קבלת החלטות - self
zehlgd zlaw :6 zehlgd zlaw :6 אחת השאלות המרכזיות :היכן למקם את הסמכות לקבל החלטות. קבלת החלטות ניהול בינלאומי 6 ריכוזי )צנטרליסטי( – הסמכות לקבל החלטות מרוכזת בדרגים הניהוליים הבכירים ביותר של החברה ,בידי ההנהלה הראשית. ביזורי )דה-צנטרליסטי( – הסמכות לקבל החלטות מואצלת אל הדרגים הנמוכים יותר ,אל המנהלים בשלוחות השונות ,שאינם חייבים להתייעץ עם ההנהלה הראשית. 1 zehlgd zlaw :6 ריכוזיות או ביזור הם רק שני הצדדים הקיצוניים של רצף המכיל שילובים שונים של פיקוח. מרבית החברות הרב לאומיות מנהיגות תהליכים ריכוזיים באשר להחלטות מסוימות ,ומבזרות את הסמכות לקבל החלטות בנושאים אחרים. מדיניות מיקום הסמכות בחברה רב לאומית מושפעת מגורמים כגון :סוג ההחלטה ,עלות ההחלטה ,לחץ הזמן ,סוג המוצר ,סוג הפעילות או המדינה שאליה מתייחסת ההחלטה וכדומה zehlgd zlaw :6 גורמים המשפיעים על ריכוז או ביזור תהליכי קבלת החלטות ריכוזיות בקבלת החלטות ביזוריות בקבלת החלטות חברה גדולה חברה קטנה השקעת הון גבוהה השקעת הון נמוכה סביבה בעלת רמת תחרותיות גבוהה סביבה בעלת רמת תחרותיות נמוכה . רמה גבוהה של טכנולוגיה רמה נמוכה של טכנולוגיה רמה נמוכה של גיוון מוצרים רמה גבוהה של גיוון מוצרים קווי ייצור הומוגניים קווי ייצור הטרוגניים תלות הדדית גבוהה בין היחידות תלות הדדית נמוכה בין היחידות מעט מנהלים מוכשרים במדינה המארחת הרבה מנהלים מוכשרים במדינה המארחת ניסיון רב בניהול בינלאומי ניסיון מועט בניהול בינלאומי מרחק גיאוגרפי קטן בין ההנהלה המרכזית לשלוחותיה מרחק גיאוגרפי רב בין ההנהלה המרכזית לבין שלוחותיה 2 zehlgd zlaw :6 פירמות רב לאומיות מארצות מוצא ותרבויות שונות מתייחסות באופן שונה לשאלת מיקום הסמכות לקבלת החלטות. חברות בריטיות מאופיינות במידה רבה של ביזוריות, הנובעת כנראה מכך שהמנהלים הבכירים אינם מיומנים בכלים פיננסיים חברות צרפתיות וגרמניות מאופיינות במידה רבה יותר של ריכוזיות ,ומתן מעט מאוד סמכויות למנהלי השלוחות. התפיסה היא היררכית ומרבית ההחלטות מתקבלות בהנהלה. zehlgd zlaw :6 פירמות רב לאומיות מארצות מוצא ותרבויות שונות מתייחסות באופן שונה לשאלת מיקום הסמכות לקבלת החלטות. חברות אמריקאיות מאופיינות במידה רבה של ריכוזיות ,בעיקר בתחומים המרכזיים כמו שיווק ,נושאים פיננסיים ויכולת ייצור. 3 zehlgd zlaw :6 פירמות רב לאומיות מארצות מוצא ותרבויות שונות מתייחסות באופן שונה לשאלת מיקום הסמכות לקבלת החלטות. חברות סקנדינביות )נורבגיות,שבדיות ודניות( נוטות להתאפיין בהענקת דגש רב ביותר על איכות חיי העבודה ,ודגש מועט על סמכות לקבל החלטות ,ולפיכך הן נוטות להאציל מידות גבוהות ביותר של אוטונומיה לקבלת החלטות למנהלי השלוחות. zehlgd zlaw :6 פירמות רב לאומיות מארצות מוצא ותרבויות שונות מתייחסות באופן שונה לשאלת מיקום הסמכות לקבלת החלטות. בחברות יפניות קיים שילוב בין ריכוזיות לביזוריות .קבלת החלטות נעשית בתהליך המושתת על שיתוף כל הגורמים מכל הדרגים בארגון .אולם את הנושאים שיעלו בדיון הקבוצתי בוחרת ההנהלה הראשית אשר שומרת בדרך זו סמכויותיה. 4 zehlgd zlaw :6 DANIELS & RADEBAUGH - 1988 מונים שלושה גורמים שצריכים להשפיע על מדיניות מיקום הסמכות לקבלת החלטות בחברות רב לאומיות: .1איזון בין לחצים לאינטגרציה גלובלית לבין לחצים לתגובה והתאמה מקומית. .2איזון בין יכולת ההנהלה הראשית לבין יכולת הסגל הניהולי בשלוחות. .3מהירות קבלת החלטות ואיכותן. zehlgd zlaw :6 .1איזון בין לחצים לאסטרטגיה גלובלית לבין לחצים להתאמה מקומית • אסטרטגיה גלובלית. • העברת משאבים משלוחה לשלוחה. • אחידות. • עקביות בקשרים עם בעלי עניין שונים במדינות שונות • אסטרטגיה רב מקומית. • אסטרטגיה על לאומית. • אסטרטגיית אד-הוק. 5 zehlgd zlaw :6 אסטרטגיה גלובלית • • חברות מחליטות לפקח ולשלוט בצורה ריכוזית על פעילויות החברה,כלומר קבלת החלטות בדרג ההנהלה הבכירה מדיניות כזאת עלולה לגרום הפסדים בפעילותה של השלוחה הבודדת ,אך תהיה יעילה ברמת הארגון. zehlgd zlaw :6 העברת משאבים משלוחה לשלוחה • • קבלת החלטות בנושא העברת משאבים כגון :הון, כוח אדם וטכנולוגיה בין שלוחה לשלוחה חייב להיעשות על ידי גורם בעל ידע מקיף וראייה כוללת של הפעילות והיכולות של החברה כולה. באופן מובהק אלו החלטות שיתקבלו בהנהלה הראשית וירדו אחר כך לשלוחות. 