1. No category

‫אנרגיה מאגר הזדמנויות‬
‫‪ ‬מה אפשר‬
‫להרוויח מקריאת‬
‫דוח המשאבים‬
‫שפרסמה החודש‬
‫"הזדמנות ישראלית"?‬
‫י ו נ י‬
‫‪2 0 1 2‬‬
‫‪" ‬נתונים מבטיחים בדוח‬
‫המשאבים של פלאג'יק‪:‬‬
‫קיימת היתכנות למציאת‬
‫מאגרי גז ונפט בקנה מידה‬
‫עולמי"‪ ,‬אומר אייל שוקר‪,‬‬
‫מנכ"ל הזדמנות ישראלית‪,‬‬
‫בראיון מיוחד‬
‫‪ ‬ועוד‪:‬‬
‫איך לקרוא דוח משאבים? ‪ /‬כל מה שרציתם לדעת על חיפושי הנפט והגז בישראל והבעלות‬
‫על רשיונות החיפושים ‪ /‬סיפורו של לוויתן‪ ,‬התגלית הגדולה של ישראל‬
‫‪1‬‬
‫עוברים‬
‫לבנק‬
‫המשתלם‬
‫בישראל!‬
‫הכי משתלם בשבילך‬
‫אנרגיה ‪ l‬מאגר הזדמנויות‬
‫‪4‬‬
‫ההזדמנות ראיון עם‬
‫אייל שוקר‪ ,‬הזדמנות‬
‫ישראלית ‪ /‬דבי קאופמן‬
‫‪14‬‬
‫להנזיל אנרגיה ‪/‬‬
‫אמיר פוסטר‬
‫‪22‬‬
‫בדרך למעצמת גז ‪/‬‬
‫עמי בר‬
‫‪32‬‬
‫"הלוויתן" ‪ /‬איתן אייזנברג‬
‫תוכן‬
‫‪8‬‬
‫מערכת הנפט של אגן‬
‫הלבנט ‪ /‬ג'ון אריק באטי‬
‫וכריס וארלי (‪)AGR‬‬
‫‪16‬‬
‫כיצד לקרוא דוח משאבים? ‪/‬‬
‫דן הלמן‬
‫‪26‬‬
‫רומן הגז של ישראל‬
‫וקפריסין ‪ /‬עמי בר‬
‫‪34‬‬
‫דמי השתתפות ‪/‬‬
‫רו"ח שלמה אלפיה‬
‫‪10‬‬
‫בעלות על זכויות נפט ‪/‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬המשרד‬
‫לתשתיות לאומיות‪,‬‬
‫חטיבת הנפט והגז‬
‫‪18‬‬
‫לנבור בין מאגרי‬
‫האינפורמציה ‪ /‬דבי קאופמן‬
‫‪28‬‬
‫הקודחים בדמעה‪,‬‬
‫ברינה יסחרו? ‪/‬‬
‫עו"ד ד"ר זאב הולנדר‪,‬‬
‫עו"ד איתי ברפמן‬
‫ועו"ד הדס מייסיס‬
‫‪36‬‬
‫מחפשים משמעות ‪/‬‬
‫דבי קאופמן‬
‫עורכת אחראית‪ :‬דבי קאופמן | עורכת המגזין‪ :‬דבורה פישמן | עריכה לשונית‪ :‬הילה שיאון | עורכת גרפית‪ :‬סווטה בסין | איור שער‪ :‬גיל ג'יבלי |‬
‫אינפוגרפיקה‪ :‬מיטל תיתן בן‪-‬יפת | עיבוד מחשב‪ :‬יפה שילה‪ ,‬סמי אברג'יל | מנהל הפקה‪ :‬סולי מור | מנהל ייצור‪ :‬עמי אוחנה | משנה למנכ"ל‪ ,‬סחר‪ :‬מוטי בר זיו |‬
‫מפיקה‪ :‬הילה הראל חן | יחסי ציבור ויעוץ אסטרטגי‪ :‬רובינס‪-‬שטינמץ‬
‫המידע בגיליון פרסומי זה הינו אינפורמטיבי בלבד‪ ,‬ואין במידע זה ובכל הכלול בו משום ייעוץ או הצעה או שידול או הזמנה לרכוש (או למכור) ניירות ערך ו‪/‬או נכסים פיננסים כלשהם‪ .‬על כל אדם המעוניין לרכוש ניירות ערך לקבל קודם לפעולה‬
‫ייעוץ מיועץ השקעות או משווק השקעות בכל הנוגע לביצוע פעולה בניירות ערך או בנכסים פיננסים המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו‪ .‬המרואיינים‪ ,‬הכותבים‪ ,‬עובדיהם וחברי הדירקטוריון שלהם לא יהיו אחראים לכל נזק ישיר או עקיף‬
‫שגרם אם יגרם‪ ,‬למאן דהוא‪ ,‬כתוצאה מהסתמכות על המידע הכלול בגיליון זה‪ .‬אין להעתיק‪ ,‬לשכפל להפיץ או לפרסם בכל אופן את המידע הכלול בגיליון זו זה או חלקים ממנו ללא רשות מפורשת‪ ,‬מראש ובכתב של הכותב‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫אנרגיה ‪ l‬מאגר הזדמנויות‬
‫צילומים‪ :‬תמר מצפי‬
‫ההזדמנות‬
‫"האסטרטגיה של הזדמנות ישראלית מתבססת על פורטפוליו‬
‫שיאפשר למשקיעים להיחשף לכמה שיותר תגליות‪ ,‬תוך צמצום‬
‫הסיכונים‪ .‬גם המשקיעים וגם מקבלי ההחלטות התחילו להפנים‬
‫שמדינת ישראל עומדת להפוך למעצמת אנרגיה‪ ,‬אבל אנחנו רק‬
‫בראשית הדרך וצריכים לפעול מיד על מנת לממש את מלוא‬
‫הפוטנציאל"‪ ,‬אייל שוקר‪ ,‬מנכ"ל השותף הכללי של הזדמנות ישראלית‪,‬‬
‫בראיון מיוחד על החזון של ישראל להפוך לעצמאית אנרגטית‬
‫>> דבי קאופמן‬
‫ה‬
‫אייל שוקר‬
‫תפקיד‪ :‬מנכ"ל הזדמנות ישראלית‬
‫גיל‪35 :‬‬
‫סטטוס‪ :‬בזוגיות‬
‫השכלה‪ :‬תואר ראשון ושני במנע"ס וכלכלה‬
‫מאונ' בר אילן‬
‫מוטו בחיים‪ :‬לשמור על אדרנלין גבוה‪ ,‬לא‬
‫להשתעמם‬
‫השראה‪" :‬בצבא הייתי פקח טיסה בבסיס‬
‫קרב‪ ,‬יש דמיון רב בין רמת האנדרנלין בזמן‬
‫ניהול טיסות קרב בלחימה לזו של ניהול חברה‬
‫לחיפושי גז ונפט‪ .‬אני עדיין עושה מילואים‬
‫לפחות פעם בחודש‪ ,‬ונהנה מכל רגע"‪.‬‬
‫דוח המשאבים מצביע על הסתברות גיאולוגית‬
‫של כ‪ 12.3%-‬למציאת מאגרי נפט נשמעותיים‬
‫בשכבות העמוקות‪ .‬זוהי הסתברות גבוהה ומבטיחה‬
‫מאוד מבחינתנו בהתחשב שמדובר בשכבות‬
‫שמעולם לא נקדחו ולא הוכחו‪.‬‬
‫¿ ומה המשמעות של הנתונים העולים מדוח‬
‫המשאבים למדינת ישראל?‬
‫"המשמעות היא עצומה‪ .‬ישראל הופכת באופן‬
‫מוכח למעצמת אנרגיה עולמית‪ .‬למצב זה ישנן‬
‫השלכות לא רק על תחום האנרגיה‪ ,‬אלא על כל‬
‫אורחות חיינו‪ .‬התגליות עד כה‪ ,‬והפוטנציאל הטמון‬
‫ברישיונות פלאג'יק‪ ,‬ישנו לחלוטין את מעמדה‬
‫הגיאו‪-‬פוליטי של ישראל‪ .‬רק בשביל לסבר את‬
‫האוזן‪ ,‬היקף הצריכה השנתי של כל משק האנרגיה‬
‫בישראל הוא כחמישית ‪ TCF‬בשנה‪ ,‬כך שהמאגרים‬
‫שנתגלו‪ ,‬יחד עם זה הצפוי בפלאג'יק‪ ,‬יאפשרו‬
‫עשרות שנים של צריכה‪ ,‬ובמקביל יאפשרו גם‬
‫לייצא גז"‪.‬‬
‫לא מתכוונים לגייס‬
‫¿ מה מתוכנן עכשיו ‪ -‬מתי אתם מתכננים‬
‫להתחיל לקדוח ברישיון ישי‪ ,‬מה צפוי לנו וכיצד‬
‫אתם נערכים?‬
‫"רשיון ישי הינו הרשיון הקרוב ביותר לקפריסין‬
‫והוא גובל במבנה אפרודיטה‪ .‬על פי דו"ח המשאבים‬
‫הרשיון הינו בעל פוטנציאל למאגר של ‪TCF 3.7‬‬
‫בהסתברות גבוהה של עד ‪ .76.7%‬את הקידוח‬
‫תבצע האסדה "הומר פרינגטון" לאחר שתסיים את‬
‫הקידוחים במירה ושרה‪ .‬מבחינה לוגיסטית‪ ,‬נשכרו‬
‫שטחי אחסון ותפעול בנמל‪ ,‬החלה הזמנת ציוד‬
‫קידוח ארצה הכולל בין היתר ראשי קידוח וקייסינג‪,‬‬
‫נסגרו מרבית ההסכמים עם ספקי שירותים וציוד‬
‫מהארץ והעולם שילוו אותנו בקידוח והמפעיל‬
‫הנורווגי הבינלאומי ‪ AGR‬כבר העביר צוות‬
‫מקצועי לישראל שינהל את האופרציה‪ .‬ההערכות‬
‫הן כי עלות הקידוח צפויה לעמוד על כ‪ 100-‬מליון‬
‫דולר"‪.‬‬
‫¿ מתי‪ ,‬להערכתך‪ ,‬צפוי להתחיל לזרום גז‬
‫מרישיון ישי?‬
‫"המאגר הפוטנציאלי ברישיון הינו חלק ממאגר‬
‫אפרודיטה הנמצא במים הכלכליים של קפריסין‪.‬‬
‫חשוב לדעת שאפרודיטה הוא המאגר הראשון‬
‫שהתגלה בקפריסין‪ ,‬וממשלתה מעוניינת מאוד‬
‫לפתח אותו מהר ככל האפשר‪ .‬אני מאמין‪ ,‬ומקווה‪,‬‬
‫שזה ישחק לטובתנו וששתי המדינות יחתמו על‬
‫הסכם מדיני שיאפשר פיתוח משותף של המאגר‪.‬‬
‫במקרה זה‪ ,‬ישנה אפשרות טובה שהגז ממאגר ישי‬
‫יעבור דרך קפריסין‪ ,‬דבר שיאיץ מאוד את פיתוחו"‪.‬‬
‫¿ יש היום בקופת הזדמנות ישראל מעל ל‪42-‬‬
‫מיליון דולר‪ .‬אתם מתכננים גיוס נוסף?‬
‫"בקופת השותפות ישנם מספיק מזומנים לממן‬
‫את פעילות הקידוחים המתוכננת‪ ,‬מימוש מלא של‬
‫אופציה ‪ 3‬ו‪ ,4-‬יאפשרו לנו להרחיב את פורטפוליו‬
‫הנכסים‪ .‬אין לנו כל סיבה לצאת לגיוס נוסף כרגע"‪.‬‬
‫¿ אז מה מיוחד בעצם בהזדמנות ישראלית‪,‬‬
‫לעומת שותפויות אחרות?‬
‫"הזדמנות ישראלית נוסדה לאחר שצברנו‬
‫ניסיון ממושך מאוד ומוצלח בהשקעות בחברות‬
‫הפועלות בתחום חיפושי הגז והנפט‪ .‬אנחנו החלטנו‬
‫שבאסטרטגיה שלנו ניישם את כל מה שלמדנו‬
‫וחווינו כבעלי מניות גדולים אצל אחרים‪ ,‬לטוב‬
‫ולרע‪ ,‬בראש ובראשונה את הצורך של התעשייה הזו‬
‫במזומנים‪ .‬תעשיית חיפושי הנפט גז צורכת מזומנים‬
‫והרבה‪ .‬לא מעט חברות הגיעו לשקל האחרון שלהן‬
‫בקופה‪ ,‬הרבה בגלל שהן החזיקו ומימנו ‪ 100%‬מנכס‬
‫נפט‪ ,‬או עם מספר שותפים אך בשיעורי החזקה‬
‫מיהי שותפות‬
‫הזדמנות ישראלית‬
‫‪4‬‬
‫ראיון עם אייל שוקר‪ ,‬מנכ"ל השותף‬
‫הכללי הזדמנות ישראלית–חיפושי‬
‫נפט וגז בע"מ‪ ,‬נערך מספר ימים אחרי‬
‫שהשותפות פרסמה את דוח המשאבים ברישיונות‬
‫פלאג'יק‪ .‬למרות שעברו ימים בודדים בלבד מאז‬
‫שדיווחה על פוטנציאל לגילויו של המאגר השלישי‬
‫בגודלו בארץ‪ ,‬לאחר "לוויתן" ו"תמר"‪ ,‬בהזדמנות‬
‫ישראלית לא עצרו לרגע לחגוג את החדשות‬
‫הטובות‪ .‬האווירה בשותפות היא של עשייה וציפייה‬
‫דרוכה לקידוח‪ ,‬אותו תחל החברה ברישיון "ישי"‬
‫לקראת סוף השנה‪.‬‬
‫¿ מה המשמעות של דו"ח המשאבים שפרסמתם?‬
‫מצוינים שם ‪ TCF 6.7‬בשכבות "חולות תמר"?‬
‫שוקר‪" :‬הדו"ח טוב יותר מההערכות הראשוניות‬
‫שהיו לנו כאשר החלטנו לרכוש ‪ 10%‬מרשיונות‬
‫פלאג'יק‪ .‬לדו"ח ישנה משמעות דרמטית הן במישור‬
‫של השותפות והנכס בו היא מחזיקה‪ ,‬והן ברמה‬
‫הלאומית והעצמאות האנרגטית של מדינת ישראל‪.‬‬
‫מציג תוצאות יפות מאוד המצביעות על היתכנות‬
‫למציאת מאגרי גז ונפט בקנה מידה עולמי‪.‬‬
‫ההסתברות הגיאולוגית למטרות הגז הינה גבוהה‬
‫מאד למקובל בעולם ונעה בין ‪ 28.5%‬במבנה "יועד"‬
‫ל ‪ 76.7%‬במבנה "אפרודיטה" וזאת כיוון שהמטרות‬
‫שוכנות בשכבת החולות המזוהות כ"חולות תמר"‬
‫ומאפיינות את כלל תגליות הגז הגדולות שנמצאו‬
‫עד כה בישראל ובקפריסין‪ .‬ע"פ הדו"ח‪ ,‬בפרוספקט‬
‫אפרודיטה בלבד מצויים כ ‪ .TCF 3.7‬רק לשם‬
‫השוואה‪ ,‬עד כה נתגלו לאורך חופי ישראל כ‪30-‬‬
‫‪ TCF‬גז‪ ,‬כאשר המאגרים הגדולים הינם תמר‪,‬‬
‫הכולל כ‪ 9TCF-‬ולוויתן הכולל כ‪.TCF 16-‬‬
‫¿ מה משמעות הנתונים שפרסתם אודות הסיכוי‬
‫למצוא נפט בהיקף של ‪ 2‬מיליארד חביות?‬
‫גבוהים של עשרות אחוזים‪ .‬האסטרטגיה שלנו היא‬
‫פיזור סיכונים; לא לפנות למדינה ולקבל רישיון‬
‫ב‪ 100%-‬אלא להחזיק ב‪ 10%-‬ולהצטרף לקבוצת‬
‫שותפים נוספת‪ .‬כך בנינו פורטפוליו של מבחר‬
‫רישיונות במים העמוקים‪ ,‬במסגרתו אנו יכולים‬
‫ליהנות מתגליות פוטנציאליות רבות תוך פיזור‬
‫סיכונים‪ .‬היום אנחנו מעורבים בחמישה רישיונות‬
‫פלאג'יק‪ ,‬שני רישיונות 'רועי' ו'נטע'‪ ,‬ולאחרונה‬
‫הצטרפנו לרישיון 'עוז'"‪.‬‬
‫"לראות מה נעשה‬
‫בעולם‪ ,‬ולחקות"‬
‫¿ איך אתה רואה את המצב הקיים בישראל‬
‫בתחום חיפושי הגז והנפט?‬
‫השותפות המוגבלת "הזדמנות ישראלית‪-‬מקורות‬
‫אנרגיה"‪ ,‬בשליטת רוני הלמן ואורי אלדובי‪,‬‬
‫הוקמה בשנת ‪ 2010‬על רקע הניסיון הרב שצבר‬
‫בית ההשקעות שבבעלותם בהשקעות בתחום‬
‫חיפושי הגז והנפט‪ .‬השותפות‪ ,‬הנסחרת בבורסה‬
‫בתל‪-‬אביב‪ ,‬מחזיקה ב‪ 10%-‬מחמישה רישיונות‬
‫הקידוח הימיים במים עמוקים של פלאג'יק‪:‬‬
‫"ישי"‪" ,‬עדיתיה"‪" ,‬ללה"‪" ,‬יהב" ו"יועד"‪ .‬הרישיונות‬
‫משתרעים על שטח כולל של כ‪ 2-‬מיליון דונם‪,‬‬
‫כ‪ 170-‬ק"מ מערבית לחיפה‪ ,‬וגובלים ברישיונות‬
‫"רציו‪-‬ים" בהם נמצא מבנה "לוויתן"‪ ,‬ובבלוק‬
‫‪ 12‬של נובל אנרג'י בקפריסין בו הוכרזה תגלית‬
‫"אפרודיטה"‪ .‬בנוסף‪ ,‬השותפות המוגבלת ממתינה‬
‫לדיון מועצת הנפט בדבר שלושה רישיונות ימיים‬
‫נוספים‪" :‬רועי" ו"נטע" בשטח ההיתר הימי "גל"‬
‫של רציו‪ ,‬וכן רישיון "עוז" (הידוע גם בשמו הקודם‬
‫"בנימין דרום")‪ .‬חלקה של השותפות ברישיונות‬
‫הללו עומד על ‪.10%‬‬
‫>‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫"זו צריכה להיות משימה‬
‫לאומית"‬
‫¿ עליכם איסור הייצוא לא משפיע‪ ,‬נכון?‬
‫"אכן‪ .‬יתכן מאוד שבמקרה של רשיון ישי‪ ,‬היות‬
‫והוא חלק ממאגר אפרודיטה הקפריסאי‪ ,‬הוא יוחרג‬
‫ממסקנות וועדת צמח וניתן יהיה לייעד את כל הגז‬
‫שבו לייצוא‪ .‬אבל זה שאנחנו‪ ,‬פוטנציאלית‪ ,‬במצב‬
‫טוב יותר מאחרים זו לא הנקודה‪ .‬אמנם יותר‬
‫ויותר מתקנים תעשייתיים יוסבו לגז טבעי והדמיון‬
‫בכך פרוע‪ ,‬אבל עדיין‪ ,‬יהיה בזבוז למדינה אם היא‬
‫תחליט שכל מאגרי הגז ישמרו ל‪ 100-‬שנה קדימה‪.‬‬
‫החשש הוא שבוקר אחד היא תתעורר ותגלה שאין‬
‫מה לעשות עם כל הגז הזה‪ .‬העולם מתקדם וצריכים‬
‫לזכור שאנרגיה יותר חשובה מכסף ואת הגז והנפט‬
‫אפשר לייצא לאו דווקא כחומר גלם אלא כמוצרים‪.‬‬
‫ויש לא מעט מוצרים שהייצור שלהם הוא עתיר‬
‫אנרגיה‪ .‬אנרגיה זה גם מזון וגם תעשיה‪ ,‬אנרגיה זה‬
‫מים ע"י התפלה מה שנותן פתרון לבעיה אקוטית‬
‫של ישראל והאזור כולו‪.‬‬
‫המחלה ההולנדית‬
‫"במשך שנים הציבור הסתכל על הנושא כמדע‬
‫בדיוני‪ .‬עיקר הפעילות הייתה בבורסה‪ ,‬אבל‬
‫המציאות השתנתה עם גילוי ים תטיס‪ ,‬שנתגלה‬
‫בשנת ‪ '99‬ומאז ‪ 2004‬ועד היום מספק גז טבעי‬
‫לשוק המקומי‪ .‬קפיצת המדרגה המשמעותית‬
‫התרחשה בינואר ‪ ,2009‬עם גילוי 'תמר'‪ .‬ישראל‬
‫הופכת מיום ליום למעצמת גז ונפט‪ ,‬וגם אלו שהיו‬
‫סקפטיים שינו את תפיסתם"‪.‬‬
‫מבחינת המשקיעים‪ ,‬כדאי להם להיכנס להשקעות‬
‫בגז ונפט?‬
‫"אני לא רוצה להיכנס להמלצות‪ ,‬אבל מבחינת‬
‫תוכניות העבודה של כל השותפויות‪ ,‬אנו נמצאים‬
‫על ספם של קידוחים רבים‪ ,‬ושכל אחד יעשה את‬
‫השיקול שלו לאור המאגרים הגדולים שהתגלו‬
‫עד כה‪ .‬מבחינת הזדמנות ישראלית‪ ,‬לשותפות יש‬
‫כאמור קופת מזומנים מלאה וסדרות כתבי אופציות‬
‫בהיקף לא מבוטל‪ ,‬כך שיש לנו את האפשרות‪,‬‬
‫והרצון‪ ,‬להמשיך ולהצטרף לשותפויות אחרות‬
‫ולסייע להן במימון‪ ,‬מבלי שנצטרך לפנות לציבור‬
‫בתשקיף חדש"‪.‬‬
‫¿ מה ישראל צריכה לעשות בעניין עתודות הגז‬
‫והנפט כבר היום‪ ,‬למרות שעדיין אין תוצאות‬
‫סופיות לגבי היקף התגליות באזור?‬
‫"ענף הגז והנפט הוא חדש ובהתהוות‪,‬‬
‫הקברניטים של ישראל מבינים שהפכנו מעצמת‬
‫אנרגיה‪ ,‬אבל טרם הפנימו שאנחנו כאלה‪ .‬מדובר‬
‫בשינוי דרמטי‪ ,‬גם מול השכנים‪ ,‬המעמיד אותנו‬
‫במקום אחר‪ .‬לכן‪ ,‬הרגולטורים צריכים להכניס‬
‫סדר ונהלים לתעשייה‪ ,‬להוביל חשיבה ארוכת‬
‫טווח ולהגביר את הוודאות ליזמים‪ .‬בנוסף‪ ,‬צריך‬
‫לפתח את ההולכה מהמאגרים ליבשה‪ ,‬על מנת‬
‫שלא נצטרך לסמוך על צינור אחד‪ ,‬כפי שקורה‬
‫כיום‪ .‬ראינו מה משמעות התלות בצינור אחד‪,‬‬
‫כשהחלו המהומות במצרים‪ .‬לדאבוני‪ ,‬לעיתים‬
‫אנו רואים החלטות שנעשות תוך כדי תנועה‪,‬‬
‫מבלי לבדוק מה עשו במקומות אחרים בעולם‬
‫וללמוד מניסיונם‪ .‬זו לא בושה להסתכל הצידה‪.‬‬
‫אנחנו צריכים ללמוד מאלו שהצליחו בתחום‬
‫בעולם ולחקות אותם‪.‬‬
‫"דווקא הרשות לניירות ערך‬
‫בישראל היא דוגמה טובה לגוף‬
‫שמנסה ללמוד מאחרים‪ .‬במארס‬
‫‪ 2011‬היא פרסמה כללי דיווח‬
‫בנוגע לשותפויות ועשתה סדר‬
‫בתחום‪ .‬בפועל‪ ,‬היא אימצה תקן‬
‫בינלאומי שמצד אחד אמנם‬
‫מקשה על החברות למסור מידע‬
‫שהמשקיעים מחכים לו בשקיקה‪,‬‬
‫אך מצד שני היא מאפשרת‬
‫לחברות להעביר דיווחים ברורים‬
‫ומהימנים בצורה אחידה‪ .‬ככה‬
‫צריכה המדינה לנהוג‪ .‬ישראל‬
‫צריכה להבטיח את העצמאות‬
‫האנרגטית שלא תהיה תלויה באף‬
‫אחד‪ ,‬אבל גם כאן חשוב שתעשה‬
‫זאת בפרופורציות ובחשיבה‪ .‬כיום‪,‬‬
‫כמויות הגז שנתגלו מספיקות‬
‫ל‪ 100-‬שנה‪ ,‬אז נכון שקצב‬
‫הצריכה של גז טבעי יגדל‪ ,‬אבל‬
‫המדינה צריכה לחשוב קדימה‪ ,‬על‬
‫כך שאולי לא יהיה מה לעשות עם‬
‫כל הגז הזה בעוד מאה שנה‪ ,‬כי‬
‫העולם מתקדם"‪.‬‬
‫"המחלה ההולנדית" הוא מונח כלכלי המתאר‬
‫קשר לכאורה בין גילוי וניצול של אוצרות טבע‬
‫במדינה מסוימת בהיקף משמעותי לכלכלתה‪,‬‬
‫לבין ירידה בייצור וביצוא של ענפי תעשייה‬
‫מסוימים על רקע הגידול החד בהכנסות ממטבע‬
‫חוץ‪ ,‬והתחזקות המטבע המקומי‪ ,‬המביאים‬
‫לירידה בכושר התחרות של אותם ענפים‪.‬‬
‫המונח נטבע לראשונה ב‪ 1977-‬על ידי‬
‫האקונומיסט‪ ,‬אשר תיאר את הירידה במגזר‬
‫הייצור בהולנד לאחר תגליות של שדות גז‬
‫משמעותיים במדינה בשנת ‪ .1959‬על פי התאוריה‪,‬‬
‫ההכנסות מגז טבעי שהחלו לזרום לקופת המדינה‬
‫ה‪ 60-‬של המאה העשרים הביאו תוך שנים‬
‫ספורות להתחזקות הגילדן ההולנדי‪ ,‬לירידה‬
‫בכושר התחרות של התעשייה המקומית‪ ,‬לירידה‬
‫אמנם העתיד של ישראל מבטיח‪ ,‬אבל‬
‫הרגולטורים נדרשים לקדם ולאפשר לייצא‪ ,‬כי‬
‫הצריכה המקומית מוגבלת‪ ,‬וכי כדי לממן את‬
‫החיפושים והתגליות והשינוע צריכים לאפשר‬
‫לייצא‪ .‬סה"כ גם המדינה מרוויחה מזה כסף"‪.‬‬
‫¿ זה משפיע על שותפויות בינלאומיות עם‬
‫גופים גדולים?‬
‫"בוודאי‪ .‬אם רוצים לצרף שותף‪ ,‬למשל ל'לוויתן'‪,‬‬
‫אם לא יהיה תמריץ לרווחים ‪ -‬הוא לא יקבל‬
‫אפשרות לייצא ולקבל הכנסות ‪ -‬העסק לא ישתלם‬
‫לו והוא לא ייכנס כשותף‪ .‬חייבים ליצור לשותפים‬
‫אסטרטגיים בינלאומיים תמריצים‪ .‬בסופו של דבר‬
‫זה עסק כלכלי‪ .‬אי אפשר לצפות שגופים עסקיים‬
‫יסכנו הון עתק בסיכוי למצוא תגליות‪ ,‬בלי שהם‬
‫יודעים שיוכלו למכור את הגז והנפט‪ ,‬אלא לשמור‬
‫אותם באדמה"‪.‬‬
‫¿ איך מקדמים שת"פים בינלאומיים?‬
‫"סיפור הנפט והגז הישראלי תופס תאוצה‬
‫בינלאומית‪ ,‬ואנו רואים התעניינות רבה בכל הכנסים‬
‫הבינלאומיים בהם אנו משתתפים‪ ,‬חלקם הגדול‬
‫ביוזמת איגוד תעשיות חיפושי הגז והנפט שבאיגוד‬
‫לשכות המסחר‪ .‬אני חושב שצריך להתייחס לכך‬
‫כאל משימה לאומית‪ ,‬ועל כל הגורמים ‪ -‬הפרטיים‬
‫והממשלתיים ‪ -‬להביא את בשורת הגז הישראלי‬
‫לעולם‪ .‬רק כך נוכל לקדם שת"פים בינלאומיים‬
‫ולהביא לכאן כספים בהיקפים גדולים"‪.‬‬
‫¿ מה החזון שלך?‬
‫"ברמה הלאומית‪ ,‬החזון הוא לעצמאות אנרגטית‬
‫ושישראל תהפוך ליצואנית אנרגיה משמעותית‪.‬‬
‫ביום שבו ישראל תוכל להסתמך רק על המקורות‬
‫שלה וגם לספק ליצוא ‪ -‬הציבור הישראלי ירוויח‬
‫מכך מאוד‪ .‬ייווצר פה שינוי דרמטי‪ .‬זו תהיה‬
‫מדינת שפע אמיתית‪ ,‬שכן המשאבים הללו הם‬
‫בבעלות המדינה‪ ,‬שמקבלת מהם שיעור תמלוגים‬
‫לא מבוטל‪ ,‬כבר היום אגב‪ .‬זה דרמטי בקנה מידה‬
‫לאומי‪ .‬ואם זה יתרחש‪ ,‬סביר שלא נשמע עוד‬
‫מריבות על תקציבי הביטחון והחינוך‪ .‬על המדינה‬
‫ללמוד להשקיע בחוכמה את הכספים הללו‪.‬‬
‫לא כמו שקרה בהולנד‪ ,‬בה הציבור הפך אפאתי‬
‫ואדיש לאחר שהוזרם כסף (ראו מסגרת על המחלה‬
‫ההולנדית)‪.‬‬
‫"ברמה של השותפות‪ ,‬החזון הוא להמשיך‬
‫בעשייה ברישיונות הקיימים‪ ,‬ובהתאם לאסטרטגיה‬
‫לבחון הזדמנויות הצטרפות לרישיונות נוספים‪.‬‬
‫אנחנו כאן להישאר ובכוונתנו להמשיך להיות‬
‫שותפות פעילה ומרכזית בענף"‪.‬‬
‫ביצוא ולגידול באבטלה‪.‬‬
‫למרות שהמונח כפשוטו מתייחס לגילוי משאבי‬
‫טבע‪ ,‬הרי שתופעות דומות של ייסוף המטבע‬
‫המקומי ופגיעה בענפי תעשייה עשויות להתרחש‬
‫גם על רקע שונה‪ ,‬למשל על רקע זרימת הון‬
‫משמעותית למדינה מסוימת‪ ,‬ללא קשר לגילוי‬
‫משאבי טבע‪ ,‬או במקרים בהם מחירו של משאב‬
‫טבע דומיננטי בכלכלת אותה מדינה מתייקר‬
‫מאוד‪.‬‬
‫המונח עלה לכותרות בישראל על רקע התחזקות‬
‫השקל בשנים ‪ 2009-2010‬וגילוי של מרבצי גז‬
‫טבעי בשטחי הים התיכון‪ ,‬כאשר כלכלנים הזהירו‬
‫כי תסמונת 'המחלה ההולנדית' עלולה לפקוד גם‬
‫את ישראל‪.‬‬
‫*מתוך ויקיפדיה‬
‫‪7‬‬
‫אנרגיה ‪ l‬מאגר הזדמנויות‬
‫מערכת הנפט‬
‫של אגן הלבנט‬
‫מיקום אזור ההערכה של ‪ USGS‬של אזור אגן הלבנט‬
‫סלעי מאגר‪:‬‬
‫קפריסין‬
‫>> ג'ון אריק באטי וכריס וארלי (*‪)AGR‬‬
‫לבנון‬
‫‪Levant Basin‬‬
‫‪Province‬‬
‫‪Assessment‬‬
‫‪Area‬‬
‫סוריה‬
‫‪Gas fields‬‬
‫‪Oil fields‬‬
‫‪West‬‬
‫‪Bank‬‬
‫מבוא‪:‬‬
‫א‬
‫גן הלבנט הוא מבנה גיאולוגי עמוק‬
‫וארוך שממוקם בחלקו המזרחי של הים‬
‫התיכון‪ .‬חלקו של האגן הממוקם מול‬
‫הדלתא של הנילוס הוא אזור ידוע של פחמימנים‬
‫מהגדולים בעולם‪ .‬ואולם‪ ,‬לאחרונה מתברר כי‬
‫ייתכן שגם אגן הלבנט שמול חופי ישראל הוא אזור‬
‫נפט מהגדולים בעולם (ראו תמונה ‪ .)1‬כדי להבין‬
‫את פוטנציאל החיפוש וההפקה הגלום באזור זה‪,‬‬
‫חשוב עוד יותר להבין את מערכת הנפט‪ .‬מערכת‬
‫נפט מורכבת מסלעי מקור בשלים‪ ,‬נתיב נדידה‪,‬‬
‫סלעי מאגר‪ ,‬מלכודות וסלעי כיסוי‪.‬‬
‫קיימות שלוש קבוצות של סלעי מקור פחמימנים‪:‬‬
‫מן הטריאס‪-‬יורא‪ ,‬מן הקרטיקון‪-‬מיוקן ומן הפליו‪-‬‬
‫פלייסטוקן‪ ,‬אף כי אין נתונים חד‪-‬משמעיים על אף‬
‫אחד ממקורות הפחמימן הפוטנציאליים האלה‪.‬‬
‫סביר להניח שסלעי המקור שהתפתחו כנראה‬
‫בטריאס מכילים גז‪ ,‬שכן הסברה הייתה שהמשקעים‬
‫הורבדו בראש ובראשונה כמשקעי נהר‪ ,‬עתירי‬
‫קרוגן סוג ‪.III‬‬
‫סלעי המקור שהתפתחו ככל הנראה ביורה יכולים‬
‫להכיל נפט וגז‪ .‬אחדות מן הבארות הסמוכות לקו‬
‫ירדן‬
‫פרסומים שראו אור באחרונה מתעדים תגליות גז מן הגדולות בעולם באגן הלבנט‪.‬‬
‫שדה "לוויתן" מכיל עד ‪ 17‬טריליון רגל מעוקבת גז (‪ ,)TCF‬מה שעשוי להפוך אותו‬
‫לתגלית הגז במים עמוקים הגדולה בעולם בעשור האחרון‪ .‬תגלית נוספת‪ ,‬שדה‬
