יוני 2013 - מעדותה של אסירה פלסטינית
מעדותה של אסירה פלסטינית הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל דוח מיוחד -יוני 2013 מעדותה של אסירה פלסטינית מחקר וכתיבה הדיל בדארנה 1 2מעדותה של אסירה פלסטינית הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל דוח מיוחד -יוני 2013 מעדותה של אסירה פלסטינית תודה לכל מי שהעירו ותרמו לפרסום זה: עו"ד אירית בלאס ,עו"ד תגריד ג'השאן ,ד"ר יובל גינבר ,ד"ר ישי מנוחין ,ד"ר רחל סטרומזה ,עו"ד באנה שגרי-בדארנה תרגום :מרזוק חלבי עיצוב גרפי :סהר מסארווה צילום :מוחמד בדארנה תודה מיוחדת ל - Kvinna till Kvinna - Sweden הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל )ע"ר( ת.ד 4634 .ירושלים 91046 טל02-6429825 : פקס02-6432847 : Email: [email protected] www.stoptorture.org.il מעדותה של אסירה פלסטינית תוכן עניינים .1הקדמה 4 .2המסגרת הנורמטיבית – הדין הבינלאומי 5 .3מאפיינים מיוחדים :מגדריים ,תרבותיים ופוליטיים 9 .4השפלה ,התעללות ותנאי כליאה במהלך החקירה 10 .5תנאים פיזיים בזמן המאסר 12 .6סיכום 23 .7המלצות 24 3 4מעדותה של אסירה פלסטינית הקדמה דוח זה בוחן את תנאי כליאתן ואת היחס כלפי נשים פלסטיניות ,שחירותן נשללה בידי כוחות הביטחון בעילה "ביטחונית" )להלן ,לשם קיצור" :אסירות פלסטיניות"( ,תוך שימת לב מיוחדת לצרכיהן כנשים ,כפלסטיניות וכאסירות ,וזאת כפי שמשתקף מעדויותיהן. בחינת חוקיותה של המדיניות כלפי אסירות פלסטיניות תיעשה מבעד לעדשות הדין הישראלי והדין הבינלאומי – דיני זכויות האדם ודיני הכיבוש -להם מחויבת מדינת ישראל ,והשוואת מחויביותיה של ישראל למצב בפועל .במסגרת זו ,נבחן את תנאי הכליאה ,הן לאור הצרכים והזכויות הייחודיים לנשים שחירותן נשללה ,ובכלל זה היעדר הרגישות המגדרית בנושאים כגון טיפול רפואי ,תנאי היגיינה ,וצרכים גניקולוגיים ,והן לאור צרכים וזכויות המשותפים לגברים ולנשים ,כגון זכויות בחקירה ומפגש עם בני משפחה .מטרת שילוב הניתוח המגדרי בניתוח הכללי הוא הפניית הזרקור אל מצבן הייחודי של אסירות פלסטיניות ,ואל הנטל המוכפל שהן נושאות :היותן אסירות פלסטיניות במערכת כליאה ישראלית מדכאת ,והיותן נשים בסביבה פטריארכאלית השולטת בגורלן .לבסוף ,נגיש מסקנות מסכמות והמלצות. מעדותה של אסירה פלסטינית 5 רקע ונתונים על-פי נתוני ארגון זכויות האדם הפלסטיני א-דמיר ,מוחזקים בבתי הכלא הישראליים נכון לאפריל 4,900 ,2013אסירים פלסטינים המסווגים כביטחוניים )ובכלל זה פלסטינים אזרחי ישראל( מהם 14אסירות 168 ,עצורים מנהליים ו 236-קטינים 1.ב 46-השנים האחרונות נעצרו מכוח פקודות צבאיות כ 700,000-פלסטינים בידי הרשויות בישראל המהווים כ20%- מהאוכלוסייה בגדה המערבית ,ובהם כ 10,000-נשים פלסטיניות. המסגרת הנורמטיבית – הדין הבינלאומי שתי מסגרות נורמטיביות מכתיבות את היחס ותנאי הכליאה שעל מדינת ישראל לספק לאסירות פלסטיניות :הדין הבינלאומי ההומניטארי והדין הבינלאומי של זכויות האדם .הראשון חל על ישראל מתוקף היותה כוח כובש; השני ,מתוקף היותה מדינה שהצטרפה מרצונה לשורה של אמנות זכויות אדם ומתוקף מחויבותה לקיים את הוראות הדין הבינלאומי המנהגי. 2 היחס בין הדין הבינלאומי ההומניטארי והדין הבינלאומי של זכויות האדם הוא מורכב ,אך בנוגע לחובות המדינה כלפי אנשים ונשים שחירותם נשללה – חופפים שני ענפי הדין הבינלאומי ומאששים זה את זה .עיקרון-העל בעניין הטיפול בעצירים ואסירים ,בעיתות שלום כבעיתות מלחמה ,מתמצה בהוראה החד-משמעית של אמנות ג'נבה )שישראל שותפה להן( כי "היחס אליהם יהיה תמיד אנושי" 3ובהוראה המקבילה באמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ופוליטיות )שישראל מחויבת בה( כי "אנשים שנשללה חירותם ינהגו בהם ברוח אנושית ומתוך התחשבות בכבודו העצמי של האדם" 4.עיקרון זה אינו תלוי-נסיבות -וגם בעיתות מלחמה ,תהא היא בינלאומית או פנימית 5,הוא תקף לגבי כל איש ואישה ,ילד וילדה 1 www.addameer.org/etemplate.php?id=577 2הוראות שהתגבשה סביבן לאורך השנים הסכמה רחבה בין המדינות והמומחים ,ובשל כך הן מחייבות את כל המדינות ,בלא קשר להיותן או אי-היותן שותפות להסכמים בינלאומיים רלוונטיים .דוגמאות מובהקות הן האיסורים על רצח-עם ,עבדות ,עינויים ,התעללות ואפליה – אך קיימות גם הוראות מפורטות יותר המהוות חלק מהדין המנהגי. 3נוסח זה במדויק לקוח מסעיף 27לאמנת ג'נבה הרביעית בדבר הגנת אזרחים בימי מלחמה ,אך מצוי בגרסאות שונות במקצת מילולית אך בעלות משמעות זהה בכל ארבע האמנות ,במפורט להלן. 4סעיף (1)10לאמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות ).(1966 5סעיף )3א( המשותף לכל 4אמנות ג'נבה ) ,(1949התקף לגבי סכסוכים חמושים שאינם בינלאומיים. 6מעדותה של אסירה פלסטינית הנמצאים תחת שליטת הצבא ,והוא חל ללא יוצאים מן הכלל :בין אם מדובר בשבויי מלחמה, 6 בפצועים 7,באזרחים 8או במי שמוגדר כ"מרגל" או "מחבל" 9.עיקרון-על זה כולל ,כמובן ,את האיסור המוחלט על עינויים ועל צורות אחרות של יחס ועונשים אכזריים ,בלתי אנושיים או משפילים )להלן :התעללות( .איסור זה מחייב הן מתוקף הדין הבינלאומי ההומניטארי 10,והן בדין הבינלאומי של זכויות האדם 11והן ככלל מנהגי. 12 נציין ,כי במרבית האמנות הבינלאומיות בעניין זכויות האדם אין התייחסות ספציפית לתנאי מאסר ,וההגנה על זכויות האסירים והעצירים חוסה תחת האיסור על עינויים והתעללות .