‫דוח שנתי ‪2012‬‬ ‫הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי‪ ,‬הדרוזי והצ’רקסי‬ ‫‪ 1‬דו”ח שנתי ‪2012‬‬ ‫פתח דבר‬ ‫“כשיש שוויון הזדמנויות‪ ,‬כל אחד יכול לטפס למעלה‪ .‬אנחנו מחויבים לזה‪ .‬מחויבים‬ ‫למסר הכלכלי ולמסר החברתי גם יחד‪ .‬ויש לכך גם מסר מדיני”‬ ‫ראש הממשלה בנימין נתניהו‪ ,‬ועידת ראש הממשלה “שותפות וצמיחה”‪ ,‬מרץ ‪2012‬‬ ‫ממשלת ישראל מחויבת לשילוב אוכלוסיית המיעוטים בכלכלה הלאומית‪ ,‬ולהענקת שוויון הזדמנויות‬ ‫אזרחי‪ ,‬כלכלי וחברתי‪.‬‬ ‫בהתאם לכך‪ ,‬הממשלה הובילה תוכניות רב‪-‬שנתיות לפיתוח כלכלי של יישובי המיעוטים בהיקף כולל‬ ‫של כחמישה מיליארד שקל‪ .‬השקעות אלה מתוקצבות ומטופלות במסגרת הארגונית של משרד ראש‬ ‫הממשלה‪ ,‬הרואה בשילוב אוכלוסיית המיעוטים בכלכלת ישראל חשיבות אסטרטגית עליונה‪.‬‬ ‫מחויבות זו באה לידי ביטוי‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בהקמתה של הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי‪ ,‬הדרוזי‬ ‫והצ’רקסי (החלטת ממשלה ‪.)2007 ,1204‬‬ ‫הרשות מהווה גוף מקצועי‪ ,‬המתמחה ביצירת כלים פיננסיים לעידוד יזמות והשקעות; בפיתוח כלכלי‬ ‫של רשויות מקומיות; ובהענקת מענה חדשני לשילובם ההולם של מיעוטים בשוק העבודה ובמוסדות‬ ‫להשכלה גבוהה‪.‬‬ ‫מיום הקמתה מהווה הרשות אבן יסוד ביצירת יחסי אמון ושיתוף פעולה בין הממשלה לאוכלוסיית המיעוטים‬ ‫בישראל‪ .‬יחסי אמון אלה מאפשרים את קידומן של רפורמות כבדות משקל לשינוי פני המציאות בחברה‬ ‫הישראלית כולה‪.‬‬ ‫פעילותה של הרשות לפיתוח כלכלי בשנים האחרונות הינה ביטוי להליך מכונן ומוצלח של הכרה והירתמות‬ ‫ממלכתית ראשונה מסוגה‪ ,‬במטרה להשיג שוויון אמיתי לכלל אזרחי המדינה‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ 3‬דו”ח שנתי ‪2012‬‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫‪5‬‬ ‫דבר ההנהלה‬ ‫‪6‬‬ ‫תחומי הפעילות‬ ‫‪7‬‬ ‫מבוא‬ ‫‪8‬‬ ‫שדרוג ההון האנושי ושילוב בשוק העבודה‬ ‫‪ 20‬העצמה כלכלית של רשויות מקומיות‬ ‫‪ 34‬שדרוג ופיתוח המגזר העסקי‬ ‫‪ 42‬תכנון ופיתוח אסטרטגי של הרשות לפיתוח כלכלי‬ ‫‪ 44‬ועידת ראש הממשלה‬ ‫‪ 48‬מבט לעתיד‬ ‫‪ 54‬שותפים‬ ‫דבר ההנהלה‬ ‫מנכ"ל משרד ראש הממשלה‬ ‫עו"ד הראל לוקר‬ ‫ממשלת ישראל רואה בצמיחתה הכלכלית של אוכלוסיית המיעוטים גורם משמעותי‬ ‫ומכונן בהפיכתה של כלכלת ישראל לאחת המובילות בעולם‪.‬‬ ‫על מנת להשיג יעד זה‪ ,‬מובילה הממשלה מספר תוכניות לשילובה של אוכלוסיית המיעוטים‬ ‫בחברה ובכלכלת מדינת ישראל‪ .‬אחת הבולטות שבהן היא פעילותה של הרשות לפיתוח‬ ‫כלכלי של המגזר הערבי‪ ,‬הדרוזי והצ’רקסי במשרד ראש הממשלה‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2012‬הובילה הרשות תוכניות ופרויקטים רבים‪ ,‬בהם רשמה הישגים משמעותיים‪.‬‬ ‫בין הישגיה הבולטים של הרשות‪ :‬תכנון ושיווק יחידות דיור‪ ,‬פיתוח שטחים להקמת פארקים‬ ‫תעשייתיים‪ ,‬עידוד השקעות של חברות גדולות‪ ,‬יצירת אלפי מקומות עבודה‪ ,‬הרחבת‬ ‫מקומות עבודה‪ ,‬הרחבת פעילותם של מאות עסקים קטנים‪ ,‬הגברת נגישות של עסקים‬ ‫להון ולשווקים חדשים‪ ,‬פיתוח יוזמות עסקיות של נשים‪ ,‬הנגשת תחבורה ציבורית והגברת‬ ‫הביטחון האישי‪ .‬הישגים אלה הם חלק מתהליכים מורכבים וארוכי טווח‪ ,‬שבאמצעותם‬ ‫חותרת הרשות ביסודיות למימוש כל יעדיה‪ ,‬כפי שנקבעו בהחלטת הממשלה‪.‬‬ ‫בטוחני‪ ,‬כי פעילות הממשלה בכלל ופעילות הרשות לפיתוח כלכלי בפרט‪ ,‬ימשיכו לחתור‬ ‫למיצוי הפוטנציאל הכלכלי הטמון בשילובה של אוכלוסיית המיעוטים בחברה הישראלית‬ ‫גם בשנים הקרובות‪.‬‬ ‫ראש הממשלה ואנוכי מעוניינים להודות לצוות הרשות ולעומד בראשה על עשייתם‬ ‫המבורכת והחשובה‪.‬‬ ‫בכבוד רב‪,‬‬ ‫הראל לוקר‬ ‫מנהל הרשות לפיתוח כלכלי‬ ‫מר איימן סייף‬ ‫שנת ‪ 2012‬הייתה שנה רבת הישגים בפעילותה של הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר‬ ‫הערבי‪ ,‬הדרוזי והצ’רקסי‪ .‬בשנה החולפת הובילה הרשות שלוש תוכניות רב‪-‬שנתיות‪,‬‬ ‫שעליהן החליטה הממשלה‪“ :‬תוכנית החומש”‪“ ,‬תוכנית התעסוקה” ו”תוכנית המגורים”‪,‬‬ ‫בהיקף תקציבי כולל של ‪ 1.8‬מיליארד שקל; קידמה תוכניות ופרויקטים כלכליים שהגדילו‬ ‫באופן ניכר את השטחים הזמינים לתעשייה‪ ,‬למסחר ולמגורים; סייעה בפתיחת שווקים‬ ‫חדשים ובהטמעת תרבות עסקית חדשה; הגדילה את היצע העבודה ואת מקורות המימון‬ ‫העומדים לרשות אוכלוסיית המיעוטים; הביאה להגברת הנגישות התחבורתית; הפעילה‬ ‫תוכניות לקידום ולשדרוג ההון האנושי ויזמה תהליכי תכנון מדיניות ארוכי טווח לקידומה‬ ‫הכלכלי‪-‬חברתי של אוכלוסיית המיעוטים בישראל‪.‬‬ ‫פעילותה של הרשות זוכה לתמיכתו של ראש הממשלה ומנכ”ל משרדו‪ ,‬ומהווה גורם מרכזי‬ ‫ביישומם היעיל של כלל הפרויקטים והתוכניות שעליהם היא אמונה‪.‬‬ ‫ברצוני להודות מקרב לב לראש הממשלה‪ ,‬מר בנימין נתניהו‪ ,‬ולמנכ”ל משרד ראש הממשלה‪,‬‬ ‫עו”ד הראל לוקר‪ ,‬על תמיכתם היומיומית; למשרדי הממשלה השונים על שיתוף הפעולה‬ ‫ההדוק; למגזר העסקי‪ ,‬לרשויות המקומיות ולארגוני החברה האזרחית‪ ,‬אשר מממשים יחד‬ ‫עמנו את חזון הרשות; ולבסוף ‪ -‬תודה מקרב לב לכל צוות עובדי הרשות‪ ,‬אשר פעילותם‪,‬‬ ‫מחויבותם ומסירותם מאפשרים לנו להציג מדי שנה דוח זה בגאווה‪.‬‬ ‫בכבוד רב‪,‬‬ ‫איימן סייף‬ ‫‪4‬‬ ‫‪ 5‬דו”ח שנתי ‪2012‬‬ ‫מבוא‬ ‫תחומי הפעילות‬ ‫בשנת ‪ 2012‬הובילה הרשות לפיתוח כלכלי פרויקטים‪ ,‬תוכניות ותהליכים רבים‪.‬‬ ‫להלן תקציר ההישגים העיקריים בשנה זו‪:‬‬ ‫העצמה כלכלית‬ ‫של רשויות מקומיות‬ ‫שדרוג ופיתוח‬ ‫המגזר העסקי‬ ‫التمكني االقتصادي‬ ‫للسلطات املحلية العربية‬ ‫ترقية وتطوير القطاع‬ ‫التجاري‬ ‫שדרוג ההון האנושי‬ ‫ושילוב בשוק העבודה‬ ‫תכנון ופיתוח אסטרטגי‬ ‫של הרשות‬ ‫تنمية املوارد البرشية ودَمجها‬ ‫يف سوق العمل‬ ‫تخطيط وتطوير اسرتاتيجي لسلطة‬ ‫التطوير االقتصادي‪.‬‬ ‫בתחום הממשלתי הובילה הרשות שתי תוכניות‪-‬רב שנתיות העוסקות בתחום הפיתוח הכלכלי של יישובי‬ ‫המיעוטים‪ ,‬בהשקעה כוללת של כמעט ‪ 1‬מיליארד ‪:₪‬‬ ‫“תוכנית החומש” (החלטה מס’ ‪ )1539‬ו”תוכנית המגורים” (החלטה מס’ ‪.)4432‬‬ ‫תוכניות אלו הנן באחריות הרשות‪ ,‬ונמצאות בשלבי יישום מתקדמים‪.‬‬ ‫בתחום הכלכלי‪-‬עסקי הובילה הרשות פרויקטים משמעותיים להגדלת מקורות המימון‪ ,‬וביניהם‪ 7 :‬השקעות‬ ‫במיזמים מתחומים שונים בסך של כ‪ 30-‬מיליון שקל‪ ,‬באמצעות קרן ההשקעות אל באוודר‪ .‬נוסף לכך‪ ,‬בשנת‬ ‫‪ 2012‬נרשם גידול של ‪ ,27%‬שהם כ‪ 18-‬מיליון שקל‪ ,‬בהלוואות שהעניקה קרן ההלוואות לעסקים קטנים בבעלות‬ ‫מיעוטים‪.‬‬ ‫פעילות הרשות הובילה להנגשת העסקים לשווקים חדשים‪ ,‬באמצעות תוכנית תבל בשיתוף מכון הייצוא‪,‬‬ ‫והקרן לעידוד השיווק לחו”ל‪ ,‬באמצעות הסוכנות לניהול עסקים‪ .‬פעילות זו הביאה לגידול של כ‪ 40%-‬במספר‬ ‫היצואנים וליותר מ‪ 30%-‬בסכומי הייצוא מקרב אוכלוסיית המיעוטים‪.‬‬ ‫בתחום החברתי‪-‬תעסוקתי הובילה הרשות את “תוכנית התעסוקה” (החלטה מס’ ‪ )4193‬וכן שני קמפיינים‬ ‫ייחודיים‪ :‬הראשון ‪ -‬לעידוד העסקת אקדמאיים מאוכלוסיית המיעוטים במגזר העסקי הישראלי; והשני ‪ -‬לשילוב‬ ‫עובדים במוסדות שירות המדינה‪.‬‬ ‫קמפיינים אלה העלו את המודעות לחשיבות העסקתם של מיעוטים‪ ,‬וזכו להתעניינות ולתהודה רבה‪.‬‬ ‫נוסף לכך‪ ,‬במהלך שנת ‪ 2012‬נפתחו שלושה מרכזי הכוון תעסוקתי אזוריים ‪ -‬בסח’נין‪ ,‬טמרה ואום אל פחם‪,‬‬ ‫ובוצעו ‪ 1,201‬השמות בכלל ארבעת המרכזים שהקימה הרשות‪.‬‬ ‫בתחום המגורים והנדל”ן הרשות המשיכה בהובלת רפורמה נרחבת‪ ,‬ובראשה‪ :‬לראשונה במגזר ערבי ‪ -‬הקמת‬ ‫שכונת מגורים מודרנית בעיר סח’נין‪.‬‬ ‫לאחר התמודדות עם אתגרים בשיווק הפרויקט בתחילת הדרך‪ ,‬חלה פריצת דרך משמעותית ובשנה החולפת‬ ‫שווקו בהצלחה ‪ 150‬יחידות דיור‪ .‬נוסף לכך‪ ,‬הרשות ממשיכה לפעול להגדלת מלאי הקרקעות הזמינות למגורים‪,‬‬ ‫על ידי קידום תכנון של אלפי יחידות דיור על קרקעות פרטיות וקרקעות מדינה‪.‬‬ ‫בתחום התחבורה פעילותה של הרשות‪ ,‬באמצעות משרד התחבורה‪ ,‬הביאה לשינוי משמעותי בהרגלי הנסיעה‬ ‫של אוכלוסיית המיעוטים בתוך היישובים‪ ,‬ומהיישובים לערים מרכזיות‪ .‬בין היתר שודרגו קווים‪ ,‬הוגדלו תדירויות‬ ‫ובחלק מהקווים הוזלו המחירים‪ .