‫‪ -‬בלמ"ס ‪-‬‬
‫בבית הדין הצבאי המחוזי‬
‫במחוז שיפוטי מטכ"ל‬
‫בפני השופטים‪:‬‬
‫בעניין‪ :‬התובע הצבאי‬
‫מטכ"ל )מחוזי( ‪824/09‬‬
‫התובע הצבאי נ' ‪ XXX‬רב"ט לואיס מסקוטה‬
‫אל"ם רחל טבת ויזל – אב"ד‬
‫רס"ן עמי עמו זנגו – שופט‬
‫רס"ן מירי אירגו – שופטת‬
‫)ע"י ב"כ‪ ,‬סא"ל שרון זגגי‪ -‬פנחס וסרן שחר אייזנר(‬
‫נגד‬
‫‪ XXX‬רב"ט לואיס מסקוטה‬
‫)ע"י ב"כ‪ ,‬עו"ד עידן פסח ועו"ד בנימין קוזניץ(‬
‫הכרעת דין‬
‫לאחר שביום ‪ 23/05/10‬הוקרא לנאשם כתב האישום וכן הודה במסמך פרטים‬
‫נוספים מוסכמים‪ ,‬ולאחר שנשמעו היום בפני בית הדין ראיות אשר לעובדות‬
‫המתייחסות לפרטים הנוספים אשר הינן שנויות במחלוקת‪ ,‬מורשע הנאשם על פי‬
‫הודאתו בעבירות הבאות‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫הוצאת נשק מרשות הצבא לפי סעיף ‪ 78‬לחוק השיפוט הצבאי‪ ,‬תשט"ו‪.1955-‬‬
‫עבירות בנשק לפי סעיף ‪) 144‬ב‪) + (2‬ג( לחוק העונשין‪ ,‬תשל"ז – ‪.1977‬‬
‫ניסיון להוצאת נשק מרשות הצבא לפי סעיף ‪ 78‬לחוק השיפוט הצבאי‪,‬‬
‫תשט"ו‪ 1955-‬וסעיף ‪ 25‬לחוק העונשין תשל"ז – ‪.1977‬‬
‫ניסיון לעבירות בנשק לפי סעיף ‪)144‬ב'‪)+(2‬ג( וסעיף ‪ 25‬לחוק העונשין תשל"ז‬
‫‪1977‬‬‫שוד בנסיבות מחמירות לפי סעיף ‪) 402‬ב( ביחד עם סעיף ‪) 29‬ב( לחוק‬
‫העונשין תשל"ז – ‪.1977‬‬
‫הונאה בכרטיס חיוב לפי סעיף ‪ 17‬רישא לחוק כרטיסי חיוב‪ ,‬תשמ"ו – ‪1986‬‬
‫וסעיף ‪) 29‬ב( לחוק העונשין תשל"ז – ‪.1977‬‬
‫ניתנה היום‪ ,‬ה' טבת תשע"א‪ ,12/12/2010 ,‬והודעה בפומבי ובמעמד הנאשם ובאי כוח הצדדים‪.‬‬
‫אב"ד‬
‫שופט‬
‫‪1‬‬
‫שופט‬
‫‪ -‬בלמ"ס ‪-‬‬
‫מטכ"ל )מחוזי( ‪824/09‬‬
‫התובע הצבאי נ' ‪ XXX‬רב"ט לואיס מסקוטה‬
‫גזר דין‬
‫הנאשם‪ ,‬רב"ט לואיס מסקוטה‪ ,‬הורשע ביום ‪ 02/09/10‬על פי הודאתו‪ ,‬בעבירות אשר‬
‫יוחסו לו בכתב האישום המתוקן ושעניינן‪ ,‬הוצאת נשק מרשות הצבא‪ ,‬לפי סעיף ‪ 78‬לחוק‬
‫השיפוט הצבאי‪ ,‬תשט"ו‪) 1955-‬להלן‪" :‬החש"ץ"( עבירות בנשק‪ ,‬לפי סעיף ‪)144‬ב‪)+(2‬ג(‬
‫לחוק העונשין‪ ,‬תשל"ז‪) 1977-‬להלן‪" :‬חוק העונשין"(‪ ,‬ניסיון להוצאת נשק מרשות הצבא‪,‬‬
‫לפי סעיף ‪ 78‬לחש"ץ‪ ,‬ניסיון לעבירות בנשק‪ ,‬לפי סעיף ‪)144‬ב‪)+(2‬ג( לחוק העונשין‪ ,‬שוד‬
‫בנסיבות מחמירות‪ ,‬לפי סעיף ‪) 402‬ב( ‪+‬סעיף ‪) 29‬ב( לחוק העונשין‪ ,‬הונאה בכרטיס חיוב‪,‬‬
‫לפי סעיף ‪ 17‬רישא לחוק כרטיסי חיוב‪ ,‬תשמ"ו‪ 1986-‬וסעיף ‪)29‬ב( לחוק העונשין‪.‬‬
‫קדמה להכרעת הדין כפירתו של הנאשם בכתב האישום המקורי בו יוחסו לו שלושה פרטי‬
‫אישום שעניינם הוצאת נשק מרשות הצבא‪ ,‬שלושה פרטי אישום שעניינם עבירות בנשק‪,‬‬
‫ניסיון שוד בנסיבות מחמירות‪ ,‬שוד בנסיבות מחמירות והונאה בכרטיס חיוב‪.‬‬
‫נוכח הכפירה הראשונית החלה להישמע בפני בית הדין מסכת הראיות שעיקרה עדות סוכן‬
‫חשאי שבפניו התוודה הנאשם באשר למעשיו‪ ,‬ואשר הובילה בעקבות חקירה מאומצת‬
‫להאשמת הנאשם במיוחס לו‪.‬‬
‫לאחר ששמענו את עדות הסוכן ומפעילו ולאחר שאף הוגשו אמרות הנאשם בהן הודה‬
‫במיוחס לו‪ ,‬ביקש הנאשם לחזור בו מכפירתו וכאמור הודה בכתב האישום המתוקן‬
‫ובפרטים הנוספים המוסכמים אשר עיקרם יפורט להלן‪.‬‬
‫יצוין ובטרם יפורטו העובדות בהן הודה הנאשם‪ ,‬כי בין הצדדים קיימת מחלוקת‪ ,‬בפרט‬
‫מהפרטים הנוספים‪ ,‬לגביה ביקשו את הכרעת בית הדין‪ .‬המחלוקת נסבה אודות טענת‬
‫הנאשם כי ביצע את המעשים בהם הודה כיוון שהיה נתון ללחץ ואיומים‪ .‬בנסיבות אלו‬
‫ביקשו הצדדים לנהל דיון במתווה של סעיף ‪ 358‬ג' לחש"ץ‪ ,‬היינו להביא ראיות באשר‬
‫לפרטים הנוספים בטרם יוכרע דינו של הנאשם‪ .‬יודגש כי באי כוח הנאשם הבהירו כי אין‬
‫המדובר בטענה העולה כדי סייג לפליליות המעשה‪ ,‬אלא כאמור כנתון עובדתי המצוי‬
‫במחלוקת באשר לסעיפי הפרטים הנוספים שיש בהם כדי להשפיע על גזר דינו של הנאשם‪.‬‬
‫כתב האישום המתוקן בו הודה הנאשם מייחס לנאשם שישה פרטי אישום בגין העבירות‬
‫אותן ביצע בהיותו חייל‪ .‬ולהלן פירוט מעשי העבירה‪:‬‬
‫‪ .1‬הנאשם‪ ,‬בהיותו חייל בצה"ל‪ ,‬המשרת כמאבטח במחנה רבין‪ ,‬נכנס ביום ‪,11.4.09‬‬
‫למגורי השומרים‪ ,‬הבחין בנשק מסוג רוס"ק ‪ M-16‬אשר היה מונח על אחת‬
‫המיטות‪ ,‬פירקו לשני חלקים והניחו בתיק השייך לו‪ .‬לאחר מכן הוציא את הנשק‬
‫מהבסיס‪ .‬שם המתין לו חברו "גידו"‪ .‬יחדיו נסעו הם למקלט בבניין בכפר סבא שם‬
‫‪2‬‬
‫‪ -‬בלמ"ס ‪-‬‬
‫מטכ"ל )מחוזי( ‪824/09‬‬
‫התובע הצבאי נ' ‪ XXX‬רב"ט לואיס מסקוטה‬
‫הותיר הנאשם את התיק ובו הנשק המפורק מאחורי ארון‪ .‬לאחר מכן התקשר‬
‫הנאשם לאזרח‪ ,‬מוחמד מג'אדלה )להלן‪" :‬חמודי"( עימו שוחח הנאשם בעבר על‬
‫מכירת נשק או כדורים מהצבא‪ ,‬ושאלו‪ ,‬כמה ישלם לו עבור הנשק‪.‬‬
‫ביום ‪ 12.04.09‬נטל הנאשם את הנשק מן המקלט‪ ,‬פגש בחמודי ומסר לחמודי את‬
‫הנשק‪ .‬בתמורה מסר חמודי לנאשם ‪ ₪ 1,500‬במזומן וכן צירף שיק על סך ‪₪ 5,000‬‬
‫ושרשרת‪ ,‬כערובה לכך שישלם לנאשם סכום של ‪ ₪ 5,000‬כעבור שבוע ימים‪.‬‬
‫בהמשך השבוע‪ ,‬ב‪ 3-4-‬הזדמנויות פגש הנאשם את חמודי בחנייה הסמוכה לקניון‬
‫בכפר סבא‪ ,‬בכל הזדמנות מסר חמודי לנאשם סכום כסף‪ ,‬ובסך הכול מסר לו‬
‫‪ .₪ 5,000‬במועד זה החזיר הנאשם לחמודי את שיק העירבון והשרשרת‪ .‬בגין‬
‫מעשים אלה הורשע הנאשם בעבירה של הוצאת נשק מרשות הצבא ובעבירות‬
‫בנשק‪.‬‬
‫‪ .2‬במהלך תורנות שמירה בלשכת מפ"ע בבניין המטכ"ל‪ ,‬במועד סמוך ליום ‪09/07/09‬‬
‫פתח הנאשם ארון הממוקם במשרד על מנת לבחון את תכולתו‪ .‬הנאשם הבחין‬
‫באקדח תופי וכדורים‪ ,‬אשר יועדו לראש המטה הכללי‪ ,‬רא"ל גבי אשכנזי‪ ,‬כתשורה‬
‫מנציג צבאי זר‪ ,‬והינו מתקופת מלחמת האזרחים האמריקאית‪ .‬לאחר מכן צילם‬
‫את האקדח‪ ,‬באמצעות מכשיר הטלפון הנייד שלו וסגר את הארון‪.‬‬
‫סמוך לאחר מכן‪ ,‬התקשר הנאשם לאזרח ראכז שלאביה )להלן‪" :‬שלאביה"(‪ ,‬שלח‬
‫אליו את תמונת האקדח באמצעות הודעת מולטימדיה והציע לו לרכוש ממנו את‬
‫האקדח‪ .‬עוד באותו היום‪ ,‬התקשר שלאביה אל הנאשם ומסר לו להביא את‬
‫האקדח למרכול "ויקטורי" למחרת היום‪ ,‬אז יקבל בתמורה סך של ‪.₪ 4,000‬‬
‫בהמשך היום‪ ,‬נטל הנאשם את האקדח והכדורים והניחם בתיקו‪ ,‬לאחר מכן‬
