מדריך לחיסכון פנסיוני - MPC - מירב פנסיה בע"מ | יעוץ פנסיוני

‫‪ ‬‬
‫מאי ‪2012‬‬
‫קורא יקר ‪,‬‬
‫מדריך אלטרנטיבי ל"מדריך לחיסכון פנסיוני" בעניין מקדמי המרה שהופק ע"י המכללה‬
‫לביטוח – נתניה‬
‫הקדמה‬
‫לפני תקופת מה הופקה ע"י ביה"ס לבטוח במכללה האקדמית נתניה חוברת תחת השם ‪:‬‬
‫מקדמי המרה לקצבה ‪"-‬המדריך לחיסכון פנסיוני נכון! " בנושא‪" :‬מקדמי הקצבה בעולם הפנסיוני" ושהופצה‬
‫באלפי עותקים רבים‪.‬‬
‫החוברת המתיימרת להיות מדריך מקצועי רוויה במאמרים שנכתבו ע"י גורם בעל עניין כלכלי במוצר פנסיוני‬
‫מסוים‪ ,‬ואף פרס חסותו עליה‪.‬‬
‫מאחר והמדריך הינו עתיר בשגיאות בוטות‪ ,‬ובפגמים מקצועיים חמורים מצאתי לנכון להציג עמדה סותרת‬
‫ומנומקת לאותן עיקרי הטענות העולות במדריך זהו ואשר מאוזכרות תדיר ע"י משווקים פנסיוניים בעת מפגש‬
‫עם חוסך פנסיוני במקום עבודתו כשכיר או בכלל‪.‬‬
‫במסמך זה אתמקד בסוגיות מקצועיות ובבחינת אמיתותן הטהורה בלבד‪ ,‬כפי שמוצגות במדריך שהופק ע"י‬
‫מכללת נתניה‪ .‬במתכונת של הצגת הטיעון או האמירה האוטנטית כפי שמוצגת במקור ואציג כנגדה עמדה‬
‫שונה בתכלית‪ ,‬כמו כן אתייחס לסוגיות משיקות נוספות הראויות להתייחסות בפני עצמן‪.‬‬
‫חלק א' ‪ -‬מושגים והגדרות כלליות‬
‫‪‬‬
‫תוחלת החיים )עמ' ‪ ,(5‬מושג שאינו רלוונטי בעליל‪ ,‬יש להתייחס אך ורק לתוחלת חיים קונקרטית‪,‬‬
‫מדובר בשני מדדים שונים בתכלית‪ .‬לאזכר ולציין כי תוחלת החיים עולה בהתמדה מבלי להתייחס‬
‫לתוחלת קונקרטית היא עקרה‪ ,‬כמו לבשר כי העולם הינו עגול‪ ,‬אין בכך כל חידוש ולא משמעות ‪ .‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬השיפור בשרידות של ילודים בשנת חייהם הראשונה‪ ,‬משפרת ומעלה את התוחלת הכללית‬
‫באוכלוסיה‪ ,‬כמו שתוחלת חייו של אדם מועסק ומבוטח וביחס לגובה השכר המבוטח שלו )חישוב על‬
‫בסיס "‪ ( "Amounts‬שונה בהשוואה למובטל או לא מבוטח ‪ .‬אין זה רלוונטי לכרוך את שני המדדים‬
‫הללו באותו ההקשר ולטעת בלב השומע כאילו מדובר בווקטור זהה‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫טענה ‪ :‬‬
‫‪ ‬‬
‫טיעון זה המתעלם מהמגבלות וההתניות ‪,‬הינו לוקה בהבנה בסיסית של הסוגיה‪ ,‬ואף עלול לטעת‬
‫בקורא כי מדובר במערכת "חיסון" אמיתית ואבסולוטית מפני הסכנה הטמונה בעליה בתוחלת חיים‪,‬‬
‫טיעון זה אינו אלא ּבּוקֵ י סְ ִריקֵ י‪.‬‬
‫מקדם הקצבה אשר בפועל מהווה את מחירה של יחידת קצבה )בת שקל אחד לכל החיים(‪ .‬הוא‬
‫שלעצמו לא ניחן בכוחות שבאמצעותם ניתן להעצים‪ ,‬למזער ואף לא לבטל סכנה כלשהיא‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫מדריך אלטרנטיבי ‪v‐2‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬‬
‫הגדרה‪ :‬קרן פנסיה – תקנון ‪ .‬‬
‫תנאי הקרן בהחלט יכולים להשתנות אולם אך ורק באישור המפקח על הביטוח או ע"פ דרישתו ואינם‬
‫יכולים להשתנות בכל רגע נתון‪ ,‬רק בשל גחמה של מאן דהוא כפי שניתן להבין מן המדריך‪ ,‬משום מה‬
‫לא צוינה עובדה נוספת הקשורה בתקנון קרן פנסיה שהוא עשוי להשתנות ולאו דווקא לפגוע בעמיתים‬
‫אלא אף להיטיב עמם ‪,‬כפי שקורה בשנים האחרונות )בקרנות החדשות( ‪ ,‬הגדלת שיעור הכיסוי‬
‫לנכות‪,‬עודפים המועברים לזכות עמיתים‪,‬ועוד‪ .‬‬
‫הגדרה‪ :‬ביטוח מנהלים – חוזה‪ .‬‬
‫אכן ‪ ,‬אבל מסוג מיוחד במינו‪ ,‬כפי שארחיב בהמשך )בחלק ב'(‪ ,‬מוצע לבחון את שאירע למבוטח‬
‫שרכש ביטוח מנהלים תחת "חוזה" בחודש דצמבר ‪,2007‬המגדיר שבמידה ויחסוך בפוליסה מסוג‬
‫"הון" יקבל את כספו בעת פרישה בסכום חד פעמי במזומן‪ ,‬פטור ממס‪ .‬האם החוזה שכרת עם חברת‬
‫הביטוח מספר ימים קודם )בשלהי ‪ (2007‬עמד לצידו‪,‬כבר מתחילת שנת ‪, 2008‬לאחר שחלו עליו‬
‫הוראות ההסדר התחיקתי? בכדי להציג תמונת אמת ראוי לציין כי בפוליסות ביטוח במסגרת החוזה‬
‫מצוין הסעיף‪" :‬בכפוף להסדר תחיקתי" ובשם הנאותות חובה להסביר לציבור את המשמעות של סעיף‬
‫"קטן" זה‪ ,‬המהווה סוג של קלף "ג'וקר" בחפיסת קלפים אותו אוחז רק משתתף אחד בלבד‪,‬‬
‫ב"משחק"‪ ,‬ואת המסתתר מאחוריו‪) .‬ראה התייחסות קונקרטית בחלק ב' סעיף ח'(‪ .‬‬
‫"מה הוא מקדם המרה לקצבה" – טענה‪ :‬‬
‫לפני הכל ‪ ,‬המקדם כערך טהור ‪ ,‬אינו מגלם צפי חודשים שנותר לאדם לחיות מרגע פרישתו ‪.‬‬
‫הטיה חמורה זו חוזרת על עצמה ללא הרף‪ .‬המקדם מגלם את המחיר שיש לגבות מגמלאי בגיל‬
‫ובמגדר מסוים בהתחשב במסלול הקצבה אותו בוחר )מתוך מגוון אפשרויות( בעבור ‪ ₪ 1‬קצבה‬
‫חודשית מהוונת )ע"פ ווקטור הריבית המוכתב ע"י האוצר( למשך תוחלת ההתחייבות של הגוף‬
‫המנהל את הקצבה בניכוי דמי הניהול‪ .‬‬
‫טענה‪ :‬השינויים הדרמתיים שחלו במקדמי הקצבה ב‪ 20-‬שנים האחרונות ‪ ,‬לדוגמא הפער בין מקדם‬
‫)לגברים‪ ,‬בגיל פרישה ‪ 166 , 144 (65‬ו‪ 200-‬ויותר ‪ ,‬להלן הסיבות האמיתיות ‪ :‬‬
‫‪ o‬הפוליסות ששווקו בשנות ה‪ 80-‬נשאו תשואה מובטחת כנגד אג"ח מיועד חסר סיכון ‪ ,‬נתון‬
‫קריטי לגבי מקדם קצבה‪ .‬‬
‫‪ o‬התוכניות בשנות ה‪ 80-‬וה‪ 90-‬התבססו על לוחות תמותה גמלאים ‪) 55A‬בהתאמה מסוימת‬
‫ושרירותית לגברים‪,‬ולנשים( שכבר אז לא היו רלוונטיות אולם הפוליסות היו כפופות באותה‬
‫עת )ועד ה‪ (1/1/2000-‬למשטר מס שאפשר משיכת כל צבירת התגמולים בסכום חד פעמי‬
‫נטו‪ ,‬ללא מס‪ ,‬מה שעיקר את הרציונאל של קבלת קצבאות ממוסות‪ ,‬ולפיכך לא בוצעו‬
‫התאמות של הלוחות‪ ,‬וזו הסיבה היחידה‪ .‬‬
‫‪ o‬המקדמים בשנות ה‪ ,90-‬בערכי ‪ 166‬ו"דומיהם" הינם בעלי אותו לוח תמותה זהה לאלו‬
‫שתומחרו כמקדם ‪ , 144‬רק בהבדל אחד בלבד‪ ,‬התשואה במקדמי שנות ה‪ 90-‬חושבה לפי‬
‫‪ 2.5%‬בלבד‪ .‬‬
‫‪ o‬אכן‪,‬לאחר מועד זה‪ ,‬ומיוני ‪ , 2001‬התוכניות שונו והלוחות תמותה עודכנו כמתחייב ונחשפנו‬
‫למקדמים ריאליים‪ .‬לציין מקדם ‪ + 200‬בפני עצמו ולכרוך אותו כבר השוואה למקדם ‪ 144‬או‬
‫‪ 166‬מבלי להתייחס לנסיבות )שצוינו לעיל( וכי בתוכניות הביטוח העכשוויות מדובר במקדם‬
‫תלוי גיל‪ ,‬שנת פרישה יחסית לשנת ההצטרפות ושנת לידתו של המבוטח‪ ,‬קרי גילו )בעוד‬
‫שהמקדמים הישנים לא הבחינו בגיל המבוטח בעת הצטרפותו לתוכנית הביטוח( ולמסלול‬
‫הקצבה הנבחר‪ ,‬זה כמעט כמו להשוות בין מדד מחירי הפירות והירקות ובין סולם אולפורט‬
‫)‪ ,(Allport's Scale‬ולהכליא בניהם ‪ .‬‬
‫‪2‬‬
‫מדריך אלטרנטיבי ‪v‐2‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫טענה‪:‬‬
‫מדובר מאחד משיאי הבורות הבלתי נתפסת המשמשת ככלי בכדי לאחז עיניים‬
‫תוחלת חיים= מקדם המרה‪ .‬מעבר להיותה איוולת‪ ,‬אלא אף מאין הונאה מקצועית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ולטעון כי ‪:‬‬
‫‪ ‬‬
‫טענה‪:‬‬
‫או‬
‫ה"חובה" כביכול שמוטלת על חוסך לפנסיה להבטיח אי אלו מספר גמלאות לאחר פטירתו ‪ ,‬הינה‬
‫שקולה לאופן שבו נהג גאטו הזקן מתקופת האימפריה הרומית לסיים את נאומיו באומרו‪" :‬כי מלבד‬
‫זאת אני סבור שיש להרוס את קרתגו" והשפעתה בסופו של דבר על האימפריה‪ , ,‬על אותו‬
‫"רציונאל" של "החובה להבטיח המקדם" עובד מסע ההפחדה על המבוטח שבמידה ולא ירכוש תוכנית‬
‫עם מקדם קצבה "מובטח"‪,‬כביכול‪ ,‬מבלי שידע על הסייגים וההתניות המעקרות אותו‪ ,‬אזי הוא עומד‬
‫להפסיד את כספו‪ .‬האובססיביות הבלתי נלאית להטיף לציבור החוסכים בכל הזדמנות ומעל כל במה‬
‫אפשרית ‪,‬שאבוי להם באם לא יהיה ברשותם לפחות חלק מהחיסכון הפנסיוני שלהם בתוכנית ביטוח‬
‫ה"מבטיחה" מקדם‪ ,‬מייצרת את הרושם שמדובר בקביעה הנאמרת בחרדת קודש ובפאתוס של דאגה‬
‫תהומית לציבור‪ ,‬לפחות כפי שהורה מטיף לילדו הזאטוט שימנע מלחצות הכביש לבדו פן יבולע לו‪.‬‬
‫סוגיה זו ומשמעותה מוצגת בהרחבה בהמשך‪,‬מן הידועות היא כי לאביה של המהפכה הסובייטית‪,‬‬
‫מיודענו ולדימיר לנין‪ ,‬מיוחסת האמרה‪" :‬שקר שחוזרים עליו לעתים קרובות הופך לאמת"‪.‬‬
‫)כמסתבר לנין טעה‪,‬לא רק בכך(‪ .‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ ‬‬
‫מדריך אלטרנטיבי ‪v‐2‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫חלק‬
‫ב'‬
‫‪1‬‬
‫ מקדם קצבה המגלם הבטחת תוחלת חיים*–‬‫מוצר בעל ערך ביטוחי אמיתי או שמא "שמן ללא כולסטרול" ?‬
‫מן הראוי לחקור ולבחון את משמעותו וערכו של המקדם מסוג זה באופן מקצועי מעמיק ויסודי ולהציג‬
‫הממצאים באופן רציני ואחראי‪ .‬להלן מתוארים מספר עקרונות תופעות ואמיתות השזורות זו בזו ושכולן‬
‫רלוונטיות ביותר לנושא הנדון‪,‬חובה להציגן אחת לאחת בכדי להגיע בסופן למסקנות מתבקשות‪.‬‬
‫הערת הבהרה‪ :‬ההתייחסות למקדם במסמך זה מכאן ואילך הינה אך ורק למקדם תלוי גיל כניסה‬
‫המוצע במהדורות הביטוח לקצבה ששווקו ע"י חברות הביטוח לאחר מחצית ‪.2001‬‬
‫הבהרה‪ :‬השימוש הנעשה במסמך זה בביטויים‪ :‬מקדם חלוקה‪ ,‬מקדם קצבה‪ ,‬או מקדם המרה ‪ ,‬הינם‬
‫זהים‪.‬‬
‫א‪ .‬האם המקדם ה"מובטח" בהווייתו עונה על הגדרת ביטוח? ‪ ‬‬
‫מעקרונות יסוד הביטוח‪ ,‬בין היתר‪,‬הינם‪ ,‬שסיכון ניתן יהיה לחיזוי והגדרה‪ ,‬שיש לרתק עתודה‬
‫‪ (reserve) ‬נאותה‪ ,‬על מנת להבטיח יכולת מימון התממשות של תרחיש גרוע המבוסס על אומדן‬
‫מיטבי )‪ ,(Best Estimate‬ומעבר לכך נדרשת חברת ביטוח לקיים "הון נדרש" )אשר אסור בחלוקת‬
‫דיבידנד( בנוסף לעתודות נאותות בכדי לבסס את כושר פירעון התחייבויותיה בהתקיים תרחיש קיצוני‬
‫יותר‪ .‬לא זו אף זו ‪,‬בכדי להבטיח קיום התחייבות ביטוחיות לתרחיש קרוב לאקופליפטי יש לחלוק את‬
‫הסיכון )ואת דמי הביטוח( עם מבטח משנה )בכדי לקיים "מספרים גדולים"(‪ .‬‬
‫אף לא אחת מיסודות אלו מתקיימות בהקשר לפוליסת קצבה מהמהדורות אחרונות‪.‬‬
‫‪ ‬אין ולא ניתן לחזות את קצב הירידה האמיתי בשיעורי התמותה או בשיפור בשרידות ‪ .‬‬
‫‪ ‬אין הפרשה לעתודה כדי להבטיח התחייבויות ביטוחית בגין פוליסות קצבה מהמהדורות‬
‫האחרונות ה"מגלמות הבטחת תוחלת חיים"‪ ,‬בניגוד מוחלט למה שמצוין ב"מדריך" ‪ ‬‬
‫מקריאת דוחות כספיים של חברות ביטוח ואת הביאורים הנלווים ניתן להגיע למסקנה‬
‫מובהקת כי אין הן מרתקות רזרבות בגין פוליסות אלו‪ ,‬ולו שקל בודד אחד‪ ,‬אלא אך ורק‬
‫לפוליסות ששווקו עד למחצית ‪ ,2001‬ושבפועל עתודות בגין פוליסות אלו כבר מולאו וזאת‬
‫חוזר‪:‬‬
‫ע" פ‬
‫הלימות העתודות לפוליסות ביטוח קצבה‪.‬‬
‫‪http://ozar.mof.gov.il/hon/2001/insurance/memos/hlimot.pdf‬‬
‫משמעות חוזר זה הינה כי הוא מהווה סמן )‪ (marker‬לעניין גבול שמרני תחתון ללוחות‬
‫תמותה שעל חברות הביטוח לעשות בהן שימוש בתמחור מקדמי קצבה אותן הן מוכרות‪,‬‬
‫ושעל פיהן מתגבשות ההתחייבויות לתשלומי קצבה למבוטחיהן‪ .‬כל עוד ההתחייבויות על‬
‫בסיס המקדם המשווק‪ ,‬הינן פחותות מאלה שהיה עליהן לשאת בהן‪ ,‬לו היו מתבססות על‬
‫לוחות המופיעות בחוזר‪ ,‬אזי לא מוטלת עליהן חבות בריתוק עתודות‪.‬‬
‫‪ ‬לא קיימת אף חברת ביטוח בארץ החולקת הסיכון או רוכשת ביטוח משנה בעבור‬
‫"מקדם קצבה המגלם הבטחת תוחלת חיים" עם חברת ביטוח משנה מחוץ לישראל‪.‬‬
‫מאחר ואין כמעט אף חברת ביטוח בעולם המוכרת ביטוח להבטחת התארכות בתוחלת חיים‬
‫טרם פרישה בפועל‪ ,‬הביטוח המשנה היחיד הניתן לרכישה להבטחת תוחלת חיים בעת‬
‫קבלת קצבאות הינו מוגבל ביותר במדינות מסוימות ובעבור רוכשי גמלא מידית בלבד !‬
‫ובמחיר יקר באופן ניכר! ‪ ‬‬
‫ובמילים פשוטות אין בעבור פוליסות קצבה המשווקות בארץ כל ביטוח משנה למקדמי קצבה‬
‫בכלל ולמקדמים המגלמים הבטחה למקרה התארכות בתוחלת חיים )למי שעדיין לא פרש‬
‫בפועל( בפרט‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪* 1‬בפוליסות קצבה מהמהדורות ששווקו לאחר שנת ‪2001‬‬
‫‪4‬‬
‫מדריך אלטרנטיבי ‪v‐2‬‬
‫‪ ‬‬
‫ב‪ .‬ניהול סיכונים‪,‬בשונה מהימור ‪ -‬‬
‫בבואנו לעסוק בהערכת סיכונים ותמחרום אנו נדרשים לנסות ולשערך כיצד צפויים להתנהל תזרימי‬
‫מזומנים עתידיים בסביבת אי וודאות ולשאוף לנהלם באופן מבוקר ומושכל על בסיס הערכות הנשענות‬
‫על ניסיון העבר ועל מחקרים ייעודיים שבעזרתם יקל על מנהלי הסיכונים לצפות פני עתיד )ולו אף‬
‫ברמה מוגבלת בלבד(‪ .‬‬
‫‪ ‬אין חברת ביטוח מבטחת סיכון שאין ביכולתה להעריך או לחשב את התוחלת של אותו‬
‫הסיכון אותו היא מציעה לבטח‪ ,‬ואת ההסתברות שהסיכון יתממש‪ .‬‬
‫‪ ‬כשלא ניתן להעריך או לצפות התרחשות של אירוע מסוים ‪,‬והסיכוי שהוא יתרחש או לא‬
‫יתרחש הוא זהה‪ ,‬קרי "או שכן או שלא" ‪ ,‬והתוחלת היא ‪ , 0‬אז מדובר בהימור )הוגן( ולא‬
‫בניהול סיכונים מחושב ומקצועי‪ .‬‬
‫‪ ‬כשמועלת טענה כגון‪ :‬תוחלת החיים צפויה‪ /‬עלולה לעלות ולהתארך מעבר למה שאנו יכולים‬
‫לצפות או לחזות מראש ‪ ,‬אבל אין ודאות שאכן היא תתארך מעבר למה שאנו כבר מניחים‬
‫כיום‪ ,‬וכי יתכן שהיא תתארך בקצב המשוער כיום או מעבר לו או בקצב מועט ממנו‪ ,‬כלומר‬
‫הכל אפשרי ואין כל יכולת לחזות או לצפות את התוצאה במידה סבירה‪.‬‬
