‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬ ‫שבת עולמית ‪ 22‬ינואר ‪2011‬‬ ‫ד'ר יצחק נוי‬ ‫סיכום המשדר אש על הנילוס – במקום שבת עולמית‬ ‫‪http://www.iba.org.il/media/?recorded=14&starting=shabat‬‬ ‫‪_olamit‬‬ ‫‪Contents‬‬ ‫מבוא מצרים בוערת ‪:‬דמוקרטיה אצל שכנינו ‪3 ....... ................................ ................................‬‬ ‫חלום ומציאות שאול מנשה‬ ‫‪3 .................... ................................ ................................‬‬ ‫מזלזלים בדמוקרטיה ‪4... ................................ ................................ ................................‬‬ ‫חסני מובארק‪ -‬ובכורת מצרים ‪5 ........................ ................................ ................................‬‬ ‫מדיניות החוץ‪ -‬בין שלום לתהליך שלום‪7 ............ ................................ ................................‬‬ ‫כלכלה וחברה‪ -‬בין בורגנות יוזמת למיזמי ענק‪9... ................................ ................................‬‬ ‫מהפכה זו בתחבורה ובתקשורת הועילה במיוחד לעולם העסקים המצרי ובייחוד לחלקו המתאושש‬ ‫והולך‪ -‬המגזר הפרטי‪11 ................................ ................................ ................................ .‬‬ ‫משטר ופוליטיקה ‪12 ...... ................................ ................................ ................................‬‬ ‫פרק ‪ 1‬איראן והמהומות במצרים‪16 ................. ................................ ................................‬‬ ‫תנועות אסלאמיות במצרים‪ :‬תנועות אסלאמיות במזרח התיכון ‪16 ........... ................................‬‬ ‫הדמיון הרב בין התנועות האסלאמיות‪19 ............ ................................ ................................‬‬ ‫פרק ‪ 2‬שלמה אהרונסון תרחיש אפשרי ‪:‬האחים המוסלמים עולים לשלטון במצריים ‪23 ..................‬‬ ‫הצבא המצרי האחים המוסלמים‪23 ................... ................................ ................................‬‬ ‫תנועות אסלאמיות במצרים‪ :‬האחים המוסלמים במצרים ‪23 ....................... ................................‬‬ ‫תנועת "האחים המוסלמים" ‪27 ......................... ................................ ................................‬‬ ‫"האחים המוסלמים"‬ ‫מדיניות הפתיחות הכלכלית ‪33 ......................... ................................‬‬ ‫פרק ‪ 3‬טורקיה בין מזרח למערב במאה ה‪36.. ................................ ................................ .20-‬‬ ‫יחסי טורקיה ישראל‪38 ..... ................................ ................................ ................................ :‬‬ ‫חשיבות הקשר בין שתי המדינות‪ ,‬טורקיה וישראל‪ .‬עבור כל אחת מהן‪38.... .................................‬‬ ‫הסוגיה הכורדית‪39 ...... ................................ ................................ ................................ :‬‬ ‫סיכום‪42 .................... ................................ ................................ ................................ :‬‬ ‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬ ‫פרק ‪ 4‬ד"ר יצחק מינרבי‪43 .............................. ................................ ................................ .‬‬ ‫פרק ‪ 5‬יוני בן מנחם מובארק פברואר ‪43.... ................................ ................................ 2011‬‬ ‫רעידת אדמה בעולם הערבי‪43 ........................... ................................ ................................ .‬‬ ‫התוניסיזציה של המשטרים הערביים‪43 ............. ................................ ................................‬‬ ‫פרק ‪47 ........................ ................................ ................................ ................................ 6‬‬ ‫גבי ורבורג פרופסור תנועות מצרים‪47 ................. ................................ ................................‬‬ ‫פרק ‪48 ........................ ................................ ................................ ................................ 7‬‬ ‫עובדיה סופר מצרים צרפת‪48 .......................... ................................ ................................‬‬ ‫הזווית הישראלית של ההפגנות במצרים ‪48 ........ ................................ ................................‬‬ ‫פרק ‪53 ........................ ................................ ................................ ................................ 8‬‬ ‫דיווחים במצרים‪ :‬מפגינים פוצצו את צינור הגז ממצרים לישראל ‪53 ............. ................................‬‬ ‫התקשורת המצרית דיווחה כי פיצוץ עצום נשמע בסמוך לצינור באל‪-‬אריש שבצפון סיני ‪53 ...............‬‬ ‫פרק ‪54 ........................ ................................ ................................ ................................ 9‬‬ ‫מהומות במצרים ‪-‬הפן הכלכלי ‪ -‬כלל פיננסים‪54 ........................... ................................‬‬ ‫מהומות במצרים ‪ -‬הפן הכלכלי‪54 ..................... ................................ ................................‬‬ ‫מה שהחל כמרד על רקע המצב הכלכלי המחפיר בטוניסיה ובמצרים גורר כעת בעצמו לחשש‬ ‫ממשבר כלכלי‪ .‬בורסות העולם מגיבות בירידות‪ .‬ועדיין‪ ,‬להערכתנו‪ ,‬הסיכוי להתרחבות המהומות‬ ‫הללו למשבר כלכלי עמוק וממושך בעולם נמוך מאד‪54 ........................ ................................ .‬‬ ‫הירידות בשווקי העולם הן תוצאה של שלושה חששות עיקריים‪54 .......... ................................ :‬‬ ‫על ישראל השפעות נוספות‪55 ........................ ................................ ................................ :‬‬ ‫לסיכום‪56 ................... ................................ ................................ ................................ ,‬‬ ‫פרק ‪57 ..................... ................................ ................................ ................................ 10‬‬ ‫‪ Egyptian Museum‬המוזיאון המצרי‪57 .............. ................................ ................................‬‬ ‫שוד ושבר‪ :‬אסון עולמי לאתרי התיירות במצרים ‪57.. ................................ ................................‬‬ ‫חלק מהבוזזים היו שומרי המוזיאון‪59 .......... ................................ ................................‬‬ ‫רובם של המפגינים מכירים בחשיבות המורשת‪61 ......................... ................................‬‬ ‫פרק ‪63 ...................... ................................ ................................ ................................ 11‬‬ ‫סיקור ההפגנות במצרים‪ :‬מהומה רבה בלי הרבה מידע‪63 ......................... ................................‬‬ ‫ספקולציות בלבד‪63 ...... ................................ ................................ .................................‬‬ ‫פרק ‪ 20‬בטחון ומדינה ‪66.. ................................ ................................ ................................‬‬ ‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬ ‫מבוא מצרים בוערת ‪:‬דמוקרטיה אצל שכנינו‬ ‫חלום ומציאות שאול מנשה‬ ‫למרטין לות'ר קינג היה חלום‪ ,‬גם לנו יש חלום‪:‬‬ ‫שמשטרים דמוקרטיים ישררו במדינות האסלאם השכנות‬ ‫והרחוקות‪ ,‬ובהתגשמות החלום ישכון שלום בר‪-‬קיימא‬ ‫בינינו לבינן ‪.‬‬ ‫אך עלינו להיות מציאותיים ולהכיר בעובדה ששאיפה זו רחוקה‬ ‫מהתגשמות בימינו‪ .‬כיוון שמסורת האסלאם שולטת ב‪ 57 -‬מדינות‬ ‫מוסלמיות בעלות אוכלוסיה של ‪ 1.2‬מיליארד מוסלמים‪ .‬אפילו מדינות‬ ‫שאינן הלכתיות‪ ,‬שולטת בהן המסורת המוסלמית שדוחה את רעיון‬ ‫הדמוקרטיה‪ .‬מדינות כמו מצרים‪ ,‬תוניסיה וסוריה המרקסיסטית‬ ‫דוחות את הדמוקרטיה‪ .‬משטרו של נאצר דיכא ביד רמה את הקנאים‬ ‫המוסלמים ואת הקומוניסטים באותה מידה‪ .‬עשה זאת גם משטרו של‬ ‫צדאם בעיראק וגם משטרו החילוני של אסד בסוריה ‪.‬‬ ‫עובדה היא שכל המדינות המוסלמיות אינן מסוגלות לאמץ את‬ ‫הדמוקרטיה זה ‪ 1400‬שנים ומאז עלייתו של האסלאם‪ .‬זאת‪ ,‬למרות‬ ‫השפעת הקולוניאליזם המערבי‪ ,‬ולמרות דורות של צעירים שהתחנכו‬ ‫על דרכי המערב והובילו את ארצותיהם לשחרור‪ ,‬אך נכשלו ביישום‬ ‫הערכים הדמוקרטיים בגלל המסורת המוסלמית ‪.‬‬ ‫החליף' השני באימפריה המוסלמית הראשונה‪ ,‬עומר בן אלח'טאב‪,‬‬ ‫היה דמוקרט‪ ,‬ליברל וישר דרך‪ .‬באחד מנאומיו לפני ההמון אמר‪" :‬הו‪,‬‬ ‫עמי! אם תגלו סטייה בדרכי אנא ישרוני"‪ .‬אמירה זו קוממה נגדו את‬ ‫ההמונים והייתה לאחד הגורמים לשסע בקרב המוסלמים‪ ,‬דהיינו‬ ‫לפיצול בין השיעים לסונים‪ .‬הטענה נגדו הייתה‪ ,‬שהחליף הוא צל‬ ‫אלוהים עלי אדמות‪ ,‬הוא המנהיג והרועה‪ ,‬וכי לא הגיוני שהוא יבקש‬ ‫מכלל העם הפשוט להובילו וליישר את דרכו ‪.‬‬ ‫בימינו‪ ,‬הקנאים המוסלמים החשוכים מנצלים את הדמוקרטיה ככלי‬ ‫להגיע לשלטון‪ .‬מנהיג האחים המוסלמים במצרים‪ ,‬מוחמד מהדי‬ ‫עאכיף‪ ,‬אמר לאחר עליית האחים המוסלמים בבחירות האחרונות‪:‬‬ ‫"הדמוקרטיה עבורנו היא כמו כפכפים ‪.‬אנו נועלים אותם כדי להגיע‬ ‫לחמאם וזורקים אותם"‪ .‬גם עזמי בשארה הולך באותה דרך‪ .‬לא פעם‬ ‫הצהיר שיש לנצל את הדמוקרטיה בישראל כדי לממש את היעדים ‪.‬‬ ‫הנשיא בוש הוא שהביא לניצחון האחים המוסלמים והעלה את ייצוגם‬ ‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬ ‫במועצת העם המצרית ל‪ 19-‬אחוזים‪ .‬גם חמאס עלה לשלטון בזכות‬ ‫הנשיא בוש‪ ,‬שדרש בתוקף לקיים בחירות בשטחים ולהנהיג‬ ‫דמוקרטיה‪ .‬אמנם הבחירות בשטחים היו דמוקרטיות והעלו את‬ ‫חמאס לשלטון‪ ,‬אך אורחותיו של שלטון החמאס אינם דמוקרטיים‪.‬‬ ‫אפשר להמשיל אותם למפלגה הנאצית שניצחה בבחירות בשנת‬ ‫‪ ,1933‬אך שלטונו של היטלר לא היה דמוקרטי‪ .‬עוד נקודות דמיון בין‬ ‫השניים ‪ -‬היטלר ניצח ברוב של ‪ 44‬אחוזים ואיסמעיל הניה ברוב של‬ ‫‪ 45‬אחוזים ‪.‬‬ ‫מזלזלים בדמוקרטיה‬ ‫הערכים הדמוקרטיים והליברליים של המערב שהנאצים נלחמו בהם‪,‬‬ ‫הם חסרי השפעה במדינות ערב‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬ערכים אלו היו נושא‬ ‫לזלזול ברחוב הערבי וגם בקרב הוגי הדעות הערבים במרוצת ששת‬ ‫העשורים שחלפו ‪.‬מדינות ערב בפרק זמן זה חיפשו זהות לאומית‬ ‫רחוקה מן הדמוקרטיה המערבית ‪.‬‬ ‫גם האסלאמיסטים מחפשים זהות מוסלמית‪ .‬זהות זו חסרת אפיונים‬ ‫והגדרה ברורה ואינה מוצאת את עצמה במחלוקת בין הסונים‬ ‫לשיעים‪ ,‬בין האחים המוסלמים‪ ,‬לסלפיון )הפנאטים הדבוקים בעבר(‬ ‫ובין חיזבאלה לארגון אלקעידה‪.‬‬ ‫חליל עלי חיידר אקדמאי כוויתי 'אלווטן'‬ ‫יש לנו מזל גדול עם שכנתנו ממזרח‪ ,‬ירדן‪ .‬המלך הצעיר עבדאללה ‪,‬‬ ‫לא נכנע לאילוציו של הנשיא בוש‪ ,‬הוא ואנשי שלטונו חשים את‬ ‫הסכנה הטמונה במתן חופש מוחלט לאויבי המשטר‪ ,‬חמאס והאחים‬ ‫המוסלמים‪ .‬המלך נקט את הצעדים הדרושים להבטחת שלומה של‬ ‫הממלכה‪ :‬דיכא את המתנגדים לשלום עם ישראל‪ ,‬גירש את חמאס‬ ‫מירדן לצמיתות‪ ,‬נהג במדיניות של רווחה‪ ,‬שהורידה את קרנם של‬ ‫הקנאים המוסלמים והפחית את מספר נציגיהם בבית הנבחרים‪ .‬מאז‬ ‫שנת ‪ ,2000‬ייצוגם ירד מ‪ 22-‬נציגים ל‪ 6-‬נציגים ‪.‬‬ ‫זאת ועוד‪ ,‬לגבינו ולגבי שכנינו‪ ,‬איננו שליחי אלוהים למען הנהגת‬ ‫דמוקרטיה אצלם הנוסחה שדמוקרטיה מובילה לשלום אינה הולמת‬ ‫את המזרח התיכון בימינו‪ .‬ניאלץ להמתין דורות רבים עד שתהפוכנה‬ ‫המדינות המוסלמית המסורתיות למדינות דמוקרטיות וליברליות‪ .‬עד‬ ‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬ ‫אז מוטב לנהוג במדיניות של "ריאל‪-‬פוליטיק "כלפי שכנינו‪ .‬היחסים‬ ‫בין בריטניה הדמוקרטית לערב הסעודית הטוטליטרית משמשים‬ ‫דוגמה מאירת עיניים‪ .‬זה ‪ 90‬שנים מקיימת בריטניה עם ערב‬ ‫הסעודית יחסים טובים‪ ,‬חיוביים ופוריים לתועלת שני הצדדים‪.‬‬ ‫בריטניה לא התערבה בענייני הפנים של סעודיה ולא דרשה את‬ ‫הפיכתה לדמוקרטית ‪.‬‬ ‫הדמוקרטיה חשובה‪ ,‬אך מניעת מלחמה‪ ,‬רגיעה ושלום חשובים לנו‬ ‫יותר מן הדמוקרטיה ‪.‬‬ ‫‪----------------------------------------------------------------‬‬‫שאול מנשה‪ ,‬הוא עיתונאי ותיק ופרשן לענייני מזרח התיכון‪.‬‬ ‫חסני מובארק‪ -‬ובכורת מצרים‬ ‫הלוויותו של אנואר סאדאת לא דמתה כלל לפרץ הכאב הכולל‬ ‫והספונטאני שאפיין את ההולכים אחרי ארונו של נאצר‪ .‬לא רבים‬ ‫במצרים של ‪ 1981‬ביכו את מותו וזאת בגלל מספר סיבות‪:‬‬ ‫התפוגגות ריגושי הדרמות שחולל סאדאת וראיית הבעיות שנוצרו‬‫במעבר מחזון הערביות למציאותה של מצרים‬ ‫ עלייה בקיטוב החברתי וסגנון חייה של העילית המתעשרת‪.‬‬‫ אכזבה מדרמת השלום ובעיקר מהיעדר התקדמות במסלול‬‫הפלשתינאי ומהחרמתה של מצרים ע"י כלל מדינות העולם הערבי‪.