‫"תמר"‪ ,‬מכילה משאב ממוצע ברוטו של כ‪TCF 9-‬‬
‫‪8‬‬
‫ישראל‬
‫מצרים‬
‫החוף של ישראל מכילות ככל הנראה סלעי מקור‬
‫מתקופת היורה‪ .‬לדברי ‪,)1987( Bein and Sofer‬‬
‫רמת ברנע שנוצרה ביורה התיכונה מורכבת מסלעי‬
‫מקור בשלים מסוג ‪.II‬‬
‫‪ )1976( Cohen‬טוען שפצלי גברעם מתקופת‬
‫הקרטיקון הם סלעי מקור‪ ,‬וייתכן שהינם המקור של‬
‫שדה חלץ‪.‬‬
‫מול חופי מצרים‪ ,‬אוליגוקן ומיוקן נחשבים‬
‫כסלעי מקור אפשריים (‪.)Abdel Aal et al. 2000‬‬
‫כדי להבין את בשלותם של אלה שעשויים להיות‬
‫סלעי מקור‪ ,‬חשוב להבין את ההיסטוריה הטקטונית‬
‫של האגן ואת הגרדיאנט התרמי שלו‪ .‬אפשר להפיק‬
‫גז ממקור תרמוגני או ביוגני‪ .‬חלון הנפט שמזוהה‬
‫בדרך כלל נע בין ‪ 60‬ל‪ 160-‬מעלות צלזיוס‪ ,‬וחלון‬
‫הגז התרמוגני נע בין ‪ 150-200‬מעלות צלזיוס‪.‬‬
‫גזים ביוגנים הינם יבשים ונוצרים בין ‪0-75‬‬
‫מעלות צלזיוס‪ .‬מחקרים מראים כי הפקת גז ביוגני‬
‫באגן הלבנט הישראלי ישנם סלעי מאגר‬
‫פוטנציאליים רבים‪ :‬אבני חול מתור הפרם‪,‬‬
‫קרבונטים מתקופת היורה ומתור הקרטיקון התחתון‪,‬‬
‫סלעים סליסיקלסטיים מתור האוליגוקן‪ ,‬סלעים‬
‫סיליסיקלסטיים מתור האיאוקן והמיוקן המוקדמת‬
‫ומניפות טורבידיטים מהפליו‪-‬פלייסטוקן‪.‬‬
‫בהתבסס על פרשנויות אזוריות‪ ,‬חולות המאגר‬
‫הסיליסיקלסטי מתור הטריאס בחלק הדרומי‬
‫של האגן‪ ,‬הורבדו כמשקעי נהר‪ .‬כיוון המקור של‬
‫משקעים אלה הוא מהדרום‪ .‬בחלקו המרכזי והצפוני‬
‫של האגן‪ ,‬אפשר לצפות למצוא סלעי מאגר‬
‫קרבונטים‪.‬‬
‫סלעי המאגר מתור היורה הם ככל הנראה‬
‫קרבונטים‪ .‬אם מקור הקרבונטים בפאצייס מחסום‪,‬‬
‫ייתכן שאיכותם טובה למדי‪ .‬נחוצים נתונים נוספים‬
‫מבארות חדשים שייקדחו מול חופיה הצפוניים של‬
‫ישראל‪.‬‬
‫מעט יחסית ידוע על המאגרים הפוטנציאליים‬
‫מתור איאוקן ואוליגוקן תחתון באגן הלבנט‪.‬‬
‫מאגרים אלה וחולות הטורבידיטים מתור המיוקן‬
‫התיכון מפיקים יחידות לכיוון דרום באזור הדלתא‬
‫של הנילוס‪.‬‬
‫באגן‪ ,‬סמוך לבארות "לוויתן‪" ,"1-‬תמר‪"1-‬‬
‫ו"תמר‪ "2-‬התגלו חולות מתקופת המיוקן המוקדם‬
‫באיכות טובה לכאורה‪ .‬למעט נתונים על עובי‬
‫מאגר נטו של ‪ 140‬מטר באזור "תמר" ושל ‪ 67‬מטר‬
‫באזור "לוויתן"‪ ,‬מעט מאד ידוע לנו‪ .‬לפי השערות‬
‫מסוימות‪ ,‬מקורן של חולות אלה בדלתא של הנילוס‪,‬‬
‫אך לפי עבודתם של ‪ .Abdel Aal et al‬זה לא כל כך‬
‫סביר לגבי מיוקן מוקדם‪.‬‬
‫מלכודות‪:‬‬
‫‪ )2008( .Gardosh et al‬מתארים את ההיסטוריה‬
‫הטקטונית של האגן‪ ,‬שבעקבותיה נוצרו מלכודות‬
‫פוטנציאליות רבות‪ .‬משחזור היסטוריית האגן עולה‬
‫כי אגן הלבנט נוצר לאורך מספר שלבים טקטוניים‬
‫עיקריים‪ .‬בעקבות ביקוע שהתרחש במזוזואיקון‬
‫המוקדם‪ ,‬נוצרה מערכת נרחבת של מבני הורסט‬
‫וגרבן‪ ,‬שמתפרסת לכל אורכם של חלקים של אגן‬
‫הלבנט בים וביבשה‪ .‬בעקבות השתפלות לאחר ביקוע‬
‫שנוצרה בתור היורה המאוחר עד הקרטיקון התיכון‪,‬‬
‫נוצר אגן ימי עמוק היכן שנמצא הים בזמננו‪ ,‬וליד‬
‫קו החוף של הים התיכון ובפנים היבשת נוצרו‬
‫שוליים ימיים רדודים ומדף עתירי קרבונטים‪ .‬שלב‬
‫‪Levant Margin‬‬
‫‪Levant Basin‬‬
‫‪Pilo-Pleistocene Reservoirs Assessment Unit‬‬
‫‪Jordan‬‬
‫‪rift‬‬
‫‪valley‬‬
‫‪2‬‬
‫‪F‬‬
‫‪E‬‬
‫‪Levant Margin‬‬
‫‪Reservoirs‬‬
‫‪Assessment Unit‬‬
‫‪D‬‬
‫‪Levant Sub-Salt Reservoirs AU‬‬
‫‪Levant‬‬
‫‪Transform‬‬
‫‪zone‬‬
‫‪Sea level‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6 C‬‬
‫‪B‬‬
‫‪Basement‬‬
‫‪A‬‬
‫‪8‬‬
‫)‪Two-Way Time (seconds‬‬
‫אגן הלבנט ‪ -‬המבנה הגיאולוגי הממוקם בחלקו המזרחי‬
‫של הים התיכון מול חופי ישראל ‪ -‬הוא אזור נפט‬
‫מהגדולים בעולם‪ .‬כדי להבין את פוטנציאל החיפוש‬
‫וההפקה בו‪ ,‬חשוב עוד יותר להבין את מערכת הנפט‬
‫טורקיה‬
‫מקסימלית מתקיימת בשיא של ‪ 60‬מעלות צלזיוס‪.‬‬
‫אגן הלבנט נחשב קר יחסית לאגנים או לאזורים‬
‫אחרים‪ .‬לפי פרסומים שהופיעו בעיתונות‪ ,‬בשדה‬
‫"לוויתן" ובשדה "תמר" הגז הוא מתאן‪ ,‬ככל הנראה‬
‫ממקור ביוגני‪.‬‬
‫חתך גיאולוגי של ‪ USGS‬בחלקו הדרומי של אגן הלבנט‬
‫‪10‬‬
‫כדי להבין את בשלותם של אלה שעשויים להיות סלעי מקור‪ ,‬חשוב להבין את ההיסטוריה‬
‫הטקטונית של האגן ואת הגרדיאנט התרמי שלו‪ .‬אפשר להפיק גז ממקור תרמוגני או ביוגני‪.‬‬
‫חלון הנפט שמזוהה בדרך כלל נע בין ‪ 60‬ל‪ 160-‬מעלות צלזיוס‪ ,‬וחלון הגז התרמוגני נע בין ‪150-‬‬
‫‪ 200‬מעלות צלזיוס‬
‫ההתכנסות בתור הקרטיקון המאוחר ובטרצייר‪ ,‬גרם‬
‫להיפוך מבנים שנוצרו במזוזואיקון המוקדם וליצירת‬
‫מבני דחיסה נרחבים מסוג הקשת הסורית בכל אזור‬
‫אגן הלבנט והשוליים‪ .‬ההתכנסות מתקופת הטרצייר‬
‫נקשרה כמו כן להתרוממות‪ ,‬סחיפה נרחבת‪ ,‬חיתוך‬
‫המדרון ונדידת משקעים לעבר האגן‪ .‬בעקבות‬
‫התייבשותו של הים התיכון בתקופת הטרצייר‬
‫המאוחרת‪ ,‬באה השתקעות של שכבת סלעי התאדות‬
‫שכוסתה בשלב מאוחר יותר ביתד סיליסיקלסטי‬
‫מתור פליו‪-‬פלייסטוקן‪ .‬עובי החתך הסדימנטרי‬
‫מתור פאנרוזואיקון נע מ‪ 5-6-‬ק"מ בשוליים ועד‬
‫ליותר מ‪ 15-‬ק"מ בחלקו המרכזי של האגן‪.‬‬
‫באגן הלבנט נוצרו מגוון מלכודות‬
‫במהלך‬
‫וסטרטיגרפיות‬
‫סטרוקטורליות‬
‫שלושה שלבים טקטוניים (ראו איור ‪ .)2‬מאגרי‬
‫הידרוקרבונים אפשריים‪ :‬קמרים שנוצרו כתוצאה‬
‫מהעתקים ומלכודות קשורות לביקוע בטריאס‬
‫וביורה תחתון; מאגרים ימיים רדודים מיורה תיכון‬
‫בקונפיגורציות של מלכודות סטרוקטורליות‬
‫וסטרטיגרפיות; סיליסיקלסטיים במים עמוקים‬
‫מקרטיקון התחתון; קניון טריאס ומערכות ערוצים‬
‫וסיליסיקלסטיים קשורים במים עמוקים באזורים‬
‫מוגדרים ולא מוגדרים; קמטים של הקשת הסורית‬
‫מקרטיקון עליון וטריאס‪ ,‬הצטברויות קרבונט‬
‫מבודדות מהמזוזואיקון והקנוזואיקון על גושים‬
‫מוגבהים מבחינה מבנית‪.‬‬
‫חברת ‪ AGR‬מפעילה מספר רישיונות באגן‬
‫הלבנט מול חופי ישראל‪ ,‬ובמהלך השנים ‪2012-‬‬
‫‪ 2014‬היא מתעתדת לבחון באמצעות קידוחים רבים‬
‫את סוגי המלכודות שקיימים‪.‬‬
‫פוטנציאל פחמימנים‪:‬‬
‫פרסומים שראו אור באחרונה מתעדים תגליות‬
‫גז מן הגדולות בעולם באגן הלבנט‪ .‬שדה "לוויתן"‬
‫מכיל עד ‪ 17‬טריליון רגל מעוקבת גז (‪ ,)TCF‬מה‬
‫שעשוי להפוך אותו לתגלית הגז במים עמוקים‬
‫הגדולה בעולם בעשור האחרון‪ .‬תגלית נוספת‪ ,‬שדה‬
‫"תמר"‪ ,‬מכילה משאב ממוצע ברוטו של כ‪.TCF 9-‬‬
‫בשנת ‪ ,2010‬העריך ‪U.S. Geological Survey‬‬
‫)‪ )USGS‬את משאבי הנפט והגז שטרם התגלו באזור‬
‫אגן הלבנט (איור ‪ .)1‬ממוצע ההתפלגות של ‪USGS‬‬
‫לגבי נפט שטרם התגלה הוא כ‪ 1689-‬מיליון חביות‬
‫נפט (‪ ,)MMBO‬עם טווח שבין ‪ MMBO 483‬ל‪3759-‬‬
‫‪ .MMBO‬לגבי גז שטרם התגלה‪ ,‬הנפח הממוצע הכולל‬
‫הוא ‪ 122,378‬מיליארד רגל מעוקבים של גז (‪,)BCFG‬‬
‫עם טווח שנע בין ‪ BCFG 50,087‬ל‪.BCFG 227,430-‬‬
‫מספרים אלה מצביעים על הפוטנציאל הפחמימני‬
‫האדיר של האזור‪ ,‬שניתן להשוותו לזה של אזורי נפט‬
‫גדולים אחרים המפוזרים ברחבי העולם‪.‬‬
‫*קבוצת ‪ AGR‬הבינלאומית שבסיסה בנורווגיה‬
‫הנה בעלת ניסיון רב בתחום האנרגיה ומהווה‬
‫ספקית מובילה של שירותים וטכנולוגיות‬
‫החיוניים לתעשיית הנפט הבינלאומית‪AGR .‬‬
‫הפועלת בתחומי בנייה וניהול של תכניות קידוח‪,‬‬
‫חקר‪ ,‬פיתוח‪ ,‬הפקה ותחזוקה של פרויקטים הינה‬
‫המפעיל ברשיונות פלאג'יק‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫אנרגיה ‪ l‬מאגר הזדמנויות‬
‫מפת השותפויות בישראל‬
‫‪369‬‬
‫בעלות על‬
‫זכויות נפט‬
‫‪368‬‬
‫‪367‬‬
‫‪366‬‬
‫אלון א' ‪364 -‬‬
‫עכו‬
‫‪361‬‬
‫המפה והרשימה שלפניכם מציגות את שיעורי השותפויות‬
‫בזכויות הנפט בישראל‪ ,‬לפי מרשם הנפט ב‪2.4.2012-‬‬
‫>>‬
‫‪365‬‬
‫חיפה‬
‫עמית‬
‫‪I/12‬‬
‫‪359‬‬
‫תמר‬
‫‪349‬‬
‫רחל‬
‫‪353‬‬
‫‪360‬‬
‫‪358‬‬
‫חנה‬
‫דלית‬
‫‪383‬‬
‫חדרה‬
‫‪352‬‬
‫‪348‬‬
‫‪2‬‬
‫‪-1‬‬
‫ישי ‪ 370 -‬אפ‬
‫ר‬
‫ו‬
‫די‬
‫ט‬
‫ה‬
‫עדיתיה ‪371 -‬‬
‫ללה ‪372 -‬‬
‫יהב ‪373 -‬‬
‫‪351‬‬
‫‪I/13‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬המשרד לתשתיות לאומיות‪ ,‬חטיבת הנפט והגז‬
‫‪350‬‬
‫בל‬
‫וק‬
‫יועד ‪374 -‬‬
‫‪347‬‬
‫גל* ‪202 -‬‬
‫‪395‬‬
‫‪380‬‬
‫‪396‬‬
‫חוזי חכירה עדכניים‬
‫‪392‬‬
‫‪394‬‬
‫עוז*‬
‫)כולל בעלויות‪-‬משנה‪)carveouts ,‬‬
‫‪ I/7‬נועה (‪ 250,000‬דונם) ‪ -‬תוקף ‪ 1.2.2000‬עד ‪31.1.2030‬‬
‫* נובל אנרג'י מדיטרניאן ‪47.059%‬‬
‫דלק קידוחים ‪25.5%‬‬
‫אבנר נפט שותפות ‪23%‬‬
‫דלק נכסי השקעות ‪4.441%‬‬
‫‪ I/11‬ראש העין (‪ 243,000‬דונם) ‪ -‬תוקף ‪ 1.4.2002‬עד‬
‫‪31.3.2032‬‬
‫גבעות עולם שותפות ‪99%‬‬
‫מילניום חיפושי נפט ‪1%‬‬
‫‪ I/10‬אשקלון (‪ 250,000‬דונם) ‪ -‬תוקף ‪ 11.6.2002‬עד‬
‫‪10.6.2032‬‬
‫* נובל אנרג'י מדיטרניאן בע"מ ‪47.059%‬‬
‫דלק קידוחים בע"מ שותפות ‪25.5%‬‬
‫אבנר נפט שותפות מוגבלת ‪23%‬‬
‫דלק נכסי השקעות ‪4.441%‬‬
‫‪ I/12‬תמר (‪ 250,000‬דונם) ‪ -‬תוקף ‪ 2.12.2008‬עד ‪1.12‬‬
‫‪2038‬‬
‫נובל אנרג'י מדיטרניאן בע"מ ‪36%‬‬
‫ישראמקו נגב ‪ 2‬שותפות מוגבלת ‪28.75%‬‬
‫אבנר נפט שותפות מוגבלת ‪15.625%‬‬
‫דלק קידוחים בע"מ שותפות ‪15.625%‬‬
‫דור חיפושי גז שותפות ‪4%‬‬
‫‪378‬‬
‫‪I/11‬‬
‫ראש‬
‫העין‬
‫תל אביב‬
‫‪391‬‬
‫‪332‬‬
‫‪337‬‬
‫‪338‬‬
‫ירושלים‬
‫‪388‬‬
‫אשדוד‬
‫‪387‬‬
‫‪I/7‬‬
‫‪I/10‬‬
‫אשקלון‬
‫נעה‬
‫מקרא‬
‫הנכסים של הזדמנות ישראלית )‪(10%‬‬
‫תגליות גז ונפט בקפריסין‬
‫אשקלון‬
‫‪389‬‬
‫תגליות בישראל‬
‫רשיונות ישראליים‬
‫רשיונות יבשתיים‬
‫באר שבע‬
‫‪ I/13‬דלית (‪ 250,000‬דונם) ‪ -‬תוקף ‪ 2.12.2008‬עד‬
‫‪1.12.2038‬‬
‫* נובל אנרג'י מדיטרניאן בע"מ ‪36%‬‬
‫ישרמקו נגב ‪ 2‬שותפות ‪28.75%‬‬
‫אבנר שותפות נפט ‪15.625%‬‬
‫דלק קידוחים שותפות ‪15.625%‬‬
‫דור שותפות חיפושי גז ‪4%‬‬
‫רישיונות‬
‫* מפעיל‪/‬נציג‬
‫‪10‬‬
‫‪ 327‬צורים (‪ 335,000‬דונם) ‪ -‬תוקף ‪ 19.7.2005‬עד‬
‫‪31.12.2011‬‬
‫* טרם נרשם על שם השותפות בספר הנפט‬
‫>‬
‫‪11‬‬
‫צילום‪ .ded pixto /Shutterstock.com :‬א‪.‬ס‪.‬א‪.‬פ קראייטיב‬
‫תוקף הרישיון פג‪ ,‬הוגשה בקשה לשר התשתיות‬
‫* זרח שותפות חיפושי נפט ‪85%‬‬
‫מודיעין אנרגיה שותפות מוגבלת ‪15%‬‬
‫מודיעין אנרגיה שותפות מוגבלת ‪19.282%‬‬
‫עמנואל אנרגיה נפט וגז שותפות ע"מ ‪19.161%‬‬
‫‪ IPC‬נפט וגז שותפות מוגבלת ‪13.6090%‬‬
‫בלו ווטר חיפושי נפט וגז ע"מ ‪8.7870%‬‬
‫גיאוגלובל ריסורסז (הודו) בע"מ ‪5%‬‬
‫אי‪.‬די‪.‬בי פתוח ‪5%‬‬
‫חברת פיתוח הקרקעות הישראלית בע"מ ‪5%‬‬
‫‪ 332‬שמשון (‪ 400,000‬דונם) ‪ -‬תוקף ‪ 15.6.2006‬עד‬
‫‪30.4.2012‬‬
‫ישראמקו נגב ‪ 2‬שותפות מוגבלת ‪39%‬‬
‫‪ ATP‬איסט מד ‪35%‬‬
‫‪ INOC‬ים המלח שותפות מוגבלת ‪10%‬‬
‫נפטא שותפות חיפושי נפט ‪5%‬‬
‫חברת הנפט הישראלית ‪1%‬‬
‫‪ 348‬שרה (‪ 400,000‬דונם) ‪ -‬תוקף ‪ 14.7.2008‬עד‬
‫‪13.7.2012‬‬
‫* עמנואל אנרגיה בע"מ ‪24.161%‬‬
‫מודיעין אנרגיה שותפות מוגבלת ‪19.282%‬‬
‫עמנואל אנרגיה נפט וגז בע"מ ‪19.161%‬‬
‫‪ IPC‬שותפות מוגבלת נפט וגז ‪13.6090%‬‬
‫בלו ווטר חיפושי נפט וגז ‪8.7870%‬‬
‫גיאוגלובל ריסורסז (הודו) ‪5%‬‬
‫אי‪.‬די‪.‬בי פתוח בע"מ ‪5%‬‬
‫החברה הישראלית לפיתוח קרקעות ‪5%‬‬
‫‪ 330‬מכבי (‪ 110,000‬דונם) ‪ -‬תוקף ‪ 15.6.2006‬עד‬
‫‪15.10.2012‬‬
‫* גבעות עולם בע"מ שותפות ‪100%‬‬
‫‪ 334‬אשר‪-‬מנשה (‪ 319,000‬דונם) ‪ -‬תוקף ‪ 10.6.2007‬עד‬
‫‪9.6.2012‬‬
‫* ציון נפט וגז ‪100%‬‬
‫‪ 337‬אביה (‪ 400,000‬דונם) ‪ -‬תוקף ‪ 10.6.2007‬עד‬
‫‪31.12.2011‬‬
‫תקף הרישיון פג‪ ,‬הוגשה בקשה לשר‬
‫* אבנר שותפות נפט מוגבלת ‪50%‬‬
‫דלק קידוחים שותפות בע"מ ‪50%‬‬
‫‪ 338‬קרן (‪ 400,000‬דונם) ‪ -‬תוקף ‪ 10.6.2007‬עד‬
‫‪31.3.2012‬‬
‫תוקף הרישיון פג‪ ,‬הוגשה בקשה לשר‬
‫אבנר שותפות נפט מוגבלת ‪50%‬‬
‫דלק קידוחים בע"מ שותפות ‪50%‬‬
‫‪ 335‬חלץ‪-‬כוכב (‪ 229,600‬דונם) ‪ -‬תוקף ‪ 27.8.2007‬עד‬
‫‪1.6.2012‬‬
‫* לפידות‪-‬חלץ שותפות מוגבלת‬
‫‪ 339‬יוסף (‪ 337,000‬דונם) ‪ -‬תוקף ‪ 11.10.2007‬עד‬
‫‪10.10.2012‬‬
‫* ציון גז נפט ‪100%‬‬
‫‪ 350‬עמית (‪ 400,000‬דונם) ‪ -‬תוקף ‪ 15.12.2008‬עד‬
‫‪14.6.2013‬‬
‫* נובל אנרג'י מדיטרניאן ‪39.66%‬‬
‫אבנר נפט שותפות מוגבלת ‪22.67%‬‬
‫דלק קידוחים שותפות ‪22.67%‬‬
‫רציו חיפושי נפט שותפות מוגבלת ‪15%‬‬
‫‪ 351‬חנה (‪ 397,000‬דונם) ‪ -‬תוקף ‪ 15.12.2008‬עד‬
‫‪14.6.2013‬‬
‫* נובל אנרג'י מדיטרניאן בע"מ ‪39.66%‬‬
‫אבנר נפט שותפות מוגבלת ‪22.67%‬‬
‫דלק קידוחים שותפות מוגבלת ‪22.67%‬‬
‫רציו חיפושי נפט שותפות מוגבלת ‪15%‬‬
‫‪ 342‬חוף אשקלון (‪ 80,000‬דונם) ‪ -‬תוקף ‪ 11.10.2007‬עד‬
‫‪10.4.2012‬‬
‫* קסאל קידוחים בע"מ ‪100%‬‬
‫‪ 352‬דוד (‪ 400,000‬דונם) ‪ -‬תוקף ‪ 15.12.2008‬עד‬
‫‪14.6.2013‬‬
‫* נובל אנרג'י מדיטרניאן בע"מ ‪39.66%‬‬
‫אבנר נפט שותפות מוגבלת ‪22.67%‬‬
‫דלק קידוחים שותפות מוגבלת ‪22.67%‬‬
‫רציו חיפושי נפט שותפות מוגבלת ‪15%‬‬
‫‪ 347‬מירה (‪ 400,000‬דונם) ‪ -‬תוקף ‪ 14.7.2008‬עד‬
‫‪13.7.2012‬‬
‫* עמנואל אנרגיה בע"מ ‪24.161%‬‬
‫‪ 353‬ערן (‪ 179,000‬דונם) ‪ -‬תוקף ‪ 15.12.2008‬עד‬
‫‪14.6.2013‬‬
‫* נובל אנרג'י מדיטרניאן בע"מ ‪39.66%‬‬
‫‪ 343‬אירוס (‪ 36,800‬דונם) ‪ 14.2.2008 -‬עד ‪1.6.2012‬‬
‫* לפידות‪-‬חלץ שותפות מוגבלת ‪100%‬‬
‫‪12‬‬
‫‪ 349‬רחל (‪ 400,000‬דונם) ‪ -‬תוקף ‪ 15.12.2008‬עד‬
‫‪14.6.2013‬‬
‫* נובל אנרג'י מדיטרניאן בע"מ ‪39.66%‬‬
‫אבנר נפט שותפות מוגבלת ‪22.67%‬‬
‫דלק קידוחים שותפות מוגבלת ‪22.67%‬‬
‫רציו חיפושי נפט שותפות מוגבלת ‪15%‬‬
‫אבנר נפט שותפות מוגבלת ‪22.67%‬‬
‫דלק קידוחים שותפות מוגבלת ‪22.67%‬‬
‫רציו חיפושי נפט שותפות מוגבלת ‪15%‬‬
‫‪ 358‬רות א' (‪ 400,000‬דונם) ‪ -‬תוקף ‪ 1.3.2009‬עד‬
‫‪1.9.2013‬‬
‫* נובל אנרג'י מדיטרניאן בע"מ ‪47.059%‬‬
‫דלק קידוחים שותפות מוגבלת ‪27.835%‬‬
‫אבנר נפט שותפות מוגבלת ‪25.106%‬‬
‫‪ 359‬רות ב' (‪ 400,000‬דונם) ‪ -‬תוקף ‪ 1.3.2009‬עד‬
‫‪1.9.2013‬‬
‫* נובל אנרג'י מדיטרניאן בע"מ ‪47.059%‬‬
‫דלק קידוחים שותפות מוגבלת ‪27.835%‬‬
‫אבנר נפט שותפות מוגבלת ‪25.106%‬‬
‫‪ 360‬רות ג' (‪ 400,000‬דונם) ‪ -‬תוקף ‪ 1.3.2009‬עד‬
‫‪1.9.2013‬‬
‫* נובל אנרג'י מדיטרניאן בע"מ ‪47.059%‬‬
‫דלק קידוחים שותפות מוגבלת ‪27.835%‬‬
‫אבנר נפט שותפות מוגבלת ‪25.106%‬‬
‫‪ 361‬רות ד' (‪ 400,000‬דונם) ‪ 1.3.2009 -‬עד ‪29.2.2012‬‬
‫תוקף הרישיון פקע‪ ,‬הוגשה בקשה לשר‬
‫* נובל אנרג'י מדיטרניאן בע"מ ‪47.059%‬‬
‫דלק קידוחים שותפות מוגבלת ‪27.835%‬‬
‫אבנר נפט שותפות מוגבלת ‪25.106%‬‬
‫‪ 364‬אלון א' (‪ 400,000‬דונם) ‪ -‬תוקף ‪ 1.3.2009‬עד‬
‫‪1.9.2013‬‬
‫* נובל אנרג'י מדיטרניאן בע"מ ‪47.059%‬‬
‫אבנר נפט שותפות מוגבלת ‪26.4705%‬‬
‫דלק קידוחים שותפות מוגבלת ‪26.4705%‬‬
‫‪ 365‬אלון ב' (‪ 400,000‬דונם) ‪ -‬תוקף ‪ 1.3.2009‬עד‬
‫‪1.9.2013‬‬
‫* נובל אנרג'י מדיטרניאן בע"מ ‪47.059%‬‬
‫אבנר נפט שותפות מוגבלת ‪26.4705%‬‬
‫דלק קידוחים שותפות מוגבלת ‪26.4705%‬‬
‫‪ 366‬אלון ג' (‪ 400,000‬דונם) ‪ -‬תוקף ‪ 1.3.2009‬עד‬
‫‪1.9.2013‬‬
‫* נובל אנרג'י מדיטרניאן בע"מ ‪47.059%‬‬
‫אבנר נפט שותפות מוגבלת ‪26.4705%‬‬
‫דלק קידוחים שותפות מוגבלת ‪26.4705%‬‬
‫‪ 367‬אלון ד' (‪ 400,000‬דונם) ‪ -‬תוקף ‪ 1.3.2009‬עד‬
‫‪1.9.2013‬‬
‫* נובל אנרג'י מדיטרניאן בע"מ ‪47.059%‬‬
‫אבנר נפט שותפות מוגבלת ‪26.4705%‬‬
‫דלק קידוחים שותפות מוגבלת ‪26.4705%‬‬
‫‪ 368‬אלון ה' (‪ 400,000‬דונם) ‪ -‬תוקף ‪ 1.3.2009‬עד‬
‫‪29.2.2012‬‬
‫תוקף הרישיון פקע‪ ,‬הוגשה בקשה לשר‬
‫* נובל אנרג'י מדיטרניאן בע"מ ‪47.059%‬‬
‫אבנר נפט שותפות מוגבלת ‪26.4705%‬‬
‫דלק קידוחים שותפות מוגבלת ‪26.4705%‬‬
‫‪ 369‬אלון ו' (‪ 318,000‬דונם) ‪ -‬תוקף ‪ 1.3.2009‬עד‬
‫‪1.9.2013‬‬
‫* נובל אנרג'י מדיטרניאן בע"מ ‪47.059%‬‬
‫אבנר נפט שותפות מוגבלת ‪26.4705%‬‬
‫דלק קידוחים שותפות מוגבלת ‪26.4705%‬‬
‫‪ 370‬ישי (‪ 400,000‬דונם) ‪ -‬תוקף ‪ 1.3.2009‬עד ‪1.9.2013‬‬
‫* נמאקס נפט וגז בע"מ ‪42.5%‬‬
‫פרנדום אינבסטמנט בע"מ ‪33.5%‬‬
‫הזדמנות ישראלית אנרגיה ‪10%‬‬
‫דיידן השקעות בע"מ ‪9%‬‬
‫‪ AGR‬פטרוליום סרביסז אחזקות ‪5%‬‬
‫‪ 371‬עדיתיה (‪ 400,000‬דונם) ‪ 1.3.2009 -‬עד ‪1.9.2013‬‬
‫* נמאקס נפט וגז בע"מ ‪42.5%‬‬
‫פרנדום אינבסטמנט בע"מ ‪33.5%‬‬
‫הזדמנות ישראלית אנרגיה ‪10%‬‬
‫דיידן השקעות בע"מ ‪9%‬‬
‫‪ AGR‬פטרוליום סרביסז אחזקות ‪5%‬‬
‫‪ 372‬ללה (‪ 400,000‬דונם) ‪ -‬תוקף ‪ 1.3.2009‬עד ‪1.9.2013‬‬
‫* נמאקס נפט וגז בע"מ ‪42.5%‬‬
‫פרנדום אינבסטמנט בע"מ ‪33.5%‬‬
‫הזדמנות ישראלית אנרגיה ‪10%‬‬
‫דיידן השקעות בע"מ ‪9%‬‬
‫‪ AGR‬פטרוליום סרביסז אחזקות ‪5%‬‬
‫‪ 373‬יהב (‪ 400,000‬דונם) ‪ -‬תוקף ‪ 1.3.2009‬עד ‪1.9.2013‬‬
‫* נמאקס נפט וגז בע"מ ‪42.5%‬‬
‫פרנדום אינבסטמנט בע"מ ‪33.5%‬‬
‫הזדמנות ישראלית אנרגיה ‪10%‬‬
‫דיידן השקעות בע"מ ‪9%‬‬
‫‪ AGR‬פטרוליום סרביסז אחזקות ‪5%‬‬
‫‪ 374‬יועד (‪ 400,000‬דונם) ‪ -‬תוקף ‪ 1.3.2009‬עד ‪1.9.2013‬‬
‫* נמאקס נפט וגז בע"מ ‪42.5%‬‬
‫פרנדום אינבסטמנט בע"מ ‪33.5%‬‬
‫הזדמנות ישראלית אנרגיה ‪10%‬‬
‫דיידן השקעות בע"מ ‪9%‬‬
‫‪ AGR‬פטרוליום סרביסז אחזקות ‪5%‬‬
‫‪ 378‬גבריאלה (‪ 390,000‬דונם) ‪ -‬תוקף ‪ 15.7.2009‬עד‬
‫‪28.2.2013‬‬
‫מודיעין אנרגיה שותפות מוגבלת ‪70%‬‬
‫אדירה אנרגיה ישראל בע"מ ‪30%‬‬
‫‪ 379‬פלמחים (‪ 124,950‬דונם) ‪ -‬תוקף ‪ 15.10.2009‬עד‬
‫‪14.10.2012‬‬
‫* קסאל וולס בע"מ ‪100%‬‬
‫‪ 380‬יצחק (‪ 127,740‬דונם) ‪ -‬תוקף ‪ 15.10.2009‬עד‬
‫‪14.10.2013‬‬
‫* אדירה אנרגיה ישראל בע"מ ‪60%‬‬
‫אלומיי נפט וגז ‪ 2011‬בע"מ ‪20%‬‬
‫בראונבארב (ישראל) בע"מ ‪10%‬‬
‫‪ AGR‬פטרוליום סרביסז אחזקות ‪5%‬‬
‫בראונסטון אנרג'י בע"מ ‪5%‬‬
‫‪ 381‬אופק (‪ 393,473‬דונם) ‪ -‬תוקף ‪ 15.10.2009‬עד‬
‫‪14.10.2012‬‬
‫* גלוב אקספלוריישן שותפות מוגבלת ‪100%‬‬
‫‪ 382‬בר‪-‬אור (‪ 266,000‬דונם) ‪ -‬תוקף ‪ 15.10.2009‬עד‬
‫‪14.10.2012‬‬
‫* גלוב אקספלוריישן שותפות מוגבלת ‪100%‬‬
‫‪ 383‬ים חדרה (‪ 400,000‬דונם) ‪ -‬תוקף ‪ 15.2.2010‬עד‬
‫‪14.2.2013‬‬
‫מודיעין אנרגיה שותפות מוגבלת ‪100%‬‬
‫‪ 386‬יהל (‪ 295,200‬דונם) ‪ -‬תוקף ‪ 15.2.2010‬עד‬
‫‪14.2.2013‬‬
‫* ד"ר ברוך דרין מוצרים ושירותים ‪50%‬‬
‫גריפין אינבסטמנט סטרטג'י ‪50%‬‬
‫‪ 387‬שמן (‪ 400,000‬דונם) ‪ 15.2.2010 -‬עד ‪14.2.2013‬‬
‫שמן משאבי נפט וגז בע"מ ‪95%‬‬
‫חברת כספיאן קידוחים ‪5%‬‬
‫‪ 388‬שמואל (‪ 361,000‬דונם) ‪ -‬תוקף ‪ 1.8.2010‬עד‬
‫‪31.7.2013‬‬
‫* אדירה גיאוגלובל בע"מ ‪30%‬‬
‫גיאוגלובל ריסורסז (הודו) ‪30%‬‬
‫אדירה טכנולוגיות נפט ‪23.25%‬‬
‫פיינטרי קפיטל בע"מ ‪10%‬‬
‫בראונסטון אנרג'י ‪6.75%‬‬
‫‪ 389‬שקמה ים (‪ 135,000‬דונם) ‪ -‬תוקף ‪ 1.8.2010‬עד‬
‫‪31.7.2013‬‬
‫* קסאל קידוחים בע"מ ‪85%‬‬
‫קאסלה וויינס בע"מ ‪10%‬‬
‫‪Australian Drilling Associates 5%‬‬
‫‪ 391‬דניאל מזרח (‪ 400,000‬דונם) ‪ -‬תוקף ‪ 13.4.2011‬עד‬
‫‪12.4.2014‬‬
‫ישראמקו נגב ‪ 2‬שותפות ‪59%‬‬
‫‪ ATP‬איסט מד ‪35%‬‬
‫* ‪ ATP‬נפט וגז ‪5%‬‬
‫ישראל נפט ‪1%‬‬
‫‪ 392‬דניאל מערב (‪ 371,500‬דונם) ‪ -‬תוקף ‪ 13.4.2011‬עד‬
‫‪12.4.2014‬‬
‫ישראמקו נגב ‪ 2‬שותפות ‪59%‬‬
‫‪ ATP‬איסט מד ‪35%‬‬
‫* ‪ ATP‬נפט וגז ‪5%‬‬
‫ישראל נפט ‪1%‬‬
‫‪ 393‬עמק הירדן (‪ 226,000‬דונם) ‪ -‬תוקף ‪ 13.4.2011‬עד‬
‫‪12.4.2014‬‬
‫* ציון נפט וגז ‪100%‬‬
‫‪ 394‬עוז (‪ 400,000‬דונם) ‪ -‬תוקף ‪ 20.12.2011‬עד‬
‫‪19.12.2014‬‬