‫הוציא הנאשם את האקדח מהבסיס‪.‬‬
‫ביום ‪ 10/07/09‬נטל הנאשם את האקדח למרכול "ויקטורי"‪ ,‬הנאשם הראה‬
‫לשלאביה את האקדח‪ .‬שלאביה מסר לנאשם כי ידבר עם "בן אדם" ולאחר מכן‬
‫מסר לנאשם‪ ,‬כי תוך חצי שעה יגיע רוכש לנשק‪ .‬הנאשם עטף את האקדח ומסרו‬
‫לשלאביה‪ ,‬תמורת ‪ .₪ 4,000‬בגין מעשים אלה הורשע הנאשם בניסיון להוצאת נשק‬
‫מרשות הצבא ובניסיון לעבירות בנשק‪.‬‬
‫‪ .3‬ביום ‪ 17/07/09‬נטל הנאשם כפפות וכובעי גרב‪ ,‬אשר ניתנו לו ולאחיו על ידי חמודי‪,‬‬
‫ונסע עם אחיו‪ ,‬הקטין פ‪.‬מ‪.‬מ לקריה במונית‪ .‬עם הגיעם למקום קפצו הנאשם‬
‫ופ‪.‬מ‪.‬מ מעל גדר המחנה ונכנסו לקריה‪ .‬הנאשם ואחיו קראו לשומר להגיע לעברם‬
‫באמצעות מכשיר האינטרקום‪ ,‬הממוקם בסמוך לשער‪ .‬הנאשם ואחיו התחבאו‬
‫מאחורי מכולה‪ ,‬כשהם חובשים את כובעי הגרב על פניהם‪ .‬תחילה הגיע למקום‬
‫שומר‪ ,‬אך זה לא פתח את השער ועזב את המקום ולכן צלצלו הנאשם ואחיו פעם‬
‫‪3‬‬
‫‪ -‬בלמ"ס ‪-‬‬
‫מטכ"ל )מחוזי( ‪824/09‬‬
‫התובע הצבאי נ' ‪ XXX‬רב"ט לואיס מסקוטה‬
‫נוספת באינטרקום ושבו והתחבאו מאחורי המכולה‪ .‬לאחר מספר דקות הבחינו‬
‫הנאשם ואחיו ברב"ט א‪.‬ב‪.‬ד‪ ,‬אשר שמר במקום כשהוא חמוש ברוס"ק ‪.M-16‬‬
‫רב"ט ב‪.‬ד הבחין בנאשם‪ ,‬כיוון כלפיו את נשקו‪ ,‬אשר לא היה טעון במחסנית ושאל‬
‫לזהותו‪ .‬הנאשם השיב לו כי הוא חייל ורב"ט ב‪.‬ד התרה בו לבל יתקרב אליו‪ .‬או אז‬
‫התקרב הנאשם אל רב"ט ב‪.‬ד‪ ,‬תפס את רובהו של רב"ט ב‪.‬ד‪ .‬וחסם את פיו‪ ,‬על‬
‫מנת שזה לא יזעק לעזרה‪ .‬לאחר שרב"ט ב‪.‬ד‪ .‬ניסה להתנגד למעשים‪ ,‬הכה אותו‬
‫הנאשם באמצעות קת הנשק‪ .‬הנאשם הפיל את רב"ט ב‪.‬ד‪ .‬על הרצפה‪ ,‬על ידי כך‬
‫שתפס בכוח בלסתו של רב"ט ב‪.‬ד‪ .‬ואילץ אותו להתכופף‪ .‬פ‪.‬מ‪.‬מ נטל אבן שמצא‬
‫במקום והכה באמצעותה בחוזקה בראשו של רב"ט ב‪.‬ד‪ ,.‬עד אשר איבד האחרון‬
‫את הכרתו‪.‬‬
‫כתוצאה מהאמור נגרמו לרב"ט ב‪.‬ד‪ .‬חבלות חמורות ובכלל זה נשברה לסתו ונגרם‬
‫לו שטף דם תת עורי בסמוך לעינו‪ .‬רב"ט ב‪.‬ד‪ .‬נזקק לתפרים וקיבוע בין לסתי‪ .‬כמו‬
‫כן הוא איבד את זכרונו וסבל כאבים בצווארו ובחזהו‪ .‬רב"ט ב‪.‬ד‪ .‬נזקק לחופשת‬
‫מחלה בת שבועיים‪.‬‬
‫בגין אירוע זה הורשע הנאשם בעבירות שעניינן הוצאת נשק מרשות הצבא‪ ,‬עבירות‬
‫בנשק ושוד בנסיבות מחמירות‪.‬‬
‫‪ .4‬לאחר האמור לעיל‪ ,‬נטל הנאשם את נשקו של רב"ט ב‪.‬ד‪ ,.‬מסוג רוס"ק ‪,M-16‬‬
‫פירקו לשני חלקים והניחו בתיק השייך לו‪ .‬לאחר מכן קפצו הנאשם ופ‪.‬מ‪.‬מ מעל‬
‫גדר המחנה והנאשם הוציא את הנשק מהבסיס והניחו אותו במקום המסתור‬
‫במקלט המוזכר לעיל‪.‬‬
‫ביום ‪ 17/07/09‬התקשר הנאשם לשלאביה ומסר לו כי יש לו נשק וכי ימסור אותו‬
‫לשלאביה תמורת כיסוי החוב בגין האקדח המוזכר לעיל וכן ‪ .₪ 6,000‬שלאביה‬
‫מסר כי יבוא לאסוף אותו ברכבו ויחד ייסעו לטייבה עם הנשק‪.‬‬
‫הנאשם נטל את הנשק ממקום המסתור‪ ,‬נפגש עם אחיו ושלאביה‪ ,‬אשר הסיעם אל‬
‫פרדס באזור טייבה‪ .‬בהגיעם לפרדס שוחח שלאביה עם אזרח בשם נאשף סדיר‪,‬‬
‫באמצעות טלפון נייד‪ .‬שלאביה מסר לנאשם את הנחייתו של סדיר להרכיב את‬
‫הנשק‪ .‬הנאשם הרכיב את הנשק הכניס לתיקו ומסרו לשלאביה‪ ,‬אשר הניח את‬
‫התיק ובו הנשק תחת עץ‪.‬‬
‫לאחר מכן נסעו מהמקום‪ ,‬תוך שהנאשם מבחין כי אדם רכוב על טרקטורון‬
‫מתקרב למקום‪ .‬במהלך הנסיעה מסר שלאביה לידי הנאשם סכום של ‪.₪ 6,200‬‬
‫זאת באשר היה מוסכם בין השניים כי מן הסכום אשר יקבל הנאשם ינוכו ‪4,000‬‬
‫‪ ,₪‬אשר שולמו לנאשם תמורת האקדח‪ ,‬שהוזכר לעיל‪ ,‬אשר לטענת שלאביה לא‬
‫עבד ולפיכך הוחזר לנאשם‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ -‬בלמ"ס ‪-‬‬
‫מטכ"ל )מחוזי( ‪824/09‬‬
‫התובע הצבאי נ' ‪ XXX‬רב"ט לואיס מסקוטה‬
‫‪ .5‬הנאשם אשר חב לחמודי חוב כספי בסך ‪ ,₪ 1,000‬צילם כרטיס חיוב מסוג‬
‫"מסטרקארד" השייך לרא"ל גבריאל אשכנזי‪ ,‬ראש המטה הכללי‪ ,‬משני צידיו‪.‬‬
‫לאחר מכן העביר את הצילומים האמורים לשתי חיילות ולידי חמודי‪ ,‬על מנת‬
‫שהאחרון יעשה בו שימוש‪ ,‬תמורת מחיקת החוב‪ .‬בגין מעשים אלה הורשע הנאשם‬
‫בעבירה של הונאה בכרטיס חיוב‪.‬‬
‫אמרותיו של הנאשם במצ"ח הוגשו לבית הדין טרם הודאתו ואף שמענו כאמור ביום‬
‫הדיונים הראשון את עדות הסוכן ומפעילו‪ .‬הסוכן‪ ,‬רכש את אמונו של הנאשם בעת ביצוע‬
‫משימות משותפות והלה התוודה בפניו לאחר שבמהלך שיחת חולין נשאל ע"י הסוכן‬
‫אודות התמודדות בישיבה בחקירה‪.‬‬
‫להלן יובאו דברי הסוכן בפנינו באשר לגרסת הנאשם בהתייחס למעורבותו בגניבת כלי‬
‫הנשק שיש בהם כדי לתאר את נסיבות ביצוע העבירות בהן לבסוף הודה והורשע הנאשם‪:‬‬
‫"שאלתי אותו באיזה חקירה ישבת? לואיס אמר לי על נשקים‪ ,‬על שני נשקים‪ .‬אמרתי לו איזה נשקים‪.‬‬
‫אמר לי גם לפני ארבעה חודשים גנבתי נשק ונחקרתי על זה ולא תפסו אותי וגם לפני שבועיים אם‬
‫שמעת את הסיפור‪ ,‬הה )היה( סיפור גדול שפיצצו איזה חייל מכות וגנבו לו את הנשק בקריה‪ ,‬אמרתי לו‬
‫ששמעתי משהו כזה‪ ....‬ואז לואיס אמר זה אני ואחי פ‪.‬מ‪.‬מ עשינו את זה‪ .‬אמרתי לו מה פתאום את‬
‫)אתה( מבלבל את השכל‪ .‬הוא אמר לי זה אני ואחי פ‪.‬מ‪.‬מ עשינו את זה‪ .‬אמרתי לו ספר לי מה היה‬
‫הסיפור‪ ,‬התעניינתי‪ .‬ואז לואיס סיפר לי שהוא ש"ג בקריה והוא יודע בדיוק מתי מתחלפות המשמרות‪,‬‬
‫מי שומר‪ ,‬איך מתנהלת השמירה‪ .‬אז יום אחד הוא הלך בלילה עם אחיו‪ ,‬פ‪.‬מ‪.‬מ‪ ,‬בקריה בש"ג איפה‬
‫שהמרפאה‪ ,‬הם באו עם תיק וכובע גרב‪ ,‬שמו על הראשים ומכיוון שהוא ידע שלוחצים על הזמזם אז‬
‫מגיע חייל‪ .‬הם לחצו על הזמזם‪ ,‬קראו לחייל‪ ,‬החייל שאל אתום )אותם( מי זה‪ ,‬לואיס אמר שהוא עיוות‬
‫את הקול וצעק זה חייל‪ ,‬חייל‪ .‬החייל הגיע‪ ,‬שהוא הגיע הם קפצו עליו‪ ,‬פיצצו אותו נתנו לו מכות עם‬
‫הנשק ולבנה בראש ואז לקחו לו את הנשק‪ ,‬נתנו לו איתו מכות‪ ,‬נתנו לו לבנה בראש‪ .‬לואיס קיפל את‬
‫הנשק ושם אותו בתיק שהם הביאו‪".‬‬
‫הסוכן העיד כי הנאשם סיפר לו כי שני כלי הנשק אותם גנב היו "מוזמנים" וכי האקדח‬
‫מלשכת הרמטכ"ל לא היה "מוזמן"‪ ,‬אך הוא מכר אותו לערבים מטייבה‪ ,‬כמו שני הנשקים‬
‫הקודמים‪.‬‬