‬הרשות אף הובילה קמפיין בשיתוף משרד התחבורה ולפ”מ לעידוד השימוש‬ ‫בתחבורה ציבורית לאוכלוסיות יעד כגון ‪ -‬תלמידים וסטודנטים‪ ,‬עובדים ועוד‪ .‬כתוצאה מכל אלה גדל היקף‬ ‫הנוסעים השבועי בתחבורה הציבורית ביישובי המיעוטים בכ‪ 350%-‬אחוז ועומד על כ‪ 118,000-‬אלף נוסעים בשבוע‪.‬‬ ‫בתחום התעשייה במסגרת החלטת ממשלה ‪( 4193‬ועדת טרכטנברג) המתייחסת לביקוש לעובדים‪ ,‬השלימו‬ ‫הרשות לפיתוח כלכלי‪ ,‬משרד התמ”ת ומשרד האוצר את הקצאת התקציב‪ ,‬בסך ‪ 150‬מיליון שקל‪ ,‬ליישום תוכנית‬ ‫להגדלת שטחי התעסוקה הזמינים ביישובי מיעוטים‪ .‬חלקו הארי של התקציב ‪ -‬כ‪ 120-‬מיליון שקל ‪ -‬הוקצה‬ ‫לפיתוח ולשדרוג אזורי תעשייה‪ .‬כ‪ 30-‬מיליון שקל הוקצו לקידום תכנון שטחי תעשייה חדשים‪.‬‬ ‫בתחום הפיתוח האסטרטגי החלה הרשות בתהליך מקיף‪ ,‬שבמרכזו תוכנית אסטרטגית לחיזוקה ולשילובה של‬ ‫אוכלוסיית המיעוטים בכלכלה הלאומית בטווח הבינוני (‪ 5‬שנים) והארוך (‪ 10‬שנים)‪ .‬הרשות רואה בתהליך נדבך‬ ‫מרכזי בהאצת הצמיחה הכלכלית‪-‬חברתית של מדינת ישראל‪ ,‬ובעיצוב דמותה בעשור הקרוב‪.‬‬ ‫מבוא זה כולל תקציר של חלק מפעילויותיה ומהישגיה של הרשות לפיתוח כלכלי במהלך שנת ‪ .2012‬פעילותה‬ ‫המלאה של הרשות מפורטת באופן נרחב בדו”ח שלפניכם‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪ 7‬דו”ח שנתי ‪2012‬‬ ‫שדרוג ההון האנושי‬ ‫ושילוב בשוק העבודה‬ ‫יעדים ממשלתיים לשילוב אוכלוסיית המיעוטים בשוק העבודה‬ ‫על פי החלטת ממשלה מס’ ‪( 1994‬מיום ‪)15.7.2010‬‬ ‫‪78%‬‬ ‫‪65%‬‬ ‫‪41% 42%‬‬ ‫נשים בגילאי ‪20-24‬‬ ‫נשים בגילאי ‪25-64‬‬ ‫גברים בגילאי ‪20-24‬‬ ‫גברים בגילאי ‪25-64‬‬ ‫שיעור תעסוקה בשנת ‪2020‬‬ ‫בתחילת השנה אישרה הממשלה תוכנית לעידוד תעסוקה באוכלוסיית המיעוטים‪ ,‬בדגש על נשים‪,‬‬ ‫בהיקף תקציבי של ‪ 730‬מיליון שקל‪ .‬התוכנית גובשה על ידי הרשות לפיתוח כלכלי בשיתוף משרדי האוצר‬ ‫והתמ”ת והתבססה על המלצות ועדת טרכטנברג לשינוי חברתי‪-‬כלכלי‪ .‬זוהי תוכנית הוליסטית‪ ,‬אשר‬ ‫מערבת מספר משרדים ממשלתיים ומנוהלת על ידי הרשות לפיתוח כלכלי ומשרד התמ”ת‪.‬‬ ‫מטרתה של התוכנית היא לסייע ביישום החלטת ממשלה מספר ‪ ,1994‬מיום ה‪ ,15.7.2010-‬הקובעת את‬ ‫יעדי התעסוקה הממשלתיים בהתייחס לגברים ולנשים מאוכלוסיית המיעוטים (ראו בגרף למעלה)‪.‬‬ ‫התוכנית מטפלת הן בצד ההיצע והן בצד הביקוש‪ ,‬ומעניקה מענה לצרכים שונים של האוכלוסייה‬ ‫בנושאים הבאים‪:‬‬ ‫ •הפעלה של תוכנית להשכלה גבוהה (חיזוק השפה האנגלית‪ ,‬הכנה לפסיכומטרי‪ ,‬ייעוץ והכוון אקדמי)‬ ‫על ידי מרכזי הכוון‪.‬‬ ‫ •הרחבת תוכנית “אשת חיל” המספקת ליווי‪ ,‬העצמה והכוון תעסוקתי לנשים שאינן משתתפות בשוק‬ ‫העבודה‪.‬‬ ‫ •סבסוד מעונות יום לנשים העובדות במשרה חלקית‪.‬‬ ‫ •לימודי סיעוד לנשים בדרום הארץ (מימון לימודים ומלגות קיום)‪.‬‬ ‫ •מתן השכלת יסוד לנשים שאינן בעלות תעודת בגרות‪ ,‬תוך כדי ליווי שוטף והכוון תעסוקתי עם תום‬ ‫הלימודים‪.‬‬ ‫ •הגדלת מספר התלמידות במערכות החינוך הטכנולוגי של משרדי התמ”ת והחינוך‪.‬‬ ‫ •תוכנית ללימודי שפה‪ ,‬כבסיס לתעסוקה למתנדבי השירות האזרחי‪-‬לאומי‪.‬‬ ‫ •תוכנית לעידוד הביקוש לעובדים מאוכלוסיית המיעוטים‪ ,‬הכוללת פיתוח ושדרוג של אזורי תעשייה‪.‬‬ ‫ •תוכניות לעידוד ולפיתוח יזמות והסעות למקומות העבודה‪.‬‬ ‫כ‪ 93%-‬מתקציב התוכנית לעידוד התעסוקה לשנים ‪ 2012‬ו‪ 2013-‬כבר הועברו למשרדים הממשלתיים‬ ‫להמשך ביצוע‪.‬‬ ‫הרשות רואה בשילובה של אוכלוסיית המיעוטים בשוק העבודה יעד מרכזי‪ ,‬ופועלת להשגתו במספר‬ ‫תוכניות ופרויקטים‪ ,‬המלווים את משתתפיהם מגיל צעיר ועד לשילובם בשוק העבודה‪ .‬בעמודים הבאים‬ ‫יפורטו המרכזיים שבהם‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪730‬‬ ‫מיליון שקל‬ ‫לעידוד תעסוקה‪,‬‬ ‫בדגש על נשים‬ ‫‪ 730‬مليون شيقل لدعم موضوع التشغيل‪،‬‬ ‫خاصة يف صفوف النساء‪.‬‬ ‫‪ 9‬דו”ח שנתי ‪2012‬‬ ‫הנגשה להשכלה גבוהה‬ ‫חינוך לקריירה‬ ‫במסגרת תוכנית החומש הנוכחית של המועצה להשכלה גבוהה‪ ,‬תקצבה המועצה בשנת הלימודים‬ ‫תשע”ג ‪ 305‬מיליון שקל ייעודיים לטובת הנגשת השכלה גבוהה לאוכלוסיית המיעוטים‪ .‬הרשות לפיתוח‬ ‫כלכלי הנה שותפה מרכזית בתהליך גיבוש ההמלצות ובבניית תוכנית זו‪.‬‬ ‫מטרת התוכנית הנה להעלות את איכות וכמות הסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה‪ ,‬בדגש על לימודים‬ ‫במקצועות נדרשים‪.‬‬ ‫הבנת מערך הכוחות המשפיעים על מידת הנגישות והמיצוי של ההשכלה הגבוהה בקרב אוכלוסייה זו‪,‬‬ ‫מלמדת כי נדרש מענה מקיף והוליסטי על מנת שהתמיכה תהיה אפקטיבית והתמורה משמעותית‪.‬‬ ‫התוכנית כוללת‪:‬‬ ‫ •הנגשת מידע לשילוב במערכת ההשכלה הגבוהה למועמדים דוברי ערבית‪.‬‬ ‫ •חיזוק תלמידים לקראת האוניברסיטה‪ ,‬בדגש על מכינות קדם אקדמיות‪.‬‬ ‫ •תוכניות ליווי וחניכה‪ ,‬במטרה למנוע נשירה במהלך הלימודים‪.‬‬ ‫ •הכוון תעסוקתי והכנה לעולם העבודה בסיום הלימודים‪.‬‬ ‫ •תוכנית מצטיינים לתלמידי ‪ MA‬מחקרי ולדוקטורנטים מצטיינים‪.‬‬ ‫ •תוכנית לגיוון המקצועות הנלמדים ולהשתלבות בתחומים מקדמי תעסוקה‪.‬‬ ‫תוכנית הכוון קריירה הינה יוזמה משותפת של עמותת “קו משווה”‪ ,‬משרד החינוך והרשות לפיתוח כלכלי‪,‬‬ ‫אשר מסייעת לתלמידי ‪ 50‬תיכונים לראות בשוק התעסוקה אפיק קריירה אטרקטיבי ומאתגר‪.‬‬ ‫התוכנית החלה לפעול בעקבות זיהוי של מחסור במידע אודות עולם האקדמיה ושוק התעסוקה בקרב‬ ‫תלמידי תיכון בחברה הערבית‪.‬‬ ‫התוכנית מבוססת על סדרת מפגשים עם תלמידי תיכון שמטרתם‪:‬‬ ‫ •הקניית מיומנויות לבחירת מקצוע לימודי מתאים באקדמיה‪ ,‬והבנת מושגי היצע וביקוש בשוק התעסוקה‪.‬‬ ‫ •הענקת ידע וכלים שיסייעו להם בבניית קריירה‪.‬‬ ‫ •חיבור החברה הערבית לשוק העסקי‪.‬‬ ‫בעקבות פעילות הרשות‪ ,‬הוכפל מספר בתי הספר אשר זוכים לסיוע הממשלתי בתוכנית “הכוון קריירה” ‪-‬‬ ‫מ‪ 25-‬ל‪.50-‬‬ ‫תוכנית המצטיינות‬ ‫הרשות לפיתוח כלכלי יזמה תוכנית רב‪-‬שנתית לשילוב נשים מאוכלוסיית המיעוטים המצטיינות בלימודיהן‪,‬‬ ‫במוסדות להשכלה גבוהה ובמקצועות מבוקשים‪.‬‬ ‫בתוכנית‪ ,‬המתוקצבת ב‪ 4-‬מיליון שקלים‪ ,‬משתתפות ‪ 500‬נשים מכל רחבי הארץ‪ .‬התוכנית פועלת באמצעות‬ ‫מכללת סח’נין‪ ,‬לפי אשכולות בפריסה גיאוגרפית ‪ -‬מהכפר מג’דל‪-‬שמס בצפון ועד לרהט בדרום‪.‬‬ ‫התוכנית כוללת‪:‬‬ ‫ •תגבור והכנת הנשים למבחני הקבלה במוסדות להשכלה גבוהה‪.‬‬ ‫ •הכוון וסיוע בבחירת מקצועות לימוד נדרשים בשוק העבודה בישראל‪.‬‬ ‫ •ליווי שוטף במהלך הלימודים והכוון תעסוקתי לאחריהם‪.‬‬ ‫‪305‬‬ ‫מיליון שקל‬ ‫להשכלה גבוהה‬ ‫‪ 305‬مليون شيقل لدعم موضوع التعليم العايل‪.‬‬ ‫הוכפל מספר בתי הספר‬ ‫אשר זוכים לסיוע ממשלתי‬ ‫تضاعف عدد املدارس التي تتلقى الدعم الحكومي‬ ‫‪ 4‬מיליון שקלים לשילוב ‪ 500‬נשים‬ ‫מצטיינות במוסדות להשכלה גבוהה‬ ‫ובמקצועות מבוקשים‬ ‫‪ 4‬ماليني شيقل لدمج ‪ 500‬طالبة عربية‬ ‫ُمتفوقة يف مؤسسات التعليم العايل ومن ثم يف‬ ‫وظائف مطلوبة‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪ 11‬דו”ח שנתי ‪2012‬‬ ‫שילוב אקדמאים בשוק העבודה‬ ‫במהלך חודש יולי יזמה הרשות לפיתוח כלכלי קמפיין פרסומי נרחב‪ ,‬במטרה לעודד העסקת אקדמאים‬ ‫מאוכלוסיית המיעוטים במשק הישראלי באמצעות הצגת התמריצים וההטבות שמעניקה המדינה‬ ‫למעסיקים‪.‬‬ ‫הקמפיין‪ ,‬אותו ערכה לשכת הפרסום הממשלתית‪ ,‬כלל תשדירי טלוויזיה ורדיו‪ ,‬באנרים באינטרנט ומודעות‬ ‫בעיתונות וזכה להיענות גדולה מהמגזר העסקי‪ .‬בסיומו‪ ,‬התקבלו כ‪ 600-‬פניות ממעסיקים שהביעו עניין‬ ‫בהעסקת אקדמאים ובתמריצים שמעניקה המדינה‪ .‬בין מעסיקים אלה ניתן למצוא גופים פיננסיים‬ ‫ועסקיים מובילים‪ ,‬חברות היי‪-‬טק‪ ,‬משרדי עו”ד‪ ,‬משרדי ראיית חשבון‪ ,‬אדריכלים ועוד‪.‬‬ ‫לקמפיין קדמה עבודת מחקר שבחנה את שילובם של אקדמאים בשוק העבודה‪.‬‬ ‫בין הממצאים שעלו‪:‬‬ ‫ •שיעור האקדמאים המועסקים מאוכלוסיית המיעוטים הוא ‪ 81%‬בהשוואה ל‪ 90%-‬באוכלוסייה היהודית‪.‬‬ ‫ • רבים מהאקדמאים מאוכלוסיית המיעוטים אינם מועסקים במקצוע אותו למדו‪ .‬למשל‪ :‬רק ‪ 1.3%‬מאלה‬ ‫שלמדו את מקצועות ההיי‪-‬טק מועסקים בענף‪.‬‬ ‫ •סקר שבוצע בקרב המעסיקים מצא כי החסם העיקרי להעסקת עובדים לא יהודים הוא דעות קדומות‬ ‫ואפליה מצד המעסיקים‪ .