‫‪ ‬‬ ‫מאי ‪2012‬‬ ‫קורא יקר ‪,‬‬ ‫מדריך אלטרנטיבי ל"מדריך לחיסכון פנסיוני" בעניין מקדמי המרה שהופק ע"י המכללה‬ ‫לביטוח – נתניה‬ ‫הקדמה‬ ‫לפני תקופת מה הופקה ע"י ביה"ס לבטוח במכללה האקדמית נתניה חוברת תחת השם ‪:‬‬ ‫מקדמי המרה לקצבה ‪"-‬המדריך לחיסכון פנסיוני נכון! " בנושא‪" :‬מקדמי הקצבה בעולם הפנסיוני" ושהופצה‬ ‫באלפי עותקים רבים‪.‬‬ ‫החוברת המתיימרת להיות מדריך מקצועי רוויה במאמרים שנכתבו ע"י גורם בעל עניין כלכלי במוצר פנסיוני‬ ‫מסוים‪ ,‬ואף פרס חסותו עליה‪.‬‬ ‫מאחר והמדריך הינו עתיר בשגיאות בוטות‪ ,‬ובפגמים מקצועיים חמורים מצאתי לנכון להציג עמדה סותרת‬ ‫ומנומקת לאותן עיקרי הטענות העולות במדריך זהו ואשר מאוזכרות תדיר ע"י משווקים פנסיוניים בעת מפגש‬ ‫עם חוסך פנסיוני במקום עבודתו כשכיר או בכלל‪.‬‬ ‫במסמך זה אתמקד בסוגיות מקצועיות ובבחינת אמיתותן הטהורה בלבד‪ ,‬כפי שמוצגות במדריך שהופק ע"י‬ ‫מכללת נתניה‪ .‬במתכונת של הצגת הטיעון או האמירה האוטנטית כפי שמוצגת במקור ואציג כנגדה עמדה‬ ‫שונה בתכלית‪ ,‬כמו כן אתייחס לסוגיות משיקות נוספות הראויות להתייחסות בפני עצמן‪.‬‬ ‫חלק א' ‪ -‬מושגים והגדרות כלליות‬ ‫‪‬‬ ‫תוחלת החיים )עמ' ‪ ,(5‬מושג שאינו רלוונטי בעליל‪ ,‬יש להתייחס אך ורק לתוחלת חיים קונקרטית‪,‬‬ ‫מדובר בשני מדדים שונים בתכלית‪ .‬לאזכר ולציין כי תוחלת החיים עולה בהתמדה מבלי להתייחס‬ ‫לתוחלת קונקרטית היא עקרה‪ ,‬כמו לבשר כי העולם הינו עגול‪ ,‬אין בכך כל חידוש ולא משמעות ‪ .‬‬ ‫לדוגמא‪ ,‬השיפור בשרידות של ילודים בשנת חייהם הראשונה‪ ,‬משפרת ומעלה את התוחלת הכללית‬ ‫באוכלוסיה‪ ,‬כמו שתוחלת חייו של אדם מועסק ומבוטח וביחס לגובה השכר המבוטח שלו )חישוב על‬ ‫בסיס "‪ ( "Amounts‬שונה בהשוואה למובטל או לא מבוטח ‪ .‬אין זה רלוונטי לכרוך את שני המדדים‬ ‫הללו באותו ההקשר ולטעת בלב השומע כאילו מדובר בווקטור זהה‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫טענה ‪ :‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫טיעון זה המתעלם מהמגבלות וההתניות ‪,‬הינו לוקה בהבנה בסיסית של הסוגיה‪ ,‬ואף עלול לטעת‬ ‫בקורא כי מדובר במערכת "חיסון" אמיתית ואבסולוטית מפני הסכנה הטמונה בעליה בתוחלת חיים‪,‬‬ ‫טיעון זה אינו אלא ּבּוקֵ י סְ ִריקֵ י‪.‬‬ ‫מקדם הקצבה אשר בפועל מהווה את מחירה של יחידת קצבה )בת שקל אחד לכל החיים(‪ .‬הוא‬ ‫שלעצמו לא ניחן בכוחות שבאמצעותם ניתן להעצים‪ ,‬למזער ואף לא לבטל סכנה כלשהיא‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מדריך אלטרנטיבי ‪v‐2‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫הגדרה‪ :‬קרן פנסיה – תקנון ‪ .‬‬ ‫תנאי הקרן בהחלט יכולים להשתנות אולם אך ורק באישור המפקח על הביטוח או ע"פ דרישתו ואינם‬ ‫יכולים להשתנות בכל רגע נתון‪ ,‬רק בשל גחמה של מאן דהוא כפי שניתן להבין מן המדריך‪ ,‬משום מה‬ ‫לא צוינה עובדה נוספת הקשורה בתקנון קרן פנסיה שהוא עשוי להשתנות ולאו דווקא לפגוע בעמיתים‬ ‫אלא אף להיטיב עמם ‪,‬כפי שקורה בשנים האחרונות )בקרנות החדשות( ‪ ,‬הגדלת שיעור הכיסוי‬ ‫לנכות‪,‬עודפים המועברים לזכות עמיתים‪,‬ועוד‪ .‬‬ ‫הגדרה‪ :‬ביטוח מנהלים – חוזה‪ .‬‬ ‫אכן ‪ ,‬אבל מסוג מיוחד במינו‪ ,‬כפי שארחיב בהמשך )בחלק ב'(‪ ,‬מוצע לבחון את שאירע למבוטח‬ ‫שרכש ביטוח מנהלים תחת "חוזה" בחודש דצמבר ‪,2007‬המגדיר שבמידה ויחסוך בפוליסה מסוג‬ ‫"הון" יקבל את כספו בעת פרישה בסכום חד פעמי במזומן‪ ,‬פטור ממס‪ .‬האם החוזה שכרת עם חברת‬ ‫הביטוח מספר ימים קודם )בשלהי ‪ (2007‬עמד לצידו‪,‬כבר מתחילת שנת ‪, 2008‬לאחר שחלו עליו‬ ‫הוראות ההסדר התחיקתי? בכדי להציג תמונת אמת ראוי לציין כי בפוליסות ביטוח במסגרת החוזה‬ ‫מצוין הסעיף‪" :‬בכפוף להסדר תחיקתי" ובשם הנאותות חובה להסביר לציבור את המשמעות של סעיף‬ ‫"קטן" זה‪ ,‬המהווה סוג של קלף "ג'וקר" בחפיסת קלפים אותו אוחז רק משתתף אחד בלבד‪,‬‬ ‫ב"משחק"‪ ,‬ואת המסתתר מאחוריו‪) .‬ראה התייחסות קונקרטית בחלק ב' סעיף ח'(‪ .‬‬ ‫"מה הוא מקדם המרה לקצבה" – טענה‪ :‬‬ ‫לפני הכל ‪ ,‬המקדם כערך טהור ‪ ,‬אינו מגלם צפי חודשים שנותר לאדם לחיות מרגע פרישתו ‪.‬‬ ‫הטיה חמורה זו חוזרת על עצמה ללא הרף‪ .‬המקדם מגלם את המחיר שיש לגבות מגמלאי בגיל‬ ‫ובמגדר מסוים בהתחשב במסלול הקצבה אותו בוחר )מתוך מגוון אפשרויות( בעבור ‪ ₪ 1‬קצבה‬ ‫חודשית מהוונת )ע"פ ווקטור הריבית המוכתב ע"י האוצר( למשך תוחלת ההתחייבות של הגוף‬ ‫המנהל את הקצבה בניכוי דמי הניהול‪ .‬‬ ‫טענה‪ :‬השינויים הדרמתיים שחלו במקדמי הקצבה ב‪ 20-‬שנים האחרונות ‪ ,‬לדוגמא הפער בין מקדם‬ ‫)לגברים‪ ,‬בגיל פרישה ‪ 166 , 144 (65‬ו‪ 200-‬ויותר ‪ ,‬להלן הסיבות האמיתיות ‪ :‬‬ ‫‪ o‬הפוליסות ששווקו בשנות ה‪ 80-‬נשאו תשואה מובטחת כנגד אג"ח מיועד חסר סיכון ‪ ,‬נתון‬ ‫קריטי לגבי מקדם קצבה‪ .‬‬ ‫‪ o‬התוכניות בשנות ה‪ 80-‬וה‪ 90-‬התבססו על לוחות תמותה גמלאים ‪) 55A‬בהתאמה מסוימת‬ ‫ושרירותית לגברים‪,‬ולנשים( שכבר אז לא היו רלוונטיות אולם הפוליסות היו כפופות באותה‬ ‫עת )ועד ה‪ (1/1/2000-‬למשטר מס שאפשר משיכת כל צבירת התגמולים בסכום חד פעמי‬ ‫נטו‪ ,‬ללא מס‪ ,‬מה שעיקר את הרציונאל של קבלת קצבאות ממוסות‪ ,‬ולפיכך לא בוצעו‬ ‫התאמות של הלוחות‪ ,‬וזו הסיבה היחידה‪ .‬‬ ‫‪ o‬המקדמים בשנות ה‪ ,90-‬בערכי ‪ 166‬ו"דומיהם" הינם בעלי אותו לוח תמותה זהה לאלו‬ ‫שתומחרו כמקדם ‪ , 144‬רק בהבדל אחד בלבד‪ ,‬התשואה במקדמי שנות ה‪ 90-‬חושבה לפי‬ ‫‪ 2.5%‬בלבד‪ .‬‬ ‫‪ o‬אכן‪,‬לאחר מועד זה‪ ,‬ומיוני ‪ , 2001‬התוכניות שונו והלוחות תמותה עודכנו כמתחייב ונחשפנו‬ ‫למקדמים ריאליים‪ .‬לציין מקדם ‪ + 200‬בפני עצמו ולכרוך אותו כבר השוואה למקדם ‪ 144‬או‬ ‫‪ 166‬מבלי להתייחס לנסיבות )שצוינו לעיל( וכי בתוכניות הביטוח העכשוויות מדובר במקדם‬ ‫תלוי גיל‪ ,‬שנת פרישה יחסית לשנת ההצטרפות ושנת לידתו של המבוטח‪ ,‬קרי גילו )בעוד‬ ‫שהמקדמים הישנים לא הבחינו בגיל המבוטח בעת הצטרפותו לתוכנית הביטוח( ולמסלול‬ ‫הקצבה הנבחר‪ ,‬זה כמעט כמו להשוות בין מדד מחירי הפירות והירקות ובין סולם אולפורט‬ ‫)‪ ,(Allport's Scale‬ולהכליא בניהם ‪ .‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מדריך אלטרנטיבי ‪v‐2‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫טענה‪:‬‬ ‫מדובר מאחד משיאי הבורות הבלתי נתפסת המשמשת ככלי בכדי לאחז עיניים‬ ‫תוחלת חיים= מקדם המרה‪ .‬מעבר להיותה איוולת‪ ,‬אלא אף מאין הונאה מקצועית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ולטעון כי ‪:‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫טענה‪:‬‬ ‫או‬ ‫ה"חובה" כביכול שמוטלת על חוסך לפנסיה להבטיח אי אלו מספר גמלאות לאחר פטירתו ‪ ,‬הינה‬ ‫שקולה לאופן שבו נהג גאטו הזקן מתקופת האימפריה הרומית לסיים את נאומיו באומרו‪" :‬כי מלבד‬ ‫זאת אני סבור שיש להרוס את קרתגו" והשפעתה בסופו של דבר על האימפריה‪ , ,‬על אותו‬ ‫"רציונאל" של "החובה להבטיח המקדם" עובד מסע ההפחדה על המבוטח שבמידה ולא ירכוש תוכנית‬ ‫עם מקדם קצבה "מובטח"‪,‬כביכול‪ ,‬מבלי שידע על הסייגים וההתניות המעקרות אותו‪ ,‬אזי הוא עומד‬ ‫להפסיד את כספו‪ .‬האובססיביות הבלתי נלאית להטיף לציבור החוסכים בכל הזדמנות ומעל כל במה‬ ‫אפשרית ‪,‬שאבוי להם באם לא יהיה ברשותם לפחות חלק מהחיסכון הפנסיוני שלהם בתוכנית ביטוח‬ ‫ה"מבטיחה" מקדם‪ ,‬מייצרת את הרושם שמדובר בקביעה הנאמרת בחרדת קודש ובפאתוס של דאגה‬ ‫תהומית לציבור‪ ,‬לפחות כפי שהורה מטיף לילדו הזאטוט שימנע מלחצות הכביש לבדו פן יבולע לו‪.‬‬ ‫סוגיה זו ומשמעותה מוצגת בהרחבה בהמשך‪,‬מן הידועות היא כי לאביה של המהפכה הסובייטית‪,‬‬ ‫מיודענו ולדימיר לנין‪ ,‬מיוחסת האמרה‪" :‬שקר שחוזרים עליו לעתים קרובות הופך לאמת"‪.‬‬ ‫)כמסתבר לנין טעה‪,‬לא רק בכך(‪ .‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫מדריך אלטרנטיבי ‪v‐2‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫חלק‬ ‫ב'‬ ‫‪1‬‬ ‫ מקדם קצבה המגלם הבטחת תוחלת חיים*–‬‫מוצר בעל ערך ביטוחי אמיתי או שמא "שמן ללא כולסטרול" ?‬ ‫מן הראוי לחקור ולבחון את משמעותו וערכו של המקדם מסוג זה באופן מקצועי מעמיק ויסודי ולהציג‬ ‫הממצאים באופן רציני ואחראי‪ .‬להלן מתוארים מספר עקרונות תופעות ואמיתות השזורות זו בזו ושכולן‬ ‫רלוונטיות ביותר לנושא הנדון‪,‬חובה להציגן אחת לאחת בכדי להגיע בסופן למסקנות מתבקשות‪.‬‬ ‫הערת הבהרה‪ :‬ההתייחסות למקדם במסמך זה מכאן ואילך הינה אך ורק למקדם תלוי גיל כניסה‬ ‫המוצע במהדורות הביטוח לקצבה ששווקו ע"י חברות הביטוח לאחר מחצית ‪.2001‬‬ ‫הבהרה‪ :‬השימוש הנעשה במסמך זה בביטויים‪ :‬מקדם חלוקה‪ ,‬מקדם קצבה‪ ,‬או מקדם המרה ‪ ,‬הינם‬ ‫זהים‪.‬‬ ‫א‪ .‬האם המקדם ה"מובטח" בהווייתו עונה על הגדרת ביטוח? ‪ ‬‬ ‫מעקרונות יסוד הביטוח‪ ,‬בין היתר‪,‬הינם‪ ,‬שסיכון ניתן יהיה לחיזוי והגדרה‪ ,‬שיש לרתק עתודה‬ ‫‪ (reserve) ‬נאותה‪ ,‬על מנת להבטיח יכולת מימון התממשות של תרחיש גרוע המבוסס על אומדן‬ ‫מיטבי )‪ ,(Best Estimate‬ומעבר לכך נדרשת חברת ביטוח לקיים "הון נדרש" )אשר אסור בחלוקת‬ ‫דיבידנד( בנוסף לעתודות נאותות בכדי לבסס את כושר פירעון התחייבויותיה בהתקיים תרחיש קיצוני‬ ‫יותר‪ .‬לא זו אף זו ‪,‬בכדי להבטיח קיום התחייבות ביטוחיות לתרחיש קרוב לאקופליפטי יש לחלוק את‬ ‫הסיכון )ואת דמי הביטוח( עם מבטח משנה )בכדי לקיים "מספרים גדולים"(‪ .‬‬ ‫אף לא אחת מיסודות אלו מתקיימות בהקשר לפוליסת קצבה מהמהדורות אחרונות‪.‬‬ ‫‪ ‬אין ולא ניתן לחזות את קצב הירידה האמיתי בשיעורי התמותה או בשיפור בשרידות ‪ .‬‬ ‫‪ ‬אין הפרשה לעתודה כדי להבטיח התחייבויות ביטוחית בגין פוליסות קצבה מהמהדורות‬ ‫האחרונות ה"מגלמות הבטחת תוחלת חיים"‪ ,‬בניגוד מוחלט למה שמצוין ב"מדריך" ‪ ‬‬ ‫מקריאת דוחות כספיים של חברות ביטוח ואת הביאורים הנלווים ניתן להגיע למסקנה‬ ‫מובהקת כי אין הן מרתקות רזרבות בגין פוליסות אלו‪ ,‬ולו שקל בודד אחד‪ ,‬אלא אך ורק‬ ‫לפוליסות ששווקו עד למחצית ‪ ,2001‬ושבפועל עתודות בגין פוליסות אלו כבר מולאו וזאת‬ ‫חוזר‪:‬‬ ‫ע" פ‬ ‫הלימות העתודות לפוליסות ביטוח קצבה‪.‬‬ ‫‪http://ozar.mof.gov.il/hon/2001/insurance/memos/hlimot.pdf‬‬ ‫משמעות חוזר זה הינה כי הוא מהווה סמן )‪ (marker‬לעניין גבול שמרני תחתון ללוחות‬ ‫תמותה שעל חברות הביטוח לעשות בהן שימוש בתמחור מקדמי קצבה אותן הן מוכרות‪,‬‬ ‫ושעל פיהן מתגבשות ההתחייבויות לתשלומי קצבה למבוטחיהן‪ .‬כל עוד ההתחייבויות על‬ ‫בסיס המקדם המשווק‪ ,‬הינן פחותות מאלה שהיה עליהן לשאת בהן‪ ,‬לו היו מתבססות על‬ ‫לוחות המופיעות בחוזר‪ ,‬אזי לא מוטלת עליהן חבות בריתוק עתודות‪.‬‬ ‫‪ ‬לא קיימת אף חברת ביטוח בארץ החולקת הסיכון או רוכשת ביטוח משנה בעבור‬ ‫"מקדם קצבה המגלם הבטחת תוחלת חיים" עם חברת ביטוח משנה מחוץ לישראל‪.‬‬ ‫מאחר ואין כמעט אף חברת ביטוח בעולם המוכרת ביטוח להבטחת התארכות בתוחלת חיים‬ ‫טרם פרישה בפועל‪ ,‬הביטוח המשנה היחיד הניתן לרכישה להבטחת תוחלת חיים בעת‬ ‫קבלת קצבאות הינו מוגבל ביותר במדינות מסוימות ובעבור רוכשי גמלא מידית בלבד !‬ ‫ובמחיר יקר באופן ניכר! ‪ ‬‬ ‫ובמילים פשוטות אין בעבור פוליסות קצבה המשווקות בארץ כל ביטוח משנה למקדמי קצבה‬ ‫בכלל ולמקדמים המגלמים הבטחה למקרה התארכות בתוחלת חיים )למי שעדיין לא פרש‬ ‫בפועל( בפרט‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪* 1‬בפוליסות קצבה מהמהדורות ששווקו לאחר שנת ‪2001‬‬ ‫‪4‬‬ ‫מדריך אלטרנטיבי ‪v‐2‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫ב‪ .‬ניהול סיכונים‪,‬בשונה מהימור ‪ -‬‬ ‫בבואנו לעסוק בהערכת סיכונים ותמחרום אנו נדרשים לנסות ולשערך כיצד צפויים להתנהל תזרימי‬ ‫מזומנים עתידיים בסביבת אי וודאות ולשאוף לנהלם באופן מבוקר ומושכל על בסיס הערכות הנשענות‬ ‫על ניסיון העבר ועל מחקרים ייעודיים שבעזרתם יקל על מנהלי הסיכונים לצפות פני עתיד )ולו אף‬ ‫ברמה מוגבלת בלבד(‪ .‬‬ ‫‪ ‬אין חברת ביטוח מבטחת סיכון שאין ביכולתה להעריך או לחשב את התוחלת של אותו‬ ‫הסיכון אותו היא מציעה לבטח‪ ,‬ואת ההסתברות שהסיכון יתממש‪ .‬‬ ‫‪ ‬כשלא ניתן להעריך או לצפות התרחשות של אירוע מסוים ‪,‬והסיכוי שהוא יתרחש או לא‬ ‫יתרחש הוא זהה‪ ,‬קרי "או שכן או שלא" ‪ ,‬והתוחלת היא ‪ , 0‬אז מדובר בהימור )הוגן( ולא‬ ‫בניהול סיכונים מחושב ומקצועי‪ .‬‬ ‫‪ ‬כשמועלת טענה כגון‪ :‬תוחלת החיים צפויה‪ /‬עלולה לעלות ולהתארך מעבר למה שאנו יכולים‬ ‫לצפות או לחזות מראש ‪ ,‬אבל אין ודאות שאכן היא תתארך מעבר למה שאנו כבר מניחים‬ ‫כיום‪ ,‬וכי יתכן שהיא תתארך בקצב המשוער כיום או מעבר לו או בקצב מועט ממנו‪ ,‬כלומר‬ ‫הכל אפשרי ואין כל יכולת לחזות או לצפות את התוצאה במידה סבירה‪.