‫אוניברסיטת בר – אילן‬ ‫הפקולטה למדעי החברה‬ ‫המחלקה למדעי המדינה‬ ‫היחס המשתנה של‬ ‫הצה"ד לבעלי נטייה‬ ‫חד מינית בקהילה‬ ‫שם הקורס ‪ :‬דת חברה ופוליטיקה‬ ‫מספר קורס ‪:‬‬ ‫‪71-457-01‬‬ ‫שם המרצה ‪:‬‬ ‫פרופ' אשר כהן‬ ‫מגיש ‪ :‬רוני פאר‬ ‫תאריך הגשה ‪30.10.11 :‬‬ ‫ת"ז ‪066382839‬‬ ‫תוכן‬ ‫מבוא‪ ----------------------------------------------------------------------------------------‬עמ' ‪4-3‬‬ ‫רקע תיאורטי‪/‬מושגי‪ -----------------------------------------------------------------------‬עמ' ‪9-5‬‬ ‫הזרם התורני לאומי‪ ------------------------------------------------------------------------‬עמ' ‪7-5‬‬ ‫האורתודוקסיה המודרנית‪ -----------------------------------------------------------------‬עמ' ‪8-7‬‬ ‫הבורגנות הדתית‪ ------------------------------------------------------------------------------‬ע' ‪8‬‬ ‫המודל של ברגר‪ --------------------------------------------------------------------------‬עמ' ‪9-8‬‬ ‫מודלים של "הכלה" כתגובה להומוסקסואליות‪ ----------------------------------------------‬ע' ‪9‬‬ ‫העולם הדתי אורתודוקסי ויחסו להומוסקסואליות‪ ---------------------------------‬עמ' ‪11-10‬‬ ‫כיצד תפס תאוצה העיסוק בהומוסקסואליות בצה"ד?‪ -------------------------------------‬ע' ‪12‬‬ ‫העיסוק בהומוסקסואליות תחת הקונטקסט של צמיחת הדתי לאומי החדש‪-------‬עמ' ‪13-12‬‬ ‫דיון‪ -------------------------------------------------------------------------------------‬עמ' ‪23-14‬‬ ‫בעלי נטייה הומוסקסואלית או בעלי נטיות הפוכות‪ ----------------------------------‬עמ' ‪16-14‬‬ ‫אמפטיה בגבולות ההלכה‪ -------------------------------------------------------------‬עמ' ‪17-16‬‬ ‫אמפטיה בסימן שאלה‪ -----------------------------------------------------------------‬עמ' ‪19-17‬‬ ‫היחס לטיפולי המרה‪ ------------------------------------------------------------------‬עמ' ‪21-19‬‬ ‫נישואים‪ --------------------------------------------------------------------------------------‬ע' ‪21‬‬ ‫נישואים בין גבר ואישה בעלי נטיות הפוכות‪ ------------------------------------------‬ע' ‪22-21‬‬ ‫סיכום ומסקנות‪ -----------------------------------------------------------------------‬עמ' ‪25-23‬‬ ‫ביבליוגרפיה‪ --------------------------------------------------------------------------‬עמ' ‪29-26‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מבוא‬ ‫" הרב אם היית יודע כמה דמעות שפכתי לבורא עולם‪ ,‬כמה סבל‪ ,‬אולי תבין למה אני עומד‬ ‫לעשות את זה‪ .‬לפי האמור בתורה אדם שיש לו נטיות הפוכות חייב מיתה‪ .‬השאלה שלי איזה‬ ‫מיתה הוא חייב ‪ ,‬ואיך אני יכול לעשות אותה‪ .‬האם יש דרך למצוא פתרון לכך" (מורשת‪,‬‬ ‫‪ .)2006‬פסקה טעונה זו‪ ,‬נכתבה באופן אנונימי באתר מורשת‪ ,‬אתר המשמש רבים מבני‬ ‫הציונות הדתית (צה"ד)‪ ,‬בו יכולים גולשי האתר לשאול את רבני המגזר שאלות הנוגעות‬ ‫להלכה היהודית ורבות מהפעמים אף שאלות נטולות כל זיקה להלכה‪ .‬תחת פלטפורמה זו‪,‬‬ ‫של שאלות ותשובות (שו"ת)‪ ,‬החל להתעורר בשנות ה‪ 2000-‬כל הנושא הרגיש של‬ ‫הומוסקסואליים דתיים‪ ,‬או אם תרצו "בעלי הנטיות ההפוכות"‪ .‬בתורה קיים איסור מקראי‬ ‫מפורש האוסר על מגע מיני הומוסקסואלי‪ ,‬ואיסור זה עומד בבסיס השלילה של הדת‬ ‫היהודית (ושל כל הדתות המונותיאיסטיות בכלל) את התופעה ההומוסקסואלית‪ .‬כיום‪ ,‬ברור‬ ‫לכל בר דעת‪ ,‬שתופעה זו קיימת הן בציונות הדתית (צה"ד) והן בחברה החרדית‪ .‬הדת‬ ‫היהודית בכלל‪ ,‬והזרם האורתודוקסי בפרט מטילים את מרבית החובות על ציבור הגברים‪,‬‬ ‫תוך ציפייה מהם להוות את העוגן המרכזי עליו נבנה הבית היהודי‪ .‬עובדה זו‪ ,‬יוצרת מערכת‬ ‫ציפיות מתפקידו המוגדר של הגבר וכל חריגה מהנורמות המקובלות איננה זוכה לאהדה‬ ‫בלשון המעטה‪ .‬עם כן‪ ,‬הופעתם של ציבור של גברים הדורשים הכרה והתחשבות במצבם‬ ‫המיוחד‪ ,‬דורשת מהזרם האורתודוקסי בצה"ד ליצור התאמות שלרוב הן כמעט בלתי‬ ‫אפשריות במציאות ההלכתית כפי שמפרשים אותה רבני הצה"ד‪ .‬כיום ‪,‬בעידן הפוסט מודרני‬ ‫והטכנולוגי לא ניתן לטאטא יותר את תופעת החד מיניים בקרב הצה"ד תחת השטיח‪ ,‬וטמנת‬ ‫הראש בחול‪,‬לא תעלים את הבעיה‪ .‬הדרישה של בעלי הנטיות החד מיניות להמשיך להוות‬ ‫חלק אינטגראלי מהקהילה למרות ובגלל נטיותיהם מצריכה את רבני הצה"ד להתמודד עם‬ ‫תופעה זו‪ ,‬שהיא נחלתם של לא מעטים מבניה‪ .‬מטרת העל שלי בעבודה זו‪ ,‬היא בראש‬ ‫ובראשונה לעלות לסדר היום הציבורי והאקדמי את מצוקתם של הומוסקסואליים דתיים‪,‬‬ ‫המהווים מיעוט בתוך מיעוט בתוך הצה"ד האורתודוקסית‪ ,‬מה שמגדיל עוד יותר את סבלם‬ ‫הגדול בלאו הכי‪ .‬במהלך העבודה אבחן את השוני שחל בצה"ד ביחס להומוסקסואליים‬ ‫‪3‬‬ ‫בקרבה‪ ,‬שוני שיבוא לידי ביטוי בצורה שונה בכל אחת מתוך תתי הקבוצות המרכיבות את‬ ‫הציונות הדתית כפי שבאות לידי ביטוי בעבודת הדוקטורט של ד"ר חנן מוזס‪ :‬תורנים לאומיים‬ ‫(או אם תרצו חרד"ל – חרדים דתיים לאומיים)‪ ,‬הבורגנות הדתית והאורתודוכסיה המודרנית‬ ‫(אד"ם)‪ .‬את היחס המשתנה בקרב כל אחת מהמגזרים בצה"ד אעשה בעזרת שימוש במודל‬ ‫יסודי הבוחן את התגובה הכללית של החברה הדתית אורתודוקסית למודרנה וערכיה ובעיקר‬ ‫במודל המשנה שלה המפרט מודלים אפשריים של "הכלה" בקרב הצה"ד בכל הקשור ליחס‬ ‫שלה לבעלי נטייה חד מינית בקרבה‪ .‬למרות שעבודתי מתמקדת ביחס המשתנה כלפי ציבור‬ ‫הגברים החד מיני בצה"ד‪ ,‬ראוי לציין שרבות מהתובנות שאגיע אליהם במהלך העבודה הן‬ ‫בעלות רלוונטיות גם כלפי נשים לסביות בקרב הצה"ד שמפאת קוצר היריעה לא התייחסתי‬ ‫אליהן במהלך עבודת מחקר זו‪ .‬על מנת לבחון את השוני‪ ,‬החלטתי לבחור מספר רבנים בעלי‬ ‫שיעור קומה בצה"ד שהחליטו להרים את הדגל ולהתמודד עם התופעה כל אחד בדרכו שלו‬ ‫ועפ"י הלך הרוח בזרם אותו הוא מייצג‪ .‬החלוקה לזרמים‪ ,‬תתבהר במהלך המחקר וזאת‬ ‫במסגרת הדיון שאעשה בו אבחן לעומק את היחס של אותם רבנים למספר סוגיות שעומדות‬ ‫במרכז המחלוקת בכל הקשור לסוגיה רגישה זו‪ .‬חשוב להדגיש‪ ,‬עצם האמירה הגורסת כי‬ ‫חל שינוי ביחס של הצה"ד לבעלי נטייה חד מינית‪ ,‬יש בה כדי להוות השערת מחקר מסוימת‪,‬‬ ‫שאאלץ להפריך או לאמת במהלך העבודה‪ ,‬אך עם זאת אין בה כדי להעיד האם השינוי הוא‬ ‫שינוי חיובי או שלילי‪ ,‬ותשובה לשאלה זו תצטרך אף היא להתבהר אך ורק במהלך המחקר‪.‬‬ ‫עקב ה"בתוליות" של הנושא‪ ,‬מירב החומר שיעשה בו שימוש איננו חומר אקדמי גרידא‪ ,‬אלא‬ ‫בעיקר חומרים שמפורסמים ברשת האינטרנט‪ ,‬שם כפי שנאמר כבר קודם לכן‪ ,‬ישנו עיסוק‬ ‫אינטנסיבי בסוגיה זו‪ .‬עוד טרם אחל בדיון עצמו‪ ,‬אתן רקע שיאפשר לקורא להבין את היחס‬ ‫הכללי של העולם האורתודוקסי לתופעה‪ ,‬ולאחר מכן אסביר תחת איזה קונטקסט צמח‬ ‫העיסוק הגובר בתופעה ההומוסקסואלית בקרב הצה"ד‪ .‬במהלך הדיון יערך שילוב בין‬ ‫המודלים שאציג במהלך בפרק התיאורטי‪/‬מושגי ורק לאחר מכן אביא סיכום ומסקנות תוך‬ ‫נקיטת עמדה כיצד על הצה"ד לנהוג‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫רקע תיאורטי‪/‬מושגי‬ ‫כאשר מתייחסים אל הציונות הדתית (הצה"ד) ‪ ,‬אין להסתכל עליה כתנועה הומוגנית‬ ‫ואחידה‪.