬‬ ‫ערכי המורשת של טבריה אשר שימשה מרכז חשוב בחיי העם היהודי בארץ ישראל‪ ,‬ואף‬ ‫מחוצה לה‪ .‬בטבריה ישב מוסד הנשיאות כמו גם הסנהדרין‪ ,‬נחתמה בה המשנה‪ ,‬נוצר‬ ‫בה התלמוד הירושלמי והומצא הניקוד העברי‪ .‬עדות לחשיבותה היהודית הינם מכלולי‬ ‫קברי הצדיקים החשובים כגון קבר הרמב"ם‪ .‬להתיישבות הכפרית בסובב כנרת מורשת‬ ‫עשירה‪ ,‬הבנויה מסיפורי ראשית ההתיישבות בארץ‪ ,‬החלוציות‪ ,‬העלייה על הקרקע‪,‬‬ ‫התמודדות ישובי הספר‪ ,‬התפתחות החקלאות בעמק והמהפכים באופי ההתיישבות‬ ‫לאורך השנים עד היום‪ .‬בין הסיפורים הכרוכים ביישובי סובב כנרת‪ :‬ראשית ההתיישבות‬ ‫הקיבוצית; יישובי חומה ומגדל; ההגנה על גבולות המדינה בשנותיה הראשונות; ועוד‪.‬‬ ‫באתרים וביישובים הללו קיים פוטנציאל לפיתוח תיירות מורשת – משיכה של קבוצות‬ ‫ומבקרים בודדים מהציבור הכללי לביקור במקום‪ ,‬תוך לימוד וחוויה‪.‬‬ ‫הפעילות התיירותית המתמקדת בערכי המורשת במרחב הינה מינורית‪ ,‬אך מצביעה על‬ ‫פוטנציאל משמעותי לפיתוח‪ .‬מהלכי שיקום ושימור ערכי מורשת סביב הכנרת )חפירות‬ ‫העיר טבריה‪ ,‬חצר כנרת‪ ,‬רחוב הראשונים בכנרת( יכולים להעיד על הביקושים‪ .‬העיר‬ ‫טבריה מנסה לאחרונה למתג עצמה כעיר תיירות מורשת אל מול מותג דועך של מרכז‬ ‫לתיירות מרפא או עיר נופש‪.‬‬ ‫תיירות סיור וטיול – בהיקף הכנרת ריכוז של טיילות‪ ,‬שבילי הליכה ואופניים הן אזוריים‬ ‫והן ארציים‪ .‬לשם דוגמא‪ :‬שביל ישראל ושביל ישראל לאופניים עוברים מצפון לדרום‬ ‫ממערב לכנרת; דרך הבשורה נמשכת מנצרת ועד כפר נחום בצפון הכנרת; שביל צופה‬ ‫כנרת – מסלול אופניים המקיף את הכנרת לאורך הרכסים שסביבה ובו נקודות תצפית‬ ‫רבות; שביל סובב כנרת לאורך קו החוף; ועוד‪ .‬תיירות זו הינה תיירות אקטיבית‪ ,‬העושה‬ ‫שימוש במסלולי טיול בחיק הטבע ומערך שבילי אופניים )בהתהוות(‪ ,‬לחופי הכנרת‬ ‫ובעורף הסובב‪ .‬שביל סובב כנרת מהווה גורם משמעותי למשיכת פלחי שוק עתידיים‬ ‫לאזור הכנרת‪ .‬הכנרת אינה מזוהה כיום כבסיס משמעותי לתיירות סיור וטיול ונתפסת‬ ‫בעיקר כ"אזור מעבר" לרמת הגולן והגליל העליון‪ .‬אקלים הכנרת בחורף הינו יתרון‬ ‫משמעותי לתיירות סיור וטיול‪.‬‬ ‫‪80‬‬ ‫היבטי ביקוש כמותיים‬ ‫‪‬‬ ‫כשני מליון תיירי פנים – מתוכם כ ‪ 1.5‬מליון מבקרים למטרות פעילות נופש חופית‬ ‫•‬ ‫כ ‪ 1.2‬מיליון תיירי חוץ‪ ,‬עיקרם צליינים‬ ‫•‬ ‫מספר צליינים בסובב כנרת בין ‪ 700,000‬ל‪ 900,000-‬איש בשנה‪.‬‬ ‫•‬ ‫הקתולים והיוונים אורתודוכסים מעדיפים ביקורים בכנסיות )בבעלותם(‬ ‫והפרוטסטנטים ביקורים באזורי טבע ונוף טבעיים‪.‬‬ ‫•‬ ‫הביקור בסובב כנרת מסתכם בדרך כלל ביומיים‪.‬‬ ‫•‬ ‫מבין התיירים הצליינים המגיעים לישראל ‪ 100% -‬מבקרים ב"משולש הקדוש"= הר‬ ‫האושר‪ ,‬טבחה‪ ,‬כפר נחום‪ 80% ,‬מבקרים בירדנית ומבצעים שייט בכנרת )‪500-‬‬ ‫‪.(650,000‬‬ ‫עונתיות‪:‬‬ ‫•‬ ‫תיירות נופש ‪ -‬כ‪ 100 -‬ימי שיא בחגים ובחופשת הקיץ‪ .‬השיא ביולי‪-‬אוגוסט‪ ,‬כמו גם‬ ‫בפסח‪ ,‬יום העצמאות ושבועות‬ ‫•‬ ‫צליינים ‪ -‬השיא באוקטובר‪-‬נובמבר ובמרץ‪-‬יוני‬ ‫בתיירות הצליינית‪ ,‬העומס משתנה וכפול בחודשים העמוסים לעומת אלו הדלילים‪ .‬הממוצע‬ ‫הוא של כ‪ 2000 -‬צליינים בכנרת בו זמנית‪ ,‬כ‪ 3300 -‬איש בממוצע בחודשים עמוסים וכ‪-‬‬ ‫‪ 1600‬איש בחודשים דלילים‪ .‬העונתיות נקבעת בהתאם לחגים הנוצריים ולירידת מחירים‬ ‫בעונות שפל בתיירות פנים בישראל‪.‬‬ ‫תיירות פנים – מספר המבקרים באוגוסט הינו פי שלוש בממוצע ממספר הביקורים בחודשי‬ ‫החורף‪.‬‬ ‫אל מול נתונים מרשימים אלו‪ ,‬נתוני הביקוש לאתרי מורשת הינם מינוריים‪.‬‬ ‫אתרי המורשת הארכיאולוגיים בסובב כנרת מושכים מעט מבקרים )‪ 20-30‬אלף מבקרים‬ ‫בשנה בגן לאומי חמת טבריה וגן לאומי כורסי(‪.‬‬ ‫נתוני הביקור בחצר כנרת יכולים להצביע על מגמות ביקוש לאתרי מורשת‪.‬‬ ‫חצר כינרת נוסדה בשנת ‪- 1908‬תקופת העלייה השנייה‪ -‬כחוות הכשרה לפועלים‪ .‬הוקמה‬ ‫על ידי חברת "הכשרת הישוב" ביוזמתו של ארתור רופין כ"חווה לאומית" כחלק מהתכנית‬ ‫‪81‬‬ ‫להכשיר פועלים יהודים מחוסרי אמצעים‪ ,‬ובהמשך גם נשים פועלות‪ ,‬רובם ממזרח אירופה‪,‬‬ ‫ששאפו להתמסר לעבודת האדמה‪ .‬תכלית העבודה בחווה הייתה לימוד העבודה החקלאית‬ ‫והסתגלות לאקלים ולקרקע‪ .‬ב‪ 1913-‬נמסרה החווה לקבוצתו של בן ציון ישראלי שמנתה ‪9‬‬ ‫חברים‪ ,‬ולימים הפכה לקבוצת כנרת‪" .‬חוות העלמות" שהקימה האגרונומית חנה מייזל‬ ‫הכשירה נשים לעבודה חקלאית )ביניהן נמנתה רחל המשוררת(‪,‬‬ ‫החווה שפעלה עד ‪ ,1949‬מילאה תפקיד חשוב בהיסטוריה של ארץ ישראל‪ :‬מכאן יצאו‬ ‫מייסדי הקיבוץ הראשון דגניה והמושב הראשון נהלל‪ ,‬וכאן הוקמה ב‪ 1920-‬ההגנה‪ ,‬ארגון‬ ‫המגן של היישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי‪.‬‬ ‫החווה היוותה מעין מעבדה חברתית‪ ,‬כור היתוך בו התגבשו רעיונות הקבוצה‪ ,‬הקיבוץ‬ ‫והמושב וכן התגבשו בה גרעינים למפעלים כלכליים וחברתיים חשובים‪ :‬ההגנה‪ ,‬המשביר‪,‬‬ ‫תנועת הפועלות ועוד‪ .‬פעלו בה אישים מרכזיים בתולדות יישוב הארץ‪ :‬א‪.‬ד‪ .‬גורדון‪ ,‬יוסף‬ ‫בוסל‪ ,‬ברל כצנלסון‪ ,‬זלמן שזר‪ ,‬יצחק טבנקין‪ ,‬שלמה לביא‪ ,‬אליעזר יפה‪ ,‬שאול מאירוב‪.‬‬ ‫מכלול המבנים של החווה שקיבלה מעמד של אתר לאומי‪ ,‬ובה שחזור של החצר ותערוכה על‬ ‫רחל המשוררת‪ .‬במקום פועל מרכז הדרכה ומבקרים למורשת העלייה השנייה וההתיישבות‬ ‫בעמק הירדן‪ .‬האתר מתופעל על ידי המועצה לשימור אתרים נמצא בתהליך שיקום ותהליכי‬ ‫פיתוח תכנים‪ ,‬נפתח לקהל בשנת ‪.2007‬‬ ‫"חצר כנרת" הינה מותג לראשית ההתיישבות‪ .3‬זהו אתר ביקור מוכר על מפת אתרי הביקור‪.‬‬ ‫עד שנת ‪ 2007‬עמדה החצר בעזבונה‪ ,‬פתוחה לקהל‪ .‬במשך ‪ 17‬שנה מימן הועד המקומי של‬ ‫המושבה כנרת מדריכה יחידה באתר‪ .‬אוטובוסים של תלמידים וקבוצות אחרות עצרו במקום‬ ‫לביקור והסבר קצר‪ .‬מספירות של אוטובוסים אלו שנערכו במקום קיימת הערכה כי מספר‬ ‫המבקרים עמד על כ ‪ 45,000‬מבקרים בשנה‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2007‬נפתחה חצר כנרת לביקורים מוסדרים לאחר שהחל בה תהליך שיקום של‬ ‫המועצה לשימור אתרים‪ .‬המועצה גם קיבלה על עצמה לתפעל ונהל את המקום‪ .‬במקום‬ ‫‪3‬‬ ‫תאור הסיורים‪ ,‬תפעול ונתוני הביקוש מבוססים על ראיון עם זהבה חכם‪ -‬גבאי‪ ,‬מנהלת האתר יוני‪2010 ,‬‬ ‫‪82‬‬ ‫נמצאת מנהלת ויחד עימה ‪ 8‬מדריכים‪ 6 .‬מדריכים ממומנים מתרומה של פרויקט חינוכי‪.‬‬ ‫המדריכים הינם מהמחנות העולים ומתגוררים בקיבוצים עירוניים‪ .‬מדריכים אלו תורמים רבות‬ ‫לפיתוח מערך ההדרכה של החצר ואמצעי הדרכה‪.‬‬ ‫מפתיחת החווה כאתר קולט קהל ניתן להצביע על נתוני הביקוש )יש לציין כי ישנן קבוצות‬ ‫רבות אשר עוצרות מחוץ לחצר‪ ,‬צופות על האתר אך לא משלמות כניסה והדרכה(‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 13,500 – 2007‬מבקרים‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 18,500 – 2008‬מבקרים‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 20,500 - 2009‬מבקרים‬ ‫האתר מציעה מגוון סיורים וההדרכות‪ .‬חלק מהסיורים כולל ביקור בבית העלמין כנרת‪ ,‬בית‬ ‫המוטור ועוד‪.‬‬ ‫המבקרים – כשליש בודדים )‪ – FIT‬בודדים ומשפחות( השאר קבוצות – גמלאים‪ ,‬וועדי‬ ‫עובדים‪ ,‬בתי ספר ‪ ,‬גנים‪ ,‬חיילים(‪.‬‬ ‫עונתיות – קיץ – קבוצות מחו"ל )למשל תגלית(‪ .‬ביקוש עיקרי – אחרי החגים עד סוף מאי‪.‬‬ ‫משמע – ביקוש חורף‪.‬‬ ‫מסקירה זו ומתיאור התפקוד של חצר כנרת כאתר קולט קהל ניתן להקיש מספר תובנות –‬ ‫‪‬‬ ‫קיים ביקוש לאתרי מורשת כאתרי ביקור תיירותיים‪ ,‬אך הביקוש נמוך מאוד ביחס‬ ‫לפעילויות תיירותיות אחרות בסובב כנרת‬ ‫‪‬‬ ‫הביקוש גדל בהתאם לפעילויות של שימור והוספת תכנים – משמע קיים פוטנציאל‬ ‫שאיננו ממומש במלואו‬ ‫‪‬‬ ‫הביקוש לאתרי מורשת מתבסס על הנרטיב יותר מאשר על הממצאים הפיסיים )בכורסי‬ ‫נרטיב סיפורי הבשורה‪ ,‬בחצר כנרת ובית העלמין כנרת סיפורי ראשית הציונות(‬ ‫‪‬‬ ‫מתאים בעיקר לקבוצות ולפלח המוסדי – מחייב שילוב של תכנים‬ ‫‪‬‬ ‫בשל פלחי השוק הרווחיות איננה גבוהה – הערכיות הינה המוטיבציה המובילה‬ ‫‪‬‬ ‫יש צורך בשיתופי פעולה אזוריים בשביל חווית ביקור עשירה וכוללת )אתר מורשת יחיד‬ ‫אינו עומד כיעד בפני עצמו(‪.‬‬ ‫‪83‬‬ ‫האם ניתן "להחיות" את הנרטיב הארכיאולוגי של תל בית ירח כתמה נוספת שתהווה מוקד‬ ‫משיכה למבקרים בסובב כנרת?‬ ‫יש לשער שאתר זה לא יהווה מוקד משיכה בפני עצמו למבקרים שאינם מונעים מהיבט‬ ‫מקצועי )ארכיאולוגים‪ ,‬סטודנטים(‪ .‬הממצאים אינם מרשימים חזותית מבקר החסר עין‬ ‫מקצועית‪.‬‬ ‫ניתן למשוך מבקרים לאתר כחלק מתמהיל של סיור במרחב‪ ,‬אך לשם כך יש להשקיע‬ ‫שיעבירו את המסר‪ .‬אמצעים )‪(Heritage Interpretation‬השקעה ניכרת באמצעי פרשנות‬ ‫אלו יכולים לכלול לכל הפחות מערך שבילים‪ ,‬שילוט‪ ,‬תצוגת ממצאים‪ ,‬פינות ישיבה‬ ‫וההתכנסות לקבוצות‪ .‬על מנת להפוך את האתר לאתר ביקור משמעותי מבחינת היקפי‬ ‫מבקרים יש לפעול להקמת מערך הדרכה‪ ,‬מרכז מבקרים ומוזיאון כמו גם שחזור לשם‬ ‫המחשה‪.‬‬ ‫‪84‬‬ ‫ג‪ .‬גוף המחקר‬ ‫סקר השדה והמבנה הפיזי‬ ‫סקר המצאי הנופי‬ ‫סקר שדה בוצע לצורך קבלת מידע אודות המצאי של הנוף כולל שימושי קרקע ונקודות‬ ‫בעלות עניין מיוחד‪ .‬הסקר כלל את אזור התל‪ ,‬בשטח התחום בגבולות הבאים‪ :‬בצפון‪ ,‬המוצא‬ ‫הקדום של הכנרת אל הירדן‪ .‬במערב‪ ,‬האפיק הקדום של הירדן ובריכות הדגים‪ .‬בדרום‪,‬‬ ‫האפיק הנוכחי של הירדן‪ .‬במזרח‪ ,‬חוף הכנרת‪ .‬הסקר בוצע באופן פיסי בשטח‪ ,‬סימון‬ ‫הנקודות בוצע באמצעות ‪] GPS‬מדגם ‪Trimble GeoXm (2008 series) software: GPS‬‬ ‫‪ [Pathfinder office, version 4.20‬ובאופן ידני על גבי התצ"א‪ .‬ממצאי הסקר הועלו על גבי‬ ‫התצ"א באמצעות תוכנת ‪ .(ESRI ArcMap 10.0) GIS‬ממצאי הסקר מהווים בנק מידע בסיס‬ ‫לתוכנית רעיונית לשימור האתר ופיתוח מסלולי טיולים בו‪.‬‬ ‫תוצאות‬ ‫תוצאות הסקר הועלו על גבי תצ"א )איור ג‪ (1.‬וטבלה )טבלה נספח א‪ .(1.‬סיכום התוצאות‬ ‫הועלה בשרטוט סכמתי )איור א‪ .(16.‬להלן עיקרי הדברים שעלו מתוך התוצאות‪:‬‬ ‫צירי אורך באתר‬ ‫הסקר העלה כי באתר קיימים שלושה צירי אורך מרכזיים )ממזרח למערב(‪ :‬במזרח; שביל‬ ‫סובב כנרת והחלק המזרחי של האתר‪ .‬במרכז; כביש‪ ,90 ,‬טבריה‪ .‬במערב; החלק המערבי‬ ‫של התל‪ ,‬אפיק הירדן הקדום ושביל ישראל‪.‬‬ ‫תת יחידות נוף בחלק המזרחי‬ ‫בחלק המזרחי אופיינו יחידות הנוף הבאות )מצפון לדרום(‪ :‬בית העלמין כנרת; אתר החפירות‬ ‫הכולל שרידי כנסיה‪ ,‬ארמון אומאי ובית המעגלים; בית המלון‪ ,‬אחוזת אוהלו; שטח פתוח ובו‬ ‫דרכי מעבר; תיכון בית ירח והימייה; חוף ירדן כנרת‪.‬‬ ‫‪85‬‬ ‫תת יחידות נוף בחלק המערבי‬ ‫השדה החרוש )שגם הוא חלק מהתל( ואפיק הירדן הקדום שבו קיימות היום בריכות דגים‪.‬‬ ‫פריטים ונקודות בעלות עניין‬ ‫חלק מזרחי‬ ‫בית העלמין כנרת‪ ,‬שרידי כנסיה‪,‬הארמון האומאי‪ ,‬בית המעגלים‪ ,‬חתך דרומי מזרחי הכולל‬ ‫מצוק וחומת לבנים)‪ ,(SE3.2, SS1‬שפך הכינרת לירדן‪.‬‬ ‫חלק מערבי‬ ‫חומה מערבית‪ ,‬המוביל המלוח‪ ,‬אפיק הירדן הקדום‪ ,‬גן המייסדים‪ ,‬סלע גן רחל‪ ,‬חורשת‬ ‫הדקלים‪ ,‬סוכת גן רחל‪ ,‬קבר "בובה"‪ ,‬בית המוטור‪ .‬מחלק זה של האתר‪ ,‬מראה התל מצד‬ ‫מזרח מדגיש את היותו תל ארכיאולוגי נישא מעל סביבתו )ראה תמונת שער(‪.‬‬ ‫נגישות וחסמים פיסיים‬ ‫חסמים מלאכותיים‬ ‫החסמים הפיסיים‪ ,‬המלאכותיים באתר הם )איור א‪ :(15.‬כביש ‪ ,90‬מערכת של גדרות‬ ‫בחלק המערבי של האתר‪.‬‬ ‫כביש ‪ 90‬מהווה חייץ המונע קשר בין החלק המזרחי למערבי‪ ,‬ולמעשה מחלק את האתר‬ ‫לשני חלקים עיקריים‪ ,‬מזרחי ומערבי‪.‬‬ ‫‪86‬‬ ‫מערכת של גדרות באורך כולל של ‪ 2,369‬מטרים )ללא אורך השערים(‪ .‬מהווה חסם פיסי‬ ‫משמעותי בחלק המזרחי של האתר‪.‬‬ ‫נכון לזמן כתיבת דו"ח קיימת בעיית נגישות לרוב נקודות העניין באתר‪ .‬בבית העלמין כנרת‬ ‫לא קיימת חנייה מסודרת )דבר העתיד להשתנות עם שיפור כביש ‪ .(90‬אזור החפירות‬ ‫הפעיל מגודר ולמעשה לא קיימת אליו גישה למטילים וכן לא קיימת תשתית של שבילים‬ ‫ושלטי מידע‪ .‬חלק נרחב מהאתר מכוסה בצומח סבוך‪ .‬בניין השירותים נעול ומגרש החנייה‬ ‫מגודר ונעול בשער‪ .‬למעשה‪ ,‬איזור החפירות הפעיל הינו השטח בעל הנגישות הנמוכה ביותר‬ ‫בכל התל‪.‬‬ ‫חסמים טבעיים‬ ‫המצוק מהוה חסם פיזי טבעי בין המפלס העליון של האתר לבין החוף )איור א‪ ,17.‬ג‪.(1.‬‬ ‫קיימות מספר אפשרויות בודדות לירידה אל החוף‪ :‬בית העלמין‪ ,‬בית המלון‪ ,‬הימייה‪ ,‬שער‬ ‫מזרחי בבית ספר התיכון‪ ,‬חוף ירדן‪-‬כנרת‪ .‬הירידה מבית העלמין הינה דרך עפר לא מוסדרת‪.‬‬ ‫שביל הירידה מהמלון‪ ,‬מוזנח ונגיש רק לבאי המלון‪ .‬הגישה מהימייה‪ ,‬חסומה על ידי שער‪.‬‬ ‫השער המזרחי של בית הספר‪ ,‬נגיש רק לתלמידים‪ .‬הכניסה לחוף ירדן כנרת בתשלום בלבד‪.‬‬ ‫יוצא איפה כי קיימת בעיית נגישות כללית למרחב התל‪ ,‬המצוק והחוף הסמוך‪ .‬הגישה‬ ‫היחידה האפשרית‪ ,‬כניסה רגלית דרך שביל סובב כנרת‪.‬‬ ‫המצוק וחומת הלבנים בחלק הדרומי מזרחי‪ ,‬בעלי נגישות חלקית‪ ,‬ניתן להגיע באופן רגלי‪,‬‬ ‫כניסה רכובה מתאפשרת בעונת הנופש בלבד ובתשלום‪ .‬המצוק מהווה סכנה בטיחותית‬ ‫למטיילים עקב התמוטטויות‪ .‬חומת הלבנים אינה מתוחזקת ולכן נמצאת תחת תהליכי הרס‪.‬‬ ‫בחלק המערבי קיימים שרידי חומה‪ ,‬אך הגישה אליהם בלתי אפשרית‪ ,‬עקב כיסוי צומח צפוף‬ ‫ואשפה‪.‬‬ ‫קיימת גישה חופשית דרך שביל ישראל ובתוואי אפיק הירדן הקדום‪.‬‬ ‫‪87‬‬ ‫חסמים "בלתי נראים" ‪ -‬חפיפה סטאטוטורית וחפיפה של שימושי קרקע‬ ‫ניתן לראות חפיפה בין שימושי הקרקע השונים לפי הפירוט הבא‪ :‬בית העלמין כנרת חופף‬ ‫חלקית עם הגן הלאומי‪ .‬שטחי החפירה בחפיפה חלקית עם בית המלון – אחוזת אוהלו‪.‬‬ ‫החלק הדרומי של החומה נמצא בתחום בית הספר התיכון בית ירח‪ .‬המצוק הדרומי נמצא‬ ‫בתוך השטח התיירותי‪ ,‬חוף ירדן כנרת‪ .‬חלק מתל נמצא בתחום השדה החרוש‪.‬‬ ‫פערים תחזוקתיים בחלקים השונים של האתר‬ ‫בית העלמין‪ ,‬בית המלון והתיכון נמצאים תחת טיפול קבוע ותנאי תחזוקה גבוהים למדי‪,‬‬ ‫הכוללים גינון וטיפוח‪ .‬אתר החפירות והשרידים הארכיאולוגיים נופלים למעשה בין הכיסאות‬ ‫ונמצאים תחת הזנחה והרס )איורים ג‪-2.‬ג‪.(5.‬‬ ‫בית ירח ‪ -‬בעיות בתחזוקת אתר ארכיאולוגי ‪ -‬בשטח פתוח הסמוך לאתרי ישוב ותיירות‬ ‫סקר השד ה העלה נקודות בעיתיות בתחום תחזוקת אתר ארכיאולוגי הסמוך לנקודת ישוב‬ ‫ותיירות פעילים‪ .‬להלן הבעיות והצעות לפתרון‪:‬‬ ‫המצוק‬ ‫המצוק המורכב מחומר פריק נמצא תחת תהליכי התמוטטות שגורמים לאובדן של חומר‬ ‫ארכיאולוגי הנמצא בתוך השכבות המתפרקות‪ .‬התמוטטויות אלו מהוות גם בעיה בטיחותית‬ ‫עבור הנופשים בחניון ירדן כנרת‪ ,‬שכן לא פעם מתרחשת התמוטטות של חומר פריך מראש‬ ‫המצוק בעת שהנופשים נמצאים באתר )איורים א‪ ,17.‬א‪.(18.‬‬ ‫החומר שמצטבר למרגלות המצוק מכסה חלק מדרך גישה לחלקי האתר‪ .‬במהלך השנים‬ ‫נהגו אנשי התחזוקה באתר לפנות את החומר המצטבר למרגלות המצוק‪ .‬פינוי זה גרם‬ ‫להאצה של תהליכי ההתמוטטות וההרס‪ .‬השארת החומר למרגלות המצוק ממתנת את‬ ‫שיפוע המדרון ותורמת ליציבותו )שוורץ ושות'‪.(1999 ,‬‬ ‫‪88‬‬ ‫במהלך השנים הועלו מספר הצעות לפתרון‪ ,‬כמו בניית קיר תמך לאורך המצוק לכל גבוהו‪.‬‬ ‫דבר זה עשוי להסתיר את המצוק ואת הממצאים המעניינים שבו‪ .‬במהלך השנה האחרונה‪,‬‬ ‫התקיימה פגישת מומחים באתר‪ ,‬בין השאר הועלה כי החומר המתמוטט נופל באופן אנכי‬ ‫ומצטבר למרגלות המדרון‪ .‬מכאן עלה הרעיון לבניית קיר תמך שיקלוט את החומר‬ ‫המתמוטט‪ .‬הקיר אמור להיות קצת יותר גבוה מגובה אדם וכך ימנע גישה של נופשים אל‬ ‫מתחת למצוק ויאפשר תצפית אליו‪.‬‬ ‫החומר הנערם בין קיר התמך לבין המצוק יתרום להגדלת יציבות המצוק‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬יהיה‬ ‫צורך מפעם לפעם לנקות חלק מהחומר שהצטבר בכדי לאפשר לחומר נוסף להיקלט‪.‬‬ ‫חשוב לציין כי כל מה שנאמר כאן‪ ,‬אינו מחליף יעוץ של מהנדס ביסוס וקונסטרוקציה‪,‬‬ ‫דברי אלו הועלו כאן מתוך רעיונות למחשבה בלבד!‬ ‫בעבר המצוק היה נתון למפץ גלי האגם )כך‪ ,‬על פי יומן החפירה של פ' בר‪-‬אדון משנת‬ ‫‪ .(1951‬הרחבת שטח החוף ובניית משברי מים בגובה של ‪ , -208-‬שהוא למעשה המפלס‬ ‫העליון של הכנרת‪ ,‬מונעים ממפץ גלי הים להגיע אל המצוק‪ .‬יוצא אפוא כי הוא מוגן מכך‪.‬‬ ‫גינון‬ ‫בתחום האתר מתקיימת פעילות גינון בשני מוקדים‪ ,‬בבית ספר התיכון ובבית המלון‪ .‬לדבר‬ ‫זה השפעה על תחזוקת האתר הארכיאולוגי‪.‬‬ ‫בחצר בית הספר קיים דשא רחב ידיים המושקה באופן תדיר‪ .‬דשא זה נמצא בסמוך לראש‬ ‫המצוק‪ .‬יתכן והשקיה זו גורמת לערעור יציבות המצוק‪ .‬לדעתנו חשוב לבחון דבר זה ואלי‬ ‫ליצור איזור חיץ ללא השקיה בסמוך לראש המצוק ומערכת נקזים של עודפי מי ההשקייה‪.‬‬ ‫באזור המלון קיימת גדר רשת וגדר חיה החוצצת בין אהלו לבין האתר הארכיאולוגי )איור‬ ‫א‪ .(15.‬הגדר הכולל בין השאר‪ ,‬צמחיית נוי של בוגנוויליה )‪ ,Bougainvillea‬ג‪ (4.‬ושל הלנטנה‬ ‫הססגונית )‪ ,(Lantana camara‬האחרון‪ ,‬צמח תרבותי פולש‪ ,‬הנמצא ברשימת הצמחים‬ ‫הפולשים בישראל )דופור‪-‬דרור‪ .(2005 ,‬לצמח זה‪ ,‬יכולת הישרדות גבוהה בתנאי יובש ובעל‬ ‫יכולת גבוהה של התפשטות לשטחים נרחבים‪ .‬שורשי הלנטנה פולשים גם לאזור בית‬ ‫המעגלים הסמוך לגדר הצפונית של המלון )איור ג‪ .(4.‬הגדרות יוצרת מחסום ויזואלי ופיסי‬ ‫לכיוון צפון‪ .‬לדעתנו יש מקום לצמצם את השימוש בצמח זה בסמוך לאתר ובמקביל לפתח‬ ‫‪89‬‬ ‫את איזור בית המעגלים‪ .‬כמו כן הסרת הגדרות יאפשרו קשר בין אתר הנופש לבין האתר‬ ‫הארכיאולוגי‪ .‬הסרת גדר הרשת דורשת עבודה חד פעמית‪ ,‬הסרת הגדר החיה דורשת‬ ‫עבודת גיזום חוזרת )כהן‪ ,‬בע"פ(‪.‬‬ ‫צומח טבעי‬ ‫אחד הבעיות העולות בשטחי חפירה‪ ,‬כיסוי של צומח בור‪ ,‬הכולל קוצים וחד שנתיים כמו גם‬ ‫שיחים ועצים‪ .‬דבר זה מהווה בעיית תחזוקה רב שנתית באזור חפירה פעיל‪ .‬באזור בית‬ ‫המע גלים מזה מספר שנים מתקיים ניסוי של ריסוס נגד עשבים בדי לצמצם את התופעה‪.‬‬ ‫נראה כי הניסוי הצליח וכיסוי הצומח באתר ירד באופן משמעותי ביחס לאזור הסמוך שלא‬ ‫רוסס )איור ג‪.(6.‬‬ ‫מזבלות‬ ‫אתר ארכיאולוגי בשטח פתוח הסמוך למקום ישוב‪ ,‬מהווה בין השאר גם חצר אחורית‬ ‫המשמשת כפח אשפה‪ .‬במספר נקודות באתר נצפו מערומי אשפה )איור ג‪ (5.‬דבר היוצר‬ ‫תמונה לא אסטטית ועגומה‪ .‬תחזוקת אתר שכזה דורשת גם פינוי אשפה מהחצר האחורית‬ ‫ומניעה שותפת של הצטברותה‪.‬‬ ‫רשימת ספרות‬ ‫דופור‪-‬דרור‪ ,‬ז‪ .‬מ‪ .(2005) .‬מסמך מדיניות בנושא‪ :‬מיני צמחים פולשניים בשטחים‬ ‫מוגנים ופתוחים באזור המרכז‪ .‬ירושלים‪ :‬המשרד לאיכות הסביבה – אגף שטחים פתוחים‬ ‫ומכון ירושלים לחקר ישראל – המרכז למדיניות סביבתית‪.‬‬ ‫&‪http://www.sviva.gov.il/Enviroment/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view‬‬ ‫‪enDispWhat=object&enDispWho=index_pirsumim^l315&enZone=biodiv_pub&enVer‬‬ ‫&‪sion=0‬‬ ‫שורץ‪ ,‬י‪ .‬ענבר‪ ,‬מ‪ .‬גוליק‪ ,‬א‪ (1999) .‬תהליכים גאוגרפיים במצוק החוף מכמורת גבעת אולגה‪.‬‬ ‫אופקים בגיאוגרפיה‪.18 -5 ,50 ,‬‬ ‫‪90‬‬ ‫איור ג‪ :1.‬סיכום סקר השדה‪ ,‬מצאי הנוף‪ .‬מקור התצ"א‪ :‬מרכז מיפוי ישראל‪.‬‬ ‫מקורות לשכבות ה‪ : GIS -‬מרכז מיפוי ישראל; מינהל פיתוח הקרקע – אגף הייעור‪ ,‬המחלקה לניהול‬ ‫היער‪ ,‬מידע וממ"ג קק"ל‪ ,‬מרחב צפון; הועדה הציבורית לסימון שבילים‪ ,‬החברה להגנת הטבע‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬עותק ברזולוציה גבוהה יותר של איור זה ‪ ,‬מצורף בקובץ נפרד בשם‪ :‬סקר שדה – המצאי‬ ‫הנופי‪.‬‬ ‫‪91‬‬ ‫איור ג‪ :2.‬קבר רחל המשוררת ‪ -‬בית העלמין כנרת‬ ‫איור ג‪ :3.‬בית המלון‪" ,‬אחוזת אוהלו"‬ ‫‪92‬‬ ‫איור ג‪ :4.‬גדר בית המלון‪ ,‬צמחים של בוגנוויליה ולנטנה יוצרים חיץ והפרעה בשטח החפירה‪.‬‬ ‫מבט מזרחה מצפון לבית המלון‪ ,‬איזור בית המעגלים‬ ‫איור ג‪ :5.‬מזבלה‬ ‫‪93‬‬ ‫איור ג‪ :6.‬איזור לאחר ריסוס )מימין(‪ ,‬איזור ללא ריסוס )משמאל(‬ ‫‪94‬‬ ‫המצוק המזרחי – אפיון סדימנטולוגי‬ ‫תופעה מיוחדת באתר הינה המצוק המזרחי‪ ,‬המתנסה לגובה של כ‪ 6-‬מטרים ונפרש לאורך החלק‬ ‫המזרחי של האתר בגבול קו המים )איורים א‪ ,2.‬א‪ ,17.‬א‪ ,18.‬א‪ 19.‬ו‪ -‬ג‪ .(1.‬ההרכב הגיאולוגי של‬ ‫המצוק נלמד ע"י חזן וחוב‪ .(Hazan et al. 2005) ,‬סקר מקדים במהלך המחקר הנוכחי העלה כי‬ ‫קיימת שכבת קרקע הנמצאת בין שכבות ההשקעה של אגם כנרת הקדום לבין השכבות‬ ‫הארכיאולוגיות של האתר )איור א‪ .(18.‬הן הקרקע והן אופי השכבות הארכיאולוגיות לא נלמדו עד‬ ‫כה‪ .‬בהתאם לכך עולות השאלות‪ ,‬מתי נוצרה קרקע זו? ומה אופי המילוי של שכבות התל‪ ,‬טבעי‪,‬‬ ‫מלאכותי או שילוב של הדברים?‬ ‫שאלה נוספת שעולה מה גרם להיווצרות מצוק זה? אפשרות אחת פעילות טקטונית ואפשרות‬ ‫שנייה‪ ,‬פעילות גידוד של גלי האגם‪ .‬סביר להניח כי בפרקי הזמן של עליית המפלס האינטנסיביות של‬ ‫השפעת גלי הים גברה‪ .‬בנוסף לכך נראה כי השילוב של חומר פריך ורוחות מזרחיות תרמו ליצירת‬ ‫המצוק )בן אריה‪ ,‬תשס"א(‪.‬‬ ‫מתוך דברים אלו עולה כי חקר מצוק זה מקבל חשיבות רבה כאמצעי ללימוד ההיסטוריה הנופית‬ ‫והיווצרות אתר ארכיאולוגי‪.‬‬ ‫מתודולוגיה‬ ‫סקר שדה לאורך המצוק מצפון לדרום‪ .‬אפיון מפורט של שכבות המצוק בוצע בחלק הדרומי מזרחי‪,‬‬ ‫נקודה בה השכבות חשופות מהבסיס ועד ראש החתך )איור א‪ .(18.‬השכבות אופיינו בשדה‪ ,‬עפ"י‬ ‫המבנה‪ ,‬המרקם והצבע‪ .‬תיארוך השכבות נקבע עפ"י הממצא הקרמי‪ .‬תיארוך של שכבת הקרקע‬ ‫בוצעה באמצעות שיטת ה‪ ,(optical stimulated luminescence) OSL -‬במעבדת התיארוך במכון‬ ‫הגיאולוגי בירושלים‪ .‬שיטה זו מתבססת על פליטת אור של גבישי קוורץ ופלדספר‪ .‬פליטת זו‬ ‫פרופורציונאלית לזמן שעבר מאז ההארה האחרונה של הגרגיר‪ ,‬הזמן שהוא נקבר‪ .‬שיטה זו‬ ‫מאפשרת תיארוך של סדימנטים בהם לא קיימים חרסים‪.‬‬ ‫מדידת ההרכב המכני )התפלגות גודל החלקיקים הקטנים מ‪ 2 -‬מ"מ( של הסדמנטים והקרקע נמדדו‬ ‫בשיטת הניפוי היבש עבור חלקיקים בגודל חול ) ‪ 2‬ל‪ 50 -‬מ"מ( ובשיטת ההידרומטר )‪(Klute 1986‬‬ ‫‪,‬עבור מקטעים של חול‪ ,‬סילט וחרסית )‪ 2-0.05‬מ"מ‪ , 0.05-0.002 ,‬קטן מ‪ ,0.002-‬בהתאמה(‪.‬‬ ‫המדידות בוצעו במעבדת שירות השדה‪,‬של המפעלים האזורים בעמק הירדן בצמח‪.‬‬ ‫‪95‬‬ ‫תוצאות‬ ‫סיכום התוצאות של אפיון החתך‪ ,‬הועלו באיורים א‪ ,18.‬ג‪ , 7.‬וטבלאות ג‪ ,1.‬ג‪ ,2.‬ג‪ .3.‬ניתן לראות כי‬ ‫בבסיס החתך קיימים משקעי האגם הקדום של הכנרת‪ ,‬כפי שבא לידי ביטוי בשיכוב הצולב של‬ ‫החומר החופי ובמשקעים החוואריים )איורים א‪ ,18.‬א‪ , 21.‬א‪ .(22.‬על גבי משקעים אלו נוצרה קרקע‬ ‫)אופק הקרקע הקדומה‪ ,‬איור א‪ .( 18.‬קרקע זו הינה עדות לירידת מפלס האגם והיווצרות תנאים‬ ‫יבשתיים‪ ,‬יציבים‪ .‬התיארוך של הקרקע בשיטת ה‪OSL -‬‬ ‫הראה כי הגיל המנימאלי להיווצרותה‬ ‫נע בין ‪ 3,990‬לבין ‪ 3,590‬לפני הספירה‪ ,‬שלהי התקופה הכלקוליתית וראשית תקופת הברונזה‬ ‫הקדומה‪ .‬תוצאות ההרכב המכני של המשקעים )איור ג‪ (7.‬מראים כי שכבת הקרקע הקדומה עשירה‬ ‫בחרסית‪ ,‬תוצאה אפשרית של התהליכים הפדוגנטיים )תהליכים יוצרי קרקע(‪ .‬במעבר לשכבות התל‪,‬‬ ‫קיימת ירידה בתכולת החרסית ועלייה בתכולת החול והסילט‪ .‬יתכן שהדבר נובע מסדימנט ים‬ ‫שמקורם בשרידי לבנים‪.‬‬ ‫אם דבר זה נכון‪ ,‬עולה השאלה האם הבנאים הקדומים בחרו מקטעי גודל מסוימים לצורך ליבון‬ ‫הלבנים‪ .‬בחלק העליון של החתך תכולת מקטעי גודל הקרקע דומה לזו שבתחתית החתך‪ .‬נראה אם‬ ‫כן כי בחתך זה נותר חותם של התקופות השונות באתר‪ .‬המעבר מתנאים אגמיים ליבשתיים‪ ,‬מעבר‬ ‫מתנאים יבשתיים טבעיים ומעבר לתנאים יבשתיים מלאכותיים בהם התקיים התל )איור ג‪.(7.