‫בוא להיות שותף לפתרון בעיות המים הגלובאלית!‬ ‫מאת‪ :‬אלישע ארד וירון בן ארי –פרויקט המים‪ ,‬מכון התקנים הישראלי‬ ‫הקדמה‬ ‫אספקת מים ‪ ,‬החיונית לחיים‪ ,‬נמצא ת במקומות רבים בעולם תחת מעמסה ולחץ הנגרמים כתוצאה מבצורת‪,‬‬ ‫מחסור במים וזיהום ‪ .‬כמויות המים הנצרכות ע"י האוכלוסיי ה המתפתחת‪ ,‬העלייה ברמת החיים והעלייה‬ ‫בצריכת המזון )שגוררת יותר ויותר שטחים מושקים אינטנסיבית( מביאים את הדרישה הגוברת לצורך במים‪.‬‬ ‫מצוקה המים בעולם גדלה ולחלק ניכר מאוכלוסיית העולם עדיין אין אספקת מים סדירה‪ .‬במקומות בהם‬ ‫קיימת אספקת מים סדירה‪ ,‬המים שם אינם בהכרח ראויים לשתיה‪ ,‬וגם במדינות שלכאורה רשת אספקת‬ ‫המים בהן מוסדרת‪ ,‬לא בהכרח אספקת המים בהן סדירה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬ברמת עמון אספקת המים שם‪ ,‬עד לפני‬ ‫כשנה‪ ,‬הייתה פעם בשבוע‪ .‬כיום‪ ,‬אספקה המים ברבת עמום הינה רק פעם בשבועיים בשל המחסור במשאב‬ ‫המים ובשל פחת המים הולך והגדל‪.‬‬ ‫תקינה בין‪-‬לאומית בנושא מים‬ ‫ארגון התקינה הבין‪ -‬לאומי ‪ ISO‬התגייס להעלות את המודעות של כל בעלי העניין לבעיות המים הגלובליות‬ ‫ולנסות לפתח כלים במגמה להשפיע על קביעת מדיניות גלובלית בתחום‪ .‬ארגון ‪ ISO‬עושה זאת באמצעות‬ ‫תקנים לשיפור איכות המים ותקנים לשיפור מתן שירות לצרכני המים‪ .‬תקני ה‪ ISO-‬מפותחים בכדי להתוות‬ ‫קווים מנחים לניהול שירותי המים ברחבי העולם‪ .‬לאחרונה החליטה מועצת ‪ ISO‬להדגיש את החשיבות של‬ ‫אתגרים הקשורים במים ולהקים כוח משימה מיוחד שיעסוק ב‪"-‬גישה ושימוש במים" במגמה‪:‬‬ ‫‪ .1‬להעריך בפירוט מהם התקנים הלאומיים העוסקים במים‬ ‫‪ .2‬לזהות ולנתח את סדרי עדיפויות לפיתוח תקנים בין‪-‬לאומיים בתחום המים‬ ‫התקינה העתידית בנושא מים‪:‬‬ ‫ארגון ‪ ISO‬הוא המפתח הגדול ביותר בעולם של תקנים בי ן‪-‬לאומיים וולונטריים ; פיתוח זה מאפשר הטבות‬ ‫רבות לעסקים‪ ,‬ל ממשלות ו לחברה‪ .‬תקני ‪ ISO‬למים נועדו לבנות אמון בין חברות המים לצרכנים באמצעות‬ ‫פתרונות מבוססי קונצנזוס גלובלי עבור ניהול משאבים‪ ,‬הערכת סיכונים פוטנציאליים ‪ ,‬הגדלת זמינות המים‬ ‫ובהקלה על מחסור המים בעולם‪.‬‬ ‫‪ .1‬ניהול משק מים )הפקה‪ ,‬שימוש מושכל‪ ,‬וכד'( בסקטורים השונים‬ ‫‪ .2‬ניהול והשבת מים‪ :‬מי שפכים‪ ,‬טיפול במים‪ ,‬מחזור‪ ,‬פחת מים‪ ,‬התפלה‪ ,‬אספקת מים לסקטורים השונים‬ ‫וביטחון מים‬ ‫‪ .3‬תיאום תקנים בינלאומיים‪/‬אזוריים העוסקים בנושאים הנ"ל‪.‬‬ ‫איזו תועלת עשויה לצמוח לך מהשתתפות במיזם המים?‬ ‫הצטרפות של בעלי עניין לפעילות התקינה הבין לאומית סוללת את הדרך בפני חברות ישראליות לשווקים‬ ‫בחו"ל ומסייעת בקשירת קשרים שיהוו מנוף לסחר עולמי ‪ .‬מכון התקנים הישראלי חבר בשני ארגוני תקינה‬ ‫בין‪-‬לאומיים‪ISO :‬ו‪ .IEC -‬חברות בארגונים אלו מאפשרת לנציגים ישראליים מהתעשייה או לנציגים פרטים‬ ‫להצטרף לפעילות הוועדות הבין‪-‬לאומיות המתנהלות בארגונים אלו ולהשפיע על תוכנו של התקן הבין‪-‬לאומי‪,‬‬ ‫בנושאי תקינה מתהווים‬ ‫במטרה לקדם את התעשייה והמשק הישראלי‪ .‬היכולת להתעדכן ולהביע עמדה‬ ‫מסייעות בקידום האינטרסים של הנציגים‬ ‫ועתידיים ואף להוביל לעיתים את ההחלטות המתקבלות‬ ‫הישראליים‪ .‬השתתפות זו הוכיחה עצמה כפלטפורמה לקידום התוצרת הישראלית בשוקי העולם‪ .‬לדוגמה‪,‬‬ ‫ישראל מובילה מזה כ‪ 30 -‬שנה את הועדה הבין לאומית למוצרי השקיה‪ .‬ועדה זו‪ ,‬אשר אמצה ‪ 90%‬מהתקנים‬ ‫הישראליים המקוריים כתקנים בין‪-‬לאומיים‪ ,‬היוותה גורם נכבד בהגדלת הייצוא הישראלי‪ .