‫נספח ‪ :49‬הכוונת מגדלים להשקיה במים מושבים ‪ /‬מי‪-‬מאגרים‬ ‫הוכן ע"י‪ :‬מרים זילברשטיין‪ ,‬חורחה טרציצקי‪ ,‬ענת לוינגרט‪.‬‬ ‫בשיתוף מדריכי המטעים ושרות‪-‬שדה בכל אזורי הארץ‪.‬‬ ‫(מאי ‪)4002‬‬ ‫עקב מצוקת המים בישראל נמצאת החקלאות בשלב של המרת מי ההשקיה ממים שפירים למים מושבים‪ .‬איכות‬ ‫המים המושבים ירודה לעומת מים שפירים וקיימת סכנה של פגיעה בעץ וביבולים‪ .‬בעשר שנות המחקר בתחום‪ ,‬נמצא‬ ‫שאכן אפשר להשתמש במים אלה‪ ,‬אך לא בכל תנאי‪ .‬בטרם המרת מים שפירים למושבים‪ ,‬יש לבצע בדיקת התכנות‬ ‫לאיכות המים ולשילובם עם סוג הקרקע והגידול‪.‬‬ ‫יש לזכור שעדיין לא ידועות כל ההשלכות של שימוש במים מושבים‪ .‬לכן‪ ,‬עם המעבר להשקיה בהם‪ ,‬יש ללוות את‬ ‫המטע במעקבים תקופתיים קבועים ולהיות בקשר קבוע עם אנשי מקצוע‪ .‬מעקבים אלו נועדו לגלות חריגות מוקדם‬ ‫ככל האפשר ולמזער נזק עתידי לגידול‪.‬‬ ‫‪ .I‬בדיקת היתכנות לשימוש במי מאגרים ומים מושבים להשקיית מטעים‪:‬‬ ‫* איכות המים ‪ :‬בדיקה ראשונית לאיכות המים כוללת‪:‬‬ ‫מליחות‪ :‬מוליכות חשמלית (‪ ,)E.C.‬ריכוז כלורידים‪ ,‬ריכוז נתרן‪ ,SAR ,‬בורון ודו פחמה‪.‬‬ ‫עומס אורגני‪ :‬צריכת חמצן ביולוגי (‪ ,)BOD‬צריכת חמצן כימית (‪ ,)COD‬ומוצקים מרחפים ( ‪.)TSS‬‬ ‫בדיקה ראשונית זו של מרכיבים מינרליים ואורגניים נעשת במעבדות מתמחות‪.‬‬ ‫מעבירים לאחד מהמדריכים המטפלים בנושא המים המושבים ( מדריך שירות שדה ו\או מדריך הגידול באזור)‬ ‫את תוצאות הבדיקות‪ ,‬ביחד עם נתונים על הרכב הקרקע וההרכב הצמחי בשטח המיועד להשקיה‪ .‬נתונים אלו‬ ‫יאפשרו לקבל החלטה לגבי היתכנות השימוש במים המוצעים‪.‬‬ ‫* כמויות מים‪ :‬עם המעבר להשקיה במים מושבים‪ ,‬נוצר לעיתים צורך בשטיפות הקרקע ( במטרה לסלק עודפי‬ ‫מלחים שהצטברו )‪ .‬מתכננים לכן שימוש בכמויות מים גדולות יותר‪ ,‬בהתאם לאיכות המים‪ .‬הכמות מוערכת‬ ‫ב – ‪ 20% - 40%‬מעל המלצות שירות שדה באזור‪ .‬יישום השטיפות והכמויות הנחוצות נקבע לאחר מעקב קרקע‬ ‫בהתייעצות עם המדריכים‪.‬‬ ‫* שיטת השקיה‪ :‬עם המעבר להשקיה במים מושבים‪ ,‬צריכים לבחון מחדש את משטר ושיטת ההשקיה‪ .‬השיטה‬ ‫מותנית בסוג הקרקע כמות המשקעים באזור‪ ,‬איכות המים ורגישות הפרי לסכנת האילוח (קליפה‪ ,‬גובה הפרי‬ ‫מהקרקע‪ ,‬סיום ההשקיה ביחס לקטיף ועוד)‪ .‬בוחנים התאמת האביזר מבחינה אגרוטכנית ותברואתית‪.