‫תכנית גישורים בניהול‬
‫מוזאיקה המרכז ליישוב סכסוכים בהסכמה‬
‫והמרכז הבי תרבותי לירושלים‬
‫מרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה‬
‫חוברת מידע‬
‫‪2014‬‬
‫חוברת המידע של מרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה שלפניך הוכנה לרגל כנס גישורים ה‪ 6-‬בשיתוף מרכזי הגישור‬
‫והדיאלוג בקהילה‪ .‬החוברת כוללת מידע על ‪ 66‬מרכזי גישור ודיאלוג בקהילה הפועלים ברשויות המקומיות והמועצות‬
‫האזוריות‪ .1‬חוברת זו כוללת מידע שימושי על המרכזים ופרטים אודות תחומי העבודה וסל השירותים שכל מרכז‬
‫ומרכז מציע‪.‬‬
‫קריאה מהנה‪,‬‬
‫צוות תכנית "גישורים" וצוות מרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה‪.‬‬
‫‪ 1‬המידע בחוברת עודכן נכון לפברואר ‪ ,4102‬ונכתב על ידי כל מרכז ומרכז‪ .‬כיום פועלים ‪ 01‬מרכזי גישור ודיאלוג‬
‫בקהילה ברשויות המקומיות ובמועצות האזוריות‪.‬‬
‫"תכנית גישורים"‪ -‬התכנית הארצית לקידום הדיאלוג ויישוב הסכסוכים בקהילה‬
‫תכנית גישורים‪ ,‬מיסודו של "מסד קליטה"‪ ,‬מופעלת בתמיכה וחסות של השירות לעבודה קהילתית במשרד‬
‫הרווחה והשירותים החברתיים ובניהול של מוזאיקה – מרכז ליישוב סכסוכים בהסכמה והמרכז הבין‪-‬תרבותי‬
‫לירושלים‪ .‬התוכנית צמחה מתוך הבנה עמוקה שישנו צורך לעודד את הדיאלוג הבי תרבותי באמצעות כלים ליישוב‬
‫ומניעת סכסוכים ביניהם הגישור‪ ,‬בניית הסכמות‪ ,‬דיאלוג קהילתי וזאת במטרה ליצור חוס חברתי‪ -‬קהילתי בחברה‬
‫הישראלית בדגש על שילוב עולים בחברה הישראלית‪.‬‬
‫מרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה‪ ,‬הפועלים ברובם במסגרת מערך השירותים המוניציפאלי‪ ,‬מטפלים בהצלחה ניכרת‬
‫במגוו הסכסוכים בקהילה לרבות סכסוכים מורכבים ומרובי משתתפים‪ .‬בצד תרומתם לפתרו בעיות בקהילה‪ ,‬למרכזים‬
‫תפקיד חשוב בהגברת המעורבות של התושבים בהשפעה על סדר היום הציבורי וביצירת דיאלוג קהילתי לשיפור איכות‬
‫החיים המשותפים ביישוב‪.‬‬
‫תוכנית גישורים מסייעת למרכזי גישור ודיאלוג בקהילה ויוזמות בדרך להקמתם לפעול באופ מקצועי ומיטבי המותאם‬
‫לאופי היישוב שלהם‪ ,‬וזאת מתוך ראייה רחבה של מגוו ההיבטים התרבותיים והחברתיים וההשלכות שיש למצבי‬
‫קונפליקט וסכסוכים על חיי חברי הקהילה בפרט והקהילה בכללותה‪.‬‬
‫פעילות התוכנית‪ :‬תוכנית "גישורים" מהווה מעטפת מקצועית רחבה למרכזי גישור ודיאלוג בקהילה וליוזמות‬
‫להקמתם‪ .‬התוכנית מלווה מקצועית ומנחה מנהלים‪ ,‬רכזים וצוותי הקמה של מרכזי גישור ודיאלוג בקהילה ברשויות‬
‫המקומיות ובמועצות האזוריות‪ .‬התוכנית מקיימת מערך הכשרות ופורומים מקצועיים ללמידה ופיתוח ידע וכלים‬
‫בתחום‪ .‬במסגרת זו‪ ,‬פועלת רשת עמיתים ארצית המאפשרת יצירת קשרים‪ ,‬הפריה הדדית‪ ,‬שיתופי פעולה ופיתוח‬
‫משותף של ידע‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬התוכנית מעודדת הטמעה ויישום של כלים בתחום הדיאלוג קהילתי‪ ,‬בניית ההסכמות‬
‫וכשירות תרבותית במרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה‪.‬‬
‫שותפים‪:‬‬
‫התוכנית מלווה על ידי הוועדה הארצית לקידום ההידברות‪ ,‬יישוב הסכסוכים והגישור בקהילה‪ .‬במסגרת וועדת ההיגוי‬
‫המלווה את התוכנית‪ ,‬אנו פועלים להרחבת מעגל השותפויות הארצי במטרה לבסס תשתית ארצית ומקומית להקמה‬
‫והפעלה של מרכזי גישור ודיאלוג ברשויות המקומיות ובמועצות האזוריות באופ יציב‪ ,‬איכותי ומיטבי‪ .‬בוועדה חברים‪:‬‬
‫ג'וינט ישראל ‪ -‬אגף לשילוב עולים‪ ,‬משרד הרווחה והשירותים החברתיים‪ -‬האגף לשירותים חברתיים ואישיים השירות‬
‫לעבודה קהילתית והאגף לתפקידים מיוחדים‪ ,‬שי"ל‪ -‬שירות ייעוץ לאזרח‪ ,‬המשרד לביטחו פנים‪ -‬אגף קהילה ומניעת‬
‫פשיעה "מצילה"‪ ,‬משטרת ישראל‪ -‬אגף קהילה ומשמר אזרחי‪ ,‬משרד הבינוי והשיכו ‪ -‬אגף לשיקום שכונות חברתי‪,‬‬
‫משרד הפנים‪ -‬האגף למנהל מוניציפאלי מערכת המפעמים‪ ,‬משרד הקליטה‪ -‬אגף בכיר לקליטה בקהילה‪ ,‬משרד‬
‫החינוך‪ ,‬אגף לקליטת עולים‪ ,‬התאחדות מרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה‪ .‬שותפים נוספים‪ :‬משרד המשפטים‪ ,‬ותלונות‬
‫הציבור במשרד מבקר המדינה‪.‬‬
‫ליצירת קשר‪:‬‬
‫אורית יולזרי‪ ,‬מנהלת התכנית‪ | 054-2263333 :‬טלפו ‪ | 276-6114472:‬פקס‪26-6767274 :‬‬
‫נירה הלל‪ ,‬רכזת התכנית‪ | 052-3592541 | [email protected] :‬טלפו ‪ | 276-6424112 :‬פקס‪26-6767274 :‬‬
‫‪1‬‬
‫תוכן העניינים‪:‬‬
‫דרום (עמ' ‪:)2-11‬‬
‫‪ .1‬אשדוד‬
‫‪ .2‬באר שבע‬
‫‪ .3‬בני שמעון‬
‫‪ .4‬דימונה‬
‫‪ .5‬מ‪.‬א‪ .‬חוף אשקלון‬
‫‪ .6‬להבים‬
‫‪ .7‬ערד‬
‫‪ .8‬רמת נגב‬
‫ירושלים והסביבה (עמ' ‪:)13-16‬‬
‫‪ .9‬ירושלים‬
‫‪ .10‬מוזאיקה‬
‫‪ .11‬מעלה אדומים‬
‫מרכז (עמ' ‪:)17-37‬‬
‫‪ .12‬מ‪.‬א דרום השרון‬
‫‪ .13‬הוד השרון‬
‫‪ .14‬מ‪.‬א חבל מודיעין‬
‫‪ .15‬לוד‬
‫‪ .16‬נס ציונה‬
‫‪ .17‬עמק חפר‬
‫‪ .18‬קריית אונו‬
‫‪ .19‬ראשון לציון‬
‫‪ .20‬רחובות‬
‫‪ .21‬רמלה‬
‫‪ .22‬רמת השרון‬
‫‪ .23‬רעננה‬
‫צפון (עמ' ‪:)39-42‬‬
‫‪ .24‬כרמיאל‬
‫‪ .25‬עכו‬
‫‪ .26‬זכרון יעקב‬
‫‪2‬‬
‫אזור‬
‫דרום‬
‫‪3‬‬
‫מרכז גישור קהילתי‪ -‬עיריית אשדוד‬
‫פועל תחת מנהל השירותים החברתיים‪ ,‬עיריית אשדוד‪.‬‬
‫מנהלת המרכז‪ :‬אנדריאה רוטמ ‪ ,‬עו"ס‬
‫אנשי קשר נוספים‪ :‬אפרת אלמוג‪ ,‬מגשרת‬
‫כתובת‪ :‬בית העמותות‪ ,‬רוגוזי ‪ ,1‬אשדוד (לא למשלוח מכתבים) | טלפון‪27-6162726 :‬‬
‫אימייל‪[email protected] :‬‬
‫אתר אינטרנט‪http://www.ashdod.muni.il/Pages/default.aspx :‬‬
‫שפות בהן ניתן השירות‪ :‬עברית‪ ,‬רוסית‬
‫תחומי עבודה‪ :‬מגוו סכסוכים מחיי היום יום בקהילה‪ -‬סכסוכים שכנים‪ ,‬ועדי בתים‪ ,‬צרכנות וכדומה‪.‬‬
‫המרכז שם לו למטרה להוות כתובת לתושב לפתרו סכסוכים ולפעול למניעת וצמצום האלימות בעיר‬
‫באמצעות הטמעת הגישור‪ ,‬ההידברות ויישוב הסכסוכים בהסכמה‪ .‬המרכז פועל לשיתוף התושבים בהחלטות‬
‫הנוגעות בחייהם וליצירת חברה בריאה ומכבדת בעיר אשדוד‪.‬‬
‫תכניות דגל שמופעלות במרכז‪:‬‬
‫‪ )1‬גישור במגזר החרדי‪ -‬העלאת המודעות למרכז גישור בקהילה והטמעת הרעיו הגישורי‪ .‬בתכנית זו‬
‫מועבר קורס גישור לנשות מפתח בקהילה החרדית‪ ,‬רבניות ומנהלות מוסדות חינוך‪ .‬המשתתפות‬
‫מדווחות שה משתמשות בסביבה הקרובה וגם במקום עבודת בכלים שקיבלו‪.‬‬
‫‪ )2‬נאמני גישור לפעילים במנהלות רובעים‪ -‬תכנית בשיתוף עם מנהלות הרובעים‪ .‬מת מענה ראשוני‬
‫לסכסוכי שכנים ותושבי הרובע‪ .‬במסגרת התכנית‪ ,‬הכשרת פעילי רובע ל"נאמני גישור"‪ ,‬הפעילים‬
‫נותנים מענה לתושבים ובמקרה הצורך מפנים למרכז גישור‪.‬‬
‫‪ )3‬מגשרים צעירים בבתי ספר‪ -‬בשיתוף עם עיר ללא אלימות‪ /‬תכנית מוגנות‪ .‬שיפור האקלים הבית‬
‫ספרי וטיפול בסכסוכים‪ .‬במסגרת התכנית הכשרה של "מדריכי מוגנות" שעובדים בבתי ספר בעיר‪,‬‬
‫לזהות ולטפל בסכסוכים במעורבות התלמידים‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫המרכז העירוני לגישור ודיאלוג בקהילה‪ ,‬באר שבע‬
‫פועל תחת משאבי קהילה‪ ,‬אגף הרווחה‪ ,‬עיריית באר שבע‬
‫מנהלת המרכז‪ :‬אירנה גייבסקי‪ ,‬עו''ס קהילתית‪ ,‬מדריכה ומגשרת‬
‫אנשי קשר נוספים‪ :‬אירה וולוך‪ ,‬עובדת תחום עולים | חיים בר‪ ,‬מתאם גישור‬
‫כתובת‪ :‬רח' רש''י ‪ ,2‬באר שבע | טלפון‪ | 27-6126771 :‬אימייל‪[email protected] :‬‬
‫אתר אינטרנט‪http://gishur.beersheva.biz :‬‬
‫שפות בהן ניתן השירות‪ :‬עברית‪ ,‬רוסית‪ ,‬ספרדית ואמהרית‪.‬‬
‫המרכז שם לו למטרה לשנות את תרבות ניהול הסכסוכים בקהילה באמצעות הפעלת שירות מקצועי‪ ,‬נגיש‬
‫ורגיש תרבות לכלל תושבי העיר‪ .‬המרכז פועל לשיפור התקשורת והגברת הלכידות בקהילה‪ ,‬להעלאת‬
‫המודעות להליך הגישור ויישוב סכסוכים בקהילה ומעודד שימוש בגישור‪ ,‬בדיאלוג ובשירותי המרכז הנותנים‬
‫מענה לסכסוכים בי פרטים‪ ,‬קבוצות וקהילות‪.‬‬
‫תחומי עבודה‪ :‬הטמעה ופיתוח שפה גישורית בקהילות שונות וארגונים באמצעות מפגשי חשיפה‪ .‬יישוב‬
‫סכסוכים על רקע בי תרבותי‪ ,‬סכסוכי שכנים‪ ,‬בניית הסכמות‪ ,‬גישור בענייני המשפחה‪ ,‬גישור לאנשים בעלי‬
‫מוגבלות‪ ,‬גישורים רב צדדים‪ ,‬דיאלוג בקהילה‪ .‬אימו צד ליישוב הסכסוך‪ ,‬גישור וחינוך‪ ,‬גישור בענייני עבודה‪.‬‬
‫תכניות דגל שמופעלות במרכז‪:‬‬
‫‪ )1‬מודל גישור רגיש תרבות‪ :‬צוות מרכז הגישור פיתח ובנה מודל ייחודי ליישוב סכסוכים המותאם לעולים‬
‫דוברי רוסית‪ .‬יישום המודל מאפשר לקיים תהליך גישור המתחשב במאפיינים התרבותיים ומסייע‬
‫לצדדים ליישב את המחלוקות ביניהם‪ ,‬לשפר את דרכי התקשורת ולהגיע לפתרונות מוסכמים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫לצורך הרחבת המענה ליוצאי אתיופיה‪ ,‬המרכז עובד היום על בניית מודל מונגש תרבותית ליוצאי‬
‫אתיופיה שישלב את הגישור המסורתי לצד הגישור המודרני‪.‬‬
‫‪ )2‬בניית הסכמות בבתים משותפים‪ -‬המטרה‪ :‬שיפור איכות החיים בבתים המשותפים באמצעות בניית‬
‫הסכמות בי השכנים‪ .‬שליש מהפניות למרכז הם סכסוכים בי שכנים על רקע בי תרבותי בבתים‬
