יוני 2013 - מעדותה של אסירה פלסטינית

‫מעדותה של אסירה פלסטינית‬
‫הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל‬
‫דוח מיוחד ‪ -‬יוני ‪2013‬‬
‫מעדותה של אסירה פלסטינית‬
‫מחקר וכתיבה הדיל בדארנה‬
‫‪1‬‬
‫‪ 2‬מעדותה של אסירה פלסטינית‬
‫הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל‬
‫דוח מיוחד ‪ -‬יוני ‪2013‬‬
‫מעדותה של אסירה פלסטינית‬
‫תודה לכל מי שהעירו ותרמו לפרסום זה‪:‬‬
‫עו"ד אירית בלאס‪ ,‬עו"ד תגריד ג'השאן‪ ,‬ד"ר יובל גינבר‪ ,‬ד"ר ישי מנוחין ‪ ,‬ד"ר‬
‫רחל סטרומזה‪ ,‬עו"ד באנה שגרי‪-‬בדארנה‬
‫תרגום ‪ :‬מרזוק חלבי‬
‫עיצוב גרפי ‪ :‬סהר מסארווה‬
‫צילום‪ :‬מוחמד בדארנה‬
‫תודה מיוחדת ל ‪-‬‬
‫‪Kvinna till Kvinna - Sweden‬‬
‫הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל )ע"ר(‬
‫ת‪.‬ד‪ 4634 .‬ירושלים ‪91046‬‬
‫טל‪02-6429825 :‬‬
‫פקס‪02-6432847 :‬‬
‫‪Email: [email protected]‬‬
‫‪www.stoptorture.org.il‬‬
‫מעדותה של אסירה פלסטינית‬
‫תוכן עניינים‬
‫‪ .1‬הקדמה‬
‫‪4‬‬
‫‪ .2‬המסגרת הנורמטיבית – הדין הבינלאומי‬
‫‪5‬‬
‫‪ .3‬מאפיינים מיוחדים‪ :‬מגדריים‪ ,‬תרבותיים ופוליטיים‬
‫‪9‬‬
‫‪ .4‬השפלה‪ ,‬התעללות ותנאי כליאה במהלך החקירה‬
‫‪10‬‬
‫‪ .5‬תנאים פיזיים בזמן המאסר‬
‫‪12‬‬
‫‪ .6‬סיכום‬
‫‪23‬‬
‫‪ .7‬המלצות‬
‫‪24‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ 4‬מעדותה של אסירה פלסטינית‬
‫הקדמה‬
‫דוח זה בוחן את תנאי כליאתן ואת היחס כלפי נשים פלסטיניות‪ ,‬שחירותן נשללה בידי כוחות‬
‫הביטחון בעילה "ביטחונית" )להלן‪ ,‬לשם קיצור‪" :‬אסירות פלסטיניות"(‪ ,‬תוך שימת לב מיוחדת‬
‫לצרכיהן כנשים‪ ,‬כפלסטיניות וכאסירות‪ ,‬וזאת כפי שמשתקף מעדויותיהן‪.‬‬
‫בחינת חוקיותה של המדיניות כלפי אסירות פלסטיניות תיעשה מבעד לעדשות הדין הישראלי‬
‫והדין הבינלאומי – דיני זכויות האדם ודיני הכיבוש ‪ -‬להם מחויבת מדינת ישראל‪ ,‬והשוואת‬
‫מחויביותיה של ישראל למצב בפועל‪ .‬במסגרת זו‪ ,‬נבחן את תנאי הכליאה‪ ,‬הן לאור הצרכים‬
‫והזכויות הייחודיים לנשים שחירותן נשללה‪ ,‬ובכלל זה היעדר הרגישות המגדרית בנושאים כגון‬
‫טיפול רפואי‪ ,‬תנאי היגיינה‪ ,‬וצרכים גניקולוגיים‪ ,‬והן לאור צרכים וזכויות המשותפים לגברים‬
‫ולנשים‪ ,‬כגון זכויות בחקירה ומפגש עם בני משפחה‪ .‬מטרת שילוב הניתוח המגדרי בניתוח‬
‫הכללי הוא הפניית הזרקור אל מצבן הייחודי של אסירות פלסטיניות‪ ,‬ואל הנטל המוכפל שהן‬
‫נושאות‪ :‬היותן אסירות פלסטיניות במערכת כליאה ישראלית מדכאת‪ ,‬והיותן נשים בסביבה‬
‫פטריארכאלית השולטת בגורלן‪ .‬לבסוף‪ ,‬נגיש מסקנות מסכמות והמלצות‪.‬‬
‫מעדותה של אסירה פלסטינית‬
‫‪5‬‬
‫רקע ונתונים‬
‫על‪-‬פי נתוני ארגון זכויות האדם הפלסטיני א‪-‬דמיר‪ ,‬מוחזקים בבתי הכלא הישראליים נכון‬
‫לאפריל ‪ 4,900 ,2013‬אסירים פלסטינים המסווגים כביטחוניים )ובכלל זה פלסטינים אזרחי‬
‫ישראל( מהם ‪ 14‬אסירות‪ 168 ,‬עצורים מנהליים ו‪ 236-‬קטינים‪ 1.‬ב‪ 46-‬השנים האחרונות‬
‫נעצרו מכוח פקודות צבאיות כ‪ 700,000-‬פלסטינים בידי הרשויות בישראל המהווים כ‪20%-‬‬
‫מהאוכלוסייה בגדה המערבית‪ ,‬ובהם כ‪ 10,000-‬נשים פלסטיניות‪.‬‬
‫המסגרת הנורמטיבית – הדין הבינלאומי‬
‫שתי מסגרות נורמטיביות מכתיבות את היחס ותנאי הכליאה שעל מדינת ישראל לספק‬
‫לאסירות פלסטיניות‪ :‬הדין הבינלאומי ההומניטארי והדין הבינלאומי של זכויות האדם‪ .‬הראשון‬
‫חל על ישראל מתוקף היותה כוח כובש; השני‪ ,‬מתוקף היותה מדינה שהצטרפה מרצונה‬
‫לשורה של אמנות זכויות אדם ומתוקף מחויבותה לקיים את הוראות הדין הבינלאומי המנהגי‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫היחס בין הדין הבינלאומי ההומניטארי והדין הבינלאומי של זכויות האדם הוא מורכב‪ ,‬אך‬
‫בנוגע לחובות המדינה כלפי אנשים ונשים שחירותם נשללה – חופפים שני ענפי הדין‬
‫הבינלאומי ומאששים זה את זה‪ .‬עיקרון‪-‬העל בעניין הטיפול בעצירים ואסירים‪ ,‬בעיתות שלום‬
‫כבעיתות מלחמה‪ ,‬מתמצה בהוראה החד‪-‬משמעית של אמנות ג'נבה )שישראל שותפה להן(‬
‫כי "היחס אליהם יהיה תמיד אנושי"‪ 3‬ובהוראה המקבילה באמנה הבינלאומית בדבר זכויות‬
‫אזרחיות ופוליטיות )שישראל מחויבת בה( כי "אנשים שנשללה חירותם ינהגו בהם ברוח‬
‫אנושית ומתוך התחשבות בכבודו העצמי של האדם"‪ 4.‬עיקרון זה אינו תלוי‪-‬נסיבות ‪ -‬וגם‬
‫בעיתות מלחמה‪ ,‬תהא היא בינלאומית או פנימית‪ 5,‬הוא תקף לגבי כל איש ואישה‪ ,‬ילד וילדה‬
‫‪1‬‬
‫‪www.addameer.org/etemplate.php?id=577‬‬
‫‪ 2‬הוראות שהתגבשה סביבן לאורך השנים הסכמה רחבה בין המדינות והמומחים‪ ,‬ובשל כך הן מחייבות את כל‬
‫המדינות‪ ,‬בלא קשר להיותן או אי‪-‬היותן שותפות להסכמים בינלאומיים רלוונטיים‪ .‬דוגמאות מובהקות הן‬
‫האיסורים על רצח‪-‬עם‪ ,‬עבדות‪ ,‬עינויים‪ ,‬התעללות ואפליה – אך קיימות גם הוראות מפורטות יותר המהוות חלק‬
‫מהדין המנהגי‪.‬‬
‫‪ 3‬נוסח זה במדויק לקוח מסעיף ‪ 27‬לאמנת ג'נבה הרביעית בדבר הגנת אזרחים בימי מלחמה‪ ,‬אך מצוי בגרסאות‬
‫שונות במקצת מילולית אך בעלות משמעות זהה בכל ארבע האמנות‪ ,‬במפורט להלן‪.‬‬
‫‪ 4‬סעיף ‪ (1)10‬לאמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות )‪.(1966‬‬
‫‪ 5‬סעיף ‪)3‬א( המשותף לכל ‪ 4‬אמנות ג'נבה )‪ ,(1949‬התקף לגבי סכסוכים חמושים שאינם בינלאומיים‪.‬‬
‫‪ 6‬מעדותה של אסירה פלסטינית‬
‫הנמצאים תחת שליטת הצבא‪ ,‬והוא חל ללא יוצאים מן הכלל‪ :‬בין אם מדובר בשבויי מלחמה‪,‬‬
‫‪6‬‬
‫בפצועים‪ 7,‬באזרחים‪ 8‬או במי שמוגדר כ"מרגל" או "מחבל"‪ 9.‬עיקרון‪-‬על זה כולל‪ ,‬כמובן‪ ,‬את‬
‫האיסור המוחלט על עינויים ועל צורות אחרות של יחס ועונשים אכזריים‪ ,‬בלתי אנושיים או‬
‫משפילים )להלן‪ :‬התעללות(‪ .‬איסור זה מחייב הן מתוקף הדין הבינלאומי ההומניטארי‪ 10,‬והן‬
‫בדין הבינלאומי של זכויות האדם‪ 11‬והן ככלל מנהגי‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫נציין‪ ,‬כי במרבית האמנות הבינלאומיות בעניין זכויות האדם אין התייחסות ספציפית לתנאי‬
‫מאסר‪ ,‬וההגנה על זכויות האסירים והעצירים חוסה תחת האיסור על עינויים והתעללות‪ .‬אף‬
‫על פי כן‪ ,‬ועדת האו"ם נגד עינויים )‪ ,(CAT‬המפקחת על מימוש האמנה נגד עינויים‪ ,‬הנחתה‬