‬לשם השוואה‪,‬‬ ‫תאגידי מים וביוב בישראל ויחסי גומלין עם התקינה הבין‪-‬לאומית‬ ‫)הכתבה פורסמה בעיתון מים והשקיה מאי ‪ 2012‬לקראת כנס תאגידי המים והביוב(‬ ‫חוק תאגידי מים וביוב נחקק בשנת ‪ 2001‬ויצר מהפכה במשק המים בישראל‪ ,‬בכל הכרוך בניהול של משק‬ ‫מים וביוב‪ ,‬ברגולציה‪ ,‬בהשקעות‪ ,‬וברמת שירות הלקוחות‪ .‬כבר בתחילת ‪ 2010‬אפשר היה לאמור בוודאות‬ ‫שהתאגידים מספקים מים למרבית תושבי המגזר העירוני בישראל‪ .‬המשך תהליך התיאגוד האזורי במשק‬ ‫המים והביוב בישראל הוא‪ ,‬כפי הנראה בלתי נמנע ‪ ,‬והשנים הקרובות יזמנו אתגרים רבים נוספים בתחום זה ‪.‬‬ ‫מטרות חוק תאגידי המים והביוב ה ם‪ ,‬בין היתר‪ :‬להבטיח רמת שירות‪ ,‬איכות ואמינות נאותים‪ ,‬במחירים‬ ‫סבירים ובלא הפליה‪ ,‬בתחום שירותי המים והביוב ‪ ,‬לגרום לניהול עסקי‪ ,‬מקצועי ויעיל של מערכות המים‬ ‫והביוב ברשויות המקומיות‪ ,‬לעודד חיסכון במים ובמשאבים אחרים תוך שמירה על מקורות המים‪ ,‬בריאות‬ ‫הציבור‪ ,‬איכות הסביבה וערכי טבע ונוף ומניעת זיהום הים והנחלים ‪ .‬לשם השגת מטרות החוק יוסמכו‬ ‫הרשויות המקומיות להקים‪ ,‬לפי חוק זה‪ ,‬חברות לשירות ציבורי‪ ,‬שתפקידן העיקרי יהיה לתת שירותי מים‬ ‫וביוב בתחומיהן; על החברות יוטלו חובות לעניין מתן השירותים )סל שירותים(‪ ,‬באיכות נאותה לכלל‬ ‫התושבים בלא הפליה ‪,‬יוסמכו לגבות את התשלומים בעד השירותים‪ ,‬והן יהיו נתונות לפיקוח הממונה‬ ‫ולבקרת איכות ועלויות השירותים בידי רשות המים‪ ,‬אשר תקבע גם את תעריפי השירותים ‪.‬‬ ‫ומה נעשה בבריטניה‪ ,‬אותה ניתן לכנות‪" :‬אם תאגידי המים"‪ ,‬בנידון?‬ ‫ובכן‪ ,‬בממלכה המאוחדת‪ ,‬מגזרי המים והביוב עברו כברת דרך ארוכה מאז תהליך ההפרטה שעבר עליהם לפני‬ ‫למעלה מ‪ 20 -‬שנים‪ .‬ההשקעות בתשתיות הגיעו לשיעור של ‪ 70‬ביליון סטרלינג עד תחילת ‪ ,2010‬הוכנסו תקני‬ ‫ניהול טובים יותר שהבטיחו שיפור באיכות המים ועמידה בדרישות הסביבה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬במידה ותעשיית‬ ‫המים הבריטית רוצה להמשיך ולספק איכות גבוהה‪ ,‬היא תצטרך לדעת ולהתמודד עם האתגרים החדשים‬ ‫הכוללים‪ :‬הצורך בהקטנת הסיכונים‪ ,‬התארגנות לשינויי האקלים‪ ,‬עלייה בציפיות הצרכנים‪ ,‬גידול אוכלוסיה‬ ‫ועמידה בדרישות מחמירות של תקני איכות סביבה ורגולציה‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫למה כדאי להיות שותף בפיתוח התקינה הבין‪-‬לאומית‬ ‫מכון התקנים הישראלי חבר בשני ארגוני התקינה הבין‪-‬לאומיים ‪ ISO‬ו‪ .IEC -‬חברות מכון התקנים בארגונים‬ ‫אלו מאפשרת לנציגים ישראליים מהתעשייה‪ ,‬ובה‪ :‬לנציגי תאגידי המים ולפרטיים להצטרף לפעילות הוועדות‬ ‫הבין‪-‬לאומיות המתנהלות בארגונים אלו במטרה להשפיע על תוכנו של התקן הבין‪-‬לאומי ובמטרה לקדם את‬ ‫התעשייה והמשק הישראלי‪.‬‬ ‫השתתפות נציגי המשק הישראלי בפעילות התקינה הבין‪-‬לאומית בתחומים השונים חשובה ביותר ואף‬ ‫הוכיחה את עצמה לאורך השנים מצד אחד כפלטפורמה בקידום התוצרת הישראלית בשוקי העולם ומצד שני‬ ‫מפגש עם בכירי ה"שחקנים" בשוק העולמי באותו תחום ולימוד מיטב הידע שהצטבר בנושאים השונים ‪ .‬על‪-‬פי‬ ‫חוק התקנים‪ ,‬מדינת ישראל מחויבת לאמץ תקנים בין‪-‬לאומיים שחלקם אף הופכים לתקנים רשמיים‪.‬‬ ‫למה כדאי להיות פעיל בתקינה בין‪-‬לאומית?‬ ‫השתתפות בפעילות התקינה הבין‪-‬לאומית‪ ,‬תיתן בידכם את היכולת להשפיע‪ ,‬להתעדכן ולהביע את עמדתכם‬ ‫בנושאי התקינה המתהווים והעתידיים ואף להוביל‪ .