‫דף נוסחאות כימיה כללית‬ ‫הגדרות בסיסיות‬ ‫‪12‬‬ ‫‪6‬‬ ‫סימון כימי של יסוד ‪ 12) C‬מספר מסה‪ 6 ,‬מספר אטומי(‬ ‫מספר אטומי – מס' הפרוטונים שמכיל אטום = מס' האלקטרונים )באטום נייטרלי(‬ ‫מספר מסה – מס' הפרוטונים ‪ +‬מס' הניוטרונים בגרעין‬ ‫איזוטופים – אטומים בעלי אותו מספר פרוטונים ‪ Z‬אבל מספר ניוטרונים שונה‬ ‫יון – אטום בעל מטען קטיון – יון עם מטען חיובי )הוצא אלקטרון( אניון – יון עם‬ ‫מטען שלילי )נוסף אלקטרון(‬ ‫משקל אטומי = תוחלת המשקלים של כל האיזוטרופים‬ ‫‪ A.M.U‬יחידת המידה של משקל האטומי = ‪ 1/12‬משקל של פחמן )יש בטבלה(‬ ‫בד"כ נשתמש בגרם למול ולא ב‪A.M.U‬‬ ‫מולקולה מספר אטומים בקשר כימי דוגמא ‪) NaCl‬נתרן כלורי(‬ ‫משקל מולקולרי ‪ M.W‬סכום משקלים אטומיים של אטומים המרכיבים מולקולה‬ ‫מספר אבוגדרו‪ :‬מספר אטומי הפחמן ב‪ 12-‬גרם חומר‪N A  6.022  10 23 -‬‬ ‫מול כמות החומר המכילה מספר אבוגדרו של חלקיקים ‪W gr # atoms‬‬ ‫‪1mol  1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪MW‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪NA‬‬ ‫נוסחא אמפירית יחס מינימלי בין האטומים מרכיבים את המולקולה )צמצום שברים(‬ ‫נוסחא מולקולרית הרכב האטומים המדוייק במולקולה‬ ‫ריאקציה כימית משוואה כימית שמתארת קשר בין תוצרים שנוצרים למגיבים‪.‬‬ ‫מספר האטומים וסך המטען החשמלי שווה בתוצרים ובמגיבים‪.‬‬ ‫תמיד‪ ,‬קודם צריכים לאזן את המשוואה ומומלץ להתחיל מהאטומים שמופיעים‬ ‫בכמה שפחות מגיבים ותוצרים!‬ ‫גורם מגביל המגיב שיגמר ראשון בריאקציה ויקבע את כמות התוצר המתקבל‬ ‫סטויכומטריה היחס בין היסודות בתרכובות מסויימות או במשוואה )לפי המקדמים(‬ ‫אחוז נפחי ‪100‬‬ ‫‪vi‬‬ ‫אחוז משקלי ‪100‬‬ ‫‪vtot‬‬ ‫‪mi‬‬ ‫‪mtot‬‬ ‫המודל האטומי של בוהר )אטומים ויונים דמויי מימן‪-‬אלקטרון בודד (‬ ‫‪ .1‬אלקטרון נע סביב הגרעין במסלול מעגלי בהשפעת הכוח החשמלי בין הגרעין‬ ‫והאלקטרון‪.‬‬ ‫‪ .2‬אלקטרון יכול לנוע רק במסלולים מיוחדים סביב הגרעין )מצבים קשורים( ולכל‬ ‫מסלול רדיוס מסוים ובו אנרגיה מסוימת לגרעין‪ .‬כל מסלול מסומן ב‪) n-‬מס' קוונטי(‪.‬‬ ‫‪ .3‬האלקטרון נע במסלולים ע"י בליעה או פליטה של פוטון‪.‬‬ ‫קליטת פוטון‪ -‬עלייה באנרגיה‪ ,‬פליטת פוטון‪ -‬ירידה באנרגיה‪.‬‬ ‫‪ - n  1‬מצב יסוד‪ ,‬אנרגיה הכי נמוכה‪.‬‬ ‫‪ - n  1‬מצבים מעוררים‪.‬‬ ‫‪ - n  ‬יינון‪ ,‬בו האלקטרון משתחרר מהאטום )האפקט הפוטואלקטרי(‪.‬‬ ‫‪1 ‬‬ ‫‪c‬‬ ‫האפקט הפוטואלקטרי אורך גל ‪ ‬תדירות ‪  ‬מספר הגל ‪  ‬‬ ‫‪ c‬‬ ‫‪‬‬ ‫אנרגיה של גל א"מ )פוטון( ‪E  h‬‬ ‫אנרגיה קינטית של אלקטרון ששוחרר ע"י פוטון‪- E0 Ek  E ph  E0 :‬‬ ‫פונקצית עבודה‪ /‬אנרגית סף הדרושה לשחרור האלקטרון‪.‬‬ ‫קבוע פלאנק ]‪ 6.626  1034 [ J  sec‬‬ ‫]‪[ erg  sec‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪h  6.626  10‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪A ‬‬ ‫‪‬‬ ‫קבוע שימושי לאנרגיה‪hc  12400  eV    1.9878 10 25  J m  :‬‬ ‫‪kg  m‬‬ ‫‪J ‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪sec‬‬ ‫מודל חלקיק בתיבה תלת מימדית‬ ‫‪n  1, 2,3...‬‬ ‫‪ 1 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ sec ‬‬ ‫‪R H  13.6 eV  2.18  10  18 J  2.18  10  11 [ erg ]  3.29  10 15‬‬ ‫‪h2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 0.0529  nm   0.53  A ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪4 kme 2‬‬ ‫‪a0 ‬‬ ‫מסת ומטען האלקטרון‪e  1.6 1019 c m  9.11031 [ kg ] :‬‬ ‫‪ 1‬‬ ‫‪1 ‬‬ ‫משוואת רידברג )הפרש אנרגיה בין ‪ 2‬רמות(‪ E  RH z 2  2  2  :‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n f ‬‬ ‫‪ i‬‬ ‫לשים לב!! איזוטופים הם בעלי אותו ‪) Z‬מספר אטומי(!!