‫מתיאור זה נמצאנו למדים כי הנאשם התפאר בפני הסוכן באשר לגניבת כלי הנשק‪ ,‬תיאר‬
‫בפרוטרוט את מעשה תקיפתו של רב"ט ב‪.‬ד‪ ,.‬וזאת מבלי להביע צער וחרטה ומבלי שיצוין‬
‫כי חלקו בתקיפה הקשה נפל מחלקו של אחיו הקטין‪.‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬ובכך נדון להלן‪ ,‬הנאשם לא סיפר על איומים או הפעלת לחץ מצד גורם כלשהו‬
‫כגורם לביצוע מעשי העבירה‪.‬‬
‫בטרם נעבור למלאכת גזירת הדין נתייחס לפרט השנוי במחלוקת בהתייחס לטענה על פיה‬
‫הופעלו על הנאשם איומים ולחצים לביצוע המיוחס לו‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ -‬בלמ"ס ‪-‬‬
‫מטכ"ל )מחוזי( ‪824/09‬‬
‫התובע הצבאי נ' ‪ XXX‬רב"ט לואיס מסקוטה‬
‫התשתית הראייתית למחלוקת באשר לאפשרות איום ולחץ על הנאשם‬
‫להלן הראיות שהוצגו בפני בית הדין ‪-‬‬
‫מטעם התביעה העידו שני המעורבים‪ ,‬שלגביהם נטען שהפעילו לחץ או איומים על הנאשם‬
‫לבצע את המעשים בהם הורשע‪.‬‬
‫ראכז מוחמד שלאביה‪) ,‬להלן "שלאביה"( המרצה כיום עונש מאסר בגין סחר בנשק‬
‫ונשיאת נשק‪ ,‬העיד כי הוא מכיר את הנאשם מסופר ויקטורי בכפר סבא‪ ,‬שם עבדו יחדיו‪.‬‬
‫העד לא ענה על מרבית השאלות שנשאל בטענה כי אמר את הדברים בחקירה המשטרתית‬
‫ואין לו מה להוסיף‪ ,‬על כן הוכרז כעד עוין‪.‬‬
‫בעדותו אישר שלאביה כי המערכת יחסים בינו לבין הנאשם בעסקאות הייתה מערכת‬
‫יחסים טובה‪ ,‬אישר כי הנאשם העביר לו אקדח והוא שילם לו כסף בתמורה וכן אישר כי‬
‫קיבל ‪ M-16‬מהנאשם וכי הנאשם קיבל כסף בתמורה‪ .‬העד אישר כי לא היה לו סכסוך עם‬
‫הנאשם וכי לא איים או לחץ על הנאשם להשיג לו נשק‪ .‬בהמשך דבריו שב וחזר על כך שלא‬
‫איים על הנאשם או אחיו‪.‬‬
‫מעיון בחקירתו במשטרה מיום ‪) 09/08/09‬ת‪ (16/‬עולה כי הנאשם מסר שהוא שיזם את‬
‫מכירת הנשק‪ .‬מהאמרה אף לא עולה כי שלאביה איים או הלחיץ את הנאשם או אחיו‬
‫בשום שלב גם לא כאשר היו ברכבו בנסיעה לטייבה‪.‬‬
‫מוחמד מג'דאלה )להלן "חמודי"(‪ ,‬המוזכר אף הוא בכתב האישום‪ ,‬מרצה כיום עונש‬
‫מאסר בגין סחר בנשק ושימוש בכרטיס אשראי‪ .‬לדבריו‪ ,‬הכיר הנאשם מהתקופה בה עבדו‬
‫יחד בסופר ויקטורי והיו הם חברים לעבודה‪ .‬העד סיפר כי נהג לתת לנאשם כסף עת שהיה‬
‫נזקק לכך וביקש ממנו‪ .‬חמודי תיאר מערכת יחסים טובה "בסדר גמור‪ ,‬לא היה ריב‪ ,‬לא‬
‫היה כלום" ושלל את האפשרות כי קיבל מהנאשם נשק‪ ,‬בתמורה לחוב כספי שהנאשם היה‬
‫חייב לו‪.‬‬
‫העד סירב להשיב על השאלה מדוע התקשר לנאשם מספר פעמים רב מאד באותו השבוע‬
‫אך חזר על גרסתו על פיה לא הפעיל לחץ על הנאשם‪.‬‬
‫בגזר הדין בעניינו של חמודי מיום ‪ 3.5.10‬בת"פ )תא(‪ 4175/09‬נכתבו הדברים הבאים באשר‬
‫למעורבותו בגניבת כלי הנשק ע"י הנאשם‪" :‬הנאשם פנה לאחר מספר פעמים והציע לגנוב‬
‫נשק מצה"ל‪ .‬בסופו של הליך‪...‬הנאשם ואחר נפגשו ואחר מסר לנאשם נשק גנוב וקיבל‬
‫מהנאשם כסף‪."₪ 6500-‬‬
‫מהאמור לעיל עולה כי חמודי לא הואשם והורשע באיומים על הנאשם‪ ,‬עם זאת מוזכרת‬
‫פניה לנאשם במספר הזדמנויות לגניבת נשק‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪ -‬בלמ"ס ‪-‬‬
‫מטכ"ל )מחוזי( ‪824/09‬‬
‫התובע הצבאי נ' ‪ XXX‬רב"ט לואיס מסקוטה‬
‫חמודי אף הורשע בעבירה שעניינה קשירת קשר בכך שאסף את הנאשם ואחיו‪ ,‬הסיעם‬
‫לקריה ומסר להם ציוד שבאמצעותו תיכננו לבצע שוד‪ .‬גם לעניין זה לא הוזכרו איומים או‬
‫הפעלת לחץ על הנאשם או אחיו‪.‬‬
‫מטעם ההגנה העידו לעניין שבמחלוקת הנאשם ואחיו פ‪.‬מ‪.‬מ‪ ,‬אשר היה מעורב במעשה‬
‫השוד‪.‬‬
‫הנאשם העיד על מערכת היחסים עם חמודי אותו הכיר מהעבודה ב"יינות ביתן"‪ .‬לדבריו‪,‬‬
‫הוא ביקש ממנו פעמיים כסף והחזיר לו‪ ,‬בפעם השלישית בה לווה ממנו כסף‪ ,‬התגייס ולכן‬
‫לא ראה אותו ‪ 4‬חודשים‪ .‬חמודי התקשר אליו ולבסוף הוא החזיר לו את הכסף יחד עם‬
‫אחיו‪ .‬באותה הזדמנות ביקש ממנו חמודי להשיג לו נשק או רימונים או כדורים‪ .‬הנאשם‬
‫ענה שהדבר בלתי אפשרי וכי הוא לא מעוניין בכך ו"לא מתעסק עם הדברים האלה"‪.‬‬
‫לאחר הדברים הללו‪ ,‬לדברי הנאשם‪ ,‬במשך חודשיים חמודי היה מתקשר אליו מדי יום‬
‫ומבקש שיביא לו נשק ובכל פעם הנאשם סירב עד אשר חמודי התחיל להפעיל עליו לחץ‬
‫באומרו שהוא מכיר את משפחתו ואף פנה לאחיו פ‪.‬מ‪.‬מ‪ .‬ומסר באמצעותו שיענה לטלפון‬
‫"אם הוא לא רוצה להיכנס לבעיות"‪ .‬הנאשם חתם את דבריו לעניין זה במילים " זהו משם‬
‫יצא כל הזה שלקחתי את הנשק" )עמ' ‪ 45‬ש' ‪.(12-34‬‬
‫הנאשם הוסיף ומסר כי חמודי הביא לו ולאחיו תיק עם כובע גרב‪ ,‬כפפות‪ ,‬פלפל חריף‪ ,‬ג'ק‬
‫של האוטו ומברג על מנת לגנוב נשק בקריה‪ .‬הנאשם סיפר כי בפעם הראשונה הוא ואחיו‬
‫לא נכנסו לקריה מאחר ופחדו לבצע זאת וכששבו לאוטו חמודי כעס עליהם ואז שוב חשו‬
‫בפחד נוכח האפשרות כי משפחתם תיפגע וביצעו את מעשה השוד האלים‪.‬‬
‫בנוגע לשלאביה מסר הנאשם כי בעבודתו בסופר ויקטורי הכיר גם אותו והוא שניגש אליו‬
‫ואמר לו שגם הוא מעונין בנשק בדומה לנשק שמכר הנאשם לחמודי‪ .‬גם לו אמר הנאשם‬
‫בתחילה כי אינו מעוניין‪ ,‬אך לבסוף‪ ,‬לאחר ששלאביה התקשר אליו מספר פעמים הביא לו‬
‫את האקדח שגנב מלשכת הרמטכ"ל‪.‬‬
‫לעניין זה‪ ,‬סיפר הנאשם כי האקדח הועבר ביום שישי תמורת ‪ ,₪ 4,000‬ואילו ביום ראשון‬
‫התקשר אליו שלאביה ואמר לו שהוא "עבד עליו" והביא לו צעצוע ולפיכך ביקש כלי נשק‬
‫אחר תמורתו‪ .‬הנאשם השיב כי יחזיר את הכסף‪ ,‬אך חלפו מספר ימים והוא לא החזיר את‬
‫החוב‪ ,‬עד אשר שלאביה התקשר פעם נוספת והזכיר כי הוא צריך להחזיר את הכסף או‬
‫להביא כלי נשק אחר‪ .‬לדברי הנאשם‪ ,‬הוא נלחץ ואו אז ביצע את השוד האלים בקריה‬
‫שבאמצעותו השיג כלי נשק אותו העביר לשלאביה‪.‬‬
‫אמרותיו של הנאשם בהן לא התייחס לאיומים כרקע לביצוע העבירות‪ ,‬הוצגו בפניו‬
‫במהלך עדותו בפנינו‪ .‬על כך השיב כי רק בחקירה החמישית סיפר על האיומים מאחר ולא‬
‫היה בטוח שהמעורבים הנוספים נעצרו וחשש לשלומם של בני משפחתו‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪ -‬בלמ"ס ‪-‬‬
‫מטכ"ל )מחוזי( ‪824/09‬‬
‫התובע הצבאי נ' ‪ XXX‬רב"ט לואיס מסקוטה‬
‫עוד נשאל מדוע בחקירתו החמישית כשסיפר על איומים מצד חמודי לא הזכיר את‬
