‫מנהל הרווחה‪-‬‬ ‫צוות עבודה קהילתית‬ ‫מרכז גישור ודיאלוג בקהילה‪ -‬לוד‬ ‫מיפוי קונפליקטים בקהילה האתיופית‪2009 -‬‬ ‫רקע‬ ‫מרכז גישור ודיאלוג בקהילה לוד‪ :‬מרכז הגישור והדיאלוג בקהילה נותן שירותי גישור לתושבי העיר לוד‬ ‫משנת ‪ .2007‬המרכז פועל בחסות עיריית לוד במסגרת האגף לשירותים חברתיים‪ .‬המרכז מטפל במגוון רחב‬ ‫של קונפליקטים וסכסוכים כגון‪ :‬סכסוכי שכנים‪ ,‬צרכנות‪ ,‬איכות סביבה‪ ,‬סכסוכים במשפחה ועוד‪ .‬המרכז‬ ‫מטפל בפניות מהקהילה ומבית משפט לתביעות קטנות ברמלה‪ .‬קרוב ‪-‬ל ‪ 60%‬מהפניות המגיעות למרכז‬ ‫נפתרות באמצעות הליך הגישור‪.‬‬ ‫מרכז הגישור שם לעצמו למטרה לאפשר תהליך של שינוי חברתי באמצעות שיטת הגישור ויישוב‬ ‫הסכסוכים בקהילה‪ ,‬ומתן שירות גישור לפניות מהקהילה‪.‬‬ ‫במרכז הגישור פועלת תוכנית "גישורים" )מיסודו של מס"ד קליטה(‪ ,‬תוכנית גישורים הינה תוכנית ארצית‬ ‫הפועלת במרכזי גישור בקהילה ברחבי הארץ‪ ,‬בדגש על ערים קולטות עלייה‪ .‬מטרת התוכנית לאפשר‬ ‫וכח אדם להנגיש את מרכזי הגישור לאוכלוסיית העולים‪ .‬במסגרת תוכנית זו‬ ‫באמצעות תקציב פעילות ‪-‬‬ ‫החל תהליך עבודה עם הקהילה האתיופית בעיר במטרה לבנות תוכנית הטמעה של נושא הגישור‬ ‫המותאמת לצורכי הקהילה האתיופית ‪ .‬העבודה נעשית בשיתוף מלא עם עו"ק ינשט איילין מאגף הרווחה‪,‬‬ ‫קבוצת הפעילים מהקהילה אותה הוא מפעיל ומנהל מוקד הקליטה מולועלם טמייט‪.‬‬ ‫תהליך המיפוי‪:‬‬ ‫כחלק מתהליך העבודה עם העדה האתיופית בעיר לוד‪ ,‬ולצורך הכרה וסיווג של מחלוקות וסכסוכים בעדה‬ ‫ערכנו מיפוי קונפליקטים בקרב הקהילה האתיופית‪.‬‬ ‫‪ .1‬הנשאלים בקבוצה הראשונה הם תושבים בני הקהילה האתיופית בלוד )סך הכל ‪ 26‬שאלונים(‪:‬‬ ‫בין הנשאלים היו ‪ 9‬נשים ו‪ 17 -‬גברים‪ .‬גיל הנשאלים נע בין ‪ 17‬ל‪ ,79‬וגילם הממוצע הוא ‪ .40‬הנשאלים‬ ‫מתגוררים בארץ ‪ 18‬שנה בממוצע‪.‬‬ ‫‪ .2‬הנשאלים בקבוצה השנייה הם נותני שרות בני הקהילה האתיופית המתגוררים רובם בעיר לוד )סך הכל ‪16‬‬ ‫שאלונים( ועוסקים בשירותי החינוך‪ ,‬רווחה‪ ,‬קליטה‪ ,‬ייעוץ‪ ,‬בריאות‪ ,‬דת וקהילה‪.‬‬ ‫אתגרים באיסוף הנתונים‪:‬‬ ‫תהליך המיפוי נעשה בשיטה כמותית של ניתוח שאלונים‪ .‬תחילה חלוקת השאלונים ואיסוף המידע נעשה על‪-‬‬ ‫ידי סטודנטים לעו"ס במרכז גישור‪ .‬הסטודנטים פנו למרכזים קהילתיים של העדה האתיופית ולשירותים‬ ‫ציבוריים‪ .‬צורת עבודה זו הובילה לקשיים באיסוף הנתונים‪:‬‬ ‫‪.1‬שפה‪ :‬השאלון בעברית אינו מותאם לבני הקהילה‪ ,‬ולא היה בידי הנשאלים למלא עצמאית את השאלונים‪.‬‬ ‫‪ .2‬אמון‪ :‬הממפה לא היה מוכר‪ ,‬עקב כך התושבים שאותרו על ידנו עצמאית סירבו למלא את השאלון‪ ,‬ואף‬ ‫חששו שמדובר בניסיון להחתים אותם על התחייבות או להתנכל להם‪.‬‬ ‫עם הבנת הקושי והרצון להנגיש את ההליך בצורה הולמת יותר לקהילה‪ ,‬ביקשנו את עזרתם של הפעילים‬ ‫בני הקהילה במרכז ובאמצעותם הועברו ומולאו השאלונים בצורה טובה יותר ונגישה‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מנהל הרווחה‪-‬‬ ‫צוות עבודה קהילתית‬ ‫הנבדקות תושבי לוד מהקהילה‬ ‫‬‫להלן תוצאות המיפוי כפי שעלו מנתוני השאלונים של שתי הקבוצות‬ ‫האתיופית ונותני שירותים לקהילה‪:‬‬ ‫א‪ .‬תוצאות המיפוי בנוגע לסוגי קונפליקטים נפוצים בקהילה‪:‬‬ ‫במשפחה נבדקו מספר היבטים הנוגעים לנושא זה‪:‬‬ ‫‬‫‪ .1‬סכסוכים‬ ‫א‪ 33% .‬מהנשאלים ציינו כי תופעת האלימות במשפחה מתקיימת במידה גבוהה בקהילה‪ ,‬כאשר ‪52%‬‬ ‫מהנשאלים ציינו כי הסכסוכים במשפחה מתקיימים במידה גבוהה בין בני הזוג ‪.‬‬ ‫ב‪ 47% .‬מהנשאלים ציינו כי הרקע לסכסוכים בין בני הזוג הוא על רקע אי השוויון בין גברים לנשים‪.‬‬ ‫מספר היבטים אפשריים לקיום התופעה‪:‬‬ ‫קסן וקידר )‪ 1(2006‬מציינות במחקרם כי תופעות של אלימות במשפחה בחברה האתיופית הם פועל‬ ‫יוצא של המעבר התרבותי‪ ,‬העלייה ארצה ערערה את המנגנונים החברתיים המסורתיים והשפיעה ישירות על‬ ‫קשיי ההסתגלות לתרבות הישראלית‪ .