.‫ תשמ"ט‬2‫ אור לי"ד ניסן‬,1‫ י"ג ניסן‬.‫בס"ד‬ About These Shiurim These pamphlets are prepared as part of a "one ma'amar a month" program at Bnei Ruven in Chicago under the direction of Rabbi Boruch Hertz. The program was started by Rabbi Hertz as a community hachlota for both men and women on Simchas Torah, and has received enthusiastic participation from many members of the community throughout the course of this year. ‫מצה זו שאנו אוכלים על שום מה על שום שלא הספיק בצקת של אבותינו להחמיץ עד‬ ,3‫שנגלה עליהם ממה"מ הקב"ה וגאלם‬ In this ma’amar the Rebbe explains the statement from the Hagaddah which provides the reason for why we eat matzah on Pesach. The reason given is that the Jews did not have time to allow the dough to rise while we were rushing to leave Egypt, so we ended up with unleavened bread – matzah – rather than leavened bread. While this is a historical fact, it does not seem to be the true reason why we eat matzah on the night of Pesach. Even before this event, G-d had already commanded the Jewish people to eat matzah with the Korban Pesach (Passover sacrifice), and we fulfilled this commandment by eating it before we left Egypt at the first “Pesach seder”. Therefore, it seems that the true reason for why we eat matzah is to fulfill Gd’s commandment of eating matzah at the seder, and not to commemorate the “circumstantial” historical event that we rushed out of Egypt and the dough did not have time to rise. Question: Why does the Hagaddah state that the reason why we eat matzah on Pesach is to commemorate the historical event, when we already had a commandment to eat matzah before the event happened? While there are many answers to this question, Chassidus explains that the reason given in the Hagaddah reveals the deeper significance of the mitzvah of matzah. ‫ דזה שאומר שהטעם על אכילת מצה בפסח הוא משום‬,4‫ומבואר בדרושי רבותינו נשיאינו‬ ‫ כי בהציווי על אכילת מצה‬,‫ אף שהציווי על אכילת מצה הי' לפני זה‬,‫שלא הספיק להחמיץ‬ ‫ ובפסוק ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים‬,‫ מצת חסר וא"ו‬,‫ בערב תאכלו מצת‬5‫כתיב‬ ‫ ומכיון‬,7‫ דהציווי על אכילת מצה הוא קודם חצות‬.‫ כתיב מצות מלא וא"ו‬6'‫עגת מצות גו‬ .‫ יום הילולא של הצמח צדק‬1 .)‫ יום הולדת את הרמב"ם (בשעה ושליש אחר חצי היום – סדה"ד ד"א תתקכז‬2 .)‫ וראה הגש"פ עם לקוטי טעמים כו' פיסקא מצה זו‬.‫ ב‬,‫ הגדה של פסח (משנה פסחים קטז‬3 ‫ ובכ"מ‬.171 '‫ סה"מ תש"ד ע‬.)‫ ב‬,‫ ב ואילך (וראה גם שם יב‬,‫לקו"ת צו יג‬4 .‫ יח‬,‫בא יב‬5 .‫ לט‬,‫ שם‬6 7 ‫ ח) והפסח אינו נאכל אלא עד חצות (רמב"ם הל' ק"פ‬,‫שהרי בפסח כתיב ומצות על מררים יאכלוהו (שם‬ .‫ סה"מ תש"ד שם‬.‫ ב‬,‫ספ"ח) – לקו"ת שם יג‬ Nissan 5770 www.simplychassidus.com Page 1 of 9 .‫ אור לי"ד ניסן תשמ"ט‬,‫ י"ג ניסן‬.‫בס"ד‬ ‫ לכן במצה זו כתיב‬,‫ לפני שנגלה עליהם ממה"מ הקב"ה‬,‫שקודם חצות היו עדיין במצרים‬ ‫ משא"כ בפסוק ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עגת מצות גו' מדבר‬,‫מצת חסר וא"ו‬ '‫בהמצה שאפו (ואכלו) לאחרי שיצאו ממצרים (את הבצק אשר הוציאו ממצרים) שזה הי‬ ‫ לכן במצה זו כתיב מצות מלא‬,‫ לאחרי שנגלה עליהם ממה"מ הקב"ה וגאלם‬,‫לאחרי חצות‬ .