אף על פי כן ,ועדת האו"ם נגד עינויים ) ,(CATהמפקחת על מימוש האמנה נגד עינויים ,הנחתה במפורש את המדינות השותפות לאמנה לדווח לה על תנאי הכליאה בשטחן ,כחלק ממחויבותן להימנע מהתעללות האסורה על פי סעיף 16לאמנה ,ובמקרים רבים קבעה כי תנאי כליאה ירודים במדינה חברה מפרים את חובותיה על פי סעיף זה. 13 בדומה לכך ,בדו"חות של תת-הוועדה למניעת עינויים ויחס או עונשים אכזריים ,בלתי אנושיים או משפילים של האו"ם ,בעקבות ביקוריה במדינות החברות בפרוטוקול האופציונאלי של אמנת האו"ם נגד העינויים ,בוחנת הועדה בפרוטרוט את תנאי הכליאה ומבקרת היבטים שונים ומגוונים שלהם ,כגון צפיפות בתאים ,אוורור ואור ,היגיינה ,תנאים סניטריים ,טיפול 6סעיף 13לאמנת ג'נבה השלישית בדבר היחס לשבויי מלחמה.1949 , 7סעיפים 19 ,15לאמנת ג'נבה הראשונה בדבר הטבת מצבם של פצועים וחולים מבין אנשי הכוחות המזויינים בשדה הקרב ,וסעיף 12לאמנת ג'נבה השנייה בדבר הטבת מצבם של הפצועים ,החולים ונטרפי הספינות מבין אנשי הכוחות המזויינים בים. 8סעיפים ,27 ,5ו 37-לאמנת ג'נבה הרביעית בדבר הגנת אזרחים בימי מלחמה. 9סעיף 5לאמנת ג'נבה הרביעית. 10למשל סעיף )(1)3א( המשותף לארבע אמנות ג'נבה וסעיפים 32ו 147-לאמנת ג'נבה הרביעית. 11למשל סעיף 7באמנה בדבר זכויות אזרחיות ופוליטיות ,ואמנה המוקדשת כולה לאיסור זה – אמנת האו"ם נגד עינויים ויחס או עונש אכזרי ,בלתי אנושי או משפיל ) ,(1984שישראל שותפה גם לה. 12 Human Rights Committee, General comment no. 29: States of emergency (article 4), UN Doc. CCPR/C/21/Rev.1/Add.11, 31 August 2001 ;Jean-Marie Henckaerts and Louise DoswaldBeck, (eds.), Customary International Humanitarian Law, Vol. 1: Rules (Cambridge: Cambridge University Press, 2005, pp. 315-319. 13 )Report of the Committee against Torture, UN Doc. A/62/44 A/62/44 (2006-7), para 32(26 (Burundi); UN Doc. A/65/44 (2009-10), para. 57(25) (Austria), para. 59 (27) (France). מעדותה של אסירה פלסטינית רפואי ,נגישות לחינוך ועוד .זאת לעתים קרובות בהסתמך על כללים שקבע האו"ם לטיפול באסירים ואשר ידונו להלן 14.יצוין כי תת-הועדה מתייחסת גם לבעיות ייחודיות לתנאים שבהם נשים מוחזקות במאסר 15.גם הועדה לזכויות האדם ,המפקחת על מימוש האמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות קבעה לא אחת כי תנאי כליאה ספציפיים הגיעו לכלל יחס או ענישה אכזריים ,בלתי אנושיים או משפילים ,האסורים על פי סעיף 7לאמנה זו. 16 אמנות ג'נבה מסדירות תנאי מינימום להחזקת אנשים מוגנים 17במעצר 18,ובהם אוורור ראוי, חימום ונגישות לשירותים "יומם ולילה" .בנוסף ,גיבש האו"ם שורה של כלים נורמטיביים המסדירים בפירוט את זכויותיהם של עצירים ואסירים ואת היחס שעל השלטונות לנקוט כלפיהם .כלים אלה 'מתרגמים' את עיקרון היחס האנושי לכללים מעשיים מפורטים .הבולטים בהם הם כללי המינימום הסטנדרטיים של האו"ם )להלן :כללי המינימום( שאומצו לראשונה ע"י "כנס האו"ם הראשון למניעת פשע ולטיפול בפושעים" בשנת ,1955ואושרו ע"י הוועדה הכלכלית והחברתית של האו"ם בשנת 19.1957כללי המינימום הם מהווים נקודת התייחסות מרכזית בתכנון ובהערכת תנאי כליאה ברחבי העולם ,ולפיכך ייעשה בהם שימוש נרחב בדוח זה .עם זאת ,מאז ,1955המרכיב והאופי של אוכלוסיות הכלא השתנו ,נוספה חקיקה נרחבת בדבר זכויות האדם והתפתחו הנחיות בינלאומיות הנוגעות לכליאה .על כן ,החליטה העצרת הכללית של האו"ם בשנת 2010להורות על תהליך בחינה מחדש של כללי המינימום ,ובחינה 14 Report on the visit of the Subcommittee on Prevention of Torture and Other Cruel, Inhuman or Degrading Treatment or Punishment to Sweden, UN Doc. CAT/OP/SWE/1, 10 September 2008, paras. 80, 81-3; visit to Mexico, UN Doc. CAT/OP/MEX/1, 31 May 2010, paras 186, 198; visit to Benin, doc. CAT/OP/BEN/1, 15 March 2011, para. 320; visit to Brazil, UN Doc. CAT/OP/BRA/1, 5 July 2012, paras. 42-3, 97, 103, 109. 15למשל דו"חות תת-הוועדה בנוגע לשבדיה ,לעיל ,סעיף ;77מקסיקו ,לעיל ,סעיף ;198בנין ,לעיל ,סעיף .186 16 Annual reports of the Human Rights Committee, concluding observations on Honduras, )UN Doc. A/62/40 (Vol. I) (2006-7), para. 79(15); UN Doc. A/63/40 (Vol. I) (2007-8), para. 78(17 (Botswana); UN Doc. A/64/40 (Vol. I) (2008-9), para. 91(14) (Tanzania), para. 93(23) (Chad). 17 "Persons protected by the fourth Geneva Convention are those who, at a given moment and in any manner whatsoever, find themselves, in case of a conflict or occupation, in the hands of a Party to the conflict or Occupying Power of which they are not nationals." The Fourth Geneva Convention 1949, article 4. 18ר' למשל סעיף 85לאמנת ג'נבה הרביעית. 19 Resolution 663 C (XXIV) of 31 July 1957, and amended by Resolution 2076 (LXII) of 13 May 1977. 7 8מעדותה של אסירה פלסטינית זו נמשכת כעת. 20 שתיים מהחשובות בהנחיות שנוספו בעשורים האחרונים הן "העקרונות להגנת כל אדם הנמצא במעצר או מאסר כלשהו" משנת 21,1988ו"עקרונות בסיסיים ליחס כלפי אסירים" משנת 22,1990שניהם אומצו ע"י העצרת הכללית של האו"ם. לענייננו ,המסמך החשוב ביותר שאימץ האו"ם הם "כללי בנגקוק :כללי המינימום של האו"ם לטיפול בנשים אסירות ואמצעים חלופיים למאסר שאמצה עצרת האו"ם" ב 23.2010-יתרונם של כללים אלה כפול :ראשית ,הם מתרכזים ספציפית ובלעדית בצרכיהן המיוחדים של נשים אסירות .שנית ,הם פותחו בסוף העשור הראשון של מאה זו ובכך משקפים את ההתפתחויות הן בנושא זכויות האדם של אסירים ככלל והן בנושאי החשיבה המגדרית .