‬לדוגמא‪:‬‬ ‫‪.1‬מה שנחשב באתיופיה ‪-‬כ "מכות חינוכיות" והתקבל כחלק מהנורמות המקובלות בחברה‪ ,‬נתפס בארץ‬ ‫כ"אלימות"‪ .‬בנוסף לכך הדור הצעיר כיום פחות סובלני‪ ,‬ולא מוכן לקבל סוג זה של סמכות הורית‪.‬‬ ‫‪ .2‬פיזור גיאוגרפי‪ -‬המשפחה המורחבת התפצלה דבר שהוביל במקרים רבים לנתק משפחתי‪ .‬המציאות‬ ‫החדשה ערערה את המבנה הקהילתי המסורתי ובין היתר הובילה לאיבוד כוחם של הקייסים והשמגלוץ‬ ‫)מיישבי הסכסוכים המסורתיים(‪.‬‬ ‫‪ .3‬פער בין דורי‪ -‬במעבר לארץ דור ההורים לא השתלב במקומות עבודה‪ ,‬ונתקל בקשיים כלכלים קשים‪ .‬נוסף‬ ‫לכך‪ ,‬הילדים השתלבו במסגרות הלימודיות והתחברו תרבותית לחברה הישראלית בעוד ההורים נשארו‬ ‫סגורים בתוך קהילתם‪ .‬מציאות זו יצרה פערים גדולים בין ההורים לילדיהם‪ ,‬והובילה לסיטואציה שבה‬ ‫הילדים לא נתנו כבוד להוריהם כבעבר‪.‬‬ ‫שפה בעקבות קשיי השפה איתם מתמודדים האבות נוצרת מערכת יחסים תלותית בין האב לילדיו‬ ‫‬‫‪ .4‬קשיי‬ ‫המשמשים עבורו כמתורגמנים וכמקשרים בינו לבין גורמים רשמיים חיצוניים‪.‬‬ ‫הגבר הנשים הועצמו וזכו לעצמאות כלכלית בעוד הגברים הוזנחו ואבדו את מעמדם‬ ‫‬‫‪ .5‬ערעור מעמדו של‬ ‫ובעיקר את כבודם‪.‬‬ ‫הן מנותני השירותים בקהילה‪ ,‬והן מהתושבים ניכר כי נושא הקונפליקטים במשפחה הינו נושא‬ ‫מרכזי‪ .‬עם זאת חשוב לציין כי כרגע אין במרכז מענה לנושא‪ ,‬בכוונת המרכז לבחון יחד עם מוקד הקליטה‬ ‫ושירותים נוספים רלוונטיים בעיר אלטרנטיבות מתאימות לטיפול בנושא בעתיד‪.‬‬ ‫‪ .2‬סכסוכי שכנים‪:‬‬ ‫א‪ 62% .‬מהנשאלים ציינו כי מתקיימים סכסוכי שכנים על רקע עדתי בהם מעורבים אנשים מהקהילה‪.‬‬ ‫ב‪ 50% .‬מהנשאלים ציינו כי סכסוכי שכנים מתקיימים סביב נושא הניקיון והרעש‪.‬‬ ‫ג‪ 44% .‬מהנשאלים ציינו כי מתקיימים סכסוכי שכנים על רקע התנהלות ועדי הבתים‪.‬‬ ‫‪ 1‬קסן ל‪ .‬קידר ל‪ .(2006) .‬אלימות בין בני זוג בקרב משפחות יוצאות אתיופיה בישראל‪ .‬באר שבע‪ :‬אוניברסיטת בן‪ -‬גוריון בנגב‪2.‬‬ ‫מנהל הרווחה‪-‬‬ ‫צוות עבודה קהילתית‬ ‫מספר היבטים אפשריים לקיום התופעה‪:‬‬ ‫ניכר כי הגורם התרבותי דומיננטי באופן שבו נתפסים הסכסוכים בעיני חברי הקהילה‪ .1 :‬בחוויה של התושבים‬ ‫רוב יוצאי אתיופיה נתפסים בצורה סטריאוטיפית כגון‪' :‬פרמיטיבים'‪' ,‬אינם שומרים על הניקיון'‪' ,‬לא מבינים‬ ‫כלום'‪ .‬לכן בפועל לא תמיד מדובר בסכסוך שהסלים אלא בתחושות הניצול וחוסר האמון שיש ליוצאי אתיופיה‬ ‫כלפי כלל הקהילה‪.‬‬ ‫‪ .2‬הפער התרבותי בדרך כלל מהווה גורם מרכזי למתחים בין שכנים בעיקר מחוסר יכולת לתקשר ‪-‬‬ ‫ה ‪ 90‬שאינם דוברי עברית‪.‬‬ ‫מהשאלונים עולה כי יש מספר רב של עולים משנות ‪-‬‬ ‫להלן סיפור מקרה שטופל במרכז הגישור בו מעורבים צדדים מהקהילה‪ ,‬בסיפור זה להמחיש את הפערים‬ ‫התרבותיים לעיל‪.‬‬ ‫סיפור מקרה‪ -‬גישור בקהילה‬ ‫למרכז הגישור פנה יו"ר וועד בית בטענה ששלוש משפחות ממוצא אתיופי אינן משלמות וועד בית מזה שלוש‬ ‫שנים‪ .‬בנוסף ילדי המשפחה‪ ,‬הבוגרים‪ ,‬מקיימים מסיבות היוצרות לכלוך ורעש באופן קבוע‪ .‬הפונה סיפר כי‬ ‫לפנייה למרכז קדמו פניות למשטרה ולעירייה‪.‬‬ ‫הגישור התקיים לאורך ארבע פגישות בליווי מתורגמן )נציגי המשפחות האתיופיות לא דוברי עברית(‪ .‬במהלך‬ ‫הפגישות התברר כי המקור לסכסוך באירוע משפחתי‪ .‬בקרב משפחות הקהילה מקובל לקיים את השמחות‬ ‫והאבל בחצר המשותפת‪ .‬כאשר הגיעה זמן חגיגת בת‪ -‬המצווה של אחת המשפחות‪ ,‬בקשו הדיירים את אישור‬ ‫יו"ר הוועד לקיים את המסיבה והבישולים בחצר הבניין‪ .‬יו"ר הוועד סירב בתוקף בטענה כי קיום האירוע אינו‬ ‫בטיחותי‪ ,‬מאחר ורצו להביא בלוני גז לבישול‪ .‬המשפחה שלא היה באפשרותה למצוא מקום חלופי לקיום‬ ‫האירוע‪ ,‬נפגעה מאוד מחוסר ההסכמה של יו"ר וועד הבית‪ .‬המשפחות העידו כי סירוב יו"ר הוועד‪ ,‬ובעיקר דרך‬ ‫התנהלותו באירוע שלוותה באמירות עדתיות קשות כגון‪" :‬תחזרו למקום שבאתם ממנו‪ "..