‫במפורש את המדינות השותפות לאמנה לדווח לה על תנאי הכליאה בשטחן‪ ,‬כחלק‬
‫ממחויבותן להימנע מהתעללות האסורה על פי סעיף ‪ 16‬לאמנה‪ ,‬ובמקרים רבים קבעה כי‬
‫תנאי כליאה ירודים במדינה חברה מפרים את חובותיה על פי סעיף זה‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫בדומה לכך‪ ,‬בדו"חות של תת‪-‬הוועדה למניעת עינויים ויחס או עונשים אכזריים‪ ,‬בלתי אנושיים‬
‫או משפילים של האו"ם‪ ,‬בעקבות ביקוריה במדינות החברות בפרוטוקול האופציונאלי של‬
‫אמנת האו"ם נגד העינויים‪ ,‬בוחנת הועדה בפרוטרוט את תנאי הכליאה ומבקרת היבטים‬
‫שונים ומגוונים שלהם‪ ,‬כגון צפיפות בתאים‪ ,‬אוורור ואור‪ ,‬היגיינה‪ ,‬תנאים סניטריים‪ ,‬טיפול‬
‫‪ 6‬סעיף ‪ 13‬לאמנת ג'נבה השלישית בדבר היחס לשבויי מלחמה‪.1949 ,‬‬
‫‪ 7‬סעיפים ‪ 19 ,15‬לאמנת ג'נבה הראשונה בדבר הטבת מצבם של פצועים וחולים מבין אנשי הכוחות המזויינים‬
‫בשדה הקרב‪ ,‬וסעיף ‪ 12‬לאמנת ג'נבה השנייה בדבר הטבת מצבם של הפצועים‪ ,‬החולים ונטרפי הספינות מבין‬
‫אנשי הכוחות המזויינים בים‪.‬‬
‫‪ 8‬סעיפים ‪ ,27 ,5‬ו‪ 37-‬לאמנת ג'נבה הרביעית בדבר הגנת אזרחים בימי מלחמה‪.‬‬
‫‪ 9‬סעיף ‪ 5‬לאמנת ג'נבה הרביעית‪.‬‬
‫‪ 10‬למשל סעיף ‪)(1)3‬א( המשותף לארבע אמנות ג'נבה וסעיפים ‪ 32‬ו‪ 147-‬לאמנת ג'נבה הרביעית‪.‬‬
‫‪ 11‬למשל סעיף ‪ 7‬באמנה בדבר זכויות אזרחיות ופוליטיות‪ ,‬ואמנה המוקדשת כולה לאיסור זה – אמנת האו"ם נגד‬
‫עינויים ויחס או עונש אכזרי‪ ,‬בלתי אנושי או משפיל )‪ ,(1984‬שישראל שותפה גם לה‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪Human Rights Committee, General comment no. 29: States of emergency (article 4), UN‬‬
‫‪Doc. CCPR/C/21/Rev.1/Add.11, 31 August 2001 ;Jean-Marie Henckaerts and Louise Doswald‬‬‫‪Beck, (eds.), Customary International Humanitarian Law, Vol. 1: Rules (Cambridge:‬‬
‫‪Cambridge University Press, 2005, pp. 315-319.‬‬
‫‪13‬‬
‫)‪Report of the Committee against Torture, UN Doc. A/62/44 A/62/44 (2006-7), para 32(26‬‬
‫‪(Burundi); UN Doc. A/65/44 (2009-10), para. 57(25) (Austria), para. 59 (27) (France).‬‬
‫מעדותה של אסירה פלסטינית‬
‫רפואי‪ ,‬נגישות לחינוך ועוד‪ .‬זאת לעתים קרובות בהסתמך על כללים שקבע האו"ם לטיפול‬
‫באסירים ואשר ידונו להלן‪ 14.‬יצוין כי תת‪-‬הועדה מתייחסת גם לבעיות ייחודיות לתנאים שבהם‬
‫נשים מוחזקות במאסר‪ 15.‬גם הועדה לזכויות האדם‪ ,‬המפקחת על מימוש האמנה הבינלאומית‬
‫לזכויות אזרחיות ופוליטיות קבעה לא אחת כי תנאי כליאה ספציפיים הגיעו לכלל יחס או‬
‫ענישה אכזריים‪ ,‬בלתי אנושיים או משפילים‪ ,‬האסורים על פי סעיף ‪ 7‬לאמנה זו‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫אמנות ג'נבה מסדירות תנאי מינימום להחזקת אנשים מוגנים‪ 17‬במעצר‪ 18,‬ובהם אוורור ראוי‪,‬‬
‫חימום ונגישות לשירותים "יומם ולילה"‪ .‬בנוסף‪ ,‬גיבש האו"ם שורה של כלים נורמטיביים‬
‫המסדירים בפירוט את זכויותיהם של עצירים ואסירים ואת היחס שעל השלטונות לנקוט‬
‫כלפיהם‪ .‬כלים אלה 'מתרגמים' את עיקרון היחס האנושי לכללים מעשיים מפורטים‪ .‬הבולטים‬
‫בהם הם כללי המינימום הסטנדרטיים של האו"ם )להלן‪ :‬כללי המינימום( שאומצו לראשונה‬
‫ע"י "כנס האו"ם הראשון למניעת פשע ולטיפול בפושעים" בשנת ‪ ,1955‬ואושרו ע"י הוועדה‬
‫הכלכלית והחברתית של האו"ם בשנת ‪ 19.1957‬כללי המינימום הם מהווים נקודת התייחסות‬
‫מרכזית בתכנון ובהערכת תנאי כליאה ברחבי העולם‪ ,‬ולפיכך ייעשה בהם שימוש נרחב בדוח‬
‫זה‪ .‬עם זאת‪ ,‬מאז ‪ ,1955‬המרכיב והאופי של אוכלוסיות הכלא השתנו‪ ,‬נוספה חקיקה נרחבת‬
‫בדבר זכויות האדם והתפתחו הנחיות בינלאומיות הנוגעות לכליאה‪ .‬על כן‪ ,‬החליטה העצרת‬
‫הכללית של האו"ם בשנת ‪ 2010‬להורות על תהליך בחינה מחדש של כללי המינימום‪ ,‬ובחינה‬
‫‪14‬‬
‫‪Report on the visit of the Subcommittee on Prevention of Torture and Other Cruel,‬‬
‫‪Inhuman or Degrading Treatment or Punishment to Sweden, UN Doc. CAT/OP/SWE/1, 10‬‬
‫‪September 2008, paras. 80, 81-3; visit to Mexico, UN Doc. CAT/OP/MEX/1, 31 May 2010, paras‬‬
‫‪186, 198; visit to Benin, doc. CAT/OP/BEN/1, 15 March 2011, para. 320; visit to Brazil, UN Doc.‬‬
‫‪CAT/OP/BRA/1, 5 July 2012, paras. 42-3, 97, 103, 109.‬‬
‫‪ 15‬למשל דו"חות תת‪-‬הוועדה בנוגע לשבדיה‪ ,‬לעיל‪ ,‬סעיף ‪ ;77‬מקסיקו‪ ,‬לעיל‪ ,‬סעיף ‪ ;198‬בנין‪ ,‬לעיל‪ ,‬סעיף ‪.186‬‬
‫‪16‬‬
‫‪Annual reports of the Human Rights Committee, concluding observations on Honduras,‬‬
‫)‪UN Doc. A/62/40 (Vol. I) (2006-7), para. 79(15); UN Doc. A/63/40 (Vol. I) (2007-8), para. 78(17‬‬
‫‪(Botswana); UN Doc. A/64/40 (Vol. I) (2008-9), para. 91(14) (Tanzania), para. 93(23) (Chad).‬‬
‫‪17‬‬
‫‪"Persons protected by the fourth Geneva Convention are those who, at a given moment‬‬
‫‪and in any manner whatsoever, find themselves, in case of a conflict or occupation, in the‬‬
‫‪hands of a Party to the conflict or Occupying Power of which they are not nationals." The‬‬
‫‪Fourth Geneva Convention 1949, article 4.‬‬
‫‪ 18‬ר' למשל סעיף ‪ 85‬לאמנת ג'נבה הרביעית‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫‪Resolution 663 C (XXIV) of 31 July 1957, and amended by Resolution 2076 (LXII) of 13 May‬‬
‫‪1977.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪ 8‬מעדותה של אסירה פלסטינית‬
‫זו נמשכת כעת‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫שתיים מהחשובות בהנחיות שנוספו בעשורים האחרונים הן "העקרונות‬
‫להגנת כל אדם הנמצא במעצר או מאסר כלשהו" משנת ‪ 21,1988‬ו"עקרונות בסיסיים ליחס‬
‫כלפי אסירים" משנת ‪ 22,1990‬שניהם אומצו ע"י העצרת הכללית של האו"ם‪.‬‬
‫לענייננו‪ ,‬המסמך החשוב ביותר שאימץ האו"ם הם "כללי בנגקוק‪ :‬כללי המינימום של האו"ם‬
‫לטיפול בנשים אסירות ואמצעים חלופיים למאסר שאמצה עצרת האו"ם" ב‪ 23.2010-‬יתרונם‬
‫של כללים אלה כפול‪ :‬ראשית‪ ,‬הם מתרכזים ספציפית ובלעדית בצרכיהן המיוחדים של נשים‬
‫אסירות‪ .‬שנית‪ ,‬הם פותחו בסוף העשור הראשון של מאה זו ובכך משקפים את ההתפתחויות‬