‬‬ ‫טענה ‪ :‬‬ ‫עם זאת בהתאם לחוזר האוצר‪),2007-1-3 ,‬המוזכר בהמשך מסמך זה(‪ ,‬המתבסס על‬ ‫הערכות ומחקרים מקצועיים‪,‬מוצגת תחזית שיפור בירידה בתמותה‪ ,‬המקפלת באמתחתה‬ ‫את התרחישים "האפוקליפטיים" המשובצים למכביר במדריך בהוצאת המכללה‪ .‬לא כל שכן‬ ‫הוסיפו עליהן מקדמי שיפור שמרניים וזהירים במיוחד‪ ,‬מה שמקנה להן שולי בטחון רחבים‪,‬‬ ‫המהווים בהתאם להנחיות אגף המפקח כהנחות בסיס שניתן רק להוסיף עליהן )כפי שניווכח‬ ‫בהמשך‪ ,‬ובשום אופן לא לגרוע מהן(‪ ,‬לפיכך‪,‬חברות הביטוח הניחו הנחות קיצוניות עד לרמת‬ ‫סבירות התממשות השואפת לאפס‪ ,‬כך שלמעשה אין מדובר בנטילת סיכון ממשי בפועל‪.‬‬ ‫ושמניחים הנחה זהה לגבי סיכוי התממשות אירוע ‪ ,‬אזי מדובר בהימור‪ .‬‬ ‫‪ ‬כשמדובר בהימור‪ ,‬אזי "החוק" הידוע לכול הוא כי "הבית תמיד מנצח"‪ .‬ולו רק שמשום‬ ‫שתוחלת הזכייה קטנה ממחיר ההשתתפות‪) .‬בהמשך אתייחס לסוגיה של קבלת החלטות‬ ‫בעת קבלת קצבאות בפרישה והקבלתה לקבלת החלטות של מהמר(‪ .‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫ג‪ .‬רציונאליות בקבלת החלטות בסביבה של אי וודאות – ‪ ‬‬ ‫מן הידועה היא העובדה שפחד והפחדה הינם מקדמי מכירות יעילים במיוחד המשפיעים על קבלת‬ ‫החלטות בכלל ועל הצרכן הפיננסי בפרט‪ ,‬ובאמצעים פשוטים למדי ניתן לטפלל הצרכן שאינו בקיא‬ ‫בתחום לקבל החלטה התואמת את רצון הצד שכנגד‪ .‬או כדברי האמרה ‪:‬‬ ‫"בדברים שאינך מבין בהם קל יותר לבלבל אותך"‪.‬‬ ‫‪ ‬מחקרים רבים בעולם השאובים מתורות הפסיכולוגיה‪,‬הכלכלה ותורת המשחקים‬ ‫מצביעים ומוכיחים כי התנהגותו של הפרט בתנאי אי ודאות הינם בלתי רציונאליים‪,‬‬ ‫וחלקנו אף נוהג לקבל החלטות שגויות המתבססות על הנחה )לכאורה( שכשמוצגת‬ ‫בפנינו הצעה לעסקה שתוצאותיה ודאיות‪ ,‬נבכר אותה על פני עסקה שתוצאותיה אינן‬ ‫ודאיות גם אם הרווח הצפוי )אם בכלל( מהעסקה ה"וודאית" הוא נמוך יותר‪ .‬‬ ‫‪ ‬עוד בשנת ‪ 1738‬פרסם דניאל לבית משפחת המתמטיקאים המחוננים ברנולי עבודה תחת‬ ‫הכותרת ‪ "Exposition of a New Theory on the Measurement of Risk" :‬‬ ‫‪ http://www.econ.ucsb.edu/~tedb/Courses/GraduateTheoryUCSB/Bernoulli.pdf‬‬ ‫אותו ניסחו מחדש מאוחר יותר )בשנת ‪ (1944‬המתמטיקאי והכלכלן פון נוימן‪-‬מורגנשטרן‬ ‫את המשפט בתורת המשחקים הקרוי על שמם ‪" :‬אקסיומות פון נוימן‪-‬מורגנשטרן"‪ ,‬בעזרתם‬ ‫ניתן לתאר העדפות באמצעות פונקצית תועלות שונות‪ .‬‬ ‫‪5‬‬ ‫מדריך אלטרנטיבי ‪v‐2‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫המורכבות הגדולה בקבלת החלטות והלבטים אותם אנו חווים בעת הצורך בבחירות מהסוג‬ ‫בה אנו דנים ‪,‬וההטיות השכיחות המובנות בתכונות האנוש שלנו מתואר באופן בהיר‬ ‫בחיבורה " התובנות הפסיכולוגיות שזכו בפרס נובל בכלכלה" ]‪ " [EconomicsNobelPrize‬‬ ‫‪http://cognition.co.il/docs/EconomicsNobelPrize.doc‬‬ ‫‪‬‬ ‫מאת פרופסור הגב' מיה בר‪-‬הלל מהאוניברסיטה העברית בירושלים בהתייחס לעבודתם‬ ‫של החוקרים‪ ,‬הפסיכולוג דר' עמוס טברסקי ז"ל ושותפו פרופסור דניאל כהנמן ‪ .‬אשר מציגים‬ ‫את החלופה לתורת התועלת במושג עדכני ומדויק יותר המכונה תורת הערך‪ .‬בגינו זכה‬ ‫פרופסור כהנמן בפרס נובל לכלכלה בשנת ‪ .2002‬‬ ‫בנוסף ‪ ,‬מחקריו הרבים של פרופ' דן אריאלי )אוניברסיטת ‪, Duke ‬ו‐‪ ,MIT ‬ארה"ב( בכלכלה‬ ‫התנהגותית שופכים אור נגוהות על ה"מכניזם" אשר מנצל ומשפיע על אופן קבלת החלטות‬ ‫קניה אותן ניתן לשייך גם )ואף במיוחד( כשמדובר ברכישת פוליסת ביטוח לקצבה עם‬ ‫"מקדם קצבה המגלם הבטחת תוחלת חיים" ‪ .‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫ד‪ .‬שווה הערך הוודאי – ‪ ‬‬ ‫הוכח כי הפרט יותר משהוא שונא סיכון הוא שונא להפסיד‪ ,‬ותכונה אנושית שכיחה הינה שהנטייה‬ ‫האינטואיטיבית שלנו היא להאמין כי קיימת סבירות גבוהה יותר לאפשרות כי אנו עלולים להפסיד‬ ‫מאשר להאמין לתרחיש שאנו עשויים להרוויח‪ .‬ובשל היותנו פסימיים יקל עלינו ל"התחבר" לדבר מה‬ ‫שיוצע לנו על מנת להעניק לנו תחושה של וודאות )אף אם היא מדומה(‪ ,‬שאמורה להעניק למבקשיה‬ ‫שקט נפשי‪ ,‬ובעבור זה אנו אף מוכנים לשלם פרמיה )דמי ביטוח( המהווה את המחיר שהינו שווה‬ ‫הערך לוודאות הניתנת לנו בתמורה‪ .‬‬ ‫‪ ‬באם למשל ברשותנו רכב שערכו בשוק הינו ‪ ₪ 100,000‬ואנו נדרשים ע"י חברת הביטוח‬ ‫לשלם לה פרמיה שנתית בת ‪, ₪ 3,000‬עבור הבטחה והתחיבות כי רכושנו מוגן מפני סיכוני‬ ‫אובדן מלא ‪,‬אזי באופן פשטני אנו יכולים להניח כי אם תוחלת האובדן הינה ‪ , 3%‬אזי אנו‬ ‫משלמים פרמיה נאותה תמורת העברת הסיכון לחברת הביטוח ‪ ,‬אולם באם תוחלת האובדן‬ ‫גדולה מ‪ 3%-‬אזי "הרווחנו" )משלמים פחות משווי תוחלת הסיכון( אך אם התוחלת נמוכה‬ ‫משיעור זה ‪ ,‬אזי אשלם פרמיה בעבור שווה ערך וודאי‪ ,‬וההנחה הבסיסית הינה כי אכן‬ ‫תוחלת סיכון האובדן נמוכה מהפרמיה אותה אני נדרש לשלם וזאת מאחר ועל חברת‬ ‫הביטוח חובה להוסיף ולהעמיס על עלות הסיכון ה"טהורה" רזרוות עבור סטיות אפשריות‬ ‫מהתוחלת ‪ ,‬פרמיה למבטח משנה )בסוגי הביטוח הרלוונטיים לכך( איתו יש לחלוק את‬ ‫הסיכון‪ ,‬את עלות ההוצאות התפעוליות שיש לחברת הביטוח בניהול הסיכונים והתביעות‬ ‫וכמובן שבנוסף לכל אלה יש לייקר הפרמיה בתוספת שולי רווח נאותים‪ .‬‬ ‫‪ ‬לשאלה מדוע הפרט מוכן לשלם פרמיה מעבר לתוחלת‪ ,‬נעוצה כמובן גם בסיבות‬ ‫פסיכולוגיות ולא בהכרח רציונאליות ‪ .‬‬ ‫‪ ‬בעלי ציי רכב )מעבר למספר עשרות בודדות של כלי רכב(‪ ,‬לרבות חברות השכרה או‬ ‫החכרה לדוגמא‪ ,‬נוהגים לא לבטח את כלי רכבם באמצעות חברות הביטוח ‪,‬בבטוח חיצוני‪,‬‬ ‫אלא נוטלים סיכון זה על עצמם‪ ,‬כלומר הם נושאים בסיכוני התוחלת בלבד‪ ,‬מתוך הבנה‬ ‫וידיעה כי בכל אירוע של אובדן הם יישאו בהוצאות הישירות בעצמם מכיסם הפרטי ובסופה‬ ‫של שנת ביטוח הם יישארו עם עודף כספי המהווה את ההפרש בין הוצאות האובדן שנגרמו‬ ‫בפועל ובין פרמיית הביטוח לו היו משלמים לגוף מבטח חיצוני‪ ,‬על פני זמן וככל שהצי גדול‬ ‫יותר העלות העצמית הינה למעשה תוחלת הסיכון בלבד‪ .‬השאלה המתבקשת הינה‪ ,‬האם‬ ‫הם חסרי אחריות‪ ,‬או מסכנים את עתודות כספם? המציאות מוכיחה שהם נוהגים בתבונה‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪6‬‬ ‫מדריך אלטרנטיבי ‪v‐2‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫ה‪ .‬הקיבעון כי חובה להיאבק בשינויים ולהימנע מהם –‬ ‫טענה ‪ :‬‬ ‫אלברט איינשטיין‪" :‬הרבה יותר קל לפרק אטום מאשר לפרק דעה קדומה‪".‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫הצגת המציאות שבה קיימת מגמה מתמדת בהתארכות בתוחלת חיים כאל סכנה המאיימת על‬ ‫החוסך כי הוא עלול להפסיד חלק )ניכר( מכספי הפנסיה שלו בעת פרישתו ובכדי למנוע "סכנה" זו‬ ‫הנובעת מהתארכות תוחלת חיים‪,‬וכי חובה עליו להתגונן ולהבטיח את כספו באמצעות רכישת פוליסת‬ ‫ביטוח המבטחת אותו )כביכול( מפני אובדן כספו וכאילו מדובר במכשיר הפנסיוני היחיד שמנגנון‬ ‫חישוב מקדם קצבה עתידי מצוי רק בו‪ ,‬הינה הטיה הגרועה מלא לומר אמת‪ .‬ההטיה היסודית הינה‪ ,‬כי‬ ‫ניתן לעלות על הדעת כי קיימת האפשרות כלשהיא להתגונן מפני תהליך של התארכות או גדילה‪ ,‬על‬ ‫אותו משקל שניתן להציע לאם צעירה כי כדאי לה לרכוש מראש לעוללה שזה עתה נולד בגד במידה ‪8‬‬ ‫וכי הדבר יעניק לה הגנה מפני "גדילת" הילד ומכאן את הצורך להתאים לו כל פעם בגד במידה‬ ‫תואמת להתפתחותו עד שיעלה לכיתה א'‪ .‬‬ ‫‪ ‬בדומה לצלף המנסה לקלוע בצלחת חרס מעופפת )‪ ,(Skeet Shooting‬וכי שומה עליו‬ ‫לצפות את כיוון ומהירות תנועת הצלחת‪ ,‬על מנת לפגוע בה‪ ,‬כך ‪ ,‬להבדיל‪ ,‬חייבת חברת‬ ‫הביטוח וקרן הפנסיה לצפות את קצב הירידה בשיעורי התמותה וההתארכות בתוחלת חיים‬ ‫של גמלאים בכדי לנסות ולהתאים מראש את מקדם החלוקה למבוטח פלוני ‪ ,‬לפיכך חברת‬ ‫הביטוח מתייחסת לשני מועדים ‪ ,‬תאריך לידת המבוטח ומועד הפרישה בפועל‪ .‬‬ ‫‪ ‬מנגנון חיזוי בהתארכות תוחלת חיים של גמלאים בישראל המבוסס על שנת הלידה והשנה‬ ‫שבה הוא צפוי לפרוש כבר קיים ומגולם מראש בחישוב המקדמים המותאמים מראש‬ ‫ומתמחרים את השינויים הצפויים בהתארכות בתוחלת בכל מכשיר פנסיוני הקיים בשוק ‪ .‬‬ ‫‪ ‬בחוזר מאת האגף הפיקוח על שוק ההון הביטוח וחיסכון‪ ,‬מספר ‪2007-1-3‬‬ ‫מה‪ 20-‬בפברואר ‪" 2007‬חישוב עתודות לתשלום קצבה בפוליסות ביטוח חיים" ‪ ‬‬ ‫‪ http://ozar.mof.gov.il/hon/2001/insurance/memos/2007‐1‐03.pdf‬‬ ‫נקבעו עקרונות שמהן יחושבו מקדמי החלוקה‪ ,‬המבוססות ע"פ לוחות המופיעים בחוזר‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫ה"שינוי כבר בפנים" – ‪ ‬‬ ‫גילום מראש את הצפי בהתארכות תוחלת חיים קיים לא רק בתוכניות ביטוח אלא גם בקרנות הפנסיה‬ ‫המקיפות והכלליות‪ .‬אלא שבתוכניות הביטוח מגלמים מעבר לצפי ההתארכות השמרני והזעיר‬ ‫המוכתב ע"י האוצר עוד פקטור התארכות דרסטי‪ ,‬ולפיכך רכישתו הופכת לבלתי כדאית בעליל בכל‬ ‫תרחיש‪ ,‬כפי שיוצג בהמשך מסמך זה‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫באותו חוזר מופיעים לוחות הקרויים‪ :‬קצב ירידה בשיעורי התמותה לאחר יום ‪,31.12.2001‬‬ ‫באמצעותם מחשבים את שיעורי ההגדלה במקדם ההמרה‪ ,‬מאותו מועד מצוין ועד התחלת תשלום‬ ‫הקצבה בפועל‪) ,‬קידום מקדם הבסיסי בהתאם לתחזית ההתארכות בתוחלת חיים( התלוי בתאריך‬ ‫לידת המבוטח ומועד יציאתו לפנסיה‪ ,‬ולבסוף בנספח ‪" 3‬מרווח בגין סיכון אריכות ימים" ובו מצוין כי‬ ‫בנוסף ללוח שממנו יש לחשב את קצב הירידה בשיעורי התמותה יש לחשב ירידות נוספות בשיעורי‬ ‫התמותה בקצב של ‪ 0.38%‬בשנה ‪ ,‬לגברים למשך ‪ 33‬שנים מסוף ‪ , 2005‬ולנשים את אותו שיעור‬ ‫ירידה נוסף למשך ‪ 65‬שנים‪.‬‬ ‫משמע‪ :‬שיעור הגדלה במקדם המרה = שיעור התייקרות מקדם= שיעור הקטנת הקצבה‬ ‫דהינו‪,‬מנגנון ההתייקרות של המקדם בתוכניות הביטוח והפנסיה הינו מובנה מראש וה"ניבוי הוודאי" כי‬ ‫יהיה חובה כביכול ‪,‬ליקרו )להגדילו( בעתיד מעבר לזה המגולם כבר עתה ‪ ,‬מראש‪ ,‬הינו לא רק שמוטל‬ ‫בספק ‪,‬אף לא מן הנמנע שיתכן ומקדם יוקטן דווקא באם התחזית הפסימית )או האופטימית( של‬ ‫התארכות בתוחלת חיים לא תתממש במלואה‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫מדריך אלטרנטיבי ‪v‐2‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫ז‪ .‬מה הוא קופץ ?‬ ‫התניות ומשמעותן הנלוות למקדם ה"מובטח" )מסוג‪:‬המגלם הבטחת תוחלת חיים( – א' ‪ ‬‬ ‫מקדם קצבה המגלם הבטחת תוחלת חיים ותשלום מובטח של מספר קצבאות מינימלי הינם שתי‬ ‫סוגיות שונות ! כריכתם ושזירתם יחדיו‪ ,‬יש בה כדי לבלבל ולטעת תחושת "בטחון" לכאורה‪,‬ההסבר‬ ‫מדוע מדובר בסוגיות שונות בתכלית יוצג בהמשך‪.‬‬ ‫טענה ‪:‬‬ ‫מוזר שמיוחס למקדם תכונות אתלטיות‪,‬למרות זאת‪ ,‬אין הוא מנתר על טרמפולינה‪ ,‬אולם עדיין‬ ‫נותר חשוף ורגיש לשינויים בתשואה‪ ,‬ממועד הפרישה ולמשך כל תקופת חיי הגמלאי‪ ,‬מידי חודש‬ ‫בחודשו‪ .‬לקיבוע וליציבות יש ערך רב ובמיוחד בתחומי הביטוח אך אין הדבר בהכרח הדבר נכון‬ ‫באופן גורף לכל סוגיה ביטוחית‪ ,‬לראיה ‪ :‬ריסק חיים מסוג מגן ‪ , 10‬הנותר קבוע ויציב למשך ‪10‬‬ ‫שנים הינו יקר ואינו כדאי בעליל למבוטח בהשוואה למגן ‪ 1‬המשתנה כל שנה‪ .‬או שמע בשם‬ ‫ה"יציבות" וה"קיבעון" יומלץ להתיר ולחדש שיווקם של הפוליסות מסוג ה"מעורב" או ה"גמלא"‬ ‫אשר התעריף בהן נשאר קבוע ויציב אשר אינו משתנה לכל אורך חיי הפוליסה )מלבד הצמדה‬ ‫למדד(‪ .‬אשר נאסרה לשיווק‪ ,‬מסיבות ידועות לכל מי הבקיא בדבר‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫לפיכך ראוי לבחון עניינית את הסביבה שבה המקדם "מובטח" ואת תנאיה ולשפוך אור על‬ ‫צדדיו ה"מוצנעים" ‪ .‬‬ ‫המקדם "מובטח" אך ורק במסלול שבו המבוטח יבחר בעת פרישתו במסלול פרישה של‬ ‫שורד יחיד‪ ,‬שלו עצמו ‪ ,‬ולא באף מסלול אחר‪.‬קיימת התחיבות לתשלומי מספר גמלאות‬ ‫מינימלי )כמצוין בתנאי הפוליסה(‪ ,‬המספר השכיח הינו הבטחת של תשלום מינימלי של‬ ‫‪ 240‬גמלאות‪) .‬ככל שמספר התשלומים המינימלי המובטח גבוה כך המקדם גבוה )יקר( וכך‬ ‫הקצבה החודשית קטנה(‪ .‬‬ ‫בכל מסלול פנסיה אחר שיחליט המבוטח לבחור בהגיעו לגיל הפרישה‪ ,‬לרבות המסלול שבו‬ ‫יבחר המבוטח להבטיח תשלומי פנסיה לבת הזוג לכל אריכות חייה לאחר לכתו של‬ ‫המבוטח‪ ,‬או במסלול המבטיח תקופת תשלומים שונה מהמצוין בפוליסה אזי המקדם‬ ‫ה"מובטח" לא יוותר בתוקף‪ ,‬וחברת הביטוח תחשב את המקדם על בסיס טבלאות שיעורי‬ ‫תוחלת חיים שיהיו בשימושה של חברת הביטוח במועד תחילת הקצבה‪ ,‬בעתיד‪,‬בעת הגיעו‬ ‫של המבוטח לגיל פרישה ‪ ,‬וכן על פי שיעורי הריבית התחשיבית השנתית שתהיה נהוגה‬ ‫בחברה במועד הפרישה‪) .‬בדיוק כמו בקרן פנסיה(‪.