‬עבודתכם במסגרת זו תפגיש אתכם עם המומחים‬ ‫המובילים בעולם שהם גם הספקים‪ ,‬הלקוחות והמתחרים שלכם‪.‬‬ ‫"תקינה בין‪-‬לאומית היא הגשר בין העבר לעתיד – מי שמשפיע על הגשר‪ ,‬משפיע על העתיד"‬ ‫השתלבות בהליכי התקינה הבין‪-‬לאומית תאפשר לישראל להשפיע על גיבוש התקינה הבין‪-‬לאומית‪ ,‬כולל‬ ‫הטכנולוגיה והאסטרטגיה על פי סביבת הפעילות‪ ,‬ועל רכישת ידע טכנולוגי עדכני‪ .‬השתלבות כזו תסייע בהבנת‬ ‫התפתחות הטכנולוגיה‪ ,‬השוק ושאר הגורמים המשפיעים על מכירות‪ ,‬תביא להאצת פיתוח מוצרים ולרכישת‬ ‫יתרונות טכנולוגיים ושיווקיים‪ ,‬שיובילו להגדלת נתח שוק ולצמצום עלויות יצור‪.‬‬ ‫על הקשר בין מים‪ ,‬אנרגיה ותקינה מקדמת אינטרסים‬ ‫אלישע קופר ארד‪ ,‬מהנדס פרויקט טכנולוגיות המים מכון התקנים‬ ‫בשנת ‪ 2010‬יבאה ישראל כ‪ 25 -‬מיליון טונות של דלקים‪ ,‬נפט וחמרים אחרים לייצור אנרגיה וקצב צריכת האנרגיה‬ ‫שלה עלה במכפיל גבוה יותר מקצב ריבוי אוכלוסייתה )בקנה מידה עולמי‪ ,‬קצב גידול הצריכה למים‪ ,‬המיועדים‬ ‫בעיקר לצרכי ייצור מזון‪ ,‬גדל בקצב כפול ויותר מגידול האוכלוסייה‪ -‬כך מנתוני ה‪ . FAO-‬אכן‪ ,‬העולם צמא לאנרגיה‪,‬‬ ‫אולם‪ ,‬הנה תזכורת לא סימפאטית‪ :‬פליטת החמצן הדו‪-‬פחמני צפויה לעלות ב‪ 45% -‬ב‪ 20 -‬השנים הקרובות‪ ,‬מה‬ ‫שידרוש מתושבי כדור הארץ חסכון והעלאת הנצילות‪ ,‬בלימת כריתת היערות ונטיעת עצים חדשים לצורך ספיגת‬ ‫‪ CO2‬מהאוויר ולכידתו מתחת הקרקע‪.‬‬ ‫מתוך התבוננות בתכנים שהוצגו לאחרונה בתערוכת ‪ WATEC 2011‬ומניתוח כווני ההתעניינות של המבקרים‪,‬‬ ‫מסתמנת מסקנה חד‪-‬משמעית‪ :‬היכולות והנוכחות הישראלית בשוק היא מבוססת‪-‬טכנולוגיה וההזדמנות העסקית‬ ‫שנוצרה למדינת ישראל בשוק המים העולמי‪ ,‬מבטיחה‪.‬‬ ‫מי שביקר בתערוכה בביתן שהוקם בחסות משרד התמ"ת‪ ,‬שהוכתר בשם‪ ,Innovation Pavilion :‬יכול היה להבחין‬ ‫בבירור בקשר בין מים לאנרגיה‪ :‬בביתן הציגו מעל ‪ 30‬חברות מהתחום )‪ 20‬מתחום המים ו‪ 10 -‬מתחום‬ ‫האנרגיה(‪ .‬ואמנם‪ ,‬הקשר הניכר בין אנרגיה למים בארצנו מתבטא בעיקר בכך שאנו צורכים כ‪ 7%-‬מתפוקת‬ ‫האנרגיה שאנו מייצרים לצרכי שאיבת מים‪ .‬אנרגיה היא חלק חשוב במיוחד של עלות ייצור משאבים רבים‪ ,‬מים‬ ‫בפרט‪ .‬חשבונות האנרגיה מהווים ‪ 45-75‬אחוזים בעלות הפקת מים מתוקים באמצעות התפלת מי ים‪.‬‬ ‫אם נבדוק את יכולת ייצור החשמל הקיימת בישראל מול הצריכה‪ ,‬נמצא שזו במחסור כרוני ובמידה ולא תינקטנה‬ ‫פעולות מיידיות‪ ,‬כבר בשנת ‪ 2013‬תהיה ישראל ב"בצורת חשמל"‪ .‬התייעלות אנרגטית היא אחת מן הפעולות‬ ‫הנדרשות‪ .‬זה אתגר גדול לשכנע ציבור שלם לחסוך משהו שלא ניתן לחוש בחסרונו‪".‬לחשמל אין נראות"‪ ,‬ציין שר‬ ‫התשתיות שלנו‪" ,‬אין לו כינרת‪ ,‬שהתייבשותה יוצרת הזדהות וממחישה את משבר במים"‪.‬‬ ‫פורום המים העולמי‪ ,‬ישראל ותקינה מקדמת עסקים‬ ‫תכנית ‪ Israel NEWTech‬במשרד התמ"ת ומכון התקנים‪ ,‬יחד עם מכון‬ ‫הייצוא‪ ,‬משרד החוץ והנספחות המסחרית בצרפת‪ ,‬נערכים בימים אלה‬ ‫לקידום חברות המים הישראליות במסגרת פורום המים העולמי ה‪6 -‬‬ ‫)‪ (WWF6‬שיתקיים השנה במרסיי‪ ,‬בין ה ‪ 12-17‬למרץ ‪ .2012‬נושא‬ ‫הפורום השנה יהיה‪" :‬הדרך לפתרונות‪) ".‬ובמקור‪.(Time for Solutions :‬‬ ‫במסגרת זו ייערכו ‪ 12‬שולחנות עגולים בנושאים כמו‪ :‬מימון תשתיות‬ ‫מים ובריאות‪ ,‬ויכונסו תשעה פאנלים שידונו בנושאי מים‪ ,‬מזון ואנרגיה‪.