‫וא"ו‬ To explain the significance of the matzah we eat today, we first examine the verses that reference the matzah that was eaten in Egypt. In order to do this, it is necessary to review the timeline of the events that happened on the night of the Exodus from Egypt. Evening of the 15th of Nisan – The Jews slaughtered and ate the Passover sacrifice with matzah and maror, and took its blood and placed it on the lintels of their doors. Midnight on the 15th of Nisan – G-d struck the firstborn of Egypt. In the Hagaddah, this is referred to as when “The King of kings, the Holy One Blessed Be He, was revealed to them and redeemed them.” At this time Pharaoh asked them to leave… but… Morning of the 15th of Nisan – The Jews left Egypt. The first verse, “in the evening [of the 15th of Nisan] you shall eat matzos,” is the commandment to eat matzah on the night of Pesach, which was required to be eaten before midnight. The Rebbe points out (based on a ma’amar of the Alter Rebbe) that this verse spells the word “matzos” without the letter vov. (The “o” sound can be written with or without a vov and does not affect the meaning or pronunciation of the word on a literal level.) However, the verse, “they baked the dough which they took out of Egypt into matzah cakes,” which speaks about the matzah which they ate after leaving Egypt (after midnight), the word “matzos” is written with a vov. This difference will provide the basis for the explanation of the question above. As explained in many places in Chassidus, the letter vov represents hamshachah, usually translated as “drawing down” from a “high place” to a “low place”. However, it is important to note that we are referring to spirituality, and the words “down”, “high”, “low”, and “place” must be understood outside of their physical context. The ultimate reality is that the only true existence is G-d. Period. All other existence is simply an expression of G-d. Not only do other beings not exist independently of Him, but they do not even exist outside of Him. In other words, before G-d created our existence, He was the only existence. Since nothing exists outside of Him, he therefore must have created our existence from Himself, as there was nothing else available. Therefore, even now after creation has taken place, G-d looks at the world and sees Himself because there is no other existence. However, G-d created the world in such a way that the creation does not have the natural ability to fully sense that it is a part of G-d. Although the quality of “self-awareness” is a general characteristic that is shared by all of creation, it is not equally sensed throughout all of creation. This ratio of self-awareness to selflessness is what creates the different “levels” within creation. Something that we call “higher” has a greater degree of selflessness, and therefore less self-awareness, than something which is lower. Nissan 5770 www.simplychassidus.com Page 2 of 9 .‫ אור לי"ד ניסן תשמ"ט‬,‫ י"ג ניסן‬.‫בס"ד‬ The unique aspect of a human being, especially a Jew, is the ability to change this ratio of self-awareness to selflessness by increasing one’s recognition of the world’s true dependency on, and unity with, G-d. This is what we call “drawing down” from a “higher level” to a “lower level”; we increase our awareness of G-d such that we, the “lower level”, achieve a sense of selflessness, or awareness of our dependence on G-d, that is above our natural state of existence. Similarly, one “draws