‫הן בנושא זכויות האדם של אסירים ככלל והן בנושאי החשיבה המגדרית‪ .‬מסיבות אלה יהוו‬
‫כללי בנגקוק אמת מידה בינלאומית מרכזית‪ ,‬אף כי לא היחידה‪ ,‬שלאורה ייבחנו תנאי כליאתן‬
‫של הנשים הפלסטיניות במסמך זה‪.‬‬
‫כפי שנראה‪ ,‬בעוד שתנאי המעצר והמאסר בבתי המעצר והכלא הישראליים אינם אחידים‪,‬‬
‫באף מקרה אין הם עולים בקנה אחד עם הסטנדרטים הבינלאומיים‪ ,‬ואינם מספקים את‬
‫צרכיהן וזכויותיהן של נשים אסירות בכלל‪ ,‬ואסירות פוליטיות פלסטיניות המסווגות כאסירות‬
‫"ביטחוניות" בפרט‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫‪UN General Assembly Resolution A/RES/65/213 - ‘Human rights in the administration of‬‬
‫‪justice’, 21 December 2010, para 8.‬‬
‫‪21‬‬
‫‪Body of Principles for the Protection of All Persons under Any Form of Detention or‬‬
‫‪Imprisonment, adopted by UN General Assembly resolution 43/173 of 9 December 1988.‬‬
‫‪22‬‬
‫‪Basic Principles for the Treatment of Prisoners, Adopted and proclaimed by UN General‬‬
‫‪Assembly resolution 45/111 of 14 December 1990.‬‬
‫‪23‬‬
‫‪UN Rules for the Treatment of Women Prisoners and Non-custodial Measures for Women‬‬
‫‪Offenders (the Bangkok Rules), Adopted by UN General Assembly Resolution A/RES/65/229,‬‬
‫‪21 December 2010.‬‬
‫מעדותה של אסירה פלסטינית‬
‫מאפיינים מיוחדים – מגדריים‪ ,‬תרבותיים ופוליטיים‬
‫למרות שרבים מצרכיהן של נשים אסירות זהים לאלו של גברים אסירים‪ ,‬חלק מצרכים אלה‬
‫ייחודיים לנשים‪ .‬הייחודיות המגדרית באה לידי ביטוי בצרכים בסיסיים רבים‪ ,‬ובכללם טיפולים‬
‫רפואיים נפשיים ופיזיים ייעודיים לנשים‪ ,‬תנאי היגיינה‪ ,‬ילודה והורות בכלא‪ ,‬רגישות מגדרית‬
‫מיוחדת לביגוד‪ ,‬לאיכות האוכל‪ ,‬לקשר עם העולם החיצון‪ ,‬ולצפיפות התאים ועוד‪.‬‬
‫האסירות הפלסטיניות מהוות קבוצה פגיעה בשל השתייכותן הלאומית‪ ,‬מגדרן‪ ,‬ואף בשל מצבן‬
‫הסוציו‪-‬אקונומי הירוד‪ .‬ניסיונות דיכוי של הנשים הפלסטיניות מתרחשים הן בזירה החברתית‬
‫הפנים‪-‬פלסטינית‪ ,‬בתוך ביתן ומחוצה לו‪ ,‬והן כישות פוליטית תחת הכיבוש הישראלי‪ .‬כפי‬
‫שתואר קודם לכן‪ ,‬גם הדין הבינלאומי שם דעתו על ייחודיות צרכיהן של נשים‪ ,‬וכללי בנגקוק‬
‫מתייחסים להצטלבות האופיינית בין מגדר ובין השתייכות דתית‪ ,‬תרבותית וחברתית‪,‬‬
‫המכתיבים יחד את הצרכים המיוחדים לאסירות ולעצורות במתקני הכליאה‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫כאן המקום להדגיש‪ ,‬כי החסמים בפני דיווח ותלונה על שלל ההפרות שעוברת האסירה‬
‫הפלסטינית החל ממעצרה‪ ,‬עובר בחקירתה ועד לתנאי כליאתה‪ ,‬הם כפולים ומוכפלים‪ .‬נוסף‬
‫על חוסר האמון והחשש להתנכלות האופייניים לאסירים פלסטינים ומונעים מהם פעמים‬
‫רבות להתלונן‪ ,‬הרי שהאסירה הפלסטינית מתקשה לדווח ולהתלונן על נושאים אינטימיים כגון‬
‫צרכים גניקולוגיים‪ ,‬תנאי היגיינה‪ ,‬ונושאים רגישים נוספים הכרוכים במיניות האישה ובגופה‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫זאת‪ ,‬כיוון שתלונה על נושאים אלה הנחשפת במרחב הציבורי הפלסטיני השמרני בעיקרו‪,‬‬
‫עלולה לגרור לעיתים מחיר חברתי כבד‪.‬‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬המפגשים שנערכו עם האסירות הפלסטיניות ותהליך גביית התצהיר או העדות‬
‫מהן נערכים בתנאים קשים‪ .‬מחיצת הזכוכית בין האסירה לעורכת הדין מזינה לעיתים את‬
‫החסמים הנפשיים‪ ,‬המלווים בחשש שמא תהליך גביית העדות יהפוך למעין "סיטואציית‬
‫חקירה שנייה"‪ 26.‬תנאים אלה מציבים קשיים נפשיים בפני האסירות ואתגרים רבים בפני גופים‬
‫המבקשים לבקר ולתעד הפרות בעלות אופי מגדרי‪ ,‬המלוות במתחים פוליטיים תרבותיים‪.‬‬
‫‪Idib, rule 54.‬‬
‫‪http://fidh.org/IMG/pdf/syria_sexual_violence-web.pdf‬‬
‫‪ 26‬כל העדויות במחקר זה נגבו ע"י עורכות דין מטעם הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪9‬‬
‫‪ 10‬מעדותה של אסירה פלסטינית‬
‫כתוצאה מכך‪ ,‬שרטוט תמונת מצב מלאה של תנאי חייה של האסירה הפלסטינית במתקני‬
‫הכליאה והמעצר הישראליים‪ ,‬אינו בר השגה‪.‬‬
‫השפלה‪ ,‬התעללות ותנאי כליאה במהלך החקירה‬
‫"תקופת החקירות הייתה קשה כשלעצמה‪ ,‬ותנאי הכליאה היו בלתי נסבלים‪ ,‬הוחזקתי בתא‬
‫בידוד שקירותיו מחוספסים בצבע אפור‪ ,‬המיטות היו מבטון ללא מזרן‪ ,‬נאלצתי לשים שמיכה‬
‫במקום מזרון‪ .‬המזגן פעל בטמפרטורה נמוכה מאוד‪ ,‬רעדתי מקור בלילות‪ .‬אור התא היה בוהק‬
‫בצבע אדום ופעל באופן מתמיד‪ .‬בתא בו הייתי השירותים היו ג'ורה והמקלחת הייתה מחוץ לתא‬
‫כאשר אין מים חמים זורמים בה כלל‪".‬‬
‫מעדותה של אסירה פלסטינית‪ ,‬בית מעצר קישון‪.2011 ,‬‬
‫במהלך החקירות מופעלים אמצעים חמורים על העצורות והעצורים המסווגים כביטחוניים‪.‬‬
‫העצורות הפלסטיניות מעידות על הפעלת אלימות פיזית ומילולית כלפיהן לרבות גידופים‬
‫וקללות הפוגעים בכבודן‪ ,‬מניעת גישה לאמצעי היגיינה אישית ומקלחת בזמן המחזור החודשי‪,‬‬
‫הטרדות מיניות באמצעות יצירת קרבה פיזית‪ ,‬שימוש בבני משפחה על מנת להפעיל לחץ‬
‫נפשי‪ ,‬מניעת שינה והחזקה בתנוחות איזוק מכאיבות‪ 27‬וכן איסור חבישת כיסוי ראש בזמן‬
‫החקירה בניגוד לאמונותיהן הדתיות‪.‬‬
‫תנאי הכליאה במהלך החקירה קשים ונחותים לאין שיעור מאלה שלאחר תקופת החקירה‪.‬‬
‫עצורות רבות חזרו והתלוננו בעדויותיהן על תנאים שכללו את הלנתן על מזרן דק על הרצפה‪,‬‬
‫החזקתן בתאים מצחינים‪ ,‬שאין בהם חלון או פתח לאוורור ותאורה תמידית בצבע כתום או‬
‫צהוב בוהק‪ .‬בתאיהן נמצא גם אותו חור ברצפה )ג'ורה( המשמש כ"שירותים" שממנו עולה‬
‫ריח מצחין ואשר מושך אליו מקקים‪.‬‬
‫"לאורך כל תקופת החקירה מנעו ממני ללבוש את כיסוי הראש‪ ,‬נפגעתי קשות כאישה‬
‫פלסטינית‪ ,‬וכאדם דתי‪".‬‬
‫מעדותה של אסירה פלסטינית‪ ,‬בית מעצר קישון‪.2011 ,‬‬
‫‪27‬סמאח אלח'תיב‪-‬איוב )‪ ,(2009‬כבילה כהתעללות וכעינוי‪ ,‬דוח תקופתי ‪] 2009‬מצוי באתר‪:‬‬
‫‪. [www.stoptorture.org.il/he/node/1440‬‬
‫מעדותה של אסירה פלסטינית‬
‫במרץ ‪ 2012‬הגיש הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל ליועץ המשפטי לממשלה ולמצ"ח שתי‬