‬לעומת זאת‪ 94% ,‬מאלה שמעסיקים או העסיקו מיעוטים מעוניינים לקלוט‬ ‫עובדים לא יהודים נוספים‪.‬‬ ‫ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בהתייחס לקמפיין‪ ,‬כי שילוב טוב יותר של מיעוטים בשוק העבודה‬ ‫הוא אינטרס לאומי של המדינה‪“ :‬עלינו ליצור תנאים שיאפשרו השתלבות מלאה של אקדמאים מהמגזר‬ ‫הערבי בשוק העבודה”‪.‬‬ ‫כ‪ 600-‬פניות‬ ‫ממעסיקים בעקבות‬ ‫קמפיין להעסקת‬ ‫אקדמאים‬ ‫‪ 600‬ت َوجه من اصحاب مصالح و ُمشغلني يف أعقاب حملة‬ ‫إعالمية لتشجيع تشغيل االكادمييني العرب‪.‬‬ ‫חבל שתוותר על העובד הנכון‪,‬‬ ‫מהסיבות הלא נכונות‬ ‫ממשלת ישראל מעודדת‬ ‫העסקת מיעוטים‬ ‫מעסיק יקר‪ ,‬מחפש עובדים מקצועיים? שווה לך להעסיק אקדמאים מהמגזר הערבי‪ ,‬הדרוזי והצ'רקסי‬ ‫מסלול סיוע‬ ‫לקליטת עובדים‬ ‫בממוצע ‪ 25%‬מעלויות שכר‬ ‫‪12‬‬ ‫מסלול סיוע לקליטת‬ ‫עובדים ‪ -‬שכר גבוה‬ ‫למידע על התמריצים‪pmo.gov.il :‬‬ ‫עד ‪ 40%‬מעלויות השכר‬ ‫מסלול הכשרה‬ ‫תוך כדי עבודה (‪)OJT‬‬ ‫השתתפות בגובה אלפי שקלים‬ ‫בחודש בהכשרה וחניכה‬ ‫מוגש מטעם‪:‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫הרשות לפיתוח כלכלי‬ ‫במגזר הערבי‪ ,‬הדרוזי והצ'רקסי‬ ‫שילוב בשירות המדינה‬ ‫קו המשווה‬ ‫הרשות לפיתוח כלכלי בשיתוף עמותת “קו‪-‬משווה” ממשיכים לפעול במיזם משותף לשילוב אקדמאים‬ ‫מאוכלוסיית המיעוטים בשוק העבודה‪ ,‬וליצירת שוויון הזדמנויות בתעסוקה‪.‬‬ ‫המיזם פועל ליצירת סביבת עסקים פתוחה ושוויונית להעסקתם ולשילובם של אקדמאים בעסקים‬ ‫ובחברות פרטיות וציבוריות‪ ,‬בתפקידים ההולמים את כישוריהם המקצועיים‪.‬‬ ‫כמות השמות‬ ‫של אקדמאים מאוכלוסיית המיעוטים‬ ‫‪211‬‬ ‫‪124‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪78‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫התוכנית כללה שני פרמטרים מרכזיים‪ :‬סקר כלכלי וקמפיין שיווקי‬ ‫ •סקר כלכלי‪ :‬לצורך בניית הקמפיין השיווקי‪ ,‬הזמינה הרשות לפיתוח כלכלי סקר ראשון מסוגו‪ ,‬באמצעות‬ ‫לשכת הפרסום הממשלתית‪ ,‬הבוחן את עמדות הציבור הערבי ביחס לתעסוקה בשירות המדינה‪ .‬על‬ ‫פי הסקר‪ 73% ,‬מהציבור הערבי תופס את העבודה בשירות המדינה כאפיק תעסוקתי חשוב‪ .‬אולם‬ ‫בשל מחסור בשיווק ובהסברה למשרות‪ ,‬רק מיעוט ניגש למכרזים‪.‬‬ ‫ •קמפיין תקשורתי‪ :‬בעקבות הסקר השיקה הרשות לפיתוח כלכלי קמפיין תקשורתי ציבורי המופנה‬ ‫לאוכלוסיית המיעוטים‪ .‬הקמפיין קורא לאקדמאים ולמחפשי עבודה לראות בשירות המדינה אפיק‬ ‫תעסוקתי משמעותי ולהגיש מועמדויות למשרות ולמכרזים‪ ,‬המתפרסמים על ידי משרדי הממשלה‬ ‫ונציבות שירות המדינה‪.‬‬ ‫ •הקמפיין כלל‪ :‬פרסום ברדיו‪ ,‬בעיתונות ובאתרי אינטרנט מובילים ‪ -‬וכן אתר ייעודי בשפה הערבית‪,‬‬ ‫בשם “עמלקום” (‪ .)amalcom.org.il‬האתר כולל מידע על תהליך הרישום והקבלה למשרות המדינה‪,‬‬ ‫סיוע והדרכה בנוגע לבחינות הקבלה ולכתיבת קורות חיים‪ ,‬וכן מפרט תפקידים מעניינים במשרדי‬ ‫הממשלה השונים‪.‬‬ ‫אתר עמלקום זכה‪ ,‬תוך זמן קצר‪ ,‬לחשיפה ולהתעניינות רבות מאוד ‪ -‬ולעשרות אלפי כניסות‪.‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫להלן פירוט הפעילות שנעשו במהלך השנה‪:‬‬ ‫ •‪ 211‬השמות לאקדמאים וסטודנטים במשק הישראלי‪.‬‬ ‫ •‪ 550‬משרות חדשות נפתחו‪.‬‬ ‫ •‪ 91‬עסקים נפתחו‪.‬‬ ‫ •‪ 2,185‬קורות חיים נשלחו למעסיקים‪.‬‬ ‫ •‪ 5,000‬פניות בוצעו למועמדים‪.‬‬ ‫ •‪ 178‬מועמדים נשלחו לראיונות ולמבחני מיון‪.‬‬ ‫ •‪ 125‬הכנות פרטניות לראיונות עבור מועמדים‪.‬‬ ‫במסגרת המיזם הושמו עד כה ‪ 645‬אקדמאיים‪.‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫סה”כ‬ ‫‪578‬‬ ‫‪457‬‬ ‫‪635‬‬ ‫‪708‬‬ ‫‪2378‬‬ ‫‪4955‬‬ ‫‪4908‬‬ ‫‪5725‬‬ ‫‪5542‬‬ ‫‪11.66%‬‬ ‫‪9.31%‬‬ ‫‪11.09%‬‬ ‫‪12.78%‬‬ ‫‪6.67%‬‬ ‫‪6.97%‬‬ ‫‪7.52%‬‬ ‫‪7.78%‬‬ ‫ממשלת ישראל קבעה יעד לפיו עד סוף שנת ‪ 2012‬יעמוד שיעור עובדי המדינה מאוכלוסיית המיעוטים‬ ‫על ‪ .10%‬עם זאת‪ ,‬נכון לשנה זו‪ ,‬שיעור זה עמד על ‪ 7.8%‬בלבד‪.‬‬ ‫לאור זאת‪ ,‬קידמה הרשות לפיתוח כלכלי‪ ,‬בשיתוף נציבות שירות המדינה והוועדה להסרת חסמים במשרד‬ ‫המשפטים‪ ,‬תוכנית שיווק והסברה לעידוד קליטת עובדים מאוכלוסיית המיעוטים‪.‬‬ ‫‪161‬‬ ‫‪71‬‬ ‫שנה‬ ‫סה”כ המיעוטים‬ ‫שנקלטו במגזר‬ ‫הציבורי‬ ‫סה”כ עובדים‬ ‫שנקלטו במגזר‬ ‫הציבורי‬ ‫שיעור המיעוטים‬ ‫מכלל עובדי המגזר‬ ‫הציבורי‬ ‫שיעור המיעוטים‬ ‫מכלל עובדי המגזר‬ ‫הציבורי‬ ‫עלייה של ‪31%‬‬ ‫בהשמת אקדמאים‬ ‫إرتفاع بنسبة ‪ %31‬يف تشغيل االكادمييني‪.‬‬ ‫‪73%‬‬ ‫מהציבור הערבי‬ ‫תופס את העבודה‬ ‫בשירות המדינה כאפיק‬ ‫תעסוקתי חשוב‬ ‫‪ 73%‬من الجمهور العريب يتعامل بإيجاب مع مسألة‬ ‫العمل يف سلك الدولة‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪ 15‬דו”ח שנתי ‪2012‬‬ ‫מרכזי הכוון תעסוקתיים לכוח עבודה לא מיומן‬ ‫מסלול תעסוקה‬ ‫‪1094‬‬ ‫במהלך שנת ‪ 2012‬הקימה הרשות לפיתוח כלכלי‪ ,‬בשיתוף ג’וינט ישראל ומשרד התמ”ת‪ ,‬שלושה מרכזי‬ ‫הכוון תעסוקתיים לשילוב אוכלוסיית המיעוטים בשוק העבודה‪.‬‬ ‫מרכזי ההכוון‪ ,‬שהוקמו בסח’נין‪ ,‬טמרה ואום אל‪-‬פחם‪ ,‬מיועדים גם ליישובי הסביבה‪ ,‬ומשרתים כ‪ 230-‬אלף‬ ‫אזרחים‪ .‬במהלך השנה בוצעו בארבעת מרכזי ההכוון שהקימה הרשות (כולל המרכז בטירה‪ ,‬שהוקם‬ ‫ב‪ )2011-‬כ‪ 1201-‬השמות‪.‬‬ ‫מרכזי ההכוון מציעים מגוון כלים להשמה ולהכוונה וביניהם‪ :‬הקצאת שוברי הכשרה מקצועית‪ ,‬סיוע במימון‬ ‫הסעות עובדים ליישובי התעסוקה‪ ,‬הפעלת יחידת קשרי המעסיקים והפעלת תוכנית הכשרה להשכלה‬ ‫גבוהה‪ .‬התקציב הכולל של הקמת המרכזים עומד על ‪ 62‬מיליון שקל‪.‬‬ ‫‪850‬‬ ‫‪530‬‬ ‫‪440‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪512‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫סה”כ‪ 2,385 :‬תוספת משרות‬ ‫‪283‬‬ ‫מסלול התעסוקה‪ ,‬אשר גובש על ידי משרד התמ”ת‪ ,‬נועד לסייע ולעודד השקעות וקליטת עובדים במשק‪.‬‬ ‫עיקר פעילות המסלול מתמקדת בתמריצים לקליטת עובדים מקרב אוכלוסיות ששיעור השתתפותן‬ ‫בתעסוקה נמוך‪ ,‬לרבות אוכלוסיית המיעוטים‪.‬‬ ‫‪240‬‬ ‫‪173‬‬ ‫סח’נין‬ ‫טמרה‬ ‫אום אל‪-‬פחם‬ ‫בעקבות המלצת הרשות לפיתוח כלכלי‪ ,‬השותפה בצוות המקצועי‪ ,‬עודכנו הקריטריונים למסלול תעסוקה‪.‬‬ ‫נכון להיום‪ ,‬המסלול מקנה מימון של ‪( 25%‬בממוצע) מעלויות השכר ל‪ 30-‬חודשים (בממוצע)‪ ,‬ומותנה‬ ‫בין היתר בהעסקת ‪ 5‬מועסקים חדשים לפחות (משרות מלאות)‪ .‬שינוי זה‪ ,‬בשילוב הנגשת המסלול‬ ‫למעסיקים על ידי הרשות‪ ,‬הביא ליצירת משרות ולהקצאת משאבים רבים יותר לאוכלוסיית המיעוטים‪.‬‬ ‫טירה‬ ‫סה”כ‪ 1,201 :‬השמות‬ ‫‪1,201‬‬ ‫השמות באמצעות‬ ‫מרכזי ההכוון‬ ‫התעסוקתי‬ ‫‪ 1201‬توظيف ناجح من خالل مراكز‬ ‫التوجيه املهني‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫המסלול מקנה‬ ‫מענק של כ‪25%-‬‬ ‫מעלויות השכר‬ ‫למעביד‬ ‫الربنامج يوفر لل ُمشغل منحة تعادل ‪ %25‬من‬ ‫تكاليف اُجرة العامل‪.‬‬ ‫‪ 17‬דו”ח שנתי ‪2012‬‬ ‫השולחן עגול‬ ‫כמות ההשמות שבוצעו באמצעות מגוון הפרויקטים שהובילה הרשות לפיתוח כלכלי מיום הקמתה ועד היום‪:‬‬ ‫‪1201‬‬ ‫‪1094‬‬ ‫‪850‬‬ ‫‪811‬‬ ‫‪708‬‬ ‫‪635‬‬ ‫‪530‬‬ ‫‪578‬‬ ‫‪522‬‬ ‫‪457‬‬ ‫‪440‬‬ ‫‪211‬‬ ‫‪161‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫מרכזי הכוון‬ ‫פעילות קו‬ ‫משווה‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪124‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫קידום הולם‬ ‫במגזר הציבורי‬ ‫‪76‬‬ ‫‪71‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫קרן הלואות‬ ‫ליזמיות חדשות‬ ‫בדיון הוסכם‪:‬‬ ‫ •כי יש צורך בכינון כלכלה אחת שוויונית‪ ,‬עם הזדמנויות תעסוקה שוות‪ ,‬ותל”ג שווה לנפש בכלל המגזרים‬ ‫במדינה‪.‬‬ ‫ •כי הביורוקרטיה מהווה חסם בפני התפתחותה של אוכלוסיה זו בארץ‪ ,‬ויש למצוא דרכים להנגשת‬ ‫הכלים הממשלתיים עבור כלל המגזרים‪.‬‬ ‫ •ליצור ועדות משנה קטנות בהרכב משתתפי השולחן העגול‪ ,‬או נציגים מטעמם‪ ,‬אשר יטפלו בתתי‪-‬‬ ‫הנושאים שבהם יוחלט לעסוק במסגרת השולחן‪.‬‬ ‫ •להכין תוכנית הוליסטית ומקיפה לקידומה של אוכלוסיית המיעוטים במדינת ישראל‪ ,‬בשיתוף כל‬ ‫משרדי הממשלה והרשויות הערביות‪.‬‬ ‫ •לפעול לקידום נושא ההון האנושי וההשכלה הגבוהה‪ .