מיכאל פרסמן 115311413 האפקט הפוטואלקטרי באמצעים לראיית לילה פיסיקה 3 סמסטר חורף תשע"ב הקדמה הראייה היא אחד מחמשת החושים הבסיסיים של האדם, ויש שיגידו החשוב מביניהם .הראייה מאפשרת לנו להתמצא במרחב ולנתח את הקיים בו לשימוש יומיומי .ראיית האדם מבוססת על קליטת אור נראה (קרינה אלקטרומגנטית בטווח אורך-גל של 444-744ננומטר ותדירות בטווח 428-714 טרה-הרץ) דרך העיניים .האור מגיע ממקורות טבעיים (שמש ,כוכבים) ,מלאכותיים (נורות) או גורמים המחזירים אותו (ירח) ומפוזר לכל עבר לאחר פגיעתו בחפצים שונים .בעת פגיעת אור במשטח ,חלק מהקרינה (באורכי גל) נבלעת וחלקה מתפזר למרחב .הקרינה אשר נקלטת בעין מתפרשת כצבע של אותו משטח (זהו ערבוב של אורכי גל מסוימים) .המידע המתקבל מתורגם לאותות חשמליים אשר נשלחים למוח (דרך מע' העצבים) אשר מפרש את המידע המתקבל ונותן לו משמעות בתפיסה האנושית .כל "תקלה" בתהליך זה עלולה לגרום לעיוורון – חוסר היכולת לראות. לפיכך ,וכמו שאנו מכירים מחיי היומיום ,יכולת הראייה שלנו נפגעת ברגע שכמות האור מצטמצמת ובחושך מוחלט ,כאשר אור אינו מגיע אל עינינו ,איננו מסוגלים לראות דבר ,חוש הראייה שלנו חסר תועלת ועלינו להסתמך על שאר החושים שלנו ,אשר לא יכולים לפצות בצורה מלאה על אובדן המידע החזותי .על כן ,הלילה מאז ומעולם שימש את האדם ורוב בעלי החיים לשינה עד עלייתו של השחר ,עקב חוסר האפשרות לתפקד בשעות אלו. משחר ההיסטוריה בני האדם התמודדו עם בעיה זו כאשר הגיע הלילה או נאלצו להיכנס למקומות אליהם אור לא מגיע ,כמו מערות ,למשל .הפתרון לרוב היה הפקת אור בצורה כזו או אחרת – מגילוי האש ושימוש בלפידים ועד מנורות ופנסים .החיסרון העיקרי בשיטה זו הוא שהאור המופק נראה למרחקים ועל כן אינו מתאים למצבים בהם המשתמש רוצה להישאר חשאי .על מנת לספק צורך זה הומצאו האמצעים לראיית לילה (אמר"ל או .)NVD יש לציין שבעולם החי ישנם בעלי-חיים אשר ראיית לילה היא תכונה טבעית אשר הכרחית לאופי חייהם הלילי .אורח חיים זה התפתח כמנגנון הישרדות מפני טורפים אשר פעילים בעיקר ביום ומצד שני ישנם גם טורפים אשר פעילים בעיקר בלילה כי טרפם פעיל רק בשעות אלו .ראיית הלילה הטובה יותר מתבטאת במגוון דרכים ,ממנגנונים פיזיים לקליטת כמות אור גדולה יותר ועד קליטת קרינה בתחומים מעבר לאור הנראה ,למשל קליטת קרינת חום בתחום האינפרה- אדום. האפקט הפוטואלקטרי האפקט הפוטואלקטרי הוא תופעה פיסיקלית בה קרינה אלקטרומגנטית פוגעת במתכת ,נבלעת בה וגורמת לפליטת אלקטרונים ממנה .