ירחון לנושאי גידולי שדה מיכון והנדסה בחקלאות מוסף כותנה מיוחד בגליון
גליון מס 5 מרץ-אפריל 2008 ניסן תשס"ח ירחון לנושאי גידולי שדה מיכון והנדסה בחקלאות מוסף כותנה מיוחד בגליון זה 22 ייעול דישון תירס מתוק סיכום ניסויים ותצפיות 32 מסילה משותפת 34 הגברת לחץ הידראולי 41 מערכת דישה חדשה ניר ותלם ירחון לנושאי גידולי שדה ומיכון והנדסה בחקלאות ירחון היוצא לאור מטעם ארגון עובדי הפלחה, שה"מ ,משרד החקלאות והמכון להנדסה חקלאית .מיסודו של “גן שדה ומשק" ו"מיכון והנדסה בחקלאות" מו"ל :ארגון עובדי הפלחה כתובת המערכת ארגון עובדי הפלחה ,ת.ד 305הרצליה ב', טלפון ,09-9604080 .פקס09-9604087 . אתרwww.falcha.co.il : דוא"ל[email protected] : עורכת :מיכל צוריאל דוא"ל[email protected] : עורך מקצועי לענייני מיכון והנדסה: יוסף כץ דוא"ל[email protected] : מערכת :גרשון שליסל ,פיני מהר"מ, נחום הלפגוט ,שלמה שמואלי ,אבישי וזה, ד"ר זאב שמילוביץ פרסום ומודעות בנושאי גד"ש אהובה צרפתי03-7516615 : | 052-2723062פקס03-7516614 : [email protected] תוכן העניינים מוסף כותנה יבולים וכלכלה -סיכום ארצי של עונת הכותנה 8.................................................... 2007 סיכום עונת ההדברה 11............................................................................................................ הלקטית הורודה 13.................................................................................................................... להשאיר רגל אחת בדלת 15..................................................................................................... הכותנה האורגנית -סיפורו של גידול שהפך מרעיון הזוי למציאות17............................... השפעת תוספת חנקן בדישון צד על יבול חימצה לא מושקית20..................................... ייעול דישון תירס מתוק -סיכום ניסויים ותצפית שדה22.................................................. גידול סורגום לתחמיץ 28.......................................................................................................... מדור מיכון31.............................................................................................................................. מסילה משותפת 32.................................................................................................................... שאלות ותשובות33.................................................................................................................... הגברת לחץ הידראולי 34.......................................................................................................... ריסוק גזם36................................................................................................................................ פיתוח מתקן למדידת מעבר חום 38 . ..................................................................................... מערכת דישה חדשה41............................................................................................................. בחברות ובמפעלים42................................................................................................................ הבט אחורה בחיוך44................................................................................................................. מוזיאונים למיכון חקלאי עתיק45........................................................................................... טרקטורים ברשת46................................................................................................................... מדורים: נושא לדיון4 ............................................................................................................................... בין עלון לעלון6 ......................................................................................................................... פרסום ומודעות בנושאי מיכון והנדסה נעמי חיימוביץ052-2722935 : אהובה צרפתי03-7516615 : הפקה :פרסום "שיאים" דפוס האוזר בע"מ ת.ד 835גבעתיים 53108 [email protected] המערכת אינה אחראית לתוכן המודעות צילום תמונת שער :איתן סלע ניר ותלם | גליון מס' | 5מרץ-אפריל | 2008 נושא לדיון הבעיות החדשות משכיחות את הראשונות לאחר שלוש שנים טובות ,עד טובות מאד ,בחקלאות ,הגענו לשנה קשה מאד לחקלאים ולענף הירקות וגידולי השדה במיוחד וצרה אחר צרה נופלת עלינו. קרה קשה מנשוא נתנה את אותותיה בכל גידולי השדה ,ועל אף שענפי הפלחה יצאו בחסד ממנה ,להפטר בלא כלום אי אפשר ,ובגליל העליון יש נזקים גדולים. וכבר עומדת בפתח בצורת קשה מאד ,שמאז שנת 1999לא היתה כמוה. לבצורת יש שני היבטים :הראשון ,המיידי -כל גידולי הפלחה ,ובמיוחד החיטה ,נפגעים ישירות מחוסר משקעים .השני -מאגרי המים העיליים והתחתיים מתרוקנים ,וצפוי קיצוץ משמעותי במכסות המים. “ועוד זה מדבר וזה בא" ,וצרת שער הדולר בעורפנו .בחלק מהגידולים אנו צמודים לשער הדולר ,ומה שחשבנו כהישג וכמחיר הגון ויפה ,מתברר שנשחק ב. 25%- איני חושב שחקלאות בכיינית הינה הדרך הנכונה ,אך את העובדות אין לשנות ,והתיאור לעיל הינו המצב לאשורו ,ועל כולם ,חקלאים וממשלה, לעזור להתגבר על בעיות אלו. ובהקשר לכך ,ברצוני לצטט פסוק מספר דברים ,ואת הסברו של ר' עובדיה ספורנו לפסוק זה: להיות נאמנים לכותנה ,וזה מתוך החלטה שהמשך גידול כותנה בעת הזו, עוזרת ותומכת בענף הכותנה גם לשנים הבאות .וזו בהחלט מטרה ראויה. דברים פרק ח' ,פסוק ט': א ָבנ ֶי ָה אׁשֶר ֲ ת ְחסַר ּכל ּבָּה אֶֶרץ ֲ סּכֵנ ֻת ּתאכַלּ-בָּה לֶחֶם ֹלאֶ - אׁשֶר ֹלא בְ ִמ ְ "אֶֶרץ ֲ ּתחְצב נ ְחׁשֶת" מהֲָרֶרי ָה ַ בְַרז ֶל ּו ֵ ספורנו לפרק ח' ,פסוק ט': אמְרֹו ׁשּי ִ ָּמצְאּו ּבָּה מָעֹות ּבְזֹולּ ,כְ ָ סּכֵנ ֻת ּתאכַלּ-בָּה לֶחֶםֶ . אׁשֶר ֹלא בְ ִמ ְ "אֶֶרץ ֲ מנ ָם יֶקר א ְ "ו ַ ִּת ָּמלֵא אְַרצֹו ּכֶסֶף וְזָהָב ,וְאֵין ֵקצֶה לְאצְרתָיו" (ישעיה ב ,ז)ּ .כִי ָ אּלָא עַל ּבַּצֶרת ׁשֶל ּפֵרֹות, אמְָרם ז"לֹ" :לא ׁשָנּו ֶ ַהּמָעֹות ָקׁשֶה מִּיֶקר ַהּפֵרֹותּ ,כְ ָ אבָל עַל ּבַּצֶרת ׁשֶל מָעֹות ַמתְִריעִים עָלֶי ָה ִמּי ָד" (תענית יט ,ב). ֲ ר' עובדיה ספורנו ,פרשן המקרא ,מסוף המאה ה 15-ותחילת המאה ה16- וכנראה הבין גם משהו בכלכלה ,גורס כי הבעיה הכלכלית (מעות) קשה מבעיית מיעוט הגשמים (בצורת). ושוב כותנה... בגליון הנוכחי אנו מקדישים מקום נרחב לנושא גידול הכותנה .אנו עומדים בתחילת עונת זריעת הכותנה .השטחים סגורים וכל מגדל יודע את תכניותיו. והנה ,התמזל מזלנו ,ומחירי הכותנה בעולם מתחילים להתנהג כמו שאר הסחורות ,ומטפסים מעלה .רבות דיברנו ,נאמנו וכתבנו על ניצול הזדמנויות בעיתוי הנכון ,וזה יתרונו של מהיר החלטה ,ולמי שמגיב מהר למה שקורה בשוק .מועצת הכותנה משקיעה כסף ומעודדת את אותם המשקים שימשיכו | ניר ותלם | גליון מס' | 5מרץ-אפריל 2008 עיתוננו “ניר ותלם" לאחר הפקת גליון זה ,מס' ,5ניתן לומר שהצלחנו לייצב ולמצב את אופי העיתון .אנו מקווים שרוב הקוראים שבעי רצון מהמבנה המשותף לגד"ש ולמיכון החקלאי ובכל מקרה נשמח לקבל הערות והארות .כמו כן ,נשמח לארח בעיתון כותבים נוספים בנושאים המהווים את ליבת העיתון .כל מאמר וכל רעיון יתקבל וייבחן בעין אוהדת. ניתן לפנות ישירות לעורכת ,מיכל צוריאל ,בדוא"ל: [email protected] ונקווה שליהודים יהיה אורה ושמחה וששון ויקר. גרשון שליסל מנכ"ל תכשירי לידור כימיקלים להדברת עשבים בתירס YCGAEXWA DX@IH QXIZAMIAYRDZXACDADKTDN IAGXEMIIPBCMIAYRLYDXACDL DVVDXG@LMEYIILMILR OEPBPNLRAQXIZAMIIPBCMIAYRLYDVVDZRIPNLXIYKZ AEKIRLMXEBDDVVDMCWDRIXFXG@LMEYIILICEGIDLERT !MICEWCEWAYZENHQIXNAMI@ZDZWELGA '(ODTIW@ UXEEW MEYIILQXIZAMINIIWMIAYRZXACDLYCGXIYKZ .ALS DIAKRNZVEAWLJIIYXIYKZD!DVVDXG@ -QEQIXLMIXZENDQXIZIPFZNIYX IHL@IEXHQEEWPEWILIAE<BXAILWQW@-WEZNQXIZ !*%$#&%'' !&%q*(DQTXE@-@ETQNQXIZ !LECIB LKMEYIIXG@LMIYCEG&-MIIAWERMILECIB LRAQXIZAMILRIAGXMIAYRLYDVVDZRIPNLXIYKZ DFZPIQEHETDZKXRNADRIBTLMXEBDICEGIIDLERTOEPBPN !GNVALITEXELKDOEVNIGEMICI@EPHXWADRIBTIR !MIXACENDMIAYRDIYXEYEDEELRDIRHLWPXIYKZD !FEAXIIPINLYDVVDZRIPNAXZEIALIRIXIYKZD -EPZXAGLYMIKIXCNDZEEVNE@DXAGDICXYNALAWLXYT@SQEPRCIN #(' '('(('+GQTCIXY -MIIPETVDMIWNRD #(' '('((#'XE@ILQCD -IAXRNEOEILRLILBOLEBDZNX #(' '('((#)L@XYIXTER -IAXRNLILBEFKXN #(' '('(('%ILRIXNER -IAXRXFBN #& *)#)%%)QWT#& *)#)%%% -CXYN #(' '('((',DWIAVMDXA@ -MEXCEDAXR#(' '('((#,FX@XYIA@ -YIKLEZEAEGX ZE@XEDDLRCTWDEMIXIYKZDZEIEZZ@OEIRA@XW בין עלון לעלון חיטה אנו בעיצומן של ההכנות להכרזת בצורת .ביום שני ושלישי האחרונים סיירה ועדת בצורת בצפון וגם בדרום ,בנגב ,ופחות או יותר נקבעו הגבולות .לצערנו, הנוהל מוכר -כל מי שרוצה להוריד שטח לשחת לסוגיה ,חייב להודיע לפני כל פעולה לאפרים שלמה ממס רכוש ורק באישורו אפשר להמשיך הלאה. המצב היותר קשה כרגע נראה בקטניות ,אבל גם החיטה לא נראית טוב. התארגנות לקציר הקרוב -במקביל לענייני הבצורת ,אנחנו מנסים להתארגן לקציר הקרוב ,ויש לעדכן אותנו בצורה מסודרת וברורה על היקף השטחים שיורדים לשחת ותחמיץ ,כדי שנוכל לעדכן את הקונים ונוכל להתארגן בהתאם -חברת השגחה ,אחסונים וכדומה. בחזית התמיכות ל ,2007 -אנחנו מנסים לצלוח את הקווים של חשב משרד החקלאות ,לצערי ,כרגע ללא הצלחה גדולה ,וכל שבוע מכשול חדש צף לפנינו -עוד נייר ועוד אישור וכסף -אין! על התחייבות מכירת החיטה -אני מזכיר לכל המגדלים שחתמו על התחייבות מכירת החיטה בהסדר ודרך המערכת ,כי יש התחייבות בלתי חוזרת ,להעביר את כל יבול הגרעינים שייקצר ,למערכת .מצב בו מגדלים יעשו דין לעצמם ולא ישווקו בהתאם להתחייבות ,יביא לתביעות נגדנו וקריסת המערכת המאורגנת של החיטה .אל נגרום במו ידינו לנזק בלתי הפיך להתארגנות החיטה ,כי גם בשנה הבאה נגדל חיטה!!! סגירת חשבון - 2007הגענו לסיכום עם חברת “תבואות" על סגירת חשבון ,2007בתחילת החודש .נכון להיום הכסף עדיין לא עבר וזה רק מראה לנו שוב עם מי יש לנו עסק .מה שנותר לנו לעשות ,זה להחליט בינינו ,איך לחלק את הכסף .גם כאן חשוב לדעתי לא להגיע לקיצוניות ,ברור לי כי אלה שגרמו לנזק חייבים לשלם יותר מאלה שעמדו בהתחייבות ,וגם כאן חשוב ביותר כי נדע לצאת מהעניין ביחד ,ולא נפרק את העסק תוך כדי. חימצה השדות כרגע נראים בסדר גמור ,עדיין צעירים ולא פורחים .נקווה שמזג האוויר ,בשבועות הקרובים ,יהיה סביר והשרב לא יגרום נזקים גדולים. בעיה חדשה שעומדת לפתחנו היא ,קיצוץ עמוק במכסות המים ,שכבר היום מביא למצב בו שדות שתוכננו לקבל השקייה ,הופכים לשדות בעל ,מה שמקטין את פוטנציאל היבול בכל השטח הזרוע ,וזה בתורו גורר בעיות. חמניות מזרע החמניות גדול יחסית השנה ,ויעמוד על כ 90,000-דונם .המחירים טובים ,כ ₪ 6-לק"ג באמבטיה ,ונקווה שגם השדות יתפתחו יפה ויגיעו לקציר עם יבול גבוה. אבטיח גרעינים המחירים גבוהים ואני מזכיר לכולנו לחתום על הסכמים לפני הזריעה .גרעיני האבטיח מיועדים לשימוש מקומי .אין להם פתח ייצוא אחר ובשנת שמיטה השוק המקומי מתקשה לשווק כמויות גדולות של סחורה ויש לחץ על יבוא ללא מכס .