‬‬ ‫בין יתר האירועים המתוכננים בפורום העולמי‪ ,‬יהיו מפגשים מיוחדים‬ ‫שיכללו הידברות על מחסור במים באזורים צחיחים‪ ,‬אגירת מים ופיתוח‬ ‫בר קיימא‪ .‬מתוך רשימת המשתתפים ניתן יהיה למצוא את מיכאיל‬ ‫גורבצ'וב‪ ,‬את נשיא הרשות הפלישתינית‪ ,‬מחמוד עבאס‪ ,‬את נשיא דרום‬ ‫קוריאה קים הואנג‪ ,‬סיק‪ ,‬ואת הוד רוממותו נסיך אוראניה‪ ,‬וילהם‬ ‫אלכסנדר‪.‬‬ ‫מכון התקנים‪ -‬תכנית ‪ , Israel NEWTec‬תשגר מטעמה משלחת מומחים‬ ‫מדיסציפלינות שונות של סקטור המים שיציגו לפורום את דברה של‬ ‫מדינת ישראל ואת הפתרונות הייחודיים שבאמתחתה‪.‬‬ ‫לפחות ‪ 2.5‬מיליארד בני אדם חיים עם מחסור חמור במים וההשפעות על‬ ‫בריאות האדם‪ ,‬על פיתוח כלכלי סביבתי בר קיימא דורשים כלים‬ ‫חדשניים וחזקים שיכולים להקל על לחצי האנושות למקורות מים‬ ‫נוספים‪.‬‬ ‫כדי לחקור את הקשר בין הצריכה האנושית וכושר ייצור המים‬ ‫הגלובאלי‪ ,‬יש מקום לפתח כלי להערכת "טביעת הרגל" )‪( foot print‬‬ ‫ברת קיימא ויישומים נוספים לתועלתו של האדם‪ .‬ואמנם‪ ,‬מטרותיו‬ ‫הגדולות של פורום המים העולמי עוסקות בנושאים כמו‪ :‬אבטחת גישה‬ ‫למים לשימוש הכלל‪ ,‬מניעה ומענה למשברי מים‪ ,‬שימוש אופטימאלי‬ ‫במים ואנרגיה ושיפור איכות מים‪.‬‬ ‫תקנים‪ ,‬כמו מידע מקודד‪ ,‬משמשים אמצעי יעיל כדי להפיץ ידע על‬ ‫הדרישות המקובלות בשוק ומכילים מידע טכני מפורש למדי במגמה‬ ‫לצמצם את חוסר הוודאות בין היצרנים ולקוחותיהם‪ .‬התקנים מקדמים‬ ‫ומאפשרים את הפצת הטכנולוגיה בצורה זמינה להטמעה קלה על ידי‬ ‫ארגונים; הם אפקטיביים ויעילים בהיותם כלי נוח להעברה ולהפצה של‬ ‫טכנולוגיות‪.‬‬ ‫שוק המים הישראלי מקובל כבעל סמכא בנושאים הללו ולפיכך צפויה לו‬ ‫חשיפה רבת ערך בפורום‪ .‬סוגיית אספקת מים לשימוש האדם נמצאת‬ Preparation of a guideline for Crisis management for water utilities. Bruno Tisserand, Thomas Zenz & Jacobo Sack and Yaron Ben-Ari Water is the source of life, without which humans, as well as other species, cannot survive. In many countries there is a lack of knowledge regarding the crisis management of drinking water and wastewater services. Impairment of the drinking water service would change the quality of life of the affected population in the immediate period while in the medium-term period it could affect their ability to survive. Therefore the continuous and orderly supply of clean and potable water is of paramount importance for the population. On the other hand, the removal and safe disposal of sanitary wastewater and drainage storm-water is also extremely important if epidemics and general poisoning by contamination and urban inundation are to be prevented as well as to protect the environment. Since 2001, the international committee ISO/TC224 deals with the management of the services in its entirety, by developing standards on subjects such as: • Published standards ISO 24510:2007, ISO 24511:2007 and ISO 24512:2007, that are Guidelines for the assessment and improvement of the service to the users, for the management of drinking water and wastewater utilities and for the assessment of the related services. These guidelines are the first service standards in the world and therefore, cannot be compared. Like every ISO/TC224’s standards: o As management system