‫משותפים‪ .‬התכנית משלבת סטודנטים ו מופעלת בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת ב גוריו ‪ ,‬הפקולטה‬
‫ליישוב סכסוכים‪.‬‬
‫‪ )3‬גישור בענייני משפחה‪ -‬המרכז מקיים תהליכים ליישוב סכסוך בי דורי במשפחה מורחבת‪ ,‬יישוב‬
‫סכסוכים בי בני זוג (תהליך גירושי או שלום בית)‪ ,‬סיוע בחלקות רכוש וכד'‪ .‬כמו כ ‪ ,‬המרכז משלב אימו‬
‫אישי בתהליכי גישור בענייני משפחה‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫מרכז גישור קהילתי מ‪.‬א‪ .‬בני שמעון‬
‫פועל תחת המחלקה לשירותים חברתיים‬
‫מנהלת המרכז‪ :‬שרית פיי כה‬
‫כתובת‪ :‬צומת בית קמה ד‪.‬נ‪ .‬הנגב ‪ | 7222222‬טלפון‪ | 27-1144746 /716 :‬אימייל‪[email protected] :‬‬
‫אתר אינטרנט‪/http://bns.org.il :‬‬
‫שפות בהן ניתן השירות‪ :‬עברית ( במידה ויש צורך לנהל גישור בשפות אחרות‪ ,‬אנו מקיימים שיתופי פעולה עם מרכזי‬
‫גישור אחרים בקהילה)‪.‬‬
‫המרכז שם לו למטרה להפיץ את שפת הגישור בקרב תושבי ועובדי המועצה‪ ,‬להטמיע את התפיסה‬
‫הגישורית במערכות החינוך‪ ,‬להקנות כלי גישור לממלאי תפקידים ולתת מענה מקצועי לקונפליקטים‬
‫ביישובים‪ ,‬בי פרטים‪ ,‬במערכות ובקהילות‪ ,‬מתוך אמונה כי השימוש בגישור וביישוב סכסוכים בהסכמה‬
‫יתרום לקידום ערכי סובלנות‪ ,‬פתיחות וכבוד הדדי בקהילה‪.‬‬
‫תחומי עבודה‪ :‬גישור וזקנה‪ ,‬גישור במשפחה‪ ,‬גישורי גירושי ‪ ,‬גישור בקהילה ‪ -‬שכנים‪ ,‬עמיתים לעבודה‪ ,‬בי‬
‫ממסד לחבר ‪/‬תושב ‪/‬שכיר וגישור רב משתתפים‪.‬‬
‫תכניות דגל שמופעלות במרכז‪:‬‬
‫‪ )1‬סדנא לשיחות קשות‪ -‬ההתנהלות היום יומית של כל אחד מאתנו‪ ,‬מזמנת לנו מפגשים קשים‬
‫וטעונים‪ ,‬שמותירות אותנו‪ ,‬לא אחת‪ ,‬עם מועקה כבדה והרגשת תסכול‪ ,‬לפני‪ ,‬בזמ ואחרי שיחה‬
‫טעונה‪ .‬לתפיסתנו‪ ,‬מצב זה אינו הכרח המציאות‪ .‬סדנא לשיחות קשות מזמינה את ממלאי תפקידים‬
‫וצוותי עבודה ביישובים ובמועצה להעשיר את ארגז הכלים האישי שלהם ולהוסיף מיומנויות שיוכלו‬
‫להקל ולתרום להתמודדות עם שיחות קשות‪.‬‬
‫‪ )2‬גישור למנהלים‪ -‬תכנית חצי שנתית לניהול קונפליקטים בהסכמה ככלי ניהולי בקרב מקבלי החלטות‬
‫ובעלי תפקידים מובילים ביישובי המועצה‪ .‬מטרות התכנית‪ :‬פיתוח חשיבה גישורית בעת ניהול שיחה‬
‫אישית‪ ,‬דיו ו‪/‬או ישיבה רבת משתתפים‪ .‬פיתוח מודעות והנחלת נקודת התייחסות שונה לתחום ניהול‬
‫הקונפליקטים‪ .‬רכישת כלים והתנסות ראשונית בניהול מחלוקות וקונפליקטים בהסכמה‪ .‬ניתוח‬
‫מקרים "מהשטח" תוך מת כלים וייעוץ לניהול הקונפליקטים שהוצגו ע"י המשתתפים‪ .‬טיפול נכו‬
‫ומקדים בקונפליקטים ומניעת הסלמתם‪.‬‬
‫‪ )3‬תכנית "בן ממשיך משפחה אחת"‪ -‬סוגית ב ממשיך מלווה משפחות רבות במושבים המתלבטות‬
‫בנושא הנחלה‪ .‬המצב בו הורים נאלצים להחליט על העברת הנחלה לאחד מהילדים טעו רגשית‬
‫וכלכלית ומהווה פעמים רבות גורם לקונפליקטים‪ ,‬כעסים ועד לניתוק יחסים בתוך המשפחה‪ .‬העבודה‬
‫בשטח מפגישה אותנו‪ ,‬עם הסוגיה והביאה אותנו לבנות מענים שיסייעו למשפחות המתלבטות‬
‫‪6‬‬
‫ומתמודדות בנושא‪ .‬מטרות התוכנית‪ :‬העלאת המודעות ומת מידע בנושא במטרה למנוע הגעה‬
‫למצבי סכסוך במשפחה‪ .‬איתור של מצבים מורכבים בתחום הב הממשיך בקהילה‪ .‬ייעוץ סיוע וטיפול‬
‫במצבים של סכסוכים במשפחה‪.‬‬
‫‪ )4‬קד"ם בקהילה‪ -‬קד"ם קבוצת דיו משפחתית ( (‪ )Family Group Conference‬תהליך קד"ם הולך‬
‫ומתפתח מזה מספר שנים ומשמש כלי טיפולי משמעותי‪ .‬תהליך זה מאפשר לבני המשפחה‪,‬‬
‫קרוביהם‪ ,‬אנשים משמעותיים להם ואנשי מקצוע רלוונטיים‪ ,‬להתכנס לדיו ולבנות תכנית שתבטיח‬
‫את שלום הילד במקרים של סיכו ומצוקה‪ .‬תהליך קד"ם בקהילה‪ ,‬מזמי את הנוגעים בדבר להיעזר‬
‫בכלי זה טרום פתיחת תיק פלילי‪ ,‬כאשר הליווי והמעקב אחר ביצוע התכנית ייעשה בכל יישוב ע"י‬
‫הגורמים הרלוונטיים שיבחרו ללוות ולעקוב אחר ביצוע התכנית‪ .‬פעילות הקדם תבוצע בשיתוף‬
‫פעולה עם עמותת קד"ם ‪ -‬ילדים ונוער‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫מינהל חינוך ורווחה‬
‫אגף לשירותים חברתיים‬
‫המחלקה לעבודה קהילתית‬
‫דימונה‬
‫מרכז גישור ודיאלוג בקהילה דימונה‬
‫פועל תחת האגף לשירותים חברתיים‪ ,‬מחלקה לעבודה קהילתית‪ ,‬עיריית דימונה‬
‫מנהלת המרכז‪ :‬עו"סק ברכי ביגמ | רכזת אינטייק‪ :‬תמי מרגי‬
‫כתובת‪ :‬האור ‪ 4‬דימונה (מע למכתבים‪ :‬עיריית דימונה ת‪.‬ד‪)4.‬‬
‫אימייל‪[email protected] :‬‬
‫טלפון‪27-6221126 :‬‬
‫שפות בהן ניתן השירות‪ :‬עברית‪ ,‬רוסית‬
‫מרכז הגישור והדיאלוג בקהילה בדימונה רואה עצמו מוביל את נושא הגישור בעיר‪ .‬מטרתו להטמיע את‬
‫השפה הגישורית ואת הכלים הדיאלוגיים בקרב האוכלוסייה המגוונת בעיר‪ .‬המרכז פועל עם קהילות שנונות‬
‫בעיר ועם קהלים מגוונים‪ ,‬ילדים ומבוגרים כאחד‪.‬‬
‫תחומי עבודה‪ :‬המרכז מעניק שירותים ליישוב סכסוכים במגוו נושאים‪-‬סכסוכי שכנים‪ ,‬עבודה‪ ,‬צרכנות‪ ,‬בתים‬
‫משותפים‪ ,‬עסקיים‪ ,‬תיקי תביעות קטנות ומשפחה‪ .‬המרכז מתמחה בבניית הסכמות‪ ,‬דיאלוג קהילתי‬
‫וגישורים רב צדדיים‪ .‬המרכז מקיים הכשרות וסדנאות למבוגרים‪ ,‬נוער וילדים‪.‬‬
‫תכניות דגל שמופעלות במרכז‪:‬‬
‫‪ .1‬עבודה מותאמת תרבות עם קהילת העבריים בדימונה‪ -‬קיום תהליכי גישור והידברות בתוך‬
‫הקהילה ובי הקהילה לקהילות ומוסדות בעיר‬
‫‪ .2‬הפעלת תכנית גישורון בגני ילדים‪ -‬מת כלים וחשיפה לשפה הגישורית לגיל הרך‪.‬‬
‫הפעלת מודל עבודה משותף עם תכנית "מוטב יחדיו"‪ :‬הטמעה של כלים גישוריים ודיאלוגיים בבתים‬
‫משותפים ובשכונה‪ .‬במסגרת זו המרכז מקיים‪ ,‬הכשרות‪ ,‬תהליכי מיפוי ואיפיו ‪ ,‬בניית הסכמות וגישורים רב‬
‫צדדיים בשכונות‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫המרכז לגישור ולדיאלוג בקהילה‪ ,‬מ‪.‬א חוף אשקלון‬
‫המרכז תחת המחלקה לשירותים חברתיים‬
‫המרכז בשלבי הפעלה ראשוניים‬
‫מנהלת המרכז‪ :‬עו"ס כוכי שלמה‬
‫אנשי קשר נוספים‪ :‬מישל דגני‪ ,‬רכזת גישורים‬
‫כתובת‪ :‬מ‪.‬א חוף אשקלו ‪ ,‬בת הדר‪( .‬המרכז הקהילתי‪ ,‬חדר מס' ‪ | )1‬טלפון‪27-6772217 :‬‬
‫אימייל‪[email protected] :‬‬
‫שפות בהן ניתן השירות‪ :‬עברית‪.‬‬
‫המרכז לגישור ולדיאלוג בקהילה במועצה האזורית חוף אשקלו ‪ ,‬פועל בשיתוף מלא עם הקהילה ולמענה‪,‬‬
‫ליצירת שינוי חברתי בדרך בה הקהילה מתמודדת עם השונות והסכסוכים הקיימים בתוכה‪ .‬המרכז נות מגוו‬
‫מענים לציבור באופ זמי ונגיש מתוך שימת דגש על התערבות מוקדמת ומניעה‪ .‬במקביל‪ ,‬פועל המרכז‬
‫לפיתוח הקהילה‪ ,‬באמצעות הטמעת שיח ודפוסים של משא ומת ‪ ,‬קידום ערכים של סובלנות‪ ,‬פיתוח הדיאלוג‬
‫ועוד‪.‬‬
‫תחומי עבודה‪ :‬שירותי גישור בתחום הקהילתי‪ :‬סכסוכי שכנים‪ ,‬בי תושב לתושב‪ ,‬בי תושבים להנהגת‬
‫הישוב ו‪/‬או לרשות ובכל תחומי החיים בקהילה‪ ,‬בנית הסכמות‪ ,‬מת כלים בתחום הגישור לתושבים ולבעלי‬
‫תפקידים בקהילה‪.‬‬
‫תכניות דגל שמופעלות במרכז‪:‬‬
‫פרויקט "מגשרים צעירים"‪ :‬פועל במסגרת בתי הספר במועצה‪ ,‬בהובלת תכנית "עיר ללא אלימות"‪.‬‬
‫המטרה‪ -‬מת כלים לפתרו בעיות במרחב הבית ספרי ובמרחב הציבורי באמצעות הקנייה והטמעה של כלים‬
‫מעולם הגישור בקרב תלמידי ביה"ס‪ .‬במסגרת הפרויקט מתקיימים מפגשים שבועיים מונחים של הילדים‬
‫המגשרים ליישום הכלים הנרכשים בחצר הבית‪-‬ספרית‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫מרכז גישור בקהילה להבים‬
‫פועל בחסות מתנ"ס להבים ובשיתוף האגף לשירותים חברתיים‬
‫מנהלת המרכז‪ :‬דליה עוזדור‬
‫אנשי קשר נוספים‪ :‬יעקב ול‬
‫כתובת‪ :‬ת‪.‬ד‪ 61 .‬להבים‪ ,‬מיקוד ‪ | 72227‬טלפון‪ | 221-7227766 :‬אימייל‪[email protected] :‬‬
‫אתר אינטרנט‪/http://www.lehavim.muni.il/Institution/Matnas :‬‬
‫שפות בהן ניתן השירות‪ :‬עברית‪ ,‬אנגלית‪.‬‬
‫צוות המרכז לגישור וליישוב סכסוכים מאמי ‪ ,‬כי השימוש בגישור וביישוב סכסוכים בהסכמה יתרום לקידום‬
‫ערכי סובלנות‪ ,‬פתיחות וכבוד הדדי בקהילה‪ .‬על כ ‪ :‬צוות המרכז שואף להביא לכך שפרטים‪ ,‬ארגונים‬
‫ומוסדות בישוב יכירו מנגנונים ליישוב סכסוכים בהסכמה ובעיקר את הגישור‪ .‬יבחנו אותם כמקור ראשו‬
‫ליישוב סכסוכים ויבחרו להשתמש בהם במקרים ההולמים‪.‬‬
‫תחומי עבודה‪ :‬סכסוכי שכנים וקהילה‪ ,‬סכסוכי תושבים‪-‬רשות‪ ,‬גישור בזקנה‪ ,‬גישור מונגש לבעלי מגבלות‪,‬‬
‫גישור בגירושי ‪ ,‬סכסוכי צרכנות‪ ,‬גישור בתביעות קטנות במסגרת מכרז הנהלת בתי המשפט‪.‬‬
‫תכניות דגל שמופעלות במרכז‪:‬‬
‫‪ )1‬דיאלוג בקהילה בעניין בני הנוער‪ -‬במסגרת ועדה למניעת אלכוהול בלהבים התקיים הליך דיאלוג‬
‫בקהילה בי הורים‪ ,‬בני נוער ונציגים המועצה‪ .‬תוצרי הדיאלוג המשמעותיים היו הקמת מוקדי‬
‫התכנסות לבני הנוער‪ ,‬הקמת מועצת נוער שתרכז ותארג את פעילויות הנוער ביישוב‪ ,‬שיתוף פעולה‬
‫עם משרד התחבורה ומת שירות קווי לילה לבני היישוב‪ .‬תוצר משמותי נוסף הוא שתופעת צריכת‬
‫האלכוהול בקרב בני נוער ברחובות פחתה באופ משמעותי‪.‬‬
‫‪ )2‬הטמעת השפה הגישורית‪ -‬שיתוף פעולה עם מחלקת החינוך והרווחה בהקמת מועצת נוער והקניית‬