‬‬ ‫היווצרות המצוק‬ ‫המצוק המתנשא לגובה של כ‪ 6 -‬מטרים מעלה את השאלה כיצד הוא נוצר? הסבר אפשרי לכך מפץ‬ ‫גלי האגם‪ .‬מפלס גבוה של האגם היגיע לגובה של כ‪ – 175 -‬מטרים מתחת לפי הים‪ ,‬לפני כ‪28–24 -‬‬ ‫אלף שנה‪ .‬לאחר מכן המפלס ירד באופן חד ונע בין ‪ – 200‬לבין ‪ . -210‬נראה כי ירידת זו גרמה‬ ‫לחשיפה ראשונית של איזור התל‪ .‬מכאן ואילך התל עומד בגבול האגם כפי שניתן לראות במשקעים‬ ‫בעלי שיכוב צולב האופייניים לאזור חופי‪ .‬נראה כי עד להסדרת החוף בעשרות השנים האחרונות‪ ,‬גלי‬ ‫האגם הגיעו עד לגבול האתר ויצרו את המצוק‪ .‬מחקרים מראים‪ ,‬כי התל השתפל באופן מתון לכיוון‬ ‫האגם‪ ,‬וכי חלק ניכר משטח האתר המקורי נעלם בהדרגה בעקבות תהליכי בליה והתמוטטות שנגרמו‬ ‫על‪-‬ידי מי האגם‪ .‬תהליכים אלו‪ ,‬אשר יצרו את המצוק לאורך צידו המזרחי של האתר‪ ,‬הביאו לחשיפת‬ ‫ההרבדות הארכיאולוגיות שעומקן מספר מטרים על‪-‬גבי הקרקע הטבעית‪ .‬לאורך כל המצוק ניתן‬ ‫לראות שרידי ישוב מן התקופות השונות המיוצגות בתל‪ ,‬ובקצהו הדרומי אף נחשף חתך בחומת‬ ‫לבנים מאסיבית ומרשימה שנבנתה בראשית תקופת הברונזה הקדומה ‪) 2‬לפני כ‪ 5100-‬שנה(‪.‬‬ ‫‪96‬‬ ‫מצב ונגישות למצוק‬ ‫רוב חלקי המצוק אינם נגישים הן בשל כיסוי צומח או מבנים שונים‪ ,‬כמו בית המלון והימייה‪ .‬למעשה‬ ‫רק בפינה הדרומית מזרחית של האתר קימת אפשרות לתצפית ונגישות לחתך‪ .‬בחלק הדרומי של‬ ‫הצד המזרחי‪ ,‬המצוק חשוף לכל גובהו‪ .‬ניתן לצפות בשכבות הגיאולוגיות בבסיס החתך )איור א‪,(18.‬‬ ‫בשכבות הארכיאולוגיות בראש החתך‪ .‬האחרונות כוללות לבני בוץ‪ ,‬שרידים קראמיים‪ ,‬אופקי חלוקים‪.‬‬ ‫בנוסף נצפו קיני שרקרקים חפורים בקיר המצוק )איור א‪ .(18.‬בחלק המזרחי של הצד הדרומי‪ ,‬קיימת‬ ‫השתמרות טובה מאד של לבני בוץ‪ .‬בנקודה זו קיימת הגבהה‪ ,‬דבר המאפשר תצפית קרובה ביותר‬ ‫ללבנים אלו )איור א‪ .(19.‬מצוק נמצא תחת תהליכי התמוטטות דבר המהווה אתגר לצורך שימור‬ ‫ובטיחות המטיילים‪.‬‬ ‫חשיבות המצוק‬ ‫חתך המצוק מכיל שילוב של רכיבים גיאולוגיים‪ ,‬ארכיאולוגיים וביולוגיים \ אקולוגיים‪.‬‬ ‫מבחינה גיאולוגית‪ ,‬זהו אחד המקומות הנגישים ביותר לתצפית בשכבות תצורת כנרת‪ .‬לימוד תצורה‬ ‫זו מאפשר ללמוד את התנודות של מפלס אגם הכנרת במהלך עשרות אלפי השנה האחרונות‪.‬‬ ‫מבחינה ארכיאולוגית‪ ,‬זהו אחד המקומות היחידים בהם ניתן לצפות בהתפתחות אתר לאורך חתך‪,‬‬ ‫מהבסיס הטבעי ועד לשכבות הישוב שמעל‪ .‬דבר זה מאפשר ללמוד את תופעת היווצרות האתרים‬ ‫) ‪ (site formation process‬נושא הזוכה להתעניינות גבורת בשנים האחרונות ‪Shahack-Gross,‬‬ ‫)‪ .(2007‬בנוסף לכך השתמרות חומת לבנים מאסיבית כפי שקיימת בחתך מהווה תופעה מיוחדת‬ ‫בנוף הארכיאולוגי של ארץ ישראל‪.‬‬ ‫מבחינה ביולוגית אקולוגית‪ ,‬קיני השרקרקים מאפשרים תצפית בתופעת קינון לאורך מצוק‪ .‬השכבות‬ ‫הגיאולוגיות של המצוק מאפשרות ללמוד אודות ההיסטוריה והשינויים האקולוגיים בחלק זה של ארץ‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫‪97‬‬ ‫רשימת ספרות‬ Hazan, N., Stein, M., Agnon, a, Marco, S., Nadel, D., Negendank, J., Schwab, M.J. Neev D. (2005). The late Quaternary limnological history of Lake Kinneret (Sea of Galilee), Israel. Quaternary Research, 63(1), 60-77. doi: 10.1016/j.yqres.2004.09.004. Klute A. ed. 1986. Methods of Soil Analysis (2nd ed.), Monograph no. 9, Part 1. Madison, WI: American Society of Agronomy and Soil Science Society of America Shahack-Gross, R. (2007). Approaches to understanding formation of archaeological sites in Israel: Materials and processes. Israel Journal of Earth Sciences, 56(2), 7386. doi: 10.1560/IJES.56.2-4.73. 98 ‫‪60%‬‬ ‫‪10 0‬‬ ‫‪20 0‬‬ ‫אגמיים \‬ ‫חופיים‬ ‫משקעי‬ ‫אגם‬ ‫כנרת‬ ‫הקדום‬ ‫‪30 0‬‬ ‫יבשתיים‬ ‫היווצרות‬ ‫קרקע‬ ‫קרקע‬ ‫קדומה‬ ‫אופק‬ ‫חלוקים‬ ‫‪40 0‬‬ ‫‪50 0‬‬ ‫‪60 0‬‬ ‫חרסית‬ ‫סילט‬ ‫חול‬ ‫איור ג‪ :7.‬הרכב הגרנולומטרי של השכבות בחתך ‪E3.2‬‬ ‫‪99‬‬ ‫עומק ס"מ‬ ‫יבשתיים‬ ‫פעילות‬ ‫אנושית‬ ‫שכבות‬ ‫התל‬ ‫ברונזה‬ ‫קדומה ‪I‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪0‬‬ ‫תנאים‬ ‫‪40‬‬ ‫‪0‬‬ ‫טבלה ג‪ :1.‬חתך ‪ - E3.2‬החלק המזרחי דרומי של המצוק אפיון כללי‬ ‫יחידה‬ ‫סדימנטרית‬ ‫אופק‬ ‫עליון‬ ‫גובה מוחלט‬ ‫ביחס לפנה"י‬ ‫)מ'(‬ ‫עומק מפני‬ ‫השטח‬ ‫)ס"מ(‬ ‫ראש החתך‬ ‫‪-201.15‬‬ ‫‪0-140‬‬ ‫תיארוך‬ ‫‪OSL‬‬ ‫ברונזה קדומה ‪1-2‬‬ ‫‪BCE 3000-2700‬‬ ‫‪ – 1‬מילוי התל‬ ‫חלוקים‬ ‫‪140-170‬‬ ‫תחתון‬ ‫‪170-330‬‬ ‫חלק‬ ‫עליון‬ ‫‪ – 2‬קרקע‬ ‫קדומה‬ ‫‪330‬‬‫‪355/367‬‬ ‫אופק‬ ‫‪?B‬‬ ‫גירני‬ ‫‪-3‬חילופין חוואר‬ ‫וגראנולוט‬ ‫‪-4‬שיכוב צולב‬ ‫תחתית החתך‬ ‫‪- 206.15‬‬ ‫ממצא קרמי‬ ‫‪5.8±0.2B.P.‬‬ ‫‪3590-3990‬‬ ‫‪BCE‬‬ ‫התקופה‬ ‫הכלקוליתית‬ ‫צבע )יבש(‬ ‫‪10YR6/2‬‬ ‫חום בהיר אפור‬ ‫‪10YR6/2‬‬ ‫חום בהיר אפור‬ ‫מרקם מבנה ואפיון‬ ‫כלליים‬ ‫סיין עד סיין חרסיתי‪,‬‬ ‫מאסיבי‪ ,‬רך עד מלוכד‬ ‫חלש‪.‬‬ ‫חד‬ ‫שכבת חלוקים עם‬ ‫מטריקס סייני‬ ‫חד‬ ‫סיין עד סיין חרסיתי‪,‬‬ ‫חד‬ ‫‪10YR5/2‬‬ ‫חום אפור‬ ‫חרסיתי‪ ,‬מאסיבי עד‬ ‫פריזמתי‪.‬‬ ‫‪355/367‬‬‫‪440/450‬‬ ‫‪10YR7/2-3‬‬ ‫אפור בהיר – חום‬ ‫בהיר מאד‬ ‫סיין‪ ,‬מאסיבי עד‬ ‫פריזמתי‪ ,‬דחוס‪ ,‬רך‪.‬‬ ‫‪440/450‬‬‫‪565‬‬ ‫‪10YR7/3‬‬ ‫חום בהיר מאד‬ ‫‪565-600‬‬ ‫גבול תחתון‬ ‫סיין‪ ,‬מבנה קובי עד‬ ‫פריזמתי‪ ,‬דחוס‪ ,‬רך עד‬ ‫פריך‬ ‫שיכוב צולב‪ ,‬חול עד‬ ‫גרנולוט‬ ‫גלי וברור‬ ‫הערות‬ ‫בחלק מהשכבה קיימות לבנים‬ ‫באחרות הלבנים נשרו‪ ,‬והשכבות‬ ‫נראות כמילוי בעורף הלבנים‪.‬‬ ‫בגובה‪ 39 ,‬ס"מ‪ 72-80 ,‬ס"מ‪ ,‬עדשות‬ ‫חלוקים משוכבות‪ , ,‬יחס חלוקים‬ ‫מטרקיס‪ .5% ,‬יתכן רצפה קדומה‪.‬‬ ‫חלוקי גיר מעוגלים‪ ,‬חלוקי בזלת תת‬ ‫מעוגלים‪ ,‬יחס חלוקים מטריקס‪.50% ,‬‬ ‫מצליות קרבונטיות‪ ,‬אופק ‪ B‬קבור?‬ ‫הדרגתי גלי‬ ‫שורשים מאובנים‪ ,‬עומק השורשים‬ ‫קבע את עומק אופק זה‪ .‬מעט חלוקים‬ ‫בגודל של ‪ 0.5‬ס"מ‪ ,‬חללים קטנים‬ ‫)‪,(microporous‬‬ ‫ברור גלי‬ ‫חילופין של חוואר‪ ,‬גראנולוט וחלוקים‬ ‫פחוסים‪ ,‬השקעה חופית‪.‬‬ ‫לא נחשף‬ ‫שברי קונכיות ומלנופסיס‪ ,‬השקעה‬ ‫חופית‪.‬‬ ‫טבלה ג‪ :2.‬חתך ‪ E3.2‬תוצאות ההרכב הגרנולומטרי‬ ‫יחידה‬ ‫עומק‬ ‫סדימנטארית‬ ‫שכבות התל‬ ‫קרקע קדומה‬ ‫שכבות חופיות \‬ ‫אגמיות‬ ‫חול‬ ‫סילט‬ ‫חרסית‬ ‫)‪(%‬‬ ‫)‪(%‬‬ ‫)‪(%‬‬ ‫מרקם‬ ‫‪0-10‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪19‬‬ ‫סיין‬ ‫‪60-80‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪27‬‬ ‫סיין‬ ‫‪100-120‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪31‬‬ ‫סייין חרסיתי‬ ‫‪140-160‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪27‬‬ ‫סיין‬ ‫‪220-240‬‬ ‫‪49‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪11‬‬ ‫סיין‬ ‫‪300-320‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪31‬‬ ‫סיין חרסיתי‬ ‫‪340-360‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪47‬‬ ‫חרסית‬ ‫‪355-440‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪27‬‬ ‫סיין‬ ‫‪440-565‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪27‬‬ ‫סיין‬ ‫‪101‬‬ OSL -‫ תוצאות תיארוך בשיטת ה‬:3.‫טבלה ג‬ GSI Description Lab No. Depth Moisture K U Th (cm) (%) (%) (ppm) (ppm) (Gy/a) (Gy/a) (Gy/a) (Gy/a) 2.1 3.8 8 1180 683 210 Ext.  Ext.  Ext.  Cosmic Total dose No. of O-D De Age (Gy/a) aliquots (%) (Gy) (ka) Bet Yerach ACK-11 Top-soil 43-53 5 1.25 2082±42 16/18 13 12.2±0.3 5.8±0.2* Quartz samples (88-125 m). De was obtained using the single aliquot regeneration (SAR) dose protocol on 2 mm aliquots, using preheats of 10 s @ 180-280°C. , β and α dose rates were calculated from the concentration of U, Th and K, and the cosmic dose estimated from sample burial depth. No. of aliquots - the number from measured aliquots that was used for De calculations. O-D - Overdispersion is the degree of scatter. * - for samples with OD <20% De (and ages) were calculated using the central age model. ‫מורשת‪ ,‬נופי תרבות ותיירות‬ ‫‪ .1‬מורשת‬ ‫"מורשת" הינה מושג רחב מאוד הכולל הקשרים ל"היסטוריה"‪" ,‬תרבות"‪" ,‬אמנות"‪,‬‬ ‫"פולקלור" "מסורת" ועוד‪ .‬מורשת הוגדרה על ידי פוריה וחובריו )‪,(Poria et al., 2004‬‬ ‫כ"עניין )מוחשי או לא מוחשי( המבוסס על ההיסטוריה )באופן ישיר או עקיף( אותו ניתן‬ ‫לבחור‪ ,‬לקבל או ליצור וניתן להתייחס אליו כרלוונטי )באופן ישיר או עקיף( למציאות כיום"‪.‬‬ ‫כך שהגדרה זו מחדדת את האובייקטים העשויים להפוך למורשת )מוחשיים‪ ,‬או לא‬ ‫מוחשיים(‪ ,‬את הסיבה לכך שחלק מהאובייקטים הופכים למורשת )מהותיים להבנת המציאות‬ ‫העכשווית(‪ ,‬את היחסים הקיימים בין המורשת להיסטוריה ‪ -‬ההיסטוריה היא נקודת המוצא‬ ‫למורשת והיא הופכת למורשת בתהליך של בחירה‪ ,‬קבלה‪ ,‬או יצירה‪ .‬כמו כן הגדרה זו‬ ‫משקפת את המורשת כמושג סובייקטיבי למתבונן‪.‬‬ ‫שאלה משמעותית הנשאלת בהקשר של תיירות מורשת ושימור מורשת הינה "המורשת של‬ ‫מי"? )‪ ,("Who's Heritage" , Ashworth 2003‬את המורשת של מי אנו מדגישים באתר‬ ‫מסוים )של איזו תקופה‪ ,‬של איזה לאום וכן הלאה(‪ ,‬ואיזה מורשת אנו בוחרים להסתיר‪ ,‬או‬ ‫לא להבליט‪.‬‬ ‫ההתעניינות במורשת והרצון להעמיק בה ובהבנתה עומדים בבסיס מניעים של תיירי‬ ‫המורשת‪ .‬המורשת קשורה קשר אמיץ במערכת הערכים של תייריה ומהווה בעבורם מעין‬ ‫"דת אזרחית‪-‬חילונית"‪ .‬התיירים "עולים לרגל" אל אתרי המורשת מתוך מניעים ערכיים‬ ‫עמוקים ללא כל קשר למידת פיתוחם של האתרים והשירותים הניתנים בהם בדומה לעולי‬ ‫הרגל בתיירות הצליינית‪-‬דתית‪.‬‬ ‫לרב יפקדו את אתרי תיירות המורשת השונים קהלים אשר מורשתם באה לידי ביטוי באתר‬ ‫אולם פעמים רבות יגיעו אף קהלים שמורשתם לאו דווקא שזורה בתולדות המקום אולם‬ ‫סולם ערכיהם דומה ומכיל את הערכים שבאו לידי ביטוי באתר המורשת )גבורה‪ ,‬אהבת‬ ‫אדם‪ ,‬רדיפת צדק ושוויון וכו'( )‪.(Liebman & Don Yehiya, 1983‬‬ ‫שימור מורשת משרת מטרות פוליטיות ולאומיות כמו גם מטרות אומנותיות וחברתיות‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬לשימור המורשת יש ערך כלכלי‪ ,‬שכן אתרי מורשת הינם‪ ,‬במקרים רבים‪ ,‬העוגנים של‬ ‫כוח המשיכה התיירותי של אזור מסוים‪ ,‬בנוסף לסביבה הפיסית‪.‬‬ ‫‪103‬‬ ‫תיירות מורשת מהווה כיום את אחד המרכיבים העיקריים ומהירי הצמיחה בתעשיית‬ ‫התיירות‪ .‬לפי ‪ (World Tourism Organization) WTO‬מורשת ותרבות מהווים כ‪40% -‬‬ ‫מכלל הפעילות התיירותית העולמית )‪.(Timothy & Boyd, 2003‬‬ ‫‪ .2‬נופי תרבות – הגדרה ומשמעות )שר‪-‬שלום וחוב' ‪(10–9 :2010‬‬ ‫נופי תרבות‪ ,‬להבדיל מנוף טבעי‪ ,‬הם נופים שמתקיים בהם שילוב של טבע ומעשה ידי אדם‬ ‫או נופים המהווים מקור להשראה וזיכרון עבור האדם‪.‬‬ ‫באמנה הראשונה של אונסק"ו להגנה על מורשת התרבות והטבע )‪ (1972‬נקבעו שתי‬ ‫קטגוריות נוף‪" :‬נוף מורשת טבעית" ו"נוף מורשת תרבותית"‪ .‬הגדרה אינה מבחינה בין נופי‬ ‫תרבות ונופי מורשת תרבותית‪ ,‬וכוללת יחד נופים ייחודיים מעשה ידי אדם‪ ,‬ונופים המשלבים‬ ‫בין נוף טבעי ואדם‪.‬‬ ‫ב‪ 1992-‬נוסף לרשימת המורשת העולמית המונח "נוף תרבות"‪ ,‬המשקף שינוי בגישה –‬ ‫מהתייחסות למבנים או אלמנטים נקודתיים‪ ,‬להכרה בחשיבות מרחבים גדולים המהווים רקע‬ ‫לאובייקט בעל חשיבות‪ ,‬או מקיימים בתוכם ערכי מורשת ותרבות‪ .‬במסגרת הגדרה חדשה‬ ‫זו‪ ,‬נוף תרבות הינו נוף פעיל "הקשור לדרכי חיים מסורתיות‪ ,‬השומר על תפקיד חברתי‬ ‫בחברה עכשווית; נוף המציג עדות פיסית להתפתחותו לאורך זמן"‪ .‬על‪-‬פי אונסקו‪ ,‬מטרת‬ ‫שימור נופי תרבות היא שמירה על מאזן בר‪-‬קיימא בין משאבי הטבע ופעילות האדם‪ .‬נופי‬ ‫תרבות מחולקים על‪-‬ידי אונסקו לשלוש קטגוריות מרכזיות )‪:(UNESCO 2002‬‬ ‫נוף מעוצב )‪ – (designed landscape‬נופים שנוצרו ועוצבו באופן מכוון על‪-‬ידי האדם‬ ‫)למשל גנים ופארקים שטופחו מסיבות אסתטיות‪ ,‬דתיות ותרבותיות(‪.‬‬ ‫נוף אורגני או המשכי )‪ – (evolving landscape‬נופים שהתפתחו לאורך זמן כתוצאה‬ ‫מנסיבות חברתיות‪ ,‬כלכליות‪ ,‬מנהליות או דתיות ובזיקה לסביבה הטבעית בה נוצרו‪.‬‬ ‫נוף אסוציאטיבי )‪ – (associative landscape‬נופים המהווים מקור השראה וזיכרון‬ ‫וקשורים באסוציאציות דתיות‪ ,‬אומנותיות או תרבותיות‪ ,‬גם אם חדלו לתפקד ולא מתקיימת‬ ‫בהם היום פעילות אנושית‪.‬‬ ‫אמנת בורה )‪ (Burra Charter‬אשר נוסחה באוסטרליה )‪ (1999‬שמה דגש על "רוח המקום"‬ ‫)‪ (sense of place‬וביטוייה באתרי הנוף השונים – מנוף טבעי פתוח‪ ,‬דרך נופים בנויים‪,‬‬ ‫‪104‬‬ ‫וכלה במרחבים בהם קיים מפגש בין הנוף הטבעי לנוף מעשה ידי אדם‪ .‬האמנה מציגה‬ ‫שמונה קריטריונים לנופי תרבות )‪,(Coleman 2003, NSW Heritage Office 2003‬‬ ‫ביניהם רלבנטיים לעניינינו‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫נוף בעל חשיבות היסטורית – מקומית או לאומית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫נוף בעל פוטנציאל חינוכי ומחקרי להכרת מורשת התרבות‬ ‫המקומית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תופעה אדריכלית או תכנונית בה באים לידי ביטוי ערכים אסטטיים‬ ‫בולטים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כל קריטריון אחר שהוועד מוצא לנכון להגדיר באמצעותו יחידה‬ ‫נופית כנוף תרבות ולהבליט את ייחודו התרבותי‪.‬‬ ‫על בסיס זה פותחה שיטה להערכת כל יחידת נוף על‪-‬פי מרכיביה ) ‪Landscape‬‬ ‫‪ ,(Assessment Guidelines 2002: 8‬המכונה שיטת ‪:ABC‬‬ ‫‪ .A‬האזור והקונטקסט הסביבתי )‪ – (Area and environmental context‬הסביבה‬ ‫הגיאוגרפית‪ ,‬הטופוגרפיה‪ ,‬מאפיינים טבעיים ומעשי ידי אדם כמו מערכות מים‪ ,‬צמחייה‪,‬‬ ‫מערכות אקולוגיות והסביבה ההיסטורית‪.‬‬ ‫‪ .B‬גבולות )‪ (Boundaries‬האתר המיועד לשימור‪ ,‬כולל גבולות היסטוריים‪ ,‬שטחים להם‬ ‫נזקק המתבונן כדי לספוג את חוויית המקום‪ ,‬שטחים תת‪-‬קרקעיים ומעברים‪.‬‬ ‫‪ .C‬צורות תרבות והתפתחות היסטורית ) ‪(Cultural patterns and historical‬‬ ‫‪ .developments‬בקריטריון זה נכללים שרידים היסטוריים כגון גדרות או חלוקה לשדות‬ ‫ולמגרשים כמו גם מסורות שהתפתחו לאורך השנים‪.‬‬ ‫‪ .D‬צורת הפיזור של המרכיבים הנופיים )‪ ( Distribution of elements.‬מתייחס לצורת‬ ‫הארגון של הפריטים הנופיים במרחב‪.‬‬ ‫‪ .E‬מרכיבים נופיים )‪ (Elements‬כוללים את הפריטים המרכיבים את היחידה הנופית‪.‬‬ ‫מרקמים בנויים‪ ,‬גשרים‪ ,‬אנדרטאות‪ ,‬שבילים וגדרות‪ ,‬סלעים‪ ,‬מרצפות‪ ,‬מערכות מים טבעיות‪,‬‬ ‫צמחייה טבעית וצמחייה שהובאה לאתר‪ ,‬שרידים ארכיאולוגיים ועוד‪.‬‬ ‫‪ .F‬מרכיבים נוספים ) ‪ (Further factors‬מתייחסים לפריטים נופיים שנקשרים במורשת‬ ‫מקומית‪.‬‬ ‫גישת סיווג זו אומצה על‪-‬ידי אונסקו‪ ,‬שם יצרו רשימה של ‪ 15‬יחידות נוף לפי ה‪ ,ABC-‬ביניהן‬ ‫פארקים לאומיים ושמורות‪ ,‬הרים‪ ,‬יישובים שונים‪ ,‬קבוצות חברתיות‪ ,‬שדות‪ ,‬מבנים‪ ,‬אתרים‬ ‫מסוגים שונים וכו' )‪.(Fowler 2003‬‬ ‫‪105‬‬ ‫בישראל נעשים בשנים האחרונות ניסיונות להגדרה והכרזה של אתרים ואזורים במסגרת‬ ‫שילובם ברעיון של נופי תרבות )ראה שר‪-‬שלום ואחרים ‪ .(2010‬למשל – דרך הבשמים וערי‬ ‫המדבר בנגב‪ ,‬התלים המקראיים – מגידו‪ ,‬חצור ובאר שבע‪) ,‬וזה בנוסף להכרזות על אתרי‬ ‫מורשת תרבותית לא במסגרת נופי תרבות – למשל מצדה‪ ,‬עכו העתיקה וכו'(‪.‬‬ ‫לפי שר‪-‬שלום ואחרים‪ ,‬לשלוש הקטגוריות של נופי תרבות המוגדרות על‪-‬ידי אונסקו‪ ,‬יש‬ ‫להוסיף בישראל קטגוריות נוספות ייחודיות – למשל‪ :‬נופים אידיאולוגיים ונופי מריבה‪ ,‬נופים‬ ‫המהווים איקון דתי וכו'‪.‬‬ ‫את הנופים השונים יש לבחון לפי מאפייניהם הפיזיים והערכיים‪ ,‬וקריטריונים דוגמת נדירות‬ ‫התופעה‪ ,‬מגוון‪ ,‬חשיבות ומרחב התייחסות )חשיבות לאומית‪ ,‬חשיבות מקומית‪ ,‬קהילה‬ ‫מצומצמת‪ ,‬ציבור רחב וכד'(‪ ,‬עוצמת התופעה )גודל ובולטות(‪ ,‬מצב השתמרות‪ ,‬וסכנה‪.‬‬ ‫‪ .3‬מתי מורשת הופכת לתיירות מורשת?‬ ‫כאשר מזוהים אלמנטים מהעבר אותם החברה מעוניינת לשמר‪ .‬אלמנטים אלו נתפסים‬ ‫כמוצר בעל ערך כלכלי הניתן לשיווק ולמכירה למבקרים‪ .‬המוצר הנמכר הוא חוויה‪" .‬חווית‬ ‫המורשת" יכולה להתקיים החל בנופים בהם מתקיימת מורשת לא מוחשית ועד למוצגים‬ ‫מוחשיים ומשומרים שהינם אותנטיים – או מלאכותיים )מבנים‪ ,‬מוצגים מוזיאליים‪ ,‬אמצעי‬ ‫המחשה שונים(‪ .‬ישנה חשיבות גבוהה לפרשנות )‪ (Interpretation‬של המורשת על ידי‬ ‫המבקר‪ ,‬שכן חווית מורשת נתפסת ככזו‪ ,‬אם המבקר מוצא קשר בין המוצג לבין ערכיו שלו‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬נ יכרת עלייה במודעות מצד ספקי המוצר התיירותי להציג חוויה אקטיבית שמערבת‬ ‫את המבקר‪ ,‬ולא להשאירו כצופה פאסיבי‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬יש לזכור ש"מורשת" הינה‬ ‫סובייקטיבית למבקר‪ ,‬כך שלמבקרים שונים‪ ,‬תהייה פרשנות שונה לאותו מוצר של תיירות‬ ‫מורשת‪ .‬ההתייחסות והפרשנות למורשת מתקיימת במספר רמות‪ ,‬החל ממורשת אישית או‬ ‫משפחתית‪ ,‬ועד למורשת עולמית‪.‬‬ ‫‪106‬‬ ‫אטרקציות תיירות מורשת‬ ‫מגוון רחב של אטרקציות מהוות בסיס לתיירות המורשת‪ .‬החל ממורשת טבע ועד מורשת‬ ‫תרבותית‪ ,‬אתרים המוכרים ברמה עולמית‪ ,‬ואתרים מקומיים‪ .‬גם ארגון אונסקו מסווג את‬ ‫אתרי המורשת העולמית על פי "מורשת תרבות" )‪ (Cultural Heritage‬ו"מורשת טבע"‬ ‫)‪ .(Natural Heritage‬בארץ‪ ,‬איחוד שתי הרשויות "גנים לאומיים" ו"רשות שמורות‬ ‫הטבע" לרשות אחרת‪" ,‬רשות הטבע והגנים הלאומיים" מצביע על הצורך בניהול משותף‬ ‫של אתרי מורשת‪ ,‬הן אתרים המבוססים על הסביבה הפיסית והן אתרים המבוססים על‬ ‫הסביבה התרבותית אנושית‪.‬‬ ‫ניתן לסווג את אטרקציות המורשת לפי קטגוריות נושאיות כגון‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מורשת תרבות – מנהגים‪ ,‬מסורות ומיתוסים היסטוריים הבאים לידי ביטוי‬ ‫באמצעים חומריים או שאינם חומריים‬ ‫מורשת טבע ‪ -‬גנים‪ ,‬נוף‪ ,‬פארקים לאומיים‪ ,‬חיי טבע‪ ,‬הרים‪ ,‬נהרות‪ ,‬עולם החי‬ ‫והצומח‬ ‫מורשת ארכיטקטונית ‪) -‬או מורשת בנויה‪.(Built heritage ,‬‬ ‫מורשת עירונית ‪ -‬מושג זה מתייחס לאתרי מורשת הנמצאים בתוך ערים‪ ,‬או‬ ‫ערים הנחשבות למרחבי מורשת )ירושלים העתיקה‪ ,‬עכו(‬ ‫מורשת תעשייתית ‪ -‬כוללת כלים‪ ,‬מכונות‪ ,‬מפעלים ואתרים אשר שימשו בעבר‬ ‫לייצור‪ .‬בהקשר זה גם מורשת חקלאית המשמרת מסורות עיבוד קרקע‬ ‫מורשת דתית ‪ -‬מתייחס לחפצים ומקומות שהנם בעלי משמעות סמלית לדתות‬ ‫שונות‪.‬‬ ‫‪ .4‬תיירות מורשת בישראל‬ ‫בישראל היצע רחב מאוד של אתרים ארכיאולוגיים והיסטוריים‪ .‬בנוסף‪ ,‬מגוון האתרים‬ ‫המקודשים או משויכים לדתות השונות יכולים אף הם להיכלל בקטגוריה זו‪ .‬אין מטרתה‬ ‫של הסקירה כאן לפרט תחום זה אשר הינו רחב היקף‪ ,‬אלא להציג דפוסי ביקוש‬ ‫המצביעים על מגמה ההולכת ומתרחבת של צריכת תיירות מורשת בישראל‪.‬‬ ‫על היקפי הביקוש לתיירות מורשת ניתן ללמוד מנתוני אתרים קולטי קהל בתשלום אשר‬ ‫נתוניהם נמדדים ומפורסמים‪ ,‬כגון אתרי רשות הטבע והגנים ונתוני סקר דנס ‪ .100‬בשנת‬ ‫‪ 2008‬היו ‪ 7,884,253‬כניסות לאתרים של רשות הטבע והגנים‪ .‬עלייה של כ‪ 15%-‬לעומת‬ ‫שנת ‪ .2007‬סך הכניסות של ישראלים לאתרים אלו עמד על ‪ 5,388,275‬המהווים כ‪68%-‬‬ ‫מסך הכניסות‪ .‬ניתן להצביע על מגמות‪ ,‬הנראות בטבלה ובגרף המצורפים‪ .‬מגמה אחת הינה‬ ‫‪107‬‬ ‫הגידול העקבי לביקוש בכלל‪ ,‬מגמה שניה מצביעה על עליה בביקוש לאתרי מורשת‬ ‫בישראל‪ .‬בשנת ‪ ,2008‬הביקוש לאתרי המורשת אף עבר את הביקוש לאתרי הנופש‪ ,‬מגמה‬ ‫זו התחזקה בשנת ‪ .2009‬בהשוואה בין דירוג ‪ 2007‬לדירוג ‪ 2008‬נמצא כי בשנת ‪2008‬‬ ‫ישנה העדפה ברורה לאתרי תיירות‪ ,‬בעלי ערך מוסף‪ ,‬מעבר להנאה ולבידור‪ ,‬כמו אתרי טבע‬ ‫ואתרים היסטוריים‪.‬‬ ‫טבלה ג‪ :4.‬כניסות באלפים לאתרי רשות הטבע והגנים ‪2004-2009‬‬ ‫אתרים‬ ‫‪%‬אתרים‬ ‫אתרי נופש‬ ‫‪ %‬אתרי נופש בטבע‬ ‫בטבע‬ ‫מהסה"כ‬ ‫‪34.9‬‬ ‫‪3,371.9‬‬ ‫‪65.1‬‬ ‫‪3,656.4‬‬ ‫‪59.8‬‬ ‫‪58.0‬‬ ‫שנה‬ ‫סך הכל‬ ‫‪2004‬‬ ‫‪5,176.5‬‬ ‫‪1,804.5‬‬ ‫‪2005‬‬ ‫‪6,119.2‬‬ ‫‪2,462.7‬‬ ‫‪40.2‬‬ ‫‪2006‬‬ ‫‪6,418.7‬‬ ‫‪2,694.9‬‬ ‫‪42.0‬‬ ‫‪3,723.8‬‬ ‫‪2007‬‬ ‫‪6,792.8‬‬ ‫‪3,011.4‬‬ ‫‪44.3‬‬ ‫‪3,781.4‬‬ ‫‪55.7‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪7,884.3‬‬ ‫‪4,260.2‬‬ ‫‪54.0‬‬ ‫‪3,624.1‬‬ ‫‪46.0‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪7,441.5‬‬ ‫‪4,318.4‬‬ ‫‪58.0‬‬ ‫‪3,123.1‬‬ ‫‪42.0‬‬ ‫היסטוריים‬ ‫היסטוריים‬ ‫מהסה"כ‬ ‫מקור‪ :‬רבעון סטטיסטי לתיירות ושרותי הארחה ‪2010‬‬ ‫איור ג‪ :8.‬מספר כניסות מבקרים בתשלום‪ ,‬באתרים קולטי קהל של רשות הטבע והגנים בין‬ ‫השנים ‪ 2004‬ל‪ .2009 -‬מקור‪ :‬רבעון סטטיסטי לתיירות ושרותי הארחה ‪.2010‬‬ ‫‪108‬‬ ‫תיירות מורשת בבתי עלמין‬ ‫‪ (2003) Timothy & Boyd‬מציינים שלושה מאפיינים מרכזיים של בתי עלמין כאתרי‬ ‫מורשת‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫המוטיבציה לביקור של קהל המבקרים איננה קרבת דם אל הנקברים‪ ,‬אלא תהיה‬ ‫מבוססת על מורשת‪ ,‬סיפורים ומיתוסים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תיירות המורשת אל בתי העלמין תבוצע‪ ,‬לרב‪ ,‬בהרכבים מרובי משתתפים‬ ‫)קבוצות(‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מרכיב חשוב‪ ,‬הראוי לציון‪ ,‬בהיות בית העלמין מושכן לתיירות ופעילות פנאי הינו‬ ‫בהיותו לרב מקום שקט ורגוע בלב ההמולה המודרנית‪.‬‬ ‫מניעי פיתוח וקיום תיירות המורשת בבתי העלמין הינם רבים ומגוונים‪ ,‬ביניהם פטריוטיות‬ ‫והנצחת גבורה לאומית‪ ,‬יצירת פנתיאון ו"היכל נצח וכבוד" לראשי האומה ושריה‪ ,‬שימור‬ ‫זיכרונם של אירועים‪ ,‬תקופות וחברות שהיו ואינן עוד‪ ,‬יצירת פנתיאון ו"היכל נצח ותהילה"‬ ‫לגדולי תרבות ורוח‪ ,‬השתטחות על קברים לשם עלייה לרגל וקבלת סגולותיהם של הקבורים‬ ‫בהם‪ ,‬מבנהו המונומנטאלי – ארכיטקטוני – ויזואלי של בית העלמין – גורם יוצא דופן‪.‬‬ ‫את בתי העלמין פוקד קהל תיירי המורשת במרבית ימות השנה‪ .‬בחלק מסוים מבתי העלמין‬ ‫אומנם קבועים ימי זיכרון והתייחדות ממוסדים )ימי זיכרון לחללים‪ ,‬ציון תאריכים היסטוריים‬ ‫וכו'(‪ ,‬אולם במרבית בתי העלמין יתפרשו הביקורים על כלל ימי השנה‪ .‬בחלק מן המקרים‬ ‫תהווה ההמוניות גורם מפריע לחוויה התיירותית‪ ,‬אשר תראה בשקט ובדממה תנאי הכרחי‬ ‫ליצירת ההתרפקות והנוסטלגיה‪ .‬במקרים אחרים תתן דווקא ההמוניות ותחושת ההשתייכות‬ ‫לקבוצה גדולה בעלת מורשת משותפת ערך מוסף לחוויה התיירותית ) ‪Timothy & Boyd,‬‬ ‫‪.(2003‬‬ ‫במרבית מדינות העולם המערבי התגבשה ההכרה כי בתי העלמין הינם נדבך חשוב בשימור‬ ‫המורשת המקומית‪ ,‬הלאומית‪ ,‬התרבותית והרוחנית וכן מוקד משיכה חשוב ביותר לתיירים‬ ‫ומבקרים‪ .‬בד בבד עם התגבשות הכרה זו החלו המדינות והערים בתקצוב ושימור בתי עלמין‬ ‫אלו‪.‬‬ ‫‪109‬‬ ‫מדינות רבות מתהדרות בפנתיאונים לאישים ודמויות שאינם בין החיים ולמורשתם ומקומה‬ ‫של מדינת ישראל גם הוא לא נפקד‪.‬‬ ‫‪ .5‬ארכיאולוגיה ותיירות מורשת בתל בית ירח‬ ‫הקשר והיחסים בין ארכיאולוגיה ותיירות נמצא בשולי המחקר בעולם ובישראל בפרט‪ ,‬בעיקר‬ ‫בנושא הפיכת אתרים ארכיאולוגיים לאתרי תיירות‪ .‬מחקרים רבים עוסקים בבחינת ההקשר‬ ‫הפוליטי‪-‬מדיני‪-‬מורשתי של אתרים‪ ,‬במקרה של ישראל בעיקר כאלו המקושרים להיבטים של‬ ‫מיתוסים ציוניים ויהדות‪ .‬עם זאת – גוברת ההתייחסות להיבטים של קשר בין ארכיאולוגיה‬ ‫והצגתה לציבור בכל העולם )למשל‪Hicks et. al. 2007; Merhav and Killebrew 1998; :‬‬ ‫‪ .