‫שלאביה‪ ,‬מסר כי נשאל בחקירה זו רק על כרטיס האשראי אותו העביר לחמודי‪.‬‬
‫לגרסתו‪ ,‬רק לבסוף משהזהיר את בני משפחתו סיפר את כלל גרסתו‪.‬‬
‫בחקירתו הנגדית סיפר הנאשם כי לווה כסף במספר הזדמנויות מחמודי ואישר כי גניבת‬
‫כלי הנשק הראשון התבצעה טרם אירוע הדקירה שלאחריו ביקש הלוואה נוספת מחמודי‬
‫ושב ואישר לשאלת התובעת כי גניבת הנשק הראשון לא הייתה קשורה לחוב כספי‪.‬‬
‫הנאשם העיד על מעורבות אחיו פ‪.‬מ‪.‬מ ‪.‬לדבריו הוא ואחיו נעצרו בעבר בגין אלימות בגין‬
‫מעורבות בקטטה במועדון‪ ,‬על רקע האשמה על פיה אחיו שתה בירה השייכת לאחר‪.‬‬
‫התוקפים התבלבלו בין הנאשם ואחיו ותקפו את הנאשם ובמקום התפתחה קטטה בגינה‬
‫כאמור נעצר‪.‬‬
‫אירוע אלים אחר בו היה מעורב הינו אירוע דקירה בו היה מעורב אח אחר של הנאשם‪ ,‬ח'‪.‬‬
‫לדבריו ח' היה מעורב בסכסוך ולאחר שהסכסוך התמשך פנה הנאשם לאחד המעורבים על‬
‫מנת לקבל מספר טלפון של חבר שהיה מעורב אף הוא בסכסוך מאחר וביקש לדבר עימו על‬
‫העניין‪ .‬בסמוך לאחר מכן‪ ,‬הותקף הנאשם ע"י מעורבים באותה פרשיה עת שישב‬
‫בגלידרייה ואף נידקר‪.‬‬
‫הנאשם סיפר כי עומר אלפרון התקשר אליו ודיבר איתו בנוגע לעדות שלו נגד בן גניש‬
‫המעורב באירוע וביקש שלא יעיד והנאשם לא הסכים‪ .‬לדבריו‪ ,‬במקרה הזה לא איימו עליו‬
‫רק ביקשו ממנו‪.‬‬
‫להשלמת התמונה יצויין כי הנאשם במהלך החקירות הראשונות )ת‪ ,18/‬ת‪ ,20/‬ת‪,22/‬‬
‫ת‪ ,23/‬ת‪ ,24/‬ת‪ ,25/‬ת‪ ,(26/‬אשר בחמש מהן כבר הודה וסיפר על מעשיו‪ ,‬פירט את שעשה‬
‫ואת מעורבותם של חמודי ושלאביה‪ ,‬אך לא ציין כל הפעלת לחץ או איום מהשניים גם‬
‫כשנשאל על כך באופן ישיר ומפורש‪ .‬רק בחקירתו )ת‪ (27/‬מיום ‪ 16/08/09‬ציין הנאשם כי‬
‫מסר את פרטי כרטיס האשראי של הרמטכ"ל לחמודי‪ ,‬מכיוון שהאחרון איים עליו שאם‬
‫לא יביא לו את פרטי הכרטיס הוא רוצה את הכסף‪ .‬בחקירתו )ת‪ (28/‬מיום ‪ 02/06/10‬סיפר‬
‫הנאשם כי שלאביה איים עליו אחרי שהבין שהאקדח שקנה ממנו לא עובד כי יש לו עד יום‬
‫ו' להחזיר לו את הכסף או להביא לו משהו אחר במקום וזאת באיומים ובאמירות כי הוא‬
‫יודע היכן מתגוררת משפחתו‪ .‬כמו כן ציין כי מאז ששלאביה ידע שמכר לחמודי נשק‬
‫הלחיץ אותו שהוא גם רוצה‪.‬‬
‫פ‪.‬מ‪.‬מ‪ .‬אחיו של הנאשם מסר כי הכיר את חמודי עת שעבד בסופר רמה עם אחיו‪ ,‬הנאשם‪.‬‬
‫העד מסר כי שמע את חמודי מדבר עם אחיו על מועד תשלום ואת חמודי אומר שיביא לו‬
‫נשק או רימונים או כדורים‪.‬‬
‫פ‪.‬מ‪.‬מ‪ .‬הבחין שאחיו אינו עונה לטלפונים של חמודי ואו אז התחיל חמודי להתקשר אליו‬
‫וביקש שימסור לאחיו ש"חמודי מחפש אותו"‪ .‬לדבריו‪ ,‬אחיו סיפר לו שחמודי מלחיץ אותו‬
‫‪8‬‬
‫‪ -‬בלמ"ס ‪-‬‬
‫מטכ"ל )מחוזי( ‪824/09‬‬
‫התובע הצבאי נ' ‪ XXX‬רב"ט לואיס מסקוטה‬
‫ומבקש שיביא לו נשק‪ .‬לדבריו הוא אף ראה את שלאביה מדבר עם הנאשם במספר‬
‫הזדמנויות בצד‪ ,‬ושמע שביקש מהנאשם נשק כמו שמכר לחמודי‪ .‬בנוסף העיד כי שלאביה‬
‫אמר לנאשם אם ייתן לו נשק‪ ,‬ייתן לו להיות אבא‪.‬‬
‫פ‪.‬מ‪.‬מ‪ .‬הסביר כי לא אמר את הדברים בראשית חקירותיו כי לא ידע אם לומר זאת או לאו‬
‫וכן אישר כי ישב עם הנאשם יחד באותו תא במשך חודשים‪.‬‬
‫התביעה בסיכומיה טענה כי טענת הלחץ והאיומים שהעלה הנאשם בפני בית הדין כבושה‬
‫היא‪ .‬הנאשם נחקר במשך כשבוע ומסר חמש אמרות‪ ,‬בהן הודה הוא במעשים‪ ,‬מסר פירוט‬
‫רחב לגבי העבירות ואף תיאר בהרחבה את מצבו הכלכלי‪ ,‬את יחסיו עם שלאביה וחמודי‪.‬‬
‫משנשאל באופן מפורש האם היו עליו איומים ענה הוא בשלילה‪.‬‬
‫באמרותיו תירץ הנאשם את מעשיו בצורך הכלכלי תוך מתן דגש על חובות עבור שכר‬
‫דירה‪ ,‬השבת הלוואות שנטל מהבנק והוצאות אחרות ללא התייחסות לאנשים מסויימים‪.‬‬
‫לטענת התביעה הפעם הראשונה בה מעלה הנאשם טענת איומים‪ ,‬הינה בחקירתו השישית‪,‬‬
‫ובהתייחס לחמודי בלבד ובהקשר לכרטיס האשראי של הרמטכ"ל בלבד‪ .‬באמרה זו מסר‬
‫כי בעקבות אירוע הדקירה‪ ,‬לווה כסף מחמודי‪ ,‬האחרון איים עליו וזה הוביל את הנאשם‬
‫לתת לו את פרטי כרטיס האשראי האמור‪.‬‬
‫לעניין זה ציינה התביעה כי אירוע גניבת הנשק הראשון‪ ,‬באפריל‪ ,‬התרחש זמן רב לפני‬
‫הולדת החוב המוזכר לעיל והאיום שלכאורה נילווה לו‪.‬‬
‫לטענת התביעה הנאשם פנה לחמודי מאחר והיה זקוק לעזרה כספית נוכח היותם חברים‬
‫לעבודה‪.‬‬
‫לגבי שלאביה העלה הנאשם טענת איומים רק בחקירה לאחר מכן‪ ,‬בחקירתו השביעית‪,‬‬
‫ותמוה לטעמה של התביעה כי לא העלה אותה הנאשם כשטען שהופעלו עליו לחצים‬
‫ואיומים מצד חמודי‪.‬‬
‫עוד הצביעה התביעה על התנהלות המכירה אשר לא העידה על יחסי פחד ואיומים אלא‬
‫התנהלות עסקית של מתן נשק בתמורה‪ .‬חמודי מוסר לנאשם כסף מזומן שיק בטחון‬
‫ושרשרת כפיקדון עד אשר יעביר לו את כל הכסף‪ ,‬הנאשם קיבל תשלום מלא גם מהעסקות‬
‫עם שלאביה ואף באופן מיידי וכל התנהלות המכירות לא מתיישבת עם יחסי כוח לחץ‬
‫ואיומים‪.‬‬
‫לטענת התביעה גם בגרסתו של פ‪.‬מ‪.‬מ‪ ,‬שלכאורה מחזקת את גרסת הנאשם יש להטיל ספק‬
‫רב שכן מדובר באח שהיה מעורב גם כן בעבירות‪ ,‬אשר חזר בו מדברים שאמר במשטרה‪.‬‬
‫לבסוף נטען כי גם גרסתו של פ‪.‬מ‪.‬מ כי האיום היה כי הנאשם לא יהיה אבא מופרכת‪ ,‬שכן‬
‫באותו הזמן הייתה חברתו של הנאשם רק בתחילתו של ההיריון‪.‬‬
‫נוכח האמור לעיל‪ ,‬טענה התביעה שאין לקבל את טענתו של הנאשם כי הושפע מהלחצים‬
‫והאיומים שהופעלו עליו‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪ -‬בלמ"ס ‪-‬‬
‫מטכ"ל )מחוזי( ‪824/09‬‬
‫התובע הצבאי נ' ‪ XXX‬רב"ט לואיס מסקוטה‬
‫ההגנה בסיכומיה הסבירה כי הנאשם לא ביקש כל הגנה בחוק העונשין בשל האיומים‬
‫הללו‪ ,‬אלא ביקש לתאר את מערכת היחסים עם בני המיעוטים שהובילה אותו לביצוע‬
‫המעשים‪ .‬לטענת באי כוח הנאשם טענת הנאשם אינה כבושה‪ ,‬כיוון שעלתה עוד בשלב‬
‫החקירה מפי פ‪.‬מ‪.‬מ‪ ,‬שלא הייתה לנאשם שום שליטה עליו באותו הזמן‪ .‬לכך מתווספת‬
‫חקירה בה גם הנאשם מעלה את הטענה האמורה‪ ,‬טענה שמשום מה לא נחקרת כלל‪.‬‬
‫לדברי באי כוח הנאשם‪ ,‬לא ניתן להסביר עשרות שיחות מחמודי לנאשם‪ ,‬אלא כהפעלת‬
‫לחץ‪.‬‬
‫מטעמים אלה‪ ,‬ביקשה ההגנה כי נקל באופן משמעותי בעונשו של הנאשם תוך מתן משקל‬
