פתרון 3.pdf

‫תרגיל ‪ – 3‬הביקושים במשק‬
‫תרגיל ‪ -3‬הביקושים במשק‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫להלן פונקצית הצריכה הפרטית השנתית המתוכננת של משפחה )בש"ח(‪:‬‬
‫‪Yd‬‬
‫‪C‬‬
‫‪SP‬‬
‫‪MPC‬‬
‫‪MPS‬‬
‫‪0‬‬
‫‪900‬‬
‫‪-900‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪1800‬‬
‫‪-800‬‬
‫‪0.900‬‬
‫‪0.100‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪2700‬‬
‫‪-700‬‬
‫‪0.900‬‬
‫‪0.100‬‬
‫‪3000‬‬
‫‪3400‬‬
‫‪-400‬‬
‫‪0.833‬‬
‫‪0.167‬‬
‫‪4000‬‬
‫‪4000‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0.775‬‬
‫‪0.225‬‬
‫‪5000‬‬
‫‪4500‬‬
‫‪500‬‬
‫‪0.720‬‬
‫‪0.280‬‬
‫‪6000‬‬
‫‪4900‬‬
‫‪1100‬‬
‫‪0.667‬‬
‫‪0.333‬‬
‫הניחו שהנטייה השולית לצרוך בין כל שתי רמות הכנסה עוקבות היא קבועה‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫השלימו את הטבלה‪.‬‬
‫‪C  C0‬‬
‫חישוב ‪ mpc  Y d  C  C0  C  C0  mpc  Y d :mpc‬‬
‫‪d‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪mpc ‬‬
‫חישוב ‪mps  1  mpc :mps‬‬
‫ב‪.‬‬
‫התוו במערכת צירים אחת את עקומת הצריכה הפרטית והחיסכון האישי של המשפחה‬
‫כפונקציה של ההכנסה הפנויה‪.‬‬
‫פונקציות הצריכה הפרטית והחיסכון‬
‫‪C,Sp‬‬
‫‪6000‬‬
‫‪5000‬‬
‫‪C‬‬
‫‪4000‬‬
‫‪3000‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪Sp‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪0‬‬
‫‪7000‬‬
‫‪6000‬‬
‫‪5000‬‬
‫‪4000‬‬
‫‪3000‬‬
‫‪Yd‬‬
‫ג‪.‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪-1000 0‬‬
‫‪-2000‬‬
‫כיצד משתנות הנטיות השוליות לצרוך ולחסוך כשעולה ההכנסה הפנויה? איזה ביטוי יש‬
‫לכך בתרשים שהתוותם?‬
‫הנש"צ פוחתת עם עליית ההכנסה ואילו הנש"ח עולה עם עליית ההכנסה‪ .‬הדבר בא לידי‬
‫ביטוי בתרשים בשינוי בשיפוע העקומות‪ .‬שיפוע עקומת פונקצית הצריכה הולך ופוחת‬
‫ואילו שיפוע עקומת פונקצית החיסכון הולך ועולה‪.‬‬
‫יסודות הכלכלה ב‬
‫עידית קלישר‬
‫‪2008‬‬
‫תרגיל ‪ – 3‬הביקושים במשק‬
‫ד‪.‬‬
‫הניחו שבמשק משפחה נוספת‪ ,‬בעלת פונקצית צריכה זהה‪ .‬חשבו את הצריכה הפרטית‬
‫במשק כאשר ההכנסה הפנויה במשק היא ‪ 6000‬ש"ח עבור שלושת המקרים הבאים‪:‬‬
‫)‪ (1‬חלוקת ההכנסות בין המשפחות שוויונית‪.‬‬
‫)‪ (2‬הכנסתה של משפחה ב' היא פי ‪ 2‬מזו של משפחה א'‪.‬‬
‫)‪ (3‬הכנסתה של משפחה ב' היא פי ‪ 5‬מזו של משפחה א'‪.‬‬
‫סה"כ‬
‫משפחה ב'‬
‫משפחה א'‬
‫‪6000‬‬
‫‪3000‬‬
‫‪3000‬‬
‫)‪ (1‬הכנסה פנויה‬
‫‪6800‬‬
‫‪3400‬‬
‫‪3400‬‬
‫צריכה פרטית‬
‫‪6000‬‬
‫‪4000‬‬