‬הובילה אותם‬ ‫לחוסר תשלום דמי הוועד‪.‬‬ ‫חוסר השליטה בשפה העברית אצל הורי המשפחות הובילה לתקשורת לקויה בין שני הצדדים‪ .‬במשך שלושת‬ ‫השנים האחרונות‪ ,‬השיח בין המשפחות לוועד בית סבב אך ורק סביב סוגית אי התשלום‪ .‬בתקופה זו המשפחות‬ ‫יוצאות אתיופיה לא הרגישו צורך לקחת חלק בנעשה בבניין ולדאוג לניקיונו עקב תחושתם שהם לא מקבלים‬ ‫זכויות בבניין‪ ,‬יו"ר הוועד מצידו צבר בתקופה זו כעסים ותסכולים רבים מכיוון ותלה את כל בעיות הבניין‬ ‫בחוסר שת"פ מצד המשפחות‪.‬‬ ‫על ידי מתרגם שפתי אפשר את המעבר מהתמקדות בסוגיית התשלום לתחושות שני‬ ‫תהליך הגישור שלווה ‪-‬‬ ‫הצדדים ובעיקר לפערים הבין‪ -‬תרבותיים שלא ניתן להם מקום‪ .‬לאחר שהצדדים הציפו את תחושותיהם‪,‬‬ ‫ועיבדו את חוסר ההבנות ביניהם יכלו בסיום ההליך להגיע להסכמה אודות סידור התשלום‪.‬‬ ‫מעורבות אישית בסכסוכים‪-‬‬ ‫א‪ .‬התושבים נשאלו האם היו מעורבים בסכסוך עם בן הקהילה‪:‬‬ ‫‪ 19%‬מהקהילה ציינו כי היו מעורבים בסכסוך מסוג זה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬התושבים נשאלו האם היו מעורבים בסכסוך עם מישהו לא בן הקהילה‪:‬‬ ‫‪ 33%‬מהקהילה ציינו כי היו מעורבים בסכסוך מסוג זה‪ ,‬כמעט כפול משכיחות הסכסוכים בתוך העדה‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫מנהל הרווחה‪-‬‬ ‫צוות עבודה קהילתית‬ ‫‪ .3‬סכסוכי צרכנות‪:‬‬ ‫א‪ 33% .‬מהנשאלים ציינו כי מתקיימים מתחים על רקע אי קבלת שירות הולם מנותני שירות‪.‬‬ ‫ב‪ 39% .‬מהנשאלים ציינו כי חוו חוסר שביעות רצון ברכישת מוצרים דבר שעורר מתח מול בעלי העסקים‪,‬‬ ‫כאשר ‪ 62%‬ציינו כי חוסר שביעות הרצון נגרם כתוצאה מהתחייבות ללא הבנה‪ ,‬כגון חתימה על חוזים ואישור‬ ‫עסקאות‪.‬‬ ‫מספר היבטים אפשריים לקיום התופעה‪:‬‬ ‫על פי סבירסקי ויוסף )‪ 2(2005‬רוב המשפחות יוצאות אתיופיה שרויות במצב כלכלי קשה‪.‬‬ ‫המצב הכלכלי וחוסר המודעות גורם למשפחות לקנות במקומות לא מוסדרים ואצל סוחרים פרטיים‬ ‫שמתיימרים למכור מוצרי יד שניה ובמחירי סיטונאות‪ .‬הקנייה במקומות אלו מובילה למצבים של תשלום ללא‬ ‫קבלת השירות‪/‬המוצר‪:‬‬ ‫)‪ (1‬כבוד ואמון‪ -‬אנשים מהקהילה נותנים אמון מלא בנותני השירות מתוך תחושה שהוא נותן להם הנחה‪ ,‬ועל‬ ‫כן הם אסירי תודה ולא יכולים לבוא בטענות‪.‬‬ ‫)‪ (2‬חוסר מודעות לזכויותיהם וחובותיהם כצרכנים‪ :‬צ'קים חוזרים‪ -‬מוביל לצבירת חובות ופתיחת תיקים‬ ‫בהוצאה לפועל‪ ,‬שימוש לא מושכל בצ'קים – לדוגמא‪ :‬לא כותבים ל'מוטב בלבד'‪.‬‬ ‫)‪ (3‬בעלי עסקים המנצלים את העובדה שצרכנים מהקהילה לרוב ללא מודעות לזכויותיהם‪ ,‬וללא אמצעים‬ ‫וכוחות במידה ונפגעו לתבוע את המגיע להם‪.‬‬ ‫להלן סיפור מקרה שטופל במרכז הגישור בו מעורב צד מהקהילה‪ ,‬בסיפור זה להמחיש את ההיבטים‬ ‫המוזכרים לעיל‪.‬‬ ‫סיפור מקרה‪ :‬מרכז הגישור קיבל פנייה ממרכז שי"ל העירוני הנוגעת לתושב העיר מהקהילה האתיופית‪.‬‬ ‫התושב שילם ב‪ 24 -‬צ'קים דחויים למרפאת שיניים בה טופל לשם טיפולים ובדיקות עתידיות‪ .‬לאחר שנפדו‬ ‫שלושה תשלומים‪ ,‬נמסר לו על‪ -‬ידי פקידה במרפאה כי המרפאה נסגרה ועליו לבטל את הצ'קים‪ .‬לאחר ביטול‬ ‫הצ'קים התברר כי הצ'קים כבר הועברו לספקים‪ ,‬וכעת הוא עומד בפני תביעות על "חילול צ'קים"‪ .‬חשוב לציין‬ ‫כי המטופל לא התחיל כלל את תהליך טיפול השיניים‪ ,‬לפני ביטול הצ'קים ופדייתם‪.‬‬ ‫מקרה הגישור מעיד על מקרים רבים בהם אנשים מהקהילה משתמשים בצ'קים ולא בכרטיסי אשראי‪ ,‬ללא‬ ‫מודעות לחשיבות רישום "מוטב בלבד"‪ .‬סיטואציה זו משקפת תופעה רחבה של פגיעה וניצול עקב חוסר‬ ‫מודעות בתחום הצרכנות בקרב חברי הקהילה‪.‬‬ ‫‪ .4‬סכסוכי עבודה‪:‬‬ ‫א‪ 31% .‬ציינו כי מתקיימים מתחים בין עובד ומעביד‪ ,‬כאשר ‪ 27%‬מהם ציינו כי מתחים אלה מתקיימים על‬ ‫רקע אי מתן זכויות‪.‬‬ ‫מספר היבטים אפשריים לקיום התופעה‪:‬‬ ‫תחום העבודה העיקרי בו מועסקים חברי הקהילה הבוגרים הוא בתחום שירותי הניקיון והאבטחה‪.