מסיבות אלה יהוו כללי בנגקוק אמת מידה בינלאומית מרכזית ,אף כי לא היחידה ,שלאורה ייבחנו תנאי כליאתן של הנשים הפלסטיניות במסמך זה. כפי שנראה ,בעוד שתנאי המעצר והמאסר בבתי המעצר והכלא הישראליים אינם אחידים, באף מקרה אין הם עולים בקנה אחד עם הסטנדרטים הבינלאומיים ,ואינם מספקים את צרכיהן וזכויותיהן של נשים אסירות בכלל ,ואסירות פוליטיות פלסטיניות המסווגות כאסירות "ביטחוניות" בפרט. 20 UN General Assembly Resolution A/RES/65/213 - ‘Human rights in the administration of justice’, 21 December 2010, para 8. 21 Body of Principles for the Protection of All Persons under Any Form of Detention or Imprisonment, adopted by UN General Assembly resolution 43/173 of 9 December 1988. 22 Basic Principles for the Treatment of Prisoners, Adopted and proclaimed by UN General Assembly resolution 45/111 of 14 December 1990. 23 UN Rules for the Treatment of Women Prisoners and Non-custodial Measures for Women Offenders (the Bangkok Rules), Adopted by UN General Assembly Resolution A/RES/65/229, 21 December 2010. מעדותה של אסירה פלסטינית מאפיינים מיוחדים – מגדריים ,תרבותיים ופוליטיים למרות שרבים מצרכיהן של נשים אסירות זהים לאלו של גברים אסירים ,חלק מצרכים אלה ייחודיים לנשים .הייחודיות המגדרית באה לידי ביטוי בצרכים בסיסיים רבים ,ובכללם טיפולים רפואיים נפשיים ופיזיים ייעודיים לנשים ,תנאי היגיינה ,ילודה והורות בכלא ,רגישות מגדרית מיוחדת לביגוד ,לאיכות האוכל ,לקשר עם העולם החיצון ,ולצפיפות התאים ועוד. האסירות הפלסטיניות מהוות קבוצה פגיעה בשל השתייכותן הלאומית ,מגדרן ,ואף בשל מצבן הסוציו-אקונומי הירוד .ניסיונות דיכוי של הנשים הפלסטיניות מתרחשים הן בזירה החברתית הפנים-פלסטינית ,בתוך ביתן ומחוצה לו ,והן כישות פוליטית תחת הכיבוש הישראלי .כפי שתואר קודם לכן ,גם הדין הבינלאומי שם דעתו על ייחודיות צרכיהן של נשים ,וכללי בנגקוק מתייחסים להצטלבות האופיינית בין מגדר ובין השתייכות דתית ,תרבותית וחברתית, המכתיבים יחד את הצרכים המיוחדים לאסירות ולעצורות במתקני הכליאה. 24 כאן המקום להדגיש ,כי החסמים בפני דיווח ותלונה על שלל ההפרות שעוברת האסירה הפלסטינית החל ממעצרה ,עובר בחקירתה ועד לתנאי כליאתה ,הם כפולים ומוכפלים .נוסף על חוסר האמון והחשש להתנכלות האופייניים לאסירים פלסטינים ומונעים מהם פעמים רבות להתלונן ,הרי שהאסירה הפלסטינית מתקשה לדווח ולהתלונן על נושאים אינטימיים כגון צרכים גניקולוגיים ,תנאי היגיינה ,ונושאים רגישים נוספים הכרוכים במיניות האישה ובגופה. 25 זאת ,כיוון שתלונה על נושאים אלה הנחשפת במרחב הציבורי הפלסטיני השמרני בעיקרו, עלולה לגרור לעיתים מחיר חברתי כבד. בנוסף לכך ,המפגשים שנערכו עם האסירות הפלסטיניות ותהליך גביית התצהיר או העדות מהן נערכים בתנאים קשים .מחיצת הזכוכית בין האסירה לעורכת הדין מזינה לעיתים את החסמים הנפשיים ,המלווים בחשש שמא תהליך גביית העדות יהפוך למעין "סיטואציית חקירה שנייה" 26.תנאים אלה מציבים קשיים נפשיים בפני האסירות ואתגרים רבים בפני גופים המבקשים לבקר ולתעד הפרות בעלות אופי מגדרי ,המלוות במתחים פוליטיים תרבותיים. Idib, rule 54. http://fidh.org/IMG/pdf/syria_sexual_violence-web.pdf 26כל העדויות במחקר זה נגבו ע"י עורכות דין מטעם הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל. 24 25 9 10מעדותה של אסירה פלסטינית כתוצאה מכך ,שרטוט תמונת מצב מלאה של תנאי חייה של האסירה הפלסטינית במתקני הכליאה והמעצר הישראליים ,אינו בר השגה. השפלה ,התעללות ותנאי כליאה במהלך החקירה "תקופת החקירות הייתה קשה כשלעצמה ,ותנאי הכליאה היו בלתי נסבלים ,הוחזקתי בתא בידוד שקירותיו מחוספסים בצבע אפור ,המיטות היו מבטון ללא מזרן ,נאלצתי לשים שמיכה במקום מזרון .המזגן פעל בטמפרטורה נמוכה מאוד ,רעדתי מקור בלילות .אור התא היה בוהק בצבע אדום ופעל באופן מתמיד .בתא בו הייתי השירותים היו ג'ורה והמקלחת הייתה מחוץ לתא כאשר אין מים חמים זורמים בה כלל". מעדותה של אסירה פלסטינית ,בית מעצר קישון.2011 , במהלך החקירות מופעלים אמצעים חמורים על העצורות והעצורים המסווגים כביטחוניים. העצורות הפלסטיניות מעידות על הפעלת אלימות פיזית ומילולית כלפיהן לרבות גידופים וקללות הפוגעים בכבודן ,מניעת גישה לאמצעי היגיינה אישית ומקלחת בזמן המחזור החודשי, הטרדות מיניות באמצעות יצירת קרבה פיזית ,שימוש בבני משפחה על מנת להפעיל לחץ נפשי ,מניעת שינה והחזקה בתנוחות איזוק מכאיבות 27וכן איסור חבישת כיסוי ראש בזמן החקירה בניגוד לאמונותיהן הדתיות. תנאי הכליאה במהלך החקירה קשים ונחותים לאין שיעור מאלה שלאחר תקופת החקירה. עצורות רבות חזרו והתלוננו בעדויותיהן על תנאים שכללו את הלנתן על מזרן דק על הרצפה, החזקתן בתאים מצחינים ,שאין בהם חלון או פתח לאוורור ותאורה תמידית בצבע כתום או צהוב בוהק .בתאיהן נמצא גם אותו חור ברצפה )ג'ורה( המשמש כ"שירותים" שממנו עולה ריח מצחין ואשר מושך אליו מקקים. "לאורך כל תקופת החקירה מנעו ממני ללבוש את כיסוי הראש ,נפגעתי קשות כאישה פלסטינית ,וכאדם דתי". מעדותה של אסירה פלסטינית ,בית מעצר קישון.2011 , 27סמאח אלח'תיב-איוב ) ,(2009כבילה כהתעללות וכעינוי ,דוח תקופתי ] 2009מצוי באתר: . [www.stoptorture.org.il/he/node/1440 מעדותה של אסירה פלסטינית במרץ 2012הגיש הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל ליועץ המשפטי לממשלה ולמצ"ח שתי תלונות קולקטיביות המבוססות על עדויות ותצהירים של 29אסירות פלסטיניות מהגדה המערבית שריצו את עונשן בבתי הכלא בישראל )רובן הוחזקו בכלא דמון ובכלא השרון(. מתוך 29האסירות ,אשר כולן עברו עינויים או התעללות בזמן החקירות ,תשע בלבד ביקשו להתלונן באופן רשמי נגד רשויות המעצר ,החקירה והכליאה .