(Rowan and Baram 2004‬הניסיון לשווק אתרים ארכיאולוגיים כאתרי מורשת כרוך‬ ‫בהתייחסות לניגודים העשויים לעלות בין אופי האתרים ההיסטוריים כסימבוליים לבין אתרים‬ ‫תיירותיים כמשאב כלכלי‪ ,‬ובהתאם להוביל ליצירת סיפורים המשרתים אינטרסים שונים‬ ‫)למשל‪Gruffudd 1997; Herbert 1997; Lowenthal 1985, 1996; Robb 1998; :‬‬ ‫;‪.(Schouten 1997‬‬ ‫ע צם הגדרתו של אתר כהיסטורי היא תולדה של אינטרסים פרטיים או לאומיים לשמור‬ ‫ולהנציח את המקום או את סיפורו )לונטל ‪ .(1 :2006‬הגדרת אתרים היסטוריים וחשיבותם‬ ‫כאתרי מורשת נבחנות לרוב על פי הגדרות מקומיות‪ ,‬לאומיות או עולמיות‪ .‬בין הסיבות‬ ‫העיקריות לצורך בהכרה ובשימור אתרים כאלו‪ ,‬ניתן למנות את חיזוק הזיקה בין אנשים‬ ‫לעבר ולמורשת שלהם‪ ,‬דרך מימוש פוטנציאל התיירותי הטמון באתרים )שם(‪.‬‬ ‫בהגדרות שהובאו לעיל של מורשת ותיירות מורשת‪ ,‬מובאת הגדרה עכשווית המתייחסת‬ ‫לתיירות מורשת כחוויה תיירותית המציעה למבקר התנסות חווייתית במרחב‪ ,‬דרך אלמנטים‬ ‫מוחשיים ולא‪-‬מוחשיים הנתפסים על‪-‬ידו כחלק ממורשתו האישית‪ .‬באופן זה מתרחש תהליך‬ ‫חברתי של 'יצירת מורשת'‪ ,‬במסגרתו הצגת מורשת העבר ופרשנותה משמשים לחינוך‬ ‫והחדרת ערכים לציבור‪.‬‬ ‫הממצאים הארכיאולוגיים בתל בית ירח מהווים חלק ממורשת מוחשית בנויה‪ ,‬הכוללת את‬ ‫השרידים המוחשיים של העבר‪ ,‬אך גם משקפת את הסיפורים והרעיונות הלא‪-‬מוחשיים‬ ‫המהווים חלק ממנו ואחראים ליצירת השרידים‪ .‬אולם נשאלת השאלה – המורשת של מי?‬ ‫כפי שצויין‪ ,‬שאלה זו תופסת מקום חשוב בדיון בנושאי תיירות מורשת ושימור מורשת‬ ‫‪110‬‬ ‫)‪ .(Ashworth 2000‬באתרים שונים מודגשים סיפורים של תקופות או קבוצות דת או לאום‬ ‫מסוימות‪ ,‬בעוד אחרים מוסתרים או מוצנעים באופן מכוון‪ .‬לעתים קרובות נובע הדבר מרצון‬ ‫לשרת מטרות פוליטיות ולאומיות‪ ,‬כמו גם מטרות אומנותיות וחברתיות‪ .‬כך למשל באתרים‬ ‫כמו מצדה‪ ,‬גמלא או מגידו‪ ,‬ובאופן מכוון ובולט בגן הלאומי "עיר דוד" בירושלים‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬לשימור המורשת יש ערך כלכלי‪ ,‬כפי שהוסבר לעיל‪ ,‬ותיירות מורשת הינה מוצר‪,‬‬ ‫ככלל המוצרים התיירותיים‪ .‬לשם כך דרוש פיתוח האתרים והכשרתם לקליטת מבקרים‪ ,‬אך‬ ‫תוך התחשבות בצרכי השימור וההגנה על הממצאים והמורשת לטווח רחוק )לונטל ‪:2006‬‬ ‫‪.(Herbert 1995 ;1‬‬ ‫האתר כבעל ערך כלכלי ניתן לשיווק ולמכירה כחוויה‪ .‬מקום של סיפור "מורשת לא מוחשית"‬ ‫או מוצגים מוחשיים אותנטיים במקרה שלנו )מבנה משוחזר או מוזיאון עם ממצאים(‪ .‬חשיבות‬ ‫מיוחדת נועדה למידת האקטיביות של המבקר בתוך החוויה התיירותית‪ .‬שימור ושחזור‬ ‫הממצאים‪ ,‬התחביר ביניהם בתוך האתר‪ ,‬נגישות‪ ,‬הדרכה ועוד – הם הכלים המגשרים בין‬ ‫הארכיאולוגיה וההיסטוריה לבין התיירות‪ ,‬ומהווים ממשק פרשני בין הנוף הפיזי לבין הסיפור‬ ‫העומד מאחוריו )לונטל ‪.(2–1 :2006‬‬ ‫ברשימת האתרים הפופולאריים ביותר של רשות הטבע והגנים בשנים האחרונות בולטים‬ ‫בראש הרשימה שני אתרים ארכיאולוגיים – מצדה וקיסריה‪ ,‬וברשימת עשרת האתרים‬ ‫המובילים יש אתרים נוספים‪ .‬ברור שתל בית ירח אינו בר‪-‬השוואה לאתרים אלו מבחינת‬ ‫עוצמת השרידים‪ ,‬ורמת ההשתמרות והחשיפה שלהם‪ .‬עם זאת‪ ,‬אין ספק כי במדינת ישראל‪,‬‬ ‫העשירה כל‪-‬כך באתרים מגוונים‪ ,‬הכשרת המקום למבקרים והצגה ראויה וברורה של‬ ‫השרידים לקהל יביאו מבקרים רבים שימצאו בו עניין‪ .‬על פי הנתונים‪ ,‬הקהל בארץ מעדיף‬ ‫אתרים בעלי ערך מוסף‪ ,‬דוגמת אתרים היסטוריים וארכיאולוגיים‪ .‬גם אם האתר כנקודה‬ ‫בודדת אינו מהווה "אטרקציה"‪ ,‬הרי שילובו המלא במרקם התיירותי הכולל יעשיר את חוויית‬ ‫הביקור באתרים מושכי‪-‬הקהל שסמוכים לו‪ ,‬ויאריך את זמן השהייה במקום‪.‬‬ ‫ראוי גם לזכור‪ ,‬כי לפני שנים לא רבות היה הגן הלאומי תל בית ירח אתר קולט קהל‪ .‬ברבות‬ ‫הימים האתר נשכח וננטש‪ .‬אולם עם המשך המחקר בו‪ ,‬אין לדעת אם לא ייהפך שוב לאבן‬ ‫שואבת בזכות עצמו‪ ,‬ואין לבטל אפשרות זו מראש על ידי העלמת קיומו של האתר‪.‬‬ ‫‪111‬‬ ‫רשימת ספרות‬ ‫ עבודת‬.‫ גן לאומי בית שאן‬:‫ מאתר ארכיאולוגי לאתר תיירות – חקר מקרה‬.2006 .‫ א‬,‫לונטל‬ .‫ אוניברסיטת חיפה‬.‫גמר לתואר מוסמך אוניברסיטה‬ :‫ ירושלים‬.‫ נופי תרבות בישראל‬.2010 .‫ י‬,‫ ופלד‬,.‫ ר‬,‫ ריש‬,.‫ א‬,‫ ששון‬,.‫ע‬, ‫ עמית‬,.‫ א‬,‫שלום‬-‫שר‬ .‫ הועד הישראלי לאונסקו והועדה הישראלית למורשת עולמית‬,‫רשות הטבע והגנים‬ Ashworth, G. J. 2003. Paradigms and paradoxes in planning the past. In: Purchla, J. (ed.). Central Europe: a new dimension of heritage. Krakow: International Cultural Centre. Pp. 109–122. Coleman, V. 2003. Cultural Landscape Charette: Background Paper. Parramatta (N.S.W): NSW Heritage Office. Fowler, P. J. 2003. World Cultural Landscapes 1992–2002. Paris: UNESCO World Heritage Centre. Gruffudd, P. 1997. Heritage as National Identity Histories and Prospects of the National Past. In: Herbert, D. T. (ed.). Heritage, Tourism and Society. Pinter: A Cassell Imprint. Pp. 49–68. Herbert, D. T. (ed.). 1997. Heritage, Tourism and Society. Pinter: A Cassell Imprint. Hicks, D., McAtackney, L., and Fairclough, G. (eds.). 2007. Envisioning Landscape: Situations and Standpoints in Archaeology and Heritage (One World Archaeology 52). Walnut Creek (CA): Left Coast Press. Landscape Assessment Guidelines for Cultural Heritage Significance. 2002. (Heritage Victoria Landscape Assessment Guidelines: July 2002. Australia). Liebman, C. S. and Don Yehiya, E. 1983. Civil religion in Israel – Traditional Judaism and Political Culture in the Jewish State. Berkeley (CA): University of California Press. Lowenthal, D. 1985. The Past is a Foreign Country. Cambridge: Cambridge University Press. 112 Lowenthal, D. 1996. Possessed by the Past: The Heritage Crusade and the Spoils of History. New York: Free Press. Merhav, R. and Killebrew, A. E. 1998. Public Exposure: For Better and For Worse. Museum International 50/4: 15–20. NSW Heritage Office. 2003. Heritage NSW, Autumn 2003, newsletter of the NSW Heritage Office 10/1. Poria, Y., Butler, R. and Airey, D. 2004. Links between tourists, heritage, and reasons for visiting heritage sites. Journal of Travel Research 43/1: 19–28. Robb, J. G. 1998. Tourism and Legends: Archaeology of Heritage. Annals of Tourism Research 25/3: 579–596. Rowan, Y. and Baram, U. (eds.). 2004. Marketing Heritage: Archaeology and the Consumption of the Past. Walnut Creek (CA): AltaMira Press. Schouten, F. J. 1997. Heritage as Historical Reality. In: Herbert, D. T. (ed.). Heritage, Tourism and Society. Pinter: A Cassell Imprint. Pp. 21–32. Timothy, D. J. and Boyd, S. 2003. Heritage Tourism. New York: Prentice Hall. UNESCO. 2002. Cultural Landscapes: The Challenges of Conservation. Proceedings of the Conference: World Heritage 2002, Shared Legacy, Common Responsibility, 11–12 Nov. 2002. Ferrara, Italy. (World Heritage Papers 7). 113 ‫פרקי רקע ‪ -‬משאבי תיירות מורשת בתל בית ירח‬ ‫ד"ר דלית גסול‪ ,‬ניר כהן‬ ‫בית העלמין כנרת כמשאב תיירות מורשת‬ ‫מבוא‬ ‫בית העלמין "כנרת" מהווה חלון היסטורי ממשי לפרקים נרחבים מתולדותיה וסיפוריה של התנועה‬ ‫הציונית ומדינת ישראל על גופיהן והתארגנויותיהן השונים‪ .‬בית העלמין מהווה מקום מנוחה אחרונה‬ ‫לאנשי שם‪ ,‬הוגיה של הציונות בצד אנשי מעשה ממגשימיה‪ .‬לצידם‪ ,‬דמויות מפתח מתחום התרבות‪,‬‬ ‫שירה ורוח‪ .‬לפיכך‪ ,‬משולבים בבית העלמין סיפורי רוח וחומר‪ ,‬ובין רגביו טמונות פרשיות ניסיונות‬ ‫התיישבות טרגיים בצד סיפורי הצלחה כנגד כל הסיכויים‪.‬‬ ‫לפיכך מהווה בית העלמין "כנרת" כר נרחב למגוון סיפורים‪ ,‬מעשיות ומיתוסים העומדים במרכז‬ ‫מורשתה של הציונות ומדינת ישראל‪ ,‬וככזה הפך במרוצת השנים לאתר מורשת מבוקש ביותר‪.‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬בית העלמין הינו גם מקום פרטי ואישי של שתי קהילות הקוברות בו את מתיהן‪ ,‬כנרת‬ ‫הקבוצה וכנרת המושבה‪ .‬הפער בין הפרטי ללאומי מהווה אחד מיסודות הקונפליקט בבסיסו של אתר‬ ‫זה‪.‬‬ ‫כרקע להבנת התפתחותו של האתר לכדי אתר מורשת לאומי‪ ,‬מוצג רקע כללי על תיירות מורשת‬ ‫בכלל ותיירות מורשת של בתי עלמין בפרט‪ .‬בהמשך מוצגת סקירה היסטורית של תולדות וקורות‬ ‫בית העלמין "כנרת" מיום הקמתו ועד ימינו אנו‪ .‬מדגם סיפורים היסטוריים הקשורים לאישים‬ ‫הקבורים בבית העלמין מוצגים אף הם‪ ,‬כבסי ס להבנת כוח המשיכה של בית העלמין כאתר ביקור‪.‬‬ ‫פרקים אלו מהווים רקע תאורטי להבנת ניתוח האתר מבחינה תיירותית ותפעולית אשר מובא‬ ‫בהמשך‪.‬‬ ‫מורשת ותיירות מורשת‬ ‫ארגון התיירות העולמי מגדיר תיירות מורשת כ "עיסוק בהיסטוריה‪ ,‬במורשת האדם‪ ,‬אומנות‪,‬‬ ‫פילוסופיה ומוסדות של אזורים או מדינות אחרות" )בתוך ‪ .(Timothy & Boyd, 2003‬הגדרה זו הינה‬ ‫רחבה מאוד‪ .‬עוד ברוח זו "תיירות מורשת מתמקדת במה שירשנו‪ ,‬לכאורה כל דבר‪ ,‬החל מבניין‬ ‫היסטורי‪ ,‬דרך עבודת אומנות ועד נוף יפה ) ‪ Yale, 1998‬בתוך ‪.(Timothy & Boyd, 2003‬‬ ‫‪114‬‬ ‫תיירות מורשת נחשבת לצורת התיירות העתיקה בעולם‪ ,‬החל ממגלי עולם שחיפשו תרבויות שונות‬ ‫דרך ה ‪ Grand Tour‬של ימי הביניים ועד ימינו אלה‪.‬‬ ‫הגדרה עכשווית מתייחסת לתיירות מורשת כחוויה תיירותית‪" .‬תיירות מורשת הינה התנסות חוויתית‬ ‫במרחב אשר מייצג אלמנטים מוחשיים או לא‪-‬מוחשיים הנתפשים על ידי המבקר כחלק ממורשתו‬ ‫האישית" )‪ .(Poria et al., 2004‬בהקשר זה יש לציין שהמרחב בו מתקיימת תיירות המורשת הוא‬ ‫סופו של תהליך חברתי של 'יצירת מורשת' )‪ – (heritagization process‬תהליך של הצגה ופרשנות‬ ‫של המורשת על מנת להשיג מטרה חברתית כלשהי‪ .‬יצירת מורשת אינה עוסקת בעבר עצמו אלא‬ ‫בשימוש בעבר על מנת לחנך ולהחדיר ערכים לציבור‪.‬‬ ‫מנגד קיימות הגדרות בגישה התיאורית‪ ,‬כגון "תיירות מורשת הינה ביקור במקומות המוגדרים‪,‬‬ ‫מאושרים והוכחו כאתרי מורשת"‪.‬‬ ‫"מורשת" הינה מושג רחב מאוד הכולל הקשרים ל"היסטוריה"‪" ,‬תרבות"‪" ,‬אמנות"‪" ,‬פולקלור"‬ ‫"מסורת" ועוד‪ .‬קיים קושי מובנה בהגדרת מורשת‪ ,‬שכן אנשים שונים מייחסים משמעויות שונות‬ ‫למושג‪ .‬מורשת היא תערובת של הקשרים כגון שפה‪ ,‬תרבות‪ ,‬זהות לאומית‪ ,‬תחושת מקום ועוד‪.‬‬ ‫ה גדרות המורשת מתייחסות הן לערכים המועברים מדור לדור )ובהקשר זה "ערכים" הינם בלתי‬ ‫מוחשיים ויכולים להיות אגדות‪ ,‬מסורות‪ ,‬פולקלור‪ ,‬היסטוריה לאומית וכן הלאה( והן למיצגים פיזיים‬ ‫של ערכים אלו )מוחשיים‪ ,‬חפצים‪ ,‬בניינים‪ ,‬נוף‪ ,‬אנדרטאות וכן הלאה(‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬גם במחקר התיירותי קיימת חפיפה וחוסר בהירות בין מהמושגים "תיירות מורשת"‪" ,‬תיירות‬ ‫תרבותית" "תיירות אתנית" ועוד‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬הגדרות רבות למורשת ותיירות מורשת מקושרות ל"היסטוריה"‪ ,‬ויש הטוענים ש'היסטוריה'‬ ‫הופכת ל'מורשת' בתהליך‪ ,‬לאורך זמן‪ .‬היסטוריה הינה תהליך מושכל שמטרתו לייצר ידע לגבי העבר‪,‬‬ ‫מורשת הינה האמצעי לצריכת הידע הזה )‪ .(Cassia, 1999‬או‪ ,‬היסטוריה היא מה שהיסטוריונים‬ ‫רואים כראוי לשימור ומורשת היא מה שהחברה בוחרת לצרוך בהווה‪.‬‬ ‫מורשת הוגדרה על ידי פוריה וחבריו )‪ ,(Poria et al., 2004‬כ"ענין )מוחשי או לא מוחשי( המבוסס‬ ‫על ההיסטוריה )באופן ישיר או עקיף( אותו ניתן לבחור‪ ,‬לקבל או ליצור וניתן להתייחס אליו כרלוונטי‬ ‫)באופן ישיר או עקיף( למציאות כיום"‪.‬‬ ‫כך שהגדרה זו מחדדת את האובייקטים העשויים להפוך למורשת )מוחשיים‪ ,‬או לא מוחשיים(‪ ,‬את‬ ‫הסיבה לכך שחלק מהאובייקטים הופכים למורשת )מהותיים להבנת המציאות העכשווית(‪ ,‬את‬ ‫היחסים הקיימים בין המורשת להיסטוריה ‪ -‬ההיסטוריה היא נקודת המוצא למורשת והיא הופכת‬ ‫למורשת בתהליך של בחירה‪ ,‬קבלה‪ ,‬או יצירה‪ .‬כמו כן הגדרה זו משקפת את המורשת כמושג‬ ‫סובייקטיבי למתבונן‪.‬‬ ‫‪115‬‬ ‫שאלה משמעותית הנשאלת בהקשר של תיירות מורשת ושימור מורשת הינה "המורשת של מי"?‬ ‫)‪ ,("Who's Heritage" , Ashworth, G. 2003‬את המורשת של מי אנו מדגישים באתר מסוים )של‬ ‫איזו תקופה‪ ,‬של איזה לאום וכן הלאה(‪ ,‬ואיזה מורשת אנו בוחרים להסתיר‪ ,‬או לא להבליט‪.‬‬ ‫ההתעניינות במורשת והרצון להעמיק בה ובהבנתה עומדים בבסיס מניעים של תיירי המורשת‪.‬‬ ‫המורשת קשורה קשר אמיץ במערכת הערכים של תייריה ומהווה בעבורם מעין "דת אזרחית‪-‬‬ ‫חילונית"‪ .‬התיירים "עולים לרגל" אל אתרי המורשת מתוך מניעים ערכיים עמוקים ללא כל קשר‬ ‫למידת פיתוחם של האתרים והשירותים הניתנים בהם בדומה לעולי הרגל בתיירות הצליינית‪-‬דתית‪.‬‬ ‫לרב יפקדו את אתרי תיירות המורשת השונים קהלים אשר מורשתם באה לידי ביטוי באתר אולם‬ ‫פעמים רבות יגיעו אף קהלים שמורשתם לאו דווקא שזורה בתולדות המקום אולם סולם ערכיהם‬ ‫דומה ומכיל את הערכים שבאו לידי ביטוי באתר המורשת )גבורה‪ ,‬אהבת אדם‪ ,‬רדיפת צדק ושוויון‬ ‫וכו'( )‪.(Liebman & Don Yehiya, 1983‬‬ ‫שימור מורשת משרת מטרות פוליטיות ולאומיות כמו גם מטרות אומנותיות וחברתיות‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫לשימור המורשת יש ערך כלכלי‪ ,‬שכן אתרי מורשת הינם‪ ,‬במקרים רבים‪ ,‬העוגנים של כוח המשיכה‬ ‫התיירותי של אזור מסוים‪ ,‬בנוסף לסביבה הפיסית‪.‬‬ ‫בתיירות כתעשייה‪ ,‬תיירות מורשת הינה מוצר‪ ,‬ככלל המוצרים התיירותיים‪ .‬לפיכך‪ ,‬כוללת שני‬ ‫מרכיבים‪:‬‬ ‫הספק ‪ -‬המעוניין לספק מורשת – יזם‪ ,‬ארגון‪ ,‬ממשלה וכדומה‪.‬‬ ‫הלקוח ‪ -‬ה"משתמש" במורשת‪ ,‬אשר עשויי לרכוש את המוצר ‪ -‬התייר‪.‬‬ ‫ניתן לזהות ארבעה מצבים אפשריים ליחסים בין שני המרכיבים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫נקודת שיווי המשקל‪ -‬ספק מעוניין לספק את המוצר )מורשת( והלקוח מבקש להשתמש‬ ‫במורשת אותה מציע הספק‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫חוסר ביקוש‪ -‬הספק מעוניין לספק מורשת‪ ,‬אך אין ביקוש למורשת שלו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫חוסר היצע‪ -‬הספק אינו מעוניין לספק מורשת‪ ,‬אך יש ביקוש למורשת שלו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫חוסר התאמה‪ -‬הספק מעוניין לספק סוג מסוים של מורשת והלקוח מעוניין בסוג אחר של‬ ‫מורשת )‪.(Poria et al., 2004‬‬ ‫תיירות מורשת מהווה כיום את אחד המרכיבים העיקריים ומהירי הצמיחה בתעשיית התיירות‪ .‬לפי‬ ‫‪ (World Tourism Organization) WTO‬מורשת ותרבות מהווים כ‪ 40% -‬מכלל הפעילות‬ ‫התיירותית העולמית )‪.(Timothy & Boyd, 2003‬‬ ‫‪116‬‬ ‫הצמיחה בפלח תיירותי זה מבוססת על מגמות עולמיות של צריכת פנאי ותיירות כגון עליה ברמת‬ ‫ההשכלה‪ ,‬עלייה בהכנסה הפנויה‪ ,‬ביקוש גובר לחוויות מעשירות ולימודיות‪ ,‬תהליכי גלובליזציה‪ ,‬כמו‬ ‫גם הצורך בחיזוק זהות‪ ,‬ומודעות הולכת וגוברת לצורך בשימור )הן פיסי סביבתי והן חברתי‪-‬תרבותי(‪.‬‬ ‫מתי מורשת הופכת לתיירות מורשת?‬ ‫כאשר מזוהים אלמנטים מהעבר אותם החברה מעוניינת לשמר‪ .‬אלמנטים אלו נתפסים כמוצר בעל‬ ‫ערך כלכלי הניתן לשיווק ולמכירה למבקרים‪ .‬המוצר הנמכר הוא חוויה‪" .‬חווית המורשת" יכולה‬ ‫להתקיים החל בנופים בהם מתקיימת מורשת לא מוחשית )לדוגמא‪ ,‬הגלבוע‪ ,‬ככר ההתרחשות של‬ ‫סיפור תנכי דרמטי(‪ ,‬ועד למוצגים מוחשיים ומשומרים שהינם אותנטיים – או מלאכותיים )מבנים‪,‬‬ ‫מוצגים מוזיאליים‪ ,‬אמצעי המחשה שונים(‪ .‬ישנה חשיבות גבוהה לפרשנות )‪ (Interpretation‬של‬ ‫המורשת על ידי המבקר‪ ,‬שכן חווית מורשת נתפסת ככזו‪ ,‬אם המבקר מוצא קשר בין המוצג לבין‬ ‫ערכיו שלו‪ .‬לפיכך‪ ,‬ניכרת עלייה במודעות מצד ספקי המוצר התיירותי להציג חוויה אקטיבית שמערבת‬ ‫את המבקר‪ ,‬ולא להשאירו כצופה פאסיבי‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬יש לזכור ש"מורשת" הינה סובייקטיבית‬ ‫למבקר‪ ,‬כך שלמבקרים שונים‪ ,‬תהייה פרשנות שונה לאותו מוצר של תיירות מורשת‪.‬‬ ‫ההתייחסות והפרשנות למורשת מתקיימת במספר רמות‪ ,‬החל ממורשת אישית או משפחתית‪ ,‬ועד‬ ‫למורשת עולמית‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫מורשת אישית משפחתית ‪ -‬שורשים משפחתיים‪ ,‬זכרונות ילדות‪ ,‬פולקלור משפחתי או‬ ‫"שבטי"‪ ,‬מורשת דתית‪ ,‬מורשת של קבוצה אתנית ועוד‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מורשת ברמת הכפר ‪ /‬השכונה ‪ -‬הרחוב‪ ,‬בניין המגורים‪ ,‬או הכפר‪ .‬דמויות מפתח‪ ,‬או‬ ‫מורשת בלתי מוחשית‪ ,‬כגון‪ ,‬כינויים‪ ,‬או הגייה מסוימת של שמות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מורשת מקומית ‪ -‬אזור קהילתי ‪ -‬אירועים מקומיים‪ ,‬מועדוני ספורט‪ .‬המורשת באה לידי‬ ‫ביטוי בפעילויות‪ ,‬אתרים ואנשים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מורשת מחוזית‪ -‬לתושבים‪ ,‬מלבד אולי תושבי הערים הגדולות‪ ,‬ישנה הזדהות נוספת‬ ‫ברמת המחוז )"צפוניים"‪" ,‬דרומיים"(‬ ‫‪‬‬ ‫מורשת אזורית‪ -‬למשל האמריקאים והקנדים הנם בעלי זהות חזקה ברמה האזורית‪.‬‬ ‫למשל‪ ,‬רבים מגדירים עצמם קודם כתושבי טקסס ואחר כך כאמריקאים‪ .‬דוגמאות נוספות‬ ‫הן אזורים כמו קטלוניה בספרד‪ ,‬קוויבק בקנדה )אזורים בעלי מורשת ושפה ייחודיים(‬ ‫ואזורים מסוימים בישראל )נגב‪ ,‬גליל(‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מורשת לאומית ‪ -‬אומות עושות שימוש במורשת על מנת ליצור אחדות‪ ,‬פטריוטיזם וזהות‬ ‫לאומית ובכדי לייחד את האומה מאחרות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מורשת יבשתית ‪ -‬זהות אירופאית‪ ,‬לטינית‪ ,‬אמריקאית‬ ‫‪‬‬ ‫מורשת עולמית ‪ -‬אתרי מורשת עולמים המוכרזים על ידי ארגון ‪ UNESCO‬נחשבים‬ ‫לראויים לשימור למען שימור המורשת של אוכלוסיית העולם כולו‪ .‬מאחר ורק מדינות‬ ‫רשאיות לציין אתרים כמועמדים לרשימה‪ ,‬לרוב אלו הם אתרים לאומיים אשר מדינות‬ ‫‪117‬‬ ‫מעריכות כחשובים ועל כן‪ ,‬ומבקשות להכיר בהם כמורשת עולמית ) ‪Timothy & Boyd,‬‬ ‫‪.(2003‬‬ ‫אטרקציות תיירות מורשת‬ ‫מגוון רחב של אטרקציות מהוות בסיס לתיירות המורשת‪ .‬החל ממורשת טבע ועד מורשת‬ ‫תרבותית‪ ,‬אתרים המוכרים ברמה עולמית‪ ,‬ואתרים מקומיים‪ .‬גם ארגון אונסקו מסווג את אתרי‬ ‫המורשת העולמית על פי "מורשת תרבות" )‪ (Cultural Heritage‬ו"מורשת טבע" ) ‪Natural‬‬ ‫‪.(Heritage‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬ברמה הלאומית‪ ,‬ישנה במקרים רבים אבחנה בין ארגונים המתפעלים מורשת‬ ‫טבעית )פארקים לאומיים‪ ,‬שמורות טבע וכדומה( לבית ארגונים המתפעלים אתרי מורשת תרבות‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ ,‬ארגון ‪ English Heritage‬הבריטי מתפעל כחמש מאות אטרקציות מתוכן‪ 83 :‬אתרים‬ ‫ארכיאולוגיים‪ 83 ,‬קתדרלות וכנסיות‪ 110 ,‬טירות ומבצרים‪ 49 ,‬בתים היסטוריים‪.‬‬ ‫בארץ‪ ,‬איחוד שתי הרשויות "גנים לאומיים" ו"רשות שמורות הטבע" לרשות אחרת‪" ,‬רשות הטבע‬ ‫והגנים הלאומיים" מצביע על הצורך בניהול משותף של אתרי מורשת‪ ,‬הן אתרים המבוססים על‬ ‫הסב יבה הפיסית והן אתרים המבוססים על הסביבה התרבותית אנושית‪.‬‬ ‫ניתן לסווג את אטרקציות המורשת לפי קטגוריות נושאיות כגון‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫מורשת תרבות – מנהגים‪ ,‬מסורות ומיתוסים היסטוריים הבאים לידי ביטוי באמצעים‬ ‫חומריים כגון כמו אנדרטאות‪ ,‬שרידים ארכיטקטוניים ומוצגים מוזיאוניים‪ ,‬או אלמנטים‬ ‫שאינם חומריים‪ ,‬כגון פילוסופיה‪ ,‬מסורת‪ ,‬אומנות ודרך חיים ייחודית‬ ‫‪‬‬ ‫מורשת טבע ‪ -‬גנים‪ ,‬נוף‪ ,‬פארקים לאומיים‪ ,‬חיי טבע‪ ,‬הרים‪ ,‬נהרות‪ ,‬עולם החי והצומח‬ ‫‪‬‬ ‫מורשת ארכיטקטונית ‪) -‬או מורשת בנויה‪ .(Built heritage ,‬קבוצה זו כוללת מה שנבנה‬ ‫בידי האדם ולרוב מתייחסת למבנים וסגנונות בנייה )לדוגמא – "העיר הלבנה" בתל‬ ‫אביב(‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מורשת עירונית ‪ -‬מושג זה מתייחס לאתרי מורשת הנמצאים בתוך ערים‪ ,‬או ערים‬ ‫הנחשבות למרחבי מורשת )ירושלים העתיקה‪ ,‬עכו(‬ ‫‪‬‬ ‫מורשת תעשייתית ‪ -‬כוללת כלים‪ ,‬מכונות‪ ,‬מפעלים ואתרים אשר שימשו בעבר לייצור‪.‬‬ ‫בהקשר זה גם מורשת חקלאית המשמרת מסורות עיבוד קרקע‬ ‫‪‬‬ ‫מורשת דתית ‪ -‬מתייחס לחפצים ומקומות שהנם בעלי משמעות סמלית לדתות שונות‪.‬‬ ‫ניתן להרחיב את היצע האטרקציות לתיירות המורשת על ידי גילוי של אתרים חדשים והפיכתם‬ ‫למוצר תיירותי כמו גם פיתוח של אטרקציות קיימות על ידי שדרוג תשתיות‪ ,‬מרכזי מבקרים‪,‬‬ ‫פיתוח חבילות תיור משולבות ועוד‪.‬‬ ‫‪118‬‬ ‫תיירות מורשת בישראל‬ ‫בישראל היצע רחב מאוד של אתרים ארכיאולוגיים והיסטוריים‪ .‬בנוסף‪ ,‬מגוון האתרים המקודשים‬ ‫או משויכים לדתות השונות יכולים אף הם להכלל בקטגוריה זו‪ .‬אין מטרתה של הסקירה כאן לפרט‬ ‫תחום זה אשר הינו רחב היקף‪ ,‬אלא להציג דפוסי ביקוש המצביעים על מגמה ההולכת ומתרחבת‬ ‫של צריכת תיירות מורשת בישראל‪.‬‬ ‫על היקפי הביקוש לתיירות מורשת ניתן ללמוד מנתוני אתרים קולטי קהל בתשלום אשר נתוניהם‬ ‫נמדדים ומפורסמים‪ ,‬כגון אתרי רשות הטבע והגנים ונתוני סקר דנס ‪ .100‬בשנת ‪ 2008‬היו‬ ‫‪ 7,884,253‬כניסות לאתרים של רשות הטבע והגנים‪ .‬עלייה של כ‪ 15%-‬לעומת שנת ‪ .2007‬סך‬ ‫הכניסות של ישראלים לאתרים אלו עמד על ‪ 5,388,275‬המהווים כ‪ 68%-‬מסך הכניסות‪.‬‬ ‫הטבלה להלן מציגה את הכניסות לאתרים בשנים ‪ 2004-2008‬תוך פילוח לאתרי טבע )אתרי טבע‬ ‫ונופש בחיק הטבע( ואתרים היסטוריים‪ .‬ניתן להצביע על מגמות‪ ,‬הבולטות בטבלה ובגרף‪ .‬מגמה‬ ‫אחת הינה הגידול העקבי לביקוש בכלל‪ ,‬מגמה שניה מצביעה על עליה בביקוש לאתרי מורשת‬ ‫בישראל‪ .‬בשנת ‪ ,2008‬הביקוש לאתרי המורשת אף עבר את הביקוש לאתרי הנופש‪ ,‬מגמה זו‬ ‫התחזקה בשנת ‪.2009‬‬ ‫טבלה ג‪ :5.‬כניסות באלפים לאתרי רשות הטבע והגנים ‪2004-2009‬‬ ‫אתרים‬ ‫‪ %‬אתרים‬ ‫אתרי‬ ‫היסטוריים‬ ‫נופש‬ ‫מהסה"כ‬ ‫בטבע‬ ‫מהסה"כ‬ ‫‪34.9‬‬ ‫‪3,371.9‬‬ ‫‪65.1‬‬ ‫‪3,656.4‬‬ ‫‪59.8‬‬ ‫‪58.0‬‬ ‫‪ %‬אתרי נופש בטבע‬ ‫שנה‬ ‫סך הכל‬ ‫‪2004‬‬ ‫‪5,176.5‬‬ ‫‪1,804.5‬‬ ‫‪2005‬‬ ‫‪6,119.2‬‬ ‫‪2,462.7‬‬ ‫‪40.2‬‬ ‫‪2006‬‬ ‫‪6,418.7‬‬ ‫‪2,694.9‬‬ ‫‪42.0‬‬ ‫‪3,723.8‬‬ ‫‪2007‬‬ ‫‪6,792.8‬‬ ‫‪3,011.4‬‬ ‫‪44.3‬‬ ‫‪3,781.4‬‬ ‫‪55.7‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪7,884.3‬‬ ‫‪4,260.2‬‬ ‫‪54.0‬‬ ‫‪3,624.1‬‬ ‫‪46.0‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪7,441.5‬‬ ‫‪4,318.4‬‬ ‫‪58.0‬‬ ‫‪3,123.1‬‬ ‫‪42.0‬‬ ‫היסטוריים‬ ‫מקור‪ :‬רבעון סטטיסטי לתיירות ושרותי הארחה ‪2010‬‬ ‫‪119‬‬ ‫איור ג‪ :9.‬כניסות באלפים לאתרי רשות הטבע והגנים ‪2004-2009‬‬ ‫מקור נוסף לבחינת ביקושים באטרקציות תיירותיות בישראל הינו דרוג "דנס ‪ "100‬של חברת ‪- D&B‬‬ ‫דן אנד ברדסטריט ישראל‪ .‬דרוג דנס ‪ 100‬מדרג את אתרי התיירות בישראל על פי מספר המבקרים‪,‬‬ ‫תוך התייחסות לאתרים בהם נגבה תשלום עבור הכניסה בלבד‪ .‬כלכלני החברה מציינים כי ישנם‬ ‫אתרים פופולריים נוספים כמו הכותל המערבי או הגנים הבהאיים בחיפה בהם לא נגבים דמי כניסה‬ ‫ועל כן הם לא נכללים בדרוג‪.‬‬ ‫מרשימת הדרוג לשנת ‪ 2008‬עולה כי אתר מצדה עבר לראש הרשימה והדיח את גן החיות התנ"כי‬ ‫בירושלים‪ ,‬אשר הוביל את רשימת אתרי התיירות הפופולאריים ביותר בישראל שלוש שנים )וחזר‬ ‫לראש הדרוג בשנת ‪ .