‬‬ ‫ישנו גיוון מבחינה אנושית ואידיאולוגית ולאורך כל שנותיה התקיימו מחלוקות‬ ‫כבדות משקל בקרב הצה"ד‪ ,‬וכיום בעת המודרנית נוהגים מרבית החוקרים להתייחס לצה"ד‬ ‫כאל "ציונויות דתיות"‪ ,‬מה שמעיד על מורכבותה וחוסר אחידותה (מוזס‪ ,2009 ,‬ע' ‪ .)34‬כמו‬ ‫כן‪ ,‬כאשר בוחנים את אותם זרמים לעומק‪ ,‬ניתן אף למצוא הבדלי גישות בתוך הזרמים‬ ‫עצמם‪ .‬מרבית חוקרי הצה"ד מסכימים כי ניתן לחלקה עפ"י מודל הרצף כאשר בקצהו הימני‬ ‫של אותו רצף עומד האגף החרדי לאומי או אם תרצו " תורני לאומי" ובקצהו השמאלי‬ ‫האורתודוקסיה המודרנית (אד"ם)‪ .‬השוני בין שני קצוות טהורים אלה‪,‬מתבטא בעיקר בכל‬ ‫הקשור למידת ההיפתחות לתרבות הכללית (החילונית‪/‬מערבית) ובשאלת ה"ממלכתיות" קרי‬ ‫היחס למדינה ומוסדותיה הריבוניים‪ .‬עוד מוסכם על מרבית החוקרים‪ ,‬שבין אותם קצוות‬ ‫נמצאת המסה העיקרית של הצה"ד הרוב הדומם‪ ,‬הזרם המרכזי ששייך ברובו לבורגנות‬ ‫הדתית (מוזס‪ , 2009 ,‬ע' ‪ .)35‬ראוי לציין‪ ,‬כי למרות חלוקה זו‪ ,‬מוסכמת על מרבית החוקרים‬ ‫העובדה שקיימים שוליים רחבים ומטושטשים של אנשים המשייכים את עצמם לצה"ד אך‬ ‫הם עברו תהליכי חילון עם השנים (כיום רבים נוהגים לקרוא לזרמים אלה "בעלי הכיפות‬ ‫השקופות")‪ .‬עם כן‪ ,‬ניתן לראות שהצה"ד למרות המכנה האמוני המשותף של כל חבריה‪,‬‬ ‫הינה חברה רב תרבותית‪ ,‬מגוונת שהתפתחה במהלך השנים לעשרות כיוונים שונים‪.‬‬ ‫במסגרת עבודה מחקרית זו‪ ,‬אתייחס לשלושה הקבוצות המרכזיות בצה"ד‪ :‬הזרם החרדי‬ ‫(תורני) לאומי‪ ,‬האורתודוקסיה המודרנית (אד"ם) ולבסוף לבורגנות הדתית העומדת בתווך‬ ‫בין שני זרמים אלה‪.‬‬ ‫הזרם התורני לאומי‬ ‫הזרם החרד"לי (חרדי דתי לאומי) או בקיצור תורני לאומי‪ ,‬מהווה מיעוט בצה"ד‪ ,‬אך למרות‬ ‫זאת תפיסותיו ודרכיו זכו לדומיננטיות עד לאמצע שנות ה‪ ,'90-‬בעיקר עקב השתלטות נציגיו‬ ‫על מוקדי החינוך המרכזיים של הצה"ד בעיקר תחת מסגרת הישיבות התיכוניות ולאחר מכן‬ ‫‪5‬‬ ‫בישיבות הגבוהות דוגמת ישיבת "מרכז הרב"‪ .‬השימוש במושג חרדי לאומי מעיד על שילוב‬ ‫הקיים בין תפיסות דתיות המאפיינות את הזרם החרדי תוך שילוב של תפיסות לאומיות או‬ ‫יותר נכון "היפר ‪ -‬לאומיות" בתחום הפוליטי (מוזס‪ ,2009 ,‬ע' ‪ .)36‬התפיסה ההיפר לאומית‬ ‫מעמידה במרכז את עיקרון ה"ממלכתיות" קרי היחס למדינה במרכז כפי שהטיף לכך מנהיגו‬ ‫הרוחני של הזרם הרב צבי יהודה קוק (הרצי"ה קוק)‪ .‬אותה ממלכתיות בנויה על שלושה‬ ‫מסדים עיקריים‪ :‬מסד הדת כתחום שאמור להביא את האדם ל"גאולה אישית ואוניברסאלית"‬ ‫מתוך מציאות החיים הפגומה‪ .‬מסד זה אף מעניק משמעות דתית למפעל הציוני בכלל ורואה‬ ‫בעצם הגשמתו כתהליך המעיד על "אתחלתא דגאולה"‪ ,‬המסד המדיני מעניק משמעות דתית‬ ‫למדינה‪ ,‬ודוגל בכך שרק ע"י הימצאות והימלאות של עם ישראל בא"י‪ ,‬יוכל העם להגיע לידי‬ ‫מימוש רוחני ‪ ,‬ולבסוף המסד השלישי שם דגש על תהליך הגאולה עצמו ומעניק משמעות‬ ‫דתית דווקא‬ ‫למפעל הציוני החילוני (גישת תינוקות שנשבו) המייצג את "קומת החול"‬ ‫שמהווה את הבסיס להופעת "קומת הקודש"‪ .‬כתוצאה מראייה זו‪ ,‬ישנה קריאה ליצירת שת"פ‬ ‫אמיתי בין העולם החילוני (שלכאורה מייצג את ה"עגלה הריקה") לעולם הדתי (מוזס‪,2009 ,‬‬ ‫עמ' ‪ .)37-36‬גישה זו מעידה על הקדושה והחשיבות שמעניק הזרם התורני לאומי למדינת‬ ‫ישראל ורואה בה כ"יסוד כסא ה' בעולם"‪ .‬הזרם התורני לאומי זכה לעדנה מיד לאחר רצח‬ ‫רבין עקב הדגשת הרעיון הממלכתי‪ ,‬אך אותה עדנה הייתה זמנית והתפרקה עקב תוכנית‬ ‫ההתנתקות שיצרה הקצנה והאיצה תהליכי התחרד"לות בקרב אנשי הזרם‪ .‬כאשר בוחנים‬ ‫את היחס של הזרם התורני לאומי למודרנה וערכיה‪ ,‬ניתן לומר שישנה הפנמה חלקית‬ ‫ומצומצמת של חלק מערכיה ובמקביל דחייה והסתגרות מפני הערכים הנתפסים כשליליים‬ ‫(מוזס‪ ,2009 ,‬ע' ‪ .)39‬למשל בעוד היחס ללימודי המדעים המדויקים נתפס ככזה שיכול‬ ‫להועיל לבניית "קומת החול"‪ ,‬היחס ללימודים בתחום מדעי הרוח והחברה השמים דגש על‬ ‫כבוד האדם ובכלל על ערכים מערביים מתירניים זוכים לבוז וסלידה בקרב אנשי הזרם‪ .‬הזרם‬ ‫התורני לאומי‪ ,‬רואה בעם היהודי כ"ממלכת כוהנים וגוי קדוש" ומכאן גם מגיעה הגישה‬ ‫האליטיסטית הרואה ביהודי כעליון על הגוי‪ .‬ביטוי לגישה זו ניתן למצוא למשל במודל שאימצו‬ ‫לחיקם החרד"לים הרואים בעם ישראל כמין נפרד ביחס לשאר המינים‪ :‬דומם‪ ,‬צומח‪ ,‬חי‬ ‫‪6‬‬ ‫ומדבר (מוזס‪ ,2009 ,‬ע' ‪ .)40‬בהמשך לאותה שמרנות שכבר הזכרנו שמסתכלת בסלידה‬ ‫ובחשדנות על ערכי המודרנה והמערביות‪ ,‬שולל הזרם התורני לאומי את הפמיניזם הליברלי‪,‬‬ ‫ודוגל ביצירת חלוקת תפקידים ברורה ונוקשה בין הגבר לאישה תוך שהוא מאדיר את‬ ‫תפקידיה המסורתיים של האישה‪ .‬כנגזרת לאותה גישה‪ ,‬מושם דגש רב על ריסון היצר המיני‬ ‫באופן כללי ובפרט לגבי נשים‪ .‬תגובה ריאקציונית זו ‪ ,‬מהווה תגובה ישירה למתירנות המינית‬ ‫שכה מאפיינת את התרבות המערבית (מוזס‪ ,2009 ,‬ע' ‪ .)42‬היבט אחרון שראוי להתייחס‬ ‫אליו שמהווה מאפיין חזק אצל הזרם התורני לאומי הוא העצמת מקומו של הרב הן בחיי‬ ‫הפרט והן בחיי הציבור‪ .‬מושם דגש מרכזי על "דעת תורה"‪ ,‬והחשיבות שיש לדעת רבנים‬ ‫בכל תחום ותחום מהאישי ביותר ועד הכללי ביותר‪.‬‬ ‫האורתודוקסיה המודרנית (אד"ם)‬ ‫האד"ם מהווה את הניגוד הרעיוני לזרם התורני לאומי בצה"ד‪ .‬מרבית אנשי הזרם משתייכים‬ ‫לחוגי הקיבוץ הדתי‪ ,‬אקדמיה הדתית בעיקר במדעי הרוח והחברה ותלמידים של ראש‬ ‫ישיבת ‪ YU‬המיתולוגי הרי"ד סולוביצ'יק‪ .‬למרות שבדומה לזרם התורני לאומי‪ ,‬האד"ם מהווה‬ ‫מיעוט בצה"ד‪ ,‬השפעתה היא גדולה הרבה יותר ממשקלה הקטן יחסית (מוזס‪ ,2009 ,‬ע'‬ ‫‪ .)43‬ה"אני מאמין" המרכזי של הזרם דוגל הן במחויבות למסגרת ההלכה היהודית תוך‬ ‫פתיחות משמעותית לערכי המודרנה‪ ,‬ורצון מתמיד ליצור סימביוזה בין השניים כל עוד הדבר‬ ‫אינו חוצה את גבולות ההלכה‪ .‬ניתן להתייחס למספר עמדות מרכזיות שמחזיקים בהם אנשי‬ ‫הזרם וכל זאת בניגוד גמור לזרם התורני לאומי‪ :‬אי הענקת משמעות משיחית למדינת‬ ‫ישראל‪ ,‬אימוץ של ערכים דמוקרטיים‪ ,‬הומוניסטיים‪ ,‬מערביים שמהווים אף הם מקור השראה‬ ‫להלכה היהודית‪ ,‬שימת דגש על היבטים אוניברסאליים דתיים בכך שכל אדם נברא בצלם‬ ‫אלוקים ומכאן היחס לכל אדם באשר הוא לא צריך להיות שונה‪ ,‬הענקת מעמד עליון לנשים‬ ‫בחברה תוך סלידה מההקצנה בתחום הצניעות וההפרדה‪ ,‬צמצום מעמדו של הרב בחיים‬ ‫הפרטיים והציבוריים‪ ,‬והפיכתו לדמות שתשמש או כיועץ הלכתי או רוחני‪ ,‬אך בכל מקרה‬ ‫הענקת חופש פעולה רחב לאדם ולבסוף ראיית תהליך פסיקת ההלכה כתהליך שצריך להיות‬ ‫‪7‬‬ ‫מותאם לתהליכים החברתיים והתרבותיים‪ ,‬מתוך ידיעה והכרה שהפוסק ההלכתי לא יכול‬ ‫להיות מנותק מסביבתו (מוזס‪ ,2009 ,‬עמ' ‪.)46-43‬‬ ‫הבורגנות הדתית‬ ‫מדהים לגלות‪ ,‬שדווקא מרבית בניה ובנותיה של צה"ד זוכים לפחות התייחסות מחקרית אך‬ ‫זאת בעיקר כתוצאה מהקושי לתחם ולקטלג את האנשים המשתייכים לזרם זה‪ .‬עם זאת‬ ‫ישנם מספר נתוני יסוד שמוסכמים על מרבית החוקרים בכל הקשור למאפייניה המרכזיים של‬ ‫הבורגנות הדתית‪ .‬מרבית אנשי ונשות הזרם מתגוררים ביישובים עירוניים‪/‬קהילתיים בעיקר‬ ‫באזור גוש דן או ביו"ש סמוך לתוואי הקו הירוק‪ .