‫כלים של השפה הגישורית‪.‬‬
‫‪ )3‬גישורי בתלונות ציבור נגד שוטרים‪ -‬המרכז מקבל באופ שוטף תיקים מהיחידה לתלונות ציבור‬
‫במשטרת ישראל‪ .‬במסגרת זו‪ ,‬המרכז מטפל בתלונות של אזרחים כנגד שוטרים באמצעות הליך‬
‫גישור‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫המחלקה‬
‫חברתיים לשירותים‬
‫מרכז גישור ודיאלוג בקהילה‪ ,‬ערד‬
‫המרכז בתהליכי הקמה‬
‫פועל תחת היחידה לעבודה קהילתית במחלקה לשירותים חברתיים‪ ,‬עיריית ערד‬
‫בשיתוף עם משרד השיכו והבינוי‪ ,‬אגף שיקום שכונות‪.‬‬
‫מנהלת המרכז‪ :‬גב' שרו דלמ‬
‫אנשי קשר נוספים‪ :‬גב' אילנה נירנברג‪ -‬עו"ס קהילתית‬
‫כתובת‪ :‬ת‪.‬ד‪ ,422 .‬המחנה הקדמי‪ ,‬עיריית ערד | טלפון‪ | 27-1124627 :‬אימייל‪[email protected] :‬‬
‫שפות בהן ניתן השירות‪ :‬עברית ורוסית‬
‫המרכז מבקש לפעול ליצירת שינוי חברתי ברמה העירונית תוך הטמעת השפה הגישורית והנחלת דרך חיים‬
‫דיאלוגית‪ .‬בערד‪ ,‬בה חיים תושבים ממגוו תרבויות‪ ,‬מרכז הגישור והדיאלוג יהווה בית לקיום דיאלוג וליישוב‬
‫סכסוכים בהסכמה בתוך ובי הקהילות‪.‬‬
‫תכניות דגל שמופעלות במרכז‪:‬‬
‫‪ )1‬דיאלוג בבתים משותפים‪ -‬יצירת דיאלוגים בי שכנים בבתים משותפים במטרה להיטיב את החיים‬
‫בבניי ‪.‬‬
‫‪ )2‬דיאלוג קהילתי‪ -‬מזה שנתיים מתקיים תהליך דיאלוג קהילתי של פעילים במטרה להיטיב את החיים‬
‫בשכונת יעלים בעיר‪ .‬הפרויקט‪ ,‬בשיתוף עם קבוצת הקש"ת בערד ותושבי השכונה‪ ,‬הביא לבניית‬
‫קהילה‪ ,‬יצירת מנהיגות שכונתית וביסוס שיתופי פעולה של התושבים עם מוסדות עירוניים‪.‬‬
‫‪ )3‬מרכז גישור ודיאלוג נוער לנוער‪ -‬בימים אלו אנו בעיצומו של תהליך הקמה של קבוצת בני נוער‬
‫שיובילו גישורים ותהליכי דיאלוג עם ובי בני נוער‪.‬‬
‫‪ )4‬יישוב סכסוכים‪ -‬בשנה האחרונה קיימנו שני קורסי גישור בסיסיים‪ .‬מהם אנו מתכוונים להרכיב‬
‫קבוצה שתעבור השתלמות מונחת ביישוב סכסוכים בקהילה ולאחר מכ תהווה את גרעי המגשרים‬
‫שיפעלו לקיום תהליכי גישור בקהילה‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫המחלקה לשירותים חברתיים‬
‫מרכז גישור קהילתי‪ ,‬מועצה אזורית רמת נגב‬
‫המרכז בשלבי הפעלה ראשוניים‬
‫פועל תחת המחלקה לשירותים חברתיים‬
‫מנהלת המרכז‪ :‬מיכל מויאל‬
‫אנשי קשר נוספים‪ :‬ענת לב ר ‪ ,‬מנהלת המחלקה לשירותים חברתיים‬
‫כתובת‪ :‬מועצה אזורית רמת נגב | טלפון‪ | 226-7712777 :‬אימייל‪[email protected] :‬‬
‫אתר אינטרנט‪http:// http://rng.org.il/?page_id=1622 :‬‬
‫שפות בהן ניתן השירות‪ :‬עברית‬
‫המרכז שם לו למטרה להוות גוף עיקרי המוביל ומטמיע תהליכי הידברות וגישור ברחבי המועצה בשלושת‬
‫הרבדים‪ :‬פרט‪ ,‬קהילה ורשות‪.‬‬
‫תחומי עבודה‪ :‬סכסוכי שכנים‪ ,‬בי תושבים בינם לבי עצמם‪ ,‬גישור במשפחה (תיאום הורי‪ ,‬צוואות‪/‬ירושות‪,‬‬
‫ב ממשיך וכו' ) גישור לגירושי ‪ ,‬תביעות קטנות (המרכז מוכר ע"י בית המשפט לעניי תביעות קטנות)‪ .‬אימו‬
‫לקראת גישור‪ ,‬ליווי תהליכי דיאלוג קהילתי‪ ,‬התמחות ייחודית בשילוב מגשרים מתנדבים כתגבורת‬
‫להתערבות בזמ משבר (חירום ודחק)‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫ירושלים‬
‫והסביבה‬
‫‪13‬‬
‫המרכז העירוני לגישור‪ ,‬ירושלים‬
‫פועל תחת המינהל לשירותי קהילה אגף הרווחה‪ ,‬עיריית ירושלים‬
‫מנהלת המרכז‪ :‬פלורנס גרנות‬
‫אנשי קשר נוספים‪ :‬שיר פרג‪ ,‬מזכירה‬
‫כתובת‪ :‬כיכר ספרא ‪ ,4‬ירושלים | טלפון‪ | 26-6612777 :‬אימייל‪[email protected] :‬‬
‫אתר אינטרנט‪ :‬נית למצוא פרטים נוספים באתר האינטרנט של עיריית ירושלים תחת מינהל לשירותי קהילה‬
‫והמחלקה לתכנו ובנייה‬
‫שפות בהן ניתן השירות‪ :‬עברית‪ ,‬אנגלית‪ ,‬רוסית‪ ,‬ערבית‪ ,‬צרפתית‪ ,‬מתורגמנים לפי הצורך‪.‬‬
‫מת שרות אוניברסאלי בנושאים רבים‪ ,‬הקמת מרכזים שכונתיים המופעלים ע"י פעילי שכונה שעברו הכשרה‬
‫לכך‪ ,‬חינוך והפצת ערכי הגישור ושפת הגישור למסגרות בקהילה‪ .‬הרחבת התחום של גישורים קהילתיים‬
‫ודיאלוג קהילתי בשיתוף עם המינהלים הקהילתיים ולשכות הרווחה‪.‬‬
‫תחומי עבודה‪ :‬גישור בי בני זוג (הסכמי גירושי והסכמים לשלום בית)‪ ,‬תאום הורי בי הורים גרושים‪ ,‬גישור‬
‫בתחום סכסוכי בנייה בי מבקשי היתר ומתנגדים‪ ,‬בניית הסכמות ‪ ,‬עבודה עם המגזר החרדי‪.‬‬
‫תכניות דגל שמופעלת במרכז‪:‬‬
‫‪ .4‬קורסים והכשרות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫קורס גישור בסיסי לפעילים במגזר החרדי (למשל בשכונת רמת שלמה)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫סדנאות למלמדים בתלמודי תורה בשכונות חרדיות בירושלים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫סדנאות גישור למדריכי מוגנות בבתי ספר במסגרת עיר ללא אלימות‪.‬‬
‫‪ .6‬בניית הסכמות רחבות‪ :‬מקיימים תהליכי בנית הסכמות בי ממסד לתושבים‪ .‬לדוגמה הליך בנית הסכמות‬
‫בי קבוצות גברים ונשים‪ ,‬ממסד ולשכת רווחה בנוגע לעיצוב תכניות של שיקום שכונות‪.‬‬
‫‪ .2‬גישור בתחום התכנו והבניה‪ – :‬תכנית משותפת עם המחלקה לרישוי בנייה בעיריית ירושלים במסגרתה‬
‫קיימים הליך גישור בי מבקשים היתרי בנייה ומתנגדים‪.‬‬
‫‪ .1‬הקמת מרכזי גישור שכונתיים כשלוחה של המרכז העירוני – הפעלה של פעילים מתנדבים‪ ,‬תכנית‬
‫הכשרה והדרכה של המגשרים בשכונות‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫המרכז ליישוב סכסוכים בהסכמה של מוזאיקה‬
‫עמותה‬
‫מנהלת המרכז‪ -‬פעילות ארצית‪ :‬נורית בכרך ‪[email protected] -‬‬
‫מנהלת המרכז‪ -‬אזור ירושלים‪ :‬ג'וני אורבך ‪[email protected] -‬‬
‫כתובת‪ :‬הגנרל פיר קינג ‪ ,26‬תלפיות‪ ,‬ירושלים‬
‫‪/http://www.mosaica-gishur.org.il‬‬
‫דף פייסבוק‪Mosaica Center for Consenual Conflict Resolution :‬‬
‫אימייל‪[email protected] :‬‬
‫טלפון‪226-6222261 :‬‬
‫שפות בהן ניתן השירות‪ :‬עברית‪ ,‬רוסית‪ ,‬אמהרית‪ ,‬צרפתית‪ ,‬יידיש וערבית‪.‬‬
‫מוזאיקה פועלת במטרה להוות חלופה קהילתית ליישוב סכסוכים ולייצר תרבות של יישוב סכסוכים באמצעות‬
‫שיח והקשבה; ליישב סכסוכים בהסכמה‪ ,‬לשביעות רצו הצדדים המעורבים‪ ,‬ביעילות ובמקצועיות‪ ,‬באווירה‬
‫מכבדת ומתוך קבלת השונה; לשפר ולשמר מערכות יחסים בי פרטים‪ ,‬ארגונים‪ ,‬קבוצות‪ ,‬וקהילות; להעצים‬
‫את הפרט ולחזק את היחידה החברתית‪ ,‬התפקודית והעסקית; לקדם את השפה הגישורית ככלי יומיומי‬
‫להתמודדות עם סכסוכים בחיי היום‪-‬יום ובחברה הישראלית‪.‬‬
‫תחומי עבודה‪ :‬שירות ליישוב סכסוכים‪ -‬משפחה (כולל גירושי ); שכנים‪ ,‬יחסי עבודה‪,‬‬
‫עסקי‪ ,‬צרכנות‬
‫ושירותים ‪ ,‬תיקי בימ"ש לתביעות קטנות‪ ,‬תלונות ציבור משטרת ישראל‪ ,‬גישור וזקנה‪ ,‬גישור ומוגבלות‪ ,‬צדק‬
‫מאחה (בי פוגע ונפגע בהליך פלילי)‪ ,‬גישורים רב צדדים‪ ,‬בניית הסכמות‪ ,‬שיתוף ציבור‪ ,‬אימו ליישוב סכסוך‬
‫ועוד‪.‬‬
‫תכניות דגל שמופעלות במרכז‪:‬‬
‫‪ .1‬מודל בניית הסכמות במתחמי מגורים משותפים‪ :‬בשנת ‪ 6221‬פיתחה מוזאיקה מודל ייחודי וראשוני‬
‫בארץ לשיפור איכות החיים המשותפים בבניינים באמצעות הליך גישור ובניית הסכמות‪ ,‬שהתוצר המרכזי‬
‫שלו הקמת ועד בית ו בניית תשתית לקבלת החלטות בבניי ‪ .‬תהליך ההתערבות בבית המשותף נעשה‬
‫בצורה מערכתית בשיתוף פעולה עם העובדים הסוציאליים הקהילתיים‪ ,‬המנהלים הקהילתיים‪ ,‬תרבות‬
‫הדיור‪ ,‬שיקום שכונות‪ ,‬תכנית משעול והדיירים עצמם‪ .‬במסגרת ניתנים כלים לבניית תקשורת מאפשרת‬
‫לקידום פרויקטים ברמת הבניי והשכונה לוועדי בתים ולדיירים‪.‬‬
‫‪ .2‬תהליכי בניית הסכמות במתחמים המיועדים להתחדשות עירונית‪ :‬הצלחת תכניות התחדשות עירונית‬
‫מהבחינה הכלכלית‪ ,‬הקהילתית והחברתית כאחד – מצריכה שיתוף פעולה מהקהילה‪ .‬מוזאיקה מסייעת‬
‫‪15‬‬
‫לקהילות להתמודד עם תהליכי התחדשות עירונית על מנת לאפשר הוצאה לפועל של פרויקטים אלה‬
‫ומיצוי הפוטנציאל החברתי והכלכלי הגלום בהם ומניע אותם‪ .‬זאת‪ ,‬בי השאר‪ ,‬באמצעות אפיו וניתוח‬
‫הצרכים והרצונות של התושבים‪ ,‬תהליכי בניית הסכמות ומנגנוני תקשורת; תהליכי גישור רב צדדי;‬
‫הקמת מנהיגות קהילתית והכשרתה; הכשרת אנשי מקצוע ומתנדבים‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫‪ .3‬תכנית גישור וזקנה‪ :‬תכנית הפועלת בשני מישורים‪( :‬א) פתרו מחלוקות וגישור מותאם לגיל השלישי‪:‬‬
‫הקפדה על מעורבותו של הזק בהליך והגברת אחריותו על ההחלטות הנוגעות לחייו‪ .‬מבי הנושאים‬
‫שטופלו בתחום זה סכסוכים בתוך המשפחה‪ ,‬בי הורים לילדים‪ ,‬בי אחים‪ ,‬בנושאי אפוטרופסות‪ ,‬טיפול‪,‬‬
‫רכוש‪ ,‬סכסוכי שכנים ועוד‪( .‬ב) פיתוח‪ ,‬הטמעה וליווי מנגנוני תקשורת מאפשרת בתחום הגיל השלישי‪:‬‬
‫הכשרת צוותי עבודה מקצועיים בתחום הזקנה בכלים מעולם הגישור‪ .‬בנוסף‪ ,‬העברת כלים וידע‬
‫באמצעות לאוכלוסיית הזקנים בירושלים ולמשפחותיהם לדוגמה במועדוני יום‪ ,‬בתי אבות‪ ,‬קהילות‬
‫תומכות ומועדוני יום ועוד‪ .‬בנוסף‪ ,‬מוזאיקה מפעילה תכנית כוללת להידברות ולניהול סכסוכים בבתי‬
‫אבות ובדיור מוג ‪.‬‬
‫‪ .4‬גישורי עבודה מונגש תרבות בין עובדי קבלן יוצאי אתיופיה למעסיקיהם‪ :‬בשנת ‪ ,6221‬במסגרת‬