‫תלונות קולקטיביות המבוססות על עדויות ותצהירים של ‪ 29‬אסירות פלסטיניות מהגדה‬
‫המערבית שריצו את עונשן בבתי הכלא בישראל )רובן הוחזקו בכלא דמון ובכלא השרון(‪.‬‬
‫מתוך ‪ 29‬האסירות‪ ,‬אשר כולן עברו עינויים או התעללות בזמן החקירות‪ ,‬תשע בלבד ביקשו‬
‫להתלונן באופן רשמי נגד רשויות המעצר‪ ,‬החקירה והכליאה‪ .‬מהתלונות עולה כי רשויות‬
‫הביטחון מפעילות שיטות מעצר וחקירה מיוחדות המותאמות לנשים תוך שימוש לרעה‬
‫במגדרן‪ ,‬דתן ובתרבותן הפלסטינית השמרנית‪.‬‬
‫כללי המינימום של האו"ם קובעים כי תנאי המגורים המסופקים לאסירים‪ ,‬ובפרט סידורי‬
‫הלינה‪ ,‬יעמדו בכל דרישות תברואה בסיסיות‪ ,‬כשתשומת לב מיוחדת ניתנת לאוורור‪ ,‬שטח‬
‫רצפה מינימאלי‪ ,‬תאורה‪ ,‬וחימום‪ 28.‬כן קובעים הכללים‪ ,‬כי לכל אסיר‪/‬ה תסופק‪ ,‬בהתאם‬
‫לסטנדרטים המקומיים‪ ,‬מיטה נפרדת‪ ,‬עם מצעים נפרדים ומספיקים שיסופקו כשהם נקיים‪,‬‬
‫יישמרו‪ ,‬ויוחלפו בתדירות מספיקה כדי להבטיח את ניקיונם‪ 29.‬כללים אלה חלים הן על תקופת‬
‫החקירה והן על תקופת המאסר‪ .‬הדין הישראלי‪ ,‬בפסיקה ענפה‪ ,‬קובע אף הוא שורה של‬
‫זכויות הנוגעות לתנאי כליאה של אסירים‪ 30,‬ובמסגרתן מוזכרת חובה על שירות בתי הסוהר‬
‫לספק תנאים מינימאליים אלו‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫אף על פי כן‪ ,‬תנאי הכליאה במתקני המעצר והכליאה בישראל אינם עומדים בסטנדרטים‬
‫הדרושים ובתקופת החקירה‪ ,‬כך עולה גם מהעדויות האחרונות השנה‪ 32,‬תנאי הכליאה קשים‬
‫אף יותר‪ ,‬ונדמה שהם חלק ממערך שלם של התשה והשפלה של הנחקר או הנחקרת‪.‬‬
‫"תנאי הכליאה בתקופת החקירות היו קשים ביותר! החדר היה מלוכלך‪ ,‬ללא חלון‪ ,‬אוורור ואור‬
‫טבעי‪ .‬היה לי קר כל הזמן בגלל המיזוג שלא פסק‪ .‬אור החדר היה בוהק בצבע כתום שדלק כל‬
‫הזמן דבר שיכול לגרום לך לדיכאון‪".‬‬
‫מעדותה של אסירה פלסטינית‪ ,‬כלא השרון‪.2013 ,‬‬
‫‪The UN Standard Minimum Rules for the Treatment of Prisoners (1955) ,Article 10.‬‬
‫‪Ibid ,Article 19.‬‬
‫‪ 30‬בג"ץ ‪ 5678/02‬רופאים לזכויות האדם נ' השר לביטחון פנים )טרם פורסם( ]מצוי באתר נבו[‪.‬‬
‫‪ 31‬בג"ץ ‪ 1319/03‬לשכת עורכי הדין נ' השר לביטחון הפנים )טרם פורסם( ]מצוי באתר נבו[ )‪.((2004‬‬
‫‪ 32‬לאור ראיונות שנערכו בבית הכלא השרון באגף ‪ 2‬באפריל ‪.2013‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪11‬‬
‫‪ 12‬מעדותה של אסירה פלסטינית‬
‫תנאים פיזיים בזמן המאסר‬
‫בעוד שכללי המינימום שנקבעו באו"ם מדגישים את חשיבות תנאי ההיגיינה וקובעים‬
‫סטנדרטים המתייחסים לתברואה וניקיון התא באופן מפורט‪ 33,‬הדין הישראלי בפקודת נציבות‬
‫שב"ס נוגע באופן שטחי בתנאים אלה ומסתפק בקביעה כי יסופקו לאסירים ה"ביטחוניים"‬
‫אמצעי ניקוי בכמות הדרושה לצורך שמירת הניקיון בתאים ובאגפים‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫תנאי התברואה של תאי האסירים המסווגים כ"ביטחוניים" בדרך כלל אינם עומדים גם‬
‫בסטנדרטים הישראליים‪ :‬החדרים בדרך כלל קרים עד מאוד בחורף וחמים ביותר בקיץ‪.‬‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬בתוך החדר יש חלון אחד אטום‪ ,‬ובשל כך לא נכנס אור השמש פנימה‪ .‬היעדר‬
‫אור שמש ואוורור ראוי בתוך החדר יוצרים רטיבות תמידית המביאה להתפשטות עובש על‬
‫קירות החדרים‪ ,‬מה שיכול לגרום או להחמיר אסטמה‪ ,‬קשיי נשימה ומחלות עור‪.‬‬
‫"התא שלי היה כל כך מוזנח וכל כך מלוכלך‪ ,‬לא יכולתי לסבול נפשית להיות כלואה שם‪,‬‬
‫ביקשתי מטאטא כמה פעמים ללא מענה‪ .‬לבסוף שטפתי את התא והוצאתי את המים והלכלוך‬
‫באמצעות תחתית הנעל שלי!‪".‬‬
‫מעדותה של אסירה פלסטינית‪ ,‬כלא השרון‪.2009 ,‬‬
‫מדיווחים רבים עולה כי באופן כללי חדרי האסירות ה"ביטחוניות" בזמן המאסר‪ ,‬אינם נקיים‬
‫כלל‪ ,‬התאורה בהם חיוורת ומדכאת‪ ,‬ויש בהם צפיפות יתר והעדר אוורור‪ .‬רמת התברואה‪,‬‬
‫ובכלל זה הביגוד‪ ,‬הסדינים והמזרונים‪ ,‬נמוכה ביותר‪ .‬יש לציין כי‪ ,‬תמונת המצב השתנתה‬
‫במעט מבחינת התנאים הפיזיים של המאסר‪ .‬מריאיון שנערך בתאריך ‪ 23.4.13‬עם עו"ד‬
‫תגריד ג'השאן‪ 35,‬עלה כי לאחר "עסקת שליט"‪ 36‬ירד מספר האסירות המסווגות כביטחוניות‬
‫באופן משמעותי ולכן הועברו כולן לכלא השרון‪ .‬שם‪ ,‬באגף ‪ 2‬בו הן מוחזקות‪ ,‬התנאים‬
‫‪The UN Standard Minimum Rules for the Treatment of Prisoners (1955), Article 12-25.‬‬
‫‪ 34‬ס' ‪ 7‬לפקודת נציבות שב"ס מס' ‪ ,03.02.00‬כללים ביחס לאסירים ביטחוניים‪.‬‬
‫‪ 35‬עו"ד המבקרת את כל האסירות והעצורות הפלסטיניות באופן תדיר מטעם עמותת "נשים למען אסירות‬
‫פוליטיות"‪.‬‬
‫‪ 36‬עסקת שליט או בערבית "וופאא אל אחראר" היא עסקת חילופי שבויים בין ישראל לבין הארגון חמאס‪,‬‬
‫שנחתמה באוקטובר ‪ ,2011‬ובמסגרתה שוחררו ‪ 1,033‬אסירים ועצירים המסווגים כ"ביטחוניים" שהיו כלואים‬
‫בישראל תמורת שבוי צה"ל החייל גלעד שליט‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫מעדותה של אסירה פלסטינית‬
‫הפיזיים‪ ,‬לרבות אוורור ותאורה‪ ,‬טובים יותר יחסית‪ ,‬אך עדיין אינם עולים בקנה אחד עם‬
‫דרישות הדין הבינלאומי וטעונים שיפור‪ .‬כמו כן‪ ,‬מאז עסקת שליט מספרן של האסירות עולה‬
‫עקב המעצרים הבלתי נפסקים מאז‪ .‬אי לכך‪ ,‬אין להעלים עין מאפשרות החזרה לתמונת‬
‫המצב הקודמת של תנאי הכליאה המחפירים והקודרים בבתי הכלא השונים‪ .‬בנוסף לכך‪,‬‬
‫תנאי הכליאה בבתי המעצר לא השתנו והם עדיין קשים ביותר ולעיתים אף בלתי נסבלים‬
‫ובכך מהווים פגיעה קשה בזכויותיו של כל אדם באשר הוא אדם‪.‬‬
‫כך למשל לפני "עסקת שליט" הוחזקו האסירות הפלסטיניות בכלא דמון ובכלא קישון בהם‬
‫אין מקלחות באגפיהן‪ .‬האסירות נאלצו להשתמש במקלחות משותפות עם גברים הנמצאות‬
‫מחוץ לתאים‪ ,‬ובכך נפגעת פרטיותן‪ .‬פגיעה זו היא חמורה לאור הנורמות החברתיות מהן‬
‫מגיעות רוב האסירות הפלסטיניות וכאן יש להזהיר מחזרה על פגיעה שכזו בעתיד‪ .‬כיום‬
‫בכלא השרון‪ ,‬זמן המקלחת קבוע מראש לשעות ספורות בלבד וזאת כנקבע ע"י שירות בתי‬
‫הסוהר‪ .‬לאור מספר בתי המקלחת המצומצם לעיתים רבות נוצרים בעיות תיאום בין האסירות‬
‫באותו אגף דבר שמגביר את הנטל הנפשי אותו נושאות האסירות‪.‬‬