מהתלונות עולה כי רשויות הביטחון מפעילות שיטות מעצר וחקירה מיוחדות המותאמות לנשים תוך שימוש לרעה במגדרן ,דתן ובתרבותן הפלסטינית השמרנית. כללי המינימום של האו"ם קובעים כי תנאי המגורים המסופקים לאסירים ,ובפרט סידורי הלינה ,יעמדו בכל דרישות תברואה בסיסיות ,כשתשומת לב מיוחדת ניתנת לאוורור ,שטח רצפה מינימאלי ,תאורה ,וחימום 28.כן קובעים הכללים ,כי לכל אסיר/ה תסופק ,בהתאם לסטנדרטים המקומיים ,מיטה נפרדת ,עם מצעים נפרדים ומספיקים שיסופקו כשהם נקיים, יישמרו ,ויוחלפו בתדירות מספיקה כדי להבטיח את ניקיונם 29.כללים אלה חלים הן על תקופת החקירה והן על תקופת המאסר .הדין הישראלי ,בפסיקה ענפה ,קובע אף הוא שורה של זכויות הנוגעות לתנאי כליאה של אסירים 30,ובמסגרתן מוזכרת חובה על שירות בתי הסוהר לספק תנאים מינימאליים אלו. 31 אף על פי כן ,תנאי הכליאה במתקני המעצר והכליאה בישראל אינם עומדים בסטנדרטים הדרושים ובתקופת החקירה ,כך עולה גם מהעדויות האחרונות השנה 32,תנאי הכליאה קשים אף יותר ,ונדמה שהם חלק ממערך שלם של התשה והשפלה של הנחקר או הנחקרת. "תנאי הכליאה בתקופת החקירות היו קשים ביותר! החדר היה מלוכלך ,ללא חלון ,אוורור ואור טבעי .היה לי קר כל הזמן בגלל המיזוג שלא פסק .אור החדר היה בוהק בצבע כתום שדלק כל הזמן דבר שיכול לגרום לך לדיכאון". מעדותה של אסירה פלסטינית ,כלא השרון.2013 , The UN Standard Minimum Rules for the Treatment of Prisoners (1955) ,Article 10. Ibid ,Article 19. 30בג"ץ 5678/02רופאים לזכויות האדם נ' השר לביטחון פנים )טרם פורסם( ]מצוי באתר נבו[. 31בג"ץ 1319/03לשכת עורכי הדין נ' השר לביטחון הפנים )טרם פורסם( ]מצוי באתר נבו[ ).((2004 32לאור ראיונות שנערכו בבית הכלא השרון באגף 2באפריל .2013 28 29 11 12מעדותה של אסירה פלסטינית תנאים פיזיים בזמן המאסר בעוד שכללי המינימום שנקבעו באו"ם מדגישים את חשיבות תנאי ההיגיינה וקובעים סטנדרטים המתייחסים לתברואה וניקיון התא באופן מפורט 33,הדין הישראלי בפקודת נציבות שב"ס נוגע באופן שטחי בתנאים אלה ומסתפק בקביעה כי יסופקו לאסירים ה"ביטחוניים" אמצעי ניקוי בכמות הדרושה לצורך שמירת הניקיון בתאים ובאגפים. 34 תנאי התברואה של תאי האסירים המסווגים כ"ביטחוניים" בדרך כלל אינם עומדים גם בסטנדרטים הישראליים :החדרים בדרך כלל קרים עד מאוד בחורף וחמים ביותר בקיץ. בנוסף לכך ,בתוך החדר יש חלון אחד אטום ,ובשל כך לא נכנס אור השמש פנימה .היעדר אור שמש ואוורור ראוי בתוך החדר יוצרים רטיבות תמידית המביאה להתפשטות עובש על קירות החדרים ,מה שיכול לגרום או להחמיר אסטמה ,קשיי נשימה ומחלות עור. "התא שלי היה כל כך מוזנח וכל כך מלוכלך ,לא יכולתי לסבול נפשית להיות כלואה שם, ביקשתי מטאטא כמה פעמים ללא מענה .לבסוף שטפתי את התא והוצאתי את המים והלכלוך באמצעות תחתית הנעל שלי!". מעדותה של אסירה פלסטינית ,כלא השרון.2009 , מדיווחים רבים עולה כי באופן כללי חדרי האסירות ה"ביטחוניות" בזמן המאסר ,אינם נקיים כלל ,התאורה בהם חיוורת ומדכאת ,ויש בהם צפיפות יתר והעדר אוורור .רמת התברואה, ובכלל זה הביגוד ,הסדינים והמזרונים ,נמוכה ביותר .יש לציין כי ,תמונת המצב השתנתה במעט מבחינת התנאים הפיזיים של המאסר .מריאיון שנערך בתאריך 23.4.13עם עו"ד תגריד ג'השאן 35,עלה כי לאחר "עסקת שליט" 36ירד מספר האסירות המסווגות כביטחוניות באופן משמעותי ולכן הועברו כולן לכלא השרון .שם ,באגף 2בו הן מוחזקות ,התנאים The UN Standard Minimum Rules for the Treatment of Prisoners (1955), Article 12-25. 34ס' 7לפקודת נציבות שב"ס מס' ,03.02.00כללים ביחס לאסירים ביטחוניים. 35עו"ד המבקרת את כל האסירות והעצורות הפלסטיניות באופן תדיר מטעם עמותת "נשים למען אסירות פוליטיות". 36עסקת שליט או בערבית "וופאא אל אחראר" היא עסקת חילופי שבויים בין ישראל לבין הארגון חמאס, שנחתמה באוקטובר ,2011ובמסגרתה שוחררו 1,033אסירים ועצירים המסווגים כ"ביטחוניים" שהיו כלואים בישראל תמורת שבוי צה"ל החייל גלעד שליט. 33 מעדותה של אסירה פלסטינית הפיזיים ,לרבות אוורור ותאורה ,טובים יותר יחסית ,אך עדיין אינם עולים בקנה אחד עם דרישות הדין הבינלאומי וטעונים שיפור .כמו כן ,מאז עסקת שליט מספרן של האסירות עולה עקב המעצרים הבלתי נפסקים מאז .אי לכך ,אין להעלים עין מאפשרות החזרה לתמונת המצב הקודמת של תנאי הכליאה המחפירים והקודרים בבתי הכלא השונים .בנוסף לכך, תנאי הכליאה בבתי המעצר לא השתנו והם עדיין קשים ביותר ולעיתים אף בלתי נסבלים ובכך מהווים פגיעה קשה בזכויותיו של כל אדם באשר הוא אדם. כך למשל לפני "עסקת שליט" הוחזקו האסירות הפלסטיניות בכלא דמון ובכלא קישון בהם אין מקלחות באגפיהן .האסירות נאלצו להשתמש במקלחות משותפות עם גברים הנמצאות מחוץ לתאים ,ובכך נפגעת פרטיותן .פגיעה זו היא חמורה לאור הנורמות החברתיות מהן מגיעות רוב האסירות הפלסטיניות וכאן יש להזהיר מחזרה על פגיעה שכזו בעתיד .כיום בכלא השרון ,זמן המקלחת קבוע מראש לשעות ספורות בלבד וזאת כנקבע ע"י שירות בתי הסוהר .לאור מספר בתי המקלחת המצומצם לעיתים רבות נוצרים בעיות תיאום בין האסירות באותו אגף דבר שמגביר את הנטל הנפשי אותו נושאות האסירות. "לי ולכל האסירות כאן מותר להתקלח בשעות בודדות קצובות מראש אשר בקושי מספיקות לנו". מעדותה של אסירה פלסטינית ,כלא השרון.2013 , 13 14מעדותה של אסירה פלסטינית צפיפות "הוחזקתי עם עוד אסירה באותו תא שגודלו היה 150*80ס"מ דבר שלא אפשר לנו לשים שני מזרונים אלא מזרון אחד .