‫בעיית ריכוזיות משקית‬ ‫אגדה או מציאות?‬ ‫קונספטואליזציה של תחרותיות‬ ‫המשק הישראלי‬ ‫דרור שטרום‬ ‫‪-‬‬ ‫החומר משקף את דעתו של הבודק –‬ ‫אין להעביר מסמך זה ללא רשות מראש של הכותב טיוטה‬ ‫‪ 3‬אבות הריכוזיות‬ ‫• ריכוזיות ענפית –‬ ‫ריכוזיות‬ ‫משקית‬ ‫ריבוי קבוצות‬ ‫אחזקה‬ ‫קונגלומרטים‬ ‫נוף סטטי בענף ספציפי‬ ‫(כמה שחקנים פועלים‬ ‫ובתהליך כניסה‪/‬יציאה)‬ ‫• ריכוזיות משקית –‬ ‫כמות האשכולות‬ ‫המתחרים בפועל או‬ ‫בכוח ‪ -‬מעט גורמים‬ ‫שולטים בשווקים רבים‬ ‫ולא מתחרים באחרים‬ ‫ריכוזיות תאגידית –‬ ‫תחרות ירודה בשוק‬ ‫השליטה בחברות (אין‬ ‫מאוימות של בעל‬ ‫השליטה)‬ ‫"לא ידעתי שאותה מילה יכולה לקבל מובן שונה כל כך‬ ‫‪2‬‬ ‫בכל פעם" – לואיס קרול‪ ,‬הרפתקאות עליסה מבעד למראה‪1871 ,‬‬ ‫אינדיקציות למצב התחרותיות‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫ירידה נמשכת בתחרותיות בת קיימא בשוק הפנימי‬ ‫התרחבות השליטה של קבוצות גדולות בענפים‬ ‫גידול בממשקי מגע בין הקבוצות הגדולות‬ ‫פיחות משמעותי במעמד העסקים הקטנים‬ ‫‪0‬‬ ‫מיקום‬ ‫‪10‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪27 30‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪15 17‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪19 20 19‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪Growth Competitiveness Ranking‬‬ ‫שנה ‪2010‬‬ ‫‪Growth‬‬ ‫‪Competitiveness‬‬ ‫‪Ranking‬‬ ‫‪3‬‬ ‫גידול עודף בדומיננטיות הקבוצות הגדולות‬ ‫במשק‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪2007‬‬ ‫‪2006‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪GCI‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪27‬‬ ‫הפער הגדל בין‬ ‫הציון הכולל של‬ ‫ישראל לבין (א)‬ ‫תחרות פנימית‬ ‫ו‪( -‬ב) ריכוזיות‬ ‫‪Extent of‬‬ ‫‪market‬‬ ‫‪dominance‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪49‬‬ ‫‪Goods‬‬ ‫‪market‬‬ ‫‪efficiency‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪117‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪83‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪125‬‬ ‫‪Source: Global Competitiveness Report 2010-2011‬‬ ‫‪140‬‬ ‫‪4‬‬ ‫הרעיון המרכזי‬ ‫• תורת הכלכלה מלמדת אותו שקיימת התאמה בין‬ ‫מבנה שווקים והתחרותיות הקיימת בהם – על‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫כמות ואיכות המוצרים שייוצרו והשירותים שיינתנו‬ ‫מחירי המוצרים והשירותים וזמינותם‬ ‫תמריצי פעולה נכונים ‪ -‬רמת החדשנות והיצירתיות‬ ‫יעילות והקצאת משאבים נכונה‬ ‫‪an industry's performance (the success of an industry in‬‬ ‫‪producing benefits for the consumer) depends on the conduct‬‬ ‫‪of its firms,which then depends on the structure - factors that‬‬ ‫‪determine the competitiveness of the market‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ תמצית וסימוכין‬- ‫מבנה ריכוזי פוגע בתחרות‬ • structure :number of buyers and sellers, barriers to entry of new firms, product differentiation, vertical integration, diversification • conduct :pricing behavior, plant investment, product choice, collusion, merger and contracts, R&D • performance : price, production efficiency, alocative efficiency, equity, product quality, technical progress, profits 6 • • • • • • D.W. Carlton and J.M. Perloff (2004). Modern Industrial Organization, 4th edition, pp. 