‫* לפידות‪-‬חלץ שותפות מוגבלת ‪41.5%‬‬
‫פרנדום אינבסטמנט בע"מ ‪31.5%‬‬
‫קולרידג' גז ונפט ישראל בע"מ שותפות ‪12%‬‬
‫פלאסידה אינבסטמנטס ‪10%‬‬
‫חברת כספיאן קידוחים ‪5%‬‬
‫‪ 395‬אריה (‪ 396,000‬דונם) ‪ -‬תוקף ‪ 20.12.2011‬עד‬
‫‪19.12.2014‬‬
‫קולרידג' גז ונפט ישראל שותפות בע"מ ‪73%‬‬
‫‪ ARI‬שותפות השקעות ‪ 7‬בע"מ ‪10%‬‬
‫פרנדום אינבסטמנטס בע"מ ‪6%‬‬
‫לפידות‪-‬חלץ שותפות ‪6%‬‬
‫‪ AGR‬פטרוליום סרביסז ‪5%‬‬
‫‪ 396‬גוליבר (‪ 305,400‬דונם) ‪ -‬תוקף ‪ 25.3.2012‬עד‬
‫‪24.3.2015‬‬
‫* גינקו שותפות חיפושי נפט בע"מ ‪41.5%‬‬
‫זרח חיפושי נפט שותפות מוגבלת ‪41.5%‬‬
‫קבוצת אשטרום בע"מ ‪12%‬‬
‫‪ AGR‬פטרוליום סרביסז ‪5%‬‬
‫היתרים ראשוניים‬
‫(עם זכויות העדפה)‬
‫‪ 202‬גל (‪ 177,000‬דונם) ‪ -‬תוקף ‪ 16.2.2010‬ע ‪15.8.2011‬‬
‫תוקף ההיתר פג‪ ,‬הוגשה בקשה לרישיון‬
‫רציו חיפושי נפט שותפות מוגבלת ‪100%‬‬
‫‪13‬‬
‫אנרגיה ‪ l‬מאגר הזדמנויות‬
‫להנזיל אנרגיה‬
‫התפתחות הסחר העולמי בגז טבעי באמצעות ‪LNG‬‬
‫צילום‪ .Stephen Clarke /Shutterstock.com :‬א‪.‬ס‪.‬א‪.‬פ קראייטיב‬
‫‪20‬‬
‫‪11‬‬
‫‪20‬‬
‫‪09‬‬
‫‪20‬‬
‫‪07‬‬
‫‪20‬‬
‫‪05‬‬
‫‪20‬‬
‫‪03‬‬
‫‪20‬‬
‫‪01‬‬
‫‪19‬‬
‫‪99‬‬
‫יה‬
‫וס‬
‫ר‬
‫אן‬
‫ומ‬
‫ע‬
‫ים‬
‫צר‬
‫מ‬
‫יה‬
‫רל‬
‫סט‬
‫או‬
‫יה‬
‫יר‬
‫לג'‬
‫א‬
‫דד‬
‫יני‬
‫טר‬
‫‪120‬‬
‫‪100‬‬
‫‪80‬‬
‫‪60‬‬
‫‪40‬‬
‫‪20‬‬
‫‪0‬‬
‫פן‬
‫י‬
‫ד‪.‬‬
‫אה‬
‫רי‬
‫קו‬
‫יה‬
‫גל‬
‫אנ‬
‫רד‬
‫ספ‬
‫סין‬
‫דו‬
‫הו‬
‫המדינות השותפות במאמצי התכנון של מתקני‬
‫‪ LNG‬נוספים והיקף ייצור ה�‪ LNG‬של המתקנים‬
‫המתוכננים )‪ BCM‬בשנה(‬
‫‪60‬‬
‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪20‬‬
‫‪11‬‬
‫‪20‬‬
‫‪07‬‬
‫‪20‬‬
‫‪09‬‬
‫‪20‬‬
‫‪05‬‬
‫‪20‬‬
‫‪01‬‬
‫‪20‬‬
‫‪03‬‬
‫‪19‬‬
‫‪97‬‬
‫‪19‬‬
‫‪99‬‬
‫‪19‬‬
‫‪95‬‬
‫‪19‬‬
‫‪93‬‬
‫‪19‬‬
‫‪91‬‬
‫יה‬
‫לז‬
‫מ‬
‫רון‬
‫קמ‬
‫אה‬
‫גינ‬
‫ניי‬
‫רו‬
‫ב‬
‫‪14‬‬
‫*הכותב הוא אנליסט בכיר‪ ,‬דש ברוקראז'‬
‫‪19‬‬
‫‪97‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪1,500‬‬
‫‪ 10‬יבואניות ה�‪ LNG‬הגדולות בשנת ‪2011‬‬
‫)‪ BCM‬בשנה(‬
‫יה‬
‫גר‬
‫ני‬
‫יה‬
‫רל‬
‫סט‬
‫או‬
‫יה‬
‫וס‬
‫ר‬
‫"ב‬
‫רה‬
‫א‬
‫יק‬
‫מב‬
‫מוז‬
‫דד‬
‫יני‬
‫טר‬
‫ים‬
‫צר‬
‫מ‬
‫דה‬
‫קנ‬
‫‪19%‬‬
‫‪1,900‬‬
‫‪0‬‬
‫יה‬
‫גר‬
‫ני‬
‫‪25%‬‬
‫‪2,300‬‬
‫‪20‬‬
‫אן‬
‫יוו‬
‫ט‬
‫‪2,700‬‬
‫‪40‬‬
‫יה‬
‫לז‬
‫מ‬
‫‪29%‬‬
‫‪3,100‬‬
‫‪60‬‬
‫פת‬
‫צר‬
‫‪33%‬‬
‫‪3,500‬‬
‫‪80‬‬
‫יה‬
‫נז‬
‫דו‬
‫אינ‬
‫שיעור הגז הטבעי אשר יועד ליצוא‬
‫צריכת גז טבעי בעולם‬
‫שאלה חשובה נוספת שנשאלת היא – באיזה קצב‬
‫יכולים להתקדם פרויקטים באזורים אלו? ובעוד‬
‫כמה זמן העולם כבר יתחיל לפתח תלות בהקמת‬
‫פרויקטים אלו (כיום‪ ,‬אזור אסיה‪-‬פאסיפיק תלוי‬
‫בצורה משמעותית בפרויקטים שקמים באוסטרליה)?‬
‫על פי הערכות של גופי מחקר בינלאומיים‪ ,‬במהלך‬
‫השנים הקרובות ניתן יהיה לחתום על חוזים ארוכי‬
‫טווח לאספקת ‪ LNG‬ברמות מחירים גבוהות‪ .‬כיום‬
‫מצפים כי הסביבה העסקית בעוד ‪ 4-5‬שנים תגזור‬
‫מחירים נמוכים יותר לחוזים שיחתמו באותם שנים‪.‬‬
‫חשוב לציין כי תחזיות אלו עשויות להשתנות‬
‫לאור גילויים של מרבצי גז נוספים‪ ,‬התפתחויות‬
‫טכנולוגיות בנושא פצלי גז או התפתחויות‬
‫רגולטוריות בארה"ב הנוגעות ליצוא של גז‬
‫מהמדינה‪ .‬כיום‪ ,‬לאחר שבישראל נמצאו שני מאגרי‬
‫גז גדולים מאוד‪ ,‬בעלי פוטנציאל ליצוא ארוך טווח‬
‫של גז טבעי מונזל – הנקודה החשובה ביותר שנדרש‬
‫להתייחס אליה היא הזמן‪ .‬אלמנט הזמן כאן איננו‬
‫חשוב רק בנושאי מימון והיוון של תזרימי מזומנים‬
‫עתידיים ‪ -‬יש לו משמעות עסקית\מסחרית גרידא‪.‬‬
‫כך שהשאלה המנחה לכלל הגופים צריכה להיות‪:‬‬
‫איך יוצרים את הקרקע להקמת פרויקט יצוא הגז‬
‫בהקדם האפשרי? ומתוך הדיון בשאלה זו להמשיך‬
‫לעסוק בהיבטים הרגולטוריים והמסחריים השונים‬
‫שצריך לפתור‪.‬‬
‫‪100‬‬
‫יה‬
‫טל‬
‫אי‬
‫ההתפתחות בצריכת גז טבעי בעולם בעשרים‬
‫השנים האחרונות‪ ,‬אל מול ההתפתחות ביצוא‬
‫הגז בעולם )הערכים הם של ‪(BCM‬‬
‫מהצד השני של הסחר הבינלאומי נמצאים‬
‫יבואני ה‪ .LNG-‬כיום יפן וקוריאה הדרומית הינן‬
‫המדינות יבואניות ה‪ LNG-‬הגדולות בעולם‪ ,‬והיו‬
‫אחראיות לכ‪ 48%-‬מהיבוא העולמי של ה‪.LNG-‬‬
‫נדגיש‪ ,‬כי עיקר הצמיחה בשוק ה‪ LNG-‬הגיעה‬
‫דווקא ממדינות אשר מייבאות מעט ‪ LNG‬באופן‬
‫יחסי (מתחת ל‪ 3-‬מיליון טון בשנה)‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2011‬עמד מספר המדינות אשר ייבאו‬
‫‪ LNG‬על ‪ .25‬במהלך חמש השנים האחרונות‬
‫הצטרפו לרשימת המדינות הנהנות מיבוא ‪LNG‬‬
‫‪ 10‬מדינות חדשות‪ ,‬ביניהן‪ :‬סין‪ ,‬תאילנד והולנד‪.‬‬
‫בין אותן ‪ 10‬מדינות שהחלו לייבא ‪ LNG‬בשנים‬
‫האחרונות נמצאות שלוש מדינות בדרום אמריקה‬
‫ אזור גיאוגרפי שעד לפני כמה שנים העריכו כי‬‫יהיה מחוץ לתחום‪ .‬ישראל וסינגפור צפויות להפוך‬
‫בשנה הקרובה ליבואניות ‪ ,LNG‬ובשנת ‪2014‬‬
‫צפויה פולין גם היא להתחיל ולייבא גז מונזל‪.‬‬
‫חברת ‪ BP‬חוזה כי צריכת הגז הטבעי בעולם‬
‫תגדל בממוצע בכ‪ BCM 72-‬מדי שנה‪ ,‬עד שנת‬
‫‪ .2030‬על מנת לענות על הדרישה הגוברת לאספקת‬
‫גז טבעי נוזלי בעולם‪ ,‬הגבירו בשנים האחרונות‬
‫מדינות בעלות משאבי גז טבעי את פיתוח תשתיות‬
‫היצוא שלהן‪ .‬למעשה‪ ,‬כיום נמצאים בהקמה מתקני‬
‫‪ LNG‬בהיקף ייצוא שנתי של כ‪ .BCM 115-‬עיקר‬
‫מאמצי הפיתוח נמצאים כיום באוסטרליה‪ ,‬שצפויה‬
‫בשנים הקרובות להגדיל את כושר ההנזלה השנתי‬
‫של בכ‪ BCM 83-‬נוספים‪ .‬בנוסף‪ ,‬נמצאים בשלבי‬
‫תכנון שונים (עדיין לא החל שלב ההקמה) מתקני‬
‫הנזלה עתידיים בהיקף הנזלה שנתי של ‪.BCM 228‬‬
‫(ראו גרף ‪ -‬המדינות השותפות במאמצי התכנון‬
‫של מתקני ‪ LNG‬נוספים והיקף ייצור ה‪ LNG-‬של‬
‫המתקנים המתוכננים )‬
‫‪ ‬מזרח אפריקה ‪ -‬מוזמביק וטנזניה‬
‫‪ ‬המזרח התיכון ‪ -‬ישראל וקפריסין‬
‫‪ ‬דרום אמריקה ‪ -‬ברזיל‬
‫‪ ‬צפון אמריקה ‪ -‬ארה"ב‬
‫‪120‬‬
‫"ב‬
‫רה‬
‫א‬
‫מחירי הנפט הגבוהים במהלך שנות ה‪ 70-‬של‬
‫המאה הקודמת‪ ,‬הביאו לשינוי חשיבה אסטרטגי‬
‫ביפן במטרה להפחית את התלות של המדינה בנפט‬
‫הגולמי על ידי מעבר לשימוש בגז טבעי‪ .‬נציין‪ ,‬כי‬
‫ליפן אין מקורות של גז טבעי ולכן היא מייבאת את‬
‫כל תצרוכתה באמצעות ‪.LNG‬‬
‫כפי שראינו‪ ,‬השימוש בגז טבעי התפתח לאורך‬
‫השנים משימוש בעל מאפיינים מקומיים בלבד‪,‬‬
‫לסחר אזורי עם מדינות סמוכות או בעלות קרבה‬
‫גיאוגרפית יחסית‪ ,‬ועד לסחר גלובלי בינלאומי‬
‫המתאפשר אודות לשימוש בטכנולוגיה להנזלת גז‬
‫טבעי‪ .‬למעשה‪ ,‬השימוש ב‪ LNG-‬פתח בפני מדינות‬
‫בעלות משאבי גז גדולים את האפשרות ליצא גז‬
‫טבעי לשווקים מרוחקים‪.‬‬
‫בין השנים ‪ 1991-2011‬גדלה צריכת הגז הטבעי‬
‫בעולם בכ‪ ,61%-‬והסתכמה בכ‪ BCM 3,223-‬בשנת‬
‫‪ .2011‬לעומת זאת‪ ,‬הסחר העולמי בגז טבעי באותן‬
‫בהיקף ייצוא שנתי של‬
‫כ‪BCM 115-‬‬
‫‪ 10‬המדינות בעלות יכולת ההנזלה הגדולה בעולם‪,‬‬
‫נכון לסוף שנת ‪ BCM) 2011‬בשנה(‬
‫אר‬
‫קט‬
‫על פי הערכות של גופי‬
‫מחקר בינלאומיים‪ ,‬במהלך‬
‫השנים הקרובות ניתן יהיה‬
‫לחתום על חוזים ארוכי טווח‬
‫לאספקת ‪ LNG‬ברמות‬
‫מחירים גבוהות‪ .‬כיום מצפים‬
‫כי הסביבה העסקית בעוד‬
‫‪ 4-5‬שנים תגזור מחירים‬
‫נמוכים יותר לחוזים שיחתמו‬
‫באותם שנים‬
‫ל‪ 18-‬מדינות היכולת‬
‫לייצא ‪LNG‬‬
‫מוקמים מתקני ‪LNG‬‬
‫‪19‬‬
‫‪95‬‬
‫א‬
‫חד הנושאים החשובים ביותר שעומדים‬
‫כיום על הפרק במשק האנרגיה המקומי‪,‬‬
‫הינו נושא יצוא הגז הטבעי ממדינת‬
‫ישראל‪ .‬ניתן לייצא גז טבעי בשתי דרכים עיקריות‪:‬‬
‫הראשונה היא הזרמת הגז באמצעות צנרת‪ ,‬והשנייה‬
‫בדרך של הנזלת הגז באמצעות קירורו (הפיכת הגז‬
‫לגז טבעי מונזל ‪,)Liquefied natural gas, LNG -‬‬
‫העמסת הנוזל על כלי שיט ייעודיים ולבסוף גיזוזו‬
‫(החזרת הגז המונזל למצב צבירה של גז)‪.‬‬
‫עד שנת ‪ ,1890‬השימוש בגז טבעי היה מקומי‬
‫מאוד‪ ,‬ובעיקר לצרכי תאורה‪ .‬שיפורים טכנולוגיים‬
‫באמצעותם ניתן היה לבנות צנרת אמינה‪ ,‬אפשרו‬
‫לבנות צנרת להובלת גז‪ ,‬שהגיעה בתחילת המאה‬
‫‪19‬‬
‫‪93‬‬
‫>> אמיר פוסטר*‬
‫נדגיש‪ ,‬כי בשלב ההקמה כבר רוב רובו של כושר‬
‫ההנזלה השנתי נמכר בחוזים ארוכי טווח‪ .‬כיום‬
‫כבר נחתמו בעולם חוזים לפרויקטים אשר נמצאים‬
‫בשלב ההקמה‪ ,‬ולמעשה חתומים כיום חוזים חדשים‬
‫בהיקף שנתי של מעל לכ‪ BCM 100-‬שצפויים‬
‫להיכנס לתוקף בין השנים ‪ .2014-2017‬אגב‪ ,‬רובו‬
‫המוחלט של ה‪ LNG-‬עליו נחתמו הסכמי אספקה‬
‫אלו צפוי להגיע למדינות אסיה‪-‬פאסיפיק השונות‪.‬‬
‫בשנים הקרובות צפויות יפן ומספר מדינות‬
‫מתפתחות להמשיך ולהגדיל את יבוא ה‪LNG-‬‬
‫שלהן‪ .‬מצד שני‪ ,‬עד שנת ‪ 2015‬צד ההיצע לא יהיה‬
‫מסוגל להדביק את הביקוש למוצר‪ .‬נראה כי קטאר‬
‫כבר נמצאת בשיא מבחינת כמות ה‪ LNG-‬שהיא‬
‫מסוגלת למכור לשווקים הבינלאומיים‪ ,‬כך שהיום‬
‫העיניים נשואות לאוסטרליה‪ ,‬בתקווה שהפרויקטים‬
‫הענקיים שנבנים יסתיימו כמתוכנן‪.‬‬
‫הקמת שרשרת הערך הדרושה לפרויקט ‪LNG‬‬
‫הינה ארוכה ויקרה‪ .‬התכנון‪ ,‬סגירת החוזים ומימון‬
‫הפרויקט נעשים זמן רב לפני שבפועל הפרויקט‬
‫מתחיל לפעול‪ .‬היום כבר נשאלת בעולם השאלה‪:‬‬
‫מאין יגיעו פרויקטי ההנזלה הבאים? על השולחן‬
‫נחים כמה אזורים בעלי פוטנציאל מבטיח ליצוא גז‪:‬‬
‫‪19‬‬
‫‪91‬‬
‫הימצאותם של מאגרי גז גדולים מאוד בישראל‪ ,‬מעלה‬
‫את הדחיפות של מציאת פתרון ליצוא ארוך טווח של‬
‫גז טבעי בצורה נוזלית‪ .‬לאן מתקדם העולם בתחום של‬
‫גז טבעי מונזל ‪ ,LNG -‬ואיך יוצרים את הקרקע להקמת‬
‫פרויקט יצוא הגז מישראל בהקדם האפשרי‬
‫ה‪ 20-‬לטווח של כ‪ 150-‬קילומטר‪ .‬במהלך המאה‬
‫ה‪ 19-‬נעשו מספר ניסיונות‪ ,‬בטכנולוגיות שונות‪,‬‬
‫להנזלת גז טבעי‪ .‬המטרה הייתה למצוא דרך‬
‫להעברת גז טבעי ממקום למקום שלא באמצעות‬
‫צנרת סגורה‪ .‬בשנת ‪ 1914‬נרשם הפטנט הראשון‬
‫בעולם לטכנולוגיה באמצעותה ניתן היה להעביר‬
‫באמצעות כלי שיט ימי גז טבעי מונזל‪ .‬בשנת ‪1941‬‬
‫הוקם מתקן ההנזלה המסחרי הראשון בקליבלנד‪,‬‬
‫ארה"ב‪ ,‬ובשנת ‪ 1959‬התבצעה ההפלגה הטראנס‪-‬‬
‫אטלנטית הראשונה של מטען ‪ LNG‬מארה"ב‬
‫לאנגליה‪.‬‬
‫החוזה ארוך טווח הראשון להספקת ‪ LNG‬נחתם‬
‫בשנת ‪ 1964‬בין אלג'יר לאנגליה‪ ,‬כשהיקפו של‬
‫החוזה עמד על קרוב למיליון טון ‪ LNG‬בשנה‬
‫(מיליון טון ‪ .)LNG 1.32-BCM‬יפן‪ ,‬יבואנית‬
‫ה‪ LNG-‬הגדולה בעולם‪ ,‬קיבלה את משלוח הגז‬
‫הנוזלי הראשון שלה בשנת ‪ 1969‬מארה"ב‪ .‬מספר‬
‫שנים לאחר מכן (‪ )1972‬החל מפעל ה‪LNG-‬‬
‫הראשון באסיה פאסיפיק‪ ,‬שהוקם בברוניי‪ ,‬לשלוח‬
‫משלוחים של גז טבעי מונזל ליפן ולדרום קוריאה‪.‬‬
‫שנים צמח בשיעור של כ‪ 221%-‬לרמה של כ‪1,026-‬‬
‫‪ BCM‬בשנת ‪ .2011‬כיום חלקו של הסחר העולמי‬
‫בגז טבעי עומד על כ‪ 32%-‬מתוך סך צריכת הגז‬
‫הטבעי בעולם‪ ,‬כאשר בשנת ‪ 1991‬הוא היווה‬
‫כ‪ 16%-‬בלבד מהצריכה העולמית של גז טבעי‪.‬‬
‫כפי שראינו עיקר הצמיחה בביקוש לגז טבעי‬
‫מגיעה הודות לסחר בינלאומי בסחורה‪ .‬למעשה‪,‬‬
‫בחמש השנים האחרונות היה הסחר העולמי בגז‬
‫טבעי אחראי לכ‪ 69%-‬מהגידול בביקושים לגז זה‬
‫בעולם‪ .‬כאשר מפרקים את הסחר העולמי לשני‬
‫מרכיביו העיקריים‪ :‬שימוש בצנרת ושימוש ב‪LNG-‬‬
‫– מתקבלת התמונה הבאה (ראו גרף התפתחות הסחר‬
‫העולמי בגז טבעי באמצעות ‪.)LNG‬‬
‫בשנת ‪ ,1991‬היקף הסחר העולמי באמצעות ‪LNG‬‬
‫עמד על ‪ BCM 77‬בשנה‪ ,‬כאשר ב‪ 2011-‬הגיע היקפו‬
‫לכ‪ BCM 331-‬בשנה‪ .‬מדובר בצמיחה של כ‪!330%-‬‬
‫נכון להיום‪ ,‬ל‪ 18-‬מדינות בעולם יש את היכולת‬
‫לייצא ‪ ,LNG‬כאשר קטאר הינה המובילה הבלתי‬
‫מעורערת של השוק‪ ,‬עם נתח של כ‪ 31%-‬מכושר‬
‫הנזלת הגז העולמי‪.‬‬
‫העולם מפתח תלות‬
‫במנזילים החדשים‬
‫‪350‬‬
‫‪300‬‬
‫‪250‬‬
‫‪200‬‬
‫‪150‬‬
‫‪100‬‬
‫‪50‬‬
‫‪0‬‬
‫‪15‬‬
‫אנרגיה ‪ l‬מאגר הזדמנויות‬
‫כיצד לקרוא‬
‫דוח משאבים?‬
‫ע‬
‫נף חיפושי הגז והנפט תפס תאוצה‬
‫בשנים האחרונות (אחרי קידוח "תמר")‪,‬‬
‫שהלכה והתעצמה עם פרסומן של עוד‬
‫ועוד תגליות גז במים העמוקים של ישראל‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬את הדוח המרכזי שעליו נשענות‬
‫החברות בהחלטותיהן העסקיות לגבי איך וכיצד‬
‫לקדוח ולחפש נפט או גז‪ ,‬יש קושי למשקיע‬
‫הממוצע לקרוא‪ ,‬שכן מדובר באוסף של מספרים‬
‫ונתונים המציגים תמונה סטטיסטית של סקר (דו או‬
‫תלת מימדי)‪ .‬להוסיף "חטא על פשע"‪ ,‬את הנתונים‬
‫הסטטיסטיים מקשטים מינוחים גיאולוגיים‬
‫ומקצועיים מעולם חיפושי הגז והנפט‪ ,‬שרק מקשים‬
‫על המשקיע עוד יותר את הבנת הדוח‪.‬‬
‫בדיוק לשם כך אני פורש בפניכם 'מורה נבוכים'‬
‫קצר ופשוט‪ ,‬על מנת שכל משקיע בענף חיפושי‬
‫והפקת נפט וגז (בין אם הוא משקיע קיים או משקיע‬
‫פוטנציאלי) יוכל להבין קצת יותר טוב מה פשר‬
‫הדוח‪ ,‬היכן מצויים הדברים החשובים ואיך לפרשם‪.‬‬
‫כל דוח שמפורסם מורכב משני חלקים‪ :‬הראשון‬
‫הינו תקציר מנהלים בעברית שהחברה מציגה‬
‫למשקיעים‪ ,‬החלק השני הוא תקציר המנהלים‬
‫המלא של החברה שערכה את דוח המשאבים‪.‬‬
‫קיימים שלושה סוגים של דוחות משאבים‪:‬‬
‫‪ ‬פרוספקטים (‪ - )Prospective Resource‬זהו בדרך‬
‫הכלל הדוח הראשוני שמפורסם טרם קבלת אינדיקציה‬
‫לפניכם רשימה קצרה ופשוטה שתסייע לכל משקיע‬
‫בענף חיפוש והפקת נפט וגז (בין אם הוא משקיע‬
‫קיים או פוטנציאלי) להבין טוב יותר מה פשר הדוח‪,‬‬
‫היכן כתובים הדברים החשובים ואיך לפרשם‬
‫>> דן הלמן*‬
‫תגלית‬
‫מסחרית‬
‫‪3P‬‬
‫‪2P‬‬
‫‪Probable‬‬
‫‪3C‬‬
‫‪2C‬‬
‫‪UNRECOVERABLE‬‬
‫‪PROSPECTIVE RESOURCES‬‬
‫‪High‬‬
‫‪Estimate‬‬
‫‪Best‬‬
‫‪Estimate‬‬
‫‪UNRECOVERABLE‬‬
‫‪Range of Uncertainly‬‬
‫מקור‪SPE International :‬‬
‫‪16‬‬
‫‪1C‬‬
‫‪Low‬‬
‫‪Estimate‬‬
‫‪SUB-COMMERCIAL‬‬
‫‪CONTINGENT RESOURCES‬‬
‫‪UNDISCOVERED PIIP‬‬
‫‪Increasing Chance of Commerciality‬‬
‫תגלית‬
‫‪Proved‬‬
‫‪DISCOVERED PIIP‬‬
‫‪Possible‬‬
‫‪1P‬‬
‫)‪TOTAL PETROLEUM INTIALLY-IN-PLACE (PII‬‬
‫‪COMMERCIAL‬‬
‫‪RESERVES‬‬
‫דוח תוצאות‬
‫מבחני הפקה‬
‫מה חשוב לחפש‬
‫בדוח החיפושים‬
‫דוח משאבים‬
‫מותנים‬
‫דוח משאבים‬
‫פוטנציאליים‬
‫לאחר שסקרנו את סוגי דוחות‬
‫המשאבים‪ ,‬נראה מה נחפש בהם‬
‫כל דוח מכיל בדרך כלל ממצאים על כמה שכבות‬
‫שונות של קרקע בהן מחפשים נפט או גז‪ ,‬כשלכל‬
‫שכבה ניתנות הסתברות אחרת וכמויות אחרות של‬
‫נפט ו‪/‬או גז‪ .‬מה שחשוב לנו הן האינדיקציות הבאות‪:‬‬
‫‪ .1‬מה ההסתברות למציאת גז או נפט בכל שכבה‬
‫וממה היא מורכבת‬
‫‪ .2‬מה הכמויות הצפויות להימצא ובאיזו הסתברות‬
‫(נתון ה‪)P50-‬‬
‫‪ .3‬מה האינדיקציות הקיימות כבר היום לעלויות‬
‫ההפקה (עומק התגלית‪ ,‬מספר השכבות השונות‬
‫וגודלן‪ ,‬מרחק מתשתית הובלה‪/‬מהחוף וכו')‬
‫‪ .4‬מהי יכולת ההפקה המסתמנת (‪)Recovery Factor‬‬
‫‪ .1‬ההסתברות למציאת הידרוקרבונים‬
‫בכל דוח פרוספקטים קיימת פסקה המכילה את‬
‫ההסתברות למציאת הידרוקרבונים (בדוח משאבים‬
‫באופן עקרוני‪ ,‬מבצעים קידוח כאשר ההסתברות הכללית היא מעל ‪.15%‬‬
‫באופן פרטני נעדיף קידוחים בהם כל אחד מהפרמטרים המוזכרים מעלה‬
‫מקבל ציון הגבוה מ‪50%-‬‬
‫מותנים היא ‪ ,100%‬וזה גם יצוין בדוח)‪ .‬התוצאה‬
‫הסופית הינה מכפלה של ארבעה פרמטרים שונים‪:‬‬
‫א‪ .‬מלכודת (‪ Effective Trap‬או ‪- )Trap Integrity‬‬
‫סלע כיסוי בלתי חדיר אשר מצוי מעל לשכבת‬
‫ההידרוקרבונים ומונע את בריחתם‪.‬‬
‫ב‪ .‬סלע מאגר (‪ )Reservoir Quality‬או ‪Reservoir‬‬
‫‪ - )Effective‬סלע נקבובי המסוגל להכיל את‬
‫ההידרוקרבונים‪.‬‬
‫ג‪ .‬סלע מקור (‪ Source Evaluation‬או ‪Effective‬‬
‫‪ - )Charge of Hydrocarbon‬מקור החומר האורגני‬
‫המספק את ההידרוקרבונים‪.‬‬
‫ד‪ .‬נדידה (‪ Timing/Migration‬או ‪ - )Retention‬קשר‬
‫בין סלע המקור למאגר‪ ,‬כך שתתאפשר נדידה של‬
‫הידרוקרבונים למאגר‪.‬‬
‫התוצאה הסופית של מכפלת ההסתברויות של‬
‫כל אחד מהפרמטרים הללו היא התוצאה המדווחת‬
‫בדרך כלל בתקשורת הכלכלית‪ .‬באופן עקרוני‪,‬‬
‫מבצעים קידוח כאשר ההסתברות הכללית היא‬
‫מעל ‪ .15%‬באופן פרטני נעדיף קידוחים בהם כל‬
‫אחד מהפרמטרים המוזכרים מעלה מקבל ציון‬
‫הגבוה מ‪.50%-‬‬
‫‪ .2‬הכמויות הצפויות‬
‫מה שאותנו מעניין זה הנתון המופיע תחת העמודה‬
‫‪( P50‬או האומדן הטוב ביותר = ‪)Best Estimate‬‬
‫והוא מסומן תמיד בספרה ‪ B2( 2‬בדוח משאבים‬
‫פרוספקטים‪ C2 ,‬בדוח משאבים מותנים ו‪ P2-‬בדוח‬
‫על מבחני הפקה)‪ .‬המשמעות של ‪ P50‬היא שישנה‬
‫הסתברות של לפחות ‪ 50%‬כי הכמויות שיימצאו יהיו‬
‫שוות או גדולות יותר מהנתון המפורסם‪.‬‬
‫‪ .3‬מה האינדיקציות הקיימות כבר היום לעלויות‬
‫ההפקה‬
‫לאחר שאנו מבינים את פוטנציאל המאגר‬
‫להפוך לתגלית מסחרית‪ ,‬נשאר לנו לברר מה‬
‫הרווחיות הפוטנציאלית ממנו‪ .‬לפיכך יש לבחון את‬
‫הפרמטרים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬עומק התגלית‪ :‬ככל שהתגלית נמצאת בעומק‬
‫יחסי נמוך יותר‪ ,‬כך עלות בניית הבאר המפיקה‬
‫נמוכה יותר‪ ,‬ומכאן השווי הכלכלי עולה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מספר שכבות מטרה‪ :‬ככל שיש יותר שכבות‪ ,‬זה‬
‫מגדיל את הכדאיות הכלכלית‪ ,‬בהנחה שבכל שכבה‬
‫יש גז או נפט‪.‬‬
‫ג‪ .‬עומק שכבת המטרה‪ :‬ככל שמדובר בשכבה‬
‫עמוקה יותר כך הפוטנציאל למאגר רווחי יותר‬
‫עולה‪ .‬לצורך ההמחשה‪ ,‬דמיינו שתיית משקה דרך‬
‫קשית ‪ -‬כיצד יותר קל? מכוס עמוקה או מצלוחית‬
‫מרק? ככל שהמבנה יותר עמוק וקעור‪ ,‬כך הכדאיות‬
‫הכלכלית שלו עולה‪.‬‬
‫ד‪ .‬מרחק התגלית מהחוף ו‪/‬או מתשתית הולכה‪:‬‬
‫לצורך העניין‪ ,‬תגלית אשר קרובה גיאוגרפית‬
‫ל"תמר" תהיה כלכלית יותר מאשר תגלית בלב ים‬
‫בעלת מאפיינים זהים‪.‬‬
‫צילום‪ .BestPhotoPlus /Shutterstock.com :‬א‪.‬ס‪.‬א‪.‬פ קראייטיב‬
‫‪PRODUCTION‬‬
‫מאמתת מקידוח‪ .‬בדוח הזה יופיעו ההשערות לגבי‬
‫כמויות של הידרוקרבונים (נפט ו‪/‬או גז) בשכבות‬
‫השונות של המאגר‪ ,‬וכן ההסתברות להימצאותם של‬
‫הידרוקרבונים (על כך ארחיב בהמשך)‪.‬‬
‫‪ ‬משאבים מותנים (‪ - )Contingent resources‬על‬
‫פי רוב‪ ,‬דוח המפורסם בשלב מאוחר יותר‪ ,‬לאחר‬
‫שכבר הוכחה הימצאות של מאגר הידרוקרבונים‬
‫(בדרך כלל לאחר קידוח אימות‪ ,‬אך לפעמים‬
‫מאחר שמדובר במאגר ישן או כזה שמחולק‬
‫על כמה רישיונות)‪ .‬דוח זה מפרסם כמויות של‬
‫הידרוקרבונים שנכון ליום נתון עשויים להיות‬
‫בני‪-‬הפקה על ידי יישום של תכניות פיתוח‪ ,‬אך‬
‫שעדיין אינם נחשבים בני‪-‬הפקה מבחינה כלכלית‪,‬‬
‫כתוצאה מתנאי אחד או יותר‪.‬‬
‫‪ ‬דוח תוצאות מבחני הפקה ‪ -‬הוא הדוח הסופי‬
‫שמגדיר את הכדאיות הכלכלית של המאגר‪ ,‬ויכול‬
‫להיות מופק רק אחרי קידוח מבחני הפקה‪.‬‬
‫‪ .4‬מהי יכולת ההפקה‬
‫המסתמנת (‪:)Recovery Factor‬‬
‫פרמטר חשוב נוסף בקריאת הדוח נוגע ליכולת‬
‫הניצול של המאגר‪ .‬על בסיס מבנה המאגר‪ ,‬סוג‬
‫הקרקע והמלכודת (ופרמטרים נוספים)‪ ,‬ניתן לגזור‬
‫הערכה לגבי יכולת ניצול המאגר (כמה ניתן יהיה‬
‫להפיק דה‪-‬פקטו)‪ .‬הנתון הנ"ל מופיע בדוח תחת‬
‫סעיף ‪.Recovery‬‬
‫הסקירה הזאת לא תהפוך אתכם למומחים בתחום‬
‫הגז והנפט‪ ,‬אבל לפחות תכוון את הזרקור בתוך‬
‫הדוח למקומות הנכונים‪.‬‬
‫*הכותב הוא יועץ לקבוצת הלמן‪-‬אלדובי‬
‫‪17‬‬
‫אנרגיה ‪ l‬מאגר הזדמנויות‬
‫דוח משאבים‬
‫דוח המשאבים של הזדמנות ישראלית שפורסם החודש‪ ,‬הכולל‬
‫פוטנציאל ל‪ TCF 6.7-‬גז טבעי ברשיונות פלאג'יק ופוטנציאל ל‪2-‬‬
‫מיליארד חביות נפט‪ ,‬יכול בהחלט לשמש קייס סטאדי לקריאת‬