כך שמי ששם זרעים באדמה ,טוב יעשה אם קודם יחתום על הסכם | ניר ותלם | גליון מס' | 5מרץ-אפריל 2008 ורק לאחר מכן יזרע ולא ההיפך. כותנה השדות הראשונים נזרעים ,המחירים גבוהים אבל מה יהיה עם הדולר הנמוך בטירוף ??? מנפטת מילוסיב סגרה את שעריה לעונת 2008ונקווה שרק לעונה זו .אנחנו נשארים עם שתי מנפטות -אחת בעמק ואחת במשקי הדרום. צפי המזרע על כ 50-אלף דונם ,מאד נמוך ,מה שמחייב התארגנות אחרת במועצה .גם כאן נקווה שהשנה הבאה תהיה טובה בהרבה. ירקות תעשייה אפונה -הקטיף החל ברגל שמאל ,החום והשרב לא עוזרים לנו .השדות מתקדמים מהר ,וכבר אנו שומעים על פספוסים בשדות שלא הושקו ברגעים הקריטיים .השנה אנחנו בהתארגנות קצת שונה ,כאשר רני יפעה מתאם בין המפעלים והקוטפים ואנחנו מקווים שתרומתו תהיה משמעותית ותתן לכל הענף יציבות בנקודות הקטיף הבעייתיות שלה. תירס -אנחנו שומעים על הורדת שטחים בעקבות הקיצוץ במים ,מה שמלחיץ את המערכת ,מפעלים ומגדלים כאחד. החיפוש אחר מגדלים מוריד את הקוטפים דרומה ,לאזור מסמיה וקרית גת. אני מזכיר לכולם שאנחנו עובדים בפול .הקטנו השנה את הערבויות אותן אנחנו מעמידים ל"פרי גליל" ,תוך כוונה להפסיק לערוב למפעל בשנה הבאה ,כך שצריך להיות ברור לכל המגדלים החדשים ,שאנחנו עובדים בפול ,וכך החלטנו להמשיך. תירס גרעינים המחירים ממשיכים להיות גבוהים ואפשר למכור תירס נכון להיום ב- $ 300לטון במכון .שימו לב ,גם כאן הקיצוץ במים חריף ויש לתכנן בקפידה את ההתחייבות שלנו לכלל הגידולים ,בכדי שלא נעמוד עם הבטחות ביד, ללא יכולת לממשן. שחת ותחמיצים למרות נסיונות רבים להסכים על מחיר לשחתות ולקש ,לא הצלחנו להגיע לעמק השווה ולכן ,המחיר המומלץ שלנו הוא כדלקמן: שחת דגן ₪ 780 -לטון במתבן. שחת קטניות לסוגיה ₪ 870 -לטון במתבן. קש חיטה ₪ 505 -לטון במתבן. בהמשך נפרסם מחירי קש נוספים -קש תירס ,קש עגבניות ,קש חומוס וקש חמניות .נקווה שבהמשך נצליח להגיע להסכמה על המחיר .המצב בו אנו חוזרים לדפים נפרדים ,אינו בריא לדעתי ,ויש להמשיך לעשות מאמצים להגיע להסכמות. להת' פיני מהר"מ ,ראש מדור גד"ש יגאל פלש ,ממ"ר כותנה ,שה"מ יבולים וכלכלה - סיכום ארצי של עונת הכותנה 2007 כללי עונת הכותנה של 2007מאחורינו .קטיף הכותנה עבר ,כמעט ,ללא הפרעה מיוחדת .כל שטחי הכותנה נקטפו ללא גשמים .בכל אזורי הארץ לא ספגנו נזקי גשם וזוהי שנת איכות סיבים מצוינת .ניפוט ומיון הכותנה הסתיימו במחצית דצמבר וניתן לסכם את תוצאות היבול והאיכות של עונת .2007 שנת 2007תיחרט בזיכרוננו כשנת מפנה בכל הקשור לזחל ורוד .שנה בה שדות לא מועטים ספגו נזקים משמעותיים ביבול ,מגדלים רבים ספרו גם עשרה ריסוסים נגד המזיק ,בנוסף לנזקי היבול בשדה. שנת 2007תיזכר כשנת עליית מחירים ,הן בסיבים והן בגרעינים .אולם מול כל אלה באה ירידת שער הדולר ושוחקת עד דק את הרווחיות של הגידול אצל מגדלים רבים. למרות הצפי להמשך עליית מחירים גם לקראת שנת ,2008ישנה הקטנת ציפיות מהגידול (לעומת גידולי הגרעינים) אצל מגדלים רבים .כתוצאה משילוב הנסיבות אותן אנו מסכמים בשנה זו ,יש חששות כי שטח המזרע העתידי יצטמצם להיקפים נמוכים שלא ראינו בענף שנים רבות ,עובדה שמסכנת את הישרדות תשתיות הענף (שיווק, מנפטות ,מחקרים ,הדרכה) לשנים הבאות. פימה בממוצע ארצי התקבל יבול הסיבים של כ166- ק"ג\ד’ בפימה בדומה לשנת ,2006הנמוך מיבולי השיא של השנים 2004ו ,2005-שהיה כ180- ק"ג\ד’ .יבול ממוצע זה מתאפיין בשונות יבולים גדולה ,הן בין מגדלים והן בין חלקות אצל אותו המגדל .לא בכל המקרים אנחנו מסוגלים להסביר | ניר ותלם | גליון מס' | 5מרץ-אפריל 2008 לעצמנו את הסיבות ליבולים אלו. נשמרת רמת איכויות מצוינת של 99.5%ממחיר הבסיס ,שהיא שיא כל הזמנים .להזכירכם ,בשנת 2005השיגו המגדלים את השיא הקודם98.9% , ממחיר הבסיס בפימה .בהחלט ניתן לזקוף נתון זה לקטיף ללא גשם ,אך ככלל ,נתוני האיכות של הפימה הישראלית השתפרו מאד במהלך 3-4 השנים האחרונות ובהתאם ,גם המחיר אותו אנחנו מצליחים לפדות בשווקים ,ויכולת התחרות מול הפימות האמריקאיות והמצריות. המחירים בשוק הפימה ממשיכים להיות טובים אף מאלו שהושגו עבור מגדלי .2006להערכת אנשי מועצת הכותנה המחיר למגדל בעונת 2008יעמוד על כ 105-סנט\פאונד לעומת כ 95-סנט\פאונד בשנת .2005תוספת המחיר תפצה במשהו על פחיתת היבול .לצערנו יש לזכור כי יבול סיבים של 166ק"ג\ד’ הינו כממוצע הרב שנתי בפימה ב 15-השנים האחרונות. אקלה יבולי האקלה השנה מצויינים .יבול האקלה ,כולל האורגני ,עומד על כ 208-ק"ג\ד’ סיבים .תוצאות האיכות לא אכזבו והמחיר הממוצע של ק"ג סיבים באקלה הינו 100%ממחיר הבסיס .גם מבחינת נזקי הזחל הורוד זכו מגדלי האקלה רק לנחת. מחירי האקלה ממשיכים לטפס בעולם .המחיר למגדל ,להערכת המועצה ,יעמוד בעונת 2007 על כ 72-סנט\פאונד .נציין כי השנה גידלו מעט אקלה ,מרביתה אורגנית ,או לזרעים .היבולים היו מצוינים ומסתבר כי השילוב של יבול גבוה, אחוז סיבים גבוה ,מחיר סיבים סביר ,מחירי גרעינים גבוהים ותוספת למחירם בייצור לזרעים, מביאים את מעט מגדלי האקלה השנה לתוצאה כלכלית טובה מאד. אקלפי שטחי הגידול של זן המכלוא שילשו את פריל סתם בכל אזורי הגידול .יבול הסיבים הממוצע שהושג במגוון תנאים מאכזב ,ועומד על כ185- ק"ג\ד’ .להערכת מועצת הכותנה מחיר הבסיס למגדל יעמוד העונה על כ 91-סנט\פאונד ,שהוא גבוה מהשנה הקודמת .גם באקלפי הושגו השנה איכויות טובות ,והמחיר הממוצע למגדל עמד על 95.5%ממחיר הבסיס .כמות הנפים בסיבים, הגדולה יחסית לעומת פימה ,היא חסרונו העיקרי של הזן. האכזבה בשנה זו באה לידי ביטוי ביבול הממוצע הארצי של הזן .במקביל ,מגדלים רבים ראו יבולים טובים מאד ,באזור ה 200-ק"ג\ד’ סיבים ומעלה, גם בשנה זו .יש לנתח נתוני כל חלקה בנפרד כדי להסיק את המסקנות הנכונות לגבי הסיבות ליבולים הנמוכים אצל חלק מהמגדלים .גורמים כמו חלקות שוליות ,זריעות מאד מאוחרות ותנאי השקייה קשים ,הם סיבות משמעותיות לירידת יבול .חשוב לציין כי מגדלים רבים מציינים כי הזן נתקף פחות על ידי הזחל ורוד ,מאשר הפימה ורוסס הרבה פחות ריסוסים. לאקלפי יש מספר יתרונות גידול לעומת פימה, כמו עמידות לאלטרנריה (דומה לאקלה) ,צריכת מים נמוכה ,ועונת גידול קצרה יותר .יש לנצל גורמים אלו בחוכמה .חסרונותיו הם עלות זרעים יקרה ועלות ניפוט מעט יותר גבוהה מהפימה. בתחשיב הכללי של הזנים סיכום 2007מצביע על ירידה ברווחיות של שני הזנים העיקריים, הפימה והאקלפי .בולטת במיוחד הפגיעה באקלפי כתוצאה מירידה משמעותית ביבול. התפלגות שטחי המזרע דונמים אקלה אקלפי סה"כ אזור פימה 6,053 13,288 גליל עליון 7,235 1,292 14,896 גליל מערבי 13,466 138 36,757 יזרעאל +גלבוע 33,032 490 3,235 גרנות 10,528 15 1,235 11,778 דרום 20,204 405 7,284 27,893 נגב 2,620 1,174 1,395 5,189 בית שאן 100 27 472 599 סה"כ ארצי 87,185 2,249 20,966 110,400 יבולי סיבים לפי אזורים וזנים יבולי סיבים ק"ג/ד' אזור פימה גליל עליון 161 אקלה אקלפי 173 גליל מערבי 166 238 184 יזרעאל +גלבוע 161 165 180 גרנות 162 218 184 דרום 176 223 199 נגב 162 219 200 בית שאן 92 ממוצע ארצי 166 137 208 185 תחשיב ממוצע של גידול זני כותנה בדולר\ד’ ,על בסיס תוצאות שנת 2007 ערך הדולר לשנת ₪ 4.00=1$ 2007 בשנת 2007היה הקף מזרע הכותנה כ- 110,000דונם .ירידה של כ 15%-בהיקפי המזרע לעומת שנת .2006עיקרה נובע מרמת היבולים הבינונית שהייתה בפימה בשנת 2006 והשחיקה בשער הדולר .השינוי המשמעותי בשנת 2007נבע מירידה משמעותית במזרע הפימה ועל לייה בהיקף מזרע מכלוא האקלפי ,בו נתלו צפיות רבות להמשך יבולים גבוהים ופריצה במכירות. האקלה הצטמצמה להקפי מינימום ,בעיקר לגידול אורגני ולייצור זרעים. הממוצע הארצי של יבול סיבי הפימה עומד על כ 166-ק"ג\ד' .יבול זה ,בדומה לשנת ,2006עומד ברמת הממוצע הרב שנתי של הפימה ונמוך ב 10%-לערך ,מיבולי השיא של השנתיים הקודמות 2004ו .2005-גם יבול האקלפי הינו נמוך( ,בממוצע) ,בהתאמה ומאכזב במיוחד. ירידת היבול נרשמה אצל כל המגדלים ,אם כי אצל חלקם הינה פחות משמעותית .ישנם מגדלים אשר הפגיעה ביבול היא “אנושה" ולא תמיד ברורה הסיבה .חלקות רבות נפגעו מזחל ורוד ,ובאחרות הפגיעה הבולטת היא במשקל הלקט נמוך במיוחד (ללא תיעוד מסודר) ,דבר המסביר בחלקו ,את העובדה שהיבול הנמוך התגלה לאשורו רק בזמן הקטיף .אין ספק כי היבול הינו האכזבה הגדולה בשנה זו לעומת הציפיות של מגדלים רבים .יבולי סיבי האקלה טובים מאד בכל האזורים .בעמק יבולי הפימה (בטבלה) כוללים את האורגני והאקלה היא כולה אורגנית. בתחשיב הכללי של הזנים סיכום 2007 מצביע על ירידה ברווחיות של שני הזנים העיקריים ,הפימה והאקלפי .בולטת במיוחד הפגיעה באקלפי כתוצאה מירידה משמעותית ביבול. התוצאה הטובה של האקלה (שטח מזרע קטן) נול בעת בעיקר בשל רמת היבולים הגבוהים שהושגו אצל כל המגדלים וכן מתרומת המחיר המושג באורגני .יש לזכור כי רמת ההוצאות בפימה עלתה יותר מאשר באקלה ,כתוצאה מהעלייה במספר הריסוסים כנגד הזחל הורוד. הממשקים המצטיינים הם אקלה ביבול גבוה במיוחד ופימה אורגנית בזכות מחיר גבוה ויבול סביר. שנת - 2007בעמק יזרעאל כל האקלה אורגנית. ניר ותלם | גליון מס' | 5מרץ-אפריל | 2008 יתרה בדולר\דונם (רווחיות) לפי אזורים וזנים על סמך התחשיב הממוצע הארצי והיבולים הממוצעים באזורים מתקבלת תמונת המקרו של הרווחיות באזורי הגידול השונים .התמונה היא כללית ,אך מצביעה על העובדה כי התוצאה אצל מגדלי דרום הארץ הייתה טובה יותר מזו של מגדלי צפון הארץ ,זאת בעיקר כתוצאה מיבולים ברמה גבוהה יותר ,כמרכיב העיקרי ברווחיות הגידול. להזכירכם ,כ 2/3-משטחי הגידול הם מתל-אביב וצפונה וכ 1/3-מתל-אביב ודרומה .מרכיב הכותנה בסל הגד"ש הוא יותר משמעותי אצל מרבית מגדלי צפון הארץ ,ובהם התוצאות השנה פחות טובות .אזורי דרום הארץ מאופיינים יותר בגידול חיטה בשטחי הבעל (שמחיריה הצפויים לעונת 2008גבוהים במיוחד) ובגידולי שלחין ליצוא כמו תפו"א ,אג"א ופפריקה. יתרה ממוצעת לאזור ב/$-ד אזור פימה גליל עליון 10 אקלפי אקלה -3 גליל מערבי 22 99 20 יזרעאל +גלבוע 15 44 12 גרנות 12 60 20 דרום 48 70 53 נגב 12 62 55 ממוצע ארצי 21 59 25 בעמק יזרעאל כל כותנת האקלה היא אורגנית. השוואת רווחיות הזנים לאורך שנים תחשיב כללי ממוצע לפי זמנים לאורך שנים פימה פימה אורגני אקלה אקלה אורגני אקלפי יתרה לפחת $ 2007 21 80 59 37 25 יתרה לפחת ₪ 2007 84 319 237 147 100 יתרה לפחת $ 2006 47 139 17 36 80 יתרה לפחת ₪ 2006 202 599 74 153 346 יתרה לפחת $ 2005 90 25 38 יתרה לפחת ₪ 2005 414 115 175 למכירה ציוד השקיה וטפטוף תוצרת נען-דן 10 | ניר ותלם | גליון מס' | 5מרץ-אפריל 2008 ניתן לראות את התנודות ברווחיות בשנים האחרונות קשורות בעיקר במחירי הסיבים, ביבולים ושער הדולר .בפימה ישנה ירידה ברווחיות משנת 2005עד לשנת .2007באקלפי המגמות מתהפכות כל שנה והאקלה בשנת 2007שיפרה את מצבה משמעותית משנים קודמות. ניתן לסכם כי מגמות אלו ניידות וקשה לחזות בתחילת העונה היכן תסתיים אולם ,חשוב לשמור ביד את כל האופציות מבחינת הזנים וממישקי הגידול כדי לאפשר ניידות קלה לאור התמורות המתחוללות. במצב מעולה ובמחיר אטרקטיבי כל הציוד אחרי שימוש של עונה אחת או שתיים -שמור כחדש ¸ ¸ ¸ ¸ 550דונם טפטוף ספיקה 1.6ליטר שעה ,כל 60ס"מ קוטר 20מ"מ. מסננים 4צול ו 6 -צול עמיעד +כל הציוד הנלווה. צינורות לייפלט 3צול כ– 3,500מטר. צינורות פוליתלן להולכת מים והציוד הנלווה. נא לפנות :הדר -טל' | 04-6949384 :נייד054-2446764 : יובל שטוסר -מנהל אגף הייצור וההדברה סכום עונת ההדברה מאפייני עונת ההדברה 2007 בבואנו לסכם את עונת הדברה 2007ניתן לראות כי היא אופיינה ,בעיקר, באוכלוסיות גבוהות מאוד של זחל ורוד .