‫‪zehlgd zlaw :6‬‬
‫‪zehlgd zlaw :6‬‬
‫אחת השאלות המרכזיות ‪ :‬היכן‬
‫למקם את הסמכות לקבל החלטות‪.‬‬
‫קבלת החלטות‬
‫ניהול בינלאומי ‪6‬‬
‫ריכוזי )צנטרליסטי( – הסמכות לקבל החלטות‬
‫מרוכזת בדרגים הניהוליים הבכירים ביותר של‬
‫החברה‪ ,‬בידי ההנהלה הראשית‪.‬‬
‫ביזורי )דה‪-‬צנטרליסטי( – הסמכות לקבל החלטות‬
‫מואצלת אל הדרגים הנמוכים יותר‪ ,‬אל המנהלים‬
‫בשלוחות השונות‪ ,‬שאינם חייבים להתייעץ עם‬
‫ההנהלה הראשית‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪zehlgd zlaw :6‬‬
‫ריכוזיות או ביזור הם רק שני הצדדים‬
‫הקיצוניים של רצף המכיל שילובים‬
‫שונים של פיקוח‪.‬‬
‫מרבית החברות הרב לאומיות מנהיגות תהליכים‬
‫ריכוזיים באשר להחלטות מסוימות ‪,‬ומבזרות את‬
‫הסמכות לקבל החלטות בנושאים אחרים‪.‬‬
‫מדיניות מיקום הסמכות בחברה רב לאומית‬
‫מושפעת מגורמים כגון ‪ :‬סוג ההחלטה‪ ,‬עלות‬
‫ההחלטה‪ ,‬לחץ הזמן‪ ,‬סוג המוצר‪ ,‬סוג הפעילות או‬
‫המדינה שאליה מתייחסת ההחלטה וכדומה‬
‫‪zehlgd zlaw :6‬‬
‫גורמים המשפיעים על ריכוז או ביזור‬
‫תהליכי קבלת החלטות‬
‫ריכוזיות בקבלת החלטות‬
‫ביזוריות בקבלת החלטות‬
‫חברה גדולה‬
‫חברה קטנה‬
‫השקעת הון גבוהה‬
‫השקעת הון נמוכה‬
‫סביבה בעלת רמת תחרותיות גבוהה‬
‫סביבה בעלת רמת תחרותיות נמוכה‬
‫‪.‬‬
‫רמה גבוהה של טכנולוגיה‬
‫רמה נמוכה של טכנולוגיה‬
‫רמה נמוכה של גיוון מוצרים‬
‫רמה גבוהה של גיוון מוצרים‬
‫קווי ייצור הומוגניים‬
‫קווי ייצור הטרוגניים‬
‫תלות הדדית גבוהה בין היחידות‬
‫תלות הדדית נמוכה בין היחידות‬
‫מעט מנהלים מוכשרים במדינה המארחת‬
‫הרבה מנהלים מוכשרים במדינה המארחת‬
‫ניסיון רב בניהול בינלאומי‬
‫ניסיון מועט בניהול בינלאומי‬
‫מרחק גיאוגרפי קטן בין ההנהלה המרכזית‬
‫לשלוחותיה‬
‫מרחק גיאוגרפי רב בין ההנהלה המרכזית‬
‫לבין שלוחותיה‬
‫‪2‬‬
‫‪zehlgd zlaw :6‬‬
‫פירמות רב לאומיות מארצות מוצא‬
‫ותרבויות שונות מתייחסות באופן‬
‫שונה לשאלת מיקום הסמכות לקבלת‬
‫החלטות‪.‬‬
‫חברות בריטיות מאופיינות במידה רבה של ביזוריות‪,‬‬
‫הנובעת כנראה מכך שהמנהלים הבכירים אינם מיומנים‬
‫בכלים פיננסיים‬
‫חברות צרפתיות וגרמניות מאופיינות במידה רבה יותר‬
‫של ריכוזיות‪ ,‬ומתן מעט מאוד סמכויות למנהלי השלוחות‪.‬‬
‫התפיסה היא היררכית ומרבית ההחלטות מתקבלות‬
‫בהנהלה‪.‬‬
‫‪zehlgd zlaw :6‬‬
‫פירמות רב לאומיות מארצות מוצא ותרבויות שונות‬
‫מתייחסות באופן שונה לשאלת מיקום הסמכות לקבלת‬
‫החלטות‪.‬‬
‫חברות אמריקאיות מאופיינות במידה רבה‬
‫של ריכוזיות‪ ,‬בעיקר בתחומים המרכזיים כמו‬
‫שיווק‪ ,‬נושאים פיננסיים ויכולת ייצור‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪zehlgd zlaw :6‬‬
‫פירמות רב לאומיות מארצות מוצא ותרבויות שונות‬
‫מתייחסות באופן שונה לשאלת מיקום הסמכות לקבלת‬
‫החלטות‪.‬‬
‫חברות סקנדינביות )נורבגיות‪,‬שבדיות‬
‫ודניות( נוטות להתאפיין בהענקת דגש רב‬
‫ביותר על איכות חיי העבודה‪ ,‬ודגש מועט על‬
‫סמכות לקבל החלטות‪ ,‬ולפיכך הן נוטות‬