down” holiness into the physical world when objects are taken out of their natural state and used for the service of G-d, indicating their true connection to Him. We can now understand why the verse which refers to the “pre-midnight matzah” spells the word “matzos” without a vov and the verse which refers to the “post-midnight matzah” spells it without a vov. At midnight, when G-d revealed Himself during the plague of the firstborn, the world was infused with a new awareness of its complete dependence on and unity with G-d that did not exist before midnight. This is indicated by the fact that the matzah that existed after midnight contained the letter vov, signifying a “drawing down” of G-dliness into the physical world. The Rebbe now explains that this difference is evident in other aspects of the matzah in addition to the way that it is spelled: ‫ שצריכה שימור שלא תבוא‬,‫ ושמרתם את המצות‬8‫וזהו גם מה שבהמצה שקודם חצות כתיב‬ ‫ שמעצמה‬,‫ ובהמצה שאחרי חצות כתיב ויאפו את הבצק גו' מצות כי לא חמץ‬,‫לידי חימוץ‬ ‫ הגילוי דנגלה‬,‫ כי המצה שאחרי חצות היא בחי' מצות מלא וא"ו‬,‫לא באה לידי חימוץ‬ .‫ ולכן אין צריכה שימור מחימוץ‬,‫עליהם ממה"מ הקב"ה‬ When someone does not have an innate sensitivity towards something, he must constantly remind himself, or “guard himself”, to be aware of that thing. For example, if someone is working with a potentially lethal gas that is completely odorless, he must constantly be on guard that there may be a dangerous leak of which he is not aware. On the other hand, someone working on the railroad tracks must only be cautious of the train if he hears it coming, but is able to relax for the remainder of his work. When speaking about the pre-midnight matzah, the Torah says that you must “guard the matzos” to ensure that they do not become leavened. Leaven, which rises and “puffs up”, signifies pride and ego, the opposite of selflessness. If one does not have an awareness of the unity of G-d, He must constantly remind himself to be like a selfless “matzah” and guard against feelings of pride and ego. However, when speaking about the post-midnight matzah, the Torah states that the Jews “baked the dough… which was [automatically] not leavened.” If someone has an awareness of something (as in the example with the train tracks mentioned above), one will automatically avoid any danger as a natural reaction to his environment. Because this matzah was baked while the world was in a state of increased awareness of G-d’s unity, it became a physical representation of this awareness and automatically remained unleavened. .‫ יז‬,‫ בא יב‬8 Nissan 5770 www.simplychassidus.com Page 3 of 9 .‫ אור לי"ד ניסן תשמ"ט‬,‫ י"ג ניסן‬.‫בס"ד‬ .‫ לפני מתן תורה‬,‫והנה חילוק זה שבין קודם חצות ולאחרי חצות הי' רק בפסח הראשון‬ '‫ היא בחי‬,9‫ אף שהמצה שאוכלים בליל הפסח היא לפני חצות‬,‫משא"כ לאחרי מתן תורה‬ ‫ וז"ש בהגדה מצה‬.