‫טענה ‪ :‬‬
‫עם זאת בהתאם לחוזר האוצר‪),2007-1-3 ,‬המוזכר בהמשך מסמך זה(‪ ,‬המתבסס על‬
‫הערכות ומחקרים מקצועיים‪,‬מוצגת תחזית שיפור בירידה בתמותה‪ ,‬המקפלת באמתחתה‬
‫את התרחישים "האפוקליפטיים" המשובצים למכביר במדריך בהוצאת המכללה‪ .‬לא כל שכן‬
‫הוסיפו עליהן מקדמי שיפור שמרניים וזהירים במיוחד‪ ,‬מה שמקנה להן שולי בטחון רחבים‪,‬‬
‫המהווים בהתאם להנחיות אגף המפקח כהנחות בסיס שניתן רק להוסיף עליהן )כפי שניווכח‬
‫בהמשך‪ ,‬ובשום אופן לא לגרוע מהן(‪ ,‬לפיכך‪,‬חברות הביטוח הניחו הנחות קיצוניות עד לרמת‬
‫סבירות התממשות השואפת לאפס‪ ,‬כך שלמעשה אין מדובר בנטילת סיכון ממשי בפועל‪.‬‬
‫ושמניחים הנחה זהה לגבי סיכוי התממשות אירוע ‪ ,‬אזי מדובר בהימור‪ .‬‬
‫‪ ‬כשמדובר בהימור‪ ,‬אזי "החוק" הידוע לכול הוא כי "הבית תמיד מנצח"‪ .‬ולו רק שמשום‬
‫שתוחלת הזכייה קטנה ממחיר ההשתתפות‪) .‬בהמשך אתייחס לסוגיה של קבלת החלטות‬
‫בעת קבלת קצבאות בפרישה והקבלתה לקבלת החלטות של מהמר(‪ .‬‬
‫‪ ‬‬
‫ג‪ .‬רציונאליות בקבלת החלטות בסביבה של אי וודאות – ‪ ‬‬
‫מן הידועה היא העובדה שפחד והפחדה הינם מקדמי מכירות יעילים במיוחד המשפיעים על קבלת‬
‫החלטות בכלל ועל הצרכן הפיננסי בפרט‪ ,‬ובאמצעים פשוטים למדי ניתן לטפלל הצרכן שאינו בקיא‬
‫בתחום לקבל החלטה התואמת את רצון הצד שכנגד‪ .‬או כדברי האמרה ‪:‬‬
‫"בדברים שאינך מבין בהם קל יותר לבלבל אותך"‪.‬‬
‫‪ ‬מחקרים רבים בעולם השאובים מתורות הפסיכולוגיה‪,‬הכלכלה ותורת המשחקים‬
‫מצביעים ומוכיחים כי התנהגותו של הפרט בתנאי אי ודאות הינם בלתי רציונאליים‪,‬‬
‫וחלקנו אף נוהג לקבל החלטות שגויות המתבססות על הנחה )לכאורה( שכשמוצגת‬
‫בפנינו הצעה לעסקה שתוצאותיה ודאיות‪ ,‬נבכר אותה על פני עסקה שתוצאותיה אינן‬
‫ודאיות גם אם הרווח הצפוי )אם בכלל( מהעסקה ה"וודאית" הוא נמוך יותר‪ .‬‬
‫‪ ‬עוד בשנת ‪ 1738‬פרסם דניאל לבית משפחת המתמטיקאים המחוננים ברנולי עבודה תחת‬
‫הכותרת ‪ "Exposition of a New Theory on the Measurement of Risk" :‬‬
‫‪ http://www.econ.ucsb.edu/~tedb/Courses/GraduateTheoryUCSB/Bernoulli.pdf‬‬
‫אותו ניסחו מחדש מאוחר יותר )בשנת ‪ (1944‬המתמטיקאי והכלכלן פון נוימן‪-‬מורגנשטרן‬
‫את המשפט בתורת המשחקים הקרוי על שמם ‪" :‬אקסיומות פון נוימן‪-‬מורגנשטרן"‪ ,‬בעזרתם‬
‫ניתן לתאר העדפות באמצעות פונקצית תועלות שונות‪ .‬‬
‫‪5‬‬
‫מדריך אלטרנטיבי ‪v‐2‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫המורכבות הגדולה בקבלת החלטות והלבטים אותם אנו חווים בעת הצורך בבחירות מהסוג‬
‫בה אנו דנים ‪,‬וההטיות השכיחות המובנות בתכונות האנוש שלנו מתואר באופן בהיר‬
‫בחיבורה " התובנות הפסיכולוגיות שזכו בפרס נובל בכלכלה" ]‪ " [EconomicsNobelPrize‬‬
‫‪http://cognition.co.il/docs/EconomicsNobelPrize.doc‬‬
‫‪‬‬
‫מאת פרופסור הגב' מיה בר‪-‬הלל מהאוניברסיטה העברית בירושלים בהתייחס לעבודתם‬
‫של החוקרים‪ ,‬הפסיכולוג דר' עמוס טברסקי ז"ל ושותפו פרופסור דניאל כהנמן ‪ .‬אשר מציגים‬
‫את החלופה לתורת התועלת במושג עדכני ומדויק יותר המכונה תורת הערך‪ .‬בגינו זכה‬
‫פרופסור כהנמן בפרס נובל לכלכלה בשנת ‪ .2002‬‬
‫בנוסף ‪ ,‬מחקריו הרבים של פרופ' דן אריאלי )אוניברסיטת ‪, Duke ‬ו‐‪ ,MIT ‬ארה"ב( בכלכלה‬
‫התנהגותית שופכים אור נגוהות על ה"מכניזם" אשר מנצל ומשפיע על אופן קבלת החלטות‬
‫קניה אותן ניתן לשייך גם )ואף במיוחד( כשמדובר ברכישת פוליסת ביטוח לקצבה עם‬
‫"מקדם קצבה המגלם הבטחת תוחלת חיים" ‪ .‬‬
‫‪ ‬‬
‫ד‪ .‬שווה הערך הוודאי – ‪ ‬‬
‫הוכח כי הפרט יותר משהוא שונא סיכון הוא שונא להפסיד‪ ,‬ותכונה אנושית שכיחה הינה שהנטייה‬
‫האינטואיטיבית שלנו היא להאמין כי קיימת סבירות גבוהה יותר לאפשרות כי אנו עלולים להפסיד‬
‫מאשר להאמין לתרחיש שאנו עשויים להרוויח‪ .‬ובשל היותנו פסימיים יקל עלינו ל"התחבר" לדבר מה‬
‫שיוצע לנו על מנת להעניק לנו תחושה של וודאות )אף אם היא מדומה(‪ ,‬שאמורה להעניק למבקשיה‬
‫שקט נפשי‪ ,‬ובעבור זה אנו אף מוכנים לשלם פרמיה )דמי ביטוח( המהווה את המחיר שהינו שווה‬
‫הערך לוודאות הניתנת לנו בתמורה‪ .‬‬
‫‪ ‬באם למשל ברשותנו רכב שערכו בשוק הינו ‪ ₪ 100,000‬ואנו נדרשים ע"י חברת הביטוח‬
‫לשלם לה פרמיה שנתית בת ‪, ₪ 3,000‬עבור הבטחה והתחיבות כי רכושנו מוגן מפני סיכוני‬
‫אובדן מלא ‪,‬אזי באופן פשטני אנו יכולים להניח כי אם תוחלת האובדן הינה ‪ , 3%‬אזי אנו‬
‫משלמים פרמיה נאותה תמורת העברת הסיכון לחברת הביטוח ‪ ,‬אולם באם תוחלת האובדן‬
‫גדולה מ‪ 3%-‬אזי "הרווחנו" )משלמים פחות משווי תוחלת הסיכון( אך אם התוחלת נמוכה‬
‫משיעור זה ‪ ,‬אזי אשלם פרמיה בעבור שווה ערך וודאי‪ ,‬וההנחה הבסיסית הינה כי אכן‬
‫תוחלת סיכון האובדן נמוכה מהפרמיה אותה אני נדרש לשלם וזאת מאחר ועל חברת‬
‫הביטוח חובה להוסיף ולהעמיס על עלות הסיכון ה"טהורה" רזרוות עבור סטיות אפשריות‬
‫מהתוחלת ‪ ,‬פרמיה למבטח משנה )בסוגי הביטוח הרלוונטיים לכך( איתו יש לחלוק את‬
‫הסיכון‪ ,‬את עלות ההוצאות התפעוליות שיש לחברת הביטוח בניהול הסיכונים והתביעות‬
‫וכמובן שבנוסף לכל אלה יש לייקר הפרמיה בתוספת שולי רווח נאותים‪ .‬‬
‫‪ ‬לשאלה מדוע הפרט מוכן לשלם פרמיה מעבר לתוחלת‪ ,‬נעוצה כמובן גם בסיבות‬
‫פסיכולוגיות ולא בהכרח רציונאליות ‪ .‬‬
‫‪ ‬בעלי ציי רכב )מעבר למספר עשרות בודדות של כלי רכב(‪ ,‬לרבות חברות השכרה או‬
‫החכרה לדוגמא‪ ,‬נוהגים לא לבטח את כלי רכבם באמצעות חברות הביטוח ‪,‬בבטוח חיצוני‪,‬‬
‫אלא נוטלים סיכון זה על עצמם‪ ,‬כלומר הם נושאים בסיכוני התוחלת בלבד‪ ,‬מתוך הבנה‬
‫וידיעה כי בכל אירוע של אובדן הם יישאו בהוצאות הישירות בעצמם מכיסם הפרטי ובסופה‬
‫של שנת ביטוח הם יישארו עם עודף כספי המהווה את ההפרש בין הוצאות האובדן שנגרמו‬
‫בפועל ובין פרמיית הביטוח לו היו משלמים לגוף מבטח חיצוני‪ ,‬על פני זמן וככל שהצי גדול‬
‫יותר העלות העצמית הינה למעשה תוחלת הסיכון בלבד‪ .‬השאלה המתבקשת הינה‪ ,‬האם‬
‫הם חסרי אחריות‪ ,‬או מסכנים את עתודות כספם? המציאות מוכיחה שהם נוהגים בתבונה‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪6‬‬
‫מדריך אלטרנטיבי ‪v‐2‬‬
‫‪ ‬‬
‫ה‪ .‬הקיבעון כי חובה להיאבק בשינויים ולהימנע מהם –‬
‫טענה ‪ :‬‬
‫אלברט איינשטיין‪" :‬הרבה יותר קל לפרק אטום מאשר לפרק דעה קדומה‪".‬‬
‫ו‪.‬‬
‫הצגת המציאות שבה קיימת מגמה מתמדת בהתארכות בתוחלת חיים כאל סכנה המאיימת על‬
‫החוסך כי הוא עלול להפסיד חלק )ניכר( מכספי הפנסיה שלו בעת פרישתו ובכדי למנוע "סכנה" זו‬
‫הנובעת מהתארכות תוחלת חיים‪,‬וכי חובה עליו להתגונן ולהבטיח את כספו באמצעות רכישת פוליסת‬
‫ביטוח המבטחת אותו )כביכול( מפני אובדן כספו וכאילו מדובר במכשיר הפנסיוני היחיד שמנגנון‬
‫חישוב מקדם קצבה עתידי מצוי רק בו‪ ,‬הינה הטיה הגרועה מלא לומר אמת‪ .‬ההטיה היסודית הינה‪ ,‬כי‬
‫ניתן לעלות על הדעת כי קיימת האפשרות כלשהיא להתגונן מפני תהליך של התארכות או גדילה‪ ,‬על‬
‫אותו משקל שניתן להציע לאם צעירה כי כדאי לה לרכוש מראש לעוללה שזה עתה נולד בגד במידה ‪8‬‬
‫וכי הדבר יעניק לה הגנה מפני "גדילת" הילד ומכאן את הצורך להתאים לו כל פעם בגד במידה‬
‫תואמת להתפתחותו עד שיעלה לכיתה א'‪ .‬‬
‫‪ ‬בדומה לצלף המנסה לקלוע בצלחת חרס מעופפת )‪ ,(Skeet Shooting‬וכי שומה עליו‬
‫לצפות את כיוון ומהירות תנועת הצלחת‪ ,‬על מנת לפגוע בה‪ ,‬כך ‪ ,‬להבדיל‪ ,‬חייבת חברת‬
‫הביטוח וקרן הפנסיה לצפות את קצב הירידה בשיעורי התמותה וההתארכות בתוחלת חיים‬
‫של גמלאים בכדי לנסות ולהתאים מראש את מקדם החלוקה למבוטח פלוני ‪ ,‬לפיכך חברת‬
‫הביטוח מתייחסת לשני מועדים ‪ ,‬תאריך לידת המבוטח ומועד הפרישה בפועל‪ .‬‬
‫‪ ‬מנגנון חיזוי בהתארכות תוחלת חיים של גמלאים בישראל המבוסס על שנת הלידה והשנה‬
‫שבה הוא צפוי לפרוש כבר קיים ומגולם מראש בחישוב המקדמים המותאמים מראש‬
‫ומתמחרים את השינויים הצפויים בהתארכות בתוחלת בכל מכשיר פנסיוני הקיים בשוק ‪ .‬‬
‫‪ ‬בחוזר מאת האגף הפיקוח על שוק ההון הביטוח וחיסכון‪ ,‬מספר ‪2007-1-3‬‬
‫מה‪ 20-‬בפברואר ‪" 2007‬חישוב עתודות לתשלום קצבה בפוליסות ביטוח חיים" ‪ ‬‬
‫‪ http://ozar.mof.gov.il/hon/2001/insurance/memos/2007‐1‐03.pdf‬‬
‫נקבעו עקרונות שמהן יחושבו מקדמי החלוקה‪ ,‬המבוססות ע"פ לוחות המופיעים בחוזר‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫ה"שינוי כבר בפנים" – ‪ ‬‬
‫גילום מראש את הצפי בהתארכות תוחלת חיים קיים לא רק בתוכניות ביטוח אלא גם בקרנות הפנסיה‬
‫המקיפות והכלליות‪ .‬אלא שבתוכניות הביטוח מגלמים מעבר לצפי ההתארכות השמרני והזעיר‬
‫המוכתב ע"י האוצר עוד פקטור התארכות דרסטי‪ ,‬ולפיכך רכישתו הופכת לבלתי כדאית בעליל בכל‬
‫תרחיש‪ ,‬כפי שיוצג בהמשך מסמך זה‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫באותו חוזר מופיעים לוחות הקרויים‪ :‬קצב ירידה בשיעורי התמותה לאחר יום ‪,31.12.2001‬‬
‫באמצעותם מחשבים את שיעורי ההגדלה במקדם ההמרה‪ ,‬מאותו מועד מצוין ועד התחלת תשלום‬
‫הקצבה בפועל‪) ,‬קידום מקדם הבסיסי בהתאם לתחזית ההתארכות בתוחלת חיים( התלוי בתאריך‬
‫לידת המבוטח ומועד יציאתו לפנסיה‪ ,‬ולבסוף בנספח ‪" 3‬מרווח בגין סיכון אריכות ימים" ובו מצוין כי‬
‫בנוסף ללוח שממנו יש לחשב את קצב הירידה בשיעורי התמותה יש לחשב ירידות נוספות בשיעורי‬
‫התמותה בקצב של ‪ 0.38%‬בשנה ‪ ,‬לגברים למשך ‪ 33‬שנים מסוף ‪ , 2005‬ולנשים את אותו שיעור‬
‫ירידה נוסף למשך ‪ 65‬שנים‪.‬‬
‫משמע‪ :‬שיעור הגדלה במקדם המרה = שיעור התייקרות מקדם= שיעור הקטנת הקצבה‬
‫דהינו‪,‬מנגנון ההתייקרות של המקדם בתוכניות הביטוח והפנסיה הינו מובנה מראש וה"ניבוי הוודאי" כי‬
‫יהיה חובה כביכול ‪,‬ליקרו )להגדילו( בעתיד מעבר לזה המגולם כבר עתה ‪ ,‬מראש‪ ,‬הינו לא רק שמוטל‬
‫בספק ‪,‬אף לא מן הנמנע שיתכן ומקדם יוקטן דווקא באם התחזית הפסימית )או האופטימית( של‬
‫התארכות בתוחלת חיים לא תתממש במלואה‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫מדריך אלטרנטיבי ‪v‐2‬‬
‫‪ ‬‬
‫ז‪ .‬מה הוא קופץ ?‬
‫התניות ומשמעותן הנלוות למקדם ה"מובטח" )מסוג‪:‬המגלם הבטחת תוחלת חיים( – א' ‪ ‬‬
‫מקדם קצבה המגלם הבטחת תוחלת חיים ותשלום מובטח של מספר קצבאות מינימלי הינם שתי‬
‫סוגיות שונות ! כריכתם ושזירתם יחדיו‪ ,‬יש בה כדי לבלבל ולטעת תחושת "בטחון" לכאורה‪,‬ההסבר‬
‫מדוע מדובר בסוגיות שונות בתכלית יוצג בהמשך‪.‬‬
‫טענה ‪:‬‬
‫מוזר שמיוחס למקדם תכונות אתלטיות‪,‬למרות זאת‪ ,‬אין הוא מנתר על טרמפולינה‪ ,‬אולם עדיין‬
‫נותר חשוף ורגיש לשינויים בתשואה‪ ,‬ממועד הפרישה ולמשך כל תקופת חיי הגמלאי‪ ,‬מידי חודש‬
‫בחודשו‪ .‬לקיבוע וליציבות יש ערך רב ובמיוחד בתחומי הביטוח אך אין הדבר בהכרח הדבר נכון‬
‫באופן גורף לכל סוגיה ביטוחית‪ ,‬לראיה ‪ :‬ריסק חיים מסוג מגן ‪ , 10‬הנותר קבוע ויציב למשך ‪10‬‬
‫שנים הינו יקר ואינו כדאי בעליל למבוטח בהשוואה למגן ‪ 1‬המשתנה כל שנה‪ .‬או שמע בשם‬
‫ה"יציבות" וה"קיבעון" יומלץ להתיר ולחדש שיווקם של הפוליסות מסוג ה"מעורב" או ה"גמלא"‬
‫אשר התעריף בהן נשאר קבוע ויציב אשר אינו משתנה לכל אורך חיי הפוליסה )מלבד הצמדה‬
‫למדד(‪ .‬אשר נאסרה לשיווק‪ ,‬מסיבות ידועות לכל מי הבקיא בדבר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫לפיכך ראוי לבחון עניינית את הסביבה שבה המקדם "מובטח" ואת תנאיה ולשפוך אור על‬
‫צדדיו ה"מוצנעים" ‪ .‬‬
‫המקדם "מובטח" אך ורק במסלול שבו המבוטח יבחר בעת פרישתו במסלול פרישה של‬
‫שורד יחיד‪ ,‬שלו עצמו ‪ ,‬ולא באף מסלול אחר‪.‬קיימת התחיבות לתשלומי מספר גמלאות‬
‫מינימלי )כמצוין בתנאי הפוליסה(‪ ,‬המספר השכיח הינו הבטחת של תשלום מינימלי של‬
‫‪ 240‬גמלאות‪) .‬ככל שמספר התשלומים המינימלי המובטח גבוה כך המקדם גבוה )יקר( וכך‬
‫הקצבה החודשית קטנה(‪ .‬‬
‫בכל מסלול פנסיה אחר שיחליט המבוטח לבחור בהגיעו לגיל הפרישה‪ ,‬לרבות המסלול שבו‬
‫יבחר המבוטח להבטיח תשלומי פנסיה לבת הזוג לכל אריכות חייה לאחר לכתו של‬
‫המבוטח‪ ,‬או במסלול המבטיח תקופת תשלומים שונה מהמצוין בפוליסה אזי המקדם‬
‫ה"מובטח" לא יוותר בתוקף‪ ,‬וחברת הביטוח תחשב את המקדם על בסיס טבלאות שיעורי‬
‫תוחלת חיים שיהיו בשימושה של חברת הביטוח במועד תחילת הקצבה‪ ,‬בעתיד‪,‬בעת הגיעו‬
‫של המבוטח לגיל פרישה ‪ ,‬וכן על פי שיעורי הריבית התחשיבית השנתית שתהיה נהוגה‬
‫בחברה במועד הפרישה‪) .‬בדיוק כמו בקרן פנסיה(‪.‬‬
‫משמעות אחת הינה‪ ,‬שמדובר באופציה שניתנת למבוטח בעת ההצטרפות שלו לביטוח‬
‫מנהלים ל"שריין" את המקדם החלוקה שלו בעת שיצא לגמלאות על בסיס ערך שנקבע וידוע‬