‬‬ ‫משמעות אחת הינה‪ ,‬שמדובר באופציה שניתנת למבוטח בעת ההצטרפות שלו לביטוח‬ ‫מנהלים ל"שריין" את המקדם החלוקה שלו בעת שיצא לגמלאות על בסיס ערך שנקבע וידוע‬ ‫ביום הצטרפותו "ויהי מה"‪ ,‬אכן? וזאת בתנאי שיעמוד בתנאים ה"מזכים" של שימוש‬ ‫באופציה זו‪.‬‬ ‫ובאופן צפוי‪ ,‬לאופציה זו יש מחיר‪ ,‬תימחורה של אופציה זו ועלותה ושווי כדאיותה הכלכלי‬ ‫)אל מול עלות אלטרנטיבית( יוצג במפורט בהמשך מסמך זה‪.‬‬ ‫כשמוצע מקדם "מובטח" במתכונת שהוא מותנה במסלול המבטיח מספר מינימלי של‬ ‫קצבאות ‪ ,‬בהחלט יכול לחוש המבוטח התם כי מדובר בעסקת ביטוח אמיתית ושהוא נהנה‬ ‫מכל העולמות ‪ ,‬אם יאריך חיים ‪ ,‬יזכה לקצבה חודשית ללא הגבלת זמן‪ ,‬ואם חלילה ילך‬ ‫לעולמו טרם כילה בחייו את מספר הגמלאות המינימלי המובטח ‪ ,‬אזי היתרה תשולם‬ ‫ליקיריו‪ ,‬מה שמעניק למבוטח תחושת בטחון ונינוחות מלאה‪ ,‬אולם בפועל מדובר במהות‪,‬‬ ‫‪8‬‬ ‫מדריך אלטרנטיבי ‪v‐2‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫בלא יותר מאשר עסקה מימונית פשוטה בתוספת אלמנט ביטוחי מצומצם ביותר‪ ,‬אם בכלל‪,‬‬ ‫אולם יקר באופן מפולפל שאינו כלכלי בעליל‪.‬‬ ‫בכדי להקל ההבנה יש לפרק את המקדם ה"מובטח" לשני מרכיביו‪:‬‬ ‫‪ .i‬האחד הינה תקופת ההבטחה שבמהלה אין כל סיכון ‪,‬מאחר ובתקופת ההתחייבות‬ ‫לתשלומים חודשיים ללא תנאי‪ ,‬אין כל צורך לתמחר או לשאת בסיכון כל שהוא‪ .‬מפני‬ ‫שבתקופת הבטחת התשלומים מדובר על התחיבות פיננסית פשוטה של חלוקת‬ ‫סכום פיקדון לתקופה ידועה ומוסכמת מראש‪ ,‬קרי אנונה )‪,(annus /annuity‬‬ ‫ובחלק זה של תשלומי הקצבה ‪,‬כאמור‪ ,‬אין כל סיכון בו נושאת חברת הביטוח‪ ,‬אלא‬ ‫וודאות מלאה ומוחלטת‪ ,‬שבה חברת הביטוח‪ ,‬בדומה לכל מוסד פיננסי‪ ,‬משלמת‬ ‫למעשה קרן וריבית לתקופה מוגדרת וידועה מראש‪ .‬בפועל חברת הביטוח קולטת‬ ‫בקרבה את כספי החיסכון של המבוטח בעת פרישתו ומשיבה לו אותם לתקופה‬ ‫המובטחת בהתאם לתשואה שאותה חברה תצליח להשיג אגב השקעותיה את יתרות‬ ‫החיסכון בשוק ההון במהלך תקופת ההחזר‪ ,‬בניכוי דמי ניהול‪.‬‬ ‫השאלה המתחייבת ‪ :‬בהינתן כי בשלב הזה בלבד‪ ,‬בו אין שום סיכון שחברת ביטוח‬ ‫נוטלת מהמבוטח אז מדוע לשלם על כך פרמיית סיכון )דמי ביטוח(?‬ ‫‪ .ii‬בעבור המרכיב הנוסף שבו קיימת התחיבות מאת חברת הביטוח להמשיך ולשלם‬ ‫קצבה חודשית במידה והמבוטח ישרוד את כל מלוא תקופת ההבטחה )המוגבלת(‬ ‫לתקופה נוספת‪ ,‬לכל אריכות חייו‪ ,‬בגין תקופה נוספת זו ‪ ,‬אכן חברת הביטוח נושאת‬ ‫בנטל של סיכון מסוים‪ ,‬סיכון זה מכונה בין היתר "הזנב"‪ ,‬מן הטבע הוא כי שככל‬ ‫שמאריכים חיים אזי ההסתברות שאדם יגיע לשנת חיים נוספת הולכת ומצטמצמת‬ ‫לעומת שנה שקדמה לה‪,‬ולמרות זאת הסבירות קיימת ולו גם בשברירי אחוזים‬ ‫נמוכים‪ ,‬בהתבסס על הלוחות תמותה הידועים ומקדמי השיפור בשרידות‪ ,‬ניתן‬ ‫לשערך את ה"סיכון" לתקופה זו לתמחרו ולהשוותו למחיר שנגבה ע"י חברת הביטוח‬ ‫בעבור סיכון זה‪ ,‬ולהחליט‪ ,‬כל אחד לפי הבנתו האם העלות הכרוכה בכך‪ ,‬כפי שיוצג‬ ‫בהמשך‪ ,‬הינה כדאית בעבורו‪.‬‬ ‫מסקנות ביניים מתחייבות‪ ,‬הינן‪:‬‬ ‫‪ .i‬שככל שמועד תחילת קבלת הקצבאות )ניתן להתחיל לקבל פנסיות בישראל החל‬ ‫מגיל ‪ 60‬ואילך( יהיה מאוחר יותר‪ ,‬כך גובה המקדם יוקטן )יוזל( ‪ ,‬מאחר וההסתברות‬ ‫כי אדם ישרוד בחייו את תקופת ההבטחה קטנה ופוחתת עד שסיכון אריכות ימים‬ ‫כמעט ונעלם לחלוטין‪,‬גם כשברור שככל שאדם שורד גיל מסוים ההסתברות שלו‬ ‫להגיע ליום הולדתו הבא גבוה יותר מאשר של הצעיר ממנו בשנה להגיע לאותו הגיל‪,‬‬ ‫המאוחר יותר‪.‬‬ ‫‪ .ii‬מאותה הסיבה ככל שמוצעת פוליסה ביטוח עם מקדם "מובטח" עם תקופת התחיבות‬ ‫תשלומי מינימום ארוכה יותר )‪ 360‬חודשים לדוגמא( כך המשמעות האקטוארית של‬ ‫המקדם נעלמת עד לא קיימת לחלוטין‪ ,‬ומחיר )גובה( המקדם הינו פונקציה של ריבית‬ ‫ותקופות תשלום בלבד‪ ,‬בעוד שהמבוטח התמים יכול לסבור כי מדובר ב"עסקת"‬ ‫בטוח משתלמת‪.‬‬ ‫‪ .iii‬תקופת הבטחה מינימלית של תשלומים‪,‬למעשה מוציאה את לוחות התמותה‬ ‫מתמחור המקדם ומבטלת מן היסוד את מהות נטילת הסיכון המועבר ממבוטח‬ ‫למבטחת‪,‬והופכת את העסקה במהותה לפיננסית גרידא ולא ביטוחית בהכרח‪.‬‬ ‫‪ .iv‬בעבור מבוטח החוסך לפנסיה האוחז בידיו כמוצא שלל רב‪ ,‬פוליסה ביטוח לקצבה ‪,‬‬ ‫ממהדורה שלאחר מחצית ‪ ,2001‬הטוען שבאמתחתו פוליסה המבטיחה מקדם קצבה‬ ‫המגלם הבטחת תוחלת חיים ומתפעל מההתחייבות הקיימת ברשותו מאת חברת‬ ‫הביטוח להעניק לו או לשאריו לפחות ‪ 240‬חודשי קצבה‪ ,‬ועל אחת כמה באם‬ ‫התקופה ארוכה יותר‪ ,‬ניתן לאמץ את האמרה מספר משלי‪ַ :‬אל ּתַ עַ ן ּכְסִ יל ּכְאִ ּוַלְּתֹו‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫מדריך אלטרנטיבי ‪v‐2‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫ח‪ .‬מה שבטוח זה ביטוח – האומנם ? ‪ -‬מגבלות והתניות בפוליסת ביטוח לקצבה ‪ -‬ב'‬ ‫לכך התוודענו עוד מתקופת פעילותה של חברת הביטוח הגדולה‪ ,‬לשעבר‪" ,‬הסנה"‪ ,‬גם כיום אפשר‬ ‫להיות בטוח כי הביטוח בטוח ובתנאי כי לא ישנו אותו‪.‬‬ ‫להלן מוצגים תכנים הלקוחים מתוך תנאי פוליסות טיפוסיות של תוכניות ביטוח מסוג קופה משלמת‬ ‫לקצבה לשכירים – עם מקדמי ‪ ‬החלוקה ‪ ‬מגלמים ‪ ‬הבטחת ‪ ‬שיעורי ‪ ‬תוחלת ‪ ‬חיים‪ -‬מהדורה אקטואלית‪.‬‬ ‫פוליסת ביטוח במהותה הינה חוזה שנכרת בין צד א' ‪,‬המבוטח‪ ,‬ובין צד ב' חברת הביטוח‪ ,‬במסגרת‬ ‫החוזה נהוג לציין את כל הפרטים וההתחייבויות הקיימות בין צד אחד למשנהו באופן ברור לרבות‬ ‫סעיפי זכויות קוגנטיים וכן את תנאי ההפרה ו‪/‬או ההסתלקות מהתחייבויות הדדיות והכל בכדי ליצור‬ ‫וודאות מרבית ‪ ,‬במיוחד בין הצד החזק )חב' הביטוח ( כלפי הצד החלש יותר )המבוטח( ולצמצם עד‬ ‫למינימום האפשרות של פגיעה בזכויותיו של הצד החלש יותר‪.‬‬ ‫‪ ‬בהתבוננות בפוליסה טיפוסית ומייצגת של אחת החברות הגדולות ביותר בתחום הביטוח‬ ‫הפנסיוני‪ ,‬מגלים בחוברת ה"תנאים הכלליים" של אותה פוליסה ‪) 107 ,‬מאה ושבע!( פעמים‬ ‫את המשפט ‪" :‬בכפוף להוראות ההסדר התחיקתי" ‪ .‬‬ ‫‪ ‬כל מי שעיניו בראשו מבין המשמעות של משפט זה הטומן בקרבו מרחב תמרון המעניק‬ ‫מנעד בעל גבולות גזרה הנעים בין בלתי מוגבל ועד אין סוף‪.‬כאשר בכל הסדר תחיקתי עתידי‬ ‫התלוי באין ספור משתנים )לרבות פוליטיים( יחול עליו באחת כבאבחת חרב‪ ,‬וסעיפיו‬ ‫ה"קבועים" ו"המובטחים" לכאורה‪,‬אפשר כי ינועו כשתיל נטוע על פלגי מים‪ .‬‬ ‫להלן ציטוט מתנאי פוליסה טיפוסית‪:‬‬ ‫להלן ציטוט של סעיף ‪ 56‬לחוק‬ ‫קופות ביטוח‬ ‫‪.56‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪) ‬א( על קופת ביטוח‪ ,‬למעט קופת ביטוח שהיא קופת גמל בניהול אישי‪ ,‬ועל מבטח‬ ‫המנהל קופה כאמור‪ ,‬לא יחולו ההוראות לפי חוק זה‪ ,‬למעט ההוראות לפי‬ ‫סעיפים ‪)2‬ב(‪)3 ,‬ב( עד )ה(‪ 13 ,‬עד ‪ 19 ,15‬עד ‪ 30 ,25‬עד ‪)36 ,35‬א( ו‪ ,58-‬וכן‬ ‫פרקים ה' ו‪-‬ו' לעניין הפרת ההוראות האמורות‪ ,‬הכל בשינויים המחויבים‪,‬‬ ‫ויראו את המבטח‪ ,‬לעניין אותם סעיפים ולעניין כל דין אחר החל על חברה‬ ‫מנהלת ביחס לקופות הגמל שבניהולה‪ ,‬כחברה מנהלת; השר‪ ,‬באישור ועדת‬ ‫הכספים של הכנסת‪ ,‬רשאי לקבוע הוראות נוספות מההוראות לפי חוק זה‬ ‫‪3‬‬ ‫שיחולו על קופת ביטוח ועל מבטח כאמור‪.‬‬ ‫להלן ציטוט של ההסבר לגבי כפיפות להסדר תחיקתי ‪ ,‬מתוך פוליסה טיפוסית‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫תקדים מסוג המתואר לעיל כבר התרחש במציאות‪ ,‬בפוליסות ביטוח‪,‬ולא רק בקרנות פנסיה‪ .‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ 2‬חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים )קופות גמל(‪ ,‬התשס"ה‪ 2005-‬‬ ‫‪ 3‬ההדגשה שלי ואינה במקור‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫מדריך אלטרנטיבי ‪v‐2‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬בתנאי הפוליסה‪ ,‬אף קימות התניות המאפשרות לחברת הביטוח לסרב להגדלת הפרשות‬ ‫פנסיוניות של העובד והמעביד לפוליסה‪ .‬‬ ‫‪ ‬במקרים בהן יגדל השכר של העובד ובעטיו יוגדלו ההפקדות‪ ,‬אזי על חברת הביטוח הזכות‬ ‫לקבוע מקדם חלוקה המבוסס על טבלת שיעורי תוחלת חיים בהתאם לאלה שיהיו נהוגים‬ ‫אצל אותה חברה במועד ביצוע השינוי‪ ,‬שבהן מקדמי החלוקה)ה"מובטחים"( יכולים להיות‬ ‫שונים מאלה שהיו במועד בו הצטרף המבוטח לביטוח‪) .‬וזאת עבור הפקדות הנוספות ולא‬ ‫עבור רמת ההפקדות הקודמת שלגביהן המקדמים המקוריים אכן ישמרו(‪ .‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫ט‪ .‬תוחלת המחושבת לאוכלוסיה ותוחלת לממוצע יחסי )פרופורציה(‪ .‬‬ ‫טענה ‪:‬‬ ‫הטענה לעיל מניחה קרוב לוודאי שאם תוחלת בשנתון פלוני מסוים הינו ‪ 80‬שנה‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬ומפרשים‬ ‫נתון זה כחציון ולא כתוחלת‪ ,‬זו בהחלט דרך יצירתית‪ ,‬נוספת‪ ,‬לבלבל הקורא‪.‬‬ ‫בכדי להציג באופן בהיר ופשוט יותר את המשמעות של מקדם "מובטח" )מפני התארכות בתוחלת‬ ‫חיים( ושבנוסף מבטיח תקופת תשלום מינימלית בכל מצב עולם‪ .‬מוצגת בהמשך סעיף זה תיאור‬ ‫סיטואציה תיאורטית דמיונית ושרירותית לחלוטין ומטרתה הבלבדית לנסות להסביר ולתאר רעיון‬ ‫בלבד‪ ,‬ומאומה מעבר לכך‪ .‬‬ ‫‪ ‬קיימים מספר נסיבות או אירועים שבהתקיימם חברת ביטוח משלמת כספים למבוטח‪ ,‬אחד‬ ‫מהם הינו מקרה תביעה‪ ,‬שבו מבוטח תובע מחברת הביטוח כספים המגיעים לו מכוח‬ ‫ההסכם בשל התרחשות אירוע ביטוחי מוכח‪ .‬‬ ‫‪ ‬דוגמא שכיחה הינה למשל אובדן רכב‪ ,‬במקרה מסוג זה חברת הביטוח תשלם את סכום‬ ‫הביטוח )שווי הרכב( למבוטח‪ ,‬חברת ביטוח יודעת מנתונים המצויים בידיה במרוצת שנים‬ ‫רבות מה הצפי לתביעות מסוג אלו מכלל מבוטחיה ואף לפי התפלגות של סוגי רכב שונים‪ .‬‬ ‫‪ ‬מספר התביעות בפועל אל מול מספר פוליסות הביטוח שנערכו מאותו סוג ביטוח או כמות‬ ‫הכסף המשולמת בתביעות ביחס לגובה סכומי הסיכון המבוטחים מהווה את יחס הסיכון או‬ ‫את התוחלת שלו‪ ,‬וברור כי לא סביר כי בתקופה נמדדת כל שהיא )למשל שנה( תהינה‬ ‫‪ 100%‬תביעות ‪ .‬‬ ‫‪ ‬גם בפנסיה בעת שמבוטחים פורשים לגמלאות ומתחילים לקבל קצבה מאת חברת הביטוח‬ ‫או קרן הפנסיה‪ ,‬מדובר בתביעה‪ ,‬בתביעה לקבלת קצבה חודשית לכל החיים‪ .‬וכשגוף‬ ‫משלם למבוטחים שפרשו קצבה חודשית הוא למעשה משלם מידי חודש לכלל מבוטחיו‬ ‫שפרשו את סכומי תביעת הקצבה להם הם זכאים‪ ,‬בשונה מסיכון המחושב כיחס בין תביעות‬ ‫)אירועי ביטוח(בפועל למספר מבוטחים )אוכלוסיה(‪ ,‬במקרה זה מדובר ב‪ 100%-‬תשלומי‬ ‫תביעה לכל קבוצת המבוטחים החיים שפרשו בפועל ללא יוצא מן הכלל‪ .‬‬ ‫‪ ‬הסיכון במקרה זה שעל חברת הביטוח לנסות ולחשב הינו למשך כמה זמן )שנים או‬ ‫חודשים( יהיה עליה הנטל לשלם בממוצע לכלל מבוטחיה שפרשו מתוך קופה מרכזית אחת‬ ‫גדולה שאליה "נשפכו" כל הכספים של המבוטחים ערב קבלת הקצבה הראשונה‪ .‬‬ ‫‪ ‬במציאות לא ניתן לחזות תקופות אלה אבל ניתן להעריך באופן מושכל ומוגבל המבוסס על‬ ‫מחקרים והנחות מקצועיות נוספות את הצפי למשכם של תקופות אלו בהתייחס לכל שנתון‬ ‫לידה בנפרד‪ .‬‬ ‫‪ ‬חברת ביטוח המבקשת להציע ללקוחותיה תוכנית המבטיחה תשלומי קצבה מינימאליים‬ ‫)במקרה של פטירה טרם הספיק פורש לקבל בחייו את מספר התשלומים המובטח( מחד‬ ‫והמשך תשלומים חודשיים שאינם מוגבלים בזמן למשך כל אריכות ימיו ללא הגבלת זמן‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫נוהגת במידת רבה בהתאם ל"סיפור" המתואר להלן‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪11‬‬ ‫מדריך אלטרנטיבי ‪v‐2‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫בבית ספר יסודי דמיוני כל שהוא קיימות שתי כיתות ד' ‪) ,‬ד' ‪ 1‬ו‪ -‬ד' ‪ .( 2‬המורות של תלמידי‬ ‫שתי הכיתות ערכו בסוף שנת הלימודים מדידה של גובהם של כל התלמידים ‪ ,‬ומצאו כי‬ ‫הגובה הממוצע של התלמידים בכל אחת מהכיתות הינו ‪ 140‬ס"מ‪ .‬‬ ‫מבירור מוקדם שערכו המורות הסתבר להן כי הצמיחה לגובה של תלמידים במהלך שנת‬ ‫הלימודים הבאה‪ ,‬בכיתה ה' הינה צפויה להיות ‪ 10‬ס"מ בממוצע ‪ .‬‬ ‫לקראת שנת הלימודים הבאה‪ ,‬לכשיעלו לכיתות ה' ‪ ,‬החליטו המורות שכל תלמיד יפקיד‬ ‫בקופת הכיתה סך של ‪ .₪ 10‬כמו כן קבעו המורות כי ימדדו את גובהם של התלמידים מידי‬ ‫חודש ולמשך ‪ 10‬חודשים בלבד‪ ,‬ביחס לגובהם האישי בתום כיתה ד'‪ .‬ולכל ילד שיגבה ב‪1-‬‬ ‫ס"מ יקבל ‪ ₪ 1‬מהקופה המשותפת‪ .‬‬ ‫ברור למורות לחלוטין כי מקצת מהתלמידים לא יגבהו ב‪ 10 -‬ס"מ במהלך השנה ולפיכך לא‬ ‫יזכו לקבל חזרה את כל ‪ 10‬השקלים שהפקידו מדמי הכיס שלהם בתחילת השנה ‪ ,‬ואילו‬ ‫מקצת התלמידים יגבהו ביותר מ‪ 10-‬ס"מ ולכן יזכו לקבל מספר שקלים גדול יותר מזה‬ ‫שהפקידו מכיסם‪ .‬‬ ‫באותן כיתות למדו ‪ 2‬זוגות תאומים )מאותו מין( ‪,‬כל זוג פוצל בהצלבה בין הכיתות כך‬ ‫שהאחים התאומים לא למדו באותה הכיתה‪ .