‬‬ ‫‪ .II‬אישורים נדרשים‪:‬‬ ‫אישור משרד הבריאות‪:‬‬ ‫אם האבחון הראשוני מצביע על אפשרות של שימוש במים מושבים‪ ,‬יש לעבור לשלב הבא‪:‬‬ ‫פונים למשרד הבריאות האזורי‪ ,‬ולמלא טופס בקשה להיתר שימוש ( טופס איזורי )‪.‬‬ ‫יש להדגיש שהיתר משרד הבריאות הינו לשנה אחת‪ ,‬ויש לחדשו בתחילת כל עונה‪.‬‬ ‫היתר מהשרות ההידרולוגי‪:‬‬ ‫על החקלאי לקבל גם אישור של השירות ההידרולוגי‪ .‬בדרך‪-‬כלל משרד הבריאות פונה לשירות ההידרולוגי‬ ‫בשמו של החקלאי‪ ,‬ומברר היבט זה‪.‬‬ ‫האישור מותנה בגורמים שונים‪ ,‬כמו‪ :‬מרחק מהחוף\אקויפר החוף‪ ,‬המצאות קארסט‪ ,‬קידוחי מים או מעיינות‬ ‫בסביבה‪ ,‬ועוד‪ .‬במשרד ההידרולוגי קיים מיפוי המאפשר לדעת מראש אם החלקה המיועדת להשקיה במים‬ ‫מושבים תקבל אישור‪ .‬באמצעות נתוני המיפוי ניתן לדעת אם קיים סיכוי לקבלת האישור‪.‬‬ ‫‪.III‬‬ ‫ההיבט החקלאי של השקיה במים מושבים‪:‬‬ ‫איסוף נתונים "תומכי החלטה" לאישור השקיית מטע במים מושבים‪:‬‬ ‫א‪ .‬הרכב צמחי‪ :‬הגידול‪ ,‬פירוט הכנה והזן‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בדיקות מקיפות לאיכות המים‪:‬‬ ‫( השפעת מרכיבי המליחות והדישון שונה בגידולים השונים‪ ,‬ומהווה שיקול בהחלטה על השקיה בקולחין )‪.‬‬ ‫פירוט המרכיבים שיש לבדוק במים מושבים*‪:‬‬ ‫מליחות‪ :‬מוליכות חשמלית (‪ ,)E.C.‬ריכוז כלורידים‪ ,‬ריכוז נתרן‪ ,SAR ,‬בורון ודו פחמה‪.‬‬ ‫דישון‪ :‬חנקן כללי‪ ,‬אמוניאקלי‪ ,‬ניטראטי‪ .‬אשלגן‪ ,‬וזרחן כללי ומסיס‪.‬‬ ‫מתכות כבדות‪.‬‬ ‫עומס אורגני‪ **:‬צריכת חמצן ביולוגי (‪ ,)BOD‬צריכת חמצן כימית (‪ ,)COD‬ומוצקים מרחפים ( ‪.)TSS‬‬ ‫* הנחיות לדיגום המים מפורטות ב"דפון" דיגום מים מושבים‪ .‬נעזרים במדריך שרות שדה באיזור‪.‬‬ ‫**את הבדיקות ניתן לבצע באחת המעבדות של שירות שדה‪ .‬את הבדיקות התברואתיות‪ ,‬לשם קבלת היתר‬ ‫ממשרד הבריאות‪ ,‬יש לבצע במעבדות מורשות ע"י משרד הבריאות‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מאפייני קרקע‪:‬‬ ‫מציינים את סוג הקרקע‪ ,‬רצוי לפרט את ההרכב המכני של הקרקע‪ .‬מפרטים‪ ,‬במידה וישנה‪ ,‬את המצאות‬ ‫שכבה אטומה (נזז) ובאיזה עומק‪ ,‬וכו'‪ .‬מבצעים את הבדיקות עפ"י הפירוט הבא‪:‬‬ ‫בדיקת קרקע התחלתית‪:‬‬ ‫הבדיקות כוללות את המרכיבים הבאים‪:‬‬ ‫בדיקת הרכב מכני של הקרקע‪ %( S.P :‬רוויה)‪ ,‬נתרן‪ ,‬סידן ומגנזיום‪ ,E.C. ,pH ,SAR ,‬בורון‪ ,‬כלורידים‪,‬‬ ‫זרחן‪ ,‬אשלגן וחנקן ניטראטי וחנקן אמוניאקלי‪.