‬ ‫‪1‬‬ ‫אנרגית יוניזציה‪ n f   :‬‬ ‫‪ni2‬‬ ‫‪EI  RH z 2‬‬ ‫תדירות פוטון המעורב במעבר רמה‬ ‫‪15‬‬ ‫‪h  3.29  10‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪sec‬‬ ‫‪| E | RH 2 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪ 2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪h‬‬ ‫‪h‬‬ ‫‪ni‬‬ ‫‪nf‬‬ ‫‪RH‬‬ ‫‪‬‬ ‫סדרות פליטה )חזרה אל הרמה( ‪Lyman n=1, Balmer n=2, Paschen n=3‬‬ ‫איך הגיעו לרדיוסים המותרים? ע"י הגדרת כימות תנע זויתי ‪n h‬‬ ‫‪mVr ‬‬ ‫‪2‬‬ ‫אורך גל דה ברולי )דואליות גל חלקיק(‬ ‫תנע של אלקטרון‪:‬‬ ‫‪2meEk‬‬ ‫אורך גל של אור נראה‬ ‫‪h‬‬ ‫‪h‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪p m eV‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪p  mv ‬‬ ‫‪400  nm     700  nm ‬‬ ‫מהירות פוטואלקטרון הנפלט מאטום בעל אנ' קשר ‪ E0‬לאחר שהוקרן באנרגיה‬ ‫פוטונית ‪ Eph‬וצבר אנרגיה קינטית ‪:Ek‬‬ ‫‪2  E 0  E ph ‬‬ ‫‪2Ek‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪V ‬‬ ‫‪RH‬‬ ‫] ‪2.18 1018 [ J‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 3.29 1015  Hz ‬‬ ‫]‪h 6.626 1034 [ J  sec‬‬ ‫גדלים במטרים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪kilo‬‬ ‫‪pico‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪kcal/mole‬‬ ‫‪1.44·1020‬‬ ‫‪1.44·1013‬‬ ‫‪23.06‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2.86·10-3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫עבור תיבה באורך ‪ L‬וקואורדינאטת מקום ‪ x‬פונקצית הגל המתאימה לאלקטרון‬ ‫‪2‬‬ ‫‪n ‬‬ ‫‪sin ‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪ L ‬‬ ‫ספקטרום אטומי ומודל בוהר נכון עבור אטומים דמויי מימן )בעלי אלקטרון בודד‬ ‫בקליפת הגרעין(‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫רדיוס הרמה ה‪n :n-‬‬ ‫אנרגיית הרמה ה‪z :n-‬‬ ‫‪rn  a0‬‬ ‫‪En  RH‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪eV‬‬ ‫‪6.24·1018‬‬ ‫‪6.24·1011‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4.34·10-2‬‬ ‫‪1.24·10-4‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪nano‬‬ ‫‪micro‬‬ ‫‪mili‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪erg‬‬ ‫‪107‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1.6·10-12‬‬ ‫‪6.95·10-14‬‬ ‫‪1.99·10-16‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪J‬‬ ‫=‪1J‬‬ ‫‪1‬‬ ‫= ‪1 erg‬‬ ‫‪10-7‬‬ ‫= ‪1 eV‬‬ ‫‪1.6·10-19‬‬ ‫‪1 kcal/mole = 6.95·10-21‬‬ ‫= ‪1 cm-1‬‬ ‫‪1.99·10-23‬‬ ‫המרות‬ ‫‪1 atm  760 mmHG  760 Torr  101325 N / m‬‬ ‫‪ 101.325 kPa ( kilo Pascal )  1.01325 bar‬‬ ‫‪ n  x ‬‬ ‫‪1 cal  4.184 J‬‬ ‫‪2 2‬‬ ‫רמות האנרגיה של האלקטרון בעל מסה ‪ En  h n :m‬הפרשי רמות‬ ‫‪8mL2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫אנרגיה‪ En  h  n 2f  ni2  :‬קבוע שימושי‪ 6.03  1018 J :‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪8mL‬‬ ‫כימיה כללית )‪ – (125001‬חורף תש"ע‬ ‫‪1 liter  atm  24.2 cal  101.3 J‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪1 Molar  1 mol / liter‬‬ ‫‪1 a.m.u  1.66  10 kg‬‬ ‫‪1 C  3  10 esu‬‬ ‫‪1 J  0.239 kal  1 c  1 volt‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪h2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪1 Deybe  10 esu  cm  3.34  10 cm‬‬ ‫‪8m A2‬‬ ‫©ענת עציון‬ ‫המבנה האלקטרוני של האטום ‪–n‬מספר קוונטי ראשי = הרמה האנרגטית של‬ ‫האלקטרון )עבור אטום מימן או דמוי מימן אין מספרים קוונטיים חוץ מ‪ n‬וכל‬ ‫האורביטלים שווי אנרגיה = מנוונים(‬ ‫‪- l‬מספר קוונטי משני = קובע את התנע הזוויתי של האלק‪ ,‬וצורת האורביטל במרחב‬ ‫‪-ml‬מספר קוונטי מגנטי נובע מהווצרות אפקט מגנטי מתנועת האלקטרון מתאר את‬ ‫הכיוון המרחבי של האורביטל‪.