התופעה התגלתה לראשונה ע"י היינריך הרץ ( )1857-1894ב .1887במשך השנים נחקרו תכונות התופעה ונתגלו הדברים הבאים: - האפקט מתרחש רק מעל תדירות (מתחת לאורך גל) קרינה מסוימת ("תדירות סף"). תדירות הסף משתנה ממתכת למתכת. עוצמת ההארה משפיעה רק על כמות האלקטרונים הנפלטים אך לא על עצם פליטתם או מהירות פליטתם. מהירות פליטתם דווקא כן מושפעת מתדירות הקרינה וסוג המתכת. רוב העובדות הללו נתגלו ע"י פיליפ לנארד ( )1862-1947וג'וזף ג'ון תומסון (.)1856-1944 שניהם זכו בפרסי נובל (ב 1945ו 1946בהתאמה) ,אך לא על עבודה זו. גילויים אלה לא היה ניתן להסביר (או לחשב) בעזרת המודל הגלי של האור ששלט עד אותו זמן, ובמיוחד את עניין תדירות הסף .התפיסה הרווחת הייתה שאם האלקטרונים מקבלים אנרגיה בצורה רציפה ,בשלב מסוים הם צריכים לקבל מספיק בשביל להפלט – אך לא כך היה. את ההסבר המקובל ביותר נתן בסופו של דבר אלברט איינשטיין ( )1879-1955ב 1945תוך פיתוח רעיון של מקס פלנק ( )1858-1947משנת .1944 פלנק טען שאור הוא מנות של אנרגיה ("האור מקוונטט") וכמות האנרגיה ( )Eפרופורציונאלית לתדירות ( )fשל אותו גל אור .לאותו קבוע פרופורציה הוא קרא "קבוע פלנק"( .)hבמילים אחרות: E = h∙f איינשטיין קרא למנות אלו "פוטונים" וטען שהאינטראקציה ביניהם לבין האלקטרונים היא בדידה: בעת פגיעת פוטון במתכת ,הוא נעלם וכל האנרגיה שלו עוברת לאקטרון בודד .אלקטרון ייפלט רק אם אותה אנרגיה תהיה גדולה מזאת שיש להשקיע על מנת להתגבר על המשיכה של המתכת (תכונה אשר איינשטיין קרא לה "פונקציית העבודה" של המתכת ( .))Wעל כן ,אם אלקטרון אינו נפלט בתדירות אור מסוימת – הוא לא ייפלט בה גם אחרי אינסוף זמן .עודף האנרגיה ,אם יהיה ,יתבטא במהירותו (אנרגיה קינטית) של האלקטרון החופשי .ומכאן איינשטיין בעצם קיבל את הנוסחה הידועה: Ek = Eph – W Ek = h∙f – W כעת היה ניתן להסביר את כל תכונות האפקט שנתגלו קודם: התדירות משפיעה על אנרגייתהפוטון הפוגע ועל כן רק מתדירות מסוימת ומעלה מתקבלת מספיק אנרגיה לפליטת אלקטרונים. לכל מתכת יש פונקצית עבודה שונה ולכן גם אנרגיית הסף של הפוטון משתנה (ויחדאיתה תדירות הסף). עוצמת ההארה היא בעצם רק כמות הפוטונים הנשלחים ולכן זה משפיע על כמותהאלקטרונים הנפלטים. ככל שתדירות האור גבוהה יותר ואנרגיית העבודה נמוכה יותר – כך לאלקטרונים ישעודף אנרגיה (קינטית) גדול יותר ומהירות פליטתם גדולה יותר. על הסבר תופעה זו זכה בסופו של דבר איינשטיין בפרס הנובל שלו ,ב.1921 את הערך המספרי של קבוע פלנק מדד רוברט מיליקן ( )1868-1953ב 1916ובכך הוכיח את נכונות טענותיו של איינשטיין .ניסויו הראה שיש קשר ליניארי בין המתח שיש ליצור על מנת לעצור אלקטרונים הנפלטים משפופרת קתודית ("מתח עצירה") לבין תדירות האור המוקרן עליה וגורם לפליטה זו. הבנת האפקט תרמה ברמה המדעית להבנת האופי החלקיקי של האור ,לגיבוש תורת הקוונטים והתפתחות הפיסיקה המודרנית .ברמה המעשית התפתחו טכנולוגיות ומוצרים שונים המשתמשים באפקט למטרות שונות .אמצעים אלו ניתן למצוא כיום בכל מקום (החיישן במעלית המונע את סגירת דלתותיה במידה ומישהו עומד ביניהן ,לדוג') .