(2009‬מספר המבקרים במצדה בשנת ‪ 2008‬הגיע ל‪ 721,915-‬מבקרים )עלייה‬ ‫של ‪ 16.5%‬משנה שעברה(‪ .‬במקום השני ברשימת האתרים הפופולאריים ביותר נמצא אתר עתיקות‬ ‫קיסריה‪ .‬בשנת ‪ 2008‬ביקרו באתר ‪ 713,648‬מבקרים – עלייה של ‪ 20.7%‬לעומת השנה הקודמת‪.‬‬ ‫שני האתרים המובילים הינם אתרי מורשת ברמת פיתוח גבוהה‪ ,‬את רשימת עשרת הגדולים סוגר‬ ‫הגן הלאומי בקומראן עם ‪ 389,291‬מבקרים‪.‬‬ ‫בהשוואה בין דירוג ‪ 2007‬לדירוג ‪ 2008‬נמצא כי בשנת ‪ 2008‬ישנה העדפה ברורה לאתרי תיירות‪,‬‬ ‫בעלי ערך מוסף‪ ,‬מעבר להנאה ולבידור‪ ,‬כמו אתרי טבע ואתרים היסטוריים‪.‬‬ ‫‪120‬‬ ‫פילוח ענפי תיירות המורשת‬ ‫תיירות המורשת כוללת בחובה מספר תתי ענפי תיירות נוספים‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫תיירות "שורשים" – המבקרים מגיעים ליעד מסוים בשל העובדה שהם עצמם או אבותיהם‬ ‫בדורות הקודמים היגרו מהם‪ ,‬בין אם מרצון ובין אם מכפייה למקום מחייתם הנוכחי‪ .‬לרב יתבצע‬ ‫התיור במסגרת משפחתית‪ ,‬אך רבות הן גם הקבוצות הלוקחות חלק בתיירות זו‪ .‬דוגמאות‪ :‬טיולי‬ ‫"שורשים" של יהודים לארצות אירופה מהם נמלטו בתקופת השואה ולאחריה‪ ,‬ביקור אפרו‪-‬‬ ‫אמריקאיים באפריקה ממנה הגיעו אבותיהם כעבדים לאמריקה ועוד )‪.(Bruner, 2005‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫תיירות לאתרי מורשת עולמיים – המבקרים פוקדים אתרים אשר הוכרו ע"י ‪United ) UNESCO‬‬ ‫‪ ,(Nations Educational, Scientific and Cultural Organization‬ארגון החינוך‪ ,‬המדע‬ ‫והתרבות של האו"מ כאתרי מורשת עולמיים‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫תיירות אפלה )‪ – (Dark Tourism‬תיירות לאתרים המקושרים לרב לאירועים טרגיים בקנה‬ ‫מידה גדול‪ .‬הביקור באתרים יעשה מתוך רצון להנציח את התרחשות אותו מאורע טרגי‪ ,‬מתוך‬ ‫רצון להתרפק על תקופה‪ /‬חברה‪ /‬עם‪ /‬אדם שהיו ואינם וחשוב מכל לבטא מוחשית את השיקום‬ ‫הערכי‪ -‬מורשתי אותו חשים המבקרים בעצם יכולתם לפקוד כתיירים אתר שידע טרגדיות או‬ ‫אובדן‪ .‬האתרים אשר יבוקרו לרב ע"י אותם תיירים הינם אתרי השמדת עם )מחנות ואתרי‬ ‫ההשמדה הנאציים באירופה‪ ,‬כפרי שבט הטוטסי ברואנדה ועוד(‪ ,‬בתי כלא ידועים לשימצה‬ ‫)"רובן איילנד" דרא"פ בו הוחזקו מתנגדי משטר ה"אפרטהייד" ובראשם נלסון מנדלה‪" ,‬אלקטרז"‬ ‫קליפורניה‪ ,‬ארה"ב ועוד(‪ ,‬אתרי קרבות עקובים מדם )ורדון‪ ,‬צרפת בה התרחש אחד מהקרבות‬ ‫הקשים והעקובים מדם ביותר במלה"ע ה‪ I-‬בין גרמניה לצרפת ובריטניה‪ ,‬סטלינגראד‪ ,‬רוסיה בה‬ ‫התרחש קרב אכזרי במיוחד בין ברה"מ לגרמניה הנאצית(‪ ,‬אתרי אסונות קשים )צ'רנוביל‪,‬‬ ‫אוקראינה‪ ,‬עיר שננטשה כליל בשנת ‪ 1986‬עקב פיצוץ בכור האטומי הסמוך לה שגרם לאסון‬ ‫אקולוגי אדיר מימדים‪ ,‬חופי תאילנד אשר הוכו בשנת ‪ 2003‬בגלי הצונאמי אשר גבו ‪280,000‬‬ ‫קורבנות והשמידו שטחים עצומים כליל וכן כולל תת ענף תיירות זה ביקור בבתי עלמין‬ ‫)‪.(Sharpley and Stone, 2009‬‬ ‫‪121‬‬ ‫תיירות מורשת בבתי עלמין‬ ‫בתי עלמין אינם נתפשים לרוב כמקומות בעלי קונוטציות חיוביות‪ .‬נהפוך הוא‪ ,‬לרוב נמצא את בית‬ ‫העלמין כמקום קודר המהווה תזכורת מוחשית ומרתיעה להיותו של האדם בן חלוף וכן לעובדה כי‬ ‫המוות הינו בלתי נמנע‪ .‬מבתי העלמין יעלו לרב קולות בכי ונהי של קהל המבקרים המלווה את יקיריו‬ ‫בדרכם האחרונה או בעת אזכרת נשמתם ביום השנה לפטירתם‪.‬‬ ‫ישנם גם בתי עלמין אחרים‪ .‬תופעה החוזרת ונשנית בבתי עלמין רבים ברחבי העולם הינה‪ ,‬תיירות‬ ‫מורשת אל אותם בתי עלמין בעקבות פועלם ומורשתם של הקבורים בהם‪.‬‬ ‫‪ (2003) Timothy & Boyd‬מציינים שלושה מאפיינים מרכזיים של בתי עלמין כאתרי מורשת‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫המוטיבציה לביקור של קהל המבקרים איננה קרבת דם אל הנקברים‪ ,‬אלא תהיה מבוססת‬ ‫על מורשת‪ ,‬סיפורים ומיתוסים‪ .‬את מקומו של האבל וההספד יתפסו הרצון להעלות שוב את‬ ‫סיפור חייו‪ ,‬מורשתו ופועלו של הנקבר‪ ,‬או להבדיל רעיון או אירוע אשר קשור בנקבר או‬ ‫בקבוצת נקברים‪ .‬ההתמקדות במהלך הביקור בנסיבות מותו של הנקבר תהיה‪ ,‬במרבית‬ ‫המקרים‪ ,‬משנית‪ ,‬עיקר העיסוק וההעמקה יהיה בחייו ובפועלו של האיש‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תיירות המורשת אל בתי העלמין תבוצע‪ ,‬לרב‪ ,‬בהרכבים מרובי משתתפים )קבוצות(‪ .‬בשל‬ ‫העדר האבל והיגון‪ ,‬הנקשרים לרב בביקור בבית עלמין‪ ,‬גם אלמנט ההתייחדות עם המת‬ ‫ומצבתו לא יעמדו במרכז הביקור‪ .‬שכיחה היא הסיטואציה בה כל המשפחה מגיעה‪ ,‬כטיול‬ ‫בשעות הפנאי‪ ,‬במהלך החופשה אל בית העלמין לבקר ולהלך בין קבריהם של אישים‬ ‫ודמויות בעלי משמעות‪ .‬לעיתים ילווה הביקור בבית העלמין גם בישיבה‪ ,‬פיקניק או בילוי‬ ‫בסמוך לבית העלמין‪ .‬כלומר הביקור נטול כל סממן אבלות המקובל בביקורים באתרים מעין‬ ‫אלו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מרכיב חשוב‪ ,‬הראוי לציון‪ ,‬בהיות בית העלמין מושכן לתיירות ופעילות פנאי הינו בהיותו לרב‬ ‫מקום שקט ורגוע בלב ההמולה המודרנית‪ .‬בבתי העלמין ישררו לרב שקט ודממה הנובעים‬ ‫מהאווירה המיוחדת ו"יראת הקודש" הייחודית להם‪ .‬על פי רב השקט האמור יהווה‬ ‫אטרקציה בפני עצמו לנופשי המאה ה‪ 21-‬אשר שקט ושלווה אינם מהווים מרכיב בחייהם‬ ‫המודרניים‪ .‬בית העלמין במקרה זה יאפשר מפלט ולו למשך שעות ספורות מהמולת‬ ‫היומיום‪ .‬חשוב לציין כי בשלהי המאה ה‪ 19-‬ותחילת המאה ה‪ 20-‬שימשו בתי העלמין‬ ‫השקטים והמטופחים נופית כאתרי נופש ופנאי לאוכלוסייה המקומית‪ ,‬לעיתים ללא כל קשר‬ ‫לביקור בקברים ולשיטוט ביניהם כלל וכלל‪ .‬עד עצם הימים האלו‪ ,‬במרבית המדינות ובעיקר‬ ‫בארה" ב נכללים בתי העלמין בתחום אחריותן של המועצות לטיפוח פני העיר‪ ,‬הגנים‬ ‫והפארקים ‪.‬‬ ‫‪122‬‬ ‫מניעי פיתוח וקיום תיירות המורשת בבתי העלמין הינם רבים ומגוונים‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫פטריוטיות והנצחת גבורה לאומית – רצון לפקוד את קברם של אלו אשר חרפו נפשם על מזבח‬ ‫המולדת‪ ,‬ש"במותם ציוו לנו את החיים" והנחלת סיפורי גבורתם לדורי דורות )גם לאלו אשר‬ ‫לא חיו בעת התרחשות האירועים(‪ .‬בד"כ יבוא המניע האמור על סיפוקו תוך ביקור בבתי עלמין‬ ‫צבאיים‪ .‬דוגמאות‪ :‬בתי הקברות הצבאיים בנורמנדי‪ ,‬צרפת‪ ,‬לחללי בעלות הברית אשר נפלו‬ ‫בקרבות ה"‪ "D – day‬במלה"ע ה‪ .II-‬בית הקברות הצבאי בארלינגטון )‪ ,(Arlington‬וירג'יניה‪,‬‬ ‫ארה"ב‪ ,‬בו טמונים חללי הצבא האמריקאי מאז מלחמת האזרחים האמריקאית ועד למערכות‬ ‫בעיראק ואפגניסטן )‪.(Doss, 2002‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫יצירת פנתיאון ו"היכל נצח וכבוד" לראשי האומה ושריה – רצון לרכז תחת "קורת גג" אחת את‬ ‫כלל קבריהם של מנהיגי האומה וראשיה מתוך כוונה להפוך את אותו אתר להיכל כבוד נצחי‬ ‫לפועלם ולתרומתם של אותם אישים לאותה האומה‪ .‬בפנתיאונים מעין אלו יקברו לרב‪ :‬בני‬ ‫מלוכה‪ ,‬נשיאים‪ ,‬מצביאים‪ ,‬ראשי ממשלות‪ ,‬שרים וכו'‪ .‬דוגמאות‪ :‬בית הקברות של חומת‬ ‫הקרמלין במוסקבה )‪ ,(Некрополь у Кремлёвской стены‬רוסיה‪ ,‬בו טמונים מנהיגי‬ ‫ומצביאי ברה"מ לשעבר‪ ,‬יוסיף סטאלין‪ ,‬ליאוניד ברז'נייב‪ ,‬יורי אנדרופוב‪ ,‬גיאורגי ז'וקוב ועוד‪.‬‬ ‫חלקת גדולי האומה בהר הרצל‪ ,‬ירושלים‪ ,‬ישראל‪ ,‬בה טמונים‪ :‬זלמן שז"ר‪ ,‬חיים הרצוג‪ ,‬לוי‬ ‫אשכול‪ ,‬גולדה מאיר‪ ,‬יצחק רבין ועוד )‪.(Doss, 2002‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫שימור זיכרונם של אירועים‪ ,‬תקופות וחברות שהיו ואינן עוד ‪ -‬פקידת קבריהם של אנשים לאו‬ ‫דווקא בשל אישיותם ומורשתם‪ ,‬אלא בשל היותם שרידים אחרונים לתקופות שחלפו ועברו מן‬ ‫העולם )בנסיבות טרגיות יותר או טרגיות פחות(‪ .‬דוגמאות‪ :‬בתי העלמין היהודיים בפראג‪,‬‬ ‫צ'כיה ובוורשה‪ ,‬פולין‪ ,‬המהווים עדות אילמת לקיומן של קהילות יהודיות משגשגות‪ ,‬עשירות‬ ‫ומובילות אשר נחרבו ואבדו לבלי שוב בתקופת השואה‪ .‬בית העלמין הטמפלרי‪ ,‬חיפה‪ ,‬ישראל‪,‬‬ ‫המהווה עדות לקיומה של הקהילה הגרמנית‪ ,‬המיוחדת הזו בא"י עד לגירושה בידי שלטונות‬ ‫המנדט הבריטי בימי מלה"ע ה‪.(Doss, 2002) II-‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫יצירת פנתיאון ו"היכל נצח ותהילה" לגדולי תרבות ורוח – לעיתים ירוכזו קברי גדולי תרבות‬ ‫ורוח בבית קברות אחד‪ ,‬בכוונה‪ ,‬לשם יצירת מרכז להנצחת מורשתם ופועלם התרבותיים –‬ ‫רוחניים של הנקברים בו‪ ,‬אולם על פי רב ייווצרו אתרים אלה כתוצאה מתנועת מבקרים לא‬ ‫מאורגנת ממסדית‪ .‬מוקדי משיכה שכאלו יצמחו ויעלו מתוך רצון הקהל המבקש לפקוד את‬ ‫קברותיהם של אלו שתורתם ויצירתם הינם מושא הערצתם ולאורם חיים הם את חייהם‬ ‫הרוחניים – תרבותיים‪ .‬דוגמאות‪ :‬בית הקברות וישהראד )‪ ,(Vyšehradský hřbitov‬פראג‪,‬‬ ‫צ'כיה‪ ,‬בו טמונים המלחינים‪ ,‬אנטונין דבורז'אק ובידרז'יך סמטנה‪ ,‬הסופר קארל צ'אפק ועוד‪.‬‬ ‫בית הקברות המרכזי של וינה )‪ ,(Zentralfriedhof‬אוסטריה‪ ,‬בו טמונים המלחינים‪ ,‬וולפגנג‬ ‫אמדאוס מוצארט‪ ,‬לודוויג ואן בטהובן‪ ,‬פרנץ שוברט ועוד )‪.(Ulmer, 1994‬‬ ‫‪123‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫השתטחות על קברים לשם עלייה לרגל וקבלת סגולותיהם של הקבורים בהם – מקובלת ברב‬ ‫הדתות בעולם וכוללת עלייה לרגל אל קברו של צדיק או אדם רם מעלה‪ ,‬מבחינה דתית –‬ ‫רוחנית‪ ,‬לשם בקשת בקשות וספיגת סגולותיו של הנקבר‪ .‬מניע זה יוצר חפיפה בין תיירות‬ ‫המורשת לתיירות הדתית‪ .‬ניתן לומר כי את הטון נותנת התיירות הדתית‪ ,‬אולם למורשתו של‬ ‫הנקבר ישנה משמעות בלתי מבוטלת בפיתוח מסורת פקידת קברו‪ .‬דוגמאות‪ :‬קבר רבי נחמן‬ ‫מברסלב‪ ,‬אומן‪ ,‬אוקראינה‪ .‬קבר החת"ם סופר‪ ,‬בראטיסלבה‪ ,‬סלובקיה‪ .‬קברות האפיפיורים‪,‬‬ ‫קריית הוותיקן )‪.(Woodward, 2004‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫מבנהו המונומנטאלי – ארכיטקטוני – ויזואלי של בית העלמין – גורם יוצא דופן‪ .‬הדגש כאן אינו‬ ‫על מורשתם או זכר פועלם של הקבורים אלא על ייחוד מבנהו ומבנה מצבותיו של בית העלמין‪.‬‬ ‫בית העלמין במצבותיו וקבריו מעביר מסר על מאפייני הקבורים בו‪ ,‬תקופת בניית בית העלמין‬ ‫ומורשת החברה בתקופה בה נבנה‪ .‬בתי עלמין רבים בכל רחבי העולם מהווים בעצם‬ ‫מוזיאונים ארכיטקטוניים מלאי פסלים‪ ,‬כתובות ותבליטים המהווים ראי למורשת התקופה‪,‬‬ ‫החברה והתפיסה בה נוצרו‪ .‬דוגמאות‪ :‬בית הקברות פר‪-‬לאשז )‪ ,(Père Lachaise‬פאריס‪,‬‬ ‫צרפת‪ .‬בית הקברות לה‪-‬רקולטה )‪ ,(La Recoleta‬בואנוס איירס‪ ,‬ארגנטינה )‪.(Ulmer, 1994‬‬ ‫בדומה לאופיים של לאתרי תיירות‪ ,‬במרבית המקרים‪ ,‬מהווים מספר מניעים מושכנים לתיירות‬ ‫המורשת בבתי העלמין‪ .‬דוגמא‪ :‬בית העלמין טרומפלדור‪ ,‬ת"א‪ ,‬ישראל‪ ,‬בו טמונים ראש הממשלה‬ ‫השני של מדינת ישראל‪ ,‬משה שרת‪ ,‬לצידם של הוגי הדעות הציונים‪ ,‬מקס נורדאו ואחד העם‪ ,‬לצידם‬ ‫של ענקי התרבות והאומנות העברית‪ ,‬הארץ ישראלית‪ ,‬חיים נחמן ביאליק‪ ,‬שאול טשרניחובסקי‪ ,‬נחום‬ ‫גוטמן‪ ,‬ראובן רובין ועוד‪ .‬מעבר למספר נכבד של אנשי שם מכל התחומים הטמונים בו‪ ,‬מהווה בית‬ ‫העלמין מעיין צוהר אחרון אל ימי "ת"א הקטנה"‪ .‬בבית העלמין טמונים מייסדי העיר וראשיה‬ ‫הראשונים כשהייתה עוד "מספר בתים בחולות"‪ .‬בנוסף לכך בית העלמין עשיר במצבות וקברים בעלי‬ ‫מבנים ארכיטקטוניים מרשימים וייחודיים‪.‬‬ ‫את בתי העלמין פוקד קהל תיירי המורשת במרבית ימות השנה‪ .‬בחלק מסוים מבתי העלמין אומנם‬ ‫קבועים ימי זיכרון והתייחדות ממוסדים )ימי זיכרון לחללים‪ ,‬ציון תאריכים היסטוריים וכו'(‪ ,‬אולם‬ ‫במרבית בתי העלמין יתפרשו הביקורים על כלל ימי השנה‪ .‬בחלק מן המקרים תהווה ההמוניות גורם‬ ‫מפריע לחוויה התיירותית‪ ,‬אשר תראה בשקט ובדממה תנאי הכרחי ליצירת ההתרפקות והנוסטלגיה‪.‬‬ ‫במקרים אחרים תתן דווקא ההמוניות ותחושת ההשתייכות לקבוצה גדולה בעלת מורשת משותפת‬ ‫ערך מוסף לחוויה התיירותית )‪.(Timothy & Boyd, 2003‬‬ ‫במרבית מדינות העולם המערבי התגבשה ההכרה כי בתי העלמין הינם נדבך חשוב בשימור‬ ‫המורשת המקומית‪ ,‬הלאומית‪ ,‬התרבותית והרוחנית וכן מוקד משיכה חשוב ביותר לתיירים ומבקרים‪.‬‬ ‫בד בבד עם התגבשות הכרה זו החלו המדינות והערים בתקצוב ושימור בתי עלמין אלו‪.‬‬ ‫‪124‬‬ ‫מדינות רבות מתהדרות בפנתיאונים לאישים ודמויות שאינם בין החיים ולמורשתם ומקומה של‬ ‫מדינת ישראל גם הוא לא נפקד‪.‬‬ ‫בתי העלמין המוכרים כבעלי משמעות מורשתית יזכו לטיפוח ולשימור ויהפכו למוזיאונים האוצרים‬ ‫בחובם‪ ,‬באופן בלתי מוחשי‪ ,‬את סיפוריהם ומורשתם של הקבורים בהם‪ .‬בתי עלמין אלו יאצרו בחובם‬ ‫את העבר וינחילו אותו לדורות הבאים כאמור "חברה שאינה מודעת לעברה‪ ,‬ההווה שלה דל ועתידה‬ ‫לוט בערפל" )יגאל אלון‪ ,‬נקבר בקיבוצו גנוסר‪,‬את קברו פוקדים עד היום מוקירי מורשתו ופועלו(‪.‬‬ ‫בית העלמין כנרת – סיפורו של מקום‬ ‫קוֹלְ ךָ לָחַ שׁע‪ִ:‬מְ דִי מִ נֶּגֶד‬ ‫"‬ ‫נָטִ יתִ י ראשׁ וְאֶ עֱבר‪,‬‬ ‫שֶׁ קֶט‬ ‫צָחֲ קָ ה כִּ נֶּרֶת בִּ דְמִ י‪-‬‬ ‫אֶ ל מוּל תּוּגַת‪-‬הַ בּוֹר‪) ".‬רחל‪ ,‬עיזבון בנציון ישראלי(‬ ‫‪.1‬‬ ‫הקמת בית העלמין כנרת‬ ‫צור )‪ (1999‬סקר בלשון ציורית את קורות בית העלמין וסיפוריו‪ .‬מתיאורי עולה כי חלוצי האזור‪ ,‬בני‬ ‫העלייה השנייה‪ ,‬לא שיערו בנפשם כי המוות אפשרי והגיוני בשלב זה של חייהם והגשמתם העצמית‪.‬‬ ‫בעיני רוחם‪ ,‬ראו עצמם בני העלייה השנייה כמחדשי דמות היהודי‪ .‬לא עוד יהודי "גלותי" הלומד תורה‬ ‫ומשנה‪ ,‬חי חיי דוחק ונסמך על חסדי שמיים וצדקה‪ .‬היהודי החדש‪ ,‬לתפיסתם‪ ,‬היה איש עבודה‪,‬‬ ‫בריא גוף וחסון‪ ,‬המרוויח את לחמו בעבודה פיסית קשה‪ ,‬תוך אמונה כי העבודה היצרנית הינה ערך‬ ‫ולאו דווקא אמצעי‪ .‬על פי תפיסה זו לא ראו החלוצים את המוות כאפשרי‪ .‬המוות אורב ל"יהודי‬ ‫הגלותי"; בו פורעים‪ ,‬בעיירותיו עורכים פוגרומים‪ ,‬את בית הכנסת שלו מעלים באש על יושביו‪ ,‬אך לא‬ ‫כך ל"יהודי החדש"; העומד בזכות עצמו‪ ,‬ללא תלות בחסדי איש או‪ ,‬גרוע מכך‪ ,‬בחסדי האל‪ .‬יתרה על‬ ‫כך ה"יהודי החדש" יושב בציון‪ ,‬מולדתו הנצחית‪.‬‬ ‫למרות תפיסתם הייחודית והשקפת עולמם הרומנטית‪ ,‬המוות הכה בחלוצי האזור‪ ,‬בלא רחם‪.‬‬ ‫המלריה‪ ,‬שמקורה בביצות האזור‪ ,‬השחפת ושאר מחלות הפילו חללים בזה אחר זה; הבדידות‬ ‫והריחוק מהמשפחה ממנה סבלו רב החלוצים‪ ,‬אשר עזבו בגיל צעיר מאוד את משפחתם וביתם גבו‬ ‫קורבנות התאבדות לא מעטים ושבטי הבדואים השכנים רצחו ופרעו לא אחת במתיישבים החדשים‪.‬‬ ‫משהבינו החלוצים כי המוות קיים ומוחשי החלו מחפשים אתרי קבורה לחבריהם הנפטרים‪ .‬המקום‬ ‫אשר נבחר‪ ,‬לאחר התלבטויות‪ ,‬לקבורת ראשוני נפטרי "חוות כנרת" היה פינתו הצפון – מזרחית של‬ ‫ה"כרך"‪.‬‬ ‫‪125‬‬ ‫"כרך" היה השם שניתן ע"י חלוצי "חוות כנרת" לחלקו הצפוני של תל "בית ירח" העתיקה‪ .‬הבדואים‪,‬‬ ‫בני שבט דלאייקה‪ ,‬תושבי האזור ובעליו הראשונים של השטח כינו אותו "ארץ האבנים והנחשים"‬ ‫ואכן כזה היה‪ ,‬שטח אדמת בור סלעית‪ .‬ב‪ 1904‬נמכר השטח ליק"א‪ 1‬והיא מכרה חלק מן השטח‬ ‫להסתדרות הציונית‪ .‬עם הקמת "חוות כנרת" ע"י ההסתדרות הציונית ב‪ 1908‬סוקלו אבני ה"כרך"‬ ‫)הייתה זו העבודה הקבלנית הראשונה אשר בוצעה ע"י פועלים עברים(‪ .‬ראשי ההסתדרות הציונית‬ ‫החלו דנים בייעודו של אותו שטח‪ .2‬תכנית אשר קרצה מאוד לאנשי ההסתדרות הציונית הייתה‪,‬‬ ‫הקמת "עיר גנים" על חוף הכנרת‪ .‬הרעיון התבסס על אזכור פרויקט שכזה בספרו של הרצל‬ ‫"אלטנוילנד"‪ .3‬ישנן תכניות מפורטות המתארות את אותה שכונת וילות המיועדת למשקיעים יהודים‪,‬‬ ‫עשירים‪ ,‬אשר ירכשו בתי קיץ בארץ ישראל על שפת הכנרת‪ .‬מוזכרים בתכניות‪ :‬שעשועי מים במימי‬ ‫הכנרת‪ ,‬אספקת ירק ופרי טריים מישובי האזור החקלאיים ועוד‪ ,‬אף שם נבחר לאותה שכונת וילות‪,‬‬ ‫להגברת כושר המשיכה‪ ,‬בחרו המתכננים לקרוא את השכונה על שמו של המנהיג הציוני מקס‬ ‫נורדאו‪ .‬התכניות נכתבו‪ ,‬הרעיון קסם למתכננים‪ ,‬אולם ההיענות הייתה דלה ביותר )הגיוני הדבר‬ ‫לאור שיווקה של חלקת ארץ נידחת במזרח התיכון לעשירים היהודים שעלו ופרחו באותה התקופה‬ ‫ברוב מדינות העולם(‪ .‬הפרויקט לא יצא לפועל מעולם ומספר מועט של רוכשים אף נותרו כשבידם‬ ‫חוזים חתומים‪ .4‬ב‪ 1911‬כשנוסד ב"חוות כנרת" בית הספר החקלאי לבנות‪ ,‬בניצוחה ובניהולה של‬ ‫חנה מייזל‪ ,‬הפך השטח לגן הירק של בית הספר‪ .‬לימים תאזכר המשוררת רחל‪ ,‬חניכת בית הספר‪,‬‬ ‫בשירה "כנרת" את מראה ה"כרך" )צור‪.(1999,‬‬ ‫ראשוני הנקברים בבית העלמין כנרת מתו בנסיבות טרגיות ובחטף‪ .‬סיטואציה בעייתית זו הצריכה‬ ‫מציאת מקום להבאת הנפטרים למנוחה אחרונה‪ .‬המקום שנבחר היה פינתו הצפון‪-‬מזרחית של‬ ‫ה"כרך" בו נטמן ראשון הנקברים‪ ,‬הפועל מנחם מנדל שמואלביץ'‪ ,‬ב‪.1911‬‬ ‫קבורת חבריהם הייתה קשה לחלוצי ופועלי "חוות כנרת"‪ .‬מות חבריהם‪ ,‬בטרם עת‪ ,‬היווה סדק חמור‬ ‫בתורת חייהם‪ .‬המוות בארץ ישראל‪ ,‬ציון הנצחית‪ ,‬תוך עיסוק בחקלאות ועבודת אדמה והגשמת רעיון‬ ‫ה"יהודי החדש" סתר לחלוטין את רעיונם ותפיסתם‪ .‬הלוויות היו שקטות ועצורות‪ ,‬חלוץ אמיתי אינו‬ ‫‪ 1‬מאנגלית‪.Jewish Colonization Association - J.C.A :‬‬ ‫‪ 2‬באותם ימים‪ ,‬עדיין לא היה מודע איש לעושר הארכיאולוגי הטמון בקרקע‪ ,‬תל "בית ירח"‬ ‫העתיקה נחפר ונחשף הרבה יותר מאוחר‪.‬‬ ‫‪ 3‬מגרמנית‪ – Altneuland :‬רומן אוטופי אותו כתב בנימין זאב הרצל ובו הוא מתאר את חזונו‬ ‫בדבר מדינת היהודים העתידה לקום בארץ ישראל‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫לימים תעניק להם הקרן הקיימת לישראל קרקעות באזור נתניה‪ ,‬כפיצוי‪.‬‬ ‫‪126‬‬ ‫משתפך בהספד וכמובן שאינו רך לב‪ ,‬הלוויות כללו מספר מילות פרידה מאופקות ולרב שתיקות‬ ‫ארוכות בלבד)צור‪. (1999,‬‬ ‫תולדות בית העלמין כנרת‬ ‫‪.2‬‬ ‫במרוצת שנותיו הראשונות הפך בית העלמין כנרת למקום מנוחה אחרונה לנפטרי "חוות כנרת"‪,‬‬ ‫מושבת כנרת‪ ,‬קבוצת "כנרת" וכן לנפטרים אחרים אשר חיו ומצאו את מותם באזור‪ ,‬מנסיבות שונות‪.‬‬ ‫בבית העלמין נקברו חלוצי האזור אנשי העלייה השנייה‪" ,‬תימני כנרת"‪" ,‬פליטי יהודה" בימי מלה"ע‬ ‫ה‪ ,I-‬אנשי טבריה מעטים אשר ביקשו להיטמן בצד החלוצים‪ ,‬אנשי העלייה השלישית שחיו ועבדו‬ ‫באזור וכן חברי "קיבוץ טבריה" אשר בנסיבות טרגיות לא עלה בידם לממש את ייעודם ולעלות‬ ‫לקרקע‪.‬‬ ‫צור )‪ (1999‬מתאר מספר נקודות מפנה בהתייחסות לבית העלמין‪ ,‬נקודות אלו היוו גם את ביסוסה‬ ‫של המורשת המקושרת למקום ומקור המשיכה כאתר ביקור‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫חשיבות בית העלמין ברמה המקומית‪ :‬מותה של שרה שמוקלר מהווה נקודת מפנה ראשונה‬ ‫בתפיסת אנשי האזור את בית העלמין‪ .‬של שרה שמוקלר‪ ,‬דמות מרכזית בחיי הקבוצה‬ ‫ותלמידתו ואהובתו של ברל כצנלסון מתה ממחלת המלריה ב‪ .1919‬מסופר כי לווייתה‬ ‫הייתה קשה‪ ,‬חבריה קוננו מרה וברל כצנלסון זינק אל תוך בור הקבר כממאן להיפרד‪ .‬מיום‬ ‫זה ואילך נקשר בית העלמין בליבותיהם של חלוצי האזור והפך לחלק בלתי נפרד מחייהם‬ ‫ומעולמם‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫חשיבות בית העלמין ברמה הארצית בהיבט התרבותי ‪ -‬נקודת מפנה נוספת בתפיסת בית‬ ‫העלמין הייתה עם מותה של המשוררת רחל‪ .‬לאור כמיהתה וגעגועיה לכנרת ולאזור שכה‬ ‫אהבה ושיריה הרבים המתארים פעם אחר פעם את רצונה לשוב אל האזור ולו בכדי למצוא‬ ‫בו מנוחה אחרונה‪ ,‬ברור היה כי תובא למנוחות בבית העלמין כנרת‪ .‬קבורתה בבית העלמין‬ ‫בנתה נדבך נוסף בפאתוס המקום‪ ,‬אל הרגש והגעגועים אשר כבר אפפו את בית העלמין‬ ‫הצטרף רובד נוסף ומשמעותי‪ ,‬רובד רוחני – תרבותי עמוק ‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הכרה בחשיבות בית העלמין ברמה הלאומית ‪ -‬צומת הדרכים הבאה בתולדות בית העלמין‬ ‫היה ב‪ 1944‬עם מותו של ברל כצנלסון‪ .‬האיש‪ ,‬על דמותו המיוחדת ועתירת הפעלים‪ ,‬הביא‬ ‫עם קבורתו בבית העלמין את ההבנה בקרב ראשי ההסתדרות הציונית כי מדובר בבית‬ ‫העלמין ההולך והופך‪ ,‬אט אט‪ ,‬לפנתיאון ציוני‪ ,‬סוציאליסטי ורוחני ראשון במעלה ויש לתת על‬ ‫כך את הדעת‪ .‬ב‪ 1945‬מונתה ועדת תכנון מטעם ההסתדרות הציונית אשר ייעודה היה‬ ‫לדאוג להסדרתו‪ ,‬טיפוחו ופיתוחו של בית העלמין‪ .‬התכנית הייתה להסדיר את שבילי בית‬ ‫העלמין‪ ,‬לטפח את המצבות ולשוות להן מראה מסודר ואחיד וכן להקיף את בית העלמין‬ ‫‪127‬‬ ‫בגדר בה יחרטו סיפורי החלוצים הקבורים בו‪ .‬מכלל התכנית יצאו מעט מאוד פרטים אל‬ ‫הפועל ועיקר תרומתה הייתה בהכרה בבית העלמין כפנתיאון ציוני ובהגברת הילת‬ ‫ה"קדושה" האופפת אותו מאז‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ביסוס מעמדו של בית העלמין בפנתיאון ציוני ‪ -‬בהמשך‪ ,‬בשנות החמישים והשישים החליט‬ ‫נשיא המדינה דאז‪ ,‬זלמן שז"ר‪ ,‬אשר שהה תקופה לא מבוטלת בצעירותו‪ 5‬ב"חוות כנרת" כי‬ ‫יש לעלות מדרגה נוספת ולהפוך את בית העלמין לפנתיאון לציונות הסוציאליסטית כולה‪.‬‬ ‫ביוזמתו הועלו עצמותיהם של מנהיגי הציונות הסוציאליסטית‪ ,‬משה הס‪ ,‬נחמן סירקין ודב‬ ‫)בר( בורכוב‪ ,‬מחו"ל‪ 6‬ונטמנו ברב כבוד והדר בבית העלמין בחלקה מיוחדת‪ .‬חלקה זו זכתה‬ ‫לכינוי "הר נבו" שכן שוכניה היו הוגי דעות מובילים אולם לא זכו לראות בהגשמת רעיונם‬ ‫ומשנתם ולא זכו לממשה בעצמם‬ ‫את המשך מלאכת טיפוח בית העלמין נטל על עצמו ב"חרדת קודש" בנציון ישראלי‪ .‬הוא טרח‬ ‫בהסדרת בית העלמין‪ ,‬טיפוחו ושימורו ואף פעל לשכנוע קרובי הנקברים אשר על קברם לא הוקמו‬ ‫מצבות לעשות כן‪ .‬במלאכתו סייעו לו אנשי קבוצת כנרת‪ ,‬מרדכי )מוטק'ה( חדש ומאיר מלמד‪ .‬עם‬ ‫מותו של בנציון ישראלי באסון מעגן‪ 7‬ב‪ 1954‬קיבלו השניים על עצמם את מלאכת שימור ואחזקת בית‬ ‫העלמין‪ .‬עם לכתו לעולמו של מרדכי )מוטק'ה( חדש ירש בנו‪ ,‬שמוליק חדש‪ ,‬את מקומו‪ ,‬באותה‬ ‫המסירות והוא ממלא אותה עד ימינו אנו )צור‪.(1999 ,‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫מאפייניו וייחודו של בית העלמין כנרת‬ ‫בבית העלמין כנרת אין מקום למקריות‪ ,‬לא בעיצוב הקברים והמצבות ולא במיקומם‪ .‬כל כתובת על‬ ‫גבי מצבה‪ ,‬צבע מצבה‪ ,‬מיקומה של המצבה וכן מיקום החלקה הינם פרי מחשבה וכוונה מראש‪:‬‬ ‫אברהם הרצפלד ונח נפתולסקי‪ ,‬מאהביה ומחזריה של רחל המשוררת אשר נטשוה לגורלה בימי‬ ‫חוליה‪ ,‬קבור ים בסמיכות לקברה אך לא קרוב שכן אהבתם לא מומשה ולא עמדה במבחן מחלתה‬ ‫‪5‬‬ ‫במהלך תקופה זו אף ניהל קשר רומנטי מסויים עם רחל המשוררת‪ ,‬אשר הסתיים בשברון‬ ‫לב מצידה‪.‬‬ ‫‪ 6‬עצמות משה הס הועלו מגרמניה‪ ,‬עצמות נחמן סירקין מארה"ב ועצמות דב )בר( בורוכוב‬ ‫מברה"מ‪.‬‬ ‫‪ 7‬במהלך מפגן אווירי לזכר צנחני הישוב במלה"ע ה‪ II-‬צלל מטוס פייפר‪ ,‬כתוצאה מטעות‬ ‫אנוש‪ ,‬אל תוך רחבת הטקס ואל מושבי הקהל‪ .‬בתאונה נהרגו ‪ 17‬איש ונפצעו רבים‪.‬‬ ‫‪128‬‬ ‫) חשוב לציין כי רחל הלכה לעולמה שנים רבות לפני מותם של השניים(‪ .‬ברל כצנלסון קבור בצמידות‬ ‫לרעייתו לאה מירון – כצנלסון‪ ,‬אולם מצידו השני של קברו נמצא קברה של אהובתו משכבר הימים‬ ‫שרה שמוקלר‪.‬‬ ‫ככלל בבי ת העלמין כנרת קבורים אנשי הרוח והאידיאה בחלקות המערביות ואנשי המעשה בחלקות‬ ‫המזרחיות הנושקות לכנרת‪ ,‬קברו של ברל כצנלסון נמצא בתווך‪ ,‬שכן בדמותו הרב גונית אשר הכילה‬ ‫הן את הרוח והן את המעשה הוא מגשר בין הקטבים‪ .‬הדוגמאות עוד רבות וברורות וצרה היריעה‬ ‫מלהכיל‪.‬‬ ‫בי ת העלמין כנרת הינו בית עלמין חילוני השונה מבית קברות יהודי מסורתי בכמה אופנים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫כיוון הקברים – בבית עלמין יהודי מסורתי כיוון הקברים אחיד ומסודר ופונה לירושלים‪ ,‬לקראת‬ ‫תחיית המתים‪ ,‬עם ביאת המשיח‪ .