‫עבודתנו השוטפת עם עמותת סינגור קהילתי וידיד‪ ,‬התברר כי הפנייה של יוצאי הקהילה האתיופית לבית‬
‫הדי לענייני עבודה לא מספקת מענה הולם לפונים וזאת בעיקר העדר התאמה תרבותית של המנגנו‬
‫המשפטי‪ .‬המודל‬
‫שפותח במוזאיקה‪ ,‬מאפשר לארגוני הזכויות לתת מענה יעיל‪ ,‬כשיר תרבותית‬
‫המאפשר לפונים לקחת אחריות‪ ,‬להשמיע את קולם‪ ,‬ולקיים משא ומת בונה ביניהם לבי המעסיקים‪ ,‬תוך‬
‫שמירה על זכויותיהם‪ .‬העובדים מלווים במהלך הגישור על ידי מלווים מתנדבים ומתורגמנים שהוכשרו‬
‫במיוחד על ידי מוזאיקה ותפקידם להיות "תומכים" ולחזק את תחושת הביטחו והאמו של העובדים‬
‫בתהליך ובכך לצמצם את פערי הכוחות בי העובד למעסיק‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫המרכז ליישוב סכסוכים וגישור בקהילה‪ ,‬מעלה אדומים‬
‫פועל תחת המחלקה לשירותים חברתיים‪ ,‬עיריית מעלה אדומים‬
‫מנהלת המרכז‪ :‬ענת הברמ‬
‫כתובת‪ :‬כיכר קדם‪ ,‬ת‪.‬ד‪ 62 .‬מעלה אדומים מיקוד ‪ | 17222‬טלפון‪26-2124727 :‬‬
‫אימייל‪[email protected] :‬‬
‫תחומי עבודה‪ :‬גישור במשפחה‪ ,‬תיקי תביעות קטנות מבית המשפט‪,‬סכסוכי שכנים‪ ,‬צרכנות‪ ,‬בי בני נער‪ ,‬במסגרות‬
‫חינוכיות‪ ,‬סכסוכים עיסקיים‪ ,‬בניית הסכמות בקהילה‪ ,‬עבודה עם בעלי תפקידים בעירייה בנושאים שבהם טמונה‬
‫מחלוקת מול תושבים‪ ,‬אימו ליישוב סכסוכים‪ ,‬גישורים רב צדדים‪.‬‬
‫שפות בהן ניתן השירות‪ :‬עברית ואנגלית‬
‫המרכז שם לו למטרה לפתח קהילה בעלת איכות חיים גבוהה המושתת על ערכי הסובלנות והסבלנות‪ ,‬כבוד‬
‫הדדי‪ ,‬הכרה בצרכי האחר‪ ,‬תוך קיום הקשבה ודיאלוג בי באי הקהילה‪.‬‬
‫תכניות דגל שמופעלת במרכז‪:‬‬
‫‪ )4‬שימוש בשפה גישורית בשירות ייעוץ לאזרח (שי"ל)‪ -‬יועצי שי"ל קבלו כלים לאיתור מחלוקות‬
‫בקהילה‪ .‬מחלוקות שמגיעות לשירות בתחילת הדרך‪ .‬יועצי השירות למדו לעודד את הפונה להצטרף‬
‫להליך גישור (לשלב בירור מהות הסכסוך)‪ ,‬במטרה להימנע מהחרפת המחלוקת שקורית כאשר‬
‫מוגשת תביעה משפטית‪ .‬הפונה מקבל כלים המעצימים את יכולתו להבי את כוחו ואת היתרונות‬
‫הקיימים להליך גישור‪.‬‬
‫‪ )6‬בניית הסכמות בשכונות‪ -‬הליכים עירוניים רבי משתתפים בנושאים שונים המעסיקים קהילות‬
‫תחומות‪ .‬לדוגמה‪ :‬בניית הסכמות בי זרמים בשכונה מסוימת בנושא בניית כנסת בשכונה ואופיו‪,‬‬
‫בניית הסכמות בי תושבי שכונה לבי אגף בעירייה בנושא פיתוח שכונתי‪ ,‬תהליך בניית הסכמות בי‬
‫תושבי שכונה לבי העירייה בנושא הפעלת מגרש כדורגל הסמוך לשכונתם‪.‬‬
‫‪ )2‬נאמני גישור בעירייה‪ -‬הכשרת בכירים בעירייה כ"נאמני גישור" במטרה שיכירו בכוחם החיובי‬
‫וביכולותיהם לפתור את המחלוקות מול תושבים‪ ,‬טרם קבלת החלטה זו או אחרת‪ ,‬הנובעת מכוחם‬
‫הסטטוטורי‪ .‬בי היתר‪ ,‬הבכירים קבלו כלים בניסוח מכתבים "בשפה גישורית" הלוקחים בחשבו את‬
‫עמדת העירייה מחד בהתאמה לצרכי התושב‪.‬‬
‫‪ )2‬גישור לגירושין – סיוע לבני זוג להיפרד‪/‬להתגרש בתהליך בונה הסכמות‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫אזור‬
‫מרכז‬
‫‪18‬‬
‫מרכז גישור ודיאלוג בקהילה‪ -‬דרום השרון‬
‫פועל תחת המחלקה לשירותים חברתיים‬
‫מנהלת המרכז‪ :‬ענת אהרו‬
‫אשת קשר נוספת‪ :‬יפעת דוק‬
‫כתובת‪ :‬בית המועצה האזורית דרום השרו ‪ :‬קריית המועצה ת‪.‬ד ‪ 222‬נווה ירק ‪ | 11112‬טלפון‪| 22-1222272 :‬‬
‫אימייל‪[email protected] :‬‬
‫שפות בהן ניתן השירות‪ :‬עברית‪ ,‬אנגלית‪.‬‬
‫אנו מאמינים בהזדמנות לצמיחה הטמונה במשבר ובקונפליקט ומאמינים ביכולת של האנשים לנהל שיח‬
‫ולייצר הבנות מתוך עצמם ובדרך של דיאלוג ליישוב סכסוכים‪ ,‬כל זאת תוך הכשרות הדור הצעיר בשפה‬
‫ובדרך!‬
‫תחומי עבודה‪ :‬סכסוכים האופייניים למגזר הכפרי‪ -‬גישורי גירושי ‪ ,‬ב ממשיך‪ ,‬גישורים הנובעים ממגורים‬
‫משפחתיים בסמיכות‪ .‬גישור וזקנה‪ ,‬סכסוכי שכנים‪ ,‬גישורי הנהגה‪-‬קהילה‪ ,‬בניית הסכמות רחבות‪ ,‬גישורים‬
‫רב צדדיים ודיאלוג קהילתי‪.‬‬
‫תכניות דגל שמופעלת במרכז‪:‬‬
‫‪ )4‬גישורים קהילה‪ :‬מרכז הגישור מתמחה בגישורי מנהיגות תושבים‪( :‬רשות‪/‬ועדים‪ /‬תושבים) ושם על‬
‫דגלו להקנות את שפת הגישור במשרדי המועצה ובשירות הנית לקהל‪ .‬המרכז מתמחה בגישורי‬
‫קהילה הייחודים למגזר הכפרי ובניית הסכמות נרחבות רב צדדיות בקיבוצים ומושבים כגו ‪ :‬בניית‬
‫חזו קהילה קטנה‪ ,‬שילוב ותיקים חדשים והתמודדות עם השלכות חברתיות של תהליכים דמוגרפיים‬
‫מואצים (הרחבות‪ ,‬הפרטות ועוד‪.)...‬‬
‫‪ )6‬סדנאות לניהול שיחות קשות‪ :‬תכנית ייחודית המכשירה קהלים שונים בהתמודדות אפקטיבית עם‬
‫שיחה קשה וטעונה (בעלי תפקידים בקהילה‪ ,‬מנהלי מחלקות במועצה‪ ,‬מנהל בתי ספר וכו')‪ .‬הסדנא‬
‫כוללת הבנת מרכיבי שפה קשה וסימולציות ללמידת התמודדות עימה‪.‬‬
‫‪ )2‬סדנאות להפנמת השפה ‪ :‬גישורו בגנים‪ :‬גישור בגני ילדים והכשרת צוות גנים ומעונות בשפת‬
‫הגישור‪ .‬לגנים הוכנסה תכנית מותאמת לגיל הג להתמודדות ילדים עם קונפליקטים‪ .‬בנוסף קיימות‬
‫הכשרות לחברי מועצת התלמידים בתי ספר יסודיים ותיכוניים בשפת הגישור‪.‬‬
‫‪ )1‬הכשרת צוות מטפלות במעונות יום להתמודדות אפקטיבית ביחסי עבודה וביחסי הורים‪-‬צוות‪.‬‬
‫‪ )2‬סדנאות לקהלים שונים במועצה (נשים וכו‪ )..‬לתקשורת בי אישית אפקטיבית בחיי המשפחה ובחיים‬
‫המקצועיים‪.‬‬
‫‪ )6‬גישורי משפחה‪ :‬המרכז מתמחה בסכסוכי משפחה האופייניים למגזר הכפרי כגו גישורי ב ממשיך‬
‫ומגורים בסמיכות משפחתית‪ .‬עוסק בגישורי גירושי מתוך אמונה והקניית שפת השיח במשברים‬
‫‪19‬‬
‫משפחתיים קשים כגו גירושי ‪ .‬המרכז מציע תיאום הורי להורים הנתונים בסכסוך גבוה סביב‬
‫ילדיהם‪ ,‬תכנית המשלבת עבודת מטפלים מהמחלקה ומגשרים‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫מרכז גישור קהילתי הוד השרון‬
‫נמצא בשלבי הפעלה ראשוניים‬
‫פועל תחת האגף לשירותים חברתיים‪ ,‬עיריית הוד השרו‬
‫כתובת‪ :‬האגף לשירותים חברתיים‪ ,‬כיכר מגדיאל ת"ד ‪ 226‬הוד השרו ‪ ,12422‬הוד השרו ‪.‬‬
‫מנהלות המרכז‪:‬רננה זוארץ‪ ,‬עו"ס והילי כרמלי‪ ,‬עו"ד‬
‫אימייל‪[email protected] | renanaz@hod- hasharo.muni.il :‬‬
‫טלפון‪ :‬באגף‪ 21-7721677 :‬רננה ‪ 222-1727672‬הילי‪221-2626626 -‬‬
‫שפות בהן ניתן השירות‪ :‬עברית‪.‬‬
‫המרכז פועל ליצירת חיי קהילה טובים יותר ושיפור רווחת ואיכות החיים בעיר‪ ,‬על ידי שינוי חברתי‪ ,‬ברמה‬
‫עירונית‪ ,‬תוך יצירת דיאלוג המעודד לסובלנות‪ ,‬צמצום הקונפליקטים‪ ,‬הגעה להסכמות ויישוב הסכסוכים‬
‫בקהילה בדרכי שלום‪.‬‬
‫תחומי עבודה‪ :‬המרכז מתמחה בסכסוכי שכנים‪ ,‬משפחה ומעמד אישי‪ ,‬עבודה‪ ,‬הגיל השלישי‪ ,‬גישורים רב‬
‫צדדים‪ ,‬בניית הסכמות בקהילה ועוד‪.‬‬
‫תכניות דגל שמופעלות במרכז‪:‬‬
‫‪ .4‬המרכז פועל בשיתוף פעולה עם מכללת שערי משפט‪ .‬שיתוף הפעולה נולד מאמנה עליה חתומה‬
‫העירייה מול המכללה‪ ,‬לפיה יופנו מקרי גישור למכללה‪ .‬מרכז הגישור זוכה ללגיטימציה והכרה‬
‫לפעילות המרכז בעיני הקהילה וכ זוכה לאכסניה ראויה לקיום גישורים ואפשרות ליהנות מידע‬
‫מקצועי‪ .‬במסגרת שיתוף הפעולה‪ ,‬מתבקשת רשותם של המגושרים לצלם את הגישור לצורכי יצירת‬
‫מאגר מידע שיאפשר מחקר עתידי של תחום הגישור‪ .‬את הפרויקט הקים ומרכז עו"ד ניר מלמד‬
‫לזכרו והנצחתו של אביו‪ ,‬אברהם מלמד ז"ל‪.‬‬
‫‪ .6‬בניית הסכמות בקהילה‪ -‬המרכז מקיים תהליכים של בניית הסכמות קהילתיים (למשל‪ :‬בי בית‬
‫לאנשים עם מוגבלויות לביו השכנים‪ ,‬במועדו קשישות קהילתי) ‪ .‬השתלמות למגשרים בנושא בניית‬
‫הסכמות מתוכננת לשנת ‪.6241‬‬
‫‪ .2‬הטמעת השפה הגישורית בקהילה ‪ -‬מרכז הגישור יקיים יום עיו לקהילה במרץ ‪ .6241‬בנוסף‪,‬‬
‫מרכז הגישור בוח בימים אלו אפשרויות להשתלבות בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי ‪.‬‬
‫‪ .1‬גישור במשפחה‪ -‬המרכז מעניק שירותי גישור למגוו מחלוקות במשפחה‪ ,‬לרבות גישור לגירושי ‪.‬‬
‫כצורך של תושבי ה ד השרו ‪ .‬מגשרי המרכז השתתפו בהשתלמות של גישור במשפחה במהלך‬
‫השנה שעברה‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫מרכז גישור ודיאלוג בקהילה‪ ,‬מועצה אזורית חבל מודיעין‬
‫פועל תחת אגף חברה וקהילה‪ ,‬האגף לשירותים חברתיים‬
‫המרכז בשלבי הפעלה ראשוניים‬
‫אחראית תחום גישור במועצה‪ :‬קר שני ‪221-2224424‬‬
‫מרכזת מרכז הגישור‪ :‬איה נחום קרפיבקה– רכזת ‪221-6677211‬‬
‫כתובת‪ :‬מושב בני עטרות‬
‫אימייל‪[email protected] :‬‬
‫טלפון‪22-2612617 :‬‬
‫שפות‪ :‬עברית (תרגום לשפות על פי הצורך)‪.‬‬
‫מרכז הגישור והדיאלוג פעול למע רווחת תושבי חבל מודיעי ופותח שעריו לתושבים לעולם הגישור‪ ,‬ושואף‬
‫להיות מקום אליו פונים התושבים בשעת הקונפליקט‪ .‬מרכז הגישור פועל למניעת סכסוכים והקניית השפה‬
‫הגישורית בקרב תושבי החבל תוך התמקצעות בסכסוכים רב דוריים‪.‬‬
‫תחומי עבודה‪ :‬המרכז מתמחה בסוגי סכסוכים המאפיינים את המרחב הכפרי כגו סכסוכי ב ממשיך‪,‬‬
‫סכסוכי שכנים‪ ,‬צוואות‪ ,‬נחלות‪ ,‬וועדים מול התושבים ומועצה מול התושבים‪ .‬המרכז מתמחה בגישורים רב‬