2-3. F.M Scherer & D. Ross (1990) Industrial Market Structure and Economic Performance, HoughtonMifflin, 3rd ed. R.Schmalensee (1987). "Industrial Organization" The New Palgrave, v. 2, p. 803. Stigler, George J. (1983) The Organization of Industry. Tirole, Jean (1988)-. The Theory of Industrial Organization MIT Press. Williamson, Oliver E., ed. (1990). Industrial Organization. Edward Elgar. ‫הטענה‪" :‬אל תגעו בכלום"‬ ‫כי יש מוביליות במוקדי הכוח המשקי‬ ‫חברת העובדים‬ ‫בנק הפועלים‬ ‫כור‪ ,‬סולל בונה‬ ‫שיכון עובדים‬ ‫משפחת רקנאטי–‬ ‫אי‪.‬די‪.‬בי‪ ,‬בנק דיסקונט‬ ‫דסק"ש‪,‬החברה‬ ‫המרכזית‪ ,‬קונצרן כלל‬ ‫מדינת ישראל‪:‬‬ ‫בזק‪ ,‬פז‪ ,‬בז"ן‬ ‫החברה לישראל‬ ‫כימיקלים לישראל‬ ‫מפעלי ים המלח‬ ‫הסוכנות היהודית‬ ‫בנק לאומי‪ ,‬הכשרת‬ ‫הישוב‬ ‫אבל‪..‬‬ ‫מוביליות אינה מבטלת מבנה ריכוזי‬ ‫‪" ‬שליטה" נדבקת למיתוסים אישיים של כוח‪:‬‬ ‫דנקנר‪ ,‬עופר וכו'‬ ‫‪ ‬יש להיזהר מדימויים כאלה – הבעיה היא במבנה המשק ולא‬ ‫באישיות זו או אחרת‪.‬‬ ‫מסקנות‪:‬‬ ‫• יש מוביליות של הכוח אבל אין ביזור של המבנה‬ ‫הלא תחרותי; הבעיה היא תוצר של המבנה (לא האיש)‪.‬‬ ‫• הבעיה מועצמת ע"י הריכוזיות בשווקי עוגן‪:‬‬ ‫• שוק ההון‪ ,‬התקשורת‪ ,‬הפרסום‬ ‫‪8‬‬ ‫ריכוזיות ענפית‬ ‫ישראל ‪ -‬תקציר מנהלים‪:‬‬ ‫• כלכלה קטנה‪ :‬כ‪ 7 -‬מליון נפש;‬ ‫• עקב קוטן הביקוש – יש בה יצרנים מעטים;‬ ‫• כלכלת אי‪ :‬אינה סוחרת עם שכנותיה המידיות‪.‬‬ ‫• קשרי ישראל עם העולם – דרך נמליה‪ :‬ים ואויר‪.‬‬ ‫• כלכלה שנולדה כמשק מתוכנן בתכנון מרכזי‪.‬‬ ‫• מערכי בירוקרטיה ענפים מונעים כניסה לתחרות‬ ‫משמעות‪:‬‬ ‫המפתח לכלכלה תחרותית ‪ -‬שער פתוח ליבוא!‬ ‫‪9‬‬ ‫אבל‪ :‬שערי הכניסה לישראל –‬ ‫רצופים בשרשרת מונופולים‬ ‫• מונופול בנמלי הים – רשות הנמלים הגובה‬ ‫תעריפים גבוהים במיוחד (נמל היובל כנמל מתחרה?)‬ ‫• מונופול ממגורות – בכל נמלי ישראל (דגון)‪.‬‬ ‫• מונופול בנמלי האויר – רשות שדות התעופה‬ ‫• מונופול של מסוף מטענים – מסוף ממ"ן בנתב"ג‬ ‫• חוק ההגבלים המקומי מתיר למובילי ים ואויר‬ ‫לתאם ביניהם‪( .‬כולל תיאומי מחיר קרטליסטיים)‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫תפיסת הממשלה בעבר‪ :‬פיקוח יהיה‬ ‫תחליף לתחרות‬ ‫• החזון המשקי בעבר‪ :‬לא פתיחה לתחרות אלא פיקוח‬ ‫הדוק ביותר על החברות במשק ‪ -‬הרעיון‪:‬‬ ‫• רגולציה פקידותית כתחליף לתחרות‪:‬‬ ‫– בתחומים רבים יינתן לפעול לשחקן אחד בלבד‬ ‫– אבל בתמורה ‪:‬‬ ‫• יוטל עליו פיקוח מחירים מסיבי‬ ‫• הפיקוח יכלול גם סמכות התערבות רחבה מאד של‬ ‫המפקח בהתנהלות המונופולים‪:‬‬ ‫• מחיר‪ ,‬כמות‪ ,‬מלאים‪ ,‬דרכי שיווק‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫הגישה הישנה לקרטלים ולמונופולים‬ ‫– התרה ופיקוח "צמוד"‬ ‫• ינואר ‪ - 1961‬שר האוצר‪:‬‬ ‫“כידוע החוק אינו חוק‬ ‫נגד קרטלים אלא מטרתו‬ ‫היא פיקוח עליהם‪.‬‬ ‫במקרים מסוימים אף‬ ‫תומך משרדי בהקמת‬ ‫הסדרים בעלי אופי‬ ‫קרטלי‪ ,‬אם הם מתנהלים‬ ‫לפי הנחיות של רשות‬ ‫ממשלתית” (נאום‬ ‫בכנסת)‬ ‫• הממונה על הגבלים‪-‬‬ ‫‪:1984‬‬ ‫• "השתרש הנוהג שהממונה‬ ‫על הגבלים עסקיים מציע‬ ‫למועצה תנאים לפיקוח על‬ ‫פעילות הקרטלים…הנסיון‬ ‫המצטבר מראה שאמצעי‬ ‫זה הפך למכשיר רב צדדי‬ ‫ויעיל של פיקוח על‬ ‫התנהגות הקרטלים”‬ ‫‪12‬‬ ‫הבעיות המובנות של פיקוח‬ ‫מונופולים‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫המפוקח ‪ -‬גוף כלכלי בקי בתעשייה ונהנה ממידע‬ ‫הפקיד אינו "בשוק" ולעולם ימצא בנחיתות מידע‬ ‫למפקח ענפי אין כלי אכיפה נוקשים – והמפוקח יודע זאת‬ ‫בין המפקח הסקטוריאלי למפוקחיו נוצרת קרבה‪.