‫) העילוי דנגלה עליהם ממה"מ הקב"ה‬11‫ שיש בה (גם‬,10‫מצות מלא וא"ו‬ ‫זו שאנו אוכלים על שום מה על שום שלא הספיק כו' להחמיץ (שמעצמה לא באה לידי‬ .12‫חימוץ) עד שנגלה עליהם ממה"מ הקב"ה וגאלם‬ Thus far, we have spoken about two kinds of matzah: pre-midnight matzah, and post-midnight matzah. However, this distinction only applies to the matzah that existed before the Giving of the Torah. The Giving of the Torah was not merely an event in which G-d gave us formal instructions on how to live our lives, but rather an event that changed the very nature of the physical world. Before the Giving of the Torah, we did not have the ability to infuse a mundane physical object with holiness. In other words, we were able to use the physical world in our service of G-d, but were not able to transform the physical world through our service of G-d. For example, just like we are able to buy disposable cameras which you use once and then throw away, one would have (hypothetically) been able buy disposable tefillin before the Giving of the Torah. Even though one would wear the tefillin to serve G-d, the tefillin would never have gained the status of a holy object. After use, one would be able to take the straps and the boxes and simply throw them away. On a deeper level, this transformational event marked the beginning of our task to transform the world into a “dwelling place for G-d,” the ultimate purpose of existence. Even in such a case where, before the Giving of the Torah, G-d brought holiness into physical things (such as the post-midnight matzah), the effect of this was only temporary and the world returned to its previous state (pre-midnight matzah) after the event concluded. However, our actions after the Giving of the Torah have a permanent effect, and never return to the “pre-midnight matzah” state. Therefore, although we eat the matzah at the Pesach seder before midnight, we retain the advantage of the matzah that the Jews ate after midnight during the Exodus from Egypt because we are after the Giving of the Torah. It is for this reason that the Hagaddah references the “post-midnight” matzah when explaining why we eat matzah at the seder. ‫ היא למעלה יותר גם מבחי' מצות‬,‫ב) ויש לומר שהמצה שאנו אוכלים לאחרי מתן תורה‬ ‫ כי מכיון שהגילוי דממה"מ הקב"ה בהמצה‬.‫מלא וא"ו דפסח הראשון שלפני מתן תורה‬ ‫שאנו אוכלים לאחרי מ"ת הוא ע"י קדימת העבודה בקיום התומ"צ במשך כל השנה (קודם‬ .‫ הוא גילוי נעלה יותר‬,13)‫הפסח‬ .7 ‫ כנ"ל הערה‬9 ‫ מוכח דהמצה שאנו אוכלים הוא ג"כ מבחי' ומדריגה זו" (לקו"ת‬. . ‫"מדכתיב ששת ימים תאכל מצות בוי"ו‬ .)‫ ב‬,‫שם יג‬ 11 .‫ ב‬,‫ כמפורש בלקו"ת יד‬,‫ דקודם חצות ודלאחרי חצות‬,‫היינו שיש בה ב' הבחינות‬ .‫ סה"מ תש"ד שם‬.‫ב‬-‫ א‬,‫ ראה בכ"ז לקו"ת שם יד‬12 ‫ א) דזה שבמצה זו שאנו אוכלים קודם חצות יכולים לקבל מבחי' שנגלה עליהם ממה"מ‬,‫ראה לקו"ת שם (יד‬ ."‫אחר חצות הוא "ע"י קיום התורה ומצוות שקדם כל השנה‬ 10 13 Nissan 5770 www.simplychassidus.com Page 4 of 9 .‫ אור לי"ד ניסן תשמ"ט‬,‫ י"ג ניסן‬.‫בס"ד‬ Based on the first part of the ma’amar, we could conclude that the matzah that we eat at our seder is equivalent to the post-midnight matzah that the Jews ate after the Exodus from Egypt. However, The Rebbe explains that our matzah is superior to the post-midnight matzah because we perform mitzvos the entire year which prepare us for the G-dliness of Pesach, while the Jews in Egypt did not have the opportunity to fully “prepare” for the revelation of the Exodus. By preparing for something a person is able to experience that event on a much deeper level than he would have without the preparation. For example, a person who spends years studying classical music and various composers will have a much deeper, richer, and