‫ביום הצטרפותו "ויהי מה"‪ ,‬אכן? וזאת בתנאי שיעמוד בתנאים ה"מזכים" של שימוש‬
‫באופציה זו‪.‬‬
‫ובאופן צפוי‪ ,‬לאופציה זו יש מחיר‪ ,‬תימחורה של אופציה זו ועלותה ושווי כדאיותה הכלכלי‬
‫)אל מול עלות אלטרנטיבית( יוצג במפורט בהמשך מסמך זה‪.‬‬
‫כשמוצע מקדם "מובטח" במתכונת שהוא מותנה במסלול המבטיח מספר מינימלי של‬
‫קצבאות ‪ ,‬בהחלט יכול לחוש המבוטח התם כי מדובר בעסקת ביטוח אמיתית ושהוא נהנה‬
‫מכל העולמות ‪ ,‬אם יאריך חיים ‪ ,‬יזכה לקצבה חודשית ללא הגבלת זמן‪ ,‬ואם חלילה ילך‬
‫לעולמו טרם כילה בחייו את מספר הגמלאות המינימלי המובטח ‪ ,‬אזי היתרה תשולם‬
‫ליקיריו‪ ,‬מה שמעניק למבוטח תחושת בטחון ונינוחות מלאה‪ ,‬אולם בפועל מדובר במהות‪,‬‬
‫‪8‬‬
‫מדריך אלטרנטיבי ‪v‐2‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫בלא יותר מאשר עסקה מימונית פשוטה בתוספת אלמנט ביטוחי מצומצם ביותר‪ ,‬אם בכלל‪,‬‬
‫אולם יקר באופן מפולפל שאינו כלכלי בעליל‪.‬‬
‫בכדי להקל ההבנה יש לפרק את המקדם ה"מובטח" לשני מרכיביו‪:‬‬
‫‪ .i‬האחד הינה תקופת ההבטחה שבמהלה אין כל סיכון ‪,‬מאחר ובתקופת ההתחייבות‬
‫לתשלומים חודשיים ללא תנאי‪ ,‬אין כל צורך לתמחר או לשאת בסיכון כל שהוא‪ .‬מפני‬
‫שבתקופת הבטחת התשלומים מדובר על התחיבות פיננסית פשוטה של חלוקת‬
‫סכום פיקדון לתקופה ידועה ומוסכמת מראש‪ ,‬קרי אנונה )‪,(annus /annuity‬‬
‫ובחלק זה של תשלומי הקצבה ‪,‬כאמור‪ ,‬אין כל סיכון בו נושאת חברת הביטוח‪ ,‬אלא‬
‫וודאות מלאה ומוחלטת‪ ,‬שבה חברת הביטוח‪ ,‬בדומה לכל מוסד פיננסי‪ ,‬משלמת‬
‫למעשה קרן וריבית לתקופה מוגדרת וידועה מראש‪ .‬בפועל חברת הביטוח קולטת‬
‫בקרבה את כספי החיסכון של המבוטח בעת פרישתו ומשיבה לו אותם לתקופה‬
‫המובטחת בהתאם לתשואה שאותה חברה תצליח להשיג אגב השקעותיה את יתרות‬
‫החיסכון בשוק ההון במהלך תקופת ההחזר‪ ,‬בניכוי דמי ניהול‪.‬‬
‫השאלה המתחייבת ‪ :‬בהינתן כי בשלב הזה בלבד‪ ,‬בו אין שום סיכון שחברת ביטוח‬
‫נוטלת מהמבוטח אז מדוע לשלם על כך פרמיית סיכון )דמי ביטוח(?‬
‫‪ .ii‬בעבור המרכיב הנוסף שבו קיימת התחיבות מאת חברת הביטוח להמשיך ולשלם‬
‫קצבה חודשית במידה והמבוטח ישרוד את כל מלוא תקופת ההבטחה )המוגבלת(‬
‫לתקופה נוספת‪ ,‬לכל אריכות חייו‪ ,‬בגין תקופה נוספת זו ‪ ,‬אכן חברת הביטוח נושאת‬
‫בנטל של סיכון מסוים‪ ,‬סיכון זה מכונה בין היתר "הזנב"‪ ,‬מן הטבע הוא כי שככל‬
‫שמאריכים חיים אזי ההסתברות שאדם יגיע לשנת חיים נוספת הולכת ומצטמצמת‬
‫לעומת שנה שקדמה לה‪,‬ולמרות זאת הסבירות קיימת ולו גם בשברירי אחוזים‬
‫נמוכים‪ ,‬בהתבסס על הלוחות תמותה הידועים ומקדמי השיפור בשרידות‪ ,‬ניתן‬
‫לשערך את ה"סיכון" לתקופה זו לתמחרו ולהשוותו למחיר שנגבה ע"י חברת הביטוח‬
‫בעבור סיכון זה‪ ,‬ולהחליט‪ ,‬כל אחד לפי הבנתו האם העלות הכרוכה בכך‪ ,‬כפי שיוצג‬
‫בהמשך‪ ,‬הינה כדאית בעבורו‪.‬‬
‫מסקנות ביניים מתחייבות‪ ,‬הינן‪:‬‬
‫‪ .i‬שככל שמועד תחילת קבלת הקצבאות )ניתן להתחיל לקבל פנסיות בישראל החל‬
‫מגיל ‪ 60‬ואילך( יהיה מאוחר יותר‪ ,‬כך גובה המקדם יוקטן )יוזל( ‪ ,‬מאחר וההסתברות‬
‫כי אדם ישרוד בחייו את תקופת ההבטחה קטנה ופוחתת עד שסיכון אריכות ימים‬
‫כמעט ונעלם לחלוטין‪,‬גם כשברור שככל שאדם שורד גיל מסוים ההסתברות שלו‬
‫להגיע ליום הולדתו הבא גבוה יותר מאשר של הצעיר ממנו בשנה להגיע לאותו הגיל‪,‬‬
‫המאוחר יותר‪.‬‬
‫‪ .ii‬מאותה הסיבה ככל שמוצעת פוליסה ביטוח עם מקדם "מובטח" עם תקופת התחיבות‬
‫תשלומי מינימום ארוכה יותר )‪ 360‬חודשים לדוגמא( כך המשמעות האקטוארית של‬
‫המקדם נעלמת עד לא קיימת לחלוטין‪ ,‬ומחיר )גובה( המקדם הינו פונקציה של ריבית‬
‫ותקופות תשלום בלבד‪ ,‬בעוד שהמבוטח התמים יכול לסבור כי מדובר ב"עסקת"‬
‫בטוח משתלמת‪.‬‬
‫‪ .iii‬תקופת הבטחה מינימלית של תשלומים‪,‬למעשה מוציאה את לוחות התמותה‬
‫מתמחור המקדם ומבטלת מן היסוד את מהות נטילת הסיכון המועבר ממבוטח‬
‫למבטחת‪,‬והופכת את העסקה במהותה לפיננסית גרידא ולא ביטוחית בהכרח‪.‬‬
‫‪ .iv‬בעבור מבוטח החוסך לפנסיה האוחז בידיו כמוצא שלל רב‪ ,‬פוליסה ביטוח לקצבה ‪,‬‬
‫ממהדורה שלאחר מחצית ‪ ,2001‬הטוען שבאמתחתו פוליסה המבטיחה מקדם קצבה‬
‫המגלם הבטחת תוחלת חיים ומתפעל מההתחייבות הקיימת ברשותו מאת חברת‬
‫הביטוח להעניק לו או לשאריו לפחות ‪ 240‬חודשי קצבה‪ ,‬ועל אחת כמה באם‬
‫התקופה ארוכה יותר‪ ,‬ניתן לאמץ את האמרה מספר משלי‪ַ :‬אל ּתַ עַ ן ּכְסִ יל ּכְאִ ּוַלְּתֹו‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫מדריך אלטרנטיבי ‪v‐2‬‬
‫‪ ‬‬
‫ח‪ .‬מה שבטוח זה ביטוח – האומנם ? ‪ -‬מגבלות והתניות בפוליסת ביטוח לקצבה ‪ -‬ב'‬
‫לכך התוודענו עוד מתקופת פעילותה של חברת הביטוח הגדולה‪ ,‬לשעבר‪" ,‬הסנה"‪ ,‬גם כיום אפשר‬
‫להיות בטוח כי הביטוח בטוח ובתנאי כי לא ישנו אותו‪.‬‬
‫להלן מוצגים תכנים הלקוחים מתוך תנאי פוליסות טיפוסיות של תוכניות ביטוח מסוג קופה משלמת‬
‫לקצבה לשכירים – עם מקדמי ‪ ‬החלוקה ‪ ‬מגלמים ‪ ‬הבטחת ‪ ‬שיעורי ‪ ‬תוחלת ‪ ‬חיים‪ -‬מהדורה אקטואלית‪.‬‬
‫פוליסת ביטוח במהותה הינה חוזה שנכרת בין צד א' ‪,‬המבוטח‪ ,‬ובין צד ב' חברת הביטוח‪ ,‬במסגרת‬
‫החוזה נהוג לציין את כל הפרטים וההתחייבויות הקיימות בין צד אחד למשנהו באופן ברור לרבות‬
‫סעיפי זכויות קוגנטיים וכן את תנאי ההפרה ו‪/‬או ההסתלקות מהתחייבויות הדדיות והכל בכדי ליצור‬
‫וודאות מרבית ‪ ,‬במיוחד בין הצד החזק )חב' הביטוח ( כלפי הצד החלש יותר )המבוטח( ולצמצם עד‬
‫למינימום האפשרות של פגיעה בזכויותיו של הצד החלש יותר‪.‬‬
‫‪ ‬בהתבוננות בפוליסה טיפוסית ומייצגת של אחת החברות הגדולות ביותר בתחום הביטוח‬
‫הפנסיוני‪ ,‬מגלים בחוברת ה"תנאים הכלליים" של אותה פוליסה ‪) 107 ,‬מאה ושבע!( פעמים‬
‫את המשפט ‪" :‬בכפוף להוראות ההסדר התחיקתי" ‪ .‬‬
‫‪ ‬כל מי שעיניו בראשו מבין המשמעות של משפט זה הטומן בקרבו מרחב תמרון המעניק‬
‫מנעד בעל גבולות גזרה הנעים בין בלתי מוגבל ועד אין סוף‪.‬כאשר בכל הסדר תחיקתי עתידי‬
‫התלוי באין ספור משתנים )לרבות פוליטיים( יחול עליו באחת כבאבחת חרב‪ ,‬וסעיפיו‬
‫ה"קבועים" ו"המובטחים" לכאורה‪,‬אפשר כי ינועו כשתיל נטוע על פלגי מים‪ .‬‬
‫להלן ציטוט מתנאי פוליסה טיפוסית‪:‬‬
‫להלן ציטוט של סעיף ‪ 56‬לחוק‬
‫קופות ביטוח‬
‫‪.56‬‬
‫‪2‬‬
‫‪:‬‬
‫‪) ‬א( על קופת ביטוח‪ ,‬למעט קופת ביטוח שהיא קופת גמל בניהול אישי‪ ,‬ועל מבטח‬
‫המנהל קופה כאמור‪ ,‬לא יחולו ההוראות לפי חוק זה‪ ,‬למעט ההוראות לפי‬
‫סעיפים ‪)2‬ב(‪)3 ,‬ב( עד )ה(‪ 13 ,‬עד ‪ 19 ,15‬עד ‪ 30 ,25‬עד ‪)36 ,35‬א( ו‪ ,58-‬וכן‬
‫פרקים ה' ו‪-‬ו' לעניין הפרת ההוראות האמורות‪ ,‬הכל בשינויים המחויבים‪,‬‬
‫ויראו את המבטח‪ ,‬לעניין אותם סעיפים ולעניין כל דין אחר החל על חברה‬
‫מנהלת ביחס לקופות הגמל שבניהולה‪ ,‬כחברה מנהלת; השר‪ ,‬באישור ועדת‬
‫הכספים של הכנסת‪ ,‬רשאי לקבוע הוראות נוספות מההוראות לפי חוק זה‬
‫‪3‬‬
‫שיחולו על קופת ביטוח ועל מבטח כאמור‪.‬‬
‫להלן ציטוט של ההסבר לגבי כפיפות להסדר תחיקתי ‪ ,‬מתוך פוליסה טיפוסית‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬‬
‫תקדים מסוג המתואר לעיל כבר התרחש במציאות‪ ,‬בפוליסות ביטוח‪,‬ולא רק בקרנות פנסיה‪ .‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 2‬חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים )קופות גמל(‪ ,‬התשס"ה‪ 2005-‬‬
‫‪ 3‬ההדגשה שלי ואינה במקור‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫מדריך אלטרנטיבי ‪v‐2‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬בתנאי הפוליסה‪ ,‬אף קימות התניות המאפשרות לחברת הביטוח לסרב להגדלת הפרשות‬
‫פנסיוניות של העובד והמעביד לפוליסה‪ .‬‬
‫‪ ‬במקרים בהן יגדל השכר של העובד ובעטיו יוגדלו ההפקדות‪ ,‬אזי על חברת הביטוח הזכות‬
‫לקבוע מקדם חלוקה המבוסס על טבלת שיעורי תוחלת חיים בהתאם לאלה שיהיו נהוגים‬
‫אצל אותה חברה במועד ביצוע השינוי‪ ,‬שבהן מקדמי החלוקה)ה"מובטחים"( יכולים להיות‬
‫שונים מאלה שהיו במועד בו הצטרף המבוטח לביטוח‪) .‬וזאת עבור הפקדות הנוספות ולא‬
‫עבור רמת ההפקדות הקודמת שלגביהן המקדמים המקוריים אכן ישמרו(‪ .‬‬
‫‪ ‬‬
‫ט‪ .‬תוחלת המחושבת לאוכלוסיה ותוחלת לממוצע יחסי )פרופורציה(‪ .‬‬
‫טענה ‪:‬‬
‫הטענה לעיל מניחה קרוב לוודאי שאם תוחלת בשנתון פלוני מסוים הינו ‪ 80‬שנה‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬ומפרשים‬
‫נתון זה כחציון ולא כתוחלת‪ ,‬זו בהחלט דרך יצירתית‪ ,‬נוספת‪ ,‬לבלבל הקורא‪.‬‬
‫בכדי להציג באופן בהיר ופשוט יותר את המשמעות של מקדם "מובטח" )מפני התארכות בתוחלת‬
‫חיים( ושבנוסף מבטיח תקופת תשלום מינימלית בכל מצב עולם‪ .‬מוצגת בהמשך סעיף זה תיאור‬
‫סיטואציה תיאורטית דמיונית ושרירותית לחלוטין ומטרתה הבלבדית לנסות להסביר ולתאר רעיון‬
‫בלבד‪ ,‬ומאומה מעבר לכך‪ .‬‬
‫‪ ‬קיימים מספר נסיבות או אירועים שבהתקיימם חברת ביטוח משלמת כספים למבוטח‪ ,‬אחד‬
‫מהם הינו מקרה תביעה‪ ,‬שבו מבוטח תובע מחברת הביטוח כספים המגיעים לו מכוח‬
‫ההסכם בשל התרחשות אירוע ביטוחי מוכח‪ .‬‬
‫‪ ‬דוגמא שכיחה הינה למשל אובדן רכב‪ ,‬במקרה מסוג זה חברת הביטוח תשלם את סכום‬
‫הביטוח )שווי הרכב( למבוטח‪ ,‬חברת ביטוח יודעת מנתונים המצויים בידיה במרוצת שנים‬
‫רבות מה הצפי לתביעות מסוג אלו מכלל מבוטחיה ואף לפי התפלגות של סוגי רכב שונים‪ .‬‬
‫‪ ‬מספר התביעות בפועל אל מול מספר פוליסות הביטוח שנערכו מאותו סוג ביטוח או כמות‬
‫הכסף המשולמת בתביעות ביחס לגובה סכומי הסיכון המבוטחים מהווה את יחס הסיכון או‬
‫את התוחלת שלו‪ ,‬וברור כי לא סביר כי בתקופה נמדדת כל שהיא )למשל שנה( תהינה‬
‫‪ 100%‬תביעות ‪ .‬‬
‫‪ ‬גם בפנסיה בעת שמבוטחים פורשים לגמלאות ומתחילים לקבל קצבה מאת חברת הביטוח‬
‫או קרן הפנסיה‪ ,‬מדובר בתביעה‪ ,‬בתביעה לקבלת קצבה חודשית לכל החיים‪ .‬וכשגוף‬
‫משלם למבוטחים שפרשו קצבה חודשית הוא למעשה משלם מידי חודש לכלל מבוטחיו‬
‫שפרשו את סכומי תביעת הקצבה להם הם זכאים‪ ,‬בשונה מסיכון המחושב כיחס בין תביעות‬
‫)אירועי ביטוח(בפועל למספר מבוטחים )אוכלוסיה(‪ ,‬במקרה זה מדובר ב‪ 100%-‬תשלומי‬
‫תביעה לכל קבוצת המבוטחים החיים שפרשו בפועל ללא יוצא מן הכלל‪ .‬‬
‫‪ ‬הסיכון במקרה זה שעל חברת הביטוח לנסות ולחשב הינו למשך כמה זמן )שנים או‬
‫חודשים( יהיה עליה הנטל לשלם בממוצע לכלל מבוטחיה שפרשו מתוך קופה מרכזית אחת‬
‫גדולה שאליה "נשפכו" כל הכספים של המבוטחים ערב קבלת הקצבה הראשונה‪ .‬‬
‫‪ ‬במציאות לא ניתן לחזות תקופות אלה אבל ניתן להעריך באופן מושכל ומוגבל המבוסס על‬
‫מחקרים והנחות מקצועיות נוספות את הצפי למשכם של תקופות אלו בהתייחס לכל שנתון‬
‫לידה בנפרד‪ .‬‬
‫‪ ‬חברת ביטוח המבקשת להציע ללקוחותיה תוכנית המבטיחה תשלומי קצבה מינימאליים‬
‫)במקרה של פטירה טרם הספיק פורש לקבל בחייו את מספר התשלומים המובטח( מחד‬
‫והמשך תשלומים חודשיים שאינם מוגבלים בזמן למשך כל אריכות ימיו ללא הגבלת זמן‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫נוהגת במידת רבה בהתאם ל"סיפור" המתואר להלן‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪11‬‬
‫מדריך אלטרנטיבי ‪v‐2‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫בבית ספר יסודי דמיוני כל שהוא קיימות שתי כיתות ד' ‪) ,‬ד' ‪ 1‬ו‪ -‬ד' ‪ .( 2‬המורות של תלמידי‬
‫שתי הכיתות ערכו בסוף שנת הלימודים מדידה של גובהם של כל התלמידים ‪ ,‬ומצאו כי‬
‫הגובה הממוצע של התלמידים בכל אחת מהכיתות הינו ‪ 140‬ס"מ‪ .‬‬
‫מבירור מוקדם שערכו המורות הסתבר להן כי הצמיחה לגובה של תלמידים במהלך שנת‬
‫הלימודים הבאה‪ ,‬בכיתה ה' הינה צפויה להיות ‪ 10‬ס"מ בממוצע ‪ .‬‬
‫לקראת שנת הלימודים הבאה‪ ,‬לכשיעלו לכיתות ה' ‪ ,‬החליטו המורות שכל תלמיד יפקיד‬
‫בקופת הכיתה סך של ‪ .₪ 10‬כמו כן קבעו המורות כי ימדדו את גובהם של התלמידים מידי‬
‫חודש ולמשך ‪ 10‬חודשים בלבד‪ ,‬ביחס לגובהם האישי בתום כיתה ד'‪ .‬ולכל ילד שיגבה ב‪1-‬‬
‫ס"מ יקבל ‪ ₪ 1‬מהקופה המשותפת‪ .‬‬
‫ברור למורות לחלוטין כי מקצת מהתלמידים לא יגבהו ב‪ 10 -‬ס"מ במהלך השנה ולפיכך לא‬
‫יזכו לקבל חזרה את כל ‪ 10‬השקלים שהפקידו מדמי הכיס שלהם בתחילת השנה ‪ ,‬ואילו‬
‫מקצת התלמידים יגבהו ביותר מ‪ 10-‬ס"מ ולכן יזכו לקבל מספר שקלים גדול יותר מזה‬
‫שהפקידו מכיסם‪ .‬‬
‫באותן כיתות למדו ‪ 2‬זוגות תאומים )מאותו מין( ‪,‬כל זוג פוצל בהצלבה בין הכיתות כך‬
‫שהאחים התאומים לא למדו באותה הכיתה‪ .‬‬
‫מורה של כתה ה' ‪ 2‬החליטה שזה לא "הוגן" שאותה קבוצת התלמידים שלא תגבה לגובה‬
‫נוסף באותם ‪ 10‬ס"מ ה"דרושים" בכדי לקבל את ‪ 10‬השקלים ש"השקיעו" בתחילת השנה‬