‫דוח משאבים‪ ,‬כי כדי להבין דוחות משאבים צריך לדעת כיצד‬
‫לקרוא אותם‪ .‬אז מה מסתתר מאחורי האותיות הקטנות‬
‫>> דבי קאופמן*‬
‫‪18‬‬
‫צילומים‪ .Alex Mit, saiko3p, YAKOBCHUK VASYL /Shutterstock.com :‬א‪.‬ס‪.‬א‪.‬פ קראייטיב‬
‫כאשר קוראים טבלת‬
‫הסתברויות גיאולוגיות‪,‬‬
‫לעתים השלם קטן‬
‫מסכום חלקיו‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫נרצה לבחון ממה‬
‫מורכבת ההסתברות‬
‫לתגלית כאמור לעיל‪,‬‬
‫ונוודא כי אין פרמטר‬
‫אחד עם הסתברות‬
‫הנמוכה מ‪50%-‬‬
‫א‬
‫ני לא גיאולוגית ואין לי ידע מקצועי‬
‫בתחום חיפושי הגז והנפט‪ .‬ברם‪,‬‬
‫ענף החיפושים מרכז עניין רב בקרב‬
‫משקיעים (המסחר במניות הענף במדד ת"א ‪100‬‬
‫הינו כפול כמעט ממשקל המניות במדד) ומכיל‬
‫אינפורמציה שרלוונטית רק לו‪ ,‬וזאת בניגוד‬
‫לחברות תעשייתיות או חברות מענף השירותים‬
‫והפיננסים‪ .‬לפיכך יש חשיבות מכרעת לדרך בה‬
‫קוראים דיווחים של החברות בתחום‪.‬‬
‫לשם המחשה‪ ,‬החלטתי להתייחס לדוח האחרון‬
‫שפורסם החודש‪ ,‬של שותפות החיפושים "הזדמנות‬
‫ישראלית" (פורסם ביום ‪ .)14.6‬ניתן להוריד את הדוח‬
‫מהאתר מאיה כדי לעקוב אחר הדברים האמורים‪.‬‬
‫כמו כל דוח משאבים שמפורסם במגזר‪ ,‬גם זה‬
‫מתחלק לשני חלקים‪ :‬חלקו הראשון הינו תמצית‬
‫מנהלים בעברית‪ ,‬אותה כתבה וערכה השותפות או‬
‫החברה המפרסמת‪ .‬החלק השני הינו הדוח המלא‬
‫של החברה שערכה אותו‪ ,‬ובמקרה של הזדמנות‬
‫ישראלית ‪.Ryder Scott Company, L.P -‬‬
‫קריאת החלק הראשון‬
‫הפתיח ‪ -‬בחלק הזה מתואר מי ערך את הדוח‪,‬‬
‫למען מי‪ ,‬ועל איזה שטח מדובר‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬ניתנת‬
‫אינפורמציה כללית‪ ,‬ובמקרה של "הזדמנות" ניתנת‬
‫אבחנה כי חלק מהשטחים לגביהם בוצע הסקר הינם‬
‫מקבילים ישירים (‪ )Direct offset‬לתגליות באזור‬
‫("לוויתן" בשטח ישראל ו"בלוק ‪ - 12‬אפרודיטה"‪,‬‬
‫בקפריסין)‪.‬‬
‫החלק הראשון נחלק‪ ,‬במקרה של הזדמנות‪,‬‬
‫לשניים‪ :‬פרק ראשון עוסק בדוח משאבים מותנים‪,‬‬
‫שהינו פועל יוצא של העובדה כי ישנה זליגה של‬
‫תגליות "לוויתן" ו"אפרודיטה" לתוך הרישיונות‬
‫של השותפות‪ .‬סעיף ‪ 1.1‬בדוח מציין מהן תגליות‬
‫הגז המוכחות (בכותרת רשום מפורשות ‪Urisked‬‬
‫‪ )Gross (100%) Contingent Resources‬בשלב‬
‫זה‪ ,‬כאשר על השותפות מוטל עדיין נטל ההוכחה‬
‫של כדאיות כלכלית‪ .‬בטבלה הראשונה מופיעים‬
‫הנתונים על שלוש השכבות הנקראות ‪Miocene‬‬
‫ברישיונות פלאג'יק‪ ,‬שהן חלק ממבנה אפרודיטה‬
‫בקפריסין‪ .‬הסכימה של שלוש השכבות ברמת‬
‫‪( Best Estimation‬כ‪ )C2-‬מביא לקצת יותר מ‪0.1-‬‬
‫‪ .TCF‬וכן ‪( Associated Condensate‬תערובת‬
‫פחמימנים במצב צבירה גזי מתחת לפני הקרקע‬
‫ונוזלית מעל פני הקרקע‪ .‬פאזת המעבר בין נוזל‬
‫לגז) בהיקף של חצי מיליון חביות‪ .‬בטבלה השנייה‬
‫מופיע נתון הגלישה ברמת ‪Best Estimation‬‬
‫מתגלית לוויתן בהיקף של כ‪ .TCF 0.5-‬וכן ‪1.2‬‬
‫מליון חביות ‪ .Condensate‬משמעות הביטוי‬
‫‪ Best Estimation‬הינה כי אם יימצא גז או נפט‬
‫אזי הנתון המספרי שמצוין‪ ,‬למשל ‪ ,TCF 0.5‬הוא‬
‫הכמות המינימלית שתימצא בהסתברות של ‪50%‬‬
‫ומעלה‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬אם יש גז‪ ,‬הרי שבהסתברות‬
‫של לפחות ‪ 50%‬יהיה שם מינימום ‪.TCF 0.5‬‬
‫האופטימיים יכולים להסתכל על נתון ‪ C3‬אשר‬
‫מציג ‪ TCF 0.5‬ו‪ TCF 1-‬בקירוב‪ ,‬בשתי הגלישות‬
‫בהתאמה‪ .‬חשוב לציין‪ ,‬כי בתחום הנפט והגז רק‬
‫רמת ה‪ 50P-‬היא הרלוונטית‪ ,‬ועל פיה מבצעים‬
‫הערכות שווי‪ .‬מכיוון שמדובר על תגלית‪ ,‬אין צורך‬
‫בקידוח אימות‪.‬‬
‫עוד אציין‪ ,‬כי בדוח בסעיף ‪ 1.5‬מצוין כי יכולת‬
‫ה‪ Recovery-‬בשני המאגרים נעה בין ‪ 0.5‬ל‪,0.8-‬‬
‫שזה נתון נאה‪ .‬על מנת לוודא מהן הכמויות‬
‫האמיתיות בנות ההפקה‪ ,‬יש לבצע קידוח למבחני‬
‫הפקה אשר יאשרר כמויות ויכולות הפקה‪ .‬הנתונים‬
‫בדוח הינם בגדר ‪( Recoverable‬ברי הפקה)‪.‬‬
‫משמעות הביטוי ‪ Best Estimation‬הינה כי אם יימצא גז או נפט אזי הנתון המספרי שמצוין‪,‬‬
‫למשל ‪ ,TCF 0.5‬הוא הכמות המינימלית שתימצא בהסתברות של ‪ 50%‬ומעלה‪ .‬במילים אחרות‪,‬‬
‫אם יש גז‪ ,‬הרי שבהסתברות של לפחות ‪ 50%‬יהיה שם מינימום ‪TCF 0.5‬‬
‫>‬
‫‪19‬‬
‫להתמצא בהסתברויות‬
‫הגיאולוגיות‬
‫פרק שני הינו דוח משאבים פרוספקטים (מתחיל‬
‫בעמוד ‪ 7‬בדוח של "הזדמנות")‪ .‬החלק הזה הוא‬
‫שמופיע לרוב בדוחות משאבים המפורסמים בארץ‪.‬‬
‫בעמוד ‪ 8‬מופיעות טבלאות ובהן ריכוז הנתונים‬
‫בשכבות השונות ברישיונות פלאג'יק‪ .‬הטבלה‬
‫הראשונה מתייחסת למבנה אשר נמצא באותו האזור‬
‫עם בלוק ‪ 12‬של קפריסין (אפרודיטה)‪ .‬נשים לב כי‬
‫נוספה שכבה אחת ביחס לדוח המשאבים המותנים‪,‬‬
‫שכבת ה‪ .Miocene A-‬ה‪ Best Estimation-‬של כל‬
‫שכבה בנפרד מצביעה על מאגר נאה בין ‪ 0.4‬ל‪1.4-‬‬
‫‪ ,TCF‬כאשר בסך הכול ברישיון הזה‪ ,‬על פי ה‪Best-‬‬
‫‪ ,Estimation‬כמות של ‪ ,TCF 3.64‬וכן ‪ 6‬מיליון‬
‫חביות ‪ .Condensate‬אמנם מדובר בנתון מרשים‪,‬‬
‫אבל מכיוון שזהו דוח משאבים פרוספקטים ולא דוח‬
‫משאבים מותנים‪ ,‬אנו חייבים לבחון מהי ההסתברות‬
‫להתממשות המאגר‪ .‬לשם כך‪ ,‬נדפדף בהמשך עד‬
‫למציאת כותרת המציגה "הסתברויות גיאולוגיות"‪.‬‬
‫בעמוד ‪ 10‬ניתן למצוא את הטבלה האמורה‪.‬‬
‫בקריאת הטבלה יש להסתכל קודם כל על‬
‫העמודה של סך הכול אחוזי הצלחה‪ ,‬או כפי‬
‫שמופיע בדוח של הזדמנות ‪Chance of Success -‬‬
‫‪( Geological‬העמודה הימנית ביותר)‪ .‬נוכל לראות‬
‫כי ההסתברות לתגלית בשכבת ה‪Miocene A-‬‬
‫הינה ‪ 0.677‬כלומר ‪ ;67.7%‬בשכבות ה‪Miocene-‬‬
‫‪ C‬ו‪ Miocene D2-‬ההסתברות היא ‪ ;76.7%‬ואילו‬
‫בשכבת ה‪ Miocene D1-‬ההסתברות לתגלית הינה‬
‫‪ .72.2%‬האחוזים נראים מרשימים‪ ,‬במיוחד אם‬
‫נזכרים כי הדוח של "לוויתן" הצביע על הסתברות‬
‫של ‪ 50%‬ושל "תמר" דיבר על ‪.35%‬‬
‫כאשר קוראים טבלת הסתברויות גיאולוגיות‪,‬‬
‫לעתים השלם קטן מסכום חלקיו‪ .‬כלומר‪ ,‬נרצה‬
‫לבחון ממה מורכבת ההסתברות לתגלית כאמור‬
‫לעיל‪ ,‬ונוודא כי אין פרמטר אחד עם הסתברות‬
‫הנמוכה מ‪.50%-‬‬
‫במקרה של דוח הזדמנות‪ ,‬לא רק שאין פרמטר‬
‫הנמוך מ‪ ,50%-‬אלא הציון הנמוך ביותר הינו ‪75%‬‬
‫(נתון המאגר ‪ )Reservoir -‬בשכבת ה‪.Miocene A-‬‬
‫כמו‪-‬כן‪ ,‬ישנו פרמטר אחד שקיבל ‪ 100%‬הסתברות‪,‬‬
‫כלומר הוא קיים בצורה ודאית לטובת תגלית ‪-‬‬
‫‪20‬‬
‫נתון התזמון ונדידה (‪.)Timing/Migration‬‬
‫כלומר‪ ,‬בכל הרישיון הגובל עם בלוק ‪12‬‬
‫בקפריסין רמת הוודאות להימצאותו של מאגר‬
‫בגודל של לפחות ‪ TCF 3.64‬ו‪ 6-‬מליון חביות‬
‫‪ ,Condensate‬הינה גבוהה‪ ,‬ואחת הגבוהות ביותר‬
‫שפורסמו אי פעם בישראל במסגרת דוח משאבים‬
‫פרוספקטים‪.‬‬
‫נחזור לעמוד ‪ ,7‬ונבחן כעת את הנתונים בעבור‬
‫רישיון "יועד"‪ .‬ברישיון זה ישנן שתי שכבות‪,‬‬
‫שכבת ‪ Miocene‬ושכבת ‪ .Oligocene‬כמות הגז‬
‫המוערכת ברישיון זה מדברת על ‪ TCF 2.53‬וכן ‪7.3‬‬
‫מליון חביות ‪ .Condensate‬גם הפעם אנו צריכים‬
‫להוסיף ולדפדף בכדי למצוא את ההסתברויות‪ ,‬והן‬
‫נמצאות בעמוד ‪ .10‬הפעם מדובר על הסתברויות‬
‫נמוכות יותר ‪ 28.5% -‬לשכבת ‪ Miocene‬ו‪30.9%-‬‬
‫לשכבת ה‪.Oligocene-‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬נזכור כי ב"תמר" ההסתברות‬
‫עמדה על ‪ ,35%‬וברישיון "שמשון" (של ישראמקו)‬
‫בו מבצעים קידוח בימים אלו ההסתברות הינה‬
‫‪ .20%‬באופן כללי‪ ,‬בעולם יוצאים לרוב לקידוח אם‬
‫ההסתברות הגיאולוגית גדולה מ‪.15%-‬‬
‫בעמודים ‪ 7‬ו‪ 8-‬בדוח ישנם נתונים גיאולוגיים‬
‫נוספים‪ ,‬כאשר מה שמעניין אותנו הוא שיעור‬
‫ה‪ ,Recovery-‬העומד על ‪ - 80%-50%‬שזה בהחלט‬
‫מרשים‪ .‬אציין כי הנתונים בדוח הינם בגדר‬
‫‪( Recoverable‬ברי הפקה) כנדרש על פי כללי‬
‫הדיווח בארץ‪.‬‬
‫יורדים עמוק יותר‬
‫בסעיף ‪ 2.3‬בדוח (עמוד ‪ )10‬ישנה התייחסות‬
‫לשכבות עמוקות יותר מאלו שדווחו עד שלב זה‬
‫בדוח‪ .‬מכיוון שכל הדוח עוסק בתגליות במים עמוקים‬
‫(בעמודים ‪ 9 ,8‬ניתן לראות כי עומק השכבות נע בין‬
‫‪ 15,900‬רגל ל‪ 18,760-‬רגל מתחת לפני הים)‪ ,‬הכותרת‬
‫תמוהה‪ .‬קריאת הפסקה מבהירה‪ :‬עד כה התגליות‬
‫היו בעומק של תגלית "תמר"‪ ,‬מה שנקרא בז'רגון ‪-‬‬
‫"חולות תמר"‪ .‬כעת‪ ,‬מפרט הדוח הסתברויות למציאת‬
‫גז‪/‬נפט בשכבות עמוקות יותר‪ ,‬שכבות ה‪-Jurassic‬‬
‫וה‪ .Cretaceous-‬מה שמעניין במיוחד הוא הציטוט‬
‫הבא‪" :‬בדוח המשאבים צוין כי הן נפט והן גז הופקו‬
‫מה‪ -Cretaceous-‬וה‪ ,Jurassic-‬כ‪150-‬ק"מ מזרחית‬
‫לשטחי רישיונות פלאג'יק‪ .‬מסיבה זו רישיונות אלו‬
‫הוערכו בהנחה שהם ‪ 100%‬נפט או ‪ 100%‬גז"‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬נמצאו על ידי אחרים בשטח ישראל‬
‫אינדיקציות לנפט בשכבות הגיל הללו‪ ,‬למרות‬
‫שטרם הוכרזה תגלית נפט בשכבות אלו על ידי‬
‫אחרים‪ .‬לפיכך‪ ,‬בחר המעריך של דוח המשאבים‬
‫של הזדמנות להציג שני תסריטים חליפיים‪ .‬תסריט‬
‫גז (טבלה בעמוד ‪ 10‬ותחילת ‪ )11‬ובו על פני כל‬
‫הרישיונות של פלאג'יק‪ ,‬בשישה אזורים שונים‪ ,‬יש‬
‫במצטבר תחת הנחת ‪,Best Estimation 19.3 TCF‬‬
‫יחד עם ‪ 503.5‬מליון חביות ‪ Condensate‬שזהו‬
‫סכום אדיר‪ .‬אם הכל יתממש‪ ,‬אזי ביחד עם הגז‬
‫בחולות תמר ייתכן שזאת תהיה התגלית הגדולה‬
‫בישראל (על פני מספר רישיונות)‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬עובדה מעניינת היא כי מרבית‬
‫הפוטנציאל מרוכז במבנה הנקרא ‪Turonian Reef‬‬
‫‪ Area‬בשתי שכבות אשר מרכזות יחדיו פוטנציאל‬
‫של ‪( TCF 9.4‬כגודלו של מאגר "תמר")‪.‬‬
‫תסריט הנפט בשכבות העמוקות מדבר על‬
‫סכום מצטבר של ‪ 2‬מיליארד חביות נפט וכן גז‬
‫(‪ )Associated Gas‬בהיקף של ‪ .TCF 3.49‬גם‬
‫כאן‪ ,‬עיקר הפוטנציאל (כ מיליארד חביות נפט) מרוכז‬
‫במבנה ‪.Turonian Reef Area‬‬
‫כרגיל‪ ,‬נבחן את ההסתברויות למציאת כמויות‬
‫הגז והנפט הללו‪ .‬כמפורט בעמוד ‪ ,11‬בכל השכבות‬
‫למעט ‪ Turonian Reef Area‬ההסתברות לתגלית‬
‫הינה ‪ ,12.3%‬כאשר הבשורה הטובה מבחינת‬
‫הזדמנות הינה שכל אחד מארבעת הפרמטרים‬
‫הגיאולוגיים מקבל הסתברות שווה או גדולה‬
‫מ‪ .50%-‬בשטח ‪ Turonian Reef Area‬ההסתברות‬
‫יורדת ל‪ ,5.3%-‬וזאת עקב הסתברות של ‪30%‬‬
‫לקיומו של מאגר (‪.)Reservoir‬‬
‫בזאת הסתיימה קריאת תקציר המנהלים של דוח‬
‫המשאבים‪ .‬לעתים‪ ,‬ניתן למצוא תמונות ועזרים‬
‫נוספים בדוח המלא של המעריך אשר לא מופיעים‬
‫בתקציר המנהלים; במקרה של הזדמנות אין מידע‬
‫נוסף שכזה‪.‬‬
‫אני מקווה כי מעתה והלאה יהיה קל יותר לקוראינו‬
‫לקרוא דוחות משאבים ולהפיק תובנות טובות יותר‪.‬‬
‫*הכותבת משקיעה פרטית בניירות ערך ועשויה‬
‫להחזיק בניירות המוזכרים במאמר‪.‬‬
‫אין לראות בדברים המלצת קנייה או מכירה‬
‫לתאגידים המוזכרים במאמר‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫אנרגיה ‪ l‬מאגר הזדמנויות‬
‫הסתברות‬
‫כמות‬
‫(מיליוני חביות)‬
‫‪483‬‬
‫‪95%‬‬
‫הסתברות‬
‫הסקר שפרסם המכון הגיאולוגי של ממשלת ארה"ב במארס ‪ ,2010‬ניבא בשורה התחתונה‬
‫כי עוד לא הגענו לאמצע הדרך בתגליות הגז‪ ,‬וכי צפוי להתגלות כאן גם נפט בכמויות‬
‫מרשימות‪ .‬האמריקנים לא היססו להפגין את התלהבותם מהממצאים ואף ציינו‪" :‬מדובר‬
‫במשאבי גז גדולים יותר ממה שסקרנו עד היום באזורים דומים בארה"ב"‬
‫הסתברויות למציאת נפט‬
‫באגן הלבנטיני – סקר ‪USGS‬‬
‫הסתברויות למציאת גז טבעי‬
‫באגן הלבנטיני – סקר ‪USGS‬‬
‫‪95%‬‬
‫כמות )‪(TCF‬‬
‫בדרך למעצמת גז‬
‫‪50‬‬
‫>> עמי בר‬
‫כ‬
‫צריכת הגז הטבעי העולמית (‪– )2008‬‬
‫בטריליון רגל מעוקבת (‪)TCF‬‬
‫קנדה‪3 :‬‬
‫הצרכניות הגדולות‪:‬‬
‫אירופה‪20.6 :‬‬
‫ארה"ב‪24 :‬‬
‫רוסיה‪14.9 :‬‬
‫יפן‪3.7 :‬‬
‫סין‪3.7 :‬‬
‫הודו‪2.2 :‬‬
‫סה"כ העולם‪112 :‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪3,759‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪227‬‬
‫בגבולות שבין רצועת עזה בדרום‪ ,‬לבנון בצפון‪,‬‬
‫ישראל במזרח וקפריסין במערב (ראו מפה)‪.‬‬
‫שטח האזור שנסקר הוא ‪ 47‬אלף קמ"ר‪ ,‬כפליים‬
‫משטחה היבשתי של מדינת ישראל‪.‬‬
‫ממצאי סקר ה‪ USGS-‬התפרסמו בעיצומה של‬
‫תקופת אופוריית הגז‪ .‬השורה התחתונה הייתה‬
‫מרעישה‪ :‬להערכת מומחי המכון מכיל האגן‬
‫הלבנטיני לא פחות מ‪ TCF 122-‬של גז טבעי ו‪1.7-‬‬
‫מיליארד חביות נפט‪ .‬האומדן‪ ,‬חשוב לציין‪ ,‬מתייחס‬
‫לגז ונפט בר‪-‬הפקה מבחינה טכנולוגית‪ ,‬כלומר‬
‫בטכנולוגיה הנוכחית (‪)Technically recoverable‬‬
‫מבלי להתייחס לכדאיות מסחרית‪.‬‬
‫האמריקנים לא היססו להפגין את התלהבותם‬
‫מהממצאים‪" .‬משאבי הגז והנפט של האגן הלבנטיני‬
‫ברי השוואה לכמה מאזורי המשאבים הגדולים‬
‫בעולם"‪ ,‬הכריזה מתאמת התכנית ברנדה פירס‬
‫שהוסיפה כי "מדובר במשאבי גז גדולים יותר ממה‬
‫שסקרנו עד היום (באזורים דומים‪ ,‬ע"ב) בארה"ב"‪.‬‬
‫ענף התגליות רק‬
‫בתחילת דרכו‬
‫שנה וחצי לפני פרסום ממצאי הסקר חוללה נובל‬
‫אנרג'י רעידת אדמה עם תגלית "תמר"‪ ,‬מאגר גז‬
‫ענקי שהכיל כ‪ 8-‬טריליון רגל מעוקב (‪ )TCF‬של‬
‫גז טבעי ‪ -‬פי כמה ממה שהתגלה עד אז לחופי‬
‫ישראל‪ .‬ביוני ‪ 2010‬פורסמו ממצאי סקר סייסמי‬
‫מקיף שערכה נובל במימי ישראל וקפריסין‪ ,‬שהיו‬
‫חיוביים ביותר‪ :‬נובל העריכה בכ‪ TCF 30-‬את‬
‫כמות הגז הכוללת במאגרים הנמצאים בשטחי‬
‫רשיונותיה באגן המזרחי של הים התיכון‪.‬‬
‫ממצאי סקר ‪ USGS‬מצביעים כי ענף תגליות‬
‫הגז והנפט נמצא רק בראשית הדרך‪ .‬הם אינם‬
‫כוללים את מאגרי הגז שהתגלו לפני פרסום הסקר‬
‫ובראשם "תמר"‪ ,‬וכן מאז פרסומם התגלו בשטח‬
‫האגן הלבנטיני מאגרי גז טבעי בהיקף של כ‪25-‬‬
‫‪( TCF‬לוויתן‪ ,‬בלוק ‪ ,12‬תנין ודולפין)‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫כ‪ TCF 100-‬של גז ממתינים עדיין למגליהם‪.‬‬
‫העובדה שמאחורי הסקר עומדת סוכנות של‬
‫הממשל הפדראלי של ארה"ב נתפסת בציבור‬
‫בארץ ובעולם כגושפקנא כמעט מוחלטת‬
‫למהימנותו‪ .‬אבל כדאי לתת קרדיט גם לישראל‪.‬‬
‫המידע ששימש בסיס לסקר ה‪ ,USGS-‬לפחות‬
‫לגבי החלק הישראלי של האגן הלבנטיני‪ ,‬הוא‬
‫מידע שנאסף במהלך העשור הקודם ביוזמת הד"ר‬
‫יעקב מימרן‪ ,‬ששימש בתפקיד הממונה על הנפט‬
‫במשרד התשתיות בין השנים ‪ 2004‬ל‪.2011-‬‬
‫במשך עשרות שנים התמקדו חיפושי הנפט‬
‫כמה גז יש אצלנו?‬
‫‪22‬‬
‫איראן‪:‬‬
‫‪5.1‬‬
‫מצרים‪:‬‬
‫‪1.6‬‬
‫ערב‬
‫הסעודית‪:‬‬
‫‪3‬‬
‫גרמניה‪:‬‬
‫‪( 3.4‬נכלל‬
‫באירופה)‬
‫מה גז עוד נשאר לנו לגלות? את השאלה‬
‫הזו‪ ,‬שואלים וישאלו בשנים הקרובות‬
‫כל העוסקים בענף חיפושי הנפט והגז‪,‬‬
‫יזמים‪ ,‬גורמי ממשל‪ ,‬חוקרים ומשקיעים‪ .‬מתוך‬
‫סימן השאלה הגדול והמרכזי הזה‪ ,‬נובעים סימני‬
‫שאלה נוספים‪ ,‬משניים‪ .‬איזה חלק ממשאבי הנפט‬
‫והגז שטרם התגלו יהיה כדאי להפקה מסחרית?‬
‫האם יתגלו מאגרי ענק נוספים בליגה של "תמר"‬
‫או "לוויתן"‪ ,‬או שכל שנותר לגלות הוא מאגרים‬
‫קטנים ובינוניים מהליגה של "תנין" ו"דולפין"‪.‬‬
‫הניסיונות להשיב על השאלות האלה מבוססים‪,‬‬
‫נכון להיום על הסקר שפרסם המכון הגיאולוגי‬
‫של ממשלת ארה"ב ‪ ,U.S. Geological Survey‬או‬
‫בקיצור ה‪ .USGS-‬הסקר שפורסם לראשונה במרץ‬
‫‪ 2010‬ניבא‪ ,‬בשורה התחתונה‪ ,‬כי עוד לא הגענו‬
‫לאמצע הדרך בתגליות הגז וכי צפוי להתגלות כאן‬
‫גם נפט בכמויות מרשימות‪ .‬האופטימיות שעוררו‬
‫ממצאי הסקר היו רוח גבית למשקיעים בבורסה‪,‬‬
‫ליזמים ולחברות זרות שעד אז לא התעניינו כלל‬
‫נעשה בפינה הקטנה והנידחת שלנו במפת הנפט‬
‫והגז העולמית‪.‬‬
‫‪ USGS‬הוא גוף מחקרי השייך למשרד הפנים‬
‫הפדראלי של ארה"ב‪ .‬המנדט של המכון‪ ,‬הוא‬
‫לשמש "גוף מדעי המספק מידע בלתי תלוי על‬
‫מצב הסביבה והאקוסיסטמה‪ ,‬בדגש על סכנות‬
‫ומשאבי טבע ועל השפעות האקלים וניצול‬
‫הקרקע"‪ .‬אחת המשימות החשובות של המכון הוא‬
‫למפות את הפוטנציאל לתגליות נפט וגז בעולם‪.‬‬
‫המטרה הבלתי מוצהרת של משימה זו היא‬
‫אסטרטגית‪-‬פוליטית‪ :‬לספק לקובעי המדיניות‬
‫בממשל האמריקני תמונת מצב עדכנית ומהימנה‬
‫של פוטנציאל משאבי האנרגיה העולמיים‪ .‬חוקרי‬
‫המכון בחרו למקד את הסקרים ב‪ 130-‬אזורים‬
‫גיאוגרפיים ברחבי העולם‪ .‬אחד מהאזורים‬
‫האלה הוא האגן הלבנטיני ‪ -‬זהו השם שנתנו‬
‫הגיאולוגים למזרח אגן הים התיכון‪ ,‬וליתר‬
‫דיוק לאזור היבשתי הנמצא מתחת למימי הים‬
‫‪50%‬‬
‫‪1,440‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪112‬‬
‫האמריקנים לא היססו להפגין את התלהבותם‬
‫מהממצאים‪" .‬משאבי הגז והנפט של האגן הלבנטיני‬
‫ברי השוואה לכמה מאזורי המשאבים הגדולים‬
‫בעולם"‪ ,‬הכריזה מתאמת התכנית ברנדה פירס‪,‬‬
‫שהוסיפה כי "מדובר במשאבי גז גדולים יותר ממה‬
‫שסקרנו עד היום בארה"ב"‬
‫סקר הגז של ה‪ USGS-‬נקב בכמויות גז ונפט‬
‫גדולות הנמצאות בשטח האגן הלבנטיני‪ .‬האגן‬
‫הלבנטיני כולל בתוכו את המים הכלכליים של‬
‫ישראל ולבנון‪ ,‬הרשות הפלסטינית (אם תוכרז‬
‫כמדינה)‪ ,‬חלק גדול מהמים הכלכליים של קפריסין‬
‫וחלק מזערי מהמים הכלכליים של סוריה ומצרים‪.‬‬
‫להערכת ד"ר יעקב מימרן‪ ,‬חלקה של ישראל‬
‫מכלל הכמויות שבסקר נאמד בין חצי לשני שליש‪.‬‬
‫ההערכה מתבססת על החלק היחסי של ישראל‬
‫בשטח האגן הלבנטיני‪ .‬לפי האומדן הזה‪ ,‬רזרבות‬
‫הגז של ישראל הן בהיקף של ‪ 70‬עד ‪,TCF 90‬‬
‫ובנוסף יש לה כמיליארד חביות נפט‪.‬‬
‫"העובדה שלא מצאו עד היום נפט אינה אומרת‬
‫דבר"‪ ,‬אומר מימרן‪" .‬יש מספיק אינדיקציות‬
‫טובות שנותנות מקום לאופטימיות שבשכבות‬
‫העמוקות (באזור ה‪ 7,000-‬מטר מתחת לפני הים‪,‬‬
‫ע"ב) יש נפט‪ .‬אנחנו עדיין לא יכולים לדעת האם‬
‫הוא יהיה כלכלי להפקה"‪.‬‬
‫>‬
‫‪23‬‬
‫צילום‪ :‬אוריה תדמור‪ .Alex Mit, Pixel Embargo, YAKOBCHUK VASYL /Shutterstock.com ,‬א‪.‬ס‪.‬א‪.‬פ קראייטיב‬
‫מרבצי גז גדולים בעולם )ב�‪ ,TCF‬טריליון רגל מעוקבת(‬
‫אגן מערב סיביר‬
‫מדינה‪ :‬רוסיה‬
‫כמות הגז‪TCF 643 :‬‬
‫האגן הלבנטיני‬
‫מדינות‪ :‬ישראל‪ ,‬קפריסין‪ ,‬לבנון‬
‫כמות הגז‪TCF 122 :‬‬
‫אגן רצועת זאגרוס‬
‫מדינה‪ :‬איראן‬
‫כמות הגז‪TCF 212 :‬‬
‫אגן דלתת הנילוס‬
‫מדינה‪ :‬מצרים‬
‫כמות הגז‪TCF 223 :‬‬
‫אגן רוב אל�ח'אלי‬
‫מדינות‪ :‬ערב הסעודית‪ ,‬תימן‪ ,‬עומאן‬
‫כמות הגז‪TCF 426 :‬‬
‫אגן גוואר‬
‫מדינה‪ :‬ערב הסעודית‬
‫כמות הגז‪TCF 227 :‬‬
‫אגן דרום וויאומינג‬
‫מדינה‪ :‬ארה"ב‬
‫כמות הגז‪TCF 85 :‬‬
‫המידע העיקרי הגיע‬
‫מישראל‬
‫ב‪ 2006-‬החליטה ישראל "לפתוח את הים" ולחלק‬
‫מחדש רישיונות חיפושים ליזמים‪" .‬ראינו שאף אחד‬
‫לא עומד אצלנו בתור"‪ ,‬מספר מימרן‪" ,‬אז חשבנו‬
‫מה אפשר לעשות כדי להיות יותר אטרקטיביים‬
‫למחפשים‪ .‬החלטנו להעלות את רמת הידע הבסיסי‬
‫על המים הכלכליים של ישראל"‪ .‬צוותים משותפים‬
‫למכון הגיאולוגי והגיאופיזי מונו כדי לנתח את‬
‫שפע הנתונים שהעבירו ‪ ,PGS‬ספקטרום ומקורות‬
‫נוספים‪ .‬התוצאה היתה שני דוחות עבי כרס שמיפו‬
‫את המבנים‪ ,‬או המלכודות בשכבות תת‪-‬הקרקע‬
‫השונות שעשויות להכיל נפט וגז‪.‬‬
‫מהי רמת הוודאות של ממצאי סקר ה‪?USGS-‬‬
‫מימרן‪" :‬מדובר ברמת ודאות לא מבוטלת‪ .‬מה‬
‫שהסקר עושה הוא בעצם לוקח בחשבון 'משפחות'של‬
‫מבנים שהתפתחו באותן תקופות גיאולוגיות‪ .‬ההנחה‬
‫היא שאם במבנה אחד מתוך המשפחה נמצאו תגליות‪,‬‬
‫ייתכן מאד שבכל המשפחה יש תגליות‪ .‬הדוגמה‬
‫ד"ר יעקב מימרן‪" :‬מאד שמחנו כשהסקר התפרסם כי‬
‫בשבילנו זו הייתה גושפנקא לאופטימיות האולי מוגזמת שלנו‪.‬‬
‫המדיניות שבה נקטנו הביאה להתעוררות שקיבלה דחיפה‬
‫חזקה כבר בציפיות לקידוח 'תמר'‪ .‬השנים שבין ‪ 2007-2009‬הן‬