‬‬ ‫מורה של כתה ה' ‪ 2‬החליטה שזה לא "הוגן" שאותה קבוצת התלמידים שלא תגבה לגובה‬ ‫נוסף באותם ‪ 10‬ס"מ ה"דרושים" בכדי לקבל את ‪ 10‬השקלים ש"השקיעו" בתחילת השנה‬ ‫בקופה המשותפת ‪,‬לא יזכו לקבלם חזרה‪ ,‬ולפיכך קבעה שכל תלמיד מהכיתה שיגבה בס"מ‬ ‫‪ 1‬יקבל ‪ 60‬א"ג‪ ,‬מכל שקל שהשקיע בתחילת השנה )ולא ‪ ₪1‬כמו שצפוי לקבל תלמיד‬ ‫מכיתה ה'‪ ,( 1‬אבל !! לא משנה בכמה יגבה התלמיד בפועל ‪ ,‬והיה אם לא יגבה את כל ‪10‬‬ ‫הס"מ הצפויים )התוחלת( יקבל את ההפרש בין מספר הס"מ שגבה בפועל ובין ‪ 10‬ס"מ‪,‬‬ ‫כלומר מובטחים לו בכל מקרה לקבל ‪) ₪ 6 = 0.60X10‬התלמיד "השקיע" ‪ ,(₪ 10‬ואילו‬ ‫תלמיד אחר שיגבה מעבר ל‪ 10-‬ס"מ הצפויים יקבל בוודאות בעבור כל ס"מ נוסף ‪ 60‬א"ג‪,‬‬ ‫ללא מגבלה‪ ,‬כך שאם יגבה לגובה של ‪ 17‬ס"מ במהלך אותה שנה יקבל את כל סכום‬ ‫ההשקעה חזרה )‪ (₪ 10‬ואם יגבה מעבר לכך יקבל אף יותר מש"השקיע" בתחילת השנה‪ .‬‬ ‫בתום אותה שנה הסתבר בדיעבד כי זוג תאומים אחד גבה עד סוף השנה רק ב‪ 7-‬ס"מ‬ ‫בלבד‪ ,‬ואילו זוג התאומים האחר גבה ב‪ 13-‬ס"מ במהלך אותה השנה‪ .‬‬ ‫אח אחד מן התאומים שגבהו ב‪ 7 -‬ס"מ שלמד בכיתה ה'‪ 1‬קיבל לכיסו ‪ ₪ 7‬בלבד‪ ,‬ואחיו‬ ‫שלמד בכתה ה' ‪ 2‬קיבל ‪) ₪ 6‬שהובטחו בכל מקרה(‪ .‬בנוגע לזוג התאומים שגבהו ‪ 13‬ס"מ‬ ‫במרוצת השנה‪ ,‬האח שלמד בכתבה ה'‪ 1‬קיבל ‪ ₪ 13‬ואחיו מהכיתה המקבילה קיבל ‪ .₪ 7.8‬‬ ‫בכדי לספק הסקרנות אשלים ה"סיפור" ואציין שהמורה של תלמידי כתה ה'‪ 1‬חילקה את‬ ‫היתרה שנותרה בקופה המשותפת עם התלמידים הגבוהים בכתה שגבהו מעל הממוצע‪,‬‬ ‫ואילו המורה של כתה ה' ‪ 2‬השתמשה בחלק מן היתרה שנותרה בקופה בכדי לשלוח אגרות‬ ‫ברכה לשנה החדשה לתלמידיה ולגבי העודף הנותר מעבר לכך‪ ,‬לא נודע מה עלה בגורלו‪ .‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫מדריך אלטרנטיבי ‪v‐2‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫י‪.‬‬ ‫ערכי מקדמים ] המכנה [ ‪ 4‬ומשמעותם‪ -‬דוגמאות ‪ ‬‬ ‫מקדם החלוקה לקצבה הינו ביסודו תוצאה אריתמטית של סכימת מכפלות ההסתברות של יחיד‬ ‫)כשורד יחיד או של זוג – בחישוב לשורד אחרון( לשרוד בחיים עד "אין סוף" )ע"פ הלוחות הנפוצים‪,‬‬ ‫עד גיל ‪ (110‬באינטרוול שנתי )שיש להסב לחישוב חודשי( ב‪ ₪ 1-‬מהוון בהנחת תשואה נטו )בניכוי‬ ‫דמי ניהול( בעבור כל תקופת התשלומים הצפויה‪ .‬התוצאה מהווה את המחיר שיש לגבות מגמלאי‬ ‫בעבור התחיבות תשלום של ‪ ₪ 1‬מאת הגוף המנהל לכל אריכות חייו של הגמלאי‪.‬‬ ‫מאחר וסכימת ההסתברות לשרוד עד "אין סוף" הינה למעשה תוחלת חיים קונקרטית לאותו בר‬ ‫החישוב‪ .‬בפועל ניתן ליצור מספר לא מוגבל של לוחות תמותה‪ ,‬ומהן לוחות שרידות ‪ ,‬ומכאן תוחלות‬ ‫שונות המושפעות בין היתר מתאריך לידתו‪ ,‬ממועד החישוב‪ ,‬ממינו‪,‬ממצב משפחתו ומקריטריונים‬ ‫רלוונטיים נוספים‪ .‬‬ ‫‪ ‬כדי להבין במעט יותר את שיטות החישוב הבסיסיות של לוחות תמותה מוצע לעיין במסמך‪ :‬‬ ‫‪ http://cbs.gov.il/www/publications/life_tables03/word/h_intro.doc‬‬ ‫ההסבר במסמך זה הינו עקרוני‪ ,‬ואין בהכרח זהות בין שיטות החישוב וכריית המידע לשם‬ ‫עריכת מחקרי לוחות תמותה בין הגופים השונים או עם הלמ"ס‪ .‬‬ ‫‪ ‬בהינתן מקדם חלוקה לקצבה כל שהוא‪ ,‬ניתן ע"י חילוץ ובידוד הריבית התחשיבית )נטו(‬ ‫ששימשה לחישובו‪,‬לחשוף‪ ,‬ברמה מקורבת ‪ ,‬את התוחלת הגלומה בו ‪ .‬‬ ‫‪ ‬הריבית התחשיבית‪,‬למקדמי המרה בפוליסות ביטוח לקצבה משלמת נשוא מסמך זה הינה‬ ‫‪ 3.5%‬נטו‪ .‬ואילו הריבית בעבור מקדמי קרנות הפנסיה הינה ‪) 3.737%‬בשל אג"ח מיועד‬ ‫מסובסד(‪ .‬‬ ‫‪ ‬ערכי המקדמים שיוצגו להלן הינם לקוחים מ‪ :‬‬ ‫‪ .i‬מקדמים "מובטחים" – מטבלאות נספח של תנאים כללים של פוליסת קצבה משלמת‬ ‫של אחת החברות המאוד גדולות ‪.‬‬ ‫‪ .ii‬מקדמי קצבה "רגילים" )לא מובטחים( ‪,‬עבור תוכניות ביטוח ‪ ,‬מחושבים ע"פ חוזר‬ ‫ביטוח ‪.2007-1-3‬‬ ‫‪ .iii‬מקדמי קצבה הקיימים בקרנות הפנסיה המקיפות החדשות – מחושבים ע"פ חוזר‬ ‫פנסיה ‪ .2007-3-6‬‬ ‫‪http://ozar.mof.gov.il/hon/2001/pension/memos/2007-3-06.pdf‬‬ ‫‪‬‬ ‫להלן ביאורים לצורך עיון בטבלת מרכזת ערכי מקדמים ותוחלות להמחשה המופיעה‬ ‫בהמשך‪ :‬‬ ‫‪ .i‬הנתונים מתייחסים לגברים בגילאים שונים )כיום( ולגיל פרישה זהה עבור כל אחד‬ ‫מהם ‪ ,‬גיל ‪) .67‬לפיכך הנתונים בטורים ‪ 2‬ו‪ 3-‬מתייחסים לגבר שהינו לכאורה פורש‬ ‫כיום בגיל ‪ .67‬‬ ‫‪ .ii‬חישוב התוחלת מתייחס למועד בו יחול מועד הפרישה של כל אחד מהמקרים‬ ‫שבדוגמא‪ ,‬ולא לתוחלת שלו בגילו כיום‪) .‬בהנחה ששרד והגיע לגיל הפרישה‪ .(67,‬‬ ‫‪ .iii‬המקדמים והתוחלות בשורות ‪ 1-5‬הינם מותאמים תוכניות מסוג ביטוחי מנהלים‬ ‫לקצבה משלמת מהדורה עדכנית ומבוססי חוזר ביטוח‪ .‬‬ ‫‪ .iv‬שורה ‪ -3‬גובה המקדם במסלול המבטיח ‪ 240‬גמלאות ‪ .‬‬ ‫‪ .v‬שורה ‪ – 4‬ערכו )מחירו( הריאלי של המקדם ע"פ הטבלאות בלבד‪ ,‬אילולא הייתה‬ ‫העמסה דרסטית של "מקדמת בטחון" נוסף‪) .‬הסבר רחב יותר יוצג בסעיף הבא(‪ .‬‬ ‫‪ .vi‬שורה ‪ – 5‬ערכו )או שוויו( של המקדם ה"טבעי" ללא ה"הבטחה" – מבוסס תוחלת‬ ‫בלבד‪) .‬ואשר מבטא את ווקטור ההתייקרות המקדם כמתחייב מהוראות האוצר בשל‬ ‫שיפור מובנה מראש‪ ,‬בירידה בתמותה ועליה בתוחלת(‪ .‬‬ ‫‪ .vii‬המקדמים והתוחלות בשורה ‪ 6‬בלבד מתייחס לערכים מותאמים לקרן פנסיה מקיפה‪ .‬‬ ‫‪ .viii‬שיעורי השינוי המחושבים והמוצגים בטור ‪ 6‬הינם לעוד ‪ 40‬שנה )‪ (67-27‬‬ ‫‪ .ix‬שיעורי השינוי המחושבים והמוצגים בטור ‪ , 9‬הינם לעוד ‪ 45‬שנה )‪ .(67-22‬‬ ‫‪ .x‬שיעורי השינוי המחושבים והמוצגים בטור ‪ ,10‬הינם בעבור ‪ 5‬שנים האחרונות‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ 4‬בעת חישוב הקצבה החודשית שאמורה להשתלם לגמלאי בעת פרישתו לכל אריכות חייו מחלקים את היתרה הצבורה‬ ‫של החיסכון הפנסיוני שלו במקדם חלוקה )המרה( המהווה את המכנה במשוואת חישוב הקצבה ‪ ,‬אליו אתייחס בפרק זה‪,‬‬ ‫למונה ייוחד פרק נפרד – יג בהמשך‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫מדריך אלטרנטיבי ‪v‐2‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫טור‪/‬‬ ‫שורה‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫גיל היום‬ ‫‪2‬‬ ‫מתייחס לגיל‬ ‫פרישה ‪67‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪22‬‬ ‫יחס‬ ‫השינוי‬ ‫בין‬ ‫עמודה‬ ‫‪ 8‬ל‪5-‬‬ ‫תוחלת‬ ‫גלומה‬ ‫מקדם‬ ‫תוחלת‬ ‫גלומה‬ ‫יחס‬ ‫השינוי‬ ‫בין‬ ‫עמודה‬ ‫‪ 5‬ל‪3-‬‬ ‫מקדם "מובטח" ‪195.62‬‬ ‫‪93.18‬‬ ‫‪203.10‬‬ ‫‪94.75‬‬ ‫‪204.03 1.68%‬‬ ‫‪94.96‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ערך הריאלי‬ ‫של המקדם‬ ‫ה"מובטח"‬ ‫‪189.57‬‬ ‫‪91.96‬‬ ‫‪193.04‬‬ ‫‪92.65‬‬ ‫‪193.34 0.75%‬‬ ‫‪92.71‬‬ ‫‪0.06% 0.82%‬‬ ‫‪5‬‬ ‫מקדם רגיל‬ ‫ללא הבטחה‬ ‫‪165.60‬‬ ‫‪87.83‬‬ ‫‪175.02‬‬ ‫‪89.28‬‬ ‫‪175.77 1.65%‬‬ ‫‪89.4‬‬ ‫‪0.13% 1.79%‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪6‬‬ ‫מקדם‬ ‫מקדם‬ ‫תוחלת‬ ‫גלומה‬ ‫יחס‬ ‫השינוי‬ ‫בין‬ ‫עמודה‬ ‫‪ 8‬ל‪3-‬‬ ‫‪0.22% 1.91%‬‬ ‫מקדם רגיל‬ ‫בקרן פנסיה‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫ניתוח תוצאות‪ -‬‬ ‫‪ ‬ברור לחלוטין כי חישובי המקדמים כיום מבטאים באופן מובהק את הצפי בהתארכות‬ ‫בתוחלת חיים לגמלאים באופן ניכר‪ ,‬ומראש! ומגלמים במחיר גבוה כ"מקדמה" את‬ ‫ה"התרגשות" מהשינוי הצפוי בתוחלת חיים בעתיד‪ ,‬גם בתוכניות ביטוח וגם בקרנות‬ ‫הפנסיה‪ .‬‬ ‫‪ ‬ניתן לראות מן הטבלה כי כיום לגבר שפורש בשנה זו כשהוא כבר בגיל ‪ 67‬התוחלת לחישוב‬ ‫מקדם הינה ‪) 87.8‬בקירוב‪ ,‬ואשר מבטא את ווקטור ההתייקרות כמתחייב ע"פ הוראות‬ ‫האוצר( ‪ ,‬בעוד שע"פ המקדם ה"מובטח" התוחלת שלו מחושבת לפי גיל ‪ 93‬שנים ‪,+‬‬ ‫אולם ערך זה מגלם ומבטא את תקופת ההבטחה שבמהלכה ההתחייבות לתשלום הינה‬ ‫מוחלטת וההסתברות לתשלום היא ודאית‪ ,‬לפיכך התוחלת "נמתחת כלפי מעלה" )בדומה‬ ‫לציוניהם של כיתת נבחנים שמחציתם קיבלו ציון הנמוך מ‪ 50-‬והוספת פקטור של ‪ 10‬נקודות‬ ‫לציונים הנמוכים‪ ,‬מעלה את ממוצע הציונים הכללי של הנבחנים אבל לא את אחוז הלא‬ ‫נכשלים(‪.‬‬ ‫התוחלת "הריאלית"‪ 5‬של מקדם "מובטח" הינו ‪ , 91.97‬המגלם את תקופת הבטחה‬ ‫)מינימלית של תשלומים בני ‪ 240‬קצבאות( שבה למעשה אין ערך תוחלת ‪ ,‬אלא התחיבות‬ ‫מוחלטת‪,‬כאמור‪,‬דהינו הפער בין ערכים אלו‪ ,‬המקדם ה"מובטח" מגלם שוליים של תוספת‬ ‫של מעל שנה‪ .‬המשמעות כמובן‪ ,‬הינה הפחתה ניכרת בגובה הקצבה החודשית )הסבר רחב‬ ‫לנושא זה יוצג בהמשך(‪ .‬‬ ‫‪ ‬רואים כי חברת ביטוח מחשבת התארכות בתוחלת חיים לעוד ‪ 40‬שנה )ארבעים שנה!(‬ ‫בשיעור של ‪) 1.7%‬טור ‪ ,(6‬ולעוד ‪ 45‬שנה‪ ,‬התארכות בתוחלת בהשוואה להיום בשיעור של‬ ‫‪) 1.9%‬טור ‪ .(9‬משמע שעבור הדור החוסך בגיל הצעיר ביותר )‪ (22‬כבר מתומחר לא רק‬ ‫לעוד ‪ 45‬שנים עד להגיעו לגיל פרישה אלא אף עד לגיל תוחלת ‪) 93‬בקירוב(‪ .‬‬ ‫‪ ‬בהינתן כי לוחות התמותה הנתונים עבור חברות הביטוח הוא "טוב" )כלומר‪,‬שיעורי תמותה‬ ‫נמוכים יותר( מאשר אלה שמוכתבים לקרנות הפנסיה‪ ,‬וזאת ע"פ חוזרי האוצר הייעודיים‬ ‫לכך‪,‬נובע מהעובדות להלן‪ :‬לגבי חברות הביטוח אין עדיין ניסיון ממשי בתשלומי קצבה‬ ‫בפועל לגמלאים בהשוואה לקרנות הפנסיה הוותיקות‪ ,‬שבעיקר על פי נתוניהם נבנו לוחות‬ ‫התמותה שבחוזרים דנן‪) ,‬ראה גם סעיף ו' ( כמו מכן בקרנות הפנסיה העמיתים הנכים‬ ‫עוברים ברצף ממקבלי קצבת נכות למקבלי גמלת זקנה‪ ,‬ושרידותם של הנכים הינה נמוכה‬ ‫‪160.00‬‬ ‫‪87.61‬‬ ‫‪169.80‬‬ ‫‪89.12‬‬ ‫‪170.55 1.72%‬‬ ‫‪89.25‬‬ ‫‪0.15% 1.87%‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ 5‬לכאורה‪ ,‬מאחר ובפועל למשך כל תקופת הבטחת התשלומים אין חישוב לתוחלת הסתברות התשלומים ‪ ,‬אלא וודאות‬ ‫של ‪ 100%‬לתשלום הקצבאות למשך אותה תקופה מובטחת‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫מדריך אלטרנטיבי ‪v‐2‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫משל הבריאים ‪,‬נוסף על כך בביטוח‪ ,‬החיתום )קיבול לביטוח( הינו קפדני יותר ‪ ,‬כל אלה בין‬ ‫‪.‬‬ ‫היתר גורמים ללוחות של חברות הביטוח להיות "יקרים" יותר‪.‬‬ ‫לפיכך אין יסוד להניח שהמקדמים המחושבים בקרנות הפנסיה הינם מתומחרים בחסר‬ ‫)זולים מידי( ושבעתיד הם יעלו באופן ניכר ודווקא המקדמים המחושבים ע"י חברות הביטוח‬ ‫הם המקדמים הריאליים‪ ,‬אם נוסיף להנחה הנ"ל כי חברת הביטוח אינה מתמחרת את‬ ‫מקדמי הקצבה שהיא מוכרת במחיר "זול"‪ ,‬אזי המסקנה היחידה המתחייבת הינה כי‬ ‫המקדם הנמכר ע"י חברת הביטוח הינו יקר ומפולפל וניכר כי מרווח הביטחון הכולל מקדמה‬ ‫עמוקה השקועה בתמחור המקדם ‪,‬מגולם כבר מראש ‪ ,‬מהיום להרבה מאוד שנים קדימה ‪,‬‬ ‫הרבה מעבר לתחזית האופטימית )או הפסימית‪ ,‬תלוי בנקודת מבט המתבונן(‪ .‬‬ ‫הערכים בשורה ‪ 4‬מצביעים על מחיר מקדם "מובטח" בערך ריאלי ‪ ,‬שכך היה אמור להיות‪,‬‬ ‫בשונה מזה שמוצג בשורה ‪ , 3‬המהווה למעשה את המחיר בפועל שנמכר כיום במסגרת‬ ‫פוליסות הביטוח מנהלים ‪ ,‬הפער בניהם מבטא את מרווחי הביטחון והמקדמה שחברות‬ ‫בהמשך‪.‬‬ ‫יובא‬ ‫נוסף‬ ‫הסבר‬ ‫כיום‪,‬‬ ‫הנמכר‬ ‫במקדם‬ ‫מגלמים‬ ‫הביטוח‬ ‫ניתן לראות בטבלה ששיעור ההתייקרות של המקדם כפי שמחושב בשורה ‪ 4‬הינו נמוך‬ ‫בפחות ממחצית השינוי לאורך ‪ 40‬שנה ע"פ התמחור של המקדם ה"מובטח" )השורה ‪3‬‬ ‫טור ‪ 6‬הערך ‪ 1.68%‬ואילו בשורה ‪ 4‬טור ‪ 6‬הערך הוא ‪ 0.75%‬בלבד(‪ ,‬ראיה נוספת‬ ‫לתימחורו היקר של המקדם ה"מבוטח" הנובע מהסיבות שתוארו לעיל‪ .‬‬ ‫ניתן לראות כי המקדמים המחושבים בשורות ‪ 5‬ו‪ 6-‬שהינם המקדם הרגיל ‪ ,‬הלא "מובטח"‬ ‫שאמור להיות מחיר קצבה לגמלאי הרוכש קצבה מחברת ביטוח‪ ,‬והמקדם מקרן הפנסיה‬ ‫הינם קרובים בניהם )יחסית(‪ ,‬הפערים נובעים בעיקר מההסברים שניתנו בפסקאות קודמות‬ ‫וכן מהבדלי שיעור ריבית היוון שאינה זהה בין ‪ 2‬סוגי המכשירים )בשל אג"ח מיועד בתשואה‬ ‫חסרת סיכון המונפק עבור קרנות הפנסיה(‪ .‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫יא‪ .‬תמחור עלות המקדם המובטח בפוליסת ביטוח – )השוואה לאלטרנטיבות שונות תבוצענה בהמשך(‪.‬‬ ‫בבואנו לתמחר את עלות המקדם ה"מובטח"‪ ,‬ניתן לבצע זאת במספר גישות שונות )המסקנות תהינה‬ ‫דומות(‪ ,‬אציג זאת בדרך אחת ואסביר אותה‪ ,‬ראוי להשוות את העלות מול האלטרנטיבה )אשר תוצג‬ ‫בסעיף יד‪ ,(.‬כך יתאפשר להגיע למסקנות ביתר קלות‪ .‬‬ ‫‪ ‬לשם המחשה ‪ ,‬תוצג הדוגמא בהתאם להנחות כדלקמן‪ :‬‬ ‫גבר בן ‪ 30‬שהכנסתו החודשית הינה ‪ ₪ 10,000‬ברוטו בתקציב עובד ומעביד בשיעור‬ ‫‪ 18.33%‬משכרו‪,‬הצפוי לחסוך עד גיל ‪ ,67‬בתוכנית מסוג ביטוח מנהלים בדמי ניהול של ‪4%‬‬ ‫מהפקדה ובנוסף ‪ 1.00%6‬מצבירות החיסכון‪ .‬בריבית )תשואה( שנתית ממוצעת ‪,4%‬‬ ‫ברוטו‪.‬‬ ‫בהנחה שלא נרכש בדוגמא זו‪ ,‬כיסויים ביטוחיים כלשהם מתוך התקציב החודשי‪) ,‬המחשה‬ ‫הכוללת רכישת כיסויים ביטוחיים‪ ,‬תוצג בהמשך(‪.