‫צדדים‪ ,‬בניית הסכמות ודיאלוג קהילתי רב דורי‪ .‬בנוסף‪ ,‬המרכז מקיים הכשרות וסדנאות כגו קורסי גישור‬
‫ומת כלים לתושבים‪ ,‬בעלי תפקידים ביישובים ונותני שירותים במועצה‪.‬‬
‫תכניות דגל שמופעלות במרכז‪:‬‬
‫‪ .4‬תוכנית בן ממשיך‪ -‬תוכנית ארצית של משרד הרווחה הפועלת תחת אגף חברה וקהילה לטיפול‬
‫בסוגיית הב הממשיך לרבות סיוע בהדברות‪ ,‬סיוע בתקשורת למציאת פתרונות‪ ,‬התמקצעות בסוגיות‬
‫הקשורות למרחב הכפרי‪ ,‬גבולות בי נחלות‪ ,‬סוגיות משפטיות בנושא "הב הממשיך" ‪ .‬התוכנית‬
‫מקיימת כנסים וסדנאות משפטיות בנושא ‪,‬בתוך הישובים ועם וועדים‪ .‬משפחות הפונות לתכנית הב‬
‫הממשיך מופנות על פי הצורך לטיפול במרכז הגישור והדיאלוג‪.‬‬
‫‪ .6‬סדנאות חשיפה ל"שפה הגישורית"‪ -‬במושבים השונים ‪,‬בוועדים למנהלי ועובדי המועצה ‪,‬מקדם‬
‫את השיח בתוך המשפחה ומול הרשויות בנושא‪.‬‬
‫‪ .2‬גישור בן דורי‪ -‬המרכז מטפל במשפחות המורחבות במושבים המתמודדות עם סכסוכים בי‬
‫דוריים בנושאים בי משפחתיים שונים‪ ,‬כגו ‪-‬סכסוך על ארנונה משותפת‪ ,‬מים‪ ,‬גבולות‪ ,‬טיפול בהורים‬
‫‪22‬‬
‫הקשישים‪ ,‬ענייני ירושה וב ממשיך‪ .‬כחלק מהשרות של מרכז הגישור בעבודה בי דורית‪ ,‬מגשרי‬
‫המרכז עוברים בימים אלו הכשרה מיוחדת בנושא ע"מ לתת מענה ייחודי לסכסוכים הבי דוריים‪.‬‬
‫\‬
‫‪23‬‬
‫שיקום שכונות‬
‫לוד‬
‫מרכז גישור ודיאלוג בקהילה‪ ,‬לוד‬
‫פועל בחסות המחלקה לשירותים חברתיים‪ ,‬עיריית לוד‬
‫מנהלת המרכז‪ :‬עו"סק נועה שלו‬
‫אנשי קשר נוספים‪ :‬ברוריה ביטו | אושרית זהר| נעמי לבב‪-‬יור ‪.‬‬
‫כתובת‪ :‬נרקיס ‪ ,2‬לוד | טלפון‪ | 27-1422724 :‬אימייל‪[email protected] , [email protected] :‬‬
‫אתר אינטרנט‪https://www.facebook.com/gishurlod :‬‬
‫שפות בהן ניתן השירות‪ :‬עברית‪ ,‬בהתאם לצורך גם אנגלית‪ ,‬אמהרית‪ ,‬רוסית וערבית‪.‬‬
‫ריבוי התרבויות בעיר מהווה משאב ועוצמה שיכולים להוביל לפיתוחה של העיר ולשיפור איכות החיים של‬
‫תושביה‪ .‬המרכז פועל במטרה לאפשר שינוי חברתי באמצעות יישום והטמעת תהליכים ליישוב סכסוכים‬
‫בהסכמה וביניהם גישור בקהילה ודיאלוג רב‪-‬תרבותי‪.‬‬
‫תחומי עבודה‪ :‬המרכז פועל בשיתוף פעולה עם מגוו גורמים בקהילה ביניהם‪ :‬שי"ל‪ ,‬מוקד ‪ ,426‬רווחה‪,‬‬
‫משטרה והתושבים‪ .‬המרכז מקבל הפניות מבתי המשפט לתביעות קטנות באזור המרכז‪ .‬מרכז הגישור‬
‫מטפל בכ‪ 672-‬פניות בשנה‪ .‬במרכז הגישור כ‪ 22-‬מגשרים רשומים‪ ,‬רובם מגשרים תושבי העיר אשר‬
‫מייצגים את מגוו הזהויות‪ ,‬הקבוצות והגורמים השונים בקהילה ומגיעים ממגוו רחב של מקצועות וידע‪.‬‬
‫המרכז מתמחה בסכסוכי שכנים‪ ,‬יחסי עבודה‪ ,‬צרכנות‪ ,‬משפחה (לא גירושי )‪ ,‬גישורים רב צדדים‪ ,‬בניית‬
‫הסכמות ודיאלוג קהילתי‪.‬‬
‫תכניות דגל שמופעלות במרכז‪:‬‬
‫‪ .4‬גישור בחינוך‪ :‬מרכז הגישור בלוד נכנס לפני כשנה לשלושה בתי ספר בעיר להכשרת מגשרים צעירים‬
‫מנהיגים‪ .‬השפה הגישורית מסייעת לצדדים לפתור את הסכסוך ע"י שיתוף פעולה והסכמה ביניהם‪,‬‬
‫כתחליף להפעלת א לימות‪ ,‬התעלמות מהבעיה או העברת הטיפול בסכסוך לגורם שלישי מכריע‪ ,‬כגו‬
‫מורה‪.‬‬
‫‪ .6‬בניית הסכמות בבתים משותפים‪ :‬בניינים משותפים הם "קרקע פורייה" לשותפויות אך גם לסכסוכים‪.‬‬
‫מדובר בתופעות ודפוסים אשר חוצים תרבויות וקבוצות אוכלוסייה‪ .‬מתוך צורך שעלה מ השטח פותח‬
‫במרכז ה גישור והדיאלוג בלוד מודל מקצועי להתמודדות עם קונפליקטים בבתים משותפים‪ ,‬בשותפות‬
‫עם התאחדות הסטודנטים בעיר‪ .‬בשנת ‪ 6242‬נכנסו הסטודנטים לארבעה בניינים בעיר‪ ,‬עם ארבע‬
‫כניסות כל אחד‪ .‬במהלך התקופה השתפרה התקשורת בי דיירי הבניי וכ ההתארגנות ביניהם‪ .‬גברה‬
‫האכפתיות של התושבים לגבי השכונה בה הם חיים ויחד הם פעלו לשיפור החזות החיצונית של הבניי ‪.‬‬
‫‪ .2‬כשירות תרבותית‪ :‬הפיכת השירותים העירוניים למותאמים תרבותית וזאת מתוך ההנחה שללא‬
‫התאמה כזו‪ ,‬נוצר פער בי נותני השירות למקבליו‪ ,‬שלרוב גורם לתסכול רב בקרב שני הצדדים‪ .‬בשלב‬
‫‪24‬‬
‫הראשו התקיימה הכשרה בסיסית ל‪ 22-‬עובדים מכלל המחלקות לשירותים חברתיים‪ .‬בשלב השני‬
‫מתקיימות בימים אלו הכשרות ממוקדות לעובדי המחלקה לקשיש‪ ,‬ליחידה לאלימות ולצוותים נוספים‬
‫בעירייה‪ .‬כמו כ האגף מקיים תהליך לבחירת ממונים על התחום ופועל ליצירת ועדת היגוי‪.‬‬
‫‪ .1‬מועצת תושבים עירונית‪ :‬ליווי מקצועי להקמת והפעלת מועצת התושבים העירונית‪ .‬מועצת תושבים‬
‫לוד הינה התארגנות אזרחית בהתהוות‪ ,‬ראשונה מסוגה בישראל‪ ,‬בה חברים בהתנדבות מלאה פעילים‬
‫חברתיים‪ ,‬נציגי הקהילות השונות והארגונים האזרחיים‪ ,‬מקרב האוכלוסייה היהודית והערבית בעיר‬
‫לוד‪ .‬המועצה בחרה להתמקד בקידום האינטרסים המשותפים וכך לפלס דרך לקידום העיר ותושביה‪.‬‬
‫‪ .5‬הכשרות‪ :‬התקיימו במרכז ‪ 2‬קורסי גישור בסיסיים ושלושה קורסי פרקטיקום‪ .‬אחת לתקופה נערכים‬
‫קורסים שונים להקניית מיומנויות גישור לקבוצות שונות בעיר להרחבת המנהיגות המגשרת‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫נערכות הכשרות קבועות לצוות המגשרים במטרה להעמיק ידע ולתת כלים מקצועיים להתמודד עם‬
‫דילמות וסוגיות אתיות בחדר הגישור‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫המרכז לגישור והידברות בקהילה נס ציונה‬
‫אגף הרווחה בעירייה נס ציונה וחברת אינדיגו ‪HP‬‬
‫מנהלת המרכז‪ :‬מ"מ מנהלת המרכז‪ ,‬איה נחום קרפיבקה‬
‫אשת קשר נוספת‪ :‬רינה לנשטיי ‪ ,‬מנהלת תחום קדם הגישור‬
‫‪ | 226-1722416‬איה נחום קרפיבקה ‪221-6677211‬‬
‫כתובת‪ :‬רח' השיריו ‪ ,1‬נס ציונה | טלפון‪ | 27-1272227 :‬אימייל‪[email protected] :‬‬
‫שפות בהן ניתן השירות‪ :‬עברית‪ ,‬אנגלית‪.‬‬
‫אנו מאמינים בשיפור איכות החיים בעיר והעלאת המודעות בקהילה ליתרונות השימוש בגישור ובמנגנוני‬
‫יישוב סכסוכים בהסכמה באמצעות מת שירותי גישור לתושבים בדרך לפתרו סכסוכים ומחלוקות בהסכמה‬
‫התערבות מונעת במוקדי סכסוך בשלבים המוקדמים‪.‬‬
‫תחומי עבודה‪ :‬שכנים‪ ,‬גישור וזקנה‪ ,‬צרכנות‪ ,‬גישור במשפחה סביב טיפול בהורים מזדקנים וחלוקת רכוש‪,‬‬
‫תביעות קטנות‪ ,‬גישורים רב צדדים‪ ,‬סכסוכי עבודה‪ ,‬אימו צד ליישוב סכסוכים ועוד‪.‬‬
‫תכניות דגל שמופעלת במרכז‪:‬‬
‫‪ )1‬בניית הסכמות בבתים משותפים‪ -‬בניית הסכמות בבתים משותפים‪ -‬כחלק מתוכנית העבודה לשנת‬
‫‪ 6241‬מתוכננת התמחות‪ ,‬הכשרה ועשייה סביב בניינים משותפים‪ -‬איפיו הסכסוכים הרב צדדים‬
‫והסכסוכים הפרטניים בבניי ‪ ,‬הובלת הבניי לבחירת וועד לבניי ובניית הסכמות בנושאים‬
‫שבמחלוקת‪.‬‬
‫‪ )2‬גישור זקנה‪ -‬המרכז מטפל במגוו סכסוכים הנוגעים להתמודדות עם הזקנה (סוגיות הקשורות‬
‫לטיפול‪ ,‬אפוטרופסות‪ ,‬צוואות וכדומה)‪ .‬מגשרי המרכז עברו הכשרה של אש"ל לגישור וזקנה‪.‬‬
‫ולאחרונה‪ ,‬קיימנו סדנא בנושא צליחת התנגדויות במרחב המשפחתי הבי דורי‪ ,‬סדנא שהעניקה‬
‫למגשרים כלים משודרגים לטיפול בכל הכרוך בסוגיות סביב הטיפול בהורים מזדקנים‪ ,‬סוגיות‬
‫הנוגעות לחלוקת הרכוש בי האחים וכיוצ"ב‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫המרכז גישור‪ ,‬דיאלוג ויישוב סכסוכים בקהילה – עמק חפר‬
‫פועל תחת המחלקה לשירותים חברתיים‬
‫כתובת‪ :‬המועצה המקומית עמק חפר ליד רופי‬
‫אימייל‪merkazg.hefer.org.il :‬‬
‫טלפון‪09-8973314 :‬‬
‫מנהלת המרכז‪ :‬דבורה חילי‬
‫איש קשר נוסף‪ :‬עוס"ק נחמה כה ‪ ,‬מנהלת המדור לעבודה קהילתית‪ ,‬דרורה ב ‪-‬יעקב‪ ,‬מתנדבת‬
‫שפות בהן ניתן השירות‪ :‬עברית‬
‫העלאת איכות החיים בעמק חפר תוך עידוד סובלנות ויצירת דיאלוג‪ .‬השימוש בגישור וביישוב סכסוכים‬
‫בהסכמה יתרום להעצמה וחוס קהילתיים ולקידום ערכים של פלורליזם‪ ,‬כבוד הדדי‪ ,‬סובלנות ופתיחות‬
‫תחומי‬
‫עבודה‪:‬‬
‫שכנים‪,‬‬
‫צרכנות‪,‬‬
‫משפחה‬
‫|(לא‬
‫גירושי )‪,‬‬
‫סכסוכי‬
‫עבודה‬
‫עסקיים‪ ,‬דיאלוג קהילתי‪ ,‬אימו ליישוב סכסוכים של צד אחד (קואוצ'ינג)‪,‬‬
‫תכניות דגל שמופעלות במרכז‪:‬‬
‫‪ )1‬פתרון סכסוכים בקבוצים‪ :‬חבר קיבוץ מול הנהלת הקבוץ‪ ,‬סכסוכי שכנים בקיבוצים‪ ,‬חבר מול ענף או‬
‫סכסוך בי ענפים בקבוצים‪.‬‬
‫‪ )2‬בן ממשיך במושבים‪ :‬סכסוכי ירושה בנחלות‪ ,‬סכסוכים בתוך המשפחה ובי המשפחות‪.‬‬
‫‪ )3‬דיאלוג קהילתי – שיתוף פעולה עם המחלקה לפיתוח קהילתי במועצה האזורית‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫המרכז לגישור וליישוב סכסוכים בקהילה קריית אונו‬
‫המרכז פועל בשיתוף עם עיריית קריית אונו‪ ,‬האגף לשירותים חברתיים והקריה האקדמית אונו‬
‫כתובת‪ :‬הקריה האקדמית אונו‪ ,‬רח' צה"ל ‪ 421‬קרית אונו‬
‫אימייל‪[email protected] :‬‬
‫טלפון‪22-2242171:‬‬
‫מנהלת המרכז‪ :‬כרמלה זילברשטיי ‪222-2662421 -‬‬
‫איש קשר נוסף‪ :‬לאה שדה ‪ -‬מזכירה ‪22-2244171 | 22-2244721 -‬‬
‫שפות בהן ניתן השירות‪ :‬עברית‪ ,‬אנגלית‪ ,‬רוסית‪.‬‬
‫צוות המרכז מאמי כי השימוש בגישור וביישוב סכסוכים בהסכמה‪ ,‬יתרום לקידום ערכי סובלנות‪ ,‬פתיחות‬