‬מרביתם מחזיקים אומנם בעמדות פוליטיות‬ ‫מדיניות הנחשבות "ימניות" אך עם זאת‪ ,‬בניגוד לאחיהם מהזרם התורני לאומי‪ ,‬הבורגנות‬ ‫הדתית מפחיתה מהערך המשיחיסטי‪ .‬בקרב הבורגנות הדתית ישנה פתיחות גדולה לחברה‬ ‫הישראלית ובכלל לתרבות המערבית והמודרנית בהיבט זה הם הרבה יותר קרוב לאד"ם‬ ‫(מוזס‪ ,2009 ,‬ע' ‪.)45‬‬ ‫המודל של ברגר‬ ‫החלוקה בצה"ד נובעת בעיקר מהמפגש החזיתי שיש לעולם האורתודוקסי עם המודרנה‬ ‫המערבית וערכיה‪ .‬כתוצאה מאותו מפגש קיימת מערכת של תגובות שונות שהן בעצם יוצרות‬ ‫את הפיצול והשוני‪ .‬הסוציולוג פיטר ברגר (‪ )PETER BERGER‬מתייחס לארבעה סוגי תגובות‬ ‫שונות שיש לאורתודוקסיה הדתית כאשר נוצר אותו מפגש‪ :‬מיקוח – ויתור על חלק‬ ‫מהאמונות ושימורן של אחרות‪ ,‬רדוקציה – התאמה ושינוי של תכנים וסמלים דתיים לעולם‬ ‫המודרני‪ ,‬גטו – תגובה זו תיצור הקצנה והתחפרות בעמדות אורתודוקסיות קלאסיות תוך‬ ‫שימוש בניסוח חילוני מודרני ולבסוף אופציית מסע צלב – רצון להביא לשינוי יסודי של‬ ‫החברה המודרנית כמובן תוך התחפרות בעמדות האורתודוקסיות הקלאסיות (מוזס‪,2009 ,‬‬ ‫ע' ‪ .)31‬חשוב להדגיש‪,‬‬ ‫התגובות האפשריות לאותה התנגשות בין אם דחייה‪ /‬שלילה‪,‬‬ ‫הסתגרות‪ ,‬קבלה‪ /‬חיוב ופתיחות מייצגות שני קצוות טהורים שביניהם קיים מרחב עצום של‬ ‫‪8‬‬ ‫תגובות אחרות ומגוונות‪ .‬כל זה‪ ,‬לא ימנע מאף זרם‪/‬קבוצה לבוא ולטעון שבתגובתו ובדרכי‬ ‫פעילותו הוא המייצג העיקרי והממשיך העיקרי של הדרך הנכונה והראויה‪.‬‬ ‫מודלים של "הכלה" שהתפתחו כתגובה להומוסקסואליות‬ ‫ההומוסקסואליות בעולם הדתי (כפי שיפורט ביתר שאת בפרק הבא) נתפסת כתופעה‬ ‫מודרנית‪ /‬מערבית שזוכה לתהודה בעת האחרונה‪ .‬התגובות השונות לאותה "תופעה" הן‬ ‫נגזרת של המודל המרכזי שהביא לנו ברגר המתייחס לתגובה של הדת למודרנה בכללי‪.‬‬ ‫המודלים של "הכלה" שאציג עתה עם כן‪ ,‬מהווים מודלים שיעזרו לנו לנתח את התגובות‬ ‫השונות בצה"ד בפרט להומוסקסואליות (כחלק מהמודרנה המערבית) ביתר פירוט‪ .‬אותם‬ ‫מודלים של "הכלה" בנוגע להומוסקסואליות כוללים את הנקודות הבאות כפי שבאים לידי‬ ‫ביטוי במחקר של חנן מוזס‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫ביטול היחס הדמוני להומוסקסואליות‬ ‫‪‬‬ ‫התייחסות שווה בין מי שחטא במשכב זכור לשאר החוטאים ומכאן גם קבלה שווה‬ ‫לקהילה הדתית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הפגנת אמפטיות כלפי הומוסקסואליים‬ ‫‪‬‬ ‫פטירת בעלי נטייה חד מינית מהקמת משפחה‬ ‫לסיכום‪ :‬כיום לא ניתן להסתכל על הצה"ד כעל מקשה אחת‪ .‬לא זו בלבד שהצה"ד מפוצלת‬ ‫יותר מתמיד‪ ,‬אלא גם בתוך המגזרים עצמם קיימים הבדלים כאלה ואחרים‪ .‬הפיצול בצה"ד‬ ‫נובע בעיקרו מההתנגשות החזיתית שיש לצה"ד עם המודרנה המערבית וערכיה שלרוב לא‬ ‫עולים בקנה אחד עם ערכיה של הצה"ד‪ .‬המודל של ברגר מציג לנו את התגובות השונות‬ ‫והמגוונות של הדת האורתודוקסית כאשר היא נקלעת לעימות עם אותה ערכים ונורמות‪.‬‬ ‫המודלים של "הכלה" שהצגנו בהמשך מהווים מודלים ספציפיים למקרה הבוחן שלנו קרי‪:‬‬ ‫היחס המשתנה של הצה"ד לבעלי נטייה חד מינית בקרבה‪ ,‬תוך שהם מהווים נגזרת למודל‬ ‫הכללי העוסק בתגובה למודרנה ולמערביות‪ .‬התוצאות של אותם מפגשים נוכל לראות‬ ‫במהלך היישום עצמו‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫העולם הדתי האורתודוקסי ויחסו להומוסקסואליות‬ ‫" ואיש אשר ישכב את זכר משכבי תועבה עשו שניהם מות יומתו דמיהם בם (ויקרא‪,‬פרק כ'‪,‬‬ ‫י"ג)‪ .‬פסוק לקוני זה‪ ,‬מספר ויקרא מהווה למעשה את מקור ההתנגדות החריפה של העולם‬ ‫הדתי והאורתודוקסי בפרט לכל גילויי ההומוסקסואליות באשר היא‪ .‬יש רבים בעולם הדתי‬ ‫ששמו דגש על השימוש במילה "תועבה" כדי להעיד על עצם הנטייה כמשהו שאיננו טבעי ‪,‬‬ ‫וזאת ע"י הסתכלות מפותלת על המילה כראשי תיבות "טועה אתה בה" (פרי‪ ,2007 ,‬ע' ‪.)58‬‬ ‫כבר החל מראשית שנות ה‪ '70-‬בהם החל העיסוק של בסוגיה ההומוסקסואלית ‪ ,‬תגובת‬ ‫העולם האורתודוקסי‬ ‫לתופעה הייתה חד משמעית‪ :‬יחסי מין בין גברים אסורים באופן‬ ‫מפורש בתורה ועונשם מוות‪ .‬לא זו בלבד שהייתה פסילה של עצם המעשה‪ ,‬הייתה‬ ‫התכחשות מוחלטת לעצם הטבעיות של הנטייה‪ ,‬ואף נשמעו טענות כנגד ה"לוקים" בנטייה כי‬ ‫מעשיהם נובע מרצון למרוד באל (פרי‪ ,2007 ,‬ע' ‪ .)59‬במהלך השנים לאחר מכן‪ ,‬חל שינוי‬ ‫בגישה זו ‪ ,‬והחלה להתקבע ההכרה שעצם הנטייה היא איננה בחירתו של האדם‪ ,‬אך כל‬ ‫זאת לא הוריד מסדר היום את השאלה האם ניתן לשנות את הנטייה או לכל הפחות לרסן‬ ‫אותה‪ .‬ביטוי לכך ניתן היה אף לשמוע בדבריו של הרב מנחם מנדל שניארסון (הרבי‬ ‫מלובביץ)‪,‬‬ ‫ממנהיגיה‬ ‫הבולטים‬ ‫של‬ ‫הקהילה‬ ‫האורתודוקסית‬ ‫שהתייחס‬ ‫לשאלה‬ ‫ההומוסקסואלית בה ראה "מחלה" שמצריכה טיפול גם עם הדבר נחשב כמולד‪ .‬במקביל‪,‬‬ ‫הביע הרב אמפטיה לאותם אלו שנאלצים בעל כורחם להתמודד עם המחלה (פרי‪,2007 ,‬‬ ‫עמ' ‪ .)60-59‬גישה זו של רב כה חשוב בעולם האורתודוקסי מעידה על סוג של‬ ‫טרנספורמציה שחלה בהתייחסות להומוסקסואל‪ .‬כהמשך למגמה זו‪ ,‬במהלך השנים‬ ‫התקבעה הידיעה כי הומוסקסואליות היא דבר טבעי‪ ,‬אך אין הדבר אומר שלא צריך לעשות‬ ‫הכל על מנת להילחם בה‪ .‬היו בעולם האורתודוקסי גורמים ליברליים יחסית אשר ראו‬ ‫בהומוסקסואליות מצב של "אונס" עבור האדם הלוקה בה‪ ,‬ומכיוון שאותו אדם נחשב בגדר‬ ‫"אנוס" ‪ ,‬אין הוא אחראי בעצם למעשיו (מפני שהנטייה היא בלתי נשלטת) ועל החברה חלה‬ ‫חובה מוסרית לעזור ולתמוך באדם זה‪ .‬ביטוי לגישה מרחיקה לכת זו‪ ,‬ניתן לראות‬ ‫בהתכתבות שהתקיימה בין הפרופ' ישיעהו ליבוביץ לבין הומוסקסואל שפנה אליו‪ .‬במכתב זה‬ ‫‪01‬‬ ‫ענה לו פרופ' ליבוביץ כי למרות החובה הדתית להתגבר על היצר המיני ההומוסקסואלי ‪,‬‬ ‫ישנו פתח לראות ביצר זה משהו שעלול להיכנס תחת ההגדרה של אונס‪ " :‬פעמים יש אדם‬ ‫עומד בניסיון גדול כל כך‪ ,‬עד שאי אפשר לו שלא יחטא‪ ..‬ובזה הוא נחשב אנוס גמור דרחמנא‬ ‫פטריה (התורה פטרה אותו למעשה מעונש)" (פרי‪ ,2007 ,‬ע' ‪ .)62‬גם גישה זו של ליבוביץ‪,‬‬ ‫יש בה כדי לחייב את הקהילה הדתית לקבל את ההומוסקסואל למרות שהוא נכנע לכאורה‬ ‫ליצריו‪ .‬עמדה מפתיעה מאוד בעולם האורתודוקסי‪ ,‬נשמעה דווקא מהרב חרדי אהרון פלדמן‬ ‫המשמש כראש ישיבה חרדית העונה לשם "נר ישראל" בבוליטימור ארה"ב‪ .‬במכתב‬ ‫שהתפרסם ששלח הרב לאדם הומוסקסואל החזר בתשובה הדגיש הרב כי היהדות מפרידה‬ ‫בין התנהגות הומוסקסואלית שהיא אסורה בתכלית‪ ,‬לבין האדם ההומוסקסואל שכמו כל‬ ‫אדם גם הוא נברא בצלם אלוקים ומכאן שגם היחס אליו צריך להיות שווה‪ .‬עמדה זו אין בה‬ ‫חידוש‪ ,‬אך בהמשך דבריו מציג הרב נקודת מבט מעניינת‪ .‬לטענתו ‪ ,‬הומוסקסואל שבגלל‬ ‫הנסיבות נבצר ממנו להקים משפחה‪ ,‬הוא בעל פוטנציאל לקיים תפקיד רוחני למען הקהילה‬ ‫היהודית ‪ ,‬תפקיד שכרוך בהתניידות מתמדת שאיננה אידיאלית לבעל משפחה‪ .‬הרב לא‬ ‫מסתפק בכך‪ ,‬ואף מעיד על כך שאנשים הומוסקסואלים הם בעלי רגישות שניתן לנתב אותה‬ ‫לכיוונים חיוביים‪ ,‬ומכאן שלכאורה מוטלת על ההומוסקסואל היהודי דתי שליחות מיוחדת‬ ‫מטעם בורא עולם וזוהי המהות שלהם בעולם ( פרי‪ ,2007 ,‬עמ' ‪ .)63-62‬גישה מרחיקת‬ ‫לכת זו‪ ,‬מעידה על השינוי שחל בעולם האורתודוקסי היהודי בכל הנוגע ליחס שיש לגלות‬ ‫כלפי ההומוסקסואל גם אם היא לא נותנת איזשהו צוהר אמיתי להתמודדות שנאלצים‬ ‫להתמודד איתה בעלי הנטייה‪.