גלעד רוטמן פיסיקה 3 309333303 פרויקט מס' 2 מיישומי האפקט הפוטואלקטרי: שלטי הטלוויזיה מבוא: במהלך המאה ה ,93-ניסויים הראו שפגיעה של אור במשטחי מתכת גרמו לפליטת אלקטרונים מהם .התופעה הזו מוכרת כיום בשם 'האפקט הפוטואלקטרי' והאלקטרונים הנפלטים נקראים 'פוטואלקטרונים'. התופעה התגלתה לראשונה בשנת 9883ע"י היינריך הרץ במסגרת מחקר על התפרקות חשמלית בין לוחות מוליכים .במהלך הניסוי הבחין הרץ שהקרנת המתכת באור אולטרה- סגול גורמת להגדלת ההתפרקות החשמלית. בהמשך לגילוי זה ,נערכו ניסויים נוספים באמצעות שפופרת קתודית ,בראשם עמדו פיליפ לנארד וג' ג' תומסון .בניסויים אלה התגלו מספר דברים: - לכל מתכת יש תדירות סף משלה ,שמשמעותה שאור בעל תדירות קטנה מזו לא יגרום לפליטת אלקטרונים ממנה. מספר האלקטרונים הנפלטים מהמתכת תלוי בעוצמת האור ,אך מהירותם או עצם פליטתם לא. מהירות האלקטרונים הנפלטים גדלה ככל שתדירות האור הפוגע גדלה. פליטת האלקטרונים היא מיידית ,ללא תלות בעוצמת האור. באותה עת לא היה ניתן להסביר גילויים אלה באמצעות התאוריה הגלית של האור ,ובמיוחד לא ניתן היה לחשב את תדירות הסף הנדרשת .בנוסף ,העובדה כי הפליטה ארעה באופן מיידי לא התיישבה עם החישובים התאורטיים. ההסבר המקובל כיום לתופעה ניתן ע"י אלברט איינשטיין בשנת ,9309תוך שימוש בהנחה שנתן מקס פלאנק בשנת .9300על-פי הנחה זו ,האור מגיע במנות מסוימות של אנרגיה, כאשר האנרגיה של כל מנה כזו (קוואנט) פרופורציונלית לתדירות של האור: E ph h (כאשר hמסמן את קבוע פלאנק) איינשטיין הציע שמדובר ביותר מאשר כמויות אנרגיה ,וכשמדובר על האפקט הפוטואלקטרי יש להסתכל על האור כעל אוסף חלקיקים (פוטונים) אשר לכל אחד מהם אנרגיה .השערה זו מניחה שבעת פגיעת פוטון במתכת ,נעלם הפוטון וכל האנרגיה שלו מועברת לאלקטרון בודד במתכת .בנוסף ,איינשטיין טען כי עבור כל מתכת דרושה אנרגיה מינימלית המאפשרת פליטת אלקטרונים ממנה .אנרגיה זו קרויה "פונקציית העבודה" ( ,) Wואנרגיה של פוטון בודד צריכה להיות גדולה מפונקציית העבודה על-מנת שיוכל לפלוט אלקטרון .האנרגיה הנוספת של הפוטון מתורגמת לאנרגיה קינטית של האלקטרון: Ekmax h W בעזרת התיאוריה הזו הוסברו כל הקשיים שלא היו ניתנים להסבר ע"י הסתכלות על האור כעל גל בלבד: - - - הגדלת עוצמת האור משנה רק את מספר הפוטונים ,אך לא את האנרגיה של כל אחד מהם ,ולכן היא מגדילה את מספר האלקטרונים הנפלטים ולא את האנרגיה הקינטית של כל אחד מהם. כאשר תדירות האור גדלה ,האנרגיה של כל אחד מהפוטונים גדלה ,ולכן גדלה האנרגיה הקינטית של האלקטרונים הנפלטים. כאשר , h Wאין לפוטון מספיק אנרגיה להוצאת האלקטרון מהמתכת ,וזהו W . 0 כמו כן ,לכל מתכת פונקציית ההסבר לתדירות הסף שיש לכל מתכת: h עבודה שונה ,ולכן גם תדירות סף שונה. קצב הפליטה נקבע ע"י האינטראקציה של הפוטון עם האלקטרון .למרות שהקצב הממוצע של מעבר האנרגיה למתכת מאוד נמוך ,האנרגיה אינה מתחלקת בין כל האלקטרונים ,אלא מועברת רק לאלה שהפוטונים פוגעים בהם. בשנת ,9394מדד רוברט מיליקן את מתח העצירה כפונקציה של תדירות האור ,מצא שהשיפוע הוא ליניארי ובכך מצא את קבוע פלאנק והראה את נכונות התיאוריה של איינשטיין ,שזיכתה אותו בפרס נובל לפיזיקה בשנת .9329 יישומים של האפקט הפוטואלקטרי נמצאים כיום בשימוש נרחב ,ואחד מהשימושים הכי מוכרים לנו כיום הוא שלטי הטלוויזיה. ההיסטוריה של שלטי הטלוויזיה: שלט רחוק הוא מכשיר המשמש לשליטה מרחוק על מכשירים אחרים .