‬‬ ‫‪-ms‬מספר קוונטי של ספין לא נובע ממשואת שרדינגר ולא תלוי במספרים האחרים‬ ‫ערכים‪n  1, 2,... l  0,1,...  n 1 , m l  0, 1, 2,...  l , ms  1/ 2 :‬‬ ‫יש בסה"כ ‪n2‬‬ ‫אורביטלים בכל קליפה אלקטרונית )צירופי ‪l , ml‬‬ ‫אפשריים(‪.‬‬ ‫יש לכל היותר ‪ 2n2‬ברמה קוונטית ראשית ‪.n‬‬ ‫עקרון פאולי‪ :‬לא יתכנו ‪ 2‬אלקטרונים באטום עם אותו סט של מספרי ‪ n, l , ml , ms ‬‬ ‫כלל הונד‪ :‬כשממלאים אלקטרונים באורביטלים מנוונים קודם כל מכניסית את אלה‬ ‫בעלי אותו ספין ואח"כ מזווגים אותם‬ ‫עקרון אופבאו – סדר מילוי האורביטלים – עקרון ‪ n+l‬ממלאים אלקטרונים בסדר‬ ‫עולה של הסכום ‪ n+l‬כמו בדוגמא‪:‬‬ ‫סדר מילוי הקליפות לפי אופבאו‪:‬‬ ‫‪s 2s 2p 3s 3p 4s 3d 4p 5s 4d 5p 6s‬‬ ‫‪14f 5d 6p 7s 5f 6d 7p‬‬ ‫חומר פאראמגנטי יש אלקטרונים בלתי‬ ‫מזווגים‪ .‬נמשך מעט למגנט‬ ‫חומר דיאמגנטי כל האלקטרונים מזווגים‪.‬‬ ‫לא נמשך למגנט‬ ‫כלל אצבע‪ :‬חומר הוא דיאמגנטי אם כל‬ ‫הקליפות שלו מלאות‪.‬‬ ‫קונפיגורציה אלקטרונית תיאור חלוקת האלקטרונים בין האורביטלים השונים‪.‬‬ ‫דוגמא בפחמן ‪ C‬יש ‪ 6‬אלקטרונים לכן‬ ‫‪1s 2 2 s 2 2 p 2‬‬ ‫הקונפיגורציה היא‪:‬‬ ‫תבנית לקונפיגורציה אלקטרונית‪:‬‬ ‫| |‬ ‫| | | |‬ ‫| |‬ ‫‪3p‬‬ ‫‪3d‬‬ ‫‪4s‬‬ ‫‪4p‬‬ ‫קונפיגורציה אלקטרונית של מתכות המעבר‬ ‫‪2p‬‬ ‫למתכות המעבר תכונות מיוחדות הנובעות ממילוי קליפות פנימית‪.‬‬ ‫הקונפיגורציה האלקטרונית של השורה הראשונה של מתכות המעבר ) ‪Z=21‬‬ ‫‪:( 30‬‬ ‫המתכת‬ ‫‪Z‬‬ ‫הקופיגורציה‬ ‫‪Sc‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪1s22s22p63s23p63d14s2‬‬ ‫‪Ti‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪3d24s2‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪3d34s2‬‬ ‫‪Cr‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪3d54s1‬‬ ‫‪Mn‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪3d54s2‬‬ ‫‪Fe‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪3d64s2‬‬ ‫‪Co‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪3d74s2‬‬ ‫‪Ni‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪3d84s2‬‬ ‫‪Cu‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪3d104s1‬‬ ‫‪Zn‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪3d104s2‬‬ ‫הסבר‪ :‬כשיש מצב בו יש לרמה ‪ 3d‬אפשרות להשלים חצי קליפה או‬ ‫קליפה מלאה היא לוקחת אלקטרון מרמה ‪) 4s‬ואז היא עוקפת את רמה‬ ‫‪ 4s‬ברמת האנרגיה שלה(‪.‬‬ ‫כל הזמן נשארים ‪ 2‬אלקטרונים ב ‪ ,4s‬חוץ מאשר ב‪ Cr -‬וב‪.Cu -‬‬ ‫‪ - Cr‬הרמות ‪ 3d‬ו‪ 4s -‬מאוד קרובות באנרגיה‪ ,‬ויש ירידה באנרגיה‬ ‫הכללית כאשר אלקטרון אחד מהזוג ‪ 4s2‬עובר לאורביטל ‪3d‬‬ ‫הטבלה המחזורית‬ ‫היסודות מסודרים לפי מספר אטומי עולה החל מהפינה השמאלית העליונה‪ ,‬מעבר‬ ‫שורה משמעו קליפה אלקטרונית חדשה‪.‬‬ ‫אותו טור = אותה קבוצה = אותה משפחה = תכונות דומות הנובעות‬ ‫מקונפיגורציה דומה של אלקטרוני הערכיות‪.‬‬ ‫ואתה שורה = אותו מספר קוונטי = אותו ‪ = n‬אותה קליפה‬ ‫מיסוך מטען הגרעין שמרגישים האלקטרונים החיצוניים קטן עקב נוכחות אלקטרונים‬ ‫פנימיים‪ .‬ההשפעה של מיסוך משמעותית בירידה בטור כי נוספות קליפות‬ ‫קליפת הערכיות = הקליפה בעלת ה‪ n-‬הכי גבוה שמאכלס אורביטלי ‪ p‬או ‪s‬‬ ‫גז אציל = קליפת ערכיות מלאה = אנרגיית יינון גבוהה מאוד‬ ‫מתכת אלקלית = אלקטרון יחיד בקליפת הערכיות = אנרגיית יינון נמוכה‪.