‫שנות המהפך והתפנית החיובית לכיוון המים הכלכליים"‬
‫מה התגלה עד היום בשטח האגן הלבנטיני‬
‫שם המאגר‬
‫היקף התגלית )‪(TCF‬‬
‫‪2000‬‬
‫מרי�‪B‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2009‬‬
‫תמר‬
‫‪9‬‬
‫‪2009‬‬
‫דלית‬
‫‪0.5‬‬
‫‪2010‬‬
‫לוויתן‬
‫‪17‬‬
‫‪2011‬‬
‫דולפין‬
‫‪0.08‬‬
‫‪2012‬‬
‫אפרודיטה )קפריסין(‬
‫‪7�5‬‬
‫‪2012‬‬
‫תנין‬
‫‪1.1‬‬
‫שנה‬
‫סה"כ‬
‫מי המציא את השם‬
‫לוויתן?‬
‫‪24‬‬
‫‪35�33‬‬
‫בשנת ‪ 2006‬פרסמו ארבעה גיאולוגים‬
‫וגיאופיזיקאים ישראלים מאמר אקדמי המנתח‬
‫את הממצאים מהאגן הלבנטיני שהתקבלו‬
‫בסקרים סייסמיים‪ ,‬מגנטיים ומקידוחים‪.‬‬
‫במסגרת המאמר החליטו החוקרים לתת שמות‬
‫למבנים מעניינים העשויים להכיל גז ונפט‪ .‬אחד‬
‫המבנים זכה לשם "יונה" על שם יונה הנביא לא‬
‫הרחק ממנו השתרע מבנה אחר גדול בהרבה‬
‫ובעל צורה מעוגלת‪ .‬אחד החוקרים‪ ,‬ד"ר‬
‫מיקי גרדוש‪ ,‬הציע לכנות את המבנה "לוויתן"‪,‬‬
‫בגלל גודלו‪ ,‬צורתו וקירבתו ל"יונה" הנביא‪ .‬מי‬
‫שהבחין ב"לוויתן" וזיהה את הפוטנציאל האדיר‬
‫בישראל ביבשה והסתיימו בכישלון צורב‪ .‬בסוף‬
‫שנות ה–‪ ,90‬לאחר סדרת תגליות מול חופי מצרים‪,‬‬
‫החליטו היזמים להעביר את זירת החיפושים לים‪.‬‬
‫את התוצאות החיוביות הראשונות השיגה ב‪1999-‬‬
‫קבוצת ים תטיס של דלק‪ ,‬אבנר ונובל אנרג'י (אז‬
‫סאמדן)‪ .‬מאגר הגז שהתגלה‪ ,‬שזכה לכינוי "נועה"‪,‬‬
‫היה קטן מדי ולא הצדיק הפקה מסחרית‪ ,‬אך שנה‬
‫אחריו התגלה "מארי‪ "B-‬מאגר בינוני שסיפק שני‬
‫שליש מצריכת הגז של ישראל מ‪ 2004-‬ועד היום‪.‬‬
‫רצף התגליות של "נועה"‪" ,‬אור" ו"מארי‪"B-‬‬
‫עורר בישראל ציפיות לגל של יזמים ומחפשי נפט‬
‫שינחתו בחופי בארץ‪ .‬שתי חברות מסחריות‪PGS ,‬‬
‫האמריקנית וספקטרום הבריטית‪ ,‬ביקשו לרכוב‬
‫על הגל ולהפיק ממנו רווח כלכלי‪ .‬החברות אספו‬
‫מידע על האגן‪ ,‬בעיקר באמצעות סקרים סיסמים‬
‫דו‪-‬ממדיים והציעו את המידע לכל המרבה‬
‫במחיר‪ .‬עותק מהמידע הועבר לממונה על ענייני‬
‫הנפט במשרד התשתיות‪ ,‬כתנאי לקבלת הרישיון‬
‫מהמדינה לביצוע הסקרים‪.‬‬
‫שטמון בו היה איתן אייזנברג‪ ,‬הגיאולוג של‬
‫שותפות רציו ים‪ .‬רציו רכשה את רשיונות רחל‬
‫ועמית שבשטחם משתרע לוויתן‪ ,‬וצירפה אליה‬
‫כשותפות את נובל אנרג'י‪ ,‬דלק קידוחים ואבנר‪.‬‬
‫בנובל התלהבו מהשם‪ ,‬ההולם כל‪-‬כך את גודלו‬
‫המאגר‪ ,‬והחליטו לאמץ את הבחירה של גרדוש‪.‬‬
‫השאר‪ ,‬כמאמר הקלישאה‪ ,‬היסטוריה‪.‬‬
‫בדצמבר ‪ 2010‬הפך "לוויתן" לתגלית הגז הטבעי‬
‫הגדולה ביותר במים עמוקים בעשור האחרון‪,‬‬
‫עם כמות של ‪ TCF 16‬שגדלה מאז ל‪ 17-‬ואולי‬
‫תגיע אף ל‪ .TCF 20-‬שווי הגז בבטנו מוערך בכ‪-‬‬
‫‪ 100‬מיליארד דולר‪ ,‬בערכים לא‪-‬מהוונים‪.‬‬
‫הבולטת ביותר היא כמובן 'חולות תמר'‪ ,‬אבל כמוה‬
‫יש משפחות נוספות‪' ,‬הקשת הסורית' למשל"‪.‬‬
‫מה הסקר לא אומר לנו?‬
‫"הסקר יודע למפות ולהצביע על מבנים‬
‫שעשויים להכיל מאגרים אבל הוא לא יודע מהן‬
‫תכונות כל מבנה או מאגר‪ .‬כדי שיימצא נפט או גז‬
‫יש צורך שיתמלאו שלושה תנאים הכרחיים‪ :‬שיהיה‬
‫סלע מקור לנפט או לגז; שיהיה סלע מאגר שיוכל‬
‫להכיל את הגז; ושתהיה מלכודת שתמנע מהגז‬
‫והנפט במאגר לנדוד הלאה‪ .‬יכול להיות למשל‬
‫שנגיע ל'חולות תמר' בנקודה שבה תכולת הגז יותר‬
‫נמוכה והנקבוביות נמוכה יותר"‪.‬‬
‫לדברי מימרן‪" ,‬מאד שמחנו כשהמאמר‬
‫התפרסם‪ ,‬כי בשבילנו זו הייתה גושפנקא‬
‫לאופטימיות האולי מוגזמת שלנו‪ .‬המדיניות שבה‬
‫נקטנו הביאה להתעוררות שקיבלה דחיפה חזקה‬
‫כבר בציפיות לקידוח 'תמר'‪ .‬השנים שבין ‪2007-‬‬
‫‪ 2009‬הן שנות המהפך והתפנית החיובית לכיוון‬
‫המים הכלכליים"‪.‬‬
‫האם בעתיד יימצא באזור מאגר שיאיים על‬
‫ההגמוניה הזו? באוגוסט ‪ 2010‬ביקר בישראל‬
‫ד"ר כריס שנק‪ ,‬שעמד בראש הצוות החוקרים‬
‫שערכו את סקר ה‪ ,USGS-‬והרצה על ממצאי‬
‫העבודה במכון למדעי כדור הארץ של‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‪.‬‬
‫מה הסיכויים למציאת מאגר גדול יותר? על‪-‬פי‬
‫שנק‪ ,‬סיכויים אלה קלושים ביותר‪ .‬בהרצאה‬
‫בירושלים העריך שנק כי הסיכוי למציאת מאגר‬
‫של ‪ TCF 30‬עומד על "‪ 1‬לאלף"‪ .‬ל"לוויתן "יש‬
‫כנראה את כל הסיכויים לשמור על מעמד‬
‫הבכורה שלו‪.‬‬
‫הלמן‪-‬אלדובי‬
‫מחוברים לקרקע‪.‬‬
‫הניסיון והוותק שלנו בשוק ההון מוכיחים מדי שנה‬
‫שכדי ליהנות מפירות עמלך‪ ,‬יש להשקיע‪ ,‬לטפח‪,‬‬
‫לגדל ולנצל את הידע והמקצועיות שברשותך‪.‬‬
‫זו בדיוק הסיבה שלמעלה מ‪ 250,000 -‬עמיתים‬
‫בחרו בנו לנהל ולטפל בנכסים בשווי ‪ 9‬מיליארד ש“ח‬
‫וליהנות מהשירות איכותי והיושרה המקצועית שלנו‪.‬‬
‫נשמח להשקיע גם בך‪.‬‬
‫הלמן‪-‬אלדובי‪ .‬משקיעים בך‪.‬‬
‫הלמן‪-‬אלדובי מזמינה אותך ליהנות ממגוון רחב של מוצרי חסכון פנסיוני הנותנים פתרון מלא לכל צורך‬
‫בתחום של חסכון פנסיוני קצר‪ ,‬בינוני או ארוך טווח המותאמים באופן אישי לצרכיך‪ ,‬למטרותיך ולאופק ההשקעה הרצוי מבחינתך‪:‬‬
‫ניהול תיקי‬
‫השקעות פרטיים‬
‫ניהול תיקי השקעות‬
‫מוסדיים‬
‫ניהול השקעות‬
‫עבור קרנות נאמנות*‬
‫נת זיו‬
‫קופות גמל‬
‫קרנות השתלמות‬
‫קרנות פנסיה‬
‫* קרנות הנאמנות בניהול איילון קרנות נאמנות בע"מ )להלן‪" :‬מנהל הקרן"(‬
‫ותיק ההשקעות שלהן מנוהל על ידי מנהל השקעות חיצוני –‬
‫הלמן‪-‬אלדובי ניהול תיקים מוסדיים בע"מ‪.‬‬
‫סרקו באמצעות‬
‫הסמארטפון שלכם‬
‫‪03-6000100 www.hag.co.il [email protected]‬‬
‫קבוצת הלמן‪-‬אלדובי‬
‫אנרגיה ‪ l‬מאגר הזדמנויות‬
‫קפריסין‬
‫פרופיל כלכלי‬
‫תמ"ג‪18.4 :‬‬
‫מיליארד דולר‬
‫צמיחה ב‪:2010-‬‬
‫‪1.5%‬‬
‫ב‪0% :2011-‬‬
‫יחס חוב לתוצר‪:‬‬
‫‪60.4%‬‬
‫רומן הגז של‬
‫ישראל וקפריסין‬
‫שנים נחשבה קפריסין למדינה בעלת יחס צונן למפעל הציוני‪ ,‬אך‬
‫משהו גרם לתפנית היסטורית בעמדתה כלפי ישראל ‪ -‬אינטרסים‬
‫• כיום חולקות שתי המדינות גבול ימי משותף של האזורים‬
‫הכלכליים שלהן‪ ,‬וגולת הכותרת של שיתוף הפעולה ביניהן היא‬
‫עסקי הגז הטבעי באזור המכונה "האגן הלבנטיני"‬
‫>> עמי בר‬
‫הקידוחים הצפויים יהוו רק מרכיב אחד במהפכת‬
‫האנרגיה שמתכננת קפריסין‪ .‬באזור ואסיליקוס‬
‫שבדרום האי מתוכננת בניית טרמינל דלקים ענקי‪,‬‬
‫ובעתיד גם מתקן ‪ LNG‬יבשתי להנזלת גז טבעי‪.‬‬
‫הקפריסאים מעוניינים במתקן בעיקר לצורך יצוא‬
‫הגז שלהם לשווקים באירופה‪ .‬ההשקעה בהקמת מתקן‬
‫‪ LNG‬מוערכת ב‪ 10-‬מיליארד דולר ויותר‪ ,‬ותהיה‬
‫לו תרומה רבה לפיתוח כלכלת האי‪ .‬בקפריסין קיוו‬
‫שהמתקן יהיה משותף להם ולישראל וישמש גם ליצוא‬
‫ישראמקו�דור�כימיקלים�מודיעין‬
‫‪) ATP‬מפעיל(‬
‫דלק קידוחים ואבנר‬
‫‪) Edison‬מפעיל(‪ ENEL ,‬ו�‪Woodside‬‬
‫הזדמנות קפריסאית‬
‫‪) AGR‬מפעיל(‬
‫עמנואל אנרגיה‬
‫‪) GGR‬מפעיל(‬
‫אלון גז סיגמא‬
‫‪Petrolina‬‬
‫גז ישראלי‪ .‬אלא שהוועדה לבחינת מבנה משק הגז‪,‬‬
‫בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה והמים שאול צמח‪,‬‬
‫המליצה כי מתקני יצוא הגז של ישראל יוקמו אך ורק‬
‫בשטחים שבשליטה ישראלית‪ .‬בזמן שבישראל רק‬
‫מתחילים לגלגל את הרעיון של הקמת מתקן ‪,LNG‬‬
‫נמצא המיזם הקפריסאי בשלבי תכנון מתקדמים‪,‬‬
‫"הזדמנות קפריסאית"‬
‫‪26‬‬
‫וכאן מגיע הגורם המקרב השלישי בין ישראל‬
‫לקפריסין ‪ -‬הזדמנויות בתחום האנרגיה‪ .‬קפריסין‬
‫הופכת לנגד עינינו ל‪ ,Hub-‬מרכז אנרגיה אזורי‪.‬‬
‫‪ 15‬קבוצות בינלאומיות התמודדו בסבב המכרזים‬
‫לחלוקת ‪ 12‬רישיונות לחיפושים ימיים הנערך‬
‫במדינה בימים אלה‪ .‬הרשיונות הם בשטח כולל‬
‫של מעל ‪ 50‬אלף קמ"ר‪ ,‬כפול משטחי הרישיונות‬
‫הישראליים‪ ,‬ובין המשתתפים במכרזים חברות‬
‫ושותפויות ישראליות רבות (ראו טבלה) הנהנות‬
‫מתנאי ההשקעה הנוחים בקפריסין‪ .‬מס החברות באי‬
‫‪ - 10% -‬הוא מהנמוכים בעולם המערבי‪ ,‬ותעשיית‬
‫ייצאו יחד גז ישראלי?‬
‫חברות ענק ניגשות‬
‫למכרזים‬
‫חברות ושותפויות ישראליות‬
‫שותפים זרים‬
‫כאשר שנת היעד המסתמנת להפעלת המתקן היא‬
‫‪ .2018‬בישראל צפויים הליכי התכנון‪ ,‬האישור‬
‫וההקמה של מתקן ‪ LNG‬לארוך לפחות עשר שנים‪.‬‬
‫בקפריסין בטוחים כי מאגרי הגז שיתגלו בשטחי‬
‫הרישיונות החדשים יצדיקו הקמת מתקן ‪ ,LNG‬אך‬
‫ייתכן שלקפריסאים יש כבר היום די גז כדי להצדיק‬
‫"הזדמנות קפריסאית"‪ ,‬שבשליטת רוני הלמן‬
‫ואורי אלדובי‪ ,‬בעלי השליטה בשותפות חיפושי‬
‫הגז והנפט "הזדמנות ישראלית"‪ ,‬הגישה במהלך‬
‫חודש מאי בקשה לשני רישיונות לחיפושי‬
‫גז ונפט במכרז שהוציאה ממשלת קפריסין‪.‬‬
‫הבקשות‪ ,‬לבלוק ‪ 2‬ולבלוק ‪ ,8‬הוגשו יחד‬
‫עם המפעיל הנורווגי הבינלאומי ‪ ,AGR‬עימו‬
‫משתפת הזדמנות ישראלית פעולה ברישיונות‬
‫פלאג'יק‪ .‬על פי הבקשות שהוגשו‪" ,‬הזדמנות‬
‫קפריסאית" תחזיק בכ‪ 70%-‬מהשותפות‪,‬‬
‫ו‪ AGR-‬בכ‪ .30%-‬בהמשך תשקול "הזדמנות‬
‫קפריסאית" להכניס שותפים נוספים‪.‬‬
‫ממשלת קפריסין מציעה ‪ 12‬רישיונות חיפוש‬
‫(בלוקים) הנכללים במים הכלכליים של האי‪.‬‬
‫הרישיונות‪ ,‬בשטח כולל של למעלה מ‪45,000-‬‬
‫מ"ר‪ ,‬גובלים במים הכלכליים של ישראל‬
‫ובאלו של מצרים‪ .‬על פי הערכת רשות הגז‬
‫האמריקנית‪ ,‬בשטח האגן הנמצא בשליטת‬
‫ישראל וקפריסין ישנן עתודות גז בהיקף של‬
‫‪( TCF 122‬טריליון רגל מעוקבת)‪ ,‬כאשר עד כה‬
‫התגלו בתחומי ישראל כ‪ TCF 30-‬ובבלוק ‪12‬‬
‫הקפריסאי‪ ,‬על פי פרסומי נובל אנרג'י‪ ,‬קיים‬
‫פוטנציאל של כ‪ TCF 7-‬נוספים‪.‬‬
‫"הזדמנות קפריסאית"‪,Cyprus Opportunity ,‬‬
‫הוקמה לפני כחודשיים במטרה להשתתף‬
‫במכרז לחיפושי גז ונפט במים עמוקים‬
‫שהוציאה ממשלת קפריסין‪ .‬בשבועות‬
‫האחרונים השלימה השותפות גיוס פרטי של‬
‫צילום‪ .Svetlana Yudina /Shutterstock.com :‬א‪.‬ס‪.‬א‪.‬פ קראייטיב‬
‫ב‬
‫חודש דצמבר ‪ 2010‬הפכה ישראל‬
‫לבעלת גבול משותף עם האיחוד‬
‫האירופי‪ .‬האירוע ההיסטורי הזה התרחש‬
‫בניקוסיה‪ ,‬בירת קפריסין‪ ,‬הרחק מתשומת הלב‬
‫הציבורית‪ .‬ישראל וקפריסין‪ ,‬חברה מלאה באיחוד‬
‫האירופי משנת ‪ ,2004‬חתמו על הסכם לקביעת גבול‬
‫ימי משותף של האזורים הכלכליים הבלעדיים של‬
‫שתיהן‪ .‬במשרד החוץ רשמו באותו יום הישג נאה‪:‬‬
‫ההסכם העניק הכרה בינלאומית ראשונה לגבול‬
‫האזורי הכלכלי שקבעה ישראל על‪-‬דעת עצמה‬
‫לפני שנים‪ ,‬והוא מהווה תשובה מוחצת לחיזבאללה‬
‫ולגופים עויינים אחרים הטוענים כי ישראל גזלה את‬
‫מאגרי "תמר" ו"לוויתן" מהלבנונים או הפלסטינים‪.‬‬
‫אבל מעבר להישג המדיני הייתה להסכם הגבול‬
‫המשותף משמעות נוספת‪ :‬הוא היה אבן דרך‬
‫חשובה ברומן הנרקם בשנים האחרונות בין ישראל‬
‫לקפריסין‪ .‬מאז חתימתו ערכו כל ראשי המדינה‬
‫ביקורים בקפריסין ודנו בהידוק היחסים בין ישראל‬
‫לשכנתה הקטנה‪ ,‬המונה פחות מ‪ 1-‬מיליון תושבים‪.‬‬
‫במשך שנים נחשבה קפריסין למדינה בעלת‬
‫יחס צונן למפעל הציוני‪ .‬אהדתה הייתה נתונה‬
‫לפלסטינים‪ ,‬וראש אש"ף יאסר ערפאת זכה‬
‫להתקבל אצלה בכבוד מלכים‪ .‬השמאל הרדיקלי‬
‫נחשב לאחד משני הכוחות הדומיננטיים בקפריסין‬
‫(לצד הכנסייה)‪ ,‬כשהנשיא דמטריס כריסטופיאס‬
‫הוא ראש המפלגה הקומוניסטית באי‪.‬‬
‫מה גרם אם כן לתפנית ההיסטורית בעמדתה של‬
‫קפריסין כלפי ישראל? במילה אחת‪ :‬אינטרסים‪.‬‬
‫המניע הבולט ביותר לשינוי הוא המשבר‬
‫המתמשך ביחסי ישראל טורקיה‪ ,‬הנראה כמעט בלתי‬
‫ניתן לאיחוי‪ .‬עבור קפריסין הסכסוך עם טורקיה‬
‫הוא בבואה שדרכה נחלק העולם לידידים ואויבים‪.‬‬
‫טורקיה שולטת מאז ‪ 1974‬ב‪ 37%-‬משטח האי‬
‫קפריסין באמצעות כוח צבאי המונה עשרות אלפי‬
‫חיילים; היא רואה עצמה כמגינת המיעוט הטורקי‬
‫באי ומתנגדת עקרונית לכל ניצול של משאבי טבע‬
‫שלו שאינו נעשה גם על דעת ממשלת צפון קפריסין‬
‫ מדינה שאינה מוכרת על‪-‬ידי אף מדינה אחרת‬‫בעולם זולת טורקיה‪ .‬גורם שני‪ ,‬פחות מורגש אך בעל‬
‫השפעה ניכרת‪ ,‬הוא חולשתה של יוון‪ ,‬הפטרונית‬
‫המסורתית של קפריסין‪ .‬מדינת האי שגשגה בשנים‬
‫האחרונות כלכלית הודות לכסף רוסי‪ ,‬תעשיית‬
‫פיננסים פורחת ומהגרים ממזרח אירופה ומאסיה‪,‬‬
‫אך החשיפה שלה ליוון נותרה בעלת משקל מכריע‪:‬‬
‫בנקים בקפריסין מחקו כבר ‪ 3‬מיליארד אירו וחשופים‬
‫ב‪ 22-‬מיליארד אירו של חובות לסקטור הפרטי ביוון‪,‬‬
‫כך דיווח בתחילת החודש הפיננשל טיימס הבריטי‪.‬‬
‫אם בעבר חשבו בקפריסין כי הברית עם יוון‬
‫תוכל לשמש משקל נגד לעוצמתה של טורקיה‪,‬‬
‫הרי שפשיטת הרגל היוונית וחולשת האיחוד‬
‫האירופי מאלצים את הקפריסאים לחפש בעלי‬
‫ברית חדשים‪ .‬בראיונות ל"גלובס" ולכלי תקשורת‬
‫ישראליים אחרים‪ ,‬השמיעו שרים ופקידי ממשל‬
‫בכירים בקפריסין נכונות ללכת רחוק מאד בשיתוף‬
‫הפעולה עם ישראל‪ ,‬כולל בתחום הצבאי‪.‬‬
‫השירותים הפיננסיים מפותחת ודוברת אנגלית‪.‬‬
‫גובה התמלוגים נקבע בהסכם חלוקת תפוקה (‪)PSC‬‬
‫בין הזכיין למדינה‪ ,‬אשר נוסחו הראשוני מפורסם‬
‫באתר משרד האנרגיה הקפריסאי‪ ,‬כאשר התנאים‬
‫המסחריים הסופיים נותרים חסויים‪.‬‬
‫בנוסף לישראלים‪ ,‬ניגשו למכרזים שפורסמו במאי‬
‫האחרון לא מעט חברות ענק (‪ )Oil Majors‬כמו טוטאל‬
‫הצרפתית‪ ENI ,‬האיטלקית או פטרונאס המלזית‪.‬‬
‫בישראל הביטו בעיניים כלות כיצד נציגיהן של‬
‫חברות ענק שלא חולמות להגיע לזירה הישראלית‬
‫מתקהלים במסדרונות בנייני הממשל המרופטים‬
‫של קפריסין‪ .‬במכרז דומה שנערך ב‪ 2007-‬למכירת‬
‫זכויות בשלושה אזורי רישיונות בקפריסין‪ ,‬השתתפה‬
‫רק חברה בינלאומית אחת רצינית ‪ -‬נובל אנרג'י‪,‬‬
‫שזכתה ברישיון באזור המכונה בלוק ‪ .12‬אלמלא‬
‫תגליות הגז בחלק הישראלי של האגן הלבנטיני‬
‫ספק רב אם המכרז הנוכחי היה מעורר עניין כלשהו‪.‬‬
‫במצגות למשקיעים מציגים הקפריסאים את "תמר"‬
‫ו"לוויתן" כהוכחות המרכזיות לפוטנציאל הרב‬
‫שיש לאזורי החיפוש שלהם‪ ,‬הנמצאים באותו אגן‬
‫גיאולוגי‪" .‬אנחנו נשכבנו על הגדר בשבילם"‪ ,‬אומר‬
‫ד"ר יעקב מימרן‪ ,‬הממונה לשעבר על ענייני הנפט‬
‫במשרד האנרגיה‪.‬‬
‫השחקנים הישראלים המתמודדים במכרזי קפריסין‬
‫את הקמתו‪ .‬מאגר אפרודיטה הקפריסאי שהתגלה‬
‫בדצמבר ‪ 2011‬על–ידי נובל אנרג'י מכיל בין ‪ 5‬ל‪7-‬‬
‫‪ TCF‬גז טבעי ‪ -‬כמות הנחשבת לגבולית לצורך‬
‫הצדקת הקמתו של מתקן ‪ .LNG‬אלא שמתברר כי‬
‫המאגר גולש לתוך שטח רישיון "ישי" הישראלי‪,‬‬
‫אחד מחמשת רישיונות פלאג'יק המוחזקים על‪-‬ידי‬
‫בני שטיינמץ (‪ ,)42.5%‬טדי שגיא (‪AGR ,)42.5%‬‬
‫(‪ )5%‬והזדמנות ישראלית (‪.)10%‬‬
‫על‪-‬פי דוח המשאבים שפרסמה לאחרונה‬
‫"הזדמנות ישראלית"‪ ,‬מכיל החלק הישראלי במאגר‬
‫‪ ,TCF 3.6‬אך חשוב לציין כי מדובר רק באומדן‬
‫שממתין עדיין לאימות באמצעות הקידוח שמתוכנן‬
‫להיערך ב"ישי" במהלך הרבעון הרביעי של ‪.2012‬‬
‫אם אכן יתברר שמדובר במאגר המשתרע בשטחיהן‬
‫של שתי מדינות‪ ,‬הוא יפותח במשותף על‪-‬פי הסכם‬
‫מיוחד שצפוי להיחתם בקרוב בין ישראל לקפריסין‪.‬‬
‫במקרה כזה ייתכן שייקבע חריג לכלל שקבעה‬
‫ועדת צמח‪ ,‬והגז הישראלי מ"ישי" יוכל לעבור‬
‫ליצוא דרך מתקן ה‪ LNG-‬בקפריסין‪.‬‬
‫כ‪ 800-‬אלף אירו‪ ,‬ובכך התאפשר רישומה‬
‫למסחר בבורסה הקפריסאית‪ ,‬כשבכוונת‬
‫השותפות לצאת בשנה הבאה להנפקה ציבורית‪.‬‬
‫יודגש‪ ,‬כי לחברה שהוקמה בקפריסין אין קשר‬
‫לשותפות המוגבלת הנסחרת בבורסה בתל‬
‫אביב‪.‬‬
‫לדברי רוני הלמן‪ ,‬מבעלי השליטה ב"הזדמנות‬
‫קפריסאית"‪ ,‬השתתפותן של החברות‬
‫הישראליות במכרז מעוררת עניין רב בקפריסין‬
‫בכל הרמות‪ ,‬וזוכה לחשיפה נרחבת באמצעי‬
‫התקשורת במדינה‪ .‬בהתייחסו לפוטנציאל‬
‫הטמון ברישיונות‪ ,‬אמר הלמן‪" :‬אנו רואים‬
‫פוטנציאל עצום ברישיונות הקפריסאיים‬
‫ובשיתוף הפעולה הישראלי‪-‬קפריסאי"‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫אנרגיה ‪ l‬מאגר הזדמנויות‬
‫משפט‬
‫ע‬
‫הקודחים בדמעה‪,‬‬
‫ברינה יסחרו?‬
‫הסדרים משפטיים והרגולציה בענף חיפושי הנפט והגז‬
‫בישראל‬
‫>> עו"ד ד"ר זאב הולנדר‪ ,‬עו"ד איתי ברפמן‬
‫ועו"ד הדס מייסיס*‬
‫המסגרת החקיקתית ותיקוני‬
‫החקיקה האחרונים‬
‫‪28‬‬
‫בעקבות התעוררות הרגולטורים‪,‬‬
‫בוצעו לא מעט שינויים ותיקונים‬
‫במסגרת המשפטית המסדירה את‬
‫פעילות הענף‪ ,‬אותם יש לקרוא‬
‫ולפרש על רקע האמור לעיל‪.‬‬
‫במסגרת כתבה זו‪ ,‬נסקור בקיצור‬
‫רב את השינויים העיקריים שחלו‬
‫במסגרת המשפטית‪ ,‬תוך שימת‬
‫דגש על תיקונים בעלי חשיבות‪.‬‬
‫המסגרת החקיקתית המסדירה את‬
‫תחום חיפושי הנפט והגז‪ ,‬כוללת‬
‫בראש וראשונה את חוק הנפט‬
‫ותקנות הנפט‪ ,‬אשר פורסמו בשנים‬
‫‪ 1952‬ו‪ .1953-‬חוק הנפט קובע‪,‬‬
‫כי חיפושי נפט בישראל יתבצעו‬
‫אך ורק מכוח "היתר מוקדם"‪,‬‬
‫"רישיון" או "חזקה" ‪ -‬הניתנים על‬
‫ידי המדינה‪ .‬קרי‪ ,‬אין אדם יכול‬
‫לבצע חיפושי נפט וגז ללא רשות‬
‫מן השלטון‪ .‬דבר זה מובן‪ ,‬שכן טבעי‬
‫והוגן שהמדינה תרצה להסדיר את‬
‫התחום העוסק בחיפוש ואיתור‬
‫משאבים השייכים למדינה‪.‬‬
‫חוק הנפט עושה הבחנה בין ‪ 3‬סוגים‬
‫שונים של אישורים‪:‬‬
‫• "היתר מוקדם" ‪ -‬מאפשר לבעליו‬
‫ד לשנת ‪ 1999‬לא היה ברור כל כך‬
‫שישראל עשירה בגז ונפט‪ .‬המפנה‬
‫הגדול בתחום האנרגיה והתובנה‬
‫שבישראל יש גז ונפט הגיע באותה שנה‪ ,‬כאשר‬
‫שותפות "ים תטיס" גילתה מול חוף אשקלון את‬
‫מאגר הגז הטבעי הגדול הראשון באתר "נועה"‪.‬‬
‫סמוך לאחר מכן‪ ,‬בחודש פברואר ‪ 2000‬התגלה‬
‫מאגר גז טבעי נוסף באתר "מארי"‪ ,‬אשר סיפק גז‬
‫לחברת החשמל ושימש להפעלת חלק מתחנות‬
‫הכוח שלה‪ ,‬שהוסבו משימוש במזוט לגז טבעי‪.‬‬
‫בעקבות התגליות הנ"ל‪ ,‬החלו המשקיעים להתמקד‬
‫בשנים האחרונות בחיפושי גז טבעי בים‪ ,‬דבר‬
‫שהביא לגילוי מרבצים גדולים‪ .‬כך‪ ,‬בחודש ינואר‬
‫‪ 2009‬התגלה מאגר גז טבעי גדול בקידוח "תמר ‪,"1‬‬
‫כ‪ 90-‬קילומטר מול חופי חיפה‪ ,‬אשר לפי הערכות‬
‫שפורסמו מצויות בו רזרבות של כ‪ 240-‬מיליארד‬
‫ממ"ק‪ ,‬כמות שיכולה לספק את צריכת האנרגיה‬
‫של ישראל לשנים רבות‪ .‬בנוסף‪ ,‬בחודש מארס‬
‫‪ 2009‬נתגלה בקידוח "דלית ‪ ,"1‬כ‪ 60-‬ק"מ מול‬
‫חופי חדרה‪ ,‬מאגר נוסף המוערך בכ‪ 7-8-‬מיליארד‬
‫ממ"ק‪ .‬המאגר הגדול ביותר‪ ,‬שזכה הודות לגודלו‬
‫לשם "לוויתן"‪ ,‬התגלה בחודש יוני ‪ 2010‬ולפי‬
‫פרסומים שונים מכיל עתודות גז טבעי בהיקף‬
‫מוערך של כ‪ 450-‬מיליארד ממ"ק‪.‬‬
‫בעקבות תגליות אלו הפכה ישראל למדינה‬
‫היכולה לספק בעצמה חלק ניכר מצריכת האנרגיה‬
‫שלה‪ .‬אולם‪ ,‬כמו לא מעט תחומים אחרים בחיינו‪,‬‬
‫במקום שכל הגופים העוסקים בעניין יתאחדו‬
‫לטובת קידום מהיר של תהליך הפיתוח וההפקה‬
‫של מרבצי הגז‪ ,‬ובמקביל גם יינתן תמריץ ליזמים‬
‫להמשיך ולהגביר את החיפושים‪ ,‬החל דווקא‬
‫תהליך הפוך שכתוצאה ממנו נגרמו עיכובים‬
‫בהמשך הפיתוח של התגליות‪ .‬במקביל‪ ,‬היכולת‬
‫של שותפויות חדשות לגייס הון בבורסה למטרת‬
‫חיפושי נפט וגז הפכה למשימה קשה יותר‪.‬‬
‫התהליך הנ"ל החל בעקבות כניסת "סוחרים"‬
‫חדשים לענף חיפושי הנפט והגז‪ ,‬אשר זיהו את‬
‫לערוך בדיקות מוקדמות (למעט‬
‫קידוחי ניסיון)‪ ,‬על מנת לעמוד על‬
‫הסיכויים לגילוי נפט‪ .‬בשלב ההיתר‬
‫המוקדם‪ ,‬מקובל לערוך סקרים‬
‫סיסמיים‪ ,‬שהינם סקרים גיאולוגיים‬
‫המסייעים לאיתור מבנים גיאולוגיים‬
‫העשויים להכיל נפט ו‪/‬או גז‪ .‬היתר‬
‫מוקדם ניתן בדרך כלל לתקופה‬
‫של שנה וחצי‪ .‬לעיתים נלווית אליו‬
‫"זכות קדימה" שמשמעה שבכפוף‬
‫למילוי תנאי ההיתר המוקדם‪ ,‬תהא‬
‫לבעליו זכות קדימה לקבל רישיון‬
‫בשטח ההיתר‪.‬‬
‫• "רישיון" ‪ -‬מקנה לבעליו את‬
‫הזכות לחפש נפט‪ ,‬לבצע קידוחי‬
‫ניסיון ("אקספלורציה") וקידוחי‬
‫פיתוח‪ ,‬וכן להפיק נפט משטח‬
‫הרישיון‪ .‬רישיון ניתן בדרך כלל‬
‫לתקופה ראשונית של שלוש שנים‬
‫וניתן להאריכו עד שבע שנים‪.‬‬
‫• "חזקה" ‪ -‬בעל רישיון המגיע‬