‫"לי ולכל האסירות כאן מותר להתקלח בשעות בודדות קצובות מראש אשר בקושי מספיקות‬
‫לנו‪".‬‬
‫מעדותה של אסירה פלסטינית‪ ,‬כלא השרון‪.2013 ,‬‬
‫‪13‬‬
‫‪ 14‬מעדותה של אסירה פלסטינית‬
‫צפיפות‬
‫"הוחזקתי עם עוד אסירה באותו תא שגודלו היה ‪ 150*80‬ס"מ דבר שלא אפשר לנו לשים שני‬
‫מזרונים אלא מזרון אחד‪ .‬נאלצנו שתינו לישן על אותו מזרון‪".‬‬
‫מעדותה של אסירה פלסטינית‪ ,‬בית מעצר פתח תקווה‪.2011 ,‬‬
‫שטח מחייה מינימאלי הוא רכיב מרכזי בתנאי המינימום הנדרשים להבטחת כבודו ובריאותו‬
‫של אסיר ולקיומם של תנאי כליאה סבירים ומידתיים‪ 37.‬על פי רוב‪ ,‬שטח המחייה המינימאלי‬
‫הנדרש לאסיר עומד על ‪ 4 - 3‬מ"ר )ללא שירותים מקלחת(‪ .‬הוועדה האירופית למניעת‬
‫עינויים‪ ,‬שנוסדה מתוקף האמנה האירופית למניעת עינויים ויחס או ענישה בלתי אנושיים או‬
‫משפילים‪ 38,‬והמבקרת תדיר במתקני כליאה ברחבי היבשת האירופאית כדי לפקח על מימוש‬
‫האמנה‪ ,‬קובעת כי השטח הרצוי לאסיר עומד על ‪ 10 – 9‬מ"ר והשטח המינימאלי עומד‪ ,‬ככלל‪,‬‬
‫על ‪ 4‬מ"ר לאסיר בתא משותף ו‪ 6-‬מ"ר לאסיר בתא יחיד )ללא שטח השירותים והמקלחת(‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫צפיפות יתר עשויה גם להפר את האיסור על עינויים והתעללות‪ 40.‬הוועדה לזכויות אדם‬
‫והוועדה נגד עינויים של האו"ם הביעו דאגה מצפיפות יתר בבתי הכלא בעולם‪ 41.‬בית המשפט‬
‫‪37‬‬
‫;‪United Nations Standard Minimum Rules for the Treatment of Prisoners, par. 10, 1955‬‬
‫‪Body of Principles for the Protection of all Persons under any Form of Detention or‬‬
‫‪Imprisonment, par. 1, 1988.‬‬
‫‪38‬‬
‫‪European Convention for the Prevention of Torture and Inhuman or Degrading Treatment‬‬
‫‪or Punishment, E.T.S. 126, adopted 26 November 1987, entered into force 1 February 1989.‬‬
‫‪ 39‬כמו כן‪ ,‬ראו באתר דוחות ה ‪ CPT -‬בהם נקבעו הסטנדרטים המינימאליים המחייבים את המדינות ‪ 4‬מ"ר‬
‫בתאים משותפים ו‪ 6-‬מ"ר בבודדים בתאים‪ .‬דוח הביקור ביוון‪ ,‬פסקה ‪ ;38, 10.1.2012‬דוח הביקור בבוסניה‬
‫והרצגובינה‪ ,‬פסקה ‪ ;45, 31.1.2010‬דוח הביקור בסלובניה‪www.cpt.coe.int , 15.2.2008 ,‬‬
‫‪40‬‬
‫‪Reports of UN Special Rapporteur on Torture, Mission to Indonesia UN‬‬
‫‪Doc.A/HRC/7/3/Add.7 (10 March 2008) para. 27; and on his mission to Sri Lanka, UN Doc.‬‬
‫‪A/HRC/7/3/Add.6, (26 February 2008) para.83; and on his mission to Paraguay, UN Doc.‬‬
‫‪A/HRC/7/3/Add.3 (1 October 2007) para. 65.‬‬
‫‪41‬‬
‫‪CAT-Committee's Concluding Observations on the State Report of Latvia, UN Doc.‬‬
‫‪CAT/C/CR/31/3 (5 February 2004); Concluding Observations on the State Report of Greece UN‬‬
‫‪Doc. CAT/C/CR/33/2 (10 December 2004); Concluding Observations on the State Report of‬‬
‫‪Nepal UN Doc. CAT/C/NPL/CO/2 (13 July 2005); for the HRC, see Concluding Observations on‬‬
‫‪the State Report of Thailand UN Doc.CCPR/CO/84/THA(8 July 2005); Concluding Observations‬‬
‫‪on the State Report of Greece UN Doc. CCPR/CO/83/GRC(25 April 2005).‬‬
‫מעדותה של אסירה פלסטינית‬
‫האירופאי לזכויות אדם קבע שמעצר בתנאי צפיפות יתר מגיע לכדי יחס משפיל האסור על פי‬
‫סעיף ‪ 3‬של האמנה האירופאית לזכויות אדם וחירויות בסיסיות‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫בית המשפט העליון בישראל קבע גם הוא‪ ,‬כי זכותם של אסירים לתנאי מעצר נאותים היא‬
‫זכות יסוד ומשכך קמה החובה לקבוע סטנדרטים מינימאליים להבטחת ה"תנאים המאפשרים‬
‫חיי אנוש תרבותיים" בתוך בתי הכלא‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫צפיפות הכליאה בישראל מנוגדת להמלצות‬
‫‪44‬‬
‫המקצועיות של שב"ס‪ ,‬לפיהן שטח המחייה הראוי צריך לעמוד על ‪ 6.5‬מ"ר לאסיר‪ .‬למרות‬
‫זאת‪ ,‬כיום אין כל תוכנית מאושרת ומתוקצבת להרחבת שטח מחיית אסירים‪.‬‬
‫בישראל צפיפות יתר של אסירים ואסירות פלסטיניים מהווה בעיה מרכזית בבתי הכלא בהם‬
‫הם מוחזקים‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫הגידול באוכלוסיית הכלא והצפיפות מחמירה את התנאים הקשים‬
‫מלכתחילה‪ .‬לצפיפות יתר יש השלכות שליליות מצטברות הנוגעות לכל ההיבטים של החיים‬
‫בכלא‪ ,‬כולל מגורים‪ ,‬בריאות‪ ,‬אוורור‪ ,‬מיטות‪ ,‬היגיינה אישית‪ ,‬טמפרטורה בחדר ועוד‪ .‬כל אלה‬
‫מובילים למצב תברואתי ירוד‪ ,‬שעלול להוביל להתפרצות מחלות מדבקות‪ .‬יתר על כן‪ ,‬במצב‬
‫של צפיפות יתר ההזדמנויות לפעילויות תעסוקתיות יורדות‪ .‬צפיפות יתר מביאה גם למתח בין‬
‫הסוהרים והאסירות‪.‬‬
‫"החדר קטן מאוד! קיימת בו צפיפות‪ ,‬שבע אסירות אנחנו באותו חדר‪ .‬על אף שניתן לצאת אל‬
‫מחוץ לחדר הצפיפות בתוכו עדיין מעיקה עלינו‪".‬‬
‫מעדותה של אסירה פלסטינית‪ ,‬כלא השרון‪.2013 ,‬‬
‫‪42‬‬
‫‪ECtHR, Kalashnikov v. Russia, Judgment of 15 July 2002, para. 97; Modarca v. Moldova,‬‬
‫‪Judgment of 10 May 2007, paras. 68-89.‬‬
‫‪ 43‬בג"צ ‪ 221/80‬דרויש נ' שב"ס פ"ד לה )‪.(1980) ,538,536 (1‬‬
‫‪ 44‬שב"ס הביע את עמדתו בפני השר שרצוי לעמוד על הדרישה ל ‪ 6.5‬מ"ר‪ ,‬מתוך‪ :‬מצגת ענף תכנון אסטרטגי‪,‬‬
‫מינהל תכנון בשב"ס "תנאי מחיית אסירים ‪ -‬שיפוץ אגפים ושטח מחייה"‪ ,‬יוני ‪.2010‬‬
‫‪www.acri.org.il/he/?p=22206‬‬
‫‪45‬‬
‫‪15‬‬
‫‪ 16‬מעדותה של אסירה פלסטינית‬
‫הפרדה‬
‫"למשך ‪ 23‬יום הוחזקתי בתא עם אסירות פליליות שאחת מהן תקפה אותי פיזית ומילולית‬
‫וגרמה לי חבלות חמורות‪".‬‬
‫מעדותה של אסירה פלסטינית‪ ,‬בית מעצר מגרש הרוסים‪.2011 ,‬‬
‫הצפיפות קשורה בטבורה לחוסר ההפרדה בין אסירים המסווגים כ"ביטחוניים" ואסירים‬
‫פליליים‪ .‬בבתי המעצר והכליאה הישראליים‪ ,‬האסירות הפלסטיניות כלואות יחד עם אסירות‬
‫ישראליות פליליות אשר במקרים רבים מאיימות לפגוע‪ ,‬להשפיל‪ ,‬ולתקוף אותן‪ .‬המתח‬
‫הפוליטי השורר באותו אגף‪ ,‬ההבדלים התרבותיים בין האסירות‪ ,‬ותנאי הכליאה המחפירים‬
‫ברמה האנושית והמגדרית‪ ,‬יש בהם כולם כדי ליצור סביבה בלתי נסבלת‪ .‬כיום‪ ,‬בכלא השרון‪,‬‬
‫האגף בו מוחזקות האסירות המסווגות כ"ביטחוניות" והאגף בו מוחזקות האסירות הפליליות‬