‫וכבוד הדדי בקהילה‪ .‬צוות המרכז שואף לכך שפרטים‪ ,‬ארגונים ומוסדות בעיר יכירו מנגנונים ליישוב סכסוכים‬
‫בהסכמה‪ ,‬בדיאלוג ובעיקר שיכירו את תהליך הגישור‪ ,‬יבחנו את המנגנונים הללו כמקור ראשו ליישוב‬
‫סכסוכים ויבחרו להשתמש בהם במקרים הולמים כחלופה להליך המשפטי‪.‬‬
‫תחומי עבודה‪ :‬טיפול בסכסוכי שכנים‪ ,‬בניית הסכמות בבתים משותפים‪ ,‬גישורים רב צדדים‪ ,‬תיקי תביעות‬
‫קטנות מהנהלת בתי המשפט‪ .‬גישור ביחסי עבודה‪ ,‬גישור בצרכנות‪ ,‬גישור במשפחה‪ :‬גישור בי הורים‬
‫לילדים‪ ,‬גישור בי אחים‪ .‬גישור לגירושי ‪ :‬גישור בי בני זוג‪ .‬עובדים בשיתוף פעולה עם מגוו גופים בעיר‬
‫ביניהם‪ -‬ש‪.‬י‪.‬ל‪ ,‬האגף לשירותים חברתיים‪ ,‬השיטור הקהילתי‪ ,‬תרבות הדיור‪ ,‬המחלקה לתכנו ובניה ועוד‪.‬‬
‫תכניות דגל המופעלות במרכז‪:‬‬
‫‪ )1‬תכנון ובנייה‪-‬מפעילים מודל עבודה משותף עם הוועדה המקומית לתכנו ולבנייה בנושא היתרי בנייה‬
‫והתנגדויות‪ .‬מהנדסת הוועדה קבלה החלטה להפנות לגישור סכסוכים ומחלוקות בי שכנים סביב‬
‫נושאים הקשורים להיתרי בנייה‪ .‬רק לאחר שהתקיים גישור בעניי ובמידה והצדדים לא הגיעו‬
‫להסכמות‪ ,‬המקרה יוחזר לדיו בוועדה לתכנון ובנייה‪.‬‬
‫‪ )2‬פורום אתיקה וקוד אתי למגשרים בקהילה‪-‬פורום האתיקה של המרכז לגישור וליישוב סכסוכים‬
‫בקהילה קריית אונו מורכב ממגשרים חברי מרכז הגישור בקהילה ופועל בהנחיית ד"ר עומר שפירא‪-‬‬
‫מרצה בכיר למשפטים וליישוב סכסוכים בקריה האקדמית אונו מומחה לאתיקה בגישור‪ .‬בי מטרות‬
‫הפורום‪ :‬להוות כתובת להפניית שאלות אתיות המעסיקות מגשרים ומרכזי גישור; מת מענה‬
‫לשאלות אלו; פיתוח כלים להתמודדות עם שאלות אתיות בגישור; איסוף‪ ,‬שימור והפצת ידע בקרב‬
‫מגשרים‪ .‬הפורום אינו גוף משמעתי ומטרתו להפיק לקחים לעתיד‪ ,‬לשפר ולתרום להתמקצעות‬
‫המגשרים‪ .‬הפורום מתכנס אחת לחודש באופ קבוע‪ .‬במסגרת עבודת הפורום שקדנו על כתיבת קוד‬
‫‪28‬‬
‫אתי למגשר בקהילה שיתאים לצרכי מרכז הגישור בקהילה‪ .‬הקוד האתי שפותח במרכז בקריית‬
‫אונו‪ ,‬מכיל את הסטנדרטים להתנהגות מגשרים החלים על מגשרים הפועלים במסגרת מרכז הגישור‬
‫בקהילה ומפרט את נורמות ההתנהגות האתיות החלות על המגשרים‪.‬‬
‫‪ )3‬כתיבת נהלים והנחיות עבודה במרכז הגישור‪ -‬הנהלים מתעדכנים מעת לעת על‪-‬פי צרכי המרכז‬
‫ובהתאם לניסיו המצטבר‪ .‬הנהלים במרכז מחייבים את חברי מרכז הגישור בקריית אונו ובאים להקל‬
‫על עבודת החברים במרכז ועל התנהלותם במסגרתו‪ .‬לנהלים התווספו תקנו המרכז‪ ,‬המשקף את‬
‫חזו המרכז ומדיניותו וקוד אתי שמסדיר את כללי ההתנהגות המחייבים את חברי המרכז‪ .‬צוות‬
‫הניהול רואה חשיבות רבה בקיום הנהלים‪ ,‬וזאת כדי לשמור על התנהלותו התקינה של המרכז כמו ‪-‬‬
‫גם על אחידות הפעולות הנעשות על‪-‬ידי המגשרים במסגרתו‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫"הראשון בגישור"‪ ,‬ראשון לציון‬
‫פועל תחת המחלקה לעבודה קהילתית‪ ,‬מינהל לשילוב חברתי‪ ,‬עיריית ראשו לציו‬
‫מנהל המרכז‪ :‬עו"ס קהילתי עידו מאיר‬
‫אנשי קשר נוספים‪ :‬עו"ס מלי ב ‪-‬משה‪ ,‬מנהלת המחלקה לעבודה קהילתית‬
‫כתובת‪ :‬רחוב ירושלים ‪ ,6‬בניי חכ"ר (קומה ‪ ,4‬משמאל)‪ ,‬ראשו ‪-‬לציו ‪.‬‬
‫אתר אינטרנט ‪www.rishonlezion.muni.il/revaha/avoda_socialit_khilatit/Pages/gishur_center :‬‬
‫אימייל‪[email protected] :‬‬
‫טלפון‪22-1671121 | 22-1671722 :‬‬
‫שפות בהן ניתן השירות‪ :‬עברית‪ ,‬אנגלית (ניתן תרגום באמהרית)‬
‫הראשו בגישור" הינו מרכז לגישור ודיאלוג קהילתי אשר הוקם בשנת ‪ 6221‬על ידי המחלקה לעבודה‬
‫קהילתית במינהל לשילוב חברתי בעיר ראשו לציו ‪ .‬המרכז מחזק ומפתח מנהיגות מקומית של מגשרים‪,‬‬
‫מתנדבים‪ ,‬תושבי העיר שפועלים לטובת הקהילה אליה הם שייכים‪ .‬המגשרים המתנדבים‪ ,‬פועלים לפיתוח‬
‫וקידום הקהילה מתוך שאיפה ליצירת שינוי מהותי‪ ,‬על בסיס ערכי אחריות חברתית ומתוך רצו ליצור חברה‬
‫טובה יותר‬
‫תחומי עבודה‪ :‬גישור במגוו נושאים‪ :‬שכנים‪ ,‬עסקים‪ ,‬צרכנות‪ ,‬עבודה‪ ,‬משפחה‪ ,‬גירושי ; הטמעת השפה‬
‫הגישורית בקהילה בעיר‪ ,‬מערך הכשרות לפיתוח צוות המרכז‪.‬‬
‫תכניות דגל שמופעלות במרכז‪:‬‬
‫לצד שירותי הגישור המוצעים לתושבי העיר פועלות מס' תכניות דגל נוספות ‪:‬‬
‫‪ )1‬קבוצת פעילים – החל מחודש נובמבר ‪ ,6242‬פועלת במרכז הגישור קבוצת פעילים הנפגשת על‬
‫בסיס שבועי ופועלת לקידום ופיתוח המרכז‪ .‬הקבוצה שותפה בהובלת המרכז ולוקחת חלק בקבלת‬
‫החלטות בסוגיות מגוונות כגו ‪ :‬יצירת חזו ‪ /‬כתיבת ערכים‪ /‬בניית תכנית עבודה‪ /‬הגדרת פרופיל‬
‫המגשר במרכז ועוד‪.‬‬
‫‪ )2‬תלמידי "הראשון בגישור"‪ -‬התוכנית פועלת להטמעת השפה הגישורית בבתי הספר‪ .‬במסגרת‬
‫הפעילות מקבלים התלמידים הדרכה והכשרה לתפקידי "מגשרים צעירים"‪ ,‬הכוללת‪ :‬הקניית‬
‫מיומנויות אישיות לניהול עצמי של קונפליקטים ומחלוקות‪ ,‬הקניית מיומנויות לפתרו סכסוכים כצד‬
‫שלישי נטרלי‪ .‬בתום התהליך מקימים התלמידים מרכז גישור בית ספרי בו הם מגשרים בי חבריהם‪.‬‬
‫‪ )3‬גישור רב צדדי‪ -‬בניית הסכמות בבתים משותפים והובלת אספות דיירים‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫‪ )4‬הכשרת מגשרים‪-‬‬
‫קורס גישור בסיסי ליוצאי אתיופיה‪ -‬מרכז הגישור פתח בחודש נובמבר ‪ 6242‬קורס גישור ייחודי‬
‫ומותאם לקהילה האתיופית בשכונת רמת אליהו‪ .‬מדובר בפרויקט משותף עם "שיקום שכונות"‪ ,‬אשר‬
‫מטרתו לפתח מנהיגות בקרב בני העדה שיובילו את נושא הגישור בשכונתם ‪.‬‬
‫קורס פרקטיקום‪ -‬לפעילי המרכז‬
‫‪31‬‬
‫מרכז הגישור הקהילתי‪ -‬עירוני רחובות‬
‫פועל תחת המחלקה לשירותים חברתיים של עיריית רחובות‬
‫מנהל‪/‬ת המרכז‪ :‬אביבה חלבי איש קשר נוסף‪ :‬מאיה דניאל – רכזת הדרכה ואינטייק‬
‫כתובת‪ :‬רחוב מנוחה ונחלה ‪ ,47‬בניי בית הרופאים‪ ,‬רחובות‪.‬‬
‫אתר אינטרנט ו‪-‬או עמוד פייסבוק במידה ויש ‪ :‬מרכז גישור רחובות בפייסבוק‬
‫אימייל‪ | [email protected] :‬טלפון‪27-1226141 , 27-1226162 :‬‬
‫שפות בהן ניתן השירות‪ :‬עברית‪ -‬רוסית‪ -‬אמהרית‪ -‬אנגלית‬
‫אוכלוסיית העיר רחובות מורכבת מקבוצות מגוונות היוצרות מארג אנושי מעניי ומורכב‪ .‬ברחובות ישנ‬
‫קבוצות עולים חדשים ממקומות שונים לצד וותיקים‪ ,‬ועוד‪ .‬המרכז שם לו ליעד לפתח הדברות ודיאלוג בי‬
‫פרטים וקבוצות בקהילה בדרכי הסכמה ומתוך מטרה לצמצם את האלימות וההקצנה בחברה‪ .‬פעילות‬
‫המגשרים הינה פרי של שותפות של גופים ושירותים ארציים ועירוניים רבים‪ .‬פעילות‬
‫תחומי עבודה‪ :‬תהליכי דיאלוג והידברות‪ ,‬אספות שכונה ‪,‬סכסוכי שכנים‪ ,‬סכסוכים בתוך משפחות ‪ ,‬יחסי‬
‫עובד מעביד‪ ,‬ירושה‪ ,‬הרחבות בנייה ‪,‬גישור בי בני נוער לסביבתם ‪ ,‬גישור בתיקי תביעות קטנות‪ ,‬גישור‬
‫בזיקנה ועוד‪ .‬בנוסף‪ ,‬אימו ליישוב סכסוכים‪ ,‬גישורים רב צדדים – תוך דגש והתמחות בסכסוכי שכנים‬
‫בבניינים ומבנים משותפים‪ ,‬תהליכי שיתוף ציבור ובניית הסכמות‪ -‬לצד תהליכי דיאלוג קהילתי‪.‬‬
‫תכניות דגל שמופעלות במרכז‪:‬‬
‫‪ )1‬תכנית " גישורי חיים"‪ :‬התוכנית פועלת בכ‪ 42 -‬בתי ספר יסודיים ברחבי העיר‪ .‬במהלך התוכנית‬
‫מכשיר צוות מרכז הגישור קבוצה של תלמידים בכול בית ספר לשמש כ"מגשרים צעירים"‪ .‬במקביל‬
‫מכשיר צוות המרכז גם את צוות ההוראה בבתי הספר‪ .‬תוצרים‪ :‬בתום סבב ההכשרה נוצרת קבוצה‬
‫גדולה שמדברת את שפת הגישור וכ מתקיימים הליכי גישור שוטפים בכול בתי הספר לצד קיומם‬
‫של ימי שיא‪ ,‬הצגות ועוד בנושא הגישור‪.‬‬
‫‪ )2‬תכנית גישור עם בני נוער‪ :‬תכנית זו מכוונת לחבר את בני הנוער בעיר לנושא הגישור‪ .‬במהלך‬
‫התוכנית בני נוער‪ ,‬חניכים ומדריכים מתנועות נוער בעיר‪ ,‬יעברו קורס גישור‪ .‬תוצרים ‪ :‬בתום תהליך‬
‫ההכשרה יחלו בני הנוער בהעברת תכנים של גישור בתוך תנועת הנוער לה הם משתייכים‪ ,‬ויזמו‬
‫פעילויות בתחום הדיאלוג וההידברות בקהילותיהם‪.‬‬
‫‪ )3‬תהליכי התאמה תרבותית לאוכלוסיות מגוונות בעיר‪ :‬לקהילה החרדית ועולים חדשים‪-‬צוות מרכז‬
‫הגישור פיתח ידע רב בהתאמת הליכי הגישור לקבוצות בעלי אפיונים תרבותיים ייחודיים‪ .‬כגו‬
‫האוכלוסייה החרדית שמספרה הרב בעיר דרש פיתוח והתאמה ייחודית וגם הכשרה של צוות‬
‫‪32‬‬
‫מתאים‪ .‬כמו כ בעיר רחובות ישנה אוכלוסייה גדולה ביותר של בני העדה ולשם כך מאפשר המרכז‬
‫הליכי גישור בשפה האמהרית וכמו כ מנגיש הליכי שמגלנה‪.‬‬
‫‪ )4‬קורסים והשתלמויות‪ :‬קורסי גישור כלליים; קורסי גישור ייעודיים‪ -‬המרכז מוכר ע"י הנהלת בתי‬
‫המשפט להכשרת פרקטיקום‪ -‬תוכנית התנסות מודרכת ‪ :‬קורסי גישור לגברים ‪ /‬נשים חרדים;‬
‫קורסים לגננות ועוד‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫מרכז גישור ויישוב סכסוכים בקהילה – רמלה‬
‫פועל תחת ועדת היגוי וועדת ביצוע‬
‫אחריות מנהלתית ‪ -‬המחלקה לשירותים חברתיים‪ ,‬עיריית רמלה‬
‫מנהלת המרכז‪ :‬אריאלה כדורי | יו"ר ועדת ההיגוי‪ :‬עו"ד אופיר שמחי | ר"צ עבודה קהילתית ‪ :‬אייל קהלני‬