‫לתגלית מסחרית בשטחו‪ ,‬זכאי‬
‫לקבל חזקה בשטח הרישיון‪,‬‬
‫הניתנת לתקופה של ‪ 30‬שנה‪.‬‬
‫במסגרת חוק הנפט ותקנות הנפט‪,‬‬
‫נקבעו מספר קריטריונים לקבלת‬
‫צילומים‪ .Dariush M, pedrosek3 /Shutterstock.com :‬א‪.‬ס‪.‬א‪.‬פ קראייטיב‬
‫המעבר "מתקופת‬
‫היובש" לתקופה שבה‬
‫ישראל הופכת למעצמת‬
‫גז טבעי‬
‫ההזדמנויות להתעשרות קלה ומהירה שפותח‬
‫הזהב השחור"‪ .‬אלה היו הרפתקנים שניסו לעשות‬
‫"סיבוב" מהיר ולהרוויח כסף עוד לפני שהחלו‬
‫בחיפושי נפט‪ ,‬וזאת תוך מסחר ברישיונות‪ .‬תופעה‬
‫זו גרמה להתעוררות של הרגולטור הראשי‪ ,‬הוא‬
‫הממונה על ענייני הנפט במשרד האנרגיה והמים‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬התעוררו גם הרגולטורים האחרים משנת‬
‫החורף הארוכה שלהם‪ ,‬שנמשכה‪ ,‬למרבה הפלא‪,‬‬
‫הרבה מאד חורפים‪.‬‬
‫חוסר עניין ברישיונות‬
‫בשנות היובש בוצעו החיפושים בעיקר על ידי‬
‫שותפויות מוגבלות‪ ,‬שהוקמו על ידי יזמים מקומיים‬
‫שקיבלו היתר מוקדם ו‪/‬או רישיון לחפש נפט‪ ,‬אותו‬
‫הם העבירו לשותפות שגייסה הון בבורסה כדי‬
‫לממן את החיפושים בשטח ההיתר ו‪/‬או הרישיון‪.‬‬
‫לאחרונה‪ ,‬החלו להתעניין בחיפושים בישראל גם‬
‫חברות זרות שלהן ניסיון רב בתכנון ובביצוע של‬
‫קידוחים ימיים‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬עד התגליות של השנים האחרונות‬
‫ההסדר המשפטי והרגולטורי של הענף היה פרוץ‬
‫לחלוטין‪ ,‬כשגם הרגולטורים השונים שהיו אמורים‬
‫לפקח על תחום זה מגלים בו חוסר עניין יוצא דופן‪.‬‬
‫ההסבר לכך היה פשוט וברור‪ :‬בהעדר תגליות‬
‫מסחריות‪ ,‬התחום לא היה ממש מעניין‪.‬‬
‫כך למשל‪ ,‬עד לפני מספר שנים לא רב הביקוש‬
‫להיתרים ו‪/‬או רישיונות לחיפושי נפט היה‬
‫מצומצם‪ ,‬וכמעט כל מי שפנה בבקשה לממונה‬
‫על ענייני הנפט יכול היה לקבל ללא כל תמורה‪,‬‬
‫למעט תשלום אגרה זעומה בסך של כמה עשרות‬
‫אלפי שקלים‪ ,‬היתר לחיפושי נפט עם זכות קדימה‬
‫לקבלת רישיון‪ .‬בשנות היובש המדינה הייתה‬
‫מוכנה לתת רישיון לכל מי שהיה מוכן להשקיע‬
‫כסף בחיפושים‪.‬‬
‫התגליות מעירות את‬
‫הרגולטורים‬
‫אולם‪ ,‬ההתעניינות העצומה שהענף זוכה לה‬
‫בשנים האחרונות‪ ,‬בעקבות התגליות השונות‪,‬‬
‫העירה את הרגולטורים השונים מתרדמתם‪ .‬ראש‬
‫וראשון הוא הממונה על ענייני הנפט‪ ,‬הגורם‬
‫זכויות נפט מהמדינה‪ .‬בין היתר‪,‬‬
‫נקבע כי תיבחן היכולת הכלכלית‬
‫של המבקש לבצע את תכנית‬
‫העבודה המבוקשת על ידו בשטח‬
‫הרישיון וניסיונו הקודם‪ .‬הואיל‬
‫ותיקון חוק הנפט דורש מעשה‬
‫חקיקה‪ ,‬פועל הממונה על ענייני‬
‫הנפט בדרך של פרסום הנחיות‬
‫והודעות שמטרתן להבהיר את‬
‫עמדתו ביחס לעניינים שונים‬
‫העולים מתוך החוק והתקנות‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התמקד‬
‫הממונה על ענייני הנפט בשלושה‬
‫הבעיה העיקרית עם שטף הרגולציה היא חוסר התיאום בין הרשויות‬
‫השונות‪ ,‬כשיד אחת מפרסמת הנחיות הסותרות את הדרישות של היד‬
‫האחרת‪ .‬כך למשל‪ ,‬הממונה על ענייני הנפט דורש כי כל יזם יצרף "מפעיל"‬
‫כתנאי לקבלת רישיון‪ ,‬ואילו הממונה על ההגבלים טוען כי צירוף מפעיל‬
‫כאמור עשוי להיחשב כ"הסדר כובל"‪ ,‬הדורש את אישורו קודם לכן‬
‫עו"ד ד"ר זאב הולנדר‬
‫הסטטוטורי אשר פועל מכוח חוק הנפט ומתפקידו‬
‫בין היתר להעניק את ההיתרים ו‪/‬או הרישיונות‬
‫ולפקח על ביצוע תכנית העבודה המצורפת להם‪.‬‬
‫לממונה כוח עצום‪ ,‬שכן לא רק שהוא בעל הסמכות‬
‫להעניק את ההיתרים אלא שבסמכותו גם לבטלם ו‪/‬‬
‫או להפקיעם מידי בעליהם‪ .‬הוא גם מוסמך לקבוע‬
‫את תכנית העבודה ולהאריך את המועדים של‬
‫אבני הדרך שנקבעו בה‪ .‬הממונה הוא בעל הסמכות‬
‫לקבוע כי תגלית היא מסחרית‪ ,‬קביעה המעניקה‬
‫ליזם את הזכות לבקש חזקה לתקופה של ‪ 30‬שנים‬
‫בשטח‪ ,‬במטרה להפיק נפט ו‪/‬או גז‪.‬‬
‫עקב ההתעניינות והביקוש העצומים לקבלת‬
‫רישיונות‪ ,‬שהתגברה לאחר תגלית "לוויתן"‪,‬‬
‫ובעיקר לאחר גל של יזמים שניסו לסחור‬
‫ברישיונות עוד לפני שביצעו אפילו פעולה אחת‬
‫של חיפושי נפט בשטח הרישיון‪ ,‬שהוענק להם ללא‬
‫תשלום כאמור‪ ,‬החל הממונה לקבוע כללים נוקשים‬
‫יותר לקבלת רישיונות‪ ,‬כולל הדרישה לצירוף‬
‫מפעיל לבקשה והוכחת יכולת פיננסית גבוהה יותר‬
‫מזו שנדרשה קודם‪ .‬עוד‪ ,‬החל הממונה להציב קשיים‬
‫בפני יזמים שכל מטרתם הינה לסחור ברישיונות‪,‬‬
‫בין היתר על ידי פרסום הנחיות הקובעות כי לא‬
‫יאשר העברת זכויות ברישיון קודם לחלוף שנה‬
‫אחת מיום הענקתו‪ ,‬וכן הגביל את התמורה שניתן‬
‫לשלם בגין זכויות ברישיון‪.‬‬
‫ההתפתחות האמורה הביאה גם לשינוי דרמטי‬
‫בבורסה לניירות ערך בתל‪-‬אביב‪ ,‬כאשר היקף‬
‫המסחר בניירות ערך של התאגידים העוסקים‬
‫בחיפושי נפט גדל באופן משמעותי‪ ,‬והמחזורים‬
‫היומיים בהם הגיעו לסכומים של עשרות מליוני‬
‫שקלים‪ .‬במקביל‪ ,‬גם גדלו הסכומים שגויסו בבורסה‬
‫והושקעו בחיפושי נפט וגז‪ .‬כתוצאה מהעניין‬
‫הציבורי הרב בני"ע של סקטור זה‪ ,‬החליטה גם‬
‫רשות ניירות ערך להגביר את הרגולציה על הענף‪.‬‬
‫במהלך השנים נעשה ברשות ניסיון ליצור מודל‬
‫עניינים עיקריים‪ :‬האחד‪ ,‬נוגע‬
‫לקביעת קריטריונים מחמירים‬
‫יותר להענקת זכויות נפט (בעיקר‬
‫הצורך לצרף מפעיל בעל ניסיון)‪,‬‬
‫השני עוסק באיתנות הכלכלית‬
‫שמבקש הרישיון נדרש להציג‪,‬‬
‫והשלישי מתייחס למגבלות החלות‬
‫על בעל זכות המעוניין למכור כל‬
‫או חלק מזכויותיו (במטרה למנוע‬
‫את ה"מסחר" ברישיונות למטרת‬
‫הפקת רווחים שלא בדרך של‬
‫ביצוע חיפושי נפט בשטח הרישיון)‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,2006‬רק כחמישה עשורים‬
‫גילוי אחיד לתאגידים העוסקים בתחום חיפושי‬
‫גז ונפט‪ ,‬לאור טענות שונות שהועלו כי לא פעם‬
‫נעשה פרסום מיידי כדי לעורר עניין בנייר ללא‬
‫הצדקה ממשית‪ .‬עקב העדר הנחיות ברורות בנושא‪,‬‬
‫שרר חוסר אחידות בין הדיווחים של התאגידים‬
‫השונים‪ ,‬ובמדיניותם בכל הנוגע לגילוי ולמתן‬
‫דיווחים הנוגעים לתהליכי חיפוש הגז והנפט‬
‫המבוצעים על ידם‪ .‬בעקבות זאת‪ ,‬בחודש מארס‬
‫‪ 2011‬פרסמה רשות ני"ע הנחיות גילוי ברורות‬
‫ומפורשות בנוגע לדיווחים של תאגידים ציבוריים‬
‫בקשר עם פעילות חיפושי והפקת גז ונפט‪ ,‬שמטרתן‬
‫ליצור סדר ואחידות בדיווחי תאגידים ציבוריים‪,‬‬
‫לרבות בסוגיות אופן‪ ,‬היקף ומועדי הדיווחים‪.‬‬
‫בהתאם לסמכותה‪ ,‬רשות ני"ע גם לא היססה להטיל‬
‫קנסות על תאגידים ציבוריים אשר חרגו ממתכונת‬
‫הדיווח שנקבעה על ידיה‪.‬‬
‫עו"ד איתי ברפמן‬
‫מונופולים בחיפושי‬
‫גז ונפט‬
‫כך התעורר גם הממונה על ההגבלים העסקיים‪,‬‬
‫אשר לאחר עשרות שנים בהן לא מצא לנכון‬
‫כלל להתערב בתחום זה‪ ,‬הגיע למסקנה כי יזמים‬
‫המשתפים פעולה למטרת חיפושי נפט עשויים‬
‫להיחשב ל"הסדר כובל"‪ ,‬דבר הדורש אישור‬
‫של הממונה‪ .‬בהתאם‪ ,‬בשנת ‪ 2011‬החלה רשות‬
‫ההגבלים העסקיים לפנות לצדדים למיזמים‬
‫משותפים העוסקים בחיפוש נפט וגז‪ ,‬ולהודיע להם‬
‫כי היא שוקלת להכריז על חלק מהמיזמים הללו‬
‫כעל בעלי מונופולין‪ ,‬וכי חלקם מהווים לכאורה‬
‫הסדרים כובלים הטעונים אישור של הרשות‪.‬‬
‫לטענת רשות ההגבלים‪ ,‬במקרים מסוימים שיתוף‬
‫הפעולה במסגרת מיזמים כאמור עלול ליצור‬
‫תנאים המקלים על פגיעה בתחרות‪ ,‬וכן להפחית‬
‫את התמריצים של השותפים למיזמים להשקיע‬
‫לאחר כניסתו לתוקף של חוק‬
‫הנפט‪ ,‬פורסמו תקנות הנפט‬
‫החלות על חיפוש והפקת נפט בים‪,‬‬
‫במסגרתן נקבעו דרישות מפורטות‬
‫לעניין היכולת הכלכלית והניסיון‬
‫הנדרש לצורך קבלת זכות נפט‬
‫בים‪ .‬התקנות האמורות החילו את‬
‫הדרישות האמורות גם על מבקשי‬
‫היתר מוקדם בים‪ .‬בין היתר נקבע‬
‫כי על מבקש רישיון בים להוכיח‬
‫איתנות כלכלית כדי יכולת לממן‬
‫מחצית העלות המשוערת של‬
‫תכנית העבודה שאושרה לרישיון‪.‬‬
‫בעקבות התקנות הנ"ל נקבעה‬
‫בהוראות שפרסם הממונה חזקה‬
‫לפיה עלות קידוח ימי הינה ‪100‬‬
‫מיליון דולר‪ ,‬ולפיכך מבקש רישיון‬
‫בים נדרש להוכיח איתנות כלכלית‬
‫של למעלה מ‪ 50-‬מיליון דולר בגין‬
‫רישיון ימי‪ ,‬ללא קשר אגב לעלות‬
‫האמיתית של קידוח בשטח‪,‬‬
‫שעשויה בפועל להיות נמוכה או‬
‫גבוהה משמעותית‪ .‬העובדה כי‬
‫רק בשנת ‪ 2006‬פורסמו התקנות‬
‫האמורות יש בה כדי להעיד כי גם‬
‫משרד הממונה על ענייני הנפט לא‬
‫(המשך בעמ' הבא)‬
‫>‬
‫‪29‬‬
‫‪ 50‬שנות יובש‬
‫נכון להיום‪,‬‬
‫גופים ישראליים‬
‫בודדים עומדים‬
‫בקריטריונים‬
‫הנדרשים‬
‫ממפעיל יבשתי‪,‬‬
‫ואין כל גוף‬
‫מקומי שעומד‬
‫בקריטריונים‬
‫הנדרשים‬
‫ממפעיל ימי‬
‫לפי פרסומי משרד האנרגיה והמים‪,‬‬
‫מדינת ישראל צורכת כ‪ 300-‬אלף‬
‫חביות נפט מדי יום‪ ,‬שכמעט כולן‬
‫מיובאות מחו"ל‪ .‬בחישוב מהיר‪,‬‬
‫ובהנחה כי מחיר חבית הוא ‪100‬‬
‫דולר‪ ,‬לא צריך מחשבון כדי להבין‬
‫עד כמה חשובה וחיונית היא היכולת‬
‫של מדינת ישראל לספק בעצמה את‬
‫תצרוכת האנרגיה שלה‪ ,‬ללא תלות‬
‫בספקים חיצוניים‪.‬‬
‫התקווה להשיג עצמאות גם בתחום‬
‫זה החלה כבר עם קום המדינה‪.‬‬
‫חיפושי נפט וגז החלו להתבצע‬
‫בישראל סמוך לאחר הקמת המדינה‪,‬‬
‫בחיפושים בנכסי נפט אחרים שבבעלותם‪ ,‬עם‬
‫הימצא תגליות בתחום המיזמים‪ ,‬ולהיפך‪.‬‬
‫גם המדינה לא התמהמהה‪ .‬ריח הנפט‪ ,‬או שמא‬
‫הגז‪ ,‬הגיע עד לחלונות משרד האוצר‪ ,‬אשר החליט‬
‫כי לא די בתמלוגים שהיזמים אמורים לשלם‬
‫למדינה בשיעור של ‪ 12.5%‬מתוך כל תגלית‬
‫מסחרית של נפט או גז‪ .‬בהתאם‪ ,‬הוקמה בשנת‬
‫‪ 2010‬ועדה הידועה בשם היו"ר שלה‪" ,‬ששינסקי"‪,‬‬
‫אשר קיבלה את המנדט לבדוק האם הסדר המס החל‬
‫על הענף הינו סביר ביחס למקובל במדינות אחרות‪.‬‬
‫הוועדה המליצה בין היתר להותיר את שיעור‬
‫התמלוגים הקיים בחוק הנפט על כנו‪ ,‬ולפעול‬
‫באמצעים חלופיים להגדלת חלקה של המדינה‬
‫ברווחים המופקים מהתגליות‪ .‬המלצותיה אומצו‬
‫באופן מלא ויושמו במסגרת חוק מיסוי רווחי נפט‪,‬‬
‫אשר פורסם בחודש אפריל ‪ .2011‬החוק קובע‪ ,‬בין‬
‫היתר‪ ,‬כי על רווחים שיופקו מתגלית של נפט או‬
‫גז יוטל היטל פרוגרסיבי‪ ,‬ששיעורו נע בין ‪20%‬‬
‫ל‪ .50%-‬עם זאת‪ ,‬ראוי לציין כי ההיטל מוטל רק‬
‫לאחר החזר ההשקעה למשקיעים‪ ,‬מה שמותיר‬
‫עדיין תמריץ‪ ,‬הגם אם נמוך יותר מזה שהיה קיים‬
‫בעבר‪ ,‬להשקיע בחיפושי נפט וגז בישראל‪.‬‬
‫חוסר תיאום רגולטורי‬
‫הבעיה העיקרית עם שטף הרגולציה הנ"ל‬
‫היא שהיא נעשתה ללא כל תיאום בין הרשויות‬
‫השונות‪ ,‬כשיד אחת מפרסמת הנחיות הסותרות את‬
‫הדרישות של היד האחרת‪ .‬כך למשל‪ ,‬הממונה על‬
‫המסגרת החקיקתית ותיקוני‬
‫החקיקה האחרונים ׁ (המשך)‬
‫‪30‬‬
‫שם דגש על חיפושי נפט וגז בים‪,‬‬
‫וכי עיקר הדגש בתקופת היובש היה‬
‫דווקא על חיפושי נפט ביבשה‪.‬‬
‫במסגרת חוק הנפט ותקנות הנפט‪,‬‬
‫לא קבע המחוקק קריטריונים‬
‫ברורים להעברת זכויות נפט מגורם‬
‫אחד למשנהו‪ ,‬והסתפק בקביעה‬
‫לפיה העברת זכויות נפט תתבצע‬
‫בכפוף לאישור המדינה‪ .‬אולם‪,‬‬
‫בשנת ‪ ,2010‬בעקבות ריבוי עסקאות‬
‫שנערכו בזכויות נפט‪ ,‬והתפתחות‬
‫התופעה של מסחר ברישיונות‬
‫למטרת רווח‪ ,‬חלה תפנית בגישתה‬
‫של המדינה והיא החלה להציב‬
‫קריטריונים מחמירים לקבלת‬
‫והעברת זכויות נפט‪ .‬בחודש מארס‬
‫‪ 2010‬החל משרד האנרגיה והמים‬
‫לפרסם הודעות לציבור‪ ,‬הכוללות‬
‫עוד בשנות החמישים של המאה‬
‫הקודמת‪ ,‬אולם למעט תגלית‬
‫מסחרית אחת‪ ,‬שדה "חלץ" שסיפק‬
‫כמות זעירה מתצרוכת הנפט של‬
‫מדינת ישראל‪ ,‬נחלו המחפשים מפח‬
‫נפש‪.‬‬
‫במשך שנים רבות התברר לאכזבת‬
‫המשקיעים כי הכספים העצומים‬
‫שהושקעו בקדיחת חורים התגלו‬
‫כ"יבשים"‪ ,‬וגרמו להפסד של‬
‫ההשקעה כולה‪ .‬בהתאם‪ ,‬מכונה‬
‫תקופה זו (מקום המדינה עד לשנת‬
‫‪ ,)1999‬שנמשכה כמעט ‪ 50‬שנים‪,‬‬
‫כ‪"-‬תקופת היובש"‪.‬‬
‫ענייני הנפט דורש כי כל יזם יצרף "מפעיל" כתנאי‬
‫לקבלת רישיון‪ ,‬ואילו הממונה על ההגבלים טוען‬
‫כי צירוף מפעיל כאמור עשוי להיחשב כ"הסדר‬
‫כובל"‪ ,‬הדורש את אישורו קודם לכן‪ .‬אך כיצד‬
‫יקבל היזם אישור של הממונה על ההגבלים אם לוח‬
‫הזמנים להגשת בקשה לקבלת רישיון הינו בדרך‬
‫כלל שבועיים עד שלושה מן המועד בו מפרסם‬
‫הממונה את המועד בו תכונס המועצה הממליצה על‬
‫הענקת הרישיונות‪ ,‬ועד המועד להגשת הבקשות‪,‬‬
‫זמן שאינו מספיק כדי לקבל את הסכמת הממונה‬
‫על ההגבלים? בדומה לכך‪ ,‬קבע הממונה על ענייני‬
‫הנפט כי תנאי לקבלת רישיון הוא הוכחת יכולת‬
‫כספית בסכום מינימאלי שעשוי להגיע בים לסכום‬
‫של עשרות מיליוני דולרים‪ ,‬בעוד שהבורסה לני"ע‬
‫קבעה כלל לפיו שותפות מוגבלת לא תוכל לגייס‬
‫כספים בבורסה אלא אם כן הרישיון רשום כבר‬
‫על שמה‪ .‬כך נוצר מצב בו הבורסה אינה מאפשרת‬
‫לשותפות לגייס הון מן הציבור (כפי שניתן היה‬
‫לעשות בעבר) עד שהרישיון לא יירשם על שמה‪,‬‬
‫בעוד שהממונה על ענייני הנפט אינו מוכן להעניק‬
‫לשותפות את הרישיון עד שהיא לא תגייס את‬
‫הכסף‪ .‬וכך חזרנו לשאלה הנצחית של מה קדם‬
‫למה ‪ -‬הביצה לתרנגולת או התרנגולת לביצה‪ .‬את‬
‫התשובה לשאלה האם הרשות היא הביצה והממונה‬
‫על ענייני הנפט הוא התרנגולת‪ ,‬או להיפך‪ ,‬נשאיר‬
‫לקורא‪ .‬התוצאה היא בכל מקרה אותה תוצאה ‪-‬‬
‫בעקבות החמרת הכללים וההתעסקות הגוברת של‬
‫הרגולטורים בתחום זה‪ ,‬נוצר מצב בו כמעט ולא‬
‫ניתן לגייס הון בבורסה באמצעות שותפות מוגבלת‬
‫דרישות חדשות מהמבקשים למכור‬
‫ולהעביר זכויות נפט‪ .‬בין היתר‪,‬‬
‫נקבע בהודעות הנ"ל שפורסמו על‬
‫ידי הממונה‪ ,‬בדרך כלל סמוך לפני‬
‫כינוס מועצת הנפט שבה אמורות‬
‫להיות נדונות בקשות להענקת‬
‫רישיונות‪ ,‬כי בקשות להעברת‬
‫זכויות נפט יידונו על ידי הממונה‬
‫לאור העקרונות והכללים שפורטו‬
‫בטיוטת תקנות הנפט (העברת‬
‫זכויות נפט)‪ ,‬התשע"ב‪ .2011-‬אלו‬
‫קובעות מגבלות חדשות החלות‬
‫על העברת זכויות‪ ,‬כגון תקופה‬
‫מינימלית להחזקה של המעביר‬
‫בזכות הנפט (מינימום שנה)‪ ,‬ואיסור‬
‫על העברת זכויות בתוך ‪ 3‬חודשים‬
‫לפני פקיעת הזכות‪ ,‬איסור על‬
‫העברת הזכויות לפני שבוצעה‬
‫ציבורית חדשה‪ ,‬שהייתה הכלי העיקרי באמצעותו‬
‫פעלו היזמים עד לשינוי כללי המשחק‪ ,‬ואשר הודות‬
‫לו התגלו התגליות הנ"ל שהביאו למהפך הגדול‬
‫במעמדה של מדינת ישראל‪ ,‬בעקבותיו היא הפכה‬
‫למעצמה של גז טבעי‪.‬‬
‫סיכום‬
‫הסקירה לעיל‪ ,‬הגם שאינה ממצה‪ ,‬יש בה כדי‬
‫להעיד על היקף ותכיפות השינויים הרגולטוריים‬
‫שאירעו בשנים האחרונות בענף חיפושי הנפט והגז‪.‬‬
‫שינויים אלה לא רק הפכו את הענף ל"מוסדר" יותר‪,‬‬
‫אלא גם עיכבו ו‪/‬או האטו במידה לא מעטה את‬
‫הטירוף וההתלהבות שאחזו בענף בעקבות תגליות‬
‫הגז הגדולות‪ .‬מאידך‪ ,‬ללא ספק היה מוצדק "לעשות‬
‫סדר" בענף שבמשך עשרות שנים נחבא אל הכלים‬
‫ולא זכה להתעניינות מצד הרגולטורים‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫לאור ההתפתחות המואצת של הענף‪ ,‬נראה כי צפויים‬
‫עוד לא מעט התפתחויות ושינויים‪ .‬אולם‪ ,‬חשוב‬
‫לזכור‪ ,‬ואולי גם להזכיר לרגולטורים‪ ,‬כי בצד כל‬
‫הרגולציה מתבצעת על ידי היזמים גם השקעה עצומה‬
‫ורבה של עבודה סיסמית וגיאולוגית‪ ,‬כולל קידוחים‬
‫ימיים בהיקפים כספיים של מאות מיליוני דולרים‪ ,‬וכי‬
‫בבואנו להסדיר את פעילות הענף חדשות לבקרים‪,‬‬
‫מן הראוי גם להודות ולהתחשב בכך כי יזמים אלה‬
‫נוטלים סיכונים כספיים עצומים (חלקם מתוך כספים‬
‫ציבוריים)‪ ,‬וכי אלמלא נכונותם להשקיע בתחום זה‪ ,‬בו‬
‫הסיכון הוא "הכל או כלום"‪ ,‬הענף לא היה נולד כלל‪.‬‬
‫התגליות הגדולות של גז טבעי מעוררות גם אתגרים‬
‫לא מעטים בפנינו‪ ,‬למשל בכל הנוגע ליצוא של גז‬
‫טבעי ולהסדרת ההיבטים הסביבתיים של פעילות‬
‫החיפוש וההפקה‪ .‬נקווה אפוא כי ההתלהבות שבה‬
‫התקבלו התגליות הגדולות של הגז הטבעי בשנים‬
‫האחרונות תמשיך לשרות על כל העוסקים בענף‪,‬‬
‫כולל הרגולטורים‪ ,‬שהרי המטרה היא משותפת ‪-‬‬
‫ישראל עצמאית ולא תלויה בגז המצרי או בנפט‬
‫הפרסי‪ ,‬או בכל גורם זר אחר‪.‬‬
‫*הכותבים הינם עורכי דין העוסקים בתחום‬
‫האנרגיה ומייצגים יזמים העוסקים בחיפושי‬
‫נפט וגז‪ ,‬כולל תאגידים הנסחרים בבורסה‬
‫לני"ע בת"א‪ ,‬וכן מפעילים בינלאומיים הפועלים‬
‫בישראל‪.‬‬
‫לפחות חלק מתכנית העבודה‪,‬‬
‫ובעיקר כי המעביר אינו רשאי‬
‫למכור את הרישיונות ברווח‪ ,‬למעט‬
‫החזר חלק יחסי של כפל ההוצאות‬
‫שהוציא‪.‬‬
‫הדרישה לצרף "מפעיל" הינה‬
‫דרישה חדשה שנקבעה בהודעה‬
‫שפרסם הממונה בחודש ינואר ‪.2011‬‬
‫בהתאם להודעה‪ ,‬נדרשו המבקשים‬
‫רישיונות לכלול בבקשותיהם מפעיל‬
‫בעל ניסיון בחיפושי נפט בהיקף‬
‫הוצאות של ‪ 10‬מיליון דולר לעניין‬
‫זכות יבשתית ו‪ 100-‬מיליון דולר‬
‫לעניין זכות ימית‪ .‬במקרה שמדובר‬
‫בזכות ימית‪ ,‬נדרש כי למפעיל אף‬
‫יהא ניסיון בניהול ובפיקוח על‬
‫קידוחים בעומק מים הזהה לזה של‬
‫הזכות נשוא הבקשה‪ .‬נכון להיום‪,‬‬
‫גופים ישראליים בודדים עומדים‬
‫בקריטריונים הנדרשים ממפעיל‬
‫יבשתי‪ ,‬ואין כל גוף מקומי שעומד‬
‫בקריטריונים הנדרשים ממפעיל ימי‪.‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬המפעיל נדרש להחזיק‬
‫לפחות ‪ 5%‬מזכויות ההשתתפות‬
‫ברישיון‪ ,‬דרישה שאינה מקובלת‬
‫בעולם ומונעת מחלק מהמפעילים‬
‫הבינלאומיים לפעול בישראל‪.‬‬
‫ממש לאחרונה‪ ,‬פורסמו תקנות‬
‫חדשות הדורשות מהיזמים‬
‫המחפשים נפט ביבשה לבצע סקר‬
‫סביבתי ולקבל אישור של הוועדה‬
‫המחוזית‪ ,‬כולל אפשרות לציבור‬
‫להגיש התנגדויות‪ .‬עוד לאחרונה‪,‬‬
‫החל הממונה לדרוש סקר סביבתי‬
‫גם במקרה של קידוח בים‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫יש†מקומות†בהם†אסור†לסמוך†על†המזל‪ÆÆÆ‬‬
‫‪BRIC‬‬
‫ברזיל¨†רוסיה¨†הודו†וסין†©‪†®BRIC‬ממוקמות†היום†בראש†טבלת†הצמיחה†בעולם‪†Æ‬רבים†אף†צופים†שבעשורים†הבאים†יעלה‬
‫שווין†של†כלכלות†מדינות†אלו¨†על†זה†של†ששת†המדינות†העשירות†בעולם‪†Æ‬יחד†עם†זאת†קשר†עסקי†עם†חברות†ממדינות‬
‫אלו†חושף†אתכם היום¨†ללא†מעט†סיכונים‪†Æ‬אנו†בבססח †שמחים†להציג†בפניכם†תוכנית†יחודית†למדינות†‪.BRIC‬‬
‫תוכנית†המאפשרת†לכם†לנצל†את†הפוטנציאל†הכלכלי†הגדול†שיש†במדינות†אלו¨†מבלי†לקחת†סיכונים†מיותרים‪Æ‬‬
‫עיקרי†התוכנית∫‬
‫כיסוי†ביטוחי†נרחב†למדינות†ה≠‪†† ††BRIC‬סקירות†תקופתיות†על†המדינות†† ††מידע†מעמיק†על†הלקוחות‬
‫במדינות†אלו†† ††אפשרות†לשילוב†מימון†עסקאות†† ††אופציה†להחלפת†אשראים†‪Letter of Credit‬‬
‫©אשראים†דוקומנטריים®†בביטוח†אשראי†† ††אפשרות†לביטוח††‪†Letter of Credit‬של†בנקים†במדינות†אלו†©”‪®“Cnfirmation‬‬
‫כשצריכים†ביטוח†אשראי†עושים∫‬
‫‪ www.icic.co.il Email [email protected]‬שנקר†≤†ת‪¢‬א†∞‪†∂∏∞±‬טל‪†∞≥†∑π∂≤¥¥¥†Æ‬פקס†‪∞≥†∑π∂≤¥μμ‬‬
‫אנרגיה ‪ l‬מאגר הזדמנויות‬
‫‪16‬‬
‫"הלוויתן"‬
‫סיפורו של שדה הגז הימי הגדול בין תגליות ישראל‪ ,‬ממקור ראשון‬
‫>> איתן אייזנברג*‬
‫ב‬
‫על חמישה דברים‬
‫העולם עומד‬
‫מערכת נפט מבוססת על חמישה‬
‫משתנים‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪32‬‬
‫סלע מקור ‪ -‬המכיל את החומר האורגני‬
‫המספק את הנפט‪.‬‬
‫בגרות ‪ -‬כדי להפיק נפט‪ ,‬חייב סלע המקור‬
‫להיות שרוי בטמפרטורה של מעל ‪ 90‬מעלות‬
‫צלסיוס‪.‬‬
‫מאגר ‪ -‬סלע נקבובי המסוגל להכיל את‬
‫הנפט‪.‬‬
‫נדידה ‪ -‬קשר הידראולי בין סלע המקור‬
‫למאגר‪ ,‬כך שתתאפשר נדידה של נפט‬
‫למאגר‪.‬‬
‫סלע כיסוי ‪ -‬שישמור שהמאגר לא ידלוף‬
‫(שהנפט לא יצוף כלפי מעלה)‪.‬‬
‫לא ארחיב כאן את הדיבור על סלעי המקור‪,‬‬
‫שהשתיקה עדיין יפה להם‪ ,‬אך אפרט‬
‫מעט על שאר המשתנים‪ .‬בשנות ה–‪90‬‬
‫אספתי נתונים על טמפרטורות שנמדדו‬
‫בתחתית מספר קידוחים באגן הלבנט‪.‬‬
‫כידוע‪ ,‬הטמפרטורה עולה עם העומק‪ ,‬בדרך‬
‫כלל בקצב של כ–‪ 27‬מעלות צלסיוס לכל‬
‫קילומטר עומק‪ .‬באגן הלבנט הקצב איטי‬