‬‬ ‫פוטנציאל יוניזציה של ‪ X‬הוא הגדול בקבוצה אליה הוא משתייך=‪ X‬ראש הטור‬ ‫הרדיוס האטומי‪ :‬נקבע עפ"י ‪ (1‬המספר הקוונטי הראשי ‪) n‬יותר דומיננטי(‬ ‫‪ (2‬המטען הגרעיני האפקטיבי ‪Zeff‬‬ ‫‪ EI‬אנר' יינון‪ :‬האנ' הדרושה להוציא אלקטרון מאטום ניטראלי‪:‬‬ ‫‪M  M   e‬‬ ‫‪ EA‬אפיניות )זיקה אלקטרונית(‪ :‬משתחררת כשמוסיפים אלקטרון לאטום‬ ‫ניטראלי‪M  e  M  :‬‬ ‫|‬ ‫‪3s‬‬ ‫|‬ ‫קליפת הערכיות‪ :‬הקליפה בעלת ה‪ n-‬הגדול ביותר שמאוכלסים בה אורביטלי ‪ s‬ו‪.p-‬‬ ‫מספר מקסימאלי של אלקטרונים בה הוא‪np 6 ) 8 :‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪. (ns‬‬ ‫גזים אצילים‪ :‬כאשר קליפת הערכיות מלאה‪.‬‬ ‫שיווי משקל כימי‬ ‫זהו מצב בו ‪ 2‬תגובות הפוכות מתרחשות בקצב זהה‪ ,‬בסה"כ אין שינוי בריכוזי‬ ‫החומרים בתגובה‪ .‬עבור ‪aA  bB  cC  dD‬‬ ‫‪c‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪[C ] eq [ D ] eq‬‬ ‫קבוע ש"מ לפי ריכוזים‪:‬‬ ‫קבוע ש"מ לפי לחצים‪:‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪[ A] eq [ B ] eq‬‬ ‫‪c‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪( PC ) eq ( PD ) eq‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪eq ( PB ) eq‬‬ ‫מעבר בין הקבועים‪:‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪c‬‬ ‫‪‬‬ ‫) ‪( PA‬‬ ‫‪n‬‬ ‫) ‪ K ( RT‬‬ ‫‪c‬‬ ‫‪p‬‬ ‫‪K‬‬ ‫‪ = [ X ]eq‬ריכוז מולרי‬ ‫‪K‬‬ ‫‪p‬‬ ‫‪K‬‬ ‫‪RT ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪kc  k p  1‬‬ ‫הכפלת מקדמי התגובה בקבוע ‪X ‬קבוע ש"מ החדש‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ EI  Na   EI  Al   EI  Mg ‬כלומר קשה יותר ליינן אלקטרון‪.‬‬ ‫‪ n‬דומיננטי יותר בקביעת הרדיוס‬ ‫מהמטען האפקטיבי‪.‬‬ ‫משפחות בטבלה המחזורית‪:‬‬ ‫כימיה כללית )‪ – (125001‬חורף תש"ע‬ ‫‪mol‬‬ ‫‪liter‬‬ ‫‪ = PX‬הלחץ החלקי‪.‬‬ ‫‪ c  d    a  b  = n‬‬ ‫סיכום‪:‬‬ ‫ לאטומים עם אותו מס' אלקטרונים‪ :‬מטען גרעיני אקפטיבי גדול =< רדיוס קטן‬‫ אחרי יינון המרחק של האלקטרון מהגרעין קטן‬‫מקרים יוצאי דופן‪ :‬קליפה מלאה או חצי מלאה )האלקטרונים לא מזווגים( הן‬ ‫בעלות יציבות מיוחדת וגם תת‪-‬רמה חצי מלאה )‪ Mg‬שממלא את ‪.(3S‬‬ ‫‪2s‬‬ ‫‪1s‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪pi‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪ i‬‬ ‫‪ptot ntot‬‬ ‫‪ %‬פירוק‪:‬‬ ‫‪ 100‬‬ ‫] ‪[ x‬‬ ‫]‪[ x‬‬ ‫‪Kc‬‬ ‫בחיבור משוואות‪ ,‬קבוע ש"מ הוא מכפלת הקבועים של התגובות שחוברו‪.‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪c‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪i‬‬ ‫] ‪[C ] [ D‬‬ ‫‪ Qc  k c‬לכיוון ימין – לתוצרים‪ -‬אקסוטרמי‪ -‬פולט חום‬ ‫‪Qc ‬‬ ‫‪ Q  k‬לכיוון שמאל – למגיבים‪ -‬אנדוטרמי‪ -‬קולט חום‬ ‫] ‪[ A] [ B‬‬ ‫‪c‬‬ ‫‪c‬‬ ‫השפעות גורמים חיצוניים על ש"מ‪:‬‬ ‫‪ ‬לחץ‪ -‬הגדלתו תגרום לכיוון בו מספר המולים קטן יותר‪ k .‬קבוע‪.‬‬ ‫‪ ‬הוספת גז אינרטי ללחץ קבוע תגרום לעלייה בנפח‪ ,‬ירידה בלחצים החלקיים‪,‬‬ ‫ולכן התגובה בכיוון שיש בו יותר מולים‪.‬‬ ‫‪ ‬טמפ'‪ -‬התגובה תהיה בכיוון האנדוטרמי‪ k .‬משתנה‬ ‫‪ ‬כימי‪ -‬בהקטנת ריכוז‪ ,‬התגובה תהיה בכיוון שיגדיל אותו‪ k .‬קבוע‬ ‫מלחים קשי‪-‬תמס בעלי מסיסות מוגבלת במים‪ ,‬יוצרים ש"מ בין המוצק ליונים‬ ‫מכפלת המסיסות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪M X‬‬ ‫‪ aM‬‬ ‫‪ bX‬‬ ‫בתמיסה‪:‬‬ ‫)‪a b(s‬‬ ‫) ‪( aq‬‬ ‫) ‪( aq‬‬ ‫‪ K sp [ M  ]a [ X  ]b‬שוויון –‬ ‫מסיסות‪ :‬כמות החומר שאפשר להמיס בתמיסה‪.‬‬ ‫אפקט היון המשותף‪ :‬אם מוסיפים לתמיסה רוויה בתמיסה רוויה )לא ניתן להמיס‬ ‫של מלח קשה תמס‪ ,‬מלח נוסף המכיל יון משותף‪ ,‬יותר את המלח ‪ .