‫המהפך הציוני במישור החוף‬ ‫כתבה‪ :‬תמר ידידים מחוז מרכז‬ ‫‪‬‬ ‫בשיעור קודם ערכנו השוואה בין מפות הישובים של‬ ‫אז והיום במישור החוף והגדרנו את המושג "מהפך‬ ‫ציוני"‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בשיעור זה נכיר את המבנה הפיסי של מישור החוף‬ ‫ונבין את הקושי הנובע ממנו‪ ,‬אשר גרם לדלדול‬ ‫אוכלוסין‪ ,‬עזובה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫במקביל ננסה לבדוק כיצד ניתן להפוך קושי‬ ‫להזדמנות‪.‬‬ ‫הכיתה תתחלק ל‪ 5-‬קבוצות למידה‪:‬‬ ‫קבוצת חולות נודדים‪,‬‬ ‫קבוצת רכסי כורכר‪,‬‬ ‫קבוצת אדמת החמרה‪,‬‬ ‫קבוצת המרזבה‪,‬‬ ‫קבוצת ערוצי הנחלים‪.‬‬ ‫מבנה הפיסי של מישור החוף‬ ‫חולות נודדים‬ ‫‪ ‬ספר בראשית ד‪:‬‬ ‫ָארץ‪ ...‬טז ויֵּצֵּ א קיִּן‪,‬‬ ‫‪" ‬יב‪...‬נָע ָונָד‪ִּ ,‬ת ְהיֶה בָ ֶ‬ ‫ִּמלִּ ְפנֵּי יְהוָה; וי ֵֶּשב בְ אֶ ֶרץ‪-‬נוֹד‪ִּ ,‬ק ְדמת‪-‬‬ ‫ָאחיו‪ ,‬יּובָ ל‪ :‬הּוא הָ יָה‪--‬אֲ בִּ י‪,‬‬ ‫עֵּ דֶ ן‪ .‬כא וְ ֵּשם ִּ‬ ‫כָ ל‪-‬תֹפֵּ ׂש כִּ ּנוֹר וְ עּוגָב‪ .‬כב וְ ִּצלָה גם‪ִּ -‬הוא‪,‬‬ ‫יָלְ ָדה אֶ ת‪-‬תּובל קיִּן‪ֹ--‬לטֵּ ש‪ ,‬כָ ל‪-‬ח ֵֹּרש ְנח ֶֹשת‬ ‫ּוב ְרזֶל;"‬ ‫חולות נודדים‬ ‫בראשית יב' א'‪:‬‬ ‫ֹּאמר יְ־הֹּ וָ־ה אֶ ל אַ ְב ָרם לֶ ְך ְלָך ֵמאַ ְרצְ ָך‬ ‫‪ ‬וַי ֶ‬ ‫ּומבֵ ית אָ ִביָך אֶ ל הָ אָ ֶרץ אֲ ֶשר‬ ‫ּומּמֹולַ ְד ְתָך ִ‬ ‫ִ‬ ‫אַ ְראֶ ָך‪:‬‬ ‫חולות נודדים‬ ‫חולות נודדים נמצאים סמוך לחוף הים במישור החוף‪.‬‬ ‫חולות אלו עשויים מגרגירי קוורץ קשים שאינם‬ ‫מלוכדים היטב ובשל כך הם אינם יציבים‪.‬‬ ‫הגרגירים עפים עם הרוח‪ ,‬נודדים ממקום למקום‬ ‫ויוצרים מבנים משתנים של גבעות חול‬ ‫הקרויות חוליות (בלועזית ‪ :‬דיונות)‪.‬‬ ‫חולות נודדים‬ ‫בכל אדם ישנה כמיהה חזקה לשוטט בעולם‬ ‫ולכבוש מקומות רחוקים‪ ,‬אולם בסופו של דבר‬ ‫הוא מבקש לחזור לביתו ולמדינה שבה גדל‪,‬‬ ‫סביבת גידולו הטבעית‪.‬‬ ‫הקיום היהודי ארוך השנים בתפוצות עיצב את‬ ‫זהותו של היהודי כזהות חסרת בית ומולדת‪.‬‬ ‫העם היהודי זקוק לבית ולמולדת‪ ,‬אך מורגל בחיי‬ ‫נדודים וגלות‪.‬‬ ‫חולות נודדים‬ ‫משימות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫במה נבדל סיפורו של קין מסיפורו של אברם?‬ ‫מהם הקווים המשותפים בין שני הסיפורים‬ ‫המקראיים?‬ ‫מהם היתרונות בחיי נדידה?‬ ‫מה החסרונות בחיי נדידה?‬ ‫מהי מולדת עבורך?‬ ‫מהו בית עבורך?‬ ‫קראו את "סיפורו של גרגר"‪.