‫אנשי קשר נוספים‪ :‬רפי אלתרמ ‪ -‬רכז אינטק | בת לי בכר‪ -‬רכזת בניית הסכמות‪ ,‬מזכירה אחראית | עליזה סילוורה‪-‬‬
‫רכזת דיאלוג קהילתי‪ ,‬הכשרות ופעילים‪.‬‬
‫עמוד הפייסבוק‪ :‬מרכז גישור ויישוב סכסוכים בקהילה ‪ -‬רמלה‬
‫דוא״ל‪ | [email protected] :‬טלפון‪27-1774771 :‬‬
‫שפות בהן ניתן השירות‪ :‬עברית‪ ,‬ערבית‪ ,‬אמהרית‪ ,‬רוסית‪ ,‬אנגלית‪.‬‬
‫מטרת העל הינה יצירת תהליך שינוי חברתי ברמה העירונית‪ ,‬לצמצום הקונפליקטים בחברה הרמלאית‬
‫המגוונת‪ ,‬תוך יצירת דיאלוג בקרב התושבים על ידי פעולות גישור‪ ,‬הסברה ומניעה‪ .‬המרכז שם לו‬
‫למטרה ליצור שינוי חברתי באמצעות העצמת הקהילה תוך לקיחת אחריות להתמודדות עם קונפליקטים‬
‫בקהילה ושינוי ההתייחסות והטיפול בהם‪ .‬המרכז פועל להטמעה והנחלה של הגישור והדיאלוג כדרך חיים‬
‫וכתפיסה המעודדת סבלנות וכבוד לאחר‪ .‬במהלך השנים האחרונות פועל מרכז הגישור להעלאת המודעות‬
‫לנושא הגישור ופיתוח כלים להתמודדות עם קונפליקטים בחברה הרב תרבותית‪ ,‬המותאמים לקהילות‬
‫העולים ולקהילות המסורתיות תוך שמירת הכבוד וההסכמה של המנהיגות המקומית ומכובדי הקהילה‪.‬‬
‫תחומי עבודה‪ :‬גישור‪ ,‬גישור רב צדדי‪ ,‬סכסוכי שכנים‪ ,‬צרכנות‪ ,‬סכסוכי משפחה‪ ,‬חובות‪ ,‬יחסי עבודה‪,‬‬
‫בריאות‪ ,‬ביטוח‪ ,‬שירות‪ ,‬בני נוער‪ ,‬גישור מסורתי‪ ,‬שונות‪ .‬שיתופי פעולה מיוחדים‪ :‬המשטרה – שיטור קהילתי‬
‫(נבנה מו דל עבודה בי המשטרה למרכז הגישור)‪ ,‬ש‪.‬י‪.‬ל (שירות ייעוץ לאזרח)‪ ,‬תכנית גישור ומוגבלויות‪,‬‬
‫תרבות הדיור‪ ,‬שיקום שכונות‪ ,‬המחלקה לשירותים חברתיים‪ ,‬אגף החינוך‪ ,‬הוועדה המקומית לתכנו ובניה‪,‬‬
‫עמידר‪ ,‬תאגיד המים ת‪.‬מ‪.‬ר ועוד‪.‬‬
‫תכניות דגל שמופעלות במרכז ‪:‬‬
‫‪ )1‬בניית הסכמות בבתים משותפים ‪ -‬איתור צרכים‪ ,‬בעיות ונושאים בבניי משותף והובלת הדיירים‬
‫לתהליך של בניית הסכמות למציאת פתרונות מקובלים במטרה להגעתם לפתרונות עצמאיים‬
‫לבעיותיהם‪ ,‬שיפור איכות חייהם והעצמתם‪.‬‬
‫‪ )2‬כשירות תרבותית ‪ -‬המרכז מוביל תהליכים לפיתוח שירותים כשירים תרבותית בעיר‪ .‬מטרת התוכנית‬
‫הינה לפתח ידע‪ ,‬מיומנויות וכלים לעבודה מותאמת תרבותית באגפי העירייה והשירותים השונים בעיר‬
‫רמלה‪ .‬תהליך העבודה כולל הכשרה וליווי של הצוותים בבניית תשתית להטמעת הכלים בעבודה‬
‫היומיומית שלהם במסגרת השירות בו הם מועסקים וברשות בכלל‪.‬‬
‫‪ )3‬תכנית דיאלוג קהילתי רב תרבותי –‬
‫‪34‬‬
‫דיאלוג קהילתי רב תרבותי‪ ,‬פורום מנהיגים – פועל במטרה לייצר דיאלוג ועשייה משותפת בי‬
‫המנהיגים‬
‫והקהילות השונות בעיר‪ .‬בפורום חברים מנהיגים ממגוו הקהילות העדות והדתות בעיר‪ ,‬ותיקים ועולים‪,‬‬
‫דתיים וחילוניים‪ ,‬יהודים וערבים נשים וגברים‪ .‬שותפים לפורום‪ ,‬מנהלים בכירים בעיריית רמלה ומנהלי‬
‫יחידות שונות‪ .‬דיאלוג רב תרבותי‪ ,‬פורום צעירים ‪ -‬קיום פורום צעירים להמשך הדיאלוג הקהילתי‬
‫וכמסד לחיזוק הזיקה בינם לבי העיר‪ .‬חברי הפורום יוזמים ומבצעים תוכניות בגוו רב תרבותי תוך שיח‬
‫והיכרות מעמיקה‪.‬‬
‫‪ )4‬וועדת סולחה ‪ -‬הקמת ועדת סולחה בחברה הערבית הכוללת ראשי משפחות אשר מוסכמים ומקובלים‬
‫על כלל המשפחות ‪ ,‬תוך שיתוף פעולה עם הרשויות (משטרה‪ ,‬חינוך‪ ,‬רווחה ועוד)‪ .‬הועדה תפעל גם‬
‫להכשרת הדור הצעיר לסולחה וגישור‪.‬‬
‫‪ )5‬התאמת מודל יישוב סכסוכים לקהילה האתנית – מתוך מיפוי קונפליקטים אשר ערך מרכז הגישור‬
‫הוב כי יש לשמר את יישוב הסכסוכים המסורתי לצד הגישור המערבי‪ .‬לצורך כך ולבקשת נציגי‬
‫הקהילות נפתחו קורסי גישור לכל קהילה בנפרד והוקמו קבוצות פעילים לכל קהילה‪.‬‬
‫‪ )6‬גישור בחינוך – הטמעת השפה הגישורית בבתי הספר‪ .‬במסגרת שיתוף פעולה עם עיר ללא אלימות‬
‫ותוכנית מיל"ה (משטרה למע הקהילה) נבנתה קבוצת מנהיגות בנים מהחברה הערבית אשר עברו‬
‫הכשרה בשפה הגישורית והשימוש בה‪.‬‬
‫‪ )7‬הכשרות בגישור –‬
‫קורסי גישור בסיסיים נערכים בי פעם לפעמיים בשנה‪ .‬מאז הקמת המרכז ועד כה תקיימו ‪ 47‬קורסים‪.‬‬
‫הכשרה מעשית בגישור – "פרקטיקום"‪ ,‬נערכת אחת לשנתיים‪ ,‬מאז הקמת המרכז ועד כה התקיימו ‪1‬‬
‫הכשרות‪.‬‬
‫‪ ‬סדנאות למגשרים המתנדבים במטרה להעמיק ידע ולתת כלים מקצועיים להתמודד עם דילמות‪,‬‬
‫סוגיות אתיות‬
‫ועוד בחדר הגישור בי הסדנאות מפגשי תפ"ם (תוכנית פיתוח מגשרים) סדנאות בפתרו סכסוכים‬
‫במשפחה‪ ,‬בי ‪-‬דורי‪ ,‬סדנאות באימו וגישור שילוב הכלים האימונים בתהליך הגישור‪ ,‬הרצאות העשרה‬
‫בתכנים קהילתיים‪.‬‬
‫‪ ‬ימי חשיפה לשפה הגישורית והדיאלוג בי צוותים שונים במוסדות השונים (מחלקות בעירייה‪ ,‬משטרה‬
‫ועוד)‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫מרכז גישור ודיאלוג בקהילה רמת השרון‬
‫פועל במסגרת "מגוונים"‪ -‬חברת מרכזים קהילתיים ברמת השרו בע"מ‬
‫מנהלת המרכז‪ :‬מור וייס‬
‫כתובת‪ :‬ארלוזורוב ‪ 62‬רמת השרו‬
‫דף פייסבוק‪ :‬גישור רמת השרו‬
‫אתר אינטרנט‪http://migvanim.com/Info.aspx?txtContentTypeID=6&txtContentID=397 :‬‬
‫אימייל‪ | [email protected] :‬טלפו ‪22-7622467:‬‬
‫שפות בהן ניתן השירות‪ :‬עברית‪ ,‬אנגלית‬
‫מרכז הגישור והדיאלוג של רמת השרו מקדם תפיסת עולם המעודדת דיאלוג‪ ,‬המחנכת לסובלנות והמקנה‬
‫כלים ליישוב מחלוקות במישורי החיים השונים להעצמה ולחיזוק התושב בתהליכי פתרו בעיות‪ .‬החל‬
‫מפעילות עם ילדי הגיל הרך‪ ,‬ועד פעילות עם בני גיל הזהב‪ .‬המרכז שם לו למטרה להוות גוף מקצועי קהילתי‬
‫משמעותי להפצת הגישור והדיאלוג בקהילה‪ ,‬ה באופ מניעתי – באמצעות הכשרות והדרכה וה בהליך‬
‫הגישור לפתרו סכסוכים; להוות מרכז "מקבל פניות" של אנשים הזקוקים לסיוע בעת סכסוכים שונים‬
‫ברמה"ש וסביבתה; להוות כתובת מקצועית ליישוב מחלוקות תושבים בהפניית בעלי תפקידים שונים בעירייה‬
‫ובארגונים נוספים (גורמים ברווחה‪ ,‬שוטר קהילתי‪ ,‬ועדת תכנו ובנייה(; לאתר צרכים בקהילה וליזום‬
‫פרויקטים גישוריים שונים בהתאם; לחשוף את עולם הגישור לאוכלוסיות שונות ברמה"ש; להוות מוקד‬
‫לפעילות של מגשרים מיומנים ומקצועיים‪ ,‬הפועלים בהתנדבות למע הקהילה‪ ,‬ולדאוג להכשרתם‬
‫ולהתמקצעותם המתמדת; להמשיך ולפעול לקידום השפה הגישורית בגיל הרך ובפרויקטים בחינוך‪.‬‬
‫תחומי עבודה‪ :‬סכסוכי שכנים‪ ,‬משפחה (כולל גירושי )‪ ,‬תכנו ובניה‪ ,‬צרכנות ועסקים‪ ,‬תושב‪ -‬רשות‪ ,‬גישורים‬
‫רב צדדים‪ ,‬בניית הסכמות‪ ,‬דיאלוג קהילתי ועוד‪.‬‬
‫תכניות דגל שמופעלות במרכז‪:‬‬
‫‪ )1‬סדנאות גישור לילדי הגן (במסגרת הצהרונים)‪ -‬פיתוח מיומנויות גישוריות לילדי הג באמצעות‬
‫תאטרו בובות ושימוש בעולם הדמיו והיצירה‪ .‬המטרה היא להטמיע כבר בגיל הרך את המיומנויות‬
‫החברתיות מעולם הגישור ולייצר סוג חדש של שיח בגנים בו הגננות בג יהפכו להיות "מנחות‬
‫הניסיו לפתרו הריב" ולא המכריעות בו‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫‪ )2‬סדנאות גישור לילדי בית הספר (במסגרת הצהרונים)‪ -‬הקניית כלים מעולם הגישור באמצעות‬
‫משחקים‪ ,‬סיפורים‪ ,‬סימולציות ויצירה‪ .‬בסדנאות אלה אנו חושפים את הילדים למושגים מעולם‬
‫הגישור תוך התאמה לעולמם וליכולותיהם בכדי שיוכלו להתנהל טוב יותר במצבי ריב‪.‬‬
‫‪ )3‬בניית הסכמות בבתים משותפים‪ -‬כניסה לבניינים בהם לא קיימת התארגנות של הדיירים למע‬
‫הבניי ואיכות החיים המשותפים‪ .‬מטרתנו היא ליצור תרבות של דיאלוג והתארגנות בקרב הדיירים‪.‬‬
‫השלב הראשוני בתוכנית הינו "מיפוי צרכים" של דיירי הבניי (נעשה בעבודה פרטנית ומעבר בכל‬
‫דירה) ולאחר מכ מתקיימות אסיפות דיירים‪ ,‬בהם מדברים על הנושאים שעלו וחושבים ביחד כיצד‬
‫נית לפתור אותם‪.‬‬
‫‪ )4‬קידום מיסוד הגישור במחלקות העיריה השונות‪ :‬תכנו ובניה‪ ,‬רישוי עסקים‪ ,‬גזברות ועוד‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫האגף לשירותים חברתיים‬
‫המחלקה לעבודה קהילתית‬
‫מרכז גישור ודיאלוג קהילתי רעננה‬
‫פועל במסגרת האגף לשירותים חברתיים‪ ,‬המחלקה לעבודה קהילתית‪ ,‬רעננה‪.‬‬
‫מנהלת המרכז ‪ :‬עוס"ק מירב אבוקסיס‬
‫אשת קשר נוספת‪ :‬מנהלת המחלקה לשירותים קהילתיים ‪ :‬עוס"ק עופרה לייכטנטריט‬
‫כתובת‪ :‬כנרת ‪ 6‬רעננה‪ ,‬מתחם בית המתנדב‪.‬‬
‫אתר אינטרנט‪ :‬בתוך דף פייסבוק "עושים טוב ברעננה –עבודה קהילתית בעיריית רעננה"‬
‫כתובת מייל‪[email protected] :‬‬
‫טלפון‪21-7676241,21-7642142 :‬‬
‫פקס‪21-7642727 ,21-7746267 :‬‬
‫שפות בהן ניתן השירות‪ :‬עברית ‪,‬אנגלית‪ ,‬צרפתית‪ ,‬ספרדית‪ ,‬רוסית‪.‬‬
‫המרכז לגישור ודיאלוג קהילתי ברעננה מושתת על ערכי היסוד כבוד האדם‪ ,‬סובלנות וחופש הביטוי‪ .‬מתוך‬
‫אמונה זו בחזוננו מתגבשת קהילה‪ ,‬המקיימת בי פרטיה דיאלוג ושיח קהילתי‪ .‬הדיאלוג המתקיים מאפשר‬
‫ונות מקום למשתתפיו‪ ,‬תוך שמירה והגנה על טובתם‪ .‬המרכז לגישור ודיאלוג קהילתי רואה בגישור כלי‬
‫מרכזי לפתרו סכסוכים ו"בשפה הגישורית" ערך‪ ,‬אותו חשוב להנחיל בקהילה‪.‬‬
‫תחומי עבודה‪ :‬סכסוכי שכנים‪ ,‬אימו ליישוב סכסוכים‪ ,‬סכסוכים בתוך המשפחה ‪ ,‬ועדי בתים‪ ,‬סכסוכי עבודה‪,‬‬
‫בי אזרח לרשות‪ ,‬בניית הסכמות בבתים משותפים‪.‬‬