‫‪2000‬‬
‫)‪ (2‬הכנסה פנויה‬
‫‪6700‬‬
‫‪4000‬‬
‫‪2700‬‬
‫צריכה פרטית‬
‫‪6000‬‬
‫‪5000‬‬
‫‪1000‬‬
‫)‪ (3‬הכנסה פנויה‬
‫‪6300‬‬
‫‪4500‬‬
‫‪1800‬‬
‫צריכה פרטית‬
‫ה‪ .‬סכמו את הקשר בין רמת השוויון בחלוקת ההכנסות לבין פונקצית הצריכה הפרטית‬
‫במשק כאשר לפרטים במשק פונקצית צריכה זהה‪ ,‬המקיימת נטייה שולית לצרוך‬
‫הפוחתת עם הגידול בהכנסה הפנויה‪.‬‬
‫כאשר הנטייה השולית לצרוך הולכת ופוחתת עם העלייה בהכנסה ולכל המשפחות‬
‫פונקצית צריכה זהה‪ ,‬הצריכה הפרטית המצרפית במשק תהיה גבוהה יותר ככל שחלוקת‬
‫ההכנסות בין המשפחות תהיה שוויונית יותר‪ .‬תוספת להכנסת העשירים מגדילה את‬
‫הצריכה הפרטית בפחות מאשר תוספת זהה להכנסת העניים‪ .‬זאת כיוון שהנטייה‬
‫השולית לצרוך של העניים גדולה יותר מאשר הנש"צ של העשירים‪.‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫ההשקעה המתוכננת במשק תלויה בשער הריבית בלבד ‪I  I 0  I1  r‬‬
‫במצב המוצא שער הריבית הוא ‪ r1‬והתוצר ‪ . Y1‬בתנאים אלו הפירמות מתכננות להשקיע ‪. I1‬‬
‫א‪ .‬התוו בתרשים את עקומת ההשקעה המתוכננת כפונקציה של התוצר עבור שער ריבית ‪ . r1‬סמנו‬
‫בתרשים את ‪ Y1‬ו‪. r1 -‬‬
‫‪I‬‬
‫ההשקעות כפונקציה של התוצר‬
‫‪Y‬‬
‫‪1200‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪800‬‬
‫‪600‬‬
‫‪400‬‬
‫‪200‬‬
‫‪0‬‬
‫ההשקעות תלויות אך ורק בריבית‪ ,‬ולא בתוצר‪ .‬לכן כל עוד הריבית אינה משתנה‪ ,‬ההשקעות‬
‫קבועות לכל רמה של התוצר‪.‬‬
‫יסודות הכלכלה ב‬
‫עידית קלישר‬
‫‪2008‬‬
‫תרגיל ‪ – 3‬הביקושים במשק‬
‫כתוצאה‬
‫משינויים‬
‫במשק‪,‬‬
‫שחלו‬
‫ירד‬
‫שער‬
‫הריבית‬
‫ל‪r2 -‬‬
‫והתוצר‬
‫קטן‬
‫ל‪. Y2 -‬‬
‫כתוצאה משני שינויים אלו גדלה ההשקעה המתוכננת ל‪. I 2 -‬‬
‫ב‪ .‬הוסיפו לתרשים מסעיף א' את השינויים המתוארים וסמנו את רמת ההשקעה החדשה באופן‬
‫התואם את נתוני השאלה‪.‬‬
‫‪I‬‬
‫ההשקעות כפונקציה של התוצר‬
‫‪I2‬‬
‫‪I1‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪1200‬‬
‫‪800‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪600‬‬
‫‪400‬‬
‫‪0‬‬
‫‪200‬‬
‫נתון כי הריבית ירדה לשער נמוך יותר ‪ r2  r1‬ההשקעות מושפעות שלילית מהריבית ולכן‬
‫ירידת שער הריבית תביא לעליה בהשקעות‪ .‬מכאן ש‪ . I 2  I1 -‬ההשקעות עדיין תלויות אך ורק‬
‫בריבית ולא בתוצר‪ ,‬ולכן עדיין קבועות לכל רמת תוצר‪.‬‬
‫ג‪ .‬חזרו על שני הסעיפים הראשונים כאשר ההשקעה המתוכננת תלויה בשער הריבית וגם בתוצר‬
‫‪I  I 0  I 2  Y  I1  r‬‬
‫ההשקעות כפונקציה של התוצר‬
‫‪I1‬‬
‫‪I‬‬
‫‪300‬‬
‫‪I2‬‬
‫‪250‬‬
‫‪200‬‬
‫‪150‬‬
‫‪100‬‬
‫‪50‬‬
‫‪0‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪1200‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪800‬‬
‫‪600‬‬
‫‪400‬‬
‫‪0‬‬
‫‪200‬‬
‫כעת ההשקעות מושפעות באופן חיובי מהתוצר‪ ,‬כלומר ככל שהתוצר עולה גם ההשקעות‬
‫עולות‪ ,‬ולכן העקומה עולה משמאל לימין‪.‬‬
‫בסעיפים‬
‫הקודמים‬
‫ראינו‬
‫כי‬
‫‪, I 0  I1r1  I 0  I1r2‬‬
‫ולכן‬
‫לכל‬
‫רמת‬
‫תוצר‬
‫* ‪ . I 0  I1r1  I 2Y *  I 0  I1r2  I 2Y‬לכן כאשר מתווים את עקומת ההשקעה כפונקציה של‬
‫התוצר‪ ,‬העקומה של תקופה ‪ 2‬גבוהה יותר מהעקומה של תקופה ‪.1‬‬
‫יסודות הכלכלה ב‬
‫עידית קלישר‬
‫‪2008‬‬
‫תרגיל ‪ – 3‬הביקושים במשק‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫לכל המשפחות במשק פונקצית צריכה פרטית בה הנטייה השולית לצרוך קבועה בכל רמה של‬
‫הכנסה פנויה‪ .‬הנטייה השולית לצרוך של חלק מהמשפחות שווה ל‪ 0.6 -‬והנש"צ של המשפחות‬
‫האחרות ‪.0.8‬‬
‫מכאן ניתן להסיק כי‪:‬‬
‫א‪ .‬הנטייה השולית לצרוך במשק היא ‪.0.7‬‬
‫הטענה אינה נכונה‪ .‬הנש"צ הכוללת במשק תלויה בחלוקת ההכנסות‪ .‬לכן ללא מידע על חלוקת‬
‫ההכנסות לא ניתן להסיק כי הנש"צ הכוללת במשק היא הממוצע בין הנש"צ השונות של‬
‫המשפחות‪.‬‬
‫ב‪ .‬הצריכה הפרטית במשק תהיה גדולה יותר ככל שחלוקת ההכנסות במשק שוויונית יותר‪.‬‬
‫הטענה אינה נכונה‪ .‬הצריכה הפרטית במשק תהיה גדולה יותר ככל שחלק גדול יותר מההכנסה‬
‫במשק ירוכז אצל המשפחות בעלות הנש"צ הגבוהה יותר‪.‬‬
‫ג‪ .‬אם המשפחות שנטייתן השולית לצרוך היא ‪ 0.8‬עשירות מהאחרות‪ ,‬אזי הנטייה השולית‬
‫לצרוך במשק תהיה גדולה מ‪ 0.7 -‬בלי תלות במספר המשפחות מכל סוג‪.‬‬
‫הטענה אינה נכונה‪ .‬הנש"צ הכוללת במשק תלויה בשיעור המשפחות העשירות ובשיעור‬
‫המשפחות העניות‪ ,‬ולא בהכנסה למשפחה‪ .‬ככל ששיעור המשפחות העניות יהיה גדול יותר‪,‬‬
‫הנש"צ תהיה נמוכה יותר‪.‬‬
‫ד‪ .‬בתנאים אלו‪ ,‬לחלוקת ההכנסות במשק אין השפעה על פונקצית הצריכה הפרטית המצרפית‪.‬‬
‫הטענה אינה נכונה‪ .‬כמו ההסבר בסעיף ב' – ככל שחלק גדול יותר מההכנסה במשק ירוכז אצל‬
‫המשפחות בעלות הנש"צ הגבוהה יותר‪ ,‬הרי שהצריכה הפרטית המצרפית במשק תהיה גדולה‬
‫יותר‪.‬‬
‫ה‪ .‬כל התשובות לעיל אינן נכונות‪ .‬הטענה נכונה ‪‬‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫פונקצית הצריכה הפרטית החודשית של משפחת כהן היא‪ , C  1000  0.6Y d :‬כאשר‬
‫‪ - C‬הצריכה פרטית ו‪ Y d -‬ההכנסה הפנויה‪.‬‬
‫הכנסתה הפנויה של משפחת כהן בחודש זה היא ‪ 2,500‬ש"ח‪.‬‬
‫מכאן ניתן להסיק כי‪:‬‬