היו מעט כנימות עלה ,כנימות עש, פשפש כותנה ואקריות .הליותיס היה דומה לשנים קודמות ,ציקדות היו ברמה בינונית ,אך המופע נמשך זמן ארוך יותר .זיפית ,פרודניה וחלפת היו ברמה נמוכה מאוד. הזחל הורוד הזחל הורוד היווה ,ללא ספק ,את המזיק העיקרי בעונה .וניתן לראות כי משנה לשנה נמשכת מגמת ההתעצמות .הסימן הראשון היו לכידות גבוהות, במלכודות המדגם -כבר בחודשים אפריל ומאי (בטרם יושם ה"בילבול"). ביוני נמצאו רוזטות בחלק מהשדות .נמצאו לכידות העש במלכודות ,למרות יישום הפרומונים ל"בילבול". נמצא כי מספר מגדלים ויתרו על הצבת המלכודות לזחל ורוד בשדותיהם וכך נמנע מהם מידע .בהמשך העונה התפתחו “כתמי" נגיעות במספר אזורי גידול שהלכו והתרחבו במהלך העונה למוקדים נרחבים למדי .למרות הריסוסים החוזרים ונשנים באותם מוקדים ,נראה שעצמת המזיק התגברה מדור לדור ,כך שבמהלך המחצית השנייה של אוגוסט ובספטמבר נתקבלו לכידות גבוהות ,נמצאו בקלות ביצים רבות, וזחלים בהלקטים .עיקר ההדברה בוצעה בפירתרואידים ובסופרתיון .בחלק מהשדות שרוססו נגרם נזק רב להלקטים בסוף העונה. חלק גדול ממוקדי הנגיעות שנבדקו בתחילת העונה היו ליד אתרים שהוגדרו כלוקים בבעיות סניטציה (שאריות ערמות משנה שעברה ,ריכוזי שאריות שנאספו בקצה השדה בקילטור הכנת השטח ,שדות נגועים משנה שעברה או שדות שלא נחרשו). על פי הנתונים שנאספו בחלקות המדגם של המועל צה עלות ההדברה לזחל ורוד הגיע לסכום של כ40- ש"ח לדונם ,בתוספת עלות הבילבול בסך 15.75ש"ח לדונם. כנימות העלה כנימות העלה הקדימו בחודש ,עם גל עיקרי באמצע אפריל .הטיפולים במוספילן היו יעילים. רמת הנגיעות בכנימות החלה לעלות שוב ביולי ,אמנם לרמה נמוכה ,אך נמשכה עד סוף העונה ,בעיקר בשולי השדות .בסופו של דבר ,הנגיעות לא היוותה בעיה מיוחדת ולא הגענו לרמות אילוח גבוהות. ציקדות ציקדות -הנגיעות הייתה בינונית ,אך נמשכה יותר זמן .במקומות בהם התאחר הטיפול הראשון נגד כע"ט נתנו ,לעיתים ,טיפולי ניקוי נגד ציקדות במהלך חודש יולי .עיקר ההדברה נעשתה באמצעות פגסוס שנתן תוצאות טובות. כנימת-עש-הטבק כנימת-עש-הטבק -הנגיעות היתה גבוהה מעט יותר מאשר בשנים האחרונות .ברוב המקומות הסתפקו בטיפול אחד .המזיק הודבר ,כמעט באופן בלעדי באמצעות פגסוס .יש לציין שגם תוצאות ההדברה שנתקבלו ממוספילן ומטייגר היו טובות .העלות המל צטברת לריסוס נגד כע"ט מסתכמת על פי חלקות המדגם ב 15-ש"ח לדונם. הליותיס הליותיס הופיע לקראת אמצע מאי ופיתח אוכלוסיות לא גבוהות .באמצע יולי היה “גל" נמוך נוסף .ביצים וזחלים בודדים נמצאו במשך כל העונה. פרט למקרים חריגים ,ההדברה בתיונקס היתה טובה. בדומה לשנתיים הקודמות נוכחות האויבים הטבעיים הייתה רבה ,ובלא מעט שדות הם ניתנה תשובה הולמת .סך כל עלות השימוש בחומרים להדברת הליותיס עומד על 8ש"ח לדונם. גם השנה נתקלנו בתופעה של הורדת סיפי פעולה, המהווה ערעור של גישת ההדברה המשולבת ,שבסיסה הוא מתן אפשרות לאויבים הטבעיים לעשות את חלקם -לפני שאנו מתערבים ומפרים את המאזן. חלפת חלפת -הנגיעות החלה בסוף יוני .עצמת המחלה הייתה השנה נמוכה מאוד עקב הכנסת זני פימה שהינם עמידים יותר .טיפולים בתכשירים פרוטקטנטיים עצרו את התקדמות המחלה במרבית השדות וכמעט שלא היה שימוש בתכשירים סיסטמיים. לסיכום ניתן לראות כי בסך הכל השנה השימוש העיקרי בחומרי הדברה היה כנגד זחל ורוד ,כנימת עש טבק ,הליותיס ,ומעט מאוד פרודניה וחלפת. ניר ותלם | גליון מס' | 5מרץ-אפריל 11 | 2008 ריסוס שבועי בקוטלי-חרקים ,ממוצע ארצי עלות שבועית של קבוצות קוטלי חרקים 2007 - עלות תכשירים לדונם לפי קבוצות תכשירים 2007 - 12 | ניר ותלם | גליון מס' | 5מרץ-אפריל 2008 עלות אמצעי "בלבול" הזחל הורוד הלקטית ורודה אריאלה ניב -מועצת הכותנה ההלקטית חריש ,יישום פרומונים לבילבול זכרים וריסוס להדברת הזחלים .רק יישום מדוייק של כל האמצעים יחד ,כל אחד בעיתו ,יכחיד את אוכלוסית הלקטית הורודה או הזחל הורוד ,כפי שהוא מוכר בקרב מגדלי הכותנה הורודה, (Pectinophora )Gelechiidae ,gossypiellaעש הנחשב לאחד ממזיקי הכותנה הנל פוצים והקשים בארץ ובעולם. מוצא ההלקטית הורודה מדל רום מזרח אסיה והיא נפוצה בעולם ,במהירות ,בידי האדם, זחלים בוקעים מביצה בעיקר על ידי משלוחים של זרעים נגועים .מזיק זה תוקף, בעיקר צמחים ממשפחת החלמיתיים ,עם העדפה ברורה לכותנה .בישראל תוקפת ההלקטית הורודה רק כותנה (במקרים בודדים נמצאה על גידולים אחרים ממשפחת החלמיתיים) .ההלקטית הורודה ניזונה על אברי פרי ופוגעת בכפתורים צעירים ובהלקטים .הנזק להלקטים הוא משמעותי מבחינה כלכלית ונגיעות קשה יכולה להביא לאובדן היבול כולו. מחזור החיים מחזור החיים מתאים בדיוק למחזור הגידול של הכותנה .הבוגרים של הדור הראשון מתחילים להגיח באביב ,לאחר התגלמותם של זחלים ,אשר בילו את החורף בתרדמה בתוך הלקטים ,או זרעים ששרדו משנה קודמת .אחרי ההזדווגות מטילות הנקבות של הדור הראשון את ביציהן על חלקים וגטל טיביים של הצמח .הזחלים הבוקעים מביצים (כ 1-2-מ"מ אורכם) מחפשים כפתורים (ניצני פרחים) להתפתח בהם. אם הגיחה מתרחשת לפני התפתחות כפתורים על צמחי הכותנה אין לזחלים היכן להתפתח ,ולכן גיחת הבוגרים בשלב צמחי כזה מכונה “גיחת התאבדות". כניסת זחלים לכפתורים קטנים תביא לנשירתם. עם הכניסה לכפתורים גדולים יותר (כס"מ אורכם) ,יתפתח הזחל עם הכפתור, כשהוא ניזון על האבקנים המתפתחים .לקראת הפריחה יסיים את התפתחותו. הזחל מדביק מבפנים את עלי הכותרת והפרח לא נפתח אלא מקבל צורה של רוזטה (בדרך כלל יתפתח הלקט תקין מהפרח הסגור) .הזחל ינשור עם הפרח לקרקע ושם יתגלם. הנקבות של הדור השני והלאה מטילות ,בעיקר ,על ההלקטים ,במקומות מוגנים ,כגון ,מתחת לעלי הגביע ,או בסדקים .הביצים מוטלות בודדות או בצברים .הזחלים חודרים להלקטים תוך כשעתיים מרגע הבקיעה ואיל נם משאירים סימנים בולטים על פני ההלקט .הזחלים מוגנים בתוך אברי הצמח ,ועובדה זו משפרת את שרידותם ,ומפחיתה משמעול תית את היכולת להדבירם ,הן על ידי האויבים הטבעיים והן על ידי תכשירי הדברה כימיים. בתום ארבע דרגות זחל ,המתפתחות ביצים בנות 3-4ימים בתוך ההלקט ,קודח הזחל חור בדול פן ההלקט ומפיל עצמו אל הקרקע, שם הוא מתגלם .הבוגרים שיוצאים מהגלמים מזדווגים ,מטילים ביצים על ההלקטים וחוזר חלילה .ההלקטית מקיימת בארץ 4-5דורות .קיומה מושפע באופן משמעותי ממזג האוויר והטמפרטורות. במהלך חודש ספטמבר ,כשהימים מתקצרים והטמפרטורות יורדות ,מתחיל לים הזחלים להיכנס לשלב של תרדמה בתוך ההלקטים ,בעיקר בהלקטים הירוקים הנמצאים על הצמח ,אשר לא יפתחו עד הקטיף .במצב תרדמה זה הם עוברים את החורף .ההלקטים הירוקים שלא נקטפו ,נופלים על הקרקע אחרי העיבודים עם מכסחת או עקרן ,והזחלים אשר נמצאים בהם מהווים את פוטנציאל הנגיעות לשנה הבאה. האם המעבר לגידול זני פימה העצים את המזיק? בשנים האחרונות עברנו בארץ לגידול של זני פימה ,זנים של כותנה ארול כת סיב .המעבר נבע משיקולים כלכליים ,כיוון שזני הפימה הינם עתירי הכנסה .עם זאת ,עונת הגידול של הפימה ארוכה יותר מעונת הגידול של הזנים האחרים .במשך תקופה ארוכה יותר יש על הצמחים הלקטים ירוקים “הקוראים" להלקטית הורודה להטיל עליהם ,ואכן ,בשנים האחרונות התעצמה אוכלוסיית המזיק בארץ. כיצד מתמודדים עם המזיק בארה"ב? שם נמצאים בשלבים אחרונים של הכחדת המזיק ,כאשר הם משתמשים במספר אמצעים הכוללים ,זנים טרנסוגניים ,זנים שהונדסו גנטית ,המייצרים רעלן להדברת הזחלים ,פיזור זכרים עקרים ,אשר מונעים הזדווגות תקינה בין זכרים לנקבות ,יישום פרומונים לבילבול זכרים ,הדברה באמצעות תכשירים כימיים וסילוק השאריות מהשדה לאחר הגידול. ניר ותלם | גליון מס' | 5מרץ-אפריל 13 | 2008 צמחים שניזוקו מהלקטית ורודה זחל בצורת רוזטה איור .1הקשר בין מספר ריסוסי מזיקים בכותנה להיקף מזרע אקלה/פימה ההתמודדות עם המזיק בארץ בארץ אין גידול של כותנה טרנסוגנית ואין פיזור של זכרים עקרים ,וההל תמודדות עם המזיק נעשית ,רק באמצעות יישום פרומון לבילבול הזכרים בכל שדות הכותנה ,ריסוסים של תכשירי הדברה נגד בוגרים וזחלים צעירים שלא חדרו עדיין לתוך ההלקטים ,ואמצעי סניטציה שונים ,שנועדו לסלק את שאריות הכותנה מהשדות. 14 | ניר ותלם | גליון מס' | 5מרץ-אפריל 2008 בעבודה אשר בוצעה בעונה האחרונה הראו כי החריש הוא האמצעי היעיל ביותר לסילוק שאריות הכותנה מהשדות .כל אחת מדרכי ההתמודדות יעילה במידה מסויימת ,אך רק ביישום מדוייק של כל האמצעים יחד ,כל אחד בעיתו ,נוכל להכחיד את אוכלוסיות ההלקטית הורודה ולחזור למצב בו המזיק לא יהווה איום על גידול הכותנה בארץ .הכותנה היוותה נדבך חשוב בין גידולי השדה בארץ ,ובידינו להחזירה למקומה זה. להשאיר רגל אחת מיכל צוריאל בדלת קורות חייו של שלמה פלס שזורים סיבי כותנה תרתי משמע .הוא עבד במועצת הכותנה 46שנים ,שימש מנהל מכון המיון במועצת הכות תנה יותר משלושים וחמש שנה ופרש לפני שנתיים לגימלאות .שנות עבודתו הרבות במועצת הכותנה הפכו אותו למאגר ידע לא רשמי ,של ענף הכותנה בארץ. שלמה פלס נולד וגדל בקיבוץ עין חרוד .בשנת 1954השתחרר מהצבא וחזר לקיבוצו עין חרוד איחוד והחל לרכז את ענף משתלת עצי פרי ,אבל גילה שלבו מושך אותו אל השדה“ .בילדותי בקיבוץ עבדתי בגידולי שדה. אהבתי את השדה יותר מן המטע ".בשנת 1956הוחלט בקיבוץ להתחיל לזרוע כותנה והוא נקרא לרכז את הענף. את רעיון גידול הכותנה הביא לארץ סם המבורג .להמבורג היתה חווה גדולה לגידול כותנה וירקות לתעשייה בקליפורניה .בהזמנת חיים גבעתי, שר החקלאות דאז וגולדה מאיר ,שרת העבודה ,הגיע המבורג בתחילת שנות החמישים לביקור בארץ .מתוך רצון לתרום למדינה הצעירה שקמה ,הוא לא רצה לתת כסף ,כרבים מיהודי התפוצות העשירים ,לעומת זאת ,היה מוכן לתרום ידע ומשאבים לקידום החקלאות. האגדה מספרת ,אומר שלמה פלס ,שהמבורג הגיע לעמק בית שאן ,רכן וחפן חופן אדמה בין כפות ידיו ,הריח את האדמה ואמר :כאן .זה המקום לזרוע כותנה. ואם סם המבורג ,יהודי עשיר מאמריקה ,מוכן להשקיע בגידול כותנה בארץ ,הוא כנראה יודע. כך הוקמה החווה הראשונה לגידול כותנה ,שנקראה על שמו של סם, חוות שמואל. מלכת הכותנה בשנת 1953נזרעה כותנה בשטח של 300דונם בארבעה מקומות בארץ: בחוות איבים שעל יד ניר עם ,במשואות יצחק ,בחוות שמואל בעמק בית שאן ובחוות מרדכי במעוז חיים .סם המבורג דאג למשלוח הראשון של חומר להדברת זחל ההלקט הזיפי ,ואכן באותה שנה עלתה הכותנה יפה .בשנת 1954נזרעו 3,000דונם ובשנת 1955התרחב הגידול עד לחמישים אלף דונם .בשנת 1956הצטרף גם עין חרוד איחוד. הידע האגרונומי היה קיים ,אך ניסיון בגידול כותנה לא היה .בשנה השנייה של הגידול הזחל הורוד והפרודוניות השמידו את כל היבול .לא נשאר מה לקטוף ,אומר שלמה ומציין כי בתגובה הביאו חומרי הדברה חזקים יותר. תחילה קטפו כותנה בידיים ,בעזרת גיוסי ילדים וחברים ,ובשנת 1955כבר גייסו תלמידים מבתי-הספר של משקי הקיבוצים ,שבאו לעזור בקטיף. בשנת 1957הובאה הקטפת הראשונה ,קטפת חד טורית .הקימו מחנה של קוטפים וקוטפות ,שהתחרו ביניהם על רמת ההספק היומית .השיא אז היה 120ק"ג ליום .