‬‬ ‫התמורה הכלכלית אומנם נראתה בסטטיסטיקות משופרות שנבעו‬ ‫מקשרי חוץ‪ ,‬אך לא בפיתוח ענפי היסוד המסורתיים של מצרים ולא‬ ‫בפיתוח מקומות עבודה חדשים‪ .‬רבים ראו בפריצה מערבה את‬ ‫הסיבה לעלייתו של האסלאם הקיצוני וכהתגרות במסורת‬ ‫האסלאמית‪.‬‬ ‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬ ‫בסופו של דבר חיסלו הקנאים את ראשה של המדינה המודרנית‬ ‫וביקשו לחולל בה הפיכה כוללת‪ .‬צמרתה של מצרים התאוששה מהר‬ ‫מהרצח ותוך שבוע הושבע מובארק לנשיא‪ .‬המדינה שיירש מובארק‬ ‫הייתה בעלת "מדינת מוסדות" שנשענה על מערך הכוחות המזוינים‬ ‫ועל ראשי מנגנוני הביטחון‪ .‬עניינם של הללו נותר נעוץ באסטרטגיה‬ ‫הכוללת שהתווה סאדאת‪ ,‬והיה בכוחם להבטיח את ההמשכיות‬ ‫ולבססה עד ימינו אלה‪ .‬הירש המיועד יכול היה להתמקם על כס‬ ‫נשיאותה של מצרים תוך ביטחון שמנגנוניה יסמכו את אחיזתו‬ ‫בשלטון‪.‬מבארק יליד ‪ 1928‬לא השתייך לדור "הקצינים החופשיים" ‪.‬‬ ‫הוא היה טייס שקיבל את הכשרתו הצבאית בברה"מ ופיקד על חייל‬ ‫אוויר המצרי במלחמת ‪ .73‬כשם שסאדאת הגיח מהשורה האחורית‬ ‫למעשה בימי נאצר ‪ ,‬והיה למנהיג הבלעדי מתוקף אישיותו ועוצמתה‬ ‫של ההיררכיה הממלכתית‪ ,‬כך היה מובארק למעצב דרכה של‬ ‫מצרים‪.‬‬ ‫ייתכן שבזאת נשקף המאפיין המובהק ביותר של מהפכת ‪– 1952‬‬ ‫מיסוד האוטוריטטיבית ‪ .‬מצרים מאז מהפכתה הייתה לחברה‬ ‫מונהגת בידי מקבל החלטות בודד‪ ,‬ארץ שתולדותיה הושפעו לא‬ ‫רק מתחלופות העתים והרקעים אלא גם‪ ,‬ובמובהק‪ ,‬ממאפייני‬ ‫אישיותם של נשיאיה‪ .‬לאחר נאצר הכריזמטי ‪ ,‬איש החזון הכל ערבי‬ ‫על רקע מהפכת הציפיות של שנות החמישים והשישים ‪ ,‬ולאחר‬ ‫סאדאת ‪ ,‬אמן הדרמה המתריסה על רקע שקיעת הערביות ואתגרי‬ ‫שנות השבעים הגיע תורו של מובארק‪.‬‬ ‫לאחר שנות השמונים שלוו באלימות וחוסר יציבות אזורי) מלחמת‬ ‫לבנון‪ ,‬איתפאדה‪ ,‬מהפכה בסודאן ‪ ,‬משטר פרו סובייטי קיצוני‬ ‫באתיופיה(‪ ,‬שאיימו על מצרים‪ ,‬באו קריסתה של ברה"מ ונפילת‬ ‫סדאם ופתחו את העשור שנות התשעים במזרח התיכון כתקופה של‬ ‫התייצבות והבטחה‪.‬לאחר שנות היציבות פרצה בשנת ‪2000‬‬ ‫האינתפאדה שלווה בגל אלימות חסר תקדים ‪ .‬קנאי האסלאם על‬ ‫ארגוניהם הבינלאומיים מימשו חלק מאיומיהם להילחם בתרבות‬ ‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬ ‫המערב גם בתוך מצרים‪ .‬לאחר האחד עשר בספטמבר נשאלות‬ ‫השאלות מי יניהג את האזור ומי ינהיג את גורלו? מה מקומה‬ ‫ומשקלה של מצרים בתהליכים אלה ובאתגרים שבפתח ? האומנם‬ ‫נשארה מצרים "האחות הבכירה" ‪ ,‬חלוצת התהליכים ‪ ,‬מנהיגת‬ ‫רוח הזמן?‬ ‫לעומת נאצר המהפכן והתרסתו המתנשאת של סאדאת בוחר‬ ‫מובארק לנווט בזהירות ונראה שחדל להכתיב בשמה של מצרים את‬ ‫הסדר היום הכול‪ -‬אזורי‪.‬בתוך כך ‪ ,‬מבארק כמו החזיר למצרים את‬ ‫מתינות זרימתו של הנילוס‪ ,‬וכמוהו‪ ,‬כך דומה‪ ,‬כבר התקבל כחלק‬ ‫בלתי נפרד מנוף הארץ‪.‬‬ ‫בשלושה תחומים עיקריים ניתן לשרטט סיכום ביניים של דרכו‪:‬‬ ‫מדיניות החוץ‪ -‬בין שלום לתהליך שלום‬ ‫נאצר‪ -‬מדיניות החוץ של נאצר השתלבה בתפישת תפקידה של‬ ‫מצרים כמנהיגת הלאומיות והזהות הפאן ערבית ‪ ,‬וכחלוצת המאבק‬ ‫הגלובלי באימפריאליזם המערבי‪ .‬הוא רתם את כלכלת מצרים‬ ‫וחברתה להחצנת המאמץ הלאומי ‪ ,‬בא בברית עם הסובייטים וחולל‬ ‫ארבע מלחמות שהביאו לחורבן‪.‬‬ ‫סאדאת‪ -‬חולל מלחמה אחת ובמגמה להפוך את סדר הקדימויות‪.‬‬ ‫תוך השגת ראשוניותה של הזהות המצרית ופתיחת הכלכלה יצר‬ ‫מנוף לאוריינטציה לארה"ב‪ .‬לשם כך עשה שלום עם ישראל וזאת‬ ‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬ ‫שהוא מקריב את יחסיה של מצרים עם שאר מדינות ערב ‪ ,‬ואת‬ ‫חברותה בליגה הערבית‪.‬‬ ‫מבארק‪ -‬בניגוד לקודמיו לא חתר למיצוי מרבי של ודרמטי של קו‬ ‫מובהק אלא צעד תוך פזילה למכלול המגבלות ותוך התחשבות‬ ‫מתמדת באילוצים‪ .‬הוא בחר בדרכי ביניים ובאסטרטגיה המביאה‬ ‫בחשבון את כל רכיבי זהותה רבת הפנים של מצרים‪.‬‬ ‫מבארק נהג לשמר את מסגרת השלום עם ישראל ודגל ישראל‬ ‫התנוסס בשגרירותיה בקהיר גם בעתות משבר)במיוחד עם‬ ‫הפלשתינאים( ‪.‬בניגוד לסאדאת לא היה מוכן לקדם את השלום עם‬ ‫ישראל על חשבון זהותה המצרית של מצרים ופעל להחזירה ע"י‬ ‫מספר פעולות‪:‬‬ ‫ פעל להסרת החרם הכלכלי על מצרים‬‫ ב‪ 1987‬הסדירו מדינות ערב את יחסיהן עם מצרים‬‫ ב‪ 1989‬שבה מצרים ל"ליגה הערבית" ושנתיים מאוחר יותר‬‫חזרה למשכנה הקבוע בקהיר‪.‬‬ ‫למרות שלא התפשר על תהליך השלום עם ישראל במשך השנים‬ ‫עשה פעולות שדיללו את תוכנו‪:‬‬ ‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬ ‫הופסקו קשרי התרבות והכלכלה‪.‬‬ ‫שגרירי מצרים בישראל הוחזרו בעתות משבר) מלחמת לבנון‬ ‫ואינתפאדת ‪.(2000‬‬ ‫יוזמה של פעולות דיפלומטיות אנטי ישראליות והימנעות של‬ ‫מובארק מביקורים בישראל)פרט להלוויית רבין( ‪.‬‬ ‫התעלמות מהדמוניזציה של ישראל ע"י העיתונות‪.‬‬ ‫בעתות משבר בין ישראל לפלשתינאים לא הטילה מצרים את‬ ‫כובד משקלה ולא עודדה את הפלשתינאים לוויתור‪.‬‬ ‫הישגו הגדול של מבארק בתחום יחסי החוץ היה ביצור מעמדה של‬ ‫מצרים בארה"ב ‪ .‬מבארק תמרן עצמו היטב לעמדת ביניים של מתווך‬ ‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬ ‫יעל ‪ ,‬סוכן חיוני בעיני וושינגטון למניעת הידרדרות במזרח‬ ‫התיכון‪.‬מצרים המשיכה לקבל סיוע שנתי של למעלה משני מיליארד‬ ‫דולר גם כאשר מבוארק אכזב את האמריקאים) בהקשר הישראלי‬ ‫ובמאמצי דיפלומטיה עם עיראק( ‪ .‬מבארק מוכן לתרום להפגת‬ ‫מתיחות באזור אך חרד מהיום בו תשרור יציבות כוללת‪ .‬מצב‬ ‫ביניים במזרח התיכון‪ ,‬לא מלחמה כוללת ולא שלום מלא‪ ,‬תואמים‬ ‫את האינטרסים שלו‪ .‬בניגוד לקודמיו אכן אין הוא מצטייר כמי‬ ‫שמעוניין ליזום תמורה אסטרטגית עמוקה ‪ .‬המשקיף מתקשה‬ ‫לתאר תהליך מדיני מוגדר במרחב המזרח תיכוני והבין לאומי‬ ‫שמבארק עצמו עיצב והנהיג ‪.‬‬ ‫כלכלה וחברה‪ -‬בין בורגנות יוזמת למיזמי ענק‬ ‫נאצר‪ -‬נאצר התמקד בפתרון בעיות הכלכלה והחברה של מצרים‬ ‫באמצעות המהפכה הסוציאליסטית ומיזמי ענק עיקר פועלו‪:‬‬ ‫ בניית סכר הגבוה באסואן ותשלובת תעשייתיות גדולות‪.‬‬‫ ריכוז ושליטה במערכות הייצור והשיווק דבר שחיסל את המגזר‬‫הפרטי שבחלקו הגדול הורכב מזרים‪.‬‬ ‫פעולות אלו מנעו צמיחה של בורגנות מקומית ודחיסה של מעמד‬ ‫הביניים לעבוד כשכירים במנגנוני המדינה וזרועותיה‪.‬‬ ‫סאדאת – סאדאת השתית את כלכלתה של מצרים על הישגיו‬ ‫המדיינים הדרמטים‪:‬‬ ‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬ ‫פתיחת התעלה‪ ,‬החזרת בארות הנפט ועליית מחירו‪ ,‬חידוש והרחבת‬ ‫התיירות‪ ,‬מענקים ומלוות מארצות ערב ומארה"ב‪ .‬סאדאת איפשר‬ ‫זרימה של כסף זה ופתח את שערי ההגירה ממצרים כך שרבים‬ ‫ממעמד הביניים יצא לחו"ל ושלחו את משכורותיהם הביתה‪ .‬למרות‬ ‫זאת רוב הכסף זרם לזרועות המשטר ומעט מידי לאפיקים של פיתוח‪.‬‬ ‫מובארק – מבארק ירש מצב כלכלי חברתי הרה אסון)מחירי הנפט‬ ‫ירדו‪ ,‬וההשקעות הערביות פסקו(‪ .‬עד היום הוא מתמודד עם הבעיה‬ ‫הקשה ביותר במצרים והוא נושא הילודה‪ .‬ב‪ 1980‬מנתה אוכלוסיית‬ ‫מצרים ‪ 42‬מליון נפש וב‪ 55 1990‬וחצי מליון נפש‪ .‬מובאק ניסה תוך‬ ‫התחשבות בגורמים הדתיים להוריד את הילודה אך ללא הצלחה‪.‬‬ ‫הפער בין הקפים אנושיים אלה – כל שנה נוספים קרוב למליון וחצי‬ ‫פיות שיש להאכיל‪ -‬לבין משאביה של ארץ הנילוס הוא עד היום אתגר‬ ‫ראשי‪.‬‬ ‫תוך כדי הישנות על המערב ניסה מובארק לשפר את מצבה של‬ ‫מצרים אך הגרעון)‪ 15‬אחוז( האינפלציה)‪ 20‬אחוז( והחוב החיצוני)‪46‬‬ ‫מיליארד דולר( הראו כי לא צלח‪ .‬המפנה הגיע בשנות התשעים בו‬ ‫פעל מובארק במספר תחומים‪:‬‬ ‫רפורמות וליברליזציה‪ -‬עידוד המגזר הפרטי ע"י הפרטה של ‪300‬‬ ‫חברות ציבוריות ‪ ,‬הרחבת הבורסה לגיוס השקעות‪ ,‬הקלות רבות להון‬ ‫הפרטי ולעסקים פרטיים בכל היקף‪ .‬כמו כן ניתן חופש לאיכרים‬ ‫להחליט מה יגדלו ובשנת ‪ 2001‬ניתן לראות שמצרים ייצרה כשישים‬ ‫אחוז מהחיטה שהיא צורכת ושיעורו תרומתו של המגזר הפרטי עמד‬ ‫על ‪. 75%‬‬ ‫חלק ממעמד הביניים המשכיל מפנה את יכולותיו לשטחי היזמות‬ ‫)תיירות ‪ ,‬תעשייה קלה סחר וכו'( וניתן להבחין בצמיחתה‬ ‫המתחדשת של הבורגנות‪.‬‬ ‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬ ‫פיתוח תשתיות‪ -‬מראשית שנות השמונים תוכננה מערכת כבישים‬ ‫וגשרים לקהיר שחלק ניכר ממנה הושלם‪ .‬ב‪ 87‬נפתח הקו הראשון‬ ‫של רכבת תחתים בקאהיר ועד ‪ 2001‬הופעלו כ‪ 50‬קילומטרים של‬ ‫קווים המקשרים בין חלקי העיר‪ .‬לכך נוספו פיתוח כבישים ‪ ,‬גשרים‬ ‫)על תעלת סואץ ( ומהפכה תקשורתית )מ ‪ 510‬אלך קווי טלפון ב‪81‬‬ ‫ל‪ 7‬מליון ב‪(2001‬‬ ‫מהפכה זו בתחבורה ובתקשורת הועילה במיוחד לעולם העסקים המצרי‬ ‫ובייחוד לחלקו המתאושש והולך‪ -‬המגזר הפרטי‪.‬‬ ‫יציאה מעמק הנהר ו"מיזם תושקא" – נסיונות לצאת ממוגבליות‬ ‫עמק הנהר ולמצוא אזורי מחייה נוספים אינם חדשים אך תפסו תאוצה‬ ‫בימי מבארק‪ .‬מ‪ 81‬הוקמו ‪ 13‬עיירות ובהן ‪ 4700‬מפעלי תעשייה‪.‬‬ ‫בינואר ‪ 97‬הכריז מובארק על "מייזם תושקא" ‪ .‬מדבור בהקמת תחנת‬ ‫שאיבה הגדולה בעולם באגם נאצר‪ ,‬ובכריית תעלה שתוביל את מימי‬ ‫הנילוס לאזורי נאות המדבר פרפרה ואל – ח'רג‪ .‬לאחר השלמתו‬ ‫מתוכננת בנייה של ‪ 18‬ערים ומאות כפרים ועד ‪ 2017‬ייושב העמק‬ ‫הדרומי ב ‪ 7‬מליון אנשים ‪",‬ציוליזציה חדשה")ע"פ מובארק( שמושת‬ ‫על חקלאות מודרנית‪ .‬מיזם זה הפך לוויכוח ער‪ .‬בעוד שמובארק‬ ‫רואה בו מענה אסטרטגי לשאלת ביטחון המזון מתנגדיו רואים בו‬ ‫מייזם יקר) עלותו הכוללת של המיזם הוא ‪ 88‬מיליארד דולר( שלא‬ ‫ייצלח בגלל האקלים החם בעמק‪ .‬בנוסף לקח הם טוענים כי הוא נועד‬ ‫להאדיר את שמו של מובארק ומצביע על העדפתו של הנשיא לחברות‬ ‫הממשלתיות והמגזר הציבורי וגישתו זאת משולבת לאחרונה בנסיגה‬ ‫מתמדת מתהליך הדמוקרטיזציה‪.‬‬ ‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬ ‫משטר ופוליטיקה‬ ‫תקופת השנים ‪ 1952 -1945‬עמדה בסימן חופש התארגנות וחופש‬ ‫הבעת דעה ‪ .‬איש לה צבר עוצמה חסרת איזונים ‪ ,‬והיא לא נקראה על‬ ‫שמו של מנהיג יחיד‪ .‬היו בה כל היתרונות וגם כל המכשלות של‬ ‫מערכת רק קולית מפולגת ותחרותית‪ .‬על דמותה של מצרים ‪ ,‬הגדרת‬ ‫זהותה ‪ ,‬משטרה ומאפייני תרבותה נאבקו ללא הרף בתי מלוכה ‪,‬‬ ‫אגפים של העילית ואגפים של ה" אפנדיה"‪ .‬מפלגת ה"ופד" ויריבותיה‬ ‫המרובות ‪,‬הפוליטיקאים העצמיים ‪ ,‬עיתונות פוליטית עשירה ‪ ,‬ארגוני‬ ‫מעמד ביניים‪ ,‬תנועות נוער והתפרצויות סטודנטים ‪ ,‬כל אלה ועוד נטלו‬ ‫חלק במאבק פוליטי סוער‪ .‬גורם נוסף שנאבק על הגדרת החברה‬ ‫ועיצובה היה האסלאם הפוליטי בראשות האחים המוסלמים שראה‬ ‫עצמו חלק בלתי נפרד מהמדינה‪.‬‬ ‫נאצר‬ ‫המשטר הנאצרי עלה בכוח הצבא ולאחר השחרור מהבריטים‬ ‫והמהפכה היה זהו שלטון יחיד של ג'אמל עבד אל נאצר‪ .‬לאחר‬ ‫שחיסל את כל מתחריו ) מעמד ביניים‪ ,‬אינטלקטואלים עיתונות ( הם‬ ‫נרתמו לשירות המשטר שהם מעוקרים מיוזמה חשיבתית ומחופש‬ ‫הבאה‪ .‬הדבר המרכזי שעשה נאצר הוא הוצאתו מחוץ לחוק של ארגון‬ ‫"האחים המוסלמים" ‪ ,‬התקופה היחידה בה הצליחה המדינה לכפות‬ ‫על נאמני האסלאם הפוליטי נסיגה אל יאכתי הבמה ‪ .‬היה זהותו‬ ‫ל"משחק סגור"‪.‬‬ ‫שלטון של איש אחד כאשר הפוליטיקה הפכה‬ ‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬ ‫סאדאת‬ ‫סאדאת המשיך את שלטון היחיד אך עם זאת ביקש להשתית את‬ ‫שלטונו גם על פתיחות פוליטית מוגבלת‪ .‬סאדאת ביקש לחדש משהו‬ ‫מהרב קוליות הישנה ולעודד שיח ציבורי‬ ‫)התיר מחדש התארגנות מפלגות( משהותרה הרצועה ניצלו ה"אחים‬ ‫המוסלמים את המצב והחלה באלימות שנגמרה בסופו של דבר‬ ‫ברציחתו של סאדאת‪.‬‬ ‫מובארק‪ -‬בתחילת דרכו כלכל מובארק את צעדיו בזהירות כאשר הוא‬ ‫מונע בחוכמה את צמיחתה בצמרת של כל דמות אוטונומית ומצד שני‬ ‫התיר מחדש כינון של מפלגות )בשנת ‪ 2000‬היו כ ‪ 15‬מפלגות שלא‬ ‫מהוות איום על מובארק כאשר מפלגתו שלו זוכה לרוב לאורך כל‬ ‫השנים( ואף קיים מגעים פייסניים גם עם האחים המוסלמים) שחרר‬ ‫את האסירים מתקופת סאדאת(‪.‬‬ ‫בתקופתו התפתחו שני מימדים הליברלי והקצנה חמורה של קנאי‬ ‫האיסלאם‪.‬‬ ‫המימד הליברלי התבטא באנשי רוח ותנועות לקידום החופש הפוליטי‬ ‫וזכויות הפרט‪:‬‬ ‫‪ .1‬תופיק אל חכים)סופר( וח'אלד אל דין)איש שמאל( פרסמו ספרים‬ ‫המבקרים את מובארק ‪.‬‬ ‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬ ‫‪ .2‬נג'ב מחפוז חתן פרס נובל לספרות‪ ,‬יצא להגנת סופר אירני שהיה‬ ‫מקור לקנאי האיסלאם‪.‬‬ ‫‪ .3‬ארגונים בלתי ממשלתיים כגון "החברה המצרית המוסלמית"‬ ‫ו"האגודה המצרית לנאורות" שבארשם עמד הסופר והעיתונאי פרג'‬ ‫פודה‪.‬‬ ‫‪ .4‬יוסד "מרכז אבן ח'לדון ללימודי פיתוח" ע"י פרופ' סעד אל – דין‬ ‫אבראהים שהתמקד בהליכי דמוקרטיזציה ובזכויות אדם‪.‬‬ ‫בנוסף לאלה קמו אגדות כאשר כולם עוסקים בקידום המימד החילוני‬ ‫– ליברלי ‪ :‬זכויות פרט‪ ,‬טוהר בחירות ‪ ,‬סובלנות ‪ ,‬מעמעד המיעוטים‬ ‫ועוד'‪.‬‬ ‫התפתחות של קנאי האיסלאם באה לידי ביטוי באלימות חסרת‬ ‫תקדים וטרור רצחני‪:‬‬ ‫‪ .1‬רצח ‪ 120‬שוטרים לאחר רצח סאדאת‪.‬‬ ‫‪ .2‬העצורים שמובארק שיחרר יצאו באמצע שנות השמונים‬ ‫לאפגניסטן והצטרפו לרשת‬ ‫הטרור האסלאמי ואלה חזרו מצוידים ומאומנים על מנת לחזור‬ ‫ולזרוע בה טרור‪ .‬הם‬ ‫ייצאו למסעות רצח חסרי תקדים שכללו‪ :‬רצח יו"ר הפרלמנט‪,‬‬ ‫מעשי רצח במיעוט‬ ‫הקופטי‪ ,‬מסעות רצח כנגד תיירים )כ‪ 57‬בנוב' ‪.