‬הוצע להציב נושא זה כאחד מיעדיו המרכזיים‬ ‫של השולחן‪.‬‬ ‫ •לפעול להגברת האמון ותחושת השותפות והשוויון בין האזרחים הערביים ליהודים במדינה‪.‬‬ ‫ •כי בישיבות הבאות יידון השולחן בסוגיות של תכנון ובנייה‪ ,‬שילוב המגזר העסקי הערבי במשק‪ ,‬מלחמה‬ ‫באלימות ובפשיעה וקידום החינוך וההשכלה הגבוהה של אוכלוסיית המיעוטים בישראל‪.‬‬ ‫מסלול תעסוקה‬ ‫סה”כ‬ ‫‪8,471‬‬ ‫השמות‬ ‫باملُجمل تم بنجاح ‪ 7941‬توظيف‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫במהלך חודש יולי יזמה הרשות לפיתוח כלכלי כינוס שולחן עגול ראשון וייחודי מסוגו‪ ,‬לדיון בנושאים‬ ‫המקדמים את הפיתוח הכלכלי‪-‬חברתי של אוכלוסיית המיעוטים בישראל‪.‬‬ ‫בראש השולחן עומד מנכ”ל משרד ראש הממשלה‪ ,‬ומשתתפים בו נציגי ממשלה בכירים‪ ,‬נציגי השלטון‬ ‫המקומי‪ ,‬המגזר העסקי והחברה האזרחית ‪ -‬ערבים ויהודים‪.‬‬ ‫השולחן נועד לאפשר שיח פתוח ומצע להידברות ולהחלפת מידע בין המגזרים השונים‪ .‬תפקידיו העיקריים‬ ‫הנם לדון במדיניות הממשלה בנושא המיעוטים ובדרכים לייעל מדיניות זו‪ ,‬וכן להעלות סוגיות נוספות‬ ‫לדיון מצד ראשי השלטון המקומי‪ ,‬המגזר השלישי והסקטור העסקי‪.‬‬ ‫מסגרת חדשה‬ ‫לגיבוש תפיסת‬ ‫פיתוח כלכלי‪-‬חברתי‬ ‫של אוכלוסיית‬ ‫המיעוטים בישראל‬ ‫إطار جديد لتجسيد رؤية إقتصادية وإجتامعية‬ ‫للمجتمع العريب يف إرسائيل‪.‬‬ ‫‪ 19‬דו”ח שנתי ‪2012‬‬ ‫העצמה כלכלית של רשויות מקומיות‬ ‫הרשויות המקומיות ביישובי אוכלוסיית המיעוטים סובלות מבסיס מס צר ומהכנסות עצמיות מצומצמות‬ ‫אשר מונעות מהן להגיע לעצמאות כלכלית‪.‬‬ ‫‪ 88%‬מתשלומי הארנונה ברשויות אלה מגיעים ממגורים‪ ,‬ורק ‪ 12%‬מארנונה עסקית‪-‬תעשייתית‪ .‬בשל כך‪,‬‬ ‫הרשויות המקומיות מתקשות לפתח את יישוביהן מבחינה כלכלית‪ ,‬ולספק לתושבים שירותים נאותים‬ ‫שיאפשרו רמת חיים ראויה; בהתאם לכך ‪ -‬הרשויות תלויות בתקציבי משרדי הממשלה‪.‬‬ ‫בעקבות זאת‪ ,‬הרשות לפיתוח כלכלי פועלת במטרה לפתח תשתיות כלכליות ביישובים‪ ,‬לרבות השקעה‬ ‫בתכנון‪ ,‬הקמת שכונות מגורים‪ ,‬הקמה ופיתוח של אזורי תעשייה‪ ,‬תשתיות תחבורתיות ועוד‪.‬‬ ‫הרשות אף החלה בבניית תהליכים אשר יובילו את הרשויות המקומיות לעצמאות כלכלית ברת‪-‬קיימא‪,‬‬ ‫ומסייעת להן במספר דרכים וביניהן‪ :‬הקמת חברות כלכליות ופרויקטים מחוללי שינוי‪.‬‬ ‫יישום תוכנית החומש ‪1539‬‬ ‫במהלך השנה קידמה הרשות לפיתוח כלכלי מספר תוכניות שמטרתן העיקרית היא יצירת מנופים‬ ‫כלכליים והגדלת עצמאותן הכלכלית של רשויות מרכזיות בתחומים הבאים‪ :‬תכנון שיכון ודיור‪ ,‬פיתוח‬ ‫כלכלי תעסוקתי‪ ,‬נגישות תחבורתית‪ ,‬והגברת הביטחון האישי‪.‬‬ ‫הקמת חברות כלכליות‬ ‫אחד הכלים המאפשרים את פיתוחה של רשות מקומית‪ ,‬או תחומים מסוימים בה‪ ,‬הינו הקמת חברה‬ ‫כלכלית‪ ,‬אשר תהווה זרוע ביצועית של הרשות‪.‬‬ ‫חברה כלכלית נמצאת בנקודת המפגש שבין צרכי השוק‪ ,‬מקבלי ההחלטות‪ ,‬קובעי המדיניות ובעלי‬ ‫ההון‪ .‬יתרונותיה של חברה כלכלית טמונים בעיקר בעידוד יזמות כלכלית בתחומים שונים‪ :‬בנייה‪ ,‬שיכון‪,‬‬ ‫תחבורה‪ ,‬ספורט‪ ,‬תרבות‪ ,‬נופש ועוד‪.‬‬ ‫במסגרת תוכנית החומש‪ ,‬החלה הרשות לפיתוח כלכלי לפעול להקמתן של מספר חברות כלכליות ביישובי‬ ‫התוכנית‪ .‬לאחר סקר מקיף‪ ,‬אותרו הרשויות שבהן קיימת סבירות גבוהה להקמת חברות כלכליות‪ :‬רהט‪,‬‬ ‫כפר קאסם‪ ,‬סח’נין‪ ,‬שפרעם ונצרת‪.‬‬ ‫לרשויות הוצמדו חברות ייעוץ חיצוניות‪ ,‬אשר מסייעות להן בכל הדרוש להקמתן של החברות הכלכליות‪.‬‬ ‫פרויקטים מחוללי שינוי‬ ‫אחת המטרות של הרשות לפיתוח כלכלי היא להגדיל את הכנסות היישובים‪ ,‬דבר שיתרום לצמצום‬ ‫הפערים ולעצמאות כלכלית‪ .‬במסגרת זו‪ ,‬הוטל על חברות הייעוץ החיצוניות לאתר פרויקטים אשר יכולים‬ ‫להביא לשינוי כלכלי ביישובי תוכנית החומש‪.‬‬ ‫על מנת לפתח את הרשות המקומית בצורה יעילה ועצמאית מבחינה כלכלית‪ ,‬על מקבלי ההחלטות‬ ‫ברשות המקומית להגדיר עוגנים כלכליים‪ .‬עוגן כלכלי הנו‪ ,‬למעשה‪ ,‬פרויקט מחולל שינוי‪ :‬פרויקט גדול‬ ‫ומרכזי‪ ,‬שבהקמתו מושקעים משאבים כספיים רבים‪ ,‬והוא מהווה את ליבת ההתפתחות הכלכלית של‬ ‫הרשות לטווח ארוך‪ .‬פרויקט כזה משמש מוקד תעסוקה לאנשי הרשות וסביבתה‪ ,‬ומהווה מנוף לעסקים‬ ‫רבים נוספים שיצמחו סביבו‪.‬‬ ‫פרויקטים מחוללי שינוי לדוגמה הם תחנת מעבר למיון פסולת בכפר קאסם‪ ,‬מתחם העירייה בשפרעם‬ ‫ואצטדיון דוחא בסח’נין‪.‬‬ ‫קידום הקמת חברות כלכליות ופרויקטים מחוללי שינוי ביישובי אוכלוסיית המיעוטים ימשיך גם בשנת ‪2013‬‬ ‫במסגרת תוכנית החומש (‪.)1539‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪ 21‬דו”ח שנתי ‪2012‬‬ ‫תכנון שיכון ודיור‬ ‫החלטת ממשלה ‪ :4432‬הרחבת תוכניות הדיור ביישובי המיעוטים‬ ‫בקרב יישובי אוכלוסיית המיעוטים בישראל קיימת מצוקת דיור חריפה‪ ,‬הנובעת ממכלול חסמים ביורוקרטיים‪,‬‬ ‫משפטיים‪ ,‬תכנוניים ומסורתיים‪ ,‬ואשר דורשת פתרונות יסודיים‪.‬‬ ‫בין החסמים ניתן למנות‪ :‬היעדר תכנון ראוי או אי‪-‬מימושו‪ ,‬שיעור גבוה של קרקעות בבעלות פרטית‪,‬‬ ‫תשתיות לקויות‪ ,‬קשיים בגיוס מקורות מימון ליזמים ולמשתכנים‪ ,‬היעדר חוקי עזר ועוד‪.‬‬ ‫על מנת לתת מענה לחסמים השונים‪ ,‬הוחלט במסגרת תוכנית החומש על קידום בנייה רוויה ביישובי‬ ‫מיעוטים ‪ -‬רפורמה הכוללת בין היתר מרכיבים ייחודיים וחדשנים בתחום הדיור‪ ,‬שהעניקה מענה ל‪13-‬‬ ‫יישובים‪.‬‬ ‫בעקבות המלצת הרשות לפיתוח כלכלי לוועדת טרכטנברג‪ ,‬בעניין הרחבת תוכנית הדיור‪ ,‬קיבלה ממשלת‬ ‫ישראל ב‪ 18-‬למרץ ‪ 2012‬את החלטת ממשלה ‪ 4432‬שעיקרה‪ :‬הרחבת פרק המגורים והנדל”ן ל‪ 58-‬יישובים‬ ‫ערביים נוספים‪ ,‬בעלות של רבע מיליארד שקל‪ ,‬לשנים ‪.2012-2016‬‬ ‫יישום ההחלטה הוטל על הרשות לפיתוח כלכלי‪ ,‬אשר פועלת בשיתוף ובתיאום משרד הבינוי והשיכון‬ ‫לקידומה בשטח‪.‬‬ ‫‪ 33,044‬יחידות דיור ביישובי המיעוטים‬ ‫קרקע מדינה‪ 8,254 :‬יח”ד‬ ‫קרקע פרטית‪ 23,440 :‬יח”ד‬ ‫קרקע מעורבת‪ 1,350 :‬יח”ד‬ ‫בעקבות ההחלטה‪:‬‬ ‫ •אושרו תקציבי תכנון על אדמה פרטית ביישובים פסוטה‪ ,‬בקה אל‪-‬גארבייה וג’ת‪.‬‬ ‫ •אושר תכנון על אדמת מינהל ביישובים‪ :‬זמר‪ ,‬סאלם‪ ,‬מזרעה‪ ,‬ברטעה ועין אל‪-‬סהלה‪.‬‬ ‫ •אושר סבסוד יחידות דיור על אדמה פרטית‪ 354 :‬יחידות דיור ב‪ 14-‬ישובים‪.‬‬ ‫ •בשנת ‪ 2013‬עתיד משרד הבינוי והשיכון לשווק יותר מ‪ 800-‬יחידות בקרקע מדינה ביישובים ‪ -‬אום אל‪-‬‬ ‫פחם‪ ,‬נצרת‪ ,‬טמרה‪ ,‬שפרעם‪ ,‬סח’נין‪ ,‬דליית אל כרמל ומג’אר‪.‬‬ ‫בעקבות ועדת‬ ‫טרכטנברג הורחב‬ ‫פרק המגורים והנדל”ן‬ ‫ל‪ 58-‬יישובים ערביים‬ ‫נוספים‪ ,‬בעלות של‬ ‫רבע מיליארד שקל‬ ‫‪22‬‬ ‫يف أعقاب لجنة تراخ ِتنربغ تم توسيع الفصل املتعلق مبعالجة قضايا البناء واالسكان‬ ‫ليشمل ‪ 58‬بلده عربية اخرى بتكلفة إجاملية مقدارها «ربع مليار شيقل»‪.‬‬ ‫‪ 23‬דו”ח שנתי ‪2012‬‬ ‫בנייה רוויה‬ ‫שכונת הוואדי בסח’נין‬ ‫לראשונה במגזר הערבי תוקם שכונת מגורים מודרנית‪ ,‬המעוצבת על פי סטנדרטים תכנוניים גבוהים‪:‬‬ ‫שכונת הוואדי בעיר סח’נין‪ .‬מכיוון שהבנייה הרוויה כמעט ואינה קיימת ביישובי המיעוטים‪ ,‬שיווק פרויקט‬ ‫שכונת הוואדי נתקל בקשיים בראשית הדרך‪ .‬בשנת ‪ 2012‬חלה פריצת דרך משמעותית ‪ -‬ושווקו ‪150‬‬ ‫יחידות לפרויקט‪.‬‬ ‫שכונה מגוונת ומתקדמת‪ :‬שכונת הוואדי בסח’נין תכלול ‪ 1,900‬יחידות דיור במגוון רחב של אפשרויות‪:‬‬ ‫בבניינים של ‪ 3-7‬קומות‪ ,‬בבתים נמוכים או בבתים צמודי קרקע‪ .‬לשכונה יבוצע פיתוח מתקדם הכולל‬ ‫מדרכות‪ ,‬תאורת רחוב‪ ,‬שטחים ציבוריים ומגרשי משחקים; כמו כן יפותחו מגוון שירותים לדיירים‪ :‬גני ילדים‪,‬‬ ‫קופות חולים‪ ,‬סניף דואר‪ ,‬מרכז מסחרי ועוד‪.‬‬ ‫קמפיין ייחודי לשיווק הפרויקט‪ :‬במסגרת הקמפיין נערך מחקר איכותי בקרב תושבי סח’נין לבדיקת‬ ‫הצרכים והרצונות‪ ,‬חולקו עלוני הסבר שפירטו את הסבסודים והמשכנתאות‪ ,‬התקיים כנס בהשתתפות‬ ‫‪ 800‬מתושבי העיר והוכנה מצגת תלת‪-‬ממדית הכוללת הדמיה מלאה של השכונה‪.‬‬ ‫הטבות והנחות‪ :‬תושבים שירכשו דירה בבנייה רוויה בסח’נין יהיו זכאים להטבות בגובה של ‪ 70‬אלף שקל‬ ‫ויותר‪ ,‬המורכבות ממענק של ‪ 60‬אלף שקל וסבסוד הוצאות פיתוח ליחידת דיור של ‪ 10-50‬אלף שקל‪.‬‬ ‫זאת‪ ,‬לצד הנחה של ‪ 50‬אחוז בהוצאות הפיתוח שמעניקה התוכנית לקבלנים ויזמים‪.