כיוון שהיו אלה בדרך כלל קוטפות ,מי שקטפה הכי הרבה כותנה נחשבה למלכת הכותנה. מיון ידני בשנת 1958פנה אל שלמה פלס צבי נוימרק ז"ל ,חבר קיבוץ עין הנציב, שהיה ממקימי מועצת הכותנה ,והציע לו להצטרף אל הארגון .באותה תקופה חברי הקיבוצים שעבדו מחוץ לקיבוץ היו חייבים לחזור כל פרק זמן קבוע אל הקיבוץ .ואכן שלוש פעמים חזר אל הקיבוץ ,פעם כמרכז משק ,פעם כמזכיר הקיבוץ ופעם כמנהל המפעל “ריקור" המייצר מוצרים בתחום הקריאוגניקה, בעין חרוד“ ,הרגשתי כמו דג מחוץ למים" ,הוא אומר. אחרי הפעם הזאת שונה תקנון והוא לא התבקש לחזור ולמלא תפקידים במשק ויכול היה לחזור לאהבתו המקורית -הכותנה. הוא נשלח ,מטעם מועצת הכותנה ,לקורס מיון כותנה שנערך בממפיס טנסי. הקורס נמשך כחצי שנה וכלל תלמידים מארצות הברית ומארצות נוספות. באותה תקופה ,מיון הכותנה התבצע בצורה ידנית .חצי שנה מולל שלמה בידיו סיבי כותנה ,עד שרכש את היכולת לאבחן את הכותנה ,כלומר לקבוע את אורך הסיב והגוון .כל סוף שבוע היו התלמידים נבחנים .לפני כל תלמיד הונחו שלושים דוגמיות כותנה והוא היה אמור למיינן .כשסיים את הקורס חזר לארץ והתמנה למנהל מכון המיון והחליף את זאב צור מקיבוץ מרחביה. בשנות השישים פותח בארצות הברית ציוד מכני למיון כותנה .הוא הצליח לשכנע את הנהלת המועצה להשקיע כסף ברכישת מכונה למיון כותנה .באותה תקופה יכולת לרכוש דירה בעבור אותו כסף שהושקע במכונה“ .אנחנו היינו הראשונים ,מחוץ לארצות הברית ,שרכשנו מכונה למיון" אומר שלמה. בתחילת ימיה של מועצת הכותנה נרכש שטח חולות כורכר ,צפונית לתל אביב ,באמצע שום מקום .הוקמו שם מחסני ענק לאיכסון כותנה .באותה תקופה הארץ היתה מלאה במנפטות .שלמה עצמו סופר מהזיכרון 15מנפטות פעילות .מידי יום הועברה הכותנה שנקטפה מן המנפטות להרצליה על מנת לבצע מיון רק יותר מאוחר הבינו שאין צורך לשנע כמויות ענק של כותנה וצי של משאיות אל מכון המיון בהרצליה ודי יהיה אם ישלחו כמות מדגמית מכל כריכה .וכך בעזרת טנדר קטן נפתרה בעייה השינוע. במכון המיון נקבעה איכות הכותנה לפי מספר מדדים :אורך הסיב ,הגוון, האילוח (כמה גופים זרים יש בתוך החומר כמו עלים ,קש וגופים זרים). ניר ותלם | גליון מס' | 5מרץ-אפריל 15 | 2008 בשלב מסויים גילו במטוויות שסיבים של כותנה ישראלית נדבקים אחד לשני ,תהליך הייצור במטווייה ממוקד סביב פעולת יישור הסיבים ואם הסיבים נדבקים ,המכונות נתקעות וכל תהליך העבודה נעצר. לאחר שבדקו גילו כי האחראית לתופעה היא כנימת עש הטבק ,שהפרל שותיה מכילות אחוז סוכרים גבוה ובצרוף לחות נוצרת ההדבקה. בעזרת דוקטור דניאל רימון ,חוקר במשרד החקלאות ,פותחה שיטה בעזרתה ניתן לקבוע את אחוז הסוכרים ,מחוץ לסוכרים הטבעיים ,שיש בכותנה. דניאל רימון חיבר ספר שנקרא “גידול כותנה -עיון ומעשה" שיצא לאור בתחילת שנות השמונים .בהדרכתו של רימון נבנתה מעבדה במועצת הכותנה וכל משלוח כותנה ,שהגיע למכון המיון ,נבדק ודורג לפי תכולת הסוכר ובהתאם נקבע המחיר למגדל .ככל שנמצאה רמת סוכר גבוהה יותר ירד המחיר .מצב זה חייב את המגדלים למצוא דרכים יעילות יותר להלחם בעש הטבק ,כי המצאות המזיק הכבידה על כיסיהם. כותנה הצבעונית באמצע שנות השמונים נעשה ניסיון מהפכני בתחום גידול הכותנה, לגדל כותנה צבעונית. בארץ נעשו מספר ניסיונות ובמקביל גם בארצות הברית .מתוך מטרה לחסוך את תהליך אשפרת הכותנה ,תהליך שכלל את צביעת האריגים .מדובר בתהליך יקר הדורש אנרגיה .היכולת לוותר על אשפרת הכותנה לא רק תחסוך כסף אלא גם תמנע זיהום סביבתי שכרוך בתהליך תעשייתי נוסף. פילו ,הלא הוא גד פישלר חבר קיבוץ נוה איתן דאז ,ששמו כמטפח זני כותנה מפורסם בכל הארץ ,הצליח לטפח זן שהסיבים שלו ירוקים וזן נוסף שסיביו חומים. "אני זוכר איך העברתי הרצאות על נושא הכותנה הצבעונית בכנסים ברחבי העולם" ,מספר שלמה" ,מתוך מטרה לקדם את הנושא .גם את המל משלה הצליחו לרתום לפרוייקט והמדען הראשי במשרד המסחר והתעשייה מימן חלק מעלות הפרוייקט". רם וידן מקיבוץ נען ,ששימש כמנכ"ל מועצת הכותנה ,יזם פרוייקט משותף עם חברת כיתן לייצור מגבות ,כלי מיטה וחולצות טי מכותנה צבעונית. הפרוייקט נחל כישלון חרוץ .התברר שהצבע הירוק דוהה כשהוא נחשף לשמש .וחלק מן המגבות דהה בחשיפה לאור .ובהמשך ,כשהבד הוכנס למכונת כביסה ,השטיפה החזירה חלק מן הצבע .כל המעורבים בפרוייקט משכו ידיהם בבהלה .המדען הראשי דרש את הכסף בחזרה .מועצת הכותנה לא ששה צילום :איתן סלע 16 | ניר ותלם | גליון מס' | 5מרץ-אפריל 2008 שלמה פלס מארח את רפאל איתן ז"ל ,במכון למיון כותנה בהרצליה. להחזיר .בסוף העניין הסתיים בבית משפט והמדען קיבל את הכסף. "במשך 56שנות חייה של מועצת הכותנה היו משברים בענף .אבל משבר עמוק ,לאורך כל הגזרה ,אני לא זוכר" .אומר שלמה ומוסיף" :פעם תקפו את מגדלי הכותנה כאוייבי העם ,כי השתמשנו במים טובים להשקייה .אבל כעת, כאשר הכותנה מושקית במים מושבים ,נושא המים אינו תקף". “לדעתי ,הכותנה לא תעלם .עוד יחזרו לגדל כותנה בארץ" ,אומר שלמה פלס באופטימיות“ ,לפני שבועיים דיברתי עם רכז גד"ש במשק ,בבית הפרטי שלי ,והוא אמר לי :אני זורע השנה 400דונם כותנה( .זה לא שטח גדול. בשנות השיא זרענו 4,000דונם כותנה לערך) .החלטתי להשאיר רגל אחת בדלת ובלבד להשאר עם הגידול ,שאם בשנה הבאה המצב ישתנה ונרצה להרחיב את הגידול יהיה לי בסיס .וזו לדעתי ,הדרך בה יש לנהוג". יכולת ספיגה מצויינת סיב הכותנה הינו בעל יכולת ספיגה מצויינת .הכותנה יכולה לספוג עד 25%ממשקלה .סיב הניילון ,לשם השוואה ,סופג פחות מחצי אחוז וסיבי הפוליאסטר מגיעים עד 7%ממשקלם .הכותנה גם נעימה למגע ,מאווררת אך לא חונקת .אריגי כותנה ידועים כאריגים נושמים ,המאפשרים לגוף להזיע, חלק מן הזיעה מתאדה וחלק נספג באריג .גם עם כל החידושים הטכנולוגיים, “אין תחליף לכותנה ".אומר שלמה פלס בנחרצות“ ,הכותנה צריכה להשאר. אנחנו הצלחנו לפתח ענף עם השגים אגרונומיים חשובים ,יבולים טובים ואיכות מצויינת .לכותנה המצרית למשל ,יש מוניטין ככותנה הטובה ביותר בעולם ,כיוון שכל הגידול נקטף ידנית .אנחנו בישראל הצלחנו לגדל כותנה ארוכת סיב לקטוף אותה בעזרת מיכון ולהשתוות לכותנה המצרית". “עם זאת הבעייה היא עולמית .אי אפשר להתחרות במחיר שמגדלים באפריקה או בסין מקבלים עבור הכותנה .החקלאי הישראלי רוצה להרוויח ובצדק .ייצור למטרות אנרגיה העלה את מחירי הגרעינים בעולם .מגדלים רבים עוברים לגידולי שדה אחרים .אבל אני מאמין שזה ישתנה .השוק ירגע. מחירי הגרעינים יתמתנו ,מחירי הכותנה יעלו וכל מי שיצליח לשרוד את השנה הקשה הזו יראה ברכה בעמלו". ומיד לאחר מכן מוסיף בכנות“ ,אולי זו משאלת לב אישית שלי ,יותר מנבואה ,כי התחום קרוב לליבי .נהנתי מכל יום שעבדתי עם הכותנה כי אהבתי את העבודה". ראיין וכתב אורי אדלר, מדריך לחקלאות אורגנית הכותנה האורגנית - סיפורו של גידול שהפך מרעיון הזוי למציאות לאחרונה פרש דן וסרמן ,חבר קיבוץ חפציבה מצוות גידולי השדה של הקיבוץ .מכיוון שדן היה הרוח החיה בגידול הכותנה האורגנית בישראל חשבתי לנכון לקיים עימו שיחה על הגידול ,שלדעתי לפחות ,הוא אחד הגידולים החשובים בסל הגידולים האורגניים .אני מקווה כי גם אתם הקוראים תשתכנעו בכך לאחר קריאת הכתבה .את השיחה קיימנו ביום חורף ,שטוף שמש ,על מפתן ביתו של דן בקיבוץ חפציבה. דן וסרמן מעורב בגידול הכותנה משנת .1967כנער ,החל לעבוד בשדות הכותנה של קיבוצו חפציבה .בימים רחוקים אלו ,המודעות לגישה האורגנית, לשמירה על הסביבה והבריאות הייתה מזערית .נושא החקלאות האורגנית לא עלה על דל שפתיים במיוחד לא דובר בהקשר לגידולים כמו הכותנה. המחשבה היתה שכותנה לא אוכלים לכן אפשר לרסס כמה שרוצים. כאן ברצוני להזכיר ,כי באותם ימים התקיימה בצניעות חלקתו האורגנית של חיים פלדנר בבית אלפא ,מראשוני המטפחים בישראל .זנים שטיפח נמל צאים בשימוש מסחרי גם כיום .פלדנר העלה ספקות לגבי הגישות החקלאיות שנחשבו חדשניות בזמנו .בספר שיצא לאור בתחילת שנות הארבעים כותב פלדנר :באו מומחי התחנה לחקר החקלאות מרחובות ואמרו כי על כל חור בעלה יש לרסס ב . DDT -התוצאה היתה שכל חיפושיות פרת משה רבנו (שאינן מזיקות) שכבו על הגב ואילו כנימות העלה חגגו על העלים .אני חוטי פרומון לבילבול זחלי הזחל הורוד. רושם מילים אלו מן הזיכרון בשל העדר עותק זמין של הספר. מים מבריכות הדגים למרות שאהב מאד את העבודה בשדה וכל הקשור אליה ,העבודה בכותנה חשפה תופעות שדן וסרמן לא היה יכול להתעלם מקיומן .למשל, עומס המזיקים ,שהלך וגבר עם התפתחות העונה ,התגברות שחייבה יותר ריסוסים. הארכת עונת הגידול במטרה למקסם את היבול גרמה מחסור במים ואילצה שימוש במים מאיכות ירודה מברכות הדגים לקראת סוף העונה עם כל המשמעות של מים מליחים אילו על איכות הקרקע לעתיד פוריות החלקות. הארכת העונה גרמה גם לכך שאסיף הכותנה נכנס לתקופות גשומות שמשמען פגיעה באיכות וסיכון לעובדים .התופעות גרמו להופעת ספקות כי משהוא לא נכון בגישה המקובלת .נושא עמידות של מזיקים לא היה מפותח באותה תקופה ולקח זמן להבין כי יעילותם של חומרי הדברה הולכת ופוחתת. תפוקה שולית פוחתת בשנות ה 70-החליט וסרמן לקחת פסק זמן מחקלאות והחל ללמוד כלכלה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים .הלימודים חשפו בפניו את תופעת התפוקה השולית הפוחתת ,מושג מתחום הכלכלה ,הגורס כי ככל שהתפוקה עולה כל עליה נוספת דורשת השקעה גדולה יותר במשאבים, יחסית ליחידת תפוקה מושגת .בשורה התחתונה :החל מנקודה מסויימת כל השקעה נוספת תניב פחות תפוקה. הלימודים “פתחו את הראש" לדן וסרמן והעלו התלבטות לגבי צדקת הדרך .הוא החל להבין כי כל מי שעוסק בחקלאות חייב להסתכל על החקלאות כאל מערכת שלמה של ערכים ,צרכים ומשאבים (מוגבלים) ויש לבחון אותה בהקשר הסביבתי הרחב. אי אפשר להסתכל על כותנה כאל מוצר תעשייתי חד מימדי ,בו היבול הנאסף הוא המטרה הבלעדית .מכאן גם צמחה התובנה כי מה שחשוב הוא השגת יבול שממקסם את התפוקות ונותן את התפוקה האופטימלית ולא רק התפוקה לטווח קצר אלא בטווח הארוך( .גישה שתואמת את עקרונות הכלכלה האקולוגית המתפתחת בימים אלו). כל התהיות הללו עלו בתקופה בה סגדו הכול לפלאי מדע הכימיה, ניר ותלם | גליון מס' | 5מרץ-אפריל 17 | 2008 דן וסרמן בשדה כמו בחקלאות גם ברפואה ,נראה היה כי הכימיה תספק את הפתרונות לכל חולי .ולא רק כימיה ,גם הגישה שגרסה כי רק ניסיונות “מסודרים" וניתוחים סטטיסטיים מהוים את מקור הידע היחיד ,שלטה בכיפה. “באותה תקופה ניסיתי לעיתים להתבונן על מכלול הגורמים שמשפיעים על מצב הצמח ,כמו אוכלוסיית האויבים הטבעיים ,הזנת הצמח וכדומה" ,אומר וסרמן ומוסיף :ההתבוננות המפורטת בגידול וזיהוי אוכלוסיות של אוייבים טבעיים הביאה לדילוג על ריסוסים ,פתאום ,הסתבר שמזיקים “חזקים" כמו פרודניה וכנימות עש הטבק ,שברגיל דרשו כמויות עצומה של ריסוסים ,לא הופיעו כשויתרנו על ריסוסים -האיזון הביולוגי החל להופיע. השנים חלפו ,בשלב מסויים נולדו לו ילדים ואיתם התובנה שבמרחק 200-300מטרים מבית הילדים מרוסס שדה הכותנה אחת לשבוע בזרחנים אורגניים מסוכנים“ .לאחר גמר הריסוס בשדה הייתי לוקח את הילדים מבית הילדים ומריח שם את ריח הריסוס שרוסס זמן קצר קודם בשדה הסמוך וזאת מבלי לדבר על רעילותם של החומרים שהיו בשימוש באותן שנים". תובנה זו הביאה לבדיקה מעמיקה יותר של כלל העשייה החקלאית .או בצורה אישית יותר ,במקביל לתהליכים שעבר ולספקות שהצטברו נוצר קשר בין וסרמן ומריו לוי מקיבוץ שדה אליהו ,שהחל לקדם את החקלאות האורגנית בקיבוצו והקים בתחילת שנות השמונים את הארגון לחקלאות אורגנית. 