‬‬ ‫מה הקשר בין חולות נודדים לבין זהות היהודי‬ ‫הנודד?‬ ‫נע ונד תהיה‬ ‫‪ ‬קין התיישב לבסוף בארץ נוד‪.‬‬ ‫‪ ‬שם בנה עיר וקראה על‪-‬שם בנו חנוך‪.‬‬ ‫‪ ‬קיימת סתירה בין העונש לנוע ולנדוד לבין‬ ‫מגורי קבע‪.‬‬ ‫‪" ‬ארץ נוד"‪-‬פירושה‪:‬‬ ‫ ארץ שהייתה נעה ונדה תחתיו‪.‬‬‫ גלות ממקום מגוריו למקום שאינו שייך לו‪,‬‬‫ ניתוק מעבודת האדמה בשל טומאתה מדם אחיו‪.‬‬‫‪ -‬נדידה לא רק פיסית אלא רוחנית‪-‬נרדף ומאוים‪.‬‬ ‫‪ ‬המקצועות בהם עסקו צאצאיו‪:‬‬ ‫‪ -‬חרש ברזל‪ ,‬מוסיקאי‪ -‬מקצועות עירוניים יותר‪.‬‬ ‫רכסי כורכר‬ ‫‪‬‬ ‫נוצרו מהתאבנות של דיונות החול לסלע כורכר‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כיוונם לאורך מישור החוף‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לכן‪ ,‬מהווים מחסום לנחלים שכיוונם לרוחב מישור החוף‪.‬‬ ‫התאבנות וחסימה‬ ‫אלו אסוציאציות מעלה בכם המושג "התאבנות" ?‬ ‫כיצד הייתם מגיבים אם מישהו או משהו היה חוסם‬ ‫ומגביל את עשייתכם ומחשבותיכם?‬ ‫שתפו אותנו בדוגמאות מחייכם?‬ ‫התאבנות וחסימה‬ ‫חסימה מגבילה התפתחות‪.‬‬ ‫התאבנות היא ההיפך מנדידה או זרימה‪.‬‬ ‫חסימה יוצרת התנגדויות‪/‬ניגוד דעות‪/‬מציפה זעם‬ ‫(השלכה להצפת הביצות)‪.‬‬ ‫גבעות חול אדום עתיק ‪ -‬אדמת חמרה‬ ‫‪‬‬ ‫החמרה נוצרה מהתפוררות סלע כורכר עתיקים‪ ,‬לכן נמצא אותה‬ ‫על גבעות כורכר‪ ,‬או בין שכבותיו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫החמרה מוזנת גם מאדמת סחף שמקורה מההרים במזרח‪ ,‬בנוסף‬ ‫לקוורץ הבונה אותה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מינרל הברזל המחומצן שבחמרה‪ ,‬מעניק לה את צבעה האדום‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫חומר חרסיתי (נזאז שמו) העוטף את החמרה‪ ,‬מונע חלחול מים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫החמרה דלה בחומרי מזון לצומח‪ ,‬לכן יש צורך לדשן אותה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫החמרה מתאימה לגידולי פרדסים‪.‬‬ ‫גבעות חול אדום עתיק ‪ -‬אדמת חמרה‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫התפוררות – בלייה – שחיקה ‪ -‬אולי ריכוך של‬ ‫התאבנות הכורכר עם השנים?‬ ‫משימה‪:‬‬ ‫נסו לתת דוגמאות מחיי אדם המקבילים‬ ‫לנתונים על החמרה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫דוגמאות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫התאבנות מול התפוררות במקביל לעקשנות לבין פשרה או וויתור‪.