6 zehlgd zlaw :6 אחידות • סוג נוסף של החלטות שמאפיינות חברות רב לאומיות • • • נוגע להנהגת האחידות במוצרים ,בשיטות ,ברכש, בשירות ,או במדיניות הנהוגה בכל שלוחותיה ברחבי העולם. תוצאה חשובה של אחידות הנה השגת חיסכון משמעותי בעלויות .חיסכון זה נובע מהשימוש המשותף של כל מרכיבי הפירמה במאגר המשאבים המשותף. החלטות מסוג כזה אינן יכולות להתקבל בצורה מבוזרת ,ולפיכך הן נחלתה של ההנהלה הראשית. מדיניות כזו אפשרית במידה ורמת ההתאמות הנדרשת מהמוצר בכל מדינה היא נמוכה. zehlgd zlaw :6 עקביות בקשרים עם בעלי העניין במדינות השונות • • • כיום קיימת נטייה לבצע הסכמים שונים עם בעלי העניין השונים במדינות השונות .עקב דליפת אינפורמציה עלול להיווצר מצב שהסדרים מיוחדים שנעשו עם בעלי עניין יפגעו בפעילות של החברה עם בעלי עניין אחרים. עקביות ואחידות מלאה יכולות למנוע היווצרות של בעיות אלו מחד גיסא ,ובאותה שעה לפגוע בגמישותה של החברה ,ביכולתה לפתור מיד בעיות או לנצל הזדמנויות עסקיות בשווקים מסוימים מאידךגיסא. החלטות אלו הן בעלות השפעה כלל מערכתית ולכן הן מרוכזות בדרך כלל בידי ההנהלה הראשית והאחריות על הביצוע עוברת לשלוחות עצמן. 7 zehlgd zlaw :6 אסטרטגיה רב מקומית • • • חברה רב לאומית נאלצת לקבל החלטות לגבי המוצר ,שיטות ואסטרטגית שיווק על בסיס הסביבה המקומית בה היא פועלת. היות והידע נמצא בשלוחות ההחלטות יתקבלו על ידי מנהלי השלוחות. החסרונות הם :אובדן משאבים או בזבוז משאבים. zehlgd zlaw :6 אסטרטגיה על לאומית • • • שילוב היתרונות של האסטרטגיה הגלובלית והאסטרטגיה הרב-מקומית. הניהול נעשה מתוך מבט על לאומי ,במטרה לנצל את משאביה ואת יכולותיה של החברה בכל העולם לטובת כל שלוחותיה .פעולות תפעוליות נעשות הן במרוכז עבור כל השלוחות והן באופן עצמאי בשלוחות השונות. קבלת ההחלטות גם היא מעורבת :חלק מההחלטות מתקבלות על ידי ההנהלה הראשית וחלק בשלוחות. 8 zehlgd zlaw :6 אסטרטגיות אד-הוק • • קיימות חברות הפועלות בתנאים בהם הלחצים הגלובליים והמקומיים הם נמוכים ביותר. בתנאים כאלה קבלת ההחלטות יכולה להיות ריכוזית או מבוזרת ,על פי הנסיבות ,מידת הכשירות של הסגל הניהולי בכל אחד מהשווקים ,ושינויים בביקושים בשווקים מסוימים ,או בהתאם למדיניות פונקציונלית הקובעת ריכוזיות בהחלטות הפיננסיות וביזור בהחלטות השיווקיות. zehlgd zlaw :6 .2איזון בין יכולות ההנהלה הראשית לבין יכולות הסגל הניהולי בשלוחות • • לעתים תוכל החברה הרב-לאומית להאציל יותר סמכויות החלטה לשלוחות בעלות סגל ניהולי מיומן ומקצועי ,אך תישארנה ריכוזיות ביותר ליחס לשלוחות אחרות ,שבהן לא הצליחה לגייס סגל מיומן מספיק. חוסר האצלה של סמכויות החלטה לשלוחות ,ומתן אוטונומיה מועטה למנהיגיהן ,עלולים למנוע מהם לצבור נסיון והתמחות בעיסוקם ,ולפגוע בטווח הארוך ביכולתה של החברה הרב-לאומית. 9 zehlgd zlaw :6 .3מהירות קבלת ההחלטות ואיכותן • איזון בין מהירות קבלת ההחלטה לבין איכותה. • הצורך להגיב במהירות בנושאים מסוימים ,יכול להוביל הנהלה ראשית להחליט בעצמה ללא שיתוף השלוחה בנושאים מסוימים על חשבון אי-שימוש בידע המקומי ,או לחלופין להאציל את מלוא הסמכות לשלוחה שם נמצא הידע המקומי. • שיקול נוסף יכול לנבוע מהבדלי זמן בין השלוחות לבין ההנהלה הראשית. 10
© Copyright 2024