‫בקופה המשותפת ‪,‬לא יזכו לקבלם חזרה‪ ,‬ולפיכך קבעה שכל תלמיד מהכיתה שיגבה בס"מ‬
‫‪ 1‬יקבל ‪ 60‬א"ג‪ ,‬מכל שקל שהשקיע בתחילת השנה )ולא ‪ ₪1‬כמו שצפוי לקבל תלמיד‬
‫מכיתה ה'‪ ,( 1‬אבל !! לא משנה בכמה יגבה התלמיד בפועל ‪ ,‬והיה אם לא יגבה את כל ‪10‬‬
‫הס"מ הצפויים )התוחלת( יקבל את ההפרש בין מספר הס"מ שגבה בפועל ובין ‪ 10‬ס"מ‪,‬‬
‫כלומר מובטחים לו בכל מקרה לקבל ‪) ₪ 6 = 0.60X10‬התלמיד "השקיע" ‪ ,(₪ 10‬ואילו‬
‫תלמיד אחר שיגבה מעבר ל‪ 10-‬ס"מ הצפויים יקבל בוודאות בעבור כל ס"מ נוסף ‪ 60‬א"ג‪,‬‬
‫ללא מגבלה‪ ,‬כך שאם יגבה לגובה של ‪ 17‬ס"מ במהלך אותה שנה יקבל את כל סכום‬
‫ההשקעה חזרה )‪ (₪ 10‬ואם יגבה מעבר לכך יקבל אף יותר מש"השקיע" בתחילת השנה‪ .‬‬
‫בתום אותה שנה הסתבר בדיעבד כי זוג תאומים אחד גבה עד סוף השנה רק ב‪ 7-‬ס"מ‬
‫בלבד‪ ,‬ואילו זוג התאומים האחר גבה ב‪ 13-‬ס"מ במהלך אותה השנה‪ .‬‬
‫אח אחד מן התאומים שגבהו ב‪ 7 -‬ס"מ שלמד בכיתה ה'‪ 1‬קיבל לכיסו ‪ ₪ 7‬בלבד‪ ,‬ואחיו‬
‫שלמד בכתה ה' ‪ 2‬קיבל ‪) ₪ 6‬שהובטחו בכל מקרה(‪ .‬בנוגע לזוג התאומים שגבהו ‪ 13‬ס"מ‬
‫במרוצת השנה‪ ,‬האח שלמד בכתבה ה'‪ 1‬קיבל ‪ ₪ 13‬ואחיו מהכיתה המקבילה קיבל ‪ .₪ 7.8‬‬
‫בכדי לספק הסקרנות אשלים ה"סיפור" ואציין שהמורה של תלמידי כתה ה'‪ 1‬חילקה את‬
‫היתרה שנותרה בקופה המשותפת עם התלמידים הגבוהים בכתה שגבהו מעל הממוצע‪,‬‬
‫ואילו המורה של כתה ה' ‪ 2‬השתמשה בחלק מן היתרה שנותרה בקופה בכדי לשלוח אגרות‬
‫ברכה לשנה החדשה לתלמידיה ולגבי העודף הנותר מעבר לכך‪ ,‬לא נודע מה עלה בגורלו‪ .‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪12‬‬
‫‪ ‬‬
‫מדריך אלטרנטיבי ‪v‐2‬‬
‫‪ ‬‬
‫י‪.‬‬
‫ערכי מקדמים ] המכנה [ ‪ 4‬ומשמעותם‪ -‬דוגמאות ‪ ‬‬
‫מקדם החלוקה לקצבה הינו ביסודו תוצאה אריתמטית של סכימת מכפלות ההסתברות של יחיד‬
‫)כשורד יחיד או של זוג – בחישוב לשורד אחרון( לשרוד בחיים עד "אין סוף" )ע"פ הלוחות הנפוצים‪,‬‬
‫עד גיל ‪ (110‬באינטרוול שנתי )שיש להסב לחישוב חודשי( ב‪ ₪ 1-‬מהוון בהנחת תשואה נטו )בניכוי‬
‫דמי ניהול( בעבור כל תקופת התשלומים הצפויה‪ .‬התוצאה מהווה את המחיר שיש לגבות מגמלאי‬
‫בעבור התחיבות תשלום של ‪ ₪ 1‬מאת הגוף המנהל לכל אריכות חייו של הגמלאי‪.‬‬
‫מאחר וסכימת ההסתברות לשרוד עד "אין סוף" הינה למעשה תוחלת חיים קונקרטית לאותו בר‬
‫החישוב‪ .‬בפועל ניתן ליצור מספר לא מוגבל של לוחות תמותה‪ ,‬ומהן לוחות שרידות ‪ ,‬ומכאן תוחלות‬
‫שונות המושפעות בין היתר מתאריך לידתו‪ ,‬ממועד החישוב‪ ,‬ממינו‪,‬ממצב משפחתו ומקריטריונים‬
‫רלוונטיים נוספים‪ .‬‬
‫‪ ‬כדי להבין במעט יותר את שיטות החישוב הבסיסיות של לוחות תמותה מוצע לעיין במסמך‪ :‬‬
‫‪ http://cbs.gov.il/www/publications/life_tables03/word/h_intro.doc‬‬
‫ההסבר במסמך זה הינו עקרוני‪ ,‬ואין בהכרח זהות בין שיטות החישוב וכריית המידע לשם‬
‫עריכת מחקרי לוחות תמותה בין הגופים השונים או עם הלמ"ס‪ .‬‬
‫‪ ‬בהינתן מקדם חלוקה לקצבה כל שהוא‪ ,‬ניתן ע"י חילוץ ובידוד הריבית התחשיבית )נטו(‬
‫ששימשה לחישובו‪,‬לחשוף‪ ,‬ברמה מקורבת ‪ ,‬את התוחלת הגלומה בו ‪ .‬‬
‫‪ ‬הריבית התחשיבית‪,‬למקדמי המרה בפוליסות ביטוח לקצבה משלמת נשוא מסמך זה הינה‬
‫‪ 3.5%‬נטו‪ .‬ואילו הריבית בעבור מקדמי קרנות הפנסיה הינה ‪) 3.737%‬בשל אג"ח מיועד‬
‫מסובסד(‪ .‬‬
‫‪ ‬ערכי המקדמים שיוצגו להלן הינם לקוחים מ‪ :‬‬
‫‪ .i‬מקדמים "מובטחים" – מטבלאות נספח של תנאים כללים של פוליסת קצבה משלמת‬
‫של אחת החברות המאוד גדולות ‪.‬‬
‫‪ .ii‬מקדמי קצבה "רגילים" )לא מובטחים( ‪,‬עבור תוכניות ביטוח ‪ ,‬מחושבים ע"פ חוזר‬
‫ביטוח ‪.2007-1-3‬‬
‫‪ .iii‬מקדמי קצבה הקיימים בקרנות הפנסיה המקיפות החדשות – מחושבים ע"פ חוזר‬
‫פנסיה ‪ .2007-3-6‬‬
‫‪http://ozar.mof.gov.il/hon/2001/pension/memos/2007-3-06.pdf‬‬
‫‪‬‬
‫להלן ביאורים לצורך עיון בטבלת מרכזת ערכי מקדמים ותוחלות להמחשה המופיעה‬
‫בהמשך‪ :‬‬
‫‪ .i‬הנתונים מתייחסים לגברים בגילאים שונים )כיום( ולגיל פרישה זהה עבור כל אחד‬
‫מהם ‪ ,‬גיל ‪) .67‬לפיכך הנתונים בטורים ‪ 2‬ו‪ 3-‬מתייחסים לגבר שהינו לכאורה פורש‬
‫כיום בגיל ‪ .67‬‬
‫‪ .ii‬חישוב התוחלת מתייחס למועד בו יחול מועד הפרישה של כל אחד מהמקרים‬
‫שבדוגמא‪ ,‬ולא לתוחלת שלו בגילו כיום‪) .‬בהנחה ששרד והגיע לגיל הפרישה‪ .(67,‬‬
‫‪ .iii‬המקדמים והתוחלות בשורות ‪ 1-5‬הינם מותאמים תוכניות מסוג ביטוחי מנהלים‬
‫לקצבה משלמת מהדורה עדכנית ומבוססי חוזר ביטוח‪ .‬‬
‫‪ .iv‬שורה ‪ -3‬גובה המקדם במסלול המבטיח ‪ 240‬גמלאות ‪ .‬‬
‫‪ .v‬שורה ‪ – 4‬ערכו )מחירו( הריאלי של המקדם ע"פ הטבלאות בלבד‪ ,‬אילולא הייתה‬
‫העמסה דרסטית של "מקדמת בטחון" נוסף‪) .‬הסבר רחב יותר יוצג בסעיף הבא(‪ .‬‬
‫‪ .vi‬שורה ‪ – 5‬ערכו )או שוויו( של המקדם ה"טבעי" ללא ה"הבטחה" – מבוסס תוחלת‬
‫בלבד‪) .‬ואשר מבטא את ווקטור ההתייקרות המקדם כמתחייב מהוראות האוצר בשל‬
‫שיפור מובנה מראש‪ ,‬בירידה בתמותה ועליה בתוחלת(‪ .‬‬
‫‪ .vii‬המקדמים והתוחלות בשורה ‪ 6‬בלבד מתייחס לערכים מותאמים לקרן פנסיה מקיפה‪ .‬‬
‫‪ .viii‬שיעורי השינוי המחושבים והמוצגים בטור ‪ 6‬הינם לעוד ‪ 40‬שנה )‪ (67-27‬‬
‫‪ .ix‬שיעורי השינוי המחושבים והמוצגים בטור ‪ , 9‬הינם לעוד ‪ 45‬שנה )‪ .(67-22‬‬
‫‪ .x‬שיעורי השינוי המחושבים והמוצגים בטור ‪ ,10‬הינם בעבור ‪ 5‬שנים האחרונות‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 4‬בעת חישוב הקצבה החודשית שאמורה להשתלם לגמלאי בעת פרישתו לכל אריכות חייו מחלקים את היתרה הצבורה‬
‫של החיסכון הפנסיוני שלו במקדם חלוקה )המרה( המהווה את המכנה במשוואת חישוב הקצבה ‪ ,‬אליו אתייחס בפרק זה‪,‬‬
‫למונה ייוחד פרק נפרד – יג בהמשך‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫מדריך אלטרנטיבי ‪v‐2‬‬
‫‪ ‬‬
‫טור‪/‬‬
‫שורה‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫גיל היום‬
‫‪2‬‬
‫מתייחס לגיל‬
‫פרישה ‪67‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪67‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪27‬‬
‫‪8‬‬
‫‪10‬‬
‫‪9‬‬
‫‪22‬‬
‫יחס‬
‫השינוי‬
‫בין‬
‫עמודה‬
‫‪ 8‬ל‪5-‬‬
‫תוחלת‬
‫גלומה‬
‫מקדם‬
‫תוחלת‬
‫גלומה‬
‫יחס‬
‫השינוי‬
‫בין‬
‫עמודה‬
‫‪ 5‬ל‪3-‬‬
‫מקדם "מובטח" ‪195.62‬‬
‫‪93.18‬‬
‫‪203.10‬‬
‫‪94.75‬‬
‫‪204.03 1.68%‬‬
‫‪94.96‬‬
‫‪4‬‬
‫ערך הריאלי‬
‫של המקדם‬
‫ה"מובטח"‬
‫‪189.57‬‬
‫‪91.96‬‬
‫‪193.04‬‬
‫‪92.65‬‬
‫‪193.34 0.75%‬‬
‫‪92.71‬‬
‫‪0.06% 0.82%‬‬
‫‪5‬‬
‫מקדם רגיל‬
‫ללא הבטחה‬
‫‪165.60‬‬
‫‪87.83‬‬
‫‪175.02‬‬
‫‪89.28‬‬
‫‪175.77 1.65%‬‬
‫‪89.4‬‬
‫‪0.13% 1.79%‬‬
‫‪3‬‬
‫‪6‬‬
‫מקדם‬
‫מקדם‬
‫תוחלת‬
‫גלומה‬
‫יחס‬
‫השינוי‬
‫בין‬
‫עמודה‬
‫‪ 8‬ל‪3-‬‬
‫‪0.22% 1.91%‬‬
‫מקדם רגיל‬
‫בקרן פנסיה‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫ניתוח תוצאות‪ -‬‬
‫‪ ‬ברור לחלוטין כי חישובי המקדמים כיום מבטאים באופן מובהק את הצפי בהתארכות‬
‫בתוחלת חיים לגמלאים באופן ניכר‪ ,‬ומראש! ומגלמים במחיר גבוה כ"מקדמה" את‬
‫ה"התרגשות" מהשינוי הצפוי בתוחלת חיים בעתיד‪ ,‬גם בתוכניות ביטוח וגם בקרנות‬
‫הפנסיה‪ .‬‬
‫‪ ‬ניתן לראות מן הטבלה כי כיום לגבר שפורש בשנה זו כשהוא כבר בגיל ‪ 67‬התוחלת לחישוב‬
‫מקדם הינה ‪) 87.8‬בקירוב‪ ,‬ואשר מבטא את ווקטור ההתייקרות כמתחייב ע"פ הוראות‬
‫האוצר( ‪ ,‬בעוד שע"פ המקדם ה"מובטח" התוחלת שלו מחושבת לפי גיל ‪ 93‬שנים ‪,+‬‬
‫אולם ערך זה מגלם ומבטא את תקופת ההבטחה שבמהלכה ההתחייבות לתשלום הינה‬
‫מוחלטת וההסתברות לתשלום היא ודאית‪ ,‬לפיכך התוחלת "נמתחת כלפי מעלה" )בדומה‬
‫לציוניהם של כיתת נבחנים שמחציתם קיבלו ציון הנמוך מ‪ 50-‬והוספת פקטור של ‪ 10‬נקודות‬
‫לציונים הנמוכים‪ ,‬מעלה את ממוצע הציונים הכללי של הנבחנים אבל לא את אחוז הלא‬
‫נכשלים(‪.‬‬
‫התוחלת "הריאלית"‪ 5‬של מקדם "מובטח" הינו ‪ , 91.97‬המגלם את תקופת הבטחה‬
‫)מינימלית של תשלומים בני ‪ 240‬קצבאות( שבה למעשה אין ערך תוחלת ‪ ,‬אלא התחיבות‬
‫מוחלטת‪,‬כאמור‪,‬דהינו הפער בין ערכים אלו‪ ,‬המקדם ה"מובטח" מגלם שוליים של תוספת‬
‫של מעל שנה‪ .‬המשמעות כמובן‪ ,‬הינה הפחתה ניכרת בגובה הקצבה החודשית )הסבר רחב‬
‫לנושא זה יוצג בהמשך(‪ .‬‬
‫‪ ‬רואים כי חברת ביטוח מחשבת התארכות בתוחלת חיים לעוד ‪ 40‬שנה )ארבעים שנה!(‬
‫בשיעור של ‪) 1.7%‬טור ‪ ,(6‬ולעוד ‪ 45‬שנה‪ ,‬התארכות בתוחלת בהשוואה להיום בשיעור של‬
‫‪) 1.9%‬טור ‪ .(9‬משמע שעבור הדור החוסך בגיל הצעיר ביותר )‪ (22‬כבר מתומחר לא רק‬
‫לעוד ‪ 45‬שנים עד להגיעו לגיל פרישה אלא אף עד לגיל תוחלת ‪) 93‬בקירוב(‪ .‬‬
‫‪ ‬בהינתן כי לוחות התמותה הנתונים עבור חברות הביטוח הוא "טוב" )כלומר‪,‬שיעורי תמותה‬
‫נמוכים יותר( מאשר אלה שמוכתבים לקרנות הפנסיה‪ ,‬וזאת ע"פ חוזרי האוצר הייעודיים‬
‫לכך‪,‬נובע מהעובדות להלן‪ :‬לגבי חברות הביטוח אין עדיין ניסיון ממשי בתשלומי קצבה‬
‫בפועל לגמלאים בהשוואה לקרנות הפנסיה הוותיקות‪ ,‬שבעיקר על פי נתוניהם נבנו לוחות‬
‫התמותה שבחוזרים דנן‪) ,‬ראה גם סעיף ו' ( כמו מכן בקרנות הפנסיה העמיתים הנכים‬
‫עוברים ברצף ממקבלי קצבת נכות למקבלי גמלת זקנה‪ ,‬ושרידותם של הנכים הינה נמוכה‬
‫‪160.00‬‬
‫‪87.61‬‬
‫‪169.80‬‬
‫‪89.12‬‬
‫‪170.55 1.72%‬‬
‫‪89.25‬‬
‫‪0.15% 1.87%‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 5‬לכאורה‪ ,‬מאחר ובפועל למשך כל תקופת הבטחת התשלומים אין חישוב לתוחלת הסתברות התשלומים ‪ ,‬אלא וודאות‬
‫של ‪ 100%‬לתשלום הקצבאות למשך אותה תקופה מובטחת‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫מדריך אלטרנטיבי ‪v‐2‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫משל הבריאים ‪,‬נוסף על כך בביטוח‪ ,‬החיתום )קיבול לביטוח( הינו קפדני יותר ‪ ,‬כל אלה בין‬
‫‪.‬‬
‫היתר גורמים ללוחות של חברות הביטוח להיות "יקרים" יותר‪.‬‬
‫לפיכך אין יסוד להניח שהמקדמים המחושבים בקרנות הפנסיה הינם מתומחרים בחסר‬
‫)זולים מידי( ושבעתיד הם יעלו באופן ניכר ודווקא המקדמים המחושבים ע"י חברות הביטוח‬
‫הם המקדמים הריאליים‪ ,‬אם נוסיף להנחה הנ"ל כי חברת הביטוח אינה מתמחרת את‬
‫מקדמי הקצבה שהיא מוכרת במחיר "זול"‪ ,‬אזי המסקנה היחידה המתחייבת הינה כי‬
‫המקדם הנמכר ע"י חברת הביטוח הינו יקר ומפולפל וניכר כי מרווח הביטחון הכולל מקדמה‬
‫עמוקה השקועה בתמחור המקדם ‪,‬מגולם כבר מראש ‪ ,‬מהיום להרבה מאוד שנים קדימה ‪,‬‬
‫הרבה מעבר לתחזית האופטימית )או הפסימית‪ ,‬תלוי בנקודת מבט המתבונן(‪ .‬‬
‫הערכים בשורה ‪ 4‬מצביעים על מחיר מקדם "מובטח" בערך ריאלי ‪ ,‬שכך היה אמור להיות‪,‬‬
‫בשונה מזה שמוצג בשורה ‪ , 3‬המהווה למעשה את המחיר בפועל שנמכר כיום במסגרת‬
‫פוליסות הביטוח מנהלים ‪ ,‬הפער בניהם מבטא את מרווחי הביטחון והמקדמה שחברות‬
‫בהמשך‪.‬‬
‫יובא‬
‫נוסף‬
‫הסבר‬
‫כיום‪,‬‬
‫הנמכר‬
‫במקדם‬
‫מגלמים‬
‫הביטוח‬
‫ניתן לראות בטבלה ששיעור ההתייקרות של המקדם כפי שמחושב בשורה ‪ 4‬הינו נמוך‬
‫בפחות ממחצית השינוי לאורך ‪ 40‬שנה ע"פ התמחור של המקדם ה"מובטח" )השורה ‪3‬‬
‫טור ‪ 6‬הערך ‪ 1.68%‬ואילו בשורה ‪ 4‬טור ‪ 6‬הערך הוא ‪ 0.75%‬בלבד(‪ ,‬ראיה נוספת‬
‫לתימחורו היקר של המקדם ה"מבוטח" הנובע מהסיבות שתוארו לעיל‪ .‬‬
‫ניתן לראות כי המקדמים המחושבים בשורות ‪ 5‬ו‪ 6-‬שהינם המקדם הרגיל ‪ ,‬הלא "מובטח"‬
‫שאמור להיות מחיר קצבה לגמלאי הרוכש קצבה מחברת ביטוח‪ ,‬והמקדם מקרן הפנסיה‬
‫הינם קרובים בניהם )יחסית(‪ ,‬הפערים נובעים בעיקר מההסברים שניתנו בפסקאות קודמות‬
‫וכן מהבדלי שיעור ריבית היוון שאינה זהה בין ‪ 2‬סוגי המכשירים )בשל אג"ח מיועד בתשואה‬
‫חסרת סיכון המונפק עבור קרנות הפנסיה(‪ .‬‬
‫‪ ‬‬
‫יא‪ .‬תמחור עלות המקדם המובטח בפוליסת ביטוח – )השוואה לאלטרנטיבות שונות תבוצענה בהמשך(‪.‬‬
‫בבואנו לתמחר את עלות המקדם ה"מובטח"‪ ,‬ניתן לבצע זאת במספר גישות שונות )המסקנות תהינה‬
‫דומות(‪ ,‬אציג זאת בדרך אחת ואסביר אותה‪ ,‬ראוי להשוות את העלות מול האלטרנטיבה )אשר תוצג‬
‫בסעיף יד‪ ,(.‬כך יתאפשר להגיע למסקנות ביתר קלות‪ .‬‬
‫‪ ‬לשם המחשה ‪ ,‬תוצג הדוגמא בהתאם להנחות כדלקמן‪ :‬‬
‫גבר בן ‪ 30‬שהכנסתו החודשית הינה ‪ ₪ 10,000‬ברוטו בתקציב עובד ומעביד בשיעור‬
‫‪ 18.33%‬משכרו‪,‬הצפוי לחסוך עד גיל ‪ ,67‬בתוכנית מסוג ביטוח מנהלים בדמי ניהול של ‪4%‬‬
‫מהפקדה ובנוסף ‪ 1.00%6‬מצבירות החיסכון‪ .‬בריבית )תשואה( שנתית ממוצעת ‪,4%‬‬
‫ברוטו‪.‬‬
‫בהנחה שלא נרכש בדוגמא זו‪ ,‬כיסויים ביטוחיים כלשהם מתוך התקציב החודשי‪) ,‬המחשה‬
‫הכוללת רכישת כיסויים ביטוחיים‪ ,‬תוצג בהמשך(‪.‬כל ההפקדות הינם לחשבון חיסכון טהור‬