(97‬‬ ‫‪ .3‬פגיעה בחלוצי הליברליזם עם הירצחו של פרג' פודה ופציעתו‬ ‫האנושה של נג'יב מחפוט'‪.‬‬ ‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬ ‫מבארק התייחס לבעיית הטרור כבעיה מספר אחדל מצרים‪.‬הוא‬ ‫הפעיל את מנגנוני הכוח בהצלחה ובמקביל ניסה להפעיל את הממסד‬ ‫האיסלאמי בתקווה שיבלום את הקנאים וייספקו לגיטימציה למשטרו‪.‬‬ ‫גישה זו שבה נהג גם סאדאת אילצה אותו לוויתורים לא קטנים‪:‬‬ ‫‪ .1‬ביטול סעיפים מרכזיים מ"חוק ג'יהאן" המשחרר את נשות מצרים‬ ‫מתלותן האיסלאמית בבעליהן‪.‬‬ ‫‪ .2‬הכרה בסמכות "אקדמאית המחקר האסלאמי" של אל אזהר לאשר‬ ‫או לפסול ספרים‪.‬‬ ‫‪ .3‬נטמעה הקביעה החוקתית )שאישר עוד אסאד( כי השריעה היא‬ ‫המקור הראשי של החוק במצרים‪.‬‬ ‫בכל עניין הקרע בין הליברלים לתומכי האסלאם משתדל מובארק‬ ‫להתנהל בשיקול דעת וחוסר התערבותו בשינוי הדתי נראה לעין‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2000‬פרסם פרופ' אל דין מאמר בו טען כנגד מובארק‬ ‫שהמציא חידוש במדעי המדינה ‪ :‬תרכובת של משטר מלוכני‬ ‫ורפובליקני) גמלוכיה – שילוב של גמהוריה ו"מלוכיה(‪ .‬ואכן בימים אלו‬ ‫לא ברור לאיזה כיוון מצרים הולכת‪.‬‬ ‫האם תישאר האחות הבכורה? האם תכריע להכרעה בין רכיבי‬ ‫הזהות שלה או מוטב לה שלא? ספקות אלו ירחפו אל חיק העתיד‪.‬‬ ‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬ ‫פרק ‪ 1‬איראן והמהומות במצרים‬ ‫איראן מגיבה למהומות האלימות נגד השלטון במצרים ‪,‬ומסרה כי זהו‬ ‫סימן ל"תחייה ‪..‬‬ ‫‪.‬תנועת האחים המוסלמים במצרים הודיעה כי על הנשיא חוסני‬ ‫מובארק וממשלתו לפרוש ‪...‬‬ ‫תנועות אסלאמיות במצרים‪ :‬תנועות אסלאמיות במזרח התיכון‬ ‫לייתן של התנועות האסלאמיסטיות כגורם חברתי ופוליטי מוביל‬ ‫במזרח התיכון ‪,‬וככלי הביטוי העיקרי להתנגדות לסדר החברתי‬ ‫והפוליטי הקיים‪ ,‬היא ציר מרכזי בתולדות האזור בשלושים השנים‬ ‫האחרונות‪ .‬אין מדובר רק בהיקף החזרה אל הדת ‪,‬אלא בהפיכתה‬ ‫של הדת לגורם פוליטי מרכזי הן על ידי המשטרים והן על ידי‬ ‫האופוזיציה כאחד‪ .‬התנועות הללו הן תנועות פוליטיות העוסקות‬ ‫בראש ובראשונה בגיוס חברתי ופוליטי של ההמונים‪ .‬עוצמת התופעה‬ ‫התבטאה בתפיסת השלטון בשתי מדינות ? איראן וסודאן‪ ,‬באיום‬ ‫הישיר על מספר משטרים נוספים‪ ,‬וכאמור בשימוש באלימות על ידי‬ ‫הגורמים היותר רדיקלים‪ .‬ביטוי נוסף לאקטיביזם הוא הלחץ להחלת‬ ‫החוק האסלאמי כחוק המדינה במקום מערכות החוקים שנלקחו‬ ‫מהדגם המערבי‪]1].‬‬ ‫פריחתן של תנועות האסלאמיות‬ ‫פריחתן של תנועות האסלאמיות מעלה את השאלה מה הרקע‬ ‫שאפשר פריחתן באזור ‪.‬התנועות הללו ממלאות את החלל שהשאירו‬ ‫אחריהן האידיאולוגיות המערביות הכושלות ששלטו במזרח התיכון‬ ‫במחצית הראשונה של המאה העשרים‪ .‬פשיטת הרגל של הלאומיות‪,‬‬ ‫החילוניות והשמאל בעולם הערבי יצרה חלל אידיאולוגי‪ ,‬שאותו‬ ‫ממלאים במידה לא מבוטלת הפונדמנטליסטים‪ ,‬בהבטיחם שהאסלאם‬ ‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬ ‫הוא הפיתרון‪ .‬מלחמת ששת הימים היוותה נקודת מפנה ראשונה‬ ‫בהופעתן של התנועות האסלאמיות‪ .‬פואד עג'מי כתב בספרו מלכוד‪:‬‬ ‫ערבים וערביות מאז ‪" ,1967‬התבוסה הצבאית הוציאה גזר דין מוות‬ ‫על העולם שהצמיחו הלאומנים שלאחר מלחמת העולם השנייה‪[2]".‬‬ ‫מותו של נאצר מספר שנים לאחר מכן סיים את פרק ההיסטוריה של‬ ‫אזור שאופיין על ידי סיסמאות של שחרור‪ ,‬פיתוח‪ ,‬וסוציאליזם‪.‬‬ ‫כישלונם של המשטרים בארצות ערב להתמודד עם התמורות החברתיות‬ ‫והכלכליות במזרח התיכון‬ ‫כישלונם של המשטרים בארצות ערב להתמודד עם התמורות‬ ‫החברתיות והכלכליות במזרח התיכון דוחפים את התושבים לידי‬ ‫התנועות האסלאמיות‪ .‬על אף התקוות הגדולות שנתלו בסוציאליזם‬ ‫הערבי בשנות החמישים והשישים‪ ,‬ובכספי הנפט בשנות השבעים‪,‬‬ ‫סובלות רוב ארצות ערב ממצוקה כלכלית חברתית‪ .‬במצב של משבר‬ ‫כלכלי וניכור חברתי פוליטי‪ ,‬הקבוצה החברתית הנמשכת ביותר‬ ‫למסר האסלאמי היא בני המעמד הבינוני והנמוך‪ ,‬בני המעמד איבדו‬ ‫נכסיהם בקרב בעלי המלאכה והסוחרים הזעירים‪ ,‬והתושבים שהגיעו‬ ‫זה לא מכבר מהכפר לעיר‪ .‬לקבוצות אלה מעניקים הפונדמנטליסטים‬ ‫מכניזם המגן על מעמדם מפני שקיעה נוספת ושומר על שלמות‬ ‫מערכת הערכים שלהם‪ .‬קבוצת יעד חשובה נוספת היא צעירים‬ ‫וצעירות‪ ,‬בוגרי מערכת החינוך של המדינה המודרנית‪ ,‬אשר חשים‬ ‫ניכור כלפי הסדר החברתי‪-‬פוליטי והתרבותי הקיים‪ ,‬הואיל והמדינה‬ ‫אינה מסוגלת לספק להם תעסוקה‪ ,‬שיכון וקידום חברתי‪ .‬הם קשובים‬ ‫ופתוחים למסר האסלאמי המבטיח צדק חברתי ופתרונות כמעט‬ ‫אוטופיים למצוקתם‪ .‬לא רק שהמדינה האוטוריטארית נכשלה‬ ‫בהגשמת יעדיה‪ ,‬היא אף יצרה מנגנונים בירוקראטיים חונקים‬ ‫ומערכות דיכוי המגבירות את תחושת הניכור של הפרט מן השלטון‬ ‫במדינה‪ .‬מול תחושות הניכור והאובדן בחברה ההמונית והאנונימית‬ ‫בעיר‪ ,‬סיפקו התנועות האסלאמיות תחושה של זהות ושייכות‬ ‫למסגרת ‪,‬ייעוד ומטרה‪]3].‬‬ ‫אופיים הבלתי דמוקרטי של המשטרים במדינות ערב‪.‬‬ ‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬ ‫גורם חשוב נוסף הינו אופיים הבלתי דמוקרטי של המשטרים במדינות‬ ‫ערב‪ .‬לפי עג'מי‪" ,‬המדינות בעולם הערבי הוציאו את הגברים והנשים‬ ‫הפשוטים אל מחוץ החיים הפוליטיים‪ .‬מרכזי כוח מתחרים היו‬ ‫לשממה ? השוק המסורתי‪ ,‬מוסדות הדת ‪,‬ההתאחדויות המקצועיות‬ ‫ואיגודי הפועלים‪ .‬הודות למה שכונה 'כלכלת שליטה 'הייתה החברה‬ ‫כולה בידי המדינות ‪ ...‬חלופה אסלאמית פראית ממשיכה להתקיים‬ ‫בשוליים‪ ,‬ובעיקר בקרב הצעירים אך מקור ההשראה שלה הוא‬ ‫האמונה בביאת המשיח ‪,‬לא דמוקרטיה‪]4]".‬‬ ‫לפיתרון האסלאמי‪ ,‬אותו מציעות התנועות הללו‪ ,‬מספר יתרונות‬ ‫בולטים בהשוואה לאחרים‪ .‬ראשית‪ ,‬האסלאם מוצג כמערכת חובקת‬ ‫כול המספקת את כל הפתרונות לבעיית העולם הזה והעולם הבא‪.‬‬ ‫שנית‪ ,‬הפיתרון האסלאמי מוצג כחלופה להגשמת תחייה ועוצמה‬ ‫ערבית ואסלאמית‪ .‬רעיונותיהם של האסלאמיסטים נוטים להיות‬ ‫כוללניים ‪,‬ולא פרוגרמאתיים‪ ,‬ודבר זה מגביר את כוח המשיכה שלהם‬ ‫ומכער את יריביהם‪ .‬הן רדיקליות בכך שהן מחפשות פתרונות‬ ‫מעמיקים לכאורה לבעיות היסוד של החברה ‪.‬שלישית‪ ,‬הפיתרון‬ ‫האסלאמי הוא פיתרון אותנטי‪ ,‬ששורשיו נעוצים בתרבות המקומית‬ ‫והוא מתאים לתנאים המקומיים‪ .‬אין הוא פיתרון מיובא כגון‬ ‫הליברליזם או הסוציאליזם‪ ,‬שמקורם הזר הוצג לא פעם כאחת‬ ‫הסיבות המרכזיות לכישלונם באזור ‪.‬הדרך האסלאמית מוצגת כדרך‬ ‫שזכתה להצלחה רבה בעבר הרחוק‪ ,‬אך בניגוד לחלופות האחרות‬ ‫שנכשלו כולן‪ ,‬היא לא נוסתה בהווה‪ [5].‬לטענתם רק כינונו של סדר‬ ‫אסלאמי במקום הסדר הקיים יעניק לאסלאם עוצמה וישים אותו‬ ‫במרכז המפה העולמית‪ .‬זאת מכיוון שהאסלאם היא דת האמת‪ ,‬דתו‬ ‫של אלוהים‪ ,‬ועוצמתה מהווה הוכחה לאמיתותה‪ .‬מכיוון שרבים נטשו‬ ‫את דרך האסלאם וחזרו למצב שהיה קיים בטרם הציב הנביא מחמד‬ ‫את חזונו‪ .‬אם כעת ישובו המוסלמים לאסלאם המקורי‪ ,‬הם יוכלו‬ ‫להשיב לעצמם את כוחם‪] 6].‬‬ ‫האסלאמיסטים עושים שימוש בדרשה להעברת המסר שלהם‪,‬‬ ‫והדרשנים שבהם יכולים להיחשב לשליחיה ומשרתיה החשובים‬ ‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬ ‫ביותר של הדעוה‪ .‬הדרשה נישאת בעיצומו של טקס דתי עתיק יומין‬ ‫ורב חשיבות בחייה של הקהילה‪ ,‬במסגד ? מקום ההתכנסות הציבורי‬ ‫הראשון של המוסלמים‪ ,‬שהארכיטקטורה המיוחדת שלו מעוררת‬ ‫זיכרונות מעבר מפואר‪ .‬השימוש במסגד‪ ,‬הלבוש המסורתי של הדרשן‬ ‫והשימוש ב"שפה "האסלאמית‪ ,‬עוזרים בהעברת המסר של התנועה‬ ‫לקהל היעד שלהם‪] 7].‬‬ ‫נוסף על כך הפעילות הוולונטרית של האגודות האסלאמיות מקרבת‬ ‫אותן אל הציבור הרחב‪ ,‬ובמיוחד אל בני השכבות הנזקקות לשירותי‬ ‫הרווחה‪ ,‬החינוך והרפואה ‪,‬ומציבים את האגודות האסלאמיות בעמדת‬ ‫השפעה חשובה‪ .‬בתוך המועקה האופפת את סמטאות העוני‪ ,‬מופיע‬ ‫האסלאם כתקווה חדשה והסיסמה "האסלאם הוא הפיתרון" אינה‬ ‫טעונה כאן הוכחה‪ .‬המסר עובר במרפאת השיניים שליד המסגד‪ ,‬או‬ ‫בכיתת הנערות הלומדות מקצוע‪ ,‬ואשר לולא קיומה ספק אם היו‬ ‫לומדות כלל‪ .‬המסרים מועברים באמצעות המחירים הסמליים הנגבים‬ ‫תמורת שירותים שונים וכן באמצעות הסיסמאות ‪,‬השלטים ואווירת‬ ‫החסד השורה באגפים האלה של המרכז האסלאמי‪ ,‬אבל בעיקר דרך‬ ‫הפעילות המתרחשת בהם‪ .‬את המסר המפורש משאירים נאמני‬ ‫האסלאם‪ ,‬בעיקרו של דבר ‪,‬למסגד עצמו‪]8].‬‬ ‫הדמיון הרב בין התנועות האסלאמיות‬ ‫למרות הדמיון הרב בין התנועות האסלאמיות השונות קיימים מספר‬ ‫הבדלים בדרכי הפעולה‪ .‬חלק מתנועות אלה משתלבות בסדר‬ ‫הפוליטי הקיים ומעוניינות לשנות אותו מבפנים על ידי השתלבות‬ ‫במוסדות השלטון‪ .‬לטענת הוגים מרכזיים בזרם זה ‪,‬החינוך‬ ‫וההשתתפות בפוליטיקה צריכים להיעשות במקביל‪ .‬אין להזניח את‬ ‫החינוך ‪,‬אולם מצד שני אין להתמקד רק בחינוך ובאיכות החברים‬ ‫בתנועה‪ ,‬אלא יש להיכנס לפוליטיקה ולנצל את החרות היחסית‬ ‫שתינתן לתנועה בכדי להרחיב את פעולתה החינוכית ואת השפעתה‬ ‫על מגזרי החברה השונים‪ [9].‬כדוגמה לכך ניתן לקחת את תנועת‬ ‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬ ‫האחים המוסלמים בסוריה בראשית דרכה עת פעלה כחלק‬ ‫מהמערכת הפוליטית הממסדית בסוריה‪ ,‬תוך הכרה בסדר הפוליטי‪-‬‬ ‫חברתי ואף תמיכה בו‪ [10].‬או האחים המוסלמים בירדן הדוגלים‬ ‫בפעילות הפוליטית במסגרת המשטר החוקתי הקיים‪ .‬יש להשתלב‬ ‫בחברה ובחיים המדיניים כדי לחולל רפורמה הדרגתית בדרכי שלום‪,‬‬ ‫תוך נטילת חלק בחיים הפרלמנטאריים ואף בממשלה בנסיבות‬ ‫המתאימות‪]11].‬‬ ‫תנועות אחרות דוגלות בגישה של הכנה תרבותית וקוראות לחינוך‬ ‫האוכלוסייה על ברכי האסלאם בכדי להכין את הרקע לזמן בו יוכלו‬ ‫לתפוס את השלטון‪ .‬היטיב לתאר זאת פורמן כאשר אמר ש"הדעוה ?‬ ‫הקריאה‪ ,‬ההטפה‪ ,‬התעמולה והטמעת המסר בהכרתם ובלבבותיהם‬ ‫של המאמינים ? נתפסת איפה ככלי וכדרך הפעולה העיקרית במאבק‬ ‫באימפריאליזם התרבותי ולמען כינונה מחדש של החברה האסלאמית‬ ‫הנאותה‪ .‬לרשות הדעוה עומדים אפיקים שונים‪ :‬במות המסגדים‪,‬‬ ‫הביטאונים‪ ,‬הספרים‪ ,‬הקלטות ‪,‬מפגשי הלימוד וההרצאות וכן‬ ‫המעשים הוולונטריים‪ .‬קשורים בה גם אנשים ? מטיפים‪ ,‬הוגים‬ ‫ופעילים‪ .‬אלה הם אמצעי החברות וסוכניה‪ ,‬המתווכים בין תת‪-‬החברה‬ ‫האסלאמיסטית לבין ציבור היעד‪ [12]".‬עיקר עניינן של האגודות‬ ‫האסלאמיות הנוקטות בגישה זו הינו פעילות חינוכית מסורתית‪,‬‬ ‫שמטרתה לשמר ולחזק את אופייה וצביונה האסלאמי של החברה‪.‬‬ ‫אחת הדוגמאות לכך הינה תנועת האחים המוסלמים במצרים‬ ‫בראשית דרכה שנקטה בגישה שהדרך להשגת המטרה‪ ,‬קרי כינונה‬ ‫של מדינה אסלאמית‪ ,‬הינה השיטה ההדרגתית תוך שימתה דגש על‬ ‫חינוך אסלאמי של הדור הצעיר‪ [13].‬גם עצאם אל עטאר‪ ,‬המפקח‬ ‫הכללי השני של האחים המוסלמים בסוריה‪ ,‬ייחס חשיבות לחינוך‬ ‫ולהטפה הדתית‪ ,‬שבהם ראה דרך עיקרית לקידום הרעיונות‬ ‫האסלאמיים‪ ,‬ומאוחר יותר בהתנגדותו החריפה לפתיחה במאבק‬ ‫המזוין נגד משטר הבעת'‪ ,‬בטענה כי הדבר יביא לחיסולה של תנועת‬ ‫האחים המוסלמים בסוריה‪]14].‬‬ ‫תנועות אחדות נוקטות בגישה שיש להפיל את השלטון הקיים על ידי‬ ‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬ ‫ג'יהאד שיופעל נגד השלטונות הכופרים‪ .‬עבד אל‪-‬סלאם פרג'‪ ,‬הוגה‬ ‫מרכזי בזרם זה‪ ,‬הביא את רעיון הג'יהאד לפיתוח מרבי‪ ,‬כשהצידוק‬ ‫ההלכתי נמצא לו בפתוות של אבן תימיה ‪,‬לפיהן כאשר שליט מוסלמי‬ ‫מבצע פרישה מחוקי האסלאם עולה הציווי ליציאה למלחמה נגדו‪[15].‬‬ ‫דוגמה לכך היא תנועת האחים המוסלמים בסוריה תחת שלטונה של‬ ‫מפלגת הבעת'‪ .‬עלייתה של מפלגת הבעת' לשלטון בשנת ‪1963‬‬ ‫הציבה אתגר לצביון האסלאמי שביקשה התנועה להקנות לסוריה‪,‬‬ ‫כמו לסדר הישן‪ ,‬שבו היה מעוגן עצם קיומה ‪.‬לאתגר זה נענתה‬ ‫מנהיגות צעירה‪ ,‬משכילה ורדיקלית‪ ,‬בדרך כלל ללא רקע של חינוך‬ ‫דתי פורמאלי‪ ,‬אשר הפכה את האחים לארגון מחתרת אלים‪ ,‬השואף‬ ‫להפיל את משטר הבעת' בדרך של מאבק מזוין‪ ,‬כדי להקים מדינה‬ ‫אסלאמית בסוריה‪ [16].‬מייצגות נוספות של זרם זה הן תנועת‬ ‫הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני‪ ,‬הציבו את האידיאל של חיל חלוץ‪ ,‬אשר‬ ‫יוכל לאכוף שלטון אסלאמי על החברה בכוח הג'יהאד הכולל נגד‬ ‫ישראל]‪ ,[17‬ותנועת ה ‪-GIA‬באלג'יריה עם המטרה להרוס את‬ ‫המדינה הקיימת‪ ,‬תוך העדפת המימד המשיחי של המאבק על פני‬ ‫שיקולים חברתיים ופוליטיים‪] 18].‬‬ ‫תנועות מסוימות קוראות להתבדלות מהחברה בה הן רואות חברה‬ ‫כופרת‪ .‬תנועות מבססות את גישתן על התורה שפיתח סייד קוטב‬ ‫לפיה חברה שאיננה נשלטת על פי חוקי אלוהים אלא על פי חוקי‬ ‫אנוש היא חברה אלילית‪ ,‬ואין לקבל את כל אורחותיה ומעשיה‪ ,‬אפילו‬ ‫לא את האמונה באלוהים ואת הפולחן המקוימים בה‪] 19].‬דוגמא לכך‬ ‫ניתן למצוא בתנועת אל‪-‬תכפיר ואל‪-‬הג'רה אשר קבעה שהחברה‬ ‫המצרית הינה חברה כופרת‪ ,‬ועל כן יש לפרוש ממנה‪ ,‬ולחיות בנפרד‬ ‫כדי ליצור גרעין של חברת נגד אידיאלית ולשוב אליה‪ ,‬להשלמת‬ ‫הג'יהאד‪ .‬דוגמאות נוספות לקבוצות אלו ניתן למצוא ביורשותיה כגון‪:‬‬ ‫'אל‪-‬תוקף ואל‪-‬תבין'‪' ,‬אל‪-‬שאוקיון 'ו'אל‪-‬סמאויה' הפועלות במצרים‪.