( MX‬אי‪-‬שוויון‬ ‫מסיסות המלח המקורי יורדת )המערכת תיטה לכיוון קורה בתמיסה בלתי רוויה‪.‬‬ ‫המגיבים כדי לחזור לש"מ(‪.‬‬ ‫©ענת עציון‬ ‫קשרים כימיים‬ ‫סימון לואיס‬ ‫קשר יוני נוצר מאינטרקציה של קטיון )מולקולה מיוננת חיובית( ואניון )מולקולה‬ ‫שלילית שהוכנס לה אלקטרון עודף( – נוצר בעקבות מעבר אלקטרונים מקליפת‬ ‫הערכיות של הקטיון לזו של האניון כך ששניהם מגיעים לקונפיגורציה של גז‬ ‫אציל‪ .‬התהליך מורכב מ‪ 3‬חלקים‪:‬‬ ‫מבנה לואיס‪:‬‬ ‫‪ .1‬ספירת כמה ‪ e‬וולנטיים יש )כולל התחשבות במטען המולקולה(‪.‬‬ ‫‪ .2‬מיקום האטום האלקטרוחיובי במרכז )מימן תמיד טרמינלי‪ ,‬חמצן כמעט תמיד חוץ‬ ‫מאשר בקשר ‪.(OH‬‬ ‫‪ .3‬חיבור האטומים הנותרים בקשר לאטום המרכזי‪.‬‬ ‫‪ .4‬השלמת אוקטט לאטומים ההיקפיים‪ .‬פיזור האלקטרונים לפי סדר אלקטרושליליות‬ ‫יורד‪ .‬לאטומים להם לא הושלם אוקטט נוסיף קשרים כפולים )או משולשים ע"י‬ ‫שימוש בזוגות גלמודים‪.‬‬ ‫‪ .5‬אם יש אלקטרונים נותרים הם ימוקמו על האטום המרכזי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪E : M  M e‬‬ ‫‪kq1q2‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪E : X e  X‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪: M  X  MX‬‬ ‫‪2‬‬ ‫והאנרגיה דרושה‪ rX  rM  :‬‬ ‫‪kq q‬‬ ‫‪ EA‬בסימן הפוך ל‪EI -‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪E  EI  EA ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪k  14.4 eV A‬‬ ‫לא חייבים להשלים לאוקטט‪Al , B , Be :‬‬ ‫‪r‬‬ ‫עבור ‪ CaF2‬יש פעמיים משיכה ‪ Ca  F‬ופעם אחת דחייה ‪F  F‬‬ ‫כדי שהתהליך ישתלם אנרגתית אנרגיית הקטיון צריכה בעלת אנרגיית יינון נמוכה‬ ‫)טור ראשון או שני( והאניון יהיה בעל אנרגיית זיקה לא נמוכה מדי )אל מתכת(‪.‬‬ ‫קשר קוולנטי נוצר משיתוף אלקטרונים בין אטומים כך ששני בני הזוג בקשר‬ ‫מגיעים לקונפיגורציה של גז אציל‪ .‬דרושים ‪ 2‬אלקטרונים ליצירת קשר שנמצאים בין‬ ‫שני הגרעינים‪ .‬כך נוצרות מולקולת‪ .‬הקשר בד"כ בין אל‪-‬מתכות‬ ‫קשר קואורדינטיבי קשר קוולנטי‪ ,‬שבו אטום אחד תורם‬ ‫את שני האלקטרונים בעוד שאטום אחר לא תורם כלום‪.‬‬ ‫אלקטרושליליות היכולת של אטום‬ ‫במולקולה להתחרות על זוג אלקטרונים‪.‬‬ ‫הפרש אלקטרושליליות קטן‪ -‬הקשר‬ ‫קוולנטי יותר‪.‬‬ ‫קשר פולרי‪ :‬שיתוף אלקטרונים בין שני‬ ‫יסודות אינו במידה שווה – יש הפרדת מטען כך שהאטום אליו האלקטרונים נוטים‬ ‫– זהו האטום האלקטרושלילי יותר והוא נושא מטען חלקי שלילי והאטום השני‬ ‫נושא מטען חיובי שלילי‪:‬נוצר מומנט דיפול הקשר פולרי יותר ככל שההפרש‬ ‫באלקטרושליליות גדול יותר‪.‬‬ ‫מומנט דיפול‪ :‬מודד את מידת הקוטביות של הקשר ‪   d‬‬ ‫‪18‬‬ ‫מומנט הדיפול ‪  D  10 esu  cm ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫המרחק בין האטומים‪/‬אורך הקשר‪d A  10 cm :‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫היברידיזציה )קשר קוולנטי = כל אחד תורם אלק'(‪:‬‬ ‫אורביטלים שנוצרים מחפיפה של אורביטלים חצי מלאים המתאימים מרחבית‪.‬‬ ‫הכלאת ‪ :SP‬אורביטל ‪ S‬ו‪ P‬יוצרים ‪ 2‬אורביטלי ‪ SP‬בשתי מערכות צירים שונות‬ ‫הכיווניות נקבעת ע"י אורביטל ‪ P‬שמשתתף בהכלאה לכן הגיאומטריה ליניארית‬ ‫‪9‬‬ ‫הפרש אלקטרושליליות ‪ C  3 10 esu ‬‬ ‫אחוז הקשר היוני )‪=100‬יוני‪=0 ,‬קוולנטי(‪:‬‬ ‫‪ %‬הקשר היוני =‬ ‫‪ D ‬‬ ‫‪ 100‬‬ ‫‪4.8  10  esu   d  cm ‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪ 100 ‬‬ ‫‪ .6‬קביעת המטען הפורמלי של האטומים‪.‬‬ ‫מטען פורמלי‪) :‬מידת חלוקת האלקטרונים בין האטומים(‬ ‫)מס אלק' ערכיות קושרים( ‪) - 0.5‬מס אלק' ערכיות לא קושרים( ‪(N) -‬‬ ‫‪ = N‬מספר אלקטרוני ערכיות באטום‪.‬‬ ‫סכום המטענים הפורמלים כמטען כל המולקולה‪ .