‫יותר‪ ,‬ולפי החישובים שלי טמפרטורת‬
‫הבגרות (נקראת גם "חלון הנפט") הייתה‬
‫אמורה להימצא סביב ‪ 6‬קילומטר‪ .‬תובנה זו‬
‫עזרה לי בהבנת המבנה העמוק של "לוויתן"‬
‫ופתחה את הדלת לקידוח "לוויתן עמוק"‪.‬‬
‫אמצע הקיץ הלוהט של טקסס‪ :‬ג'ון‪,‬‬
‫גבוה ורחב‪ ,‬עמד מולנו באולם הגדול‬
‫והממוזג‪ ,‬ובאיטיות מרגיזה שטח את‬
‫משנתו הגיאולוגית הסדורה להפליא והסביר‪ ,‬נדבך‬
‫על נדבך‪ ,‬כיצד עשו את הסקר הסיסמי‪ ,‬אילו שכבות‬
‫נבחרו למיפוי‪ ,‬מה ראו ומה היו הבעיות בביצוע‬
‫ובאינטרפרטציה‪ .‬ישבתי‪ ,‬מכווץ קמעה‪ ,‬בקצה הרחוק‬
‫של השולחן‪ ,‬בקושי שומע את המילים‪ ,‬וחושב‪" :‬תאיץ‬
‫ג'ון‪ ,‬תאמר כבר את העיקר‪ ,‬כמה גז יש במבנה"‪ .‬נראה‬
‫לי כי חלפה שעה תמימה‪ ,‬אך לבסוף שמעתי את ג'ון‬
‫אומר‪ 16" :‬טריליון רגל מעוקב גז"‪.‬‬
‫ערפל כיסה את חושיי‪ ,‬גופי סמר‪ .‬יגאל טפח בחוזקה‬
‫על שכמי וגדעון שאל באירוניה "האם אתה מסתפק‬
‫בכמות הזו?"‪ .‬לשוני כבדה‪ ,‬שמעתי את עצמי ממלמל‬
‫משהו‪ ,‬לא זוכר מה‪ .‬שנים של ציפייה הגיעו לקיצן‪.‬‬
‫אנו‪ ,‬חבורה של ישראלים וטקסנים מעונבים‪,‬‬
‫כיאה לאירוע חשוב זה‪ ,‬נאספנו ביוסטון שבטקסס‬
‫ב‪ 2-‬ביוני ‪ 2010‬לשמוע ממפעילת העסקה‬
‫המשותפת על תוצאות הסקר הסיסמי התלת ממדי‬
‫שבוצע באחרונה בחמשת הרשיונות הידועים בשם‬
‫"רציו‪-‬ים"‪ .‬התוצאות היו מפתיעות הן בהערכת‬
‫גודל המאגר והן בהערכת הסיכויים למצאו‪ ,‬שעמדה‬
‫על ‪ .)Pg = 50%( 50%‬עכשיו היה ברור שלקראת סוף‬
‫השנה אנו הולכים לבצע קידוח בשם לוויתן‪.1-‬‬
‫רציו חיפושי נפט‬
‫מחליטה להשקיע בים‬
‫רציו הוקמה בשלהי ‪ 1992‬במתכונת של‬
‫שותפות מוגבלת לחיפושי נפט‪ ,‬על ידי‬
‫המשפחות לנדאו (‪ ,)40%‬רוטלוי (‪ ,)40%‬צפרירי‬
‫(‪ )10%‬וכותב שורות אלו (‪ .)10%‬חלוקת העבודה‬
‫לאורך השנים הייתה ברורה ‪ -‬המנהלים דואגים‬
‫לגיוס הכספים ולקבלת ההחלטות ואני דואג‬
‫לצד המקצועי והאופרטיבי‪ .‬כאשר היו שואלים‬
‫אותי "היכן המשרד שלכם?"‪ ,‬הייתי משיב בצחוק‬
‫"אצלי בטנדר"‪ .‬כספים היו לנו במשורה‪ ,‬לכן‬
‫התרכזנו בפרוספקטים (פרויקטים לחיפושי נפט)‬
‫זולים יחסית‪ ,‬ביבשה‪ .‬הפעילות בים הייתה יותר‬
‫מדי יקרה עבורנו‪ .‬האכזבות היו רבות‪ ,‬שותפויות‬
‫דומות לשלנו התפרקו‪ ,‬אך אנו התמדנו באמונה‬
‫שיגיע היום בו נמצא נפט כלכלי ("נפט" אצלנו‬
‫פירושו נפט וגז)‪.‬‬
‫נפט לא כלכלי נתגלה בקידוחים בים‪ ,‬וב–‪1999‬‬
‫התגלה שדה הגז הימי "נעה"‪ .‬תגלית זו גרמה‬
‫לשינוי מדיניות ברציו; החלטנו כי את המעט שיש‬
‫לנו נשקיע בים‪ ,‬שם‪ ,‬האמנו‪ ,‬הסיכויים טובים יותר‬
‫מאשר ביבשה‪ .‬החלטנו כי מוטב לקחת חלק קטן‬
‫בקידוחים ימיים מאשר חלק דומיננטי בקידוחים‬
‫יבשתיים‪.‬‬
‫שינוי המדיניות גרם גם לשינוי בצורת העבודה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2000‬רכשנו תחנת עבודה לאינטרפרטציה‬
‫סיסמית‪ ,‬ובנוסף להפעלת יועצים גיאופיזיקאים‬
‫חיצוניים‪ ,‬התחלתי לעשות אינטרפרטציה בעצמי‬
‫בעזרת תחנת העבודה שרכשנו‪ .‬בהדרגה אספנו‬
‫חומר גיאופיזי שכיסה את מרבית הים הכלכלי של‬
‫מדינת ישראל‪.‬‬
‫איתן עושה לנו חור‬
‫בראש עם הקו האדום‬
‫טריליון רגל‬
‫מעוקב גז – ברשיונות‬
‫רציו‪-‬ים‪ ,‬על פי סקר‬
‫סיסמי מיוני ‪2010‬‬
‫כדי להפיק נפט‪ ,‬חייב‬
‫סלע המקור להיות שרוי‬
‫בטמפרטורה של מעל‬
‫היתר מוקדם ניתן‬
‫‪90‬‬
‫סימנים גיאופיזיים‬
‫לנוכחות גז‬
‫בענף של חיפושי הנפט והפקתו‪ ,‬שכבות עבות‬
‫של מלח משמשות בהרבה מקומות בעולם כסלע‬
‫חיפוי טוב מאוד היוצר מאגרים ואינו נותן לנפט‬
‫לצוף כלפי מעלה ("לברוח" מהמאגרים)‪ .‬שכבת מלח‬
‫עבה‪ ,‬של עד כ–‪ 2‬ק"מ עובי‪ ,‬מצויה מתחת לים התיכון‬
‫ותחילתה כ–‪ 30‬קילומטר מערבית לחוף הישראלי‪.‬‬
‫כבר ב–‪ 2002‬קיבלתי מושג על מיקומם‪ ,‬אופיים‬
‫וגודלם של המבנים המצויים מתחת לשכבת המלח‬
‫העבה‪ .‬לשלושת המבנים הבולטים ביותר נתתי את‬
‫השמות "‪ "B" ,"A‬ו"‪ '"C‬ואת שאר המבנים סימנתי‬
‫בעיגולים שחורים‪ .‬חשיבותם של מבנים אלו הייתה‬
‫ברורה לי מאחר שבעברי‪ ,‬במשך כ–‪ 7‬שנים עסקתי‬
‫בהפקת מבנים דומים (מתחת למלח זהה באופיו‬
‫ובגילו)‪ ,‬קרי שדות הנפט שהיו בשליטה ישראלית‬
‫במפרץ סואץ‪ ,‬ובין השאר יזמתי את חיפושי הנפט‬
‫במפרץ סואץ שבמהלכם נתגלה שדה הנפט "עלמה"‪.‬‬
‫את הקצה המערבי של גוף המלח סימנתי במפה‬
‫בקו אדום‪ ,‬ובכל הזדמנות שהייתה לי הייתי מטיף‬
‫למנהלים "הצעירים" יגאל וליגד כי עלינו לחפש‬
‫נפט מערבית לקו האדום‪ .‬להפתעתי‪ ,‬המנהלים‬
‫נסחפו באמונתי‪ ,‬למרות שפעם שמעתי את האחד‬
‫אומר לחברו‪" :‬איתן כבר עושה לי חור בראש עם‬
‫הקו האדום שלו"‪.‬‬
‫(מסומן אצלי בעיגול שחור)‪ ,‬אך החליטו לא לקדוח‬
‫אותם‪ ,‬כנראה בגלל עלות קידוח גבוהה מאוד‬
‫וסיכון גבוה מדי באשר למציאת גז כלכלי‪ ,‬לטעמם‪.‬‬
‫עד היום איני מבין מדוע נטשו את "תמר" וכיצד לא‬
‫ראו את מבנה "‪ ,"C‬שלימים נקרא "לוויתן"‪.‬‬
‫ב‪ ,2006-‬עם פתיחת הים העמוק לחיפושי נפט‪,‬‬
‫ניסינו לקבל זכויות נפט‪ ,‬את מבני "‪ "A‬ו"‪ "C‬ואת‬
‫המבנים הידועים כיום כ"רשיונות פלג'יק"‪ .‬לצערנו‪,‬‬
‫מרבית השטח ניתן לאחרים ולנו נותר שטח קטן‬
‫יחסית (ביחס לאתרים דומים בעולם) בשם ההיתר‬
‫המוקדם "רציו‪-‬ים" שניתן לנו בפברואר ‪.2007‬‬
‫צ'רלי סגר לנו את הים‬
‫איך נולד השם "לוויתן"‬
‫בסוף המאה הקודמת ובתחילת המאה הנוכחית‪,‬‬
‫מרבית שטחי הים העמוק הישראלי ניתנו כזכויות‬
‫נפט לחברה גדולה בשם בריטיש גז (‪ ,)BG‬והים‬
‫נסגר לחיפושי נפט למשך מספר שנים‪ ,‬עד למארס‬
‫‪ .2006‬זאת‪ ,‬כנראה‪ ,‬מתוך אמונה שבריטיש גז‬
‫תבצע חיפושי נפט בשקידה ראויה ואין צורך בכל‬
‫הגורמים הישראלים הקטנים שיפריעו (צ'רלי ‪-‬‬
‫הוא ד"ר דרוקמן‪ ,‬הממונה על ענייני הנפט באותם‬
‫ימים)‪ .‬את התובנות לגבי המבנים שמרנו לעצמנו‪,‬‬
‫ממתינים להתפתחויות בים העמוק‪.‬‬
‫בריטיש גז ושותפים ישראלים שחברו אליהם‬
‫פיתחו בים העמוק שני פרוספקטים מעניינים מאוד‬
‫‪" -‬תמר" (שאצלי מסומן כמבנה "‪ )"B‬ו"דלית"‬
‫לאחר קבלת היתר רציו‪-‬ים שלח לי יענקלה‬
‫(ד"ר מימרן‪ ,‬הממונה על ענייני הנפט באותם‬
‫ימים) סי‪.‬די ובו עבודתם של גרדוש‪ ,‬דרוקמן‬
‫ואחרים על אגן הלבנט‪ .‬זו עבודה יפה‪ ,‬מקיפה‬
‫ומרשימה מאוד שנעשה בה שימוש בכל החומר‬
‫הגיאופיזי שעמד לרשות הממשלה‪ .‬בעבודה‬
‫זו קראו המחברים למבנה " ‪ "C‬בשם ‪Leviathan‬‬
‫ולמבנה " ‪ "A‬בשם ‪ .Jonah‬החלטתי לאמץ את‬
‫השמות הללו‪ ,‬מתוך כבוד למחברים ומכיוון‬
‫שהשם "לוויתן" תאם כל כך את המבנה הענק‪.‬‬
‫בפגישות עם עיתונאים ואנליסטים השתמשתי‬
‫בשם "לוויתן"‪ ,‬וכך הוא הושרש‪ ,‬עד היום הזה‪.‬‬
‫אני מצר על כך שאחרים קראו למבנה " ‪ "A‬בשם‬
‫לפעמים‪ ,‬בתנאים אידיאליים‪,‬‬
‫אפשר לראות השפעה של‬
‫נוכחות גז בחתכים סיסמיים‪.‬‬
‫במהלך עבודתי הבחנתי‬
‫בשישה אזורים כאלו‪ ,‬כולם‬
‫באופק סטרטיגרפי מסוים‬
‫המצוי מתחת לבסיס המלח‪,‬‬
‫אך לא ממש צמוד אליו‪.‬‬
‫‪ .1‬יש באגן מאגרים‪.‬‬
‫גז‪( .‬אם כי‬
‫‪ .2‬במאגרים יש ׁ‬
‫מספר נמוך של אחוזי גז במאגר‬
‫עשוי לגרום לתופעה זהה)‪.‬‬
‫‪ .3‬לאור התובנה הקודמת‬
‫שחלון הנפט מתחיל בסביבות‬
‫‪ 6‬ק"מ‪ ,‬מדובר בגז ללא נפט‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫עד כ‪ -‬ק"מ עובי‬
‫(המונעת מהנפט לברוח‬
‫מהמאגרים) מצויה‬
‫מתחת לים התיכון‬
‫מעלות צלסיוס‬
‫(מצב המכונה "בגרות")‬
‫המסקנות הישירות היו ברורות‪:‬‬
‫שכבת מלח של‬
‫‪18‬‬
‫ל–‬
‫חודשים‬
‫בלבד‬
‫‪ .4‬מאחר שהמאגרים אינם‬
‫צמודים לגוף המלח‪ ,‬כנראה יש‬
‫סלע כיסוי‪ ,‬לא צפוי‪ ,‬מתחת‬
‫לגוף המלח‪.‬‬
‫סעיף ‪ 4‬לא התאים למודל‬
‫שבניתי ולכן גרם לי ללא מעט‬
‫נדודי שינה‪ ,‬עד שיום אחד‬
‫החלטתי שעם עובדות לא‬
‫מתווכחים ויש לשנות‬
‫את המודל‪.‬‬
‫"מירה" ולא כיבדו את השם "יונה"‪ ,‬כמקובל‬
‫במחוזותינו‪.‬‬
‫נחתמה בתוך זמן קצר‪.‬‬
‫שני הגופים ‪ -‬רציו ודלק‪ ,‬רצו בהצטרפותה של‬
‫נובל אנרג'י לעסקה המשותפת‪ ,‬אך זו לא הגיבה‪.‬‬
‫חמישה חודשים ניסינו לגרור אותה פנימה‪ ,‬ורק‬
‫לאחר מאמץ רב החברה נאותה להצטרף‪.‬‬
‫היתר מוקדם ניתן ל–‪ 18‬חודשים בלבד‪ .‬במהלך‬
‫תקופה זו היה עלי להכין פרוספקט למכירה לאחרים‪,‬‬
‫מאחר שכרגיל קופתנו ריקה ובכוחות עצמנו לא נוכל‬
‫לבצע את העבודה הסיסמית שבתוכנית העבודה‪.‬‬
‫פניתי לכל מי שאני מכיר בחו"ל ואין כל תגובה‪.‬‬
‫ישראל‪ ,‬באותם ימים‪ ,‬הייתה ידועה כמדינה ללא נפט‪,‬‬
‫ובוודאי שלקדוח קידוח כזה יקר נחשב לטירוף מוחלט‪.‬‬
‫ז'ניה ידידי (ד"ר לנדאו)‪ ,‬שעובד בחברה צרפתית‬
‫גדולה מאוד‪ ,‬טרח להודיע לי כי העביר את הפרוספקט‬
‫לדרגים הנכונים בחברה‪ ,‬אך קיבל תשובה כי "זה קטן‬
‫מדי לחברה שלנו"‪ .‬הייתי מיואש לגמרי‪.‬‬
‫באחד הערבים צלצל אלי קן הול‪ ,‬גיאולוג חביב‬
‫בעל חברת נפט קטנה בטקסס‪ ,‬ואמר לי בערך כך‪:‬‬
‫"איתן‪ ,‬אני מבין את מה שאתה מנסה לעשות‪ ,‬אבל‬
‫אף אחד בחו"ל לא יבין זאת‪ .‬עליך לפנות לגופים‬
‫שכבר פועלים באגן הלבנט ובישראל"‪.‬‬
‫למחרת אותו ערב הזמנתי את חברי ינקול‬
‫(ד"ר גלבוע) מאבנר‪-‬דלק קידוחים לראות את‬
‫הפרוספקט‪ .‬לא עברו חמש דקות וינקול אמר לי‬
‫שהוא לוקח את העסקה בתנאים מסוימים‪ ,‬ובתנאי‬
‫שגדעון (תדמור) יאשר זאת‪ .‬העסקה עם דלק‬
‫ויהי בחצי הלילה‬
‫חמש דקות לעומת‬
‫חמישה חודשים‬
‫הקידוח "לוויתן ‪ "1‬בעיצומו‪ ,‬השנה כבר ‪,2010‬‬
‫באחד מלילות סוף נובמבר הוזעקתי בחצות למשרדו‬
‫של קן (סטנלי) לצפות בחדירת המקדח לשכבת‬
‫המטרה‪ .‬הגעתי למשרד בלבוש מרושל ובמגפיים‬
‫מעור כבשים‪ ,‬ולמרות שהייתי לבוש היטב‪ ,‬רעדתי‬
‫מקור ומהתרגשות‪.‬‬
‫בקידוח זה חיברו למקדח גשש אלקטרוני המודד‬
‫באופן רציף את ההתנגדות החשמלית של השכבות‪.‬‬
‫הנתונים הועברו בזמן אמת למשרדו של קן‪ .‬כל‬
‫העיניים של הנוכחים נעוצות במחט האלקטרונית‪.‬‬
‫המקדח ממשיך בחדירה מטה‪ ,‬אך המחט מתנדנדת לה‬
‫קלות באזור ההתנגדויות הנמוכות (חרסיות)‪ .‬ולפתע‬
‫תזוזה הדרגתית‪ ,‬המחט עולה לעבר ההתנגדות הגבוהה‬
‫ומשייטת לה בנחת באזור ההתנגדויות הגבוהות;‬
‫חדרנו לתוך חול עם גז‪ .‬שדה "לוויתן" נתגלה‪.‬‬
‫* הכותב הוא יזם פרוספקט "לוויתן"‪prospect ,‬‬
‫‪ ,generator of leviyathan field‬ובחברה ידוע‬
‫בכינויו "מר לוויתן"‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫אנרגיה ‪ l‬מאגר הזדמנויות‬
‫דמי השתתפות‬
‫שותפויות מוגבלות לחיפושי נפט וגז ‪ -‬גורם מרכזי‬
‫בתעשיית הנפט והגז בישראל‬
‫>> רו"ח שלמה אלפיה*‬
‫ייחודיות השותפות‬
‫המוגבלת‬
‫פעילותה של שותפות מוגבלת הינה חריג בשוק‬
‫ההון הישראלי ומאופיינת במספר היבטים בולטים‪:‬‬
‫• השותפות המוגבלת מנפיקה יחידות השתתפות‬
‫(להבדיל ממניות בחברה בע"מ)‪ ,‬הנסחרות בבורסה‬
‫לניירות ערך בתל אביב‪ ,‬כשאחריותו של כל בעל‬
‫יחידה מוגבל לסכום שהשקיע בהון השותפות‪.‬‬
‫• השותפויות משקיעות את כספי ההון שגויס לשם‬
‫חיפוש‪ ,‬פיתוח והפקה של נפט וגז‪ ,‬כאשר לצידם‬
‫משמש מצד אחד שותף כללי כזרוע ניהולית‪ ,‬ומצד‬
‫שני מפקח המייצג את השותפים בשותפות ומפקח‬
‫על האינטרסים של בעלי היחידות‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫מדינת ישראל בחרה לאורך השנים באסטרטגיה‬
‫המאופיינת בחוסר מעורבות פעילה בענף חיפושי‬
‫הנפט והגז‪ ,‬וזאת בעיקר מטעמי תקצוב וחוסר‬
‫רצון להיכנס לתחום עתיר סיכון המאפיין ענף זה‪.‬‬
‫כתחליף לכך ניסתה המדינה לעודד גופים עסקיים‬
‫שיקחו על עצמם את גיוסי ההון המאסיביים‬
‫הדרושים לשם כך ואת הסיכון התפעולי והעסקי‬
‫הכרוך בהם‪ ,‬ובמקביל לאפשר לאותם גופים ליהנות‬
‫מיתרונות מיסויים וכלכליים שינבעו מפעילות זו‪.‬‬
‫ההבדל המהותי למשקיע בין השקעה ביחידות‬
‫השתתפות לבין השקעה בחברה בע"מ נובע‬
‫מהאפשרות הקיימת בתנאים מסוימים למי שמחזיק‬
‫ביחידות בשותפות ביום ‪ 31‬בדצמבר של שנת המס‪,‬‬
‫לקזז מהכנסתו החייבת את סכום השקעתו ביחידת‬
‫ההשתתפות‪ ,‬וזאת בתנאי הבסיסי שהשותפות‬
‫השקיעה באותה שנת מס את כספי המשקיעים במה‬
‫שמוגדר בתקנות‪ :‬הוצאות חיפושי נפט וגז‪ .‬זוהי‬
‫הטבה משמעותית וחריגה‪ ,‬אשר נועדה לעודד גיוסי‬
‫הון ומסייעת ליזמים בענף הזקוקים להיקפי מימון‬
‫משמעותיים כדי לבצע פעולות חיפוש ופיתוח‬
‫עתירי סיכון‪.‬‬
‫מעבר לכך‪ ,‬להבדיל מהשקעה בחברות בע"מ‬
‫שהמחזיק בהן נהנה אגב כך מיכולת סחירות בבורסה‬
‫ומהזכות לקבל דיבידנד‪ ,‬בחלק מהשותפויות‬
‫המוגבלות האחזקה ביחידות ההשתתפות משמעה‬
‫שותפות ברווחים ובהפסדים שנצברו בהן‪ ,‬וזאת‬
‫לצרכי התחשבנות עם רשויות המס‪ .‬במילים אחרות‪,‬‬
‫כל משקיע בשותפות מדווח על חלקו ברווחים או‬
‫בהפסדים הנובעים מאחזקתו בשותפות‪ ,‬ויכול לקזז‬
‫את חלקו בהפסד מהשותפות כנגד כל הכנסה אחרת‬
‫שנבעה לו באותה שנה‪ ,‬לרבות ממשכורת‪.‬‬
‫הטבת מס משמעותית נוספת אשר נותרה‬
‫על כנה גם לאחר ישום המלצות ועדת ששינסקי‬
‫כוללת הכרה בהוצאות החיפושים (שהן במהותן‬
‫הוצאות הוניות)‪ ,‬כהוצאה מוכרת לצרכי מס בשנת‬
‫הוצאתן‪ .‬אפשרות זו להכרה בהוצאות הוניות בשנה‬
‫בה הוצאו‪ ,‬ללא כל קשר לשאלה האם ומתי ינבעו‬
‫מהקידוח הכנסות‪ ,‬נוגדת לכאורה את הכלל הבסיסי‬
‫בדיני המס של הקבלה בין הכנסות והוצאות‪ ,‬אולם‬
‫כל כולה נועדה לעודד משקיעים להשקיע בתחום‬
‫עתיר סיכון זה‪ .‬כך למשל‪ ,‬הוצאות הקידוח שנעשו‬
‫בקידוחי לוויתן או בקידוחי שרה ומירה‪ ,‬ואשר‬
‫מוגדרים כקידוח לחיפוש נפט וגז‪ ,‬צפוי שיוכרו‬
‫כהוצאה לצרכי מס כבר בשנת הוצאתן‪ ,‬וזאת‬
‫למרות שהוצאה זו הינה במהותה הוצאה הונית‬
‫שעדיין לא הניבה כל הכנסה‪ ,‬ויתכן אף שכלל לא‬
‫תניב הכנסה בעתיד‪.‬‬
‫כפי שניתן לראות‪ ,‬טרם הקמתה של ועדת‬
‫ששינסקי נבעו למשקיעים בתעשייה הטבות‬
‫מס נדיבות ומשמעותיות‪ ,‬אשר תרמו ללא ספק‬
‫למציאות שבה משק האנרגיה בישראל נמצא‬
‫כיום‪ .‬דומה‪ ,‬כי לאחר תגליות הגז המשמעותיות‬
‫שנתגלו במים הכלכליים של ישראל נסוגה המדינה‬
‫ממדיניות מקלה ומעודדת‪ ,‬ודרך חקיקתו של חוק‬
‫היטל רווחי נפט וגז בחרה במדיניות של צמצום‬
‫ההבדל המהותי למשקיע בין השקעה ביה"ש לבין השקעה בחברה בע"מ נובע מהאפשרות‬
‫הקיימת בתנאים מסוימים למי שמחזיק ביחידות בשותפות ביום ‪ 31‬בדצמבר של שנת המס‪ ,‬לקזז‬
‫מהכנסתו החייבת את סכום השקעתו ביחידת ההשתתפות‪ .‬זאת‪ ,‬בתנאי הבסיסי שהשותפות‬
‫השקיעה באותה שנת מס את כספי המשקיעים במה שמוגדר בתקנות‪ :‬הוצאות חיפושי נפט וגז‬
‫משמעותי של הטבות המס והגדלה ניכרת של נתח‬
‫המדינה ממסים‪ ,‬תמלוגים והיטלים‪.‬‬
‫ועדת ששינסקי ‪ -‬מיסוי‬
‫פרוגרסיבי וביטול הטבות‬
‫מס שניתנו לתעשייה‬
‫בנוסף להיטל הנ"ל‪ ,‬כללו המלצות ועדת‬
‫ששינסקי המלצות מהותיות נוספות כגון‪:‬‬
‫• קביעת הוראות מיוחדות ומקלות המתייחסות‬
‫למאגרי נפט וגז שכבר התגלו‪ ,‬בדרך של החלה‬
‫הדרגתית של שיעור ההיטל על מאגרים שכבר‬
‫החלו בהפקה מסחרית (כמו מאגר "מארי ‪)"B‬‬
‫ומאגרים שהפקה מסחרית תתחיל בהם עד לסוף‬
‫‪( 2013‬כדוגמת "תמר")‬
‫• הענקת שיעור פחת מואץ מרבי של ‪ 15%‬על‬
‫השקעות שיבוצעו עד לסוף שנת ‪2013‬‬
‫• המלצה להשארת שיעור התמלוגים המשולם‬
‫למדינה מהפקת נפט או גז ברמה של ‪12.5%‬‬
‫• ביטול הטבת מס שהייתה נהוגה בתעשייה שנים‬
‫רבות‪ ,‬המכונה "ניכוי אזילה"‬
‫חקיקתו של חוק רווחי נפט וגז בחודש אפריל‬
‫‪ ,2011‬בעקבות המלצות ועדת ששינסקי‪ ,‬הקטינה‬
‫משמעותית את ההטבות שניתנו לעוסקים‬
‫בתעשייה זו‪ ,‬והביאה את "חלק הממשלה" לכדי‬
‫‪ 60%-70%‬מתזרים המזומנים הצפוי מפרויקטים‪,‬‬
‫שיעור הגבוה מהממוצע במדינות ה‪.OECD-‬‬
‫ועדת ששינסקי אשר הוקמה בשנת ‪ 2010‬לצורך‬
‫בחינת המדיניות הפיסקאלית בנושא משאבי נפט וגז‬
‫בישראל‪ ,‬הובילה בהמלצותיה להגדלה משמעותית‬
‫של שיעור "חלק הממשלה" (‪GOVERNEMENT‬‬
‫‪ )TAKE‬המשולם למדינה על ידי מי שעוסקים‬
‫בתעשייה זו‪ .‬זאת‪ ,‬בין היתר בדרך של קביעת היטל‬
‫חדש‪" ,‬היטל רווחי נפט וגז"‪ ,‬המתווסף למסי הכנסה‬
‫שוטפים החלים על הרווח מהפעילות העסקית‪.‬‬
‫המנגנון שנקבע לשיעורו של ההיטל הינו‬
‫מסוג ‪ R-FACTOR‬והוא נמדד על פי היחס שבין‬
‫ההכנסות המצטברות בניכוי הוצאות שוטפות‪,‬‬
‫תמלוגים והיטל ששולם בשנים קודמות‪ ,‬לבין‬
‫ההשקעה הכוללת בחיפוש ובפיתוח ראשוני של‬
‫המאגר‪ .‬החוק שחוקק בעקבות המלצות הוועדה‪,‬‬
‫קובע‪ ,‬כי ההיטל לא ייגבה עד לשלב שבו יעמוד‬
‫בסיס זה על יחס של ‪ ,1.5‬שמשמעו החזרת ההשקעה‬
‫במלואה בתוספת ‪ .50%‬הנחת העבודה של הוועדה‬
‫הייתה שמעבר ליחס זה מדובר ב"רווחי יתר"‬
‫שראוי לה למדינה לקחת בהם חלק משמעותי‬
‫יותר‪ .‬שיעורו ההתחלתי של ההיטל עומד על‬
‫‪ 20%‬ועולה בהדרגה עד לגובה של ‪ ,50%‬בהתאם‬
‫לגובהם של רווחי היתר כמתואר בגרף הבא‪:‬‬
‫היבטים חשבונאיים‬
‫כללי החשבונאות‬
‫היטל רווחי נפט וגז‬
‫שיעור ההיטל‬
‫‪0.6‬‬
‫היטל מקסימלי‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.3‬‬
‫היטל מינימאלי‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3.5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2.5‬‬
‫)‪R-Max (2.3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1.5‬‬
‫)‪R-Min (1.5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫הנהוגים בתעשיית הנפט‬
‫והגז מבוססים על תקינה‬
‫חשבונאית אמריקנית‪,‬‬
‫אשר יוצרת אבחנה‬
‫בטיפול החשבונאי בגין‬
‫כל אחד משלבי הפעילות‬
‫של התעשייה‪ .‬בעוד‬
‫שאת העלויות בגין‬
‫שלב הסקרים הסיסמיים‬
‫מקובל לזקוף לדוח רווח‬
‫והפסד‪ ,‬הרי שעלויות‬
‫שנצברות מהשלב של‬
‫אקספלורציה‬
‫קידוחי‬
‫והלאה מקובל להוון‬
‫לנכסי נפט וגז‪ ,‬ובמקביל‬
‫לבצע הפחתה בגינם לפי קצב אזילת הבארות‪.‬‬
‫כלל חשבונאי חשוב נוסף נוגע לחוסר היכולת‬
‫לשערך את נכסי הנפט והגז אשר הוגדרו כמאגרים‬
‫מוכחים‪ .‬כך למשל‪ ,‬מאגרי ים תטיס ומאגר תמר לא‬
‫מוצגים בשווים הכלכלי בדוחות הכספיים‪ ,‬מציאות‬
‫שיוצרת פער לא מבוטל בין השווי הכלכלי של‬
‫הישויות השותפות בפרויקטים אלה‪ ,‬לבין ההון‬
‫העצמי המשתקף מדוחותיהן הכספיים‪ ,‬פער שלא‬
‫קיים בעוצמה כזו בתאגידים מענפים אחרים‪ .‬פער זה‪,‬‬
‫המצביע על מכפיל גבוה על ההון העצמי‪ ,‬הינו סוג‬
‫של כשל שוק המחייב את השוקלים לבצע השקעה‬
‫בתחום להעמיק את ניתוח הדוחות הכספיים טרם‬
‫קבלת החלטה על השקעה‪.‬‬
‫יצוין‪ ,‬כי עקב הגידול המשמעותי בפעילות‬
‫שחלה בתעשיית הנפט והגז בישראל בשנים‬
‫האחרונות‪ ,‬והעניין הרב שמרכז ענף זה אצל ציבור‬
‫המשקיעים‪ ,‬פרסמה הרשות לניירות ערך הנחיות‬
‫גילוי חשובות לישויות העוסקות בתחום‪ ,‬אשר‬
‫נועדו לייצר סט של דיווחים אחידים וברורים מצד‬
‫החברות הפעילות בתחום‪.‬‬
‫סיכומו של דבר‪ :‬עד לחקיקתו של חוק מיסוי‬
‫רווחי נפט וגז ראו ממשלות ישראל בענף חיפושי‬
‫הנפט והגז כענף הראוי לתמיכה ועידוד‪ ,‬וזאת בדרך‬
‫של הטבות מיסוי רחבות‪ ,‬שהתאימו למבנה משפטי‬
‫של שותפויות מוגבלות המשמשות זה שנים רבות‬
‫כפעילות הדומיננטיות בתחום בארץ‪ .‬ממשלת‬
‫ישראל‪ ,‬דרך חקיקתו של חוק רווחי נפט וגז‪ ,‬בחרה‬
‫לצמצם הטבות אלה ולהגדיל את חלקה ברווחים‬
‫שינבעו מהתעשייה‪ .‬ימים יגידו האם התערבות‬
‫פיסקאלית כל כך דרמטית תרמה ליצירתה של‬
‫תעשיית נפט וגז משגשגת ומשמעותית למדינת‬
‫ישראל‪.‬‬
‫קושי בהשוואה וניתוח בין השותפויות הפועלות‬
‫בתעשייה‪ ,‬הנובע בין היתר מכללי חשבונאות‬
‫ייחודיים‪ ,‬מחייב תשומת לב וניתוח מעמיקים טרם‬
‫ביצוע השקעה בהן‪.‬‬
‫צילומים‪ .Christian Lagerek, leungchopan /Shutterstock.com :‬א‪.‬ס‪.‬א‪.‬פ קראייטיב‬
‫מ‬
‫אגרי הגז המשמעותיים שנתגלו בשנים‬
‫‪ 2009-2010‬בקידוחי תמר‪ ,‬דלית‬
‫ולוויתן הינם בעלי משמעות כלכלית‬
‫יוצאת דופן למשק הישראלי‪ .‬זאת‪ ,‬בעיקר בזכות‬