‬כל ההפקדות הינם לחשבון חיסכון טהור‬ ‫לזקנה‪ ,‬אזי צפויה לעמוד לרשותו של מבוטח זה סך צבירה של ‪) ₪7 1,402,000‬בקירוב(‪.‬‬ ‫החישובים מכאן ואילך )עד לציון הנחה אחרת( מניחים כי לא יהיה שינוי מהתוחלת לגבר‬ ‫בגיל ‪ ,67‬בעוד ‪ 37‬שנים מעבר לצפי שכבר מתומחר ומגולם מראש במקדמים ה"מובטחים"‬ ‫כיום‪ ,‬קרי שהתוחלת כפי שמגולמת במקדם ה"מובטח" כיום לא תשתנה ותיוותר כפי שהיא‪.‬‬ ‫בהמשך אציג דוגמאות לתרחיש בו התוחלת תתארך לפחות עד הערכת תוחלת כפי‬ ‫שמגולמת כיום ואף למעלה מכך )כלומר למצב שבו ה"אופציה" של המקדם ה"מובטח" תכנס‬ ‫‪.‬‬ ‫לכסף(‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬בהינתן כי המבוטח הנ"ל פורש לפנסיה מתוכנית הביטוח במסלול שבו המקדם ה"מובטח"‬ ‫אפשרי למימוש‪ .‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ 6‬דמי ניהול אלה הינם נמוכים מאלה השכיחים כיום‪ ,‬ומבוטח האוחז בפוליסה עם דמי ניהול גבוהים מאלה התוצאות‬ ‫תהינה קיצוניות יותר‪.‬‬ ‫‪ 7‬החישובים בדוגמאות המספריות נערכו באמצעות נוסחאות פיננסיות מובנות של גיליון חישוב אלקטרוני‪,‬התוצאות‬ ‫מוצגות בערכים מעוגלים ומקורבים‪ .‬‬ ‫‪15‬‬ ‫מדריך אלטרנטיבי ‪v‐2‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ .i‬הקצבה החודשית‪ -‬שתעמוד לרשות מבוטח זה ביום פרישתו תהיה המנה‬ ‫המתקבלת מחלוקת הסכום הצבור הנ"ל במקדם החלוקה ה"מובטח" שהוא ‪202.54 :‬‬ ‫‪,‬הינה = ‪ ₪ 86,922‬בכל חודש לכל אריכות חייו ולא פחות מ‪ 240-‬תשלומי גמלה‬ ‫חודשית מובטחים‪ .‬‬ ‫‪ .ii‬הסכום המובטח )בתקופת ההבטחה במסלול ‪ -( 240‬שישולם בוודאות למבוטח בעת‬ ‫פרישתו או למשפחתו הינו‪) ₪ 1,199,375 :‬ערך נוכחי של זרם הקצבאות המובטח‬ ‫בכל מקרה‪ ,‬למשך ‪ 240‬חודשים ‪ ,‬בריבית בשיעור ‪ 3.5%‬נטו(‪ ,‬בעוד שסכום החיסכון‬ ‫הכולל שצבר ערב פרישתו‪,‬הינו ‪ ,1,402,000‬ההפרש בין סכומים אלו הינו ‪:‬‬ ‫‪ , ₪ 202,625‬שבמידה ולא שרד מעבר לתקופת ההבטחה בת ‪ 240‬חודשים ‪ ,‬אזי ‪,‬‬ ‫יתרה זו מהווה הפסד‪ .‬‬ ‫‪ .iii‬קצבה מעבר לתקופת ההבטחה ועד התוחלת ‪ -‬במידה ויאריך חיים מעבר לתקופת‬ ‫ההבטחה ועד לתוחלת שהינה צפויה להיות לגבר בשנת לידה כבדוגמא היא ‪88.9 :‬‬ ‫שנים ‪ ,‬אזי יקבל עוד כמעט ‪ 927‬קצבאות נוספות שערכם הכולל )קרי לכל תקופת‬ ‫ההבטחה ‪ +‬ה"זנב" עד התוחלת( המהוון ליום הפרישה יסתכם בסך של ‪1,289,630‬‬ ‫‪ , ₪‬והפער בין שווי הקצבאות שצפויות להשתלם לו ובין סך החיסכון שצבר עד‬ ‫פרישה הינו‪ ,(1,402,000-1,289,630) 112,370 :‬שעדיין יכול שיחשב כהפסד בעיני‬ ‫המבוטח‪ .‬‬ ‫‪ .iv‬במקרה ששרד מעבר לתוחלת ‪ -‬בעבור כל חודש שישרוד מעבר לתוחלת ימשיך‬ ‫ויקבל גמלה חודשית בת ‪ ₪ 6,922‬ללא הגבלת זמן למשך כל אריכות חייו‪ ,‬על מנת‬ ‫ל"קבל" חזרה את הסכום הנותר )"העודף"( מחשבון החיסכון )הרעיוני‪ (10‬ערב‬ ‫הפרישה בסך ‪ ,₪ 112,370‬יהיה על הגמלאי לשרוד תקופה מינימלית של עוד ‪2.7 :‬‬ ‫שנים )או ‪ 33‬חודשים‪ ,‬בקירוב(‪.‬זו לכאורה נקודת שיווי משקל )להלן‪ :‬ש"מ( שבה כל‬ ‫"רווח"‪.‬‬ ‫מהווה‬ ‫לכך‬ ‫מעבר‬ ‫שרידותו‬ ‫לגמלאי‪,‬‬ ‫"חזר"‬ ‫החיסכון‬ ‫‪ ‬‬ ‫תוצאות חישובי הדוגמא מסעיף קודם מצביעות ‪ :‬‬ ‫‪ .i‬ה"סיכון" )לכאורה( שנוטלת חברת הביטוח על עצמה במידה והמבוטח ישרוד את‬ ‫תקופת ההבטחה ויכלה את התוחלת הינה כ‪ 10% -‬בקירוב ‪.‬שערכו הינו ‪₪ 90,255‬‬ ‫)ראה טבלה מרכזת( ושבגינו משלם‪/‬מוותר המבוטח על סכום של ‪ .₪ 112,370‬‬ ‫‪ .ii‬מלוחות התמותה של משרד האוצר‪ ,‬המותאמות לגיל המבוטח שבדוגמא בהגיעו לגיל‬ ‫‪, 67‬המגלמת מראש את שיפור בירידה בתמותה ועליה בשרידות )כלומר עליה‬ ‫בתוחלת חיים( עולה כי ההסתברות שישרוד את ‪ 20‬שנות ההבטחה מעת פרישתו‬ ‫בגיל ‪ 67‬ולמשך ‪ 240‬חודשי גמלה ‪),‬עד גיל ‪ ( 87‬הינם ‪) 87.2%‬בקירוב( כלומר‬ ‫ההסתברות שלא ישרוד את תקופת ההבטחה הינם ‪)12.8%‬בקירוב( ‪,‬זהו שיעור‬ ‫הסיכון שהמבוטח נוטל על עצמו ‪,‬בכדי לנטרל אותו )כדי שבעתיד יובטח לבני‬ ‫משפחתו במקרה שלא ישרוד את תקופת ההבטחה המזערית יתרת תשלומים עד‬ ‫מלוא ‪ 240‬חודשי גמלה( מוכן המבוטח בן ה‪ 30-‬לשלם פרמיה בגובה של ‪112,370‬‬ ‫‪) ₪‬הפער בין הסכום שצבר ובין שווי הגמלאות באם ישתלמו עד מלוא תוחלת חייו(‬ ‫המהווה כ‪ 8%-‬משווי הצבירה ערב הפרישה‪ ,‬וזאת בעבור סיכון שערכו )ע"פ הדוגמא(‬ ‫הוא ‪ ,₪ 153,520:‬יוצא אפוא ששיעור פרמיית הסיכון שמשלם המבוטח בעבור‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ 8‬ערכי הקצבאות המוצגים בדוגמאות במסמך זה מתעלמות לחלוטין מעקרונות מיסוי בפרישה‪.‬‬ ‫‪ 9‬הבהרה‪ :‬חישובי חודשי תשלומי גמלאות להמחשת פערים‪ ,‬למעט בחישובי מקדם אמיתי ותוחלת הגלומה בו בלבד‪,‬‬ ‫בוצעו בשיטה אריתמטית "פשוטה" תוך הימנעות מכוונת משימוש מנוסחת הקישור בין תוחלת בשנים ו"תרגומה"‬ ‫לתשלומים חודשיים‪ ,‬ולהפך‪ .‬וזאת על מנת לפשט לקורא את התוצאות המוצגות‪.‬‬ ‫‪ 10‬מדובר למעשה בחשבונאות תיאורטית מאחר ובפועל בכל מתכונת של קצבה שהיא ערב תחילת קבלת גמלה ראשונה‬ ‫הפורש מוכר וממיר את הנכס שברשותו )חשבון החיסכון שצבר ( כנגד התחיבות של הגוף המנהל לשלם את הגמלה‬ ‫הנקבעת למשך כל ימי חייו‪ ,‬ובפועל כבר לא נותר חשבון חסכון אישי לחלוטין‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫מדריך אלטרנטיבי ‪v‐2‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫ההסתברות שלא ישרוד את תקופת ההבטחה ושמשפחתו תהנה מההפרש שזכה‬ ‫לקבל בחייו ועד הסתלקותו טרם השתלמו כל הגמלאות של תקופת ההבטחה הינה ‪:‬‬ ‫‪) 73.2%‬שבעים ושלושה אחוז!(‪ ,‬שערו נא תגובת לקוח סביר המציעים לו‪ ,‬לרכוש‬ ‫פוליסת ביטוח לרכבו ששוויו ‪ ₪ 153,500‬במחיר של ‪ . ₪ 112,000‬בהצלחה‪.‬‬ ‫ובזאת לא תם התמחור‪ ,‬הוא מורכב ויקר אף יותר‪ .‬‬ ‫‪ .iii‬על מנת שמשפחתו של פורש "תהנה" מסכום ה"ביטוח" הנ"ל במלואו‪ ,‬אזי עליו‬ ‫להסתלק מן העולם עד הגיעו לגיל מעט מעל ‪ , 83‬או טרם קבלת ‪ 195‬גמלאות‬ ‫)לערך( לו היה בוחר במסלול פרישה ללא תקופת ההבטחה‪ ,‬שממנו יקבל קצבה‬ ‫חודשית גבוה יותר מזו שתשולם לו כאשר פורש במסלול עם המקדם ה"מובטח"‬ ‫‪,‬מאחר ומעבר לכך הסכום ההשלמה שישולם עד לתום תקופת ההבטחה יהיה נמוך‬ ‫מהסך בין ערך הקצבאות שקיבל בחייו ובין הסכום המובטח‪ ,‬ומתחת לו יהיה גבוה‬ ‫יותר‪ .‬‬ ‫‪ ‬מאידך באם מבוטח יבחר בעת הפרישה ל"הסתפק" במקדם ללא הבטחת מינימום גמלאות‬ ‫)ויישא על עצמו את הסיכון שלא ישרוד תקופה בת ‪ 240‬חודשי הבטחה( אזי המקדם ללא‬ ‫הבטחה יעמוד למבוטח ע"פ דוגמא זו על גובה של ‪ ,11174.52‬ואילו הקצבה שתעמוד‬ ‫לרשותו על בסיס מקדם‪ ,‬לא מובטח זה הינה‪ ₪ 8,033 :‬בחודש ‪.‬אין במתכונת זו תקופת‬ ‫הבטחה מינימלית אך התשלומים מובטחים כל עוד הגמלאי נותר בחיים‪ .‬‬ ‫‪ .i‬מבוטח זה יזכה לקבל בחייו את כל מלוא הסכום שמובטח מסעיף קודם בעת שישרוד‬ ‫ויזכה לקבל במשך ‪ 195‬חודשים את הגמלה הנ"ל‪ .‬כלומר מעבר לתקופה זו בכל‬ ‫חודש נוסף הוא יזכה לקבל פנסיה בגובה ‪ ₪ 8,033‬מעבר לסכום של ‪₪ 1,199,375‬‬ ‫המהווה התחיבות של חברת הביטוח לתשלום וודאי עד תום תקופת ההבטחה ‪ ,‬בת‬ ‫‪ 240‬חודשים‪) .‬כלומר במרוצת תקופה בת כ‪ 80%-‬מהתקופה המובטחת הגמלאי‬ ‫מקבל לרשותו את כל הסכום המובטח בכל תקופת ההבטחה בתוכנית שבה היה‬ ‫בוחר לקבל קצבה ע"פ ערך הנקבע ממקדם "מובטח"(‪ .‬‬ ‫‪ .ii‬ההסתברות של המבוטח לשרוד את התקופה בת ‪ 195‬חודשים מיום פרישתו )שזו‬ ‫התקופה שבה יזכה ‪ ,‬אם ישרוד לקבל לידיו את כל מלוא הסכום המובטח לו היה‬ ‫בוחר במקדם "מובטח"( הינה‪ , 91.7% :‬כלומר הסיכון שהמבוטח לוקח על עצמו‬ ‫בזמן שהוא מוותר על מקדם מובטח ומוכן להסתכן שלא ישרוד את התקופה הנדרשת‬ ‫כדי לקבל את סכום ההבטחה ‪ ,‬הוא כ‪ 8.3% -‬בלבד‪ .‬כאמור בכל חודש גמלא מעבר‬ ‫למספר תקופות זה‪ ,‬המבוטח שבחר במקדם הרגיל ולא במקדם "מובטח" יחל ליהנות‬ ‫מסכום מצרפי העולה על הסכום המובטח‪ .‬וככל שיאריך חיים כך תוספת הרווח תגדל‪ .‬‬ ‫‪ .iii‬ניתן לנסח את הממצא מהסעיף הקודם בדרך זו‪ :‬באם המבוטח יערוך עבור משפחתו‬ ‫‪/‬יורשיו תוכנית חיסכון באופן עצמאי )לשם הבטחת הורשה זהה לזה שבמסלול‬ ‫המקדם ה"מובטח" מספק ( אזי באם יסתפק בקבלת קצבה מוקטנת מידי חודש‬ ‫בגובה הקצבה שהייתה משולמת לו‪ ,‬לו היה בוחר במסלול עם המקדם ה"מובטח"‬ ‫בגובה של ‪ ₪ 6,922‬בלבד‪ ,‬ואת ההפרש בין קצבה )ה"מובטחת"( ובין הקצבה‬ ‫מתקבלת במסלול המקדם הרגיל ‪, ₪ 8,033‬דהינו סכום השווה ל‪ ₪ 1,111 -‬יפקיד‬ ‫מידי חודש לחיסכון אזי במשך התקופה המחושבת מסעיף קודם‪ 195 ,‬חודשי חיסכון‬ ‫יצבור את הסכום המדויק המהווה את ההשלמה לסכום המובטח‪ ,‬יחד עם מה שכבר‬ ‫קיבל בפועל‪ ,‬עד לאותו מועד‪.‬כלומר‪ ,‬במועד זה היה כבר ברשותו את כל הסכום‬ ‫השווה לתקבולים בתקופת ההבטחה ומאותו עת ואילך באם ימשיך להסתפק בקצבה‬ ‫המחושבת ע"פ הערך של מקדם מובטח )שבה הקצבה מופחת(‪ ,‬אזי באם לא ישרוד‬ ‫חלילה מאותו מועד או בכל עת שהיא‪ ,‬התוצאה של סכימת הסכומים שקיבל בחייו‬ ‫וגובה החיסכון הנצבר במקביל מההפרש בין גובה הקצבאות במתכונות שבדוגמא יצר‬ ‫ערך גבוה יותר מערך הסכום המובטח בלבד‪ ,‬לו היה בוחר במסלול עם המקדם‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ 11‬זהו ערך המקדם לשורד יחיד כמחושב בתוכניות ביטוח לקצבה ואילו בקרן הפנסיה המקדם נמוך יותר‪,‬כמוצג בסעיף יד‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫מדריך אלטרנטיבי ‪v‐2‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫ה"מובטח" ומאותו המועד ואילך ערך החיסכון אף ילך ויגדל מידי חודש בחודשו‬ ‫ולמשך כל אריכות חייו‪ .‬‬ ‫‪ ‬שורד אחרון‪ -‬אחד ממסלולי הקצבה השכיחים הינו מסלול קצבה שבו הגמלאי בוחר בקצבה‬ ‫שתשולם לו לכל ימי חייו ולאחר מותו לרעייתו הנותרת בחיים‪ ,‬במסלול זה לא ניתן לעשות‬ ‫שימוש במקדם ה"מובטח"!!)בהסתייגות מסוימת‪,‬ראה הערת שוליים ‪ 12‬בעמ' הבא( וגם‬ ‫אינו מתאים בהכרח לכולם‪ ,‬והשיקולים הינם רבים ומגוונים‪ ,‬אולם בהינתן כי מדובר בפורש‬ ‫גבר ורעייתו שלדוגמא צעירה ממנו ב‪ 3 -‬שנים )הנחה סטטיסטית גרידא(‪ ,‬וששניהם בריאים‬ ‫לגילם‪ ,‬אזי אם יבחר בפנסיה שתהיה זהה לשלו שתובטח לרעייתו לכל ימי חייה בהנחה‬ ‫שתיוותר בחיים אחריו‪ 12‬אזי יש לחשב מקדם משולב עבור שניהם המחשב ההסתברות‬ ‫המשותפת של שניהם לשרוד בכל גיל‪,‬ויש לחשב ולמצוא ערך משוקלל המבוסס על לוחות‬ ‫בניהם‪.‬‬ ‫הגילאים‬ ‫ופער‬ ‫המינים‬ ‫של‬ ‫תמותה‬ ‫מקדם המתאים למקרה של דוגמא זו הינו ‪ ,218.18‬והפנסיה החודשית של הפורש תעמוד‬ ‫על סך של ‪" ₪ 6,426‬בלבד" ‪ ,‬הנמוכה בכ‪ ₪ 496 -‬מהקצבה מובטחת לו לכל ימי חייו‬ ‫ולתקופה מינימלית של ‪ 240‬חודשים‪ .‬‬ ‫בדוגמא זו ‪ ,‬אומנם הוא מוותר על ‪ ₪ 496‬מידי חודש לכל תוחלת חייו‪ ,‬אולם רעייתו שצפויה‬ ‫לשרוד אחריו‪,‬לגיל כמעט ‪ , 92‬תוחלת אישה שנולדה ‪ 3‬שנים אחריו וכמי שצעירה ממנו‪,‬‬ ‫כלומר היא תגיע לגיל התוחלת שלו לאחר ‪ 3‬שנות חיים נוספת ‪,‬כך שהתוחלת הערך של סך‬ ‫הקצבאות המצרפי יגיע בקירוב רב‪ ,‬באופן צפוי ‪ ,‬לסך הצבירה המקורי של החוסך ‪ ,‬דהינו כ‪-‬‬ ‫‪ ₪ 1,320,000‬ולא ל‪ ₪ 1,289,630 -‬במסלול ה"מבטיח" שמתומחר יקר ומפחית את‬ ‫הקצבה החודשית ע"פ תוחלת התשלומים בערכים ניכרים‪ ,‬כפי שמצביעה על כך גם דוגמא‬ ‫זו ‪ .‬הסיכון הכרוך באובדן תזרים קצבאות עתידי כשהוא תלוי שני בני זוג הינו קטן יותר‪ ,‬ולכן‬ ‫ערכו הכספי‪ ,‬גם של מסלול קצבה זה‪ 13‬הינו כלכלי יותר מזה הקיים במסלול עם המקדם‬ ‫ה"מובטח"‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫יב‪ .‬קרן פנסיה מקיפה ‪ -‬חלופה לתוכנית ביטוח לקצבה ‪ ‬‬ ‫טענה המיוחסת לקרן פנסיה ‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫אין שאלה האם התוחלת תמשיך לעלות‪ ,‬זה כמעט ודאי ‪,‬ולכן מקדם ההמרה גם בקרן‬ ‫פנסיה מותאם התארכות תוחלת חיים‪ ,‬מראש‪ .‬השאלה אם התוחלת תעלה מעבר לתחזית‬ ‫הקיצונית המשוערכת כיום כפי שמשתקפת מטבלאות האוצר ואף מעבר ללוחות השיפור‪.‬‬ ‫ניתוח תרחיש כזה אכן יוצג בהמשך‪ .‬‬ ‫היתכנות שינוי בגובה הקצבה קיים באופן מובנה גם לגמלאי מתוכנית ביטוח עם מקדם‬ ‫"מובטח" ‪ ,‬בשל שינוי בתשואה‪ ,‬גם לאחר שהחל לקבל קצבה‪).‬כך מצוין במפורש בכל‬ ‫‪.‬‬ ‫הפוליסות נשוא מסמך זה(‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ 12‬דוגמא זו הינה מקרה פרטי אחד‪ ,‬וכל הבדל אחר בגילאים בין בני זוג משנה את התוצאות שבדוגמא‪ .