‫מירבי למניע לביצוע המיוחס לו‪.‬‬
‫הכרעה בשאלת האיומים שהופעלו לכאורה על הנאשם‬
‫לאחר ששמענו את כל האמור לעיל התקשינו לקבל את הגרסה על פיה הנאשם פעל כפי‬
‫שפעל בשל איומים להם היה נתון‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬מדובר בגרסה כבושה אשר לא עלתה עד לשלביה האחרונים של החקירה‪.‬‬
‫גרסה זו אינה עולה בקנה אחד עם עדויות שני עדי התביעה ואף אינה משתלבת עם העובדה‬
‫על פיה תמורת כלי הנשק שולם שוויים‪ ,‬כך שהם לא הועברו אך ורק בשל לחץ ואיום אלא‬
‫גם לצורך תמורה כספית‪ .‬נטילת כלי הנשק השלישי במסגרת השוד האלים‪ ,‬אף לגביה לא‬
‫ניתן לומר שהינה עקב איום‪ ,‬אם כי לגביה ניתן לייחס הסתבכות כלשהי עת שניטען‬
‫שהאקדח שנמכר לא עמד בצפיות ולפיכך נידרש הנאשם להשבת התמורה הכספית שניתנה‬
‫לו או השבת כלי נשק אחר‪.‬‬
‫הברירה הייתה למעשה בידי הנאשם שיכול היה להחזיר את שניתן לו ימים ספורים קודם‬
‫לכן‪ ,‬אך בחר להשתמש בכסף בדרכים אחרות‪ .‬כך‪ ,‬או כך‪ ,‬אין לנאשם להלין אלא על עצמו‬
‫על כישלון עסקה אחת שהובילה לעסקה אחרת בנשק‪.‬‬
‫זאת ועוד מבחינה כרונולוגית השתכנענו כי גניבת כלל כלי הנשק אינו עולה בקנה אחד עם‬
‫מועד לקיחת ההלוואה לאחר הדקירה ולאחר שנשק אחד כבר נגנב‪.‬‬
‫לבסוף נציין כי למשמע העדויות שנשמעו בפנינו‪ ,‬בעיקר מפי הנאשם‪ ,‬התרשמנו כי הנאשם‬
‫היה מעורב באירועי אלימות‪ ,‬אך לא בהכרח בעמדת הקורבן במהלכן ואף לא נראה כמי‬
‫שבורח משדה המערכה‪ ,‬אלא ההפך הוא הנכון‪ .‬דבריו אלו נכונים לגבי שתי הקטטות בהן‬
‫היה מעורב‪.‬‬
‫לסיכום‪,‬לא השתכנענו כי כנגד הנאשם הופעלו איומים שבגינם ואך ורק בגינם ביצע את‬
‫המיוחס לו‪ .‬יתכן והנאשם התבקש פעם אחר פעם להביא כלי נשק‪ ,‬אך בסופו של דבר על‬
‫עסקאות אלה קיבל תמורה‪.‬‬
‫זה המקום להדגיש כי גם אם היינו מקבלים את גרסת הנאשם על פיה שוכנע לבצע את‬
‫המיוחס לו בשל המצב בו היה נתון‪ ,‬הרי שעדיין אין בכך בכדי לגרוע מפליליות או מחומרת‬
‫מעשיו של הנאשם‪ .‬לעניין האיזון הראוי בכגון דא נפרט בהרחבה בפרק הבא‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪ -‬בלמ"ס ‪-‬‬
‫מטכ"ל )מחוזי( ‪824/09‬‬
‫התובע הצבאי נ' ‪ XXX‬רב"ט לואיס מסקוטה‬
‫ראיות הצדדים לעניין העונש‬
‫מטעם התביעה העיד רס"ן ‪ XXX‬גואטה‪ ,‬מפקד יחידת אבטחה של בסיס מטכ"ל‪ ,‬אשר‬
‫סיפר על תפקיד חיילי האבטחה ביחידה והרגישות של אבטחת בסיס מטכ"ל‪.‬‬
‫רס"ן גואטה העיד אודות תפקודו המצוין של הנאשם ביחידתו והיותו סמל ודוגמא‬
‫לחיילים אחרים ביחידה טרם היוודע ביצוע המיוחס לו‪ .‬רס"ן גואטה תיאר את הנאשם‬
‫כחייל בעל מוטיבציה גבוהה‪ ,‬מתנדב‪ ,‬ייצוגי ומנומס העושה בצורה טובה מאד את כלל‬
‫המוטל עליו‪.‬‬
‫בנוגע לעברו הפלילי של הנאשם טרם גיוסו‪ ,‬הודגש ע"י רס"ן גואטה כי מידע שכזה אינו‬
‫מגיע אליו כמפקד‪.‬‬
‫רס"ן גואטה העיד אודות תנאי השירות המיוחדים ביחידתו המאפשרת עבודה פרטית לכל‬
‫הזקוקים לכך‪ .‬לדבריו‪ ,‬מדובר ב‪ 5 -‬ימי עבודה שלאחריהם ‪ 9‬ימי מנוחה‪ ,‬כאשר גם בימי‬
‫העבודה ניתן לחיילים היתר לעבוד בעבודה פרטית לאחר שעות הפעילות‪.‬‬
‫למשמע דבריו של רס"ן גואטה התרשמנו כי לנאשם ניתנו תנאים מייטביים על מנת שיוכל‬
‫לעבוד ולהתפרנס‪ ,‬גם אם לא מסר מפורשות כי יש לו בעיות ת"ש‪.‬‬
‫עוד מטעם התביעה העיד מר דוד א'‪ ,‬אביו של רב"ט א‪.‬ב‪.‬ד‪ ,‬נפגע העבירה‪ .‬מר א'‪ ,‬אב שכול‬
‫שקיבל את ההודעה על מות בנו במלחמת לבנון השנייה בשיחת טלפון לא רשמית‪ ,‬סיפר‬
‫אודות שיחת טלפון נוספת אותה קיבל לפנות בוקר‪ ,‬שלוש שנים לאחר נפילת בנו‪ .‬בשיחה‬
‫זו הגיעה הודעה מקצין העיר כי בנו השתתף בקטטה והוא מאושפז במצב קשה באיכילוב‪.‬‬
‫לדבריו‪ ,‬בהגיעם לבית החולים מצאו את בנם כשכל בגדיו מגואלים בדם‪ ,‬פניו מעוותות‪,‬‬
‫והוא משתעל שיעול עמוק ויורק דם‪ .‬כשעמד ליד בנו סיפר כי ראה שעיניו פקוחות אך הוא‬
‫לא מצליח לזהות אותו וגם כאשר אמר לו "א' זה אבא" הוא הסתכל עליו וכמעט לא קיבל‬
‫תגובה‪ .‬האב סיפר כי במשך שבועיים א' לא יכול היה לדבר ועד היום הוא מצוי בתהליך‬
‫ריפוי‪ .‬א' נשוי ואב לשתי בנות‪ ,‬הפגיעה השפיעה עליו גם מבחינה נפשית‪ ,‬הוא הפך למופנם‬
‫וממעט לדבר‪.‬‬
‫אביו של א' סיפר על הפגיעה הקשה מעצם הידיעה כי בנו הוכה ונפגע בצורה חמורה ע"י‬
‫חייל אחר הנמנה על צבא ההגנה לישראל‬
‫בנוסף‪ ,‬הגישה התביעה את תדפיסו האישי של הנאשם‪ ,‬וכן עותק מהרשם הפלילי ממנו‬
‫עולה כי הנאשם נשפט בגין עבירה שעניינה תגרה במקום ציבורי שנעברה בתאריך‬
‫‪ 28/07/07‬ועל כך ניגזר עליו עונש של ‪ 80‬שעות של"צ ללא הרשעה ביום ‪) 19/02/08‬ת‪.(35/‬‬
‫כמו כן הוגש ראיון קליטה ושיבוץ של הנאשם בבסיס הקרייה מיום ‪ 28/01/09‬לפיו אין‬
‫לנאשם כל בעיות ת"ש )ת‪ .(36/‬עוד הגישה התביעה סיכום מפגש בדיקת קה"ס מיום‬
‫‪11‬‬
‫‪ -‬בלמ"ס ‪-‬‬
‫מטכ"ל )מחוזי( ‪824/09‬‬
‫התובע הצבאי נ' ‪ XXX‬רב"ט לואיס מסקוטה‬
‫‪ 18/09/08‬הסוקרת את עברו‪ ,‬קשריו בהווה עם משפחתו וחברים כן מצוין בתדפיס כי‬
‫הנאשם ביקש טיפול ת"ש בשל מצוקה כלכלית )ת‪.(37/‬‬
‫מטעם ההגנה העיד ח‪.‬מ‪.‬ד‪.‬מ‪ ,.‬אחיו של הנאשם‪ ,‬אשר סיפר כי המשפחה עלתה מארגנטינה‬
‫בשנת ‪ 2004‬ובאותה השנה אביו עבר תאונה ואמו פרנסה את כל המשפחה לבדה‪ .‬לא זאת‬
‫בלבד אלא שאחרי מספר חודשים פרצה שריפה בבית כתוצאה ממנה נפגע האב וכל‬
‫המשפחה עברה להתגורר עם העד‪ 12 ,‬אנשים בדירת ‪ 3‬חדרים‪ .‬הוצאות המשפחה גדלו‬
‫נוכח גילוי מחלת הסכרת אצל אחיו הצעיר של הנאשם וגיוס כסף לצורך טיפול ניסיוני‬
‫בחו"ל‪.‬‬
‫העד סיפר כי הנאשם ביקש לעבוד תוך כדי השירות כיוון שהיה צריך לעזור לאחיו אשר‬
‫הינו חולה סכרת‪ ,‬אך סיפר כי ראה כי אינו מסתדר ולחוץ שכן עזר גם להוריו וגם היה עליו‬
‫לעמוד בנטל חשבונותיו שלו‪.‬‬
‫לדבריו‪ ,‬המשפחה נמצאת בימים אלה במצב כלכלי קשה‪ ,‬חשבון הבנק עוקל עקב הלוואה‬
‫שנטל הנאשם‪ ,‬רובץ עליהם נטל של תשלום הפיצוי שהוטל על פ‪.‬מ‪.‬מ בסך ‪ ₪ 23,000‬וכן בת‬
‫זוגו וילדו של הנאשם עברו להתגורר עמם גם כן‪ .‬העד הוסיף כי הנאשם לא חונך כך על ידי‬
‫הוריו וכי רק שהתגייס לצבא החלו הבעיות‪.‬‬