‫היכולת לנצל אנרגיה שהינה ידידותית לסביבה‬
‫וזולה משמעותית מתחליפיה‪ ,‬הן בגין היכולת לגוון‬
‫את מקורות האנרגיה של ישראל‪ ,‬גיוון התואם את‬
‫האינטרסים האסטרטגיים של המדינה‪ ,‬והן בשל‬
‫גידול משמעותי בהכנסות המדינה שינבעו כתוצאה‬
‫מתמלוגים‪ ,‬מסי הכנסה שוטפים והיטלים‪.‬‬
‫היבטים משמעותיים אלה מפנים‪ ,‬באופן טבעי‪,‬‬
‫את הזרקורים אל אותם גופים עסקיים מעטים‬
‫העוסקים בענף זה בארץ‪ ,‬מתוך רצון לזהות את‬
‫אופיים המיוחד‪.‬‬
‫רוב רובם של הגופים העסקיים המעורבים‬
‫בתגליות הגז של ים תטיס‪ ,‬תמר‪ ,‬דלית ולוויתן‪,‬‬
‫וכן רוב הגופים הפועלים כיום ונמצאים בשלב‬
‫זה או אחר של ביצוע פעולות חיפוש‪ ,‬הינם גופים‬
‫משפטיים המאוגדים כשותפויות מוגבלות‪ .‬ועולה‬
‫השאלה מדוע כך הם פני הדברים ומה מייחד את‬
‫השותפויות המוגבלות‪ ,‬אשר הביא אותן להיות‬
‫גורם מוביל במשק האנרגיה הישראלי‪.‬‬
‫הכרה בהשקעות‬
‫כהוצאה לצרכי מס‬
‫*הכותב הינו מנהל תחום נפט וגז בארנסט אנד יאנג‬
‫‪35‬‬
‫אנרגיה ‪ l‬מאגר הזדמנויות‬
‫מורה נבוכים‬
‫‪3‬‬
‫הבקשות עוברות‬
‫מחפשים משמעות‬
‫דברים שרציתם לדעת ולא היה את מי לשאול בכל הנוגע לחיפושי‬
‫נפט וגז‪ ,‬וגם מספר מושגים שנתקלים בהם בתקשורת‬
‫>> דבי קאופמן‬
‫שלבי סינון‪:‬‬
‫ועדה מקצועית‪:‬‬
‫צילומים‪ :‬רויטרס‪ ,‬איל יצהר ‪ . /Shutterstock.com, ilker canikligil, nostal6ie, Oculo,‬א‪.‬ס‪.‬א‪.‬פ קראייטיב‬
‫‪36‬‬
‫בוועדה חברים אנשי מקצוע בתחומים‬
‫הקשורים לחיפושי נפט‪ .‬אנשי יחידת‬
‫הנפט מציגים לפניהם את המודל‬
‫הגיאולוגי לחיפוש הנפט או הגז‬
‫המוגש על ידי בעל הבקשה‪ ,‬והוועדה‬
‫ממיינת את הבקשות שעברו את תנאי‬
‫הסף‪ .‬גם אם אין תחרות על שטח‬
‫מסוים (הוגשה רק בקשה אחת)‪ ,‬אין‬
‫ודאות שהבקשה שהוגשה תאושר‪.‬‬
‫לוועדה המקצועית אין סמכות‬
‫החלטה‪ ,‬אלא רק יכולת להמליץ‬
‫למועצת הנפט‪ .‬הוועדה מתכנסת‬
‫לאחר המועד האחרון להגשת‬
‫הבקשות ולפני כינוס מועצת הנפט‪.‬‬
‫מי קובע בישראל למי‬
‫להעניק רישיונות חיפוש?‬
‫משרד האנרגיה והמים הוא הרגולטור האחראי‬
‫על חיפושי נפט בישראל‪ ,‬באמצעות יחידת הנפט‬
‫ומועצת הנפט‪.‬‬
‫אילו זכויות נפט‬
‫מוענקות?‬
‫על פי החוק קיימים שלושה סוגי זכויות נפט‬
‫המוענקות לזכיינים‪ :‬היתר מוקדם‪ ,‬רישיון וחזקה‪.‬‬
‫היתר‪ :‬זכות שניתנת לזכיין‪ ,‬בשטח יבשתי או‬
‫ימי‪ ,‬למשך ‪ 18‬חודשים‪ ,‬להפיק מידע ראשוני על‬
‫מאפייני השטח והפוטנציאל הגלום בו‪.‬‬
‫רישיון‪ :‬ניתן לשלוש שנים עם אפשרות להארכה‬
‫עד שבע שנים לפי החלטת הממונה על ענייני‬
‫הנפט‪ .‬בעל הרישיון חייב להתחיל בחיפושי נפט‬
‫בתוך ארבעה חודשים מיום מתן הרישיון‪ ,‬ועליו‬
‫להתחיל בקדיחה לא יאוחר מתום שנתיים לאחר‬
‫מתן הרישיון‪ ,‬ולא להשתהות בין קדיחת באר‬
‫אחת לאחרת יותר מארבעה חודשים‪.‬‬
‫כדי להביא להגדלת מספר מחפשי הנפט נקבעו‬
‫הכללים הבאים‪ :‬לא יינתן רישיון אחד לפעול בשטח‬
‫גדול מ‪ 400-‬אלף דונם ביבשה או במים הכלכליים‬
‫(שטח הים המחולק בין המדינות להפקת רווחים‬
‫כלכליים‪ .‬במים הכלכליים של מדינת ישראל יש‬
‫מועצת הנפט‪:‬‬
‫‪ 25‬מיליון דונם); זכיין יחיד לא יחזיק ביותר מ‪12-‬‬
‫רישיונות; ולא יהיו לו רישיונות על שטח גדול מ‪4-‬‬
‫מיליון דונם‪.‬‬
‫חזקה‪ :‬זיכיון הניתן למשך ‪ 30‬שנה עם אופציה‬
‫להארכה ל ‪ 20‬שנה‪ .‬החזקה ניתנת על ידי הממונה‬
‫על ענייני הנפט לאחר שהוכח בפניו כי יש בהפקה‬
‫כדאיות כלכלית ("תגלית מסחרית")‪ .‬שטח החזקה‬
‫לא יהיה גדול מ‪ 250-‬אלף דונם‪ ,‬ולא יהיו ברשות‬
‫הזכיין שטרי חזקה על שטח גדול מ‪ 3-‬מיליון דונם‪,‬‬
‫אלא באישור מועצת הנפט‪.‬‬
‫כיצד מגישים בקשת‬
‫היתר?‬
‫בהתאם לחוק הנפט ולתקנות הנפט‪ ,‬נדרשת קבלת‬
‫היתר מהממונה על ענייני הנפט במשרד האנרגיה‬
‫והמים לביצוע כל פעולה הקשורה בחיפושי נפט‪,‬‬
‫החל מביצוע סקר ראשוני‪ ,‬דרך חיפושי נפט ועד‬
‫לקידוח והפקה‪.‬‬
‫את הבקשה יש להגיש בהתאם להנחיות מפורטות‬
‫מטעם הממונה‪ .‬בין היתר‪ ,‬הבקשה צריכה לכלול‬
‫מידע אודות השטח המבוקש ומאפייניו‪ ,‬תוכנית‬
‫עבודה והערכת עלויות‪ ,‬ניסיון ורקע מקצועי‬
‫של הצוות בביצוע פרויקטים דומים‪ ,‬הסכמים בין‬
‫השותפים לבקשה והתחייבויות לביצוע‪ ,‬הוכחת‬
‫יכולת כלכלית‪ ,‬פרוספקט לקדיחה ועוד‪.‬‬
‫הממונה על ענייני הנפט ומועצת הנפט מחליטים‬
‫למי יינתן רישיון קידוח‪ ,‬לפי קריטריונים שונים‬
‫כגון ניסיון ויכולת כלכלית‪ .‬בנוסף‪ ,‬רשאי שר‬
‫האנרגיה והמים להחליט על תחרות (הליך מכרזי)‬
‫כאשר מוגשות כמה בקשות לגבי אותו שטח‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬השר יכול להסתמך על שיקולי מועצת‬
‫הנפט‪ ,‬המעבירה את המלצותיה לידי הממונה על‬
‫ענייני הנפט ובוחנת את המועמדים עפ"י תבחינים‬
‫מקצועיים וכספיים‪.‬‬
‫חברי המועצה ממונים על ידי שר‬
‫האנרגיה והמים‪ ,‬והם בעלי מקצועות‬
‫חופשיים‪ .‬המועצה כוללת על פי‬
‫חוק הנפט עד תשעה חברים‪ ,‬מהם‬
‫לפחות חמישה נציגי הציבור‪ .‬לחברי‬
‫המועצה ניתנת שהות לעבור על‬
‫החומר המועבר אליהם לאחר ישיבת‬
‫הוועדה המקצועית‪ ,‬וללמוד אותו לפני‬
‫כינוס המועצה‪ .‬המועצה מגבשת את‬
‫המלצותיה ומעבירה אותן לממונה על‬
‫ענייני הנפט‪.‬‬
‫הממונה‬
‫על ענייני הנפט‪:‬‬
‫מקבל מידי המועצה את המלצותיה‬
‫לצורך הוצאתן לפועל‪ .‬על פי רוב‪,‬‬
‫הממונה מאמץ את המלצות המועצה‪,‬‬
‫אולם הוא רשאי (על פי חוק הנפט)‬
‫גם לדחותן‪ .‬לאחר קבלת המלצות‬
‫המועצה‪ ,‬הממונה מכין את תוכניות‬
‫העבודה ושאר התנאים הקשורים‬
‫בהענקת זכויות בעזרת אנשי המקצוע‬
‫ביחידת הנפט‪.‬‬
‫מושגי‬
‫יסוד‬
‫א‬
‫אסדת קידוח‪ :‬מתקן צף המוקם בים ומשמש‬
‫לקידוחי נפט בקרקעית הים‪.‬‬
‫"אף" אלקטרוני ‪ -‬מכשיר הקולט ריחות‬
‫ומפיק מהם מידע‪ .‬בחיפושי נפט משמש ה"אף"‬
‫האלקטרוני לקליטת ריחות של החומרים‬
‫המרכיבים את הנפט הגולמי‪ ,‬ובכך מספק מידע‬
‫על מיקומו של מאגר נפט‪.‬‬
‫ב‬
‫באר נפט ‪ -‬באר עמוקה שניתן להפיק ממנה‬
‫נפט‪ .‬הבאר מגיעה עד לשכבת הסלע הספוגה‬
‫בנפט‪ ,‬ולעתים עומקה מגיע לכמה קילומטרים‪.‬‬
‫בוצה ‪ -‬משקע הנוצר בתהליך של טיהור‬
‫השפכים‪.‬‬
‫ביטומן ‪ -‬חומר המזוקק מן הנפט הגולמי‪ .‬כדי‬
‫להשתמש בו צריך לחמם אותו ואז הוא הופך‬
‫לנוזל כבד מאוד וצמיג מאוד‪ .‬בביטומן החם‬
‫משתמשים בעיקר לסלילת כבישים‪ ,‬אך גם‬
‫לאיטום גגות ולציפויים‪.‬‬
‫בית זיקוק ‪ -‬מפעל שמעבדים בו את הנפט‬
‫הגולמי ומפיקים ממנו מוצרים כגון‪ :‬בנזין‪ ,‬סולר‬
‫וגז בישול‪ .‬התהליך העיקרי של עיבוד הנפט‬
‫נקרא "זיקוק"‪.‬‬
‫שיש בהם מעט מאוד גופרית‪ ,‬ולכן מרחיקים את‬
‫הגופרית מן הנפט הגולמי‪.‬‬
‫גז טבעי ‪ -‬נמצא בדרך כלל מעל מאגרי נפט‬
‫בעומק האדמה‪ .‬בגז טבעי‪ ,‬המופק מהאדמה‪ ,‬ניתן‬
‫להשתמש כדלק לתחבורה‪ ,‬לתעשייה ולייצור‬
‫חשמל‪ .‬מאחר ששריפה של גז טבעי אינה פולטת‬
‫כמעט מזהמים לאוויר‪ ,‬הוא נחשב למקור אנרגיה‬
‫ידידותי לסביבה‪ .‬גם בתי הזיקוק עוברים לשימוש‬
‫בגז טבעי כמקור אנרגיה‪.‬‬
‫בנזין ‪ -‬אחד‬
‫מתזקיקי הנפט‪,‬‬
‫המשמש כדלק‬
‫למנועי מכוניות‬
‫גיאופון ‪ -‬מכשיר קטן הקולט תזוזות ורעידות‬
‫באדמה וממיר (הופך) אותן לאותות חשמליים‪.‬‬
‫בגיאופון משתמשים לחקר של רעידות אדמה‪,‬‬
‫לחיפושי נפט וכדומה‪.‬‬
‫ד‬
‫דלק דל גופרית ‪ -‬דלק שתכולת הגופרית‬
‫בו נמוכה מאוד‪ .‬שריפה של דלק כזה כמעט שלא‬
‫מזהמת את האוויר‪.‬‬
‫"דלק ירוק" ‪ -‬דלק שתכולת המזהמים (למשל‬
‫עופרת וגופרית) בו נמוכה‪ ,‬ולכן שריפתו במנועי‬
‫כלי רכב או בתעשייה מזהמת פחות את האוויר‪.‬‬
‫דלקים חלופיים ‪ -‬דלקים ידידותיים‬
‫לסביבה‪ ,‬שיכולים להחליף את השימוש בדלקים‬
‫בית זיקוק ‪ -‬מפעל‬
‫שמעבדים בו את‬
‫הנפט הגולמי‬
‫ומפיקים ממנו‬
‫מוצרים כגון‪ :‬בנזין‪,‬‬
‫סולר וגז בישול‪.‬‬
‫התהליך העיקרי‬
‫של עיבוד הנפט‬
‫נקרא "זיקוק"‬
‫בנזין ‪ -‬אחד מתזקיקי הנפט‪ ,‬המשמש כדלק‬
‫למנועי מכוניות‪.‬‬
‫ג‬
‫גופרית ‪ -‬חומר הנמצא באופן טבעי בנפט‬
‫הגולמי‪ .‬כאשר שורפים דלק (בכלי רכב או‬
‫במפעלים) המכיל גופרית‪ ,‬הוא מזהם את האוויר‪.‬‬
‫בבתי הזיקוק רוצים לייצר דלקים נקיים יותר‬
‫>‬
‫‪37‬‬
‫מושגי‬
‫יסוד‬
‫מ‬
‫סיסמוגרף ‪-‬‬
‫מכשיר המודד‬
‫ורושם את רעידות‬
‫הקרקע‪ .‬בחיפושי‬
‫נפט משתמשים‬
‫בסיסמוגרף כדי‬
‫לקלוט רעידות‬
‫המגיעות משכבות‬
‫הסלע‪ ,‬וכדי ללמוד‬
‫באמצעותן על‬
‫סוג הסלעים ועל‬
‫המבנה שלהם‪.‬‬
‫הסיסמוגרף גם‬
‫רושם את רעידות‬
‫הקרקע בזמן‬
‫רעידת אדמה‬
‫מגדל קידוח ‪ -‬מתקן המוקם מעל מאגרי נפט‪,‬‬
‫שתפקידו לקדוח עמוק בקרקע אל שכבת הנפט‪.‬‬
‫מגדלי קירור ‪ -‬מגדלים גבוהים שתפקידם לקרר‬
‫את מי הקירור בבתי הזיקוק‪ .‬המים ששימשו‬
‫לקירור במתקני הייצור מגיעים למגדלי הקירור‬
‫כשהם חמים‪ .‬במגדלי הקירור מקררים אותם‬
‫בדרך חסכונית באנרגיה וידידותית לסביבה ‪ -‬הם‬
‫מוזרמים אל ראש מגדל הקירור וכשהם נופלים‬
‫ממנו הם מתקררים‪ .‬המים הקרים משמשים שוב‬
‫לקירור במתקני הייצור‪ ,‬וחוזר חלילה‪.‬‬
‫שבהם משתמשים היום (בעיקר בנזין וסולר)‪.‬‬
‫דוגמאות לדלקים חלופיים‪ :‬גז טבעי וביודיזל‬
‫(תחליף לסולר המיוצר משמנים צמחיים)‪.‬‬
‫דלקים מאובנים ‪ -‬דלקים שנוצרו במשך‬
‫מאות מיליוני שנים משאריות של צמחים ובעלי‪-‬‬
‫חיים שהתאבנו‪ .‬הדלקים המאובנים כוללים את‬
‫הנפט‪ ,‬הפחם והגז הטבעי‪.‬‬
‫ה‬
‫הרחקת גופרית ‪ -‬תהליך המתבצע בבתי‬
‫הזיקוק ובו מוציאים ממוצרי הדלק את מרבית‬
‫הגופרית‪ .‬הדבר חשוב לצורך ייצור דלקים נקיים‬
‫יותר‪ ,‬שהשימוש בהם מפחית את זיהום האוויר‪.‬‬
‫ז‬
‫לפיד ‪ -‬מתקן גבוה‬
‫המותקן בבתי‬
‫הזיקוק שבראשו‬
‫בוערת אש ללא‬
‫הפוגה‪ ,‬ביום‬
‫ובלילה‪ .‬תפקידו‬
‫של הלפיד לשמור‬
‫על הבטיחות‬
‫בבית הזיקוק‪:‬‬
‫במקרה של תקלה‬
‫בבית הזיקוק‬
‫מוזרמים אל הלפיד‬
‫עודפים של גזים‪,‬‬
‫שההצטברות‬
‫שלהם עלולה‬
‫להיות מסוכנת‪.‬‬
‫גזים אלה נשרפים‬
‫על ידי אש התמיד‬
‫הבוערת בו ‪b‬‬
‫‪38‬‬
‫זיקוק נפט ‪ -‬תהליך המתבצע בבתי הזיקוק‬
‫ובו מפרידים את הנפט הגולמי לחומרים‬
‫המרכיבים אותו‪ .‬בתחילת התהליך מחממים‬
‫את נוזל הנפט הגולמי‪ ,‬וכתוצאה מכך מרבית‬
‫החומרים המרכיבים אותו מתאדים והופכים‬
‫לגזים‪ .‬התערובת של הנוזלים ושל הגזים מוזרמת‬
‫במעלה מגדל‬
‫ֵ‬
‫למגדל הזיקוק‪ .‬הגזים השונים נעים‬
‫הזיקוק‪ .‬בתחתית המגדל חם מאוד‪ ,‬ובראשו‬
‫חם הרבה פחות‪ ,‬לכן הגזים מתקררים ככל‬
‫שהם עולים למעלה‪ .‬כאשר הגזים מתקררים‪,‬‬
‫הם מתעבים ‪ -‬כלומר הופכים לנוזלים‪ .‬כל חומר‬
‫מתעבה בטמפרטורה שונה‪ ,‬בגובה שונה לאורך‬
‫המגדל ונאסף בצינור נפרד‪.‬‬
‫ל‬
‫לפיד ‪ -‬מתקן גבוה המותקן בבתי הזיקוק‬
‫שבראשו בוערת אש ללא הפוגה‪ ,‬ביום ובלילה‪.‬‬
‫תפקידו של הלפיד לשמור על הבטיחות בבית‬
‫הזיקוק‪ :‬במקרה של תקלה בבית הזיקוק מוזרמים‬
‫אל הלפיד עודפים של גזים‪ ,‬שההצטברות שלהם‬
‫עלולה להיות מסוכנת‪ .‬גזים אלה נשרפים על ידי‬
‫אש התמיד הבוערת בראש הלפיד בצורה בטוחה‪,‬‬
‫ובלי לזהם את האוויר‪.‬‬
‫מזוט ‪ -‬נוזל שחור וצמיג המזוקק מן הנפט‬
‫הגולמי‪ .‬במזוט משתמשים כשהוא חם כדלק‬
‫לייצור חשמל בתחנות כוח‪ ,‬וגם כדלק למנועים‬
‫של אניות גדולות‪.‬‬
‫מכלית נפט ‪ -‬אנייה מיוחדת המובילה נפט‬
‫גולמי בים‪ .‬כדי למנוע דליפת נפט‪ ,‬הגורמת‬
‫לזיהום הים‪ ,‬חשוב להשתמש במכליות נפט‬
‫בעלות דופן כפולה‪.‬‬
‫מלכודת נפט ‪ -‬מקום מתחת לאדמה שנאגר‬
‫ומצטבר בו נפט באופן טבעי‪ .‬המבנה של שכבות‬
‫הסלע במקום זה אינו מאפשר לנפט לנוע‬
‫לצדדים או לעלות למעלה ‪ -‬ולכן הנפט נלכד‪.‬‬
‫משאבת נפט ‪ -‬מכונה השואבת את הנפט‬
‫מבאר הנפט‪.‬‬
‫מקור אנרגיה מתכלה ‪ -‬מקור מוגבל של‬
‫אנרגיה‪ ,‬שאינו יכול להתחדש בפרק זמן קצר‬
‫יחסית‪ .‬לדוגמה‪ ,‬הנפט הוא מקור אנרגיה מתכלה‪,‬‬
‫שכן על מנת שיתחדש דרוש פרק זמן ממושך‬
‫מאוד של מיליוני שנים‪.‬‬
‫מקור אנרגיה מתחדש ‪ -‬מקור אנרגיה‬
‫שניתן להשתמש בו שוב ושוב וכמותו לא תפחת‪,‬‬
‫משום שהוא מתחדש בקצב מהיר‪ .‬לדוגמה‪,‬‬
‫אנרגיית השמש ואנרגיית הרוח‪.‬‬
‫מקורות אנרגיה חלופיים ‪ -‬מקורות‬
‫אנרגיה מתחדשים וידידותיים לסביבה‪ .‬יחליפו‬
‫בעתיד את מקורות האנרגיה העיקריים‬
‫המשמשים אותנו היום (דלקים מאובנים כנפט‪ ,‬גז‬
‫ופחם) ושעתידים להתכלות‪ .‬דוגמאות למקורות‬
‫אנרגיה חלופיים‪ :‬אנרגיית השמש ואנרגיית הרוח‪.‬‬
‫נפטא ‪ -‬אחד מתזקיקי הנפט‪ ,‬המשמש חומר‬
‫גלם במפעלים לייצור צבעים וגם לתעשיית ייצור‬
‫הפלסטיק‪.‬‬
‫נפט גולמי ‪ -‬נוזל שחור‪ ,‬סמיך ושמנוני‪ ,‬שנוצר‬
‫לפני מאות מיליוני שנים משרידים של יצורים‬
‫חיים שחיו על‪-‬פני כדור הארץ‪ .‬כיום‪ ,‬הנפט‬
‫הגולמי הוא מקור האנרגיה העיקרי בעולם‪ .‬הוא‬
‫משמש גם חומר גלם לייצור מוצרים רבים כמוצרי‬
‫פלסטיק‪ ,‬תרופות‪ ,‬צבעים ועוד‪.‬‬
‫סולר ‪ -‬אחד מתזקיקי הנפט‪ ,‬המשמש כדלק‬
‫לתחבורה ולתעשייה‪.‬‬
‫ס‬
‫סיסמוגרף ‪ -‬מכשיר המודד ורושם את רעידות‬
‫הקרקע‪ .‬בחיפושי נפט משתמשים בסיסמוגרף‬
‫כדי לקלוט רעידות המגיעות משכבות הסלע‪,‬‬
‫וכדי ללמוד באמצעותן על סוג הסלעים ועל‬
‫המבנה שלהם‪ .‬הסיסמוגרף גם רושם את רעידות‬
‫הקרקע בזמן רעידת אדמה‪.‬‬
‫ק‬
‫מקורות‪ :‬אתר משרד התשתיות ‪ www.abermandelek.com/glossary.html‬מילון הנפט והגז‬
‫מאגר נפט ‪ -‬שכבת סלע בקרקע שבה מצוי‬
‫נפט בכמויות גדולות‪.‬‬
‫נ‬
‫קרוסין נפט ‪ -‬אחד מתזקיקי הנפט המשמש‬
‫כיום בעיקר כדלק למטוסים וגם לחימום‪ .‬בעבר‬
‫שימש לחימום‪ ,‬לבישול ולמאור‪.‬‬
‫ת‬
‫תזקיקי נפט ‪ -‬חומרים המופקים מן הנפט‬
‫הגולמי בתהליך הזיקוק‪ :‬בנזין‪ ,‬סולר‪ ,‬קרוסין וכד'‪.‬‬
‫‪B‬‬
‫‪ – BTU‬יחידה תרמית בריטית‪ ,‬ראשי תיבות‬
‫של ‪ .British Thermal Unit‬מציינים יחידת מידה‬
‫לחום ואנרגיה הדרושה לחימום ‪ 1‬פאונד של מים‬
‫(כ‪ 0.45-‬קילוגרם) במעלת פרנהייט אחת (‪0.56‬‬
‫מעלות צלזיוס)‪ .‬יחידת מידה זו משמשת בעיקר‬
‫בארצות הברית ובבריטניה‪ .‬בחבית אחת של נפט‬
‫גולמי יש ערך אנרגטי השקול ל‪ 5.8-‬מיליון ‪.BTU‬‬
‫גלון בנזין מכיל כ‪.BTU 125,000-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪ - TCF‬יחידות מידה לגז טבעי‪ .‬כשרוצים לבטא‬
‫כמות גז גדולה במאגר משתמשים ב‪ TCF-‬המייצג‬
‫טריליון רגל מעוקבת‪ ,‬או ב‪ - BCM-‬מיליארד מטר‬
‫מעוקב‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫חודש הספר העסקי‬
‫מבחר ספרים חדשים בספריית גלובס‬
‫ה‪%‬נח‪5‬ה‪2‬‬
‫על מגוון‬
‫ה‬
‫ס‬
‫פ‬
‫ר‬
‫י‬
‫ם‬
‫‪ .1‬מיזוגים ורכישות עומרי מורג‬
‫אסטרטגיות המיזוגים והרכישות על כל היבטיהן תוך דגש על היבטים מרכזיים‬
‫והצגת דוגמאות מהפרקטיקה העסקית ‪.‬‬
‫‪ .2‬הקוד הטכני זיו סגל‬
‫חיבור בין שורשי תורת הניתוח הטכני‪ ,‬לבין החשיבה הקונספטואלית ומיומנויות‬
‫קבלת ההחלטות לאור ניסיונו רב השנים של המחבר בניתוח טכני‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ 229‬ש"ח‬
‫‪2‬‬
‫‪ 159‬ש"ח‬
‫‪3‬‬
‫‪ 192‬ש"ח‬
‫‪4‬‬
‫‪ 99‬ש"ח‬
‫‪ 170‬ש"ח‬
‫‪ 119‬ש"ח‬
‫‪ 144‬ש"ח‬
‫‪ 74‬ש"ח‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪ .3‬שוק ההון הישראלי במנהרת הזמן מאיר חת‬
‫סקירה רחבת יריעה לאירועים המרכזיים שעיצבו את שוק ניירות הערך‬
‫והבורסה על רקע חבלי הצמיחה של המשק הישראלי‪ ,‬ב‪ 2 -‬כרכים‪.‬‬
‫‪ .4‬אלי הורביץ יוסי גולדשטיין‬
‫סיפורו האישי של אלי הורביץ וסיפור נסיקתה המזהירה של “טבע” מחברה‬
‫משפחתית קטנה לצמרת התעשיה העולמית ‪.‬‬
‫‪ .5‬סטיב ג’ובס וולטר אייזקסון‬
‫חיים סוערים ואישיותו של יזם יצירתי ואיש שיווק גאוני שחוללו מהפכה ושינו‬
‫את עולם המדיה הדיגיטלית‪.‬‬
‫‪ .6‬אסטרטגיות השקעה בנדל”ן מאיר דלברי‬
‫הכלים המקצועיים הדרושים למשקיעי הנדל”ן לצורך הבנת מגמות השוק‪,‬‬
‫בחירת השווקים ונכסים וניתוח עסקאות‪.‬‬
‫‪ .7‬איך‪ :‬זה הכל דב סיידמן‬
‫המפתח להשגת יתרון קבוע והצלחה ארוכת טווח של חברות עסקיות ושל‬
‫העובדים שלהן טמון בממלכת ה‪-‬איך‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ 128‬ש"ח‬
‫‪ 217‬ש"ח‬
‫‪ 290‬ש"ח‬
‫‪ 73‬ש"ח‬
‫‪ 73‬ש"ח‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪ 89‬ש"ח‬
‫‪ 98‬ש"ח‬
‫‪ 98‬ש"ח‬
‫‪ 90 .8‬ימי חסד מייקל ווטקינס‬
‫קריאת חובה ליזמים ארגז כלים גדוש בטכניקות ותובנות שיאפשרו לך לעבור‬
‫במהירות ובהצלחה את תקופת המעבר לתפקיד החדש‪.‬‬
‫‪ .9‬העולם בשנת ‪ 2050‬לורנס ס’ סמית‬
‫דיוקן מרתק של העתיד‪ .‬תחזית ססגונית עשירה ומבוססת מבחינה מדעית‬
‫בדבר עתיד כוכב הלכת שלנו בעוד ארבעים שנה‪.‬‬
‫‪ .10‬כלכלה‪ ,‬חברה והפרטה בשלטון המקומי ד”ר איתן לסרי‬
‫שלל נושאים הקשורים למנהל הציבורי ולשלטון המקומי בישראל‪ ,‬החל‬
‫בניהול ומשילות‪ ,‬רפורמות והפרטה‪ ,‬יחסי שלטון מקומי‪-‬מרכזי‪ ,‬נושאי חברה‪,‬‬
‫חינוך‪ ,‬מגורים‪ ,‬רווחה ועוד‪..‬‬
‫‪ .11‬הנפט של פוטין מרטין סיקסמית‬
‫סיפורם של מלחמות האנרגיה ברוסיה ושל מיכאיל חודורקובסקי‪ ,‬בעליה של‬
‫חברת הנפט האדירה לשעבר יוקוס‪ ,‬שהובסה במאבק עם הקרמלין‪.‬‬
‫‪ 118‬ש"ח‬
‫‪ 68‬ש"ח‬
‫‪ 90‬ש"ח‬
‫‪ 69‬ש"ח‬
‫‪ 96‬ש"ח‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪ 118‬ש"ח‬
‫‪ 89‬ש"ח‬
‫‪ 88‬ש"ח‬
‫‪ 92‬ש"ח‬
‫‪ 128‬ש"ח‬
‫‪ .12‬עלייתו ונפילתו של הקומוניזם ארצ’י בראון‬
‫בספר נבחנים סוד קסמו של הקומוניזם בעיני תומכיו ונאמניו ומתוארים‬
‫הצלחותיו המרשימות בצד כישלונותיו הרי האסון‪.‬‬
‫‪ .13‬אותך אני מחפש אנתוני דייוויד‬
‫סיפורו של יוסי ורדי‪ ,‬הנער הנצחי‪ ,‬הגאון היצירתי שיכול היה לחגוג מן‬
‫המרפסת את שנת ה‪ 70-‬שלו‪ ,‬והוא לא מסוגל להפסיק להתרוצץ ברחבי‬
‫היקום הווירטואלי והגלובוס‪.‬‬
‫‪ .14‬נגד האלים פיטר ברנשטיין‬
‫סיפורו המופלא של הסיכון‪ .‬מסע מרתק ומחכים בדרך להבנה של אחד מן‬
‫המרכיבים החשובים ביותר בחיי כל יחיד וכל חברה‪.‬‬
‫‪ .15‬לצמוח מתוך משבר קארן זלמנסון‬
‫ספר הדרכה מלא וגדוש תרגילים משפרי מצב רוח‪ ,‬הבנויים באופן שמגביר‬
‫את המודעות העצמית ואת כוח העמידה בזמן משבר‪.‬‬
‫‪ 98‬ש"ח‬
‫‪ 73‬ש"ח‬
‫‪ 88‬ש"ח‬
‫‪ 67‬ש"ח‬
‫להזמנות‪03-9538900/772 :‬‬
‫המחירים כוללים מע"מ ואינם כוללים דמי משלוח‪ ,‬ט‪.‬ל‪.‬ח‬
‫‪ 88‬ש”ח‬
‫‪ .16‬כספך והבנק קובי נימן‬
‫ספר זה ידריך אותך באופן מעשי כיצד לדבר ב”שפת הבנק”‪ ,‬להגן על‬
‫כספך ולקבל עליו הרבה יותר‬
‫‪ 66‬ש"ח‬
‫‪www.globes.co.il/library‬‬
‫צילום‪.ajt/Shutterstock.com :‬א‪.‬ס‪.‬א‪.‬פ קראייטיב‬
‫הזדמנות ישראלית –‬
‫מקורות אנרגיה‪ ,‬שותפות מוגבלת‬
‫השותפות נוסדה בפברואר ‪ 2010‬ונסחרת בבורסת תל אביב‬
‫לניירות ערך מיולי ‪ .2010‬מטרת השותפות המוגבלת היא‬
‫להשתתף בחיפוש והפקת נפט וגז בשטחים במדינת ישראל‬
‫שמוגדרים או יוגדרו בהסכם השותפות המוגבלת‪.‬‬
‫השותפות נוקטת באסטרטגיה של רכישת זכויות ברישיונות‬
‫ימיים לחיפוש והפקה של נפט וגז בדגש על המים העמוקים‬
‫של מדינת ישראל‪.‬‬
‫הזדמנות ישראלית שותפה במבחר רישיונות ימיים בשטח‬
‫כולל של כ‪ 4‬מליון דונם‪ ,‬מבחר הרישיונות מספק חשיפה‬
‫לפוטנציאל הגלום באגן הלבנט תוך פיזור סיכונים‪.‬‬
‫השותפות מנוהלת על ידי השותף הכללי‪:‬‬
‫הזדמנות ישראלית – חיפושי נפט וגז בע"מ‬
‫אודות השותפות‬
‫יתרות המזומנים‪ 42 :‬מליון דולר*‬
‫שווי שוק‪ 63 :‬מיליון דולר*‬
‫נת זיו‬
‫* נכון לתאריך ‪31.05.12‬‬
‫בן‪-‬גוריון ‪ ,2‬רמת‪-‬גן ‪ 52573‬טל‪ 03-6116111 .‬פקס‪03-6116110 .‬‬
‫‪www.oilandgas.co.il‬‬
‫אין באמור כדי להוות משום המלצה או ייעוץ לרכישה או לביצוע פעולות אחרות בניירות ערך כלשהם לרבות ניירות הערך הנזכרים לעיל‪.‬‬
‫על כל אדם המעוניין לבצע פעולות מכל סוג כלשהוא בניירות ערך לקבל חוות דעת מקצועית וייעוץ המתחשבים בצרכים המיוחדים של כל אדם‪.‬‬