standards, they have to be globally relevant for all water utilities o They are guidelines and thus are not used for certification o These guidelines describe good practices in a job: the management of water and wastewater utilities. The essential points on these 3 standards are: o Their recognized universal character since they are already applied in developing services like in Burkina-Faso and existing services like in Argentina o Their strong added value to further promote the work on the organization on top of the application of the management standards ISO 9001 and 14001 o These standards can help to reach the OECD’s objectives on “Meeting the challenge of financing water and sanitation” o Finally, these standards help to gather the stakeholders of a service to work out its governance and the essential technical elements for a good running of the service. The objectives of the service are established in dialogue with the stakeholders and the achievement of these objectives is evaluated. The guideline on “Crisis management for water utilities” being prepared, describes the fundamentals of a crisis management system, including relevant recommendations for water ‫כותרת ראשית‪ :‬על תרומת מכון התקנים הישראלי במסגרת תערוכת וואטק ‪WATEC 2011‬‬ ‫כותרת אלטרנטיבית‪" :‬פעילות קידום תקינה בין‪-‬לאומית בתחום המים והאנרגיה במסגרת מכון התקנים הישראלי"‬ ‫הוכן ע"י‪ :‬אלישע ארד‪ ,‬מהנדס פרויקט המים במכון התקנים‬ ‫ירון בן ארי‪ ,‬מנהל פרויקט המים במכון התקנים‬ ‫אין כל ספק שתערוכת וואטק ‪ 2011‬שנסגרה בשבוע שעבר היוותה חלון ראווה למיטב הטכנולוגיות שפיתח משק המים‬ ‫הישראלי על רקע המחסור המחמיר במים שפירים בעולם‪ .‬עם עלייתם של נושאי המים והביוב לסדר היום העולמי‪ ,‬הפכו‬ ‫תשתיות המים לחיוניות באופן שהרשויות המקומיות שמות הדגש מיוחד על הצורך בהגנתן בהיבט של מניעת אירועי זיהום‬ ‫שיפגעו באיכות המים המסופקים לתושבים‪ .‬מכון התקנים הישראלי שותף בתכנית התמ"ת‬ ‫‪ Israel NewTech‬שהושקה ב‪-‬‬ ‫‪ 2006‬במטרה לקדם את הטכנולוגיות הללו בעולם‪ .‬במסגרת תכנית זו‪ ,‬זוהו והוגדרו נושאי מפתח לתקינה בינלאומית‬ ‫לפיתוחים ישראליים בתחום המים‪ ,‬נקבעו סדרי עדיפויות ונבחרו היעדים והמומחים שיעסקו בעריכת התקנים והצגתם‬ ‫בפורומים והוועדות הבינלאומיי ם שבחסות ‪ .ISO‬נושאי היעד של התכנית מתמקדים‪ :‬בשימוש בקולחים לניצול תעשייתי‪,‬‬ ‫חקלאי וסביבתי‪ ,‬בביטחון מים‪ ,‬בניטור מזהמים במי השתייה‪ ,‬פחת מים‪ ,‬והתפלת מי ים ובנושאים רלוונטיים לשילוב בין מים‬ ‫ואנרגיות מתחדשות‪ .‬הפרויקט הקים מספר ועדות טכניות‪-‬מקצועיות לקידום התקינה הבינלאומית והוא מסייע לאלה באיסוף‬ ‫המידע הנחוץ לפעולתן‪ .‬לאחרונה‪ ,‬פורסם הישג נוסף חשוב בתחום תקינה בינלאומית לביטחון מים‪ -‬בהובלת ישראל‪ .‬ואמנם‪,‬‬ ‫הפרויקט הישראלי לביטחון מים הינו ראשון מסוגו בעולם ומייצג תפיסה חדשה ורחבה להגנה על מערכות מים מפני זיהומים‬ ‫הנגרמים כתוצאה מטעויות אנוש ותאונות‪ ,‬או כתוצאה מטרור או מעשה חבלה‪.‬‬ ‫מכון התקנים הישראלי שילב השנה בתערוכה מאמץ משותף בין שני מדורי תקינה‪ :‬מים ואנרגיה ולצורך זה השתתף בקמפיין‬ ‫שכותרתו‪" :‬פעילות קידום תקינה בין‪-‬לאומית בתחום המים והאנרגיה"‪ .