lasting experience at a concert than someone who has never studied and has just come to enjoy the music. The Rebbe now explains that this same model is evident when comparing the holiday of Pesach to the holiday of Shavuous: ,14‫וע"ד מעלת הגילוי דחגה"ש זמן מ"ת שלאחרי העבודה דספירת העומר על הגילוי דיצי"מ‬ '‫ מכיון שהגילוי הי‬,‫ מ"מ‬,)‫ עם היותו גילוי נעלה ביותר (בכבודו ובעצמו‬,‫שהגילוי דיצי"מ‬ ‫ עבודת התחתון (שלאחרי הגילוי‬,‫ וע"י העבודה דספה"ע‬,‫ הי' רק לפי שעה‬,‫מצד מלמעלה‬ ‫ גם שער הנו"ן‬,‫ לאחרי השלימות דמ"ט שערים‬,‫ ממשיכים נוסף על המ"ט שערים‬,)‫דיצי"מ‬ – ‫ ובשער הנו"ן גופא‬,16)'‫ תספרו חמשים יום גו‬15‫(שגם שער זה נמשך ע"י עבודתינו כמ"ש‬ ‫נוסף על בחינה התחתונה שבו שהיא שייכת להמ"ט שערים (דוגמת אריך) גם בחינה עליונה‬ ‫ גם מהגילוי‬19‫ שהוא נעלה יותר‬,18)‫ שלמעלה משייכות להמ"ט שערים (דוגמת עתיק‬17‫שבו‬ .‫דיצי"מ‬ Although Pesach has the advantage of a tremendous revelation of G-dliness, this occurred without any (comparatively significant) preparation by the Jewish people. In Egypt, the Jewish people were almost completely assimilated into the Egyptian culture to such an extent that even the Sea complained to G-d that “both the Jews and the Egyptians worshipped idols; why should I drown the Egyptians and save the Jews?” (paraphrased) This lack of preparation limited the Jews ability to absorb the experience of the Exodus. After the Exodus, the Jewish people had forty nine days in which they prepared themselves through their own efforts to receive the Torah on Mt. Sinai. Therefore on the fiftieth day (Shavuous, the Giving of the Torah) the Jews reached a much deeper level than they did during the Exodus; they were able to “receive” the revelation in a deeper and more profound way because of their preparation for the event, which drew forth an even higher revelation than the time of Pesach. .‫ ג‬,‫ שה"ש כד‬.‫ א‬,‫ לקו"ת ויקרא ג‬14 .‫ טז‬,‫ אמור כג‬15 .‫ ריש ע"א‬,‫ לקו"ת במדבר יב‬16 17 ‫ משא"כ בחינה העליונה שבו היא‬,‫ שרק בחינה התחתונה שבו ממשיכים ע"י עבודה‬,)‫ב‬-‫ א‬,‫בלקו"ת שם (יב‬ '‫ ד ואילך בענין ג‬,‫ אבל ראה לקו"ת שה"ש כג‬.)‫נמשכת מעצמה (לאחרי המשכת בחינה התחתונה שבו ע"י עבודה‬ ‫ שמצד הענין ד"ישראל וקוב"ה‬,‫ וראה ד"ה אשה כי תזריע תשכ"ה (לעיל ע' קכד) ס"ד‬.‫הבחינות שבאתעדל"ע‬ .‫ גם המשכת בחינה הג' שבאתעדל"ע היא ע"י עבודה‬,"‫כולא חד‬ .‫ ב‬,‫ ראה בארוכה לקו"ת במדבר שם יב‬18 19 ,‫דנוסף לזה שגילוי זה (להיותו לאחרי קדימת העבודה) נמשך בפנימיות – גם הגילוי עצמו הוא נעלה יותר‬ .11 ‫כמפורש בלקו"ת שבהערה‬ Nissan 5770 www.simplychassidus.com Page 5 of 9 .‫ אור לי"ד ניסן תשמ"ט‬,‫ י"ג ניסן‬.‫בס"ד‬ Kaballistically, the number forty nine represents the limits of creation. Since a person is a part of creation, he is therefore unable to reach any farther than the “forty ninth level” through his own efforts. However, because the Jewish people had prepared for the Giving of the Torah, this enabled them to absorb this holiness and reach the “fiftieth gate”, representing the level of atik that is beyond the limits of creation. In this explanation, the Rebbe stressed the advantage of the revelation that comes after preparation. However, there is an additional advantage that comes through the preparation itself: ,‫ויש להוסיף דמעלת המצה שאנו אוכלים לאחרי מ"ת על המצה שלאחרי חצות שהי' אז‬ ‫היא (נוסף על שהגילוי בהמצה שאנו אוכלים בא ע"י קדימת העבודה בקיום התומ"צ קודם‬ ‫ דהמצה שלאחרי חצות אז היתה‬.