‬‬ ‫במציאות הישראלית‪ ,‬בשירותים אלו בוחרים מעסיקים רבים לחסוך עלויות ולמקסם רווחים על חשבונם של‬ ‫עובדיהם‪.‬‬ ‫‪ 2‬סבירסקי ‪ ,‬ב ' ‪ ,‬יוסף ‪ ,‬ק ' ‪ (2005 ) .‬מצב התעסוקה בקרב ישראלים אתיופים ‪ .‬מידע על שוויןו וצדק חברתי בישראל ‪ .‬תל –‬ ‫אביב ‪ :‬מרכז אדווה ‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫מנהל הרווחה‪-‬‬ ‫צוות עבודה קהילתית‬ ‫מרבית העובדים מהקהילה לא מודעים לזכויותיהם‪ ,‬ונדרשים מאוד למקום העבודה כך שלמרות התנאים בהם‬ ‫עובדים הם בוחרים להישאר במקום העבודה ולא לפנות לארגוני עובדים וכדומה לבירור זכויותיהם‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מקורות סיוע בעיר‪ -‬מתוך שאלוני התושבים ונותני השירות‬ ‫השאלה באה לבדוק כיצד הקהילה מבקשת סיוע בנושאים הקשורים לחיי היומיום כגון סיוע חומרי‪ ,‬השמה של‬ ‫ילדים במסגרות ומצוקות יומיומיות המאפיינות את הקהילה‪.‬‬ ‫מהשאלונים עולה כי הקהילה מעדיפה לפנות לגורמים בלתי פורמאליים כגון משפחה וחברים‪ ,‬ולמוסדות ציבור‬ ‫מוסדיים כגון רווחה וביטוח לאומי‪.‬‬ ‫‪ .1‬התמודדות עצמית‪:‬‬ ‫ ‪ 65%‬ציינו כי הם נוהגים להתמודד בכוחות עצמם עם סכסוכים‪ ,‬מבלי לערב גורמים נוספים‪ .‬לדברי נציגים‬‫מהקהילה קיים בקרב התושבים מהקהילה חוסר אמון ברשויות‪ ,‬שנובע בעיקר מבעיות תקשורת שבסיסן‬ ‫בהעדר כלים לנתינת שירות רגיש תרבות‪ .‬פערי השפה והתרבות מובילים לתסכול מקצועי אצל נותני השירות‬ ‫ומשבר אמון בקרב מקבלי השרות המונע פנייה למוסדות‪.‬‬ ‫‪ .2‬גורם בלתי פורמלי‪:‬‬ ‫ ‪ 59%‬ציינו כי הם פונים למשפחה ולחברים במקרה של סכסוך‪.‬‬‫על פי שבתאי )‪ 3 (99‬אחד מהקודים התרבותיים שאפיינו את חיי הקהילה באתיופיה הוא ערך‬ ‫הקולקטיביזם‪ -‬היחיד היה חלק בלתי נפרד ממשפחתו ומקהילתו הקרובה‪ .‬גם במקרים של סכסוכים אישיים‬ ‫ותוך משפחתיים היו מערבים באופן ישיר את השמגלוץ )זקני העדה(‪ ,‬ללא פנייה לגורמי אכיפה וטיפול חוץ‬ ‫קהילתיים‪" :‬הזקנים‪ ,‬חכמי העדה מילאו תפקידים מגוונים‪ ,‬בעיקר מתחום היחסים שבין אדם לחברו‪ -‬ענייני‬ ‫אישות‪ ,‬חיכוכים במשפחה המורחבת‪ ,‬דיני נפשות וסכסוכי ממון‪ ,‬במידה רבה הם מילאו תפקידי דיינים‬ ‫ופוסקים" ‪.‬‬ ‫עם העלייה ארצה‪ ,‬המסגרת המורחבת של המשפחה אומנם התערערה‪ ,‬אך חיי הקהילה הקרובה נשארו‬ ‫משמעותיים‪ .‬מתשובות הנשאלים עולה כי הקהילה בלוד משמשת כמקור ביטחון‪ ,‬ומאפשרת לחבריה להתחבר‬ ‫ולחבר בין הקודים‪ ,‬המנהגים והחוקים המוכרים להם מארץ מוצאם ומתרבותם לבין אלה המצויים בארץ‬ ‫ישראל‪ .‬הקהילה בלוד שומרת על חלק מהמנגנונים המסורתיים ביניהם‪ -‬ועד קהילה‪ ,‬יו"ר קהילה‪ ,‬מרכז רוחני‬ ‫וכדומה‪.‬‬ ‫‪ .3‬מוסדות ציבוריים‪ 52% :‬פונים למוסדות ציבוריים‪ -‬משרדי עירייה‪ ,‬לשכת רווחה וביטוח לאומי ‪ .‬פנייה‬ ‫המתאפיינת בעיקר ברצון למיצוי זכויות‪.‬‬ ‫דתית רב או קייס במקרה של סכסוך‪ .‬המעבר לארץ הוביל בעקבותיו‬ ‫‬‫‪ .4‬סמכות דתית‪ 26% :‬פונים לסמכות‬ ‫את התערערות מעמדה של המנהיגות המסורתית‪ .‬בארץ‪ ,‬נחלש מאוד מעמדם של הקייסים ובמיוחד של‬ ‫השמגלוץ‪ .‬אע"פ הירידה במעמדם‪ ,‬בלוד מבוגרי הקהילה מעריכים ומכבדים את תפקידם ופונים אליהם‬ ‫בנושאים אישיים משפחתיים וכדומה ואף בקונפליקטים קהילתיים‪.‬‬ ‫‪ .5‬משטרה‪ 24% :‬פונים למשטרה במקרה של סכסוך‪ .‬הפנייה למשטרה לרוב היא מוצא אחרון ולכן מדובר כבר‬ ‫בשלב ההסלמה של הסכסוך‪.‬המשטרה נתפסת כגורם מאיים‪ ,‬מסתמן כי לחברי הקהילה אין אמון בשוטרים‪,‬‬ ‫‪3‬‬ ‫שבתאי ‪ ,‬מ ' ‪" (1999) .‬הכי אחי " ‪ ,‬מסע הזהות של חיילים עולים מאתיופיה ‪ .‬תל – אביב צריקובר ‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫מנהל הרווחה‪-‬‬ ‫צוות עבודה קהילתית‬ ‫מעבר לכך והם תופסים את השוטרים כמאיימים וחוששים לבוא במגע עימם‪ .‬לכן התחושה שלהם שפנייה‬ ‫למשטרה תוביל להסלמה ולא לפתרון‪.‬‬ ‫‪ .6‬שירות ייעוץ לאזרח‪ 9% :‬פונים לשירות יעוץ לאזרח במקרה של סכסוך‪.