‬‬ ‫‪ 13‬מסלול המבטיח קצבה לבת זוג כמעט ואינו קיים ולא ניתן לרכוש פוליסה עם הבטחת מקדם ו‪/‬או עם הבטחת תקופה‬ ‫מינימלית של תשלומים כלשהיא לבה"ז‪,‬אמנם קיימת תוכנית אחת לפחות שכן מבטיחה זאת ובתנאי שבה"ז הינו בפער‬ ‫גילאים של ‪ 4‬שנים בדיוק מהמבוטח‪/‬ת‪ ,‬אחרת אין המקדם המוצע בפוליסה הנמכרת‪ ,‬יוותר בתוקף‪ ,‬מה גם כי המקדם יקר‬ ‫באופן ניכר‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫מדריך אלטרנטיבי ‪v‐2‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫טענה‪ :‬‬ ‫קרנות הפנסיה גדולות במשק מנהלות סיכונים וכספי עמיתים של מספר מאות אלפי עמיתים‬ ‫כל אחת‪ ,‬אף אחת אינה מבטחת קבוצת עובדים המהווים יותר מ‪ 5%-‬מכלל אוכלוסיית‬ ‫המבוטחים בקרן‪ ,‬וגם לכך אין משמעות דמוגרפית אלא אם מצרפים קולקטיב המורכב מדיירי‬ ‫קבע של כל המחלקות הפנימיות –לב והנוירוכירורגיה‪-‬מח מכל בתי החולים בארץ‪ ,‬לקרן‬ ‫פנסיה בודדת‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫עלות הביטוח בקרנות הפנסיה אף מתמחר את פוטנציאל כלל המצטרפים הלא סלקטיבי‬ ‫)אנטי‪-‬סלקציה(‪ ,‬ללא הבחנה ואף ללא הצהרת בריאות‪ ,‬קרי פרמיית הביטוח מתמחרת‬ ‫בהכרח גם את הלא בריאים המצטרפים לקרן בדלת הראשית ‪ ,‬ע"פ עקרון של מספרים‬ ‫גדולים וכי ההתפלגות הפנימית של העמיתים הנה הולמת את כלל חתכי האוכלוסייה‪.‬‬ ‫המשמעות שעלויות סילוק התביעות הצפויה לעמיתי הקרן הבריאים יותר ו‪/‬או הבריאים‬ ‫פחות כבר מגולמת בפרמיית הסיכון‪ ,‬ואירועי סיכון המתממשים בפועל לא פוגעת באיזון‬ ‫הדמוגרפי )החודשי( או האקטוארי )השנתי(‪ .‬‬ ‫ניהול הסיכונים ההדדי כפי שמתנהל בקרן פנסיה מבטיח שעמית ישלם את עלות הסיכון‬ ‫האמיתית קרי רק את תוחלת הסיכון בלבד‪ ,‬ולא מחיר סיכון כפי שקיים בחברת ביטוח‬ ‫המועמס במרווחי סטייה מתרחישים‪ ,‬מתשלום למבטח משנה‪ ,‬מדמי הוצאות‪ ,‬ומשולי רווח‪,‬‬ ‫שמביא את פערי המחיר לפי ‪ 5‬יקר יותר‪ ,‬מאשר בחברת הביטוח ואף לעיתים למעלה מכך‪ .‬‬ ‫קרנות הפנסיה בשנים האחרונות מצביעות על עודפים אקטוארים המגדילים את היתרות‬ ‫בחשבון החיסכון של עמיתיהם‪) ,‬ואף יתכן שיוזל בעתיד(‪ .‬‬ ‫כל מצטרף לקרן פנסיה מקיפה ועד קבוצה של ‪ 5‬מצטרפים מאותו מעסיק‪/‬ארגון חייבת‬ ‫בהצהרת בריאות‪ .‬בדיוק כמו כלפי מבוטח המבקש להצטרף לתוכנית בחברת ביטוח‪ .‬‬ ‫טענה ‪ :‬‬ ‫אזי מעל מחצית מקרנות הפנסיה בארץ חולקות סיכוני קטסטרופה מסוג ‪ stop lose ‬וסיכוני‬ ‫שארים ונכות מסוג ‪ quota share ‬ו‪/‬או חוזים אחרים עם מבטחי משנה‪ .‬חלק מהקרנות גובות‬ ‫מהעמיתים ועל חשבונם את פרמיית סיכון הנדרשת ממבטח משנה וחלקם מממנים את‬ ‫הפרמיה ע"ח החברה המנהלת‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫טענה‪ :‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫בכל תקנון של כל קרן פנסיה יש אפשרות לצאת לפנסיה מהקרן במסלול המבטיח מספר‬ ‫מינימלי של גמלאות לשארים‪/‬מוטבים ‪ ,‬אלא שבקרן הפנסיה אין מקדם "מובטח" )כמו‬ ‫בחברת הביטוח( אין להתבלבל בין מקדם "מובטח" ובין מסלול עם הבטחת גמלאות ‪,‬‬ ‫אפשרות זו קיימת גם קיימת בכל קרן פנסיה ‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫מדריך אלטרנטיבי ‪v‐2‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬כשהתוחלת עולה גם הפנסיה גדלה – מאחר וכשתוחלת חיים עולה‪ ,‬זו תוצאה של שיפור‬ ‫בשרידות הנובע מירידה בתמותה ‪ ,‬ירידה בתמותה מוזילה עלויות סיכון ‪,‬ירידה בעלויות סיכון‬ ‫מגדילה את צבירת החיסכון לזקנה ‪ ,‬מסקנה‪ :‬צבירת החיסכון לזקנה עשויה‪/‬צפויה לגדול‬ ‫במידה והתמותה תרד והתוחלת תעלה‪ .‬בעוד שבחברת ביטוח עלויות הסיכון לא הוזלו‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫יג‪ .‬המחשת קצבה צפויה מקרן פנסיה בדגש על צבירת החיסכון לפרישה ‪ ] -‬המונה[‬ ‫מאחר והקצבה הצפויה להשתלם לחוסך בהגיעו לגיל פרישה נובעת מגובה החיסכון הצבור שיעמוד‬ ‫לרשותו בפרישה מחולק במקדם החלוקה‪ ,‬נחשב תחילה את גובה החיסכון הצפוי לעמוד לרשות‬ ‫החוסך בהיבט המונה והשפעת דמי הניהול הנגבים על הצבירה טרם חלוקתה במקדם‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬הדוגמא להלן באה להמחיש את גובה החיסכון הצפוי להתקבל מתוכנית מסוג קרן פנסיה‬ ‫מקיפה המבוססות על אותם הנחות מסעיף יא' בהתאמה לשיעורי דמי הניהול הנגבים‬ ‫בתוכנית מסוג קרן פנסיה והשפעתם על צבירת החיסכון לגיל הפרישה‪ .‬דמי הניהול בדוגמא‬ ‫זו הינם ‪ 6%‬מהפקדה ובנוסף ‪ 0.5%‬מהצבירה‪ .15‬גם בדוגמא זו ההנחה אינה שלא נרכשו‬ ‫כיסויים ביטוחיים כלשהם מתוך התקציב החודשי‪ ,‬זו הנחה תיאורטית מאחר ובקרן פנסיה‬ ‫מקיפה לא קימת האפשרות להימנע מרכישת כיסוי ביטוחי כל שהוא אולם המחשה הכוללת‬ ‫רכישת כיסויים ביטוחיים‪ ,‬תוצג בהמשך‪ .‬‬ ‫‪ ‬כל ההפקדות הינם לחשבון חיסכון טהור לזקנה‪ ,‬אזי צפויה לעמוד לרשותו של מבוטח זה סך‬ ‫צבירה של ‪) ₪ 1,560,000‬בקירוב( לעומת ‪) ₪ 1,402,000‬בקירוב(‪ .‬המתקבל מאותה‬ ‫רמת הפקדות בתוכנית מסוג ביטוח מנהלים‪ ,‬כשהפער נובע מהפרשים בדמי הניהול‬ ‫הנהוגים בין המכשירים‪ .‬‬ ‫‪ ‬הפער בין תוצאות חישוב הנ"ל הינו גבוה מ‪ ₪ 158,000 -‬המהווה שיעור העולה על ‪11%‬‬ ‫בשל פערי צבירות בלבד‪ .‬‬ ‫‪ ‬מאחר והמקדם חלוקה המחושב בקרנות הפנסיה הינו נמוך מזה הנהוג בתוכנית ביטוח‪ ,‬אזי‬ ‫ההפרש בין מנות הפנסיה בין המכשירים גבוה יותר מזה המצוין בסעיף המשנה הקודם‪ .‬‬ ‫‪ ‬מאחר ובקרן פנסיה מקיפה לא ניתן לחסוך לזקנה בלבד אפילו לרווק יהיה עליו לרכוש‬ ‫"בכפיה" לפחות ביטוח למקרה נכות בשיעור מינמלי בשיעור של ‪ 37.5%‬מרמת הכנסתו‬ ‫המבוטחת ‪ ,‬להלן תוצאות חישוב של רווק החוסך בקרן פנסיה ונרכשת עבורו פנסיית נכות‬ ‫)א‪.‬כ‪.‬ע( בשיעור מרבי של ‪) ,75%‬אפילו אם אינו זקוק או אינו מעוניין בכך(‪ .‬הצבירה‬ ‫שתעמוד לרשותו בעת הפרישה לאחר שרכש ביטוח נכות ושנוכו מהפקדותיו עלויות הביטוח‬ ‫הנ"ל ‪ ,‬אזי צבירת החיסכון שתעמוד לרשותו בעת פרישה תהיה ‪) ₪ 1,510,700‬בקירוב‪,‬‬ ‫החישובים בוצעו ע"י תוכנות המחשה המאושרות לשימוש ע"י קרנות הפנסיה וחברות‬ ‫הביטוח השונות (‪ .‬ולמרות שהצבירה הינה לאחר הפחת עלות הביטוח נכות הינה עדיין‬ ‫גבוהה משמעותית בהשוואה לזו שתתקבל מתוכנית ביטוח ) ‪ 1,402,000‬ש"ח ( שאין‬ ‫רוכשים באמצעותה סיכוני ביטוח כלשהן ושההפקדות השוטפות הינן לחיסכון טהור‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫יד‪ .‬השוואה של תוצאות חישובי בין המכשירים הכוללים רכישות כיסויים ביטוחיים )מוות‪/‬שארים‪,‬‬ ‫א‪.‬כ‪.‬ע‪/‬נכות ( זהים‪ .‬‬ ‫להלן תוצאות חישוב של הקצבאות הצפויות להתקבל מתוכנית מסוג קרן פנסיה בהשוואה לביטוח‬ ‫מנהלים בשני אופנים ‪,‬האחד בביטוח רוכשים רק ביטוח חיים בגובה זהה לזה שנרכש במסגרת קרן‬ ‫פנסיה מקיפה ובקרן הפנסיה נרכש ביטוח השארים ובנוסף ביטוח נכות ‪,‬ובאופן השני רוכשים ביטוחי‬ ‫חיים ‪ /‬שארים ונכות מלאה ב‪ 2-‬המכשירים באותם הסכומים ‪ .‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ 14‬גובה החיסכון הצבור העומד לרשות החוסך בתוכנית פנסיה ערב פרישתו והמרת הנכס לקצבה‪.‬‬ ‫‪ 15‬למרות שבמציאות העכשווית כמעט כל מצטרף נבון‪ ,‬ללא חסמי הנחה‪ ,‬לקרן פנסיה מקיפה כלשהיא‪ ,‬ייהנה מהוזלת דמי‬ ‫הניהול הנ"ל בכ‪ 50% -‬לכל הפחות‪ ,‬למרות זאת התחזית הניחה כי העמית יחויב בדמי ניהול המרביים האפשריים‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫מדריך אלטרנטיבי ‪v‐2‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫בהתאם לדוגמא‪,‬לגבר בן ‪ 30‬שהינו נשוי הסכום שבסיכון )סכום הביטוח הנרכש אוטומטית עבור‬ ‫משפחתו בקרן הפנסיה ( עומד על כ‪) ₪ 1,475,000 -‬בקירוב(‪ .‬‬ ‫הצבירה שתעמוד לרשותו בהגיעו לגיל פרישה ולאחר שרכש ביטוח זה ובנוסף ביטוח נכות‬ ‫בקרן הפנסיה הינה ‪ ₪ 1,474,335‬ומקדם המרה ליחיד הינו ‪ 168.76‬והקצבה החודשית הצפויה‬ ‫הינה ‪ ₪ 8,736‬לכל אריכות חיי הגמלאי‪ .‬‬ ‫אופן א' ‪ ‬‬ ‫‪ ‬הצבירה שתעמוד לרשות מבוטח עם נתונים זהים בפוליסת ביטוח הכוללת ביטוח חיים‬ ‫בסכום זהה ‪ ,‬וסכום הביטוח מתכלה עם השנים כנגד חיסכון ‪ ,‬בדיוק ע"פ אותו מנגנון הפועל‬ ‫בקרנות הפנסיה )מתכונת זו מוזילה את עלות הביטוח לאורך השנים(‪ .‬וללא ביטוח נכות או‬ ‫א‪.‬כ‪.‬ע‪,‬הינה ‪ ₪ 1,248,454‬וע"פ מקדם ‪ 202.54‬הקצבה החודשית בצפויה תהיה ‪ .₪ 6,164‬‬ ‫‪ ‬הפער בין הקצבאות המתקבלות בין המכשירים )כשבאחד רוכשים ביטוח חיים בלבד ואילו‬ ‫באחר ביטוח חיים ובנוסף ביטוח נכות (‪ .‬הינו כ‪ ! 30% -‬קרי תוספת של מעל שליש מן‬ ‫הקצבה הצפויה להתקבל מתוכנית הביטוח‪ .‬‬ ‫אופן ב'‬ ‫‪ ‬במידה ומבוטח רוכש במסגרת פוליסת ביטוח בנוסף לביטוח החיים ביטוח למקרה א‪.‬כ‪.‬ע‬ ‫בשיעור ‪ 75%‬מהכנסתו )ע"פ הדוגמא( אזי הסכום הצבירה שיעמוד לרשות המבוטח בעת‬ ‫הגיעו לגיל הפרישה הינה ‪ ₪ 1,189,703‬בלבד ואילו הקצבה שתתקבל ע"י חלוקת הצבירה‬ ‫במקדם )‪ (202.54‬הינה ‪ ₪ 5,874‬בלבד‪ ,‬בהשוואה לקצבה של ‪ ₪ 8,736‬מקרן הפנסיה‪,‬‬ ‫ללא מקדם ה"מובטח"‪ .‬‬ ‫‪ ‬בהתאם לתקנונים הקיימים בקרנות הפנסיה החדשות באפשרותו של פורש לבחור במסלול‬ ‫המבטיח מספר מינמלי של קצבאות‪ ,‬קרי תקופת הבטחה בדומה לזה המוצע במסגרת‬ ‫תוכניות הביטוח‪ ,‬אולם במסגרת קרנות הפנסיה חלות ‪ 2‬מגבלות נוספות ‪:‬‬ ‫האחת‪ -‬שתקופת הבטחת הקצבאות לא תעבור את גיל ‪ 85‬של הפורש‬ ‫השנייה – שבכל מקרה יבוטח לבה"ז שיעור קצבה כל שהוא לבה"ז בכל מקרה גם אם ישרוד‬ ‫מעבר לתקופת ההבטחה ‪ ,‬וזאת בשונה מרוב תוכניות הביטוח שבמקרה זה אין התחיבות‬ ‫למקדם ידוע מראש בעת תשלום עבור בה"ז‪ .‬‬ ‫‪ ‬לפיכך מי שיפרוש בגיל ‪ 67‬תקופת ההבטחה המרבית שתתאפשר לו מקרן הפנסיה הינה‬ ‫‪ 216‬חודשים )עד הגיעו לגיל ‪ (85‬ובנוסף‪ ,‬לפחות הבטחה של ‪ 30%‬מהקצבה לה תהיה‬ ‫זכאית בת הזוג במקרה פטירת הגמלאי וזאת לאחר שיסתיימו התשלומים של תקופת‬ ‫ההבטחה )תוך כדי או לאחר תקופת ההבטחה( ‪ .‬‬ ‫‪ ‬מקדם חלוקה ע"פ הדוגמא והתנאים לעיל הינו ‪ 192.4‬לעומת ‪ 202.54‬בתוכנית הביטוח‪.‬‬ ‫גם במידה ויבחר במתכונת זו אזי הקצבה שתשולם לו ו‪/‬או לבת זוגו הינה גבוהה מזו שצפויה‬ ‫להתקבל מתוכנית הביטוח‪ .‬‬ ‫‪21‬‬ ‫מדריך אלטרנטיבי ‪v‐2‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫טו‪ .‬מקדם "סינטטי" ‪ -‬או מקדם רעיוני ‪ .‬‬ ‫ה"כלאה" בין המונה )צבירות בקרן פנסיה( והמכנה ‪ ,‬קרי המכנה בתוכניות הביטוח‪.‬‬ ‫על מנת לקבל מימד נוסף לשם בחינת עלותו הריאלית של המקדם ה"מובטח" המוצע במסגרת‬ ‫תוכניות ביטוחי המנהלים בהיבט התארכות תוחלת חיים ‪,‬ומידת כדאיות רכישתו והסתברות מימושו‬ ‫מול השקעה אלטרנטיבית ‪ ,‬אזי יש ליצור מאין "סימביוזה" בין החלופות של ביטוח המנהלים וקרן‬ ‫הפנסיה המקיפה‪ .‬ומכאן לאפשר הסקת מסקנות מתוצאות השוואה והחישוב בין המכשירים ומהו‬ ‫התרחיש שבמידה ויתקיים יהווה את ההצדקה )בדיעבד( לרכישת המקדם ה"מובטח" בחברת ביטוח‪ .‬‬ ‫‪ ‬ע"פ תוצאות הדוגמא מסעיף קודם הצבירה שתתקבל מקרן פנסיה מקיפה במסלול הכולל‬ ‫כיסויים ביטוחיים של פנסיית שארים )ביטוח חיים( וכן ביטוח נכות )א‪.‬כ‪.‬ע ( הינה ‪:‬‬ ‫‪ . ₪ 1,474,335‬‬ ‫‪ ‬הקצבה שצפויה להשתלם למבוטח במסגרת פוליסת ביטוח מנהלים עם מקדם "מובטח"‬ ‫שבאמצעותה רוכשים אך ורק ביטוח חיים בגובה זהה לזה שנרכש במסגרת קרן הפנסיה ‪,‬‬ ‫וללא ביטוח למקרה א‪.‬כ‪.‬ע ‪ ,‬בהנחה כי ביטוח זה נרכש ע"י המעסיק ועל חשבונו בנוסף‬ ‫)מתכונת המאפשרת לעובד להגדיל החיסכון לפרישה( הינה ‪ .₪ 6,164 :‬‬ ‫‪ ‬אזי ע"י חלוקת צבירה המתקבלת מקרן הפנסיה בקצבה הצפויה להשתלם מתוכנית הביטוח‬ ‫נקבל ערך המהווה מקדם "סינטטי" ‪ /‬רעיוני ביניהם שהוא‪ ,‬בקירוב ‪ . "239.2" :‬‬ ‫‪ ‬המשמעות הינה שרק לאחר שמקדם החלוקה הקיים בקרן הפנסיה יעלה ‪ ,‬יטפס ויתייקר‬ ‫לרמה של ‪) 239‬בעוד שהינו כ‪ 170-‬לשורד יחיד‪ ,‬המחושב לעוד ‪ 40‬שנה לגבר שהוא בן ‪30‬‬ ‫היום( ‪ .‬אזי המקדם "המובטח" שבפוליסת הביטוח יהיה בעל ערך ו"משתלם" )בסוף המסמך‬ ‫מוצגת הנחה של הצפוי לקרות באם תרחיש זה יתממש(‪ .‬‬ ‫‪ ‬בכדי לחלץ את ערך התוחלת הגלום במקדם "סינטטי" זה נפריד את ערך התוחלת מהריבית‬ ‫על פיה חושב‪ .‬ערך התוחלת המתקבל הינו ‪ 103.4 :‬בקירוב‪ .‬‬ ‫מסקנה‪:‬‬ ‫בהינתן כי תוחלת חיים של גמלאים תגיע ל ‪ 103‬שנה ‪ ,‬אזי גובה הקצבה מקרן הפנסיה‬ ‫תשתווה לזה שיתקבל מתוכנית הביטוח עם המקדם ה"מובטח" ובמידה כי התוחלת‬ ‫תעלה את גיל ‪ 103‬אזי רכישת המקדם המובטח הינה מוצדקת‪ .‬‬ ‫‪ ‬והיה אם המבוטח ירכוש במסגרת תוכנית הביטוח מנהלים גם ביטוח א‪.‬כ‪.‬ע וביטוח חיים‬ ‫באותם סכומים בדיוק כמו שנרכשים בקרן הפנסיה וגובה הקצבה החודשית איתה עליו יהיה‬ ‫להסתפק בפרישה שתעמוד על כ‪ ₪ 5,874 -‬בלבד‪ ,‬אזי גובה המקדם ה"סינטטי" המתקבל‬ ‫מהחישוב הינו ‪ " 251.0 " :‬וערך התוחלת שיתקבל במקרה זה‪ ,‬לאחר בידוד התשואה‬ ‫)כמחושב בקרנות הפנסיה( מן המקדם הינו ‪ 107.4 :‬שנים בקירוב‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ 16‬מקדם תיאורטי הבא לאפשר חישוב השפעת ערך החיסכון הגדול יותר‪ ,‬הניתן לצבירה בקרן הפנסיה ביחס לעומק‬ ‫השינוי העתידי של הגדלת )ייקור( המקדם הלא מובטח בקרן הפנסיה ושעדיין הקצבה החודשית תהיה גבוהה יותר מאשר‬ ‫מהתוכנית ביטוח עם מקדם "מובטח"‪ .