‫תרבויות צעירים בישראל‪ :‬השכחה‪ ,‬מחקר והחייאה‬ ‫סדנת עבודה‬ ‫מציע‪ :‬ארי קטורזה‬ ‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬ ‫טל‪09-7461542, 054-4791459 :‬‬ ‫מטרת סדנא זו תהיה לדון בסוגיות הקשורות לתרבויות צעירים ישראליו ת )הגמוניות ולא‪-‬הגמוניות(‪,‬‬ ‫המתפקדות בצורות מגוונות ככוח קאונטר‪-‬הגמוני‪ .‬מדובר בתרבויות צעירים שהתקיימו מחוץ למסגרת‬ ‫המוסדית הרשמית של המדינה‪ ,‬ולא זכו עד כה לתשומת לב מספקת מצד המחקר ההיסטורי‪ ,‬הסוציולוגי‬ ‫והתרבותי בישראל‪.‬‬ ‫יהיו שיטענו כי הסיבה לכך טמונה בעובדה‪ ,‬ש"דור בארץ"‪ ,‬המסמל בעיקר את דור הפלמ"ח ודור מלחמת‬ ‫השחרור‪ ,‬אשר יצר בצלמו דורות מגשימים וחלוציים שבאו אחריו‪" ,‬בלע" דורות רבים אשר לא התנהגו‬ ‫בהתאם לציפיותיו או בהתאמה לקודים שקבע‪ .‬וכך‪ ,‬בעוד "דור בארץ" מהלך קסם על החוקרים‪ ,‬נשכחו‬ ‫אלו שלא תאמו או התאימו לדימויים ולצפיות של "דור הארץ" וחוקריו‪ ,‬ושלא נרתמו ל"חלוציות‬ ‫ממלכתית"‪ .‬מהם‪ ,‬צעירים עירוניים משכבות הביניים שלא הלכו לתנועות הנוער השונות; צעירים עולים‬ ‫ממדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה; וצעירים עולים מברית המועצות בשנות ה‪.70 -‬‬ ‫אני מציע לקיים סדנא העוסקת בתרבויות צעירים נשכחות אלה‪ ,‬עפ"י הפירוט הארגוני הבא‪:‬‬ ‫מושב ‪ :I‬דיון בהתפתחות לימודי התרבות והמושגים "תרבויות צעירים"‪" ,‬נעורים"‪" ,‬התבגרות" ו"תרבות‬ ‫נוער"‪ .‬מדוע מייסדי המ תודות המגוונות של לימודי תרבות )בעיקר הבריטית( במהלך שנות ה‪ 60-‬שמו את‬ ‫יהבם דווקא אל תרבויות הנוער ותרבויות המשנה של נוער בדיונם על תרבות פופולארית? מה היו‬ ‫הדגשים שלהם בדיון? כיצד נקשרו ה"היסטוריציזם" ו"הסטרוקטוראליזם" והתפיסה התרבותית של‬ ‫המרקסיזם‪ ,‬ההגדרה של "הגמוניה" מאת גרמשי‪ ,‬ו"האידיאולוגיה" מאת לואי אלת'וסר‪ ,‬מושגיו של פוקו‬ ‫על אודות כוח‪ ,‬אל הדיון בתרבויות משנה חתרניות של צעירים? מה היתה הביקורת על מחקר ושיח זה?‬ ‫מושב ‪ :II‬מדוע נשכחו תרבויות המשנה של צעירים ישראליים בשיח האקדמי? מה אנחנו יכולים ללמוד‬ ‫מן הדיון וכלי הדיון של המתודות האנגלו‪-‬אמריקניות )ולעתים הצרפתיות( על אפשרות החקר של‬ ‫תרבויות משנה ישראליות?‬ ‫מושב ‪ :III‬יתמקד במקרה מחקר ספציפי )‪ (Case Study‬של תרבות משנה ישראלית תוך התייחסות‬ ‫)אימוץ‪ ,‬ביקורות‪ ,‬הצגת אלטרנטיבה( לחקר האנגלו‪-‬אמריקני‪ .‬מושב זה יברר את שאלת ייחודן של‬ ‫תרבויות המשנה של צעירים בישראל‪.‬‬ ‫שאלות נוספות נגזרות מדיונים אפשריים אלה הן‪:‬‬ ‫‪ ‬האם יש אג'נדה של לימודי תרבות ישראליים?‬ ‫‪ ‬מה היחס בין מדעי החברה לבין מדעי הרוח בחקר ה תרבות הישראלית? האם חל שינוי בשני‬ ‫העשורים האחרונים בהקשר זה?‬ ‫‪ ‬מהו תפקידו של המחקר האמפירי בלימודי התרבות והאם יש לתת לו יותר דגש?‬ ‫‪ ‬האם בעולם גלובאלי‪ ,‬היי‪-‬טקי‪ ,‬עידן של מודרניות מאוחרת‪ ,‬נותרו עדיין "תרבויות משנה" של‬ ‫צעירים במובנן המסורתי? או שמא‪ ,‬האם תרבויות המשנה של צעירים חתרניים לא היו בעצם תופעה‬ ‫היסטורית?‬ ‫‪ ‬מהו הקשר בין תרבויות משנה של צעירים לתרבות צעירים של הזרם המרכזי? עד כמה בחר המחקר‬ ‫האקדמי לעסוק במיעוט זעיר על חשבונן של אוכלוסיות הצעירים כלליות הרבה יותר? מה אומרת‬ ‫עובדה זו על העיסוק האקדמי בכללו?‬ ,‫ ולימודי תרבות‬,‫אם אסכם את הצעתי אומר שמטרת הסדנא היא לברר למעשה את הקשר בין תרבות‬ ‫ לגשת למקרי מחקר אלה מתוך‬,‫ כחוקרי תרבות‬,‫ וכיצד כדאי לנו‬,"‫לבין חקר מה שקרוי " תרבויות צעירים‬ .‫דגש על הקונטקסט הישראלי‬ :‫קריאת הכנה‬ ‫ בתוך‬,"‫זמננו‬-‫תרבויות בתרבות האנגלית בת‬-‫ "הדרך האנגלית – דיק הבדיג' ומסורת תת‬,‫ עודד‬,‫היילברונר‬ ,‫אביב‬-‫ תל‬,‫ רסלינג‬,('‫תרבות פאנק – משמעותו של סגנון )הקדמה לתרגום ספרו של דיק הבדייג‬-‫תת‬ .7-29 '‫ עמ‬,2009 Hall Stuart ,"Two Paradigms”, in A Cultural Studies Reader, (eds) Munns, J., and Rajan , G., New York, 1995, pp. 194-200. ‫ביבליוגרפיה‬ Grossberg, Lawrence, “The Politics of Youth”, in Adolescence and their Music, Boston, 1994. Grossberg, Lawrence, We Gotta Get Out Of This Place, New York, 1992. Hall Stuart ,"Two Paradigms”, in A Cultural Studies Reader, (eds) Munns, J., and Rajan , G., New York, 1995, pp. 194-200. Hall Stuart, "Culture, The Media and the Ideological Effect", in J. Curran et al. (eds), Mass Communication and Society, London, 1977. Hall Stuart, and Jefferson Tony (eds), Resistance Through Rituals: Youth Subcultures in Postwar Britain, Birmingham, 1976. Hebdige, Dick, Subculture and the Meaning of Style, London & New York, 1979. Osgerby, Bil, Youth in Britain since 1945, London, 1995.