‫ אלא) גם מפני שאכילת המצה עצמה היא מצוה‬,‫הפסח‬ ‫ ולא הי' בזה‬,)‫) מפני שלא הספיק בצקת של אבותינו להחמיץ (מצד הגילוי דלמעלה‬20‫(בעיקר‬ ,‫ והמצה שאנו אוכלים לאחרי מ"ת היא קשורה עם עבודת האדם‬.21)‫עבודה (וקיום מצוה‬ .‫קיום מצות אכילת מצה‬ Chassidus explains that there is a distinct advantage in both something that is done by G-d Himself and something that someone does through a person’s own efforts. While something that is done by G-d is perfect and not compromised by the limits of an imperfect creation, any change that it effects is only temporary because it is “imposed” on the receiver without actually changing him. For example, if G-d performs a miracle that a person with little strength is able to lift a tremendously heavy object in order to save someone’s life, it does not transform that person into a “strong person.” As soon as the miracle is over, the person returns to his previous weak state. However, if that same person would dedicate himself to a rigorous training program he would be able to achieve and maintain an impressive level of physical fitness, but would never come close to the miraculous level that G-d could give him. This example illustrates that a miracle performed by G-d has the advantage of quality but lacks permanence, while the efforts of a person lack quality but have a permanent effect. However, the above distinction holds true only before the Giving of the Torah. The Torah, in effect, is G-d’s way of giving us His miraculous power that we can implement through our own efforts. While fusing the physical and spiritual was previously only achievable by G-d, He gave us this miraculous ability through the Torah. 20 ‫ זה שאכלו מצה ולא חמץ (גם‬,‫ ובמילא‬,)‫ ב‬,‫דהגם שגם בפסח מצרים הי' איסור חמץ יום אחד (פסחים צו‬ ‫לאחרי חצות) הי' בזה גם קיום ציווי הקב"ה – הרי (א) הציווי (לאחרי חצות) הוא רק שלא לאכול חמץ ואין זה‬ ‫ בפועל בלאה"כ מפני שלא הספיק להחמיץ (גם לולא‬,‫ (ב) גם בנוגע לזה שלא אכלו חמץ‬,‫קיום מצות עשה‬ .)‫הציווי‬ 21 ‫ כי (א) עיקר‬,‫ אלא שאין זה כהמעלה דהמצה שאנו אוכלים‬.‫ובענין זה – מעלה בהמצה שקודם חצות גם אז‬ ‫ (ב) בהמצה שאנו אוכלים יש גם המעלה דמצה שלאחר‬,‫מעלה דקיום מצוה הוא בהמצוות שלאחרי מתן תורה‬ .‫חצות‬ Nissan 5770 www.simplychassidus.com Page 6 of 9 .‫ אור לי"ד ניסן תשמ"ט‬,‫ י"ג ניסן‬.‫בס"ד‬ Although there was already a commandment to eat matzah on Pesach before the Jews left Egypt, the reason that the Jews ate matzah after leaving Egypt was not because they put forth effort to fulfill this commandment, but rather because the dough automatically became matzah. Therefore, this matzah did not have the advantage of coming through the efforts of man (performing a mitzvah). Our matzah is both after the Giving of the Torah (which gives it the permanent advantage of post-midnight matzah) and baked unleavened through our own efforts, which gives it the additional advantage of the premidnight matzah. ‫ג) וצריך להבין מה שאומרים מצה זו שאנו אוכלים על שום מה על שום שלא הספיק‬ ‫ הרי המצה שאנו אוכלים (לאחרי מ"ת) יש בה מעלת העבודה‬,‫בצקת של אבותינו להחמיץ‬ ‫ והיאך אומרים דהמצה‬,]‫והמעלה דקיום המצוה [ובזה גופא – מצוה שלאחרי מתן תורה‬ ,‫שאנו אוכלים הוא על שום שלא הספיק להחמיץ (דזה שהוא מצה ולא חמץ הוא בא ממילא‬ .)