‫צמודים זה לזה ולא קיימת הפרדה מוחלטת ביניהם‪ .‬האסירות הפלסטיניות עוברות דרך האגף‬
‫הפלילי בכל פעם בו עוזבות הן את חדריהן והאסירות הפליליות עוברות דרך האגף‬
‫ה"ביטחוני" כאשר הן נפגשות עם אחראית האגפים‪ .‬לכן האינטראקציה היא יומיומית בה טמון‬
‫קושי ומתח רב‪.‬‬
‫"אנו סובלות מהאסירות הפליליות‪ ,‬יש צורך בהפרדה מוחלטת‪ .‬קשה לנו עם הצעקות הנמשכות‬
‫לעיתים יום ולילה ועם כל אינטראקציה אנו סובלות מקללות‪ ,‬השפלות‪ ,‬ואלימות מילולית‬
‫מצדן!‪".‬‬
‫מעדותה של אסירה פלסטינית‪ ,‬כלא השרון‪.2013 ,‬‬
‫מזון‬
‫"האוכל לא טרי‪ ,‬הכמות קטנה ואיכותה ירודה ביותר‪ ,‬דבר שהשפיע עלי פיזית ונפשית‪ ,‬ירדתי ‪7‬‬
‫ק"ג ב‪ 5-‬החודשים שהייתי בכלא השרון‪".‬‬
‫מעדותה של אסירה פלסטינית משוחררת‪ ,‬חברון‪.2011 ,‬‬
‫מעדותה של אסירה פלסטינית‬
‫הנורמות הבינלאומיות קובעות כי על ארוחותיו של כל אסיר ואסירה להיות מוגשות בזמנים‬
‫סבירים וכי על איכותן התזונתית והבריאותית להיות גבוהה‪ 46.‬לעומתו הדין הישראלי מסדיר‬
‫את נושא מצרכי המזון באופן מינימליסטי‪ 47,‬שאינו נותן מענה משפטי לצרכיהם וזכויותיהם‬
‫האינדיבידואליים היומיומיים של האסירים והאסירות‪.‬‬
‫על אף איכותו המשתנה של המזון מבית כלא אחד למשנהו‪ ,‬האסירות הפלסטיניות מתלוננות‬
‫באופן גורף על אוכל בלתי מאוזן ובעל איכות נמוכה‪ ,‬עד כדי כך שפעמים רבות אינו אכיל‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬כמות האוכל איננה מספקת והאסירות סובלות ממחסור בירקות‪ ,‬פירות ובשר‪ .‬רוב‬
‫הנשים המרואיינות חוזרות ומדגישות כי גם כאשר מוגשים פירות וירקות הם לרוב רקובים‬
‫ובלתי אכילים‪ .‬במחקר מקיף שנעשה ב‪ 2008-‬אף אחת מתוך ‪ 88‬אסירות פלסטיניות לא‬
‫הייתה מסופקת מרמת האוכל המוגש ע"י שירות בתי הסוהר‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫גם כיום‪ ,‬האסירות‬
‫הפלסטיניות‪ ,‬המוחזקות בכלא השרון‪ ,‬חוזרות ומדגישות כי איכות האוכל נמוכה ביותר‬
‫ושלעיתים האוכל אינו אכיל‪.‬‬
‫"אנו בקושי נוגעות באוכל המוגש ע"י שב"ס‪ ,‬איכותו התזונתית והבריאותית נמוכה ביותר‪" .‬‬
‫מעדותה של אסירה פלסטינית‪ ,‬כלא השרון‪.2013 ,‬‬
‫ביגוד‬
‫בדין הבינלאומי נקבע כי כשלאסירים או אסירות ניתנת האפשרות ללבוש בגדים משלהם‪ ,‬על‬
‫שירות בתי הסוהר להשקיע מאמצים כדי לוודא שהבגדים יהיו נקיים וראויים לשימוש‪ 49.‬בדין‬
‫הישראלי‪ ,‬פקודת נציבות שב"ס קובעת כי אסירים יורשו ללבוש ביגוד אזרחי שהותר להחזקה‬
‫בבית הסוהר בעת היותם באגף‪ .‬בדרך כלל בעת יציאתם מהאגף מחויבים האסירים והאסירות‬
‫בלבישת בגדי אסיר בצבע חום‪ 50.‬עם זאת‪ ,‬קיים ריק משפטי בנושא היתרים ואיסורים הנוגעים‬
‫לביגוד‪ ,‬וההחלטות בנושא נראות לעתים קרובות שרירותיות‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫‪The UN Standard Minimum Rules for the Treatment of Prisoners (1955), rule 20.‬‬
‫‪ 47‬ס' ‪) 20‬א( לפקודת נציבות שב"ס מס' ‪ ,03.02.00‬כללים ביחס לאסירים ביטחוניים‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫‪Mandela Institute questionnaires with Palestinian female prisoners, 2008.‬‬
‫‪49‬‬
‫‪The UN Standard Minimum Rules for the Treatment of Prisoners (1955) ,Article 18.‬‬
‫‪ 50‬ס' ‪ 31‬לפקודת נציבות שב"ס מס' ‪ ,03.02.00‬כללים ביחס לאסירים ביטחוניים‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫‪ 18‬מעדותה של אסירה פלסטינית‬
‫" היה מאוד קשה מבחינתי להיות בתוך מכנסי השב"ס ההם‪ ,‬הרגשתי שאינני 'אני' יותר‪".‬‬
‫מעדותה של אסירה פלסטינית משוחררת‪ ,‬חברון‪.2010 ,‬‬
‫בפועל‪ ,‬אסירות פלסטיניות מדווחות על מחסור בבגדים‪ ,‬שכן משפחותיהן מקבלות היתר‬
‫להביא להם בגדים אחת ל‪ 3-‬חודשים בלבד‪ .‬פעמים רבות חבילות הבגדים אינן מגיעות‬
‫לאסירה בשל עיכובים בשירות בתי הסוהר‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬סוודרים‪ ,‬סיכות ובגדים עם רוכסן‬
‫אסורים‪ .‬אסירות אשר הינן תחת צו מניעת מפגש )עו"ד ו‪/‬או משפחה( אינן מקבלות בגדים‬
‫מחוץ לכלא‪ :‬לא נותרת להן ברירה אלא להיעזר באסירות אחרות ולהיות תלויות בטוב ליבן‪.‬‬
‫"שירות בתי הסוהר מונע מהוריי והורי האסירות הפוליטיות כאן להכניס לנו עם ביקוריהם‬
‫נעליים כך שנאלצות אנו לקנות מהקנטינה נעליים מאוד יקרות שאינן מתאימות לנשים כלל‪" .‬‬
‫מעדותה של אסירה פלסטינית‪ ,‬כלא השרון‪.2013 ,‬‬
‫טיפול רפואי‬
‫למרבה הצער‪ ,‬בבתי כלא ובבתי מעצר טיפול רפואי נאות נדיר‪ .‬לפי הסטנדרטים‬
‫הבינלאומיים‪ ,‬עצורים זכאים לא רק לטיפול חירום‪ ,‬אלא גם לכל טיפול אחר המתחייב‬
‫ממצבם הנפשי והגופני‪ .‬יש לערוך לכל אסיר ואסירה בדיקה רפואית עם קבלתו‪/‬ה לכלא או‬
‫למקום המעצר‪ .‬יש לאפשר לכל עצור‪/‬ה גישה לרופא או רופאה בכל שעה שיזדקקו לכך‪.‬‬
‫ראוי לציין שהיעדרם של סיוע וטיפול רפואי עלול להגיע לכדי התעללות‪ 51.‬כמו כן‪ ,‬כללי‬
‫בנגקוק מדגישים את חשיבות הרגישות המגדרית בשירותי הטיפול הרפואי בבתי הסוהר‬
‫ומבהירים כי יש צורך בנשות מקצוע רפואי כשמדובר בטיפול בנשים אסירות‪.‬‬
‫‪52‬‬
‫בדין‬
‫הישראלי‪ ,‬פקודת נציבות שב"ס קובעת ביחס למה שמסווג כ"אסירים ביטחוניים" כי לכל‬
‫אסיר תיערך אחת לשנה בדיקת רופא כללית על ידי רופא בית הסוהר‪.‬‬
‫‪53‬‬
‫‪51‬‬
‫‪See e.g. ECtHR, Igorov v. Bulgaria, Judgment of 7 July 2004, para.95.‬‬
‫‪UN Rules for the Treatment of Women Prisoners and Non-custodial Measures for Women‬‬
‫‪Offenders (the Bangkok Rules), rule 10.‬‬
‫‪ 53‬ס' ‪ 29‬ג' לפקודת נציבות שב"ס מס' ‪ ,03.02.00‬כללים ביחס לאסירים ביטחוניים‪.‬‬
‫‪52‬‬
‫מעדותה של אסירה פלסטינית‬
‫תמונת המצב בפועל‪ ,‬לאור דיווחי האסירים והאסירות הפלסטיניים‪ ,‬מעידה על טיפול רפואי‬
‫לקוי ורשלני באופן בולט החוזר על עצמו ועולה מהעדויות שנגבו לאחרונה‪ 54,‬דבר שנראה‬
‫כמכוון‪ ,‬בתוך בתי הכלא ובתי המעצר‪ .‬אסירות עשויות לחכות חודשים אחדים בין תלונה על‬
‫בעיה הרפואית לבדיקת רופא‪/‬ה מומחה‪ .‬הסכנה הבריאותית שבהמתנה ממושכת מחמירה‬
‫בתנאי הכלא‪ ,‬שהוא מקום רווי מתח‪ ,‬עשן סיגריות וצפיפות‪.‬‬
‫"הטיפול הרפואי לקוי ביותר! הרופא אדיש ביותר ומשככי הכאבים מהווים תרופה לכל מחלה‪,‬‬