‬‬ ‫• השופט זמיר בבג"ץ ‪7721/96‬‬ ‫איגוד שמאי הביטוח בישראל‪:‬‬ ‫– "תופעה ידועה היא במדינות רבות שמוסדות פיקוח‬ ‫ממלכתיים בתחומים שונים מפתחים יחסי קירבה עם‬ ‫הגופים המפוקחים עד כדי פגיעה בתכלית הפיקוח‪".‬‬ ‫התוצאה‪ :‬מעבר מפיקוח לתחרות‬ ‫• בית המשפט העליון בבג"צ חברה להובלת דלק‪:‬‬ ‫"ההנחה היא שהתוצאה המושגת במשטר של פיקוח מרכזי‬ ‫יעילה פחות מן התוצאה המושגת באמצעות שוק תחרותי‪".‬‬ ‫• חוק הההגבלים העסקיים יוצר שינוי פרדיגמה‪:‬‬ ‫– הכלל‪ :‬אל תפקח על מונופול או קרטל – מנע אותם!‬ ‫– נורמה ראשית‪ :‬איסור פלילי על יצירת מונופול‬ ‫וקרטל(בדרך של מיזוגים או הסדרים כובלים)‬ ‫– רק בית הדין רשאי להתיר חריגה מהנורמה‬ ‫• החוק ‪ -‬מעבר לבחינה ענפית ללא תפיסה כוללת‬ ‫המאמץ להחדרת תחרותיות ‪ -‬נתקע‬ ‫• היסטוריה‪ :‬משק ריכוזי‪ ,‬ממשלתי‪ ,‬מתוכנן‬ ‫• המעבר לכלכלת שוק – קשה ולא טריוויאלי‪:‬‬ ‫– תהליך החשיפה ליבוא – שנות ה‪80-‬‬ ‫– רפורמות תחרות‪ :‬ברמה המשקית – רפורמות ברודט ובכר; בתחומי‬ ‫ובענפי משק‪ :‬תקשורת‪ ,‬תחבורה וכיוצ"ב‬ ‫– הפן המוסדי והמהותי‪ :‬כינון רשות ההגבלים עצמאית‬ ‫תחרות ב"מנדט מוגבל" (מניעת הרעה ברמת התחרות)‬ ‫כרגולטור‬ ‫• החברות בענפים הריכוזיים "למדו את הפרצות" במבנה החוקי‬ ‫הנוכחי‪ .‬תוצאה‪ :‬התחרות מדרדרת בענפים בעייתיים‬ ‫– אחרי "ביקוע" חלק מהמונופולים ההיסטוריים – המאמץ להגברת התחרות‬ ‫תקוע עם שורת אוליגופולים‪/‬חב' דומיננטיות במשק שמגבירות את כוחן‪:‬‬ ‫– הבנקים וחב' הביטוח בשוק ההון; קבוצות התקשורת המתמרכזות וחב' האנרגיה‪.‬‬ ‫– סביבה תחרותית קשה שאינה משתפרת‬ ‫• "התחרות בישראל‪ :‬אירוע זמני בדרך לשיווי משקל אנטי תחרותי חדש"‬ ‫‪15‬‬ ‫מדוע המצב אינו משתפר מהותית?‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫היבוא אינו פועל בכל המישורים‪ :‬אינו בא לביטוי בתעשיית‬ ‫השירותים – בעיקר במוצרים (לא קיים כמעט בבנקים‪ ,‬חב' ביטוח)‬ ‫ריבוי מיזוגים של הקבוצות הגדולות הרחיב את המימשקיות ויצר‬ ‫מנוף הרתעה הדדית משמעותי – במעורבות בולטת של הבנקים‬ ‫שוק ההון ריכוזי מאד – אינו מממן כניסות והגברת תחרות‬ ‫חוק הגבלים עסקיים "פרוץ"‪ :‬חסר ואינו מותאם לתנאי המשק‪-‬‬ ‫– לא חל על מיזוג בין חברה זרה שטרם נכנסה לישראל – לחברה מקומית‬ ‫• נסטלה‪ ,‬יוניליוור‪ ,‬דנונה‪ CRH ,‬בלעו או נבלעו במונופולים המקומיים‬ ‫– חסר סעיף ‪Anti monopolization‬‬ ‫• יתכנו מצבים בו אדם אחד מרכז בידו מונופול על היבוא – כמה מותגים (שוק יבואני הרכב)‬ ‫• ההפרטה לקתה ב‪ 2-‬ליקויים מרכזיים‪:‬‬ ‫– (א) לא נעשתה לאחר הכנסת תחרות וכך הרוכש קנה מונופול או אוליגופול‬ ‫(בנק הפועלים‪ ,‬דיסקונט‪ ,‬אל על) (ב) לא מוענה רק לשחקנים חדשים במשק‬ ‫ריכוזיות שוק ההון – גבוהה ביותר‬ ‫‪0.45‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪0.35‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪0.25‬‬ ‫‪0.228‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0.159‬‬ ‫‪0.15‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0.05‬‬ ‫‪0‬‬ ‫איטליה‬ ‫אוסטריה‬ ‫ארצות הברית‬ ‫גרמניה‬ ‫בריטניה‬ ‫ספרד‬ ‫צרפת‬ ‫יוון‬ ‫ניו זילנד‬ ‫ממוצע כולל‬ ‫קנדה‬ ‫אוסטרליה‬ ‫דרום אפריקה‬ ‫דנמרק‬ ‫שבדיה‬ ‫נורבגיה‬ ‫אירלנד‬ ‫בלגיה‬ ‫הולנד‬ ‫ישראל‬ ‫שוויץ‬ ‫פינלנד‬ ‫‪"‬הריכוזיות הגבוהה של המערכת הבנקאית בישראל מובילה בהכרח לרמת תחרותיות נמוכה‬ ‫בהשוואה למדינות המערביות" – דו"ח וועדת החקירה הפרלמנטרית ‪2007‬‬ ‫ריכוזיות משקית‬ ‫• מהי ריכוזיות משקית?