‬בבית העלמין כנרת‪ ,‬ב"חלקת הראשונים" אין כל אחידות‬ ‫וסדר בכיוונם של הקברים והם אף אינם פונים לירושלים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫קבר פתוח וסגור – על פי המסורת היהודית יש לקבור את המת בקבר סגור‪ .‬בבית העלמין‬ ‫כנרת חלקם של הקברים סגור וחלקם פתוח‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כתובות על הקבר – בבית עלמין יהודי מסורתי יופיעו לרב על הקבר שם המנוח‪/‬ה‪ ,‬תאריך‬ ‫לידתו‪ ,‬תאריך פטירתו וכן הקיצורים ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪ ,‬פ"נ וכו' בלבד‪ .‬בבית העלמין כנרת במרבית‬ ‫הקברים מופיע מלל רב אחר בעל זיקה מקומית רעיונית )"אבי הקבוצה"‪" ,‬חלוץ תמיד"‪,‬‬ ‫משפחת העובדים" וכו'( ולרב יחליף מלל זה את הכיתוב המקובל האמור‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫צמחייה – בבית עלמין יהודי מסורתי לא תישתל לרב צמחייה על הקבר מחשש טומאה‪ .‬בבית‬ ‫העלמין כנרת רבים מן הקברים שופעים צמחייה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מתאבדים ‪ -‬בבית עלמין יהודי מסורתי לא יקברו מתאבדים אלא במרחק משאר הקברים‪,‬‬ ‫בד"כ מעבר לגדר‪ .‬בבית העלמן כנרת‪ ,‬מכורח הנסיבות‪ ,‬רבים מן הקברים הינם קברי‬ ‫מתאבדים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫קברי נוצרים – בבית העלמין כנרת נקברו גרים אשר לא עברו גיור כהלכה )עפ"י דיני היהדות‬ ‫האורתודוכסית( ולכן על פי ההלכה הם נחשבים נוצרים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מיקום הקבורה – בבית עלמין יהודי מסורתי יקברו הנפטרים עפ"י סדר פטירתם הכרונולוגי‬ ‫)פרט לחריגים מעטים עקב קירבה משפחתית(‪ .‬בבית העלמין כנרת ישנם פערי קברוה של‬ ‫עשרות שנים בין קבר לקבר באותה השורה‪ ,‬שכן מיקום הקבורה מבוסס על רעיון שונה‬ ‫לחלוטין שהורחב לעיל‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫קבורה בארון – על פי המסורת היהודית אין קוברים בארון‪" ,‬מעפר אתה ואל עפר תשוב"‬ ‫)בראשית‪ ,‬ג'‪ ,‬יט'(‪ .‬בבית העלמין כנרת נהוג היה לקבור בארון‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫טקס הקבורה – על פי המסורת היהודית כולל טקס הקבורה הספד המעלה על נס את מעלות‬ ‫הנפטר‪ ,‬דמותו ופועלו‪ ,‬אח"כ נאמרת תפילת ה"קדיש" ע"י קרוביו להאדרת האל למען עילוי‬ ‫נשמת הנפטר ולבסוף נאמרת תפילת "אל מלא רחמים" לשם צרירת נשמת הנפטר‪ ,‬ע"י האל‪,‬‬ ‫‪129‬‬ ‫בצרור החיים‪ .‬בבית העלמין כנרת‪ ,‬מנסיבות‪ ,‬שפורטו לעיל‪ ,‬בהרחבה‪ ,‬נאמר הספד קצר לרב‪,‬‬ ‫אם בכלל ואת מקומו מילאו שתיקות ארוכות‪ .‬מקומם של התפילות נפקד לרב וכאשר נאמרו‬ ‫עורר הדבר לא אחת מחלוקת )צור‪.(1999,‬‬ ‫לאור כל האמור ניתן לזהות‪ ,‬על נקלה‪ ,‬כי כאשר עוסקים אנו בבית העלמין כנרת עוסקים אנו בבית‬ ‫עלמין ייחודי ומיוחד שאין רבים כדוגמתו‪ .‬הוא מיוחד הן בדרך הקמתו‪ ,‬במיקומו ובגלגולי מיקומו‪,‬‬ ‫ב"תכולתו" האנושית המגוונת‪ ,‬במבנהו הוויזואלי‪ ,‬במאפייניו ובעיקר בשונותו‪ .‬ייחודו‪ ,‬מיוחדותו‬ ‫ושונותו מהווים נדבך חשוב ומשמעותי בהיות בית העלמין כנרת מקום מלא פאתוס‪ ,‬בעל "קדושה‬ ‫חילונית" המהלכת קסם על המבקר בו ומתהלך בין קבריו‪.‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫בסיס המורשת ‪ -‬הקבורים בבית העלמין‬ ‫אִ"ם צַו הַ גּוֹרָל‬ ‫לִחְ יוֹת רְחוֹקָ ה מִ גְּבוּלַיִךְ –‬ ‫תִּ תְּ נִינִי‪,‬כִּ נֶּרֶת‪,‬‬ ‫לָנוּחַ בְּ בֵית קִ בְרוֹתַ יִךְ ‪) ".‬רחל‪ ,‬תרפ"ח(‬ ‫סיפוריהם‪ ,‬קורות חייהם ומורשתם של הקבורים בבית העלמין כנרת יכולים למלא‪ ,‬על נקלה‪ ,‬ספרים‬ ‫עבי כרס‪ .‬בשל קוצר היריעה ובכדי שלא להפליג בהסברים ופירוט יתר על המידה‪ ,‬ניתן לחלק את‬ ‫הקבורים בבית העלמין כנרת למספר קבוצות ראשיות‪ ,‬חשוב לציין‪ ,‬עם זאת‪ ,‬כי בשל שיעור קומתם‬ ‫של הקבורים בבית העלמין‪ ,‬רבים מהנקברים משתייכים לשתי קבוצות ואף ליותר‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫ראשי תנועת העבודה – בבית העלמין כנרת טמונים שניים מ"שופרותיה" הגדולים ביותר של‬ ‫תנועת העבודה‪ .‬ברל כצנלסון ובנציון ישראלי‪ ,‬וירטואוזים בתורת הנאום‪ ,‬שני אישים בעלי יכולת‪,‬‬ ‫כמעט מאגית‪ ,‬להלך קסם על שומעיהם‪ ,‬נטען כי כל שדרוש לשניים בכדי לקבץ ולרתק קהל‬ ‫שומעים הינו ארגז הפוך כפודיום‪ .‬השניים עיצבו וניתבו בדבריהם את התפתחותה והתגבשותה‬ ‫של תנועת העבודה ובראשה ההסתדרות הציונית שהפכה למועצת העם ולבסוף לממשלת‬ ‫ישראל‪ ,‬עם קום המדינה‪ .‬למרות היות השניים מראשי תנועת העבודה‪ ,‬בעלי שיעור קומה‪,‬‬ ‫מעוררי יראת כבוד ומקורביהם של שועי הארץ )דוד בן גוריון‪ ,‬רה"מ הראשון‪ ,‬גרס כי היה לו חבר‬ ‫אמת אחד ויחיד כל חייו והוא‪ ,‬ברל כצנלסון( היו השניים צנועים‪ ,‬נעימי הליכות ופשוטים‪ ,‬ללא כל‬ ‫גינוני כבוד ושררה )אידלמן‪ ,‬ראיון‪.(2010 ,‬‬ ‫‪130‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ראשי הציונות הסוציאליסטית – בשנות החמישים והשישים של המאה ה‪ ,20-‬ביוזמתו של‬ ‫הנשיא השלישי‪ ,‬זלמן שז"ר‪ ,‬הועלו ארצה ונטמנו בבית העלמין כנרת עצמותיהם של ראשי‬ ‫התנועה הציונית – סוציאליסטית בגולה‪ .‬העלאת העצמות נעשה מתוך כוונה לחזק את מעמדו‬ ‫של בית העלמין כנרת כפנתיאון הציונות הסוציאליסטית‪ .‬אל בית העלמין הועלו ב‪ 1951‬עצמותיו‬ ‫של נחמן סירקין‪ ,‬מאבות הציונות הסוציאליסטית וממייסדי ומנהיגי מפלגת "פועלי ציון" אשר ראה‬ ‫באנטישמיות ביטוי למאבק הפרולטריון בבורגנות וגרס כי כל עוד ימשיכו היהודים להשתייך או‬ ‫להיתפס כשייכים לבורגנות תמשיך האנטישמיות לגאות‪ .‬הפתרון היחיד לאנטישמיות‪ ,‬להשקפתו‪,‬‬ ‫הינה הפיכת היהודי לפועל יצרני‪ .‬סירקין נקבר בראשונה בניו יורק‪ ,‬ארה"ב‪ .‬ב‪ 1963‬הועלו‬ ‫עצמותיו של דב )בר( בורוכוב‪ ,‬אחד מאבות הציונות הסוציאליסטית וממייסדי מפלגת "פועלי ציון"‬ ‫אשר הטיף וראה בארץ ישראל כר בתולי לבניית חברה סוציאליסטית – שוויונית – יצרנית של‬ ‫פועלים‪ ,‬ללא צורך במהפכה‪ ,‬הוא נקבר בראשונה בקייב‪ ,‬ברה"מ לשעבר‪ ,‬כיום אוקראינה‪.‬‬ ‫ב‪ 1964‬הועלו עצמותיו של משה הס‪ ,‬מאבות הציונות הסוציאליסטית ומראשוני הוגיה והמטיפים‬ ‫לעלייה לארץ ישראל והשתלבות בעבודה יצרנית בה‪ ,‬אשר נקבר בראשונה בקלן‪ ,‬גרמניה‪.‬‬ ‫השלושה נקברו בחלקה שזכתה לכינוי "הר נבו" שכן שלושתם לא זכו להגשים ולהוציא לפועל‬ ‫את הגותם ומשנתם‪ .‬ראוי לציין כי בימינו אנו ירדה מעט קרנה של מורשתם )כחלק משקיעתה‬ ‫של הציונות הסוציאליסטית כולה( וקבריהם אינם נפקדים בתדירות גבוהה כבעבר )אידלמן‪,‬‬ ‫ראיון‪.(2010 ,‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫אנשי תנועת העבודה וחלוצי העמק – קבוצה רומנטית של דמויות אשר אינן נפוצות עוד‬ ‫במחוזותינו‪ .‬אנשים צנועים ונחבאים אל הכלים המנחילים בהתנהלותם דוגמא אישית ואת‬ ‫האמונה בעבודה כערך ולאו דווקא כאמצעי‪ .‬ממשיבי התמר לנוף ארצנו ועמלים ללא לאות‬ ‫בפיתוח עמק הירדן ומדינת ישראל‪ .‬אנשי עבודה אשר האמינו באמת ובתמים כי על כתפיהם‬ ‫מונחות משימות התחדשות העם ובניין ארץ ישראל‪ .‬סופר כי שמואל סטולר‪ ,‬ממייסדי קבוצת‬ ‫כנרת‪ ,‬עם הגיעו ל"חוות כנרת"‪ ,‬שרף את תעודת הגמר מן האוניברסיטה במוסקבה בטענה כי‬ ‫" בארץ ישראל אין צורך בפרופסורים אלא בעובדי עבודת כפיים"‪ .‬אותו שמואל סטולר‪ ,‬לימים‬ ‫אגרונום ידוע וחתן פרס ישראל לחקלאות‪ ,‬הועלה כמועמד לתפקיד הנשיא השלישי של מדינת‬ ‫ישראל‪ ,‬כשנשאל לדעתו ענה בפשטות "לא הגעתי ארצה בכדי לעסוק בזוטות"‪ .‬דמויות נוספות‬ ‫בקבוצה זו‪ :‬ברל כצנלסון‪ ,‬בנציון וחיה ישראלי‪ ,‬שאול ושרה אביגור‪ ,‬אהרון ועליזה שידלובסקי‪,‬‬ ‫מאיר ורבקה ספיר ועוד )אידלמן‪ ,‬ראיון‪.(2010 ,‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫אנשי ביטחון וחללי צה"ל ומערכות ישראל – בבית העלמין כנרת טמונים כמה מסיפוריה‬ ‫ההרואיים של מדינת ישראל‪ :‬שאול )מאירוב( אביגור‪ .‬ממגיני תל חי‪ ,‬מראשי ההגנה‪ ,‬מפקד‬ ‫המוסד לעלייה ב'‪ ,‬סגן שר הביטחון במלחמת העצמאות וראש ארגון "נתיב" בשנות החמישים‬ ‫והשישים‪ .‬הקים את הש" י שעל בסיסו קמו שירותי הביטחון והמודיעין של מדינת ישראל ועסק‬ ‫בארגון רכש נשק להגנה ולצה"ל בראשית דרכו‪ .‬כאשר שהה באירופה‪ ,‬במהלך מלחמת‬ ‫‪131‬‬ ‫העצמאות‪ ,‬במאמצי תיאום עסקת רכש נשק‪ ,‬הגיעה אליו הבשורה המרה אודות נפילת בנו גור‬ ‫בקרב סג'רה‪ .‬שאול אביגור‪ ,‬תוך הפגנת תעצומות נפש אדירות‪ ,‬הבין כי גורל מדינת ישראל מוטל‬ ‫על הכף‪ ,‬לא נטש את שליחותו ולא נכח בלוויית בנו‪ .‬לאחר חזרתו שינה את שם משפחתו‬ ‫ממאירוב לאבי – גור‪ .‬דן כנרתי וגור מאירוב‪ .‬שני חברי נפש בני קבוצת כנרת‪ .‬לחמו בקרב על‬ ‫משטרת צמח אשר נסתיים בנסיגה כואבת של הכוחות מבניין המשטרה תוך השארת פצועים‬ ‫וחללים בשטח‪ .‬גור מאירוב אשר הבחין כי חברו דן כנרתי נפצע קשות‪ ,‬העמיסו על כתפיו ונשא‬ ‫אותו כל הדרך אל דגניה לטיפול‪ ,‬שם לרע מזלו נקבע מותו‪ .‬כעבור מספר חודשים השתתף גור‬ ‫מאירוב בחילופי אש בסג'רה‪ ,‬הוא נפגע מפגיעת צלף ונהרג‪ .‬שני החברים נקברו זה בצד זה וכך‬ ‫"בחייהם ובמותם לא נפרדו"‪ .‬בבית העלמין כנרת אין חלקה צבאית מתוחמת וליד החללים‬ ‫נשמרות חלקות להוריהם )אידלמן‪ ,‬ראיון‪.(2010 ,‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫אנשי רוח‪ ,‬ספר ותרבות – רבים מהטמונים בבית העלמין כנרת חטאו בכתיבה ובחריזה‪ ,‬אולם‬ ‫כמה בולטים יש לציין ולהעלות על הכתב‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ברל כצנלסון‪ ,‬איש אשכולות ואשף ההתבטאות‪ ,‬שלט במילים ועשה בהן כרצונו לא רק‬ ‫בעל פה אלא גם בכתב‪ .‬הקים את העיתון "דבר" ושימש עורכו הראשי עד יום מותו וכן‬ ‫היה בין מקימי הוצאת הספרים "עם עובד"‪ .‬ראה בערכי ומסורת ישראל בני אלפי השנים‬ ‫גורם חיובי‪ ,‬הראוי לשימור ואף כתב מספר מאמרים וטורים בנושא‪ .‬האמין כי תוך‬ ‫התקדמות אל עבר עתיד חדש אל לו לאדם לזנוח ולהחריב את עברו‪ ,‬בניגוד לרב חבריו‬ ‫לדרך‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫נח נפתולסקי ואברהם הרצפלד‪ ,‬שתי דמויות מיוחדות ומשונות בנוף‪ .‬שני אישים אילו‬ ‫טענו להכרח שבשילוב החומר והרוח‪ .‬נפתולסקי שהיה דמות מעין נזירית ראה הכרח‬ ‫בלימוד החקלאות והבוטניקה אך לא כמקובל ע"י חבישת ספסלי הלימודים אלא ע"י‬ ‫לימוד חוויתי בטבע הפתוח‪ ,‬הוא העלה על נס את שילוב לימוד החומר והרוח‪ .‬הרצפלד‬ ‫היה עסקן פוליטי וח"כ מטעם מפא"י‪ ,‬אולם גם הוא חיפש את שילובן של הרוח והתרבות‬ ‫במעשיו‪ ,‬מנ הג קבוע היה לו להגיע לכל טקס עלייה לקרקע של ישוב חדש ולפצוח‬ ‫בשירת‪" :‬שורו הביטו וראו‪ ,‬מה גדול היום הזה‪ ."...‬השניים היו מאוהבים ברחל וחיזרו‬ ‫אחריה‪ ,‬אולם כאשר חלתה ונזקקה להם‪ ,‬לא הושיטו לה ידם‪ .‬שניהם חיו ונפטרו בודדים‬ ‫ועריריים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫המשוררת אליזבטה ז'ירקובה – ביחובסקי )אלישבע(‪ ,‬נולדה למשפחה נוצרית ברוסיה‬ ‫ומגיל צעיר נמשכה אל הלשונות היידיש והעברית‪ .‬היא החלה לומדת יידיש ועברית‬ ‫ומתרגמת ספרות רוסית לשפות אלו‪ ,‬בד בבד אימצה לעצמה את השם העברי אלישבע‪,‬‬ ‫אך לא התגיירה‪ .‬כעבור זמן מה כבר החלה לכתוב שירים פרי עטה בעברית‪ .‬בשל‬ ‫כתיבתה בשפה העברית הכירה את המו"ל שמעון ביחובסקי‪ ,‬התיידדה עימו ולבסוף אף‬ ‫נישאה לו‪ .‬השניים עלו ארצה ב‪ .1925‬אלישבע המשיכה בכתיבה והתקבלה בקרב‬ ‫החוגים הספרותיים בארץ ישראל‪ ,‬למרות שטענה כי השתעממה בחברתם‪ .‬ב‪1932‬‬ ‫‪132‬‬ ‫הכתה בה טרגדיה‪ ,‬בעלה נפטר בפתאומיות והיא נותרה לבדה עם בתה קטנה והגיעה‬ ‫כמעט עד פת לחם‪ .‬בתה היחידה נישאה לחייל בריטי בימי מלה"ע ה‪ II-‬ועברה להתגורר‬ ‫עימו באפריקה והיא נותרה ערירית‪ .‬היא נפטרה בטבריה במהלך טיפול במחלת פרקים‬ ‫ונקברה בבית העלמין כנרת‪ ,‬למרות היותה נוצרייה‪ ,‬מה שעורר את חמתם של אנשי‬ ‫ה"חברה קדישא"‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫רחל בלובשטיין – סלע‪ ,‬הידועה יותר בשם העט שלה‪ ,‬רחל‪ ,‬נולדה ברוסיה ב‪1890‬‬ ‫וכשהייתה בת ‪ 19‬עלתה לארץ ישראל במטרה לסייע בבניין הארץ והשתכנה ברחובות‪.‬‬ ‫שם גם היא מתאהבת בבן המושבה‪ ,‬נקדימון אלטשולר‪ .‬ב‪ 1911‬בעקבות משיכתה אל‬ ‫החקלאות עברה ללמוד ב"חוות העלמות" של חנה מייזל‪ .‬ב"חוות כנרת" פגשה את‬ ‫חלוצי האזור‪ :‬א‪.‬ד גורדון )לו הקדישה את שירה הראשון בעברית "הלך נפש"(‪ ,‬ברל‬ ‫כצנלסון‪ ,‬בנציון ישראלי‪ ,‬זלמן שז"ר )לו הקדישה את השיר "גן נעול"( ועוד‪ .‬ב‪1913‬‬ ‫עזבה רחל לטולוז‪ ,‬צרפת‪ ,‬בכדי ללמוד אגרונומיה‪ ,‬שם פגשה את אהבת חייה‪ ,‬המהנדס‬ ‫היהודי‪ ,‬מיכאל ברנשטיין )לו הקדישה את השיר "זמר נוגה"(‪.‬עם חזרתה לארץ שבה‬ ‫לאזור הכנרת אותו כה אהבה‪ ,‬לדגניה‪ ,‬אך אז התחוור לה כי נדבקה במחלת השחפת‪.‬‬ ‫חברי דגניה מורים לה לעזוב את הקבוצה והיא‪ ,‬בלב דואב‪ ,‬עוזבת לת"א‪ .‬היא פונה‬ ‫בבקשת עזרה לחבריה מימי "חוות כנרת"‪ ,‬אך אלו מפנים לה עורף ולא מסייעים בידה‪,‬‬ ‫היחיד שנחלץ לעזרתה הוא בנציון ישראלי אשר שוכר בעבורה עליית גג בת"א‪ .‬במהלך‬ ‫תקופה זו כותבת רחל את כמה משיריה הנוגים ביותר‪ ,‬המלמדים על מצבה הנפשי‬ ‫הקשה‪ ,‬על דיכאון עמוק ועל בדידותה‪ .‬ב‪ 1931‬בודדה וערירית‪ ,‬בבי"ח הדסה בירושלים‪,‬‬ ‫היא הולכת לעולמה ממחלת השחפת והיא בת ארבעים בלבד‪ .‬עם מותה‪ ,‬מחליטים‬ ‫חבריה ל"חוות כנרת" למלא אחר רצונה המתבטא בשירה "אם צו הגורל" והיא מובאת‬ ‫לקבורה בבית העלמין כנרת‪ .‬רחל מותירה אחריה אוסף בלתי נדלה של שירים‬ ‫המקובצים ברובם בשלושה קבצים‪ :‬ספיח )תרפ"ז ‪ ,(1927 -‬מנגד )תר"ץ ‪ (1930 -‬ונבו‬ ‫)תרצ"ב ‪ .(1932 -‬שיריה של רחל הולחנו ע"י מלחינים רבים )רק את שירה "שי" זכתה‬ ‫רחל לשמוע מולחן( ושירתה הפכה לאחת מאבני היסוד של התרבות הישראלית‪ .‬שירתה‬ ‫מושרת רבות ונלמדת כחלק מתכנית הלימודים‪ .‬שיריה אף תורגמו לשפות רבות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫נעמי שמר‪ ,‬בתם של מאיר ורבקה ספיר‪ ,‬חברי כנרת בני העלייה השלישית‪ ,‬נולדה‬ ‫בקבוצת כנרת ובה בילתה את ילדותה‪ .‬בבגרותה למדה מוסיקה באקדמיה למוסיקה‬ ‫בת" א ובירושלים ומששבה לקיבוצה שימשה כמורה לריתמיקה וכך נוצרו שיריה‬ ‫הראשונים‪" :‬הדואר בא היום" ו"אחינו הקטן"‪.‬‬ ‫ב‪ 1948‬התגייסה נעמי שמר לצה"ל‪ ,‬עם שחרורה‪ ,‬החלה עובדת עם המלחין יוחנן זראי‬ ‫על כתיבת המחזמר "חמש חמש"‪ ,‬ממנו זכו לפרסום השירים‪" :‬תרנגול בן גבר" ו"רב‬ ‫האור והתכלת"‪ .‬היא החלה כותבת ומלחינה שירים ללהקות הצבאיות שפרחו באותה‬ ‫התקופה ושיריה זכו להצלחה מסחררת‪ ,‬ביניהם‪" :‬חמסינים במשלט"‪" ,‬הכל בגלל מסמר‬ ‫קטן"‪" ,‬בשדה תלתן"‪" ,‬הופה היי"‪" ,‬מחר"‪" ,‬מטריה בשניים" ועוד ועוד‪ .‬היא החלה‬ ‫‪133‬‬ ‫כותבת לחנים בעבור מבצעים רבים ועד מהרה הייתה לאחת הפזמונאיות הפורות‬ ‫והמושמעות ביותר בישראל‪.‬‬ ‫לשני שיאים נוספים הגיעה נעמי שמר במלחמת‬ ‫ששת הימים בה כתבה את השיר "ירושלים של זהב"‪ ,‬שהפך להמנונה הלא רשמי של‬ ‫התקופה‪ .‬לאחר מלחמת יום כיפור אז חיברה את השיר "לו יהי" המבוסס על שירם של‬ ‫ה‪ Beatles‬ומבטא בצורה מדויקת את רחשי לב הציבור בישראל‪ .‬במהלך עשרים‬ ‫שנותיה האחרונות סבלה נעמי שמר ממחלת הסכרת ובתחילת שנות האלפיים נתגלתה‬ ‫בקרבה גם מחלת הסרטן‪ .‬ביוני ‪ ,2004‬ז' )אמצע( תמוז‪ ,‬כאמור בשירה הותיק "עצוב‬ ‫למות באמצע התמוז"‪ ,‬הלכה נעמי שמר לעולמה ממחלת הסרטן‪ .‬היא הובאה לקבורה‬ ‫בבית העלמין כנרת לצד הוריה ובלווייתה הוקראו ארבעה שירים פרי עטה‪" :‬כנרת"‪,‬‬ ‫"חורשת האקליפטוס"‪" ,‬לשיר זה כמו להיות ירדן" ו"נועה" )אידלמן‪ ,‬ראיון‪.(2010 ,‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫"תימני כנרת" ושמואל יבניאלי – אחת הפרשות הכאובות והשנויות במחלוקת בתולדות כנרת‪.‬‬ ‫חלוצי "חוות כנרת" אשר לא היו מורגלים בעבודה מפרכת ובתנאי השטח הקשים החלו לגלות‬ ‫סימני שבירה‪ .‬הפועלים החלו מחפשים פתרון למצב הקשה שנוצר והוחלט לנסות ולהביא יהודים‬ ‫תימנים המורגלים לדעת הפועלים בעבודה קשה בתנאים קשים‪ ,‬הם אף ראו אותם וכך גם כינו‬ ‫אותם "פועלים טבעיים"‪ .‬למלאכת העלאת היהודים מתימן נבחר החלוץ‪ ,‬שמואל יבניאלי‪ .‬ב‪1911‬‬ ‫נסע שמואל יבניאלי לתימן והציג עצמו כרב בשם אליעזר בן יוסף‪ ,‬למרות שהיה חילוני‪ .‬שמואל‬ ‫יבניאלי ידע לפרוט על הרגשות המשיחיים העזים של יהודי תימן‪ ,‬אפילו השם שבחר לעצמו "בן‬ ‫יוסף" מתקשר לאמונה במשיח בן יוסף שיופיע לפני משיח בן דוד‪ .‬במהלך מספר חודשים ערך‬ ‫מסע שכנוע לעליה‪ ,‬בעזרת הבטחות שבסיכומו של דבר לא מומשו )כמו דיור‪ ,‬עבודה בשכר‬ ‫הולם ויכולת שמירת צביון חיים דתי(‪ .‬משהגיעו היהודים התימנים אל אדמות כנרת‪ ,‬שוכנו‬ ‫בבקתות דלות לחוף הכנרת‪ .‬הם עבדו בייבוש ביצות האזור‪ ,‬סיקול סלעים‪ ,‬נטיעת איקליפטוסים‪,‬‬ ‫גידול משק חי וחקלאות‪ .‬תנאי העבודה והאזור הקשים הפילו בהם חללים רבים במחלות שונות‬ ‫וכתוצאה מאפיסת כוחות‪ .‬בין הנפטרים היו מנהיגיהם של "תימני כנרת"‪ ,‬האחים צאירי ועוד‬ ‫רבים‪ .‬חברי קבוצת כנרת התכחשו ל"תימני כנרת" אותם הביאו לאזור ואף עלה סירוב לקבורת‬ ‫מתיהם ב"חלקת הראשונים" בבית העלמין כנרת‪ .‬משום כך נקברו התימנים בחלקה נפרדת‪.‬‬ ‫בשל התנגדות תושבי כנרת לנוכחות יוצאי תימן בשכנות להם‪ ,‬אולצו בשנת ‪ 1929‬עולי תימן‬ ‫שבכנרת לעזוב את המקום‪ .‬קיימת מחלוקת בדבר "הקש ששבר את גבם" של "תימני כנרת"‪ .‬יש‬ ‫הטוענים כי סיבת המעבר הייתה אי יכולתם של התימנים לנהל אורח חיים דתי באזור‪ ,‬אולם‬ ‫מתקבלת יותר על הדעת הטענה כי קצה נפשם בהתנכלויות החוזרות ונשנות של חברי קבוצת‬ ‫כנרת ששיאן בניתוק אספקת המים למגוריהם‪ .‬עם עזיבתם את אדמות כנרת העתיקו התימנים‬ ‫את מגוריהם לאזור רחובות והקימו את הישוב הראשון מייסודם של יהודי תימן‪ ,‬מרמורק‪,‬‬ ‫שלימים נבלע והפך לשכונה של העיר רחובות‪ .‬שנים לאחר שעזבו אחרוני "תימני כנרת" את‬ ‫האזור‪ ,‬בראשית שנות החמישים‪ ,‬משהחל בנציון ישראלי בפעולות טיפוח ופיתוח בית העלמין‪,‬‬ ‫פנה הוא לצאצאי וקרובי נקברי "תימני כנרת" בבקשה לחדש את המצבות על קברי יקיריהם‪.‬‬ ‫‪134‬‬ ‫ב‪ 1961‬נפטר שמואל יבניאלי‪ ,‬לאורך כל ימיו ראה עצמו אחראי לגורל "תימני כנרת"‪ .‬בצוואתו‬ ‫ביקש להיטמן בחלקת "תימני כנרת" בין האנשים אשר חש אחריות למר גורלם )אידלמן‪ ,‬ראיון‪,‬‬ ‫‪.(2010‬‬ ‫ז‪.‬‬ ‫מיתוסים שנשתכחו – "פליטי יהודה" וקיבוץ "טבריה" – בית העלמין כנרת אוצר בחובו מספר‬ ‫אירועים ופרשיות שנמחו כמעט לחלוטין מן הזיכרון הקולקטיבי הישראלי‪ .‬המרכזיים שבהם הינם‬ ‫טרגדיית "פליטי יהודה" וסיפורו של קיבוץ "טבריה" שמעולם לא עלה על הקרקע‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫"פליטי יהודה"‪ 8‬היו יהודים תושבי ת"א‪ ,‬יפו ומושבות המרכז אשר גורשו צפונה ע"י‬ ‫התורכים‪ ,‬בד בבד עם התקדמות החזית‪ ,‬בשלהי מלה"ע ה‪ .I-‬כ‪ 10,000‬פליטים גורשו‬ ‫ע"י התורכים וסבלו חרפת רעב‪ ,‬מחלות וקשיים נפשיים‪ .‬אזור הצפון קלט זרם פליטים‬ ‫אדיר מימדים והמצוקה עלתה וגברה‪ .‬כ‪ 430‬מהפליטים מצאו את מותם בתקופה קשה‬ ‫זו; רובם נפטרו ממחלות שפרצו בקרב קבוצות הפליטים‪ ,‬חסרי הכל‪ ,‬חלק נוסף ולא‬ ‫מבוטל שלח יד בנפשו משקץ בחיי הסבל והעקירה שהביא עימו הגירוש‪ .‬עשרה מאותם‬ ‫מתי "פליטי יהודה" קבורים בבית העלמין כנרת‪ .‬בתחילה נקברו קבורת ארעי‪ ,‬בהתאם‬ ‫לנסיבות ושנים זוהו על גבי המצבות כאלמונים‪ .‬בשנת ‪ ,2007‬כתשעים שנה לאחר‬ ‫מותם נמצאו שמות הפליטים הקבורים בבית העלמין כנרת‪ ,‬בארכיון הציוני והוקמה‬ ‫אנדרטה להנצחתם בסמוך לחלקות קבריהם‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫קיבוץ "טבריה" היה שמו של גרעין בן ‪ 25‬חברים‪ ,‬אנשי תנועת "השומר הצעיר – נצ"ח‬ ‫)נוער ציוני חלוצי(" מלטביה שהחלו‪ ,‬ב‪ ,1929‬בגיבושם לקראת עלייה לקרקע כקיבוץ‬ ‫חדש‪ .‬הם החלו את גיבושם ב"חוות כנרת" ולאחר מכן עברו ל"חצר" משלהם מעל קריית‬ ‫שמואל בטבריה‪ .‬הקבוצה חיה חיי שיתוף ועסקה בהכשרתה ובגיבושה לקראת העלייה‬ ‫לקרקע המיוחלת‪ .‬מהלך הכשרת הקבוצה התנהל על מי מנוחות עד שפקדה גל‬ ‫טרגדיות‪ .‬בינואר ‪ 1931‬יצאו חברי הקבוצה לשייט על מי הכנרת‪ ,‬סערה מערבית גרמה‬ ‫לאי יכולתם לשוב לחוף טבריה והם ירדו לחוף במזרח הכנרת‪ .‬רב חברי הקבוצה חזרו‬ ‫רגלית לטבריה‪ ,‬אולם שלושה בחרו להישאר ולחזור עם הסירה בשוך הסערה‪ .‬במהלך‬ ‫חזרתם התהפכה הסירה ושניים מהם טבעו‪ .‬טרגדיה נוספת פקדה את הקבוצה‬ ‫באוגוסט ‪ ,1932‬בעת ששלוש מבנות הקבוצה הרתיחו מים על גבי פתילייה לחפיפת‬ ‫שערן אחזו להבות הפתילייה בקירות צריפן והוא עלה באש‪ ,‬בדליקה ניספו שלושתן‪.‬‬ ‫אובדן חבריהם הביא את חברי הקבוצה למצב מוראלי חמור שהביא‪ ,‬יחד עם הרהורי‬ ‫חרטה בדבר מיקומו של הקיבוץ והצורך בו‪ ,‬להחלטה כי גרעין קיבוץ "טבריה" יפורק‪.‬‬ ‫הגרעין פורק‪ ,‬פוזר בין הקיבוצים אפיקים וכפר גלעדי ונמחה מעל דפי ההיסטוריה‪ .‬זיכרון‬ ‫‪ 8‬מונח שמקורו בשמם של היהודים שגורשו מירושלים ע"י הרומאים לאחר מרד בר כוכבא‪.‬‬ ‫‪135‬‬ ‫יחיד לאותו גרעין שלא זכה לתקומה הינן חמש מצבות חבריו בבית העלמין כנרת‬ ‫)אידלמן‪ ,‬ראיון‪.(2010 ,‬‬ ‫איזו מורשת מונצחת בבית העלמין כנרת? האם מורשת הקבורים בבית העלמין פונה לכלל‬ ‫‪‬‬ ‫הקהלים או שמא לפלחי קהל ספציפיים וממוקדים?‬ ‫בית העלמין כנרת הינו בין בתי העלמין המבוקרים ביותר במדינת ישראל ע"י מטיילים ותיירים‪ .‬בית‬ ‫העלמין הינו מוקד משיכה משמעותי בשל היותו מקום מנוחתם האחרונה של כמה מראשי תנועת‬ ‫העבודה והציונות‪ ,‬כמה מעמודי התווך של התרבות הישראלית וכן דמויות נוספות אשר סיפור חייהן‬ ‫ומותן שזור בתולדות יישוב עמק הירדן וארץ ישראל‪ .‬בית העלמין ממומן ומתוחזק מכספי קבוצת‬ ‫ומושבת כנרת‪ ,‬רובו ככולו‪ ,‬ללא כל תמיכה חיצונית ועד לשנת ‪ 2010‬גם ללא הכרה רשמית של‬ ‫הרשויות בו כאתר תיירות מורשת לאומי‪.‬‬ ‫פרק זה מנתח היבטים שונים בתפקודו ותפעולו של בית העלמין כאתר תיירות מורשת‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫תפקודו של בית העלמין ‪ -‬מקומו של בית העלמין כנרת בחיי היום יום ומורשתם של‬ ‫קהילותיו )כנרת קבוצה וכנרת מושבה(‪ ,‬כמו גם עמדתם של חברי הקהילות כלפי היותו בית‬ ‫העלמין "אתר תיירות"‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ההיבט התפעולי – מי מתפעל בפועל את בית העלמין והאם קיימת תמיכה ממשלתית‬ ‫לתפעולו כאתר המתפקד כאתר מורשת לאומי?‬ ‫‪‬‬ ‫מצבו הסטטוטורי והתכנוני של בית העלמין כנרת‬ ‫‪‬‬ ‫פרשנות ‪ -‬האם קיימים מערכי לימוד וסיור מובנים בבית העלמין כנרת‪ /‬תכנית סיור‬ ‫סטנדרטית ומהם?‬ ‫‪‬‬ ‫היבטי קליטת הקהל באתר )מספרי מבקרים‪ ,‬פלחי קהל המבקרים‪ ,‬עונתיות‪ ,‬משך השהות‬ ‫וכו'(?‬ ‫ניתוח היבטים אלו הינו הבסיס להבנת הזרזים והחסמים לפיתוח האתר כאתר מורשת לאומי ושילובו‬ ‫במערך התיירותי האזורי‪.‬‬ ‫הנתונים לניתוח זה נאספו על בסיס תצפיות באתר‪ ,‬השתתפות בסיורי מורשת מודרכים בבית‬ ‫העלמין וסדרת ראיונות עומק אישיים עם אנשי מפתח הבקיאים במורשת בית העלמין כנרת )מגוף‬ ‫ראשון( או מקבלי החלטות הרלוונטיים לעתידו ולפיתוחו של בית העלמין‪.‬‬ ‫המרואיינים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫מר עמירם אידלמן – בן הקבוצה כנרת‪ ,‬מורה דרך מורשה בבית העלמין כנרת ובעל ידע נרחב‬ ‫במורשת בית העלמין והאזור‪.‬‬ ‫‪136‬‬ ‫‪‬‬ ‫אד' מיכל הלוי – בת המושבה כנרת‪ ,‬מורת דרך מורשה בבית העלמין כנרת ובעלת ידע נרחב‬ ‫במורשת בית העלמין והאזור‪ .