18 | ניר ותלם | גליון מס' | 5מרץ-אפריל 2008 בנימה אישית אני חייב לציין כי יתכן והדברים שנאמרו עד כאן ,בכתבה, נשמעים מהוססים מעט .צריך לזכור באיזה תקופה אנו עוסקים .היה זה מהפכני באותה תקופה לצאת ולומר כי ניתן לחשוב על גידול כותנה אורגנית ללא החומרים הכימיים ,בהם הטמיעו את גידול הכותנה בכל רחבי הארץ. הצעת ניסוי למועצת הכותנה מתחילת הדיונים על גידול הכותנה האורגנית ברור היה כי ההצלחה והכישלון תלויים ביכולת להתגבר על הזחל הורוד .הרעיון היה להתחכם לזחל הורוד ,המגיח כשהטמפרטורה ואורך היום מתאימים גם לנביטת הכותנה .ולכן הוחלט לדחות את זריעת הכותנה בשבועיים במקום המועד המקובל במחצית מרץ ,לתחילת אפריל .וזאת כדי שפרפרי הזחל הורוד המגיחים במחצית מרץ ,לא ימצאו צמחי כותנה ,לא יוכלו להטיל ביצים וימותו לפני הצצת הכותנה .למעשה הגחת פרפרי הזחל הורוד הפכה לגיחת התאבדות .במקביל ,החל פיזור מוגבר של חוטי בילבול -חוטים ספוגים בפרורמון נקבי של הזחל הורוד ,שגורם לזכרים להתבלבל ולאבד את הנקבות .בחקלאות הרגילה נהוג היה לפזר כ 20חוטים לדונם ,בפיזור יחיד הגדילו באורגני את מספר הפיזורים לשלושה ואת מספר החוטים ל 70 - וזאת כדי להבטיח בילבול יעיל לכל תקופת הגידול .המרכיב השלישי של ההתמודדות עם הזחל היה קיצור העונה בסופה וקביעת מועד הקטיף בין 15 ל 20 -בספטמבר .זאת כדי לחסום את תחילת החריפה (תרדמת החורף) של הזחל שמתחילה עם התקצרות היום לאחר 21לספטמבר (היום בו משתווה אורך היום לאורך הלילה). נושא בעייתי נוסף מולו היו צרכים להתמודד חלוצי הכותנה האורגנית ולמעשה ,ממשיכים להתמודד בו גם היום ,הוא נושא העשבייה .כמו בנול שא הזחל פותחה כאן תורת גידול כוללת שמתמודדת עם הנושא במספר מישורים: זריעה ברטוב -הרעיון הוא לזרוע את הכותנה לתוך שכבת קרקע רטובה על ידי הסרת שכבת הקרקע העליונה בפס הזריעה ,בצורה ששאר פני השטח נותרים יבשים .הדבר נעשה על ידי זריעה בחריץ לעומק בו הקרקע רטובה מגשמי החורף או מהשקייה ,שבוצעה זמן מה מראש ,במקרה של חורף שחון. זרעי הכותנה שנזרעים בקרקע רטובה נובטים בעוד שזרעי העשבים שנמצאים בשכבות הקרקע העליונה והיבשה נותרים בתרדמתם .בצורה זו מקנים לנבטי הכותנה יתרון על העשבים ,יתרון שמקל בטיפולי קילטור מכאניים והגימור נעשה בעישוב ידני. מהר מאוד נמצא כי מתן קומפוסט ,ברמה מתאימה לסוג הקרקע והאזור, משמש מקור מספק ליסודות הזנה לגידול. עם התובנות שנצברו פנו דן וחבריו מחפציבה ,עם מריו לוי כתגבורת, למועצת הכותנה בהצעה לבצע ניסוי מסחרי ראשון בגידול כותנה אורגנית. מועצת הכותנה אישרה ,בהיסוס רב ,את ביצוע הניסוי בתנאי שילווה על ידי אנטמולוג מומחה בשמירה אישית .התנאי לביצוע הניסוי היה כי אם תתפרץ אוכלוסיית מזיקים שתצא משליטה יכוסח השטח מיידית והגידול האורגני יופסק .יש לזכור ,כי באותה תקופה ,כותנה רגילה רוססה כ15- ריסוסים ויותר בעונה. הניסוי עבר בהצלחה להפתעת כולם ואולי לאכזבת חלק מהנוגעים בדבר ,הניסוי עבר בהצלחה. מזיקי מפתח בכותנה הקונבנציונלית כמו זחל ורוד ,כנימות עש הטבק ,קשות ופרודניה כלל לא התבססו בשטח .אנשי המקצוע שליוו את הניסוי הגדירו את שחזתה עינם כנס. מאז הניסוי שנערך בשנת 1990ועד היום ממשיך ה"נס" להתקיים וזאת בתנאי שאכן מקפידים על כל התובנות שנצברו במהלך השנים .מאידך ,יש לציין ,כי עדיין ישנם מזיקים כמו פשפש הכותנה והזפית שמרימים לעיתים ראש ודורשים התערבות זהירה .אבל פרט לכך ניתן לציין כי תוצאות גידול הכותנה האורגנית ,מבחינת היבול והאיכות ,קרובה לתוצאות הכותנה הרגילה והיו גם שנים בהן יבול הכותנה האורגנית גבר על יבול הכותנה הרגילה. ולמלעיזים הטוענים כי התוצאה נכונה רק לאזור קטן ומוגדר ,בוצע בתחילת העשור ניסוי לגידול כותנה אורגנית גם בגבעת ברנר ,שלווה בין השאר גם על ידי אנטמולוג מועצת הכותנה בעבר ,ד"ר דוד בר וכותב דברים אלו וגם שם התוצאה הייתה ניקיון כמעט מוחלט ממזיקים .יתר על כן, ניסוי להתמודדות עם עש הטבק שנערך בחלקה ננטש מכיוון שהביקורות היו נקיות יותר מאשר הטיפולים בחומרי הדברה ,מהמעט שכן מאושרים לשימוש בחקלאות אורגנית. לאור התוצאות התייצב הגידול והגיע בשנים האחרונות לכדי 3000 דונם שמניבים יבול טוב והכנסה גדולה משמעותית מזו של הכותנה הרגילה. הגידול עצמו התפשט וגדל כיום במשקים קיבוציים בעמק חרוד ובעמק יזרעאל ומהווה נדבך חשוב בחקלאות האורגנית המתפתחת בשנים האחל רונות .בשנתיים האחרונות חל מהפך נוסף עם המעבר לגידול זנים ארוכי סיב מטיפוס פימה ,מעבר שנעשה בהיסוס מה אבל נחל הצלחה גם הוא. קטיף ירוק בעיה נוספת שנאלצו להתמודד עימה בשנים האחרונות היא בעיית השילוך .לאחר שבשנת 2002נאסר השימוש במגנזיום קלורט -מא"ג על ידי הרשויות האורגניות באירופה ,חומר שהיה מאושר לשימוש לשלוך כותנה וגם להדברת עשבים בחקלאות אורגנית .האיסור נחת עלינו כרעם ביום בהיר וזאת לאחר שבאנגליה גילו כי נעשה שימוש בחומר ,שלעניות דעתם ,אינו עומד בדרישות התקן האורגני ,אף כי באותו זמן היה מאושר לשימוש על ידי התקן הישראלי .כך פתאום נוצר חשש כי חסרון האפשרות לשלך ישבית את הענף .המכה נפלה על המגדלים ערב סיום הגידול .אבל שוב ,יכולת היצירתיות של המגדלים הצילה את המצב ,שנראה עגום. המגדלים עורכים מפגשים ,מספר פעמים במהלך העונה ,חולקים את הקשיים מולם יש להתמודד ,חולקים רעיונות וידע ומגבשים פיתרונות בשיתוף פעולה וכך גם נהגו במציאת פיתרון בנוגע לבעיית השילוח. בעיית השילוך נפתרה על ידי עצירה מוקדמת של ההשקיה ,לצורך הכנת הכותנה לקטיף “ירוק" -קטיף במצב בו צמח הכותנה עדיין ירוק .גם כאן שיתוף פעולה עם המנפטה אפשר פתרון של קטיף וניפוט מתוזמנים, כך שלא נגרם נזק משמעותי לכותנה גם בקטיף ירוק .חשוב לזכור כי לא ניתן לאכסן את ערמות הכותן בשדה עד הניפוט כמקובל בכותנה שעליה הושרו ,אלא יש לנפט תוך יומיים מהקטיף כדי למנוע תסיסה אפשרית של הכותנה בערמה. כיום הכותנה האורגנית הינה עובדה קיימת ומוכיחה עצמה כל שנה אף כי לימוד הממשק ושיפורו נמצאים רק בתחילת הדרך. חזון ואמונה סיפור פיתוח הכותנה האורגנית מלמד כי חזון ,אמונה ועקשנות בצרוף יכולת התבוננות ,כושר ניתוח ולקיחת אחריות יכולים להפוך רעיון ,שאולי נשמע הזוי ,למציאות .לגידול הכותנה האורגנית משמעות רחבה מעבר למל שמעות הצרה של רווח מידי .לגידול הכותנה האורגנית משמעות סביבתית עמוקה שכוללת יצירת סביבה נקייה מחומרים רעילים ,שיפור מבנה הקרקע, הקטנת סחף קרקע והקטנת תלות בתשומות שאינן מתחדשות. ובראיה קדימה ומעט חזון ,שאולי אבד כמעה בשנים האחרונות ,הכותנה האורגנית מהווה נדבך מרכזי בהפיכת חקלאות ישראל וישראל כולה למדינה ירוקה וידידותית יותר לסביבה ולחי .הודות לחזון של מעטים ועקשנות שלעיתים משתלמת יש היום כותנה אורגנית וגד"ש אורגני בהיקף משמעותי וגדל .נוצרה הזדמנות לצרף את הגד"ש האורגני לשאר גידולי השטח הפתוח המטעים והחממות האורגניות ולהפוך את ישראל כולה לירוקה יותר תוך שינוי איכות החיים והתדמית של המדינה כולה. ואולי כאן המקום להזכיר כי כותנה אורגנית גדלה גם בתורכיה ונפוצה באפריקה רק שבארצות אילו הגידול הוא בחלקות קטנות והקטיף מבוצע ביד. ולכן כל ההיבט האגרוטכני של הגידול שונה כשהמזיקים מודברים קולטורלית או בשפה יומיומית פשוטה -המזיקים נאספים בידיים .באזורים אלו גידולהכותנה הוא נדבך חשוב בסל המוצרים האורגניים .לכותנה האורגנית יש משמעות חברתית בכך שגידולה והמחיר שמתקבל בעבורה ,מאפשר חיים, תרתי משמע ,באזורי גידול שננטשו בעבר. וחזרה לעמק ולארץ ,הכותנה האורגנית הפכה להיות גידול עוגן של גידולי השדה האורגניים שהתפתחו והגיעו להיקף של אלפי דונמים וזאת בזכות חזון נחישות ותעוזה של מעטים שלא חששו לצאת נגד המקובל ולשבור את המוסכמות. ניר ותלם | גליון מס' | 5מרץ-אפריל 19 | 2008 דני זוהר -מדריך שה”מ ישראל שי -גד”ש דגנים אלי אורן -חברת “דשן -גת” השפעת תוספת חנקן בדישון צד על יבול חימצה לא מושקית מבוא חקלאים רבים מדווחים על יבולי חימצה גבוהים יותר כאשר מגדלים חמצה על גבי כרבים עשירים כגון תירס או תפוחי אדמה .כמו כן ,מקובל להוסיף חנקן לחימצה שלחין במהלך הגידול ,בעיקר כאשר נראית פגיעה בפקעיות או התפתחות לקויה של הצמח .החלטנו לבדוק את השפעת תוספת חנקן בדישון צד בחימצה לא מושקית על יבול גרעיני החימצה. הניסוי הוצב במתכונת בלוקים באקראי עם 6חזרות .בכל חזרה סומנו ונקצרו 10מטר רץ ערוגה ( 20מ"ר)בעזרת קומביין ניסיונות בתאריך .27.6.06 תוצאות תוצאות היבול מובאות להלן: טבלה מספר :3 שיטות וחומרים נבחרה חלקת חימצה מזן “ירדן" בקיבוץ נגבה (גד"ש דגנים) בשטח 405 ד' על גבי כרב חיטה .תאריך זריעה .13 - 14/12/2006החלקה רוססה נגד עשבים בבוראל טרום נביטה ובאלאנקס ע"ג הנוף. בדיקות הקרקע טרום זריעה הראו את הערכים הבאים: טבלה מספר :1 K CaCl2 Pאולסן Nחנקתי עומק מ"ג/ל' מ"ג/ק"ג מ"ג/ק"ג 0-30 6.4 10 8.12 החלקה דושנה בזרחן לפני הזריעה לפי 5ק"ג/ד' .P2O5 הטיפולים: מספר דשן ק"ג/ד' חנקן 1 ללא דשן 0 2 אוראן 32% 5 3 אוראן 32% 10 ביצוע הדישון בתאריך 1.3.06על ידי מדשנת סיכות של גד"ש דגנים .הדישון בוצע לפני סגירת הנוף. 20 משקי -ללא חנקן 11.1 276.3 5ק"ג /ד' חנקן 11.8 295.8 10ק"ג /ד' חנקן 11.7 292.1 בין הטיפולים לא נמצא הבדל בניתוח סטטיסטי לרמת מובהקות של .0.05 דיון ומסקנות טבלה מספר :2 | ניר ותלם | גליון מס' | 5מרץ-אפריל 2008 טיפול יבול ק"ג 40 /מ"ר יבול ק"ג /ד' ניכרת מגמה של תוספת יבול גרעיני חימצה בטיפולי הדישון 5ו 10 -ק"ג/ד' חנקן ,עם יתרון קל לטיפול של 5ק"ג/ד' חנקן .מגמה זו אינה מובהקת .נראה כי תוספת חנקן מעל 5ק"ג/ד' אינה תורמת לתוספת יבול. עם זאת ,היבול בניסוי ובחלקה המסחרית היה גבוה יחסית ויתכן ובתנאים תת- אופטימליים היתה תרומת תוספת החנקן באה לידי ביטוי נמרץ יותר. אנו ממליצים על המשך ניסוי זה בשנים הבאות. תודות לגד"ש דגנים על העמדת החלקה לצורך הניסיון ושיתוף הפעולה. לועדת מגדלים דרום על סיוע לקציר בקומביין הניסיונות. לאופק אורן על העזרה באיסוף הניסיון. אורטיבה�טופ ÏÂÙÈË Ô¯Á‡ ÈÙφÌÈÓÈ© ®ÛÈÒ‡‰ ±¥ ≤± ≤± ∑µ ±¥ ÁÙ ÔÂÈÓ ÒÈÒ¯˙ ®ß„ؘ¢ÓÒ© ‰ÏÁÓ Ï„Ȃ Æ˙ÂÏÁÓ†Ï˘†·Á¯†Áˆ¯È·„Ó‰†È˘„Á†¯È˘Î˙ ®Ì„φ¯ËÈÏ© µ∞ ≤∞≠¥∞ µ∞ ≤∞≠¥∞ µ∞ ≤∞≠≥∞ µ∞ ±µ≠≥∞ ‰¯È‚†„Ú ∞Æ∞µ• ˙ÙÏÁ ‰Ó„‡†ÁÂÙ˙ ˙È˙¢Ά¨ÌÂÈÏÈÙÓËÒ Ïˆ· Ô„ÏÈÁ†¨ÌÂÈÏÈÙÓËÒ Ì¢ ‰ËÈΘ҇ ‰ˆÓÁ Ô„ÏÈÁ ‰È¯Ë˜†¨˜Ò¯Ù‡ ÛÈÊ˘ Ɖ¯È‰Ó†‰¯·„‰†˙ÂÏÈÚÙ†ÏÚ· Greening Effect†Ï˘†˙È„ÂÁÈȉ†‰ÚÙÂ˙φ̯‚†¯È˘Î˙‰ ‡ÂˆÈÈφÌȯ˙ÂÓ‰†ÌÈ¯È˘Î˙‰†˙ÓÈ˘¯·†‡ˆÓ ברלקס�גרגירים Ú„ȉ†˜È˙‰†¯È˘Î˙‰†Ï˘†ÌÈÒÓ†ÌȯȂ¯‚φ¯·ÚӉ†˙ÂÈϷˉ†Ô„ÈÚ†ÛÂÒ ÆҘϯ· ייעול דישון תירס מתוק - סיכום ניסויים ותצפיות שדה ()6 רני יפעה( ,)1אפרים צוקרמן( ,)2יורם שטינברג( ,)1דגנית שדה( ,)1גלי ארנון( ,)3עופר גלסנר( ,)4טל שני( )5ושי מיטל ( - )5חיפה כימיקלים. ( - )3מרכז גד"ש יזרעאל. ( - )1מרכז חקלאי העמק. ( - )6אגם -חקלאות מתקדמת ( - )4מעבדות עין הנציב. ( - )2גד"ש שה"מ. הניסוי נערך במימון קרן המחקר של מועצת הצמחים האגף לירקות תקציר: קנייני התירס המתוק המובילים באירופה ,שהם היעד העיקרי של יצוא התירס מישראל ,הצהירו לא אחת ,כי בעתיד הלא רחוק המגדל יאלץ לא רק לדווח על כמות וסוג הדשן אותו מקבל הגידול כנדרש כיום ,אלה אף להפחית את רמת הדישון לרמות של 20יחידות חנקן לדונם. בקיץ 2005בוצעו תצפיות דישון מסחריות בחלקות תירס ,בדו גידול בגליל העליון ,ובסתיו בבית שאן .