‫להאציל מידות גבוהות ביותר של אוטונומיה‬
‫לקבלת החלטות למנהלי השלוחות‪.‬‬
‫‪zehlgd zlaw :6‬‬
‫פירמות רב לאומיות מארצות מוצא ותרבויות שונות‬
‫מתייחסות באופן שונה לשאלת מיקום הסמכות לקבלת‬
‫החלטות‪.‬‬
‫בחברות יפניות קיים שילוב בין ריכוזיות‬
‫לביזוריות‪ .‬קבלת החלטות נעשית בתהליך‬
‫המושתת על שיתוף כל הגורמים מכל הדרגים‬
‫בארגון‪ .‬אולם את הנושאים שיעלו בדיון הקבוצתי‬
‫בוחרת ההנהלה הראשית אשר שומרת בדרך זו‬
‫סמכויותיה‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪zehlgd zlaw :6‬‬
‫‪DANIELS & RADEBAUGH - 1988‬‬
‫מונים שלושה גורמים שצריכים להשפיע‬
‫על מדיניות מיקום הסמכות לקבלת‬
‫החלטות בחברות רב לאומיות‪:‬‬
‫‪ .1‬איזון בין לחצים לאינטגרציה גלובלית לבין‬
‫לחצים לתגובה והתאמה מקומית‪.‬‬
‫‪ .2‬איזון בין יכולת ההנהלה הראשית לבין יכולת‬
‫הסגל הניהולי בשלוחות‪.‬‬
‫‪ .3‬מהירות קבלת החלטות ואיכותן‪.‬‬
‫‪zehlgd zlaw :6‬‬
‫‪ .1‬איזון בין לחצים לאסטרטגיה‬
‫גלובלית לבין לחצים להתאמה‬
‫מקומית‬
‫• אסטרטגיה גלובלית‪.‬‬
‫• העברת משאבים משלוחה לשלוחה‪.‬‬
‫• אחידות‪.‬‬
‫• עקביות בקשרים עם בעלי עניין שונים במדינות שונות‬
‫• אסטרטגיה רב מקומית‪.‬‬
‫• אסטרטגיה על לאומית‪.‬‬
‫• אסטרטגיית אד‪-‬הוק‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪zehlgd zlaw :6‬‬
‫אסטרטגיה גלובלית‬
‫•‬
‫•‬
‫חברות מחליטות לפקח ולשלוט בצורה ריכוזית‬
‫על פעילויות החברה‪,‬כלומר קבלת החלטות‬
‫בדרג ההנהלה הבכירה‬
‫מדיניות כזאת עלולה לגרום הפסדים בפעילותה של‬
‫השלוחה הבודדת‪ ,‬אך תהיה יעילה ברמת הארגון‪.‬‬
‫‪zehlgd zlaw :6‬‬
‫העברת משאבים משלוחה לשלוחה‬
‫•‬
‫•‬
‫קבלת החלטות בנושא העברת משאבים כגון‪ :‬הון‪,‬‬
‫כוח אדם וטכנולוגיה בין שלוחה לשלוחה חייב‬
‫להיעשות על ידי גורם בעל ידע מקיף וראייה‬
‫כוללת של הפעילות והיכולות של החברה כולה‪.‬‬
‫באופן מובהק אלו החלטות שיתקבלו בהנהלה‬
‫הראשית וירדו אחר כך לשלוחות‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪zehlgd zlaw :6‬‬
‫אחידות‬
‫• סוג נוסף של החלטות שמאפיינות חברות רב לאומיות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫נוגע להנהגת האחידות במוצרים‪ ,‬בשיטות‪ ,‬ברכש‪,‬‬
‫בשירות‪ ,‬או במדיניות הנהוגה בכל שלוחותיה ברחבי‬
‫העולם‪.‬‬
‫תוצאה חשובה של אחידות הנה השגת חיסכון‬
‫משמעותי בעלויות‪ .‬חיסכון זה נובע מהשימוש המשותף‬
‫של כל מרכיבי הפירמה במאגר המשאבים המשותף‪.‬‬
‫החלטות מסוג כזה אינן יכולות להתקבל בצורה‬
‫מבוזרת‪ ,‬ולפיכך הן נחלתה של ההנהלה הראשית‪.‬‬
‫מדיניות כזו אפשרית במידה ורמת ההתאמות הנדרשת‬
‫מהמוצר בכל מדינה היא נמוכה‪.‬‬
‫‪zehlgd zlaw :6‬‬
‫עקביות בקשרים עם בעלי העניין‬
‫במדינות השונות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫כיום קיימת נטייה לבצע הסכמים שונים עם בעלי‬
‫העניין השונים במדינות השונות‪ .‬עקב דליפת‬
‫אינפורמציה עלול להיווצר מצב שהסדרים מיוחדים‬