‬כמו כן בקיאה‪ ,‬כאדריכלית‪ ,‬בהיבטיו הסטטוטוריים של בית‬ ‫העלמין קיומו ופיתוחו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫גב' זהבה חכם – גבאי‪ ,‬מנהלת "חוות כנרת" מטעם המועצה לשימור אתרים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מר עומרי שלמון‪ ,‬מנכ"ל המועצה לשימור אתרים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מר עומר כהן – יו"ר עמותת התיירות "עמק כנרת"‪.‬‬ ‫‪ 5.1‬תפקודו של בית העלמין ‪ -‬מקומו בחיי הקהילות‬ ‫המחקר גילה קשר ייחודי בין בית העלמין כנרת לקהילות הקוברות בו את יקיריהן‪ ,‬קשר השונה‬ ‫מקשרן של קהילות אחרות אל בית העלמין שלהן‪ .‬כלל המרואיינים בנושא הבהירו כי בית העלמין‬ ‫הוא חלק מחייהם היומיומיים בעבר ובהווה‪ .‬חלק מתושבי כנרת מספרים כי בסיור בשבילי בית‬ ‫העלמין העבירו את ילדותם ואף בילו בו את חופשותיהם מן השירות הצבאי‪ .‬הובהר כי בית העלמין‬ ‫בעיני קהילות כנרת קבוצה ומושבת כנרת אינו מקום של אבל בהכרח‪ ,‬אלא בעיקר מקום מלא‬ ‫זכרונות וקסם המצוי באזור פסטורלי לשפת הכנרת ומלא סיפורים על ימים רחוקים ומלאי תוכן‪.‬‬ ‫בית העלמין הוגדר ע"י המרואיינים כחלק אף מתפישתם את עצמם ואת מורשתם‪ .‬מר עמירם‬ ‫אידלמן‪ ,‬בן כנרת )קבוצה( ומדריך בבית העלמין ציין כי‪" :‬בית העלמין כנרת הינו חלק בלתי נפרד‬ ‫מהקבוצה ויתרה מכך חלק בלתי נפרד מנשמתה של הקבוצה‪ ,‬הוא מסמל את "דור הנפילים" שמהווה‬ ‫צידוק לקיומו של הרעיון אשר בשמו אנו עדיין כאן" )אידלמן‪ ,‬ראיון‪.(2010 ,‬‬ ‫המרואיינים ציינו כי הקשר אל בית העלמין הינו קשר מיוחד ומשמעותי ללא כל התייחסות להוריהם‬ ‫ובני משפחתם הטמונים במקום‪ ,‬כלומר הקשר הינו מעבר לקשרי דם או משפחה‪.‬‬ ‫עמדות שונות נמצאו בראיונות כלפי היות האתר "הפרטי"‪ ,‬אתר תיירות‪.‬‬ ‫מרבית המרואיינים ציינו כי היותו של בית העלמין כנרת אתר תיירות הינה עובדה מוגמרת הבלתי‬ ‫ניתנת להכחשה‪ .‬מרבית המרואיינים הביעו שביעות רצון מההתעניינות התיירותית בבית העלמין כל‬ ‫עוד היא נעשית באופן המכבד את זיכרון הנקברים‪ ,‬סיפורם ומורשתם‪ .‬חשוב לציין כי החלק המבוקר‬ ‫תיירותית בבית העלמין כנרת‪ ,‬הינו בעיקר החלקות הישנות יותר מימי ראשית בית העלמין‪ .‬כך‬ ‫שבאזור החדש‪ ,‬בו עדיין נקברים נפטרי שתי הקהילות‪ ,‬ובו הרגשות האישיים והאובדן טריים יותר‪,‬‬ ‫תנועת המבקרים דלילה יותר ואינה גורמת לחיכוכים מיותרים‪.‬‬ ‫כלל המרואיינים ראו בבית העלמין מקור לגאווה בבני המקום והאזור אשר ראוי להציגו בפני כל‪.‬‬ ‫‪137‬‬ ‫אחדות דעים נמצאה גם לגבי הסוגיה "של מי המורשת?" האם מורשת בית העלמין פונה לקהלים‬ ‫מסוימים בלבד ואם כן מי הם אותם קהלים‪ ,‬האם צביונם הסוציאליסטי של מרבית נקברי בית העלמין‬ ‫משפיע על הנחלת מורשתם לקהל מסוים בלבד?‬ ‫הדעה הכללית המשתקפת מן הראיונות היא כי אין כל עוררין או מחנאות בנוגע למורשת המועברת‬ ‫בבית העלמין כנרת‪ .‬המרואיינים ציינו כי המקום מייצג אידיאלים "על ‪-‬פוליטיים"‪ ,‬וכי הנקברים בבית‬ ‫העלמין כנרת השתייכו לדור ולתפיסת עולם שאיננה רווחת עוד‪ .‬צויין כי מורשת בית העלמין כנרת‬ ‫הינה הגשמת הרעיון הציוני הלכה למעשה‪ ,‬אחרי אלפיים שנות גלות‪ ,‬תוך התמודדות מול קשיים‬ ‫וחסמים אדירים וכנגד כל הסיכויים‪ .‬המרואיינים אף ציינו כי מלבד אנשי הציונות הסוציאליסטית נקברו‬ ‫בבית העלמין כנרת עוד רבים אשר מורשתם וסיפורם שונים )"תימני כנרת"‪" ,‬פליטי יהודה" וכו'(‪ .‬אד'‬ ‫מיכל הלוי‪ ,‬בת המושבה כנרת הבהירה נחרצות‪" :‬בית העלמין והמורשת הטמונים הינם מעל לכל‬ ‫מחלוקת‪ ,‬טיפשי לדרדר את הערכים הנעלים הטמונים בו למחנאות ולהתנגחויות כאלו ואחרות"‬ ‫)הלוי‪ ,‬ראיון‪.(2010 ,‬‬ ‫‪ 5.2‬היבטי תפעול של בית העלמין‬ ‫המחקר מצייר תמונת מצב בעייתית וסבוכה בנוגע לתפעול בית העלמין כנרת‪ .‬בית העלמין מתופעל‬ ‫וממומן‪ ,‬באופן היסטורי‪ ,‬במשך שנים ע"י שתי הקהילות הקוברות בו את מתיהן‪ ,‬מושבת כנרת‬ ‫וקבוצת כנרת‪ .‬לאורך השנים צומצם חלקה היחסי של מושבת כנרת במימון בית העלמין‪ .‬בשל היות‬ ‫הקבוצה גוף אחד שיתופי קל היה לה יותר להקצות מימון למטרות ציבוריות בניגוד למושבת כנרת‬ ‫אשר מורכבת ממספר רב של משפחות וכן הינה ישוב מתחדש אשר מתיישביו החדשים עדיין אינם‬ ‫בעלי זיקה מובהקת לבית העלמין‪.‬‬ ‫מימון נוסף וחשוב לתפעולו של בית העלמין הגיע לאורך השנים בדמות תרומות ומענקים מגופים‬ ‫שונים )אם בתיווך המוא"ז עמק הירדן ובין אם לאו(‪.‬‬ ‫המוא" ז עמק הירדן דאגה לדרישת תקציבים ממשלתיים נקודתיים לטובת תפעולו של בית העלמין‬ ‫לאורך השנים וכן הושגו עוד תרומות רבות ממקבלי החלטות ועמותות וארגונים שונים אשר ביקרו‬ ‫בבית העלמין והבינו את חשיבותו למורשת הלאומית‪.‬‬ ‫למרות ההכרה בחשיבותו של בית העלמין והתרומות הזורמות אליו מידי פעם בפעם‪ ,‬עיקר נטל‬ ‫המימון והתפעול מונח על כתפיה של קבוצת כנרת‪ .‬את בית העלמין מתפעל ומטפח ביד רמה שמואל‬ ‫)שמוליק( חדש‪ ,‬אשר הגיע זה מכבר לגבורות‪ ,‬תוך שהוא מתייחס אל משימתו זו כאל שליחות‪,‬‬ ‫בסיועם של מתנדבים שונים לאורך השנים )כפי שעשה אביו לפניו(‪.‬‬ ‫‪138‬‬ ‫ראוי לציין כי בעבר הושמה קופה לתרומות בשטח בית העלמין‪ ,‬אך זו הוסרה עקב טענה כי "כנרת‬ ‫סוחרת במתיה"‪ .‬בית העלמין עמד פעמים רבות בפני סגירה לקהל הרחב והוא מהלך במשך שנים‬ ‫על סף סגירה‪.‬‬ ‫מיהו לפיכך הגוף אשר יכול ואמור "להרים את הכפפה" ולתפעל את בית העלמין כנרת עם הכרתו‬ ‫כאתר מורשת לאומי?‪:‬‬ ‫ישנם מספר גופים האמונים על תפעול אתרים דומים ברחבי המדינה‪ ,‬העשויים להתאים לתפעולו של‬ ‫בית העלמין כנרת‪:‬‬ ‫‪" .1‬חברה קדישא" – ה"חברה קדישא" מהווה את הגוף ההלכתי האמון על הקבורה ואחזקת בתי‬ ‫העלמין היהודיים‪ .‬לכאורה מדובר בגוף אשר יכול וצריך היה לפרוש חסותו על בית העלמין כנרת‪.‬‬ ‫חשוב לציין כי בית העלמין "טרומפלדור" בת"א בו טמונים מייסדי ת"א וגדולי הרוח והתרבות‬ ‫תושבי העיר מתוחזק‪ ,‬מטופח ומשומר כולו ע"י אנשי ה"חברה קדישא"‪ .‬למרות כל האמור‪ ,‬לא‬ ‫תפרוש ה"חברה קדישא" את חסותה על בית העלמין שכן מדובר בבית עלמין אזרחי‪-‬חילוני‬ ‫לחלוטין‪ .‬בין נקברי בית העלמין ניתן למצוא מתאבדים רבים‪ ,‬גרים אשר עברו גיור שאינו‬ ‫אורתודוכסי וכן חריגות רבות מנהלי הקבורה היהודית‪-‬הלכתית‪ .‬יתרה מכך קיימים בו אלמנטים‬ ‫מתריסים כנגד הממסד הדתי‪ ,‬ברוח האתיאיזם‪ ,‬אשר כה אפיין את חלוצי העלייה השנייה‪ .‬חשוב‬ ‫לציין כי לאורך השנים תמכה‪ ,‬חרף האמור לעיל‪ ,‬המועצה הדתית עמק הירדן‪ ,‬ברשות הרב‬ ‫שלמה דידי‪ ,‬בבית העלמין במענקים נקודתיים כאלה ואחרים‪ ,‬תוך אמונה בקדושת המת ורצון‬ ‫ב"קירוב לבבות" למרות פערי האמונה ואי ההסכמה‪.‬‬ ‫‪ .2‬הרט"ג )רשות הטבע והגנים הלאומיים( – הרט"ג מחזיקה ומתפעלת אתר מורשת דומה‪ ,‬קברו‬ ‫של ראש ממשלת ישראל הראשון‪ ,‬דוד בן גוריון‪ ,‬בשדה בוקר שבנגב‪ .‬האתר מתוחזק ע"י הרט"ג‬ ‫כגן לאומי ופתוח לקהל ללא תשלום‪ .‬ה אם קיימת סבירות שבית עלמין מתפקד יוכר סטטוטורית‬ ‫כגן לאומי? הבעייתיות בהצעה זו טמונה בשני הביטים‪ .‬האחד‪ ,‬בית העלמין מתפקד עדיין כאתר‬ ‫קבורה למתי היישובים‪ .‬היבט נוסף הוא שבאם תפרוש רט"ג חסותה על בית העלמין כנרת תיתכן‬ ‫פנייה של עוד ישובים לבקשת חסותה על בתי העלמין שלהם‪ ,‬שהינם בעלי ערכי מורשת דומים‬ ‫)בית העלמין בזיכרון יעקב‪ ,‬בית העלמין בדגניה א'‪ ,‬בית העלמין בנהלל וכו'(‪.‬‬ ‫‪ .3‬המועצה לשימור אתרים – המועצה לשימור אתרים הוקמה בשנת ‪) 1964‬עם הריסתו של מבנה‬ ‫הגימנסיה "הרצלייה" ההיסטורי בת"א(‪ ,‬מתוך ההבנה כי ישנה חשיבות מורשתית‪-‬ערכית‪-‬‬ ‫חינוכית בשימורם של מבנים היסטוריים בני מאה שנים ואף פחות )תחום פרוץ עד לאותה‬ ‫תקופה בחוקי השימור(‪ .‬המועצה לשימור אתרים הינה גוף עצמאי הנהנה מתקציבים ממשלתיים‬ ‫כמו גם מגיוס מימון ותרומות ממקורות הון פרטיים‪ .‬המועצה לשימור אתרים תומכת באתרי‬ ‫מורשת רבים ברחבי הארץ ומחזיקה‪ ,‬דה פקטו‪ ,‬בשמונה אתרים ביניהם "חוות כנרת" הסמוכה‬ ‫לבית העלמין כנרת ומהווה אתר משלים לו בשל העובדה כי רבים מנקברי בית העלמין כנרת‬ ‫שהו ופעלו ב"חוות כנרת" במהלך חייהם‪ .‬לכאורה המועצה לשימור אתרים הינה גוף מתאים‬ ‫‪139‬‬ ‫לפרוש חסותו על בית העלמין כנרת‪ ,‬אולם בראיון עם מנכ"ל המועצה לשימור אתרים‪ ,‬מר עומרי‬ ‫שלמון עלו הסתייגויות רבות מפרישת חסות זו‪" :‬המועצה לשימור אתרים אינה מטפלת בבתי‬ ‫עלמין‪ ,‬קל וחומר בבתי עלמין מתפקדים‪ .‬תפקידה של המועצה לשימור אתרים הינו שימור פיסי‬ ‫ו‪/‬או תכנון שימור פיסי במעטפת מערך חינוכי של אתרים המוזנחים מסיבה זו או אחרת ואשר אין‬ ‫להם כל גוף או ישות הפורשים עליהם את חסותם‪ ,‬לא כך הדבר בעניין בית העלמין כנרת‪ .‬עוד‬ ‫חשוב לציין כי גם לפרישת חסותה של המועצה לשימור אתרים על "חוות כנרת" קדמה מסכת‬ ‫"מלחמות יהודים" רבות‪ ,‬בין חברי הקבוצה כנרת לבני מושבת כנרת‪ ,‬עד שהושגה פשרה ובתיווך‬ ‫המוא" ז עמק הירדן נעשתה פנייה למועצה לשימור אתרים בכדי שזו תפרוש חסותה וניהולה על‬ ‫"חצר כנרת"‪".‬‬ ‫‪ .4‬המוא"ז עמק הירדן – הישות המוניציפאלית החולשת על בית העלמין כנרת והמרחב כולו‪ .‬גם‬ ‫במקרה זה מדובר בגוף אשר על פניו יכול היה לפרוש מחסותו והונו על תפעול‪ ,‬טיפוח ושימור‬ ‫בית העלמין‪ .‬אך המוא"ז כגוף מוניציפאלי דואגת לבתי העלמין בתחומה בעזרת זרוע ביצועית‬ ‫דתית בדמות המועצה הדתית‪ ,‬זו לא תוכל לפרוש את חסותה על בית העלמין בשל היותו בית‬ ‫עלמין אזרחי‪-‬חילוני )כאמור לגביי ה"חברה קדישא"(‪ ,‬למרות שהיא תומכת במענקים נקודתיים‬ ‫כנזכר לעיל‪ .‬המוא" ז כגוף מוניציפאלי לא תוכל אף לתעדף בין בתי העלמין השונים בתחומה‪.‬‬ ‫כמוא"ז המכילה מספר גדול של קיבוצים בתחומה‪ ,‬אשר ברובם המכריע הינם ותיקים וקשורים‬ ‫קשר אמיץ בתולדות הציונות ותקומת המדינה‪ ,‬לא סביר כי תתעדף בית עלמין אחד על משנהו‪.‬‬ ‫ראוי להזכיר כי כלל בתי העלמין בקיבוצים הינם אזרחיים‪-‬חילוניים ובשל כך סובלים מאותן‬ ‫מכשלות מהן סובל בית העלמין כנרת‪.‬‬ ‫מסקירה ראשונית זו ניתן להבחין בבעייתיות שבפרישת חסות של כל אחד מהגופים האמורים על‬ ‫בית העלמין כנרת‪ .‬שתי המכשלות העוברות כחוט השני בין כלל הגופים הן היות בית העלמין כנרת‬ ‫בית עלמין אזרחי‪-‬חילוני אשר אינו מקפיד על נהלי הקבורה היהודיים‪-‬הלכתיים וכן עובדת היותו בית‬ ‫עלמין פרטי של קהילות קבוצת ומושבת כנרת אשר לא יאפשרו להעביר את ניהולו של נכס צאן‬ ‫הברזל שבידם )אישית ולאומית( לידי כל גוף חיצוני‪.‬‬ ‫מכאן ע ולה הצורך בהקמת גוף מיוחד אשר חבריו יגיעו מתוך קהילות בית העלמין והוא זה שיעסוק‬ ‫בניהול ותפעול בית העלמין בכספים אותם יאסוף ויקבל‪.‬‬ ‫שינוי בתקציבי התפעול של בית העלמין יכול לנבוע מההכרה באתר במסגרת תוכנית תמ"ר )תוכנית‬ ‫להעצמת המורשת הלאומית( תכנית שש שנתית לשימור המורשת בישראל‪ .‬התכנית הינה תוכנית‬ ‫ממשלתית אשר גובשה בשנת ‪ 2010‬ובמסגרתה נערכה רשימה של אתרי מורשת מוחשיים ושל ערכי‬ ‫מורשת לא מוחשיים הראויים לתקצוב ושימור לאומי‪ .‬בית העלמין כנרת מופיעה ברשימת האתרים‬ ‫הראויים לשימור )ולפיכך לתקצוב(‪ .‬האתר לא מופיע ברשימת ‪ 16‬האתרים הראשונים אשר תוקצבו‬ ‫בשנת ‪.2010‬‬ ‫‪140‬‬ ‫‪ 5.3‬מצבו הסטטוטורי של בית העלמין כנרת ואפשרויות תכנון ופיתוח לעתיד‬ ‫מצבו הסטטוטורי של בית העלמין התברר כמעלה חסמים רבים‪ .‬בית העלמין הוקם בשנת‪1911‬‬ ‫כאשר א"י נמצאת הייתה תחת שלטון עות'מאני‪ ,‬ללא כל מוסדות תכנון‪ ,‬פרט לטאבו העות'מאני‬ ‫שהגדיר בעלות על הקרקע ואותה בלבד‪ .‬התכנית הראשונה לאזור תל בית ירח‪ ,‬הינה תכנית ג‪731/‬‬ ‫)ראה נספחים( שאושרה בשנת ‪ ,1969‬כלומר ‪ 58‬שנים לאחר הקמתו של בית העלמין‪ .‬תכנית ג‪731/‬‬ ‫אף לא ציינה כל תכנון מפורט עבור שטח בית העלמין‪ ,‬התכנית כוללת את שטחו של בית העלמין‬ ‫בתוספת שטח המיועד להתרחבותו דרומה‪ ,‬באמצעות טרסות‪ ,‬במעלה התל ותו לא‪.‬‬ ‫תמ"א ‪) 13‬תכנית מתאר ארצית לחופי הכנרת( שאושרה ב‪ 70 ,1981‬שנים לאחר הקמתו של בית‬ ‫העלמין מציינת אף היא את שטחו של בית העלמין‪ ,‬ללא כל תכנון מפורט עבורו )בהיותה תכנית‬ ‫ארצית(‪.‬‬ ‫בהעדר כל הו ראות תכנוניות מסתכמים הבנייה והפיתוח בבית העלמין בחזות וגינון בעיקר )צמחייה‪,‬‬ ‫מערכות השקיה פשוטות וכו'(‪ .‬אד' מיכל הלוי‪ ,‬בת המושבה כנרת ובקיאה במעמדו הסטטוטורי‬ ‫מבהירה‪" :‬הקמתה של סככה להתכנסות ולהספדים שלפני הלוויה עצמה‪ ,‬מבנה מחויב המציאות‬ ‫באזור הסובל משמש קופחת במשך רוב ימות השנה‪ ,‬מצריכה תכנון מפורט ועד ביצועו אינה חוקית"‬ ‫)הלוי‪ ,‬ראיון‪.(2010 ,‬‬ ‫יתרה מכך בראיון עימה ציינה אד' מיכל הלוי‪" :‬ה"טרסה החדשה" בבית העלמין כנרת‪ ,‬הנמצאת‬ ‫בצידו המזרחי‪ ,‬בקרבת שפת הכנרת‪ ,‬חורגת מגבולות בית העלמין כפי שהוגדרו הן בתכנית ג‪731/‬‬ ‫והן בתמ"א ‪ ,13‬כלומר אינה חוקית‪ .‬מתקיימים מאמצים סטטוטוריים להרחיב את גבולות בית העלמין‬ ‫לשם הכללת הטרסה האמורה בשטח בית העלמין‪ ,‬אולם אלו נתקלים בהתנגדות קשה של ה"גופים‬ ‫הירוקים" החרדים לשמירת שפת הכנרת כשטח חופי טבעי" )הלוי‪ ,‬ראיון‪.(2010 ,‬‬ ‫אם לא די בכך‪,‬ממשיכה אד' מיכל הלוי ומפנה אל פקודת בריאות הציבור המנדטורית משנת ‪1940‬‬ ‫סעיף ‪.1.7‬א )תוקנה ב‪ ,(1946‬המבהירה מפורשות כי "בית העלמין יימצא במצב כזה שלא יסכן כל‬ ‫נהר‪ ,‬באר או הספקת מים אחרת עקב זיהום" לשון הפקודה‪ .‬כלומר‪ ,‬כל דבר קיומו של בית העלמין‬ ‫והקבורה בו אינם קבילים חוק ית והם אינם עומדים בתקנות בריאות הציבור הקבועות בחוק‪.‬‬ ‫לאור כל האמור מובילים הממצאים להבנה כי להמשך פיתוח בינוי ותפעול של בית העלמין נדרש‬ ‫תהליך סטטוטורי מעמיק ויסודי והיתרים תחיקתיים מסוימים‪.‬‬ ‫הישג מעשי רשם בית העלמין כנרת דווקא בתחום הנגישות‪ .‬אחד מחסמיו הגדולים ביותר של בית‬ ‫העלמין הינו בהיותו צמוד דופן אל כביש ‪ 90‬ההומה מרכבים‪ .‬חניית מבקרי בית העלמין מתבססת על‬ ‫שולי עפר צרים בתווך שבין כביש ‪ 90‬לבית העלמין המתאימים לחניית כארבע מכוניות פרטיות או‬ ‫שני אוטובוסים בו זמנית בלבד‪ .‬אפשרות חנייה נוספת הינה בשטח לא מוכרז מצידו השני של כביש‬ ‫‪141‬‬ ‫‪ 90‬בשטח חלקת התמרים "גן רחל"‪ .‬החונים מעבר לכביש ‪ 90‬מחויבים לשם הגעה לבית העלמין‬ ‫בחציית הכביש הסואן במרכזה של עקומה המגבילה את שדה הראייה של הנהגים בכביש וכמובן‬ ‫ללא כל מעבר חצייה‪ .‬המשמעות‪ :‬סכנת חיים ברורה‪ ,‬אשר יד הגורל היא ורק היא‪ ,‬כי עוד לא תבעה‬ ‫קורבנות בנפש‪.‬‬ ‫לאחרונה הורתה ממשלת ישראל ל"רשות הלאומית לדרכים" להוציא לפועל תכנית שהוקפאה בעבר‬ ‫בדבר שינוי בקטע הכביש הסמוך לבית העלמין כנרת )קובץ התקנות‪ ,‬ממשלת ישראל‪.(2006 ,‬‬ ‫העקומה הנמצאת במקום כיום תבוטל ומערבית לה ייסלל קטע כביש ישר‪ ,‬להמשכת רצף כביש ‪.90‬‬ ‫את מקומה של העקומה תתפוס רחבת חנייה מרווחת ובטיחותית‪ .‬התכנית האמורה יצאה לדרכה‬ ‫כהוראה לביצוע ועתידה להתממש בזמן הקרוב‪.‬‬ ‫‪ 5.4‬פרשנות ערכי המורשת באתר‬ ‫מתצפיות באתר והשתתפות בסיורים מודרכים‪ ,‬כמו גם מראיונות העומק נעשה נסיון לבחון האם‬ ‫קיימים מערכי לימוד וסיור מובנים בבית העלמין כנרת‪.‬‬ ‫נמצא כי אי "סטנדרטיזציה" בסיורים ובמערכי פרשנות ערכי המורשת באתר‪ .‬הסיור בבית העלמין על‬ ‫תחנותיו השונות תלוי במוכוונות המבקרים וחשוב מכך המדריך בלבד‪ .‬המרואיינים העוסקים‬ ‫בהדרכה בבית העלמין ציינו כי השתדלו ועודם משתדלים להקפיד על מסלול סיור מגוון בבית העלמין‬ ‫ורווי תכנים ומשמעות ככל האפשר‪ ,‬אך בו בעת העידו כי הסיור‪ ,‬באופן טבעי‪ ,‬ייחודי בתוכנו לכל‬ ‫מדריך ומדריך על פי דגשיו וכוונותיו‪.‬‬ ‫ניכר כי קיימת "אופנתיות" שבביקור בבית העלמין כנרת‪ .‬משמעות אותה "אופנתיות" היא בקבר‬ ‫הנפקד ביותר עקב יחסי ציבור או רלוונטיות תקופתית כזו או אחרת‪ .‬למשל‪ ,‬עד שנת ‪ 2004‬נהנה‬ ‫מהבכורה קברה של רחל המשוררת )כאשר לתקופה מסוימת נשפו בעורפו קברי הוגי הצינות‬ ‫הסוציאליסטית אשר פקידתם קודמה‪ ,‬באופן מלאכותי ביותר‪ ,‬ע"י נשיא המדינה דאז זלמן שז"ר(‪.‬‬ ‫קברה של רחל טופח כאתר עלייה לרגל והותקנו במקום גומחות קטנות ובהן ספר שיריה וכן אבנים‬ ‫להנחה על קברה‪ .‬משנת ‪ 2004‬עם פטירתה של נעמי שמר תפס קברה את הבכורה והוא מהווה את‬ ‫הקבר הנפקד ביותר בבית העלמין‪ .‬בלא לגרוע‪ ,‬חלילה‪ ,‬מחשיבות שתי משוררות מופלאות אלו‪,‬‬ ‫מציינים המרואיינים כי ההתמקדות בקבר אחד עושה עוול גדול מאוד לנקברי בית העלמין כנרת‬ ‫האחרים‪ .‬הנהירה לקבר אחד מזניחה מורשות חשובות ומרתקות לא פחות ופוגמות בקסמו המיוחד‬ ‫של בית העלמין ומורשתו כמכלול‪.‬‬ ‫‪142‬‬ ‫‪ 5.5‬היבטי קליטת הקהל באתר‬ ‫בכל האמור לנתוני היבטי קליטת הקהל באתר התבסס המחקר על תצפיות בשטח ועל ראיונות עם‬ ‫מדריכים באתר בלבד‪ ,‬שכן מדובר באתר הפתוח‪ ,‬חינם אין כסף‪ ,‬לקהל הרחב במשך כל ימות השנה‪.‬‬ ‫האתר הינו ללא כל ספק מן המבוקרים ביותר באזור‪ .‬ראייה לכך ניתן למצוא בעובדה כי במרבית‬ ‫שעות האור‪ ,‬לאורך כל השנה‪ ,‬ניתן להבחין במכוניות ואוטובוסים החונים בפתחו של בית העלמין‪.‬‬ ‫פלחי קהל המבקרים הינם קבוצות ובודדים‪ .‬רובו המכריע של קהל המבקרים הינו קהל ישראלי‪-‬ציוני‪-‬‬ ‫יהודי או לכל הפחות ציוני‪-‬יהודי )קבוצות "תגלית" לדוגמא( שכן בית העלמין אוצר בחובו את מורשת‬ ‫הקהלים הללו‪.‬‬ ‫נותני הטון בקרב הקבוצות הינם )לאו דווקא על פי סדר החשיבות(‪ :‬בתי ספר ומוסדות חינוך‪ ,‬ועדי‬ ‫עובדים למיניהם וארגוני גמלאים‪ ,‬חיילי צה"ל המשתתפים ב"סדרת חינוך" רלוונטית וקבוצות "תגלית"‬ ‫של הסוכנות היהודית המביאות בני נוער יהודים מהתפוצות לסיור בעקבות מורשתם היהודית‬ ‫והציונית בא"י‪ .‬מקומן של קבוצות התיירות הנכנסת הלא יהודיות נפקד בד"כ מהסיבה המובנת שאין‬ ‫להם כל זיקה או נגיעה למורשתו של בית העלמין‪.‬‬ ‫הקבוצות המבקרות באתר יונחו ברובם המכריע של המקרים ע"י מדריך שיוביל את הסיור ואילו‬ ‫הבודדים יסיירו לרב לבדם בבית העלמין‪ ,‬למרות שלא מעטים הם המקרים בהם גם הבודדים בוחרים‬ ‫להיות מודרכים ע"י מדריך באתר לשם העצמת והעמקת החוויה‪.‬‬ ‫אין עונתיות ברורה לביקור בבית העלמין כנרת ואם היא ישנה היא תלויה במזג האוויר ובפרשנויות‬ ‫מדריכי הסיור‪ .‬כהמשך לאמור יש לציין כי נצפו אוטובוסים חונים בכניסה לבית העלמין במהלכו של‬ ‫יום חורפי גשום וכן ביום שרב בו האמירו הטמפרטורות לכדי ‪ 43‬מעלות‪.‬‬ ‫משך השהות באתר הינו אינדיבידואלי ביותר ותלוי בלוחות הזמנים של המבקרים‪ .‬רוב המרואיינים‬ ‫הרלוונטיים ציינו כי בית העלמין דורש שהות של לפחות שעה וחצי בכדי שתיווצר לביקור איזושהי‬ ‫משמעות‪.‬‬ ‫‪143‬‬ ‫‪ 5.6‬ניתוח היבטי תיירות המורשת באתר בית העלמין‬ ‫המורשת מתועדפת ע"י החברה‪ ,‬מסוננת דרך מערכת ערכיה ולעיתים אף סותרת מורשות מקבילות‪,‬‬ ‫כך עולה ממחקרם של )‪ .Timothy & Boyd (2003‬בבית העלמין כנרת ניתן להבחין במספר‬ ‫דוגמאות לתופעות שכאלו‪ .‬ראשונה ובולטת היא "אופנתיות" הביקור בבית העלמין ופקידת המצבות‪.‬‬ ‫בבית העלמין כנרת ניתן לראות שינוי בתעדוף ערכי המורשת לאורך זמן – מהעצמת ערכי המורשת‬ ‫הציונית סוציאליסטית להתמקדות בערכי מורשת תרבות )קבריהן של רחל המשוררת ונעמי שמר(‪.‬‬ ‫מרכיב השייכות הינו מרכיב ראשון במעלה כאשר דנים אנו במורשת ובקהליה‪ .‬מורשות רבות שייכות‬ ‫תהיינה לקהלים מסוימים ולאו דווקא לקהלים אחרים‪ .‬לעיתים אף תובלטנה או תוצנענה מורשות‬ ‫מסוימות בשל שייכותן לקהל זה או אחר)‪ . Ashworth & Tunbridge (1999‬בבית העלמין ניתן‬ ‫להבחין בתופעה זו במספר מקרים‪ .‬הבולט מביניהם הוא פרשיית "תימני כנרת" אשר בתחילה סירבו‬ ‫להביאם לקבו רה בבית העלמין ולבסוף נקברו בצינעה בחלקה צדדית )בימים ההם(‪ .‬פרשיית "תימני‬ ‫כנרת" רוחשת מתחת לפני השטח גם בעצם ימינו אנו ‪ .‬מקרים נוספים הינם פרשיות "פליטי יהודה"‬ ‫וקיבוץ "טבריה" אשר אבדו בין דפי ההיסטוריה ובשל עובדה זו לא העמידו אחריהן קהלים אשר‬ ‫מעוניינים יהיו להתחקות אחר סיפורן ומורשתן‪ .‬אולם‪ ,‬בניגוד לכל האמור עלה מן המחקר כי התפיסה‬ ‫כיום הן בקרב קהילות בית העלמין והן בקרב מדריכי הסיורים במקום היא כי בית העלמין הוא חלון‬ ‫לסיפורים אנושיים מרתקים ומרגשים וכי כל קהל באשר הוא יכול וראוי כי יתחבר וישתייך אליהם‪.‬‬ ‫את בת י העלמין התיירותיים ניתן לחלק בהסתמך על מחקריהם של )‪Ulmer (1994) ,Doss (2002‬‬ ‫ו)‪ Woodward (2004‬לשש קבוצות כאשר המחקרים הראו כי מרבית בתי העלמין עונים על יותר‬ ‫ממאפיין אחד‪ ,‬אם ל א על כולם‪.‬‬ ‫בטבלה ג‪ ,6.‬מוצג ניתוח מאפייני בית העלמין כנרת בהתאמה לסוגי בתי העלמין על פי מחקרים אלו‪.‬‬ ‫‪144‬‬ ‫טבלה ג‪ :6.‬ניתוח מאפייני בית העלמין כנרת בהתאמה לסוגי בתי העלמין‬ ‫סוג הבית העלמין על )‪,Doss (2002‬‬ ‫מאפייני בית העלמין כנרת התואמים לקטגוריה‬ ‫)‪ Ulmer (1994‬ו)‪Woodward (2004‬‬ ‫א‪ .‬בתי עלמין צבאיים המסמלים הגנה‬ ‫בבית העלמין קברי חללי מערכות ישראל ואנשי‬ ‫וחירוף נפש למען המדינה‪ ,‬העם‬ ‫כוחות הביטחון טרם הקמת המדינה ולאחריה‪.‬‬ ‫והלאום‪.‬‬ ‫בבית העלמין שזורים סיפורי גבורה והקרבה כמו‬ ‫זה של גור מאירוב שנשא את חברו הפצוע‪ ,‬דן‬ ‫כנרתי‪ ,‬כל הדרך משדה הקרב לקבלת טיפול‬ ‫רפואי‪ ,‬תוך סיכון חייו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬פנתיאונים לראשי האומה ושריה‪.‬‬ ‫בית העלמין מהווה פנתיאון לראשי תנועת העבודה‬ ‫ומראשיה של המדינה שבדרך דוגמת ברל כצנלסון‬ ‫ובנציון ישראלי וכן אברהם הרצפלד שאף כיהן‬ ‫בכנסת ישראל‪.‬‬ ‫ג‪ .‬בתי עלמין המשמרים ומשקפים‬ ‫תקופות ופרשיות שהיו ואינן עוד‪.‬‬ ‫בית העלמין מהווה ראי לתקופות שהיו ואינן‪,‬‬ ‫תקופת העלייה השנייה והחלוציות‪ ,‬תקופות התום‬ ‫והאידיאולוגיה הצרופה שחלפו לבלי שוב‪.‬‬ ‫ד‪ .‬פנתיאונים לגדולי תרבות ורוח‪.‬‬ ‫בית העלמין מהווה פנתיאון תרבות עברי‪-‬ישראלי‪,‬‬ ‫טמונות בו שלוש משוררות )אלישבע‪ ,‬רחל ונעמי‬ ‫שמר( וכן עוד ענקי רוח דוגמת ברל כצנלסון‪ ,‬נח‬ ‫נפתולסקי ועוד רבים‪.‬‬ ‫ה‪ .‬מוקדי השתטחות על קברי מנהיגים‬ ‫בית העלמין מהווה מוקד עלייה לרגל למבקרים‬ ‫רוחניים וכן על קברי צדיקים ובעלי‬ ‫המבקשים להם מעט מרוחם וסגולותיהם של‬ ‫סגולות למיניהן‪.‬‬ ‫הקבורים בו‪ .‬רבים מהמבקרים מבקשים לספוג‬ ‫מעט מאותה צניעות‪ ,‬דרך ארץ ויושרה שהיו לחם‬ ‫חוקם של רובם המכריע מנקברי בית העלמין‬ ‫ו‪.‬‬ ‫בתי עלמין בעלי מבנה מצבות‬ ‫בבית העלמין אין מצבות מונומנטליות יוצאות דופן‪,‬‬ ‫מונומנטאלי – ארכיטקטוני ‪ -‬ויזואלי‬ ‫אך יחד עם זאת‪ ,‬עיצובו מצביע על סיפוריו ותכניו‪.‬‬ ‫מיוחד ומעניין‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬בנציון ישראלי ואהרון שידלובסקי היו‬ ‫חברי נפש‪ ,‬אולם ידועים היו גם בחילוקי הדעות‬ ‫התכופים ביניהם ולכן זה מצבתו עשויה שיש לבן‬ ‫והשני מצבתו עשויה בזלת שחורה‪.‬‬ ‫‪145‬‬ ‫ההיסטוריה של האתר מתווה הן את הזרזים והן את החסמים לפיתוח כאתר מורשת לאומי‪.‬‬ ‫הזרזים הינם ערכי המורשת יוצאי הדופן שתוארו בפירוט לעיל‪.‬‬ ‫החסמים הם בעיותיו התפעוליות והתכנוניות של בית העלמין כנרת הנובעות ממספר מקורות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫ערפול סטטוטורי הנובע מהעובדה שידע לאורך שנות קיומו שלושה שלטונות )עות'מאני‪,‬‬ ‫בריטי וישראלי( מה שהוביל להגדרות סטטוטוריות סותרות ובעייתיות ולהעדר תכנון מסודר‬ ‫בעבורו )תכנית ראשונה המזכירה אותו אושרה ‪ 58‬שנים לאחר היווסדו(‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מאפייניו החילוניים וניתוקו מהלכות היהדות יצר העדר תקצוב מגופים דתיים התומכים לרב‬ ‫בבתי העלמין במדינת ישראל )"חברה קדישא"(‪ .‬היותו של בית העלמין קשור בעבותות‬ ‫לליבות הקהילות הקוברות בו את מתיהן )קבוצת ומושבת כנרת( הערים גם כן קשיים רבים‬ ‫בנטילת אחריות מצד גופים לתפעול בית העלמין‪ .