‬‬ ‫‪22‬‬ ‫מדריך אלטרנטיבי ‪v‐2‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫טז‪ .‬טבלה מרכזת ‪ -‬חלק א'‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫תוכנית‬ ‫ביטוח עם‬ ‫מקדם‬ ‫מובטח‬ ‫תוכנית‬ ‫ביטוח ללא‬ ‫מקדם‬ ‫מובטח‬ ‫קרן פנסיה‬ ‫מקיפה‬ ‫ההפרש ‪/‬‬ ‫הפער‬ ‫שיעור‬ ‫ההפרש‬ ‫ב‪%-‬‬ ‫מקדם‬ ‫"סינטטי"‬ ‫‪ /‬רעיוני‬ ‫גיל‬ ‫התוחלת‬ ‫)‪(1‬‬ ‫הערות‬ ‫ראה‬ ‫בסוף‬ ‫הטבלה‬ ‫ללא רכישת כיסויים‬ ‫ביטוחיים‬ ‫צבירה בפרישה‬ ‫מקדם חלוקה‪/‬המרה‬ ‫קצבה חודשית צפויה‬ ‫ערך הקצבה המובטחת‬ ‫)הוודאית( שיקבל בחייו או‬ ‫משפחתו )‪(4‬‬ ‫ההפרש בין ערך החיסכון‬ ‫ערב הפרישה ובין הסכום‬ ‫הוודאי ‪ -‬המובטח‬ ‫שיעור הסיכון ‪-‬ההסתברות‬ ‫שלא ישרוד את תקופת‬ ‫ההבטחה‬ ‫שוויו המהוון של הקצבות‬ ‫מתום תקופת ההבטחה ועד‬ ‫גיל התוחלת‬ ‫סך שווי הקצבאות עד‬ ‫התוחלת‬ ‫שווי גובה ה"פרמיה" שמשלם‬ ‫בעבור הבטחה זו ‪ ..‬ההפסד‪..‬‬ ‫שיעור הפרמיה ביחס לצבירה‬ ‫שיעור הפרמיה ביחס לסיכון‬ ‫התוחלת המגולמת בתוכנית‬ ‫ע"פ מסלול הפרישה‬ ‫‪1,402,000‬‬ ‫‪1,402,000‬‬ ‫‪1,530,000‬‬ ‫‪128,000‬‬ ‫‪202.54‬‬ ‫‪6,922‬‬ ‫‪174.52‬‬ ‫‪8,033‬‬ ‫‪168.89‬‬ ‫‪9,059‬‬ ‫‪2,137‬‬ ‫)‪(2‬‬ ‫‪9.13%‬‬ ‫‪221.03‬‬ ‫‪98.3‬‬ ‫)‪(3‬‬ ‫‪30.87%‬‬ ‫‪1,199,375‬‬ ‫)‪(4‬‬ ‫‪-202,625‬‬ ‫‪12.8%‬‬ ‫)‪(5‬‬ ‫‪90,255‬‬ ‫)‪(6‬‬ ‫‪1,298,630‬‬ ‫‪-112,370‬‬ ‫‪8.01%‬‬ ‫‪73.20%‬‬ ‫‪94.67‬‬ ‫)‪(7‬‬ ‫‪89.23‬‬ ‫‪89.07‬‬ ‫התקופה בחודשים שבאם‬ ‫ישרוד עד אליו יקבל בחייו את‬ ‫מלוא הסכום המובטח מקצבה‬ ‫מתוכנית הביטוח‪.‬‬ ‫‪33.29‬‬ ‫‪195‬‬ ‫‪170‬‬ ‫‪16‬‬ ‫הגיל המחושב מהמרת‬ ‫התקופות מהתא הקודם לגיל‬ ‫בשנים‬ ‫‪2.77‬‬ ‫‪83‬‬ ‫‪81‬‬ ‫‪17‬‬ ‫תוחלת הרווח מתוספת‬ ‫הקצבאות הצפויות להשתלם‬ ‫לגמלאי במסלול שאינו מבטיח‬ ‫מקדם‬ ‫‪71,768‬‬ ‫‪18‬‬ ‫הגיל שאם ישרוד אליו הגמלאי‬ ‫מתוכנית ללא הבטחה יקבל‬ ‫בחייו את כל סכום החיסכון‬ ‫המקורי במלואו‬ ‫‪87.7‬‬ ‫)‪(9‬‬ ‫‪19‬‬ ‫ההסתברות שישרוד התקופה‬ ‫עד להגיעו לגיל ש"מ שבו‬ ‫יקבל מלוא הסכום עוד בחייו‬ ‫‪84.37%‬‬ ‫)‪(10‬‬ ‫‪15‬‬ ‫)‪(8‬‬ ‫‪175,528‬‬ ‫‪86.7‬‬ ‫‪85.71%‬‬ ‫‪23‬‬ ‫מדריך אלטרנטיבי ‪v‐2‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫המשך הטבלה – חלק ב'‬ ‫‪1‬‬ ‫‪20‬‬ ‫כולל רכישת כיסוי ביטוחי‬ ‫ריסק חיים בלבד‬ ‫צבירה בפרישה‬ ‫מקדם חלוקה‪/‬המרה‬ ‫קצבה חודשית צפויה‬ ‫‪25‬‬ ‫כולל רכישת כיסוי ביטוחי‬ ‫ריסק חיים ו‪-‬א‪.‬כ‪.‬ע‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫צבירה בפרישה‬ ‫מקדם חלוקה‪/‬המרה‬ ‫קצבה חודשית צפויה‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫תוכנית‬ ‫ביטוח עם‬ ‫מקדם‬ ‫מובטח‬ ‫תוכנית‬ ‫ביטוח ללא‬ ‫מקדם‬ ‫מובטח‬ ‫קרן פנסיה‬ ‫מקיפה‬ ‫‪1,248,454‬‬ ‫‪202.54‬‬ ‫‪6,164‬‬ ‫‪1,189,703‬‬ ‫‪202.54‬‬ ‫‪5,874‬‬ ‫‪1474335‬‬ ‫‪168.76‬‬ ‫‪8,736‬‬ ‫‪1474335‬‬ ‫‪168.76‬‬ ‫‪8,736‬‬ ‫ההפרש ‪/‬‬ ‫הפער‬ ‫שיעור‬ ‫ההפרש‬ ‫ב‪%-‬‬ ‫‪225,881‬‬ ‫‪15.32%‬‬ ‫‪2,572‬‬ ‫‪29.44%‬‬ ‫מקדם‬ ‫"סינטטי"‬ ‫‪ /‬רעיוני‬ ‫)‪(11‬‬ ‫)‪(12‬‬ ‫‪239.19‬‬ ‫‪284,632‬‬ ‫‪19.31%‬‬ ‫‪2,862‬‬ ‫‪32.76%‬‬ ‫גיל‬ ‫התוחלת‬ ‫)‪( 1‬‬ ‫‪251.0‬‬ ‫‪103.4‬‬ ‫‪107.4‬‬ ‫הערות ‪ :‬הסברים‪ ,‬הבהרות‬ ‫כללי‪:‬‬ ‫א‪ .‬הטבלה מציגה ערכים ותוצאות חישוביות עבור שתי תוכניות ביטוח ללא מקדם מובטח האחת מסוג ביטוח )ללא‬ ‫הבטחה( תוכנית מסומנת בכותרת במס' ‪ ,2‬ותוכנית מסוג קרן פנסיה מקיפה המסומנת בטבלה במס' ‪ ,3‬והן מושוות‬ ‫לתוכנית ביטוח עם מקדם "מובטח" המסומנת בטבלה כמס' ‪. 1‬‬ ‫ב‪ .‬חלקה השני )ב'( של הטבלה מתייחס להשוואה בין התוכניות בדומה לחלקה העליון אולם בהינתן כי נרכשים בנוסף‬ ‫לחיסכון כיסויים ביטוחיים מסוג נכות‪/‬א‪.‬כ‪.‬ע ו‪/‬או ריסק חיים‪ /‬שארים ‪ ,‬בהתאמה ‪.‬‬ ‫)‪ (1‬גיל התוחלת שבמידה ותתארך מעבר למתומחר כבר כיום‪ ,‬אזי המקדם ה"מובטח" יהיה בעל ערך‪ .‬קרי הופך‬ ‫לאופציה ב"תוך הכסף"‪ .‬מבטא את התוחלת המגולמת במקדם ה"סינטטי" ושאם התוחלת תתארך בעתיד‬ ‫בפועל מעבר אליו הוא יהיה כלכלי ‪,‬ויסתבר בדיעבד שהיה כדאי להשקיע בו‪ .‬‬ ‫)‪ (2‬בקרן הפנסיה ‪ -‬לרווק ‪ ,‬כולל ביטוח מובנה )לנכות בלבד(‪ .‬‬ ‫)‪ (3‬בתוכניות ‪ 2‬ו‪ ,3-‬לשורד יחיד ללא הבטחה‪ .‬‬ ‫)‪ (4‬במידה ולא ישרוד את תקופת ההבטחה )‪ .(240‬‬ ‫)‪ (5‬זהו שיעור הסיכון שהמבוטח נוטל על עצמו שלא ישרוד את תקופת ההבטחה בת ‪ 240‬חודשים‪,‬שערכו ‪153,520‬‬ ‫‪ ₪‬ומשלם תמורתו ‪ . ₪ 112,370‬‬ ‫)‪ (6‬זהו גובה הסיכון האמיתי‪/‬בפועל שחברת הביטוח נוטלת )‪ , (₪ 90,255‬בעוד שהמבוטח מפקיד מראש לחברת‬ ‫הביטוח סכום השווה ל‪ ₪ 112,370 -‬כנגד‪ ,‬מראש בתמורה‪ .‬‬ ‫)‪ (7‬זהו שיעור "חיתוך" או הויתור‪ ,‬על סך הצבירה הכוללת ביום קבלת הפנסיה בתמורה להבטחה תקופת‬ ‫תשלומים מינימלית‪ .‬‬ ‫)‪ (8‬במידה ויבחר במסלול ללא הבטחה‪ .‬‬ ‫)‪ (9‬מעבר לגיל זה הגמלאי מרוויח מידי חודש את כל מלוא קיבצתו החודשית ‪ .‬‬ ‫)‪ (10‬בהשוואה למי שבחר בתוכנית עם מקדם מובטח‪ .‬‬ ‫)‪ (11‬סכום הביטוח = ‪ 1,475,000‬המתכלה כנגד החיסכון )בדומה למתקיים בקרן הפנסיה( ‪ ‬‬ ‫)‪ (12‬בקרן הפנסיה לנשוי הכולל ביטוח שארים ובנוסף ביטוח נכות ]מאחר ולא ניתן להימנע מרכישת ביטוח נכות‬ ‫לחלוטין מקרן פנסיה מקיפה[ ‪ ‬‬ ‫)‪ (13‬לנשוי כולל ביטוח שארים )לאישה וילדים( שווי סכום הביטוח = ‪ 1,475,000‬‬ ‫)‪ (14‬ורק אם התוחלת תתארך אל מעבר לערך המצוין‪ ,‬אזי יסתבר בדיעבד כי רכישת המקדם הייתה אכן כדאית ‪ .‬‬ ‫‪24‬‬ ‫הערות‬ ‫ראה‬ ‫בסוף‬ ‫הטבלה‬ ‫מדריך אלטרנטיבי ‪v‐2‬‬ ‫)‪(13‬‬ ‫)‪(14‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫יז‪ .‬פעמי משיח –‬ ‫‪17‬‬ ‫מתוך מילות השיר ‪ -‬תבוא מאת עמיר בניון‬ ‫אנחנו מחכים לך יותר מדי שנים ‪ ‬‬ ‫אנחנו השתגענו אין לנו יותר פנים ‪ ‬‬ ‫רק הולכים‪ ‬ומתכלים כל הזמן‬ ‫‪....‬‬ ‫אנחנו לא יודעים מי פה צלול‪ ‬‬ ‫מי השיכור שתמיד נופל לבור ‪ ‬‬ ‫מן הסתם‬ ‫‪....‬‬ ‫שמעתי שהשמש היא בעצם צל ‪ ‬‬ ‫ראיתי מגדל הזדעזע ונופל‪..‬‬ ‫© כל הזכויות שמורות – עמיר בניון‬ ‫‪ ‬‬ ‫רובנו מייחלים ומפללים כמובן לבוא המשיח‪ ,‬מוקדם ככל האפשר כך ייטב‪ ,‬אולם מתקבל הרושם כי‬ ‫הנוכחי‪.‬‬ ‫בדורנו‬ ‫כבר‬ ‫הגיע‪,‬‬ ‫הוא‬ ‫כי‬ ‫ולהכריז‬ ‫בזמן‬ ‫מעט‬ ‫נחפזנו‬ ‫הגענו למסקנה המתחייבת ‪ ,‬ביותר מדרך אחת כי תמחרו של המקדם ה"מובטח" )המשווק לאחר‬ ‫‪,(2001‬הינו יקר ומעוקר ערך אמיתי‪ ,‬ובכדי שבעתיד באמת ניווכח כי רכישתו הייתה אמנם כדאית‪,‬‬ ‫בדיעבד‪ ,‬על תוחלת חיים של גמלאים לטפס לגילאי שרידות מופלגים עד דמיוניים לפחות‪,‬ככל שהדבר‬ ‫נוגע לדור החי כיום‪.‬‬ ‫האקטואר הוותיק מר ישעיהו אורזיצר‪ ,‬המשמש כאקטואר פעיל מאז שנת ‪ , 1973‬כיהן כאקטואר‬ ‫בקרן הפנסיה מבטחים הותיקה‪ ,‬היה שותף למחקר היסודי המקיף והגדול ביותר לצורך בניית לוחות‬ ‫תמותה המבוססים על עמיתי קרנות הפנסיה הוותיקות בארץ‪ .‬ושעליהן הסתמך אגף הפיקוח במשרד‬ ‫האוצר בפרסומיו את החוזרים לסוגיות חישובי קצבאות בתוכניות ביטוח ובקרנות הפנסיה החדשות‬ ‫כפי שקיימים והשרירים כיום ושהוזכרו במסמך זה‪ .‬אקטואר ראשי של קרן הפנסיה מבטחים החדשה‪,‬‬ ‫וחיבר לא פחות מ‪ 9-‬תקנונים של קרנות פנסיה חדשות שונות‪ .‬חישב ומצא כי על מנת שהמקדם‬ ‫הקצבה הקיים בקרנות הפנסיה החדשות יתייקר וישתווה למקדם המתומחר בפוליסות ביטוחי‬ ‫המנהלים מהסוג ה"מבטיח" מקדם קצבה המגלם הבטחת תוחלת חיים‪,‬המשווקות כיום‪ ,‬על שיעורי‬ ‫התמותה כפי שידועים כיום לרדת ל‪ 25%-‬מאלו הקיימים עתה‪ ,‬למען הסר ספק ובכדי למנוע טעות‬ ‫בפירוש הנכתב‪,‬אזי מדובר בירידה בתמותה בשיעור של ‪! 75%‬‬ ‫‪‬‬ ‫טענה ‪ :‬‬ ‫כאשר חוסך פנסיוני ניזון בקביעה נחרצת לגבי איך תראה אוכלוסיית העולם בעוד יותר מ‪ 35-‬שנים‬ ‫שומה כי למישהו ידוע משהו שלאחרים לא‪ ,‬אולם אנליזה מתמטית כפי הנראה‪ ,‬עדיין הינה נחלת‬ ‫הכלל‪ ,‬לפיכך קביעה כי התוחלת מתארכת בדומה להתנהגות של פונקציה מעריכית שהינה בפועל טור‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ 17‬המילים מוצגים כפי שהן במקור‪ ,‬ללא כל כוונה להציגם בהקשר שונה כל שהוא ‪,‬כל מי שינסה למצוא בהן פרשנות שונה‬ ‫מכוונתו המקורית של המחבר עושה זאת על דעתו ואחריותו בלבד‪ .‬‬ ‫‪25‬‬ ‫מדריך אלטרנטיבי ‪v‐2‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫חזקות ‪ ,‬אזי כבר היום היינו מחויבים להשתמש במפריד אלפים בציון גילם של סבותינו )רבתא( וסבינו‬ ‫)רבא( ‪ ,‬החיים‪.‬‬ ‫אכן תוחלת חיים )של גמלאים( ותוחלת החיים של כלל האוכלוסיות במיוחד במדינות המערב עולות‪,‬‬ ‫והרפואה משתפרת ללא הכר ובצעדי ענק‪ ,‬עם זאת רחוק היום בו אנו נהפוך מבני אדם בשר ודם‬ ‫לגופים בלתי מתכלים וקצב השיפור בירידה בתמותה אינו אסימפטוטי לאין סוף כפי שמנסים להלך‬ ‫עלינו אימים בעניין הסכנה בהתארכות בתוחלת חיים של גמלאים‪ .‬בשנת ‪ 1912‬שיא העולם בריצה ל‪-‬‬ ‫‪ 100‬מטר עמד על ‪ 10.6‬שניות‪ ,‬אילו רק בשנת ‪ , 2009‬כמעט ‪ 100‬שנים מאוחר יותר שיא העולם‬ ‫השתפר ועמד על כשנייה אחת בודדת מתחת לאותו שיא והינו כיום ‪ 9.58‬שניות‪ ,‬באם אפילו‬ ‫באינטרוול של כל ‪ 100‬שנה השיא יקוצר בשנייה בודדת בלבד‪ ,‬אזי בעוד כ‪ 500-‬שנה השיא צפוי‬ ‫להישבר ולעמוד על פחות מ‪ 5-‬שניות לריצת ‪ 100‬מטר‪ .‬אם מישהו יכול לשער מציאות זו ולהאמין כי‬ ‫עדיין מדובר בבני אנוש‪ ,‬ומי שחושב שלאמיתה כי בני האדם הינם עדיין‪ ,‬בכל זאת‪ ,‬בעלי גוף מתכלה‬ ‫אין כבר תוקף‪ ,‬אזי מסמך זה מיותר עבורו‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫יח‪ .‬מבחני רגישות ‪ -‬תרחישים שונים‪ .‬‬ ‫על פי התוצאות ומהדוגמאות שהוצגו במסמך זה ניתן לבחון במידה רבה את מידת הרלוונטיות של‬ ‫העדפת חיסכון פנסיוני באמצעות פוליסות בטוח מנהלים מהמהדורות הקיימות והמשווקות עם "מקדם‬ ‫קצבה המגלם הבטחת תוחלת חיים" מבוססי תרחישים שונים‪ .‬במיוחד כלפי הטיעון הפרדוקסאלי‬ ‫שמחד מזהיר את החוסך כי הוא עלול לחיות חיים קצרים מידי לאחר פרישתו ולהפסיד את כספו‪,‬‬ ‫ומאידך באותה נשימה להלך עליו אימים שמא יאריך חיים ואז מה יהיה על הקצבה שעלולה‬ ‫להצטמצם באופן דרמתי בשל מקדם קצבה שאינו "מובטח" ושישתנה בוודאות מפני שתוחלת החיים‬ ‫עולה‪ ,‬בהתמדה ובמהירות מסחררת‪ .‬ורק מקדם "מובטח" מאשפר ליהנות מכל העולמות ולשמור על‬ ‫החיסכון הפנסיוני שלו באופן מושלם‪ .‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ .i‬פורש בודד הצפוי לשרוד למשך שנים ארוכות בפרישה – ‪ ‬‬ ‫בהינתן כי התוחלת )של כלל הגמלאים ולא שרידותו האישית שלו( לא תתארך מעבר‬ ‫למה שכבר מחושב ומקודם כיום מראש‪,‬למשל לגברים בני ‪ 30‬כיום ‪ ,‬מעבר לגיל‬ ‫‪ ,103‬אזי בעבור כל חודש כגמלאי יזכה לגובה קצבה קטן יותר מזה שהיה יכול לזכות‬ ‫לו היה חוסך ופורש מתוכנית מסוג קרן פנסיה מקיפה‪ .‬‬ ‫‪ .ii‬בחירת מסלול פרישה השונה ממסלול הפרישה של שורד יחיד עם הבטחת תקופות‬ ‫תשלום מינימלית – ‪ ‬‬ ‫באם יחליט הפורש בהגיעו לפרישה לבחור למשל במסלול המבטיח קצבה חודשית‬ ‫לבת זוגו לאחר הסתלקותו הוא‪ ,‬או במסלול הבטחה השונה מזה שהוגדר מראש בעת‬ ‫הצטרפותו ‪ ,‬אזי המקדם ה"מובטח" לא יהיה בתוקף וע"פ תנאיי הפוליסה תחושב‬ ‫לפורש מקדם המבוסס על לוחות התמותה שיהיו בשימוש באותה חברת ביטוח בעת‬ ‫שיצא לגמלאות ‪ ,‬כלומר מקדם בלתי ידוע ‪.‬‬ ‫‪ .iii‬העדפת קבלת פנסיה במסלול המבטיח תקופת תשלומים מינימלית – ‪ ‬‬ ‫במידה ופורש יחליט מכל סיבה שהיא בעת פרישתו כי ברצונו לבחור במסלול‬ ‫המבטיח תקופות תשלום מינימלית‪ ,‬אין חובה לרכוש אופציה זו מראש ‪ ,‬מה גם‬ ‫שנוכחנו שמחירה יקר באופן שאינו סביר ‪ ,‬למרות זאת גם מקרן הפנסיה קיימת‬ ‫אפשרות לבחירה במסלול זה אומנם אין הוא "מובטח" מראש ‪ ,‬אך קיימת סבירות‬ ‫גבוה ביותר כי לא יהיה יקר יותר ‪ ,‬מהסיבות שצוינו בהרחבה במסמך זה ‪ ,‬מעלות‬ ‫המקדם ה"מובטח" בביטוח מנהלים‪ ,‬ואף אם יהיה יקר יותר מהמקדם הקיים בביטוח‪,‬‬ ‫עדיין נותר החוסך עם צבירת חיסכון גבוהה יותר‪ ,‬המהווה "רזרווה" משמעותית‪ ,‬טרם‬ ‫המרתו לקצבה ‪ ,‬בקופה שברשותו מקרן הפנסיה מה שעדיין יאפשר קבלת מנת‬ ‫פנסיה גבוהה יותר מידי חודש בחודשו‪.‬‬ ‫‪26‬‬ ‫מדריך אלטרנטיבי ‪v‐2‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ .iv‬תוחלת החיים עלתה באופן דרמתי והמקדם הלא "מובטח" התייקר באופן ניכר ‪ -‬‬ ‫בהינתן כי התוחלת עלתה באופן שגרם לייקור המקדם הלא "מובטח" והרזרווה‬ ‫ביתרות החיסכון אף היא לא מפצה על הייקור והמקדם ה"מובטח" והצבירות מתוכנית‬ ‫הביטוח מעניקה קצבה גבוה יותר מזו שתתקבל מקרן הפנסיה‪ ,‬משמעות הדבר הינו‬ ‫כי על חברת הביטוח לממן מכיסה את הגרעון שיתהווה‪ ,‬המקור היחיד שניתן‬ ‫באמצעותו לממן הגרעון הינו רק מההון העצמי של חברות הביטוח ‪ ,‬מאחר ואין‬ ‫מבטח משנה למקדמי קצבה‪ ,‬בכדי להבין המשמעות הבסיסית המתבקשת ‪ ,‬אזי‬ ‫בחשבון פשטני למדי מימון של ‪ ₪ 500‬תוספת לקצבה בחודש עבור ‪100,000‬‬ ‫‪.