‫קיים צורך לשפר את הטיפול הרפואי בדחיפות‪".‬‬
‫מעדותה של אסירה פלסטינית‪ ,‬כלא השרון‪.2013 ,‬‬
‫צרכים גניקולוגיים והיגיינה אישית‬
‫"הייתי באמצע המחזור‪ ,‬הגעתי למצב נפשי בלתי נסבל ‪ -‬התחבושות לא הספיקו ואני‬
‫התביישתי לבקש מהסוהרת‪ .‬לא ידעתי באיזו שפה לפנות אליה ובאיזה אופן‪ .‬התביישתי גם כי‬
‫לא הרגשתי בנוח לדבר עמה על צרכיי האינטימיים‪".‬‬
‫מעדותה של אסירה פלסטינית משוחררת‪ ,‬כלא דמון‪.2008 ,‬‬
‫הנורמות הבינלאומיות‪ ,‬בניגוד לדין הישראלי‪ ,‬זיהו את הרגישות המגדרית והן קובעות במפורש‬
‫כי יש לספק את צרכיה הרפואיים‪ ,‬ובכלל זה הגניקולוגיים‪ ,‬של האסירה לפחות באותה רמה‬
‫בה צרכים אלה מסופקים אצל האוכלוסייה שמחוץ לבתי‪-‬הכלא‪ 55.‬כמו כן קובעות הנורמות‪,‬‬
‫במפורש‪ ,‬כי יש לספק את צרכיה ההיגייניים של האסירה‪ ,‬ובכלל זה כי במגורי נשים יימצאו‬
‫תחבושות היגייניות‪.‬‬
‫‪56‬‬
‫בפועל‪ ,‬קליניקת בית הכלא מצוידת ככלל בכל הציוד הדרוש‪ ,‬למשל מיטת בדיקה‪ ,‬ומכשיר‬
‫‪ 54‬עדויות שנגבו ע"י עו"ד מטעם הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל מאסירות המסווגות כ"ביטחוניות" בבית‬
‫הכלא השרון‪ ,‬באפריל ‪.2013‬‬
‫‪55‬‬
‫‪UN Rules for the Treatment of Women Prisoners and Non-custodial Measures for Women‬‬
‫‪Offenders (the Bangkok Rules), rule 18.‬‬
‫‪56‬‬
‫‪Ibid, rule 5.‬‬
‫‪19‬‬
‫‪ 20‬מעדותה של אסירה פלסטינית‬
‫בדיקת לחץ דם‪ .‬עם זאת‪ ,‬אין מכונת אולטרסאונד‪ ,‬שהיא חיונית לביצוע אבחונים‪ ,‬בייחוד לאור‬
‫העובדה שבדיקות חודרניות אינן מקובלות על רוב הנשים הפלסטיניות‪ ,‬בפרט אלו שאינן‬
‫נשואות‪ .‬כמו כן‪ ,‬לפי העדויות אסירות פלסטיניות לעיתים לא מקבלות כל בדיקה גניקולוגית‬
‫במשך ‪ 5‬שנים‪.‬‬
‫רוב הנשים הצעירות בבתי הכלא מתלוננות על הפרעות בתאריכי המחזור‪ ,‬הנובעות ככל‬
‫הנראה ממצב נפשי רעוע או חוסר איזון הורמונאלי בגוף‪ .‬לתנאי הכלא המחפירים ולזעזוע‬
‫קשרי המשפחה והקשרים החברתיים‪ ,‬כמו גם לבידוד‪ ,‬השפעה שלילית על האיזון ההורמונאלי‬
‫של האישה‪ .‬הצרכים הללו‪ ,‬בהיותם אינטימיים מטבעם‪ ,‬מהווים בחברה הפלסטינית נושאי‬
‫טאבו‪ ,‬אשר עולים רק בחדרי חדרים‪ .‬הרגישות התרבותית בנושאים שכאלו מגבירה את‬
‫הקושי ואת הלחץ הנפשי על האסירה כאישה‪ ,‬כפלסטינית וכבעלת זהות פוליטית בתוך בתי‬
‫הכלא הישראליים‪.‬‬
‫"איכות התחבושות ירוד ולעיתים ולא משרת את צרכי חלק מהאסירות במחזורן מה שגורם‬
‫לרובנו להיאלץ לקנות תחבושות מהקנטינה האישית כתחליף‪".‬‬
‫מעדותה של אסירה פלסטינית‪ ,‬השרון‪.2013 ,‬‬
‫בנוגע לתנאי ההיגיינה האישיים של האסירות הפלסטיניות גם הם ירודים למדי ומהווים מקור‬
‫לדיכאון‪ ,‬מתח וסבל נפשי‪ .‬נשים אסירות מוצאות כי צרכיהן הבריאותיים וההיגייניים לא נענים‪,‬‬
‫הן בשל הקושי לפנות אל הסוהרים ‪ -‬גברים ברובם ‪ -‬בצרכים אינטימיים‪ ,‬והן בשל בעיות‬
‫מבניות בנהלים‪ .‬לפי הדיווחים כל אישה מקבלת ‪ 3 - 2‬גלילים של נייר טואלט לשירותים ו‪10-‬‬
‫תחבושות בחודש ללא כל התחשבות בצרכיה האינדיבידואליים של כל אישה ואישה‪.‬‬
‫‪57‬‬
‫לפי העדויות‪ ,‬מוצרים בסיסיים של ניקיון והיגיינה אישית‪ ,‬כמו סבון‪ ,‬משחת שניים ושמפו‪ ,‬אינם‬
‫מסופקים לאסירות ע"י שירות בתי הסוהר‪ ,‬והן נאלצות לקנות מוצרים אלה בקנטינה במחירים‬
‫מופקעים‪.‬‬
‫‪58‬‬
‫נהלים אלה פוגעים בהיגיינה אנושית בסיסית ואינם עומדים בדרישות כללי‬
‫המינימום‪.‬‬
‫‪57‬‬
‫‪Based on data collected by the Public Committee Against Torture (PCATI) : Kvinna till‬‬
‫‪Kvinna women's project 2011-2012.‬‬
‫‪58‬‬
‫‪Mandela Institute questionnaires with Palestinian female prisoners, 2008.‬‬
‫מעדותה של אסירה פלסטינית‬
‫מגע עם העולם החיצון‬
‫"קשה לי להיות רחוקה מאמי מאבי ואחיי‪ ,‬ההרגשה בבדידות כזו היא קשה יותר מעצם‬
‫המאסר‪".‬‬
‫מעדותה של אסירה פלסטינית משוחררת לאחר מאסר בכלא השרון‪.2012 ,‬‬
‫הדין הבינלאומי מדגיש את חשיבות הזכות למפגש עם עו"ד ובני‪/‬בנות המשפחה של כל‬
‫אסיר‪/‬ה ועצור‪/‬ה‪ ,‬ואת חשיבות הנגשת אמצעי תקשורת כגון עיתונות או כל מדיום אחר על‬
‫מנת לא לנתק את האסירה ממגע לעולם החיצון‪ 59.‬הייחוד המגדרי על חשיבות המגע עם‬
‫העולם החיצון גם הוא מעוגן בנורמות הבינלאומיות‪.‬‬
‫‪60‬‬
‫בפועל‪ ,‬כעולה מתלונות חוזרות ונשנות מבתי הכלא השרון ודמון‪ ,‬אסירות פלסטיניות סובלות‬
‫ממניעת קשר עם העולם החיצון על ידי מניעת הכנסתם של ספרים‪ ,‬עיתונים‪ ,‬ולעיתים אף‬
‫מניעת מפגש עם בני‪/‬בנות משפחה‪ .‬רק במקרים נדירים מתיר שירות בית הסוהר להכניס‬
‫ספרים או עיתונים אל תוך תאי האסירות‪ ,‬ואלה על פי רוב אינם בשפתן הערבית‪.‬‬
‫במרץ ‪ 2012‬הכין הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל זכותון אשר נועד לשמש את האסירות‬
‫המסווגות כ"ביטחוניות" המוחזקות בבתי הכלא השונים בישראל ואת משפחותיהן‪ .‬הזכותון‬
‫נועד גם להעשיר את הידע לגבי הזכויות החוקיות של נשים בגדה המערבית‪ ,‬במקרה ומישהי‬
‫מהן או מבני משפחותיהן נעצרו‪ .‬רשויות שירותי בתי הסוהר מנעו את הפצת זכותון זה בתוך‬
‫בתי הכלא ועד היום מסרבים להכניסו לאסירות‪.‬‬
‫‪61‬‬
‫הבידוד של האסירה הפלסטינית ועצם ניתוקה מעלה קשיים מיוחדים לאישה המשתייכת‬
‫במקרים רבים לתרבות שמרנית והתלויה בחברת משפחתה וביתה ועלול להביא להשלכות‬
‫נפשיות קשות במיוחד‪.‬‬
‫‪59‬‬
‫‪The UN Standard Minimum Rules for the Treatment of Prisoners (1955) ,Article 37, 39.‬‬
‫‪UN Rules for the Treatment of Women Prisoners and Non-custodial Measures for Women‬‬
‫‪Offenders (the Bangkok Rules), rule 26.‬‬
‫‪60‬‬
‫‪www.stoptorture.org.il/he/node/1799‬‬
‫‪61‬‬
‫‪21‬‬
‫‪ 22‬מעדותה של אסירה פלסטינית‬
‫סוגיה זו עולה בחריפות בבתי הכלא השרון והדמון שני בתי הכלא הללו ממוקמים מחוץ‬
‫לשטחים הכבושים בשנת ‪ .1967‬כליאת האסירים והאסירות המסווגים כ"ביטחוניים" בבתי‬
‫הכלא בישראל מהווה הפרה בוטה של סעיף ‪ 76‬לאמנת ג'נבה הרביעית עליה חתומה מדינת‬
‫ישראל אשר קובעת בבירור שעל כוח כובש להחזיק את עצורי אותו שטח במתקני כליאה‬
‫בתוכו‪ 62.‬תוצאותיה של הפרה זו הן קשות ביותר שכן ביקוריהם של עורכי דין ובני משפחה‪,‬‬
‫הכרוכים בהיתרי כניסה לישראל‪ ,‬נדחים פעמים רבות בטענות ביטחוניות‪ ,‬ובני משפחה‬