‬ ‫– סטטית‪ :‬חלק מהותי מהפעילות‬ ‫הכלכלית במשק ‪ -‬בידי מעטים;‬ ‫– דינמית‪ :‬כשהריכוזיות מטרפדת‬ ‫את התהליך התחרותי‬ ‫– לא ניתן אשראי למתחרים חדשים;‬ ‫– הגישה למתקנים חיוניים‪ ,‬תקשורת‬ ‫ופרסום חסומה;‬ ‫• מהו "חלק מהותי"? זו הבעיה –‬ ‫אין לכך שיעור ומכנה משותף‬ ‫– המכנה משותף הענפי אינו ישים‬ ‫פה כפשוטו;‬ ‫– ישנם הבדלים בין שווקים‬ ‫והשפעתם על התחרותיות‬ ‫הכוללת‬ ‫מה הבעיה שיוצרת‬ ‫ריכוזיות משקית?‬ ‫‪ ‬תשובה רעה‪ :‬היא יוצרת עושר‬ ‫מוגזם למעטים;‬ ‫‪ ‬תשובה תחרותית אותנטית‪:‬‬ ‫היא בעייתית כאשר המשק קטן‬ ‫מאד‪ ,‬הקבוצות אוחזות במוקדי‬ ‫כוח רוחביים שמסכלים את‬ ‫מנגנון השוק והכוח המתקן שלו‬ ‫– ‪Self Correcting Force of‬‬ ‫‪ – the Market‬ירוד ביותר‪.‬‬ ‫‪ ‬במצב הזה אין תקווה לתחרות‬ ‫קבוצות‪:‬‬ ‫המשקיים‬ ‫מוקדישלהכוח‬ ‫שלהגדולות‬ ‫העסקיות‬ ‫הקבוצות‬ ‫מוקדי הכוח‬ ‫מזון‪ ,‬תקשורת‪ ,‬אנרגיה‪ ,‬עו"ש וחסכון‬ ‫קב'‬ ‫ריכוז‬ ‫סלולרית‬ ‫במשק‬ ‫אי די בי‬ ‫עופר‬ ‫תשובה‬ ‫ויסמן‬ ‫נשר‬ ‫תעבורה‬ ‫כי"ל‬ ‫דלק‬ ‫פיגלילות‬ ‫שופרסל‬ ‫בית זיקוק גדות‬ ‫נייר‬ ‫חדרה‬ ‫חיפה‬ ‫ח‪ .‬נפץ‬ ‫סלקום‬ ‫בטרפלייס‬ ‫נטויז'ו‬ ‫ברק‬ ‫כלל‬ ‫כ‪.‬פינ'‬ ‫וכור‬ ‫תיירות‬ ‫דיזנהויז‬ ‫דלק רכב‬ ‫ח‪ .‬ברום ים תטיס‬ ‫רותם‬ ‫דור אלון‬ ‫דלק וזיקוק‬ ‫פז‬ ‫טן‪-‬דלק‬ ‫ריבוע‬ ‫כחול‬ ‫בית‬ ‫זיקוק‬ ‫אשדוד‬ ‫טויס אר‬ ‫אס‬ ‫דור גז‬ ‫פז גז‬ ‫מלונות‬ ‫קרטל הגז הנמשך‬ ‫כקבוצת ריכוז‬ ‫מי"ה‬ ‫אשלג‬ ‫אקסלנס‬ ‫קב' ריכוז ניהול‬ ‫כספים וביטוח‬ ‫צים‬ ‫גלובס‬ ‫ידיעות‬ ‫אחרונות‬ ‫הנדסת‬ ‫התפלה‬ ‫אלעדריכוז בנדל"ן – תחום שיכון‬ ‫ובינוי‬ ‫בעייתי‬ ‫בנק‬ ‫מזרחי‬ ‫קבוצת הריכוז‬ ‫בענף הבנקאות‬ ‫הום‬ ‫סנטר‬ ‫החברה‬ ‫הכלכלית‬ ‫הפניקס‬ ‫גב ים‬ ‫נו"ב‬ ‫בנק‬ ‫איגוד‬ ‫מעריב‬ ‫שיווק מזון‬ ‫בישראל‬ ‫אריסון‬ ‫בינו צדיק‬ ‫אפריקה‬ ‫פישמן‬ ‫בנק‬ ‫פועלים‬ ‫נדל"ן‬ ‫דניה‬ ‫סיבוס‬ ‫הבנק‬ ‫הבינ"ל‬ ‫הוט?‬ ‫‪19‬‬ ‫הנזק של קבוצות עסקים במשק‬ ‫‪‬‬ ‫שלושה פרמטרים קובעים את מידת‬ ‫האיום התחרותי על שווקים‪:‬‬ ‫‪ ‬חסמי הכניסה אליהם;‬ ‫‪ ‬הזמינות של מתחרים‬ ‫פוטנציאלים;‬ ‫‪ ‬הזמינות של ההון לתחרות‬ ‫‪‬‬ ‫כשהמשק נשלט על ידי קבוצות עסקים‬ ‫רב מימשקיות – הרתעה הדדית‬ ‫כאשר ההון נשלט על ידי מעטים שהם‬ ‫בעלי ענין בשווקים הריאליים ‪ -‬שיתוק‬ ‫כששוק האשראי אינו תחרותי –לא‬ ‫יהיו כניסות לתחרות‬ ‫‪‬‬ ‫האיום התחרותי יפוג‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫ו‪ ...‬נזדקק לממשלה כמתחרה‬ ‫ריכוזיות ענפית‬ ‫תחרות סטטית‪:‬‬ ‫כמה שחקנים מתחרים יש בענף?‬ ‫האם הם קשורים ביניהם בבעלות?‬ ‫כלל אצבע‪ :‬מתחת ל‪ 5-‬מתחרים‬ ‫התחרותיות הדינמית בענף‪:‬‬ ‫תחרות פוטנציאלית מידית‬ ‫חסמי הכניסה לשוק (ייבוא)‬ ‫הכוח הנגדי של לקוחות‬ ‫הכוח המתקן של המשק‬ ‫גורמי תחרות פוטנציאלית במשק‬ ‫קיום הרתעה הדדית )‪(Multi Market Contact‬‬ ‫‪20‬‬ ‫בעיה מהותית‪ :‬הקשרים בין הקבוצות‬ ‫תשובה‬ ‫(דלק וחב')‬ ‫בנק פועלים‬ ‫כלל ביטוח‬ ‫ופיננסים‬ ‫בזק‬ ‫אי‪.‬די‪.‬בי‬ ‫כלל‬ ‫תעשיות‬ ‫בנק‬ ‫איגוד‬ ‫בנק לאומי‬ ‫החברה‬ ‫לישראל‬ ‫תנובה‬ ‫קבוצת‬ ‫פז‬ ‫בנק‬ ‫בז"ח המזרחי‬ ‫אפריקה‬ ‫ישראל‬ ‫חברות שונות‬ ‫קבוצת‬ ‫מגדל‬ ‫בנק‬ ‫בז"א בינלאומי‬ ‫הערה חשובה‪:‬‬ ‫רוב ההחזקות‬ ‫המתוארות של‬ ‫גופים פיננסיים‬ ‫בריאליים הן‬ ‫החזקות מיעוט‬ ‫‪21‬‬ ‫משמעותיות‬ ‫מהו טווח הבעייתיות הנובע‬ ‫מריכוזיות משקית?