‬‬ ‫]‪]20‬‬ ‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬ ‫)‪1‬מאיר ליטבק‪ ,‬מבוא‪ ,‬אסלאם ודמוקרטיה בעולם הערבי‪) ,‬תל‪-‬אביב‪,‬‬ ‫‪ ,(1997‬עמ' ‪9‬‬ ‫)‪2‬פואד עג'מי‪ ,‬מלכוד‪ :‬ערבים וערביות מאז ‪ ,1967‬עמ' ‪51‬‬ ‫)‪3‬ליטבק‪ ,‬עמ' ‪12-13‬‬ ‫)‪4‬עג'מי‪ ,‬עמ' ‪65‬‬ ‫)‪5‬ליטבק‪ ,‬עמ' ‪16‬‬ ‫)‪6‬מרטין קרמר‪" ,‬האסלאם הוא הכוח של העתיד"‪ ,‬מתוך‪ :‬מאיר‬ ‫ליטבק )עורך(‪ ,‬אסלאם ודמוקרטיה בעולם הערבי‪ ,‬עמ' ‪24-25‬‬ ‫}‪7‬אוריה פורמן‪ ,‬אסלאמיון‪ :‬דת וחברה במשנתם של נאמני האסלאם‬ ‫בני‪-‬זמננו‪ ,‬עמ' ‪97-99‬‬ ‫)‪8‬שם‪99-101 ,‬‬ ‫)‪9‬אמיר ויסברוד‪ ,‬תראבי‪ :‬דובר האסלאם הקנאי‪ ,‬עמ' ‪120‬‬ ‫)‪10‬אייל זיסר‪" ,‬תנועת האחים המוסלמים בסוריה‪ :‬בין השלמה‬ ‫למאבק"‪ ,‬מתוך‪ :‬מאיר ליטבק )עורך(‪ ,‬אסלאם ודמוקרטיה בעולם‬ ‫הערבי‪ ,‬עמ' ‪96‬‬ ‫)‪11‬אשר ססר‪" ,‬האחים המוסלמים בירדן‪ :‬דו קיום ועימות מבוקר"‪,‬‬ ‫מתוך‪ :‬מאיר ליטבק )עורך(‪ ,‬אסלאם ודמוקרטיה בעולם הערבי‪ ,‬עמ'‬ ‫‪138‬‬ ‫)‪12‬פורמן‪)88 ,‬‬ ‫)‪13‬נחמן טל‪ ,‬עימות מבית‪ ,‬עמ' ‪40‬‬ ‫)‪14‬אייל זיסר‪ ,‬עמ' ‪104‬‬ ‫)‪15‬רבקה ידלין‪" ,‬הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו‪ :‬דמוקרטיה‬ ‫ואסלאם במצרים"‪ ,‬מתוך‪ :‬מאיר ליטבק )עורך(‪ ,‬אסלאם ודמוקרטיה‬ ‫בעולם הערבי‪ ,‬עמ' ‪91‬‬ ‫)‪16‬אייל זיסר‪ ,‬עמ' ‪96-97‬‬ ‫)‪17‬מאיר ליטבק‪" ,‬חמאס‪ :‬אסלאם‪ ,‬זהות פלסטינית וג'האד"‪ ,‬מתוך‪:‬‬ ‫מאיר ליטבק )עורך(‪ ,‬אסלאם ודמוקרטיה בעולם הערבי‪ ,‬עמ' ‪151‬‬ ‫)‪18‬גדעון גרא‪" ,‬התנועה האסלאמית באלג'יריה"‪ ,‬מתוך‪ :‬מאיר ליטבק‬ ‫)עורך(‪ ,‬אסלאם ודמוקרטיה בעולם הערבי‪ ,‬עמ' ‪227-229‬‬ ‫)‪19‬ידלין‪ ,‬עמ' ‪81‬‬ ‫)‪20‬טל‪48-51 ,‬‬ ‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬ ‫פרק ‪ 2‬שלמה אהרונסון תרחיש אפשרי ‪:‬האחים המוסלמים עולים לשלטון‬ ‫במצריים‬ ‫הצבא המצרי האחים המוסלמים‬ ‫תנועות אסלאמיות במצרים‪ :‬האחים המוסלמים במצרים‬ ‫תנועת "האחים המוסלמים" הוקמה ב‪ 1929-‬על ידי השיח' חסן אל‪-‬‬ ‫בנא באסמאעיליה ‪.‬הרקע להקמתה היה הצורך לתת מענה לחדירה‬ ‫הגוברת והולכת של המערב למצרים מבחינה תרבותית‪ ,‬כלכלית‬ ‫וטכנולוגית‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬מצרים הייתה נתונה במשבר כלכלי עמוק‪,‬‬ ‫שהושפע מהמשבר הכלכלי העולמי בשנים ‪ .1928-1929‬בשל‬ ‫המשבר הכלכלי העולמי חלה ירידה במחירי הכותנה‪ ,‬שהינה אחד‬ ‫מענפי היצוא העיקריים של מצריים‪ .‬המשבר העולמי גרם לאבטלה‬ ‫גבוהה בערים ולמצוקה קשה בכפרים‪ .‬כל אלה היו בין הגורמים‬ ‫שהכשירו את הקרקע לפעילות "האחים המוסלמים ‪".‬‬ ‫חסן אל‪-‬בנא נולד באסמאעיליה ב‪ 1906-‬למשפחה מוסלמית אדוקה‪.‬‬ ‫בילדותו למד בכותאב‪ ,‬ולאחר מכן היה מורה ללימודי אסלאם בעיר‬ ‫הולדתו ובקהיר‪ .‬בלימודיו הוכיח בקיאות רבה בקוראן ובספרות‬ ‫המוסלמית‪ .‬אורח חייו היה צנוע‪ .‬הוא הלהיב את ההמונים בנאומיו‪,‬‬ ‫ומסריו היו ברורים וקליטים‪ .‬הודות למנהיגותו היו ""האחים‬ ‫המוסלמים" לתנועה גדולה‪ ,‬חזקה ובעלת השפעה בחברה‬ ‫ובפוליטיקה הפנימית של מצרים‪ .‬ב‪ 12-‬בפברואר נרצח אל‪-‬בנא‬ ‫כנקמה על רצח ראש ממשלת מצרים ‪,‬מחמוד פהמי נוקראשי‪ ,‬בידי‬ ‫"האחים המוסלמים"‪ .‬מאז מותו לא נמצא לתנועה זו מנהיג בעל‬ ‫אישיות חזקה ומלכדת כשלו‪.‬‬ ‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬ ‫תנועת האחים המוסלמים נבנתה בהתאם לתקנון שנכתב על ידי‬ ‫המייסד חסן אל‪-‬בנא ‪.‬התפקיד הבולט ביותר בתנועה הינו תפקידו של‬ ‫המדריך הכללי‪ ,‬שמתפקד הן כראש התנועה והן כיושב הראש של‬ ‫שני הגופים העיקריים בתנועה‪ :‬משרד ההדרכה הכללי והמועצה‬ ‫המייעצת‪ .‬לתפקיד נבחר אדם מקרב המועצה המייעצת אשר גילו‬ ‫לפחות שלושים שנה והיה חבר במועצה לפחות חמש שנים‪ .‬לאחר‬ ‫בחירתו נשבע המדריך החדש להקדיש את מלוא מרצו למען התפקיד‬ ‫ולבצע את תפקידו לאור עיקרי התנועה‪ .‬במקרה וינצל את סמכויותיו‬ ‫או יאבד מכישוריו יהיה על המדריך להתפטר מתפקידו‪]1].‬‬ ‫לצידו של המדריך הכללי פעל משרד ההדרכה שהורכב מ‪ 12-‬חברים‪,‬‬ ‫‪ 9‬מקהיר ו‪ 3-‬משאר המחוזות‪ .‬החברים במשרד היו צריכים לפחות‬ ‫להיות בני שלושים ולהיות חברים במועצה המייעצת לפחות שנתיים‬ ‫ויכלו להיבחר מחדש‪ .‬תפקיד המשרד היה לנהל את פעולות התנועה‪,‬‬ ‫לפקח על המנהל שלה ולעצב את מדיניותה ולהוציאה לפועל‪]2].‬‬ ‫בנוסף למשרד ההדרכה פעלה גם המועצה המייעצת שהייתה‬ ‫המועצה המחוקקת של תנועת "האחים המוסלמים"‪ .‬מספר חבריה נע‬ ‫בין ‪ 100‬ל‪ 150-‬איש‪ .‬המועמדים היו חייבים להיות חברים פעילים‬ ‫בתנועה לפחות ‪ 5‬שנים ובני ‪ 25‬לפחות‪ .‬המועצה התכנסה פעם‬ ‫בשנה ותפקידה היה לבחור את המדריך הכללי ואת חברי משרד‬ ‫ההדרכה‪ .‬ועדה של שבעה חברים נבחרה מקרב חברי המועצה‬ ‫ותפקידה היה לפקח על החברים ולהטיל את העונשים המתאימים‪.‬‬ ‫החלטות הועדה היו נתונות לאישור המדריך הכללי‪] 3].‬‬ ‫בתנועת "האחים המוסלמים" ישנן שלוש מערכות הפרוסות ברחבי‬ ‫המדינה‪ ,‬והן עוסקות בכל תחומי המפעילות ? אגפים‪ ,‬ועדות ומנגנון‬ ‫ניהול שטח‪ .‬במערכת הראשונה כוללת ‪ 11‬אגפים מרכזיים‪ ,‬שהחשוב‬ ‫בהם הוא האגף להפצת ולהטפת האסלאם ‪.‬המערכה השנייה‪,‬‬ ‫מורכבת בוועדות העוסקות בניהול השוטף של התנועה והפעלתה ‪.‬‬ ‫המערכת השלישית‪ ,‬מנהלת ומניעה את הפעילות ברחבי המדינה‪.‬‬ ‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬ ‫בראש המערכה הזו עומד המשרד המנהלי‪ ,‬האחראי להפעיל את‬ ‫מועצת השורא‪ ,‬הקיימת בכל מחוז‪ ,‬וכן את האגפים במחוזות‪ .‬בנוסף‬ ‫לכך הוא אחראי לניהול הכספים ברחבי המדינה‪] 4].‬‬ ‫בבסיסה של תנועת "האחים המוסלמים" עומדים הסניפים‪ .‬קיימים‬ ‫שני סוגי סניפים ‪:‬סניף גלוי וסניף סגור‪ .‬הסניף הפתוח מתכנס בעיקר‬ ‫במסגדים‪ ,‬מספר חבריו עד ‪10,‬והוא עוסק בלימודי קוראן ודת‪,‬‬ ‫ובפעילות השוטפת של התנועה‪ ,‬כגון איסוף כספים‪ ,‬פעילות הטפה‪,‬‬ ‫הפגנות ופעילות חברתית לטובת הקהילה‪ .‬הסניף הסגור מתכנס‬ ‫בבתים פרטיים‪ ,‬או במסגדים‪ ,‬והוא כולל חברים‪ ,‬שהוכיחו מסירות‬ ‫ונאמנות לתנועה‪ .‬פעילותו דומה לזאת של הסניף הגלוי‪]5 ].‬‬ ‫חסן אל‪-‬בנא גם הקים ארגון צבאי במסגרת "האחים המוסלמים"‪.‬‬ ‫הייתה לכך משמעות מיוחדת שכן הדבר העיד על נכונות של "האחים‬ ‫המוסלמים "להשיג את יעדיהם גם בדרכים אלימות‪ .‬הארגון חולק‬ ‫לפלוגות סיור כאשר כל אחת מחולקת לקבוצות בנות חמישה אנשים‬ ‫כל אחת‪ .‬בראש כל קבוצה עמד מפקד וחבריה נבחרו בקפידה‪.‬‬ ‫הארגון החשאי החל לפעול בסוף שנות השלושים‪ .‬הארגון התרחב‬ ‫מאוד בעת מלחמת העולם השנייה‪ ,‬ובסופה מנה כ‪ 45,000 -‬חברים‪.‬‬ ‫לארגון יוחסו פעולות טרור ורצח שונות ‪,‬שבשיאן נרצח כנקמה‬ ‫המנהיג חסן אל‪-‬בנא‪]6].‬‬ ‫מבחינה אידיאולוגית‪" ,‬האחים המוסלמים" טוענים שהעולם המוסלמי‬ ‫נמצא בשפל חסר תקדים‪ .‬מצב זה נובע מכיוון שהאסלאם ספג‬ ‫השפעות זרות אשר קלקלו את המסר המקורי והשחיתו את תושבי‬ ‫העולם המוסלמי‪ .‬הקהילה המוסלמית התפצלה לכתות ולאסכולות‬ ‫שונות‪ ,‬דבר שהקל על חדירת האימפריאליזם המערבי ועל הרעיונות‬ ‫שהביא איתו‪ .‬בהיותם תנועה הדוגלת בפטריוטיזם ראו האחים‬ ‫בקשרים בין מצרים לאחים משהו מיוחד‪ .‬מגישה זו נבע גם מצבה‬ ‫העגום של מצרים כסימן למצב העגום בו שרוי העולם המוסלמי כולו‪.‬‬ ‫לטענתם השליטה הבריטית במצרים החדירה לחברה המצרית את‬ ‫חוליי החברה המערבית‪ ,‬והביא להשחתה מוסרית של החברה‬ ‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬ ‫המצרית כולה ‪.‬העולם המערבי האימפריאליסטי שדגל בליברליזם‪,‬‬ ‫היה נגוע בשחיתות מוסרית שהשפיעה על החברה המצרית ועל‬ ‫העולם‪]7].‬‬ ‫הפיתרון היחיד למצב בו נמצא העולם המוסלמי מורכב משני שלבים‪.‬‬ ‫שלב ראשון יש לגרש את האימפריאליזם המערבי ולדחות את כל‬ ‫רעיונותיו‪ .‬שנית יש לטהר את האסלאם מכל ההשפעות הזרות ולחזור‬ ‫אל המסר הראשוני של מחמד‪ .‬לאחר שיושגו שני יעדים אלה‪ ,‬יש‬ ‫לחדש את ימיו המפוארים של האסלאם ולכונן מחדש את הח'ליפות‬ ‫האסלאמית‪ .‬אבל כשלב ביניים בדרך להשגתה של המטרה הסופית‪,‬‬ ‫קרי הקמתה מחדש של הח'ליפות האסלאמית‪ ,‬יש לכונן סדר אסלאמי‬ ‫במצרים גופה‪ .‬לאחר שיגורשו הבריטים ממצרים יהיה אפשר להתחיל‬ ‫בכינונו של הסדר האסלאמי שיכלול את ביטול ההפרדה בין הדת‬ ‫למדינה‪ ,‬שמבחינת האחים הינו דבר בלתי אפשרי‪ ,‬ואת החלתה של‬ ‫השריעה ? ההלכה האסלאמית כחוקתה של מצרים‪] 8 ].‬‬ ‫לפי תורת "האחים המוסלמים" יושגו מטרות אלה באופן הדרגתי על‬ ‫ידי הכשרת הלבבות‪ ,‬בהכנה הולמת להקמתה של מדינת הלכה‬ ‫אסלאמית‪ .‬הכשרת הלבבות תעשה באמצעות הפעילויות הבאות‪:‬‬ ‫הטפה‪ ,‬חינוך‪ ,‬הכוונה‪ ,‬ביצוע והכנה ג'יהאדית ‪.‬יוקמו מוסדות חינוכיים‬ ‫שיחנכו את הדור הצער בדרך החיים האסלאמית‪ .‬במדינה יונהג אורח‬ ‫חיים אסלאמי בכל תחומי החיים‪ .‬בנוסף לכך תונהג מערכת הטפה‬ ‫לחינוך כול האוכלוסייה בנוגע למסר האסלאמי‪]9].‬‬ ‫מהתחלתה הצנועה‪ ,‬הפכה תנועת "האחים המוסלמים"‪ ,‬עד שלהי‬ ‫שנות השלושים לאחד הארגונים החזקים ביותר במצרים‪ .‬היא משכה‬ ‫חברים מכול רחבי האוכלוסייה‪ .‬בנא ייסד ארגון אפקטיבי ומערך‬ ‫תעמולה‪ ,‬והחל לשחק תפקיד חשוב בפוליטיקה המצרית ‪.‬ימי‬ ‫המלחמה הביאו את בנא להתנגשות עם השלטונות הבריטים ועם‬ ‫הממשלה המצרית ‪.‬הוא נעצר לעיתים קרובות בעוד התנועה ממשיכה‬ ‫בפעולותיה החשאיות כנגד הבריטים ‪.‬‬ ‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬ ‫בסוף שנות הארבעים יוחסו ל"אחים המוסלמים" פעולות טרור רבות‪.‬‬ ‫כתוצאה מכך הוצאה התנועה אל מחוץ לחוק ב‪ .1948 -‬בנקמה רצח‬ ‫פעיל בתנועה את ראש ממשלת מצרים נוקראשי ב‪ .1948 -‬בתגובה‬ ‫על הרצח נרצח חסן אל‪-‬בנא ב‪ .1949-‬במהלך המלחמה בארץ‬ ‫ישראל השתתפו פלוגות של "האחים המוסלמים" במסגרת צבא‬ ‫מצרים ותקפו יישובים בדרום הארץ‪ .‬ב‪ 1950-‬עלתה לשלטון ממשלת‬ ‫הופד אשר אפשרה לתנועה לחזור לפעילות סדירה באביב ‪.1951‬‬ ‫במהלך ההתנגשויות עם הבריטים בשנות החמישים בתעלה השתתף‬ ‫ככול הנראה גם האגף החשאי של התנועה‪ ,‬אולם בגלוי התנערה‬ ‫התנועה מכול מעורבות באירועים והתרוצצו שמועות שהתנועה‬ ‫חתמה על הסכם עם השלטונות ‪.‬‬ ‫במהלך השנה הראשונה להפיכת הקצינים החופשיים‪ ,‬היו יחסים‬ ‫טובים בין התנועה לקצינים‪ .‬אולם‪ ,‬מאמצע ‪ 1953‬שהתברר להם‬ ‫שהמועצה המהפכנית נעה לכיוון מדינה חילונית ולא לכיוונה של‬ ‫מדינה אסלאמית הורעו היחסים‪ .‬המשבר בין האחים המוסלמים‬ ‫לנאצר פרץ עם חתימת ההסכם עם הבריטים ב‪ 19 -‬ביולי ‪ .1954‬ב‪-‬‬ ‫‪ 26‬באוקטובר ‪ 1954‬לאור ניסיון ההתנקשות בנאצר‪ ,‬הוצאה התנועה‬ ‫מחוץ לחוק ודוכאה בחומרה‪]10].‬‬ ‫תנועת "האחים המוסלמים"‬ ‫)להלן "האחים"( הוקמה בעיר איסמאעיליה במצרים בשנת ‪ 1928‬על‬ ‫ידי חסן אל בנא‪ .‬תנועה זו ניסתה להתמודד עם המצוקות שיצרו‬ ‫השלטון הבריטי הזר מחד‪ ,‬והמודרניזציה ותהליכי הנהירה מהכפר‬ ‫לעיר החל מסוף המאה ה‪ ,-19‬מאידך‪ .‬התנועה חרתה על דגלה את‬ ‫הקמת המדינה האסלאמית האחת הגדולה‪ ,‬כתשובה לעימות הדתי‪-‬‬ ‫תרבותי עם המודרניזציה ועם העולם החילוני על רעיונותיו הפוליטיים‬ ‫הזרים‪ ,‬ששינו את המציאות בעולם הערבי עם פירוקה של האימפריה‬ ‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬ ‫העות'מנית למדינות לאומיות ובכלל זה ההתיישבות הציונית ואחר כך‬ ‫הקמת מדינת ישראל‪.‬‬ ‫על פי השקפת "האחים" הדרך להשגת היעד‪ ,‬קרי ‪ -‬מדינה אסלאמית‬ ‫אחת גדולה ‪ -‬הוא בתיקון החברה ולצורך זה יש להקים ארגון‬ ‫אסלאמי פוליטי שיהיה נושא הדגל במלחמת תרבות זו ויכפה את‬ ‫אורח החיים האסלאמי על החברה כולה‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬יש לדחות את‬ ‫הג'יהאד המוסלמי )"מלחמת הקודש"( עד שיבשילו התנאים להבטחת‬ ‫הצלחתו‪.‬‬ ‫"האחים" פירשו את תבוסות הערבים בידי ישראל כעונש על הסטייה‬ ‫מן האיסלאם‪ ,‬ועל כן יש צורך‪ ,‬לדעתם‪ ,‬לתקן קודם כל את החברה‬ ‫המוסלמית על ידי השקעת מאמצים בחינוכה‪ .‬במילים אחרות‪,‬‬ ‫"האחים" נותנים קדימות למסר החברתי ולתביעה לשינויים מרחיקי‬ ‫לכת באורח החיים האסלאמי על פני המסר הלאומי‪ .‬מסיבה זו‬ ‫הקדישו "האחים" מאמצים רבים בתחום החינוך ועסקו בפעילות‬ ‫חברתית ענפה‪.‬‬ ‫ישראל מסמלת בעיני "האחים" יותר מכל את כניעתו של העולם‬ ‫האסלאמי לאויביו הראשיים ‪ -‬האימפריאליזם המערבי שנוצר על ידי‬ ‫היהדות והנצרות וברוח "הפרוטוקולים של זקני ציון"‪ .‬היהדות היא‬ ‫כסרטן השולח את זרועותיו לצור על האיסלאם בדמות הקומוניזם ‪-‬‬ ‫מחד‪ ,‬והאימפריאליזם הכלכלי ‪ -‬מאידך‪.‬‬ ‫פלסטין היא אדמה אסלאמית‪ ,‬שאסור להשאירה תחת שלטון לא‪-‬‬ ‫אסלאמי והמאבק על שחרורה המלא הוא מצווה המוטלת על כל‬ ‫מוסלמי‪.‬‬ ‫אולם רעיון דחיית הג'יהאד עד להקמת חברה אסלאמית גרם לנקיטת‬ ‫עמדה פסיבית של "האחים" במאבק נגד ישראל‪.‬‬ ‫המבנה הארגוני של "האחים" מתאפיין בהיררכיה הכוללת קודקוד של‬ ‫"המדריך הכללי" )אל‪-‬מורשד אל‪-‬עאם( וכמה מנהיגים מקורבים לו‬ ‫ומתחתיו מערכת מסועפת של סניפים‪ ,‬ארגונים מיוחדים שונים )כגון‬ ‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬ ‫ארגוני נשים וסטודנטים( וזרוע סודית )"אל‪-‬ג'יהאד א‪-‬סירי"( של תאים‬ ‫המכינים עצמם לפעילות צבאית וטרוריסטית בבוא העת‪.‬‬ ‫קשרי "האחים" עם ערביי ארץ‪-‬ישראל החלו כבר ב ‪ ,-1935‬כאשר‬ ‫עבד א‪-‬רחמן אל בנא‪ ,‬אחיו של מייסד התנועה‪ ,‬ביקר בארץ ונפגש עם‬ ‫החג' אל‪-‬חוסייני‪ ,‬מי שהיה המופתי של ירושלים‪ .