בשתי התצפיות לא נמצא הבדל ביבול ובאיכות הקלחים בין דישון משקי של 28יחידות חנקן ,לבין יישום 20יחידות חנקן, שהוצנעו בפס ,כדשן יסוד. כדי לבחון את סוגית כמות הדשן החנקני ועיתוי הפיזור שלו בתירס מתוק, נערכה באביב 2006תצפית מסחרית וניסוי דישון בחלקת תירס מתוק בקיבוץ יזרעאל .בניסוי נבדקה השפעת כמויות שונות של דשן חנקני ,שניתן כדשן יסוד ( 20 ,15 ,0ו 25-ק"ג דשן חנקני צרוף) על יבול הקלחים .הניסוי נערך בשיטת הבלוקים באקראי ב 4-חזרות. התצפיות שנערכו בין השנים 2005ו 2006-והניסוי בשנת 2006מצביעים על אפשרות הפחתת כמות הדשן החנקני ,ביניהם דשני “מולטי גרו" ,מבלי שייבולי התירס המתוק יפגעו בצורה משמעותית .על סמך ממצאי התצפיות והניסוי הנוכחיים ,ובהשוואה לנוהג הקיים של בדיקות קרקע והמלצות דישון לתירס ,נראה שקיים פער בין המחסור האמיתי בחנקן לבין ההמלצות לדישון .ממצא זה מוליך למסקנה ,שניתן לצמצם משמעותית את מנת הדשן החנקני הניתן לתירס המתוק. בכדי לבסס את ממצאי התצפיות והניסוי שבוצעו בשנים 2005ו,2006- חשוב ורצוי לבצע את הניסויים פעם נוספת ,לפתח את אמצעי בקרה ,לחיזוי מחסורים בחנקן ,במטרה לגבש את המלצות הדישון. במספר מדדים כמו :צבע ,טעם ,מרקם וכדומה .כמו כן נקבעו מגבלות ,לתנאי הגידול והוגדר הצורך במערכת בקרה ותיעוד המוכתבים והמאושרים על ידי הקניין ,שהעיקריות מביניהן: שימוש בזני תירס שלא יוצרו בשיטות של הנדסה גנטית ).)G.M.O שימוש מוגבל בתכשירי הדברה ,תוך מניעת שאריות תכשירי ההדברהבמוצר ,הקפדה על שמירת איכות הסביבה -תוך התחשבות בסביבה ושמירה על חיות בר והדגה ביערות ובאגמים. הקניינים ,בראשות טכנולוג המזון של החברות באנגליה ,עורכים בארץ, ביקורת באתרי הגידול ובמפעלי המזון ,הכוללת :בקרה אחרי ביצוע תהליכי הגידול ,הרישום ,המעקב והתיעוד של כל מהלכי הגידול ותהליכי הייצור. בחורף 2004-5יזמו מפעלי התעשייה דיון ,בשיתוף גורמי מקצוע ,לחיפוש דרכים לייעול השימוש בחנקן בתירס המיועד למאכל .במגמה להיערך בזמן לקראת מועד כניסת מגבלות הדישון לתוקף. התירס לסוגיו ,למאכל אדם ולמספוא ,הינו צרכן גדול של חנקן ,המלצות הגידול לקבלת יבול מרבי נעות בין 30ק"ג חנקן צרוף לדונם בתירס מתוק לבין 35ק"ג חנקן לדונם בתירס למספוא ולגרגרים (ברקוביץ ש.)2000 . בנוסף למגבלות הכמות ,נמצאים מחירי הדשן החנקני במגמת עליה מתל מדת .לאור האמור ,קיים הצורך לייעול השימוש בדשן ,העשוי לשפר את רווחיות הגידול. מבוא ותיאור הבעיה: חומרי הזנה ודשנים שטיפים עלולים להיות מזהמי מקורות מי תהום ,נחלים, אגמים ותעלות ניקוז ולכן יש להשתמש בהם בזהירות ולוודא שימוש מיל טבי בחומרים אלו .קנייני תירס מתוק בארופה דורשים מן המגדלים בארץ להפחית את רמת הדישון לרמות של 20יחידות חנקן לדונם ועל המגדלים להערך לקראת השינוי. תעשיית יעוד התירס המתוק נחלקת לשני מגזרים עיקריים: תעשיית מזון -שימורים וקפואים. שיווק טרי -ארוז ובתפזורת ,לשוק מקומי וליצוא לאירופה. רשתות השיווק הגדולות באירופה מגדירות את איכות התירס (הקפוא והטרי) 22 | ניר ותלם | גליון מס' | 5מרץ-אפריל 2008 התהליך השכיח היום ,לקביעת תוכנית הדישון בתירס ,מורכב מביצוע בדיקת פוריות קרקע לרמות חנקן ,זרחן ואשלגן ,הנערכות בפרקי זמן שונים לפני הזריעה ולעיתים אף שבועות רבים לפני הזריעה ,טרם עיבודי היסוד ולעיתים שבועות בודדים לפני זריעה .תוכנית הדישון ,הנקבעת מראש ,מתבססת על ממצאי בדיקות הקרקע הראשוניות חסרה היום בדיקה אמינה/רציפה לקביעת רמת החנקן במהלך הגידול. במשך הגידול לא נערכות בדיקות נוספות ותוספות הדשן ניתנות בהתאם לתל כנית הנקבעת מראש .מקובל לחלק את מתן הדשן החנקני לשני שלבים: א .מתן 10יחידות חנקן ,כדשן יסוד לפני הזריעה. ב .הוספת כ 15-20 -יחידות חנקן במהלך הגידול ,על ידי פיזור דשן מוצק, הצנעה בסיכות או דרך מערכת ההשקיה .תוספת זו של דשן חנקני מחולקת למספר מנות ( 1עד 6מנות) ,בהתאם לשיטת היישום ולצריכת החנקן החזויה ,כתלות בגיל הפנולוגי של התירס. בעיות ביישום וזמינות דשן במערכות ההשקיה: מערכת הטפטוף מזרימה את החנקן ,המהול במים ,לבית השורשים ,שטח הפנים/נפח האזור המושקה בטפטוף הוא קטן .סביב אזור הרטבת הטפטפת נבנה "בצל" הרטבה ,שחלקו העליון צר .הדשן מחלחל עם המים לשכבות הקרקע העמוקות .מכיוון שצמח התירס מנצל את המים הנמצאים בשכבת הקרקע בעומק של עד 60ס"מ ,ברוב תקופת הגידול ,לא ברור איזה חלק מסך כמות הדשן החנקני הזמין נקלטת על ידי השורשים. ביישום באמצעות קו-נוע הדשן מוזרק למים באופן רציף וקבוע במהלך ההשקיה .מכיוון שריכוז הדשן במים אחיד ,סביר להניח שחלק מהדשן ,יחלחל לעומק הקרקע ,חלק ייקלט כראוי וחלק ייספג בסנטימטרים העליונים או יזרום עם מי הנגר העילי ,אל מחוץ לשטח הגידול. דשן בשיחרור איטי: בשנים האחרונות הוצג על ידי חברת “חיפה כימיקלים" דשן חנקני גרנולרי משופר ,הנקרא “מולטי גרו" .מולטי גרו הוא למעשה אוריאה 46%שחלק מהפתיתים בו צופו בפולימר ,המאט את קצב ספיחת הלחות לגרגר הדשן ומאט את קצב המסתו ,פירוקו וזמינותו לצמח. המולטי גרו מיוצר ביחסים שונים של ציפוי גרגרי אוריאה“ ,מולטי גרו "30משמעו 30% :מהפתיתים מצופים בפולימר ,ב"מולטי גרו 50% :"50 מהפתיתים מצופים בפולימר .ככל שאחוז הפתיתים המצופים גדול יותר קצב שחרור החנקן איטי יותר.קצב המסת הפולימר ושחרור החנקן תלוי בלחות ובטמפרטורה ,ככל שהללו גבוהים יותר קצב שחרור החנקן מהיר יותר ולהיפך. הצנעת הדשן בסיכות בעומק קבוע בקרקע ממתנת את השפעת שינויי הטמפרטורה והלחות בסביבת פתיתי הדשן .ככל שהדשן מוצנע עמוק יותר תנאי הלחות והטמפרטורה יציבים יותר ,ונדיפות הדשן לאטמוספרה קטנה או נעצרת לחלוטין. מטרות הניסוי: א .בחינת יעילות שימוש בדשנים חנקנים מסוגים ובריכוזים שונים על מדדי היבול ,תוך בחינת שיטות היישום של הדשנים השונים והתאמתם לקצב צריכת החנקן על ידי צמח התירס המתוק. ב .כדי לברר את סוגית יעילות ניצול הדשן על ידי התירס נבדקו מספר שיטות ואמצעי בקרה ,שיאפשרו בחינה שבועית של תכולת החנקן בצמח. בקביעת מטרות הניסוי לא ראינו לנכון לבדוק את השפעת תוספת החנקן השולית על צבירת היבול וכן את קצב צריכת חנקן ועיתויו על ידי התירס. נושא זה נבחן וניבדק בעבר פעמים רבות וקיים חומר רב בנושא. חומרים ושיטות: תצפיות דישון בשטחים מסחריים ,סתיו 2005 בקיץ 2005בוצעו שתי תצפיות דישון מסחריות בחלקות תירס מתוק בדו גידול בגליל העליון ,ובסתיו בבית שאן .בכל הניסיונות והתצפיות הדשן יושם על ידי שתי סיכות בערוגה להלן סיכום התצפיות: .1בקיץ 2005בוצעה תצפית מסחרית בגד"ש כלנית בגליל העליון .התצפית נערכה בחלקה מסחרית של תירס מתוק מזן רויאלטי בדו גידול ,אחרי חיטה לתחמיץ .ההשקיה בוצעה בקונוע ,מועד הזריעה ,12/5/05כל חלקת תצפית/טיפול הייתה 8.4דונם .עונת הגידול הייתה חמה והתירס נקטף 79ימים לאחר הזריעה .להלן פירוט הטיפולים: א .דישון משקי 28ק"ג חנקן צרוף (כנהוג באזור) 12 :ק"ג צרוף של חנקן אורן ,הוצנע בערוגה ביסוד לפני הזריעה ועוד תוספת של 16ק"גצרוף של חנקן נוזלי -אורן 30 ,יום אחרי זריעה. ב .מולטי גרו 20 ,30%ק"ג חנקן צרוף לפני זריעה. .3מולטי גרו 20 ,50%ק"ג חנקן צרוף לפני זריעה. .2בסתיו 2005בוצעה תצפית מסחרית בגד"ש מעוז חיים ,בחלקה מסחרית של תירס מתוק בדו גידול ,אחרי שעועית לתעשייה .כל חלקת תצפית/ טיפול הייתה 9דונם והושקתה בטפטוף ,מועד זריעה .15/9/05להלן הטיפולים: א .טיפול משקי 28 ,ק"ג חנקן צרוף 20 :ק"ג חנקן צרוף באוריאה 46% הוצנעו ביסוד ,ועוד תוספת 8ק"ג חנקן צרוף -אורן 32%דרך מערכת הטפטוף. ב .הצנעת 20ק"ג חנקן צרוף שניתן באוריאה .46% ג .הצנעת 20ק"ג חנקן צרוף ,שניתן במולטי גרו .50% ד .הצנעת 20ק"ג חנקן צרוף ,שניתן במולטי גרו .30% בשתי התצפיות ,מעבר לשקילה המסחרית ,נקטפו ידנית 4חזרות מכל חלקה ,היבול נשקל ובוצעה הערכת איכות היבול. באביב בשנת 2006נערכו תצפית מסחרית וניסוי דישון בשדות קיבוץ יזרעאל בעמק יזרעאל המזרחי .יישום הדישון בוצע על ידי מצנע מוצקים 2 ,סיכות לערוגה לקראת מועד הזריעה. התצפית :כללה 4טיפולים שיפורטו בהמשך ,כל טיפול נערך על שטח של 8דונם. הניסוי :כלל 10טיפולים ונערך בשיטת הבלוקים באקראי ב 4-חזרות. זן התירס -ג'ובילי. כרב -חמניות. השקיה -קוונוע חזיתי. תצפית :טיפולי הדישון החנקני -ק"ג חנקן צרוף לדונם. .1מולטי גרו 25 - 30%ק"ג ביסוד. .2מולטי גרו 20 - 50%ק"ג ביסוד. .3מולטי גרו 20 - 30%ק"ג ביסוד. .4אוריאה 20 - 46%ק"ג ביסוד. ניסוי :בסוג ובמינון הדישון חנקני -ק"ג חנקן צרוף לדונם. .1מולטי גרו 30 - 30%ק"ג ביסוד. .2מולטי גרו 20 - 50%ק"ג ביסוד. .3מולטי גרו 20 - 30%ק"ג ביסוד. .4אוריאה 20 -ק"ג ביסוד. .5מולטי גרו 15 - 30%ק"ג ביסוד 5 +ק"ג לאחר זיהוי מחסור בחנקן. .6אוריאה 15 -ביסוד 5 +ק"ג לאחר זיהוי מחסור בחנקן. .7מולטי גרו 15 - 30%ק"ג ביסוד. .8אוריאה 15 -ק"ג ביסוד. .9ביקורת +תוספת 5ק"ג חנקן צרוף לאחר זיהוי מחסור. .10ביקורת ללא תוספת חנקן. ניר ותלם | גליון מס' | 5מרץ-אפריל 23 | 2008 בדיקות יסודות הזנה ומינראלים אחרים בקרקע ,במים ובצמחים - .1דגימות קרקע נלקחו ב 2-נקודות במשבצת הניסוי לפני דישון היסוד, ב 2-עומקים 30-60 ,0-30 :ס"מ ,ונשלחו לבדיקה במעבדת שירות שדה בנווה יער. .2בדיקת תכולת חומרי הזנה במי ההשקיה ,במעבדת שירות שדה בנווה יער. .3בדיקת תכולת חנקן בשתי שיטות: א .בדיקה שבועית ב )NIRA) Near InfraRed Analyzer-במעבדות עין הנציב .בדיקת החזר האור לקביעת מחסורים בחנקן ,נעשתה בדגימות של עלים לאחר יבוש. ב .בדיקות שבועיות לקביעת כמות המינראלים בצמח על ידי מיצוי צמחי, שנערכו במעבדת שירות שדה בנווה יער .המיצוי נעשה לאחר יבוש כלל הצמח ושריפתו. בנוסף לשיטות האנליטיות נערכה סריקה ע"י Green Seekerעל שטח רחב ,לזיהוי מחסורים בחנקן ,וכן נעשה שימוש ב SPAD -לקריאה ולזיהוי של מחסורי חנקן בעלים התחתונים. אסיף -יבול הקלחים נשקל ונבדקו מדדי איכות הקלחים. ניתוח סטטיסטי -בדיקת השונות בין טיפולי הדישון נעשתה במבחן שונות על פי Tukey & Kramerבתוכנת .JMP IN-5.1 בשתי התצפיות ,נעשתה הערכת איכות היבול .בשתי התצפיות לא נמצאו הבדלים באיכות הקלחים בין טיפולי הדישון המשקי של 28ק"ג חנקן ,לבין טיפולי הדישון של 20ק"ג חנקן ,שהוצנע ביסוד. לאור התצפיות והתוצאות שהתקבלות בשנת ,2005מצאנו לנכון לבחון את הנושא בניסוי מבוקר בשנת .2006 תוצאות התצפית והניסוי בשנת 2006 על סמך תוצאות התצפיות בשנת 2005נערכו בשנת : 2006 תצפית משקית כל טיפול 8דונם. וניסוי בבלוקים האקראי 4חזרות , באיורים 1ו 2-מוצגים יבולי הקלחים בתצפית המסחרית ובניסוי ,כתלות בסוג הדשן ועיתוי פיזורו. איור - 1יבול הקלחים בתצפית המשקית. תוצאות סיכום תצפיות מקדימות בדישון בשטחים מסחריים ,סתיו 2005 טבלה - 1תוצאות התצפית המסחרית בגד"ש כלנית בגליל העליון. הטיפול היבול הנאסף (ק"ג\ד) דישון משקי 28ק"ג חנקן צרוף לפי הפירוט: דישון יסוד 12ק"ג חנקן תוספת של 16ק"ג חנקן 30 ,ימים לאחר הזריעה. 1780 מולטי גרו 20 - 30%ק"ג חנקן צרוף לפני הזריעה. 2080 מולטי גרו 20 - 50%ק"ג חנקן צרוף לפני הזריעה. 2040 איור - 2יבול הקלחים הראויים לשיווק בניסוי. ממצאי התצפית מראים שהיבול הנאסף בחלקות שדושנו במולטי גרו הניבו יבול גבוה יותר וזאת למרות שקיבלו רק 20ק"ג חנקן צרוף לעומת 28ק"ג בדישון המשקי. טבלה - 2תוצאות התצפית המסחרית בגד"ש מעוז חיים. הטיפול היבול הנאסף (ק"ג\ד) דישון משקי 28ק"ג חנקן צרוף לפי הפירוט: דישון יסוד 20ק"ג חנקן. תוספת של 8ק"ג חנקן ,דרך מערכת הטפטוף. 1740 20ק"ג חנקן צרוף -אוריאה . 46% 1760 מולטי גרו 20 - 30%ק"ג חנקן צרוף לפני הזריעה. 