‬ ‫•‬ ‫תחרות ירודה – מידת הלחץ‬ ‫והאיום התחרותי על השווקים פוחת‬ ‫בצורה ניכרת‪:‬‬ ‫– תחרות פוטנציאלית ירודה‬ ‫•‬ ‫תמריצים מעוותים – מינוף‬ ‫של הקבוצות הגדולות בשיטת‬ ‫ה"פירמידות" יוצר עיוות קשה‬ ‫• ‪ - Free Ride‬בהון קטן ניתן‬ ‫לשלוט בפירמידה ובכספי ציבור‬ ‫• מרקם זילות של התחרות‬ ‫• והערצה לכוח מעוות תחרות‬ ‫• עיוות בהקצאת משאבים‬ ‫– שווקי "עסקאות פנימיות"‬ ‫מבטאים סטיה מערכי שוק‬ ‫– החשש מהשתלטויות עוינות‬ ‫פוחת מאד‬ ‫• חשש‬ ‫יציבות –‬ ‫– כספי החוסכים לטווח ארוך‬ ‫מושקעים בקבוצות הגדולות‬ ‫– הקבוצות האלה פועלות בלא‬ ‫משקל נכון לסיכון‬ ‫‪22‬‬ ‫ "מדינת הפירמידות" –‬‫עיוות משקי‬ ‫חברת אחזקות‬ ‫העיוות המרכזי –‬ ‫תמריצים לקויים בין‬ ‫סיכון לסיכוי‬ ‫_____________‬ ‫במקום ‪One‬‬ ‫‪Share One Vote‬‬ ‫אנחנו מקבלים‬ ‫עושק של הרוב על‬ ‫ידי מיעוט שולט‬ ‫הציבור בכללותו כמשקיע בחברות‬ ‫‪23‬‬ ‫‪23‬‬ ‫מסמך ‪ IDB‬כ"גלולת הרדמה"‬ ‫‪ ‬טעויות קונספטואליות קשות‪:‬‬ ‫‪ ‬תפקידה המוצהר של רשות ההגבלים עסקיים בכל מדינה ‪ -‬למנוע היווצרות כוח שוק‬ ‫ומבני שוק אנטי תחרותיים (פסיקה עקבית בארץ ובחו"ל) אולם במסמך ‪" IDB‬עולם‬ ‫הפוך"‪ :‬תפקיד רשות ההגבלים לאשר מונופולים ולפקח עליהם‪:‬‬ ‫‪" ‬תפקידה של הרשות להגבלים עסקיים הוא לאשר מונופולים‪ ,‬במקרה הצורך‪ ,‬ובמיוחד‬ ‫לפקח עליהם‪ ,‬כדי שלא ינצלו את היעדר התחרות להעלאות מחירים‪ ,‬או לצמצום כמויות‬ ‫(ע"מ ‪ 46‬שם)‪.‬‬ ‫‪ ‬זהו כשל תפיסתי העובר לאורך חווה"ד כחוט השני – תפקיד הממונה להגן‬ ‫על תחרות ולא לפקח על מחירי מונופולים שאישר‪..‬‬ ‫‪ ‬בנוסף ‪ -‬הצגה שגויה ולוקה בכשל בסיסי לגבי נתוני תחרותיות‬ ‫וריכוזיות‪:‬‬ ‫‪ ‬באופן עקבי ישראל מוצגת בהשוואה לנתוני ריכוזיות של מדינות אירופה – ואולם האיחוד‬ ‫האירופי הוא כלכלה אחת גדולה ללא חסמי מעבר‬ ‫‪ – ‬אין משמעות לריכוזיות בבלגיה בלי להתייחס לצרפת‪ ,‬איטליה‪ ,‬גרמניה והולנד‪..‬‬ ‫‪24‬‬ ‫טעויות בולטות בניר ‪IDB‬‬ ‫‪ ‬חוסר הבנה בניתוח תחרותי בסיסי‪:‬‬ ‫‪‬המסמך מכליל באופן גורף ושטחי כאילו יתרונות לגודל מחייבים בישראל‬ ‫כמעט תמיד שיהיו מונופולים בעוד המציאות היא הפוכה‪ :‬מונופול טבעי‬ ‫הוא חריג נדיר וברוב השווקים יש מקום למתחרים‪.‬‬ ‫‪‬בניגוד לחוו"ד‪ :‬תחרות אינה באה על חשבון יעילות – היא היעילות עצמה‬ ‫(בתוך דיני התחרות יש "הגנת יעילות" והטענה המשתמעת שיש לברוח מדיני התחרות "החוצה" – בורות)‪.‬‬ ‫‪ ‬חוסר הבנה בתהליך הגדרת השוק‪:‬‬ ‫‪" ‬גלידה או עוגיה הם תחליף טוב לשוקולד"(ע"מ ‪ -)62‬אין בעולם הגדרות‬ ‫שוק כאלה (זו הגדרה מלאכותית לגמרי שבאה למלט מונופולים ולהציגם כמעין "שחקנים קטנים" ב"שוק‬ ‫מזון")‬ ‫‪ ‬מכולת היא תחליף לרשת סופרמרקטים‬ ‫– שוב‪ ,‬הגדרת שוק מלאכותית מנוגדת לכל‬ ‫מקום בעולם בו הוגדר שוק סופרמרקטים‪ ,‬שנועדה להפחית מכוחה של שופרסל‬ ‫‪ ‬טענה‪ :‬אין מחקר לגבי ריכוזיות בכלכלות קטנות וריכוזיות משקית‬ ‫כוללת אך לא מוזכר הספר הידוע בנושא‪ ,‬המסתמך על מחקרים קנדיים ואוסטרליים בנושא‬ ‫זה ממש‪:‬‬ ‫‪ Michal S. Gal, “Competition Policy for Small Market Economies”, 2003 Harvard‬‬ ‫‪University Press‬‬ ‫‪25‬‬ ‫טעויות בולטות בניר ‪IDB‬‬ ‫‪ ‬תחרות בשווקים עולמיים ולכן אין בעיית ריכוזיות?‬ ‫‪‬אבל איפה הקשר לקבוצות העסקים הגדולות במשק?‬ ‫‪ ‬רוב הקבוצות הגדולות פועלות בשוק המקומי ומרוויחות פה‪ :‬מה בין רשתות שיווק‬ ‫מזון‪ ,‬סלולר‪ ,‬ביטוח‪ ,‬ונדל"ן לשוק עולמי? כלום – הטיעון על תחרות עולמית לא‬ ‫רלבנטי לנושא הנבחן בחוות הדעת‬ ‫‪ ‬רוב סל הצריכה של האזרח הישראלי – ספקים מקומיים‪.‬‬ ‫‪ ‬טענה גורפת בחווה"ד‪ :‬יתרון לגודל מחייב בישראל‬ ‫מונופולים ודואופולים לרוחב המשק –‬ ‫‪ ‬הכללה שגויה שנכשלה במבחן המציאות‪ :‬רוב השווקים אינם מחייבים לא‬ ‫מונופול ולא דואופול‪ .