נאלצנו שתינו לישן על אותו מזרון". מעדותה של אסירה פלסטינית ,בית מעצר פתח תקווה.2011 , שטח מחייה מינימאלי הוא רכיב מרכזי בתנאי המינימום הנדרשים להבטחת כבודו ובריאותו של אסיר ולקיומם של תנאי כליאה סבירים ומידתיים 37.על פי רוב ,שטח המחייה המינימאלי הנדרש לאסיר עומד על 4 - 3מ"ר )ללא שירותים מקלחת( .הוועדה האירופית למניעת עינויים ,שנוסדה מתוקף האמנה האירופית למניעת עינויים ויחס או ענישה בלתי אנושיים או משפילים 38,והמבקרת תדיר במתקני כליאה ברחבי היבשת האירופאית כדי לפקח על מימוש האמנה ,קובעת כי השטח הרצוי לאסיר עומד על 10 – 9מ"ר והשטח המינימאלי עומד ,ככלל, על 4מ"ר לאסיר בתא משותף ו 6-מ"ר לאסיר בתא יחיד )ללא שטח השירותים והמקלחת(. 39 צפיפות יתר עשויה גם להפר את האיסור על עינויים והתעללות 40.הוועדה לזכויות אדם והוועדה נגד עינויים של האו"ם הביעו דאגה מצפיפות יתר בבתי הכלא בעולם 41.בית המשפט 37 ;United Nations Standard Minimum Rules for the Treatment of Prisoners, par. 10, 1955 Body of Principles for the Protection of all Persons under any Form of Detention or Imprisonment, par. 1, 1988. 38 European Convention for the Prevention of Torture and Inhuman or Degrading Treatment or Punishment, E.T.S. 126, adopted 26 November 1987, entered into force 1 February 1989. 39כמו כן ,ראו באתר דוחות ה CPT -בהם נקבעו הסטנדרטים המינימאליים המחייבים את המדינות 4מ"ר בתאים משותפים ו 6-מ"ר בבודדים בתאים .דוח הביקור ביוון ,פסקה ;38, 10.1.2012דוח הביקור בבוסניה והרצגובינה ,פסקה ;45, 31.1.2010דוח הביקור בסלובניהwww.cpt.coe.int , 15.2.2008 , 40 Reports of UN Special Rapporteur on Torture, Mission to Indonesia UN Doc.A/HRC/7/3/Add.7 (10 March 2008) para. 27; and on his mission to Sri Lanka, UN Doc. A/HRC/7/3/Add.6, (26 February 2008) para.83; and on his mission to Paraguay, UN Doc. A/HRC/7/3/Add.3 (1 October 2007) para. 65. 41 CAT-Committee's Concluding Observations on the State Report of Latvia, UN Doc. CAT/C/CR/31/3 (5 February 2004); Concluding Observations on the State Report of Greece UN Doc. CAT/C/CR/33/2 (10 December 2004); Concluding Observations on the State Report of Nepal UN Doc. CAT/C/NPL/CO/2 (13 July 2005); for the HRC, see Concluding Observations on the State Report of Thailand UN Doc.CCPR/CO/84/THA(8 July 2005); Concluding Observations on the State Report of Greece UN Doc. CCPR/CO/83/GRC(25 April 2005). מעדותה של אסירה פלסטינית האירופאי לזכויות אדם קבע שמעצר בתנאי צפיפות יתר מגיע לכדי יחס משפיל האסור על פי סעיף 3של האמנה האירופאית לזכויות אדם וחירויות בסיסיות. 42 בית המשפט העליון בישראל קבע גם הוא ,כי זכותם של אסירים לתנאי מעצר נאותים היא זכות יסוד ומשכך קמה החובה לקבוע סטנדרטים מינימאליים להבטחת ה"תנאים המאפשרים חיי אנוש תרבותיים" בתוך בתי הכלא. 43 צפיפות הכליאה בישראל מנוגדת להמלצות 44 המקצועיות של שב"ס ,לפיהן שטח המחייה הראוי צריך לעמוד על 6.5מ"ר לאסיר .למרות זאת ,כיום אין כל תוכנית מאושרת ומתוקצבת להרחבת שטח מחיית אסירים. בישראל צפיפות יתר של אסירים ואסירות פלסטיניים מהווה בעיה מרכזית בבתי הכלא בהם הם מוחזקים. 45 הגידול באוכלוסיית הכלא והצפיפות מחמירה את התנאים הקשים מלכתחילה .לצפיפות יתר יש השלכות שליליות מצטברות הנוגעות לכל ההיבטים של החיים בכלא ,כולל מגורים ,בריאות ,אוורור ,מיטות ,היגיינה אישית ,טמפרטורה בחדר ועוד .כל אלה מובילים למצב תברואתי ירוד ,שעלול להוביל להתפרצות מחלות מדבקות .יתר על כן ,במצב של צפיפות יתר ההזדמנויות לפעילויות תעסוקתיות יורדות .צפיפות יתר מביאה גם למתח בין הסוהרים והאסירות. "החדר קטן מאוד! קיימת בו צפיפות ,שבע אסירות אנחנו באותו חדר .על אף שניתן לצאת אל מחוץ לחדר הצפיפות בתוכו עדיין מעיקה עלינו". מעדותה של אסירה פלסטינית ,כלא השרון.2013 , 42 ECtHR, Kalashnikov v. Russia, Judgment of 15 July 2002, para. 97; Modarca v. Moldova, Judgment of 10 May 2007, paras. 68-89. 43בג"צ 221/80דרויש נ' שב"ס פ"ד לה ).(1980) ,538,536 (1 44שב"ס הביע את עמדתו בפני השר שרצוי לעמוד על הדרישה ל 6.5מ"ר ,מתוך :מצגת ענף תכנון אסטרטגי, מינהל תכנון בשב"ס "תנאי מחיית אסירים -שיפוץ אגפים ושטח מחייה" ,יוני .2010 www.acri.org.il/he/?p=22206 45 15 16מעדותה של אסירה פלסטינית הפרדה "למשך 23יום הוחזקתי בתא עם אסירות פליליות שאחת מהן תקפה אותי פיזית ומילולית וגרמה לי חבלות חמורות". מעדותה של אסירה פלסטינית ,בית מעצר מגרש הרוסים.2011 , הצפיפות קשורה בטבורה לחוסר ההפרדה בין אסירים המסווגים כ"ביטחוניים" ואסירים פליליים .בבתי המעצר והכליאה הישראליים ,האסירות הפלסטיניות כלואות יחד עם אסירות ישראליות פליליות אשר במקרים רבים מאיימות לפגוע ,להשפיל ,ולתקוף אותן .המתח הפוליטי השורר באותו אגף ,ההבדלים התרבותיים בין האסירות ,ותנאי הכליאה המחפירים ברמה האנושית והמגדרית ,יש בהם כולם כדי ליצור סביבה בלתי נסבלת .כיום ,בכלא השרון, האגף בו מוחזקות האסירות המסווגות כ"ביטחוניות" והאגף בו מוחזקות האסירות הפליליות צמודים זה לזה ולא קיימת הפרדה מוחלטת ביניהם .האסירות הפלסטיניות עוברות דרך האגף הפלילי בכל פעם בו עוזבות הן את חדריהן והאסירות הפליליות עוברות דרך האגף ה"ביטחוני" כאשר הן נפגשות עם אחראית האגפים .