‬‬ ‫כפי שראינו העולם האורתודוקסי מטבעו מסתכל בחשדנות כלפי התופעה ההומוסקסואלית‪.‬‬ ‫למרות שתחילה הייתה סלידה מוחלטת והתכחשות מוחלטת לעצם התופעה‪ ,‬במהלך השנים‬ ‫חלה התפתחות שהשכילה להפריד בין ההומוסקסואליות כתופעה שהציבור הדתי‬ ‫אורתודוקסי לא יכול להשלים עימה‪ ,‬לבין היחס שיש לתת לאדם המתמודד עם הנטייה‪ .‬כל‬ ‫זה פתח צוהר ליחס הרבה יותר אמפאטי כלפי ההומוסקסואל אף עדיין לא הצליח לתת מענה‬ ‫למצוקה היום יומית שחש האדם הדתי בעל הנטייה העומד נבוך מול בוראו ומול קהילתו‪.‬‬ ‫‪00‬‬ ‫כיצד תפס תאוצה העיסוק בהומוסקסואליות בצה"ד?‬ ‫העיסוק הגובר בתופעה ההומוסקסואלית בצה"ד‬ ‫הגיע כתוצאה מהתפתחויות ותהליכים‬ ‫תרבותיים שעברו על הצה"ד בעיקר בעת המודרנית‪ .‬כאשר אנו מדברים על תהליכים אלה‬ ‫כוונתנו בעיקר לצמיחתו של הדתי לאומי החדש‪ .‬צמיחתם של יותר ויותר צעירים בשר‬ ‫מבשרה של הצה"ד‪ ,‬שמאמצים לעצמם דפוסי התנהגות "חילוניים" ובמקביל תודעתם‬ ‫העצמית ממשיכה להיות דתית (שלג‪ ,2000 ,‬ע' ‪ .)56‬חשוב להדגיש‪ ,‬אותם צעירים אינם‬ ‫חשים סתירה (בניגוד לאחיהם הדתל"שים למשל) בין אימוץ דפוסים אלה לבין ה"אני מאמין "‬ ‫הדתי שלהם‪ .‬אותה התפתחות תרבותית מעניינת‪ ,‬נובעת מהמפגש המוגבר בין העולם‬ ‫החילוני לבין העולם הדתי‪ .‬צמיחתו של הדתי לאומי החדש‪ ,‬נותנת את אותותיה בהשפעתה‬ ‫על מגוון רחב של תחומים‪ .‬בתחום הקולנוע נפתח לראשונה למשל בית הספר לקולנוע‬ ‫"מעלה" שמהווה בית ספר ללימודי קולנוע לציבור הדתי‪ ,‬שהתכנים שיצאו ממנו היו בלתי‬ ‫דתיים בעליל בלשון המעטה (שלג‪ ,2000 ,‬ע' ‪ )61‬תחום הישיבות‪:‬ישיבת "הר עציון" בהנהגת‬ ‫הרב אהרון ליכטנשטיין והרב יהודה עמיטל זצ"ל‪ ,‬הכניסה שינויים עמוקים באופי הלימוד‪,‬‬ ‫בדגש על לימוד פתוח וביקורתי (שלג‪ ,2000 ,‬ע' ‪ )81‬וצמיחתם של "הרבנים החדשים" –‬ ‫שכבה של רבנים צעירים‪ ,‬שאומנם גדלו תחת המסגרת השמרנית של "מרכז הרב" אך גילו‬ ‫פתיחות משמעותית כלפי מה שקורה בחברה הישראלית תוך שמירה על גבולות ההלכה‬ ‫(שלג‪ ,2000 ,‬ע' ‪.)85‬‬ ‫העיסוק בהומוסקסואליות תחת הקונטקסט של צמיחת הדתי לאומי החדש‬ ‫התפתחויות אלה‪,‬השפיעו בצורה ישירה ועקיפה על היחס שנוקט הציבור הדתי לאומי כלפי‬ ‫התופעה ההומוסקסואלית שנתפסה ככזו ששייכת לתרבות החילונית המערבית‪ .‬החיבור‬ ‫לעולם החילוני מערבי התבטא בין השאר בשימוש ההולך וגובר ברשת האינטרנט‪ .‬חדירתה‬ ‫של רשת האינטרנט לצה"ד גרמה לפריחה אדירה באתרי השו"ת (שאלות ותשובות) בו רשאי‬ ‫הציבור הדתי לאומי לשאול את רבניו מגוון רחב של שאלות מהכלליות ביותר ועד הפרטיות‬ ‫ביותר‪ .‬אותה מדיה‪ ,‬אפשרה בעצם לראשונה להומוסקסואליים דתיים להביע את מצוקתם‬ ‫‪02‬‬ ‫ואת דרך התמודדותם עם הנטייה שכה נוגדת את עולם הערכים הדתי עליו הם התחנכו‬ ‫(מוזס‪ ,2009 ,‬ע' ‪ .)202‬זו בעצם הייתה למעשה היציאה הראשונה מארון הקודש‪ .‬דוגמא‬ ‫קטנה לשאלות כבדות משקל שנשאלו ניתן לראות בשאלה שנשלחה לרב יובל שרלו‪" :‬שלום‬ ‫כבוד הרב אני הומוסקסואל דתי בן ‪ .18‬אני לא מתכוון לממש את משיכתי המינית לבני מיני‪,‬‬ ‫מה ההלכה מצפה ממני לעשות? האם אני צריך להרגיש אשם שאני חושב מחשבות על‬ ‫בנים? הרי ה' ברא אותי ככה‪ ...‬האם אדם יכול להגיד לעצמו ככה ברא אותי ה' וזה לא‬ ‫אשמתי? האם אדם יכול להיות שמח בכך שכך ה' ברא אותו?בלי לעבור על חוקי התורה‬ ‫כמובן?" (מורשת‪ )2009 ,‬שאלה זו היא טיפה במים ביחס למספר השאלות הרב שאילצו את‬ ‫רבני הצה"ד‪ ,‬להתמודד חזיתית עם שאלות כבדות משקל אלה‪ .‬העיסוק בהומוסקסואליות‬ ‫ובהתמודדות של ההומוסקסואל הדתי בפרט לא נשארה תחת גבולותיה ( הרחבים יש לומר)‬ ‫של רשת האינטרנט‪ .‬בשנת ‪ ,2007‬במסגרת פסטיבל ירושלים לסרטים‪ ,‬זכה הסרט "ואהבת"‬ ‫של הבמאי חיים אלבום‪ ,‬בפרס הסרט העלילתי הטוב ביותר שהופק במהלך השנה (פרידמן‪,‬‬ ‫‪ .)2007‬הסרט שעוקב אחר התמודדותו של בחור ישיבה עם אהבתו לגבר אחר‪ ,‬בוים ע"י‬ ‫הבמאי חיים אלבום‪ ,‬בוגר בית הספר "מעלה"‪ ,‬הומוסקסואל‪ ,‬בשר מבשרה של הצה"ד‪ .‬ניתן‬ ‫עוד לתת מספר רב של דוגמאות על הזליגה ותהליך ההיפתחות לגבי כל הנושא המורכב‬ ‫הזה‪ ,‬אך בשורה התחתונה לעת עתה חשוב להדגיש‪ ,‬שכל העיסוק בנושא התאפשר כתוצאה‬ ‫מאותם שינויים סוציולוגיים שעוברת הצה"ד בשנים האחרונות‪ ,‬שמאלצת את ההנהגה‬ ‫הרבנית של הצה"ד להתעסק עם סוגיות מגוונות ורגישות שעולות במסגרת החברה הדתית‬ ‫עצמה‪ .‬התפתחותו של הדתי לאומי החדש‪ ,‬שחי בשלום הן עם הפתיחות לעולם החילוני‬ ‫ואימוץ חלק מדפוסיו‪ ,‬והן עם עולם הערכים כפי שספג במסגרת החינוך הצה"ד‪ ,‬חייבה את‬ ‫הרבנים לתת מענה למגוון רחב של סוגיות שמעתה לא ניתן יהיה לטאטא עוד מתחת לשטיח‬ ‫דוגמת היחס לחד מיניים בקהילה הדתית‪.‬‬ ‫‪03‬‬ ‫דיון‬ ‫בעלי נטייה הומוסקסואלית או בעלי נטיות הפוכות?‬ ‫מסמך העקרונות (שלחלק מעקרונותיו אתייחס בהמשך) המהפכני שנוסח ע"י עשרות רבנים‬ ‫אורתודוקסים מודרניים (אד"ם) בארה"ב שעליו חתומים מספר רבנים מרכזיים של הזרמים‬ ‫בצה"ד (שלא בהכרח משתייכים לאד"ם)‪ :‬הרב יובל שרלו (ראש ישיבת ההסדר בפ"ת)‪ ,‬הרב‬ ‫שלמה ריסקין (רבה של אפרת) והרב ד"ר בני לאו‪ ,‬נפתח בקריאה נרגשת ל"אחינו ואחיותינו‬ ‫בקהילה שיש להם נטייה הומוסקסואלית" (נחשוני‪ .)2010 ,‬רק מעצם קריאת הפתיחה‪ ,‬ניתן‬ ‫להבין שישנה כאן תפיסה עקרונית‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬שישנה כאן פנייה שיש בה אלמנט מקרב‬ ‫(אחים ואחיות) שבאה להדגיש את העובדה שהומוסקסואליים הם חלק מהמחנה בלי קשר‬ ‫לנטייתם המינית‪ ,‬אך ההיבט היותר משמעותי היא בעצם ההכרה בנטייה ההומוסקסואלית‬ ‫כעובדה קיימת וזאת מתוך עיקרון מפורש המובע במסמך המדגיש כי בעוד ההלכה אוסרת‬ ‫על מעשים הומוסקסואליים‪ ,‬היא איננה אוסרת על הנטייה לבני אותו המין (נחשוני‪.)2010 ,‬‬ ‫עניין זה איננו טריוויאלי‪ .‬כפי שנראה בהמשך הצה"ד חלוקה בשאלה כיצד יש להתייחס‬ ‫לאנשים הנמשכים לבני מינם – בעלי נטייה הומוסקסואלית או בעלי נטיות הפוכות? בעוד‬ ‫השימוש שעושים הרבנים האורתודוקסים בארה"ב מכיר בעצם הנטייה‪ ,‬כאשר נעשה שימוש‬ ‫במלל "נטייה הפוכה" המטרה היא כבר ליצור דה‪ -‬לגיטימציה לעצם הנטייה‪ .‬הרי את ההפוך‬ ‫יש להשיב לתלם ואין להשלים עם עצם הנטייה שנתפסת כהפוכה או במילים אחרות כבלתי‬ ‫טבעית‪ .‬ביטוי למחלוקת עקרונית זו בנוגע לטבעיות שבנטייה‪ ,‬ניתן לראות בנקודת המבט‬ ‫השונה בין שני רבנים מרכזיים מאוד בצה"ד‪ ,‬הרב יובל שרלו (החתום על מסמך הרבנים‬ ‫מארה"ב) לבין הרב שלמה אבינר‪ .‬במסגרת מפגש בין הרב שרלו לבין הומואים ולסביות‬ ‫דתיים שהתקיים בירושלים דחה הרב בצורה שאיננה משתמעת לשני פנים את עצם הערעור‬ ‫על הטבעיות שבנטייה רק בגלל שזו האחרונה אסורה בהלכה היהודית‪" :‬גישה זו איננה‬ ‫נכונה‪ ,‬ואין היא עומדת במבחן המקורות‪ .‬אף אחד לא יגיד כי אם אסור בהלכה לשכב עם‬ ‫אשת איש‪ ,‬סימן שהתאווה לאשת איש אינה קיימת‪ .‬התאווה קיימת‪ ,‬וצריך להתמודד עימה‪.‬‬ ‫היא אסורה במימוש‪ ,‬אולם אין זה נכון לטעון שהיא לא קיימת" עמדה זו של הרב שרלו‪,‬‬ ‫‪04‬‬ ‫אומנם אין בה בשורה הלכתית חדשנית‪ ,‬אך יש בה שימת דגש על צורת ההתייחסות שיש‬ ‫לתת גם לכאלה ש"לוקים" באותה נטייה‪ ,‬וזו אותה צורת יחס שיש לתת לכל חוטא‪ .