‬עבור מולקולה ניטראלית‬ ‫המטען פורמלי הוא ‪ .0‬עבור יון = מטען היון‪.‬‬ ‫טיפים למבנה לואיס‪:‬‬ ‫ ‪ 2‬אטומים עם מטען פורמלי זהה לא יהיו שכנים‪.‬‬‫ אטומים משורה שלישית ומטה יכולים לחרוג מכלל האוקטט כך שיהיו יותר‬‫מ‪ 8‬אלקטרונים בקליפת הערכיות )היפרולנטיות(‬ ‫ חמצן בד"כ לא יהיה אטום מרכזי ולא יהיה קשר חמצן חמצן במולקולה‬‫המכילה יותר מחמצן אחד פרט למקרים מיוחדים‪.‬‬ ‫ בחומצות המורכבן מחמצן ומימן המימן בד"כ קשור לחמצן‬‫ האטום היותר אלקטרושלילי אמור להיות בעל מטען פורמלי שלילי או אפס‪.‬‬‫ לא משאירים זוגות בלתי מזווגים‪.‬‬‫מבנים רזונטיביים‪ :‬מיקום האטומים זהה‪ ,‬אך מיקום האלקטרונים שונה‪.‬‬ ‫סטייה מזוויות אידיאליות‪:‬‬ ‫‪ .1‬זוג גלמוד תופס יותר מקום מזוג קושר‬ ‫‪ .2‬מקום שהקשר תופס‪ :‬קשר בודד > כפול > זוג גלמוד > משולש‬ ‫‪ .3‬ככל שהמתמיר יותר אלקטרושלילי‪ ,‬כך תופס פחות מקום‪.‬‬ ‫אורכי קשרים‪:‬‬ ‫קשר בודד < קשר כפול < משולש‪.‬‬ ‫‪ D‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪4.8 D / A  d A‬‬ ‫כיוון הדיפול‪ :‬שקול וקטורי אל הכיוון הכי אלקטרו שלילי )לגלמודים אין משמעות‬ ‫מבחינת החישוב הוקטורי(‪.‬‬ ‫מבני ‪ :VSERP‬אלקטרונים דוחים זה את זה ולכן יסתדרו במרחק מקסימאלי‬ ‫היברידיזציה‬ ‫הכלאת ‪ : SP 2‬אורביטל ‪ S‬ושני אורביטלי ‪ P‬יוצרים ‪ 3‬אורביטלי ‪SP 2‬‬ ‫הכלאת ‪ : SP 3‬אורביטל ‪ S‬ושלושה אורביטלי ‪ P‬יוצרים ‪ 4‬אורביטלי ‪SP3‬‬ ‫כללים להיברידיזציה‪:‬‬ ‫‪ .1‬כתיבת מבנה לואיס ‪ .2‬זיהוי מספר הכיוונים במרחב‬ ‫א‪ .‬קביעת מבנה ‪VSEPR‬‬ ‫ב‪ .‬קביעת סוג ההיברידיזציה‬ ‫‪ .3‬קביעת הגיאומטריה המרחבית לפי הטבלה‪:‬‬ ‫‪180‬‬ ‫‪120‬‬ ‫קטן מ‪120-‬‬ ‫‪109.5‬‬ ‫‪107‬‬ ‫‪104.5‬‬ ‫קשר ‪ : ‬נוצר בין האורביטלים ההיברידיים צפיפות האלקטרונים בין‬ ‫הגרעינים‪.‬‬ ‫קשר ‪ : ‬נוצר בין אורביטלי ‪ p‬שלא עברו הכלאה‪ .‬צפיפות האלקטרונים‬ ‫מעל ומתחת לקו המחבר בין האטומים‪.‬‬ ‫קשר בודד= ‪‬‬ ‫קשר כפול= ‪  ‬‬ ‫קשר משולש‪     :‬‬ ‫כימיה כללית )‪ – (125001‬חורף תש"ע‬ ‫©ענת עציון‬ ‫תרמוכימיה‬ ‫גזים‬ ‫עקרון אבוגדרו‪ :‬בתנאי לחץ וטמפרטורה שווים‪ ,‬נפחים שווים של גזים מכילים אותו‬ ‫מספר מולקולות‬ ‫גז אידאלי‪:‬נפח החלקיקים ממנו הוא מורכב אפסי‪ .‬אין אינטרקציות בין חלקיקי הגז‪.‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪PV  nRT ‬‬ ‫‪-H‬אנטלפיה‪ :‬האנרגיה הכוללת של המערכת‬ ‫‪litre  a tm‬‬ ‫‪cm 3  a tm‬‬ ‫‪erg‬‬ ‫‪ 8 2.1‬‬ ‫‪ 8.3 1  1 0 7‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪m o les  k‬‬ ‫‪m o le s   k‬‬ ‫‪m o les   k‬‬ ‫‪ca l‬‬ ‫‪Jo ule‬‬ ‫‪lit  m m H g‬‬ ‫‪ 1.9 8‬‬ ‫‪ 8 .3 1‬‬ ‫‪ 6 2 .3 3‬‬ ‫‪m o les   k‬‬ ‫‪m oles   k‬‬ ‫‪m o les   k‬‬ ‫עוד צורות למשוואת הגזים‪ :‬‬ ‫‪V  V2  V1‬‬ ‫פונק' מצב – תכונה שתלויה רק במצב המערכת ולא בדרך ההגעה למצב‪.‬‬ ‫אנרגיה פנימית היא פונק' מצב‪.‬‬ ‫‪PMw  RT‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪H  E  PV‬‬ ‫) ‪ H  E   ( PV‬בלחץ קבוע‪H  QP :‬‬ ‫‪R  0 .0 8 2‬‬ ‫‪ ‬צפיפות‬ ‫‪= W‬עבודה‪ W>0 .‬מבוצעת ע"י הסביבה‪ -E .‬אנרגיה פנימית )פוטנציאלית(‪.‬‬ ‫עבודת נפח )התפשטות נפחית(‪W   P  V :‬‬ ‫משוואת המצב של הגזים האידיאליים‪:‬‬ ‫‪Mw‬‬ ‫‪ P‬לחץ )‪ V ,(1 atm = 760 mm Hg‬נפח‪ m ,‬משקל )גרם(‪ T ,‬טמפרטורה‬ ‫)קלווין(‪ n ,‬מספר מולים‪ R ,‬קבוע הגזים‪:‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪V‬‬ ‫חוק שימור אנרגיה‪= Q E  Q  W :‬חום‪ Q>0 .‬החום נקלט ע"י המערכת‬ ‫תנאי ‪ T 0C, P 1 atm : S.T.P‬נפח של ‪ 1‬מול גז כלשהו יהיה ‪ 22.4‬ליטר‬ ‫לחץ חלקי‪ :‬הלחץ של גז בתערובת‪ ,‬שווה ללחץ שהיה לגז אילו היה לבדו בכלי‪.