‬‬ ‫אין מספיק מודעות לשירות בקרב חברי הקהילה‪ ,‬חברי הקהילה יזמו פנייה רק במידה ויופנו לשם על ידי‬ ‫המוסדות הציבוריים כגון הרווחה‪.‬‬ ‫‪ .7‬בית משפט‪ 7% :‬פונים למוסדות המשפט במקרה של סכסוך‪.‬‬ ‫חברי הקהילה כמעט ולא מגיעים לבית המשפט מיוזמתם‪ ,‬אין מודעות לזכויות וקיים קושי בנגישות למערכת‬ ‫המשפטית‪ .‬בנוסף מדובר בהליך המצריך הוצאות מרובות והתמצאות בשפה ובתפקוד המערכת‪.‬‬ ‫‪ .8‬ארגוני עובדים‪ 7% :‬פונים לארגוני עובדים‪ -‬הסתדרות‪ /‬ויצ"ו ‪ /‬נעמ"ת במקרה של סכסוך‪.‬‬ ‫בנוסף לחוסר המודעות כלפי זכויות העובדים ולגבי ארגוני העובדים‪ ,‬מרבית מחברי הקהילה המבוגרים עובדים‬ ‫במערכות תעסוקה שלא שייכות רשמית לארגוני העובדים‪ .‬בנוסף במציאות הכלכלית הקשה‪ ,‬אין לעובדים את‬ ‫הפריווילגיה לדרוש את זכויותיהם‪ ,‬והם ישמרו כמעט בכל מחיר על מקום העבודה הקיים‪.‬‬ ‫סיכו ם פניו ת ב ז מן סכ סו ך‬ ‫‪70%‬‬ ‫‪60%‬‬ ‫‪62%‬‬ ‫‪50%‬‬ ‫‪43%‬‬ ‫‪42%‬‬ ‫‪40%‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪24%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫ה תמו ד דו ת‬ ‫ע צמי ת‬ ‫מ שט ר ה‬ ‫בי ת מ ש פט‬ ‫מו ס דו ת‬ ‫שי"ל‬ ‫צי בו ריי ם‬ ‫‪4%‬‬ ‫א רגו ני עו ב די ם‬ ‫מ שפחה‬ ‫סמכו ת ד תי ת‬ ‫ו ח ב רי ם‬ ‫ג‪ .‬תנאים להנגשת מרכז הגישור בקהילה‪ -‬התאמה תרבותית‪.‬‬ ‫)א( השאלון לתושבים בדק כיצד מרכז הגישור יוכל לתת מענה הולם לבני הקהילה בפתרון סכסוכים‪.‬‬ ‫השיקולים בבחירת הליך גישור במרכז הם‪:‬‬ ‫‪ .1‬חשיפת מרכז הגישור‪ 62% -:‬מהנשאלים היו מעוניינים להגיע למרכז גישור במידה והיו מקבלים המלצות‬ ‫מבני הקהילה‪.‬‬ ‫ ‪ 54%‬מהנשאלים היו מעוניינים להגיע למרכז גישור במידה והיו מקבלים המלצות מגורמים פורמאליים‪.‬‬‫הנתונים מדגישים את מרכזיותו של מרכיב האמון בקרב הקהילה האתיופית‪ ,‬ואת חשיבות הפניית‬ ‫על ידי גורם מוכר שיש בו אמון‪.‬‬ ‫הקהילה למרכז הגישור ‪-‬‬ ‫‪ .2‬עלויות‪ 62% -:‬מהנשאלים היו מעוניינים להגיע למרכז גישור בגלל מחירו הזול )עד ‪.( ₪ 50‬‬ ‫ ‪ 38%‬מהנשאלים היו מעוניינים להגיע למרכז גישור במידה והשירות היה ניתן בחינם‪.‬‬‫‪ .3‬סודיות וחיסיון‪ 62% -:‬מהנשאלים היו מעוניינים להגיע למרכז גישור במידה וההליך נעשה בסודיות ‪.‬‬ ‫ניכר כי החיסיון הוא מרכיב חשוב בשיקול הפנייה למרכז‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫מנהל הרווחה‪-‬‬ ‫צוות עבודה קהילתית‬ ‫‪ .4‬מיקום‪ 50% -:‬מהנשאלים היו מעוניינים להגיע למרכז הגישור במידה ויהיה קרוב למקום מגוריהם‪.‬‬ ‫‪ .5‬זהות המגשרים‪ 54% - :‬מהנשאלים ציינו כי זהות המגשרים לא משמעותית בהחלטה האם להגיע למרכז‬ ‫הגישור‪.‬‬ ‫ ‪ 42%‬מהנשאלים ציינו כי היו מעוניינים להגיע למרכז גישור במידה והמגשרים היו בני הקהילה‪.‬‬‫)ב( נותני השרות נשאלו בנוגע להנגשת השירות לקהילה האתיופית‪-‬‬ ‫מהנשאלים עלו אתגרים שונים המשותפים לקהילה‪ ,‬הקשורים ברובם למאפיין התרבותי‪.‬‬ ‫מרבית נותני השרות הדגישו את המעבר מתרבות אחת לשנייה ואת השינוי הכולל החל בעקבותיו כאירוע מרכזי‬ ‫בקהילה‪.‬‬ ‫האתגרים הצפויים הם‪-‬‬ ‫ אכזבה ואי אמון של הקהילה במוסדות נותני השרות‪ .‬חוסר האמון יוצר סגירות‪ ,‬חשדנות‪ ,‬כעס וציפיות נמוכות‬‫מצד בני הקהילה‪.‬‬ ‫ אי קבלת הסמכות הקהילתית בקרב הדור הצעיר בעקבות המשבר הפנים‪ -‬עדתי והמשפחתי‪.‬‬‫ חוסר הכרות תרבותית של נותני השירות עם הקהילה האתיופית‪ .‬חוסר ההכרות מוביל לפירוש מוטעה של‬‫התנהגות הפונים ולמתן שירות לא רגיש כגון חוסר התחשבות בגיל ומין נותני השרות ואי שימוש במתורגמנים‪.‬‬ ‫)ד(‪ .‬באיזה אופן יכול המרכז לתת מענה לצורכי הקהילה‪-‬‬ ‫במטרה לבחון כיצד נוכל להתאים תרבותית את המרכז‪ ,‬ביקשנו מנותני השירות לציין מהם הדברים החשובים‬ ‫במתן שירות לקהילה‪-‬‬ ‫‪ .1‬רגישות תרבותית‪:‬‬ ‫ התאמת פעילות המרכז למאפיינים התרבותיים הייחודים לקהילה האתיופית‪ ,‬והבנת המפתח בשירות רגיש‬‫תרבות בכדי לפעול באופן יעיל ומשמעותי‪.