‫מעדות האח עולה כי הנאשם לא התגורר עם ההורים כחצי שנה לפני גיוסו‪.‬‬
‫חברתו לחיים של הנאשם‪ ,‬פ‪.‬י‪.‬א‪ ,.‬העידה כי היא והנאשם נמצאים ביחד כבר ‪ 3‬שנים וכי‬
‫טרם גיוסו עברו להתגורר יחדיו בדירה אותה שכרו‪ .‬העדה סיפרה כי מאז שהנאשם נעצר‬
‫עולמה התהפך‪ .‬בעת המעצר הייתה העדה בהריון ולאחר מכן עברה את כל תהליך ההריון‬
‫והלידה לבד‪ .‬לנאשם ובת זוגו ילד משותף והיא מתגוררת עימו בבית הורי הנאשם‪ ,‬אשר‬
‫אף הם מצויים בקשיים כלכליים ניכרים‪.‬‬
‫הפסיכיאטר ד"ר חיים קנובלר‪ ,‬חווה דעתו בכל הקשור לגיוסו של הנאשם והצבתו‬
‫כמאבטח בבסיס מטכ"ל‪ .‬עיקר דבריו התמקדו בטענתו על פיה הנאשם גויס‬
‫בטעות‪.‬לטענתו הקב"נית שהסכימה לגייסו הסתמכה על חוות הדעת החיובית של קצינת‬
‫המבחן‪ ,‬שבפניה הוא ציין כי הוא רוצה להתגייס‪ ,‬אך לאחר מכן הנאשם הפך למשתמט‪,‬‬
‫והופיעו קשיים שבגינם הרגיש שאינו מתאים ואינו יכול להתגייס‪ .‬לטעמו הקשיים האלה‬
‫לא התבררו לא אצל אותה הקב"נית ולא אצל מפקדיו‪ .‬למרות שהנאשם היה מאושפז‬
‫בעקבות דקירה לא השכילו מפקדיו להבין את סביבתו והעבירו אותו ממאבטח רגיל‬
‫למאבטח בלשכת הרמטכ"ל‪.‬‬
‫על אף ממצאי חוות דעתו המתייחסות למפקדיו של הנאשם‪ ,‬ד"ר קנובלר אישר כי לא‬
‫דיבר עם מי ממפקדיו של הנאשם אך קרא לדבריו את עדויותיהם ‪.‬באשר לחוות הדעת יש‬
‫לציין כי בפני העד לא הוצגו כל חומרי החקירה‪ ,‬העד נפגש עם הנאשם פעם אחת בלבד‬
‫‪12‬‬
‫‪ -‬בלמ"ס ‪-‬‬
‫מטכ"ל )מחוזי( ‪824/09‬‬
‫התובע הצבאי נ' ‪ XXX‬רב"ט לואיס מסקוטה‬
‫ושוחח רק עם אימו בטלפון בלבד‪ .‬על סמך דברים אלה קבע ד"ר קנובלר כי הנאשם אינו‬
‫בעל קווי אישיות עבריינים אנטיסוציאלים וכי מעשיו הינם על רקע הרצון לרצות את‬
‫משפחתו וכן קבע כי אלה מעידים‪ ,‬שאין סכנה כי הנאשם ימשיך בהתנהגות עבריינית‬
‫בעתיד‪ .‬העד העריך כי הנאשם לא היה צריך להיות מגויס לצבא ובטח שלא להיות מוצב‬
‫בלשכת הרמטכ"ל‪ .‬לטענתו כפי שכתב בחוות הדעת "הכשרה הולמת ושיבוץ הולם היו‬
‫מיטיבים עם לואיס‪ ,‬ומאפשרים את הסיכוי שישרת שירות תקין בצה"ל‪) ".‬ס‪(7/‬‬
‫יצויין כי עד מומחה זה שהגיע מטעם התביעה ואשר שוחח עם הנאשם‪ ,‬לא הזכיר איומים‬
‫והפעלת לחץ כרקע להתנהגות הנאשם‪ ,‬אלא התייחס לנסיבותיו האישיות והנפשיות‪.‬‬
‫ההגנה הגישה מסמכים רפואיים בנוגע למצבו של אביו של הנאשם לפיהם בשנת ‪ 2005‬עבר‬
‫תאונת דרכים וכן באותה שנה נפגע מהשריפה בביתם‪ ,‬בשנת ‪ 2007‬עבר ניתוח בעינו ובשנת‬
‫‪ 2009‬נפגע בעבודתו בידו בשל אלו נעדר אביו לתקופות ארוכות מעבודתו‪ .‬כמו כן צורפו‬
‫אישורים על הכרתו של ביטוח לאומי בנכותו של אביו בשנת ‪ 2005‬ותחילת ‪ .2006‬כן צורפו‬
‫מסמכים רפואיים על מצבו של האח‪ ,‬ח'‪ ,‬הסובל מסכרת‪.‬‬
‫עוד הגישה ההגנה אסמכתאות כי המשפחה התגוררה בתחילת דרכה במרכז הקליטה‬
‫ברעננה והייתה בקשיים כלכלים‪ .‬ההגנה צירפה אישורים על הלוואות אותן נטל הנאשם‬
‫והוריו‪.‬‬
‫הטיעונים לעניין העונש‬
‫טיעוני התביעה‬
‫לעניין העונש טענה התביעה כי מדובר במקרה חמור וחסר תקדים בנסיבותיו ותוצאותיו‪.‬‬
‫התביעה הדגישה כי הנאשם מעורב בשרשרת של אירועים שנפרשת על חודשים רבים‪,‬‬
‫מאירוע הנשק באפריל‪ ,‬עובר האקדח בלשכת הרמטכ"ל‪ ,‬צילום ושימוש בכרטיס האשראי‬
‫של הרמטכ"ל‪ ,‬ניסיון שוד והשיא בביצוע השוד‪.‬‬
‫לטענת התביעה‪ ,‬באשר לאקדח‪ ,‬הרי שגם אם האקדח אינו שמיש‪ ,‬הנאשם מבחינתו גנב‬
‫אקדח ומכר אותו כך‪ .‬התביעה הדגישה כי הנאשם מעל ובגד באמון וזאת תמורת רווח‬
‫כספי‪.‬‬
‫עוד נטען כי הנאשם מנסה להסיר מעצמו אחריות בהאשמת אחרים כי לחצו עליו‪ ,‬כי לא‬
‫שיבצו אותו כראוי‪ ,‬כי לא שמרו על האקדח היטב‪ ,‬כי הוא נגרר אחרי אחיו ועוד‪.‬‬
‫התביעה עתרה לעונש מאסר בפועל לשנים ארוכות‪ ,‬מאסר על תנאי‪ ,‬הורדה בדרגה‪,‬‬
‫פיצויים לנפגע העבירה וקנס‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪ -‬בלמ"ס ‪-‬‬
‫מטכ"ל )מחוזי( ‪824/09‬‬
‫התובע הצבאי נ' ‪ XXX‬רב"ט לואיס מסקוטה‬
‫טיעוני ההגנה‬
‫ההגנה ביקשה להדגיש כי לבסוף הנאשם הודה בכתב האישום ובששת חקירותיו וכי‬
‫הנאשם לקח אחריות למעשיו והוא אינו מנסה להעביר את האחריות לאחרים כפי‬
‫שהתביעה טענה‪ .‬ההגנה ציינה לעניין זה כי החקירות הסתיימו באמירותיו כי הוא מתחרט‬
‫וכי לא התכוון לפגוע ב‪-‬א‪.‬ב‪.‬ד וזאת ללא שנשאל או נתבקש לומר‪.‬‬
‫לעניין העונש סברה ההגנה כי יש להתחשב בעובדה כי הנאשם הביע חרטה וצער על מעשיו‪,‬‬
‫כמו כן יש להתחשב בנסיבותיו האישיות והמשפחתיות כשהם מזכירים את העובדה‬
‫שהנאשם ומשפחתו עלו לארץ בשנת ‪ 2004‬ומאז תקפו אותם צרות רבות‪ ,‬מתאונת הדרכים‬
‫של אביו‪ ,‬אשר השביתה אותו לשלוש שנים מהיכולת לפרנס את משפחתו‪ ,‬ממשיך בשריפה‬
‫שפרצה בביתם לאחריה מוצאת עצמה ללא רכוש וללא בית ולכן עוברים כולם להתגורר‬
‫בבית האח ולאחר מכן התגלתה מחלתו של האח הצעיר‪ .‬ההגנה ציינה כי מדובר במשפחה‬
‫שלא הצליחה לעמוד על הרגלים עד היום וצברה חובות כבדים‪ .‬גם על חשבונות ההורים‬
‫וגם על חשבונות הנאשם הוטל עיקול וזאת עוד בטרם ביצוע העבירות‪.‬‬
‫ההגנה ביקשה לשמור על אחדות הענישה ביחס למעורבים האחרים והדגישה לעניין השוד‬
‫המשותף עם פ‪.‬מ‪.‬מ‪ .‬כי לא היה כל תכנון מוקדם לפגוע ברב"ט ב‪.‬ד‪ .‬לגבי האקדח הדגישה‬
‫ההגנה כי לא השתנתה העובדה כי איננו יודעים מהו אותו פריט שנחזה לאקדח‪ ,‬שהנאשם‬
‫נטל מארון לשכת הרמטכ"ל‪ ,‬על אף שהאקדח הוחזר‪ ,‬לא התנהלה כל חקירה בנושא‪.‬‬
‫לטענת ההגנה אין לטעון כי יש פן חומרה נוסף בעובדה כי סמכו על הנאשם מתוקף תפקידו‬
‫בלשכת הרמטכ"ל ולא להתמודד עם המחדל שבהצבתו שם כשבתיקו רישום פלילי‪ ,‬אירוע‬
‫דקירה והשתמטות‪.‬‬
‫ההגנה עתרה לעונש שיעמוד בקנה אחד עם העונש שהוטל על המעורבים האחרים בפרשה‬
‫ובהתאם לפסיקה אותה הגישה‪.‬‬
‫הנאשם בדברו האחרון אמר את הדברים הבאים "רציתי לבקש מהאבא ומהחייל סליחה אך‬
‫האבא אל )לא( נמצא אז אני אומר לכם‪ ,‬שאני מתחרט על כל מה שעשיתי‪ ,‬אני ידוע שזו טעות‪ ,‬אבל מה‬
‫שקרה לחייל לא עשינו את זה בכוונה‪ ,‬אני ידוע שאני צריך לשלם על הטעות שאני עשיתי‪ ,‬אבל רק אני‬
‫מבקש מבית הדין הצבאי רק שיזכרו שיש לי ילד ואישה שאני צריך לפרנס אותם בחוץ"‪.‬‬