‬‬ ‫חוק הלחצים החלקיים של דלתון‪:‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n RT‬‬ ‫‪P Vtot  ntot RT‬‬ ‫‪i  i‬‬ ‫‪ P  i‬לחץ בכלי הוא סכום לחצים חלקיים ‪ntot‬‬ ‫‪i‬‬ ‫של הגזים הנמצאים בו‪:‬‬ ‫‪Vtot‬‬ ‫‪PV‬‬ ‫‪ ni RT‬‬ ‫‪Pi   i Ptot‬‬ ‫‪i‬‬ ‫החלק שכל גז תורם נקרא‬ ‫‪Ptot  p1    Pi‬‬ ‫שבר לחצים = שבר מולים‪:‬‬ ‫) ‪ ( PV )   ( nRT‬‬ ‫בנפח קבוע העבודה היא ‪ E  Q :0‬תגובה אנדותרמית‪ :‬המערכת קולטת חום‪.‬‬ ‫‪V‬‬ ‫תגובה אקסותרמית‪ :‬המערכת פולטת חום‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ = C‬קיבול חום‪ :‬כמות החום הדרושה להעלאת טמפ' של ‪ 1‬מול ב‪. 1 c -‬‬ ‫‪dQ‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪dQP H‬‬ ‫‪CV  V ‬‬ ‫‪ C P ‬בנפח קבוע‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫בלחץ קבוע‪:‬‬ ‫‪dT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪dT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫להכפיל ‪ CP /V‬ב‪ n-‬מספר המולים‪Q   CP /V dT .‬‬ ‫‪tot‬‬ ‫‪ntot  n1    ni‬‬ ‫‪P‬‬ ‫‪n‬‬ ‫משוואת ון דר ולס‬ ‫‪i  i  i‬‬ ‫לא‬ ‫גזים‬ ‫)‬ ‫‪Ptot ntot‬‬ ‫‪P  n 2  a V  nb  nRT‬‬ ‫אידיאלים(‪:‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪-a‬קבוע הפרופורציה המביע את עוצמת כוחות המשיכה בין המולקולות‪.‬‬ ‫‪-b‬נפח אפקטיבי של מול חומר )גדל ככל שרדיוס האטום גדל(‪.‬‬ ‫הרכב האוויר‪ 20% :‬חמצן‬ ‫‪-nb‬נפח התפוס ע"י ‪ n‬מולים של גז = הנפח האסור‬ ‫גז מתנהג כאידיאלי בלחץ נמוך ובטמפרטורה גבוהה‪ .‬ו‪ 80%-‬חנקן ) ‪. ( N‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫התורה הקינטית של הגזים‪:‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪Ek   3 / 2  RT  1 / 2  MwV‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪KB  R / NA‬‬ ‫‪3K BT‬‬ ‫מהירות ממוצעת‪:‬‬ ‫‪m molecule‬‬ ‫‪3 RT‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪Mwmole‬‬ ‫‪Ek   3 / 2  K B T  1 / 2  mV‬‬ ‫‪V RMS ‬‬ ‫אפוזיה משתנות ביחס הפוך לשורש הצפיפויות\המשקלים‪d 2 :‬‬ ‫‪d1‬‬ ‫‪V1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪V2‬‬ ‫‪Mw2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪Mw1‬‬ ‫לכן ל‪ 2-‬גזים באותם תנאי לחץ וטמפרטורה‪ Ek ,‬שווה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בסיס‪ :‬חומר שמקבל פרוטונים‪.‬‬ ‫חומצה‪ :‬חומר שתורם פרוטונים ‪. H‬‬ ‫חומצה חזקה‪ :‬תגובת הפירוק שלה תלך בסיס חזק‪ :‬משחרר באופן מלא יוני ‪OH‬‬ ‫בסיס חלש‪ :‬תגובת הקישור שלו במים היא‬ ‫עד הסוף ‪HA  H  A‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪ - H‬חום ההיתוך‪ .‬עבור מים‪ :‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫) ‪. H m  H 0 c( s )  0 c( l‬‬ ‫‪ -T‬טמפ' ‪-C‬אופייני לנוזל‬ ‫‪p1 Hv  1 1 ‬‬ ‫‪Hv‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪  ln p  ‬‬ ‫‪c‬‬ ‫‪-R ln‬קבוע הגזים‪-‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪p2‬‬ ‫‪R  T2 T1 ‬‬ ‫‪RT‬‬ ‫‪8.314 J/mol‬‬ ‫‪ - Hv‬חום האידוי‪/‬נידוף – האנרגיה הדרושה כדי לנדף מול אחד של גז‪.‬‬ ‫מוצקים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫חומצה חלשה‪ :‬תגובת הפירוק שלה היא תגובת ש"מ‬ ‫‪‬‬ ‫תגובת ש"מ‪ A .‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪HA  H‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ H O  BH  OH‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫] ‪K b  [ BH ][OH ] / [ B‬‬ ‫‪HA  H 2 O  A  H 3O‬‬ ‫‪‬‬ ‫ככל שגדול יותר‪ ,‬כך הבסיס חזק יותר‪.