‬הוקם סטנד במסגרת ביתן ה‪-‬‬ ‫‪Innovation Pavilion‬‬ ‫ששולב תחת חסות משרד התמ"ת‪ ,‬בו הציגו מעל ‪ 30‬חברות מהתחום ) ‪ 20‬מתחום המים ו‪ 10 -‬מתחום האנרגיה(‪.‬‬ ‫וואטק ‪ 2011‬היא תערוכה בינלאומית לטכנולוגיות מים‪ ,‬אנרגיה מתחדשת ואיכות הסביבה ‪ .‬השנה השתתפו בה כ‪20,000 -‬‬ ‫מבקרים ולמעלה מ‪ 100 -‬משלחות זרות מחו"ל‪.‬‬ ‫שוק המים הישראלי נתפש בכל העולם כחדשני ומפותח במיוחד‪ ,‬בזכות הידע המקצועי שנצבר לאורך שנים של ניהול מים‬ ‫במדינה שכונה וכמו כן פיתוחים משמעותיים מאוד בנושאים של טיהור מים‪ ,‬טיפול וטיהור של מי שפכים וכן הלאה – בישראל‬ ‫מעל ‪ 70%‬ממי השפכים עוברים טיהור וטיפול של מי קולחין ונעשה בהם שימוש חוזר בחקלאות ותעשייה למשל‪ .‬חברות מים‬ ‫ישראליות העוסקות במגוון תחומים ותהליכים הקשורים במים פועלות בכל העולם ונחשבות מובילות בתחומן‪ ,‬היקף הייצוא‬ ‫הישראלי המקושר לתעשיית המים שולש בין השנים ‪ 2006-2009‬לצורך העניין‪.‬‬ ‫ישראל‪ ,‬היא מובילה גם בתחום המחקר והפיתוח של שימוש באנרגיות מתחדשות לייצור חשמל – בעיקר אנרגיה סולארית‪.‬‬ ‫מבחינה אקדמית פותחו וממשיכים לפתח בישראל מגוון רחב של טכנולוגיות ובסיסי ידע רלבנטיים לאנרגיה סולארית ושיפור‬ ‫היעילות של פאנלים פוטו‪ -‬וולטאיים ואמצעי ייצור תרמו‪-‬סולאריים‪.‬‬ ‫גורמים אלו‪ ,‬לצד פעילות מדעית ומעשית בתחומי איכות סביבה וגורמים רבים אחרים‪ ,‬הופכים חברות ישראליות לקרקע‬ ‫פורייה במיוחד להציג את מרכולתן ‪ ,‬מבחינת יכולות וטכנולוגיות ‪ ,‬ולהיכנס לשיתופי פעולה בינלאומ יים בתחומים אלו ‪ ,‬כאשר‬ ‫מכון התקנים הישראלי מהווה חולייה מקשרת‪-‬חיונית בין בעלי העניין‪.‬‬ ‫במסגרת המאמץ לעידוד תהליכי חדשנות בתשתיות המים והאנרגיות המתחדשות‪ ,‬עומד מכון התקנים הישראלי לרשות בעלי‬ ‫עניין וקורא להם להיעזר ביכולותיו למנף כשרון וחכמה מקומית לתועלת עסקית הדדית‪.‬‬ ‫פרטים נוספים ניתן לקבל‪ :‬מת"י‪ ,‬תכנית טכנולוגיות מים‪ ,‬מ‪ :‬ירון בן ארי‪ ,‬טל' ‪.036465315‬‬ ‫כיצד הפכה מדינת ישראל למובילה עולמית בתחום טכנולוגיות המים‬ ‫מאת‪ :‬ירון בן ארי‪ ,‬ראש פרויקט טכנולוגיות המים‪ ,‬מכון התקנים הישראלי‬ ‫בשנת ‪ 2006‬קיבלה הממשלה החלטה להפוך את מדינת ישראל לשחקנית בין‪-‬לאומית‬ ‫מובילה בנושא פיתוח טכנולוגיות מים‪ .‬מטרת ההחלטה הייתה‪ ,‬לאפשר את קידומן של‬ ‫טכנולוגיות מים חדשות‪ ,‬בכדי להגדיל את הייצוא הישראלי בתחום‪.‬‬ ‫על מנת להשיג את היעדים הלאומיים שנוסחו בהחלטה‪ ,‬נקבע כי יעד הייצוא של‬ ‫טכנולוגיות המים השונות מישראל יעמוד על ‪ 2‬מיליארד דולר‪ ,‬ובשנת ‪ 2020‬יעד הייצוא‬ ‫יעמוד על ‪ 10‬מיליארד דולר‪.‬‬ ‫בשל העובדה כי טכנולוגיות ישראליות המיוצאות לחו"ל צריכות להתבסס על תשתית‬ ‫תקינה רחבה‪ ,‬שתהווה כרטיס כניסה למדינות אחרות בעולם‪ ,‬מכון התקנים הישראלי לקח‬ ‫על עצמו לקדם את נושא התקינה הבין‪ -‬לאומית‪.‬‬ ‫ישראל באמצעות מכון התקנים מובילה את הוועדה הבין‪-‬לאומית למוצרי השקיה‪ ,‬יו"ר‬ ‫‪ 36‬תקנים מתוכם ‪ 28‬תקנים‬ ‫הועדה והמזכיר הינם ישראלים‪ .‬ועדה זו פרסמה עד כה‬ ‫ישראליים שאומצו על ידי התקינה הבין‪-‬לאומית‪ .‬המשימה של מכון התקנים בפרויקט זה‬ ‫היא להגיע להצלחה דומה בתעשיית מוצרי ההשקיה‪.‬‬ ‫התפתחות התקינה בנושא ביטחון מים‪:‬‬ ‫באוקטובר ‪ 2007‬התקיים בארץ כ ינוס בי ן‪-‬לאומי של מומחים מכל העולם בנושא תקינה‬ ‫עתידית של ביטחון מים )‪ .(IWA‬הכינוס התקיים בחסות ובאישור ארגון התקינה הבין‪-‬לאומי‬ ‫‪ . ISO‬תוצר הכינוס היה‬ ‫מסמך תקינה המבוסס על טיוטה ישראלית שאושר ע‬ ‫ל ידי‬ ‫המשתתפים ו פורסם ע ל ידי ‪ ISO‬כמסמך תקינה בין‪-‬לאומי ראשון בתחום ביטחון מים‪.