‬שוקים של ‪ 1-2‬פירמות הם דבר נדיר (הולכת חשמל‬ ‫ומים) ולא המקרה השכיח והרגיל‪ .‬שוב‪ :‬הקבוצות הגדולות במשק פועלות‬ ‫בתחומים שבהם אין כל כורח במונופול‬ ‫‪ ‬לא ניתן לומר שמונופול מלט הוא "טבעי" כשבכל פעם שזרזיף יבוא מלט‬ ‫מגיע מחו"ל (ירדן‪ ,‬מזרח אירופה) נשר מורידה מחירים ב ‪ 40%‬וכשיש‬ ‫כמה מפעלים הנושאים עצמם‬ ‫טעויות בולטות במסמך ‪IDB‬‬ ‫• המשקל המיוחס במשק לקבוצות העסקים הגדולות ‪ -‬מעוות‪:‬‬ ‫– חישוב המכנה והמונה נעשה לפי בסיס שונה (למכנה הוסף הסחר בחו"ל ומהמונה הוא‬ ‫הורד)‬ ‫– למכנה הוכנסו חברות גדולות "אחרות" שעיקר פעילותן בחו"ל (אמדוקס‪ ,‬טבע‪ ,‬נטפים‬ ‫ואחרות – ישראל "פסיק" בפעילותן‬ ‫– בממשק עם הצרכן לא נלקח בחישוב המזון (‪)14.4%‬‬ ‫• למרות ששופרסל וריבוע כחול – שתיהן נמנות על "קבוצות עסקים ‪ -‬דומיננטיות בו‬ ‫– "נוכה" הדלק – בטענה שהוא מפוקח "אז אין משמעות לתחרות"‬ ‫– חושבו רק מחזורים פרטניים לחב' הקבוצות ולא היקף ההשפעה התחרותית‪:‬‬ ‫• אם שוק "נגוע באי תחרותיות בגלל נוכחות קבוצות – כל השוק מושפע ולא רק מחזור העסקי של חברות‬ ‫הקב'‬ ‫– לא הורד המגזר הציבורי והשלטון המקומי בתוצר ‪ -‬בחישוב החלק בתוצר ובתעסוקה‬ ‫וגם לא הורדו חב' ממשלתיות ומקומיות‬ ‫‪27‬‬ ‫טעויות בולטות בניר ‪IDB‬‬ ‫‪ ‬שימוש מוטעה ומטעה במדד ה‪ :WEF-‬מציגים אותנו במקום‬ ‫‪ 24‬במדד תחרותיות "כולל" (ע"מ ‪ )51‬אבל "שוכחים" להזכיר שאין לזה‬ ‫קשר לתחרות הפנימית ושבתחום הדומיננטיות של התאגידים הגדולים‬ ‫שהיא הרלבנטית לדיוני הועדה ‪ -‬אנו מדרדרים באותו סקר ‪ -‬למקום‬ ‫‪ 125‬ו‪ 117-‬ואילך )‪(Pillar 6‬‬ ‫‪" ‬בארה"ב יש רק ‪ 10‬יצרני מלט והם גדולים בהרבה" – אז‬ ‫אצלנו צריך אחד? טיעון כוזב‪:‬‬ ‫‪ ‬ההבדל בין ‪ 10‬יצרנים ל‪ 1-‬אינו בכמות המתחרים אלא בעצם קיום התחרות‪ :‬ב‪1-‬‬ ‫אין תחרות ויש מונופול על כל הרעות החולות שלו‪ .‬בארה"ב – יש תחרות – אצלנו מונופול מוחלט‪ .‬ההבדל‬ ‫ביננו לבינם אינו ‪ 10%‬אלא ‪ 100%‬בתחרות‪ .‬זהו הבדל איכותי בינרי‪.‬‬ ‫‪" ‬ישראל מתאפיינת בריכוזיות בינונית? לא‪" .‬פחות משוודיה‪ ,‬יותר מאירלנד‬ ‫וכמו בלגיה" – השוואה שגויה ‪ EU‬אחד‪ :‬האם השוק הבלגי נעצר בבלגיה? אירופה –‬ ‫כלכלה אחת ובודאי ששכנותיה המידיות של בלגיה מהוות שוק אחד עימה‬ ‫‪28‬‬ ‫גידול עודף בדומיננטיות הקבוצות הגדולות‬ ‫במשק‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪2007‬‬ ‫‪2006‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪GCI‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪27‬‬ ‫פער עצום בין‬ ‫הציון הכולל של‬ ‫ישראל לבין (א)‬ ‫תחרות פנימית‬ ‫ו‪( -‬ב) ריכוזיות‬ ‫‪Extent of‬‬ ‫‪market‬‬ ‫‪dominance‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪49‬‬ ‫‪Goods‬‬ ‫‪market‬‬ ‫‪efficiency‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪117‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪83‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪125‬‬ ‫‪Source: Global Competitiveness Report 2010-2011‬‬ ‫‪140‬‬ ‫‪29‬‬ ‫טעויות בולטות בניר ‪IDB‬‬ ‫‪ ‬חוסר הבנה ליחס בין ריכוזיות‪ ,‬נתח שוק ותחרות – מסמך ‪ IDB‬טוען ש"אין כל קשר‬ ‫בין נתח שוק לכוח שוק אם יש פירמות שיכולות להיכנס‪( ..‬ע"מ ‪ ,)58‬ובכך הוא מחטיא העיקר‪:‬‬ ‫‪ ‬כדי לשלול את חשיבות הריכוזיות צריך להראות שבכל שוק משמעותי בו פועלות‬ ‫הקבוצות הגדולות יש מתחרים שנכונים להיכנס בכל רגע ללא חסמים‪ .