לכן האינטראקציה היא יומיומית בה טמון קושי ומתח רב. "אנו סובלות מהאסירות הפליליות ,יש צורך בהפרדה מוחלטת .קשה לנו עם הצעקות הנמשכות לעיתים יום ולילה ועם כל אינטראקציה אנו סובלות מקללות ,השפלות ,ואלימות מילולית מצדן!". מעדותה של אסירה פלסטינית ,כלא השרון.2013 , מזון "האוכל לא טרי ,הכמות קטנה ואיכותה ירודה ביותר ,דבר שהשפיע עלי פיזית ונפשית ,ירדתי 7 ק"ג ב 5-החודשים שהייתי בכלא השרון". מעדותה של אסירה פלסטינית משוחררת ,חברון.2011 , מעדותה של אסירה פלסטינית הנורמות הבינלאומיות קובעות כי על ארוחותיו של כל אסיר ואסירה להיות מוגשות בזמנים סבירים וכי על איכותן התזונתית והבריאותית להיות גבוהה 46.לעומתו הדין הישראלי מסדיר את נושא מצרכי המזון באופן מינימליסטי 47,שאינו נותן מענה משפטי לצרכיהם וזכויותיהם האינדיבידואליים היומיומיים של האסירים והאסירות. על אף איכותו המשתנה של המזון מבית כלא אחד למשנהו ,האסירות הפלסטיניות מתלוננות באופן גורף על אוכל בלתי מאוזן ובעל איכות נמוכה ,עד כדי כך שפעמים רבות אינו אכיל. כמו כן ,כמות האוכל איננה מספקת והאסירות סובלות ממחסור בירקות ,פירות ובשר .רוב הנשים המרואיינות חוזרות ומדגישות כי גם כאשר מוגשים פירות וירקות הם לרוב רקובים ובלתי אכילים .במחקר מקיף שנעשה ב 2008-אף אחת מתוך 88אסירות פלסטיניות לא הייתה מסופקת מרמת האוכל המוגש ע"י שירות בתי הסוהר. 48 גם כיום ,האסירות הפלסטיניות ,המוחזקות בכלא השרון ,חוזרות ומדגישות כי איכות האוכל נמוכה ביותר ושלעיתים האוכל אינו אכיל. "אנו בקושי נוגעות באוכל המוגש ע"י שב"ס ,איכותו התזונתית והבריאותית נמוכה ביותר" . מעדותה של אסירה פלסטינית ,כלא השרון.2013 , ביגוד בדין הבינלאומי נקבע כי כשלאסירים או אסירות ניתנת האפשרות ללבוש בגדים משלהם ,על שירות בתי הסוהר להשקיע מאמצים כדי לוודא שהבגדים יהיו נקיים וראויים לשימוש 49.בדין הישראלי ,פקודת נציבות שב"ס קובעת כי אסירים יורשו ללבוש ביגוד אזרחי שהותר להחזקה בבית הסוהר בעת היותם באגף .בדרך כלל בעת יציאתם מהאגף מחויבים האסירים והאסירות בלבישת בגדי אסיר בצבע חום 50.עם זאת ,קיים ריק משפטי בנושא היתרים ואיסורים הנוגעים לביגוד ,וההחלטות בנושא נראות לעתים קרובות שרירותיות. 46 The UN Standard Minimum Rules for the Treatment of Prisoners (1955), rule 20. 47ס' ) 20א( לפקודת נציבות שב"ס מס' ,03.02.00כללים ביחס לאסירים ביטחוניים. 48 Mandela Institute questionnaires with Palestinian female prisoners, 2008. 49 The UN Standard Minimum Rules for the Treatment of Prisoners (1955) ,Article 18. 50ס' 31לפקודת נציבות שב"ס מס' ,03.02.00כללים ביחס לאסירים ביטחוניים. 17 18מעדותה של אסירה פלסטינית " היה מאוד קשה מבחינתי להיות בתוך מכנסי השב"ס ההם ,הרגשתי שאינני 'אני' יותר". מעדותה של אסירה פלסטינית משוחררת ,חברון.2010 , בפועל ,אסירות פלסטיניות מדווחות על מחסור בבגדים ,שכן משפחותיהן מקבלות היתר להביא להם בגדים אחת ל 3-חודשים בלבד .פעמים רבות חבילות הבגדים אינן מגיעות לאסירה בשל עיכובים בשירות בתי הסוהר .בנוסף לכך ,סוודרים ,סיכות ובגדים עם רוכסן אסורים .אסירות אשר הינן תחת צו מניעת מפגש )עו"ד ו/או משפחה( אינן מקבלות בגדים מחוץ לכלא :לא נותרת להן ברירה אלא להיעזר באסירות אחרות ולהיות תלויות בטוב ליבן. "שירות בתי הסוהר מונע מהוריי והורי האסירות הפוליטיות כאן להכניס לנו עם ביקוריהם נעליים כך שנאלצות אנו לקנות מהקנטינה נעליים מאוד יקרות שאינן מתאימות לנשים כלל" . מעדותה של אסירה פלסטינית ,כלא השרון.2013 , טיפול רפואי למרבה הצער ,בבתי כלא ובבתי מעצר טיפול רפואי נאות נדיר .לפי הסטנדרטים הבינלאומיים ,עצורים זכאים לא רק לטיפול חירום ,אלא גם לכל טיפול אחר המתחייב ממצבם הנפשי והגופני .יש לערוך לכל אסיר ואסירה בדיקה רפואית עם קבלתו/ה לכלא או למקום המעצר .יש לאפשר לכל עצור/ה גישה לרופא או רופאה בכל שעה שיזדקקו לכך. ראוי לציין שהיעדרם של סיוע וטיפול רפואי עלול להגיע לכדי התעללות 51.כמו כן ,כללי בנגקוק מדגישים את חשיבות הרגישות המגדרית בשירותי הטיפול הרפואי בבתי הסוהר ומבהירים כי יש צורך בנשות מקצוע רפואי כשמדובר בטיפול בנשים אסירות. 52 בדין הישראלי ,פקודת נציבות שב"ס קובעת ביחס למה שמסווג כ"אסירים ביטחוניים" כי לכל אסיר תיערך אחת לשנה בדיקת רופא כללית על ידי רופא בית הסוהר. 53 51 See e.g. ECtHR, Igorov v. Bulgaria, Judgment of 7 July 2004, para.95. UN Rules for the Treatment of Women Prisoners and Non-custodial Measures for Women Offenders (the Bangkok Rules), rule 10. 53ס' 29ג' לפקודת נציבות שב"ס מס' ,03.02.00כללים ביחס לאסירים ביטחוניים. 52 מעדותה של אסירה פלסטינית תמונת המצב בפועל ,לאור דיווחי האסירים והאסירות הפלסטיניים ,מעידה על טיפול רפואי לקוי ורשלני באופן בולט החוזר על עצמו ועולה מהעדויות שנגבו לאחרונה 54,דבר שנראה כמכוון ,בתוך בתי הכלא ובתי המעצר .אסירות עשויות לחכות חודשים אחדים בין תלונה על בעיה הרפואית לבדיקת רופא/ה מומחה .הסכנה הבריאותית שבהמתנה ממושכת מחמירה בתנאי הכלא ,שהוא מקום רווי מתח ,עשן סיגריות וצפיפות. "הטיפול הרפואי לקוי ביותר! הרופא אדיש ביותר ומשככי הכאבים מהווים תרופה לכל מחלה, קיים צורך לשפר את הטיפול הרפואי בדחיפות". מעדותה של אסירה פלסטינית ,כלא השרון.2013 , צרכים גניקולוגיים והיגיינה אישית "הייתי באמצע המחזור ,הגעתי למצב נפשי בלתי נסבל -התחבושות לא הספיקו ואני התביישתי לבקש מהסוהרת .לא ידעתי באיזו שפה לפנות אליה ובאיזה אופן .