‬למעשה‪,‬‬ ‫יש כאן אימוץ מלא של אחד המודלים של "הכלה" בעניין ההפרדה שיש ליצור בין מי שחוטא‬ ‫בפועל לבין מי שהוא בעל הנטייה בעל כורחו‪ .‬הרב שרלו בעצם רומז שישנה כאן צביעות‬ ‫אדירה בצה"ד לגבי היחס שניתן להומוסקסואליים דתיים‪ .‬במסגרת כנס נוסף בנושא‬ ‫שהשתתף הרב שרלו‪ ,‬נתן הרב הסבר אפשרי לסיבת היחס השונה ‪" :‬בחברה הדתית יש‬ ‫התייחסות אחרת לעבירות שונות‪ ,‬והיא לא נעשית לפי חומרתן‪ .‬למשל‪ :‬לשון הרע היא עבירה‬ ‫חמורה‪ ......‬ובכל זאת ‪ ,‬אף אחד לא שואל האם יש כזה דבר מדבר לשון הרע שהוא דתי‪.‬‬ ‫לעומת זאת ‪ ,‬אף אחד לא ידבר על אדם דתי אם הוא מחלל שבת‪ .‬הסיבה‪ :‬מצוות מסוימות‬ ‫הפכו למגדיר סוציולוגי דתי ואחרות לא" (שרלו‪ .)2008 ,‬בהסבר זה‪ ,‬מעבר לקריעת מסכת‬ ‫הצביעות בנוגע ליחס למצוות‪ ,‬נותן הרב הסבר סוציולוגי שמסביר מדוע ההומוסקסואליות‬ ‫נתפסת כ"טאבו" בצה"ד‪ .‬בניגוד לעמדה שמכירה בהימצאותם של הומוסקסואליים דתיים‪,‬‬ ‫עמדתו של הרב שלמה אבינר שונה בצורה רדיקלית מעמדתו של הרב שרלו‪ .‬במסגרת העלון‬ ‫"מעייני הישועה" מתייחס הרב לנטייה כאל משהו לא טבעי‪" :‬נותן התורה הוא בורא עולם ויש‬ ‫התאמה בינהם‪ .‬התורה היא טבעית לנו‪ .‬הנטייה ההפוכה היא בניגוד גמור לטבע" (‪NRG‬‬ ‫מעריב‪.)2004 ,‬בהמשך‪ ,‬מבהיר הרב אבינר את יחסו לעצם הימצאותם של הומואים דתיים‪:‬‬ ‫"אין דבר כזה "הו'‪ ...‬דתי"‪ .‬הגדרתו של דתי היא מי שמקיים שולחם ערוך‪ ,‬וזה נגד שולחן‬ ‫ערוך " (‪ NRG‬מעריב‪ .)2004 ,‬בהתייחסות זו‪ ,‬ישנו שילוב מעניין של התגובה של העולם‬ ‫האורתודוקסי כפי שמיוצג ע"י הרב אבינר לעצם התופעה ההומוסקסואלית שנתפסת‬ ‫כחילונית ואנטי דתית‪ :‬ישנה כאן גם התחפרות בעמדה אורתודוקסית בלתי מתפשרת (שולחן‬ ‫ערוך) אך בניגוד לעמדת הגטו האופיינית‪ ,‬הרב כלל איננו מסוגל לעלות לכאורה על בדל‬ ‫שפתיו את המינוח החילוני מודרני המשלב בין הומו לדתי‪ .‬הרב אבינר‪ ,‬בגישתו רואה‬ ‫בהומוסקסואליות יצר כשאר היצרים שיש להתגבר עליו ולרסן אותו‪ .‬כבר מקריאת הדברים‬ ‫הנחרצים בעלון‪ ,‬ניתן לשייך את הרב אבינר לחלק היותר שמרני בזרם התורני לאומי‪ ,‬זרם‬ ‫הרואה בנטייה מינית‪ ,‬כיצר מיני שחובתו של האדם היא להיאבק בו בכל כוחו ובכל נפשו‪.‬‬ ‫‪05‬‬ ‫התגובה של הרב‪ ,‬היא תגובה מתחפרת ומתגוננת אך לא כזו שמאמצת מונחים חילוניים על‬ ‫מנת להסביר את מושגים דתיים‪ ,‬אלא היא מדגישה את הסלידה מעצם השימוש במונח‪.‬‬ ‫אמפטיה בגבולות ההלכה‬ ‫ניתן להכליל בצורה גסה‪ ,‬שהתחום היחיד בו אמורה להיות קרבה כלשהי בעמדות בין‬ ‫הזרמים השונים בכל הקשור ליחס שיש לגלות כלפי בעלי נטייה הומוסקסואלית‪/‬הפוכה‪,‬הוא‬ ‫התחום של הבעת האמפטיה (שמהווה מודל אפשרי של "הכלה") בעוד אצל רבני הזרם‬ ‫הבורגני דתי‪-‬אד"ם בעלי הפתיחות למודרנה וערכיה‪ ,‬נסיק כי האמפטיה תהיה מורגשת יותר‪,‬‬ ‫אצל הזרם התורני לאומי המסתגר והחשדן יותר‪ ,‬נסיק כי האמפטיה שתתגלה תהיה‬ ‫מאופקת אם בכלל‪ .‬חשוב להדגיש‪ ,‬לאותה אמפטיה יהיו גבולות מאוד מוגדרים ומגודרים‬ ‫במסגרת ההלכה היהודית‪ .‬ביטוי לאותה אמפטיה ניתן היה לראות בדברים שכתב הרב יעקב‬ ‫מדן‪ ,‬רב חשוב ומרכזי בצה"ד המלמד בישיבת הר‪ -‬עציון שבגוש עציון‪ .‬במסגרת ויכוח‬ ‫שהתקיים על הלגיטימיות של קיום מצעד גאווה בירושלים‪ ,‬הביע הרב מידן עמדה מלאת‬ ‫אמפטיה לאוחזים בנטייה‪ .‬למרות שהוא מבהיר קבל עם ועידה שבעלי אותה נטייה צריכים‬ ‫לעשות הכל על מנת לרסנה הוא מדגיש ש‪" :‬אין בדבריי הקלת ראש בסבלם של בעלי הנטייה‬ ‫הנ"ל או הקלת ראש בדחיפות הצורך לעזור להם ככל יכולתנו בפתרונות רפואיים‪ ,‬הלכתיים‬ ‫(בתחום האפשר) וחברתיים‪ ..‬תביעתי הנחרצת מהם בנושא הנזכר נובעת מכך שאני מכבד‬ ‫אותם ורואה אותם כראויים לכל דבר שבקדושה‪ ,‬אך מי שראוי לכל דבר שבקדושה‪ ,‬חייב‬ ‫להיות ראוי לכל תביעה הנצרכת ממנו " (מדן‪ .)2008 ,‬למרות גישה הומאנית ומקרבת זו של‬ ‫הרב מדן‪ ,‬בדברים שפרסם בעיתון "מקור ראשון" הבהיר הרב שאותה אמפטיה היא תלויה‬ ‫בדבר‪ .‬במאמר מפורט להפליא‪ ,‬מבחין הרב מדן בין שלושה קבוצות של בעלי נטייה מינית‬ ‫הפוכה‪ :‬צדיקים‪ ,‬רשעים וגאים‪ .‬הצדיקים מייצגים בעלי נטיות הפוכות שומרי מצוות שנמנעים‬ ‫ממימוש האקט המיני‪ ,‬לא נושאים אישה ואפשרי בהחלט שהם נמצאים בזוגיות עם "חבר‬ ‫לחיים" ללא קרבת בשר‪ .‬אלה נחשבים בעיניי הרב כצדיקים גמורים‪ .‬העבריינים – אלה‬ ‫שממשים את האקט המיני ופרקו כל עול ואלה שעדיין משתייכים לצה"ד אך מקיימים משכב‬ ‫זכור מתוך הבנה שזו נטייתם הטבעית‪" .‬עבריינים" אלה לטענת הרב מדן‪ ,‬לא צריך כלל‬ ‫‪06‬‬ ‫לנסות לקרב ואין לעשות מאמצים לצרפם לקהילה הדתית‪ .‬האחרונים הם ה"גאים" כאלה‬ ‫שלהגדרת הרב הפכו את נטייתם המינית ל"עבריינות אידיאולוגית" כתוצאה מיצר‬ ‫ההרפתקנות המיני שלהם‪ .‬הסטייה נהייתה דגלם והם משפיעים רבות על בית המשפט‬ ‫העליון והתקשורת (מדן‪ .)2009 ,‬המסקנה לדעת הרב מדן ברורה‪ :‬הוצאת הגורמים‬ ‫התמימים בעלי הנטייה הנזכרת מציפורניהם של העבריינים האידיאולוגים ‪,‬זה ייעשה ע"י מתן‬ ‫תחושה לבעלי הנטיות ההפוכות שהם אינם נרדפים ‪ ,‬ושאיש אינו מתכוון להציץ אל מעשיהם‬ ‫במיטתם ולבקר אותם ועל כך כדאי שנכריז בגלוי‪ .‬אך לאהוב אותם‪ ,‬להתחבר אליהם ולצרפם‬ ‫לקדושה‪ ,‬זוהי כבר פרשה שונה‪ .‬ניכר מדברים ברורים אלה‪ ,‬כי הרב מדן‪ ,‬רב הנחשב‬ ‫כמשתייך לזרם הדתי בורגני עם נקודות השקה לא מעטות לאד"ם‪ ,‬מאמץ עמדה קשיחה‬ ‫המכריזה כי האמפטיה היא תלויה בדבר‪ .‬זהו בעצם מימוש חלקי ביותר של אחד ממודלי‬ ‫"ההכלה" שהצגנו‪ .‬אישוש לאותה "אמפטיה תלויה בדבר" ניתן למצוא גם בעמדה שהביע‬ ‫הרב יובל שרלו‪ ,‬גם מראשי הזרם הבורגני דתי‪ ,‬ובכלל מראשוני הרבנים שגילו פתיחות לגבי‬ ‫תופעת ההומוסקסואליות בצה"ד‪ ,‬הכריז לא מזמן על הסרת תמיכתו בארגון "חברותא"‬ ‫התומך בנוער דתי גאה‪ .‬לטענת הרב חברי הארגון גלשו למקומות אסורים בתחומים אחרים‬ ‫ואימצו מדיניות מתירנית בכל הקשור לקשר בין בני זוג מאותו המין (איצקוביץ‪ .)2011 ,‬ניתן‬ ‫לראות כאן תופעה מעניינת שבאה לידי ביטוי בזרמים היותר ליברליים של הצה"ד ובעיקר‬ ‫בזרם הבורגני שבינו לבין האד"ם קיים ממשק בלא מעט נושאים‪ :‬האמפטיה והפתיחות‬ ‫שיכולים זרמים אלה לגלות כלפי התופעה היא מוגבלת ביותר ולרוב היא דורשת מאותם אלה‬ ‫המחזיקים בנטייה לרסן לחלוטין את נטייתם‪ .‬מסר זה מעיד על אלמנטים המאפיינים את אופן‬ ‫התגובה שבא לידי ביטוי במסגרת המודל של ברגר‪ :‬ישנה כאן התחפרות בעמדות‬ ‫אורתודוקסיות קלאסיות דבר שמאפיין את מודל הגטו‪.‬‬ ‫אמפטיה בסימן שאלה‬ ‫אם העמדה של הזרמים המתונים יותר בצה"ד מגבילה מאוד את מרחבי האמפטיה כלפי‬ ‫בעלי נטיות חד מיניות‪ ,‬עמדתם של הרבנים המייצגים בדבריהם את הזרם התורני לאומי‬ ‫מוטלת לגמרי בספק‪ .‬כתגובה למסמך העקרונות שנוסח בארה"ב ע"י אישים מרכזיים בזרם‬ ‫‪07‬‬ ‫האד"ם (עליו חתם בין השאר הרב יובל שרלו!) מסמך בו קראו הרבנים ואנשי הרוח השונים‬ ‫לקבל לקהילה זוגות חד מיניים כל עוד הם חוטאים בסתר‪ .‬הרב אבינר מכיר בכך שאהבת‬ ‫ישראל נתונה גם לחוטאים‪ ,‬אך הוא איננו מבדיל בין כאלה שחוטאים בסתר לבין כאלה‬ ‫שמביעים את חטאם בפומבי כמו בעלי נטיות הפוכות המציגים את עצמם כזוג בפני הקהילה‪,‬‬ ‫ובפירוש לא ניתן לקבלם כחלק מהקהילה בכל מקרה (אבינר‪ .)2010 ,‬אישוש לעמדה זו של‬ ‫הרב אבינר‪ ,‬ניתן היה למצוא גם בנוגע לפרשת אי הופעת הזמר הראל סקעת (זמר שהכריז‬ ‫לא מזמן על נטיותיו המיניות) בפני בנות השירות הלאומי הדתיות‪ .