1670 1770 מולטי גרו 20 - 50%ק"ג חנקן צרוף לפני הזריעה. ממצאי התצפית במעוז חיים מראים שלא היה הבדל משמעותי בגובה היבול הנאסף בכל טיפולי הדשן ,זאת למרות ההבדלים בכמות הדשן החנקני בטיפולים השונים. 24 | ניר ותלם | גליון מס' | 5מרץ-אפריל 2008 יבול הקלחים בתצפית כפי שהוא מוצג באיור ,1מראה הבדל של כ 600-ק"ג קלחים לדונם בין טיפולי הדישון במולטי גרו 30%ובאוריאה ,לבין הטיפול במולטי גרו .50%כמויות הדשן בכל הטיפולים היו דומות .הטיפול בדשן, שמשך פירוקו אמור להיות איטי ביותר ,הניב את היבולים הנמוכים ביותר. מאפייניה של תצפית מסחרית ,שהיא דוגמת שטח גדול כמו במקרה הנוכחי, אך ללא חזרות .יתכן שגורמים נוספים כגון :עומק קרקע ,מרקם הקרקע, השקיה ועוד ,גרמו להטיית התוצאה .כדי לבדוק סוגיה זו ,יש צורך לבחון את היבולים בניסוי מסודר בחזרות ,שתוצאותיו מוצגות באיור .2 ניתוח תוצאות הניסוי מגלה שלא היו הבדלים סטטיסטיים בין הטיפולים. עם זאת נראית מגמה ,שבה הטיפולים בהם ניתנה כמות כוללת של חנקן, 20ק"ג\ד' ,היו בעלי יבול גבוה מהחלקות שקיבלו תוספת של 15ק"ג\ד'. יבוליהם של הטיפולים שדושנו ביסוד ב 20-ק"ג חנקן ויותר לדונם היו גבוהים בלמעלה מ 160-ק"ג\ד' מאלה שקיבלו תוספת דישון ראש ובלמעלה מ 270 -ק"\ד' מהביקורת ,ללא דישון. המגמות המתוארות באיור 2מצביעות על כך ,שבתנאי הניסוי ,בתירס מתוק, דישון חנקני בכמות של 20ק"גד' יכול לתת מענה טוב לצריכת החנקן ולקליטתו ע"י צמחי התירס המתוק ,תוך קבלת יבול סביר .חיזוק להשערה זו ניתן לראות בתוצאות טיפולי האוריאה של 5 + 15ק"ג\ד'. היבול בטיפול המולטי גרו 20 ,50%ק"ג\ד' ,לא נפל סטטיסטית מיתר הטיפולים ,שבהם ניתנו ה 20-ק"ג ,אך טיפול זה לא בלט ביבוליו (ראה גם בתצפית) .ניתן לשער( ,הדבר לא נבדק) ,שדווקא אחוז הגרגרים המצופים הגבוה גרם לשחרור איטי מדי של החנקן וזמינותו לצמח בשלבי הגידול המוקדמים הייתה בלתי מספקת. כדי לבחון את השאלת זמינות החנקן לצמחים במשך כל תקופת הגידול, נבחן את הממצאים בבדיקות הקרקע והבדיקות הצמחיות. היו גבוהים במקצת ובמיוחד בשכבת הקרקע העמוקה יותר. בניתוח הממצאים חשוב לשים לב לכמות החנקן בקרקע ,היכולה להשפיע על תוצאות הניסוי ומשמעותן. טבלה - 2תכולת יסודות הזנה במי ההשקיה. יסוד ההזנה טבלה - 1תוצאות בדיקות הקרקע לפני הזריעה. עומק שכבת מוליכות SAR -N -N - Pזרחן -K אשלגן (מ"ג\ק"ג) חנקתי אמוניאקלי הקרקע (ס"מ) חשמלית (מ"ג\ (מ"ג\ק"ג) (מא"ק\ל’) ()dS\m ק"ג) 0-30 0.695 2.955 0.25 12.75 6.30 14.55 30-60 1.165 3.845 0.16 5.80 9.35 18.45 בדיקות הקרקע המוצגות בטבלה 1מראות שקיימים הבדלים בין שכבות הקרקע .על פי ערכי ה SAR-והמוליכות החשמלית נראה ,שמידת מליחות הקרקע גבוהה יותר בעומק 30-60ס"מ ומגיעה לערכים קריטיים. ריכוזם של הזרחן והאשלגן ,שמידת נידותם בקרקע מוגבלת ,הייתה גבוהה יותר בשכבת הקרקע העליונה .לעומתם ,ערכי החנקן ביום ביצוע הדגימה כמות לליטר כמות ב 400-קוב מים -Nחנקתי (מ"ג\ל) 09.0 0.36ק"ג חנקן לדונם -Nאמוניאקלי (מ"ג\ל’) 00.0 – Pזרחן מסיס (מ"ג\ל’) 0.40 0.160ק"ג לדונם -Kאשלגן מסיס (מא"ק\ל’) 0.62 248מא"ק לדונם מהמוצג בטבלה 2ניתן לראות שתוספת יסודות ההזנה ,שמקורם במי ההשקיה ובמיוחד החנקן ,הייתה נמוכה מאד .ניתן להניח שתוספת זו של חנקן הייתה קטנה ביותר וניתנה באופן שווה לכל הטיפולים ,כך שהשפעתה על תוצאות הניסוי הייתה שולית. בבדיקות כמויות החנקן בצמח השלם (מיצוי מעבדה) ובעלה התחתון (,)NIRA בכל שיטה בפני עצמה ,לא נראו הבדלים כמותיים בין הטיפולים עד שלב הופעת העלה ה .13-החל משלב זה ניכרת ירידה בכמות החנקן בצמחים שנדגמו בטיפולים ,שדושנו ב 15-ק"ג\ד' ומטה .ההבדלים הבולטים ביותר היו בביקורת ,בה לא ניתנה תוספת חנקן כלשהי. לאור הממצאים בטבלה ,3בהם לא נמצאו הבדלים בתכולת החנקן בשלבי הגידול הראשוניים ,נבדקה השפעת כמות החנקן בצמח בשלבי הגידול המאוחרים על היבול .בחינת המתאם נעשתה לכל שיטת מדידה בנפרד טבלה - 3תכולת חנקן ע"י מיצוי הצמח השלם ובדיקת העלה התחתון ב NIRA-בדישוני היסוד (ערכי החנקן מ"ג\ק"ג חומר יבש). תאריך דגימה וגיל פנולוגי הטיפול 12.5.06 עלה 13 21.5.06 שליפת מכבד 20.4.06 7-8עלים 11.4.06 5-6עלים 4.5.06 10-11עלים 26.4.06 8-9עלים NIRA מיצוי NIRA מיצוי NIRA מיצוי NIRA NIRA מיצוי מולטי גרו 30 -30%ק"ג ביסוד 3.02 4.17 3.20 4.33 3.23 3.83 3.61 3.52 2.72 מולטי גרו 20 - 50%ק"ג ביסוד 3.08 4.46 3.22 4.41 3.30 3.89 3.73 3.34 2.77 מולטי גרו 20 - 30%ק"ג ביסוד 2.97 4.10 3.20 4.64 3.22 3.71 3.42 3.53 2.76 אוריאה 20 -ביסוד 3.07 3.96 3.22 4.37 3.28 3.98 3.64 3.28 2.68 מולטי גרו 15 - 30%ק"ג ביסוד 3.00 4.14 3.00 4.56 3.38 3.84 3.59 2.93 2.56 אוריאה 15 -ק"ג ביסוד 3.17 4.17 3.52 4.47 3.53 3.85 3.59 3.17 2.72 ביקורת ללא תוספת חנקן 3.15 3.96 3.02 4.25 3.20 3.49 3.28 2.80 1.97 ניר ותלם | גליון מס' | 5מרץ-אפריל 25 | 2008 ברגרסיה ליניארית והיא מוצגת באיור .3 .2 איור - 3המתאם בין היבול לבין תכולת החנקן בשיטת מיצוי החנקן המעבדתית ושיטת ה.NIRA- בחינת המתאם באיור 3מובילה לשלושה ממצאים חשובים: .1תכולת החנקן הפוחתת בצמחים בשלבי הגידול המאוחרים ,יכולה להצביע על מידת הפחיתה ביבול. .2קווי הרגרסיה בין שתי השיטות היו מקבילים. .3מקדם המתאם היה נמוך למדי. מכיוון שבחינת המתאם בין כמויות וריכוזי הדשן לבין היבול הייתה לכל הטיפולים ,עולה האפשרות שקצב שחרור הדשן לא היה דומה בכל השיטות ולכן יבול הצמחים הושפע מגורם זה .מכאן שרצוי לבחון את המתאם בין היבול לבין הכמויות השונות של אותו הדשן מאותו הסוג .באיור 4מוצג המתאם בין תכולת החנקן בצמחים בכמויות שונות של מולטי גרו ,30( 30% 15 ,20ק"ג\ד') לעומת הביקורת ,הבלתי מדושנת ,לבין יבול הקלחים. .3 .4 .5 .6 קלחים טובים .יבולים אלה הושגו על ידי הצנעת הדשן החנקני במנה אחת ביסוד ב דשן בשחרור איטי או באוריאה וכן בכמות חנקן זהה, שניתנה בשתי מנות (יסוד 15וראש 5ק"ג\ד') .השאלה הדורשת בירור האם כמות זאת תספיק גם באותם שדות בהם פוטנציאל היבול עולה על 1.8טון נטו לדונם? (כפי שנראה בתצפית בגד"ש כלנית בגליל העליון). על סמך ממצאי התצפיות והניסוי הנוכחיים ,בהשוואה לנוהג הקיים של בדיקות קרקע והמלצות דישון לתירס ,נראה שקיים פער בין המחסור האמיתי בחנקן והמלצות לדישון .ממצא זה מוליך למסקנה שניתן לצמצם באחוזים ניכרים את מנת הדשן החנקני הניתן לתירס מתוק. בשתי השיטות למדידת תכולת החנקן בצמחים נמצא מתאם בין תכולת החנקן ליבול .מחסורים בחנקן בין הביקורת לשאר הטיפולים אובחנו החל משלב הגידול של 10-8עלים .זיהוי המחסורים בשלב זה מחייב בחינה של יעילות התגובה לתיקון המחסור .לאור האמור ,יש לבחון מדדים ואמצעים נוספים ,רגישים יותר ,שיוכלו להצביע על מחסורים בשלבים מוקדמים יותר ,ויאפשרו תגובה יעילה ,בעיתוי מוקדם ככל הניתן. הממצאים בתצפיות מראים ,שיבול הקלחים בחלקות שדושנו במולטי גרו 20 ,50%ק"ג היו נמוכים יחסית .יתכן ושחרור איטי מדי של החנקן גרם למחסור בחנקן זמין בשלבי הגידול המוקדמים .מן הראוי לבחון סוגיה זו בהמשך. קיים פער בין שתי שיטות מדידת החנקן בצמחים .על פי הניסוי הנוכחי קיים מתאם טוב יותר למצוי מעבדתי מזה של ה .NIRA-בשיטת ה- NIRAנדגמים כ 50-עלים מ 50-צמחים והיא מאפשרת קבלת תוצאות תוך יממה .בעוד שלקבלת תוצאות של מיצוי מעבדתי ,בו נדגמים כ10- צמחים ,מתקבלות לאחר שבוע .לאור זאת חשוב לפתח ולבחון מקדמי התאמה בין שתי השיטות כדי לקבל תוצאות מהירות בזמן אמת. בכדי לבסס את ממצאי התצפיות והניסוי בשנים 2005ו ,2006-חשוב ורצוי לחזור על הניסויים פעם נוספת במטרה לזהות בברור רב יותר מחסורים בחנקן בזמן המאפשר תגובה ע"י תוספת חנקן ולפתח מודל והמלצות לדישון ,הנסמכים על נתונים הנבדקים בכל שדה. איור - 4המתאם בין היבול לבין תכולת החנקן בטיפולי מולטי גרו 30%בכמויות שונות בשיטת מיצוי החנקן המעבדתית ושיטת ה.NIRA- מהמתואר באיור ,4ניתן לראות מתאם טוב יותר בין היבול לתכולת אותו סוג הדשן ,שניתן בכמויות שונות .בשיטת המיצוי המעבדתית המתאם היה גבוה יתר ומובהק ,לעומת שיטת ה.NIRA- סיכום ומסקנות התצפיות בשנים 2005ו 2006-והניסוי בשנת 2006היו בעלי חשיבות גבוהה לבדיקת כמויות הדשן החנקני בהם אנו משתמשים לגידול תירס מתוק ובחינת אפשרויות היישום של דשנים מסוגים שונים. תוצאות התצפיות והניסוי מצביעות על אפשרות הורדת כמות הדשן החנקני, על ידי הצנעת דשן בפס ,בראשית הגידול ביניהם דשני “מולטי גרו" ,זאת מבלי שיבולי התירס המתוק יפגעו בצורה משמעותית. להלן עיקרי המסקנות: .1בקרקעות פוריות ,תוספת של 20ק"ג חנקן צרוף הביאו לקבלת יבולי 26 | ניר ותלם | גליון מס' | 5מרץ-אפריל 2008 מצנע מוצקים שתי סיכות לערוגה מצנע מוצקים מבט מאחור ספרות מצוטטת ברקוביץ ,ש .2000 .גידול תירס .חוברת בהוצאת משרד החקלאות ,שה"מ וארגון מגדלי ירקות 144עמודים. תודות לצוות גד"ש קיבוץ יזרעאל ,למשה מרון -על הצנעת מוצקים ,לשחר -חיפה כימיקלים ,פטר וינר -הדסים ,אלישע שמש -מועדת מגדלים עמק יזרעאל, על עזרתם הרבה בביצוע הניסוי והבאתו לידי גמר. גידול סורגום לתחמיץ אפרים צוקרמן ועופר גורן -שה"מ גידולי קיץ למספוא צורכים כמויות גדולות של מים .סורגום למספוא יכול לנצל את המים הניתנים לו ביעילות גבוהה יחסית לגידולי מספוא קיציים אחרים .קיימת עדיפות לגידול סורגום בתנאים הבאים: .1כמות המים העומדת לרשות המגדל מוגבלת או שמחירם גבוה. .2שיקולי ממשק והזנת הבקר. את הסורגום ניתן לגדל בתנאי בעל או בהשקיה בכמויות שונות של מים. כמו כן ניתן לקוצרו פעם אחת או פעמיים בהתאם למועדי הזריעה ולתנאי הגידול שיפורטו בהמשך. פירוט האפשרויות לקציר אחד מופיעות בטבלה 1ולשני קצירים בטבלה 2 (טבלה 2היא המשך לטבלה .)1 כרב טבלה - 1חלופות אפשריות לגידול סורגום חד-קצירי הזנים המאושרים לזריעה מסחרית בארץ הם FS-5 ,ו .Super Sile 20-זנים אלה הם מכלואים גבוהים שטופחו לייצור יבול חומר יבש גבוה ואיכותי להזנת הבקר .מן הראוי לציין שנבחנים בארץ מכלואים חדשים של סורגום למספוא ובתוכם גם זני ,BMRהעשויים לאחר בחינתם להיכנס לגידול מסחרי בשנים הבאות. זני ה )Brown Mid Rib( BMR-בעלי עורק עלה מרכזי חום ,הם זנים בעלי דופן משנית דלת ליגנין .זנים אלה בעלי נעכלות דופן גבוהה ולכן נחשבים כאיכותיים להזנת הבקר .יתרונם של זנים אלה הוא גם חסרונם ,מכיוון שהם נוטים לרבוץ בתנאי שלחין .בארץ נבחנים זנים שיתאימו לגידול סורגום בבעל וכן טיפוחים חדשים של זנים מקבוצה זו המתאימים גם לגידול בשלחין. אופי הגידול ושיטת ההשקיה ()1 נח ()2 בעל: מועד זריעה מועד קציר (ימים מהצצה) יבול חזוי (טון\ד’) מרס אפריל 120 - 110 1.1 - 0.8 השקית עזר בהמטרה: 50קוב\ד’ להנבטה ובמידת הצורך הוספת מנת מים נוספת לאחר כשבוע להשלמת חתך ההרטבה עד נח ( )2עומק 120ס"מ. 120קוב\ד’ יינתנו במשך הגידול בשתי מנות ,האחת 60קוב\ד’ 30-35ימים לאחר ההצצה והשנייה 60 קוב\ד’ 45-50ימים לאחר ההצצה. מרס אפריל 120 - 110 1.6 - 1.2 השקית עזר בטפטוף: נח ( )2הנבטה כנ"ל. 120קוב\ד’ יינתנו החל מ 30-ימים לאחר ההצצה עד תחילת שליפת מכבדים ראשונים. מרס אפריל 120 - 110 1.6 - 1.2 השקית עזר בהמטרה: מים כמות להשלמת נוספים קוב\ד’ כ40- של תוספת ההצצה, לאחר ימים וכ8- לאחר 40קוב\ד’ להנבטה אפריל עד גידול בחתך הקרקע עד עומק 120ס"מ. חורף 140קוב\ד’ שינתנו בשתי מנות ,האחת 70קוב\ד’ 35-30 ,ימים לאחר ההצצה והשנייה 70קוב\ד’ 50-45סוף יולי ימים לאחר ההצצה. 