‬‬ ‫ גיוס והכשרת מגשרים מהקהילה האתיופית‪ ,‬דוברי עברית ואמהרית‪.‬‬‫ שילוב נציגי השמגלוץ )זקני העדה( בצוות המרכז על מנת לאפר לקהילה פתרון מסורתי בהתאם לרצונם‪.‬‬‫ מתן כלים למגשרים הפועלים במרכז בתחום ההתאמה תרבותית‪ .‬ביניהם הרחבת הידע והכלים בנושא‬‫מאפיינים תרבותיים ייחודים לקהילה כגון משמעות שפת הגוף‪ ,‬כבוד‪ ,‬שימוש במתורגמן והליך השמגלנה‪.‬‬ ‫‪ .2‬שירות מקצועי‪:‬‬ ‫ השירות במרכז גישור יינתן על ידי אנשי מקצוע‪ .‬המגשרים יהיו מקצועיים בעלי הכשרה מתאימה‪.‬‬‫ מרכז הגישור יסייע בהכוונת ותיווך פונים עם בעיות נוספות לשירותים מתאימים הקיימים בקהילה‪.‬‬‫ תהליך הגישור יהיה ברור ומסודר‪ ,‬יינתן הסבר מפורט מראש על התהליך ודרכי הפעולה וייערך תיאום ציפיות‬‫לגבי התהליך ולאורך שלביו‪.‬‬ ‫ חשוב בתהליך העבודה עם הקהילה לשלב הכשרות שיעניקו כלים להתמודדות וניהול מצבי קונפליקט בו הם‬‫מעורבים‪ -‬תהליך טרנספורמטיבי מעצים‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫מנהל הרווחה‪-‬‬ ‫צוות עבודה קהילתית‬ ‫מסקנות וצעדים להמשך‪:‬‬ ‫‪ .1‬סיטואציות רבות שהוזכרו בשאלונים ואחרות שהגיעו למרכז הגישור‪ ,‬מייצגות בעיות רחבות הנפוצה‬ ‫בקהילה‪ .‬מרכז הגישור רואה חשיבות מרכזית בחיזוק ובניית השותפות עם ארגונים ושירותים‬ ‫בקהילה המעניקים שירות לכלל התושבים ולקהילה האתיופית בפרט‪.‬‬ ‫‪ .2‬על מנת להגביר את מודעות קהילת יוצאי אתיופיה ולהגדיל את מספר הפניות מהקהילה‪ ,‬עולה‬ ‫חשיבות גדולה להטמעת נושא הגישור ופעילות מרכז הגישור בקרב המוסדות הציבוריים )כגון‬ ‫הרווחה(‪ .‬מהנתונים עלה כי חברי הקהילה יגיעו למרכז הגישור רק במידה ויופנו לשם על ידי גורמים‬ ‫ממסדיים הקרובים אליהם‪.‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫נקודת המפגש הבין‪ -‬תרבותית טעונה בקונפליקטים רבים‪ .‬אי לכך עולה חשיבות ההתמקצעות‬ ‫בתחום הגישורים הבין‪ -‬תרבותיים כתחום ייחודי במרכז‪ .‬העבודה בסיטואציות אלו צריכה להיות‬ ‫המישורים עבודה פנימית בתוך הקהילה האתיופית הכוללת פיתוח מנהיגות והטמעת השפה‬ ‫‬‫בשני‬ ‫הגישורית‪ ,‬ובנוסף עבודה בקרב הקהילה הקולטת הכוללת נתינת כלים לתקשורת בין‪ -‬תרבותית‬ ‫ולהבנת הקודים התרבותיים‪.‬‬ ‫צעדים להמשך‪:‬‬ ‫‪ .1‬הקמת שולחן עגול לנותני שירותים לקהילה האתיופית‪ ,‬למטרת איגום ידע על הקהילה ולשיתוף‬ ‫פעולה בסוגיות משותפות לארגונים‪.‬‬ ‫‪ .2‬הרחבת פעילויות חשיפת והטמעת הגישור במוסדות הציבוריים העירוניים‪ ,‬תוך דגש על מנהל‬ ‫הרווחה‪.‬‬ ‫‪ .3‬גיוס והכשרת 'מנהיגות מגשרת' מקרב קהילת יוצאי אתיופיה בלוד‪.‬‬ ‫‪ .4‬תרגום פרסום וטפסים לשפה האמהרית על מנת להגביר את חשיפת והטמעת נושא הגישור בקהילה‬ ‫ולאפשר את הנגשת פעילות מרכז הגישור לחברי הקהילה‪.‬‬ ‫‪ .5‬הכשרת המגשרים והפעילים במרכז לשירות רב‪ -‬תרבותי ולהכרת מאפייני קהילת יוצאי אתיופיה‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫מנהל הרווחה‪-‬‬ ‫צוות עבודה קהילתית‬ ‫נספח ‪ -1‬שאלון לתושבים‬ ‫מיפוי קונפליקטים קהילתיים‪ -‬שאלון לתושבים‬ ‫שלום וברכה‪,‬‬ ‫כתושב העיר ובן העדה האתיופית ‪ ,‬אנו מעוניינים ללמוד מניסיונך והתמודדותך האישית עם קונפליקטים בקהילתך‪.‬‬ ‫השאלון שלפניך מיועד לסייע בהכרה וסיווג של מחלוקות וסכסוכים בעדה‪ ,‬לצורך בנית תוכנית גישור‬ ‫בקהילה‪ .‬שתיתן מענה הולם לצרכי הקהילה ותושבי העיר‪.‬‬ ‫פרטים אישים‪-‬‬ ‫‪ .1‬גיל‪ .2 _________:‬מין‪ :‬זכר ‪ /‬נקבה ‪ .3‬שנת עליה‪ . 4 _________:‬שכונת מגורים‪___________ :‬‬ ‫‪ .5‬ידיעת שפה‪ :‬עברית‪ -‬קריאה‪ :‬א‪ .‬שליטה חלקית ב‪ .‬שליטה טובה ג‪ .‬שליטה טובה מאוד‬ ‫אמהרית‪-‬‬ ‫כתיבה‪ :‬א‪ .‬שליטה חלקית ב‪ .‬שליטה טובה ג‪ .‬שליטה טובה מאוד‬ ‫קריאה‪ :‬א‪ .‬שליטה חלקית ב‪ .‬שליטה טובה ג‪ .‬שליטה טובה מאוד‬ ‫כתיבה‪ :‬א‪ .‬שליטה חלקית ב‪ .‬שליטה טובה ג‪ .