‬דבר כזה לא הוכח‬ ‫ולא יכול להיות מוכח – אבל שיינין בוחר "להשאיר את זה באויר" ולהמשיך‪..‬‬ ‫‪ ‬השאלה היא לא אם הן יכולות להיכנס אלא האם ירצו להיכנס זה לתחומו של האחר תוך‬ ‫הסתכנות ב"עונש" בשוק אחר – זה העיקר במשק ריכוזי רב ממשקי (‪ (MMC‬שכן‬ ‫הבעיה היא לא רק הפיזביליות של התחרות אלא התמריץ לה‪..‬‬ ‫‪ ‬ובנוסף – "פרט קטן"‪ :‬הטענה הזו הועלתה דה פקטו מספר פעמים‬ ‫בבית הדין להגבלים העסקיים ונדחתה בכל פעם בהקשר אחר (ראו‬ ‫להלן)‪.‬‬ ‫‪30‬‬ ‫השקעה בהרתעת מתחרים‬ ‫תחרות‬ ‫תחרות‬ ‫מונופול‬ ‫שוק‬ ‫א‬ ‫שוק‬ ‫ב‬ ‫מונופול‬ ‫שוק‬ ‫ג‬ ‫שוק‬ ‫ד‬ ‫שוק‬ ‫א‬ ‫דוגמאות‪ :‬אל על – ארקיע; בזק – כבלים ‪ -‬יס‬ ‫מתי אין בעיה‪ :‬קוקה קולה – טרה;‬ ‫שוק‬ ‫ב‬ ‫שוק‬ ‫ג‬ ‫שוק‬ ‫ד‬ ‫‪31‬‬ ‫טעויות בולטות בניר ‪IDB‬‬ ‫‪ ‬בית הדין בערר ‪ 2/94‬עוף הנגב קבע שכניסה של‬ ‫חברות פוטנציאליות אינה מאיינת כוח שוק‪:‬‬ ‫‪ ‬הערכתו הכללית של המשיב (הממונה‪ -‬ד‪.‬ש‪ ).‬כי "בתנאי המשק הישראלי‪ ,‬בדרך כלל‪,‬‬ ‫אפשרות הכניסה המהירה של מתחרה חדש‪ ,‬כל אימת שהמחזיק בשוק גובה רווחי‬ ‫מנופול‪ ,‬נחזית כנמוכה יחסית" (סיכמוי המשיב‪ ,‬עמ' ‪ ,)30‬מקובלת עלינו‪ .‬קשיי הכניסה‬ ‫הם פועל יוצא של ממדיו המצומצמים של המשק הישראלי‪ .‬בשוק קטן כניסת מתחרה‬ ‫חדש לענף מענפי התעשייה מצריכה‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬כיבוש נתח גדול של השוק מידי‬ ‫העסקים הוותיקים‪ ,‬משימה קשה לכל הדעות‪.‬‬ ‫‪ ‬טענת שיינין וצדקה שקיום פירמות פוטנציאליות‬ ‫לכניסה מאיין מונופולין נדחתה גם בערר ‪:7/95‬‬ ‫‪ ‬מכאן‪ ,‬שהמבחן הקובע לעניין הגדרת המונופולין על פי החוק הוא השוק הקיים‪ .‬חלקו‬ ‫של בעל המונופולין בשוק‪ ,‬יחושב מתוך כלל הנכסים או השירותים הנסחרים בשוק‪.‬‬ ‫הגדרת השוק איננה כוללת נכסים או שירותים פוטנציאלים שאינם מסופקים או‬ ‫נרכשים בשוק‪ ,‬והעומדים בעמדת איום לכניסה לשוק‪ ,‬גם אם יש לקיומם מימד‬ ‫הרתעתי הנותן את אותותיו על התנהגותם הכלכלית של "השחקנים" בשוק‪.‬‬ ‫‪32‬‬ ‫אינדיקציות לבעייתיות הקבוצות העסקיות‬ ‫‪ ‬השוו שיעור הרווח והתשואה על ההון בין האגפים המונופוליסטיים‬ ‫לאגפים שבתחרות – תוצאה ברורה‪ :‬נשר וסלקום – מול נטויז'ן‬ ‫‪ ‬אינדיקציה‪ :‬אילי היי טק לא נכנסים לשוק הסחורות והשירותים‬ ‫המקומי ‪ -‬מדוע? "משחק רע"‬ ‫‪ ‬הקבוצות הגדולות כמעט ולא עוסקות ביצוא – הן לא תחרותיות‬ ‫בעולם "חכמים על השכונה"‬ ‫‪ ‬הקבוצות העסקיות אוגרות נפח ומשתמשות בו‪:‬‬ ‫‪ ‬מול הממשלה והרגולטור – כלחץ וכלי ליתרונות‬ ‫‪‬נשר והיטלי ההיצף; ניר חדרה והיטלי היצף‬ ‫‪ ‬מול מתחרים בפועל ובפוטנציה – למתן תחרות משפט שופרסל‬ ‫‪33‬‬ ‫מוקדי הכוח המשקיים של קבוצות‪:‬‬ ‫מזון‪ ,‬תקשורת‪ ,‬אנרגיה‪ ,‬עו"ש וחסכון‬ ‫אי די בי‬ ‫עופר‬ ‫תשובה‬ ‫ויסמן‬ ‫נשר‬ ‫תעבורה‬ ‫כי"ל‬ ‫דלק‬ ‫פיגלילות‬ ‫דור אלון‬ ‫שופרסל‬ ‫בית זיקוק גדות‬ ‫ריבוע‬ ‫חיפה‬ ‫שיווק מזון כחול‬ ‫נייר‬ ‫חדרה‬ ‫ח‪ .‬נפץ‬ ‫קב' ריכוז סלקום‬ ‫סלולרית נטויז'ו‬ ‫וכור‬ ‫תיירות‬ ‫דיזנהויז‬ ‫בטרפלייס‬ ‫דלק רכב‬ ‫ח‪ .‬ברום ים תטיס‬ ‫רותם‬ ‫מי"ה‬ ‫אשלג‬ ‫דלק‬ ‫וזיקוק‬ ‫הפניקס‬ ‫טויס אר‬ ‫אס‬ ‫בית‬ ‫זיקוק‬ ‫אשדוד‬ ‫פז גז‬ ‫דור גז‬ ‫קרטל הגז‬ ‫הנמשך כקבוצת‬ ‫ריכוז‬ ‫הום‬ ‫סנטר‬ ‫החברה‬ ‫הכלכלית‬ ‫גלובס‬ ‫אקסלנס‬ ‫אלעד‬ ‫בנק‬ ‫מזרחי‬ ‫טן‪-‬דלק‬ ‫מלונות‬ ‫קב' ריכוז ניהול‬ ‫כספים וביטוח‬ ‫צים‬ ‫הנדסת‬ ‫התפלה‬ ‫גב ים‬ ‫נו"ב‬ ‫בנק‬ ‫איגוד‬ ‫מעריב‬ ‫פז‬ ‫בישראל‬ ‫ברק‬ ‫כלל‬ ‫כ‪.