105 - 95 1.5 - 1.1 אפריל עד סוף יולי 105 - 95 5.1 - 1.1 לאחר השקיה בטפטוף: גידול הנבטה +השרשה בהמטרה כנ"ל 140 +קוב\ד’ שינתנו החל חורף מ 30-ימים לאחר ההצצה עד תחילת שליפת מכבדים ראשונים. ( - )1בעמקים המזרחיים או בקרקעות קלות ובינוניות יש להשקות כ 10%-יותר מכמות המים המומלצת בטבלה. ( - )2על מנת להבטיח גידול תקין של הסורגום לאחר כרב נח ,יש לדאוג לחתך קרקע רווי עד לעומק של 120ס"מ לפני הזריעה .במידה וחסרים מים בקרקע רצוי להשלים את החסר לפני או בזמן ההנבטה. 28 | ניר ותלם | גליון מס' | 5מרץ-אפריל 2008 טבלה - 2חלופות אפשריות לגידול סורגום דו-קצירי (הגידול והקציר הראשון יעשה על פי האפשרויות המופיעות בטבלה )1 מועד זריעה ()1 מועדי קציר (ימים מחידוש הגידול) יבול חזוי קציר שני (טון\ד’) אופי הגידול ושיטת ההשקיה השקיה בהמטרה: חידוש הגידול בהמטרה של 100קוב\ד’ והשקיה נוספת של 100קוב\ד’ שינתנו כ 30-ימים מחידוש הצימוח ,או בשתי מנות של 60-50קוב\ד’ 52ו 53-ימים לאחר חידוש הצימוח בהתאמה. מרס אפריל 90- 70 0.9 - 0.7 השקיה בטפטוף (:)2 חידוש הגידול ב 80-קוב\ד’ ותוספת של 120קוב\ד’ שינתנו החל מ 25-ימים לאחר חידוש הצימוח ועד שלב תחילת שליפת מכבדים ראשונים. מרס אפריל 90 - 70 0.9 - 0.7 ( - )1מועד זריעה מאוחר עלול לגרום לכניסה של הגידול השני לשלהי חודש אוקטובר ואף לנובמבר .בתקופה זו הטמפרטורות יורדות והלחות עולה .בנוסף לכך, בתקופה זו אנו צפויים לגשמים .גורמים אלה אינם מסייעים להתייבשות טובה של הסורגום .יתר על כן ,בתקופה זו יכולים להיות משבי רוח עזים (כולל רוחות מזרחיות) המלווים בגשמים .תנאים אלו עלולים לגרום לרביצה .שדה רובץ או אחוז חומר יבש נמוך מ 30%-עלולים לגרום לפחת גדול בשדה או בבור התחמיץ. ( - )2לאחר הגידול הראשון ,במידה ושלוחות הטיפטוף אינן מפריעות לקציר ,ניתן לשקול את הצורך באיסוף וגלילת השלוחות .בשיטה זו נחסכת עבודה רבה וניתן לחדש את הגידול במהירות. מועדי זריעה מומלצים ניתן לזרוע מ 20-למרס או כשטמפרטורת הקרקע בבוקר (בעומק הזריעה) אינה פחותה מ 15-מעלות צלזיוס .לא רצוי לזרוע מכלואי סורגום מתחילת חודש מאי עד סוף יולי עקב התקפות צפויות של רימות זבוב האטריגונה (ראה ,הדברת מזיקים). דישון חודש לפני הזריעה ולא יאוחר משבועיים לפניה יש לערוך בדיקות קרקע לזרחן ,אשלגן וחנקן .זמן זה דרוש למעבדות לקביעת המלצות לדישון. את המחסורים של זרחן ואשלגן רצוי להשלים בזמן הכנת השטח לזריעה. בשטחי דו-גידול בהם גידולי החורף נזרעו בערוגות ,ניתן לתת את דישוני היסוד לפני התיחוח כדשנים בודדים או בתערובות מתאימות .ניתן גם להצניע דשן נוזלי מתאים בסיכות ,לעומק 15ס"מ ,מתחת לשורה המיועדת או מצדדיה .בשדות המושקים בטיפטוף ובהם קיים גירעון קטן ביסודות המזינים ,ניתן להשלים את החסר בתקופת הגידול הראשונה באמצעות מערכת ההשקיה. זרחן ריכוז הזרחן הדרוש בשכבת הקרקע בעומק 20-0ס"מ .12 ppm ,בשדות בהם רמת הזרחן נמוכה מערך זה ,יש להוסיף 10-8ק"ג סופר פוספט מעושר כדי להעלות את הרמה ב .1 ppm-בהשקיה בהמטרה ,הזרחן כולו יינתן לפני הזריעה כדשן יסוד .בהשקיה בטפטוף ,יינתנו 2/3מכמות הזרחן כדשן יסוד ושליש נוסף דרך מערכת ההשקיה. אשלגן :הריכוזים הרצויים בקרקע יבשה בעומק 20-0ס"מ ml/l 8 ,במיצוי תמיסת הקרקע ב .Calcium Chloride-ברמה פחותה מ ,ml/l 8-מדשנים ב50 -עד 100ק"ג אשלגן כלורי לדונם .את האשלגן מוסיפים לפני הזריעה כדשן יסוד. הזריעה .ההצנעה תתבסס על מספר אפשרויות: .1קילטור השדה לאחר הדישון. .2דישון בסוף החורף כשיש צפי סביר לגשם סמוך למועד הדישון. .3דישון סמוך לזריעה והנבטת השדה והצנעת הדשן ע"י השקיה. בחלקות מושקות בהם ניתן לדשן דרך מערכת ההשקיה יינתנו 8ק"ג חנקן צרוף כדשן יסוד (ראה דישון חנקני בבעל) והיתר דרך מערכת ההשקיה עד תחילת שליפת המכבדים. בחלקות בהם לא ניתן לדשן דישון רצוף דרך מערכת ההשקיה ,יינתנו 2/3מהכמות כדשן יסוד ,ו– 1/3כחודש לאחר ההצצה. במידה ומחדשים את הסורגום לקציר שני ,יש להוסיף לאחר הקציר הראשון עוד 10יחידות חנקן לדונם .תוספת חנקן זו מומלץ שמחצית מהכמות תינתן בעת ההשקיה לחידוש הגידול והמחצית השנייה כ 25-ימים מאוחר יותר. כמות זרעים זורעים כ 17-זרעים למטר שורה ,שהם 0.65-0.75ק"ג זרעי סורגום לדונם. עומד סופי מומלץ 13-15צמחים למטר שורה. מרווחי זריעה בתנאי בעל ושלחין זורעים את מיכלואי הסורגום במזרעה (פלנטר) ,במרווחים של 100-75ס"מ בין השורות. עומק הזריעה זרעי סורגום יטמנו בכל התנאים עד עומק של 2.5-3.5ס"מ .בבעל יש להקפיד שהטמנת הזרעים תעשה באדמה רטובה .לאחר הכיסוי הזרעים יש להקפיד על הידוק טוב של פס הזריעה כדי ליצור מגע טוב בין הקרקע הלחה והזרעים ,ובכך להבטיח נביטה טובה. בשלחין רצוי לזרוע ביבש ולהנביט את השדה ע"י השקיה. חנקן הדברת עשבים גידול הסורגום למספוא דורש עד 15ק"ג חנקן צרוף לדונם ,הכמות הגבוהה דרושה כשזורעים בדו-גידול לאחר גידול חורפי. בשדות בעל רצוי לדשן את כל המנה (עד 10ק"ג חנקן צרוף לדונם) לפני טיפולי חורף :כאשר השדה המיועד לסורגום השתבש במשך החורף בעשבי בר, ניתן להשמידם בריסוס קוטלי מגע כגוןAMMONIUM THIOCYANATE : (אזולן)( AMINOTRIAZOL ,וידזול) ( DIQUAT + PARAQUATדוקטלון), ניר ותלם | גליון מס' | 5מרץ-אפריל 29 | 2008 ( GLYPHOSATE + OXYFLUORFENראונדאפ+גול) (האחרון עד 30 סמ"ק\ד') .ניתן גם להשתמש במונע נביטה (ATRAZINEאטרזין ודומיו) במינון של עד 200-100גרם\ד' ולשלבו עם קוטלי עשבים AMINOTRIAZOL (וידזול) או ( GLYPHOSATEראונדאפ) .במינון הגבוה של הATRAZINE- יהיה בתחילת החורף וככל שמתקרבים לזריעה יופחתו המינונים. המינונים המומלצים כולל השילובים יהיו בהתאם למינים ,לגובה העשבים בשדה והמגבלות המופיעות בתוויות הרישוי של החומרים. טיפולי קדם הצצה :להדברת רחבי עלים בלבד נשתמש בATRAZINE- (אטרזין ודומיו) בכמות של 80-100גרם\ד' בנפח תרסיס של 15-20ליטר\ דונם .ביצוע הטיפול ,אחרי הזריעה ולפני השקיית הנבטה. טיפולים לאחר ההצצה :להדברת ירבוזים ( , )Amaranthusמורכב בים ( )Compositaeוכיו"ב עד 2-3עלים אמיתיים ,ניתן להשתמש ב- (ATRAZINEאטרזין ודומיו) במינון של 60-50גרם\ד' +משטח .0.5% במקרים של שיבוש חזק של רחבי עלים לאחר ההצצה ,כאשר הגידול מעל 30ס"מ רצוי לרסס מתחת לנוף הצמחים בריסוס מכוון בין השורות .בריסוס המכוון ניתן להשתמש בתכשירים הורמונליים מקבוצת ה 2,4-D-כגון: אלבר-סופר במינון של 180סמ"ק לדונם בנפח ריסוס גבוה .היישום של ריסוס מעל הנוף בחומרים ההורמונליים שהיו נהוגים בשנים קודמות ,גרמו לנזקים כבדים לגידולים שכנים לכן יישום זה הוצא מתווית השימוש בחומר. רצוי להדביר את רוב העשבים ע"י קילטור שטחי ,אחד או שנים ,בעיקר בשדות בעל כאשר לקילטור בנוסף להדברת העשבים ,יש חשיבות גם בכיסוי חריצים בקרקע ומניעת איבוד מים מהקרקע. מזיקי הסורגום והדברתם .1מזיקי קרקע עיקריים: זחלי אגרוטיס ( - )Agrotis ipsilonפעילים באביב ,הנזק העיקרי נעשה לנבטים צעירים כאשר הטמפרטורות נמוכות ומשך הנביטה מתמשך. הדברה :ריסוס בתכשיר ( ENDOSULFANתיונקס) על עשבים לפני הצצת נבטי הסורגום ,במינון 350-400סמ"ק\ד' .אין לטפל בתכשיר זה לאחר התחלת ההצצה של נבטי הסורגום ,מחשש לצריבות .טיפול ההדברה סמוך לאחר הצצת הסורגום ייעשה ע"י פיזור פיתיון מגורען של התכשיר פיתיון (ספסן פרודן וכו' ,SUDIUM FLUOSILICAT 15% ).במינון 2ק"ג\ד' וגם (קורקרון) FROFENOFOSבמינון 200-250סמ"ק\ד' נמצא יעיל. במקרה של הטלה ובקיעה על נוף הצמחים וחדירה למשפך ,החל מ 10-ימים לאחר ההצצה -אפשר לרסס ב( -ENDOSULFAN-תיונקס ודומיו) במינון 300-350סמ"ק\ד' על פני כל השטח .אם מרססים רק בשורות ,יש להקטין את המינון בהתאם. .2מזיקי נוף עיקריים: רימת זבוב האטריגונה ( )Ahetrigona soccataנקראה בעבר indica -Ahetrigonaהנזק העיקרי הנגרם ע"י הזבוב מתרחש בעיקר בחודשי הקיץ המוקדמים (תחילת מאי עד תחילת יולי) .הנקבה מטילה את ביציה על עלי נבטי הסורגום .הרימות הבוקעות חודרות לקודקודי הצמיחה ומכרסמות בהם. כרסום קודקודי הצמיחה לגרום לתמותת נבטים אך הנזק העיקרי מתבטא בביטול השלטון הקודקודי וכתוצאה מכך מתפתחים הרבה סעיפי משנה (חייצים) ,הגורמים לשדה להראות עשבוני ומנונס עם פוטנציאל הנבה נמוך. בצמחים מפותחים בהם 8עלים ויותר ,נזקי האטריגונה הינם שוליים. השפעת עיתוי זרעי סורגום ב"קרוזר" ,כנגד זבוב האתריגונה ,נבדל קה בניסויי שדה ונמצאה יעילה .עדיין מומלץ להימנע מזריעה בשיא פעילות המזיק ,לצורך התחמקות ,מתחילת מאי ועד תחילת יולי. 30 | ניר ותלם | גליון מס' | 5מרץ-אפריל 2008 מזיקי הנוף כגון :לפיגמה ( ,)Spodoptera exiguaתולעת הגדוד (Mythimna ,)unipunctaהליוטיס ( ,)Helicoverpa (Heliothis) armigeraפרודניה ( ,)Spodoptera littoralisנובר התירס האירופי ()Ostrinia nubilalis ונובר התירס המזרחי ( ,)Chilo agamemnonאינם גורמים בדרך כלל לנזק כלכלי .במידה ויש התקפות חזקות של אחד או יותר מהמזיקים המוזכרים ניתן להדבירם בהתאם להמלצות הנהוגות לגבי תירס למספוא ולא יאוחר מ 7-ימים לפני הקציר. כנימות עלה ( - )Aphidoideaפעילות בעיקר באביב ובסתיו .מוצצות בנוף הסורגום ומפרישות טל דבש ,שעליו מתפתחת פטריית פייחת .עיקר הנזק בהתקפה קשה ,היא התייבשות מוקדמת של העלים .בדרך כלל לא גורמות הכנימות לנזק כלכלי .במידה וצפויים נזקים חריפים ניתן להדבירן בהתאם להמלצות הנהוגות בתירס למספוא. אזהרה :הטיפול בכל התכשירים ייעשה עד 7ימים לפני האסיף. המלצה :הסורגום ידוע כגידול רגיש לכימיקלים שונים .על כן ,מומלץ בד"כ להימנע מטיפולי הדברה על נוף הגידול .בכל מקרה של צורך בהדברת מזיקים בסורגום ,רצוי להתייעץ עם מדריכי הגידול או פקח הדברה המכיר את הגידול ומזיקיו. קצירת סורגום לתחמיץ את הסורגום לתחמיץ מהמכלואים שהוזכרו קוצרים לאחר שליפת המכבדים לפי בדיקות חומר יבש ( 120 - 110ימים לאחר הצצה) .חשוב שהקציר יתבצע לא מתחת ל 29%-ח"י .במקרים בהם מתחילה רביצה בשדה סמוך למועד הקציר ,יש לשקול הקמלה מכאנית של השדה ע"י קציר ואיסוף הקמה כאשר אחוזי היובש של הצמחים תואמים את המומלץ להחמצה .מומלץ להיוועץ עם מדריך הגידול בדבר הנחיצות והכדאיות הכלכלית בהקמלה. בעת קצירת הסורגום דרושה הקפדה מיוחדת על גודל הקיצוץ .סורגום ,שאינו מקוצץ כראוי ,מסכן את טיב התחמיץ (מבחינת הידוק לא מספק ועיפוש). מומלץ לקצץ לחתיכות באורך 2.5 - 2.0ס"מ .יש לשים לב לכך ,שסכיני המקצצה (בקומביין) יהיו תמיד מושחזות וסדורות במרווחים המומלצים. הכלי הבסיסי לקציר סורגום לתחמיץ הוא הקומביין לירק הכולל :ראש קציר ל 4 ,3-או 5שורות (בהתאם לתנאי השטח) ,מערכת הזנה ,תוף קיצוץ ,מפוח וארובה .אין להשתמש במערכת המיעוך. למען שמירה על הקרקע ,רצוי להתאים את כלי האסיף (עגלות מכוניות) למצב היובש בקרקע .בקרקעות השומרות על רטיבות או הנוטות להידוק רצוי להשתמש בעגלות או משאיות חד-סרניות ולא בדו-סרניות שהן כבל דות יותר .כמו כן רצוי שכלי האיסוף ינועו על שבילים מוגדרים ולהימנע מסיבובים מיותרים בשטח. אזהרות: השקיה אינטנסיבית בקולחים של דגני קיץ ,עלולה לגרום לאגירה של ניטרטים באברי הצמח .עליה בכמות הניטרטים עלולה לגרום להרעלות בבקר .בזמן ההחמצה הניטרטים מתפרקים ואין בהם סכנה .בחלקות סורגום העשויות להיקצר לשחת ,מומלץ לשלוח מדגם של צמחים ,לבדיקת ניטרטים במכון הוטרינרי. מידע נוסף על הרעלנים והבדיקות הדרושות ,ניתן לקבל אצל מדריכי הבקר.
© Copyright 2024