₪‬‬ ‫מיליארד‬ ‫משנתיים‬ ‫בפחות‬ ‫מכלה‬ ‫ביטוח‬ ‫מחברת‬ ‫גמלאים‬ ‫התרחיש הסביר וההגיוני ואף המתבקש ביותר שיקרה הוא‪ ,‬כי שר האוצר בתוקף‬ ‫סמכותו בחוק יפעיל את הסעיף ה"ידידותי" )‪ 56‬לחוק הגמל( וכן את ‪" :‬בכפוף להסדר‬ ‫תחיקתי" ובתוך פרק זמן קצר ביותר ימיר את חברת הביטוח לקרן פנסיה‪ .‬בכדי‬ ‫למנוע נזק חמור יותר לציבור הגמלאים‪).‬אך אירוע כזה על בסיס מחיר המקדמים‬ ‫דהיום‪ ,‬ובהנחה שאינם צפויים לרדת‪ ,‬אזי תרחיש זה אינו צפוי להתרחש כפי שכבר‬ ‫הוסבר ויוזכר שוב בהמשך(‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫יט‪ .‬רציונאל נטול הגיון ‪ ‬‬ ‫טענה "חזקה" במיוחד‪ :‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫הטוען קובע נחרצות וחושף את העלויות הסמויות‪ ,‬לכאורה‪ ,‬המושתות על מי שמצטרף כעמית פעיל‬ ‫לקרן פנסיה מקיפה‪ ,‬ברוב המקרים זה אכן כך‪) ,‬למרות שאדם רשאי להצטרף לקרן משלימה בעלות‬ ‫של ‪ 0.6%‬מהצבירה ‪ 0%+‬מהפקדה‪ ,‬וללא כל כיסוי ביטוחי שהוא( אולם הדבר יכול להתחייב מצורך‬ ‫אמיתי‪ ,‬ולו היה אותו עמית מצטרף לביטוח מנהלים והיה זקוק לביטוח חיים בלבד‪ ,‬בהנחה כי את‬ ‫הביטוח למקרה א‪.‬כ‪.‬ע מממן מעסיקו בנפרד‪ ,‬מתקציב נוסף‪ ,‬עלות הביטוח במסגרת ביטוח המנהלים‬ ‫יקר מביטוח השארים והנכות הגלומים בקרן הפנסיה המקיפה גם יחד‪ ,‬מעבר לכך בציינו כי במיוחד‬ ‫לבעלי שכר נמוך הנגזרות מצו ההרחבה ‪ ,‬הכיסויים הביטוחיים אף מתחיבים‪ ,‬היא הנותנת לגבי מידת‬ ‫כדאיות רכישת כיסויים נדרשים בעלויות נמוכות באופן דרסטי מאלו הנגבות במסגרת פוליסת ביטוח‪.‬‬ ‫זאת ועוד מציין הכותב כי בשל כיסוי ביטוחי "כפוי" העמית "עלול" להפסיד ‪ 4%‬מהקצבה שלו‪ ,‬ברם‬ ‫אולם‪ ,‬לו היה אותו עמית בוחר בתוכנית ביטוח‪,‬סביר שהפנסיה שלו היה נקטמת בשיעור הקרוב יותר‬ ‫ל‪ ! 20%-‬ובהשוואה לעמיתים בקרנות הפנסיה המחויבים בדמי ניהול כדי מחצית‪),‬מציאות שכיחה‬ ‫למדי(‪ ,‬מאלו המצוינים ע"י הכותב הפער היה אף גבוה מכך‪ ,‬גם לאחר שקלול עלות הכיסויים‬ ‫הביטוחיים שהעמית הרוכש במסגרת קרן הפנסיה המקיפה‪ .‬יש עדיין מי המקונן על הכפתור‪ ,‬בעוד‬ ‫שחולצתו כולה‪ ,‬אבדה‪.‬‬ ‫הדבר דומה לדילמה שעומדת בפני פלוני המעוניין לטוס ליעד באירופה‪ ,‬כשעומדות שתי הצעות‬ ‫מחברות תעופה שונות‪ ,‬האחת מציעה את השירות והטיסה הכוללים ארוחה וכיבוד בעת הטיסה‬ ‫בעלות כוללת של ‪ , $400‬ואילו חברה שנייה מציעה טיסה בלבד‪ ,‬ללא מזון אבל עם התחיבות לפיצוי‬ ‫לנוסע‪ ,‬בשיעור של ‪ 10%‬מעלות הכרטיס באם יתרחש אירוע שיגרום לשיבוש מלוח הזמנים המתוכנן‪,‬‬ ‫עלות הכרטיס בחברה זו הינו ‪ ,$500‬אולם הנוסע בוחר בחברת התעופה השנייה וטעמיו עימו‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪27‬‬ ‫מדריך אלטרנטיבי ‪v‐2‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫חלק ‪.I‬‬ ‫אחת מהטענות השכיחות כי דמי הניהול הגבוהים הנגבים ממובטחים בפוליסת ביטוח מנהלים הינם‬ ‫מוצדקים מאחר והם משמשים כ"ביטוח" למקדם ה"מובטח" ‪ ,‬במובן מסוים אולי ניתן לראות בכך סוג‬ ‫של "כרית בטחון " עבור חברת הביטוח לעמוד בהתחייבות עתידית שלה כלפי מבוטחיה אם וכאשר‬ ‫המקדם ה"מובטח" אכן יהיה רלוונטי מתי שהוא‪ ,‬אולם במהותה טענה זו הינה משוללת יסוד‪ ,‬ואין בה‬ ‫ממש‪ .‬מהסיבות להלן ‪:‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬עד כה התוודענו לסוגי ביטוח שונים שנמכרו בעלות התואמת את גיל המבוטח‪,‬מצב בריאותו‪,‬‬ ‫עיסוקו ותעריף המבטא בין היתר את סוג הסיכון שמפניו אנו רוכשים הפוליסה ‪ ,‬ומעולם לא‬ ‫גבו מאיתנו פרמיה שהיוותה חלק מהדמי ניהול באף סוג פוליסה בעבר‪ .‬לפיכך לא ברור‬ ‫ההיגיון בטיעון שהדמי ניהול מהווה פרמיה לביטוח מפני התארכות בתוחלת חיים‪ .‬מה גם‬ ‫שהמחיר ‪ ,‬דמי הניהול שעשויים להגבות ממצטרפים חדשים שונים‪ ,‬לביטוח קצבה כשהאחד‬ ‫בן ‪ 50‬ואחרת )אישה( בת ‪ 30‬יהיו זהים בעוד שהסיכון מפני התארכות בתוחלת חיים הינה‬ ‫שונה לחלוטין‪ .‬‬ ‫‪ ‬באם דמי ניהול מהווים ביטוח מפני התארכות בתוחלת חיים‪ ,‬אזי הרציונאל הזה היה אמור‬ ‫להיות נכון גם למכשירים פנסיונים אחרים כגון קופ"ג ‪ ,‬שגם היא "יודעת" לגבות דמי ניהול‬ ‫גבוהים או שקולים בדומה לאלה הנגבים מתוכניות הביטוח‪ ,‬אולם בקופ"ג משום מה אין כלל‬ ‫ביטוח לקצבה ובוודאי שלא מפני התארכות של תוחלת חיים‪ .‬‬ ‫‪ ‬ידוע לכל כי קיימות תוכניות ביטוח קצבה מאותה חברת ביטוח ומאותה מהדורה זהה‪,‬‬ ‫שבכולן המקדם ה"מובטח" הינו זהה‪ ,‬אולם הדמי ניהול הנגבים מכל אחת מהתוכניות הינם‬ ‫שונים‪ ,‬ואף בעלי הבדלים מהותיים בין אחד למשנהו‪ ,‬והשיקולים להבדלים הללו הינו מסחרי‬ ‫גרידא‪ ,‬ואינו תלוי התארכות בתוחלת חיים‪ .‬‬ ‫‪ ‬עד שנת ‪ 2008‬הופקו סדרות של ביטוחי מנהלים מסוג "הון" שלא היו בקרבן מנגנוני חילול‬ ‫קצבה לחלוטין ‪ ,‬קרי תוכנית עקרות לחלוטין מבחינת יכולתן לייצר קצבה ‪ ,‬אולם דמי הניהול‬ ‫שנגבו מהמבוטחים בתוכניות אלו היו והינם זהים לאלה שנגבו מתוכניות המיועדות בהווייתן‬ ‫לשלם קצבה‪ .‬‬ ‫‪ ‬לפיכך אין בהירות ולא ברור מַ אי נַפְ קָ א מִ ּנַּה מהטענה כי מדובר בפרמיית ביטוח מפני‬ ‫התארכות בתוחלת חיים? למעט העובדה‪ ,‬כמובן שדמי ניהול הללו מגדילות באופן ניכר את‬ ‫הרווחים הלגיטימיים ובכך אף במידת מה את ההון עצמי של החברות המבטחות‪,‬עובדה זו‬ ‫לכשעצמה הינה מבורכת ביותר‪ ,‬אולם בעליל אין מדובר בביטוח מפני התארכות בתוחלת‬ ‫חיים‪ .‬‬ ‫חלק ‪.II‬‬ ‫טענות שכיחות נוספת המשמשת כנימוקים להעדפת חיסכון וקבלת קצבה מתוכנית ביטוח‬ ‫בהשוואה לקרן פנסיה הינם בדגש על הערך הגבוה יותר הקיים בפוליסת ביטוח ובין היתר‪ :‬‬ ‫‪‬‬ ‫חיתום קפדני בביטוח‪ -‬המצטרפים לתוכניות ביטוח חייבים להוכיח בעת הצטרפותם באופן‬ ‫קפדני יותר כי מצב בריאותם הינו טוב במיוחד‪ .‬ומכאן כי אוכלוסיה מבוטחת בתוכניות ביטוח‬ ‫הינם בריאים יותר מעמיתיהם בקרנות הפנסיה‪ ,‬מעבר לכך שאין הדבר בהכרח נכון ‪ ,‬מאחר‬ ‫וגם בקרנות פנסיה קיימת דרישה להוכחת בריאות ובמילא עלות הביטוח בקרנות פנסיה‬ ‫מתמחרות מראש מצטרפים שאינם בריאים במיוחד‪,‬אזי בהינתן כי במסגרת תוכניות הביטוח‬ ‫הגמלאים צפויים לחיות יותר‪ ,‬מפני שהוכיחו כי הנם בריאים יותר‪ ,‬אזי יש צורך בעתודה‬ ‫גדולה יותר של רזרוות )או בייקור מראש של המקדם( בשל חוסנם ושרידותם הגבוהה‬ ‫הצפויה בהשוואה לעמיתיהם בקרונות הפנסיה‪ ,‬על בסיס הגיון זה המנה החודשית של‬ ‫הקצבה תהיה נמוכה יותר‪.‬לפיכך המסקנה הינה כי בשל שרידות נמוכה יותר‪,‬לכאורה‪ ,‬של‬ ‫עמיתים בקרן פנסיה ‪,‬דווקא לאדם בריא בעל תחזית שרידות גבוהה קיים הגיון רב יותר‬ ‫‪28‬‬ ‫מדריך אלטרנטיבי ‪v‐2‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫להיות גמלאי מקרן פנסיה דווקא‪ ,‬ולא מתוכנית ביטוח‪ ,‬באם תוחלת השרידות של הגמלאים‬ ‫מבקרן הפנסיה נמוכה יותר‪ ,‬אזי העודף יחולק לו‪ ,‬לבריא ששורד יותר וכך מנת הפנסיה‬ ‫האישית שלו תהיה גבוהה מזו שצפוי לקבל לו היה גמלאי במסגרת של חברת ביטוח‪ .‬‬ ‫ניהול חשבון גמלאים בחברת ביטוח ובקרן פנסיה דומה בכך כי בשתי המתכונות כל כספי‬ ‫העמיתים ערב קבלת קצבת פנסיה ראשונה "נשפך" הכסף הצבור בחשבונם האישי לחשבון‬ ‫"בריכה" גדול‪ ,‬ושממנו משלמים את מנת הקצבה האישית של כל גמלאי ע"פ המפתח‬ ‫)מקדם( שלו‪ ,‬למשך כל שארית חייו‪ ,‬וניהול החשבון נבדל בכך שחשבון המנוהל ע"י חברת‬ ‫ביטוח ההתחייבות לתשלום הינה של החברה מול המבוטח ואילו במידה והמבוטח שרד‬ ‫פחות מהתוחלת )כפי שמגולם במקדם האישי שלו( יתרת הכסף מועברת לידי חברת‬ ‫הביטוח והיה אם הגמלאי שרד מעבר לתוחלת ‪,‬אזי חברת הביטוח תממן את התוספת‬ ‫מכיסה )כל עוד מדובר במבוטחים בודדים ולא בשינוי בתוחלת‪ ,‬אזי לא צפויה להיווצר כל‬ ‫בעיה של גרעון( מאידך בחשבון של קרן פנסיה העודף שנותר בחשבון הכולל לאחר ביצוע‬ ‫מאזן שנתי מועבר לחלוקה ליתר הגמלאים השורדים הפעילים‪ .‬‬ ‫"ההבטחה" כי חברת הביטוח עומדת להפסיד ו‪/‬או לממן מכיסה את ההתארכות בתוחלת‬ ‫החיים בהינתן כי בעת הפרישה המקדם ה"מובטח" המחושב בעת ההצטרפות יהיה נמוך‬ ‫מגובה המקדם העתידי שצפוי בעקבות התארכות בתוחלת חיים להיות גבוה )יקר(ממנו‪-‬‬ ‫מבוטח המצטרף לתוכנית ביטוח עם "מקדם" מובטח מתוך אמונה כי חברת הביטוח תמחרה‬ ‫את המקדם העתידי שלפיו היא צפויה לשלם למבוטח‪ ,‬כלשהוא‪ ,‬ביודעין ומראש מתוך כוונה‬ ‫"אסטרטגית" להפסיד ממון ומתוך הכרה כי תאלץ לממן מרווחיה את ההתייקרות ה"צפויה"‬ ‫במקדם אותו היא מוכרת היום‪ .‬משול לאדם העורך קניותיו בשוק ומשתכנע ע"י התגרן‬ ‫המשדלו לרכוש ממרכולתו בטיעון ‪" :‬האמן לי‪ ,‬לי זה עולה יותר‪ "..‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫אחרית דבר‬ ‫‪ .1‬מניסיון אמפירי רב שנים במפגשי יעוץ ובפרישה תוך אינטראקציה עם אלפי לקוחות‪ ,‬ניתן‬ ‫להתחקות אחר הלך המחשבה המוביל לקוחות מתלבטים בשלב בו יש לקבל החלטות בסביבה‬ ‫של אי ודאות‪ ,‬ובמיוחד בתחום בו אינם מבינים בו מאומה‪,‬לפיכך בנקל הם נוטים לבלבול רב‪ .‬ככל‬ ‫שהסיטואציה הרגשית בה הם מצויים‪ ,‬בנוגע לגורל כספם הינה רוויה בחשש רב‪ ,‬כך גוברת‬ ‫הנטייה לקבל החלטה לא רציונאלית ‪ ,‬המתחזקת לאין שיעור בהשוואה ללקוח שקול וקר רוח‪ .‬‬ ‫לפיכך בסוגיית מקדם המרה "מובטח" קיימת חשיבות קריטית לאופן שבו מציגים ללקוח את‬ ‫החלופות של המכשירים הפנסיונים ודרך בה מוצגת כלפיו השאלה שבאחריתה עליו לקבל‬ ‫החלטה‪ .‬מטרת השאלה בין היתר‪ ,‬הינה לסייע ללקוח לקבל החלטה מושכלת בעבורו‪ .‬ולניסוחה‬ ‫יש השפעה מכרעת על קבלת החלטת המבוטח‪.‬‬ ‫בהצגת השאלה ובדרך שבה מציבים בפני הלקוח את הדילמה שבאפשרותו לבחור במכשיר‬ ‫פנסיוני שבו המקדם והפנסיה "מובטחת" ‪ ,‬וללא שינוי ומבוסס חוזה )לכאורה(‪ ,‬במקרה שיאריך‬ ‫חיים‪ ,‬ואילו אם חלילה ילך לעולמו טרם ניצל תקופה קצובה וידועה מראש‪ ,‬בת ‪ 20‬שנים )לפחות(‪,‬‬ ‫אזי כספו מובטח וישולם לשאריו‪ ,‬ובכך מוענקת לו התחושה שבכל מצב כספו לא יאבד‪ ,‬כשפלוני‬ ‫אינו מעוניין להניח את כספו על כף המאזניים ודווקא שלכאורה כשמציבים בפניו מתכונת של הכל‬ ‫"בטוח" ושאין לו צורך לשאת בכל סיכון ‪ ,‬או "להמר" על כספו‪ ,‬זו למעשה המתכונת הוודאית‬ ‫להוביל את הלקוח ‪ ,‬אחר כבוד ו"בבטחה" לקוראלס ‪ ,‬באזור הנוחות ישירות לתוך "שדה" שבו כל‬ ‫מערכת השיקולים הרציונאלית משתבשת ‪,‬מתפוגגת ומתחלפת באחת לקבלת החלטה טעונה על‬ ‫בסיס רגשי‪ .‬כפי שנוהג מהמר בקזינו בסיטואציה שבה הוא חש שכספי הפנסיה שלו הינם‬ ‫השקעה שעלולה לרדת לטמיון ולפיכך הוא "בשל" לקבל החלטה שיש "הגיון" לסכן כסף נוסף ‪,‬‬ ‫בדמות הפרמיה הפנטסטית לה הוא נדרש לשלם במסגרת פוליסה עם מקדם "מובטח" ‪ ,‬על מנת‬ ‫ל"חלץ" את ההשקעה שכבר ביצע )החיסכון הפנסיוני( ‪,‬מאחר וניטלת ממנו היכולת לקבל החלטה‬ ‫נכונה‪ ,‬לא נותר לו אלא לפעול על פי אינטואיציה מטעה‪.‬‬ ‫‪29‬‬ ‫מדריך אלטרנטיבי ‪v‐2‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫מוצע שניסוח השאלה שתוצג בפני מבוטח‪ ,‬תהיה קצרה פשוטה ועניינית‪ ,‬אשר תסייע לו בקבלת‬ ‫החלטה בבחירת המוצר הפנסיוני המתאים עבורו ‪,‬אשר תעניק לו ערך רב למדי‪ ,‬תהיה כדלקמן‪:‬‬ ‫"קיימים שני מוצרים האחד אינו מבטיח לך מאומה ובשני מובטח שתקבל פחות מהראשון"‬ ‫מה תעדיף? ‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫כל קורא יוכל להבין היטב אם המוצר ה"מובטח" הינו בעל ערך ממשי כל שהוא והאם עלותו‬ ‫מוצדקת‪ .‬כפי שלא ברור מדוע ישקיע מאן דהוא ולו שקל בודד אחד‪ ,‬נוסף‪ ,‬על מנת לרכוש‬ ‫בקבוק שמן שעל אריזתו מצוין באותיות קידוש לבנה ‪" :‬שמן ללא כולסטרול" ‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫לכל מי שירא מהתארכות בתוחלת חיים‪ ,‬ומניח שהפתרון הינו בדמות מרדף אחר מקדם‬ ‫"מובטח"‪,‬אזי נקודת השיא אליו עשוי )עלול( להגיע מקדם הוא ‪) 340‬מותנה בתשואה(‪ ,‬המבטא‬ ‫תוחלת של גיל ‪ ,239‬בנקודה זו החיסכון הפנסיוני הופך למאין אג"ח‪-‬קונסול‪ ,‬המשלמת קצבה‬ ‫חודשית )"דיבידנד"( לצמיתות‪ ,‬עד עולם ‪,‬מבלי לגרוע מן הקרן‪ .‬ומכאן המקדם לא יעלה יותר‪ .‬אך‬ ‫יש לאן לשאוף‪ .‬‬ ‫אין לראות בנכתב במסמך זה תחליף לייעוץ פנסיוני כהגדרתו בחוק ‪ .‬‬ ‫אין לבצע שינויים או שימוש במסמך זה‪),‬פרט מהפצתו כפי שהוא( או בתוכנו ללא אישור בכתב‬ ‫מאת המחבר‪ .‬‬ ‫ניתן לצפות במסמך זה ובעדכוניו ‪ ,‬גם באתרנו ‪ www.mpc.co.il :‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫בכבוד רב‪,‬‬ ‫אבי אייכלר – יועץ פנסיוני מורשה‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪30‬‬ ‫מדריך אלטרנטיבי ‪v‐2‬‬