‬גוף אשר הביע נכונות לשאת בתפעול‬ ‫האתר ביקש לרב להיות בעל מעמד ניהולי ויכולת החלטה והכרעה באתר‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מחלוקות בין קבוצת כנרת ומושבת כנרת באשר לתפעול האתר‬ ‫‪‬‬ ‫היבטים פיסיים של כושר נשיאה וניהול מבקרים בשל העדר הסדרה )חנייה‪ ,‬שרותים(‬ ‫ממצאי הסקירה מצביעים על מספר מסקנות ‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫בית העלמין כנרת ראוי להכרה לאומית רשמית כאתר תיירות מורשת לאומי )ללא קשר‬ ‫למימון או תקצוב ממשלתי(‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בית העלמין כנרת זקוק להקמתו של גוף ניהולי )מנהלת( המורכב מבני שתי קהילות בית‬ ‫העלמין וכן מנציגי המוא"ז עמק הירדן )גורמים חיצוניים‪ ,‬לאור ניסיון העבר והמחלוקות‬ ‫ב"חוות כנרת"( אשר ישמש נציג בפני הגופים המתקצבים השונים )משרדי ממשלה שונים‪,‬‬ ‫ארגונים שונים וכו'( וכן בפני תורמים פרטיים למיניהם‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בית העלמין כנרת זקוק לגיבוש תכנית סטטוטורית מפורטת בדבר קיומו ופיתוחו‪ ,‬אשר‬ ‫תצריך ככל הנראה שינויים וגמישות תחיקתיים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בית העלמין כנרת זקוק לפיתוח מעטפת תכנים חינוכית אשר תהווה מערך משלים לביקור‬ ‫הפיסי באתר ותיצוק בו משמעות ועומק נוספים‪.‬‬ ‫פרק זה בחן את בית העלמין כנרת על היבטיו השונים‪ ,‬כאתר יחיד‪ .‬בהמשך המחקר ישולבו ממצאי‬ ‫פרק זה עם הנרטיבים ההיסטוריים הקדומים של האתר‪ ,‬כמו גם קישורו למרחב הקרוב כחלק ממארג‬ ‫תיירותי‪-‬מורשתי אזורי‪ .‬עמק הירדן ככלל ודרום מערב הכנרת בפרט היוו את "ערש הולדתה" של‬ ‫ההתיישבות הציונית העובדת שלימים תיטול חלק נכבד בהקמת ותקומת מדינת ישראל‪ .‬מארג‬ ‫תיירותי זה‪ ,‬בעקבות ראשית ההתיישבות כולל את בית העלמין כנרת‪" ,‬חוות כנרת"‪ ,‬מושבת כנרת‪,‬‬ ‫קבוצת כנרת‪ ,‬דגניה א'‪ ,‬בית העלמין דגניה א'‪ ,‬משטרת צמח המנדטורית‪ ,‬תחנת הרכבת החיג'אזית‬ ‫בצמח ועוד אתרי מורשת מרתקים‪.‬‬ ‫‪146‬‬ ‫‪" .5‬עיר גנים"‬ ‫עם קבלת ההנהלה הציונית את אדמת ח'רבת אל‪-‬קרק החלה זו ובמיוחד העומד בראשה הד"ר‬ ‫ארתור רופין‪ ,‬בהעלאת רעיונות ותכניות בדבר עתיד הקרקע באתר‪ .‬הד"ר רופין‪ ,‬בן נאמן לתרבות‬ ‫הבורגנית המרכז אירופית‪ ,‬החל הוגה ומקדם רעיון שקסם לו זה שנים מספר‪ ,‬עיר וילות יהודית‬ ‫לאוכלוסיה אמידה על שפת ימת כנרת‪.‬‬ ‫באותם ימים החל המהנדס יוהן )יונה( קרמנצקי‪ ,9‬במקום מושבו בווינה‪ ,‬מחפש אחר בניין מושבה‬ ‫בא"י לציון הגעתו של המנהיג הציוני‪ ,‬מקס נורדאו‬ ‫‪10‬‬ ‫לגיל ‪ .60‬המהנדס קרמנצקי פונה אל ראשי‬ ‫התנועה הציונות והללו ובראשם דוד לבונטין פונים אל הד"ר רופין‪ ,‬זה כורך את רצונות המהנדס‬ ‫קרמנצקי באלו שלו ומעלה בפניו שתי חלופות לבחירה‪:‬‬ ‫א‪ .‬הקמה על אדמות אום ג'וני של עשרה עד חמישה עשר מבני מגורים‬ ‫משפחתיים‬ ‫ומבנה לרווקים ולקרוא למושבה ע"ש נורדאו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הקמת מושבת וילות ובתי קיט על אדמת הקרק לחוף הכנרת וקריאתה ע"ש‬ ‫נורדאו‪ ,‬תוך אימוץ איזכור מושבה שכזו במיקום האמור ב"אלטנוילנד"‬ ‫‪11‬‬ ‫של‬ ‫הרצל‪.‬‬ ‫הד"ר רופין‪ ,‬הכלכלן ממגדבורג פונה בעניין אל ידיד נוסף‪ ,‬הפרופסור אוטו ורבורג‬ ‫חברת "הכשרת הישוב"‬ ‫‪9‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪12‬‬ ‫מברלין‪ ,‬ראש‬ ‫באותם ימים‪ .‬רופין מציג בפני ורבורג את שתי החלופות וכמובן טורח לציין‬ ‫יוהן )יונה( קרמנצקי )‪ - (1850-1934‬תעשיין‪ ,‬בעל‪-‬הון ויזם ציני‪ .‬מחלוצי תעשיית החשמל האירופית‪ .‬כיהן‬ ‫כיושב ראש הראשון של קרן קיימת לישראל )‪(1902-1907‬והוגה מפעליה הציוניים הבולטים של קק"ל‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫מקס נורדאו )‪- (1849-1923‬הוגה דעות‪ ,‬נואם וסופר‪ ,‬רופא‪ ,‬יהודי יליד הונגריה‪ ,‬ממייסדי התנועה הציונית‪,‬‬ ‫בעל חזון עיצובו של יהודי מסוג חדש‪ ,‬בעל עוצמה נפשית וגופנית‪ ,‬שבכוחו להגשים את יעדי הציונות‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫מגרמנית‪ – Altneuland :‬רומן אוטופי אותו כתב בנימין זאב הרצל ובו הוא מתאר את חזונו בדבר מדינת‬ ‫היהודים העתידה לקום בארץ ישראל‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫פרופ' אוטו ורבורג )‪ - (1859-1938‬בוטנאי יהודי‪-‬גרמני בעל שם עולמי‪ ,‬שהיה אחד מעמודי התווך של‬ ‫הציונות בגרמניה‪.‬‬ ‫‪147‬‬ ‫את הרווח הגלום בשתי התכניות‪ .‬הרווח הגלום בתכנית השנייה כמובן עלה עשרת מונים על זה‬ ‫הגלום בחלופה הראשונה ושני האדונים הבורגנים‪ ,‬בני החברה הגרמנית הגבוהה‪ ,‬מתחילים במלאכת‬ ‫שכנוע ושידול למימוש תכניתם )טל‪.(1996,‬‬ ‫נראה היה שהדרך להקמת עיר הוילות סלולה‪ ,‬אולם אז התערב המהנדס קרמניצקי‪ .‬המהנדס חדור‬ ‫הרוח הציונית עיין בהצעת חבריו ודחה אותה מכל וכל‪ .‬במכתבו לפרופ' ורבורג הוא מציין‪..." :‬אין אנו‬ ‫רוצים להשקיע את כספנו בעיר וילות ולאפשר בכך למשפחות אמידות להתגורר שם בנועם בשעה‬ ‫שחובתנו הראשונית היא ליצור איכרים‪...‬על אף שההצעה כה יפה‪ ,‬היא אינה שימושית‪ .".‬מתנגד נוסף‬ ‫ומכריע היה נורדאו עצמו ששלל נחרצות רעיון "לקרוא על שמו קולוניות של התיישבות זעירה"‪ .‬הרעיון‬ ‫גווע אולם ד" ר רופין סירב להכיר במות תכניתו ונצר אותה בליבו לשעת כושר נוספת )טל‪.(1996,‬‬ ‫שעת הכושר אכן הגיעה‪ ,‬כעבור שנתיים‪" .‬סינדיקט התעשייה הארצישראלי"‪ 6‬החל מנהל משא ומתן‬ ‫לרכישת זכיון הפעלת המרחצאות החמים בטבריה‪ .‬במסגרת המו"מ עיריית טבריה הסכימה לוותר על‬ ‫הקמת בית מלון גדול בתחומה והד"ר רופין הציע את אדמת הקרק‪ ,‬בשל קרבתה למרחצאות‪ ,‬כאתר‬ ‫חלופי להקמת בית המלון‪.‬‬ ‫במכתבים שהחל להפיץ הד"ר רופין אל הנהגת הקק"ל החל משרטט תכנית בדבר בית מלון גדול‬ ‫ובסמוך לו שכונה של כשלושים וילות‪ .‬הד"ר רופין הציע להסתפק בשלב זה בפרצלציה של אזור החוף‬ ‫בלבד ואף הציע חיבור אלבום ככלי לשיווקו של הפרויקט‪ .‬התכנית כך טען הד"ר רופין תכסה על‬ ‫גרעונות תכנית קודמת שיצאה לפועל "חוות הלימוד כנרת"‪.‬‬ ‫הד" ר רופין החל במאמצי שתדלנות בקרב ראשי החברה להכשרת הישוב והקק"ל בגרמניה‪ .‬בתזכיר‬ ‫אותו הוא שולח תחת הכותרת "עיר גנים יהודית בארץ ישראל" בצירוף תרשים השטח‪ ,‬שוטח הד"ר‬ ‫רופין את יתרונות ונפלאות אזור הקרק ותכניתו לגביו‪ .‬הד"ר רופין סוקר בתזכירו את עיקרי תכניתו‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫נתוניו הגיאוגרפים‪ ,‬הטופוגרפיים והאקלימיים של הקרק התואמים במדויק את דרישותיהם של‬ ‫עשירי יהודי אירופה בחפשם אחר אתר נופש‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫אמצעי התחבורה אל האתר וממנו‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫הגשמת חזונו של הרצל מה"אלטנוילנד"‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫תנאי הקרקע המאפשרים בניית וילות נוחות‪ ,‬בית מלון או בית הבראה‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫הישובים היהודיים הסמוכים כמקור לכוח עבודה וכן לתוצרת חקלאית טרייה לרווחת הנופשים‬ ‫העשירים‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫חברה ציונית מיישבת שפעלה בתקופת היישוב ובימי המדינה עד שהופרטה והחלה לפעול כחברה פרטית‪.‬‬ ‫‪148‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫חכירת השטח ע"י היהודים העשירים מידי הקק"ל והרווח הצפוי בעקבותיה לקרן הקיימת‬ ‫ולחברת הכשרת הישוב המסונפת לה‪.‬‬ ‫בסיומו של התזכיר ציין הד" ר רופין כי מעבר לכדאיותה הכלכלית של תכניתו טומנת היא בחובה מסר‬ ‫בדבר היות היהודים פורצי דרך‪ ,‬המשתמשים בדגם ישוב שכמוהו לא נראה עוד בארץ ישראל‪" ,‬עיר‬ ‫גנים" )טל‪.(1996,‬‬ ‫לא בכדי בחר הד"ר רופין בשם "עיר גנים" כתחליף ל"מושבת הוילות" מתכניתו הקודמת‪ .‬דגם "עיר‬ ‫הגנים"‪ 7‬היה באותם ימים מופת לתכנון הארכיטקטוני המתחדש לאחר שלהי המאה ה‪ 19-‬על‬ ‫"המהפכה התעשייתית" המנצלת את הפועל עד תום‪ ,‬ללא מתן זכויות סוציאליות‪ ,‬המזוהה עימה כל‬ ‫כך‪ .‬דגם "עיר הגנים" התפשט באותה העת כאש בשדה קוצים וקנה לו מעריצים ונוהים אחריו בכל‬ ‫רחבי אירופה המערבית‪.‬‬ ‫כיאה לתכנית האוצרת בתוכה הצלחה ורווח כלכליים ומשתמשת בדגם הארכיטקטוני המושל באותה‬ ‫עת בכיפה מתקבלת התכנית באהדה בקרב ראשי החברה להכשרת הישוב ובראשם הפרופ' ורבורג‪,‬‬ ‫חסידה הותיק והם מתחילים בשתדלנות בעבורה‪ .‬התכנית מועברת בצירוף מחמאות והמלצות חמות‬ ‫לעיונו ואישורו של ד"ר מקס בודנהיימר‪ ,8‬מנהל הקק"ל בקלן‪ ,‬גרמניה‪ .‬תגובתו של הד"ר בודנהיימר‬ ‫הייתה צוננת‪ .‬הד"ר בודנהיימר טען כי לא ברורה לו כדאיותה הכלכלית של התכנית כפי שהינה ברורה‬ ‫להוגיה ותומכיה וכי לעניות דעתו מדובר בסיכון גדול מידי הצופן בחובו פגיעה כלכלית אנושה בקק"ל‪.‬‬ ‫בנוסף לכך גרס הד"ר בודנהיימר כי התכנית סותרת את חוקת הקק"ל בדבר איסור מכירת והחכרת‬ ‫אדמות הלאום )א"י( אשר בבעלותה לידיים פרטיות בשל החשש שיגיעו לידיים לא יהודיות – ציוניות‪.‬‬ ‫למרות הביקורת‪ ,‬הפעם לא נסוג הד"ר רופין מתכניתו וניסה להרגיע את הד"ר בודנהיימר בציינו כי‬ ‫ההון שיושקע ביישום התכנית מקורו בהון פרטי‪ .‬הד"ר רופין העלה אף טיעון נוסף )בעל בעיה ערכית‬ ‫מסוימת(‪ .‬הד"ר רופין טען כי ל חברה להכשרת היישוב מגיע להשתתף בפרויקט מצליח הטומן בחובו‬ ‫רווח כלכלי משמעותי לאחר ההפסדים שחוותה ב"חוות הלימוד כנרת" שהייתה הצלחה ערכית‪ ,‬אולם‬ ‫כישלון כלכלי רווי הפסדים )וינוגרדוב‪.(1998 ,‬‬ ‫‪6‬‬ ‫גוף מסונף לקק"ל אשר מטרתו הייתה פיתוח תעשייתי יהודי – ציוני של א"י‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫דגם אותו הגה לראשונה הפילוסוף הבריטי אבנעזר הרווארד )‪ .(1850-1928‬בבסיס הדגם עומד מבנה‬ ‫המעגלי של העיר כאשר מבני הציבור במרכזה לרווחת תושביה וסביבם במעגלים בתי התושבים צמודי הגינות‪.‬‬ ‫בפרברי העיר עפ" י הדגם ימוקמו מפעלי התעשייה ולאחריהם ישתרעו חוות חקלאיות לשם אספקת תוצרת‬ ‫לתושבי העיר‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫ד"ר מקס איזידור )יצחק( בודנהיימר )‪ - (1865-1940‬עו"ד ומנהיג ציוני בגרמניה‪ ,‬ממייסדי ההסתדרות‬ ‫הציונית העולמית‪.‬‬ ‫‪149‬‬ ‫השמועות בדבר תכנית פיתוח הקרק עשו להן כנפיים והחלה התעניינות בקרב שמנה וסולתה של‬ ‫יהדות אירופה באותם ימים‪ .‬מספר עשירים יהודים הביעו נכונות לרכוש חלקות בפרויקט העתידי‬ ‫והד"ר רופין נחפז לפרסם אלבום ופרוספקט לשם שיווק תכניתו השאפתנית‪ .‬לאחר התחבטויות‬ ‫וטיוטות רבות חזר הד"ר רופין בכותרת האלבום לנוסח "עיר וילות" לשם ההבהרה כי לא מדובר בדגם‬ ‫"עיר הגנים" המוכר‪ ,‬אלא בשכונת וילות יוקרתית ליהודים אמידים‪ ,‬ללא כל שטח יצרני – תעשייתי‬ ‫בקרבה‬ ‫‪.‬‬ ‫איור ג‪ :10 .‬שער הפרוספקט אותו פירסם הד"ר רופין וכותרתו‪" :‬קרק על חוף כנרת – עיר‬ ‫וילות יהודית בפלשתינה"‬ ‫בפרוספקט סיפק הד"ר רופין מידע מפורט על הפרויקט השאפתני שיזם‪ .‬בפרוספקט שיצא בחסות‬ ‫החברה להכשרת הישוב הופיעו‪:‬‬ ‫א‪ .‬תולדות האתר‪ ,‬בתקופה העות'מאנית כאתר נטוש וחרב‪ ,‬איש לא נתן את‬ ‫הדעת על האוצרות הארכיאולוגיים הטמונים באדמתו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬דרכי הגישה והתחבורה אל האתר וממנו‪.‬‬ ‫ג‪ .‬האקלים באזור וסגולותיו השונות‬ ‫ד‪ .‬מעיינות המרפא והמרחצאות שבסביבת האתר‪.‬‬ ‫ה‪ .‬אפשרויות הקיום באתר המתבססות על קבלת תוצרת חקלאית טרייה‬ ‫ממושבות האזור וכן אספקת שירותים שונים מהעיר טבריה השכנה‪ ,‬בעיקר‪.‬‬ ‫‪150‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫מפרט כלל ענפי הספורט בהם ניתן יהיה לעסוק בעיר הקיט הנבנית תוך ציון‪:‬‬ ‫שעשועי מים‪ ,‬שחייה ושייט על מימי הכנרת‪.‬‬ ‫בנוסף לפרסום הפרוספקט פרסמה החברה להכשרת הישוב אף מידע כללי על החכרת המגרשים‬ ‫מעל דפי העיתונות היהודית – ציונית וכן פרסמה חוזר בדבר תנאי הפרצלציה ומסמכיה השונים‬ ‫שנשלחו לכל המתעניינים )טל‪.(1996,‬‬ ‫איור ג‪ :11.‬תנאי הפרצלציה של תכנית "קרק על שפת כנרת"‬ ‫נראה היה כי התכנית החלה עולה על דרך המלך‪ .‬אל משרדי החברה להכשרת הישוב החלו מגיעות‬ ‫פניות מעשירים יהודים רבים המעוניינים ברכישת מגרש בפרויקט ובקבלת פרטים נוספים אודותיו‪.‬‬ ‫הזוג ד"ר רופין ופרופ' ורבורג הבינו כי יש לצעוד שלב נוסף קדימה ושכרו את שירותי חברת הבנייה‬ ‫הקבלנית "טריידל את קראוזה" החיפאית שהחלה מתכננת את תכנית הפיתוח הלכה למעשה‪.‬‬ ‫התכנית שהוכנה כללה ארבעים ותשע חלקות סה"כ‪ ,‬חמש עשרה מהן לאורך אפיק הירדן והשאר‬ ‫לאורך חוף הכנרת‪ .‬התכנית הוצגה אף בפני הארכיטקט היהודי – גרמני‪ ,‬אלכסנדר ברוואלד‪ ,9‬זה פסל‬ ‫‪9‬‬ ‫אלכסנדר ברוואלד )‪ - (1877-1930‬אדריכל וצייר יהודי‪-‬גרמני‪ ,‬מחלוצי האדריכלות הישראלית החדשה‬ ‫בתקופת היישוב‪ .‬ברוואלד הוא מן המשפיעים ביותר על התגבשות הסגנון האקלקטי בארץ ישראל‪ ,‬מתכנן בניין‬ ‫הטכניון הישן וממקימי הפקולטה לארכיטקטורה במכון‪.‬‬ ‫‪151‬‬ ‫אותה ברובה וסוכם שיגיע לא"י‪ ,‬יסייר עם הד"ר רופין באתר ואח"כ יכניס את תיקוניו ההכרחיים‪,‬‬ ‫לטענתו‪ ,‬בתכנית‪.‬‬ ‫האופטימיות במשרדי החברה להכשרת הישוב המשיכה עולה וגואה‪ .‬בדו"ח החציון הראשון לשנת‬ ‫‪ 1912‬צוין כי חכירת החלקות באלף מארק כל אחת ממשיכה וכי בקרוב עתידות להחכר כלל החלקות‪.‬‬ ‫מכירה זו תכסה בסופה על עלויות הפיתוח והכשרת האתר וכן על הפסדי "חוות הלימוד כנרת"‬ ‫השכנה‪.‬‬ ‫אולם למרות ההתחלה המבטיחה לא חזרה בה הנהלת הקק"ל מהתנגדותה לתכנית‪ .‬הד"ר מקס‬ ‫בודנהיימר ששב לא מכבר לאירופה מסיור בא"י תיאר בפני חבריו להנהלת הקק"ל את הזדעזעותו‬ ‫למראה הקרק‪ .‬הד"ר בודנהיימ ר תיאר את האתר ומכירת החלקות בו כהונאה ואף ציין בפניהם כי‬ ‫מכירת "מדבר החול" במחיר של אלף מארק לאמידי יהדות אירופה הינו מעשה הגובל בפשיעה‬ ‫לשמה‪ .10.‬הד"ר רופין מצידו גרס כי גם כאשר התכנסה אגודת "אחוזת בית" וביצעה פרצלציה‬ ‫למגרשי העיר העברית הראשונה היו שראו בצעד הונאה הנשענת על נאיביות ציונית וכעת הם‬ ‫עומדים על טעותם לאור התרקמותה של העיר הצעירה )וינוגרדוב‪.(1998,‬‬ ‫לבסוף בסוף קיץ ‪ 1912‬עמדה התכנית להצבעה בדירקטוריון הקק"ל‪ .‬נראה היה כי את ההצבעה הזו‬ ‫לא תצלח התכנית‪ .‬מתנגדיה והד"ר בודנהיימר‪ ,‬רב ההשפעה‪ ,‬בראשם ערמו בפניה מכשולים לרב‬ ‫וגרמו בצעדים בירוקרטים לצמצום הרווחים מהתכנית בטווח הקצר עד רמה שהעמידה את כדאיותה‬ ‫בספק‪.‬‬ ‫למרות כשלון התכנית בדירקטוריון הקק"ל‪ ,‬לא אמרו הזוג ד"ר רופין ופרופ' ורבורג נואש והמשיכו‬ ‫בשיווק והחכרת החלקות במרץ‪.‬‬ ‫לאורך כל אותה התקופה עמדה הקק"ל והנהלתה בהתנגדותה לפיתוח המתבצע על שולחנות‬ ‫השרטוט והד" ר בודנהיימר אף עשה מאמצים להפקעת הקרק חזרה מידי החברה להכשרת הישוב‬ ‫לידי דירקטוריון קרן הקיימת‪ .‬הד"ר רופין ניסה לנסח הצעות פשרה‪ ,‬אך כלל הצעותיו נפלו על אוזניים‬ ‫אטומות‪ .‬תכנית הפיתוח הראשונית של "טריידל וקראוזה" נתבררה אכן כשגויה‪ .‬לאחר סיורי‬ ‫‪10‬‬ ‫חשוב לציין כי המחלוקת בין הד"ר בודנהיימר לד"ר רופין לא נתגלעה רק סביב פיתוח הקרק‪ .‬בין השניים‬ ‫שררה איבה ואווירת חוסר אמון עוד לפני כן בשל ביקורתו של הד"ר בודנהיימר על חריגות תקציביות וניהוליות‬ ‫בהקמת דגניה‪.‬‬ ‫‪152‬‬ ‫מהנדסים וקבלנים באתר וכן קבלת חוות דעת ממהנדסים יהודים ‪ -‬גרמנים‪ ,‬בעלי שם‪ ,‬שחיוו דעתם‬ ‫על התכניות שנשלחו אליהם הוחלט כי קיים צורך בתכנית פיתוח חדשה )טל‪.(1996,‬‬ ‫נראה היה כי החלו להבשיל ההליכים לקביעת עובדות בשטח‪ .‬בתחילתה של ‪ 1914‬הייתה החכרת‬ ‫החלקות בשיאה ונראה היה כי מחאותיה וטרוניותיה של הקק"ל אינן נושאות פרי‪ .‬החל מסתמן נצחון‬ ‫מתוק לד"ר רופין ולידידו הפרופ' ורבורג‪ ,‬עד אוגוסט ‪ ,1914‬בו פורצת מלה"ע ה‪.I-‬‬ ‫מלה"ע ה‪ I-‬פוגעת כליל הן בפעילות הקק"ל בא"י וכן בפעילות המשרד הארצישראלי של הד"ר רופין‪,‬‬ ‫כלל תכניות הישוב וגאולת הקרקעות מוקפאות ונגנזות וביניהן התכנית לפיתוח הקרק‪.‬‬ ‫בתום המלחמה‪ ,‬החלו אט אט המוסדות הציוניים בחידוש והחייאת תכניות ההתיישבות שקדמו‬ ‫למלחמה‪ .‬תכנית הקרק מועלת שוב‪ ,‬בעיקר בעקבות פנייתם של מספר חוכרים המעוניינים לשוב‬ ‫ולממש את הנכס שחכרו במיטב כספם‪ .‬החברה להכשרת הישוב שבה בשנת ‪ 1920‬לעסוק בתכנית‬ ‫הקרק ובהכירה כי יש צורך בתכנית חדשה פונה אל מתכנן חדש )סקוטי‪ ,‬ברוח השלטון החדש‪,‬‬ ‫הבריטי( סר פטריק גדס‪ ,11‬מגדולי מתכנני "ערי הגנים"‪ ,‬התכנית שבה ומשנה את שמה מ"עיר וילות"‬ ‫ל"עיר גנים"‪ .‬הפנייה אל סר גדס אמנם התבצעה‪ ,‬אך הוא בשל עומס עבודות בא"י וככל הנראה‬ ‫בעיקר עקב סלידתו האידיאולוגית מתכנון עיר וילות לאליטה‪ ,‬אמידה‪ ,‬קפיטליסטית‪ ,‬מושך ידו מביצוע‬ ‫התכנית‪ .‬החברה להכשרת הישוב נשארת עם התכנית השגויה הראשונה והפרויקט מתחיל לדשדש‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1923‬משיבה לעצמה הקק"ל את השליטה הבלעדית בכל האזור פרט לאדמת הקרק מידי‬ ‫החברה להכשרת הישוב )טל‪.(1996,‬‬ ‫בשלב זה בוערת חמתם של החוכרים המצויים כשמונה שנים לאחר החכירה ללא כל התפתחות‬ ‫נראית לעין בעבור מיטב כספם‪ .‬החוכרים מפעילים לחץ כבד על החברה להכשרת הישוב להתחיל‬ ‫בבנייה בפועל וזו מתחילה בסימון חלקותיהם‪ .‬צעד זה זוכה להתנגדות חדשה שלא הייתה קודם לכן‪,‬‬ ‫התנגדות חברי קבוצת כנרת‪.‬‬ ‫חברי קבוצת כנרת שעלתה לקרקע מעט לפני פרוץ מלה"ע ה‪) I-‬אוקטובר ‪ (1913‬מטפחים ומפריחים‬ ‫את שממת אדמת הקרק‪ .‬הם זורעים בה תבואה‪ ,‬נוטעים בה ובקצותיה הצפוניים‪ ,‬קוברים את מתיהם‬ ‫יקיריהם‪ .‬אדמת הקרק נתפסת בעיני רוחם כחלק בלתי נפרד מנחלתם‪ .‬עם תחילת סימון החלקות‬ ‫פורצת תרעומת בקרב חברי קבוצת כנרת‪ .‬אלו פונים בקריאות ומכתבים נרגשים אל כלל הגופים‬ ‫המיישבים‪ :‬הד"ר רופין‪ ,‬החברה להכשרת הישוב‪ ,‬הקק"ל והמרכז החקלאי של ההסתדרות הכללית‪.‬‬ ‫פניו תיהם של חברי קבוצת כנרת לא העלו תוצאות משמעותיות ומלאכת סימון החלקות ממשיכה‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫סר פטריק גדס )‪ - (1854-1932‬ביולוג סקוטי‪ ,‬ידוע גם כהוגה חדשני בתכנון ערים ובחינוך‪ .‬תכנן את רחובות‬ ‫העיר תל אביב בראשית דרכה‪ ,‬והיה שותף לתוכנית גדס ‪ -‬אשבי למתאר של ירושלים‪.‬‬ ‫‪153‬‬ ‫בתגובה חברי קבוצת כנרת "מסירים כפפות" עולים אל החלקות ועוקרים בכוח את מוטות הסימון‪.‬‬ ‫החברה להכשרת הישוב מגנה בחריפות את הפעולה הפראית‪ ,‬הגובלת בהפקרות‪ ,‬כלשונה‪ .‬כעת‬ ‫משנקלעת היא אל מול חזית נוספת במאבק פיתוח הקרק‪ ,‬מבקשת היא להשיב את האדמה לקק"ל‬ ‫ולמשוך ידה מכלל הפרויקט‪ .‬תשובת קק"ל המהולה‪ ,‬קרוב לוודאי‪ ,‬בשמחה לאידה של החברה‬ ‫להכשרת הישוב הסוררת מן העבר הייתה שלילית‪.‬‬ ‫ב‪ 1935‬עלתה בפעם האחרונה הדרישה למסור את חלקות הקרק לידי חוכריהן חסרי המזל‪ .‬הקק"ל‬ ‫ציינה בפני חברי קבוצת כנרת כי בעלותם לקרקע הייתה תכנית פיתוח הקרק קיימת זה מכבר‪ ,‬מוכרת‬ ‫וידועה להם‪ .‬תשובת קבוצת כנרת הייתה נחרצת ובלתי מתפשרת כבעבר‪ .‬הקק"ל הלאה מניהול‬ ‫הויכוח חוצה העשורים בדבר תכנית אשר לא תמכה בה בלב שלם מלכתחילה נסוגה בה מדרישתה‪.‬‬ ‫ה חוכרים פוצו בחלקות בקרבת חמי טבריה והעיר נתניה והנושא ירד מן הפרק לצמיתות‪ .‬חלום‬ ‫ה"קרק ‪ -‬עיר הוילות לחוף כנרת" נגוז לעולמים )טל‪.(1996,‬‬ ‫‪ .6‬תולדות המבנים על התל – "בית ירח" ו"אחוזת אוהלו"‬ ‫‪ 7.1‬בית הספר "בית ירח"‬ ‫בראשית שנות ה‪ 40-‬של המאה ה‪ 20-‬החלה מתגבשת בקרב ועד הגוש למשקי עמק הירדן ההכרה‬ ‫כי קיים צורך בהקמת בית ספר אזורי לילדי העמק בגילאים הבוגרים יותר )ביה"ס תיכון(‪ .‬באותם‬ ‫הימים היה בנמצא אך ורק בית החינוך בדגניה כמוסד חינוכי אזורי לכל טווח גילאי ילדי העמק‪ .‬ברוח‬ ‫התקופה ברור היה כי ביה"ס יהיה בי"ס חקלאי הנותן דגש לחינוך לאהבת הארץ‪ ,‬כיבוש החקלאות‬ ‫והחיבור לאדמה ולאזור )ארכיון כנרת(‪.‬‬ ‫כאתר מוצע להקמת בית הספר נבחרה גבעת ה"כרך" בתל בית ירח‪.‬‬ ‫הנימוקים לבחירה‪:‬‬ ‫‪ .1‬ערכי נוף וטבע נדירים ביופיים – בית הספר ישכון לחוף אגם‪ ,‬אל מול גולן בלב אחת‬ ‫מפנינותיה הנופיות של א"י‪ ,‬מה שא מור היה להבטיח את שלוות הלמידה ובוודאי את החיבור‬ ‫לטבע‪ ,‬מטרת ביה"ס‪.‬‬ ‫‪ .2‬מורשת ההתיישבות באזור – בית הספר ממוקם בלב זירת העשייה ההתיישבותית‪ .‬ביה"ס‬ ‫ישכון לא רחוק מ"בית גורדון" המנציח את זכרו של אחד מאבות האידיאולוגיה החלוצית‪,‬‬ ‫מרחק זעום מדגניה א'‪ ,‬אם הקבוצות‪ ,‬ראשית הגשמת ההתיישבות הלכה למעשה וכמובן‬ ‫בטווח שבין בתי העלמין "כנרת" ו"דגניה א'" משכן העולמים של מרבית אבותיה הרוחניים‬ ‫‪154‬‬ ‫והמעשיים של ההתיישבות העובדת‪ .‬מיקום רב סמליות שכזה סומא עליו להבטיח חינוך‬ ‫פורה לערכים‪.‬‬ ‫הנימוקים האמורים אכן סימנו את גבעת ה"כרך" כמיקום האידיאלי להקמת ביה"ס‪ .‬בני העמק‬ ‫ובראשם שמואל סטולר ובנציון ישראלי‪ ,‬אנשי קבוצת כנרת‪ ,‬אשר בתחומה עתיד לקום ביה"ס החלו‬ ‫פונים לקבלת תמיכה מכלל המוסדות המיישבים‪ .‬התגובות היו יותר מנלהבות והפניות זכו לרוח גבית‬ ‫מקיר לקיר )אידלמן‪ ,‬ראיון‪.(2010 ,‬‬ ‫גוף אחד ויחיד אשר נחרד מרעיון ביה"ס היה אגף העתיקות המנדטורי‪ .‬בשל ההכרה כי באדמת בית‬ ‫ירח טמון אוצר ארכיאולוגי קמה זעקה ונשלחה משלחת ארכיאולוגית לבצע חפירת הצלה באתר‪.‬‬ ‫חברי המשלחת בראשות הפרופסור בנימין מזר החלו בביצוע חפירות באתר בשנת ‪ 1945‬והממצאים‬ ‫כמובן החלו עולים ונגלים‪ .‬בד בבד עם התקדמות החפירות החל מתבהרת לחברי כנרת והוגי רעיון‬ ‫ביה"ס כי חשיפת הממצאים ע" י משלחת הארכיאולוגים תהווה את קיצו של רעיון ביה"ס הנכסף‬ ‫)תכתובת בין הפרופ' מזר לאגף העתיקות המנדטורי‪.(1945-6 ,‬‬ ‫תוך הפעלת לחץ לא מבוטל מצד חברי קבוצת כנרת המקורבים לראשי המוסדות הציונים באותה‬ ‫תקופה הוחלט על הסדרת "פשרה"‪ .‬שטח החפירה של המשלחת נתחם לשטח מצומצם מהמתוכנן‬ ‫וכך גם לא סיפק גילויים מרעישים לפחות לא בעיני מקבלי ההחלטות באותה התקופה‪ .‬בד בבד החלו‬ ‫ההליכים להקמת ביה"ס בשטח‪.‬‬ ‫בית הספר "בית ירח" נחנך ברב פאר והדר בשנת ‪ .1947‬ביה"ס החל את דרכו כבית ספר הנותן דגש‬ ‫על החינוך החקלאי ומעודד השתלבות במשקי האזור החקלאיים‪ .‬בעשורים האחרונים בד בבד עם‬ ‫שקיעת החקלאות אימץ ביה"ס קו עיוני יותר )כמקובל במרבית בתי הספר( וזנח במידה רבה את‬ ‫ייעודו המקורי‪.‬‬ ‫בביה"ס לומדים כ‪ 800‬תלמידים מישובי וקיבוצי הסביבה בכיתות ט' – יב' וסגל המורים בו מונה כ‪-‬‬ ‫‪ 100‬מורים )ארכיון ביה"ס בית ירח(‪.‬‬ ‫‪ 7.2‬אחוזת "אוהלו"‬ ‫בראשית שנות ה‪ 60-‬הובילו קברניטי המדינה דאז‪ ,‬ראש הממשלה בן גוריון והנשיא זלמן שזר‪ ,‬מגמה‬ ‫להנצחת מנהיגי התנועה הציונית הסוציאליסטית‪ .‬מקום של כבוד בהליך הנצחה שכזה שמור היה‬ ‫לברל כצנלסון‪ .‬בתור אחד מאבותיה הרוחניים ודובריה המבריקים והרהוטים של הציונות‬ ‫הסוציאליסטית ברור היה כי הנצחתו של כצנלסון‪ ,‬שנפטר בשנת ‪ ,1944‬מחויבת המציאות )אידלמן‪,‬‬ ‫ראיון‪.(2010 ,‬‬ ‫‪155‬‬ ‫הוחלט כי אין ראוי יותר מהנצחתו של ענק הרוח‪ ,‬ברל כצנלסון‪ ,‬מאשר ע"י בניית מוסד חינוכי על שמו‬ ‫ולא די בכך הוחלט כי המוסד יהיה מוסד חינוכי להכשרת מורים ומחנכים‪ .‬כאתר ראוי להקמת מוסד‬ ‫שכזה נבחר תל בית ירח‪ ,‬עליו נטה כצנלסון את אוהלו בראשית עבודתו בקבוצת כנרת‪ .‬שמו של‬ ‫המוסד כפועל יוצא מסיבת מיקומו נבחר להיות "אוהלו"‪.‬‬ ‫חברי כנרת ברכו כמובן על המהלך ופעלו לקידומו בשיתוף כלל גופי המדינה‪ .‬הגוף היחיד שנזדעק‬ ‫הייתה רשות העתיקות אשר ראתה בבנייה על התל הרס נוסף של ערכיו הארכיאולוגיים‪ .‬אל האתר‬ ‫נשלחה משלחת ארכיאולוגים בראשות הפרופסור פסח בר אדון לביצוע חפירת הצלה‪ .‬המשלחת‬ ‫החלה חופרת ומגלה ממצאים באתר המיועד לבנייה אולם בו זמנית החלה אף הנחת היסודות למוסד‬ ‫החינוכי‪ .‬חרף מחאות הארכיאולוגים אשר טבעו את השאלה הנואשת "כיצד בונים מוסד חינוך ותרבות‬ ‫תוך החרבת ערכי תרבות" לבסוף נדחקו רגליהם ואחוזת "אוהלו" קמה על תל בית ירח )ארכיון‬ ‫כנרת(‪.‬‬ ‫מכללת אוהלו על שם ברל כצנלסון פתחה שעריה בשנת ‪ 1964‬בחסות משרד החינוך והתרבות‬ ‫ומרכז החינוך והתרבות של ההסתדרות‪ .‬בתחילה הציעה המכללה תוכניות חד‪-‬שנתיות ודו‪-‬שנתיות‬ ‫להכשרת מורים וגננות‪ .