אחד מהשימושים המוכרים יותר של האפקט הוא כמובן באמצעים לראיית לילה. השימוש באפקט הפוטואלקטרי בעקרונות הפעולה של אמר"ל האמר"ל מבוססים על שתי שיטות עיקריות :הגבר אור ודימות תרמי. דימות תרמי הוא "תרגום" של קרינת חום הנפלטת מעצמים עקב היותם בעלי טמפרטורה (מתהליכים תרמו דינמיים בגוף האדם) ,קרינה בתחום "העליון" של האינפרא-אדום (נקרא גם Thermal-IRואורך הגל שם נע בין 3ל 34מיקרון ( ,))μmלתמונה בטווח צבעים (בתחום האור הנראה) שצופה יכול להבין. תהליך דימות תרמי התרגום נעשה בעזרת חיישני IRרגישים שמעבדים את הקרינה המרוכזת הנקלטת דרך עדשה מהמרחב ל"תרמוגרמה" ( ,)thermogramהיא מתורגמת לאותות חשמליים (ע"י מעבד כלשהו) שאח"כ מתורגמים חזרה לתמונה בצבעים בהתאמה לעוצמת הקרינה שנקלטה .ככל שגוף חם או קר יותר (פולט פחות קרינת חום) הוא נצבע בהדמייה בצבע קיצוני יותר ולפי מקרא הצופה יכול להבין מהי הטמפ' של אותו אובייקט .אנשים כמובן בד"כ חמים יותר מהסביבה שלהם בחושך ולכן קל להבחין בקיומם באמר"ל המבוססים על שיטה זו .האמר"ל התרמיים מתחלקים גם הם לשתי קבוצות ,לפי הטמפ' בה הם נשמרים – טמפ' חדר או בקירור של 4מעלות צלסיוס. המאוחרים יותר יקרים יותר אך גם נותנים דיוק טמפ' וטווח מרחק טובים יותר .היתרון של הדימות התרמי הוא האפשרות לזהות פעולה שקרתה בעבר; מכונית חונה שנסעה או אדמה שנחפרה לפני זמן מה תהיה "חמה" יותר מאשר סביבתה הטבעית שלא השתנתה לאחרונה. אף על פי כן ,האמר"ל הפופולאריים יותר הם אלה המבוססים על הגבר אור ולמעשה על האפקט הפוטואלקטרי. תהליך הגברת אור באמר"ל. בשיטת הגבר האור בד"כ קרינה בתחום האור הנראה וה”כמעט "IR-נאספת ע"י עדשה אל תוך "צינור ההגברה" בו קיימת פוטו-קתודה – אלקטרודה מתכתית טעונה חשמלית אשר מכוסה גם בשכבת חומר רגיש מאוד לאור (מתכת בעלת פונקצית עבודה נמוכה מאוד) .כתוצאה מפגיעת הקרינה (זרם של פוטונים) בה – נפלטים אלקטרונים וממשיכים לנוע לכיוון הכללי המקורי שבו נעו הפוטונים ,כתוצאה מהאפקט הפוטואלקטרי .בהמשך הדרך האלקטרונים עוברים דרך דיסקה מחוררת הנקראת ") ."the microchannel plate (MCPבשני צידיה של הדיסקה ישנן אלקטרודות וביניהן פועל שדה חשמלי בעוצמה של כ 5444וולט .כתוצאה מקיום השדה ,האלקטרונים מואצים דרך החרירים (שאורכם גדול משמעותית יחסית לקוטרם) .בעת המעבר בחרירים האלקטרונים פוגעים בדפנותיהם ובזכות האנרגטיות שלהם גורמים לפליטה של עוד אלקטרונים מהמתכת עצמה .גם האלקטרונים החדשים מואצים ונתקלים בדפנות וכך נוצרת תגובת שרשרת שבסופה יוצאים הרבה יותר אלקטרונים מהדיסקה מאשר נכנסו אליה בהתחלה .האלקטרונים ממשיכים לנוע בכיוון הכללי ובסופו של דבר פוגעים במסך מצופה זרחן (.)Phosphorus האלקטרונים האנרגטיים גורמים לערעור אלקטרונים באטומי הזרחן שכאשר חוזרים לרמתם המקורי – נפלט פוטון בתחום הירוק של האור הנראה – צבע שעם השנים נהיה מזוהה במיוחד עם ראיית לילה ולא לשווא .