השלט חוסך מהמשתמשים בו את הצורך לגשת אל המכשירים ,בין אם הם נגישים ובין אם לאו .השימוש המוכר לנו ביותר כיום של שלט רחוק הוא שלט הטלוויזיה. שלט הטלוויזיה הראשון פותח ע"י החברה "זנית" בשנת ,9390ונקרא " ."Lazy Bonesהוא אמנם היה שלט רחוק ,אך היה מחובר באמצעות חוט אל הטלוויזיה. מאוחר יותר ,בשנת ,9399הציגה זנית שלט טלוויזיה אלחוטי שנקרא " "Flashmaticופעל על העיקרון של האפקט הפוטואלקטרי .הוא שלח אלומת אור נראה לתא פוטואלקטרי שהיה ממוקם על הטלוויזיה וכך נתן לה פקודות .הבעיה הייתה שכל חשיפה למקור אור נראה הייתה גורמת להפעלת הטלוויזיה. בשנת ,9391פיתח רוברט אדלר מחברת זנית את " ,"Zenith Space Commandשלט אלחוטי נוסף ,שפעל הפעם ע"י קול בתחום האולטרה-סאונד .גם לשלט הזה היו מספר בעיות ,וביניהן הפעלה של הטלוויזיה ע"י קולות טבעיים אקראיים (וגם לא טבעיים – לקסילופון היו מספר תדרי קול זהים לאלו שהטלוויזיה קלטה) .כמו כן ,היו אנשים שיכלו לשמוע את הקולות הללו. במהלך שנות השבעים ,הצורך בשלטי טלוויזיה מורכבים יותר גבר ,ובסוף העשור פותחו שלטי הטלוויזיה אותם אנו מכירים כיום – שלטי האינפרה-אדום .גם כאן הבסיס הוא האפקט הפוטואלקטרי ,אך הגיעו למסקנה שאור אינפרה-אדום הוא הטוב ביותר לתפקיד. אופן הפעולה של שלטי האינפרה-אדום: הרעיון העיקרי בשלט אינפרה-אדום הוא השימוש באור לצורך העברת אותות לטלוויזיה. שלט אינפרה-אדום שולח בלחיצת כפתור סדרה של פולסים של אור אינפרה-אדום (ע"י לד), אשר מייצגים קודים בינאריים מסוימים (כל כפתור שולח קוד אחר) .הקודים הללו מכתיבים פקודות ,כמו פתיחת/סגירת הטלוויזיה ,העברת ערוץ וכו' .בטלוויזיה קיים רכיב אשר קולט את אור האינפרה-אדום (פוטו-דיודה) והוא פועל על עיקרון האפקט הפוטואלקטרי – האותות המועברים ע"י פוטונים מהשלט מתורגמים לאותות של פליטת אלקטרונים ,שהם למעשה אותות זרם .לאחר מכן ,אותות הזרם מפוענחים ומתורגמים לפקודות המתאימות. השימוש הנרחב בשלטי אינפרה-אדום קיים כבר שלושה עשורים ,אך בכל זאת קיימים בהם מספר מגבלות ,הקשורות בעיקר לאופיו של האור האינפרה-אדום .ראשית ,לשלטי אינפרה- אדום יש טווח של 90מטרים ,ובנוסף דרוש להם "קו ראייה" ,כלומר אור אינפרה-אדום לא יעבור דרך קירות או מסביב לפינות – דרוש קו ישר וישיר בין השלט לטלוויזיה .שנית ,אור אינפרה-אדום כל-כך נפוץ (השמש ,מנורות פלואורסנט ,גוף האדם וכו') ,ויש פוטנציאל להפרעות רבות .על-מנת להימנע מהפרעות אלו ,מוצבים פילטרים לפני הפוטו-דיודה ,וכך היא מגיבה לאורך גל מסוים ,בדרך-כלל 380ננומטר .עם זאת ,השמש עדיין יכולה לבלבל את הטלוויזיה מאחר והיא מכילה אור באורך גל כזה ,ולכן האור הנפלט מהשלט עובר אפנון (האות מועבר על גבי גל נושא) וכך למעשה אורך גל האינפרה-אדום נשמר ,אך התדר הנקלט הוא של הגל הנושא. לסיכום, כיום כבר מתחיל להיעשות שימוש בשלטים רחוקים המבוססים על טכנולוגיות אחרות מזו המוצגת כאן ,אך האפקט הפוטואלקטרי הוא כלי טכנולוגי חשוב ,ולא בכדי שלטי אינפרה-אדום קיימים כבר שלושה עשורים. ביבליוגרפיה: http://en.wikipedia.org/wiki/Photoelectric_effect http://en.wikipedia.org/wiki/Remote_controls http://electronics.howstuffworks.com/remote-control.htm
© Copyright 2024