‫אלה עברון‪:‬‬ ‫בקרב יהודים אשכנזים שכיחות גבוהה יחסית (‪ )2.5%‬של ‪ 3‬מוטציות ספציפיות ב ‪ .BRCA1/2‬לאישה‬ ‫שנושאת מוטציה בגנים אלה סיכון מאוד גבוה לחלות בסרטן שד (עד ‪ )00%‬ובסרטן שחלה (עד‬ ‫‪ )40%‬במהלך החיים‪ .‬כריתת שחלות וחצוצרות מונעת מורידה הסיכון לסרטן שחלות ביותר מ ‪00%‬‬ ‫ולסרטן שד ב‪ .50%‬הסרת שדיים מונעת מורידה סיכון לסרטן שד ביותר מ ‪ .00%‬ניתוח הסרת‬ ‫שדיים‪ ,‬עם או בלי שחזור‪ ,‬מלווה בהשפעות גופניות ונפשיות משמעותיות ונשים רבות מעדיפות דרכי‬ ‫טיפול חלופיות‪ .‬בקרב נשאיות שחלו ועוברות טיפול משמר שד כולל ניתוח להוצאת הגידול וקרינה‬ ‫לשד‪ ,‬הסיכון להישנות בשד המנותח דומה לסיכון להישנות אצל חולות לא נשאיות‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬ ‫הסיכון לגידול בשד הנגדי גדול בהרבה אצל חולות נשאיות (כ ‪ 30%‬ב ‪ 10‬שנים) לעומת חולות לא‬ ‫נשאיות (רק ‪ 3%‬בערך ב ‪ 10‬שנים)‪ .‬לאור נתונים אלה מתנהל בארץ מחקר רב‪-‬מרכזי‪ ,‬שמציע קרינה‬ ‫מונעת גם לשד הנגדי לחולות נשאיות שמקבלות קרינה במסגרת הטיפול בסרטן השד‪ .‬המחקר‬ ‫מתנהל במרכזים רמב"ם‪ ,‬איכילוב‪ ,‬שיבא ‪ /‬תל‪-‬השומר‪ ,‬איכילוב‪ ,‬סורוקה‪ ,‬נהריה ואסף הרופא ונתמך‬ ‫על ידי האגודה למלחמה בסרטן בישראל‪ .‬המעקב המומלץ אחרי נשאיות כולל בדיקת ‪ MRI‬פעם‬ ‫בשנה בנוסף לבדיקה גופנית‪ ,‬ממוגרפיה וסונר של השדיים‪ .‬הפרוגנוזה של חולה נשאית דומה לזו של‬ ‫חולה לא נשאית באותו גיל ושלב מחלה‪ .‬לאחרונה נכנס לשימוש סוג חדש של תרופות (מעכבי ‪)PAP1‬‬ ‫לטיפול בחולות נשאיות עם מחלה מפושטת‪ ,‬תוצאות ראשוניות עם תרופות אלה נמצאו מעודדות‪.‬‬