התביישתי גם כי לא הרגשתי בנוח לדבר עמה על צרכיי האינטימיים". מעדותה של אסירה פלסטינית משוחררת ,כלא דמון.2008 , הנורמות הבינלאומיות ,בניגוד לדין הישראלי ,זיהו את הרגישות המגדרית והן קובעות במפורש כי יש לספק את צרכיה הרפואיים ,ובכלל זה הגניקולוגיים ,של האסירה לפחות באותה רמה בה צרכים אלה מסופקים אצל האוכלוסייה שמחוץ לבתי-הכלא 55.כמו כן קובעות הנורמות, במפורש ,כי יש לספק את צרכיה ההיגייניים של האסירה ,ובכלל זה כי במגורי נשים יימצאו תחבושות היגייניות. 56 בפועל ,קליניקת בית הכלא מצוידת ככלל בכל הציוד הדרוש ,למשל מיטת בדיקה ,ומכשיר 54עדויות שנגבו ע"י עו"ד מטעם הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל מאסירות המסווגות כ"ביטחוניות" בבית הכלא השרון ,באפריל .2013 55 UN Rules for the Treatment of Women Prisoners and Non-custodial Measures for Women Offenders (the Bangkok Rules), rule 18. 56 Ibid, rule 5. 19 20מעדותה של אסירה פלסטינית בדיקת לחץ דם .עם זאת ,אין מכונת אולטרסאונד ,שהיא חיונית לביצוע אבחונים ,בייחוד לאור העובדה שבדיקות חודרניות אינן מקובלות על רוב הנשים הפלסטיניות ,בפרט אלו שאינן נשואות .כמו כן ,לפי העדויות אסירות פלסטיניות לעיתים לא מקבלות כל בדיקה גניקולוגית במשך 5שנים. רוב הנשים הצעירות בבתי הכלא מתלוננות על הפרעות בתאריכי המחזור ,הנובעות ככל הנראה ממצב נפשי רעוע או חוסר איזון הורמונאלי בגוף .לתנאי הכלא המחפירים ולזעזוע קשרי המשפחה והקשרים החברתיים ,כמו גם לבידוד ,השפעה שלילית על האיזון ההורמונאלי של האישה .הצרכים הללו ,בהיותם אינטימיים מטבעם ,מהווים בחברה הפלסטינית נושאי טאבו ,אשר עולים רק בחדרי חדרים .הרגישות התרבותית בנושאים שכאלו מגבירה את הקושי ואת הלחץ הנפשי על האסירה כאישה ,כפלסטינית וכבעלת זהות פוליטית בתוך בתי הכלא הישראליים. "איכות התחבושות ירוד ולעיתים ולא משרת את צרכי חלק מהאסירות במחזורן מה שגורם לרובנו להיאלץ לקנות תחבושות מהקנטינה האישית כתחליף". מעדותה של אסירה פלסטינית ,השרון.2013 , בנוגע לתנאי ההיגיינה האישיים של האסירות הפלסטיניות גם הם ירודים למדי ומהווים מקור לדיכאון ,מתח וסבל נפשי .נשים אסירות מוצאות כי צרכיהן הבריאותיים וההיגייניים לא נענים, הן בשל הקושי לפנות אל הסוהרים -גברים ברובם -בצרכים אינטימיים ,והן בשל בעיות מבניות בנהלים .לפי הדיווחים כל אישה מקבלת 3 - 2גלילים של נייר טואלט לשירותים ו10- תחבושות בחודש ללא כל התחשבות בצרכיה האינדיבידואליים של כל אישה ואישה. 57 לפי העדויות ,מוצרים בסיסיים של ניקיון והיגיינה אישית ,כמו סבון ,משחת שניים ושמפו ,אינם מסופקים לאסירות ע"י שירות בתי הסוהר ,והן נאלצות לקנות מוצרים אלה בקנטינה במחירים מופקעים. 58 נהלים אלה פוגעים בהיגיינה אנושית בסיסית ואינם עומדים בדרישות כללי המינימום. 57 Based on data collected by the Public Committee Against Torture (PCATI) : Kvinna till Kvinna women's project 2011-2012. 58 Mandela Institute questionnaires with Palestinian female prisoners, 2008. מעדותה של אסירה פלסטינית מגע עם העולם החיצון "קשה לי להיות רחוקה מאמי מאבי ואחיי ,ההרגשה בבדידות כזו היא קשה יותר מעצם המאסר". מעדותה של אסירה פלסטינית משוחררת לאחר מאסר בכלא השרון.2012 , הדין הבינלאומי מדגיש את חשיבות הזכות למפגש עם עו"ד ובני/בנות המשפחה של כל אסיר/ה ועצור/ה ,ואת חשיבות הנגשת אמצעי תקשורת כגון עיתונות או כל מדיום אחר על מנת לא לנתק את האסירה ממגע לעולם החיצון 59.הייחוד המגדרי על חשיבות המגע עם העולם החיצון גם הוא מעוגן בנורמות הבינלאומיות. 60 בפועל ,כעולה מתלונות חוזרות ונשנות מבתי הכלא השרון ודמון ,אסירות פלסטיניות סובלות ממניעת קשר עם העולם החיצון על ידי מניעת הכנסתם של ספרים ,עיתונים ,ולעיתים אף מניעת מפגש עם בני/בנות משפחה .רק במקרים נדירים מתיר שירות בית הסוהר להכניס ספרים או עיתונים אל תוך תאי האסירות ,ואלה על פי רוב אינם בשפתן הערבית. במרץ 2012הכין הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל זכותון אשר נועד לשמש את האסירות המסווגות כ"ביטחוניות" המוחזקות בבתי הכלא השונים בישראל ואת משפחותיהן .הזכותון נועד גם להעשיר את הידע לגבי הזכויות החוקיות של נשים בגדה המערבית ,במקרה ומישהי מהן או מבני משפחותיהן נעצרו .רשויות שירותי בתי הסוהר מנעו את הפצת זכותון זה בתוך בתי הכלא ועד היום מסרבים להכניסו לאסירות. 61 הבידוד של האסירה הפלסטינית ועצם ניתוקה מעלה קשיים מיוחדים לאישה המשתייכת במקרים רבים לתרבות שמרנית והתלויה בחברת משפחתה וביתה ועלול להביא להשלכות נפשיות קשות במיוחד. 59 The UN Standard Minimum Rules for the Treatment of Prisoners (1955) ,Article 37, 39. UN Rules for the Treatment of Women Prisoners and Non-custodial Measures for Women Offenders (the Bangkok Rules), rule 26. 60 www.stoptorture.org.il/he/node/1799 61 21 22מעדותה של אסירה פלסטינית סוגיה זו עולה בחריפות בבתי הכלא השרון והדמון שני בתי הכלא הללו ממוקמים מחוץ לשטחים הכבושים בשנת .1967כליאת האסירים והאסירות המסווגים כ"ביטחוניים" בבתי הכלא בישראל מהווה הפרה בוטה של סעיף 76לאמנת ג'נבה הרביעית עליה חתומה מדינת ישראל אשר קובעת בבירור שעל כוח כובש להחזיק את עצורי אותו שטח במתקני כליאה בתוכו 62.תוצאותיה של הפרה זו הן קשות ביותר שכן ביקוריהם של עורכי דין ובני משפחה, הכרוכים בהיתרי כניסה לישראל ,נדחים פעמים רבות בטענות ביטחוניות ,ובני משפחה מסוימים לעתים מנועים מביקורים בכלל .