‫מפני שלא הספיק להחמיץ‬ Based on the conclusions from the previous chapter, our matzah is higher than both the pre-midnight matzah and post-midnight matzah from before the Giving of the Torah. If so, how can the Hagaddah compare our matzah to the matzah before the Giving of the Torah, especially the post-midnight matzah that was not even achieved through our own efforts? '‫ כי מצות סיפור יצי"מ היא לספר הענין דיציאת מצרים כמו שהי‬,‫ויש לומר הביאור בזה‬ .‫אז‬ On a simple level, the mitzvah of relating the story of the Exodus from Egypt is to tell over the events as they occurred at that time. Therefore, since the matzah eaten at that time was post-midnight matzah, it is appropriate to mention the post-midnight reason for eating matzah and not the pre-midnight reason. The Rebbe now explains this on a deeper level: ‫ועוד (ועיקר) כיון שאילו לא הוציא הקב"ה את אבותינו ממצרים כו' משועבדים היינו‬ ‫ לכן גם עכשיו (ובפרט בליל הפסח) אף שנמצאים כבר לאחרי יצי"מ‬,22‫לפרעה במצרים‬ )‫ ולכן אומרים (בהסיפור דיצי"מ שבהגדה‬.‫ יש גם המעמד ומצב שהי' אז‬,‫ולאחרי מתן תורה‬ ‫מצה זו שאנו אוכלים כו' על שום שלא הספיק בצקת של אבותינו להחמיץ עד שנגלה עליהם‬ ‫ דבהמצה שאנו אוכלים קודם חצות יש בה נוסף על מעלת המצה‬,‫ממה"מ הקב"ה וגאלם‬ ‫ גם‬,)‫דקודם חצות – המעלה דעבודת התחתון בקיום ציווי הקב"ה (כמו שהי' לפני מ"ת‬ ‫מעלת המצה שאחרי חצות – המעלה דלא הספיק להחמיץ (שא"א להיות בה חימוץ) מצד‬ .‫הגילוי דמלמעלה‬ .‫ הגש"פ‬22 Nissan 5770 www.simplychassidus.com Page 7 of 9 .‫ אור לי"ד ניסן תשמ"ט‬,‫ י"ג ניסן‬.‫בס"ד‬ It says in the Hagaddah that “If G-d did not take our forefathers out of Egypt… we would still be enslaved to Pharaoh in Egypt.” Despite what we explained above that the matzah that we eat now has the advantage of a mitzvah, something that is done through our own efforts, we need to remember that even our strength and ability to do that mitzvah is only possible because G-d gives us that ability. Therefore, even things that we do from our “own effort” are only because G-d gives us the ability to accomplish them. For example, if someone studies very hard to pass a test in school, it may seem that he deserves all the credit for the effort he put into studying. However, if he would realize that G-d gave him the ability to think, the money to pay for tuition, the health and sustenance to survive, and the opportunity to attend the school in the first place, he would realize that he merely assembled the “ready-made” parts and that this effort was actually entirely dependent on G-d. Therefore, the only reason mentioned by the Hagaddah is the fact that the dough “automatically” became matzah; even things achieved through our own efforts are truly dependent on G-d. ‫ קיום מצוה שלאחרי מתן‬,‫ בהמצה שאנו אוכלים יש גם העילוי דמצד מתן תורה‬,‫ונוסף לזה‬ ‫ שיש בה גם מעין המעלה דאכילת מצה בשביעי של פסח שהיא רשות‬,‫ ויתירה מזו‬.‫תורה‬ .