‫גזרי הדין שהוטלו על המעורבים האחרים‪:‬‬
‫פ‪.‬מ‪.‬מ‪ ,‬אחיו של הנאשם‪ ,‬הורשע במסגרת הסדר טיעון בקשירת קשר לביצוע פשע )שוד‬
‫בנסיבות מחמירות(‪ ,‬בעבירה של סיוע לסחר בנשק‪ ,‬קשירת קשר לביצוע פשע )שוד‬
‫בנסיבות מחמירות( ושוד בנסיבות מחמירות‪ .‬פ‪.‬מ‪.‬מ נידון ל‪ 48-‬חודשי מאסר בפועל‪15 ,‬‬
‫חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי בסך ‪ ₪ 3,000‬ופיצוי המתלונן בסך ‪.₪ 20,000‬‬
‫‪14‬‬
‫‪ -‬בלמ"ס ‪-‬‬
‫מטכ"ל )מחוזי( ‪824/09‬‬
‫התובע הצבאי נ' ‪ XXX‬רב"ט לואיס מסקוטה‬
‫ראכז שלאביה‪ ,‬הורשע גם כן במסגרת הסדר טיעון בקשירת קשר לביצוע פשע )סחר‬
‫בנשק(‪ ,‬ניסיון לסחור בנשק וניסיון לשאת בנשק‪ ,‬קשירת קשר לביצוע פשע )סחר בנשק(‪,‬‬
‫סחר בנשק ונשיאת נשק‪ .‬ראכז נידון ל‪ 30-‬חודשים מאסר בפועל‪ 15 ,‬חודשי מאסר על‬
‫תנאי‪ ,‬קנס כספי בסך ‪ ₪ 3,000‬ופיצוי המתלונן בסך ‪.₪ 10,000‬‬
‫מוחמד מג'דלה )חמודי(‪ ,‬הורשע בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע )סחר בנשק(‪ ,‬סחר‬
‫בנשק‪ ,‬נשיאת נשק‪ ,‬קשירת קשר לביצוע פשע )שוד בנסיבות מחמירות(‪ ,‬קשירת קשר‬
‫לביצוע פשע )קבלת דבר במרמה(‪ ,‬קשירת קשר לביצוע עוון )הונאה בכרטיס חיוב(‪ ,‬הונאה‬
‫בכרטיס חיוב‪ ,‬קבלת דבר במרמה‪ ,‬הדחה בחקירה ושיבוש מהלכי משפט‪ .‬חמודי נידון ל‪32-‬‬
‫חודש מאסר בפועל‪ ,‬עונשי מאסר מותנה וקנס בסך ‪.₪ 2,500‬‬
‫דיון והכרעה‬
‫כאמור‪ ,‬עניין לנו במי שהורשע בעבירות חמורות של הוצאת כלי נשק מרשות הצבא ביצוע‬
‫עסקאות בכלי הנשק‪ ,‬והחמור מכל נטילת אחד מכלי הנשק תוך כדי ביצוע שוד בנסיבות‬
‫חמורות ופגיעה בחייל אחר בדרך קשה‪ .‬הנאשם אף הורשע בעבירה נוספת שעניינה נטילת‬
‫כרטיס אשראי והעברתו לאחר בכדי שהלה ישתמש בו‪.‬‬
‫עבירות שעניינן הוצאת כלי נשק ואמצעי לחימה ומכירתו לאחרים תוך נטילת סיכון מודע‬
‫לכך שהנשק יתגלגל לידיים עברייניות‪ ,‬חבלניות או עויינות‪ ,‬הינן בין העברות החמורות‬
‫שבספר החוקים‪ ,‬נוכח הסכנה והחומרה הרבים הגלומים בהם‪ .‬על מנת להבהיר את‬
‫החומרה ועל מנת להרתיע‪ ,‬הרי שפסיקת בתי הדין הצבאיים‪ ,‬מורה לנו להחמיר במי‬
‫שחוטאים בעבירות מעין אלה‪.‬‬
‫כך נאמרו לדוגמא נאמרו הדברים הבאים לעניין זה בע‪ 3/06/‬התובע הצבאי הראשי נ'‬
‫סמל עבדאללה )‪ (2006‬נקבע כי‪,‬‬
‫עברה חמורה ביותר‪ .‬על‬
‫העברה של הוצאת נשק מרשות הצבא הינה ֵ‬
‫ֵ‬
‫"כידוע‪,‬‬
‫העברה מעיד גם עונש המאסר המרבי הכבד )בן חמש עשרה השנים( הקבוע‬
‫חומרת ֵ‬
‫בחוק לצידה‪.‬‬
‫הנגישות הקלה של חיילים לכלי נשק ולאמצעי לחימה והמציאות הביטחונית‬
‫הקשה שבה אנו שרויים‪ -‬כאשר מבקשי נפשנו עושים שימוש תדיר באמצעי לחימה‬
‫צבאיים‪ ,‬שהושגו גם מחיילים‪ -‬מחייבים להחמיר בהתייחסות לעברות מסוג זה"‬
‫ראו גם דבריו של בית הדין לערעורים ב‪ -‬ע‪ 9/09/‬התובע הצבאי הראשי נ' טור' אברמוב‬
‫)‪-(2009‬‬
‫"בית‪-‬דין זה עמד לא פעם על החומרה היתרה הנלווית למעילה באמון הניתן בידי‬
‫חייל כאשר הוא מנצל נגישותו הישירה למצבור נשק ואמל"ח כדי לפרוץ לתוכו‬
‫‪15‬‬
‫‪ -‬בלמ"ס ‪-‬‬
‫מטכ"ל )מחוזי( ‪824/09‬‬
‫התובע הצבאי נ' ‪ XXX‬רב"ט לואיס מסקוטה‬
‫וליטול ממנו נשק‪ .‬כן עמדנו לא פעם על הסיכון הטמון בהתגלגלות נשק למטרות‬
‫בלתי חוקיות‪.‬‬
‫‪...‬‬
‫נשק הוא נשק‪ .‬הוצאתו מרשות צה"ל פוגעת ביכולתה של היחידה הצבאית לתפקד‪.‬‬
‫הסיכון הטמון בהתגלגלות נשק‪ ,‬בין ברצונו של מוציאו‪ ,‬בין שלא על פי רצונו‪,‬‬
‫לידיים בלתי מוסמכות‪ ,‬פליליות או עוינות‪ ,‬הוא סיכון חמור‪ ,‬וחזקה על כל חייל כי‬
‫הוא נהיר וברור לו‪.‬‬
‫תפקידה של מערכת השיפוט הצבאית הוא להבהיר במסר ברור וחד משמעי לחיילי‬
‫צה"ל‪ ,‬כי שליחת יד באמצעי לחימה בכלל‪ ,‬ובכלי נשק בפרט‪ ,‬הוא מעשה שלא‬
‫ייעשה‪ ,‬וכי דין המבצע אותו לענישה כואבת ומרתיעה‪ ,‬אשר תתבטא בתקופות‬
‫מאסר ממושכות" )ראו גם ע‪ 215/99/‬רב"ט אלמליח נ' התובע הצבאי הראשי‬
‫)‪ ;(2000‬ע‪ 92/09/‬רב"ט שטרית נ' התובע הצבאי הראשי )‪.((2010‬‬
‫מגמת ההחמרה והרקע להחמרה הינו ברור נוכח הסכנה הטמונה בביצוע העבירה כפי‬
‫שפורט לעיל‪ .‬עם זאת בענייננו החומרה גדלה שבעתיים נוכח מספר נסיבות המשוות נופח‬
‫של חומרה יתרה לאופן התנהגות הנאשם‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬עניין לנו במי שחוזר פעם אחר פעם על מעשים אסורים של הוצאת נשק מרשות‬
‫הצבא‪ ,‬או ניסיון להוצאת נשק‪ ,‬כשהוא אינו בוחל בשום אמצעי והכל תמורת בצע כסף‪.‬‬
‫התנהגות זו פסקה רק משנעצר הנאשם‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬כלי הנשק נמכרו לבני מיעוטים או לכאלו שזהותם אינה ידועה ושבני המיעוטים‬
‫למעשה רק תיווכו בהעברת הנשק לידי אחר‪ .‬בנסיבות אלו‪ ,‬לא יכול היה לדעת הנאשם‪,‬‬
‫למה ישמשו אותם כלי נשק ואף יכול היה להניח כי אלו יגיעו לידיים עוינות‪ ,‬פליליות או‬
‫חבלניות‪.‬‬
‫שלישית‪ ,‬תפקידו של הנאשם בעת ביצוע המיוחס לו‪ ,‬תוך ניצול הידע והנגישות לכלי הנשק‬
‫מתוקף תפקידו כמאבטח‪ ,‬מצביעים באופן ברור על מעילה בוטה באמון ובתפקיד האחראי‬
‫שהוטל על הנאשם‪ ,‬שתמורת בצע כסף ניצל את הידע והנגישות לביצוע גניבת כלי הנשק‪.‬‬
‫רביעית והחמור מכל‪ ,‬הנאשם לא בחל בשום אמצעי לנטילת כלי נשק עת שהוא רומס ברגל‬
‫גסה ערכי מוסר בסיסיים ושמירה על חיי אדם‪ .‬על מנת לבצע את זממו‪ ,‬הנאשם העיז‬
‫להרים יד על חייל אחר בצבא ההגנה לישראל ופגוע בו באופן קשה ביותר עת שהלה עסק‬
‫בביצוע תפקידו‪ .‬כמתואר בכתב האישום ובתיאוריו של הנאשם עצמו‪ ,‬הוא הגיע מוכן‬
‫לניטרול החייל אשר יעמוד מולו וזאת לצורך נטילת כלי הנשק‪ .‬הנאשם הוא שאחז ברב"ט‬
‫ב‪.‬ד בעודו שרוע על הריצפה‪ ,‬הוא שאחז בליסתו לבל יצעק והוא שהניח לאחיו לחבוט בו‬
‫בלבנה עד אשר רב"ט ב‪.‬ד איבד את הכרתו‪.‬‬
‫איננו יכולים לקבל טענה על פיה אחריותו של הנאשם פחותה משל אחיו כהוא זה‪ ,‬מאחר‬
‫ולא הוא הכה באבן‪ .‬ההיפך הוא הנכון‪ ,‬הוא בעל הסמכות מבין שניהם‪ ,‬הוא החייל‬
‫שבנוכחותו ובהשתתפותו הוכה חייל אחר שעסק במשימה הזהה לזו שהוטלה עליו מדי‬
‫‪16‬‬
‫‪ -‬בלמ"ס ‪-‬‬
‫מטכ"ל )מחוזי( ‪824/09‬‬