‬הרב התיישר עם עמדתם‬ ‫של לא מעטים בצה"ד בינהם הרב צפניה דרורי‪ ,‬רבה של העיר קריית שמונה שטען כי‬ ‫הופעת הזמר בפני בנות השירות הלאומי הדתיות‪ " :‬לא מכבדת את הבנות" ( כמוך‪.)2011 ,‬‬ ‫במסגרת שירות מסרונים חינמי‪ ,‬שמעניק הרב אבינר לכלל הציבור שרוצה לשאול את‬ ‫שאלותיו‪ ,‬פניתי אל הרב בשאלה‪ :‬האם קיימת בעיה הלכתית בשמיעת זמר בעל נטיות‬ ‫הומוסקסואליות? הרב ענה בנחרצות‪ :‬ודאי אסור‪ .‬כתוצאה מהפליאה הגדולה שחשתי עקב‬ ‫תשובה נחרצת זו של הרב‪ ,‬פניתי אליו מיד לאחר מכן בשאלה נוספת‪ :‬באותה מידה כבודו‪,‬‬ ‫האם קיימת בעיה בשמיעת זמר שאינו שומר תורה ומצוות? הרב לא היסס וענה לי ‪ :‬כן‪ .‬מכל‬ ‫האמור לעיל ניתן ללמוד‪ ,‬שהרב אבינר איננו מיישם במשנתו לגבי התופעה אף לא אחד‬ ‫מהמודלים של "הכלה" כפי שהוצגו לעיל‪ .‬המשך לגישה זו‪ ,‬שלא מעודדת כל אמפטיה כלפי‬ ‫בעלי נטייה חד מינית‪ ,‬ניתן ללמוד מדברים שפרסם ר' ישיבת ההסדר בר"ג‪ ,‬הרב יהושע‬ ‫שפירא‪ .‬בדברים שכתב הרב בעלון "עולם קטן" פתח את דבריו בהבעת צער על כך שבכלל‬ ‫יש צורך לעלות לדיון הציבורי נושא זה ולטענתו הוא נאלץ בלית ברירה להתבטא ולהתייחס‬ ‫לנושא בכוחות עצמו עקב ‪" :‬הנזק העצום שנגרם מחשיפה ציבורית של דיון בנושא זה"‬ ‫(שפירא‪ .)2010 ,‬על מנת לא להותיר מקום לספק לאיזה זרם הוא משתייך הוא יוצא כ"נגד‬ ‫הקולות הקוראים לרבנים להתאים את התורה אל המציאות ובכך מציעים בפני ציבור חזון‬ ‫שווא של התחמקות וטיוח " (שפירא‪ .)2010 ,‬הרב שפירא‪ ,‬שב ומדגיש בהמשך דבריו‪ ,‬כי‬ ‫הדרך להקל בהלכה נתונה אך ורק בידיהם של רבנים הנחשבים כגדולי הדור (עוד אלמנט‬ ‫שמעיד על גישתו התואמת את היחס של הציבור התורני לאומי לרבניו)‪ .‬לאחר הקדמה זו‬ ‫‪08‬‬ ‫מתחיל הרב לצאת בגלוי כנגד ה"תופעה" ‪" :‬רבים רוצים היום לאלף את "בני החושך"‬ ‫הפרימיטיבים בינה‪ ,‬ולטהר את השרץ ב"מחקרים" משונים ובשלל אמירות כאילו – מדעיות‬ ‫הניזונות מתרבות רקובה המבקשת להקים לתחייה את עולם התועבות של ארץ מצרים‬ ‫וארץ כנען" (שפירא‪ .)2010 ,‬הרב לא מטיל בכלל מקום להבעת אמפטיה כלשהי כי מדובר‬ ‫לעניות דעתו במלחמת תרבות‪ ,‬ועל לוחמי התרבות (הדתיים) מוטלת החובה להגן על‬ ‫גבולות ההלכה ‪.‬‬ ‫היחס לטיפולי המרה‬ ‫ההסתכלות על בעלי המשיכה החד מינית כבעלי נטייה הומוסקסואלית או כבעלי נטייה‬ ‫הפוכה‪ ,‬גם יכתיב את היחס שיגלו הרבנים מייצגי הזרמים בצה"ד כלפי האפקטיביות של‬ ‫"טיפולי המרה" שמטרתם לשנות את הנטיות ההומוסקסואליות להטרוסקסואליות‪ .‬ראשוני‬ ‫הרבנים שאימצו לחיקם את טיפולי ההמרה היה הרב שלמה אבינר מראשי הזרם התורני‬ ‫לאומי‪ .‬בראיון שהעניק הרב לעלון "עולם קטן" הציג הרב את גישתו הכללית לעצם האפשרות‬ ‫של בעל נטייה הפוכה לשנות את נטייתו‪" :‬גם על שאלה זו אנו משיבים בחיוב ‪ ,‬שהרי ריבונו‬ ‫של עולם אף מדריך אותנו להטות את נטיותינו אל הטוב‪ ,‬כמו שכתוב ‪" :‬והלכת בדרכיו" – מה‬ ‫הוא נקרא רחום אף אתה היה רחום" (‪ .)ynet, 2008‬גישתו הכללית של הרב אבינר היא‬ ‫שהנטייה היא רעה‪ ,‬וכל מה שרע צריך להילחם בו ולשנותו‪ .‬הרב אבינר לא הסתפק רק‬ ‫בהבעת דעה כללית בגנות הנטייה‪ ,‬אלא הוא הראשון שהקים ארגון העונה לשם "עצת נפש" ‪,‬‬ ‫ארגון המציע לפונים אליו טיפול שדוגל בשיטה הרפראטיבית (‪)THERAPY REPARATIVE‬‬ ‫שיטה שיוצאת מתוך נקודת הנחה שאדם שלוקה בנטיות הפוכות סובל ממה שנקרא "חסך‬ ‫בהגדרת האדם את עצמו" – האם הוא איש‪ ,‬אישה או חסר זהות והשיטה מטרתה להוביל‬ ‫את האדם לתפיסה עצמית גברית‪ .‬מעבר לטיפול הפרטני שניתן לפונים ל"עצת נפש" ‪ ,‬מציע‬ ‫הארגון סדנה שנקראת "מסע אל הגבריות" שמטרתה להעניק כלים להתמודדות עם התהליך‬ ‫הכאוב (‪ .)2008 ,YNET‬בניגוד לרב אבינר‪ ,‬שמאמין כי "טיפולי המרה" אפקטיביים עבור כל‬ ‫אחד‪ ,‬מציע הרב ערוסי‪ ,‬רבה של העיר קריית אונו גם לספק מענה לאותם אלה "שאין להם‬ ‫‪09‬‬ ‫מזור" אך הוא איננו מפרט מהו אותו מענה שניתן (נחשוני‪ .)2008 ,‬בניגוד לקו הנוקשה של‬ ‫רבני הזרם התורני לאומי שמפנה את הפונים אליו לטיפולי המרה ולא מציע אופציות במידה‬ ‫וההמרה איננה פותרת את הבעיה‪ ,‬רבנים מרכזיים המייצגים בדעותיהם ובהשקפותיהם את‬ ‫הזרמים המתונים יותר של הצה"ד בדגש על הזרם הבורגני והאד"ם‪ ,‬מביעים ספקנות רבה‬ ‫לגבי האפקטיביות של טיפולי ההמרה‪ .‬הרב שרלו למשל‪ ,‬מבדיל בין טיפולי המרה הניתנים‬ ‫לצעירים בראשית דרכם לבין טיפולי המרה לאנשים מבוגרים‪ .‬בעוד אצל האחרונים הטיפולים‬ ‫הם "חסרי סיכוי וגורמים לסיכון"‪ ,‬אצל הצעירים הסיכוי הוא סביר אך גם במידה ופונה לרב‬ ‫מישהו צעיר בהתייעצות לגבי‬ ‫התחלה של טיפולי המרה‪ ,‬הרב מיידע את הצעיר לגבי‬ ‫הסיכונים הקיימים בתהליך (נחשוני‪ .)2008 ,‬בניגוד לרוב רבני הזרם התורני לאומי‪ ,‬רבני‬ ‫הזרמים המתונים יותר מכירים באפשרות שלא ניתן כלל לשנות את הנטייה וחותרים‬ ‫לפתרונות הלכתיים‪ ,‬חברתיים וקהילתיים‪ .‬היבט לקו זה ניתן לראות בדברים שכתב הרב‬ ‫רפי פוירשטיין במאמר שלו בחר לקרוא ‪" :‬הקול הרבני הדומם"‪ .‬במאמר זה‪ ,‬מציג הרב‬ ‫חלוקה מאוד ברורה הקיימת לעניות דעתו בצה"ד‪" :‬מצד אחד‪ ,‬קבלה ללא סייגים של‬ ‫ההומוסקסואלים וילדיהם בקהילה והתנגדות לכך שרבנים ישלחו אנשים ונשים בעלי נטיות‬ ‫הפוכות לטיפולי המרה‪ .‬ומן הצד השני נשמע הקול הקיצוני של הרב שפירא‪ .‬המזכיר לנו‬ ‫שהתורה מכנה את התופעה "תועבה"‪ ,‬וקורא לראות בה סטייה ולהתנגד לה ללא מורא‪ ,‬כי‬ ‫במלחמת תרבות אנחנו נמצאים והוא כמובן מצדד נלהב בטיפולי המרה" (פוירשטיין‪.)2010 ,‬‬ ‫הרב פוירשטיין הוא הראשון למעשה שיוצר את החלוקה בצה"ד‪ ,‬ומכריז על ההתנגדות של‬ ‫ה"קול הרבני הדומם" לטיפולי המרה לבעלי נטיות הומוסקסואליות‪ .‬הרב לא מסתפק אך ורק‬ ‫בכך אלא כבר קורא לקבלה של הומואים בקהילה הדתית‪ ,‬תוך גילוי חמלה והבטחה לחתירה‬ ‫של מציאת פתרונות הלכתיים‪ ,‬חברתיים וקהילתיים (פוירשטיין‪ .)2010 ,‬החתירה להכלת‬ ‫בעלי נטייה הומוסקסואלית בתוך הקהילה יש בה כדי להעיד על הכרה באפשרות שטיפולי‬ ‫המרה לא עתידים להעניק מזור לנעזרים בהם‪ ,‬ויש צורך להתקדם לשלב הבא וזה הענקת‬ ‫פתרון אמיתי לבעיה‪ .‬עם זאת‪ ,‬אין שלילה גמורה לטיפול אך ישנה הסתייגות שמעידה על‬ ‫הסתכלות שמעניקה מקום לשיקול דעת באשר לאפקטיביות של הטיפול עבור אלו הפונים‬ ‫‪21‬‬ ‫אליו‪ .‬הסימן שאלה הגדול שמטילים הרבנים המתונים בצה"ד‪ ,‬מובילה אותם ליישום של‬ ‫אחד ממודלי ההכלה של קבלה של בעל הנטייה לקהילה הדתית‪.‬‬ ‫נישואים‬ ‫השוני בין הזרמים בצה"ד בא לידי ביטוי גם בשאלת הנישואים‪ :‬האם בעל נטיות‬ ‫הומוסקסואליות‪ /‬הפוכות צריכים להינשא לאישה והאם יש חובה ליידע את האישה בדבר‬ ‫נטיותיו של בעלה לעתיד עוד טרם נישואיהם? דעותיהם של מרבית רבני הזרם הבורגני‬ ‫ומרבית רבני האד"ם ברורה‪ :‬נישואים אלו אסורים בתכלית‪ .‬ביטוי לנקודת מבט זו ניתן למצוא‬ ‫באחת מהשאלות הרבות שנשלחו לרב שרלו במסגרת פרויקט השו"ת באתר מורשת‪.‬‬ ‫בתשובה לשאלה של צעיר הומוסקסואל דתי ששואל האם עליו ליידע את אשתו לעתיד בדבר‬ ‫נטיותיו עוד טרם חתונתם‪ ,‬עונה הרב שרלו בנחרצות שאין שום היתר לכך (להינשא בלי‬ ‫ליידע את האישה)‪ ,‬ועל אותו צעיר למצוא אחת שתקבל אותו למרות נטיות אלו‪ .