‬‬ ‫שכונת הגליל בנצרת‬ ‫שכונת הגליל בנצרת עתידה לכלול כ‪ 2400-‬יחידות דיור בבנייה רוויה מתוכן שווקו עד היום ‪ 700‬יח”ד‪.‬‬ ‫בימים אלה מקדמת הרשות קמפיין לשיווק השכונה‪ ,‬בשיתוף משרד ראש הממשלה‪ ,‬משרד השיכון‪,‬‬ ‫לפ”מ ועיריית נצרת‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫תכנון על קרקע פרטית‬ ‫ביישובים רבים במגזר הערבי קיימת קרקע פרטית בלבד‪ ,‬או קרקע מדינה בהיקף קטן‪ .‬לרשויות המקומיות‬ ‫אין די משאבים כספיים לקידום תוכניות מפורטות בקרקע פרטית‪ ,‬דבר שהביא למחסור בתכנון וביחידות‬ ‫דיור‪ .‬‬ ‫תוכנית החומש אפשרה‪ ,‬לראשונה‪ ,‬לתקצב תוכניות אלה‪ .‬כיום מקודמות תוכניות מפורטות בכל יישובי‬ ‫התוכנית‪ ,‬בהיקף של יותר מ‪ 23,000-‬יחידות דיור‪ .‬עד כה ניתנו הרשאות בגובה של ‪ 33‬מיליון שקל‪ ,‬המהווים‬ ‫כ‪ 85%-‬מהתקציב עבור קידום תכנון לבנייה רוויה על קרקע פרטית‪.‬‬ ‫‪150‬‬ ‫יחידות דיור‬ ‫שווקו בפרויקט‬ ‫שכונת הוואדי‬ ‫בסכנין‬ ‫‪ 135‬وحدة سكن ُسوقت يف مرشوع “حي‬ ‫الوادي» يف مدينة سخنني‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪ 25‬דו”ח שנתי ‪2012‬‬ ‫פיתוח כלכלי‪-‬תעסוקתי‬ ‫‪ 150‬מיליון שקל לפיתוח ולתכנון אזורי תעסוקה ביישובי מיעוטים‬ ‫דליית אל‪-‬כרמל ועוספיא שולבו באזור התעשייה מבוא כרמל ‪ -‬כל אחת ביחס של ‪15%‬‬ ‫מהיקף ההכנסות של אזור התעשייה‬ ‫‪ 4.4‬מיליון שקל לסיוע ליזמים ולעסקים להיערך לייצור תעשייתי‬ ‫הוקמו שני מרכזי עסקים בערים נצרת ושפרעם‪ ,‬בהיקף תקציבי של ‪ 2.6‬מיליון שקל‬ ‫פותח המודל החדש “מאיץ עסקי”‬ ‫עשרות מענקים להקמת יחידות אירוח ועסקים קטנים ביישובים נצרת‪ ,‬דלית אל‪-‬כרמל‬ ‫ועוספיא‬ ‫התקיימו ארבעה ירידי תעסוקה אשר הביאו לעלייה משמעותית בשימוש בכלים‬ ‫הממשלתיים בקרב אוכלוסיית המיעוטים‬ ‫היעדר התשתיות הכלכליות המקומיות בקרב יישובי אוכלוסיית המיעוטים יצר פערים חברתיים‪-‬כלכליים‬ ‫שהתרחבו לאורך השנים‪ .‬על מנת לצמצם פערים אלו‪ ,‬דרוש שינוי עמוק ויסודי‪ ,‬אשר יביא למימוש‬ ‫הפוטנציאל הכלכלי של אוכלוסיית המיעוטים ולשילובה במשק הישראלי‪ .‬בין החסמים המרכזיים העומדים‬ ‫בפני שינוי מתבקש זה‪ :‬מחסור בשטחי מסחר ואזורי תעשייה‪ ,‬תשתיות ירודות‪ ,‬מחסור במעונות יום ומיעוט‬ ‫הזדמנויות כלכליות‪.‬‬ ‫בעקבות זאת‪ ,‬פעלה הרשות לפיתוח כלכלי כדי להעניק פתרונות כלכליים‪-‬תעסוקתיים הן ברמת היישוב ‪-‬‬ ‫על ידי פיתוח תשתיות והגדלת מקורות הכנסה כלכליים‪ ,‬והן ברמת התושב ‪ -‬בהתאם להשכלתו‪ ,‬מינו וגילו‬ ‫להלן כמה מהפעולות המרכזיות שננקטו בתחום הפיתוח הכלכלי‪-‬תעסוקתי‪:‬‬ ‫פיתוח אזורי תעסוקה‪ :‬במסגרת החלטת הממשלה ‪ ,4193‬הומלץ בין היתר להקצות השנה סכום של ‪150‬‬ ‫מיליון שקל לפיתוח ולתכנון אזורי תעסוקה ביישובים נבחרים‪ ,‬אשר סבלו מהיעדר תשתיות ראויות של‬ ‫כבישים‪ ,‬ביוב‪ ,‬מים‪ ,‬חשמל ותקשורת‪.‬‬ ‫היישובים שנבחרו הם‪ :‬כפר כנא‪ ,‬נצרת‪ ,‬סח’נין‪ ,‬רהט‪ ,‬ירכא‪ ,‬משהד‪ ,‬ג’דידה‪ ,‬מכר‪ ,‬עראבה‪ ,‬ערערה‪ ,‬כפר‬ ‫קאסם‪ ,‬טייבה ובאקה אל גרביה‪.‬‬ ‫חלקו הארי של התקציב‪ 120 ,‬מיליון שקל‪ ,‬הוקצה לפיתוח ולשדרוג אזורי התעשייה ביישובים‪ ,‬ופעולות אלו‬ ‫החלו להתבצע השנה על ידי משרד התמ”ת‪.‬‬ ‫שילוב רשויות מקומיות במנהלות של אזורי תעשייה קיימים‪ :‬שילוב זה מהווה את אחד הנדבכים המרכזיים‬ ‫במדיניות הממשלה בפיתוח הפריפריה‪ .‬שילוב הרשויות במנהלות אזורי התעשייה צפוי לשפר משמעותית‬ ‫את מצבן הפיננסי‪ ,‬להגדיל את ההכנסות העצמיות של הרשויות וליצור הזדמנויות תעסוקה לתושבים‪ .‬נכון‬ ‫להיום‪ ,‬שולבו דליית אל‪-‬כרמל ועוספיא באזור התעשייה מבוא כרמל ‪ -‬כל אחת ביחס של ‪ 15%‬מהיקף‬ ‫ההכנסות של אזור התעשייה‪.‬‬ ‫עידוד יזמות והשקעות‪ :‬בשנת ‪ 2012‬הושקעו במסגרת תוכנית החומש כ‪ 4.4-‬מיליון שקל על מנת לסייע‬ ‫ליזמים ולעסקים להיערך לייצור תעשייתי ולעודד השקעות‪ .‬זאת באמצעות הכלים הבאים‪ :‬הכנת תוכניות‬ ‫עסקיות‪ ,‬קורסים בנושא הקמה‪ ,‬פיתוח וניהול עסקים‪ ,‬כנסים להנגשת הכלים הממשלתיים‪ ,‬תוכניות‬ ‫הדרכה וליווי עסקים‬ ‫‪26‬‬ ‫‪ 27‬דו”ח שנתי ‪2012‬‬ ‫מרכזי עסקים‪ :‬עד כה הוקמו במסגרת תוכנית החומש שני מרכזי עסקים ‪ -‬בערים נצרת ושפרעם‪ ,‬בהיקף‬ ‫תקציבי של ‪ 2.6‬מיליון שקל‪ .‬כל מרכז קולט ומלווה עד ‪ 20‬יזמים ואנשי עסקים בתחילת דרכם ‪ -‬למשך‬ ‫שנתיים‪.‬‬ ‫מרכזי העסקים מקנים ליזמים שירותי ייעוץ וליווי כלכליים‪ ,‬ומאפשרים להם לקדם את יוזמותיהם בצורה‬ ‫מושכלת‪ .‬המרכזים מציעים ליווי וייעוץ עסקי גם לבעלי עסקים קטנים‪ ,‬והדרכות מקצועיות מטעם הסוכנות‬ ‫לעסקים קטנים ובינוניים במשרד התמ”ת‪.‬‬ ‫חממה תעשייתית (מאיץ עסקי)‪ :‬מטרת החממה התעשייתית היא לסייע ליזמים ולעסקים בעלי יוזמה‬ ‫תעשייתית‪ ,‬שהשלימו את שלב ההיתכנות הטכנולוגית‪ ,‬לסיים את פעילות הפיתוח‪ ,‬להיערך לייצור תעשייתי‬ ‫ולהחדיר את המוצרים לשווקים רלוונטיים‪.‬‬ ‫הסוכנות לניהול עסקים בתמ”ת‪ ,‬בתיאום עם הרשות לפיתוח כלכלי‪ ,‬פיתחה מודל חדש תחת השם “מאיץ‬ ‫עסקי”‪ ,‬על פיו הגוף המפעיל יסייע ליזם או לבעל העסק לפתח את המוצר או השירות‪ ,‬על ידי העברת‬ ‫ידע‪ ,‬גיוס מקורות מימון וסיוע בשיווק‪.‬‬ ‫המאיץ העסקי עתיד להתחיל את פעילותו בשנת ‪.2013‬‬ ‫כנסים וירידים‪ :‬במסגרת תוכנית החומש התקיימו ארבעה ירידי תעסוקה ביישובים שפרעם‪ ,‬טירה‪ ,‬סח’נין‬ ‫ודליית אל‪-‬כרמל‪ ,‬במטרה להנגיש את הכלים הממשלתיים לאנשי עסקים וליזמים מקרב אוכלוסיית‬ ‫המיעוטים‪ .‬בירידים‪ ,‬בהם השתתפו אלפי תושבים‪ ,‬יזמים ואנשי עסקים ערבים ויהודים‪ ,‬נמסר מידע אודות‬ ‫הכלים והמסלולים הממשלתיים השונים‪ ,‬ונוצרה פלטפורמה לפיתוח שיתופי פעולה עסקיים בין‪-‬מגזריים‪.‬‬ ‫הכנסים הביאו לעלייה משמעותית בשימוש בכלים הממשלתיים‪ :‬לגידול במספר הבקשות שהוגשו‬ ‫למסלולי המענקים השונים‪ ,‬ובהיקף התקציבים המושקעים באוכלוסיית המיעוטים‪.‬‬ ‫פיתוח תשתיות תיירותיות‪ :‬ביישובים נצרת‪ ,‬דלית אל‪-‬כרמל ועוספיא קיים פוטנציאל תיירותי גבוה‪ ,‬אשר‬ ‫אינו ממומש דיו‪ .‬מעבר לאפשרות לקרב חברתית בין יהודים לערבים‪ ,‬קידום התיירות יכול לספק מקומות‬ ‫תעסוקה לתושבי היישובים‪ ,‬ולפתח אותם מבחינה כלכלית‪.‬‬ ‫במסגרת תוכנית החומש אושרו בנצרת‪ ,‬דלית אל‪-‬כרמל ועוספיא עשרות מענקים להקמת יחידות אירוח‬ ‫ועסקים קטנים‪ .‬נוסף לכך‪ ,‬נערכו פסטיבלים נושאיים בשיתוף הראשות לפיתוח כלכלי והרשות לפיתוח‬ ‫הגליל‪ ,‬נערך כנס עידוד משקיעים בתחום התיירות והוחל בביצוע שדרוג תשתיות מרכזיות ביישובים‪ .‬בין‬ ‫היתר‪ ,‬ביישוב עוספיא הסתיימו עבודות שדרוג כיכר המעיין‪.‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪ 29‬דו”ח שנתי ‪2012‬‬ ‫הגברת הביטחון האישי‬ ‫רפורמה מרכזית נוספת שבה עסקה הרשות לפיתוח כלכלי הינה הורדת הפשיעה ומימוש שלטון החוק‬ ‫ביישובי אוכלוסיית המיעוטים‪ .‬זאת‪ ,‬מתוך תפיסה כי ללא ביטחון אישי‪ ,‬פיתוח כלכלי הנו בלתי אפשרי כמעט‪.‬‬ ‫התוכנית לשיפור הביטחון האישי והשירות לאזרח פועלת ומיושמת באמצעות שני מאמצים מרכזיים‪:‬‬ ‫מאמץ משטרתי‬ ‫הוקמו שני “אורגנים” משטרתיים (אורגן הוא כוח משטרתי ואכיפתי מתוגבר) ‪ -‬בנצרת (המשמש גם את‬ ‫יישובי הסביבה) ובטייבה (המשמש גם את טירה‪ ,‬קלנסווה וזמר)‪ .‬כל “אורגן” כולל כ‪ 60-‬שוטרים‪ ,‬ומעניק‬ ‫מענה מלא בתחום האכיפה והלחימה בפשיעה‪.‬‬ ‫נוסף לכך‪ ,‬לכל אחד מיישובי התוכנית הוקצו מש”קים‪ ,‬לטובת שיפור השירות והקשר הישיר עם האוכלוסייה‪.‬‬ ‫מאמץ אזרחי‪:‬‬ ‫בכל היישובים שבתוכנית החומש מתקיימות שתי תוכניות מרכזיות‪:‬‬ ‫ •“עיר ללא אלימות”‪ :‬תוכנית למיגור תופעת האלימות במערכת החינוך‪ ,‬באמצעות פעילות פנאי‬ ‫וטיפול בקהילה המעורבת באלימות‪ .‬כמו כן‪ ,‬ביישובים מתקיים תהליך של התקנת מצלמות במקומות‬ ‫מרכזיים‪ ,‬ומוקמים בהם חדרי בקרה‪.‬‬ ‫ •הרשות למלחמה בסמים‪ :‬התוכנית‪ ,‬המיושמת בכל יישובי התוכנית‪ ,‬למעט כפר קאסם‪ ,‬כוללת בין‬ ‫היתר פעילות מניעה עם נוער והורים‪ ,‬סיירת הורים‪ ,‬מתן מידע והכשרות לאנשי מקצוע ולאנשי דת‬ ‫ופעילות הסברה בקהילה‪.‬‬ ‫שני “אורגנים”‬ ‫משטרתיים הכוללים‬ ‫כ‪ 60-‬שוטרים הוקמו‬ ‫בנצרת ובטייבה‬ ‫ُمحطتان للرشطة اُنشأتا يف ك ُِّل من النارصة والطيبة‬ ‫وتشمالن ‪ 60‬رشطياً‪.‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪ 31‬דו”ח שנתי ‪2012‬‬ ‫נגישות תחבורתית‬ ‫בעקבות פעילות הרשות לתגבור התחבורה הציבורית ביישובי תוכנית החומש‪ ,‬ושיפור התשתיות‪ ,‬חלה‬ ‫במהלך השנה עלייה עצומה בשימוש בתחבורה הציבורית ביישובים שבהם התקיימה התוכנית‪ .‬עלייה זו‬ ‫התבטאה בכ‪ 118,000-‬אלף נוסעים בשבוע ‪ -‬גידול של ‪ 350‬אחוז‪.‬‬ ‫מיעוט התחבורה הציבורית ביישובי אוכלוסיית המיעוטים יצר במשך שנים רבות נגישות מוגבלת למרכזי‬ ‫תעסוקה‪ ,‬למוסדות להשכלה גבוהה ולמרכזי ערים‪.‬‬ ‫בהיעדר תחבורה ציבורית‪ ,‬שילוב בשוק העבודה הנו מוגבל ‪ -‬בעיקר עבור נשים‪.‬‬ ‫הרשות לפיתוח כלכלי פעלה ופועלת לפיתוח ולתגבור תחבורה ציבורית בתוך היישובים‪ ,‬ומהיישובים‬ ‫לערים מרכזיות‪ ,‬למרכזי חינוך‪ ,‬לתעסוקה ולשירותים‪ .‬בין היתר שודרגו קווים‪ ,‬הוגברו תדירויות ובחלק‬ ‫מהקווים אף הוזלו המחירים‪.‬‬ ‫זאת‪ ,‬תוך שדרוג התשתיות בתקציב של ‪ 38‬מיליון שקל‪ :‬ביישובים הוקמו מסופים‪ ,‬סככות ומפרצים‪ ,‬בוצעו‬ ‫תיקוני אספלט ובחודשים הקרובים אף יותקן שילוט אלקטרוני‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬ב‪ 11-‬מיישובי התוכנית מופעלים קווים בתוך ואל היישובים‪ .‬בשני היישובים הנותרים החלה תחבורה‬ ‫ציבורית לפעול ברבעון השני של ‪.2013‬‬ ‫כדי להמשיך ולחזק מגמת עלייה זו‪ ,‬יזמה הרשות קמפיין פרסומי נרחב לעידוד השימוש בתחבורה‬ ‫הציבורית‪ .‬הקמפיין‪ ,‬אשר פנה לקבוצות מיקוד כגון סטודנטים‪ ,‬נשים‪ ,‬עובדים ובני גיל הזהב‪ ,‬שילב רדיו‪,‬‬ ‫עיתונות‪ ,‬אינטרנט ושלטי פרסום גדולים ‪ -‬ונחל הצלחה רבה‪.‬‬ ‫הקמפיין‪ ,‬בעלות של חצי מיליון שקל‪ ,‬נערך בשיתוף משרד ראש הממשלה‪ ,‬משרד התחבורה‪ ,‬לפ”מ‬ ‫וראשי רשויות‪.‬‬ ‫גידול של‬ ‫‪ 350%‬בנוסעים‬ ‫בתחבורה ציבורית‬ ‫إرتفاع بنسبة ‪ %350‬يف عدد املسافرين‬ ‫يف املواصالت العامة‪.‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪33,450‬‬ ‫מס’ נוסעים שבועיים בקווי אוטובוס לפני‬ ‫הפעלת התוכנית ביישובים (‪)2011‬‬ ‫‪117,900‬‬ ‫מס’ נוסעים שבועיים בקווי אוטובוס אחרי‬ ‫הפעלת התוכנית ביישובים (‪)2012‬‬ ‫‪ 33‬דו”ח שנתי ‪2012‬‬ ‫שדרוג ופיתוח המגזר העסקי‬ ‫הרשות לפיתוח כלכלי רואה בעידוד עסקים ויזמות באוכלוסיית המיעוטים אמצעי חשוב לשילובה במשק‬ ‫הישראלי‪.‬‬ ‫המגזר העסקי הערבי כולל כיום כ‪ 40-‬אלף עסקים‪ ,‬רובם בתחומי המסחר והבנייה‪ ,‬כאשר החסמים‬ ‫העיקרים המונעים ממנו להתפתח ולשגשג הם‪ :‬קשיים בגיוס מקורות מימון‪ ,‬מחסור בתשתיות כלכליות‬ ‫מקומיות‪ ,‬מחסור בשיטות ניהול חדשניות ונגישות מוגבלת לשווקים‪.‬‬ ‫הרשות לפיתוח כלכלי פועלת לקידום צמיחתם של עסקים בבעלות מיעוטים בשלוש דרכים מרכזיות‪:‬‬ ‫הגדלת הנגישות לאשראי‪ ,‬הגדלת החשיפה לשווקים והגדלת הנגישות לידע‪.‬‬ ‫הגדלת הנגישות לאשראי‬ ‫הרשות לפיתוח כלכלי פועלת להגדלת הנגישות לאשראי לעסקים בבעלות מיעוטים באמצעות מגוון‬ ‫תוכניות וקרנות ייחודיות‪ ,‬אשר במהלך השנה אכן הגדילו את ההשקעות באופן רציף ומרשים‪.‬‬ ‫להלן הקרנות והכלים הבולטים‪:‬‬ ‫קרן אל באוודר‬ ‫קרן ההשקעות הפרטית אל באוודר הינה קרן חדשנית מסוגה‪ ,‬בעלת תרומה חשובה לשילובה של‬ ‫אוכלוסיית המיעוטים בענפי התעשייה השונים בפרט ובכלכלת ישראל בכלל‪.‬‬ ‫זוהי הפעם הראשונה בה ממשלת ישראל מייצרת‪ ,‬באמצעות הרשות לפיתוח כלכלי‪ ,‬מודל פיננסי חדש‬ ‫בתחום האשראי והמימון‪ ,‬ומצליחה למשוך אליו משקיעים חדשים ‪ -‬יהודים‪ ,‬ערבים וזרים ‪ -‬המהווים את‬ ‫הכוחות הכלכליים המשמעותיים ביותר במשק‪.‬‬ ‫הקרן הצליחה להגדיל את מקורות המימון העומדים לרשות עסקים בבעלות מיעוטים בכ‪ 177-‬מיליון שקל‪,‬‬ ‫ליצור שיתופי פעולה בין אנשי עסקים יהודים וערבים ולהטמיע תרבות עסקית חדשה בקרב אוכלוסיית‬ ‫המיעוטים בישראל‪.‬‬ ‫תקופת ההשקעה בקרן היא ‪ 5‬שנים להשקעות חדשות‪ ,‬ועוד שנתיים להשקעות המשך באותן החברות‬ ‫(‪ .)Follow up investments‬הקרן מחויבת להשקיע את מלוא הסכום ‪ 177 -‬מיליון שקל ‪ -‬עד לסיום תקופה‬ ‫של שבע שנים מיום תחילת פעילותה‪.‬‬ ‫קרן אל באוודר החלה את פעילותה במאי ‪ .2010‬נציגיה נפגשו עם יותר מ‪ 400-‬עסקים ויזמים ובעשרות‬ ‫מהם בוצעו בדיקת נאותות‪.‬‬ ‫נכון לסוף שנת ‪ ,2012‬השקיעה הקרן ב‪ 7-‬חברות סכומים של כ‪ 30-‬מיליון שקל‪ ,‬המהווים ‪ 17%‬מהיקפה‪.‬‬ ‫השקעה של‬ ‫כ‪ 30-‬מיליון שקל‬ ‫ב‪ 7-‬חברות‬ ‫إستثامر ما يعادل ‪ 30‬مليون شيقل يف سبع رشك‪.‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪ 35‬דו”ח שנתי ‪2012‬‬ ‫קרן ההלוואות לעסקים קטנים‬ ‫קרן מיקרופיננס‬ ‫קרן ההלוואות לעסקים קטנים הנה קרן בערבות המדינה‪ ,‬המעניקה הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים‪.‬‬ ‫בשנת ‪ ,2012‬בעקבות המלצות הרשות לפיתוח כלכלי‪ ,‬החלה הקרן להעניק הלוואות לעסקים חדשים‬ ‫בבעלות מיעוטים‪ ,‬תוך גידול מתן ערבות המדינה מ ‪ 70%‬ל‪ 85%-‬משווי ההלוואה‪.‬‬ ‫פעילות זו הביאה לגידול של ‪ ,27%‬שהם כ‪ 18-‬מיליון שקל‪ ,‬בהלוואות שהעניקה קרן ההלוואות לעסקים‬ ‫קטנים עבור אוכלוסיית המיעוטים‪ .‬גידול זה מאפשר יצירת מקומות עבודה חדשים ושימור מקומות‬ ‫עבודה קיימים‪.‬‬ ‫קרן מיקרופיננס‪ ,‬התומכת בפיתוח עסקים זעירים של נשים מאוכלוסיית המיעוטים‪ ,‬הוקמה בשנת ‪2011‬‬ ‫על ידי הרשות לפיתוח כלכלי‪ ,‬בשיתוף הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד התמ”ת‪ ,‬משרד האוצר‬ ‫וקרנות קורת בישראל‪.‬‬ ‫הקרן מציעה פתרון מימוני‪ ,‬ליווי עסקי והכשרות‪ .‬בכך היא תורמת לכניסתן של אלפי נשים ערביות לשוק‬ ‫העבודה‪ ,‬להגדלת ההכנסה המשפחתית ‪ -‬ולצמצום שיעורי העוני‪ .‬בשנת ‪ 2012‬העמידה הקרן ‪ 811‬הלוואות‬ ‫בסכום כולל של כ‪ 6.2-‬מיליון שקל ‪ -‬עלייה של כ‪ 77-‬אחוז לעומת שנת ‪ .2011‬בסך הכול העניקה הקרן עד‬ ‫סוף שנת ‪ 1,333 2012‬הלוואות בשווי כולל של כ‪ 9.8-‬מיליון שקל‪.‬‬ ‫היעד המרכזי של הקרן הנו תמיכה בפיתוח של כ‪ 2,800-‬עסקים זעירים‪.‬‬ ‫הקרן תפעל עד שנת ‪ ,2014‬עם הון של כ‪ 21.5-‬מיליון שקל‪.‬‬ ‫גידול של ‪27%‬‬ ‫במתן הלוואות‬ ‫לעסקים קטנים‬ ‫בבעלות מיעוטים‬ ‫‪811‬‬ ‫הלוואות ליזמות נשים‬ ‫בסכום של כ‪ 6.2-‬מיליון ‪₪‬‬ ‫إرتفاع مقداره ‪ %27‬بنسبة القروض ملصالح صغرية‬ ‫مبلكية عربية‪.‬‬ ‫‪77%‬‬ ‫עלייה לעומת‬ ‫‪ 811‬قرض ملبادرات نسائية مببلغ إجاميل يعادل ‪ 6.2‬مليون شيقل‬ ‫إرتفاع بنسبة ‪ %77‬مقارن ًة بسنة ‪.2011‬‬ ‫שנת ‪2011‬‬ ‫‪250‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪7000‬‬ ‫‪6000‬‬ ‫‪5000‬‬ ‫‪4000‬‬ ‫‪3000‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪50‬‬ ‫כמות ההלוואות‬ ‫סכום ההלוואות במיליוני שקלים‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫כמות ההלוואות‬ ‫סכום ההלוואות שהועמדו באלפי שקלים‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪ 37‬דו”ח שנתי ‪2012‬‬ ‫הגדלת הנגישות לשווקים‬ ‫כלל החברות המייצאות במגזר המיעוטים (ללא שירותים ותוכנה)‬ ‫שנה‬ ‫מספר החברות שייצאו‬ ‫סה”כ הייצוא באלפי דולרים‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26,573‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪33,283‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪31,666‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪34,808‬‬ ‫הרשות לפיתוח כלכלי פועלת להגדלת הנגישות לשווקים של עסקים בבעלות מיעוטים על ידי עידוד‬ ‫הייצוא ופתיחת שווקים חדשים‪ ,‬הנגשת כלים ממשלתיים‪ ,‬עידוד ענפים תחרותיים והגברת שיתופי פעולה‬ ‫עם הסקטור העסקי היהודי‪.‬‬ ‫להלן התוכניות הבולטות שמקדמת הרשות לפיתוח כלכלי בתחום‪:‬‬ ‫החברות המשתתפות בתוכנית זוכות בין היתר לתמיכה הבאה‪:‬‬ ‫אבחון והכשרה מקצועית בנושאי ייצוא; ייעוץ בפיתוח עסקי‪ ,‬הכנת תוכניות לשיווק לייצוא‪ ,‬קבלת שירותי‬ ‫ייעוץ מקצועיים וקבלת מידע עסקי מורחב; איתור סוכנים ומפיצים‪ ,‬הקמה ושדרוג של אתרי אינטרנט‬ ‫והיערכות והשתתפות בתערוכות בארץ ובחו’’ל‪.‬‬ ‫על פי נתוני מכון הייצוא‪ ,‬לפני שהחלה תוכנית תבל לפעול‪ ,‬מספרן של חברות בבעלות מיעוטים שייצאו‬ ‫לחו”ל עמד על ‪ ,25‬ומתוכן נרשמו לתוכנית תבל ‪ 10‬חברות‪.