‫תכניות דגל שמופעלות במרכז‪:‬‬
‫פרויקט שגרירי גישור‪ :‬קבוצה ייחודית בארץ המורכבת מתושבים מכל קצוות העיר שהתעניינו בנושא‬
‫הגישור‪ .‬כיום קבוצה זו מהווה צוות פעילים נמרץ שמסייע להנהלת המרכז ולמגשרים להעביר מפה לאוז את‬
‫בשורת הגישור‪ ,‬להטמיע ולהביא לפתחנו עוד ועוד מקרים ואתגרים‪ .‬השגרירים מייצגים ו‪-‬או מחוברים‬
‫לקהילות כמו‪ :‬קהילת דוברי צרפתית‪ ,‬קהילת דוברי ספרדית‪ ,‬נשים‪ ,‬אמהות צעירות‪ ,‬נציגי ועדי הורים‪,‬‬
‫קשישים‪ ,‬עובדי עירייה ושכונות‪ .‬מכוח המעורבות והאכפתיות בקהילות שלהם‪ ,‬השגרירים תומכים בתהליכי‬
‫הידברות קהילתית ומעודדים את השיח המשותף ‪ ,‬ערים למצבי קונפליקט ותופעות חברתיות ‪ ,‬מציפים אותם‬
‫כאשר המיקוד הינו ראיית עצמם כמשכיני שלום‪ .‬הקבוצה מקיימת מפגשים חודשיים ובמקביל פועלת‬
‫במסגרת קבוצות משימה‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫אזור‬
‫צפון‬
‫‪39‬‬
‫המרכז הקהילתי לגישור‬
‫זכרון יעקב‬
‫המרכז הקהילתי לגישור וליישוב סכסוכים ‪ ,‬זכרון יעקב‬
‫פועל בחסות המועצה המקומית זכרו יעקב‬
‫מנהלת המרכז‪ :‬עליזה קרייזל‬
‫אנשי קשר ‪ :‬תמר עדני‪ ,‬אלי ב שמעו ‪ ,‬עו"ד רינת אלדר דג‬
‫כתובת‪ :‬רח' המייסדים ‪ 62‬ת‪.‬ד‪ 42 .‬מיקוד ‪22122‬‬
‫טלפון‪21-6617412 :‬‬
‫אימייל‪[email protected] | [email protected] :‬‬
‫שפות בהן ניתן השירות‪ :‬עברית‪ ,‬אנגלית ‪ ,‬גרמנית ‪ ,‬רוסית‬
‫המרכז הציב לעצמו מטרה להטמיע את הגישור כערך וככלי ליצירת שפה מכבדת ומקרבת לקידום תרבות‬
‫השיח בקהילה ולהעצמתה‪ .‬המרכז משקיע ביוזמה לפיתוח ולהפעלת סדנאות בנושא "גישור ותקשורת בי‬
‫אישית" במגוו קהלים וגילאים החל מילדי ג ועד לחוגי מבוגרים‪ .‬בשנת תשע"ג הוביל המרכז את המיזם‬
‫להטמעת תרבות הגישור בכל בתי הספר הייסודיים במושבה‪.‬‬
‫תחומי עבודה‪ :‬המרכז מתמקד בתחום החינוכי ובבניית הסכמות בי שכנים‪ .‬המרכז מספק שירותי גישור‬
‫למופנים ע"י השיטור הקהילתי‪ ,‬מחלקת הרווחה‪ ,‬תרבות הדיור‪ ,‬בית משפט ותושבים הפונים ישירות‬
‫למרכז‪ .‬המגשרים המתנדבים מסוגלים ליישב סכסוכים בנושאים שונים בזכות תחומי התמחותם המגוונים‪.‬‬
‫ביניהם‪ :‬סכסוכי שכנים‪ ,‬עבודה‪ ,‬שכירות‪ ,‬משפחה ועוד‪.‬‬
‫תכניות דגל שמופעלות במרכז‪:‬‬
‫הטמעת תרבות הגישור בבתי הספר היסודיים במושבה‪ .‬בכל בית ספר נבחרה קבוצה של תלמידים לתפקיד‬
‫המגשרים העמיתים‪ .‬קבוצה זו הונחתה והוכשרה ע"י מגשרים מקצועיים ממתנדבי המרכז‪ .‬משך הקורס היה‬
‫‪ 2‬חודשים‪ .‬מפגש התקיים אחת לשבוע למשך שעה‪ .‬המגשרים היו נלהבים והביעו רצו עז והחלו ליישם‬
‫נאמנה את אשר למדו‪ .‬משוב חיובי התקבל ממנהלות בתי הספר וממחלקת החינוך‪ .‬השנה כוונת המרכז‬
‫ללוות את המגשרים שהוכשרו‪ ,‬להעצים אותם‪ ,‬לדו איתם בבעיות שיעלו מ השטח‪ ,‬להעמיק ולשדרג את‬
‫איכות הגישור‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫מרכז הגישור הקהילתי כרמיאל‬
‫המרכז פועל תחת עיריית כרמיאל ובשיתוף המינהל לשירותים חברתיים‬
‫מנהלת המרכז‪ :‬נחמה גייניס‬
‫אנשי קשר נוספים‪ :‬מרגנית בי‪-‬שפרלינג‪ ,‬עוס"ק‪ ,‬מרכזת גישור בקהילה‪ ,‬עליזה מור‪ ,‬רכזת אינטייק‬
‫כתובת‪ :‬צה"ל ‪ ,427‬כרמיאל (בני הספרייה העירונית‪ ,‬קומה ‪)6‬‬
‫אתר אינטרנט‪ | http://www.karmiel.muni.il/Mgishur :‬פייסבוק‪ :‬מרכז גישור קהילתי כרמיאל‪.‬‬
‫אימייל‪ | [email protected] :‬טלפון‪ 221-6666766 ,21-1176626 :‬פקס‪21-1122267 :.‬‬
‫שפות בהן ניתן השירות‪ :‬עברית‪ .‬רוסית‪ ,‬ערבית ואנגלית‬
‫המרכז שם לו למטרה להיות מרכז מקצועי קהילתי המשרת את כלל הקהילה והמתמחה בהידברות וביישוב‬
‫סכסוכים‪.‬‬
‫תחומי עבודה‪ :‬שירות ליישוב סכסוכים בתיקי בתי משפט בתביעות קטנות‪ ,‬בי שכנים‪ ,‬בי הרשות לפרט‪,‬‬
‫צרכנות‪ ,‬תכנו ובנייה‪ ,‬יחסי עבודה‪ .‬שותפות לאיתור ולגיוס סכסוכים בקהילה כמו‪ :‬משטרת כרמיאל‪ ,‬תרבות‬
‫הדיור‪ ,‬ומחלקות העירייה השונות (הנדסה‪ ,‬מוקד עירוני‪ ,‬איכות הסביבה)‪ .‬גישורים רב צדיים ובניית הסכמות‬
‫בבתים משותפים‪.‬‬
‫תכניות דגל שמופעלות במרכז‪:‬‬
‫‪ .1‬שגרירי גישור‪ -‬הקניית מיומנויות של השפה הגישורית בקרב פעילים שכונתיים שיאפשרו מעורבות‬
‫בפתירת קונפליקטים בשכונה‪ .‬הוקמה קבוצה שעברה הכשרה וממשיכה בהעמקת הידע בקרב הפעילים‪.‬‬
‫הפעילים‪ ,‬בליווי של העובד הקהילתי של כל שכונה‪ ,‬פועלים בשכונה ומעורבים בפתרו סכסוכים‬
‫וקונפליקטים‪.‬‬
‫‪ .2‬גישור בחינוך‪ -‬בניית מערך משולב הוליסטי של השפה הגישורית במסגרות החינוך בכרמיאל המשלב‬
‫מורים‪ -‬תלמידים‪ -‬הורים המדברים שפה גישורית אחידה‪ .‬תהליך של רתימת צוות בית הספר וחשיפתו‬
‫לגישור‪ ,‬הכשרת תלמידים למנהיגות מגשרת אשר תקיים גישורים ותוביל שילוב השפה בכיתות ובקרב‬
‫התלמידים וגיוס ההורים למעורבות בתהליך בבית הספר במטרה להרחיב את השימוש בשפה מחוץ‬
‫לבית הספר‪.‬‬
‫‪ .3‬בניית הסכמות בבתים משותפים‪ -‬צוות של מגשרים העובדים יחד עם העוס"ק של מרכז הגישור מעניק‬
‫סיוע וליווי של בתים משותפים בפתרו סכסוכים‪ .‬מענה לפניות ויזמה של תהליכים בזכות תשתית‬
‫העבודה הקהילתית בשכונות שמוביל המדור לעבודה קהילתית ושיתופי הפעולה עם גורמים בקהילה‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫מרכז שי לגישור ודיאלוג בקהילה עכו‬
‫המרכז פועל בחסות ובשותפות של עיריית עכו‪,‬‬
‫מנהלי הרווחה והחינוך‪ ,‬תכנית עיר ללא אלימות ופרויקט שיקום שכונות‬
‫ראש צוות קהילה והתנדבות‪ :‬יהודה ויסקי‬
‫מנהלת המרכז‪ :‬לייקי סב‬
‫אנשי קשר נוספים‪ :‬מירה לוי‪ ,‬מתאמת‪ ,‬מנחה ומנהלת אדמינסטרטיבית‬
‫כתובת‪ :‬רח' טשרניחובסקי ‪ 63‬עכו‬
‫אימייל‪ | :‬טלפון‬
‫שפות בהן ניתן השירות‪ :‬ערבית‪ ,‬עברית ורוסית‪.‬‬
‫מרכז הגישור בעכו נוסד בסתיו ‪ 6227‬במטרה להציע תהליך בונה‪ ,‬המבוסס על הידברות ובניית הסכמות‪,‬‬
‫לפתרו חילוקי דעות וקונפליקטים בי יחידם וקבוצות בקהילה‪ .‬אירועי יום כיפור של שנת ‪ 6227‬הדגישו את‬
‫הצורך בשיתוף פעולה בי קבוצות שונות בקהילה על מנת לפעול ביחד ולמנוע בעתיד מקונפליקטים להסלים‬
‫לכדי אלימות‪.‬‬
‫חזון המרכז‪:‬‬
‫להיות בית מקצועי לבניית הבנות והסכמות בי פרטים‪ ,‬ארגונים‪ ,‬קבוצות וקהילות‪ .‬אנו מאמינים ביכולתו של‬
‫כל אדם לפתור מחלוקות ולפעול בשיתופי פעולה בעזרת כלים מעולם הגישור וכך לתרום לאווירה מכבדת‬
‫ומלוכדת בעיר ‪.‬‬
‫להתמחות ולהתמקצע במגוו שיטות ליישוב סכסוכים ולשמש מרכז הכשרה וטיפוח למגשרים ‪ ,‬שגרירי‬
‫גישור ולתושבים פעילים בהקניית כלים למערכות יחסים אפקטיביות ותקשורת בונה‪.‬‬
‫לפעול ליצירת מרחבים דיאלוגים במצבי קונפליקט שיהוו תשתית לפיתוח קהילתי‪ .‬להעצים ולחזק את‬
‫מרקם היחסים הבי תרבותי בעכו ‪ ,‬תוך מימוש הפו טנציאל הייחודי של היותה עיר מעורבת‪ .‬השינוי החברתי‬
‫יתרחש באמצעות תושבים פעילים שיתפקדו כשגרירי גישור במרחבים היומיומיים וכך יטמיעו את תפישת‬
‫העולם הדיאלוגית‪ .‬המקום יהווה מרכז הכשרה וטיפוח‬
‫למגשרים ולשגרירי הגישור ולתושבים פעילים‪.‬‬
‫תכניות דגל המופעלות במרכז ‪:‬‬
‫‪‬‬
‫שיתופי פעולה עם תרבות הדיור‪ -‬הפניית הקונפליקטים למרכז‪ ,‬ליווי ותמיכה בחברי הוועד במצבי‬
‫ניהול אספות הדיירים ובניית ההסכמות‪ .‬בניית והדרכה משותפת של סדנא לניהול קונפליקטים בבית‬
‫משותף ‪ -‬הכשרה לחברי הועד כיצד לנהל את הקונפליקטים ולטפח מנהיגות בבתים המשותפים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שיתופי פעולה עם השיטור הקהילתי – עיר ללא אלימות – במצבים קיצוניים של סכסוכי שכנים‬
‫שבהם מוזעק השוטר השכונתי מובא המקרה ל שולח המרכז ומתקבלות החלטות בשיתוף פעולה‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫‪‬‬
‫סדנאות חשיפה והפצה של שפת הגישור במסגרות הפועלות ברחבי העיר (קבוצות נשים‪).‬‬
‫‪‬‬
‫שותפות תושבים בקבלת החלטות במנהלי העירייה – ליווי גיבוש והקמה של צוות משותף –‬
‫תושבים וראשי מנהל בעירייה ‪ -‬לבניית מנגנו לשיתוף תושבים בקבלת החלטות‬
‫‪‬‬
‫"נקודת מבט‪...‬עכו"‪ -‬פרויקט משותף עם אוניברסיטת חיפה ‪ -‬המחלקה היהודית ערבית והחוג‬
‫לגרונטולוגיה‪ -‬דיאלוג רב תרבותי בי דורי באמצעות הצילום ‪ -‬צעירים וזקנים יהודים וערבים לומדים‬
‫ביחד קורס צילום יוצרים תערוכה משותפת שבה יינת ביטוי לנושאים משותפים ולקונפליקטים‬
‫המעסיקים את כל אחת מהקבוצות‪.‬‬
‫שירותים נוספים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מגשרים תומכים – במצבים של סכסוכים שבהם מסתבר שמקור הסכסוך הוא במצב רגיש ובעייתי‬
‫של אחד הצדדים הזקוק לתשומת לב ( לוקה בנפשו‪ ,‬או אדם בודד וחולה ) ו הוא "משתמש "‬
‫בקונפליקט וזוכה לתשומת לב – מזעיק את המשטרה ‪ ,‬מתקשר למוקד ועוד ‪ .‬במקרים כגו אלה‬
‫מגיע אליו מגשר מתנדב למספר ביקורים ומשמש אוז קשבת לסיפור שלו וכ מעניק לו תשומת לב ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מתן ייעוץ לנפגעי עברה‪ -‬שירות הנית לתושבי העיר באמצעות עו"ד המתמחה בנושא ובאמצעות‬
‫מגשרים הפעילים במרכז ‪.‬‬
‫‪43‬‬