‫שנעשו עם בעלי עניין יפגעו בפעילות של החברה עם‬
‫בעלי עניין אחרים‪.‬‬
‫עקביות ואחידות מלאה יכולות למנוע היווצרות של‬
‫בעיות אלו מחד גיסא‪ ,‬ובאותה שעה לפגוע בגמישותה‬
‫של החברה‪ ,‬ביכולתה לפתור מיד בעיות או לנצל‬
‫הזדמנויות עסקיות בשווקים מסוימים מאידךגיסא‪.‬‬
‫החלטות אלו הן בעלות השפעה כלל מערכתית ולכן‬
‫הן מרוכזות בדרך כלל בידי ההנהלה הראשית והאחריות‬
‫על הביצוע עוברת לשלוחות עצמן‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪zehlgd zlaw :6‬‬
‫אסטרטגיה רב מקומית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫חברה רב לאומית נאלצת לקבל החלטות לגבי‬
‫המוצר‪ ,‬שיטות ואסטרטגית שיווק על בסיס‬
‫הסביבה המקומית בה היא פועלת‪.‬‬
‫היות והידע נמצא בשלוחות ההחלטות יתקבלו‬
‫על ידי מנהלי השלוחות‪.‬‬
‫החסרונות הם‪ :‬אובדן משאבים או בזבוז‬
‫משאבים‪.‬‬
‫‪zehlgd zlaw :6‬‬
‫אסטרטגיה על לאומית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫שילוב היתרונות של האסטרטגיה הגלובלית‬
‫והאסטרטגיה הרב‪-‬מקומית‪.‬‬
‫הניהול נעשה מתוך מבט על לאומי‪ ,‬במטרה לנצל‬
‫את משאביה ואת יכולותיה של החברה בכל העולם‬
‫לטובת כל שלוחותיה‪ .‬פעולות תפעוליות נעשות הן‬
‫במרוכז עבור כל השלוחות והן באופן עצמאי‬
‫בשלוחות השונות‪.‬‬
‫קבלת ההחלטות גם היא מעורבת‪ :‬חלק מההחלטות‬
‫מתקבלות על ידי ההנהלה הראשית וחלק בשלוחות‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪zehlgd zlaw :6‬‬
‫אסטרטגיות אד‪-‬הוק‬
‫•‬
‫•‬
‫קיימות חברות הפועלות בתנאים בהם הלחצים‬
‫הגלובליים והמקומיים הם נמוכים ביותר‪.‬‬
‫בתנאים כאלה קבלת ההחלטות יכולה להיות‬
‫ריכוזית או מבוזרת ‪,‬על פי הנסיבות‪ ,‬מידת הכשירות‬
‫של הסגל הניהולי בכל אחד מהשווקים‪ ,‬ושינויים‬
‫בביקושים בשווקים מסוימים‪ ,‬או בהתאם למדיניות‬
‫פונקציונלית הקובעת ריכוזיות בהחלטות הפיננסיות‬
‫וביזור בהחלטות השיווקיות‪.‬‬
‫‪zehlgd zlaw :6‬‬
‫‪ .2‬איזון בין יכולות ההנהלה הראשית‬
‫לבין יכולות הסגל הניהולי בשלוחות‬
‫•‬
‫•‬
‫לעתים תוכל החברה הרב‪-‬לאומית להאציל יותר‬
‫סמכויות החלטה לשלוחות בעלות סגל ניהולי מיומן‬
‫ומקצועי‪ ,‬אך תישארנה ריכוזיות ביותר ליחס לשלוחות‬
‫אחרות‪ ,‬שבהן לא הצליחה לגייס סגל מיומן מספיק‪.‬‬
‫חוסר האצלה של סמכויות החלטה לשלוחות‪ ,‬ומתן‬
‫אוטונומיה מועטה למנהיגיהן‪ ,‬עלולים למנוע מהם‬
‫לצבור נסיון והתמחות בעיסוקם‪ ,‬ולפגוע בטווח הארוך‬
‫ביכולתה של החברה הרב‪-‬לאומית‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪zehlgd zlaw :6‬‬
‫‪ .3‬מהירות קבלת ההחלטות‬
‫ואיכותן‬
‫• איזון בין מהירות קבלת ההחלטה לבין איכותה‪.‬‬
‫• הצורך להגיב במהירות בנושאים מסוימים‪ ,‬יכול‬
‫להוביל הנהלה ראשית להחליט בעצמה ללא שיתוף‬
‫השלוחה בנושאים מסוימים על חשבון אי‪-‬שימוש‬
‫בידע המקומי‪ ,‬או לחלופין להאציל את מלוא‬
‫הסמכות לשלוחה שם נמצא הידע המקומי‪.‬‬
‫• שיקול נוסף יכול לנבוע מהבדלי זמן בין השלוחות‬
‫לבין ההנהלה הראשית‪.‬‬
‫‪10‬‬