‬‬ ‫בסוף ספטמבר ‪ 2012‬עמד מספרן של החברות מאוכלוסיית המיעוטים שייצאו לחו’’ל על ‪( 35‬מתוכן ‪5‬‬ ‫חברות כתוצאה ישירה של פעילות תוכנית תבל)‪ :‬גידול של ‪.40%‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪5‬‬ ‫תוכנית תבל לעידוד הייצוא של חברות בבעלות מיעוטים‬ ‫תוכנית תבל לעידוד הייצוא של חברות וגופים בבעלות מיעוטים‪ ,‬מיועדת לחברות המייצאות בהיקפים‬ ‫קטנים או שאינן מייצאות כלל‪.‬‬ ‫עד סוף ‪ 2012‬הושקעו בתוכנית כ‪ 3-‬מיליון שקלים‪ ,‬ומספר החברות המשתתפות בה עמד על יותר מ‪.30-‬‬ ‫נתוני החברות המשתתפות בפרויקט תבל (ללא שירותים ותוכנה)‬ ‫שנה‬ ‫מספר החברות שייצאו‬ ‫סה”כ הייצוא באלפי דולרים‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪3,617‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪7,995‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪7,307‬‬ ‫ינואר –ספט› ‪2012‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪5,852‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫מטרות התוכנית‪:‬‬ ‫ •איתור חברות בעלות פוטנציאל לייצוא באוכלוסיית המיעוטים‪.‬‬ ‫ •יצירת מודעות בחברות לנושא הייצוא‪.‬‬ ‫ •הכשרה ראשונית וליווי החברות בצעדיהן הראשונים ‪ -‬בשלב ההכנה לייצוא‪.‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫כמות החברות שיצאו‬ ‫והמשתתפות בתבל‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪40%‬‬ ‫גידול בייצוא של‬ ‫חברות בבעלות‬ ‫מיעוטים בעקבות‬ ‫תוכנית תבל‬ ‫نتيجة لربنامج «تيفيل» طراْ إرتفاع يعادل‬ ‫‪ %40‬يف صادرات شرِ ك مبلكية عربية‬ ‫כמות החברות שייצאו‬ ‫מכלל מגזרי המיעוטים‬ ‫על מנת להמשיך ולהגדיל את פעילות הייצוא של חברות בבעלות מיעוטים‪ ,‬הרשות לפיתוח כלכלי בשיתוף‬ ‫מכון הייצוא והסוכנות לניהול עסקים בתמ”ת ממשיכים לפעול בדרכים הבאות‪:‬‬ ‫עד סוף‬ ‫שנת ‪ 2012‬הושקעו‬ ‫בתוכנית תבל‬ ‫כ‪ 3-‬מיליון שקלים‬ ‫حتى نهاية سنة ‪ 2012‬إس ُتثمر يف برنامج‬ ‫“تيفيل” ‪ 3‬مليون شيقل‪.‬‬ ‫‪38‬‬ ‫ • הרשות לפיתוח כלכלי ומכון הייצוא הקצו תקציב של מיליון שקלים להפעלת מנהלי ייצוא עבור החברות‬ ‫המשתתפות בתוכנית‪ ,‬ואשר עברו בה את שלב ב’‪.‬‬ ‫ •הפניית חברות המשתתפות בתוכנית לקרנות בערבות מדינה‪ ,‬במטרה להביא לגידול משמעותי בהיקף‬ ‫האשראי הניתן לעסקים בבעלות מיעוטים‪.‬‬ ‫ •פיתוח תוכניות השקעה בהקמה‪ ,‬פיתוח ושדרוג של אזורי תעשייה ביישובי המיעוטים‬ ‫הרשות לפיתוח כלכלי תמשיך לתמוך בתוכניות לעידוד הייצוא של עסקים בבעלות מיעוטים‪ .‬הרשות‬ ‫תפעל במהלך שנת ‪ 2013‬להגדלת התקציבים המיועדים לנושא‪ ,‬ולהסרת כלל החסמים העומדים בפני‬ ‫עסקים בבואם לייצא או להגדיל את היקף הייצוא‪.‬‬ ‫‪ 39‬דו”ח שנתי ‪2012‬‬ ‫קרן השיווק לחו’’ל‬ ‫נגישות לידע‬ ‫קרן השיווק לחו’’ל הוקמה על ידי הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד התמ”ת‪ .‬הקרן מעניקה סיוע‬ ‫חלקי כמענק מדינה ‪ -‬אשר יהפוך בעתיד לתמלוגים ‪ -‬לעסקים המעוניינים להגדיל את היקף היצוא שלהם‪.‬‬ ‫הרשות לפיתוח כלכלי פועלת על מנת להרחיב ולפתח עסקים באמצעות הטמעת שיטות ותהליכי עבודה‬ ‫הכוללים תכנון אסטרטגי‪ ,‬ארגוני ומבני‪ ,‬הטמעת מדיניות ונהלים ועוד‪.‬‬ ‫הרשות מסייעת ‪ -‬באמצעות הסוכנות לעסקים קטנים ‪ -‬ליזמים ולעסקים להיערך לייצור תעשייתי‪.‬‬ ‫נכון לשנת ‪ 2012‬הושקעו בתוכנית החומש כ‪ 4.4-‬מיליון שקל‪ ,‬על מנת להעניק ייעוץ לעסקים קטנים‬ ‫בתחומים הבאים‪ :‬הכנת תוכניות עסקיות‪ ,‬קורסים בנושא הקמה‪ ,‬פיתוח וניהול עסקים במסגרת “יוזמים‬ ‫עסק’’‪ ,‬כנסים להנגשת הכלים הממשלתיים‪ ,‬תוכניות הדרכה וליווי עסקים‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2012‬יזמה הרשות לפיתוח כלכלי מקצה מיוחד לחברות בבעלות מיעוטים‪ ,‬אשר הגישו בקשה‬ ‫לקבלת מענק מקרן השיווק לחו’’ל‪ .‬כל עשר החברות שהגישו בקשות ‪ -‬זכו במענק‪.‬‬ ‫בסך הכול חילקה הקרן מענקים אשר יהפכו לתמלוגים בעתיד‪ ,‬בסך של כ‪ 28-‬מיליון שקל‪ .‬כ‪ 2.6 -‬מיליון‬ ‫שקל‪ ,‬המהווים כ‪ 9-‬אחוז מהסכום הכולל‪ ,‬ניתנו לאוכלוסיית המיעוטים‪.‬‬ ‫הסוכנות לעסקים קטנים ‪ -‬שעות הייעוץ לכלל החברות בבעלות מיעוטים‬ ‫שנת עבודה‬ ‫שעות ייעוץ למגזר הערבי‬ ‫השינוי ב‪%‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫סה”כ‬ ‫‪9,682‬‬ ‫‪12,018‬‬ ‫‪14,952‬‬ ‫‪8,480‬‬ ‫‪8,449‬‬ ‫‪53,579‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪-43‬‬ ‫‪0‬‬ ‫נתונים ‪ -‬הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים ‪ - 2012‬משרד התמ”ת‬ ‫מענקים בסך‬ ‫של כ‪ 2.6-‬מיליון‬ ‫לחברות‬ ‫בבעלות מיעוטים‬ ‫منح بقيمة ‪ 2.6‬مليون شيقل ملصالح ورشك‬ ‫مبلكية عربية‬ ‫‪40‬‬ ‫‪53,579‬‬ ‫שעות ייעוץ‬ ‫ُمنحت ‪ 53,579‬ساعة إستشارة‬ ‫‪ 41‬דו”ח שנתי ‪2012‬‬ ‫תכנון ופיתוח אסטרטגי‬ ‫של הרשות לפיתוח כלכלי‬ ‫מדד השילוב‬ ‫לראשונה‪ :‬תוכנית אסטרטגית לחיזוקה ולשילובה של אוכלוסיית המיעוטים בכלכלה הלאומית‬ ‫במהלך השנה החלה הרשות לפיתוח כלכלי לקדם תהליך מקיף‪ ,‬שתכליתו תוכנית אסטרטגית לחיזוקה‬ ‫ולשילובה של אוכלוסיית המיעוטים בכלכלה הלאומית בטווח הבינוני (‪ 5‬שנים) והארוך (‪ 10‬שנים)‪.‬‬ ‫במסגרת התהליך יתבצע זיהוי וניתוח של נושאים‪ ,‬מגמות ומקורות להגדלת הפוטנציאל הכלכלי הטמון‬ ‫באוכלוסיית המיעוטים ולהאצת הצמיחה של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫התהליך יתורגם לתוכניות רב‪-‬שנתיות אינטגרטיביות‪ ,‬בשיתוף כלל המשרדים הממשלתיים הרלוונטיים‪.‬‬ ‫במסגרת זו יקבעו גם המדדים להצלחתה של התוכנית האסטרטגית ולעמידה ביעדיה‪.‬‬ ‫התהליך יתבצע באמצעות מספר כלים ושיטות‪ ,‬הכוללים בין היתר‪ :‬מחקר השוואתי מול מספר מדינות‬ ‫על פי הפרמטרים המקובלים בעולם‪ ,‬סקר צרכים ועמדות שיתבצע באוכלוסיית המיעוטים‪ ,‬הן בקרב‬ ‫הסקטור הפרטי והן בקרב הסקטור העסקי‪ ,‬ראיונות עומק‪ ,‬פורומים ומפגשי חשיבה בהשתתפות גורמים‬ ‫רלוונטיים ובעלי עניין ועוד‪.‬‬ ‫על בסיס תוצרי התוכנית האסטרטגית‪ ,‬מבקשת הרשות להטמיע תוכנית ארגונית הכוללת הטמעת‬ ‫תרבות ותהליכי עבודה של תכנון‪ ,‬בקרה ומדידה‪.‬‬ ‫הרשות לפיתוח כלכלי רואה בתהליך זה נדבך מרכזי בהאצת הצמיחה הכלכלית‪-‬חברתית של מדינת‬ ‫ישראל ובעיצוב דמותה בעשור הקרוב‪.‬‬ ‫לצורך קבלת החלטות‪ ,‬תעדוף ותכנון עתידי של הקצאת משאבים יעילה‪ ‬החלה הרשות לפיתוח כלכלי‬ ‫לפתח כלי מדידה‪ ,‬הערכה ומעקב אחר שיעורי הצלחה של השקעות ופרויקטים באוכלוסיית המיעוטים‬ ‫ושילובה בכלכלה הלאומית הרחבה‪.‬‬ ‫המודל כולל כיום ‪ 6‬פרקים נושאיים‪ ,‬שבכל אחד מהם מספר מדדים משלימים‪ .‬בסך הכול ישנם ‪ 20‬מדדים‪,‬‬ ‫ביניהם כלכליים ותעסוקתיים‪ ,‬ברמות הרשות המקומית ומשק הבית‪.‬‬ ‫במסגרת התוכנית האסטרטגית לחיזוקה ולשילובה של אוכלוסיית המיעוטים בכלכלה הלאומית‪ ,‬הרשות‬ ‫תשכלל ותפתח את המודל ותשיתו על מרבית יישובי המיעוטים בישראל‪ .‬זאת במקביל למדיניות הממשלה‬ ‫ולמדדי ארגון ה‪.OECD-‬‬ ‫פיתוח וקידום‬ ‫תוכנית אסטרטגית‬ ‫לחיזוקה ולשילובה של‬ ‫אוכלוסיית המיעוטים‬ ‫בכלכלה הלאומית‬ ‫تطوير وتعزيز برنامج اسرتاتيجي لتدعيم ودمج‬ ‫املجتمع العريب يف االقتصاد القومي‪.‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪ 43‬דו”ח שנתי ‪2012‬‬ ‫ועידת ראש הממשלה ‪2012 -‬‬ ‫“שותפות וצמיחה” ‪ -‬הכינוס השנתי השני של הרשות לפיתוח כלכלי‬ ‫“שילוב משמעו צמיחה ועלייה‪ ...‬הזדמנות שווה לכל ילד וילדה בישראל‪,‬‬ ‫בכל אחד מיישובי אוכלוסיית המיעוטים” ראש הממשלה‪ ,‬בנימין נתניהו‬ ‫“עם כניסתי לתפקיד‪ ,‬שמחתי לגלות את היקף ההשקעה האדיר של‬ ‫הממשלה ה‪ 32-‬באוכלוסיית המיעוטים בישראל‪ ,‬המגיע ל‪ 5-‬מיליארד‬ ‫שקלים‪ .‬השקעה יוצאת דופן זו‪ ,‬היא הגדולה ביותר שהושקעה בעשור‬ ‫האחרון‪ .‬היא מבטאת את נחישותה של ממשלת ישראל לקדמה ולשלבה‬ ‫באופן משמעותי בכלל הפעילות הכלכלית‪-‬חברתית של מדינת ישראל”‬ ‫עו”ד הראל לוקר‪ ,‬מנכ”ל משרד ראש הממשלה‬ ‫‪44‬‬ ‫‪ 45‬דו”ח שנתי ‪2012‬‬ ‫ועידת ראש הממשלה ‪2012 -‬‬ ‫אתר הרשות‬ ‫ועידת ראש הממשלה‪ ,‬הכינוס השנתי של הרשות לפיתוח כלכלי במגזר הערבי‪ ,‬הדרוזי והצ’רקסי‪ ,‬התקיימה‬ ‫בפעם השנייה ‪ -‬והותירה חותם עמוק על ‪ 700‬משתתפיה‪.‬‬ ‫ועידה שנתית זו‪ ,‬הנערכת במסגרת החלטת ממשלה מספר ‪ ,1539‬עוסקת בתוכנית הכלכלית הרב‪-‬‬ ‫שנתית לקידום אוכלוסיית המיעוטים בישראל‪ ,‬ומביאה לידי ביטוי‪ ,‬מדי שנה‪ ,‬את חזונו‪ ,‬פועלו והישגיו של‬ ‫משרד ראש הממשלה בנושא‬ ‫הוועידה התקיימה במלון דן כרמל חיפה‪ ,‬בתאריך ‪ ,20.3.2012‬במעמד ראש הממשלה בנימין נתניהו‪.