‬במאורעות ‪1936‬‬ ‫של ערביי ארץ‪-‬ישראל נגד היישוב היהודי עסקו "האחים" בתעמולה‬ ‫נגד בריטניה והעם‬ ‫היהודי באמצעות גוף שנקרא "ועדה מרכזית לסיוע לפלסטין"‪ .‬כן‬ ‫השתתף במאורעות אלה מספר קטן מבין "האחים" בפשיטות מזוינות‬ ‫על ישובים יהודיים‪ .‬לאחר מלחמת העולם השנייה‪ ,‬על רקע כשלונות‬ ‫המאבק הפלסטיני בשנות ה‪ ,-30‬שלחו "האחים" שליחים לארץ‬ ‫ישראל‪ ,‬ובראשם רמדאן אל‪-‬בנא שהקימו ואימנו קבוצות נוער )צופים‬ ‫פלסטיניים(‪.‬‬ ‫בין השנים ‪ 1947-1945‬הוקמו עשרות סניפים בארץ ישראל‪ ,‬שמנו כ‪-‬‬ ‫‪ 20,000 10,000‬חברים ואשר עסקו בעיקר בפעילויות חברתיות‬‫מקומיות‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1948‬שלחו "האחים" לפחות ‪ 3‬פלוגות של מתנדבים ממצרים‬ ‫וכן כוחות קטנים יותר מירדן ומסוריה שנטלו חלק במלחמה נגד‬ ‫ישראל )מלחמת העצמאות(‪ .‬בשלהי שנת ‪ 1949‬החלו חברי "האחים"‬ ‫שלחמו בשורות הצבא המצרי בפלישתו לארץ במלחמת העצמאות‪,‬‬ ‫בהקמת סניפים של "האחים" בערים ג'נין וג'לג'וליה בשומרון‪ ,‬בכפרים‬ ‫צור‪-‬בחר וצוריף בהרי ירושלים‪ ,‬וכן במחנות הפליטים שהוקמו ליד‬ ‫יריחו ובית‪-‬לחם‪.‬‬ ‫בשנות ה‪ -50‬הוקמו בחסות "האחים" סניפים של אגודת הסטודנטים‬ ‫הפלסטיניים באוניברסיטאות המצריות‪ .‬בראש האגודה עמדו חברי‬ ‫"האחים" יאסר ערפאת‪ ,‬סלים א‪-‬זענון‪ ,‬צאלח חלף )אבו אייאד( ועבד‬ ‫אל פתאח חמוד‪ .‬אלה יסדו ב‪ -1957‬את ארגון הפת"ח‪.‬‬ ‫בעקבות גילויו של נסיון הקשר נגד משטרו של נאצר‪ ,‬שליט מצרים‪,‬‬ ‫ב‪ ,-1965‬נעצרו פעילים רבים מבין "האחים" ברצועת עזה‪ .‬רדיפת‬ ‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬ ‫השלטון המצרי אחריהם גרמה להגירת רבים מביניהם לסעודיה‬ ‫ולנסיכויות המפרץ הפרסי‪ .‬נוסף לכך החלישה הקמת הפת"ח בסוף‬ ‫שנות ה‪ -50‬את מעמד "האחים" ברצועה‪.‬‬ ‫עם סיפוח הגדה לממלכת ירדן על ידי המלך עבדאללה‪ ,‬בשנת ‪,1950‬‬ ‫הותר ל"אחים" לקיים את פעילותם בגלוי והם הוכרו כארגון חוקי לא‪-‬‬ ‫פוליטי‪ ,‬שיש לו מספר ניכר של סניפים ברחבי הגדה המערבית‪ .‬עם‬ ‫זאת לא נמנע ארגון "האחים" לבקר את המשטר הירדני ובעיקר את‬ ‫קשריו עם בריטניה‪ ,‬כמו גם את החריגה מעקרונות השריעה בחיי‬ ‫היום יום בממלכת ירדן‪ .‬מנהיג "האחים" בירדן נאסר לא אחת על ידי‬ ‫השלטונות בראשית שנות ה ‪ .-50‬אולם האינטרסים המשותפים‬ ‫לתנועה זו ולמשטר הירדני עלו על גורמי המחלוקת והמתיחות‪ .‬המלך‬ ‫זכה בתמיכת "האחים" במאבקיו עם ארגוני השמאל והנאצריסטים‪,‬‬ ‫ובכלל זה הוא נתמך על ידם בעת המשבר של שנת ‪.1957‬‬ ‫במצרים עד ‪ 1967‬תפס המאבק במשטרים הערביים הנגועים‬ ‫בשחיתות וסוטים מהאיסלאם מקום ראשון בסדר העדיפויות של‬ ‫"האחים"‪ .‬אחרי הפלת המלוכה ומהפכת ‪ 1952‬במצרים נתגלע קרע‬ ‫בין "האחים" לבין המשטר החדש‪ ,‬שהם סייעו לעלייתו‪ .‬לאחר שדוכאו‬ ‫באכזריות על ידי ראשי המשטר החדש‪ ,‬הם הרימו ראשם מחדש‬ ‫בשנות ה‪ .-60‬אך גם התעוררות זו דוכאה והסתיימה בהוצאתו להורג‬ ‫של המנהיג והוגה הדעות החשוב של "האחים" סייד קוטב‪ .‬הוא הטיף‬ ‫לדגם לוחמני יותר משל פעילות "האחים" ממנו שואבים השראתם‬ ‫ארגונים אסלאמיים רבים כולל החמא"ס‪ .‬המאבק נגד משטרו של‬ ‫נאצר‪ ,‬שליט מצרים‪ ,‬הפך למוקד פעילותם של "האחים" והדברים‬ ‫הגיעו עד כדי כך שבשנת ‪) 1967‬במלחמת "ששת הימים"( סרבו‬ ‫אסירים מבין "האחים" במצרים להשתחרר מן הכלא בתמורה‬ ‫להצטרפותם למלחמה בישראל‪.‬‬ ‫לאחר התבוסה הערבית ב‪") -1967‬מלחמת ששת הימים"( התאחדה‬ ‫תנועת "האחים" ברצועת עזה ובאזורי יהודה ושומרון )להלן יו"ש(‬ ‫תחת הנהגת "האחים" בממלכת ירדן‪.‬‬ ‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬ ‫רק בסוף שנת ‪ 1970‬החלו שוב "האחים" לבסס את מעמדם בעזה‪.‬‬ ‫תרמו לכך מלחמת ‪") 1973‬יום הכיפורים"( על המשמעות הדתית‬ ‫שיוחסה לה )היא פרצה בימי חודש הרמדאן ונקראה על ידי מחולליה‬ ‫בשם "מבצע בדר" ‪ -‬על שם הניצחון של הנביא מוחמד בשנת‬ ‫‪;(623‬התחזקותן של מדינות הנפט השמרניות כסעודיה; המהפכה‬ ‫באיראן; כישלונות אש"ף במאבק המזוין בלבנון‪ ,‬והפילוגים בתוכו ‪ -‬כל‬ ‫אלה סייעו להפניית הציבור הפלסטיני מן המבוי הסתום הלאומי אל‬ ‫הפתרון הדתי‪.‬‬ ‫מאז ‪ 1967‬ובעיקר אחרי ‪ 1973‬הקימו "האחים" אגודות רבות שעסקו‬ ‫בחינוך ילדים ונוער ובפעילות מגוונת בתחום הרווחה‪ .‬אגודות אלה‬ ‫פעלו במסגרת המסגדים הרבים הפזורים ביו"ש ועזה‪ .‬בין האגודות‬ ‫הללו בלט ארגון "המוג'מע האסלאמי" שנרשם כאגודה מוכרת על ידי‬ ‫ישראל ב‪ ,-1978‬ואשר השפעתו הלכה וגדלה עד שכל האגודות‬ ‫האחרות נכפפו לעומדים בראשו והוא הפך לארגון הגג שלהן‪.‬‬ ‫"האחים" מיקדו וממקדים את פעילותם בקרב הנוער בכפרים‪ ,‬ובקרב‬ ‫תלמידים‪ ,‬מורים‪ ,‬פקידים ובעלי עסקים משכבות החברה הנמוכות‪.‬‬ ‫"האחים" מרבים בהוצאת ספרות דתית ובהפצת דברי מנהיגים‬ ‫בקלטות‪.‬‬ ‫מספר המסגדים ברצועה‪ ,‬בהם התרכזה פעילות קהילתית זו של‬ ‫"האחים"‪ ,‬עלה מ‪ -70‬ב‪ -1967‬ל‪ -150‬ב‪ .-1988‬בתחומי פעילות‬ ‫חינוכית‪ ,‬חברתית ותרבותית זו‪ ,‬לא היו ל"אחים" מתחרים‪ ,‬גם לא‬ ‫מקרב הארגונים הלאומיים של אש"ף‪ .‬בהדרגה הם הגיעו לידי‬ ‫השפעה גם על העילית המשכילה באוכלוסיה באמצעות לימודים‬ ‫במוסדות אסלאמיים גבוהים מצריים והקמת מכללות אסלאמיות בעזה‬ ‫ובחברון‪ ,‬שהפכו יחד עם המסגדים והפעילים ביתר האוניברסיטאות‬ ‫ביו"ש למרכז הכוח העיקרי של "האחים"‪ .‬בפעילות זו נעזרו "האחים"‬ ‫בשלטון הירדני ובעיקר במשרד ההקדשים שלו‪ ,‬האחראי על המינויים‬ ‫למשרות במסגדים ובבתי הדין השרעיים‪.‬‬ ‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬ ‫בהקשר הפלסטיני‪ ,‬מניע חזק להגברת הפעילות החברתית‪-‬תרבותית‬ ‫של "האחים" היה הדאגה לשמירת זהותו העצמית של הנוער‪.‬‬ ‫העבודה בישראל והמגע הקרוב עם החברה הישראלית חושפים את‬ ‫הנוער להשפעתה של תרבות חילונית מודרנית זרה‪ ,‬המאיימת‬ ‫להרחיקו מכור מחצבתו‪.‬‬ ‫בשנות ה‪ -80‬עמדו "האחים" לראשונה מול יריב מקומי בתוך התנועה‬ ‫האסלאמית עצמה בדמותו של ארגון "הג'יהאד האסלאמי" הפלסטיני‪,‬‬ ‫אשר ערער על עמדת "האחים" בנושא הג'יהאד‪ .‬ארגון זה הוקם‬ ‫בעזה בשנת ‪ ,1981‬וביסוד הקמתו עומד הרעיון של ביצוע מיידי של‬ ‫הג'יהאד נגד היהודים‪ ,‬שכן אין סיכוי להקים מדינה אסלאמית בארץ‬ ‫ישראל‪ ,‬בה קיים רוב יהודי כובש אלא יש לצאת למלחמה נגדו בהווה‬ ‫מבלי להמתין לשינוי פני החברה המוסלמית הפלסטינית‪ .‬רעיון זה‬ ‫מומש על ידי פיגועי טרור עוד לפני פרוץ האינתיפאדה‪ ,‬כמו הפיגוע‬ ‫בחיילי גבעתי ליד הכותל באוקטובר ‪ ,1986‬וזכה לפופולריות הולכת‬ ‫וגוברת בעקבות המשך ביצועם של מעשי טרור במהלך ההתקוממות‪.‬‬ ‫ב‪ -1987‬החל להבשיל שינוי בתפיסת "האחים" ביו"ש ובעזה‪ ,‬שהוליך‬ ‫בסוף אותה שנה להקמת תנועת החמא"ס )תנועת ההתנגדות‬ ‫האסלאמית( בראשות השיח' אחמד יאסין‪ .‬כבר במרס ‪ 1987‬ואחר כך‬ ‫באוקטובר של אותה שנה הופצו כרוזים בחתימת החמא"ס‪ ,‬שבישרו‬ ‫את השינוי במדיניות כלפי ישראל והקמתה של זרוע מיליטנטית של‬ ‫"האחים"‪.‬‬ ‫‪(1‬‬ ‫פעלה‬ ‫מהי האידיאולוגיה של תנועת "האחים המוסלמים"‪ ,‬וכיצד‬ ‫התנועה לשם יישומה?‬ ‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬ ‫באלו סוגי פעילויות פעלו "האחים המוסלמים" ומה המסר שרצו‬ ‫‪(2‬‬ ‫להעביר בכך?‬ ‫‪(3‬‬ ‫מהו המבנה הארגוני של תנועת "האחים המוסלמים"?‬ ‫האם היה קשר בין חברי תנועת "האחים המוסלמים" לבין‬ ‫‪(4‬‬ ‫ערביי הארץ? כיצד בא לידי ביטוי קשר זה?‬ ‫מה היה מעמדה של תנועת "האחים המוסלמים" במצרים‬ ‫‪(5‬‬ ‫ובירדן לאורך השנים?‬ ‫ספר על פעילותה של תנועת "האחים המוסלמים" בשנים‬ ‫‪(6‬‬ ‫האחרונות ביו"ש ובעזה‪.‬‬ ‫‪(7‬‬ ‫בעקבות מה קמה תנועת החמא"ס?‬ ‫"האחים המוסלמים"‬ ‫מדיניות הפתיחות הכלכלית‬ ‫)אנפתאח – עמוד התווך של מדיניותו הכלכלית של משטר סאדאת(‬ ‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬ ‫הן מבחינת העיקרון והן מבחינת הדרך בה יושמה‪ .‬בעיקרון היתה‬ ‫לדעתם המדיניות מוטעית מיסודה‪ .‬ראשית‪ ,‬היא חשפה את החברה‬ ‫המצרית לדפוסי חיים וצריכה של חברת שפע מערבית תעשייתית‬ ‫מפותחת אשר אינם הולמים את נתוני החברה המצרית‪ ,‬שכן חברה זו‬ ‫נמצאת בשלב "הזינוק הכלכלי" וטרם הגיעה לשלב הרווחה‪ .‬שנית‪,‬‬ ‫השגת רווחה כלכלית אינה יכולה לבוא מבחוץ‪ .‬היא יכולה להיות‬ ‫מושגת רק על ידי הגברת הייצור‪ ,‬ורק אחרי הגברת הייצור באורח‬ ‫משמעותי תוכלנה השקעות זרות לבוא כהשלמה‪ .‬ושלישית‪ ,‬מדיניות‬ ‫הפתיחות הכלכלית יצרה באורח טבעי שכבה חדשה של אנשים אשר‬ ‫צוברים הון רב ובמהירות‪ ,‬הן על ידי שיתוף פעולה עם המשקיעים‬ ‫הזרים‪ ,‬ובכך נהנים הם מהטבות הניתנות להשקעות זרות ומשותפות‪,‬‬ ‫והן על ידי מתן שירותים שונים למשקיעים הזרים‪ .‬כך נוצר המצב בו‬ ‫‪ 95%‬מהמצרים נהנים מ‪ 10%-‬בלבד מהתוצר הלאומי‪ ,‬בעוד ‪5%‬‬ ‫הנותרים נהנים מ‪ 90%-‬ממנו‪.‬‬ ‫מדיניות הפתיחות הכלכלית מוטעית‪ ,‬לדעת "האחים"‪ ,‬גם מבחינת‬ ‫הדרך בה יושמה‪ .‬ראשית‪ ,‬עקב פתיחת שערי היבוא חדרה למצרים‬ ‫מכת האינפלציה ממנה סובלות מדינות המערב מבלי שתוכלנה‬ ‫להתגבר עליה‪.‬‬ ‫כניסת ההון הזר הגבירה את הביקוש וגרמה להתייקרויות‪ .‬המדינה‬ ‫שגתה בפתיחת השערים ללא הגבלה בפני כל משקיע‪ ,‬בלי להגן בו‬ ‫בזמן על הצרכן‪.‬‬ ‫שנית‪ ,‬מתן הזכויות המיוחדות למשקיעים זרים‪ ,‬ואי נתינתן למשקיעים‬ ‫מקומיים‪ ,‬הפכו את האזרח המצרי לאזרח מדרגה שנייה בארצו שלו‪.‬‬ ‫שלישית‪ ,‬עקב האפשרות הבלתי מוגבלת שנפתחה בפני בנקים זרים‬ ‫לפעול במצרים‪ ,‬פעלו בה ב‪ 1978-‬כ‪ 40-‬בנקים זרים‪ ,‬אשר לא מימשו‬ ‫את הציפיות שלשמן הובאו‪ .‬ורביעית‪ ,‬פתיחת שערי היבוא למוצרים‬ ‫מוגמרים זרים המתחרים עם מוצרי התעשייה המקומית יצרה איום‬ ‫על התעשייה המקומית‪ .‬מדיניות זו מקנה עדיפות למוצרי יבוא‬ ‫מוגמרים על פני חומרי גלם‪ ,‬חלפים ופריטים אחרים הנחוצים‬ ‫לתעשייה המצרית‪ ,‬ובכך נוצר איום חמור לסקטור הפרטי‪ .‬הסקטור‬ ‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬ ‫הציבורי ממשיך ביצור‪ ,‬אך כתוצאה מהתחרות הבלתי הוגנת תוצרתו‬ ‫מצטברת ולא נמכרת‪.‬‬ ‫המייחד את ביקורתם של "האחים" על הפתיחות הכלכלית מביקורתם‬ ‫של אחרים היא הטענה כי המדיניות הזאת נכשלה עקב היותה בלתי‬ ‫אסלאמית‪ ,‬ומשום שלא יושמה על יסודות אסלאמיים‪" .‬האחים"‬ ‫מוצאים באסלאם את המפתח למדיניות כלכלית נכונה‪ .‬ההתרחקות‬ ‫מהאסלאם ומערכיו היא הסיבה העיקרית‪ ,‬לדעתם‪ ,‬למיעוט היצור‬ ‫ולהגברת הבזבזנות‬ ‫ועקב כך לאינפלציה הגבוהה ולגרעון במאזן המסחרי‪ .‬רק האסלאם‬ ‫מסוגל להגביר את היצור באורח דרסטי‪ ,‬שכן הוא הופך את העבודה‬ ‫ממשימה שגרתית לפולחן הבורא )עבאדה(‪ .‬ההתרחקות מדרכו‬ ‫הנכונה של האסלאם‪ ,‬ואימוץ שיטות כלכליות זרות‪ ,‬גרמו לפגיעה‬ ‫קשה בכלכלה ובחברה‪ .‬תחילה הביאה השיטה הסוציאליסטית את‬ ‫המצרים לידי עוני והפכה אותם מפרטים פעילים לצבא עצום של‬ ‫פקידים השרויים באבטלה סמויה‪ ,‬ומצרים הפכה ממדינה המספקת‬ ‫את כל צרכי המזון שלה למדינה התלויה ביבוא מזון‪ .‬שנות הפחד‬ ‫תחת הדיכוי הסוציאליסטי פגעו בביטחונו של בעל ההון ויצרו נטייה‬ ‫לאגירת הון‪ .‬כתוצאה מכך הון רב‪ ,‬אשר יכול היה להיות מושקע‬ ‫ביצור‪ ,‬אינו מגיע לשם‪ .‬עתה הביאה עמה השיטה הקפיטליסטית ניצול‬ ‫)הריבית אסורה על ידי השריעה משום שהיא מהווה ניצול(‪ ,‬שוחד‪,‬‬ ‫צריכת ראווה והעמקת פערים‪.‬‬ ‫"האחים" מציעים פתרונות אסלאמיים למגרעות אלה‪ ,‬כגון‪ :‬קטיעת ידי‬ ‫הגנבים והמועלים‪ ,‬החרמת רכוש המונופוליסטים‪ ,‬הלקאת המשחדים‬ ‫והמשוחדים‪ ,‬הטלת תשלום צדקה )זכאת( על הקרן ולא מיסים על‬ ‫ההכנסה‪ ,‬והפסקת הניצול )היינו ביטול הריבית(‪.‬‬ ‫שלילת מדיניות הפתיחות הכלכלית על ידי "האחים" נובעת מעמדה‬ ‫עקרונית‪ ,‬היינו התנגדות לפיתוח ולמודרניזציה בדפוסים מערביים‬ ‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬ ‫ולחדירה המערבית הפוליטית‪ ,‬כלכלית ותרבותית הכרוכה במדיניות‬ ‫זו‪.‬‬ ‫פרק ‪ 3‬טורקיה בין מזרח למערב במאה ה‪.20-‬‬ ‫‪- 1‬ציוני דרך ביחסים בין טורקיה למדינות ערב לאורך המאה ה‪-‬‬ ‫‪.20‬‬ ‫‪- 2‬השפעת משאבי הנפט על הקשרים בין טורקיה למדינות ערב‪.‬‬ ‫‪- 3‬מורכבות היחסים בין טורקיה לעירק שכנתה‪.‬‬ ‫‪- 4‬הסוגיה הכורדית והשפעתה על מדיניותן של ממשלות טורקיה‪.‬‬ ‫‪- 5‬השפעת משאבי המים על הקשרים בין טורקיה לארצות ערב‪.‬‬ ‫פרויקט הפיתוח של דרום מזרח אנטוליה – פוטנציאל לפיתוח‬ ‫ולמוקדי מתיחות‪.‬‬ ‫‪- 6‬אינטרסים כלכליים – פוליטיים של טורקיה במרחב המזרח‪-‬‬ ‫תיכוני‪.‬‬ ‫מיקומה המיוחד של טורקיה )בין מזרח למערב‪ ,‬בין ברה"מ לאירן‪ ,‬בין‬ ‫הים השחור לים התיכון ומיצרי הבוספורוס(‪ ,‬הרכבה האתני‪,‬המבנה‬ ‫הטופוגרפיה שלה‪ ,‬ההיסטוריה שלה‪ ,‬הדת והתרבות( הכתיבו את‬ ‫התנהלותה‪.‬‬ ‫כבסיס לכל דיון על טורקיה המודרנית חובה להזכיר את "המהפכה‬ ‫הכמאליסטית" של מוסטפה כמאל המכונה "אתאטורק" – אבי‬ ‫טורקיה‪ .‬ב‪ 1923 -‬נבחר לנשיאה הראשון של טורקיה‪ .‬משך ‪ 15‬שנות‬ ‫נשיאותו‪ ,‬ערך בטורקיה מהפכה ששינתה את פניה והפך אותה‬ ‫למדינה מוסלמית חילונית – משפט חילוני מודרני‪ ,‬מערכת חינוך‬ ‫בפיקוח המדינה‪ ,‬רפורמה במעמד האישה‪ ,‬כתיבת השפה באותיות‬ ‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬ ‫לטיניות במקום הכתב הערבי ועוד‪ ...