‫לזקנה‪ ,‬אזי צפויה לעמוד לרשותו של מבוטח זה סך צבירה של ‪) ₪7 1,402,000‬בקירוב(‪.‬‬
‫החישובים מכאן ואילך )עד לציון הנחה אחרת( מניחים כי לא יהיה שינוי מהתוחלת לגבר‬
‫בגיל ‪ ,67‬בעוד ‪ 37‬שנים מעבר לצפי שכבר מתומחר ומגולם מראש במקדמים ה"מובטחים"‬
‫כיום‪ ,‬קרי שהתוחלת כפי שמגולמת במקדם ה"מובטח" כיום לא תשתנה ותיוותר כפי שהיא‪.‬‬
‫בהמשך אציג דוגמאות לתרחיש בו התוחלת תתארך לפחות עד הערכת תוחלת כפי‬
‫שמגולמת כיום ואף למעלה מכך )כלומר למצב שבו ה"אופציה" של המקדם ה"מובטח" תכנס‬
‫‪.‬‬
‫לכסף(‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬בהינתן כי המבוטח הנ"ל פורש לפנסיה מתוכנית הביטוח במסלול שבו המקדם ה"מובטח"‬
‫אפשרי למימוש‪ .‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 6‬דמי ניהול אלה הינם נמוכים מאלה השכיחים כיום‪ ,‬ומבוטח האוחז בפוליסה עם דמי ניהול גבוהים מאלה התוצאות‬
‫תהינה קיצוניות יותר‪.‬‬
‫‪ 7‬החישובים בדוגמאות המספריות נערכו באמצעות נוסחאות פיננסיות מובנות של גיליון חישוב אלקטרוני‪,‬התוצאות‬
‫מוצגות בערכים מעוגלים ומקורבים‪ .‬‬
‫‪15‬‬
‫מדריך אלטרנטיבי ‪v‐2‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪ .i‬הקצבה החודשית‪ -‬שתעמוד לרשות מבוטח זה ביום פרישתו תהיה המנה‬
‫המתקבלת מחלוקת הסכום הצבור הנ"ל במקדם החלוקה ה"מובטח" שהוא ‪202.54 :‬‬
‫‪,‬הינה = ‪ ₪ 86,922‬בכל חודש לכל אריכות חייו ולא פחות מ‪ 240-‬תשלומי גמלה‬
‫חודשית מובטחים‪ .‬‬
‫‪ .ii‬הסכום המובטח )בתקופת ההבטחה במסלול ‪ -( 240‬שישולם בוודאות למבוטח בעת‬
‫פרישתו או למשפחתו הינו‪) ₪ 1,199,375 :‬ערך נוכחי של זרם הקצבאות המובטח‬
‫בכל מקרה‪ ,‬למשך ‪ 240‬חודשים ‪ ,‬בריבית בשיעור ‪ 3.5%‬נטו(‪ ,‬בעוד שסכום החיסכון‬
‫הכולל שצבר ערב פרישתו‪,‬הינו ‪ ,1,402,000‬ההפרש בין סכומים אלו הינו ‪:‬‬
‫‪ , ₪ 202,625‬שבמידה ולא שרד מעבר לתקופת ההבטחה בת ‪ 240‬חודשים ‪ ,‬אזי ‪,‬‬
‫יתרה זו מהווה הפסד‪ .‬‬
‫‪ .iii‬קצבה מעבר לתקופת ההבטחה ועד התוחלת ‪ -‬במידה ויאריך חיים מעבר לתקופת‬
‫ההבטחה ועד לתוחלת שהינה צפויה להיות לגבר בשנת לידה כבדוגמא היא ‪88.9 :‬‬
‫שנים ‪ ,‬אזי יקבל עוד כמעט ‪ 927‬קצבאות נוספות שערכם הכולל )קרי לכל תקופת‬
‫ההבטחה ‪ +‬ה"זנב" עד התוחלת( המהוון ליום הפרישה יסתכם בסך של ‪1,289,630‬‬
‫‪ , ₪‬והפער בין שווי הקצבאות שצפויות להשתלם לו ובין סך החיסכון שצבר עד‬
‫פרישה הינו‪ ,(1,402,000-1,289,630) 112,370 :‬שעדיין יכול שיחשב כהפסד בעיני‬
‫המבוטח‪ .‬‬
‫‪ .iv‬במקרה ששרד מעבר לתוחלת ‪ -‬בעבור כל חודש שישרוד מעבר לתוחלת ימשיך‬
‫ויקבל גמלה חודשית בת ‪ ₪ 6,922‬ללא הגבלת זמן למשך כל אריכות חייו‪ ,‬על מנת‬
‫ל"קבל" חזרה את הסכום הנותר )"העודף"( מחשבון החיסכון )הרעיוני‪ (10‬ערב‬
‫הפרישה בסך ‪ ,₪ 112,370‬יהיה על הגמלאי לשרוד תקופה מינימלית של עוד ‪2.7 :‬‬
‫שנים )או ‪ 33‬חודשים‪ ,‬בקירוב(‪.‬זו לכאורה נקודת שיווי משקל )להלן‪ :‬ש"מ( שבה כל‬
‫"רווח"‪.‬‬
‫מהווה‬
‫לכך‬
‫מעבר‬
‫שרידותו‬
‫לגמלאי‪,‬‬
‫"חזר"‬
‫החיסכון‬
‫‪ ‬‬
‫תוצאות חישובי הדוגמא מסעיף קודם מצביעות ‪ :‬‬
‫‪ .i‬ה"סיכון" )לכאורה( שנוטלת חברת הביטוח על עצמה במידה והמבוטח ישרוד את‬
‫תקופת ההבטחה ויכלה את התוחלת הינה כ‪ 10% -‬בקירוב ‪.‬שערכו הינו ‪₪ 90,255‬‬
‫)ראה טבלה מרכזת( ושבגינו משלם‪/‬מוותר המבוטח על סכום של ‪ .₪ 112,370‬‬
‫‪ .ii‬מלוחות התמותה של משרד האוצר‪ ,‬המותאמות לגיל המבוטח שבדוגמא בהגיעו לגיל‬
‫‪, 67‬המגלמת מראש את שיפור בירידה בתמותה ועליה בשרידות )כלומר עליה‬
‫בתוחלת חיים( עולה כי ההסתברות שישרוד את ‪ 20‬שנות ההבטחה מעת פרישתו‬
‫בגיל ‪ 67‬ולמשך ‪ 240‬חודשי גמלה ‪),‬עד גיל ‪ ( 87‬הינם ‪) 87.2%‬בקירוב( כלומר‬
‫ההסתברות שלא ישרוד את תקופת ההבטחה הינם ‪)12.8%‬בקירוב( ‪,‬זהו שיעור‬
‫הסיכון שהמבוטח נוטל על עצמו ‪,‬בכדי לנטרל אותו )כדי שבעתיד יובטח לבני‬
‫משפחתו במקרה שלא ישרוד את תקופת ההבטחה המזערית יתרת תשלומים עד‬
‫מלוא ‪ 240‬חודשי גמלה( מוכן המבוטח בן ה‪ 30-‬לשלם פרמיה בגובה של ‪112,370‬‬
‫‪) ₪‬הפער בין הסכום שצבר ובין שווי הגמלאות באם ישתלמו עד מלוא תוחלת חייו(‬
‫המהווה כ‪ 8%-‬משווי הצבירה ערב הפרישה‪ ,‬וזאת בעבור סיכון שערכו )ע"פ הדוגמא(‬
‫הוא ‪ ,₪ 153,520:‬יוצא אפוא ששיעור פרמיית הסיכון שמשלם המבוטח בעבור‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 8‬ערכי הקצבאות המוצגים בדוגמאות במסמך זה מתעלמות לחלוטין מעקרונות מיסוי בפרישה‪.‬‬
‫‪ 9‬הבהרה‪ :‬חישובי חודשי תשלומי גמלאות להמחשת פערים‪ ,‬למעט בחישובי מקדם אמיתי ותוחלת הגלומה בו בלבד‪,‬‬
‫בוצעו בשיטה אריתמטית "פשוטה" תוך הימנעות מכוונת משימוש מנוסחת הקישור בין תוחלת בשנים ו"תרגומה"‬
‫לתשלומים חודשיים‪ ,‬ולהפך‪ .‬וזאת על מנת לפשט לקורא את התוצאות המוצגות‪.‬‬
‫‪ 10‬מדובר למעשה בחשבונאות תיאורטית מאחר ובפועל בכל מתכונת של קצבה שהיא ערב תחילת קבלת גמלה ראשונה‬
‫הפורש מוכר וממיר את הנכס שברשותו )חשבון החיסכון שצבר ( כנגד התחיבות של הגוף המנהל לשלם את הגמלה‬
‫הנקבעת למשך כל ימי חייו‪ ,‬ובפועל כבר לא נותר חשבון חסכון אישי לחלוטין‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫מדריך אלטרנטיבי ‪v‐2‬‬
‫‪ ‬‬
‫ההסתברות שלא ישרוד את תקופת ההבטחה ושמשפחתו תהנה מההפרש שזכה‬
‫לקבל בחייו ועד הסתלקותו טרם השתלמו כל הגמלאות של תקופת ההבטחה הינה ‪:‬‬
‫‪) 73.2%‬שבעים ושלושה אחוז!(‪ ,‬שערו נא תגובת לקוח סביר המציעים לו‪ ,‬לרכוש‬
‫פוליסת ביטוח לרכבו ששוויו ‪ ₪ 153,500‬במחיר של ‪ . ₪ 112,000‬בהצלחה‪.‬‬
‫ובזאת לא תם התמחור‪ ,‬הוא מורכב ויקר אף יותר‪ .‬‬
‫‪ .iii‬על מנת שמשפחתו של פורש "תהנה" מסכום ה"ביטוח" הנ"ל במלואו‪ ,‬אזי עליו‬
‫להסתלק מן העולם עד הגיעו לגיל מעט מעל ‪ , 83‬או טרם קבלת ‪ 195‬גמלאות‬
‫)לערך( לו היה בוחר במסלול פרישה ללא תקופת ההבטחה‪ ,‬שממנו יקבל קצבה‬
‫חודשית גבוה יותר מזו שתשולם לו כאשר פורש במסלול עם המקדם ה"מובטח"‬
‫‪,‬מאחר ומעבר לכך הסכום ההשלמה שישולם עד לתום תקופת ההבטחה יהיה נמוך‬
‫מהסך בין ערך הקצבאות שקיבל בחייו ובין הסכום המובטח‪ ,‬ומתחת לו יהיה גבוה‬
‫יותר‪ .‬‬
‫‪ ‬מאידך באם מבוטח יבחר בעת הפרישה ל"הסתפק" במקדם ללא הבטחת מינימום גמלאות‬
‫)ויישא על עצמו את הסיכון שלא ישרוד תקופה בת ‪ 240‬חודשי הבטחה( אזי המקדם ללא‬
‫הבטחה יעמוד למבוטח ע"פ דוגמא זו על גובה של ‪ ,11174.52‬ואילו הקצבה שתעמוד‬
‫לרשותו על בסיס מקדם‪ ,‬לא מובטח זה הינה‪ ₪ 8,033 :‬בחודש ‪.‬אין במתכונת זו תקופת‬
‫הבטחה מינימלית אך התשלומים מובטחים כל עוד הגמלאי נותר בחיים‪ .‬‬
‫‪ .i‬מבוטח זה יזכה לקבל בחייו את כל מלוא הסכום שמובטח מסעיף קודם בעת שישרוד‬
‫ויזכה לקבל במשך ‪ 195‬חודשים את הגמלה הנ"ל‪ .‬כלומר מעבר לתקופה זו בכל‬
‫חודש נוסף הוא יזכה לקבל פנסיה בגובה ‪ ₪ 8,033‬מעבר לסכום של ‪₪ 1,199,375‬‬
‫המהווה התחיבות של חברת הביטוח לתשלום וודאי עד תום תקופת ההבטחה ‪ ,‬בת‬
‫‪ 240‬חודשים‪) .‬כלומר במרוצת תקופה בת כ‪ 80%-‬מהתקופה המובטחת הגמלאי‬
‫מקבל לרשותו את כל הסכום המובטח בכל תקופת ההבטחה בתוכנית שבה היה‬
‫בוחר לקבל קצבה ע"פ ערך הנקבע ממקדם "מובטח"(‪ .‬‬
‫‪ .ii‬ההסתברות של המבוטח לשרוד את התקופה בת ‪ 195‬חודשים מיום פרישתו )שזו‬
‫התקופה שבה יזכה ‪ ,‬אם ישרוד לקבל לידיו את כל מלוא הסכום המובטח לו היה‬
‫בוחר במקדם "מובטח"( הינה‪ , 91.7% :‬כלומר הסיכון שהמבוטח לוקח על עצמו‬
‫בזמן שהוא מוותר על מקדם מובטח ומוכן להסתכן שלא ישרוד את התקופה הנדרשת‬
‫כדי לקבל את סכום ההבטחה ‪ ,‬הוא כ‪ 8.3% -‬בלבד‪ .‬כאמור בכל חודש גמלא מעבר‬
‫למספר תקופות זה‪ ,‬המבוטח שבחר במקדם הרגיל ולא במקדם "מובטח" יחל ליהנות‬
‫מסכום מצרפי העולה על הסכום המובטח‪ .‬וככל שיאריך חיים כך תוספת הרווח תגדל‪ .‬‬
‫‪ .iii‬ניתן לנסח את הממצא מהסעיף הקודם בדרך זו‪ :‬באם המבוטח יערוך עבור משפחתו‬
‫‪/‬יורשיו תוכנית חיסכון באופן עצמאי )לשם הבטחת הורשה זהה לזה שבמסלול‬
‫המקדם ה"מובטח" מספק ( אזי באם יסתפק בקבלת קצבה מוקטנת מידי חודש‬
‫בגובה הקצבה שהייתה משולמת לו‪ ,‬לו היה בוחר במסלול עם המקדם ה"מובטח"‬
‫בגובה של ‪ ₪ 6,922‬בלבד‪ ,‬ואת ההפרש בין קצבה )ה"מובטחת"( ובין הקצבה‬
‫מתקבלת במסלול המקדם הרגיל ‪, ₪ 8,033‬דהינו סכום השווה ל‪ ₪ 1,111 -‬יפקיד‬
‫מידי חודש לחיסכון אזי במשך התקופה המחושבת מסעיף קודם‪ 195 ,‬חודשי חיסכון‬
‫יצבור את הסכום המדויק המהווה את ההשלמה לסכום המובטח‪ ,‬יחד עם מה שכבר‬
‫קיבל בפועל‪ ,‬עד לאותו מועד‪.‬כלומר‪ ,‬במועד זה היה כבר ברשותו את כל הסכום‬
‫השווה לתקבולים בתקופת ההבטחה ומאותו עת ואילך באם ימשיך להסתפק בקצבה‬
‫המחושבת ע"פ הערך של מקדם מובטח )שבה הקצבה מופחת(‪ ,‬אזי באם לא ישרוד‬
‫חלילה מאותו מועד או בכל עת שהיא‪ ,‬התוצאה של סכימת הסכומים שקיבל בחייו‬
‫וגובה החיסכון הנצבר במקביל מההפרש בין גובה הקצבאות במתכונות שבדוגמא יצר‬
‫ערך גבוה יותר מערך הסכום המובטח בלבד‪ ,‬לו היה בוחר במסלול עם המקדם‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 11‬זהו ערך המקדם לשורד יחיד כמחושב בתוכניות ביטוח לקצבה ואילו בקרן הפנסיה המקדם נמוך יותר‪,‬כמוצג בסעיף יד‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫מדריך אלטרנטיבי ‪v‐2‬‬
‫‪ ‬‬
‫ה"מובטח" ומאותו המועד ואילך ערך החיסכון אף ילך ויגדל מידי חודש בחודשו‬
‫ולמשך כל אריכות חייו‪ .‬‬
‫‪ ‬שורד אחרון‪ -‬אחד ממסלולי הקצבה השכיחים הינו מסלול קצבה שבו הגמלאי בוחר בקצבה‬
‫שתשולם לו לכל ימי חייו ולאחר מותו לרעייתו הנותרת בחיים‪ ,‬במסלול זה לא ניתן לעשות‬
‫שימוש במקדם ה"מובטח"!!)בהסתייגות מסוימת‪,‬ראה הערת שוליים ‪ 12‬בעמ' הבא( וגם‬
‫אינו מתאים בהכרח לכולם‪ ,‬והשיקולים הינם רבים ומגוונים‪ ,‬אולם בהינתן כי מדובר בפורש‬
‫גבר ורעייתו שלדוגמא צעירה ממנו ב‪ 3 -‬שנים )הנחה סטטיסטית גרידא(‪ ,‬וששניהם בריאים‬
‫לגילם‪ ,‬אזי אם יבחר בפנסיה שתהיה זהה לשלו שתובטח לרעייתו לכל ימי חייה בהנחה‬
‫שתיוותר בחיים אחריו‪ 12‬אזי יש לחשב מקדם משולב עבור שניהם המחשב ההסתברות‬
‫המשותפת של שניהם לשרוד בכל גיל‪,‬ויש לחשב ולמצוא ערך משוקלל המבוסס על לוחות‬
‫בניהם‪.‬‬
‫הגילאים‬
‫ופער‬
‫המינים‬
‫של‬
‫תמותה‬
‫מקדם המתאים למקרה של דוגמא זו הינו ‪ ,218.18‬והפנסיה החודשית של הפורש תעמוד‬
‫על סך של ‪" ₪ 6,426‬בלבד" ‪ ,‬הנמוכה בכ‪ ₪ 496 -‬מהקצבה מובטחת לו לכל ימי חייו‬
‫ולתקופה מינימלית של ‪ 240‬חודשים‪ .‬‬
‫בדוגמא זו ‪ ,‬אומנם הוא מוותר על ‪ ₪ 496‬מידי חודש לכל תוחלת חייו‪ ,‬אולם רעייתו שצפויה‬
‫לשרוד אחריו‪,‬לגיל כמעט ‪ , 92‬תוחלת אישה שנולדה ‪ 3‬שנים אחריו וכמי שצעירה ממנו‪,‬‬
‫כלומר היא תגיע לגיל התוחלת שלו לאחר ‪ 3‬שנות חיים נוספת ‪,‬כך שהתוחלת הערך של סך‬
‫הקצבאות המצרפי יגיע בקירוב רב‪ ,‬באופן צפוי ‪ ,‬לסך הצבירה המקורי של החוסך ‪ ,‬דהינו כ‪-‬‬
‫‪ ₪ 1,320,000‬ולא ל‪ ₪ 1,289,630 -‬במסלול ה"מבטיח" שמתומחר יקר ומפחית את‬
‫הקצבה החודשית ע"פ תוחלת התשלומים בערכים ניכרים‪ ,‬כפי שמצביעה על כך גם דוגמא‬
‫זו ‪ .‬הסיכון הכרוך באובדן תזרים קצבאות עתידי כשהוא תלוי שני בני זוג הינו קטן יותר‪ ,‬ולכן‬
‫ערכו הכספי‪ ,‬גם של מסלול קצבה זה‪ 13‬הינו כלכלי יותר מזה הקיים במסלול עם המקדם‬
‫ה"מובטח"‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫יב‪ .‬קרן פנסיה מקיפה ‪ -‬חלופה לתוכנית ביטוח לקצבה ‪ ‬‬
‫טענה המיוחסת לקרן פנסיה ‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬‬
‫אין שאלה האם התוחלת תמשיך לעלות‪ ,‬זה כמעט ודאי ‪,‬ולכן מקדם ההמרה גם בקרן‬
‫פנסיה מותאם התארכות תוחלת חיים‪ ,‬מראש‪ .‬השאלה אם התוחלת תעלה מעבר לתחזית‬
‫הקיצונית המשוערכת כיום כפי שמשתקפת מטבלאות האוצר ואף מעבר ללוחות השיפור‪.‬‬
‫ניתוח תרחיש כזה אכן יוצג בהמשך‪ .‬‬
‫היתכנות שינוי בגובה הקצבה קיים באופן מובנה גם לגמלאי מתוכנית ביטוח עם מקדם‬
‫"מובטח" ‪ ,‬בשל שינוי בתשואה‪ ,‬גם לאחר שהחל לקבל קצבה‪).‬כך מצוין במפורש בכל‬
‫‪.‬‬
‫הפוליסות נשוא מסמך זה(‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 12‬דוגמא זו הינה מקרה פרטי אחד‪ ,‬וכל הבדל אחר בגילאים בין בני זוג משנה את התוצאות שבדוגמא‪ .‬‬
‫‪ 13‬מסלול המבטיח קצבה לבת זוג כמעט ואינו קיים ולא ניתן לרכוש פוליסה עם הבטחת מקדם ו‪/‬או עם הבטחת תקופה‬
‫מינימלית של תשלומים כלשהיא לבה"ז‪,‬אמנם קיימת תוכנית אחת לפחות שכן מבטיחה זאת ובתנאי שבה"ז הינו בפער‬
‫גילאים של ‪ 4‬שנים בדיוק מהמבוטח‪/‬ת‪ ,‬אחרת אין המקדם המוצע בפוליסה הנמכרת‪ ,‬יוותר בתוקף‪ ,‬מה גם כי המקדם יקר‬