‬‬ ‫משתתפי הוועידה ‪ -‬נציגי ממשלה‪ ,‬נציגי רשויות מקומיות‪ ,‬דמויות מובילות בעולם הכלכלה המקומית‬ ‫והבינלאומית‪ ,‬אקדמאים ועוד ‪ -‬נחשפו למגמות חדשות בארץ ובעולם‪ ,‬לתוכניות ולכלים ממשלתיים‬ ‫לפיתוח כלכלי ולקידום השקעות באוכלוסיית המיעוטים‪.‬‬ ‫נוסף לכך‪ ,‬בוועידת חיפה נחשפה לראשונה “ועידת המשקיעים” ‪ -‬פלטפורמה חדשנית וייחודית ‪-‬‬ ‫שבמסגרתה הציגו יזמים מקרב אוכלוסיית המיעוטים מיזמים מקוריים וייחודיים בפני קהל משקיעים‬ ‫מיומן ומנוסה ובפני הקהל הרחב‪.‬‬ ‫המפגש בין היזמים והמשקיעים היה דינאמי ומיוחד‪ ,‬והמטרה היא להפכו למסורת ולקיימו בכל ועידה‪.‬‬ ‫כל אלה תרמו לאווירה עסקית תוססת המעודדת השקעות‪ ,‬ומקדמת יוזמות כלכליות לשילובה של‬ ‫אוכלוסיית המיעוטים בכלכלה הלאומית ולהאצת הצמיחה בישראל‪.‬‬ ‫הרשות לפיתוח כלכלי שדרגה השנה את אתר האינטרנט שלה‪ ,‬על מנת לספק מידע שימושי ומקיף‬ ‫על פעילותה‪.‬‬ ‫האתר כולל מידע על התוכניות שמובילה הרשות ועל כלים ממשלתיים שונים וביניהם‪ :‬קידום היי‪-‬טק‪,‬‬ ‫מסלולי סיוע להקמת מפעלים ולקליטת עובדים‪ ,‬קרנות מימון והלוואות‪ .‬נוסף לכך‪ ,‬האתר מציע מחקרים‬ ‫וסקרים שונים‪ ,‬והחלטות ממשלה הנוגעות לאוכלוסיית המיעוטים‪.‬‬ ‫האתר מעודכן באופן שוטף עם חדשות‪ ,‬כתבות רלוונטיות ומידע על כנסים וימי עיון‪.‬‬ ‫הרשות רואה באתר האינטרנט כלי חשוב לחשיפת הפעילות הרבה המתבצעת לקידום אוכלוסיית‬ ‫המיעוטים בישראל‪.‬‬ ‫כתובת האתר‪afed.gov.il :‬‬ ‫“ברגע שיש שוויון הזדמנויות‪ ,‬כל אחד יכול לטפס מעלה‪ .‬פירוש הדבר‬ ‫הוא צמצום פערים אמתי‪ .‬אנחנו מחויבים לזה‪ .‬מחויבים למסר הכלכלי‬ ‫ולמסר החברתי גם יחד‪ .‬ויש לכך גם מסר מדיני”‬ ‫ראש הממשלה בנימין נתניהו‬ ‫‪46‬‬ ‫‪ 47‬דו”ח שנתי ‪2012‬‬ ‫מבט לעתיד‬ ‫תוכנית לקידום תעשיות עתירות ידע‬ ‫מספר תלמידים לפי מקצוע לימוד ‪-‬‬ ‫מדעים מדויקים (ואדריכלות)‬ ‫הנדסה ואדריכלות‬ ‫מקצועות עזר רפואיים‬ ‫‪1,992‬‬ ‫‪2,255‬‬ ‫‪515‬‬ ‫מקצועות הלימוד הנרכשים של אוכלוסיית‬ ‫המיעוטים לעומת משלח היד בו הועסקו‬ ‫בפועל‬ ‫‪884‬‬ ‫מתמטיקה‪ ,‬סטטיסטיקה‬ ‫ומדעי המחשב‬ ‫‪197‬‬ ‫‪27‬‬ ‫חקלאות‬ ‫המדעים הביולוגיים‬ ‫המדעים הפיזיקליים‬ ‫הרשות לפיתוח כלכלי פועלת להקמת תוכנית חדשה לקידום תעשיות עתירות ידע באוכלוסיית המיעוטים‪.‬‬ ‫זוהי תוכנית הוליסטית רב‪-‬שנתית‪ ,‬המציעה מענה מידי וארוך טווח למחסור הקיים בכוח אדם מיומן בתחום‬ ‫ההיי‪-‬טק‪ ,‬ומאפשרת התחרות על ‪ OUTSOURCING‬ו‪ OFFSHORING-‬לפריפריה בישראל‪.‬‬ ‫במהלך התוכנית ישולבו כ‪ 2,500-‬עובדים חדשים במשרות הולמות בתעשיות עתירות ידע‪ ,‬במשך תקופה‬ ‫של חמש שנים‪ .‬נוסף לכך‪ ,‬התוכנית תקדם השקעות בתחום תעשיות עתירות ידע ביישובי המיעוטים‪,‬‬ ‫ועל ידי כך תיצור ותחזק חברות הפועלות בהם‪.‬‬ ‫עיקרי התוכנית‪:‬‬ ‫‪ .1‬שילוב בשוק הקיים‪:‬‬ ‫ •העלאת האוריינות הטכנולוגית בבתי ספר למדע ולטכנולוגיה‪.‬‬ ‫ •תוכנית להנגשת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסיית המיעוטים‪.‬‬ ‫ •מלימודים לעבודה ‪ -‬פרקטיקום בתעשייה‪.‬‬ ‫ •הכשרה‪ ,‬הסבה והשמה של אקדמאים ‪ -‬בדגש על מורים‪.‬‬ ‫ •שיפור מסלול התעסוקה‪.‬‬ ‫ •העדפת מיעוטים במכרזים ממשלתיים‪.‬‬ ‫‪ .2‬מיקור חוץ‪:‬‬ ‫ •עידוד תחום ה‪ OUTSOURCING OFFSHORE-‬מחו”ל‪.‬‬ ‫‪ .3‬חיזוק חברות ביישובי המיעוטים‪:‬‬ ‫ •יצירת מתחמי תעשייה עתירי ידע באזורי תעשייה‪.‬‬ ‫ •מפעלי עוגן כלכלי‪.‬‬ ‫ •יצירת העדפות בתקציב המדען הראשי‪.‬‬ ‫ •פיתוח יזמות‪ ,‬מרכזי הדרכה וחממות טכנולוגיות‪.‬‬ ‫ •הגדלת גישה למימון וליציאת קרנות ייעודיות‪.‬‬ ‫ •תוכניות לעידוד הייצוא‪.‬‬ ‫‪48‬‬ ‫כ‪ 2500-‬עובדים‬ ‫ישולבו בתעשיות‬ ‫עתירות ידע‬ ‫دمج حوايل ‪ 2500‬موظف يف الصناعات‬ ‫التكنولوجية‪.‬‬ ‫‪ 49‬דו”ח שנתי ‪2012‬‬ ‫קולות קוראים‪ :‬הקמת מערך סיוע בגיוס תמיכות‬ ‫כלי משמעותי לקידום ולפיתוח כלכלי עבור רשויות מקומיות הינו גיוס תמיכות ממשרדי ממשלה‪ ,‬גופי‬ ‫סמך ומקורות נוספים המפורסמים במסגרת “קולות קוראים”‪.‬‬ ‫בעקבות זאת‪ ,‬פועלת הרשות לפיתוח כלכלי להקמת מערך אשר ידאג למיצוי פוטנציאל התמיכות‬ ‫והקולות הקוראים‪ ,‬על ידי הדרכות וצוותי עבודה שיפעלו ברשויות המקומיות‪.‬‬ ‫מטרות הקמת המערך‪:‬‬ ‫ •מקסום הכנסות לרשות המקומית מגופים ממשלתיים וגופי סמך‪ ,‬לצורך פיתוח הרשות המקומית‬ ‫וקידום פרויקטים בה‪.‬‬ ‫ •הכרת מקורות ההכנסה השונים שמעמידה הממשלה לרשויות המקומיות‪ ,‬ואת כללי הקצאתם‪.‬‬ ‫ •שיפור של מיצוי התקציבים‪ ,‬ונתינת כלים לבדיקת הזכאות והתחשיבים לפיהם נקבעים הסכומים‪.‬‬ ‫במהלך שנת ‪ 2013‬תפרסם הרשות לפיתוח כלכלי מכרז פומבי בנושא תמיכות משרדי ממשלה וגופי‬ ‫סמך עבור רשויות מקומיות ממגזר המיעוטים‪.‬‬ ‫פיתוח מודלים פיננסיים לעידוד השקעות באוכלוסיית המיעוטים‬ ‫הרשות לפיתוח כלכלי תפתח במהלך שנת ‪ 2013‬מודלים ומכשירים פיננסיים לגיוס מקורות אשראי והון‬ ‫לאוכלוסיית המיעוטים‪ .‬מודלים וכלים אלה יפותחו במטרה לאפשר זרימה מהירה של הון לפיתוח כלכלי‪,‬‬ ‫ליצור מקומות עבודה ולהשתלב בכלכלת הצמיחה של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫במסגרת זו ייבחנו המודלים הבאים‪:‬‬ ‫ •אשראי הוגן‪ :‬הגדלת היקף הפעילות של המערכת הבנקאית ביישובי מיעוטים‪ ,‬תוך הזרמת אשראי‬ ‫ללווים פרטיים ולעסקים קטנים‪.‬‬ ‫ •אגודות אזוריות לפיתוח כלכלי על בסיס צדק חברתי‪.‬‬ ‫ •קרן הלוואות חוץ‪-‬בנקאית לעידוד השקעות בפרויקטים‪ ,‬בשיתוף בתי השקעות מוסדיים וקרנות‪.‬‬ ‫ •הגדלת ההשקעות בתשתיות ובפרויקטים עתירי מימון במסגרת הסדרים כלכליים כגון‪:‬‬ ‫‪ Build-OperateTransfer, Public Private Partnership‬ו‪.Private Finance Initiative-‬‬ ‫ •יצירת הזדמנויות וגישה לרכש ממשלתי ארצי ומקומי עבור חברות בבעלות מיעוטים‪ ,‬בדרך של הנגשת‬ ‫כלים ועידוד התחרות‪.‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪ 51‬דו”ח שנתי ‪2012‬‬ ‫מרכז החלל טייבה‬ ‫‪52‬‬ ‫מרכז הכוון‬ ‫תעסוקתי טירה‬ ‫‪ 53‬דו”ח שנתי ‪2012‬‬ ‫שותפים‬ ‫תודות‬ ‫פעילותה של הרשות מצליחה הודות לשותפים אלה‪:‬‬ ‫תודה לכל חברי צוות הרשות לפיתוח כלכלי על פעילותם‪ ,‬מסירותם והישגיהם הרבים‪ ,‬שבאו לידי ביטוי‬ ‫בדוח זה‪ .‬צוות זה משקף את פניה השונות והמגוונות של האוכלוסייה הישראלית‪ ,‬ומייצגים נאמנה את‬ ‫חזון הרשות לשותפות ולצמיחה‪.‬‬ ‫משרד ראש הממשלה | משרד האוצר | משרד הכלכלה | משרד הרווחה והשירותים החברתיים‬ ‫משרד החינוך‬ ‫|‬ ‫|‬ ‫משרד הבריאות‬ ‫|‬ ‫משרד המשפטים‬ ‫משרד הפנים‬ ‫משרד התיירות | משרד הבינוי והשיכון | משרד התחבורה | המשרד לביטחון פנים‬ ‫משרד התרבות והספורט |‬ ‫המשרד להגנת הסביבה‬ ‫המשרד לפיתוח הנגב והגליל | משרד החקלאות ופיתוח הכפר | המשרד לאזרחים ותיקים‬ ‫חגית נבו‬ ‫משרד האנרגיה והמים‬ ‫|‬ ‫משרד המדע והטכנולוגיה‬ ‫אבראהים חביב‬ ‫אמיר וייס‬ ‫בנק ישראל‬ ‫|‬ ‫|‬ ‫צוות הרשות‪:‬‬ ‫רשות המים‬ ‫|‬ ‫נציבות שירות המדינה‬ ‫ואפד קבלאן‬ ‫‪OECD‬‬ ‫וג’די ביאדסי‬ ‫המגזר העסקי (הערבי והיהודי)‪ ,‬לרבות אנשי עסקים וחברות‬ ‫|‬ ‫‪IMF‬‬ ‫רשות מקרקעי ישראל‬ ‫|‬ ‫שירות התעסוקה‬ ‫ועד ראשי רשויות מקומיות ערביות‬ ‫|‬ ‫|‬ ‫ג’וינט ישראל‪ ,‬תב”ת ‪ -‬תנופה בתעסוקה | ‪ | TASK FORCE‬מרכזים לטיפוח יזמות (מט”ים)‬ ‫החברה הממשלתית לתיירות‬ ‫|‬ ‫המועצה להשכלה גבוהה ‪ -‬ות”ת‬ ‫המכון הישראלי לייצוא ולשיתוף פעולה בין‪-‬לאומי‬ ‫|‬ ‫התאחדות התעשיינים בישראל‬ ‫חגית כהן‬ ‫מג’יד מסאלחה‬ ‫מירה בן‪-‬שושן מזרחי‬ ‫מראם נגאר‬ ‫יוזמות קרן אברהם | לשכת עורכי הדין בצפון | העמותה להעצמה כלכלית של נשים‬ ‫סלימה מוסטפא‪-‬סלימאן‬ ‫קו משווה ‪ -‬קואליציית המעסיקים לשוויון לאקדמאים ערבים | סיכוי | יד הנדיב‬ ‫סמי להיאני‬ ‫צופן‬ ‫|‬ ‫אינג’אז ‪ -‬מרכז מקצועי לקידום הרשויות המקומיות הערביות‬ ‫אג’יק ‪ -‬מרכז ערבי‪-‬יהודי לשוויון‪ ,‬העצמה ושיתוף‬ ‫|‬ ‫|‬ ‫נשים נגד אלימות‬ ‫עבד אלחכים עזאם‬ ‫רועי אסף‬ ‫תודה מיוחדת לחגית נבו על כתיבה עריכה וניהול פרויקט דו”ח ‪2012‬‬ ‫עיצוב‪ :‬נמרוד כתר‬ ‫ייעוץ תוכן‪ :‬אלעד וינגרד‬ ‫‪54‬‬ ‫‪ 55‬דו”ח שנתי ‪2012‬‬ ‫زرعوا فأكلنا‪ ,‬ونزرع فيأكلون‬ ‫נהנינו מעמלם של קודמנו‪ ,‬ומעמלנו נהנים הבאים אחרינו‬