‬בהמשך‪ ,‬תחת ניהולו של ד"ר צבי קרניאל‪ ,‬הוסיפה המכללה תוכניות לימוד‬ ‫בנות ארבע שנים‪ ,‬כולל בחינוך גופני ובחינוך מיוחד‪ .‬ב‪ 1998-‬עברה המכללה למקומה הנוכחי בקצרין‬ ‫בה היא פועל כיום‪.‬‬ ‫את מבני המכללה שנעזבו הפכה קבוצת כנרת לכפר נופש המציע לינה ונופש על שפת הכנרת‬ ‫ובאחרונה אף החלה בשדרוג האתר והשירות ובהכללת טיפולי ספא בין הפעילויות בכפר הנופש‬ ‫)מידע פנימי‪ ,‬אחוזת "אוהלו"(‪.‬‬ ‫‪156‬‬ ‫נספח‬ ‫תכנית ג ‪ – 731 /‬תכנית מתאר לתל " בית ירח "‬ ‫‪157‬‬ ‫רשימת ספרות‬ Ashworth, G.J. (2003), Paradigms and paradoxes in planning the past, In: Purchla J. (ed), Central Europe: a new dimension of heritage International Cultural Centre, Krakow, pp. 109-122. Bruner, E.M. (2005), Slavery and the Return of the Black Diaspora: Tourism in Ghana. In: E.M. Bruner, Culture on Tour: Ethnographies of travel, The University of Chicago Press, Chicago & London, pp. 101-123. Doss, E. (2002), Death, Art and Memory in the Public Sphere: the Visual and Material Culture of Grief in Contemporary America, Mortality, Vol. 7, No. 1, pp. 63-82. Liebman, C.S. and Don Yehiya, E. (1983): Civil religion in Israel – Traditional Judaism and Political Culture in the Jewish State, University of California Press, Berkeley, Los Angeles, London. Poria, Y., Butler, R. and Airey, D. (2004):Links between tourists, heritage, and reasons for visiting heritage sites, Journal of Travel Research, v 43, n 1, p 19-28 Sharpley, R. and Stone, R. P. (2009), The Darker Side of Travel: The Theory and Practice of Dark Tourism. Bristol: Channel View Publications. Timothy, D.J. and Boyd, S. (2003): Heritage Tourism, New York: Prentice Hall Ulmer, G.L. (1994), Metaphoric Rocks: A Psychogeography of Tourism and Monumentality, Postmodern Culture, Vol. 4, No. 3. Woodward, S.C. (2004), Faith and Tourism: Planning Tourism in Relation to Places of Worship, Tourism and Hospitality: Planning and Development, Vol. 1, No. 2, pp. 173-186. http://whc.unesco.org/en/35 :UNESCO ‫ אתר האינטרנט של‬ ‫ והמרכז לחקר בקעת‬,‫ אריאל‬:‫ ירושלים‬,‫ אתרים ונוף‬,‫ אדם‬- ‫ בקעת כנרות‬:(1998) .‫ ז‬,‫וינוגרדוב‬ 95-101 '‫ עמ‬.‫ דגניה א‬,‫ בית גורדון‬,‫כנרות‬ ‫ישראל‬-‫ לתולדות ארץ‬:‫ קתדרה‬,"?‫ מושבת וילות או עיר גנים‬- ‫ " קרק על חוף הכנרת‬:(1996) .‫ ע‬,‫טל‬ ,95-113 :79 , ‫וישובה‬ .85-104 '‫ עמ‬,135-136 '‫ מס‬,‫ אריאל‬,‫ הכנרת וסביבתה‬,‫ בית הקברות כנרת‬,(1999) .‫ מ‬,‫צור‬ 158 ‫ראיונות ‪2010 -‬‬ ‫‪‬‬ ‫מר עמירם אידלמן – בן הקבוצה כנרת‪ ,‬מורה דרך מורשה בבית העלמין כנרת ובעל ידע‬ ‫נרחב במורשת בית העלמין והאזור‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אד' מיכל הלוי – בת המושבה כנרת‪ ,‬מורת דרך מורשה בבית העלמין כנרת ובעלת ידע‬ ‫נרחב במורשת בית העלמין והאזור‪ .‬כמו כן בקיאה‪ ,‬כאדריכלית‪ ,‬בהיבטיו הסטטוטוריים של‬ ‫בית העלמין קיומו ופיתוחו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫גב' זהבה חכם – גבאי‪ ,‬מנהלת "חוות כנרת" מטעם המועצה לשימור אתרים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מר עומרי שלמון‪ ,‬מנכ"ל המועצה לשימור אתרים‪.‬‬ ‫מר עומר כהן – יו"ר עמותת התיירות "עמק כנרת‬ ‫‪159‬‬ ‫ד‪ .‬מסקנות והמלצות המחקר‬ ‫‪ .1‬מסקנות‬ ‫תפקיד האתר על‪-‬פי מעגלי חשיבות‬ ‫מיקומו של תל בית ירח במרקם הנופי המקומי והמרחבי‪ ,‬בשילוב הממצאים הייחודיים שלו‪,‬‬ ‫יוצרים מעגלי חשיבות ועניין שונים לאתר )ראה איור א‪.(24.‬‬ ‫המעגל המקומי‬ ‫תל בית ירח הוא אחד האתרים הגדולים והחשובים של תקופת הברונזה הקדומה בארץ‬ ‫ישראל )‪ 2300–3600‬לפנה"ס(‪ ,‬ומקומה של עיר גדולה ומתוכננת מהראשונות בארץ‪ .‬לפני‬ ‫כ‪ 2300-‬שנה נבנתה עיר חדשה‪ ,‬פילוטריה‪ ,‬במקום‪ ,‬ולאחר שזו ננטשה עוד נבנו בה כנסיה‬ ‫מהתקופה הביזאנטית וארמון אל‪-‬צינאברה של ח'ליפי בית אומייה‪ .‬עוד קודם ליסוד העיר‪,‬‬ ‫היה במקום כפר דייגים פרהיסטורי המכונה "אהלו ‪ ."II‬בחלק הצפוני של האתר נמצא בית‬ ‫העלמין של כנרת‪ ,‬הנכלל ברשימת אתרי המורשת של מדינת ישראל )משרד ראש הממשלה‪,‬‬ ‫‪ ,(2010‬שבו קבורים חלוצים‪ ,‬משוררים והוגי דעות מאבות המפעל הציוני‪ .‬האתר זוכה‬ ‫לביקורים רבים של מטיילים‪ ,‬בעיקר תלמידים מהארץ ומחו"ל‪ .‬במרכז האתר נמצא אחוזת‬ ‫אוהלו‪ ,‬היום בית מלון ובעבר מרכז הבראה ולימוד של תנועת העבודה‪ ,‬לצידו בית ספר‬ ‫התיכון בית ירח‪ ,‬מרכז ללימוד שייט )ימייה(‪ ,‬וחוף ירדן כנרת בחלקו הדרומי‪ .‬חוף זה היווה‬ ‫השראה למשוררי הספרות העברית המתחדשת‪ .‬כך למעשה האתר מכיל מכלול אתרי‬ ‫תרבות מימי קדם ועד ימינו לצד אתרי נופש ובילוי‪.‬‬ ‫מעגל הראשית‪ :‬אהלו – בית ירח – ירדנית – בית העלמין‬ ‫תל בית ירח‪ ,‬כאמור לעיל‪ ,‬מסמל את ראשית העיור בארץ ישראל הקדומה‪ .‬על החוף נמצאו‬ ‫שרידי כפר דייגים בן ‪ 23,000‬שנה‪ ,‬ובו בקתות קנים‪ ,‬שהם העדות הקדומה לבניית מגורי‬ ‫קבע בארץ ישראל‪ .‬בסמוך לתל מדרום‪ ,‬ממקום אתר ירדנית‪ .‬זהו אתר טבילה שהתקדש‬ ‫כמקום טבילתו של ישו‪ ,‬ומסמל את ראשית הנצרות‪ .‬אתר בית העלמין מסמל את ראשית‬ ‫ההתיישבות בעת החדשה‪ ,‬ההתיישבות הציונית בארץ ישראל‪ .‬יוצא איפה כי איזור תל בית‬ ‫ירח הוא למעשה חיבור של ארבע ראשיות‪ :‬הבית‪ ,‬העיר‪ ,‬הנצרות והציונות‪.‬‬ ‫‪160‬‬ ‫מעגל סובב כנרת‬ ‫האתר ממקום על שפת ימת הכנרת‪ ,‬אגם המים המתוקים היחיד בישראל‪ .‬מרחב האגם‬ ‫מכונה סובב כנרת ובו אתרי נופש רבים ופופולאריים‪ ,‬הזוכים לכ‪ 2.7 -‬מליון מבקרים ותיירים‬ ‫בשנה‪ .‬התיירות באזור מתחלקת לשני מרכיבים עיקריים‪ :‬נופש פנים ארצי‪ ,‬וצליינות נוצרית‪.‬‬ ‫תיירות המורשת מהווה פלח משני ולא מפותח‪ ,‬אך בעל פוטנציאל לפיתוח עתידי‪.‬‬ ‫מעגל הפרוזדור האקולוגי והאנושי‬ ‫האתר ממוקם בבקע ים המלח המהוה פרוזדור אקולוגי ותרבותי‪ .‬מרחב זה נחשב כאחד‬ ‫מהמסדרונות האקולוגיים של ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬כמו גם פרוזדור אקולוגי בין לאומי‪ ,‬נתיב לנדידת‬ ‫ציפורים מאפריקה לאירופה ונתיב חדירה של צומח סודני‪.‬‬ ‫מבחינה תרבותית‪ ,‬בקע ים המלח מהווה פרוזדור היציאה של התרבות האנושית מאפריקה‬ ‫לאירופה‪ .‬במרחב הקרוב לאתר‪ ,‬מספר אתרי מפתח לתולדות ערש התרבות האנושית )איור‬ ‫א‪ :(1.‬אתר עובדייה‪ ,‬מתקופת הפליאולית התחתון‪ ,‬האתר העתיק ביותר בארץ ישראל‪ ,‬בן‬ ‫‪ 1.4‬מליון שנה; אתר אוהלו ‪ ,II‬משלהי תקופת הפאליאולית העליונה‪ ,‬בן ‪ 26–23‬אלף שנה;‬ ‫אתר חוף שחף‪ ,‬מהתקופה הנטופית‪ ,‬בן ‪ 11‬אלף שנה; אתר שער הגולן‪ ,‬מן תקופה‬ ‫הניאוליתית הקראמית )התרבות הירמוכית(‪ ,‬בן ‪ 8.5–8.3‬אלפי שנה‪ .‬בעבר שולבו אתרי‬ ‫עובדייה ושער הגולן במסגרת פרויקט בין‪-‬לאומי שנועד להפוך אתרים פרהיסטוריים בעלי‬ ‫חשיבות יוצאת דופן לאתרי מורשת קולטי קהל )פרוייקט טמפר‪ ,(2005–2002 ,‬אולם עד‬ ‫היום לא נשאה השקעה זו פרי‪ .‬הצעה העוסקת בעמק הירדן כמסדרון של האנושות הוגשה‬ ‫לפני מספר שנים לנשיונל ג'אוגרפיק על‪-‬ידי ראש משלחת המחקר והחפירות של תל בית‬ ‫ירח‪ .‬ההצעה מתייחסת לכל האתרים המרכזיים המהווים נקודות מפתח בהתפתחות‬ ‫האנושית באזור‪ ,‬ביניהם תל בית ירח )ראה נספח ד(‪.‬‬ ‫מורשת ונופי תרבות בתל בית ירח‬ ‫מעגלי החשי בות השונים מדגישים את מורכבותו של האתר ואת ההיבטים הרבים של נוף‪,‬‬ ‫תרבות ומורשת הקיימים בו‪ .‬שימוש בהגדרות של אתרי מורשת ונופי תרבות אשר נדונו בגוף‬ ‫המחקר תורם להבנת מורכבות זו‪ .‬יישום מתווי פעולה שונים העוסקים בנושאים אלו יסייע הן‬ ‫בשילוב הנרטיבים השונים בתל לכדי מכלול קוהרנטי‪ ,‬והן בשילוב סיפורו של התל בסיפורים‬ ‫האזוריים הרחבים יותר‪.‬‬ ‫‪161‬‬ ‫בהקשר של מורשת‪ ,‬בתל בית ירח פרשנות האתר‪ ,‬הממצאים הארכיאולוגיים והסיפורים‬ ‫העומדים מאחוריהם‪ ,‬והמרכיבים המייצגים את העת החדשה‪ ,‬יכולים לשמש ללימוד והבנת‬ ‫היבטים שונים של תרבות אנושית – הן ברמה המקומית‪ ,‬והן במעגלים רחבים יותר‪ ,‬ולשמש‬ ‫כלי לחינוך‪ ,‬העברת מסרים והחדרת ערכים לציבור המבקרים‪ .‬בכל מעגלי העניין והחשיבות‬ ‫שהוצגו כאן קיימים היבטים שונים של מורשת‪ :‬מקומית ומחוזית – המתיישבים הראשונים‬ ‫במקום‪ ,‬וההתיישבות החדשה; מורשת של קבוצות שונות בחברה הישראלית – ההתיישבות‬ ‫הציונית החדשה‪ ,‬ולצד זה סיפורי הנצרות סביב הכנרת )עם הכנסייה הביזנטית על התל‪,‬‬ ‫ואתר ירדנית הסמוך(‪ ,‬וראשית האסלאם )עם ארמון חליפי בית אומייה(; מורשת עולמית –‬ ‫בית ירח כחלק מעמק ירדן כמסדרון של האנושות‪ ,‬כאשר באתר מיוצגים סיפורים של ראשית‬ ‫העיור ומהגרים קדומים‪ .‬הגירה ושילוב יכולים להיות גם חלק מנרטיב של מורשת לאומית‬ ‫במדינה כמו ישראל המהווה כור היתוך וקיבוץ גלויות‪ .‬זהו אתר מורשת תרבות אך גם‬ ‫מורשת בנויה )ארכיטקטונית( ובו שרידים וממצאים מגוונים‪ ,‬שחלקם ייחודיים ואין שני להם‬ ‫בכל הארץ ואף ברחבי המזרח הקדום כולו )למשל "בניין המעגלים"(‪.‬‬ ‫האתר עונה להגדרה של נוף תרבות‪ ,‬כיוון שהוא משלב פעילות טבע ופעילות אנושית –‬ ‫הכנרת והירדן‪ ,‬עם ההתיישבות והפעילויות השונות בנוף מימי קדם ועד ימינו‪ .‬זהו נוף פעיל‪,‬‬ ‫המשקף את התפתחות ההתיישבות האנושית במקום לאורך זמן‪ ,‬על ההשפעות הסביבתיות‬ ‫והכוחות החברתיים‪ ,‬הכלכליים והתרבותיים השונים שעיצבו אותו במהלך השנים‪ .‬שני‬ ‫הנרטיבים העיקריים באתר – הארכיאולוגי‪-‬היסטורי הקדום‪ ,‬וההתיישבות הציונית החדשה –‬ ‫על האלמנטים השונים המייצגים אותם‪ ,‬יוצרים יחד מכלול המשלב מורשת תרבותית מוחשית‬ ‫ולא‪-‬מוחשית‪ ,‬שרידי נוף אורגני ומורשת בנויה‪ ,‬נוף אורגני פעיל ונוף טבעי‪ ,‬ונוף תרבות‬ ‫אסוציאטיבי‪.‬‬ ‫כך למשל – ביקור בקבר רחל‪ ,‬ותצפית על הכנרת‪ ,‬הגולן ונופי הכרך )תל בית ירח(‪ ,‬תוך‬ ‫שילוב והצגת קטעים משירת רחל על ייצוגיהם בה – מסייעים לתקשר אסוציאציה תרבותית‬ ‫ישראלית זו כחוויה למבקר )=נוף תרבות אסוציאטיבי(‪ .‬סיור בעתיקות ברחבי האתר מספר‬ ‫את תולדותיו בתקופות הקדומות‪ ,‬ותורם להבנת התל הארכיאולוגי עצמו כתל‪ ,‬על היווצרותו‬ ‫והפיכתו לאלמנט בולט בנוף – עם החומות האדירות שנראות בחלקים ממנו )=מורשת‬ ‫תרבותית ובנויה; נוף תרבות מעוצב מעשה ידי אדם(‪ .‬החקלאות על התל עדיין בעלת תפקיד‬ ‫פעיל בחברה המקומית כיום‪ ,‬ובשטח נראים שדות ומטעי תמרים‪ ,‬גן רחל ואף בית המוטור‬ ‫הסמוך‪ .‬אך שורשי חקלאות זו בעבר הרחוק ובהתיישבות הקדומה במקום לפני אלפי שנים‪.‬‬ ‫היבט זה פותח חלון לדיון בקשר שבין חברה לסביבה‪ ,‬ומאפשר לגשר בין עבר להווה )= סוג‬ ‫של נוף אורגני מתפתח(;‬ ‫‪162‬‬ ‫‪ .2‬המלצות המחקר‬ ‫בית ירח כמכלול‬ ‫מעגלי העניין‪ ,‬כפי שהוסברו לעיל‪ ,‬מצביעים על כך כי מרכיבי המורשת השונים באתר‪,‬‬ ‫הנפרשים מן העבר הרחוק ועד ימינו‪ ,‬יוצרים ביחד שלם שהוא גדול מחלקיו‪ .‬עם זאת‪ ,‬לצד‬ ‫הסיפורים המרתקים והממצאים הייחודיים‪ ,‬תוארו בגוף המחקר תוארו החסמים הפיסיים‬ ‫והחסמים הבלתי‪-‬נראים המקשים על שימור האתר ופיתוחו‪.‬‬ ‫ייחודו של תל בית ירח‪ ,‬לעומת אתרים ארכיאולוגיים אחרים בארץ‪ ,‬הוא בכך שהממצאים‬ ‫והסיפורים העומדים מאחוריהם אינם קשורים להיבטים של מקרא‪ ,‬יהדות‪ ,‬ומיתוסים ציוניים‬ ‫שונים‪ .‬המצע הרעיוני העומד מאחורי האתר הוא שונה – למרות שהעיר היהודית בית ירח‬ ‫נזכרת במשנה )ונשמרת בשם האתר עד היום(‪ ,‬הממצאים הנראים בשטח מספרים סיפורים‬ ‫אחרים‪ .‬כלומר – המוצר התיירותי הארכיאולוגי עצמו אינו מכיל התייחסות למורשת יהודית‬ ‫או ציונית‪ ,‬אלא כולל התייחסות לסיפורים ולערכים אנושיים‪-‬תרבותיים רחבים יותר‪,‬‬ ‫והממצאים בתל מייצגים מגוון תקופות בהיסטוריה של הארץ והאזור‪ .‬אולם בנוסף לממצאים‬ ‫הארכיאולוגיים‪ ,‬ייחודו של האתר במיקומו בלב אזור ההתיישבות הציונית החדשה בעמק‪,‬‬ ‫והקרבה הרבה של מוקדי עניין בסיפור זה )חצר כנרת‪ ,‬בית הקברות ובית המוטור וכו'(‪,‬‬ ‫ובנוסף הקרבה לאתרים נוצריים )דוגמת ירדנית(‪ .‬מצב זה מאפשר להציג את האתר כמכלול‬ ‫בעל רבדים רבים‪ ,‬ולמתג אותו כמוצר תיירותי הכולל התייחסות למספר נרטיבים המייצגים‬ ‫ערכי מורשת שונים ומגוונים‪.‬‬ ‫על כל בעלי העניין באתר להבין‪ ,‬כי ערכו העיקרי הוא כמשאב תרבותי‪ ,‬וכי משאב זה יכול‬ ‫להזין את כל הקהילות הבאות במגע עם התל‪ .‬פיתוח משאב זה מחייב פעולות שימור‬ ‫ותחזוקה שאינן מורכבות‪ ,‬לצד פעולות לשינוי התודעה ביחס לאתר‪ :‬פיתוח תערוכות‪ ,‬שילוט‪,‬‬ ‫הדרכה‪ ,‬מחקר‪ ,‬תוכניות לימוד והטמעה במסלולי התיירות‪ .‬פעולות אלו יסייעו ליצירת מערך‬ ‫המשלב את כל נקודות העניין בתל בית ירח ובסמוך לו כמכלול‪ ,‬ולקישור האתר למארג אזורי‬ ‫כחלק ממעגלי העניין הרחבים יותר שתוארו‪.‬‬ ‫‪163‬‬ ‫פעולות נדרשות‬ ‫‪ ‬הגברת הנגישות והסרת חסמים פיזיים‪.‬‬ ‫‪ ‬פיתוח מערכת שבילים שתחבר בין נקודות העניין השונות‪ ,‬ובינן לבין שביל ישראל‬ ‫ושביל כנרת הגובלים באתר )איור ד‪.(1.‬‬ ‫‪ ‬בניית תמיכה למצוק בחלקו הדרומי של התל‪ ,‬ופיתוח תצפית מודרכת על החתך‪.‬‬ ‫‪ ‬שילוב תל בית ירח במערכת השבילים בין אתרי התיירות הקיימים והפעילים‪ :‬בית‬ ‫העלמין‪ ,‬בית המלון‪ ,‬חוף ירדן כנרת‪ .‬זאת לצורך חיבור כל חלקי התל במסגרת מסלול‬ ‫הכולל את כל ההיבטים והרבדים שהוזכרו במעגלי העניין‪.‬‬ ‫‪ ‬הכשרת מגרשי חנייה בשולי התל‪.‬‬ ‫‪ ‬פינוי נקודות אשפה במרחב‪.‬‬ ‫‪ ‬בניית ארונות תצוגה בלובי בית המלון )בדומה למה שקיים בבית ספר שדה עין גדי(‪,‬‬ ‫במגמה להרחיבם לכדי מרכז מבקרים‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ ‬הכשרת טיילת לאורך המצוק המזרחי‪ ,‬ובו נקודות תצפית וחיבור לנקודות עניין שונות‬ ‫באתר‪.‬‬ ‫‪ ‬יצירת אפשרות לנגישות אל ראש המצוק בחלק הדרומי של התל‪ .‬האפשרות הסבירה‬ ‫ביותר הינה שער בתוך הוואדי‪.‬‬ ‫‪ ‬ניקיון החלק הדרומי של החפירות )בשטח בית הספר( והכשרתו למבקרים – רובע‬ ‫הבתים בקרום‪-‬מזרח והחתך‪ ,‬החומה ותעלת הסתרים‪ ,‬פירוק טרסות וגינון כדי לחשוף‬ ‫מחדש את מעבר השער מן הב"ק ושימורו‪ ,‬החזרת מצבת העוגן למקומה‪ ,‬ושילוט‬ ‫הולם‪.‬‬ ‫‪ ‬שילוב קהילת בית הספר – תלמידים‪ ,‬צוות‪ ,‬ובני משפחותיהם – בפעילויות השונות‬ ‫ברחבי התל‪ ,‬דרך פעילות חינוכית‪ ,‬והשתתפות פעילה בהכשרת חלקים מן האתר‬ ‫למבקרים ובתחזוקה השוטפת שלו‪ .‬במהלך השנים האחרונות נעשו מספר ניסיונות‬ ‫בנושא‪ .‬צוות המשלחת הארכיאולוגית קיים הרצאות וסיורים לצוות בית הספר‪,‬‬ ‫מפגשים וניסיון לגבש מתווה לעבודה עם תלמידים במגמות השונות‪ ,‬שיעורים וסיורים‬ ‫לתלמידים‪ ,‬שילוב תלמידים בבירוא צמחייה בשטח העתיקות‪ ,‬והשתתפותם בחפירות‪.‬‬ ‫על מנת לקדם פעילות מוסדרת ויצירת זיקה מתמשכת בין קהילת בית הספר לאתר‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫במסגרת מרכז מבקרים כזה‪ ,‬אפשרי מקום גם לחנות מזכרות‪ ,‬אשר תציע דברים אופייניים באופן מיוחד לתל בית‬ ‫ירח‪ ,‬ולאתרים אחרים באזור )למשל‪ :‬רפליקות של כלי בית ירח וצלמיות שונות מן האתר‪ ,‬רפליקות צלמיות ירמוכיות‬ ‫מאתר שער הגולן‪ ,‬ספר סמי‪-‬פופולארי עם צילומים והסברים על תולדות האתר‪ ,‬וספרים על אתרים אחרים באזור כמו‬ ‫שער הגולן‪ ,‬או בכלל על ארץ כנרות; וגם דברים שקשורים לכל נושא ראשית ההתיישבות החדשה בעמק – מצילומים‪,‬‬ ‫דרך ספרים‪ ,‬וכד'(‪.‬‬ ‫‪164‬‬ ‫גובשה הצעה על‪-‬ידי ראשי המשלחת הארכיאולוגית והנהלת בית הספר‪ ,‬אשר הוגשה‬ ‫לגורמים שונים לצורך גיוס משאבים )ראה נספח ה(‪.‬‬ ‫‪ ‬חיבור‪ ,‬דרך האתר‪ ,‬בין שביל סובב כנרת ושביל ישראל‪ ,‬על ידי גשר או מעבר חפור‬ ‫מתחת לכביש ‪.90‬‬ ‫‪ ‬פיתוח האתר הארכיאולוגי כגינה של בית המלון ולא כחצר האחורית‪ ,‬ושילוב בין‬ ‫פעילות המחקר עצמה )חפירה‪ ,‬טיפול בממצאים( לבין קהילת באי המלון‪ .‬הדבר עשוי‬ ‫להוות ערך מוסף של המלון‪ ,‬הן מבחינה ויזואלית והן מבחינת תוספת עניין למבקרים‪.‬‬ ‫מערך דומה מוקם היום באתר מגדל העתיקה‪ .‬שם מוקם בית מלון לצליינים המשלב‬ ‫בתוכו בית כנסת עתיק ושטחי חפירה ארכיאולוגית‪ .‬יש לציין כי קיימת תוכנית רעיונית‬ ‫לשימור אשר הוכנה על‪-‬ידי האדריכל דני אבוחצירה ועיקרה – שימור וחיזוק הקיים‪,‬‬ ‫ללא תוספת בנייה ובדגש על הגינון )נספח ו(‪.‬‬ ‫‪ ‬יש לקדם הכרזה של הגן הלאומי המאושר‪ ,‬שבו מספר מבנים בעלי חשיבות יוצאת‬ ‫דופן‪.‬‬ ‫‪ ‬הכשרת מדריכים ומערך השתלמויות להדרכה על מגוון הנושאים באתר‪ ,‬בכל חלקיו‪.‬‬ ‫הדבר דורש השמת דגש מיוחד על ארכיאולוגיה‪ .‬המטרה‪ :‬יצירת מערכי לימוד והדרכה‬ ‫ותכניות סיור בחלקים השונים של תל בית ירח – אלו תפקידם לגשר ולתווך בין המטייל‬ ‫למראות אותם הוא פוגש ברחבי התל‪ ,‬ולהציג את הרבדים השונים של הסיפורים‬ ‫העומדים מאחורי מראות אלו‪.‬‬ ‫היבטים שונים בתפקוד התל כאתר מורשת‬ ‫תפקודו ומקומו של האתר בחיי היומיום של תושבי האזור – כפי שתואר במחקר‪ ,‬קיימת‬ ‫כיום נטייה של התושבים )בעיקר אנשי קב' כנרת( להתעלם מן העתיקות בתל ולהתייחס‬ ‫אליהן כגורם המפריע לפיתוחו‪ .‬עמדה זו כלפי הארכיאולוגיה עומדת בניגוד לתפיסתו של בית‬ ‫הקברות כאתר תיירות מורשת בעל חשיבות רבה‪ .‬גם רבים מן המדריכים הפועלים בבית‬ ‫הקברות מתעלמים מהיותו על התל‪ ,‬וגם אם הם מתייחסים לאתר‪ ,‬יש בידם מידע מועט‬ ‫ולעתים שגוי‪ .‬כאמור‪ ,‬יש לשאוף להבנה כי התל כאתר תיירות – על ההיבטים הערכיים שלו‬ ‫– יהיה בעל ערך רב יותר מכל פיתוח נדל"ני או הרחבת הקבורה על התל‪.‬‬ ‫ההיבט התפעולי – יישום ההמלצות יתאפשר באמצעות נטילת אחריות ושיתוף כל הגורמים‬ ‫בעלי העניין בפעולות השונות‪.‬‬ ‫מצב סטטוטורי ותכנוני‪ :‬על‪-‬פי החוק הישראלי הסמכות בשטחי האתר הארכיאולוגי והגן‬ ‫הלאומי בתל בית ירח מחולקת למספר ארגונים ממשלתיים ומקומיים‪ :‬רשות הטבע והגנים‬ ‫הלאומיים – תפעול וניהול האתר בשטח הגן הלאומי המאושר; רשות העתיקות – אחריות‬ ‫‪165‬‬ ‫לכלל שטח האתר והעתיקות שבו; המועצה האזורית עמק הירדן – הגוף המייצג את‬ ‫האוכלוסייה המקומית‪ ,‬ותחת אחריותו גם ביה"ס והימייה; מנהל מקרקעי ישראל וקק"ל –‬ ‫בעלי הקרקע; קבוצת כנרת – עיבוד שטחים חקלאיים בתל ע"פ חוזה חכירה‪ ,‬הפעלת חוף‬ ‫ירדן‪-‬כנרת‪ ,‬הפעלת בית הקברות‪ ,‬הפעלת מלון אחוזת אוהלו; איגוד ערים כנרת‪ .‬בעלי עניין‬ ‫נוספים הם הגופים הירוקים‪ ,‬דוגמת החברה להגנת הטבע; בנוסף פועלת במקום משלחת‬ ‫המחקר והחפירות של תל בית ירח מטעם אוניברסיטת תל אביב‪ .‬השאיפה – שבשלב מסוים‬ ‫תוכנס למארג גם החברה הממשלתית לתיירות )בעבר התקיימה פגישה של מנהל משלחת‬ ‫החפירות פרופ' גרינברג עם שר התיירות דאז יצחק הרצוג; גם נציג משרד התיירות בסיור‬ ‫עם המועצה לתכנון ולבניה בשנה שעברה שוחח עם ראשי המשלחת וגילה עניין בדרוש‬ ‫לפיתוח האתר(‪.‬‬ ‫כפי שנזכר בדו"ח )וראה נספח ב(‪ ,‬כל הקרקעות בשטח התל הן בבעלות הקרן הקיימת‬ ‫לישראל ומדינת ישראל‪ .‬לכן‪ ,‬גידור‪ ,‬הקמת שערים והנחת מנעולים המונעים גישה לחלקים‬ ‫שונים באתר ובגן הלאומי על‪-‬ידי קבוצת כנרת הינה בעייתית‪ ,‬וכל טענה של קבוצת כנרת‬ ‫לחזקה על הקרקע ובהתאמה לזכויות לפיתוח הקרקע‪ ,‬דורשת בדיקה מיסודה‪ .‬כל הקרקעות‬ ‫שבשימוש הקבוצה הוחכרו ואינן שייכות לה בפועל‪ .‬ביולי ‪ 1969‬אושרה תוכנית ג‪ 731/‬לאזור‬ ‫מוסד אוהלו והסביבה‪ .‬תוכנית זו מייעדת ‪ 24.43‬דונם לאתר ארכיאולוגי שמור‪ ,‬המסומן‬ ‫בתוכניות מאוחרות יותר כאתר לאומי‪/‬ארכיאולוגי‪ .‬תחום האתר אינו כולל את שטח בית‬ ‫הקברות של קבוצת כינרת‪ ,‬המוגדר בתוכניות כבית קברות ולא כאתר לאומי‪ .‬אישור הגן‬ ‫הלאומי מופיע גם בתכנית המתאר העוסקת בשמורות וגנים לאומיים )תמ"א ‪ ,(8‬והמקום אכן‬ ‫תיפקד הלכה למעשה כגן לאומי מתוחזק וקולט קהל בשנות ה‪ ,80–70-‬כפי שתואר בגוף‬ ‫המחקר‪ .‬בשנת ‪ 2009‬החלו דיונים בתוכנית חדשה לאזור‪ ,‬תוכנית ג‪ .17688/‬תוכנית זו‬ ‫אמורה בין היתר להגדיר מחדש את אתר העתיקות שהוזנח כגן לאומי‪ .‬לאור ההרחבה הלא‪-‬‬ ‫חוקית של בית הקברות ובקשת קב' כנרת להשתמש גם בשטח המערבי של הגן‪ ,‬עלתה‬ ‫האפשרות שיחולו שינויים בגבולותיו לעומת התוכנית הישנה‪ .‬עם זאת‪ ,‬נכון להיום דחתה‬ ‫הועדה לתכנון ובניה את מתן ה"הכשר" בדיעבד להרחבת בית הקברות‪ ,‬ואת הבקשה‬ ‫לשימוש בשטחים נוספים בתחומי הגן – מתוך כוונה לשמר את שטחו וייעודו‪.‬‬ ‫היבטי קליטת קהל באתר – כיום יש בבית הקברות מבקרים רבים – קבוצות ובודדים –‬ ‫לאורך כל השנה‪ .‬בגן הלאומי מבקרים מעט מתעניינים שמגיעים ושואלים‪ ,‬ובעלי עניין‬ ‫מקצועי‪ .‬למעט פעילות ניקוי‪ ,‬שימור ותחזוקה בסיסית שוטפת של משלחת החפירות באזור‬ ‫החפירה הפעילה‪ ,‬לא קיים שילוט ושבלול ממש‪ ,‬והגן אינו נגיש עקב גידור ושערים‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫כמעט אין בשטח הגן נקודות צל‪ ,‬דבר המקשה על סיור והדרכה במקום‪ ,‬בעיקר בעונת הקיץ‪.‬‬ ‫‪166‬‬ ‫החלק הדרומי של התל – בחוף ירדן‪-‬כנרת הנופשים והמבקרים לא מודעים לקיומו של תל‬ ‫ארכיאולוגי במקום‪ ,‬וגם מרבית קהילת בית הספר השוכן במקום אינה מודעת לדבר‪ .‬אין‬ ‫נגישות לשרידים‪ ,‬והייתה פגיעה חוזרת ונשנית בעתיקות‪ ,‬והתמוטטות המשכית של החתך‬ ‫שנמצאת בטיפול‪ .‬גם צדו המערבי של התל מוזנח‪ ,‬וקשה למטיילים במקום להבחין בקיומם‬ ‫של השרידים המכוסים בצמחייה‪.‬‬ ‫קהל היעד של האתר כולל תיירים ומטיילים המגיעים לחצר כנרת‪ ,‬בית הקברות‪ ,‬בית‬ ‫המוטור‪ ,‬ירדנית וכו'; אורחים במלון‪ ,‬אשר שטח הגן הלאומי צמוד אליו; קהילת בית הספר‬ ‫השוכן על התל – צוות‪ ,‬תלמידים‪ ,‬ובני משפחותיהם‪ ,‬וילדי מוסדות חינוך נוספים‪ ,‬תנועות‬ ‫נוער וארגונים סביבתיים מהאזור; סטודנטים ומתנדבים בחפירות – כדאי לציין כי מתנדבים‬ ‫רבים מן הארץ ומחו"ל מצטרפים בתשלום לחפירות ארכיאולוגיות‪ ,‬דבר המספק חוויה‬ ‫ערכית‪-‬חינוכית הכוללת השתתפות פעילה‪ ,‬עם ערך מוסף גבוה‪ ,‬ובעלת היבטים כלכליים‪.‬‬ ‫מעבר לתמיכה במשלחת החפירות ובחקר האתר‪ ,‬משלחות ארכיאולוגיות זקוקות ללינה‬ ‫וכלכלה בסביבת באתר‪ ,‬דבר המהווה מקור הכנסה לנותני שירותים כגון אכסניות ובתי‬ ‫הארחה‪.‬‬ ‫‪ .3‬סיכום‬ ‫ההמלצות השונות שהועלו כאן דורשות גיוס משאבים משותף‪ ,‬מתוך הכרה בערכו הכולל של‬ ‫האתר כנוף תרבות ושילוב כל הגורמים לבניית תוכנית לפיתוח האתר‪ .‬הסרת הקונפליקטים‪,‬‬ ‫או הזנה הדדית של הנרטיבים השונים‪ ,‬תהווה מנוף להסרת החסמים "הבלתי נראים"‪ .‬כל‬ ‫אלו ישדרגו את האתר באופן מקומי וכחלק מהמרקם הכללי של תחום סובב כנרת‪ .‬חיבור בין‬ ‫הנרטיבים השונים יביא למינוף האתר כאתר מורשת‪ .‬בנוסף לכך הייחודיות האקולוגית של‬ ‫מיקום האתר‪ ,‬הייחודיות הגיאולוגית נופית‪ ,‬הכוללת אגם‪ ,‬מצוק ואפיקי הירדן יוצרים מצב בו‬ ‫ניתן למנף את האתר בתחום האקו‪ -‬והגיאו‪-‬תיירות‪ ,‬תחומים ותפיסות התופסות תנופה‬ ‫ועלייה עולמית‪.‬‬ ‫נראה כי הסרה פיסית של הגדרות והסרה רעיונית של החסמים הבלתי נראים‪ ,‬עשויה להפוך‬ ‫את האתר לאבן שואבת לתלמידים‪ ,‬מטיילים‪ ,‬חוקרים מהארץ ומחו"ל שיבואו ללמוד אודות‬ ‫הייחודיות הנופית והמורשתית של האתר‪ ,‬כפי שמתחייב מעצם היות האזור מרחב מורשת‬ ‫ונוף תרבות‪.‬‬ ‫‪167‬‬ ‫שביל השירה‬ ‫והחלוצים‬ ‫ההתחלות‬ ‫שביל‬ ‫נדרש‪ :‬חיבור‬ ‫מזרח מערב‬ ‫בית העלמין‬ ‫כנרת‬ ‫איזור חפירות‬ ‫פעיל‬ ‫‪90‬‬ ‫כנרת‬ ‫שביל כנרת‬ ‫ירדן אפיק קדום‬ ‫שדה חקלאי‬ ‫תיכון‬ ‫בית ירח‬ ‫ימייה‬ ‫חוף ירדן‬ ‫כנרת‬ ‫אפיק הירדן‬ ‫מזרח‬ ‫נקודת עניין‬ ‫גישה מלאה‬ ‫גישה חלקית‬ ‫מערב‬ ‫שטח מגודר‬ ‫שטח פתוח עם גישה‬ ‫חלקית‬ ‫מצוק‬ ‫איור ד‪ :1.‬הצעה סכמתית לחיבור בין חלקי האתר‬ ‫‪168‬‬ ‫נדרש‪ :‬חיבור‬ ‫מזרח מערב‬ ‫שביל כנרת‬ ‫שביל ישראל‬ ‫כנרת‬ ‫אפיק הירדן‬ ‫כביש‬ ‫ירדן אפיק קדום‬ ‫שביל ישראל‬ ‫בית מלון‬ ‫אוהלו‬