‫באופן ניכר‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫מדריך אלטרנטיבי ‪v‐2‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫טענה‪ :‬‬
‫קרנות הפנסיה גדולות במשק מנהלות סיכונים וכספי עמיתים של מספר מאות אלפי עמיתים‬
‫כל אחת‪ ,‬אף אחת אינה מבטחת קבוצת עובדים המהווים יותר מ‪ 5%-‬מכלל אוכלוסיית‬
‫המבוטחים בקרן‪ ,‬וגם לכך אין משמעות דמוגרפית אלא אם מצרפים קולקטיב המורכב מדיירי‬
‫קבע של כל המחלקות הפנימיות –לב והנוירוכירורגיה‪-‬מח מכל בתי החולים בארץ‪ ,‬לקרן‬
‫פנסיה בודדת‪ .‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫עלות הביטוח בקרנות הפנסיה אף מתמחר את פוטנציאל כלל המצטרפים הלא סלקטיבי‬
‫)אנטי‪-‬סלקציה(‪ ,‬ללא הבחנה ואף ללא הצהרת בריאות‪ ,‬קרי פרמיית הביטוח מתמחרת‬
‫בהכרח גם את הלא בריאים המצטרפים לקרן בדלת הראשית ‪ ,‬ע"פ עקרון של מספרים‬
‫גדולים וכי ההתפלגות הפנימית של העמיתים הנה הולמת את כלל חתכי האוכלוסייה‪.‬‬
‫המשמעות שעלויות סילוק התביעות הצפויה לעמיתי הקרן הבריאים יותר ו‪/‬או הבריאים‬
‫פחות כבר מגולמת בפרמיית הסיכון‪ ,‬ואירועי סיכון המתממשים בפועל לא פוגעת באיזון‬
‫הדמוגרפי )החודשי( או האקטוארי )השנתי(‪ .‬‬
‫ניהול הסיכונים ההדדי כפי שמתנהל בקרן פנסיה מבטיח שעמית ישלם את עלות הסיכון‬
‫האמיתית קרי רק את תוחלת הסיכון בלבד‪ ,‬ולא מחיר סיכון כפי שקיים בחברת ביטוח‬
‫המועמס במרווחי סטייה מתרחישים‪ ,‬מתשלום למבטח משנה‪ ,‬מדמי הוצאות‪ ,‬ומשולי רווח‪,‬‬
‫שמביא את פערי המחיר לפי ‪ 5‬יקר יותר‪ ,‬מאשר בחברת הביטוח ואף לעיתים למעלה מכך‪ .‬‬
‫קרנות הפנסיה בשנים האחרונות מצביעות על עודפים אקטוארים המגדילים את היתרות‬
‫בחשבון החיסכון של עמיתיהם‪) ,‬ואף יתכן שיוזל בעתיד(‪ .‬‬
‫כל מצטרף לקרן פנסיה מקיפה ועד קבוצה של ‪ 5‬מצטרפים מאותו מעסיק‪/‬ארגון חייבת‬
‫בהצהרת בריאות‪ .‬בדיוק כמו כלפי מבוטח המבקש להצטרף לתוכנית בחברת ביטוח‪ .‬‬
‫טענה ‪ :‬‬
‫אזי מעל מחצית מקרנות הפנסיה בארץ חולקות סיכוני קטסטרופה מסוג ‪ stop lose ‬וסיכוני‬
‫שארים ונכות מסוג ‪ quota share ‬ו‪/‬או חוזים אחרים עם מבטחי משנה‪ .‬חלק מהקרנות גובות‬
‫מהעמיתים ועל חשבונם את פרמיית סיכון הנדרשת ממבטח משנה וחלקם מממנים את‬
‫הפרמיה ע"ח החברה המנהלת‪ .‬‬
‫‪‬‬
‫טענה‪ :‬‬
‫‪ ‬‬
‫בכל תקנון של כל קרן פנסיה יש אפשרות לצאת לפנסיה מהקרן במסלול המבטיח מספר‬
‫מינימלי של גמלאות לשארים‪/‬מוטבים ‪ ,‬אלא שבקרן הפנסיה אין מקדם "מובטח" )כמו‬
‫בחברת הביטוח( אין להתבלבל בין מקדם "מובטח" ובין מסלול עם הבטחת גמלאות ‪,‬‬
‫אפשרות זו קיימת גם קיימת בכל קרן פנסיה ‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫מדריך אלטרנטיבי ‪v‐2‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬כשהתוחלת עולה גם הפנסיה גדלה – מאחר וכשתוחלת חיים עולה‪ ,‬זו תוצאה של שיפור‬
‫בשרידות הנובע מירידה בתמותה ‪ ,‬ירידה בתמותה מוזילה עלויות סיכון ‪,‬ירידה בעלויות סיכון‬
‫מגדילה את צבירת החיסכון לזקנה ‪ ,‬מסקנה‪ :‬צבירת החיסכון לזקנה עשויה‪/‬צפויה לגדול‬
‫במידה והתמותה תרד והתוחלת תעלה‪ .‬בעוד שבחברת ביטוח עלויות הסיכון לא הוזלו‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪14‬‬
‫‪ ‬‬
‫יג‪ .‬המחשת קצבה צפויה מקרן פנסיה בדגש על צבירת החיסכון לפרישה ‪ ] -‬המונה[‬
‫מאחר והקצבה הצפויה להשתלם לחוסך בהגיעו לגיל פרישה נובעת מגובה החיסכון הצבור שיעמוד‬
‫לרשותו בפרישה מחולק במקדם החלוקה‪ ,‬נחשב תחילה את גובה החיסכון הצפוי לעמוד לרשות‬
‫החוסך בהיבט המונה והשפעת דמי הניהול הנגבים על הצבירה טרם חלוקתה במקדם‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬הדוגמא להלן באה להמחיש את גובה החיסכון הצפוי להתקבל מתוכנית מסוג קרן פנסיה‬
‫מקיפה המבוססות על אותם הנחות מסעיף יא' בהתאמה לשיעורי דמי הניהול הנגבים‬
‫בתוכנית מסוג קרן פנסיה והשפעתם על צבירת החיסכון לגיל הפרישה‪ .‬דמי הניהול בדוגמא‬
‫זו הינם ‪ 6%‬מהפקדה ובנוסף ‪ 0.5%‬מהצבירה‪ .15‬גם בדוגמא זו ההנחה אינה שלא נרכשו‬
‫כיסויים ביטוחיים כלשהם מתוך התקציב החודשי‪ ,‬זו הנחה תיאורטית מאחר ובקרן פנסיה‬
‫מקיפה לא קימת האפשרות להימנע מרכישת כיסוי ביטוחי כל שהוא אולם המחשה הכוללת‬
‫רכישת כיסויים ביטוחיים‪ ,‬תוצג בהמשך‪ .‬‬
‫‪ ‬כל ההפקדות הינם לחשבון חיסכון טהור לזקנה‪ ,‬אזי צפויה לעמוד לרשותו של מבוטח זה סך‬
‫צבירה של ‪) ₪ 1,560,000‬בקירוב( לעומת ‪) ₪ 1,402,000‬בקירוב(‪ .‬המתקבל מאותה‬
‫רמת הפקדות בתוכנית מסוג ביטוח מנהלים‪ ,‬כשהפער נובע מהפרשים בדמי הניהול‬
‫הנהוגים בין המכשירים‪ .‬‬
‫‪ ‬הפער בין תוצאות חישוב הנ"ל הינו גבוה מ‪ ₪ 158,000 -‬המהווה שיעור העולה על ‪11%‬‬
‫בשל פערי צבירות בלבד‪ .‬‬
‫‪ ‬מאחר והמקדם חלוקה המחושב בקרנות הפנסיה הינו נמוך מזה הנהוג בתוכנית ביטוח‪ ,‬אזי‬
‫ההפרש בין מנות הפנסיה בין המכשירים גבוה יותר מזה המצוין בסעיף המשנה הקודם‪ .‬‬
‫‪ ‬מאחר ובקרן פנסיה מקיפה לא ניתן לחסוך לזקנה בלבד אפילו לרווק יהיה עליו לרכוש‬
‫"בכפיה" לפחות ביטוח למקרה נכות בשיעור מינמלי בשיעור של ‪ 37.5%‬מרמת הכנסתו‬
‫המבוטחת ‪ ,‬להלן תוצאות חישוב של רווק החוסך בקרן פנסיה ונרכשת עבורו פנסיית נכות‬
‫)א‪.‬כ‪.‬ע( בשיעור מרבי של ‪) ,75%‬אפילו אם אינו זקוק או אינו מעוניין בכך(‪ .‬הצבירה‬
‫שתעמוד לרשותו בעת הפרישה לאחר שרכש ביטוח נכות ושנוכו מהפקדותיו עלויות הביטוח‬
‫הנ"ל ‪ ,‬אזי צבירת החיסכון שתעמוד לרשותו בעת פרישה תהיה ‪) ₪ 1,510,700‬בקירוב‪,‬‬
‫החישובים בוצעו ע"י תוכנות המחשה המאושרות לשימוש ע"י קרנות הפנסיה וחברות‬
‫הביטוח השונות (‪ .‬ולמרות שהצבירה הינה לאחר הפחת עלות הביטוח נכות הינה עדיין‬
‫גבוהה משמעותית בהשוואה לזו שתתקבל מתוכנית ביטוח ) ‪ 1,402,000‬ש"ח ( שאין‬
‫רוכשים באמצעותה סיכוני ביטוח כלשהן ושההפקדות השוטפות הינן לחיסכון טהור‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫יד‪ .‬השוואה של תוצאות חישובי בין המכשירים הכוללים רכישות כיסויים ביטוחיים )מוות‪/‬שארים‪,‬‬
‫א‪.‬כ‪.‬ע‪/‬נכות ( זהים‪ .‬‬
‫להלן תוצאות חישוב של הקצבאות הצפויות להתקבל מתוכנית מסוג קרן פנסיה בהשוואה לביטוח‬
‫מנהלים בשני אופנים ‪,‬האחד בביטוח רוכשים רק ביטוח חיים בגובה זהה לזה שנרכש במסגרת קרן‬
‫פנסיה מקיפה ובקרן הפנסיה נרכש ביטוח השארים ובנוסף ביטוח נכות ‪,‬ובאופן השני רוכשים ביטוחי‬
‫חיים ‪ /‬שארים ונכות מלאה ב‪ 2-‬המכשירים באותם הסכומים ‪ .‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 14‬גובה החיסכון הצבור העומד לרשות החוסך בתוכנית פנסיה ערב פרישתו והמרת הנכס לקצבה‪.‬‬
‫‪ 15‬למרות שבמציאות העכשווית כמעט כל מצטרף נבון‪ ,‬ללא חסמי הנחה‪ ,‬לקרן פנסיה מקיפה כלשהיא‪ ,‬ייהנה מהוזלת דמי‬
‫הניהול הנ"ל בכ‪ 50% -‬לכל הפחות‪ ,‬למרות זאת התחזית הניחה כי העמית יחויב בדמי ניהול המרביים האפשריים‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫מדריך אלטרנטיבי ‪v‐2‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫בהתאם לדוגמא‪,‬לגבר בן ‪ 30‬שהינו נשוי הסכום שבסיכון )סכום הביטוח הנרכש אוטומטית עבור‬
‫משפחתו בקרן הפנסיה ( עומד על כ‪) ₪ 1,475,000 -‬בקירוב(‪ .‬‬
‫הצבירה שתעמוד לרשותו בהגיעו לגיל פרישה ולאחר שרכש ביטוח זה ובנוסף ביטוח נכות‬
‫בקרן הפנסיה הינה ‪ ₪ 1,474,335‬ומקדם המרה ליחיד הינו ‪ 168.76‬והקצבה החודשית הצפויה‬
‫הינה ‪ ₪ 8,736‬לכל אריכות חיי הגמלאי‪ .‬‬
‫אופן א' ‪ ‬‬
‫‪ ‬הצבירה שתעמוד לרשות מבוטח עם נתונים זהים בפוליסת ביטוח הכוללת ביטוח חיים‬
‫בסכום זהה ‪ ,‬וסכום הביטוח מתכלה עם השנים כנגד חיסכון ‪ ,‬בדיוק ע"פ אותו מנגנון הפועל‬
‫בקרנות הפנסיה )מתכונת זו מוזילה את עלות הביטוח לאורך השנים(‪ .‬וללא ביטוח נכות או‬
‫א‪.‬כ‪.‬ע‪,‬הינה ‪ ₪ 1,248,454‬וע"פ מקדם ‪ 202.54‬הקצבה החודשית בצפויה תהיה ‪ .₪ 6,164‬‬
‫‪ ‬הפער בין הקצבאות המתקבלות בין המכשירים )כשבאחד רוכשים ביטוח חיים בלבד ואילו‬
‫באחר ביטוח חיים ובנוסף ביטוח נכות (‪ .‬הינו כ‪ ! 30% -‬קרי תוספת של מעל שליש מן‬
‫הקצבה הצפויה להתקבל מתוכנית הביטוח‪ .‬‬
‫אופן ב'‬
‫‪ ‬במידה ומבוטח רוכש במסגרת פוליסת ביטוח בנוסף לביטוח החיים ביטוח למקרה א‪.‬כ‪.‬ע‬
‫בשיעור ‪ 75%‬מהכנסתו )ע"פ הדוגמא( אזי הסכום הצבירה שיעמוד לרשות המבוטח בעת‬
‫הגיעו לגיל הפרישה הינה ‪ ₪ 1,189,703‬בלבד ואילו הקצבה שתתקבל ע"י חלוקת הצבירה‬
‫במקדם )‪ (202.54‬הינה ‪ ₪ 5,874‬בלבד‪ ,‬בהשוואה לקצבה של ‪ ₪ 8,736‬מקרן הפנסיה‪,‬‬
‫ללא מקדם ה"מובטח"‪ .‬‬
‫‪ ‬בהתאם לתקנונים הקיימים בקרנות הפנסיה החדשות באפשרותו של פורש לבחור במסלול‬
‫המבטיח מספר מינמלי של קצבאות‪ ,‬קרי תקופת הבטחה בדומה לזה המוצע במסגרת‬
‫תוכניות הביטוח‪ ,‬אולם במסגרת קרנות הפנסיה חלות ‪ 2‬מגבלות נוספות ‪:‬‬
‫האחת‪ -‬שתקופת הבטחת הקצבאות לא תעבור את גיל ‪ 85‬של הפורש‬
‫השנייה – שבכל מקרה יבוטח לבה"ז שיעור קצבה כל שהוא לבה"ז בכל מקרה גם אם ישרוד‬
‫מעבר לתקופת ההבטחה ‪ ,‬וזאת בשונה מרוב תוכניות הביטוח שבמקרה זה אין התחיבות‬
‫למקדם ידוע מראש בעת תשלום עבור בה"ז‪ .‬‬
‫‪ ‬לפיכך מי שיפרוש בגיל ‪ 67‬תקופת ההבטחה המרבית שתתאפשר לו מקרן הפנסיה הינה‬
‫‪ 216‬חודשים )עד הגיעו לגיל ‪ (85‬ובנוסף‪ ,‬לפחות הבטחה של ‪ 30%‬מהקצבה לה תהיה‬
‫זכאית בת הזוג במקרה פטירת הגמלאי וזאת לאחר שיסתיימו התשלומים של תקופת‬
‫ההבטחה )תוך כדי או לאחר תקופת ההבטחה( ‪ .‬‬
‫‪ ‬מקדם חלוקה ע"פ הדוגמא והתנאים לעיל הינו ‪ 192.4‬לעומת ‪ 202.54‬בתוכנית הביטוח‪.‬‬
‫גם במידה ויבחר במתכונת זו אזי הקצבה שתשולם לו ו‪/‬או לבת זוגו הינה גבוהה מזו שצפויה‬
‫להתקבל מתוכנית הביטוח‪ .‬‬
‫‪21‬‬
‫מדריך אלטרנטיבי ‪v‐2‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫טו‪ .‬מקדם "סינטטי" ‪ -‬או מקדם רעיוני ‪ .‬‬
‫ה"כלאה" בין המונה )צבירות בקרן פנסיה( והמכנה ‪ ,‬קרי המכנה בתוכניות הביטוח‪.‬‬
‫על מנת לקבל מימד נוסף לשם בחינת עלותו הריאלית של המקדם ה"מובטח" המוצע במסגרת‬
‫תוכניות ביטוחי המנהלים בהיבט התארכות תוחלת חיים ‪,‬ומידת כדאיות רכישתו והסתברות מימושו‬
‫מול השקעה אלטרנטיבית ‪ ,‬אזי יש ליצור מאין "סימביוזה" בין החלופות של ביטוח המנהלים וקרן‬
‫הפנסיה המקיפה‪ .‬ומכאן לאפשר הסקת מסקנות מתוצאות השוואה והחישוב בין המכשירים ומהו‬
‫התרחיש שבמידה ויתקיים יהווה את ההצדקה )בדיעבד( לרכישת המקדם ה"מובטח" בחברת ביטוח‪ .‬‬
‫‪ ‬ע"פ תוצאות הדוגמא מסעיף קודם הצבירה שתתקבל מקרן פנסיה מקיפה במסלול הכולל‬
‫כיסויים ביטוחיים של פנסיית שארים )ביטוח חיים( וכן ביטוח נכות )א‪.‬כ‪.‬ע ( הינה ‪:‬‬
‫‪ . ₪ 1,474,335‬‬
‫‪ ‬הקצבה שצפויה להשתלם למבוטח במסגרת פוליסת ביטוח מנהלים עם מקדם "מובטח"‬
‫שבאמצעותה רוכשים אך ורק ביטוח חיים בגובה זהה לזה שנרכש במסגרת קרן הפנסיה ‪,‬‬
‫וללא ביטוח למקרה א‪.‬כ‪.‬ע ‪ ,‬בהנחה כי ביטוח זה נרכש ע"י המעסיק ועל חשבונו בנוסף‬
‫)מתכונת המאפשרת לעובד להגדיל החיסכון לפרישה( הינה ‪ .₪ 6,164 :‬‬
‫‪ ‬אזי ע"י חלוקת צבירה המתקבלת מקרן הפנסיה בקצבה הצפויה להשתלם מתוכנית הביטוח‬
‫נקבל ערך המהווה מקדם "סינטטי" ‪ /‬רעיוני ביניהם שהוא‪ ,‬בקירוב ‪ . "239.2" :‬‬
‫‪ ‬המשמעות הינה שרק לאחר שמקדם החלוקה הקיים בקרן הפנסיה יעלה ‪ ,‬יטפס ויתייקר‬
‫לרמה של ‪) 239‬בעוד שהינו כ‪ 170-‬לשורד יחיד‪ ,‬המחושב לעוד ‪ 40‬שנה לגבר שהוא בן ‪30‬‬
‫היום( ‪ .‬אזי המקדם "המובטח" שבפוליסת הביטוח יהיה בעל ערך ו"משתלם" )בסוף המסמך‬
‫מוצגת הנחה של הצפוי לקרות באם תרחיש זה יתממש(‪ .‬‬
‫‪ ‬בכדי לחלץ את ערך התוחלת הגלום במקדם "סינטטי" זה נפריד את ערך התוחלת מהריבית‬
‫על פיה חושב‪ .‬ערך התוחלת המתקבל הינו ‪ 103.4 :‬בקירוב‪ .‬‬
‫מסקנה‪:‬‬
‫בהינתן כי תוחלת חיים של גמלאים תגיע ל ‪ 103‬שנה ‪ ,‬אזי גובה הקצבה מקרן הפנסיה‬
‫תשתווה לזה שיתקבל מתוכנית הביטוח עם המקדם ה"מובטח" ובמידה כי התוחלת‬
‫תעלה את גיל ‪ 103‬אזי רכישת המקדם המובטח הינה מוצדקת‪ .‬‬
‫‪ ‬והיה אם המבוטח ירכוש במסגרת תוכנית הביטוח מנהלים גם ביטוח א‪.‬כ‪.‬ע וביטוח חיים‬
‫באותם סכומים בדיוק כמו שנרכשים בקרן הפנסיה וגובה הקצבה החודשית איתה עליו יהיה‬
‫להסתפק בפרישה שתעמוד על כ‪ ₪ 5,874 -‬בלבד‪ ,‬אזי גובה המקדם ה"סינטטי" המתקבל‬
‫מהחישוב הינו ‪ " 251.0 " :‬וערך התוחלת שיתקבל במקרה זה‪ ,‬לאחר בידוד התשואה‬
‫)כמחושב בקרנות הפנסיה( מן המקדם הינו ‪ 107.4 :‬שנים בקירוב‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 16‬מקדם תיאורטי הבא לאפשר חישוב השפעת ערך החיסכון הגדול יותר‪ ,‬הניתן לצבירה בקרן הפנסיה ביחס לעומק‬