‫התובע הצבאי נ' ‪ XXX‬רב"ט לואיס מסקוטה‬
‫יום‪ ,‬הוא שלא מנע את התנהגות אחיו ואף לאחר האירוע לא הושיט יד לעזרה‪ ,‬לא קרא‬
‫לאיש לעזרה‪ ,‬אלא רק נטל את נשקו של רב"ט ב‪.‬ד הפצוע על מנת למוכרו לאחר‪.‬‬
‫לעניין זה יש להדגיש כי בשום שלב לא ניחם הנאשם על מעשיו ועל אשר עולל לרב"ט ב‪.‬ד‪.‬‬
‫ולבסוף נתפס רק לאחר עבודה מאומצת של גורמי החקירה‪.‬‬
‫מדובר באירוע מתוכנן אליו נערך הנאשם מבעוד מועד שעליו אף התגאה הנאשם בפני‬
‫הסוכן‬
‫כאמור לעיל‪ ,‬בשלוש הזדמנויות ההין הנאשם להוציא כלי נשק מרשות הצבא‪ ,‬האחת של‬
‫מאבטח מיחידתו‪ ,‬השנייה תוך ניצול מעמדו כמאבטח בלשכת הרמטכ"ל והשלישית‬
‫והחמורה מכולן‪ ,‬תוך נקיטת אלימות קשה כלפי חייל אחר בעת ביצוע תפקידו עד כדי‬
‫אובדן הכרתו‪ .‬על הנזק לחייל זה ולבני משפחתו אשר כבר חוו שכול ונאלצו להתמודד עתה‬
‫עם אלימות קשה כלפי בנם מצד חייל בצה"ל היטב לספר אביו של רב"ט ב‪.‬ד‪ .‬שהתקשה‬
‫בתיאור הקושי העצום בהתמודדות עם הידיעה כי בנו נפגע ע"י חייל בצבא אליו שלח את‬
‫בנו על אף השכול הנורא שפקד את בני משפחתו‪.‬‬
‫זה המקום לציין כי התקשנו לקבל את מסקנותיו של ד"ר קנובלר‪ ,‬אשר הטיל את‬
‫האחריות לביצוע העבירות על המערכת הצבאית אשר שיבצה את הנאשם בתפקיד‬
‫המאבטח בלשכת הרמטכ"ל‪ .‬מפקדיו של החייל התרשמו כי לפניהם חייל ממושמע ומסור‬
‫ולכן ראו בו כמי שראוי לקידום ולמתן אמון‪ .‬לא רק זאת אלא שהוא שובץ בתפקיד בו‬
‫יוכל היה לעבוד ובכך להקל עליו במצוקתו הכלכלית‪.‬‬
‫ייתכן כי טוב היה לו הנאשם נוכח רקעו לא היה משובץ במקום בו שובץ‪ ,‬אך זוהי בבחינת‬
‫חוכמה שלאחר מעשה ‪ .‬ייתכן אף כי תשומת לב נוספת לאירועי הקטטה בה היה מעורב‬
‫הנאשם‪ ,‬אף היא הייתה מצביעה על שיבוץ שונה‪ ,‬אך גם בכך אין כדי להפחית מחומרת‬
‫מעשיו של הנאשם ואחריותו ובכדי להעביר את נטל האחריות למפקדיו‪.‬‬
‫לאחר שסקרנו את נימוקי החומרה סברנו כי אל לנו להתעלם מהנסיבות הנוספות שהוצגו‬
‫בפנינו ושאף אותן יש לשקול במידת מה בעת מלאכת גזירת הדין‪.‬‬
‫לנאשם‪ ,‬אשר עלה מארגנטינה בשנת ‪ ,2004‬נסיבות אישיות ומשפחתיות קשות‪ .‬הנאשם‬
‫ומשפחתו מצויים במצוקה כלכלית מראשית עלייתם לארץ‪ .‬המשפחה אכן ספגה מכות‬
‫קשות כפי שהציגה בפנינו ההגנה‪ .‬אף לא נעלמה מעיננו העזרה הרבה והתמיכה של הנאשם‬
‫במשפחתו ובאחיו והעובדה כי הינו אב לתינוק‪ .‬אם כי‪ ,‬בשולי הדברים נציין כי הנאשם‬
‫אשר כאמור מצוי במצוקה כלכלית‪ ,‬בחר לשכור דירה עם חברתו בטרם מלאו לו ‪20‬‬
‫ובמידה מסויימת הוסיף לנטל הכלכלי בו הוא מצוי‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫‪ -‬בלמ"ס ‪-‬‬
‫מטכ"ל )מחוזי( ‪824/09‬‬
‫התובע הצבאי נ' ‪ XXX‬רב"ט לואיס מסקוטה‬
‫מצאנו אף לתת משקל מסוים‪ ,‬אם כי מועט‪ ,‬לחברה בה גדל ושהה הנאשם‪ .‬הגם שלא‬
‫מצאנו כי הנאשם אוים באופן שיהיה בו כדי להשפיע על אופן התנהגותו‪ ,‬הרי שאין‬
‫להתעלם מחבריו למקום העבודה ומהבקשות החוזרות ונשנות מצד אלה להשיג נשק‪ ,‬עת‬
‫שהוא עצמו מצוי במצוקה כלכלית ונזקק לאמצעי מימון‪.‬‬
‫על האיזון שבין האינטרסים השונים‪ ,‬מקום בו מדובר במלאכת גזירת הדין בעבירות‬
‫שעניינן הוצאת נשק‪ ,‬נאמרו ע"י בתי הדין הצבאיים הדברים הבאים‪ ,‬הקוראים פעם אחר‬
‫פעם להעדיף את האינטרס הציבורי‪ ,‬על פני האינטרס האישי‪ ,‬גם מקום בו מדובר ברקע‬
‫אישי קשה ובעייתי‪.‬‬
‫כך לדוגמא נכתב בע‪ 38/07/‬סג"ם נוג'ידאת נ' התובע הצבאי הראשי‪:‬‬
‫"הסוחר בנשק בעבור בצע כסף מוכיח‪ ,‬כי עדיפים בעיניו הדמים – הכסף שירוויח‬
‫הוא – על הדמים – חייהם של אחרים‪ ,‬שיגדעו חלילה‪ .‬משום כך פסקו בתי המשפט‬
‫ובתי הדין הצבאיים חזור ושנה‪ ,‬כי בעבירות מסוג זה יש להעדיף את שיקולי‬
‫הביטחון הרבים על פני צרכיו של היחיד ולבטל בכך את התמריץ הכלכלי לעבור את‬
‫העבירה"‬
‫גם בע‪ 153/07/‬רב"ט רשטיניאק נ' התובע הצבאי הראשי בו פורטו נסיבות אישיות קשות‬
‫מבית כולל נעורים של אלימות‪ ,‬עזובה והזנחה‪ ,‬נידחו נסיבות אלו אל מול חומרת המעשה‪,‬‬
‫כמו גם בע‪ 92/09/‬רב"ט שטרית נ' התובע הצבאי הראשי‪ ,‬בו נכתב כי "מי שמעז לשלוח‬
‫יד בנשק צבאי במגמה למוכרו צריך להיות ער‪ ,‬שהוא צפוי‪ ,‬אם ייתפס ויורשע בדינו‪,‬‬
‫לעונש מאסר בן שנים ארוכות‪ ,‬כמתחייב מחומרת המעשה‪ ,‬מהסיכון הנשקף ממנו‬
‫ומהכיעור הטמון בה‪.‬מקרהו של המשיב אינו חריג במובן זה‪ ,‬ומידת ההתחשבות בנסיבות‬
‫האישיות בכגון דא היא מוגבלת מאד"‬
‫בדומה לפסקי הדין דלעיל‪ ,‬בשורה ארוכה של פסקי דין‪ ,‬מוזכר רקע אישי קשה כנתון‬
‫כלשהו בר התחשבות‪ ,‬אך בוודאי שלא כנתון מרכזי‪.‬‬
‫דברים אלו נכונים ביתר שאת בענייננו‪ ,‬בו כאמור אין המדובר באירוע בודד בו הוצא נשק‬
‫ונמכר לבני מיעוטים או כאלה שזהותם אינה ידועה‪ ,‬אלא כאמור מדובר במספר אירועים‬
‫כאשר אחד מהם הסלים כדי פגיעה קשה בחייל אחר לצורך נטילת הנשק ומכירתו‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫‪ -‬בלמ"ס ‪-‬‬
‫מטכ"ל )מחוזי( ‪824/09‬‬
‫התובע הצבאי נ' ‪ XXX‬רב"ט לואיס מסקוטה‬
‫לאחר ששקלנו את כל האמור לעיל‪ ,‬החלטנו פה אחד להטיל על הנאשם את העונשים‬
‫הבאים שיהיה בהם כדי לבטא את חומרת העבירה תוך מתן משקל מסוים לנסיבות‬
‫האישיות‪ ,‬וכן בכדי שיהיה בהם כדי להרתיע את הנאשם ואחרים לבל יהינו לפעול באופן‬
‫דומה בעתיד‪:‬‬
‫‪) 10 .1‬עשר( שנות מאסר לריצוי בפועל ומניינם מיום המעצר‪.‬‬
‫‪) 3 .2‬שלוש( שנות מאסר על תנאי למשך שלוש שנים שהנאשם לא יעבור כל עבירה‬
‫שעניינה נטילת נשק או אמל"ח שלא כדין או ביצוע כל עסקה בהם‪.‬‬
‫‪) 8 .3‬שמונה( חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים שהנאשם לא יעבור כל עבירה‬
‫שעניינה נטילת כרטיס חיוב ושימוש בו שלא כדין‪ ,‬או כל עבירה שעניינה שליחת יד‬
‫ברכוש הזולת‪.‬‬
‫‪ .4‬הורדה לדרגת טוראי‪.‬‬
‫‪ .5‬פיצויים למתלונן בסך ‪ ₪ 3,500‬שישולמו עד ליום ‪.1.5.11‬‬
‫זכות ערעור תוך ‪ 15‬יום‪.‬‬
‫ניתן היום‪ ,‬ה' טבת תשע"א‪ ,12/12/2010 ,‬והודע בפומבי ובמעמד הנאשם ובאי כוח הצדדים‪.‬‬
‫אב"ד‬
‫שופט‬
‫שופט‬
‫העתק‬
‫רס"ן‬
‫ק'‬
‫נערך על ידי‬
‫בתאריך‬
‫חתימת המגיה‪:‬‬
‫‪19‬‬
‫מהמקור‬
‫נכון‬
‫טנג'י‬
‫מיכל‬
‫הדין‬
‫בית‬