‫מסוימים לעתים מנועים מביקורים בכלל‪ .‬מדיניות שירות בתי הסוהר מגבילה ולעיתים אף‬
‫שוללת לחלוטין את זכותן של אסירות ועצירות לקבל ביקורים‪ .‬שלילה זו יכולה להימשך‬
‫לעתים תקופות ארוכות במיוחד‪ ,‬זה עד כשישה חודשים‪.‬‬
‫‪62‬‬
‫‪Convention (IV) Relative to the Protection of Civilian Persons in Times of War, Geneva, 12‬‬
‫‪August 1949.‬‬
‫מעדותה של אסירה פלסטינית‬
‫סיכום‬
‫מהעדויות עולה תמונה קשה בדבר תנאי כליאתן וחקירתן של אסירות פלסטיניות המסווגות‬
‫כביטחוניות‪ .‬מעדויותיהן עולה‪ ,‬כי הן סובלות מאותן רעות חולות מהם סובלים כלל‬
‫הפלסטיניים העצורים בישראל‪ :‬תנאי כליאה ירודים‪ ,‬אלימות בחקירות‪ ,‬העדר רגישות‬
‫תרבותית וניתוק הקשר עם העולם החיצון‪ .‬אולם נוסף על כך‪ ,‬הן סובלות משורה של הפרות‬
‫הנוגעות באופן ייחודי להיותן נשים‪ :‬ניצול היבטים תרבותיים לשם השפלה‪ ,‬העדר סיפוק‬
‫צרכיהן ההיגייניים והרפואיים ופגיעה ברגשותיהן הדתיים‪ .‬באותו אופן‪ ,‬החסם בפני הגשת‬
‫תלונה הוא כפול‪ :‬על אותו חסם הקיים גם לאסירים גברים‪ ,‬של חשש מהתעמרות ואי‪-‬אמון‬
‫במערכת‪ ,‬נוסף גם חשש מפני ההשלכות החברתיות של תלונתן בסביבתן‪.‬‬
‫כפי שהראינו‪ ,‬הפער בין דרישות הדין הבינלאומי ובין המצב הפועל‪ ,‬עמוק ביותר‪ .‬כללי נציבות‬
‫שב"ס בנוגע לאסירים ביטחוניים חסרים‪ ,‬אינם מפורטים דיים ורחוקים ממימוש דרישות‬
‫המשפט הבינלאומי‪ .‬כך‪ ,‬אפילו ברמה ההצהרתית‪ ,‬אין מענה משפטי לצרכיהם הבסיסיים של‬
‫אסירים ואסירות פלסטיניים‪ .‬בפועל אפילו הכללים החלקיים שבנמצא אינם מיושמים‪.‬‬
‫מהעדויות והתלונות עולה חשש‪ ,‬שלפחות מאחורי חלק מתנאי הכליאה המחפירים עומדת‬
‫כוונת מכוון‪ .‬אנחנו מקוות שתמונת המצב העולה מדוח זה תאיץ במקבלי\ות ההחלטות לנסח‬
‫הסדרים משפטיים הולמים לאסירות "ביטחוניות"‪ ,‬ולקבוע תנאי כליאה המביאים בחשבון את‬
‫הייחוד הטמון במגדרן‪ ,‬במינן‪ ,‬ברקע התרבותי והדתי ובזהות הפוליטית שלהן‪.‬‬
‫הוועד הציבורי נגד עינויים מדגיש כי על הרשויות בישראל מוטלת החובה לבדוק ולחקור את‬
‫התלונות המוגשות‪,‬‬
‫‪63‬‬
‫הן באופן פרטני בידי העצורים‪/‬ות והן באמצעות הוועד ושאר ארגוני‬
‫החברה האזרחית‪ ,‬נגד תנאי כליאה בלתי אנושיים ומשפילים‪ .‬על ממשלת ישראל מוטלת‬
‫החובה ליישם את כללי בנגקוק‪ :‬כללי המינימום של האו"ם לטיפול בנשים אסירות ואמצעים‬
‫חלופיים למאסר לנשים עברייניות‪ ,‬כללי המינימום של האו"ם לטיפול באסירים ובאסירות‬
‫ושאר כללים הנוגעים לזכויותיהם‪ ,‬בייחוד אלו המסדירים את חיי הנשים בכלא‪ .‬נוסף על כך‪,‬‬
‫על שירות בתי הסוהר מוטלת החובה לפתח נהלים וכללים בעלי רגישות מגדרית‪ ,‬ובכלל זאת‬
‫בנושאים הנוגעים למעצר‪ ,‬חקירה ומאסר נשים‪.‬‬
‫‪www.stoptorture.org.il/he/node/1814‬‬
‫‪63‬‬
‫‪23‬‬
‫‪ 24‬מעדותה של אסירה פלסטינית‬
‫המלצות‬
‫הרחבת המחויבות והפיקוח הבינלאומיים‬
‫ בהתאם לאמנת ג'נבה הרביעית‪ ,‬וכל עוד הכיבוש נמשך‪ ,‬על מדינת ישראל להימנע‬‫מלהחזיק אסירים ואסירות פלסטינים תושבי השטחים מחוץ לשטח הכבוש‪.‬‬
‫ על מדינת ישראל לקבל את סעיף ‪ 22‬באמנת האו"ם נגד עינויים‪ ,‬המאפשר תלונות של‬‫יחידים לוועדה נגד עינויים )‪.(CAT‬‬
‫ על מדינת ישראל לאשרר את הפרוטוקול האופציונאלי לאמנת האו"ם נגד עינויים‪ ,‬להקים‬‫גוף מדינתי למניעת עינויים )‪ ,(national preventive mechanism‬שייהנה מעצמאות‬
‫ומגישה ללא הגבלה למתקני הכליאה ולכלואים‪ ,‬לנהל דיאלוג משמעותי עם תת‪-‬הועדה של‬
‫האו"ם הממונה על ביצוע פרוטוקול זה ולדון בכובד ראש בהמלצותיה‪.‬‬
‫ על ישראל להזמין את הדוח המיוחד של האו"ם לנושא עינויים והתעללויות‪ ,‬לקיים עימו‬‫דיאלוג משמעותי ולדון בכובד ראש בהמלצותיו‪.‬‬
‫ על ישראל לאפשר לסניגוריה הציבורית ו‪/‬או הצלב האדום ו‪/‬או ארגוני זכויות אדם עצמאיים‬‫לערוך ביקורי ביקורת פתע במתקני החקירה‪ ,‬הכליאה ובבתי הסוהר הישראליים‪.‬‬
‫תנאי החזקה פיזיים בזמן החקירה והמאסר‬
‫ על תנאי ההחזקה הפיזיים בהם מוחזקים אסירים ואסירות להיות מאווררים‪ ,‬בהם חלונות‬‫המאפשרים חדירת אור שמש‪ ,‬מחוממים בחורף ומקוררים בקיץ‪.‬‬
‫ יש להקפיד על ניקיון מינימאלי בתא‪.‬‬‫ אין להתנות את התנאים לעיל במקום המאסר‪ ,‬תקופתו‪ ,‬ומספר האסירות ו‪/‬או האסירות‬‫המסווגים כ"ביטחוניים"‪.‬‬
‫ יש למצוא פתרון לבעיית הצפיפות בתאי בתי הכלא השונים‪.‬‬‫ יש לספק מצעים נקיים והבטחת אספקת מיטה ומזרון נוח ובריאותי‪.‬‬‫‪ -‬יש להתקין מספר רב יותר של מקלחות בתוך אגפי הנשים‪.‬‬
‫מעדותה של אסירה פלסטינית‬
‫תנאי היגיינה‪ ,‬טיפול רפואי‪/‬נפשי‪ ,‬וצרכים גניקולוגיים‬
‫ יש להבטיח נגישות לתחבושות היגייניות העונה על צרכיה האינדיבידואליות של כל אסירה‬‫ואסירה‪.‬‬
‫ יש לדאוג לגישה של אסירות לרופאי‪/‬ות נשים‪ ,‬אנשי‪/‬נשות רפואת נפש ורופאים‪/‬ות מומחים‬‫דוברי ערבית‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש להבטיח כי נגישות הרופאים‪/‬ות המומחים לאסירות חולות ותדירות‬
‫ביקוריהן הן ברמה נאותה בייחוד בכלא השרון‪.‬‬
‫ יש להבטיח גישה של אסירות לעובדות סוציאליות ערביות מטעם ארגוני זכויות אדם‬‫המתמחות בעבודה עם נשים‪.‬‬
‫ יש לדאוג להימצאות ציוד )כגון מכשירי אולטרסאונד( וכוח אדם מומחה לצורך בדיקות‬‫וטיפול גניקולוגיים ואחרים בקליניקות בתי הכלא השונות‪.‬‬
‫מגע עם עולם חיצון‬
‫ יש להבטיח גישה בתאי האסירות והאסירים למידע על זכויותיהם באופן שהמידע יהיה‬‫קריא ובשפת אמן‪.‬‬
‫ יש לדאוג לאישור קבוע ושאינו תלוי בדבר של ביקורי משפחה ועורכי דין‪ .‬יש להנפיק‪ ,‬ללא‬‫עיכובים‪ ,‬אישורי ביקור לבני משפחה של אסירות פלסטיניות הכלואות בישראל‪.‬‬
‫ יש להנגיש עיתונים ואמצעי תקשורת אחרים בשפה הערבית‪ ,‬היוצאים לאור בשטחים‬‫הכבושים‪ ,‬לתאי בתי הכלא‪.‬‬
‫‪ -‬יש לבנות ספרייה ולהנגיש בה הספרים לאסירות ולאסירים בבתי הכלא השונים‪.‬‬
‫צרכי ביגוד ואוכל‬
‫ יש לאמץ גישה רגישה מגדרית ותרבותית בעיצוב בגדי שב"ס ואי כפיית לבישת מכנסי‬‫שב"ס על אסירות ואסירים המסווגים כ"ביטחוניים"‪.‬‬
‫ יש לפתח ולהקפיד על תזונה מתאימה לנשים בכלל ולנשים הרות‪ ,‬והסובלות ממחלות‬‫בפרט‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫‪ 26‬מעדותה של אסירה פלסטינית‬