‫ שהיא מעין האכילה דלע"ל‬,24)‫(שלמעלה מחובה‬ 23 In addition to the fact that the advantage of our matzah is due to the revelation of G-d, we also have the advantage that we perform this through our own efforts with the power given to us through the Torah (as explained above). Furthermore, when we eat matzah on the seventh day of Pesach, we also have the advantage of the times of Moshiach. It says that “mitzvos will be nullified in the Time to Come,” which does not mean that the action of the mitzvah will be cancelled, but rather that there will be no need for a commandment in order to perform it. Since in the time of Moshiach the truth of G-d’s existence will be revealed, we will automatically perform all the mitzvos without the need for a command, much like someone shivers because it is cold or sweats because it is hot; our performance of a mitzvah will be a natural reaction to the revelation of G-d in the world. Since it is optional to eat matzah on the seventh day of Pesach (see footnote 23 for important clarification), this represents the advantage of the time of Moshiach when we will not need a commandment to eat matzah. .‫ שו"ע אדה"ז סתע"ה סל"ב‬.‫ א‬,‫פסחים קכ‬23 ‫ אבל מכיוון שזה‬,)‫בפסחים שם ובשו"ע אדה"ז שם "אף ששת ימים רשות" (מלבד לילה הראשונה שהיא חובה‬ ‫שששת ימים רשות נלמד משביעי – מוכח דעיקר הענין (והמעלה) דרשות הוא בשביעי (ראה בארוכה לקו"ש‬ .)33 '‫חכ"ב ע‬ 24 .‫ ביאוה"ז שלו ע' צה ואילך‬.‫ ב‬,‫ סהמ"צ להצ"צ כד‬.‫ שער האמונה פ"כ ואילך‬.)‫סידור שער חהמ"צ (רפו ב‬ .‫ ובכ"מ‬.‫סה"מ תרס"ח ע' קסט ואילך‬ Nissan 5770 www.simplychassidus.com Page 8 of 9 ‫בס"ד‪ .‬י"ג ניסן‪ ,‬אור לי"ד ניסן תשמ"ט‪.‬‬ ‫‪The Rebbe concludes the ma’amar by further connecting Pesach to the coming of Moshiach:‬‬ ‫ד) ויהי רצון‪ ,‬ובפרט שמסיימים (כנהוג) בנתינת צדקה‪ ,25‬ע"ד שהסיום דכל ימי הפסח הוא‬ ‫בשביעי של פסח‪ ,‬ויתירה מזו שהסיום דכל ימי הפסח (בחו"ל) הוא באחרון של פסח שבו‬ ‫מאיר גילוי הארת המשיח‪ ,26‬שלכן גם ההפטרה דאחש"פ היא בביאת המשיח [ויש לקשר זה‬ ‫גם עם שמיני של פסח‪ ,‬כי בההפטרה כתיב‪ 27‬ביום ההוא יוסיף אד' שנית ידו לקנות את שאר‬ ‫עמו אשר ישאר מז' מקומות של גלות (אשור‪ ,‬מצרים וכו' והשמיני איי הים) ויביאם למצב‬ ‫של שמיני – המצב דגאולה האמיתית והשלימה]‪ ,‬ויקויים היעוד‪ 28‬בפשטות ובכל הפרטים‬ ‫וגם בפנימיות מלאה הארץ דעה את הוי' כמים‪ 29‬לים מכסים‪.30‬‬ ‫‪The Rebbe stated that the ma’amar would conclude by giving charity (which hastens the coming of‬‬ ‫‪Moshiach), mirroring the conclusion of Pesach which (as explained above) has a connection to the‬‬ ‫‪coming of Moshiach. This is even evident in the haftorah reading of the last (which outside of Israel is‬‬ ‫‪the eighth) day of Pesach which speaks about the coming of Moshiach, explaining that Moshiach will‬‬ ‫‪gather in the Jews from the “seven places of exile” and bring them to a state of “eighth” (signifying a‬‬ ‫‪revelation beyond the limits of creation, represented by the number seven), fulfilling the statement that‬‬ ‫”‪the “whole world will be filled with the knowledge of G-d like the water covers the ocean.‬‬ ‫!‪Moshiach Now‬‬ ‫‪25‬‬ ‫שמקרבת את הגאולה (ב"ב י‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫‪26‬‬ ‫היום יום כ"ב ניסן‪ .‬ובכ"מ‪.‬‬ ‫‪ 27‬ישעי' יא‪ ,‬יא‪ .‬וראה בפרש"י שם עה"פ "והכהו לשבעה נחלים" (שם‪ ,‬טו)‪.‬‬ ‫‪ 28‬ישעי' שם‪ ,‬ט – הפטרה דאחש"פ‪.‬‬ ‫ראה הדרן לרמב"ם (משיחות ש"פ ויגש וכו' שנה זו (תורת מנחם – הדרנים על הרמב"ם וש"ס ע' קנט ואילך))‬ ‫שבהל' תשובה (ספ"ט) מביא הרמב"ם הכתוב ועד דעה את ה'‪ ,‬ובסוף הספר – גם סיומו‪ :‬כמים לים מכסים‪.‬‬ ‫‪30‬‬ ‫להעיר שהרמב"ם מסיים וחותם את ספרו בפסוק זה‪ ,‬ויום י"ד ניסן (שבו נאמר המאמר) הוא יום ההולדת‬ ‫דהרמב"ם‪.‬‬ ‫‪Page 9 of 9‬‬ ‫‪www.simplychassidus.com‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪Nissan 5770‬‬