‫האם צריך חקר התרבות לתיאוריה של תרבות?‬ ‫סדנת עבודה‬ ‫מציעה‪ :‬נועה גדי‬ ‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬ ‫טל‪054-5991069 :‬‬ ‫השאלה בדבר מתן הגדרה מושגית ל'תרבות' ובניית תיאוריה של תרבות מעוררת לרוב אי‪-‬נוחות‪ ,‬אפילו‬ ‫רתיעה‪ .‬האם יש מקום בכלל לעשות תיאוריה של התרבות? מדוע אין מקום לעשות תיאוריה של היסטוריה או‬ ‫של מדעי המדינה אך יש מקום לתיאוריה של מעמד או של מהפכה או של המדינה? אולי בגלל שבמקרה‬ ‫המיוחד של מחקר התרבות‪ ,‬כפי שמעיד שמה של הדיסציפלינה היחסית‪-‬חדשה הזו‪ ,‬התרבות היא התופעה‬ ‫אותה מבקשים להמשיג?‬ ‫ב‪ 1999-‬יצא לאור בהוצאת רוטלדג' הלקסיקון תיאוריה של התרבות‪ :‬מושגי מפתח )תרגום לעברית‪ ,‬רסלינג‪,‬‬ ‫‪ .(2007‬בהקדמה כתבו העורכים אדגר וסדג'וויק‪" :‬התיאוריה של התרבות אינה מסתפקת כמובן בדיון‬ ‫במופעים של 'תרבות' או בסיווגם‪ ,‬אלא היא מפתחת סכמת הסבר המעניקה משמעות למגוון של תופעות‬ ‫בתרבות‪ .‬העיסוק בתיאוריה של התרבות פירושו אפוא הנהרה של צורות תרבות וביאורן על פי אמות המידה‬ ‫שסכמה תיאורטית כזאת או אחרת מספקת"‪ .‬הבחנה זו‪ ,‬הנכונה באופן כללי לכל תיאוריה‪ ,‬מייצרת מתח פנימי‬ ‫בתוך התחום המיוחד של לימודי תרבות או חקר תרבות‪ ,‬היות ותחום זה )גם לפי עורכי הלקסיקון( התפתח על‬ ‫בסיס תפיסה מתודולוגית פלורליסטית ורב‪-‬תחומית שביקשה להקיף סוגיות‪ ,‬שאלות ומושאי חקירה שנדחקו‬ ‫הצידה או לא זכו כלל להכרה מלכתחילה בשדות השיח השונים וקיבלו לגיטימציה וחיים בשדה של מחקר‬ ‫התרבות‪.‬‬ ‫נדמה‪ ,‬כי השאלה המהדהדת ברקע היא‪ ,‬כיצד נגדיר ונכליל )קרי‪ ,‬נעשה תיאוריה( מבלי לחטוא שוב בחטא‬ ‫היוהרה האינטלקטואלית‪ ,‬מבלי להיחשד בדיכוי רעיוני או אידיאולוגי סמוי )בדמות מתודולוגיה או פרדיגמה‬ ‫שלטת הקובעת אמות מידה(?‬ ‫חבר הפורום יגאל עילם ניסה לקדם טיעון עקרוני בדבר הצורך בתיאוריה של התרבות בסדרה של מאמרי‬ ‫עמדה ואף הציע תנאים להגדרה )אמות מידה(‪ ,‬שנתקלו בהתנגדות‪ .‬במאמר האחרון "הוויכוח עם גירץ ועם‬ ‫הנטינגטון" הוא דוחה את הגישה הסמיוטית כבלתי מספקת מבחינה תיאורטית ואת העמדה הרלטיביסטית‬ ‫כמתחסדת ומופרכת‪ .‬בכך הוא פותח פתח לחידוש הדיון או הוויכוח סביב השאלה‪ ,‬האם אמנם תיאוריה של‬ ‫התרבות תאפשר לנו להבין דפוסי התפתחות של תרבויות ויחסים בין תרבויות ברמה האמפירית תופעתית‪,‬‬ ‫והאם תוכל להקנות לנו כלים מושגיים‪ ,‬ברמה ההכרתית‪ ,‬להבנת צורות החשיבה שהניעו דפוסי פעולה‬ ‫תרבותיים שונים?‬ ‫מושב ‪" :I‬האם יש צורך בתיאוריה של תרבות?" דיון פתוח על עמדות וגישות שונות למחקר התרבות‪.‬‬ ‫מושב ‪" :II‬הגדרות תרבות במבחן"‪ :‬הצעות לסדר היום )עילם‪ ,‬גינזברג ואחרים( ותגובות המשתתפים להן‪.‬‬ ‫מושב ‪ : III‬סיכום עיקרי הדיון – מסקנות והצעות להמשך‪.‬‬ ‫קריאת הכנה‬ ‫ישעיהו ברלין‪ .‬האנושות – בול עץ עיקש‪94-85 ,30-19 .‬‬ ‫קליפורד גירץ‪ .‬פרשנות של תרבויות‪ .‬המאמר "תיאור גדוש‪ ,‬לקראת תיאוריה של תרבות"; המאמר "השלכותיו‬ ‫של מושג התרבות על מושג האדם"‪.‬‬ ‫סמואל הנטינגטון‪ .‬התנגשות הציביליזציות‪ .‬פרק ב' )‪ ,(39-33‬פרק ג' )‪ ,(90-57‬פרק יב )‪(439-409‬‬ ‫קלוד לוי‪-‬שטראוס‪ .‬החשיבה הפראית‪ .‬פרק תשיעי )‪(280-255‬‬ ‫ברוניסלב מלינובסקי‪ .‬מין והדחקה בחברה הפראית‪ .‬חלק רביעי )‪,(116-109‬‬ ‫‪Fernand Braudel , A History of Civilizations. 3-36‬‬