‬שליטה טובה מאוד‬ ‫א‪ .‬לפניך רשימת קונפליקטים סביב נושאים שונים‪ .‬אנא דרג‪/‬י את שכיחותם בקהילה ע"פ הדירוג הבא‪:‬‬ ‫‪ -1‬לא מתקיים‬ ‫‪ -2‬לעיתים רחוקות‬ ‫‪ -3‬לפעמים‬ ‫‪ -4‬לעיתים קרובות‬ ‫נושא הקונפליקט‬ ‫‪ .1‬סכסוכי שכנים‬ ‫‪ .2‬סכסוכים במשפחה‬ ‫‪ .3‬סכסוכי צרכנות‬ ‫‪ .4‬יחסי עבודה‬ ‫פירוט‬ ‫ניקיון ורעש‬ ‫בנייה לא חוקית‬ ‫אחזקת בעלי חיים‬ ‫ועדי בתים‬ ‫רקע עדתי‬ ‫אחר )פרט(‬ ‫בין בני זוג‬ ‫אלימות במשפחה‬ ‫פער בין דורי‪ /‬מנטאלי‬ ‫בין הורים לילדים‬ ‫חוסר שוויון בין נשים‬ ‫לגברים‬ ‫אחר )פרט(‬ ‫אי מתן שירותים לאחר‬ ‫תשלום‬ ‫קניית מוצרים פגומים‬ ‫התחייבות ללא הבנה‬ ‫מלאה )פערי שפה(‬ ‫אחר )פרט(‬ ‫עובד‪ -‬מעביד‬ ‫זכויות עובד‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪/‬‬ ‫‪/‬‬ ‫‪/‬‬ ‫‪/‬‬ ‫‪/‬‬ ‫דירוג‬ ‫‪3 / 2‬‬ ‫‪3 / 2‬‬ ‫‪3 / 2‬‬ ‫‪3 / 2‬‬ ‫‪3 / 2‬‬ ‫הערות‬ ‫‪/‬‬ ‫‪/‬‬ ‫‪/‬‬ ‫‪/‬‬ ‫‪/‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4 / 3 / 2 / 1‬‬ ‫‪4 / 3 / 2 / 1‬‬ ‫‪4 / 3 / 2 / 1‬‬ ‫‪4 / 3 / 2 / 1‬‬ ‫‪4 / 3 / 2 / 1‬‬ ‫‪4 / 3 / 2 / 1‬‬ ‫‪4 / 3 / 2 / 1‬‬ ‫‪4 / 3 / 2 / 1‬‬ ‫‪4 / 3 / 2 / 1‬‬ ‫‪ .5‬האם היית מעורב בסכסוך עם בן העדה? כן ‪ /‬לא‬ ‫תיאור המקרה‪____________________________________________________________________ :‬‬ ‫________________________________________ ________________________________________‬ ‫‪9‬‬ ‫מנהל הרווחה‪-‬‬ ‫צוות עבודה קהילתית‬ ‫‪ .6‬האם היית מעורב בסכסוך עם מישהו לא מהעדה? כן ‪/‬לא‬ ‫תיאור המקרה‪____________________________________________________________________ :‬‬ ‫________________________________________________________________________________‬ ‫ב‪ .‬באיזה אופן טיפלת במחלוקות‪/‬בסכסוכים שהיו לך?‬ ‫‪ .1‬התמודדות עצמית‪:‬‬ ‫‪ .1‬תמיד ‪ .2‬בדרך כלל ‪ .3‬לפעמים ‪ .4‬אף פעם‬ ‫‪ .2‬פניה למשטרה‪:‬‬ ‫‪ .1‬תמיד ‪ .2‬בדרך כלל ‪ .3‬לפעמים ‪ .4‬אף פעם‬ ‫‪ .3‬פניה לבית משפט‪:‬‬ ‫‪ .1‬תמיד ‪ .2‬בדרך כלל ‪ .3‬לפעמים ‪ .4‬אף פעם‬ ‫‪ .4‬פנייה למוסדות ציבוריים‪) :‬רשות מקומית‪ ,‬ביטוח לאומי‪ ,‬רווחה(‬ ‫‪ .1‬תמיד ‪ .2‬בדרך כלל ‪ .3‬לפעמים ‪ .4‬אף פעם‬ ‫‪ .5‬פנייה לשירות יעוץ לאזרח‪:‬‬ ‫‪ .1‬תמיד ‪ .2‬בדרך כלל ‪ .3‬לפעמים ‪ .4‬אף פעם‬ ‫‪ .6‬פנייה לארגוני עובדים‪) :‬הסתדרות‪ ,‬ויצ"ו‪ ,‬נעמת(‬ ‫‪ .1‬תמיד ‪ .2‬בדרך כלל ‪ .3‬לפעמים ‪ .4‬אף פעם‬ ‫‪ .7‬פנייה לגורם בלתי פורמלי‪) :‬משפחה‪ ,‬חבר(‬ ‫‪ . 1‬תמיד ‪ .2‬בדרך כלל ‪ .3‬לפעמים ‪ .4‬אף פעם‬ ‫‪ .8‬פנייה לסמכות דתית‪) :‬רב‪ ,‬קייס(‬ ‫‪ .1‬תמיד ‪ .2‬בדרך כלל ‪ .3‬לפעמים ‪ .4‬אף פעם‬ ‫‪ .9‬אחר‪ :‬פרט _____________________________________________________________‬ ‫ג‪ .‬אילו תנאים צריכים להתקיים כדי שתבחר בגישור מבין כל האפשרויות שציינת?‬ ‫א‪ .‬חשוב ב‪ .‬לא משמעותי‬ ‫א‪.‬הגישור יהיה זול )עד ‪(₪ 50‬‬ ‫‪ .1‬מחיר‪:‬‬ ‫ב‪ .‬הגישור יהיה בחינם‬ ‫‪ .2‬מקום הגישור יהיה קרוב למקום מגוריי‬ ‫‪ .3‬הגישור יהיה בסודיות מלאה‬ ‫‪ .4‬אקבל המלצות טובות מאנשים בעדה‬ ‫‪ .5‬אופנה על ידי גורמים פורמליים‬ ‫‪ .6‬מגשרים‪ :‬אעדיף שהמגשרים יהיו‪-‬‬ ‫א‪ .‬חשוב ב‪ .‬לא משמעותי‬ ‫א‪ .‬חשוב ב‪ .‬לא משמעותי‬ ‫א‪ .‬חשוב ב‪ .‬לא משמעותי‬ ‫א‪ .‬חשוב ב‪ .‬לא משמעותי‬ ‫א‪ .‬חשוב‬ ‫ב‪ .‬לא משמעותי‬ ‫א‪ .‬מהעדה תושבי לוד‬ ‫ב‪ .‬מהעדה לא תשובי לוד‬ ‫ג‪ .‬לא יהיו מהעדה‬ ‫תודה רבה על שיתוף הפעולה!‬ ‫‪10‬‬ ‫מנהל הרווחה‪-‬‬ ‫צוות עבודה קהילתית‬ ‫נספח ‪ -2‬שאלון לנותני שירות‬ ‫מיפוי קונפליקטים קהילתיים‪ -‬שאלון לנותני שירות‬ ‫שם‪_______________________ :‬‬ ‫תפקיד וותק‪_________________:‬‬ ‫מקום השירות‪_______________:‬‬ ‫לפניך שאלון בנושא קונפליקטים בקהילה‪ .‬מטרת השאלון היא לסייע בהכרה ומיפוי מוקדי קונפליקטים‬ ‫בעדה האתיופית לצורך בניית תוכנית גישור בקהילה‪.