‫השינוי העתידי של הגדלת )ייקור( המקדם הלא מובטח בקרן הפנסיה ושעדיין הקצבה החודשית תהיה גבוהה יותר מאשר‬
‫מהתוכנית ביטוח עם מקדם "מובטח"‪ .‬‬
‫‪22‬‬
‫מדריך אלטרנטיבי ‪v‐2‬‬
‫‪ ‬‬
‫טז‪ .‬טבלה מרכזת ‪ -‬חלק א'‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫תוכנית‬
‫ביטוח עם‬
‫מקדם‬
‫מובטח‬
‫תוכנית‬
‫ביטוח ללא‬
‫מקדם‬
‫מובטח‬
‫קרן פנסיה‬
‫מקיפה‬
‫ההפרש ‪/‬‬
‫הפער‬
‫שיעור‬
‫ההפרש‬
‫ב‪%-‬‬
‫מקדם‬
‫"סינטטי"‬
‫‪ /‬רעיוני‬
‫גיל‬
‫התוחלת‬
‫)‪(1‬‬
‫הערות‬
‫ראה‬
‫בסוף‬
‫הטבלה‬
‫ללא רכישת כיסויים‬
‫ביטוחיים‬
‫צבירה בפרישה‬
‫מקדם חלוקה‪/‬המרה‬
‫קצבה חודשית צפויה‬
‫ערך הקצבה המובטחת‬
‫)הוודאית( שיקבל בחייו או‬
‫משפחתו )‪(4‬‬
‫ההפרש בין ערך החיסכון‬
‫ערב הפרישה ובין הסכום‬
‫הוודאי ‪ -‬המובטח‬
‫שיעור הסיכון ‪-‬ההסתברות‬
‫שלא ישרוד את תקופת‬
‫ההבטחה‬
‫שוויו המהוון של הקצבות‬
‫מתום תקופת ההבטחה ועד‬
‫גיל התוחלת‬
‫סך שווי הקצבאות עד‬
‫התוחלת‬
‫שווי גובה ה"פרמיה" שמשלם‬
‫בעבור הבטחה זו ‪ ..‬ההפסד‪..‬‬
‫שיעור הפרמיה ביחס לצבירה‬
‫שיעור הפרמיה ביחס לסיכון‬
‫התוחלת המגולמת בתוכנית‬
‫ע"פ מסלול הפרישה‬
‫‪1,402,000‬‬
‫‪1,402,000‬‬
‫‪1,530,000‬‬
‫‪128,000‬‬
‫‪202.54‬‬
‫‪6,922‬‬
‫‪174.52‬‬
‫‪8,033‬‬
‫‪168.89‬‬
‫‪9,059‬‬
‫‪2,137‬‬
‫)‪(2‬‬
‫‪9.13%‬‬
‫‪221.03‬‬
‫‪98.3‬‬
‫)‪(3‬‬
‫‪30.87%‬‬
‫‪1,199,375‬‬
‫)‪(4‬‬
‫‪-202,625‬‬
‫‪12.8%‬‬
‫)‪(5‬‬
‫‪90,255‬‬
‫)‪(6‬‬
‫‪1,298,630‬‬
‫‪-112,370‬‬
‫‪8.01%‬‬
‫‪73.20%‬‬
‫‪94.67‬‬
‫)‪(7‬‬
‫‪89.23‬‬
‫‪89.07‬‬
‫התקופה בחודשים שבאם‬
‫ישרוד עד אליו יקבל בחייו את‬
‫מלוא הסכום המובטח מקצבה‬
‫מתוכנית הביטוח‪.‬‬
‫‪33.29‬‬
‫‪195‬‬
‫‪170‬‬
‫‪16‬‬
‫הגיל המחושב מהמרת‬
‫התקופות מהתא הקודם לגיל‬
‫בשנים‬
‫‪2.77‬‬
‫‪83‬‬
‫‪81‬‬
‫‪17‬‬
‫תוחלת הרווח מתוספת‬
‫הקצבאות הצפויות להשתלם‬
‫לגמלאי במסלול שאינו מבטיח‬
‫מקדם‬
‫‪71,768‬‬
‫‪18‬‬
‫הגיל שאם ישרוד אליו הגמלאי‬
‫מתוכנית ללא הבטחה יקבל‬
‫בחייו את כל סכום החיסכון‬
‫המקורי במלואו‬
‫‪87.7‬‬
‫)‪(9‬‬
‫‪19‬‬
‫ההסתברות שישרוד התקופה‬
‫עד להגיעו לגיל ש"מ שבו‬
‫יקבל מלוא הסכום עוד בחייו‬
‫‪84.37%‬‬
‫)‪(10‬‬
‫‪15‬‬
‫)‪(8‬‬
‫‪175,528‬‬
‫‪86.7‬‬
‫‪85.71%‬‬
‫‪23‬‬
‫מדריך אלטרנטיבי ‪v‐2‬‬
‫‪ ‬‬
‫המשך הטבלה – חלק ב'‬
‫‪1‬‬
‫‪20‬‬
‫כולל רכישת כיסוי ביטוחי‬
‫ריסק חיים בלבד‬
‫צבירה בפרישה‬
‫מקדם חלוקה‪/‬המרה‬
‫קצבה חודשית צפויה‬
‫‪25‬‬
‫כולל רכישת כיסוי ביטוחי‬
‫ריסק חיים ו‪-‬א‪.‬כ‪.‬ע‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫צבירה בפרישה‬
‫מקדם חלוקה‪/‬המרה‬
‫קצבה חודשית צפויה‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫תוכנית‬
‫ביטוח עם‬
‫מקדם‬
‫מובטח‬
‫תוכנית‬
‫ביטוח ללא‬
‫מקדם‬
‫מובטח‬
‫קרן פנסיה‬
‫מקיפה‬
‫‪1,248,454‬‬
‫‪202.54‬‬
‫‪6,164‬‬
‫‪1,189,703‬‬
‫‪202.54‬‬
‫‪5,874‬‬
‫‪1474335‬‬
‫‪168.76‬‬
‫‪8,736‬‬
‫‪1474335‬‬
‫‪168.76‬‬
‫‪8,736‬‬
‫ההפרש ‪/‬‬
‫הפער‬
‫שיעור‬
‫ההפרש‬
‫ב‪%-‬‬
‫‪225,881‬‬
‫‪15.32%‬‬
‫‪2,572‬‬
‫‪29.44%‬‬
‫מקדם‬
‫"סינטטי"‬
‫‪ /‬רעיוני‬
‫)‪(11‬‬
‫)‪(12‬‬
‫‪239.19‬‬
‫‪284,632‬‬
‫‪19.31%‬‬
‫‪2,862‬‬
‫‪32.76%‬‬
‫גיל‬
‫התוחלת‬
‫)‪( 1‬‬
‫‪251.0‬‬
‫‪103.4‬‬
‫‪107.4‬‬
‫הערות ‪ :‬הסברים‪ ,‬הבהרות‬
‫כללי‪:‬‬
‫א‪ .‬הטבלה מציגה ערכים ותוצאות חישוביות עבור שתי תוכניות ביטוח ללא מקדם מובטח האחת מסוג ביטוח )ללא‬
‫הבטחה( תוכנית מסומנת בכותרת במס' ‪ ,2‬ותוכנית מסוג קרן פנסיה מקיפה המסומנת בטבלה במס' ‪ ,3‬והן מושוות‬
‫לתוכנית ביטוח עם מקדם "מובטח" המסומנת בטבלה כמס' ‪. 1‬‬
‫ב‪ .‬חלקה השני )ב'( של הטבלה מתייחס להשוואה בין התוכניות בדומה לחלקה העליון אולם בהינתן כי נרכשים בנוסף‬
‫לחיסכון כיסויים ביטוחיים מסוג נכות‪/‬א‪.‬כ‪.‬ע ו‪/‬או ריסק חיים‪ /‬שארים ‪ ,‬בהתאמה ‪.‬‬
‫)‪ (1‬גיל התוחלת שבמידה ותתארך מעבר למתומחר כבר כיום‪ ,‬אזי המקדם ה"מובטח" יהיה בעל ערך‪ .‬קרי הופך‬
‫לאופציה ב"תוך הכסף"‪ .‬מבטא את התוחלת המגולמת במקדם ה"סינטטי" ושאם התוחלת תתארך בעתיד‬
‫בפועל מעבר אליו הוא יהיה כלכלי ‪,‬ויסתבר בדיעבד שהיה כדאי להשקיע בו‪ .‬‬
‫)‪ (2‬בקרן הפנסיה ‪ -‬לרווק ‪ ,‬כולל ביטוח מובנה )לנכות בלבד(‪ .‬‬
‫)‪ (3‬בתוכניות ‪ 2‬ו‪ ,3-‬לשורד יחיד ללא הבטחה‪ .‬‬
‫)‪ (4‬במידה ולא ישרוד את תקופת ההבטחה )‪ .(240‬‬
‫)‪ (5‬זהו שיעור הסיכון שהמבוטח נוטל על עצמו שלא ישרוד את תקופת ההבטחה בת ‪ 240‬חודשים‪,‬שערכו ‪153,520‬‬
‫‪ ₪‬ומשלם תמורתו ‪ . ₪ 112,370‬‬
‫)‪ (6‬זהו גובה הסיכון האמיתי‪/‬בפועל שחברת הביטוח נוטלת )‪ , (₪ 90,255‬בעוד שהמבוטח מפקיד מראש לחברת‬
‫הביטוח סכום השווה ל‪ ₪ 112,370 -‬כנגד‪ ,‬מראש בתמורה‪ .‬‬
‫)‪ (7‬זהו שיעור "חיתוך" או הויתור‪ ,‬על סך הצבירה הכוללת ביום קבלת הפנסיה בתמורה להבטחה תקופת‬
‫תשלומים מינימלית‪ .‬‬
‫)‪ (8‬במידה ויבחר במסלול ללא הבטחה‪ .‬‬
‫)‪ (9‬מעבר לגיל זה הגמלאי מרוויח מידי חודש את כל מלוא קיבצתו החודשית ‪ .‬‬
‫)‪ (10‬בהשוואה למי שבחר בתוכנית עם מקדם מובטח‪ .‬‬
‫)‪ (11‬סכום הביטוח = ‪ 1,475,000‬המתכלה כנגד החיסכון )בדומה למתקיים בקרן הפנסיה( ‪ ‬‬
‫)‪ (12‬בקרן הפנסיה לנשוי הכולל ביטוח שארים ובנוסף ביטוח נכות ]מאחר ולא ניתן להימנע מרכישת ביטוח נכות‬
‫לחלוטין מקרן פנסיה מקיפה[ ‪ ‬‬
‫)‪ (13‬לנשוי כולל ביטוח שארים )לאישה וילדים( שווי סכום הביטוח = ‪ 1,475,000‬‬
‫)‪ (14‬ורק אם התוחלת תתארך אל מעבר לערך המצוין‪ ,‬אזי יסתבר בדיעבד כי רכישת המקדם הייתה אכן כדאית ‪ .‬‬
‫‪24‬‬
‫הערות‬
‫ראה‬
‫בסוף‬
‫הטבלה‬
‫מדריך אלטרנטיבי ‪v‐2‬‬
‫)‪(13‬‬
‫)‪(14‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫יז‪ .‬פעמי משיח –‬
‫‪17‬‬
‫מתוך מילות השיר ‪ -‬תבוא מאת עמיר בניון‬
‫אנחנו מחכים לך יותר מדי שנים ‪ ‬‬
‫אנחנו השתגענו אין לנו יותר פנים ‪ ‬‬
‫רק הולכים‪ ‬ומתכלים כל הזמן‬
‫‪....‬‬
‫אנחנו לא יודעים מי פה צלול‪ ‬‬
‫מי השיכור שתמיד נופל לבור ‪ ‬‬
‫מן הסתם‬
‫‪....‬‬
‫שמעתי שהשמש היא בעצם צל ‪ ‬‬
‫ראיתי מגדל הזדעזע ונופל‪..‬‬
‫© כל הזכויות שמורות – עמיר בניון‬
‫‪ ‬‬
‫רובנו מייחלים ומפללים כמובן לבוא המשיח‪ ,‬מוקדם ככל האפשר כך ייטב‪ ,‬אולם מתקבל הרושם כי‬
‫הנוכחי‪.‬‬
‫בדורנו‬
‫כבר‬
‫הגיע‪,‬‬
‫הוא‬
‫כי‬
‫ולהכריז‬
‫בזמן‬
‫מעט‬
‫נחפזנו‬
‫הגענו למסקנה המתחייבת ‪ ,‬ביותר מדרך אחת כי תמחרו של המקדם ה"מובטח" )המשווק לאחר‬
‫‪,(2001‬הינו יקר ומעוקר ערך אמיתי‪ ,‬ובכדי שבעתיד באמת ניווכח כי רכישתו הייתה אמנם כדאית‪,‬‬
‫בדיעבד‪ ,‬על תוחלת חיים של גמלאים לטפס לגילאי שרידות מופלגים עד דמיוניים לפחות‪,‬ככל שהדבר‬
‫נוגע לדור החי כיום‪.‬‬
‫האקטואר הוותיק מר ישעיהו אורזיצר‪ ,‬המשמש כאקטואר פעיל מאז שנת ‪ , 1973‬כיהן כאקטואר‬
‫בקרן הפנסיה מבטחים הותיקה‪ ,‬היה שותף למחקר היסודי המקיף והגדול ביותר לצורך בניית לוחות‬
‫תמותה המבוססים על עמיתי קרנות הפנסיה הוותיקות בארץ‪ .‬ושעליהן הסתמך אגף הפיקוח במשרד‬
‫האוצר בפרסומיו את החוזרים לסוגיות חישובי קצבאות בתוכניות ביטוח ובקרנות הפנסיה החדשות‬
‫כפי שקיימים והשרירים כיום ושהוזכרו במסמך זה‪ .‬אקטואר ראשי של קרן הפנסיה מבטחים החדשה‪,‬‬
‫וחיבר לא פחות מ‪ 9-‬תקנונים של קרנות פנסיה חדשות שונות‪ .‬חישב ומצא כי על מנת שהמקדם‬
‫הקצבה הקיים בקרנות הפנסיה החדשות יתייקר וישתווה למקדם המתומחר בפוליסות ביטוחי‬
‫המנהלים מהסוג ה"מבטיח" מקדם קצבה המגלם הבטחת תוחלת חיים‪,‬המשווקות כיום‪ ,‬על שיעורי‬
‫התמותה כפי שידועים כיום לרדת ל‪ 25%-‬מאלו הקיימים עתה‪ ,‬למען הסר ספק ובכדי למנוע טעות‬
‫בפירוש הנכתב‪,‬אזי מדובר בירידה בתמותה בשיעור של ‪! 75%‬‬
‫‪‬‬
‫טענה ‪ :‬‬
‫כאשר חוסך פנסיוני ניזון בקביעה נחרצת לגבי איך תראה אוכלוסיית העולם בעוד יותר מ‪ 35-‬שנים‬
‫שומה כי למישהו ידוע משהו שלאחרים לא‪ ,‬אולם אנליזה מתמטית כפי הנראה‪ ,‬עדיין הינה נחלת‬
‫הכלל‪ ,‬לפיכך קביעה כי התוחלת מתארכת בדומה להתנהגות של פונקציה מעריכית שהינה בפועל טור‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 17‬המילים מוצגים כפי שהן במקור‪ ,‬ללא כל כוונה להציגם בהקשר שונה כל שהוא ‪,‬כל מי שינסה למצוא בהן פרשנות שונה‬
‫מכוונתו המקורית של המחבר עושה זאת על דעתו ואחריותו בלבד‪ .‬‬
‫‪25‬‬
‫מדריך אלטרנטיבי ‪v‐2‬‬
‫‪ ‬‬
‫חזקות ‪ ,‬אזי כבר היום היינו מחויבים להשתמש במפריד אלפים בציון גילם של סבותינו )רבתא( וסבינו‬
‫)רבא( ‪ ,‬החיים‪.‬‬
‫אכן תוחלת חיים )של גמלאים( ותוחלת החיים של כלל האוכלוסיות במיוחד במדינות המערב עולות‪,‬‬
‫והרפואה משתפרת ללא הכר ובצעדי ענק‪ ,‬עם זאת רחוק היום בו אנו נהפוך מבני אדם בשר ודם‬
‫לגופים בלתי מתכלים וקצב השיפור בירידה בתמותה אינו אסימפטוטי לאין סוף כפי שמנסים להלך‬
‫עלינו אימים בעניין הסכנה בהתארכות בתוחלת חיים של גמלאים‪ .‬בשנת ‪ 1912‬שיא העולם בריצה ל‪-‬‬
‫‪ 100‬מטר עמד על ‪ 10.6‬שניות‪ ,‬אילו רק בשנת ‪ , 2009‬כמעט ‪ 100‬שנים מאוחר יותר שיא העולם‬
‫השתפר ועמד על כשנייה אחת בודדת מתחת לאותו שיא והינו כיום ‪ 9.58‬שניות‪ ,‬באם אפילו‬
‫באינטרוול של כל ‪ 100‬שנה השיא יקוצר בשנייה בודדת בלבד‪ ,‬אזי בעוד כ‪ 500-‬שנה השיא צפוי‬
‫להישבר ולעמוד על פחות מ‪ 5-‬שניות לריצת ‪ 100‬מטר‪ .‬אם מישהו יכול לשער מציאות זו ולהאמין כי‬
‫עדיין מדובר בבני אנוש‪ ,‬ומי שחושב שלאמיתה כי בני האדם הינם עדיין‪ ,‬בכל זאת‪ ,‬בעלי גוף מתכלה‬
‫אין כבר תוקף‪ ,‬אזי מסמך זה מיותר עבורו‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫יח‪ .‬מבחני רגישות ‪ -‬תרחישים שונים‪ .‬‬
‫על פי התוצאות ומהדוגמאות שהוצגו במסמך זה ניתן לבחון במידה רבה את מידת הרלוונטיות של‬
‫העדפת חיסכון פנסיוני באמצעות פוליסות בטוח מנהלים מהמהדורות הקיימות והמשווקות עם "מקדם‬
‫קצבה המגלם הבטחת תוחלת חיים" מבוססי תרחישים שונים‪ .‬במיוחד כלפי הטיעון הפרדוקסאלי‬
‫שמחד מזהיר את החוסך כי הוא עלול לחיות חיים קצרים מידי לאחר פרישתו ולהפסיד את כספו‪,‬‬
‫ומאידך באותה נשימה להלך עליו אימים שמא יאריך חיים ואז מה יהיה על הקצבה שעלולה‬
‫להצטמצם באופן דרמתי בשל מקדם קצבה שאינו "מובטח" ושישתנה בוודאות מפני שתוחלת החיים‬
‫עולה‪ ,‬בהתמדה ובמהירות מסחררת‪ .‬ורק מקדם "מובטח" מאשפר ליהנות מכל העולמות ולשמור על‬
‫החיסכון הפנסיוני שלו באופן מושלם‪ .‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ .i‬פורש בודד הצפוי לשרוד למשך שנים ארוכות בפרישה – ‪ ‬‬
‫בהינתן כי התוחלת )של כלל הגמלאים ולא שרידותו האישית שלו( לא תתארך מעבר‬
‫למה שכבר מחושב ומקודם כיום מראש‪,‬למשל לגברים בני ‪ 30‬כיום ‪ ,‬מעבר לגיל‬
‫‪ ,103‬אזי בעבור כל חודש כגמלאי יזכה לגובה קצבה קטן יותר מזה שהיה יכול לזכות‬
‫לו היה חוסך ופורש מתוכנית מסוג קרן פנסיה מקיפה‪ .‬‬
‫‪ .ii‬בחירת מסלול פרישה השונה ממסלול הפרישה של שורד יחיד עם הבטחת תקופות‬
‫תשלום מינימלית – ‪ ‬‬
‫באם יחליט הפורש בהגיעו לפרישה לבחור למשל במסלול המבטיח קצבה חודשית‬
‫לבת זוגו לאחר הסתלקותו הוא‪ ,‬או במסלול הבטחה השונה מזה שהוגדר מראש בעת‬
‫הצטרפותו ‪ ,‬אזי המקדם ה"מובטח" לא יהיה בתוקף וע"פ תנאיי הפוליסה תחושב‬
‫לפורש מקדם המבוסס על לוחות התמותה שיהיו בשימוש באותה חברת ביטוח בעת‬
‫שיצא לגמלאות ‪ ,‬כלומר מקדם בלתי ידוע ‪.‬‬
‫‪ .iii‬העדפת קבלת פנסיה במסלול המבטיח תקופת תשלומים מינימלית – ‪ ‬‬
‫במידה ופורש יחליט מכל סיבה שהיא בעת פרישתו כי ברצונו לבחור במסלול‬
‫המבטיח תקופות תשלום מינימלית‪ ,‬אין חובה לרכוש אופציה זו מראש ‪ ,‬מה גם‬
‫שנוכחנו שמחירה יקר באופן שאינו סביר ‪ ,‬למרות זאת גם מקרן הפנסיה קיימת‬
‫אפשרות לבחירה במסלול זה אומנם אין הוא "מובטח" מראש ‪ ,‬אך קיימת סבירות‬
‫גבוה ביותר כי לא יהיה יקר יותר ‪ ,‬מהסיבות שצוינו בהרחבה במסמך זה ‪ ,‬מעלות‬
‫המקדם ה"מובטח" בביטוח מנהלים‪ ,‬ואף אם יהיה יקר יותר מהמקדם הקיים בביטוח‪,‬‬
‫עדיין נותר החוסך עם צבירת חיסכון גבוהה יותר‪ ,‬המהווה "רזרווה" משמעותית‪ ,‬טרם‬
‫המרתו לקצבה ‪ ,‬בקופה שברשותו מקרן הפנסיה מה שעדיין יאפשר קבלת מנת‬
‫פנסיה גבוהה יותר מידי חודש בחודשו‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫מדריך אלטרנטיבי ‪v‐2‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ .iv‬תוחלת החיים עלתה באופן דרמתי והמקדם הלא "מובטח" התייקר באופן ניכר ‪ -‬‬
‫בהינתן כי התוחלת עלתה באופן שגרם לייקור המקדם הלא "מובטח" והרזרווה‬
‫ביתרות החיסכון אף היא לא מפצה על הייקור והמקדם ה"מובטח" והצבירות מתוכנית‬
‫הביטוח מעניקה קצבה גבוה יותר מזו שתתקבל מקרן הפנסיה‪ ,‬משמעות הדבר הינו‬
‫כי על חברת הביטוח לממן מכיסה את הגרעון שיתהווה‪ ,‬המקור היחיד שניתן‬