‬הסיבות‬ ‫לפסק זה לפי דבריו הן הלכתיות גרידא‪ .‬יש כאן מעבר על "מה ששנוא עליך אל תעשה‬ ‫לחברך" והן על מצוות "ואהבת לרעך כמוך"‪ ,‬יש כאן מעבר על "מדבר שקר תרחק" ובנוסף‬ ‫מבחינה הלכתית הקידושין של נישואים מסוג זה אינם תופסים (שרלו‪ .)2005 ,‬בניגוד לרב‬ ‫שרלו‪ ,‬פוסק הרב אבינר כי לא מוטלת על בעל נטיות הפוכות לדבריו חובה ליידע את אשתו‬ ‫לעתיד בדבר נטיותיו‪ ,‬באותה מידה שאין צורך ליידע את האישה שהוא בן לאב גוי‪ .‬לעניות‬ ‫דעתו של הרב‪ ,‬הנטייה החד מינית היא "יצר" ועל כן מטופש ליידע בכלל שאותו יצר קיים הרי‬ ‫לכל אדם יש יצרים‪ ,‬ובכלל יש חובה לספר כל מה שגורם לשמחה ולא כל מה שגורם לצער (‬ ‫חברותא‪.)2008 ,‬‬ ‫נישואים בין גבר ואישה בעלי נטיות הפוכות‬ ‫תחום זה המוצג לעיל של נישואים של בעלי נטייה הומוסקסואלית‪/‬הפוכה עם נשים לסביות‪,‬‬ ‫והבאת ילדים לעולם בעזרת הזרעה חיצונית הינו הנושא ה"חם" שזוכה להתייחסות רבה‬ ‫בצה"ד‪ ,‬והוא מובל ע"י הרב ארלה הראל מהתנחלות שילה המלמד בישיבת ההסדר במקום‪.‬‬ ‫במסגרת המיזם נדרש הזוג להמציא אישור ממטפל שמעיד שהם שניהם ניסו לשנות את‬ ‫‪20‬‬ ‫נטייתם‪ ,‬להתחייב להישאר נאמנים אחד לשנייה ולהיות נכונים לליווי פסיכולוגי צמוד עליהם‬ ‫ועל ילדיהם בעתיד‪ .‬מעניין לגלות שהיוזמה הזו‪ ,‬זוכה לתמיכתם העקרונית של רבנים‬ ‫חשובים בזרם המרכזי בצה"ד דוגמת‪ :‬הרב אהרון ליכטנשטיין ורבה של העיר ר"ג הרב יעקב‬ ‫אריאל (אטינגר‪ .)2011 ,‬תהליך זה מעיד על תגובה רדוקציונית של הזרם המרכזי בצה"ד‬ ‫תוך אי מימוש של מודל הכלתי שפותר בעלי נטייה חד מינית מהקמת משפחה‪ ,‬אלא ישנו כאן‬ ‫ניסיון ראשון וחדשני למצוא פתרון במסגרת גבולות ההלכה‪ .‬למרות תמיכת הרבנים סוגיה זו‬ ‫באופן מפתיע יצרה הסכמה בין חלק לא מבוטל מרבני הזרם הבורגני‪/‬אד"ם‪ /‬תורני לאומי‬ ‫שהוצגו במסגרת בעבודה זו ‪ .‬הרב פוירשטיין למשל מתנגד נחרצות ליוזמה זו‪ ,‬וטוען שעצם‬ ‫עידוד של תופעה זו‪ ,‬מעוות ומחלל את המושגים משפחה ונישואים‪ .‬למרות שאין חידוש‬ ‫הלכתי מבחינתו בין בני זוג שלא קיימת ביניהם אהבה או משיכה ‪ ,‬אין לרב נכונות לעודד‬ ‫נישואים פיקטיביים אלה‪ ,‬למרות שהוא עצמו לא יתנגד לשמש כרב בחופה של זוג מסוג זה‬ ‫(נחשוני‪ .)2011 ,‬תמיכה להתנגדות זו של רב המייצג זרם שונה בצה"ד באה דווקא מכיוונו‬ ‫של הרב אבינר שמתנגד לעצם קיום נישואים מסוג זה‪ ,‬מכיוון שלטענתו יוזמה זו לא תהיה‬ ‫הוגנת כלפי הילדים שיולדו לזוגות מסוג זה‪ ,‬מכיוון שילד הגדל לזוג הורים שלא קיימת בינם‬ ‫אהבה צפוי לסבול מכך‪ ,‬מעבר לסבל שיגרם גם להוריו (גלהר‪.)2011 ,‬‬ ‫בניית מודל נישואים אלטרנטיבי עבור בעלי נטייה חד מינית השייכים לצה"ד באה לידי ביטוי‬ ‫לא רק במחלוקת הקלאסית הקיימת בלאו הכי בין הזרם התורני לאומי השמרני לבין הזרמים‬ ‫המתונים יותר בצה"ד‪ ,‬אלא היא יוצרת ויכוח גם בתוך הזרמים המתונים עצמם‪ .‬העיסוק‬ ‫בעצם הלגיטימיות של מודל נישואים זה שמתקיים בימים אלה ממש ‪ ,‬ופנייה רבה של בעלי‬ ‫נטייה חד מינית דתיים למאגרים שמציעים ארגוני ההומואים הדתיים ברשת‪ ,‬מעידים מעל‬ ‫לכל ספק על תהליכי בשלות הדרגתיים גם עם מהוססים שעוברים על הצה"ד‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫סיכום ומסקנות‬ ‫המפגש בין הצה" ד לבין תופעת בעלי הנטייה החד מינית הדורשים להוות חלק אינטגראלי‬ ‫מהקהילה הדתית‪ ,‬הינה התנגשות קלאסית של העולם האורתודוקסי עם ערכיה של‬ ‫המודרנה המערבית‪ .‬במהלך עבודה מחקרית זו‪ ,‬נעשה ניסיון לעמוד על השינויים שנוצרו‬ ‫בזרמים השונים והמרכזיים בצה"ד בעקבות אותה התנגשות‪ .‬עתה‪ ,‬לאחר שנחשפו‬ ‫לממצאים‪ ,‬ניתן להגיד בצורה מכלילה שהצה"ד חלוקה ביחס ובצורת הקבלה של בעלי נטייה‬ ‫חד מינית בכלל וקבלתם במסגרת הקהילה האורתודוקסית בפרט‪ .‬עם זאת‪ ,‬ניתן לראות‬ ‫בצורה ברורה שאפשריות התמרון של הצה"ד בכלל ללא קשר לחלוקה לזרמים‪ ,‬הינה‬ ‫מוגבלת ביותר תחת מגבלותיה של ההלכה היהודית‪ .‬הרצון לתמרן ולמצוא פתרונות יצירתיים‬ ‫ומרחיקי לכת‪ ,‬קיים אך ורק בקרב רבני הזרמים המרכזיים הנעים בין הזרם הבורגני דתי‬ ‫(שמהווה את הרוב הדומם של הצה"ד) לבין זרם האד"ם (שאומנם איננו מהווה רוב בצה"ד‬ ‫אבל ניכר כי השפעתו על רבני "הרוב הדומם" ניכרת)‪.‬בקרב רבני הזרם התורני לאומי ישנה‬ ‫סלידה מעצם העיסוק בנושא‪ ,‬ועצם העלאת הנושא יוצרת פליאה מדוע יש לתת צוהר ליציריו‬ ‫האפלים ביותר של האדם‪ .‬הגדרת נטיותיו המיניות של האדם בתור יצר‪ ,‬יוצרת דה‬ ‫לגיטימציה לעצם העיסוק בנושא‪ .‬הפתרונות המוצעים ע"י הזרמים השונים גם הם שונים‬ ‫בתכלית‪ .‬נקודת הקרבה היחידה בין הצדדים‪ ,‬קיימת אך ורק בנכונות לגלות אמפטיה לסבלם‬ ‫של בעלי הנטייה אך גם אותה אמפטיה היא בעלת גבולות ומותנית בנכונות של בעלי הנטייה‬ ‫להיאבק ביצריהם ולא להביא לידי מימוש את נטייתם ע"י קיום יחסים האסורים בתכלית‬ ‫האיסור ביהדות מה שקרוי אמפטיה בגבולות ההלכה‪ .‬השוני המהותי בין הזרמים בא לידי‬ ‫ביטוי בעיקר בשאלה האם ניתן לשנות את הנטייה מהומוסקסואלית להטרוסקסואלית‪ .‬הזרם‬ ‫התורני לאומי בהשארת הרב שלמה אבינר‪ ,‬אימץ לחיקו את ארגון "עצת נפש" השואף להמיר‬ ‫את נטייתם של הפונים אליו‪ ,‬תוך אימוץ השיטה הרפראטיבית שאמורה לעזור לפונה לגבש‬ ‫את ה"אני" שלו וזאת בעזרת "מסע אל הגבריות" שיוביל את הפונה לגבש את זהותו הגברית‬ ‫וזאת מתוך הנחה כי עצם הנטייה מעידה על ליקוי בגבריות של האדם‪ .‬הזרמים המתונים‬ ‫יותר‪ ,‬מגלים ספקנות לגבי היכולת להמיר את הנטייה אך לא פוסלים אותה על הסף‪ .‬עם‬ ‫‪23‬‬ ‫זאת‪ ,‬מעטים הרבנים בזרמים המתונים שיאמצו לחיקם בלב שלם את טיפולי ההמרה‪ ,‬וזאת‬ ‫מתוך הכרה כי ההשלכות במידה וההמרה לא תעבוד עלולות להיות הרות גורל עבור‬ ‫המטופל‪ .‬הכרה זו‪ ,‬מובילה את רבני הזרמים המתונים להבנה כי יש לפנות ליישומם של‬ ‫מודלים של הכלה‪ ,‬שלא הסתפקו אך ורק בהבעת אמפטיה לסבלם של בעלי הנטייה‪ ,‬אלא‬ ‫יהוו פתרון אמיתי לרצונם של בעלי הנטייה החד מינית להוות חלק מהקהילה הדתית אליה‬ ‫הם השתייכו כל חייהם‪ .‬ביטוי לכך‪ ,‬ניתן היה למצוא באימוץ של מסמך הרבנים‬ ‫האורתודוקסים בארה"ב‪ ,‬שקורא לקבלתם של זוגות הומוסקסואליים וחד מיניים בכלל להיות‬ ‫חלק מהקהילה תוך קבלת מגבלות מסוימות‪ .‬אימוץ מסמך זה‪ ,‬מעיד על הקרבה הקיימת בין‬ ‫הציבור הבורגני דתי לבין הציבור האורתודוקסי מודרני שהוביל את המהלך‪ .‬כיום‪ ,‬גם ישנה‬ ‫מגמה רדוקטיבית (מלשון רדוקציה) ברורה בקרב רבני הצה"ד המתונים יותר ‪ ,‬לאפשר‬ ‫מסגרת זוגית שתאפשר לבעלי נטייה חד מינית להקים משפחה כשרה בישראל ולהוות חלק‬ ‫אינטגראלי מהקהילה הדתית אורתודוקסית‪ .‬עם כן‪ ,‬ניתן לומר כי בעוד הזרמים המתונים‬ ‫בצה"ד נעים על הציר שבין הגטו לרדוקציה‪ ,‬הזרם התורני לאומי מאמץ לחיקו את הגטו‬ ‫ומתחפר בעמדותיו הלא פשרניות בעליל ואינו נכון לאמץ שום מודל הכלתי אפשרי בסוגיה‪.‬‬ ‫ממצאים אלה למרות הכל‪ ,‬אמורים להוות נקודת אור עבור הומוסקסואלים דתיים‪ .‬למרות‬ ‫שאף אחד מהזרמים לא מציע פתרון הלכתי אמיתי‪ ,‬ישנה כיום נכונות אדירה להתמודד עם‬ ‫הבעיה ולמצוא מזור לסבלם היום יומי של בעלי הנטייה‪ .‬עצם העיסוק האינטנסיבי בנושא ‪,‬‬ ‫והעלאתו לסדר היום הציבורי של הצה"ד ‪ ,‬יכריח את רבני הצה"ד לחבור בהלכה‪ ,‬לחקור את‬ ‫התופעה ולהתמודד עימה בצורה אמיצה‪ .