‬‬ ‫נודה אם תמלא‪/‬י את השאלון על סמך ניסיונך‪ ,‬היכרותך עם העדה והתמודדותך עם קונפליקטים‬ ‫בקהילה במסגרת עבודתך‪.‬‬ ‫א‪ .‬לפניך רשימת קונפליקטים סביב נושאים שונים‪ .‬אנא דרג‪/‬י את שכיחותם בקהילה ע"פ הדירוג הבא‪:‬‬ ‫‪ .1‬לא מתקיים‬ ‫‪ .2‬לעיתים רחוקות‬ ‫‪ .3‬לפעמים‬ ‫‪ .4‬לעיתים קרובות‬ ‫נושא הקונפליקט‬ ‫‪ .1‬סכסוכי שכנים‬ ‫‪ .2‬סכסוכים במשפחה‬ ‫‪ .3‬סכסוכי צרכנות‬ ‫‪ .4‬יחסי עבודה‬ ‫פירוט‬ ‫ניקיון ורעש‬ ‫בנייה לא חוקית‬ ‫אחזקת בעלי חיים‬ ‫ועדי בתים‬ ‫רקע עדתי‬ ‫אחר )פרט(‬ ‫בין בני זוג‬ ‫אלימות במשפחה‬ ‫פער בין דורי‪ /‬מנטאלי‬ ‫בין הורים לילדים‬ ‫חוסר שוויון בין נשים‬ ‫לגברים‬ ‫אחר )פרט(‬ ‫אי מתן שירותים‬ ‫לאחר תשלום‬ ‫קניית מוצרים פגומים‬ ‫התחייבות ללא הבנה‬ ‫מלאה )פערי שפה(‬ ‫אחר )פרט(‬ ‫עובד‪ -‬מעביד‬ ‫זכויות עובד‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪/‬‬ ‫‪/‬‬ ‫‪/‬‬ ‫‪/‬‬ ‫‪/‬‬ ‫דירוג‬ ‫‪3 / 2‬‬ ‫‪3 / 2‬‬ ‫‪3 / 2‬‬ ‫‪3 / 2‬‬ ‫‪3 / 2‬‬ ‫הערות‬ ‫‪/‬‬ ‫‪/‬‬ ‫‪/‬‬ ‫‪/‬‬ ‫‪/‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4 / 3 / 2 / 1‬‬ ‫‪4 / 3 / 2 / 1‬‬ ‫‪4 / 3 / 2 / 1‬‬ ‫‪4 / 3 / 2 / 1‬‬ ‫‪4 / 3 / 2 / 1‬‬ ‫‪4 / 3 / 2 / 1‬‬ ‫‪4 / 3 / 2 / 1‬‬ ‫‪4 / 3 / 2 / 1‬‬ ‫‪4 / 3 / 2 / 1‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫מנהל הרווחה‪-‬‬ ‫צוות עבודה קהילתית‬ ‫באיזה אופן מטופלים הסכסוכים בעדה‪:‬‬ ‫‪ .1‬התמודדות עצמית‪:‬‬ ‫‪ .1‬תמיד ‪ .2‬בדרך כלל ‪ .3‬לפעמים ‪ .4‬אף פעם‬ ‫‪ .2‬פניה למשטרה‪:‬‬ ‫‪ .1‬תמיד ‪ .2‬בדרך כלל ‪ .3‬לפעמים ‪ .4‬אף פעם‬ ‫‪ .3‬פניה לבית משפט‪:‬‬ ‫‪ .1‬תמיד ‪ .2‬בדרך כלל ‪ .3‬לפעמים ‪ .4‬אף פעם‬ ‫‪ .4‬פנייה למוסדות ציבוריים‪) :‬רשות מקומית‪ ,‬ביטוח לאומי‪ ,‬רווחה(‬ ‫‪ .1‬תמיד ‪ .2‬בדרך כלל ‪ .3‬לפעמים ‪ .4‬אף פעם‬ ‫‪ .5‬פנייה לשירות יעוץ לאזרח‪:‬‬ ‫‪ .1‬תמיד ‪ .2‬בדרך כלל ‪ .3‬לפעמים ‪ .4‬אף פעם‬ ‫‪ .6‬פנייה לארגוני עובדים‪) :‬הסתדרות‪ ,‬ויצ"ו‪ ,‬נעמת(‬ ‫‪ .1‬תמיד ‪ .2‬בדרך כלל ‪ .3‬לפעמים ‪ .4‬אף פעם‬ ‫‪ .7‬פנייה לגורם בלתי פורמלי‪) :‬משפחה‪ ,‬חבר(‬ ‫‪ . 1‬תמיד ‪ .2‬בדרך כלל ‪ .3‬לפעמים ‪ .4‬אף פעם‬ ‫‪ .8‬פנייה לסמכות דתית‪) :‬רב‪ ,‬קייס(‬ ‫‪ .1‬תמיד ‪ .2‬בדרך כלל ‪ .3‬לפעמים ‪ .4‬אף פעם‬ ‫‪ .9‬אחר‪ :‬פרט _______________________________________________________________‬ ‫ג‪ .‬באיזה אופן יכול מרכז הגישור לתת מענה לצרכי העדה בתחום הסכסוכים‪:‬‬ ‫_____________________________________________________________________________‬ ‫_________________________________________________________________‬ ‫ד‪ .‬מהם הדברים החשובים במתן שירות ישוב סכסוכים לבני העדה‪:‬‬ ‫______________________________________________ _______________________________‬ ‫_________________________________________________________________‬ ‫ה‪ .‬מהם המכשולים שאתה צופה‪_______________________________________________ :‬‬ ‫_______________________________________________________________________‬ ‫____________ ___________________________________________________________‬ ‫תודה רבה על שיתוף הפעולה!‬ ‫‪12‬‬ ‫מנהל הרווחה‪-‬‬ ‫צוות עבודה קהילתית‬ ‫נספח ‪3‬‬ ‫נותני שירותים‪ :‬מקום השירות ותפקיד‬ ‫מקום השירות‬ ‫תפקיד‬ ‫מנהל רווחה‬ ‫עובד קהילתי‬ ‫מנהל רווחה‬ ‫עובד שכונה‬ ‫מנהל רווחה‬ ‫מגשרת תרבותית ברווחה‬ ‫מנהל רווחה‬ ‫רכזת פרויקט 'אשת חיל'‬ ‫מוקד קליטה‬ ‫מנהל‬ ‫מוקד קליטה‬ ‫רכזת תעסוקה‬ ‫מוקד קליטה‬ ‫רכזת תחום נוער‬ ‫שירות יעוץ לאזרח‬ ‫מתנדב‬ ‫סנגור קהילתי‬ ‫עובדת קהילתית‬ ‫סנגור קהילתי‬ ‫מתנדבת‬ ‫חינוך‬ ‫בבית ספר יסודי‬ ‫‬‫מגשרת תרבותית‬ ‫חינוך‬ ‫מנחה ב'ברנקו וייס'‬ ‫מרכז רוחני לקהילה‬ ‫מנהל המרכז‬ ‫זינוק בעלייה‬ ‫רכזת פרויקט הכוונה לצבא‬ ‫מפעל אלמז‬ ‫מנהלת המפעל‬ ‫בריאות‬ ‫מגשר תרבותי במשרד הבריאות‬ ‫‪13‬‬