‬כמו כן יש לזכור שטורקיה‬ ‫איננה מדינה ערבית )כמו אירן(‪.‬‬ ‫שיקולים מדיניים‪:‬‬ ‫משהשתחררה טורקיה מהצורך לחזר אחר נפט האינטרסים‬ ‫העיקריים שלה היו‪:‬‬ ‫הצטרפות לאחוד האירופי‪.‬‬ ‫הסדרת זכויות המים לטעמה‪.‬‬ ‫קבלתה של קפריסין המחולקת‪.‬‬ ‫סוגיית הכורדים‪.‬‬ ‫בעיית המיעוט הטורקי כיכוך)שהוא רוב במקום(‪.‬‬ ‫לשם קידום האינטרסים הללו נזקקה טורקיה למערב ובעיקר‬ ‫לאירופה‪ .‬מה עוד שהתחמשותה של עירק הטרידה את טורקיה‪.‬‬ ‫על כן‪ ,‬ניתן לומר שטורקיה הקריבה אינטרסים כלכליים לטובת‬ ‫אינטרסים מדיניים‪ .‬אם כי גם שילמה בלא מעט זעזועים פנימיים בשל‬ ‫מדיניותה העוינת למדינה איסלמית אחרת‪.‬‬ ‫הפיצוי למדיניותה הנחרצת היה בעיקרו בסיוע צבאי )חיזוק הצבא –‬ ‫בטורקיה לצבא מעמד מיוחד בייצוב השלטון( ובשיפור מעמדה‬ ‫הפוליטי במערב ובמזה"ת‪ ,‬מה שאומר ייחס מרוכך של המערב כלפי‬ ‫סוגיות המחלוקת בעיקר סוגיית קפריסין ובעיית הכורדים‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬מה היו השיקולים שהנחו את ממשלת טורקיה בקביעת‬ ‫מדיניות החוץ שלה בזמן מלחמת המפרץ?‬ ‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬ ‫יחסי טורקיה ישראל‪:‬‬ ‫מערכת היחסים של טורקיה עם ישראל היא כמו נייר לקמוס המזהה‬ ‫את מידת השתחררותה של טורקיה מהלחץ הערבי מוסלמי ופנייתה‬ ‫מערבה‪.‬‬ ‫משנות ה‪ 90-‬טורקיה השכילה להדק את קשריה עם ישראל ובו בעת‬ ‫לשמור על מערכת יחסים תקינה עם שכנותיה המוסלמיות‪ ,‬כולל‬ ‫הרשות הפלסטינאית‪ .‬היא תמרנה עצמה לעמדת מתווך בסכסוך‬ ‫הישראלי פלסטינאי בגיבוי נמרץ של ארה"ב‪.‬‬ ‫ישראל חתמה עם טורקיה חוזים מסחריים רבי היקף בעיקר בנושאי‬ ‫ביטחון )בעיקר אחרי‪ -(95 -‬שיפוץ טנקים‪ ,‬הידוק קשרים תרבותיים‬ ‫ותיירותיים )כולל חתימות עם חברות פרטיות ישראליות המשקיעות‬ ‫מומחיותן בטפטפות עבור פיתוחה של מזרח טורקיה(‪ .‬נערכו‬ ‫תמרונים צבאיים משותפים‪ .‬עמד על סף ביצוע הסכם הספקת מים‬ ‫לישראל מטורקיה )בינתיים הושהה ע"י ישראל(‪.‬‬ ‫טורקיה וישראל הן שתי המדינות החזקות כלכלית וצבאית במזה"ת‪.‬‬ ‫על כן חשיבות רבה לקשרים ביניהן‪.‬‬ ‫לישראל חשיבות מיוחדת ביחסים תקינים עם מדינה מוסלמית‪ ,‬גם אם‬ ‫חילונית‪.‬‬ ‫חשיבות הקשר בין שתי המדינות‪ ,‬טורקיה וישראל‪ .‬עבור כל אחת מהן‪.‬‬ ‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬ ‫הסוגיה הכורדית‪:‬‬ ‫ברחבי העולם חיים כ‪ 20 -‬מליון כורדים‪ .‬כיום מחציתם בטורקיה‬ ‫)רובם המוחלט בדום מזרח טורקיה(‪ ,‬רבע באירן‪ ,‬כ‪ .15% -‬כמו כן‬ ‫חיים ריכוזים קטנים יותר בסוריה‪ ,‬ברה"מ לשעבר ובגלות אירופה‬ ‫וארה"ב‪.‬‬ ‫בחוזה סוור שנחתם לאחר מלחמת העולם הראשונה בין ברטניה‪,‬‬ ‫צרפת‪ ,‬ארה"ב והאימפריה העות'מאנית‪ ,‬התחייבו להקים מדינה‬ ‫כורדית‪.‬‬ ‫חוזה לוזאן )‪ ,(1923‬שנתם בין אתאטורק למעצמות המערב העביר‬ ‫את רוב השטח המיועד למדינה הכורדית ליידי טורקיה‪ ,‬חבל מוסול‬ ‫העשיר במחצבים בניהם נפט‪ ,‬הועבר לעירק שהייתה תחת מנדט‬ ‫בריטי‪ .‬חבל ג'זירה וכורד הועבר לסוריה שהייתה תחת מנדט‬ ‫צרפתית‪ .‬כך קרה שהכורדים חולקו כשלל בין ארבע מדינות )כולל‬ ‫אירן(‪ .‬מאז נאבקים הכורדים על עצמאותם‪ .‬ה‪ PKK-‬החל ב‪1984 -‬‬ ‫במרד אלים נגד טורקיה‪ .‬המרד דוכא רק כעבור ‪ 15‬שנים )אחרי‬ ‫‪ 30.000‬הרוגים משני הצדדים(‪ .‬מאז מנהלת טורקיה מדיניות נמרצת‬ ‫)בשיטת המקל והגזר( של הטמעת הישות הכורדית בטורקיה‪.‬‬ ‫בעקבות משבר המפרץ התקרבה מאוד טורקיה לארה"ב )המעצמה‬ ‫היחידה באותה עת(‪ .‬זו מצידה הצהירה ב‪ 1991 -‬כי היא מוכנה לדון‬ ‫עם הכורדים על זכויות אדם‪ ,‬אך לא על זכויות פוליטיות‪...‬‬ ‫טורקיה חוששת מהישגים כורדים לעצמאות אצל שכנותיה וודאי שגם‬ ‫אצלה יכולים לעורר זעזועים קשים בדרום מזרח המדינה‪ .‬ארה"ב‬ ‫מעוניינת מאוד בקשרים תקינים עם טורקיה בשל מעמדה האסטרטגי‬ ‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬ ‫המיוחד‪ ,‬לא מעוניינת להרגיז את טורקיה‪ .‬חבל מוסול עשיר מאוד‬ ‫בנפט ומחצבים חשובים נוספים‪ .‬כידוע‪ ,‬זעזועים וחוסר יציבות‪ ,‬לא‬ ‫טובים לעסקים‪...‬‬ ‫אין לכורדים סיכוי שהאו"ם יחליט על עצמאותם תוך קריעתם ממדינות‬ ‫חברות באו"ם )ובניגוד לאינטרסים של המעצמות(‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬הבט במפות שבאטלס )טורקיה והמזה"ת(‪ .‬בדוק את‬ ‫הטריטוריות "המיועדים" ל"כורדיסטן" והסבר על סמך מה שאתה‬ ‫רואה בהן‪ ,‬מדוע כשל המאבק הכורדי לעצמאות?‬ ‫שאלה‪ :‬תאר את דרום מזרחה של טורקיה מבחינת‪ ,‬תבליט‪ ,‬אגני‬ ‫ניקוז‪ ,‬יישובים‪,‬מחצבים‪ ,‬חקלאות‪.‬‬ ‫של מי המים האלה? של הארצות שלאורך הנהרות או של מי שיושב‬ ‫על המקורות?! )סוגיה המטרידה גם את מצרים וישראל(‪ .‬החוק הבין‪-‬‬ ‫לאומי איננו ברור בסוגיה זו‪ .‬המנהג הוא‪ ,‬שהמים שווים לכולם וכי זה‬ ‫החי במעלה הנהר מחוייב להודיע מראש‪ ,‬על כל יוזמת שינויי‬ ‫שבזרימה‪ ,‬לאלה שבמורד אותו נהר ולקבל הסכמתם‪.‬‬ ‫טורקיה מבורכת בשפעת מים באזור צמא! מקורות הפרת והחידקל‬ ‫המשקים את סוריה ועירק נמצאים ברשותה‪ .‬הטורקים מעוניינים‬ ‫בפיתוח דרום מזרח אנטליה‪ ,‬בעזרת פרויקט ענק של סכרים ואיגום‬ ‫)‪ 21‬סכרים בינהם‪,‬סכר אתאטורק ו‪ 17-‬תחנות כוח(‪ .‬מפעל שיעלה ב‪-‬‬ ‫‪ 70%‬את הפקת החשמל הטורקית ויפריח את דרום מזרח המדינה‬ ‫ויהפכה לאסם התבואה של המזרה"ת‪.‬‬ ‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬ ‫סוריה ועירק מאוד מוטרדות מפרויקט זה‪.‬‬ ‫א ‪-‬טורקיה הוכיחה ב‪ 1990-‬שאיננה נרתעת מעצירת מי הפרת‬ ‫למשך חודש ימים )לצורך איגום מימיו עבור סכר אתאטורק(‪.‬‬ ‫ב ‪-‬שליטה טורקית בקצב זרימת המים בנהרות הללו‪.‬‬ ‫ג ‪ -‬צימצום זרימת המים בשל ניצולם ע"י הטורקים לפרויקט שלהם‪.‬‬ ‫ד ‪-‬עמדת מיקוח טורקית חזקה ביותר מול שכנותיה‪ :‬סוריה ועירק‪.‬‬ ‫העמדה הטורקית גורסת שהפרת הוא נהר טורקי‪.‬‬ ‫הסורים והעירקים גורסים שאלה הם מים בין‪-‬לאומיים ומכאן‬ ‫מתחייבת חתימת הסכם בין המדינות שלאורך הנהר‪ ,‬לשם חלוקתו‪.‬‬ ‫בשל התעקשות טורקיה שלא לחתום על חוזה אלא רק להתחייב‬ ‫"בחלוקה צודקת"‪ .‬מסרבים הבנק העולמי וגופים בין‪-‬לאומיים נוספים‬ ‫לסייע לטורקיה בפיתוח דרום מזרח אנטליה‪.‬‬ ‫במספר הצהרות פומביות )מאז שנות ה‪ (90 -‬הבהירה טורקיה שאין‬ ‫לה כוונה לחלק את מימיה בחינם )כמו שהערבים מוכרים נפט( ואף‬ ‫הבהירה הבהר היטב‪ ,‬שהיא יכולה לראות ביד על הברז משום נשק‬ ‫לעת‪-‬מצוא )להם יש טילים לנו יש מים‪.(...‬‬ ‫יחד עם זאת הגתה טורקיה את רעיון "צינור השלום" שיספק מים‬ ‫לסוריה‪ ,‬ישראל‪ ,‬ירדן וסעודיה‪ .‬אך בשל התנגדות סוריה לא יצא‬ ‫הפרויקט השאפתני מהרעיון לפועל‪ .‬שרון וברק‪ ,‬כל אחד בהיותו‬ ‫ראש‪-‬ממשלה‪ ,‬התחייבו לייבא מי‪-‬שתייה‪ ,‬עבור ישראל‪ ,‬מהמפעל‬ ‫הטורקי שבנהר מנבגט‪ .‬טורקיה שואפת לייצא מים גם לירדן ולרשות‬ ‫הפלסטינית‪.‬‬ ‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬ ‫שאלה‪ :‬הצע קריטריונים אפשריים לחלוקת מים באגן הניקוז של‬ ‫הנהרות‪ -‬פרת וחידקל בין השותפות השונות‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬מדוע אין שומעים יותר על פרויקט הספקת המים מטורקיה‬ ‫לישראל?‬ ‫שאלה‪ :‬פרט לעסקה הכלכלית‪ ,‬מה תרוויח עוד טורקיה מיצוא‬ ‫מימיה למדינות הצמאות )ישראל‪ ,‬הרשות הפלסטינית‪ ,‬ירדן‪,‬‬ ‫סעודיה‪ ,‬סוריה ועוד(?‬ ‫סיכום‪:‬‬ ‫‪ -1‬בין עירק לטורקיה יש יחסי שכנות מורכבים‪ :‬לעירק יש נפט‬ ‫ולטורקיה יש מים‪ .‬לטורקיה ועירק גם יחד יש בעיה כורדית‪.‬‬ ‫‪ -2‬במישור הפנימי‪ ,‬טורקיה מנסה להתמיה בתוכה את הישות‬ ‫הכורדית בשיטת "המקל והגזר"‪ .‬במישור הבין‪-‬לאומי טורקיה מדכא‬ ‫כל אפשרות להתעוררות ישות כורדית עצמאית כל‪-‬שהיא‪.‬‬ ‫‪ -3‬טורקיה רואה במשאבי המים שברשותה כלי כלכלי פוליטי בזירה‬ ‫האזורית‪ .‬ניצול כלי זה מעורר מתיחות רבה עם שכנותיה שבמורד‬ ‫הנהרות פרת וחידקל‪ .‬בו בעת טורקיה שואפת להשתמש במימיה‬ ‫למפעלי ענק אזוריים לקידום השלום בצד הרווח הכלכלי‪ .‬טורקיה‬ ‫יוזמת פרויקט ענק לפיתוח דרום מזרח אנטוליה )מים וחשמל( ‪ ,‬בשל‬ ‫הטיית המים )סיכור ואיגום( לשם פרויקט זה‪ ,‬נוצרת מתיחות רבה עם‬ ‫סוריה ועירק החיות על המים שבמורדות נהרות אלה‪.‬‬ ‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬ ‫‪ -4‬טורקיה שואפת לשחק תפקיד מנהיגותי באזורינו )יש לה את‬ ‫ההיסטוריה‪ ,‬המסורת‪ ,‬הגודל‪ ,‬היציבות‪ ,‬המיקום והמבנה החברתי‬ ‫פוליטי לשם כך(‪ ,‬מטווחת בין מוקדי סכסוכים‪.‬‬ ‫פרק ‪ 4‬ד"ר יצחק מינרבי‬ ‫פרק ‪ 5‬יוני בן מנחם מובארק פברואר ‪2011‬‬ ‫רעידת אדמה בעולם הערבי‪.‬‬ ‫התוניסיזציה של המשטרים הערביים‬ ‫"אפקט תוניסיה" ממשיך לאיים על יציבותם של המשטרים‬ ‫הערביים וההפגנות במדינות ערב נמשכות במחאה על המצב‬ ‫הכלכלי הקשה‪,‬האבטלה והפגיעה בזכויות האדם‪.‬גל המחאה‬ ‫העממית גובר במצרים והשלטון המצרי עומד בפני אתגר השמירה‬ ‫על יציבות המשטר ערב הבחירות לנשיאות השנה‪.‬‬ ‫באמצעי התקשורת הערביים אפשר כבר למצוא מטבע לשון חדש‬ ‫הנכנס לשימוש כתוצאה מהמהפכה העממית בתוניסיה והוא‬ ‫"התוניסיזציה של המשטרים הערבים")תוונסת אל‪-‬אנט'מה אל‪-‬‬ ‫ערביה‪-‬בערבית(‪.‬‬ ‫המהפכה העממית בתוניסיה ממשיכה לאיים על יציבותם של‬ ‫המשטרים הערבים הדיקטאטורים במזרח התיכון‪.‬‬ ‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬ ‫היא הצליחה ליצור תסיסה בשורות הדור הצעיר במדינות ערב‪,‬כמה‬ ‫צעירים במדינות ערביות כמו מצרים‪,‬אלג'יריה ומאוריטניה ניסו בימים‬ ‫האחרונים להצית את עצמם ולחקות את הרוכל התוניסאי מוחמד‬ ‫בועזיזי בניסיון להביא לפרוץ מהפכה עממית במדינותיהם‪.‬‬ ‫במדינות ערביות כמו תימן‪,‬אלג'יריה ירדן ומצרים התקיימו הפגנות של‬ ‫אלפים שהעלו את אותן הדרישות שהעלו המפגינים שחוללו את‬ ‫המהפכה בתוניסיה‪.‬‬ ‫המשטרים הערבים הרודניים מנסים לכבות את "ניצוץ ההפיכה"‬ ‫במדינותיהם שהציתה המהפכה בתוניסיה‪,‬‬ ‫הם הודיעו על שורה של צעדים כלכליים כדי להרגיע את התסיסה‬ ‫החברתית הגואה‪,‬אלג'יריה הוזילה את מחירי מוצרי היסוד ב‪,41%‬גם‬ ‫סוריה‪,‬ירדן‪,‬מאוריטניה ותימן הודיעו על הוזלת מוצרי היסוד בשיעורים‬ ‫שונים ועל גיבוש תוכניות להפחתת מיסים‪,‬הורדת מחירי הדלק‬ ‫ומלחמה באבטלה‪ .‬כווית הודיעה כי היא מקציבה סכום של אלף דינר‬ ‫כוויתי לכל אזרח כסיוע חירום לצרכי המחייה‪.‬‬ ‫אולם נראה כי הצעדים האלה נועדו בעיקר לקנות זמן ו"לשחרר‬ ‫קיטור" ואין בהן מגמה לשינוי ממשי במצב‪,‬ההמונים הערבים יודעים‬ ‫זאת וההפגנות העממיות נמשכות במדינות אלה‪.‬‬ ‫המשטרים הערביים הרודניים עדיין לא הפנימו את הצורך הדחוף‬ ‫בפיתוח כלכלי וחברתי שימנע "רעידת אדמה" דוגמת "רעידת‬ ‫האדמה" שזעזעה את תוניסיה והפילה את משטרו המושחת של‬ ‫הרודן זין אל‪-‬עבדין בן עלי‪.‬‬ ‫ההמונים בכמה מדינות ערביות מנסים לחקות את סגנון המהפכה‬ ‫העממית בתוניסיה‪,‬מדובר בסגנון של הפגנות ענק ללא שימוש‬ ‫באלימות מצד המפגינים‪.‬‬ ‫אמצעי התקשורת המודרניים דוגמת הערוצים הערביים ובראשם‬ ‫רשת "אל‪-‬ג'זירה" והאינטרנט סייעו רבות להפצת מסר "המהפכה‬ ‫העממית" מתוניסיה למדינות ערביות אחרות שתושביהן סובלים‬ ‫ממצב של עוני‪,‬אבטלה‪,‬דיכוי‪,‬ייאוש מהבטחות השווא וחוסר תקווה‪.‬‬ ‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬ ‫המהפכה העממית בתוניסיה היא דוגמא ל "פצצת זמן"‬ ‫שהתפוצצה‪",‬פצצות זמן" דומות נוספות נמצאות בכמה מדינות‬ ‫ערביות והן ממשיכות לתקתק‪.‬‬ ‫גל המחאה צובר תאוצה בעיקר נגד שלטונו של הנשיא המצרי חוסני‬ ‫מובארכ‪,‬שם הכריזו מתנגדי המשטר על "יום זעם"‪.‬‬ ‫הדרישות של מתנגדי המשטר הן לבצע רפורמות פוליטיות‬ ‫וכלכליות‪,‬הם דורשים לבטל את משטר החירום שהונהג במצרים‬ ‫לאחר הירצחו של הנשיא אנוואר סאדאת‪,‬לפטר את שר‬ ‫הפנים‪,‬לאפשר את חופש הביטוי ולהעלות את שכר המינימום ל ‪1200‬‬ ‫לירות מצריות)כ‪ 200-‬דולר אמריקני(‪.‬‬ ‫מארגני ההפגנות במצרים שרובם הם מתנועת "ה‪ 6 -‬באפריל" שהיא‬ ‫תנועת האופוזיציה של הדור הצעיר‪ ,‬מודיעים בגלוי כי הם מטילים על‬ ‫הממשלה המצרית את האחריות ל " זעם החברתי הגואה" במדינה‬ ‫בדומה למה שאירע בתוניסיה‪.‬כזכור תנועה זו נולדה ב‪ 6 -‬באפריל‬ ‫‪ 2007‬כאשר פעיליה תמכו בשביתה הגדולה של פועלי הטקסטיל‬ ‫במדינה‪,‬היא מכונה גם "אופוזיציית הבלוגרים" ופעיליה מרבים‬ ‫להשתמש ב "פייסבוק" וב"טוויטר"‪.‬‬ ‫ההפגנות שמארגנת האופוזיציה המצרית נגד משטרו של מובארכ‬ ‫אמורות לכלול את הבירה קהיר ועוד חמש מחוזות הקרובים לבירה‪,‬הו‬ ‫אמורות להיות "הפגנות שלום" ללא אלימות מצד המפגינים‪.‬‬ ‫תנועת "האחים המוסלמים" שהיא תנועת האופוזיציה הגדולה ביותר‬ ‫במצרים פרסמה גילוי דעת המזהיר את כוחות הביטחון שלא להגיב‬ ‫בכוח על הדרישות הפוליטיות והכלכליות שהתגברו באחרונה במצרים‬ ‫בעקבות ההפיכה בתוניסיה‪.‬גילוי הדעת מסביר כי המחאה העממית‬ ‫הגוברת נובעת מהשחיתות ומדיניות האיומים‪,‬המעצרים והעינויים‬ ‫בבתי הכלא של שלטונות הביטחון‪.‬‬ ‫על גילוי הדעת חתום מחמד בדיע המפקח הכללי של תנועת "האחים‬ ‫המוסלמים" אשר מתח ביקורת על משטרו של הנשיא מובארכ שנוהג‬ ‫ב"חוסר חוכמה" כלפי הדרישות של האופוזיציה המצרית ליישומן של‬ ‫הרפורמות הפוליטיות במצרים בעקבות המהפכה העממית‬ ‫בתוניסיה‪.