‬עם זאת‪ ,‬הסתפקות בהבעת אמפטיה והאדרתם‬ ‫של המתמודדים עם הנטייה ככאלה שנלחמים בגבורה ביצרם‪ ,‬אין בה כדי לבשר בשורה‬ ‫עבור הומוסקסואלים דתיים‪.‬‬ ‫כאשר התפוצצה לה פרשת הרב מוטי אלון‪ ,‬תהיתי ביני לבין עצמי‪,‬מה באמת יותר זעזע את‬ ‫הציבור הדתי לאומי ‪ :‬העובדה שרב כה חשוב ונערץ מואשם במעשים כאלה של ניצול‬ ‫מצוקתם של הפונים אליו בסוגיה כבדת משקל זו‪ ,‬או שמא הזדעזע הציבור שהרב עצמו‬ ‫"לוקה" בנטייה שמרבית הציבור הדתי לאומי רואה בה "תועבה" גדולה וסולד ממנה מאוד‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫על ההנהגה של הצה"ד מוטלת החובה המוסרית להפחית מהמימד הדמוני הקיים בקרב‬ ‫רבים מבני הצה"ד מכל הזרמים‪ ,‬ביחס להומוסקסואליים בכלל והומוסקסואלים דתיים בפרט‪.‬‬ ‫במהלך המחקר נחשפתי לעובדה כי רבים מהאנשים נוטים להתבלבל בין התופעה‬ ‫ההומוסקסואלית לבין ההומוסקסואלים עצמם‪ .‬בעוד התורה אוסרת על ביצוע האקט המיני‪,‬‬ ‫היא איננה מכחישה את עצם קיומה של הנטייה (כפי שאף אחד לא חשב שהנטייה של אדם‬ ‫לשכב עם אשת איש איננה טבעית ואינה קיימת)‪ ,‬והיא בטח איננה קוראת לסילוקם של‬ ‫ה"לוקים" בנטייה אל מחוץ למחנה כאילו היו מצורעים‪ .‬עם הצה"ד חפצת חיים היא‪ ,‬ושואפת‬ ‫להביא לקירוב לבבות בעם‪ ,‬עליה בראש ובראשונה לחנך את אנשיה לדעת להבדיל בין‬ ‫האדם לבין דרך החיים בה הוא בחר לעצמו תוך צידוד באמרה המפורסמת במשנה במסכת‬ ‫אבות‪ ":‬הכל צפוי והרשות נתונה ובטוב העולם נידון והכל לפי רוב המעשה" (פרק ג' משנה‬ ‫ט"ו)‪ .‬המשך השתיקה לנוכח‬ ‫הדה הומוניזציה והצגת בעלי הנטייה החד מינית ככאלה‬ ‫הלוקים בסטייה כלשהי‪ ,‬תגרום לדחיקתם ופרישתם של יותר ויותר מבניה ובנותיה של‬ ‫הצה"ד לאו דווקא בעלי נטייה חד מינית‪ ,‬שיחושו כי אין להם מקום תחת המסגרת השמרנית‬ ‫והנוקשה של האורתודוקסיה‪ .‬הרלוונטיות והנצחיות של ההלכה היהודית‪ ,‬נמדדת ביכולתה‬ ‫להתאים את עצמה למציאות בה היא פועלת תוך התאמת המודל ההלכתי הקלאסי למודל‬ ‫היישומי‪ .‬לסיום ארצה להביא את דבריו של ק'‪ .‬הומו דתי‪ ,‬שבמסגרת מונולוג שפורסם ברשת‬ ‫הביע בצורה כנה את אשר עובר בליבם של בעלי נטייה חד מינית‪" :‬אני לא מצפה מההלכה‬ ‫להשתנות ‪ .‬מי שצריך להתמודד זה אני‪ .‬והתמודדות כוללת גם הטחת דברים קשים כלפי‬ ‫אלוהים‪ :‬לשאול אותו למה אני‪ ,‬ולמה אני צריך לסבול‪...‬אני כותב בעיקר כדי להקל על עצמי ‪,‬‬ ‫אבל חשוב לי לפרסם אותו בשביל כל הנערים והנערות הנמצאים במצבי‪ .‬שצריכים לחיות‬ ‫חיים כפולים שהייאוש והסבל אופפים אותם בדרך שאין לה מוצא‪ :‬לכל כיוון שתלך‪ ,‬תקריב‬ ‫חלק מעצמך מחייך‪ .‬בשבילי ובשביל כל מי שנמצא במצבי ‪ ,‬אני חייב לזעוק לרבנים‪ ,‬אל‬ ‫הציבור‪ ,‬אל הקהילות ‪ :‬אל תשאירו אותנו לבד בהתמודדות הזו"‪.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫ביבליוגרפיה‬ ‫מוזס‪ ,‬ח‪ ,)2009( .‬מציונות דתית לדתיות פוסט מודרנית‪ :‬מגמות ותהליכים בציונות‬ ‫הדתית מאז רצח רבין‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן‪ :‬ר"ג‬ ‫אבינר‪ ,‬ש‪ )2010( .‬ליישר נטיות הפוכות‪ ,‬עולם קטן‪ ,‬גיליון ‪.466‬‬ ‫אטינגר‪ ,‬י‪ )11.03.2011( .‬תופעה‪ :‬הומואים ולסביות הציבור הדתי מתחתנים כדי להקים‬ ‫משפחה‪ ,‬הארץ [‪]On – line‬‬ ‫‪Available at: http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1219802.html‬‬ ‫גלהר‪ ,‬א‪ .)22.08.2011( .‬שידוך בין הומו ללסבית לא מביא אושר‪]On – line[ YNET ,‬‬ ‫‪Available at: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4112418,00.html‬‬ ‫נחשוני‪ ,‬ק‪ .)2008( .‬הרב שרלו להומואים דתיים‪ :‬עדיף לצאת מהארון‪]On – line[ YNET ,‬‬ ‫‪Available at: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3926281,00.html‬‬ ‫נחשוני‪ ,‬ק‪ .)2010( .‬רבנים בארה"ב‪ :‬לקבל את ההומואים וילדיהם‪]On – line[ YNET ,‬‬ ‫‪Aailable at: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3926281,00.html‬‬ ‫נחשוני‪ ,‬ק‪ .)23.04.2008( .‬הרב ערוסי להומואים דתיים‪" :‬היגמלו"‪]On – line[ YNET ,‬‬ ‫‪Available at: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3534937,00.html‬‬ ‫פוירשטיין‪ ,‬ר‪ )30.08.2010( .‬הקול הרבני הדומם‪]On – line[ YNET ,‬‬ ‫‪Available at: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3945121,00.html‬‬ ‫‪26‬‬ ‫נחשוני‪ ,‬ק‪ .)29.06.2011( .‬רבנים נגד הופעת סקעת בפני בנות שירות לאומי‪On [ YNET ,‬‬ ‫‪]– line‬‬ ‫‪Available at: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4088846,00.html‬‬ ‫פרי‪ ,‬ט‪ .)2007( .‬דת ומציאות‪ :‬תהליכי שינוי בקהילה הדתית מנקודת מבט של מטפל‬ ‫דתי‪ ,‬בתוך‪ :‬ב‪.‬א עדיטל‪ ,‬י לביא (עורכים)‪ ,‬היבטים משפטיים‪ ,‬קהילתיים והוריים של משפחות‬ ‫חד – מיניות (עמ' ‪ ,)69-57‬אוניברסיטת חיפה‪ :‬המרכז לחקר ולימוד המשפחה‪.‬‬ ‫פרידמן‪ ,‬י‪ .)26.11.07( .‬המנצח של "מעלה" סרט אהבה הומוסקסואלית‪On- ] YNET ,‬‬ ‫‪]line‬‬ ‫‪Available at: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3475465,00.html‬‬ ‫פרדימן‪ ,‬י‪ )13.01.2011( .‬הרב שרלו לארגון 'חברותא' – אל תשמשו בשמי‪ ,‬סרוגים [ – ‪On‬‬ ‫‪]line‬‬ ‫‪Available at: http://www.srugim.co.il/14186-%d7%94%d7%a8%d7%91‬‬‫‪%d7%99%d7%95%d7%91%d7%9c-%d7%a9%d7%a8%d7%9c%d7%95‬‬‫‪%d7%9c%d7%90%d7%a8%d7%92%d7%95%d7%9f‬‬‫‪%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%aa%d7%90-%d7%90%d7%9c‬‬‫‪%d7%aa%d7%a9%d7%aa%d7%9e%d7%a9%d7%95?di=1‬‬ ‫שלג‪ ,‬י‪ .)2000( .‬הדתיים החדשים מבט עכשווי על החברה הדתית בישראל ירושלים‪ :‬כתר‪.‬‬ ‫שפירא‪ ,‬י‪ )2010( .‬ואהבת – בכל מאודך‪,‬חברותא [‪]On – line‬‬ ‫‪Available at: http://havruta.org.il/archives/7461‬‬ ‫‪27‬‬ ]On – line[ ‫ אתר מורשת‬,‫) נישואין של הומו בלי לגלות מראש‬2005( .‫ י‬,‫שרלו‬ Available at: http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=51116 ]On – line[ ‫ מעריב‬NRG )12.12.2004( "‫"אין דבר כזה הומו דתי‬ Available at: http://www.nrg.co.il/online/11/ART/836/068.html ]On – line[ ‫ אתר מורשת‬.)2006( ‫נטיות הפוכות‬ Available at: http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=85934 ]On – line[ ‫) בת קול‬17.12.2008( ‫מפגש של הומואים ולסביות דתיים עם הרב יובל שרלו‬ Available at: http://www.bat-kol.org/files/Rav_Scherlow_Hod_Batkol.pdf ]On – line[ YNET . )15.05.2008( .‫ כך תצאו מזה‬:‫הרב אבינר להומואים‬ Available at: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3543777,00.html ,)20.12.2008( ‫ הומו יכול להתחתן בלי לספר לאשתו‬:‫חשיפה בלעדית – הרב אבינר‬ ]On – line[ ‫חברותא‬ Available at: http://havruta.org.il/archives/1458 ]On – line[ ‫) אתר מורשת‬2009( ‫הומו דתי‬ Available at: http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=122828 28 ‫הרב מדן‪ ' :‬אין להחמיר עם מי שאין פורקן כשר לכוחותיו המיניים' (‪,)20.09.2009‬‬ ‫חברותא [‪]On – line‬‬ ‫‪Available at: http://havruta.org.il/archives/3292‬‬ ‫פולמוס בישיבת הר עציון‪ :‬המצעד הוא חילול השם או דווקא התנגדות לו? שיח הלכתי‬ ‫(‪ .)28.01.2008‬כמוך [‪]On – line‬‬ ‫‪Available at: http://www.kamoha.org.il/?p=123‬‬ ‫‪29‬‬