‬פינ'‬ ‫אריסון‬ ‫בינו צדיק‬ ‫אפריקה‬ ‫פישמן‬ ‫קבוצת הריכוז‬ ‫בענף הבנקאות‬ ‫שיכון‬ ‫ובינוי‬ ‫בנק‬ ‫פועלים‬ ‫ריכוז‬ ‫בנדל"ן –‬ ‫תחום‬ ‫בעייתי‬ ‫הבנק‬ ‫הבינ"ל‬ ‫ידיעות‬ ‫אחרונות‬ ‫נדל"ן‬ ‫דניה‬ ‫סיבוס‬ ‫הוט?‬ ‫‪34‬‬ ‫נקודות העוגן לניתוח‪:‬‬ ‫• מוקד הכוח הקבוצתי‬ ‫‪ ‬עוגן בשווקי רוחב – שווקי‬ ‫ההון והתקשורת‬ ‫‪ ‬הרכש המאוחד – בתחומים כמו‬ ‫פרסום ושירותי ייעוץ וניהול‬ ‫מעצימים כוחם במדיה ואצל מקבלי‬ ‫ההחלטות‬ ‫‪ ‬יכולת להתיש – הרתעה‪:‬‬ ‫אפקט ‪Don’t mess with me‬‬ ‫המצנן תחרות במשק ויוצר הרתעה‬ ‫הדדית‬ ‫‪ ‬ריכוזיות החיסכון – סיכון‬ ‫היציבות הופך את הקבוצות ל ‪too‬‬ ‫‪big to fail-‬‬ ‫‪ ‬לכן יש לבדוק בשלב‬ ‫ראשון‪:‬‬ ‫‪‬באילו ענפים נפגשות‬ ‫קבוצות העסקים זו מול זו‬ ‫ומהו ה‪Multi Market -‬‬ ‫‪Contact‬‬ ‫‪‬מהו "נתח הפרסום" הנרכש‬ ‫על ידי הקבוצות; נתח‬ ‫שירותי הניהול‬ ‫‪‬מהם נתחי החסכון‬ ‫המושקעים בקבוצות ובשאר‬ ‫השוק‬ ‫‪35‬‬ ‫התפלגות הקבוצות הגדולות‬ ‫במשק – בענפים ספציפיים‬ ‫בנק ישראל‪ :‬התהוותן של הקבוצות העסקיות בישראל‬ ‫והשפעתן על החברות ועל המשק (קוסנקו ‪)2008‬‬ ‫תחומי החפיפה הבולטים‬ ‫• תחומים מרכזיים לקבוצות העסקיות‪:‬‬ ‫– שוק ההון‪ ,‬נדל"ן‪ ,‬ריטייל מזון‪ ,‬חברות השקעה ואנרגיה‬ ‫• שאלה‪ :‬האם זה כך בעולם? לא ממש‪..‬‬ ‫• היכן החפיפה והקשרים בין הקבוצות –‬ ‫("איפה הם נפגשים")‪:‬‬ ‫– שוק ההון – חזק במיוחד (חשיבות מיוחדת‪ :‬צומת מידע משקי)‬ ‫• מסקנה‪ :‬שוק ההון הוא יעד מועדף להפרדה מבנית‬ ‫‪37‬‬ ‫ריכוז מסקנות‬ ‫• בעיית הריכוזיות רבת הפנים נוגעת ישירות ל"קרקע התחרותיות"‬ ‫ועניינה ב"טופוגרפיה" של התחרות בישראל ‪ -‬ברור‬ ‫• הפתרונות האפשריים‪:‬‬ ‫‪ .1‬הפרדת שוק ההון מהתאגידים הריאליים‬ ‫(שני הכיוונים ‪ +‬איסור מוחלט)‬ ‫‪ .2‬לחוקק כללים לעידוד פירוק הפירמידות‬ ‫מס "מקל וגזר" = ‪ +UK‬כללים מוגברים של ‪Corp. Gov.‬‬ ‫‪ .3‬חיזוק רשות ההגבלים העסקיים‬ ‫להרחיב מנדט ההתנגדות למיזוגים‬ ‫לאסור ולפרק קשרים מבניים שמחזקים קבוצות ריכוז‬ ‫‪ .4‬פיקוח ואיסור ריכוזיות השקעה בשוק החיסכון‬ ‫(יציבות)‬ ‫‪38‬‬ ‫פתרונות מומלצים לבעיית הריכוזיות המשקית‬ ‫תיקונים נדרשים בדיני ההגבלים העסקיים‪ )1( :‬להרחיב את סמכות ההתנגדות של הממונה‬ ‫על ההגבלים העסקיים (הקבועה כיום בסעיף ‪ 25‬לחוק) למישור המשקי הבינ‪-‬ענפי כך שהממונה יהיה‬ ‫רשאי להתנגד למיזוג לא רק אם קיים סיכוי סביר לפגיעה ב"אותו ענף" אלא גם בהתקיים "סיכוי‬ ‫סביר לפגיעה משמעותית בתחרות‪ ,‬בפועל או בכוח‪ ,‬בעסקים" (דגש על פגיעה בתמריצי התחרות‬ ‫הפוטנציאלית עקב הרצון לשמר ‪ Self Correcting Force‬במשק)‪ .‬כמו כן יש להרחיב את מבחני‬ ‫התחרות הפוטנציאלית מעבר למקובל‪ :‬לנו יש אינטרס מוגבר להכניס מתחרים חדשים לשווקים‪.‬‬ ‫(‪ )2‬סמכות לפירוק אחזקות – אם השתכנע הממונה שהאחזקה – חסם עיקרי להיווצרות תחרות‪.‬‬ ‫תיקונים נדרשים לפירמידות‪ )1( :‬ליצור מנגנון של קנס‪-‬פרס‪ :‬פרס של הקלה במס למי שנפטר‬ ‫ממבנה פירמידלי וקנס שיתחיל בעוד ‪ 3-2‬שנים על מי שבוחר להישאר בו; (‪ )2‬שינוי הזכות למינוי‬ ‫דירקטורים בפירמידות כאשר לבעל לשיטה תינתן הזכות למינוי רק כגודל של ההון שהשקיע בחברה‬ ‫– כדי למנוע פיצול בין הסיכון (המוטל על הציבור) לבין השליטה המשפטית בחברה (מתוקף החזקות‬ ‫חב' בנות שלו במעל ‪ 50%‬מהמניות)‪.‬‬ ‫תיקונים נדרשים בדיני החברות‪ :‬תיקון חוק החברות שיאפשר (‪ )1‬להצביע באסיפות‬ ‫כלליות באמצעות האינטרנט (כיום לא קיים אלא כהוראה מומלצת בתוספת לחוק); (‪)2‬‬ ‫לאפשר לבעל מניות לקבל מידע מהותי על ענייני החברה (כיום אינו זכאי לקבל דבר למעט‬ ‫התקציב ודו"ח שנתי של ההנהלה) ובלבד שאין לו החזקה במתחרה שלה;‬