‫באמצעותו לממן הגרעון הינו רק מההון העצמי של חברות הביטוח ‪ ,‬מאחר ואין‬
‫מבטח משנה למקדמי קצבה‪ ,‬בכדי להבין המשמעות הבסיסית המתבקשת ‪ ,‬אזי‬
‫בחשבון פשטני למדי מימון של ‪ ₪ 500‬תוספת לקצבה בחודש עבור ‪100,000‬‬
‫‪.₪‬‬
‫מיליארד‬
‫משנתיים‬
‫בפחות‬
‫מכלה‬
‫ביטוח‬
‫מחברת‬
‫גמלאים‬
‫התרחיש הסביר וההגיוני ואף המתבקש ביותר שיקרה הוא‪ ,‬כי שר האוצר בתוקף‬
‫סמכותו בחוק יפעיל את הסעיף ה"ידידותי" )‪ 56‬לחוק הגמל( וכן את ‪" :‬בכפוף להסדר‬
‫תחיקתי" ובתוך פרק זמן קצר ביותר ימיר את חברת הביטוח לקרן פנסיה‪ .‬בכדי‬
‫למנוע נזק חמור יותר לציבור הגמלאים‪).‬אך אירוע כזה על בסיס מחיר המקדמים‬
‫דהיום‪ ,‬ובהנחה שאינם צפויים לרדת‪ ,‬אזי תרחיש זה אינו צפוי להתרחש כפי שכבר‬
‫הוסבר ויוזכר שוב בהמשך(‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫יט‪ .‬רציונאל נטול הגיון ‪ ‬‬
‫טענה "חזקה" במיוחד‪ :‬‬
‫‪ ‬‬
‫הטוען קובע נחרצות וחושף את העלויות הסמויות‪ ,‬לכאורה‪ ,‬המושתות על מי שמצטרף כעמית פעיל‬
‫לקרן פנסיה מקיפה‪ ,‬ברוב המקרים זה אכן כך‪) ,‬למרות שאדם רשאי להצטרף לקרן משלימה בעלות‬
‫של ‪ 0.6%‬מהצבירה ‪ 0%+‬מהפקדה‪ ,‬וללא כל כיסוי ביטוחי שהוא( אולם הדבר יכול להתחייב מצורך‬
‫אמיתי‪ ,‬ולו היה אותו עמית מצטרף לביטוח מנהלים והיה זקוק לביטוח חיים בלבד‪ ,‬בהנחה כי את‬
‫הביטוח למקרה א‪.‬כ‪.‬ע מממן מעסיקו בנפרד‪ ,‬מתקציב נוסף‪ ,‬עלות הביטוח במסגרת ביטוח המנהלים‬
‫יקר מביטוח השארים והנכות הגלומים בקרן הפנסיה המקיפה גם יחד‪ ,‬מעבר לכך בציינו כי במיוחד‬
‫לבעלי שכר נמוך הנגזרות מצו ההרחבה ‪ ,‬הכיסויים הביטוחיים אף מתחיבים‪ ,‬היא הנותנת לגבי מידת‬
‫כדאיות רכישת כיסויים נדרשים בעלויות נמוכות באופן דרסטי מאלו הנגבות במסגרת פוליסת ביטוח‪.‬‬
‫זאת ועוד מציין הכותב כי בשל כיסוי ביטוחי "כפוי" העמית "עלול" להפסיד ‪ 4%‬מהקצבה שלו‪ ,‬ברם‬
‫אולם‪ ,‬לו היה אותו עמית בוחר בתוכנית ביטוח‪,‬סביר שהפנסיה שלו היה נקטמת בשיעור הקרוב יותר‬
‫ל‪ ! 20%-‬ובהשוואה לעמיתים בקרנות הפנסיה המחויבים בדמי ניהול כדי מחצית‪),‬מציאות שכיחה‬
‫למדי(‪ ,‬מאלו המצוינים ע"י הכותב הפער היה אף גבוה מכך‪ ,‬גם לאחר שקלול עלות הכיסויים‬
‫הביטוחיים שהעמית הרוכש במסגרת קרן הפנסיה המקיפה‪ .‬יש עדיין מי המקונן על הכפתור‪ ,‬בעוד‬
‫שחולצתו כולה‪ ,‬אבדה‪.‬‬
‫הדבר דומה לדילמה שעומדת בפני פלוני המעוניין לטוס ליעד באירופה‪ ,‬כשעומדות שתי הצעות‬
‫מחברות תעופה שונות‪ ,‬האחת מציעה את השירות והטיסה הכוללים ארוחה וכיבוד בעת הטיסה‬
‫בעלות כוללת של ‪ , $400‬ואילו חברה שנייה מציעה טיסה בלבד‪ ,‬ללא מזון אבל עם התחיבות לפיצוי‬
‫לנוסע‪ ,‬בשיעור של ‪ 10%‬מעלות הכרטיס באם יתרחש אירוע שיגרום לשיבוש מלוח הזמנים המתוכנן‪,‬‬
‫עלות הכרטיס בחברה זו הינו ‪ ,$500‬אולם הנוסע בוחר בחברת התעופה השנייה וטעמיו עימו‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪27‬‬
‫מדריך אלטרנטיבי ‪v‐2‬‬
‫‪ ‬‬
‫חלק ‪.I‬‬
‫אחת מהטענות השכיחות כי דמי הניהול הגבוהים הנגבים ממובטחים בפוליסת ביטוח מנהלים הינם‬
‫מוצדקים מאחר והם משמשים כ"ביטוח" למקדם ה"מובטח" ‪ ,‬במובן מסוים אולי ניתן לראות בכך סוג‬
‫של "כרית בטחון " עבור חברת הביטוח לעמוד בהתחייבות עתידית שלה כלפי מבוטחיה אם וכאשר‬
‫המקדם ה"מובטח" אכן יהיה רלוונטי מתי שהוא‪ ,‬אולם במהותה טענה זו הינה משוללת יסוד‪ ,‬ואין בה‬
‫ממש‪ .‬מהסיבות להלן ‪:‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬עד כה התוודענו לסוגי ביטוח שונים שנמכרו בעלות התואמת את גיל המבוטח‪,‬מצב בריאותו‪,‬‬
‫עיסוקו ותעריף המבטא בין היתר את סוג הסיכון שמפניו אנו רוכשים הפוליסה ‪ ,‬ומעולם לא‬
‫גבו מאיתנו פרמיה שהיוותה חלק מהדמי ניהול באף סוג פוליסה בעבר‪ .‬לפיכך לא ברור‬
‫ההיגיון בטיעון שהדמי ניהול מהווה פרמיה לביטוח מפני התארכות בתוחלת חיים‪ .‬מה גם‬
‫שהמחיר ‪ ,‬דמי הניהול שעשויים להגבות ממצטרפים חדשים שונים‪ ,‬לביטוח קצבה כשהאחד‬
‫בן ‪ 50‬ואחרת )אישה( בת ‪ 30‬יהיו זהים בעוד שהסיכון מפני התארכות בתוחלת חיים הינה‬
‫שונה לחלוטין‪ .‬‬
‫‪ ‬באם דמי ניהול מהווים ביטוח מפני התארכות בתוחלת חיים‪ ,‬אזי הרציונאל הזה היה אמור‬
‫להיות נכון גם למכשירים פנסיונים אחרים כגון קופ"ג ‪ ,‬שגם היא "יודעת" לגבות דמי ניהול‬
‫גבוהים או שקולים בדומה לאלה הנגבים מתוכניות הביטוח‪ ,‬אולם בקופ"ג משום מה אין כלל‬
‫ביטוח לקצבה ובוודאי שלא מפני התארכות של תוחלת חיים‪ .‬‬
‫‪ ‬ידוע לכל כי קיימות תוכניות ביטוח קצבה מאותה חברת ביטוח ומאותה מהדורה זהה‪,‬‬
‫שבכולן המקדם ה"מובטח" הינו זהה‪ ,‬אולם הדמי ניהול הנגבים מכל אחת מהתוכניות הינם‬
‫שונים‪ ,‬ואף בעלי הבדלים מהותיים בין אחד למשנהו‪ ,‬והשיקולים להבדלים הללו הינו מסחרי‬
‫גרידא‪ ,‬ואינו תלוי התארכות בתוחלת חיים‪ .‬‬
‫‪ ‬עד שנת ‪ 2008‬הופקו סדרות של ביטוחי מנהלים מסוג "הון" שלא היו בקרבן מנגנוני חילול‬
‫קצבה לחלוטין ‪ ,‬קרי תוכנית עקרות לחלוטין מבחינת יכולתן לייצר קצבה ‪ ,‬אולם דמי הניהול‬
‫שנגבו מהמבוטחים בתוכניות אלו היו והינם זהים לאלה שנגבו מתוכניות המיועדות בהווייתן‬
‫לשלם קצבה‪ .‬‬
‫‪ ‬לפיכך אין בהירות ולא ברור מַ אי נַפְ קָ א מִ ּנַּה מהטענה כי מדובר בפרמיית ביטוח מפני‬
‫התארכות בתוחלת חיים? למעט העובדה‪ ,‬כמובן שדמי ניהול הללו מגדילות באופן ניכר את‬
‫הרווחים הלגיטימיים ובכך אף במידת מה את ההון עצמי של החברות המבטחות‪,‬עובדה זו‬
‫לכשעצמה הינה מבורכת ביותר‪ ,‬אולם בעליל אין מדובר בביטוח מפני התארכות בתוחלת‬
‫חיים‪ .‬‬
‫חלק ‪.II‬‬
‫טענות שכיחות נוספת המשמשת כנימוקים להעדפת חיסכון וקבלת קצבה מתוכנית ביטוח‬
‫בהשוואה לקרן פנסיה הינם בדגש על הערך הגבוה יותר הקיים בפוליסת ביטוח ובין היתר‪ :‬‬
‫‪‬‬
‫חיתום קפדני בביטוח‪ -‬המצטרפים לתוכניות ביטוח חייבים להוכיח בעת הצטרפותם באופן‬
‫קפדני יותר כי מצב בריאותם הינו טוב במיוחד‪ .‬ומכאן כי אוכלוסיה מבוטחת בתוכניות ביטוח‬
‫הינם בריאים יותר מעמיתיהם בקרנות הפנסיה‪ ,‬מעבר לכך שאין הדבר בהכרח נכון ‪ ,‬מאחר‬
‫וגם בקרנות פנסיה קיימת דרישה להוכחת בריאות ובמילא עלות הביטוח בקרנות פנסיה‬
‫מתמחרות מראש מצטרפים שאינם בריאים במיוחד‪,‬אזי בהינתן כי במסגרת תוכניות הביטוח‬
‫הגמלאים צפויים לחיות יותר‪ ,‬מפני שהוכיחו כי הנם בריאים יותר‪ ,‬אזי יש צורך בעתודה‬
‫גדולה יותר של רזרוות )או בייקור מראש של המקדם( בשל חוסנם ושרידותם הגבוהה‬
‫הצפויה בהשוואה לעמיתיהם בקרונות הפנסיה‪ ,‬על בסיס הגיון זה המנה החודשית של‬
‫הקצבה תהיה נמוכה יותר‪.‬לפיכך המסקנה הינה כי בשל שרידות נמוכה יותר‪,‬לכאורה‪ ,‬של‬
‫עמיתים בקרן פנסיה ‪,‬דווקא לאדם בריא בעל תחזית שרידות גבוהה קיים הגיון רב יותר‬
‫‪28‬‬
‫מדריך אלטרנטיבי ‪v‐2‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫להיות גמלאי מקרן פנסיה דווקא‪ ,‬ולא מתוכנית ביטוח‪ ,‬באם תוחלת השרידות של הגמלאים‬
‫מבקרן הפנסיה נמוכה יותר‪ ,‬אזי העודף יחולק לו‪ ,‬לבריא ששורד יותר וכך מנת הפנסיה‬
‫האישית שלו תהיה גבוהה מזו שצפוי לקבל לו היה גמלאי במסגרת של חברת ביטוח‪ .‬‬
‫ניהול חשבון גמלאים בחברת ביטוח ובקרן פנסיה דומה בכך כי בשתי המתכונות כל כספי‬
‫העמיתים ערב קבלת קצבת פנסיה ראשונה "נשפך" הכסף הצבור בחשבונם האישי לחשבון‬
‫"בריכה" גדול‪ ,‬ושממנו משלמים את מנת הקצבה האישית של כל גמלאי ע"פ המפתח‬
‫)מקדם( שלו‪ ,‬למשך כל שארית חייו‪ ,‬וניהול החשבון נבדל בכך שחשבון המנוהל ע"י חברת‬
‫ביטוח ההתחייבות לתשלום הינה של החברה מול המבוטח ואילו במידה והמבוטח שרד‬
‫פחות מהתוחלת )כפי שמגולם במקדם האישי שלו( יתרת הכסף מועברת לידי חברת‬
‫הביטוח והיה אם הגמלאי שרד מעבר לתוחלת ‪,‬אזי חברת הביטוח תממן את התוספת‬
‫מכיסה )כל עוד מדובר במבוטחים בודדים ולא בשינוי בתוחלת‪ ,‬אזי לא צפויה להיווצר כל‬
‫בעיה של גרעון( מאידך בחשבון של קרן פנסיה העודף שנותר בחשבון הכולל לאחר ביצוע‬
‫מאזן שנתי מועבר לחלוקה ליתר הגמלאים השורדים הפעילים‪ .‬‬
‫"ההבטחה" כי חברת הביטוח עומדת להפסיד ו‪/‬או לממן מכיסה את ההתארכות בתוחלת‬
‫החיים בהינתן כי בעת הפרישה המקדם ה"מובטח" המחושב בעת ההצטרפות יהיה נמוך‬
‫מגובה המקדם העתידי שצפוי בעקבות התארכות בתוחלת חיים להיות גבוה )יקר(ממנו‪-‬‬
‫מבוטח המצטרף לתוכנית ביטוח עם "מקדם" מובטח מתוך אמונה כי חברת הביטוח תמחרה‬
‫את המקדם העתידי שלפיו היא צפויה לשלם למבוטח‪ ,‬כלשהוא‪ ,‬ביודעין ומראש מתוך כוונה‬
‫"אסטרטגית" להפסיד ממון ומתוך הכרה כי תאלץ לממן מרווחיה את ההתייקרות ה"צפויה"‬
‫במקדם אותו היא מוכרת היום‪ .‬משול לאדם העורך קניותיו בשוק ומשתכנע ע"י התגרן‬
‫המשדלו לרכוש ממרכולתו בטיעון ‪" :‬האמן לי‪ ,‬לי זה עולה יותר‪ "..‬‬
‫‪ ‬‬
‫אחרית דבר‬
‫‪ .1‬מניסיון אמפירי רב שנים במפגשי יעוץ ובפרישה תוך אינטראקציה עם אלפי לקוחות‪ ,‬ניתן‬
‫להתחקות אחר הלך המחשבה המוביל לקוחות מתלבטים בשלב בו יש לקבל החלטות בסביבה‬
‫של אי ודאות‪ ,‬ובמיוחד בתחום בו אינם מבינים בו מאומה‪,‬לפיכך בנקל הם נוטים לבלבול רב‪ .‬ככל‬
‫שהסיטואציה הרגשית בה הם מצויים‪ ,‬בנוגע לגורל כספם הינה רוויה בחשש רב‪ ,‬כך גוברת‬
‫הנטייה לקבל החלטה לא רציונאלית ‪ ,‬המתחזקת לאין שיעור בהשוואה ללקוח שקול וקר רוח‪ .‬‬
‫לפיכך בסוגיית מקדם המרה "מובטח" קיימת חשיבות קריטית לאופן שבו מציגים ללקוח את‬
‫החלופות של המכשירים הפנסיונים ודרך בה מוצגת כלפיו השאלה שבאחריתה עליו לקבל‬
‫החלטה‪ .‬מטרת השאלה בין היתר‪ ,‬הינה לסייע ללקוח לקבל החלטה מושכלת בעבורו‪ .‬ולניסוחה‬
‫יש השפעה מכרעת על קבלת החלטת המבוטח‪.‬‬
‫בהצגת השאלה ובדרך שבה מציבים בפני הלקוח את הדילמה שבאפשרותו לבחור במכשיר‬
‫פנסיוני שבו המקדם והפנסיה "מובטחת" ‪ ,‬וללא שינוי ומבוסס חוזה )לכאורה(‪ ,‬במקרה שיאריך‬
‫חיים‪ ,‬ואילו אם חלילה ילך לעולמו טרם ניצל תקופה קצובה וידועה מראש‪ ,‬בת ‪ 20‬שנים )לפחות(‪,‬‬
‫אזי כספו מובטח וישולם לשאריו‪ ,‬ובכך מוענקת לו התחושה שבכל מצב כספו לא יאבד‪ ,‬כשפלוני‬
‫אינו מעוניין להניח את כספו על כף המאזניים ודווקא שלכאורה כשמציבים בפניו מתכונת של הכל‬
‫"בטוח" ושאין לו צורך לשאת בכל סיכון ‪ ,‬או "להמר" על כספו‪ ,‬זו למעשה המתכונת הוודאית‬
‫להוביל את הלקוח ‪ ,‬אחר כבוד ו"בבטחה" לקוראלס ‪ ,‬באזור הנוחות ישירות לתוך "שדה" שבו כל‬
‫מערכת השיקולים הרציונאלית משתבשת ‪,‬מתפוגגת ומתחלפת באחת לקבלת החלטה טעונה על‬
‫בסיס רגשי‪ .‬כפי שנוהג מהמר בקזינו בסיטואציה שבה הוא חש שכספי הפנסיה שלו הינם‬
‫השקעה שעלולה לרדת לטמיון ולפיכך הוא "בשל" לקבל החלטה שיש "הגיון" לסכן כסף נוסף ‪,‬‬
‫בדמות הפרמיה הפנטסטית לה הוא נדרש לשלם במסגרת פוליסה עם מקדם "מובטח" ‪ ,‬על מנת‬
‫ל"חלץ" את ההשקעה שכבר ביצע )החיסכון הפנסיוני( ‪,‬מאחר וניטלת ממנו היכולת לקבל החלטה‬
‫נכונה‪ ,‬לא נותר לו אלא לפעול על פי אינטואיציה מטעה‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫מדריך אלטרנטיבי ‪v‐2‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫מוצע שניסוח השאלה שתוצג בפני מבוטח‪ ,‬תהיה קצרה פשוטה ועניינית‪ ,‬אשר תסייע לו בקבלת‬
‫החלטה בבחירת המוצר הפנסיוני המתאים עבורו ‪,‬אשר תעניק לו ערך רב למדי‪ ,‬תהיה כדלקמן‪:‬‬
‫"קיימים שני מוצרים האחד אינו מבטיח לך מאומה ובשני מובטח שתקבל פחות מהראשון"‬
‫מה תעדיף? ‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫כל קורא יוכל להבין היטב אם המוצר ה"מובטח" הינו בעל ערך ממשי כל שהוא והאם עלותו‬
‫מוצדקת‪ .‬כפי שלא ברור מדוע ישקיע מאן דהוא ולו שקל בודד אחד‪ ,‬נוסף‪ ,‬על מנת לרכוש‬
‫בקבוק שמן שעל אריזתו מצוין באותיות קידוש לבנה ‪" :‬שמן ללא כולסטרול" ‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫לכל מי שירא מהתארכות בתוחלת חיים‪ ,‬ומניח שהפתרון הינו בדמות מרדף אחר מקדם‬
‫"מובטח"‪,‬אזי נקודת השיא אליו עשוי )עלול( להגיע מקדם הוא ‪) 340‬מותנה בתשואה(‪ ,‬המבטא‬
‫תוחלת של גיל ‪ ,239‬בנקודה זו החיסכון הפנסיוני הופך למאין אג"ח‪-‬קונסול‪ ,‬המשלמת קצבה‬
‫חודשית )"דיבידנד"( לצמיתות‪ ,‬עד עולם ‪,‬מבלי לגרוע מן הקרן‪ .‬ומכאן המקדם לא יעלה יותר‪ .‬אך‬
‫יש לאן לשאוף‪ .‬‬
‫אין לראות בנכתב במסמך זה תחליף לייעוץ פנסיוני כהגדרתו בחוק ‪ .‬‬
‫אין לבצע שינויים או שימוש במסמך זה‪),‬פרט מהפצתו כפי שהוא( או בתוכנו ללא אישור בכתב‬
‫מאת המחבר‪ .‬‬
‫ניתן לצפות במסמך זה ובעדכוניו ‪ ,‬גם באתרנו ‪ www.mpc.co.il :‬‬
‫‪ ‬‬
‫בכבוד רב‪,‬‬
‫אבי אייכלר – יועץ פנסיוני מורשה‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪30‬‬
‫מדריך אלטרנטיבי ‪v‐2‬‬