‬לדבריו‪,‬שירותי הביטחון המצרים זימנו בימים האחרונים את‬ ‫מנהיגי תנועת "האחים המוסלמים" במחוזות השונים של מצרים‬ ‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬ ‫ואיימו עליהם במעצר אם יארגנו הפגנות ברחובות הקוראות לביצוע‬ ‫הרפורמות האלה‪.‬‬ ‫כוחות הביטחון של מצרים קיבלו הוראות ברורות מהנשיא מובארכ‬ ‫באמצעות שר המודיעין שלו הגנרל עומר סולימאן שלא לאפשר פרוץ‬ ‫מעשי אלימות שיסלימו את המצב‪.‬‬ ‫מובארכ חושש מ"אפקט תוניסיה" שיתסיס עוד יותר את תנועות‬ ‫האופוזיציה נגדו דווקא לפני הבחירות לנשיאות שאמורות להתקיים‬ ‫השנה ‪.‬‬ ‫השלטון המצרי מנוסה היטב בדיכוי הפגנות האופוזיציה וההערכה‬ ‫בישראל היא כי הוא יצליח להתמודד עם המחאות ההמוניות של‬ ‫ארגוני האופוזיציה בצורה מושכלת שתצמצם למינימום את המתיחות‪.‬‬ ‫אחד הגורמים שהסלים את ההפגנות בתוניסיה נגד שלטונו של בן עלי‬ ‫היה השימוש באש חייה מצד כוחות הביטחון בעימות עם המפגינים‬ ‫שהביא לעשרות הרוגים והגביר את הזעם נגד השלטון‪.‬‬ ‫שר החוץ המצרי אחמד אבו אלע'יט הביע‪,‬לפני כמה ימים‪ ,‬בגלוי את‬ ‫בטחונו כי במצרים לא תתרחש מהפיכה עממית כפי שהתרחשה‬ ‫בתוניסיה‪.‬‬ ‫הדרג המדיני במצרים מפגין ביטחון עצמי ביכולתו לשלוט במצב‬ ‫בטחון הפנים במדינה‪,‬בישראל עוקבים בדאגה אחר הנעשה שם‬ ‫בתקווה שאכן כוחות הביטחון המצרים יצליחו לשמור על יציבות‬ ‫המשטר שיש לו הסכם שלום עימה‪.‬‬ ‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬ ‫פרק ‪6‬‬ ‫גבי ורבורג פרופסור תנועות מצרים‬ ‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬ ‫פרק ‪7‬‬ ‫עובדיה סופר מצרים צרפת‬ ‫הזווית הישראלית של ההפגנות במצרים‬ ‫אין לדעת מה יהיה במצרים‪ .‬תוניסיה משמשת מודל אחד )אם כי‬ ‫אפילו שם נראה לי שמוקדם לנבא את תוצאתה הסופית של‬ ‫המהפיכה(‪ .‬רבים מזכירים את איראן של ‪ 1979‬כחשש אפשרי‬ ‫(שארחיב עליו להלן(‪ ,‬אבל כדאי לחשוב גם על המהומות שפרצו לפני‬ ‫כשנה ומחציתה בעקבות הבחירות כמודל אחר שאיראן מציבה‪ .‬היות‬ ‫ואין לי מושג מה יהיה‪ ,‬ואין לי כמעט שום היכרות עם הפוליטיקה‬ ‫המצרית כדי להעריך אל‪-‬נכונה את תפקידם של מובראק‪ ,‬סולימאן‪,‬‬ ‫אל‪-‬ברדעי ואחרים בסיפורים הזה‪ ,‬אעבור לדיון בזווית הישראלית‪ .‬מן‬ ‫הזווית הישראלית יש שלושה היבטים שלהלן אקרא להם "הבטחוני ‪",‬‬ ‫"הפלסטיני"‪" ,‬האקטיביסטי"‪ .‬לפני שאתפנה לדון בכל אחד מהם‪ ,‬ישנו‬ ‫היבט נוסף ‪,‬והוא ההיבט הגזעני‪ ,‬שכדאי לומר עליו מילה‪.‬‬ ‫פרשנים שונים מעריכים שמצרים עדיין איננה בשלה לדמוקרטיה‪.‬‬ ‫במטותא‪ ,‬אפשר להזכיר שה"עם"‪ ,‬כאשר הוא נבחן במכנה המשותף‬ ‫השפל ביותר שלו‪ ,‬איננו מוכן לדמוקרטיה גם בישראל‪ .‬נזכיר שמדובר‬ ‫במדינה שבה אין הפרדת דת ומדינה‪ ,‬ואדם איננו יכול להינשא‪,‬‬ ‫להתגרש ‪,‬ולרוב גם להיקבר‪ ,‬מבלי שאיש‪-‬דת יהיה מעורב ברגע‬ ‫האישי הזה‪ .‬המצב הזה נראה תקין למרבית העם היושב בציון‪,‬‬ ‫והתשובה התדירה שאני שומע "תלך לקפריסין "!מעידה על תפיסה‬ ‫משובשת של הדמוקרטיה כאילו מדובר בשירות שניתן להפנות‬ ‫למיקור‪-‬חוץ או לעבודות קבלן‪ .‬נזכיר כי למרבית האוכלוסייה נראה‬ ‫טבעי לחלוטין להפעיל עונש קולקטיבי חסר‪-‬אבחנה‪ ,‬כולל הגבלות‬ ‫תנועה‪ ,‬פגיעה במשאבים עד כדי ירי חסר‪-‬אבחנה‪ ,‬כפי שניכר‬ ‫מהתמיכה בגדר ההפרדה‪ ,‬הקריאות לנתק את החשמל ולהפסיק את‬ ‫האספקה לרצועת עזה‪ ,‬והתמיכה במבצעי הרס כנגד מטרות אזרחיות‬ ‫בלבנון ובעזה‪ .‬לבסוף‪ ,‬נזכיר שהשורה הראשונה של אנשי התקשורת‬ ‫במדינה הזו מקבלת את ההכשרה ואת הנסיון המקצועי שלה על‪-‬ידי‬ ‫הצבא‪ ,‬בדומה לשורה הראשונה של הפוליטיקה‪ .‬כעת‪ ,‬נתהה אם‬ ‫מדובר באוכלוסייה הבשלה לדמוקרטיה‪ ,‬או שמא הבליל המיוחד של‬ ‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬ ‫שלטון כהני‪-‬הדת‪ ,‬הגנרלים ושאר לובשי המדים טעון‪-‬שיפור במידה‬ ‫כזו שמוטב שלא נזדרז להעריך את בשלותם של אחרים לדמוקרטיה‬ ‫עד שנפשפש בפגמינו‪.‬‬ ‫הבטחוני‬ ‫ההיבט הבטחוני גורס שערעור שלטון מובראק עשוי להעלות אל‬ ‫השלטון גורמים אסלאמיים קיצונים‪ ,‬שיבקשו לסגת מהסכם השלום‬ ‫ואולי אף לפתוח בחזית של מלחמה ממש מול ישראל ‪.‬אלוף בן הדגים‬ ‫יפה כיצד המודל הטורקי יכול לפעול גם במצרים‪ ,‬שבו ישנו שלטון‬ ‫מוסלמי עם רטוריקה חריפה‪ ,‬שמתמרן בין נקודות‪-‬קצה ‪.‬‬ ‫אך למה לנו לפנות אל טורקיה‪ ,‬שעליית האיסלאם בה היא חדשה‬ ‫יחסית‪ ,‬כאשר יש לנו דוגמה בהירה יותר מאיראן? האיסלאם‬ ‫הפונדמנטליסטי מנחה את איראן מזה למעלה משלושה עשורים ‪,‬‬ ‫ולמרות זאת לא נפתחה חזית ישירה בין ישראל לאיראן‪ .‬אמנם‪ ,‬איראן‬ ‫מציקה לישראל ומאיימת עליה באמצעות חמאס וחזבאללה‪ ,‬ומוסיפה‬ ‫על כך רטוריקה מאיימת ‪,‬אך החשש של חזית מלחמה עודנו רחוק‪.‬‬ ‫בדומה לכך‪ ,‬גם החשש מול מצרים עודנו רחוק‪ .‬ראשית‪ ,‬לא עלו‬ ‫גורמים אסלאמיים לשלטון‪ ,‬נכון לכתיבת שורות אלה‪ .‬ההערכות‬ ‫בעניין מכחישות זו את זו‪ ,‬והאינטרסים אינם מפגרים אחר ההערכות‪,‬‬ ‫אלא מובילים אותן‪ .‬מבהילים מזה ותומכי שינוי מזה מעריכים אחרת‬ ‫את מקומו של האסלאם במהפיכה הזו‪.‬‬ ‫עד שהדבר יתברר‪ ,‬כדאי לזכור‪ :‬אפילו אם יתבסס במצרים שלטון‬ ‫אסלאמי‪ ,‬אין זה אומר שהוא מיד ייסוג מהסכם השלום‪ .‬וגם אם ייסוג‬ ‫והשגרירויות תיסגרנה‪ ,‬עדיין אפשר להסכים בצורה רשמית או בערוץ‬ ‫סמוי על שמירת הסטטוס‪-‬קוו בחצי‪-‬האי סיני‪ .‬עד שיוכנסו כוחות רבים‬ ‫אל‪-‬תוך סיני שיאיימו ממשית על ישראל יש הרבה שלבים שצריך‬ ‫לעבור בדרך ‪,‬ואפילו הראשון מביניהם לא אירע‪ .‬את ההיסטריה‬ ‫הקיומית הזו יש לראות בהקשרה ‪,‬כפי שאמרנו קודם‪ ,‬תקשורת של‬ ‫יוצאי גל"צ שמדווחים כאילו הם משרתים באמ"ן‪.‬‬ ‫בטחון‪ ,‬במובנו העמוק ‪,‬איננו רק תוצאה של כוונות התקפיות של‬ ‫מדינה‪ .‬ישנם הקשרים גיאו‪-‬פוליטיים רחבים יותר‪ ,‬הקשורים לבריתות‬ ‫ולמאזני כוחות החורגים ממדינות הגבול בלבד או ממדינות אסלאמיות‬ ‫בלבד‪ .‬ישראלי שמוטרד באמת ממצבה הבטחוני של מדינתו‪ ,‬כדאי‬ ‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬ ‫שיטה אוזן גם לפרשנים המעטים המזכירים שארצות‪-‬הברית ירדה‬ ‫שלב נוסף במעמדה במזרח‪-‬התיכון‪ .‬ישראל צריכה‪ ,‬לצד קשריה‬ ‫"המיוחדים" עם ארצות‪-‬הברית להיערך לסדר עולמי חדש‪ ,‬שבו‬ ‫ארצות‪-‬הברית איננה מובילה‪ .‬אני‪ ,‬כדרכי‪ ,‬סקפטי שאראה זאת בימי‬ ‫חיי‪ ,‬אבל אין עוד מקום לזלזול בכוחות שאינם מיישרים קו עם‬ ‫ארה"ב‪,‬אם אי‪-‬פעם היה‪.‬‬ ‫הפלסטיני‬ ‫שני חששות מרכזיים יש בישראל על ההשלכות שעשויה להיות‬ ‫למהפיכה במצרים על הפלסטינים‪ :‬הראשון ‪,‬שהצלחת המהפיכה‬ ‫תיתן השראה למהפיכה דומה בירדן‪ ,‬שם יתקומם‪ ,‬כמצופה‪ ,‬ההמון‬ ‫הפלסטיני כנגד השלטון ההשאמי‪ .‬השנייה‪ ,‬שהצלחת המהפיכה תיתן‬ ‫השראה לפלסטינים בשטחים )בגדה וברצועה( להפגנות המוניות‬ ‫כנגד הכיבוש‪ ,‬בעלות אלימות מוגבלת ‪,‬אך עם פונציאל לשיבוש‬ ‫משמעותי של סדר‪-‬היום הישראלי‪.‬‬ ‫החשש הראשון הוא כמעט בגדר משאלת‪-‬לב שרונית‪ ,‬לראות את ירדן‬ ‫בתור המדינה הפלסטינית‪ ,‬שתוכל לקלוט את הפלסטינים בגדה‪ ,‬אולי‬ ‫תוך תיקוני גבול כלשהם‪ .‬שוב‪ ,‬כמו בתוכנית איילנד או בתוכנית אלון‬ ‫)בני אלון(‪ ,‬מקווים אנשים שמישהו אחר יפתור עבורם את הבעייה‬ ‫הפלסטינית‪ ,‬שוכחים או מדחיקים שאין זו "בעייה פלסטינית" )כפי‬ ‫שהייתה פעם "בעייה יהודית"( אלא "סכסוך ישראלי‪-‬פלסטיני"‪,‬‬ ‫והבעייה לא תיפתר במעמד צד אחד‪ .‬מהפיכה כזו בירדן‪ ,‬אם וכאשר‬ ‫תתרחש‪ ,‬עשויה לכייל מחדש את קוארדינטות הסכסוך‪ ,‬ובוודאי‬ ‫שתוסיף שיקולים טקטיים ואסטרטגיים בבואנו להעריך פתרונות‬ ‫שונים )ובראש ובראשונה את פתרון שתי המדינות(‪ ,‬אך לא תסיר‬ ‫מישראל את אחריותה המרכזית להשתתפות בפתרון ‪.‬‬ ‫על החשש השני כתבה עמירה הס ‪.‬אמנם השאלה המרכזית שלה לא‬ ‫הייתה מדוע אין התקוממות דומה כלפי הכיבוש‪ ,‬אלא מדוע אין‬ ‫הפגנות הזדהות עם מצרים‪ ,‬אך המאמר נחתם בהתייחסות מפורשת‬ ‫לשתי האנתפאדות )שכרגיל‪ ,‬צר לי על כריכתן יחד(‪ ,‬ולכן משיב בעצם‬ ‫על החשש הזה ‪.‬הייאוש הפלסטיני‪ ,‬שנדון גם אצלי וגם במקומות‬ ‫אחרים כבר כמה פעמים בשנים האחרונות הוא פריט החדשות הגרוע‬ ‫ביותר שלמרבה הצער לא פותח שום מהדורה‪.‬‬ ‫האקטיביסטי‬ ‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬ ‫ולבסוף‪ ,‬שאלה שכמעט לא שואלים‪ ,‬כי מניחים שהתשובה ברורה‪,‬‬ ‫והיא‪ :‬מדוע זה לא קורה אצלנו‪ .‬אני צופה במשדרים ורוצה לרדת‬ ‫מדירתי השכורה בירושלים לכיכר צרפת או קצת בהמשך‪ ,‬למעון ראש‬ ‫הממשלה‪ ,‬וגם לצעוק שככה זה לא יכול להימשך‪ .‬אני יודע שלא יהיו‬ ‫שם אלפים איתי‪.‬‬ ‫התהייה היא כביכול מיתממת ‪:‬מצרים היא משטר דיקטטורי‪ ,‬והעם‬ ‫מתקומם באופן טבעי‪ .‬יתר על כן‪ ,‬יאמרו לי ‪,‬העובדה שזה לא קורה‬ ‫כאן‪ ,‬מוכיחה שרוב הישראלים‪" ,‬למרות תעמולת השמאל ‪",‬יודעים‬ ‫שהם חיים בדמוקרטיה‪.‬‬ ‫האמנם? המפגינים רוצים להפיל את מובראק‪ ,‬אבל יותר משהם‬ ‫מדברים על דיקטטורה הם מדברים על שחיתות ‪,‬על עוני‪ ,‬על אוכל‪.‬‬ ‫שחיתות יש כאן‪ ,‬ומרבית הסערות שייצרו כותרות בישראל בשנתיים‪-‬‬ ‫שלוש האחרונות היו כאלה‪ .‬הנשיא‪ ,‬ראש הממשלה‪ ,‬בנים של ראש‪-‬‬ ‫ממשלה קודם‪ ,‬רמטכ"ל שאולי מעורב בזיוף מסמך‪ ,‬מועמד לרמטכ"ל‬ ‫שאולי מסר תצהיר כוזב ‪,‬כספים במעטפות‪ ,‬כרמל שנשרף בגלל שר‬ ‫פנים שמועל בתפקידו‪ ,‬הסלון האווירי בפאריז‪ ,‬ועוד ועוד‪ .‬על לא מעט‬ ‫מהדברים האלה אנשים יצאו לרחובות‪ .‬מעל הכל ‪,‬הם יצאו עבור‬ ‫גלעד שליט‪ .‬אבל תמיד היה ברור שזו הפגנה מסודרת‪ ,‬עם שעת‬ ‫התחלה ושעת סיום‪ .‬כמו גם ההפגנה בעקבות החלטת הכנסת לחקור‬ ‫מקורות‪-‬מימון של ארגוני שמאל‪ .‬כשאובמה דיבר על חופש‬ ‫ההתאגדות כיסוד מרכזי של דמוקרטיה ‪,‬והצהיר שהוא עומד על כך‬ ‫ששלטונות מצרים לא יפגעו בחופש הזה‪ ,‬חשבתי שראוי שיאמר כך‬ ‫גם לשלטונות בישראל‪.‬‬ ‫אז למה ההפגנות‪ ,‬נגד קצב ‪,‬בעד שליט‪ ,‬נגד אולמרט‪ ,‬נגד ליברמן‪,‬‬ ‫הוציאו אלפים לרחובות‪ ,‬אבל האלפים הללו לא נשארו בהם‪ ,‬עד‬ ‫ִ‬ ‫למצרים‪ ,‬אנחנו שבעים מדי מכדי‬ ‫שהשיגו את מבוקשם? אולי‪ ,‬בניגוד‬ ‫להישאר ברחוב‪ .‬ואולי‪ ,‬כמו הפלסטינים‪ ,‬אנחנו מיואשים מדי‬ ‫מהאפשרות שמשהו כזה יצליח‪.‬‬ ‫אבל לטעון שישראלים הם כמו פלסטינים זוהי חתרנות שאין‬ ‫כדוגמתה‪ ,‬כי אם יש משהו שהשמאל והימין בישראל מאוחדים לגביו‪,‬‬ ‫זו הדיעה שהבדלים תרבותיים מונעים כל אפשרות של דו‪-‬קיום בין‬ ‫שני העמים וכדאי שאפסיק כאן‪ ,‬לפני שארחיק לכת עוד יותר ‪.‬‬ ‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬ ‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬ ‫פרק ‪8‬‬ ‫דיווחים במצרים‪ :‬מפגינים פוצצו את צינור הגז ממצרים לישראל‬ ‫התקשורת המצרית דיווחה כי פיצוץ עצום נשמע בסמוך לצינור‬ ‫באל‪-‬אריש שבצפון סיני‬ ‫מפגינים או פעילי טרור בצפון סיני פוצצו היום את צינור הגז העובר‬ ‫ממצרים לישראל – כך דיווחה היום התקשורת המצרית‪ .‬בשלב זה לא‬ ‫ברור כיצד ישפיע הפיצוץ על אספקת הגז ממצרים לישראל ‪.‬‬ ‫לפי הדיווח‪ ,‬מחבלים שניצלו את המצב הביטחוני במצרים בימים‬ ‫האחרונים פוצצו את צינור הגז‪ .‬תושבי האזור דיווחו כי פיצוץ עצום‬ ‫נשמע בסמוך לצינור באל אריש שבצפון סיני‪ ,‬ולהבות נראו משתוללות‬ ‫בסמוך ‪.‬‬ ‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬ ‫פרק ‪9‬‬ ‫מהומות במצרים ‪-‬הפן הכלכלי ‪ -‬כלל פיננסים‬ ‫מהומות במצרים ‪ -‬הפן הכלכלי‬ ‫מה שהחל כמרד על רקע המצב הכלכלי המחפיר בטוניסיה‬ ‫ובמצרים גורר כעת בעצמו לחשש ממשבר כלכלי‪ .‬בורסות העולם‬ ‫מגיבות בירידות‪ .‬ועדיין‪ ,‬להערכתנו‪ ,‬הסיכוי להתרחבות המהומות‬ ‫הללו למשבר כלכלי עמוק וממושך בעולם נמוך מאד ‪.‬‬ ‫אמיר כהנוביץ | כלכלן מאקרו ושווקים גלובליים | כלל פיננסים ניהול‬ ‫נכסים ומחקר‬ ‫הירידות בשווקי העולם הן תוצאה של שלושה חששות עיקריים ‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫האטה משמעותית של הכלכלה המצרית‪ -‬תפגע בעיקר‬ ‫ברווחיות חברות הפועלות מול מצרים‪ .‬כאן יש לזכור כי משקלה‬ ‫של מצרים בכלכלה העולמית קטן ואף שולי‪.‬‬ ‫חשש לגבי ציר התחבורה הימי של תעלת סואץ‪ .‬הציר מהווה‬ ‫נתיב תחבורה עיקרי בין אסיה לאירופה‪ .‬בין השאר עוברות‬ ‫דרכו כ‪ 1.8-‬מיליון חביות נפט ביום‪ .‬גם כאן הסיכוי למשבר נמוך‬ ‫מאד‪ ,‬כיוון שאין אינטרס של אף גורם במצרים לחסום את‬ ‫‪.‬‬ ‫התעלה ובנוסף היא נמצאת רחוק ממרכז המהומות‬ ‫חשש להתרחבות המהומות למדינות ערביות נוספות ‪ -‬הסכנה‬ ‫הגדולה ביותר היא להתרחבות אל מפיקות הנפט הגדולות‪,‬‬ ‫כדוגמת ערב הסעודית )מפיקה כ‪ 10 -‬מליון חביות נפט ביום(‪.‬‬ ‫אך במדינות אלה השלטונות יציבים יותר‪ ,‬ואיכות החיים טובה‪,‬‬ ‫מה שמקטין משמעותית את הסיכוי להתקוממות ‪.‬‬ ‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬ ‫מחיר הנפט מגיב בעליות‪ ,‬בינתיים בעיקר בגובה התוספת‬ ‫שתידרש לשינוע הנפט סביב אפריקה‪.‬‬ ‫על ישראל השפעות נוספות ‪:‬‬ ‫אף שהמרד איננו קשור באופן ישיר לישראל ואף עשוי להועיל בטווח‬ ‫הארוך לדמוקרטיה ושוק חופשי במדינות המקיפות אותנו‪ ,‬ואולי אף‬ ‫לדכא את מרמור האוכלוסייה‪ ,‬מרמור שנטה להתפרץ לא פעם לכיוון‬ ‫ישראל‪ .‬עדיין‪ ,‬בטווח הקצר עשוי לצאת רע מהימצאותנו במרכזה של‬ ‫אי היציבות האזורית‪ .‬מה שמסביר את הירידות החריגות בשווקים‬ ‫בישראל ‪.‬‬ ‫סחר ‪ -‬היצוא הישראלי למצרים אומנם שולי גם הוא ומוערך בין ‪100‬‬ ‫ל‪ 200-‬מיליון דולר‪ .