‬‬ ‫מסמך זה מיצב את ישראל כמובילת התקינה הבין‪-‬לאומית בתחום ביטחון מים‪.‬‬ ‫כיצד הפכה מדינת ישראל למובילה עולמית בתחום טכנולוגיות המים‬ ‫מאת‪ :‬ירון בן ארי‪ ,‬ראש פרויקט טכנולוגיות המים‪ ,‬מכון התקנים הישראלי‬ ‫בשנת ‪ 2006‬קיבלה הממשלה החלטה להפוך את מדינת ישראל לשחקנית בין‪-‬לאומית‬ ‫מובילה בנושא פיתוח טכנולוגיות מים‪ .‬מטרת ההחלטה היתה‪ ,‬לאפשר את קידומן של‬ ‫טכנולוגיות מים חדשות‪ ,‬בכדי להגדיל את הייצוא הישראלי בתחום‪.‬‬ ‫על מנת להשיג את היעדים הלאומיים שנוסחו בהחלטה‪ ,‬נקבע כי יעד הייצוא של‬ ‫טכנולוגיות המים השונות מישראל יעמוד על ‪ 2‬מיליארד דולר ב ‪ 2010‬ובשנת ‪ 2020‬יעד‬ ‫הייצוא יעמוד על ‪ 10‬מיליארד דולר‪.‬‬ ‫בשל העובדה כי טכנולוגיות ישראליות המיוצאות לחו"ל צריכות להתבסס על תשתית‬ ‫תקינה רחבה‪ ,‬שתהווה כרטיס כניסה למדינות אחרות בעולם‪ ,‬מכון התקנים הישראלי לקח‬ ‫על עצמו לקדם את נושא התקינה הבין‪ -‬לאומית‪.‬‬ ‫ישראל‪ ,‬באמצעות מכון התקנים ‪ ,‬מובילה את הוועדה הבין‪-‬לאומית למוצרי השקיה‪ ,‬יו"ר‬ ‫‪ 36‬תקנים ‪ ,‬מתוכם ‪ 28‬תקנים‬ ‫הוועדה והמזכיר הינם ישראלים‪ .‬ועדה זו פרסמה עד כה‬ ‫ישראליים שאומצו על ידי התקינה הבין‪-‬לאומית‪ .‬המשימה של מכון התקנים בפרויקט זה‬ ‫היא להגיע להצלחה דומה בתעשיית מוצרי ההשקיה‪.‬‬ ‫התפתחות התקינה בנושא ביטחון מים‬ ‫באוקטובר ‪ 2007‬התקיים בארץ כינוס בין‪-‬לאומי של מומחים מכל העולם בנושא תקינה‬ ‫עתידית של ביטחון מים ) ‪ .(IWA‬הכינוס התקיים בחסות ובאישור ארגון התקינה הבין‪-‬לאומי‬ ‫‪ . ISO‬תוצר הכינוס היה מסמך תקינה המבוסס על טיוטה ישראלית שאושר על ידי‬ ‫המשתתפים ופורסם על ידי‬ ‫‪ ISO‬כמסמך תקינה בין‪-‬לאומי ראשון בתחום ביטחון מים‪.‬‬ ‫מסמך זה מציב את ישראל כמובילת התקינה הבין‪-‬לאומית בתחום ביטחון מים‪.‬‬ ‫שדרוג תחום המים‪:‬‬ ‫ועדת תקינה מחודשת לתחום המים בהובלת מכון התקנים הישראלי‬ ‫מאת‪ :‬ירון בן ארי‪ ,‬ראש פרויקט טכנולוגיות המים‪ ,‬מכון התקנים הישראלי‬ ‫במשך שנים רבות מכון התקנים הישראלי מנהל את נושא התקינה בתחום המים‪ .‬נושא זה נדון‬ ‫בוועדה ‪ 900‬שנקראה הנדסת מים ‪ .‬ועדה זו כללה ועדת טכניות בתחומים שונים בינהם‪ :‬צינורות‬ ‫מתכת ואביזריהם‪ ,‬צינורות וארכיבים על בסיס צמנט‪ ,‬מדידות זרימה‪ ,‬משאבות‪ ,‬ציוד השקיה‪ ,‬גופים‪,‬‬ ‫שסתומים וברזים‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2006‬קבלה ממשלת ישראל ביוזמת ווטרפרונטס )עמותה שהוקמה לקידום טכנולוגיות המים(‬ ‫החלטה אסטרטגית‪ ,‬למצב את ישראל כמובילה בשוק העולמי של פתרונות מים מתקדמים‪.‬‬ ‫החלטה אסטרטגית זו‪ ,‬גרמה להעלאת המודעות והצורך בפיתוח נושא המים ודחיפתו כנושא חשוב‬ ‫ורב תחומי‪ .‬פעילות זו שבראשיתה נקראה אגמים ‪ 10‬וכיום נקראת ‪ . IsraelNewTach‬עיקרה של‬ ‫פעילות זו היא לקדם את המעורבות והפעילות הישראלית בחו"ל‪ ,‬כמו גם בחינת טכנולוגיות חדשות‬ ‫בתאגידי המים )‪.(Bata-side‬‬ ‫פעילות זו של הקמת חממות חדשות ותמריצים ממשלתיים למחקר‪ ,‬ישום ותקינה בניהול משרד‬ ‫‪(900‬‬ ‫התמ"ת‪ ,‬גרמו לקידום נושא המים גם בארץ ולשדרוג הועדה המרכזית למים )ועדה מרכזית‬ ‫אשר שינתה את שמה מהנדסת מים למים ובחרה ביו"ר ועדה חדש‪ :‬פרופ' אבנר עדין מאוניברסיטת‬ ‫ירושלים‪ ,‬מומחה העוסק שנים רבות בתחומים מגוונים של נושא המים‪.