‬‬ ‫יוניזציה של מים‪ :‬מים הם חומר אמפוטרי‬ ‫] ‪[ H  ][ A‬‬ ‫קבוע פירוק החומצה ]‪ K a  [ HA‬מתנהגים גם כחומצה וגם כבסיס‬ ‫) ‪ pK a   log( K a‬תגובת סתירה‪:‬‬ ‫תגובה בין חומצה לבסיס ‪ -‬מלח ומים‪.‬‬ ‫‪pK a  pK b  14‬‬ ‫‪Ka  Kb  Kw‬‬ ‫חומצה פוליפרופטית‪ :‬מכילה יותר‬ ‫מפרוטון אחד‪ .‬מתפרקת בשלבים‪ ,‬לכל‬ ‫שלב קבוע פירוק‪K a  K a  K a .‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫] ‪, [ gr / cm‬‬ ‫משקל אטומי‪-‬‬ ‫] ‪, [ gr / mol‬‬ ‫אבוגדרו‪-‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪N a  6.022  10‬‬ ‫‪4 atoms‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪w‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪2 atoms‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪b  4r‬‬ ‫] ‪[ atom / mol‬‬ ‫] ‪H O  H  OH K  [ H ][OH‬‬ ‫משקל אטום‪-‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫]‪[ gr / atom‬‬ ‫‪K w (25 C )  10‬‬ ‫‪16r  2a‬‬ ‫מספר אטומים בסמ"ק‪-‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪[ H ]  [ OH ]  10 M‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪a  8r‬‬ ‫] ‪, [ atom / cm‬‬ ‫‪‬‬ ‫מספר אטומים בקובייה‪[ atom / cube ] -‬‬ ‫] ‪pH   log[ H‬‬ ‫‪pH  pOH‬‬ ‫‪‬‬ ‫ככל שגדול יותר‪ ,‬החומצה חזקה יותר‪.‬‬ ‫צפיפות‪-‬‬ ‫‪3‬‬ ‫קבוע הקישור של הבסיס‬ ‫צורת כתיבה נוספת )עם מים(‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫חוק הס‪ :‬ניתן לפרק תגובה למספר שלבים עבורם ‪ H‬ידוע‪ .‬ניתן לכפול בקבוע ואם‬ ‫הופכים את כיוון התגובה‪ ,‬נהפך סימן ‪ . H‬ואז סכומם הוא ‪ H‬של הכל‪.‬‬ ‫קו ‪ LG‬עקומת לחץ האדים של הנוזל‬ ‫קו ‪ SL‬עקומת נקודת ההיתוך‬ ‫קו ‪ SG‬עקומת לחץ אדים של מוצק‪-‬המראה‬ ‫‪ t b‬נקודת הרתיחה הנורמאלית‪ -‬טמפ'‬ ‫צפיפות מוצק נמוכה‬ ‫המעבר בין נוזל לגז בלחץ ‪.1atm‬‬ ‫יותר מנוזל‪ -‬שיפוע‬ ‫‪ C‬הנקודה הקריטית‪ -‬בטמפ' גבוהה יותר‪ -‬קיים רק כגז‪.‬‬ ‫נקודת סובלימציה‪ :‬נקודה על ‪ SG‬מתחת לנקודה המשולשת‪ .‬שלילי של ‪) SL‬מים(‬ ‫נקודת רתיחה‪ :‬טמפ' בה לחץ האדים מעל הנוזל שווה ללחץ החיצוני )נוזל ‪ ‬גז(‬ ‫נקודת היתוך נורמאלית‪ :‬על עקומה ‪ SL‬ב‪ .1 atm -‬לחץ האדים והטמפ'‪:‬‬ ‫דיפוזיה‪ :‬שטף מולקולות מלחץ גבוה ללחץ נמוך )או מריכוז גבוה לנמוך(‪.‬‬ ‫אפוזיה‪ :‬מעבר גז דרך חריר קטן‪ .‬חוק גרהם‪ :‬בטמפרטורה ולחץ קבועים מהירויות‬ ‫‪‬‬ ‫חום תגובה‪H tot  H f ( products )  H f (reactors ) :‬‬ ‫דיאגרמת פאזות‬ ‫‪ t p‬הנקודה המשולשת‪ 3 -‬הפאזות בש"מ‪.‬‬ ‫‪ - Mw‬משקל מולקולארי ביחידות ‪kg / mol‬‬ ‫חומצות ובסיסים‬ ‫חום סגולי‪ :‬כמות החום הנדרשת להעלאת טמפ' של ‪ 1‬גר' חומר ב‪. 1 c -‬‬ ‫מצב סטנדרטי‪ . P  1 atm :‬מצב הצבירה תלוי בטמפרטורת התגובה‪.‬‬ ‫עבור תערובת גזים‪ :‬מוגדר כשהלחץ החלקי של כל רכיב הוא ‪. 1 atm‬סימון ‪ ‬‬ ‫אנטלפיית היווצרות )חום היווצרות(‪ :‬האנטלפיה הנקלטת או משתחררת מהיווצרות‬ ‫מול אחד של חומר מהיסודות במצבם הסטנדרטי ‪ ‬חום היווצרות של יסוד‬ ‫נוזלים מוצקים ודיאגרמת פאזות‬ ‫אנ' קינטית של מול אחד של גזים‪:‬‬ ‫אנ' קינטית של מולקולת גז‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪pOH   log[OH ]  14‬‬ ‫‪a  2r‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪c  3a‬‬ ‫נפח כדור‪:‬‬ ‫‪3a  4 r‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪b  2a‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪b  2a‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1 atom‬‬ ‫‪a  4r‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪Vball ‬‬ ‫‪3‬‬ ‫מספר קוביות בסמ"ק‪ , [ cube / cm ] -‬צלע קובייה‪1 / [cube / cm ][cm] -‬‬ ‫‪1‬‬ ‫כימיה כללית )‪ – (125001‬חורף תש"ע‬ ‫©ענת עציון‬ ‫‪3‬‬