אותו אוסף פוטונים הנפלט לבסוף יוצר למעשה תמונה המוקרנת אל העיניים דרך עוד עדשה בקצה השני הנקראת עינית .התמונה המתקבלת מקבילה לתמונה המקורית עקב המסלול הישר שהאלקטרונים נאלצים לעשות בתוך "צינור ההגבר" על מנת להגיע לצד השני .את התמונה ניתן גם לתרגם לאותות חשמליים ולאחר מכן לעבד מחדש להקרנה על מסך. *האפקט הפוטואלקטרי עוסק בפליטת אלקטרונים מהארת מתכת בקרינה – על כן בתהליך הנ"ל יש רק שימוש אחד באפקט .בתהליך ערעור הזרחן והתרבות האלקטרונים מתקיימות תופעות הקשורות לאפקט ,כמו קליטה (מהתנגשות אלקטרונים) ופליטה (פוטונים) של אנרגיה .ההבדל הוא שאלקטרונים למשל לא חייבים להיות בעלי אנרגיה מדויקת על מנת לערער אלקטרונים – עודף האנרגיה הוא פשוט אנרגיה קינטית נמוכה יותר של האלקטרון הפוגע (וזה בניגוד להעלמות הפוטון לאחר פגיעתו באלקטרון וערעורו). דורות של אמר"ל את האמר"ל המגבירים אור ניתן לחלק ל 5דורות ,לפי ההתפתחות הטכנולוגית בהם. דור – 4שימוש בקרן אינפרא אדום אקטיבית אשר מאירה על מטרה ומגבירה את הקרינה החוזרת ממנה ,האצת בלבד של פוטונים המגיעים דרך צינור ההגבר בעזרת שדה חשמלי בין אנודה לקתודה. דור – 1מעבר לקליטה פסיבית של קרינה טבעית (מכוכבים וירח) המוחזרת ע"י המטרה אל העדשה .כעת קשה לאתר את הצופה (הקרן האקטיבית מדור 4ניתנת לגילוי אם לצד השני אותה הטכנולוגיה). דור – 2הוספת ה .MCPהתמונה מתחדדת ונעשית בהירה יותר ,גם בתנאי מזג-אוויר קשים. אורך החיים של המכשירים גדל משמעותית (שחיקה מופחתת של האלמנטים מאלקטרונים "חופשיים מדי" שפוגעים בהם) דור – 3הנפוץ בשימוש כיום .שיפור ברזולוציה ,ברגישות ובאורך החיים עקב שימוש בחומרים רגישים (לאפקט הפוטואלקטרי) ועמידים יותר. דור – 4נטרול אפקט "העיוורון" הזמני במעבר מזירה בהירה לחשוכה ולהפך. שימוש באמר"ל עקרון הפעולה של האמר"ל אינו משתנה כמעט ביישומים השונים שלו :כוונות רובים ,משקפות לילה ,בהקרנה למסכים מסוג כזה או אחר ,במצלמות אבטחה ועוד .את האמר"ל נוכל למצוא בד"כ בשימוש בגופים כמו הצבא או המשטרה ,ובפעילויות כמו ציד ,מעקב אחרי בעלי-חיים, ריגול ,אבטחה ,ניווט ,איתור חפצים נסתרים ובידור. האמר"ל הממוצעים כה יעילים עד שהם מאפשרים לנו לראות בלילה לא מעונן וללא ירח אדם ממרחק של כמעט 244מטרים! הדימות התרמי הקר מאפשר עד 1444ומבדיל בין הפרש טמפרטורות של 1/10המעלה (בצלסיוס). מקורות http://en.wikipedia.org/wiki/Thermal_radiation http://en.wikipedia.org/wiki/Color http://en.wikipedia.org/wiki/Visual_perception http://electronics.howstuffworks.com/gadgets/high-tech-gadgets/nightvision.htm http://en.wikipedia.org/wiki/Photoelectric_effect http://hyperphysics.phy-astr.gsu.edu/hbase/mod1.html http://www.privacysos.org/technologies_of_control/night_vision
© Copyright 2024