‫א‪ .‬הנטייה הממוצעת לחסוך של משפחת כהן בחודש זה היא אפס‪.‬‬
‫‪2500‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪S Y  C 2500  1000  0.6  2500 ‬‬
‫‪aps  d ‬‬
‫‪‬‬
‫הנטייה הממוצעת לחסוך‪ 0 :‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪Yd‬‬
‫‪2500‬‬
‫הטענה נכונה‪.‬‬
‫‪d‬‬
‫ב‪ .‬הנטייה השולית לחסוך של משפחת כהן בחודש זה היא אפס‪.‬‬
‫הנטייה השולית לחסוך‪ - mps  1  mpc  1  0.6  0.4 :‬הטענה אינה נכונה‪.‬‬
‫יסודות הכלכלה ב‬
‫עידית קלישר‬
‫‪2008‬‬
‫תרגיל ‪ – 3‬הביקושים במשק‬
‫ג‪ .‬אם הכנסתה של משפחת כהן תוכפל‪ ,‬גם הנטייה הממוצעת שלה לחסוך תוכפל‪.‬‬
‫הנטייה הממוצעת לחסוך עבור הכנסה של ‪:₪ 5,000‬‬
‫‪4000‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪5000‬‬
‫‪‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪‬‬
‫‪5000‬‬
‫‪‬‬
‫‪  0.2  0  2‬‬
‫‪S Y C‬‬
‫‪ - aps  d ‬הטענה אינה נכונה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪d‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪5000‬‬
‫‪d‬‬
‫ד‪ .‬אם הכנסתה של משפחת כהן תוכפל‪ ,‬גם הנטייה הממוצעת שלה לצרוך תוכפל‪.‬‬
‫‪C 1000  0.6  2500‬‬
‫‪‬‬
‫הנטייה הממוצעת לצרוך עבור הכנסה של ‪ 1 :₪ 2,500‬‬
‫‪Yd‬‬
‫‪2500‬‬
‫‪5,000‬‬
‫של‬
‫הכנסה‬
‫עבור‬
‫לצרוך‬
‫הממוצעת‬
‫הנטייה‬
‫‪apc ‬‬
‫‪C 1000  0.6  5000‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 0.8  1  2‬‬
‫‪Yd‬‬
‫‪5000‬‬
‫הטענה אינה נכונה‪.‬‬
‫‪:₪‬‬
‫‪apc ‬‬
‫ה‪ .‬כל התשובות לעיל אינן נכונות‪ .‬הטענה אינה נכונה‪ .‬תשובה א' נכונה‪.‬‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫דורית והרצל הינם אחים‪ ,‬ולשניהם פונקציות צריכה פרטית זהות בעלות נטייה שולית לצרוך‬
‫הפוחתת עם ההכנסה‪.‬‬
‫הכנסתם של דורית והרצל הינה מדמי כיס הניתנים להם מהוריהם‪ .‬עד עתה קיבלה דורית‪,‬‬
‫המבוגרת יותר‪ ,‬דמי כיס הגבוהים יותר ב‪ 100 -‬ש"ח לחודש מאחיה‪.‬‬
‫לאחרונה בשל התנהגותה‪ ,‬החליטו הוריה להקטין את דמי הכיס של דורית ב‪ 30 -‬ש"ח לחודש‪,‬‬
‫ולהגדיל באותו הסכום את אלה של הרצל‪ .‬כתוצאה מכך ניתן להסיק כי‪:‬‬
‫נגדיר את דורית כפרט ‪ 1‬ואת הרצל כפרט ‪.2‬‬
‫השינוי בצריכה הפרטית הכוללת של שני האחים‪C  mpc1  Y1d  mpc2 Y2d :‬‬
‫נתון כי השינוי בגודל זהה‪ ,‬אך בכיוון נגדי‪ ,‬כלומר ‪. Y2d  Y1d‬‬
‫בנוסף ידוע כי הנש"צ של הרצל נמוכה מהנש"צ של דורית‪ ,‬כיוון שדמי הכיס שלו נמוכים יותר‬
‫והנש"צ פוחתת עם העלייה בדמי הכיס‪ .‬כלומר ‪. mpc2  mpc1  0  mpc1  mpc2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מכאן ש‪mpc1  Y  mpc2 Y  mpc1   Y   mpc2 Y  Y   mpc2  mpc1   0 -‬‬
‫‪d‬‬
‫‪2‬‬
‫‪d‬‬
‫‪2‬‬
‫‪d‬‬
‫‪2‬‬
‫‪d‬‬
‫‪2‬‬
‫‪d‬‬
‫‪1‬‬
‫כלומר העלייה בצריכה הפרטית של הרצל כתוצאה מעליית ההכנסה שלו מקוזזת על ידי הירידה‬
‫בצריכה הפרטית של דורית כתוצאה מירידת ההכנסה שלה‪ ,‬אך לא לחלוטין‪ .‬לפיכך סך השינויים‬
‫בצריכה הפרטית הכוללת הינו חיובי ולכן הצריכה הפרטית הכוללת של שני האחים תגדל‪.‬‬
‫א‪ .‬הצריכה הפרטית הכוללת של שני האחים תגדל‪.‬‬
‫ב‪ .‬הצריכה הפרטית הכוללת של שני האחים תקטן‪.‬‬
‫ג‪ .‬הצריכה הפרטית הכוללת של שני האחים לא תשתנה‪.‬‬
‫ד‪ .‬לא ניתן לדעת כיצד תשתנה הצריכה הפרטית הכוללת ללא נתונים מלאים על פונקצית‬
‫הצריכה הפרטית‪.‬‬
‫יסודות הכלכלה ב‬
‫עידית קלישר‬
‫‪2008‬‬
‫תרגיל ‪ – 3‬הביקושים במשק‬
‫ה‪ .‬לא ניתן לדעת כיצד תשתנה הצריכה הפרטית הכוללת ללא נתונים על הנטייה השולית לצרוך‬
‫של כל אחד מהם במצב המוצא‪.‬‬
‫תשובה א' נכונה‪.‬‬
‫שאלה ‪6‬‬
‫במשק ‪ 10‬פרטים‪ .‬לכל אחד מהם פונקצית צריכה עם נטייה שולית לצרוך קבועה בכל רמת הכנסה‬
‫פנויה וזהה לכל הפרטים‪.‬‬
‫ידוע כי במשק שורר אי שוויון בחלוקת ההכנסות‪ .‬גידול בנטייה השולית לצרוך של פרט אחד‬
‫במשק תגרום ל‪:‬‬
‫א‪ .‬הגדלת השיפוע של פונקצית הצריכה הפרטית של המשק במידה רבה יותר ככל שהכנסתו‬
‫הפנויה של הפרט הנ"ל גבוהה יותר ביחס להכנסה הפנויה במשק‪.‬‬
‫הטענה נכונה‪ .‬ככל שהכנסתו של פרט גדולה יותר‪ ,‬השפעת השינויים בנש"צ שלו על הנש"צ‬
‫הכוללת גדולה יותר‪.‬‬
‫ב‪ .‬הגדלת הנטייה השולית לצרוך במשק בדיוק בשיעור הגידול של הנטייה השולית לצרוך של‬
‫הפרט הנ"ל כפול ‪.10%‬‬
‫הטענה אינה נכונה‪ .‬הטענה נכונה רק אם קיים שוויון מלא בחלוקת ההכנסות‪ ,‬כך שכל פרט‬
‫מקבל בדיוק ‪ 10%‬מההכנסות במשק‪.‬‬
‫ג‪ .‬לא ניתן לדעת את כיוון השינוי בנטייה השולית לצרוך במשק ללא מידע על חלוקת ההכנסות‬
‫במשק‪.‬‬
‫הטענה אינה נכונה‪ .‬אם הנש"צ של אחד הפרטים גדלה‪ ,‬הרי שהנש"צ הכוללת תגדל אף היא‪.‬‬
‫לא ניתן לדעת את מידת ההשפעה של הגידול בנש"צ של פרט אחד על הנש"צ הכוללת ללא‬
‫מידע נוסף על חלוקת ההכנסות‪.‬‬
‫ד‪ .‬אותה השפעה על הנטייה השולית לצרוך במשק כמו שתגרום הקטנה באי השוויון בחלוקת‬
‫ההכנסות‪.‬‬
‫הטענה אינה נכונה‪ .‬תלוי בחלוקת ההכנסות במשק‪ .‬אם קיים מספר קטן של עניים‪ ,‬ייתכן‬
‫והקטנת אי השוויון תשפיע מעט מאוד על הנש"צ הכוללת במשק‪.‬‬
‫ה‪ .‬כל התשובות לעיל אינן נכונות‪ .‬הטענה אינה נכונה‪ .‬תשובה א' נכונה‪.‬‬
‫יסודות הכלכלה ב‬
‫עידית קלישר‬
‫‪2008‬‬