מדיניות שירות בתי הסוהר מגבילה ולעיתים אף שוללת לחלוטין את זכותן של אסירות ועצירות לקבל ביקורים .שלילה זו יכולה להימשך לעתים תקופות ארוכות במיוחד ,זה עד כשישה חודשים. 62 Convention (IV) Relative to the Protection of Civilian Persons in Times of War, Geneva, 12 August 1949. מעדותה של אסירה פלסטינית סיכום מהעדויות עולה תמונה קשה בדבר תנאי כליאתן וחקירתן של אסירות פלסטיניות המסווגות כביטחוניות .מעדויותיהן עולה ,כי הן סובלות מאותן רעות חולות מהם סובלים כלל הפלסטיניים העצורים בישראל :תנאי כליאה ירודים ,אלימות בחקירות ,העדר רגישות תרבותית וניתוק הקשר עם העולם החיצון .אולם נוסף על כך ,הן סובלות משורה של הפרות הנוגעות באופן ייחודי להיותן נשים :ניצול היבטים תרבותיים לשם השפלה ,העדר סיפוק צרכיהן ההיגייניים והרפואיים ופגיעה ברגשותיהן הדתיים .באותו אופן ,החסם בפני הגשת תלונה הוא כפול :על אותו חסם הקיים גם לאסירים גברים ,של חשש מהתעמרות ואי-אמון במערכת ,נוסף גם חשש מפני ההשלכות החברתיות של תלונתן בסביבתן. כפי שהראינו ,הפער בין דרישות הדין הבינלאומי ובין המצב הפועל ,עמוק ביותר .כללי נציבות שב"ס בנוגע לאסירים ביטחוניים חסרים ,אינם מפורטים דיים ורחוקים ממימוש דרישות המשפט הבינלאומי .כך ,אפילו ברמה ההצהרתית ,אין מענה משפטי לצרכיהם הבסיסיים של אסירים ואסירות פלסטיניים .בפועל אפילו הכללים החלקיים שבנמצא אינם מיושמים. מהעדויות והתלונות עולה חשש ,שלפחות מאחורי חלק מתנאי הכליאה המחפירים עומדת כוונת מכוון .אנחנו מקוות שתמונת המצב העולה מדוח זה תאיץ במקבלי\ות ההחלטות לנסח הסדרים משפטיים הולמים לאסירות "ביטחוניות" ,ולקבוע תנאי כליאה המביאים בחשבון את הייחוד הטמון במגדרן ,במינן ,ברקע התרבותי והדתי ובזהות הפוליטית שלהן. הוועד הציבורי נגד עינויים מדגיש כי על הרשויות בישראל מוטלת החובה לבדוק ולחקור את התלונות המוגשות, 63 הן באופן פרטני בידי העצורים/ות והן באמצעות הוועד ושאר ארגוני החברה האזרחית ,נגד תנאי כליאה בלתי אנושיים ומשפילים .על ממשלת ישראל מוטלת החובה ליישם את כללי בנגקוק :כללי המינימום של האו"ם לטיפול בנשים אסירות ואמצעים חלופיים למאסר לנשים עברייניות ,כללי המינימום של האו"ם לטיפול באסירים ובאסירות ושאר כללים הנוגעים לזכויותיהם ,בייחוד אלו המסדירים את חיי הנשים בכלא .נוסף על כך, על שירות בתי הסוהר מוטלת החובה לפתח נהלים וכללים בעלי רגישות מגדרית ,ובכלל זאת בנושאים הנוגעים למעצר ,חקירה ומאסר נשים. www.stoptorture.org.il/he/node/1814 63 23 24מעדותה של אסירה פלסטינית המלצות הרחבת המחויבות והפיקוח הבינלאומיים בהתאם לאמנת ג'נבה הרביעית ,וכל עוד הכיבוש נמשך ,על מדינת ישראל להימנעמלהחזיק אסירים ואסירות פלסטינים תושבי השטחים מחוץ לשטח הכבוש. על מדינת ישראל לקבל את סעיף 22באמנת האו"ם נגד עינויים ,המאפשר תלונות שליחידים לוועדה נגד עינויים ).(CAT על מדינת ישראל לאשרר את הפרוטוקול האופציונאלי לאמנת האו"ם נגד עינויים ,להקיםגוף מדינתי למניעת עינויים ) ,(national preventive mechanismשייהנה מעצמאות ומגישה ללא הגבלה למתקני הכליאה ולכלואים ,לנהל דיאלוג משמעותי עם תת-הועדה של האו"ם הממונה על ביצוע פרוטוקול זה ולדון בכובד ראש בהמלצותיה. על ישראל להזמין את הדוח המיוחד של האו"ם לנושא עינויים והתעללויות ,לקיים עימודיאלוג משמעותי ולדון בכובד ראש בהמלצותיו. על ישראל לאפשר לסניגוריה הציבורית ו/או הצלב האדום ו/או ארגוני זכויות אדם עצמאייםלערוך ביקורי ביקורת פתע במתקני החקירה ,הכליאה ובבתי הסוהר הישראליים. תנאי החזקה פיזיים בזמן החקירה והמאסר על תנאי ההחזקה הפיזיים בהם מוחזקים אסירים ואסירות להיות מאווררים ,בהם חלונותהמאפשרים חדירת אור שמש ,מחוממים בחורף ומקוררים בקיץ. יש להקפיד על ניקיון מינימאלי בתא. אין להתנות את התנאים לעיל במקום המאסר ,תקופתו ,ומספר האסירות ו/או האסירותהמסווגים כ"ביטחוניים". יש למצוא פתרון לבעיית הצפיפות בתאי בתי הכלא השונים. יש לספק מצעים נקיים והבטחת אספקת מיטה ומזרון נוח ובריאותי. -יש להתקין מספר רב יותר של מקלחות בתוך אגפי הנשים. מעדותה של אסירה פלסטינית תנאי היגיינה ,טיפול רפואי/נפשי ,וצרכים גניקולוגיים יש להבטיח נגישות לתחבושות היגייניות העונה על צרכיה האינדיבידואליות של כל אסירהואסירה. יש לדאוג לגישה של אסירות לרופאי/ות נשים ,אנשי/נשות רפואת נפש ורופאים/ות מומחיםדוברי ערבית .כמו כן ,יש להבטיח כי נגישות הרופאים/ות המומחים לאסירות חולות ותדירות ביקוריהן הן ברמה נאותה בייחוד בכלא השרון. יש להבטיח גישה של אסירות לעובדות סוציאליות ערביות מטעם ארגוני זכויות אדםהמתמחות בעבודה עם נשים. יש לדאוג להימצאות ציוד )כגון מכשירי אולטרסאונד( וכוח אדם מומחה לצורך בדיקותוטיפול גניקולוגיים ואחרים בקליניקות בתי הכלא השונות. מגע עם עולם חיצון יש להבטיח גישה בתאי האסירות והאסירים למידע על זכויותיהם באופן שהמידע יהיהקריא ובשפת אמן. יש לדאוג לאישור קבוע ושאינו תלוי בדבר של ביקורי משפחה ועורכי דין .יש להנפיק ,ללאעיכובים ,אישורי ביקור לבני משפחה של אסירות פלסטיניות הכלואות בישראל. יש להנגיש עיתונים ואמצעי תקשורת אחרים בשפה הערבית ,היוצאים לאור בשטחיםהכבושים ,לתאי בתי הכלא. -יש לבנות ספרייה ולהנגיש בה הספרים לאסירות ולאסירים בבתי הכלא השונים. צרכי ביגוד ואוכל יש לאמץ גישה רגישה מגדרית ותרבותית בעיצוב בגדי שב"ס ואי כפיית לבישת מכנסישב"ס על אסירות ואסירים המסווגים כ"ביטחוניים". יש לפתח ולהקפיד על תזונה מתאימה לנשים בכלל ולנשים הרות ,והסובלות ממחלותבפרט. 25 26מעדותה של אסירה פלסטינית
© Copyright 2024