‬‬ ‫מבצעים בדיקות קרקע בעומקים‪ .00-00 ,00-00 ,0-00 :‬נתונים אלו ישמשו כבסיס השוואתי במהלך‬ ‫השקיות ‪ ,‬למעקב אחר שינויים קרקעיים‪.‬‬ ‫‪.IV‬‬ ‫נוהל בדיקות תקופתיות לליווי חלקות המושקות במים מושבים‪:‬‬ ‫א‪ .‬בדיקות קרקע תקופתיות‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫בדיקה מלאה באביב ובסתיו כוללת את כל המרכיבים הבאים‪:‬‬ ‫‪ ,E.C. ,pH ,SAR‬בורון‪ ,‬כלורידים‪ ,‬זרחן‪ ,‬אשלגן וחנקן ניטראטי וחנקן אמוניאקלי‪.‬‬ ‫מבצעים בדיקות קרקע (בעיסה רווי) בעומקים‪ .00-00 ,00-00 ,0-00 :‬תדירות הבדיקות תקבע‬ ‫בהתאם לסוג הגידול‪ ,‬הקרקע ואיכות המים‪.‬‬ ‫* הדיגום ייערך לפי דף הנחיות "דיגום קרקע" של שירות שדה‪.‬‬ ‫אם הערכים שיתקבלו יהיו גבוהים מדי לגבי הגידול‪ ,‬יהיה צורך לערוך בדיקת קרקע הכוללות את‬ ‫מרכיבי המליחות כולל נתרן ובורון‪ ,‬ולבצע שטיפה לפי המלצות מדריכי גידול ושרות שדה‪.‬‬ ‫‪ .4‬בדיקה לקביעת רמת הכלורידים בעומקים‪ .00-00 ,00– 0 :‬הבדיקה תעשה אחת לחודש‪ ,‬בעיסה‬ ‫רוויה‪ .‬אם הערכים שיתקבלו יהיו גבוהים מדי לגבי הגידול‪ ,‬עורכים בדיקת קרקע מקיפה‪ ,‬ולבצע‬ ‫שטיפה לפי הנחיות מדריכי שירות שדה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בדיקות תקופתיות של המים‪:‬‬ ‫על פי הרשום באישור משרד הבריאות לשימוש במי קולחים‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫בדיקות תקופתיות של הצמח‪:‬‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫בדיקות עלים מבצעים כל שנה בעונה המתאימה לכל גידול‪ .‬בודקים מרכיבי הזנה‪ ,‬תכולת כלור‪ ,‬נתרן‬ ‫ובורון‪ .‬דוגמים עפ"י חוברת "הנחיות לדיגום עלים"‪ ,‬שירות שדה‪.‬‬ ‫איתור צריבות עלים‪ :‬החל מחודש יוני בודקים בכל חלקה‪ ,‬אחת לחודש‪ ,‬ומציינים בטופס "סקר מים‬ ‫מושבים" אם הופיעו צריבות עלים ו\או כלורוזות (הצהבות)‪.‬‬ ‫ד‪ .‬תיעוד מתמיד‪:‬‬ ‫בהשקיה במים מושבים יש חשיבות רבה למעקב ותיעוד של מצב החלקות‪ ,‬מתעדים את הסעיפים הבאים‪:‬‬ ‫א‪ .‬נתוני יבול באופן רב שנתי (עפ"י זן \ חלקה)‪.‬‬ ‫ב‪ .‬כמויות מים שנתיות לכל חלקה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫כמויות הדשן שהוספו לכל חלקה בנוסף לתכולת המים המושבים‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫הרכב המים במהלך עונת ההשקיה‪.‬‬ ‫ה‪ .‬כמות הגשם השנתית‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫השינויים במשטר ההשקיה והטיפול בגידול במשך השנה‪.‬‬ ‫ז‪.‬‬ ‫מילוי טופס של "סקר מים מושבים"‪.‬‬ ‫‪‬‬