‬‬ ‫הזנה גם מאדמות סחף מול נזאז כחומר מונע חלחול במקביל למיזוג‬ ‫ואיחוד כוחות לעומת התנגדויות בקבוצה‪.‬‬ ‫הצורך בדישון במקביל לצורך בקבלת עזרה ושיתוף פעולה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫אדמות הסחף מההר במרזבה‬ ‫שקע – שוקע – משקיע ‪ -‬עקשן‪.‬‬ ‫‪ ‬אדמה כבדה ופורייה לחקלאות‪.‬‬ ‫‪ ‬אין ביצות ‪ -‬בזכות השיפוע לכיוון הים‪.‬‬ ‫‪ ‬לכן‪ ,‬אזור מיושב בצפיפות‪ ,‬עוד מימי קדם‪.‬‬ ‫כל הנחלים זורמים לים‬ ‫= הנחלים יורדים מההרים לכיוון הים מערבה‪.‬‬ ‫= כיוון זרימתם הוא לרוחב הארץ‪.‬‬ ‫= דרכם לים נחסמת ע"י אחדים מרכסי הכורכר‪.‬‬ ‫= בצד החסום מצטברים מי הנחל לביצה‪.‬‬ ‫גורמים למיעוט אוכלוסייה במישור‪:‬‬ ‫= יתושי האנופלס בביצה ‪ -‬מחלת הקדחת‪.‬‬ ‫= מים מחלחלים בקרקע חולית‪.‬‬ ‫= רמת מליחות גבוהה בקרקע‪.‬‬ ‫= קרקע שאינה מתאימה לחקלאות‪.‬‬ ‫נחלים ‪ -‬זרימה כנגד כל הסיכויים‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫דרכם שלך הנחלים הזורמים לכיוון הים נחסמת במקומות‬ ‫מסוימים בגלל רכסי כורכר ושקעים‪-‬לכן נוצרות ביצות‪.‬‬ ‫נדרשת התערבות האדם בניקוז הביצות‪.‬‬ ‫נוף הביצות נעלם‪.‬‬ ‫נותרו מעט שלוליות חורף‪.‬‬ ‫מה אנו למדים מעקשנותם של הנחלים להגיע ליעדיהם?‬ ‫שתפו אותנו באירוע דומה מחייכם‪ ,‬המקביל לזה של‬ ‫הנחלים‪.‬‬ ‫זוכרים את מר‪-‬קו‬ ‫‪ ‬איזה קו היה מר‪-‬קו משאיר אחריו בלכתו‬ ‫לרוחב מישור החוף?‬ ‫מקושי להזדמנות ‪ -‬החלוצים‬ ‫בתקופת ההתנחלות המקראית לפני ‪ 3000‬שנה– ההתיישבות‬ ‫של בני ישראל על ההר הייתה מתוך אילוץ‪.‬‬ ‫לחץ – חלוץ ‪ -‬לחלץ‪.‬‬ ‫גם אחרי ‪ 2000‬שנות גלות –‬ ‫רכישת קרקעות במישור הייתה אילוץ‪.‬‬ ‫מקושי להזדמנות – חשיבה יצירתית‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫לפתרון הבעיות – נדרשת חשיבה יצירתית‪.‬‬ ‫מציאת הזדמנות בכל קושי‪.‬‬ ‫ניצול התבונה‪ ,‬השליחות והמוטיבציה‪.‬‬ ‫קרקעות פנויות וזולות‪.‬‬ ‫מושבות חקלאיות ראשונות – עסוק חדש‪.‬‬ ‫כמו קין – גם במישור נמצא הפתרון בדמות הקמת‬ ‫תל‪ -‬אביב כעיר עברית ראשונה‪.‬‬ ‫ציונות ‪ -‬מצוינות‬ ‫ואת המפעל הציוני כבר הזכרנו?‬ ‫א‪-‬אח‪-‬אחר‪-‬אחרי‪-‬אחריו‪-‬אחריות‬ ‫ומהו המפעל הציוני שלי?‬ ‫מה‪-‬פך‬ ‫ועל המהפך כבר דיברנו?‬ ‫‪ ‬פך השמן שנמצא בבית המקדש הספיק‬ ‫לשמונה ימים‪....‬האם מישור‪-‬החוף הצר‬ ‫יספיק לאכלס את כולנו???‬ ‫????‬