‬‬ ‫חזון הועדה המחודשת‪:‬‬ ‫בחזון פעילות הועדה החדשה נכתב‪" :‬צרכני המים בארץ ובעולם ייהנו מאספקת מים אמינה‬ ‫מבחינת כמות ואיכות ממקורות מים טבעיים ומיוצרים באמצעות‪ :‬חומרים‪ ,‬שיטות וטכנולוגיות‬ ‫בריי קיימא‪ ,‬המכוסים ומבוקרים ע"י תקינה נבונה ומתקדמת‪ .‬מכון התקנים הישראלי יימנה על‬ ‫מובילי התקינה העולמית בתחום המים"‪.‬‬ ‫הרחבת פעילות‪:‬‬ ‫ועדה מחודשת זו‪ ,‬שפעילותה הורחבה משמעותית ותקציביה גדלו בהתאם‪ ,‬תקבע את עתיד התקינה‬ ‫בכל תחומי המים בארץ וכן תתמוך בשילוב טכנולוגיות מים חדשות בארץ ובחו"ל‪.‬‬ ‫אחת מהחלטות הועדה הייתה שינוי והגדלת תחום פעילות וועדות טכניות שיכללו את הנושאים‬ ‫הבאים‪ :‬חסכון במים‪ ,‬איכות מים‪ ,‬השבת מים אפורים‪ ,‬התפלת מים‪ ,‬טיפול בשפכים במערכות‬ ‫מבוזרות‪ ,‬ביטחון ובטיחות במים‪ ,‬איסוף מי גשם ונושאי אנרגיה נוספים הרלוונטיים לתחום המים‪.‬‬ ‫הרחבת פעילות הועדה כללה גם תוספת של מומחים מגורמים שונים‪:‬‬ ‫בעלי עניין‪ :‬תאגידי המים‪ ,‬רשויות מקומיות ואזוריות‪ ,‬אגף הדרכה ושירות שדה משרד החקלאות‬ ‫התאחדות התעשיינים )יצרני המתכת(‪ ,‬תיירות‪/‬בתי מלון וצרכני קיט ונופש אחרים‪ ,‬רשות שמורות‬ ‫הטבע והגנים הלאומיים‪.‬‬ ‫גורמים רגולאטורים‪ :‬רשות המים‪ ,‬משרד הבריאות‪ ,‬משרד הגנת הסביבה‪ ,‬משרד האוצר )רפרנט‬ ‫המים( ומינהל המים ברשויות המקומיות‪.‬‬ ‫גורמים מקצועיים‪ :‬אג"מ‪-‬האיגוד הישראלי למים ואנשי אקדמיה‬ ‫מאמר לעיתון הנדסת מים )גיליון הכנס השנתי(‬ ‫בקרוב – יש לי מקצוע‬ ‫הסדרת מקצועות המים בישראל‬ ‫יונתן ריכטר‪ ,‬אביטל דרור‪-‬אהרה‪ ,‬שמעון טל‪...‬ירון בן ארי‬ ‫"אלפים חיים בלי אהבה אבל אף לא אחד חי ללא מים " אמר המשורר האנגלי ויסטן יו‬ ‫אודן כבר לפני שנים‪ .‬מים הם צורך קיומי בסיסי שבלעדיו לא יכולים להתקיים חיים‪ ,‬הם‬ ‫משאב יקר ובטיפול לא ראוי הם עשויים להוות מקור לנזק סביבתי ובריאותי‪.‬‬ ‫משק המים והביוב של המאה ה‪ 21 -‬הוא תחום התמחות מורכב‬ ‫ומשק המים הישראלי‬ ‫בהיותו משק מים באזור צחיח המושפע גם מ אינטרסים לאומיים הנגזרים מהחלטות פוליטיות‬ ‫ברמת ממשלות‪ ,‬ניצב בפני אתגרים רבים ומורכבים‪.‬‬ ‫אספקת מים בישראל הינה דוגמא אחת לאתגר מורכב הכרוך בחשיבה וטיפול במגוון רב של‬ ‫נושאים כגון זיהום מים‪ ,‬מיקסום משאבים‪ ,‬ניהול‪ ,‬הטמעת חדשנות טכנולוגיות ועוד‪ .‬בתוכנית‬ ‫האב למשק המים והביוב שהוכנה על ידי רשות המים‪ ,‬נטען כי אחד מהחסמים למימוש‬ ‫וביצוע התוכנית הוא מקצועיות אנשי המים‪ .‬התוכנית כוללת המלצה לקידום תוכנית לאומית‬ ‫להכשרת כוח אדם במקצועות המים השונים‪.‬‬ ‫התמודדות בת קיימא עם האתגרים‪ ,‬המורכבות‪ ,‬אמון הציבור ועם ריבוי הטכנולוגיות‬ ‫המתקדמות מהמקור ועד הברז ומהביוב להשבה דורשת הבנה‪ ,‬ידע וכלים מתאימים ‪ .‬נדרש‬ ‫כי העוסקים במלאכה מהבכיר ביותר ועד לעובדי השטח יהיו מקצוענים ובעלי תעודת מקצוע‪.‬‬ ‫התעודה‪ ,‬תעיד על הדרכה‪ ,‬הכשרה קרי לימוד וידע מקצועי ספציפי לתפקידם‪ .‬יתרה מכך‪,‬‬ ‫תעודת המקצוע בתחומים ספציפיים תאפשר גם הכרה בינלאומית‪.‬‬ ‫תעודת המקצוע אינה‬ ‫תחליף לתואר אקדמי אלא באה להוסיף ולהכשיר מקצועית עובד לתפקיד ייעודי‪.‬‬ ‫כיום אין בישראל תחיקה )חוק‪ ,‬תקנות( או הגדרה של מקצועות מים וכל מעסיק יכול לבחור‬ ‫כרצונו את הרקע הנדרש לכל עובד ולכל תחום‪ .‬הניסיון המצטבר של כל עובד נבנה על בסיס‬ ‫התנסותו בשטח וההדרכה של המעביד‪ .‬אין גורם ‪ -‬וגם לא ממשלתי‪ ,‬האחראי להסדרה‪,‬‬ ‫הכשרה והגדרה של הידע הנדרש בתחומים השונים של משק המים‪ .‬מספר מצומצם של‬