‬עם זאת ישראל מייבאת ממצרים גז בהיקף גדול‪,‬‬ ‫היקף שעוד מתוכנן להתרחב בצורה משמעותית בשנים הבאות‪ ,‬עם‬ ‫סיום בנייתן של תחנות כוח המופעלות בגז ‪.‬בשנת ‪ 2010‬ייבאה‬ ‫ישראל ממצרים גז בהיקף של ‪ BCM 2.1‬ואלה צפויים לעלות ל‪3-‬‬ ‫‪BCM‬ב‪ 2011-‬ועד ל‪ BCM 8-‬בעוד מספר שנים‪ .‬העסקה הגדולה‬ ‫ביותר שעומדת על הפרק היא עסקת יבוא גז בשווי של כ‪ 4 -‬מיליארד‬ ‫דולר ל‪ 20-‬שנה ע"י החברה לישראל ‪.‬נכון להיום מחצית מהעסקה‬ ‫כבר חתומה מול הגז המצרי )דרך חברת אמפל( ולגבי החצי השני של‬ ‫העסקה הייתה עדיין אי ודאות‪ ,‬מצד אחד קיימת אופציה ליבוא גם‬ ‫החצי השני ממצרים או מאידך מהשותפות הישראלית של קידוח‬ ‫תמר‪ .‬כעת‪ ,‬לאור המהומות ואי הוודאות ממצרים גובר הסיכוי כי‬ ‫החברה לישראל תעדיף לחתום את המחצית השנייה של העסקה עם‬ ‫השותפות הישראלית תמר‪ .‬עסקה עם שותפות תמר‪ ,‬אם תהיה‪,‬‬ ‫תתמוך מאד בהכנסות המדינה‪ ,‬שגוזרת יותר מ‪ 50% -‬מס על רווחי‬ ‫הגז‪ ,‬אך מצד שני תגרור לעליית מחירי הגז ומחירי החשמל למשקי‬ ‫הבית ולסקטור העסקי בישראל‪ .‬כך שגם כאן לא מדובר בקטסטרופה‬ ‫ואולי אפילו בשורה תחתונה חיובית‪.‬‬ ‫גם אם ישראל תצליח לעמוד בצד ולא להסתבך‪ ,‬עדיין סביר‬ ‫שמשקיעים מהעולם לא ירגישו בנוח עם השקעות פה‪ .‬באירועים‬ ‫בעבר ראינו שהמשקיעים הזרים מגיבים בפאניקה והגזמה לאירועים‬ ‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬ ‫בישראל‪ ,‬אף שאלה בדיעבד התבררו כבעלי השפעה זניחה על רווחי‬ ‫החברות המקומיות‪ ,‬מה שאפשר חזרה לעליות ‪.‬‬ ‫בינתיים לא עוזרים ההסברים והמשקיעים הזרים יוצאים‪ .‬יציאתם‬ ‫תחליש את השקל‪,‬ועשויה להשפיע עליו אפילו יותר מהפעולות‬ ‫והניסיונות להחלשתו ע"י בנק ישראל והאוצר גם יחד‪ .‬תוצאה נוספת‬ ‫של יציאת משקיעים זרים עשויה להיות עלייה בתשואות האג"ח‪,‬‬ ‫במיוחד הארוכות‪ ,‬מה שיכביד על הוצאות המימון של הממשלה‬ ‫ויקשה על הצמיחה‪ .‬עם זאת יתכן שמשקיעים ישראלים יעברו ממניות‬ ‫לאג"ח ויפצו במידה מה על בריחת הזרים‪ ,‬מה שעשוי למתן את עליית‬ ‫התשואות‪ .‬כלומר‪ ,‬לגבי תחום האג"ח הממשלתי התמונה בעייתית‬ ‫עם נטייה שלילית‪ .‬להערכתנו משקיעים סולידיים ישראלים צריכים גם‬ ‫הם להסיט חלק מהשקעותיהם לחו"ל ‪.‬‬ ‫עוד נקודה מעניינת עשויה להיות ההשפעה על מחירי הנדל"ן‬ ‫בישראל‪ ,‬שעיקר הלחץ יהיה כלפי ירידת מחיריהם‪ .‬הן מהכיוון של‬ ‫עליית התשואות על אגרות החוב הממשלתיות שתגרור לעליית‬ ‫הריבית למשכנתאות וירידה בביקוש הזרים להשקעות בישראל‪ ,‬בין‬ ‫השאר בביקוש להשקעות בנדל"ן ‪.‬‬ ‫לסיכום‪,‬‬ ‫במוקד המשקיעים יהיו החלשות השקל‪ ,‬אי ודאות לגבי האג"ח‬ ‫הממשלתיות הישראליות ‪,‬עליית מחיר הנפט‪ ,‬הזדמנויות לרווח של‬ ‫חברות הגז המקומיות וירידת שוקי המניות‪ .‬ועדיין‪ ,‬מאד יתכן כי‬ ‫בסופו של דבר השפעות המהומות יהיו לבסוף קטנות‪ ,‬יגררו לירידות‬ ‫שערים צנועות של ‪ ,4%-5%‬שמשקפות אי וודאויות ללא השלכות‬ ‫ריאליות משמעותיות‪ ,‬ויסתיימו בתוך מספר ימים‪ .‬זהו מסוג הדברים‬ ‫שאי אפשר להבין לאן הם מתגלגלים‪ ,‬עד שהם מתגלגלים‪ .‬נכון להיום‬ ‫אנו לא רואים פגיעה מהותית ברווחי החברות‪ ,‬ובטח לא חזרה‬ ‫למשבר עולמי‪.‬‬ ‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬ ‫פרק ‪10‬‬ ‫‪ Egyptian Museum‬המוזיאון המצרי‬ ‫שוד ושבר‪ :‬אסון עולמי לאתרי התיירות במצרים‬ ‫אתרי התיירות שנבזזו במצרים‪ ,‬כמו המוזיאון המצרי בקהיר‪,‬‬ ‫מהווים מוקד משיכה עיקרי לתיירים במדינה‪ .‬רחלי שלומי‪-‬חן‪,‬‬ ‫אגיפטולוגית במקצועה‪ ,‬מספרת על חשיבות האתרים שניזוקו‬ ‫ואולי ולא יתוקנו לעולם‪ ,‬באחת התרבויות העתיקות בעולם‬ ‫כשהגיעו התמונות הראשונות מהמוזיאון המצרי בקהיר‪ ,‬עמדתי מול‬ ‫מסך הטלוויזיה פעורת פה וכואבת‪ .‬אני מכירה גם חברים מהקהילה‬ ‫האגיפטולוגית הקטנה שפרצו בבכי ‪.‬ביזת העתיקות במצרים וההרס‬ ‫שלהן הם תופעת לוואי קשה‪ ,‬וכזו שנראית כאילו אינה קשורה‬ ‫למטרות שבשלן יוצאים המוני מצרים לרחובות‪ .‬בכל זאת‪ ,‬נראה שעל‬ ‫כל עגלה קופצים נוסעים מכל הסוגים‪ ,‬וכאן גם פושעים‪ ,‬בוזזים‬ ‫ושודדים מצאו שעת כושר‪.‬‬ ‫•‬ ‫רוצים לדון במהומות במצרים ‪ -‬כנסו לפייסבוק של ‪ynet‬‬ ‫לצערנו‪ ,‬היו הדיווחים על הנזק במוזיאון הלאומי בקהיר דיווחים‬ ‫ראשונים‪ ,‬אך בהחלט לא אחרונים‪ .‬המוזיאון הלאומי בקהיר הוא בית‬ ‫לעתיקות מצריות מכל רחבי מצרים‪ ,‬מכל התקופות של מצרים‬ ‫הפרעונית ואף קודם לכן ‪.‬במוזיאון ניתן למצוא מוצגים מן האלף‬ ‫הרביעי לפני הספירה ועד למאות הראשונות לספירה‪ .‬עם האוספים‬ ‫הבולטים הנמצאים במוזיאון נמנה האוצר המלכותי היחיד שהגיע‬ ‫כמעט בשלמותו לידינו‪ ,‬האוצר שנטמן בקברו של המלך‪-‬ילד תות‪-‬‬ ‫ענח‪-‬אמון‬ ‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬ ‫אוצר אדיר זה שהונח בקברו של המלך‪ ,‬למרות שמלך תקופה קצרה‬ ‫יחסית (כתשע שנים( והיה צעיר מאוד במותו )בן ‪ ,(18-20‬מרמז על‬ ‫מימדי האוצרות שהונחו בקברותיהם של מלכים גדולים ממנו‪ .‬אוצרות‬ ‫אחרים לא הגיעו לידינו כיוון ששודדים הגיעו אליהם עוד בימי מצרים‬ ‫הפרעונית‪ .‬מן התמונות של רשת אל‪-‬ג'זירה‪ ,‬ומדבריו של ראש‬ ‫המועצה העליונה לעתיקות במצרים‪ ,‬הדוקטור זאהי האווס‪ ,‬עולה כי‬ ‫השודדים שפרצו למוזיאון נתצו שני פסלים מצופים זהב מן האוצר של‬ ‫תות‪-‬ענח‪-‬אמון‪ .‬לדבריו של האוואס‪ ,‬הפסלים המשוברים הושארו על‬ ‫רצפת המוזיאון וניתן יהיה להחזיר אתם לתצוגה לאחר עבודת שיקום‬ ‫ושחזור ‪.‬‬ ‫עוד נזוקו במתקפת השודדים שתי מומיות‪ .‬מדיווחים שונים בעיתונות‬ ‫הזרה וברשת עולה כי שתי המומיות הן כנראה המומיות של יויה‬ ‫וטויה‪ .‬מומיות אלה עברו לאחרונה בדיקות גנטיות במטרה לנסות‬ ‫ולהבין את הקשרים המשפחתיים בין צאצאי השושלת השמונה‬ ‫עשרה‪ ,‬עמה נמנה גם המלך תות‪-‬ענח‪-‬אמון‪ .‬הבדיקות הצביעו על‬ ‫קרבה משפחתית בין יויה וטויה לתות‪-‬ענח‪-‬אמון‪ ,‬ויתכן שיויה וטויה‬ ‫היו הסבא רבא והסבתא רבתא שלו‪ .‬נראה שבניסיון לחלץ את‬ ‫המסכות מעל המומיות ערפו השודדים את ראשיהן‪ .‬מעשה זה מעיד‬ ‫על כך שליבם של השודדים גס לא רק במה שקשור בשכיות תרבות‪,‬‬ ‫אלא גם בכבוד האדם ‪.‬‬ ‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬ ‫מקומיים ליד המוזיאון המצרי בקהיר‪ .‬האובדן ההיסטורי גדול‬ ‫)צילומים)‪: AFP‬‬ ‫חלק מהבוזזים היו שומרי המוזיאון‬ ‫בנוסף למומיות ולפסלים מן האוצר של תות‪-‬ענח‪-‬אמון ניזוקו גם דגמי‬ ‫עץ בני ‪4,000‬שנה‪ .‬דגמים אלה הונחו בקברי האצילים בתקופת‬ ‫הממלכה התיכונה ‪(1650-2055‬לפנה"ס( על‪-‬מנת שבאופן מאגי‬ ‫ישרתו את האציל המת אחרי מותו ‪.‬מבחינה מדעית‪ ,‬ערכם של‬ ‫הדגמים הללו רב כיוון שאלה הם דגמים בתלת‪-‬מימד שיצרו המצרים‬ ‫עצמם‪ ,‬ואשר מחקים סצנות של מלאכות שונות מחיי היומיום‪ ,‬כגון‬ ‫קצבים ‪,‬אופים‪ ,‬טווים‪ ,‬נגרים‪ ,‬חיילים מבשלי בירה ועוד ‪.‬‬ ‫הדגמים הללו יחודיים כיוון שהם עשויים עץ‪ .‬עץ נשמר לאורך תקופות‬ ‫ארוכות כל‪-‬כך רק בתנאים מאוד מיוחדים‪ ,‬תנאים השוררים על ספר‬ ‫המדבר המצרי ‪.‬אין כמעט בעולם ממצאים עשויים עץ מתקופות‬ ‫קדומות כל‪-‬כך‪ .‬בין יתר הדגמים ‪,‬קיים מגוון גדול של דגמי כלי שיט‪,‬‬ ‫עמם נמנה הדגם ששובר במוזיאון‪ .‬אם במקרים של הפסלים מקברו‬ ‫של תות‪-‬ענח‪-‬אמון או מסכות המומיה מדובר בחפצים מצופי זהב ‪,‬הרי‬ ‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬ ‫כאן מדובר בדגם עץ שלבד מן הערך התרבותי הרב שלו‪ ,‬אין ערך‬ ‫לחומר ממנו הוא עשוי‪ .‬גם כאן נכרת גסות לבם של השודדים ‪.‬‬ ‫בראיון שהעניקה לעיתון הגרמני המקוון ‪, Zeit Online,‬מספרת‬ ‫הדוקטור וואפה אל‪-‬סאדיק‪ ,‬המנהלת בדימוס של המוזיאון המצרי‬ ‫בקהיר‪ ,‬שחלק מהבוזזים היו שומרי המוזיאון‪ .‬משכורתם החודשית‬ ‫של שומרים אלה מגיעה ל‪ 250-‬לירות מצריות שהם כ‪ 35-‬אירו ובכל‬ ‫זאת‪ ,‬אם מישהו מחפש משהו אופטימי בחדשות הללו הרי זו הידיעה‬ ‫שמי שמנע נזק נוסף למוזיאון בקהיר‪ ,‬עוד לפני שהגיע הצבא‪ ,‬היו‬ ‫ההמונים‪ ,‬שברובם מכירים בחשיבותו התרבותית והלאומית של‬ ‫המוסד‪ ,‬והגנו עליו בגופם‪ .‬כעת שומר הצבא על המוזיאון‪ ,‬ויש לקוות‬ ‫שלא יהיו נזקים נוספים ‪.‬‬ ‫‪2‬מומיות הקשורות למלך המצרי ניזוקו‪ .‬גופתו החנוטה של תות‪-‬‬ ‫ענח‪-‬אמון‬ ‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬ ‫רובם של המפגינים מכירים בחשיבות המורשת‬ ‫לצערנו‪ ,‬אבל כצפוי‪ ,‬המוזיאון המצרי בקהיר לא היה היחיד שנבזז‪.‬‬ ‫עוד סיפרה אל‪-‬סאדיק כי בשבת בבוקר התקשרו אליה עמיתיה מן‬ ‫המוזיאון בממפיס‪ 24 ,‬ק"מ דרומית לקהיר‪ ,‬וספרו שהמוזיאון כולו‬ ‫נבזז על מחסניו‪ .‬המוזיאון בממפיס משמש משכן לפסל ענק של‬ ‫רעמסס השני ולגן פסלים ‪.‬‬ ‫דיווחים נוספים מגיעים גם מאבוסיר וסקרה‪ .‬אתרים אלה‪ ,‬ממערב‬ ‫לקהיר‪ ,‬שימשו בתי קברות מלכותיים ובתי קברות של האצולה בעיקר‬ ‫בתקופת הממלכה הקדומה ‪(2494-2613‬לפנה"ס(‪ .‬שם חופרים‬ ‫השודדים במרץ קברים שנחסמו ושאינם פתוחים למבקרים‪ ,‬נבזזו‬ ‫מחסנים והוסב נזק רב‪ .‬דיווחים על שוד עתיקות וביזה מגיעים גם‬ ‫ממזרח הדלתא‪ ,‬מסיני וממקומות אחרים‪ .‬באזור לוקסור הגנו‬ ‫המקומיים בגופם על עמק המלכים ועל קברי האצילים מפני השודדים‪,‬‬ ‫וכרגע נדמה שנמצב בדרום יציב‪.‬‬ ‫מצרים כולה בורכה באתרים ארכיאולוגיים‪ .‬אתרים אלה ומורשתה של‬ ‫מצרים כאחת מן התרבויות העתיקות בעולם מהווים מוקד משיכה‬ ‫לתיירים ולאנשי מדע‪ .‬רוב רובם של המפגינים היוצאים לרחובות‬ ‫במצרים מכירים בחשיבותה של מורשת זו ועושים ניסיון לשמר את‬ ‫האתרים‪ ,‬הבעיה היא שבמצב הנוכחי של אנארכיה‪ ,‬יש מעטים‬ ‫שמנצלים את ההזדמנות על מנת לנסות ולהרוויח מן העתיקות‬ ‫הרבות ‪.‬‬ ‫אנשי מדע‪ ,‬ארכיאולוגים ואגיפטולוגים מצריים פונים לקהילה‬ ‫הבינלאומית לפקוח עין על עתיקות שמגיעות לשוק העתיקות‪ ,‬בעיקר‬ ‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬ ‫כאלה מתקופת הממלכה הקדומה‪ ,‬על מנת שניתן יהיה לצמצם את‬ ‫הנזקים שנגרמו באבוסיר ובסקרה ובמקומות אחרים ‪.‬‬ ‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬ ‫פרק ‪11‬‬ ‫סיקור ההפגנות במצרים‪ :‬מהומה רבה בלי הרבה מידע‬ ‫הפרשנים לא באמת יודעים שום דבר‪ ,‬שליחי הערוצים למצרים לא‬ ‫מחדשים כלום והכותרות המתחלפות מפזרות צ'קים שלא ברור אם‬ ‫המציאות יכולה לפרוע‪ .‬כך נראו מהדורות החדשות בסוף השבוע‬ ‫האחרון‬ ‫ספקולציות בלבד‪.‬‬ ‫בנימין נתניהו הנחה את שרי הממשלה לא להגיב למהומות במצרים‪.‬‬ ‫מערכות החדשות‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬רשאיות‪ ,‬מצופות ונדרשות להגיב‪.‬‬ ‫למרות שמצרים כבר הוכיחה סף סבלנות דיפלומטי נמוך גם כשזה‬ ‫נוגע להתבטאויות שיוצאות מהתקשורת הישראלית‪ ,‬ע"ע פרשת‬ ‫יצפאן‪-‬מובארכ‪ ,‬הרי שבכל זאת העיתונאים יכולים להגיד את‬ ‫שהשרים נמנעים ממנו‪ .‬למשל‪ ,‬לדון בשאלה שמן הסתם מטרידה גם‬ ‫את שרינו‪ :‬מובארכ בחוץ – טוב או רע?‬ ‫באופן צפוי ‪,‬סיקור האירועים מתנהל בשני מסלולים בולטים‪ ,‬סביב‬ ‫הידיעות השוטפות‪ .‬הראשון – התרשמות‪/‬התפעלות‪/‬התפעמות‬ ‫מהמתרחש‪ .‬בזה אחר זה עולים פרשנים‪ ,‬מומחים ‪,‬דיפלומטים‬ ‫לשעבר‪ ,‬אנשי אקדמיה‪ ,‬ומביעים את התפעלותם מהמראות‪ .‬איך‬ ‫אומרים אצלנו? מדים!‬ ‫יש אמנם משהו מתנשא בקורת הרוח שמלווה את הסיקור העיתונאי‬ ‫המערבי של הפגנות במדינות העולם השלישי‪ ,‬מין ניחוח פטרונות‬ ‫שמעורר אי נוחות – "ראו את הילידים! סוף סוף הבינו שהם צריכים‬ ‫דמוקרטיה" – אבל זה כנראה בלתי נמנע‪ ,‬ובמידה רבה מובן ומוצדק‪.‬‬ ‫הכישלונות האמריקאיים לכפות על מדינות שונות בעולם הר דמוקרטי‬ ‫כגיגית‪ ,‬רק מחזקים את החיבה המערבית להפיכות עממיות‪ .‬כך הופך‬ ‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬ ‫כל ניסיון הפיכה פנימי למעין תחרות‪ ,‬בה משמשים פרשני העולם‬ ‫המערבי כאוהדי האנדרדוג )העם(‪ ,‬לעומת הפוליטיקאים‪ ,‬שאהדתם‬ ‫נעה על פי צו מצפונם האינטרסנטי‪ .‬יוצא מכך שלפחות בזירה‬ ‫התקשורתית‪ ,‬ידם של האזרחים על העליונה‪ .‬מה גם שטנק זה משהו‬ ‫שאף פעם לא מצטלם טוב על רקע עירוני‪.‬‬ ‫את משק כנפי ההיסטוריה אפשר ממש להרגיש באולפנים‪.‬‬ ‫העיתונאים מופתעים לגלות כיצד בן רגע הופכים אייקונים מצרים‬ ‫קלאסיים שנתפסים אצלנו כאנשי ברזל ‪,‬איתנים כמו הספינקס ונצחיים‬ ‫כמו הנילוס‪ ,‬דוגמת מובארכ וסולימאן‪ ,‬לפרצופים מרוטשים על כרזות‬ ‫נאצה‪ .‬לפרשני האקדמיה זהו יום חג של ממש; לא כל יום זוכה חוקר‬ ‫להיות עד לרגע היסטורי המתרחש בתחום פעילותו‪ .‬אינני יודע איך‬ ‫מרגישים ברחובות קהיר‪ ,‬אבל במהדורות החדשות הישראליות‬ ‫רוחות המהפכה כבר מנשבות ‪.‬ערוץ ‪ 2‬התחיל עם "מצרים על סף‬ ‫הפיכה"‪ ,‬וערוץ ‪ ,10‬אחרי שהצליב את הנתונים ‪,‬יישר קו למחרת‪.‬‬ ‫עכשיו רק נותר לקוות שהמצרים יספקו את הסחורה ‪.‬‬ ‫מי שעדיין לא סיפקו את הסחורה הם שליחי הערוצים למצרים‪.‬‬ ‫בדיווחיהם עד כה הם לא הוסיפו דבר שלא יכולנו לקבל ממקורות‬ ‫אחרים‪ ,‬אך ברור שנוכחות עיתונאית זרה במצרים‪ ,‬נוכח המגבלות‬ ‫התקשורתיות שמטיל השלטון‪ ,‬היא הכרחית‪ ,‬ועוד עשויה לשאת פרי‬ ‫)ערוץ ‪ ,10‬במהלך שיוכח אולי כנבואי‪ ,‬כבר שלח את אור הלר‬ ‫לעמאן ‪).‬בינתיים‪ ,‬מואב ורדי מתערה בהמון כאחרון דייגי הנילוס‪ ,‬עד‬ ‫שאפשר לתהות אם הוא לא הקייזר סוזה של ההפגנות האלה ‪.‬‬ ‫המסלול השני בו מתנהל הסיקור הוא‪ ,‬כאמור‪ ,‬הזווית הישראלית‪ .‬אין‬ ‫דין מהומות במצרים כמהומות בסודאן ‪,‬בבוליביה‪ ,‬בתוניסיה ואפילו‬ ‫באיראן‪ .‬הפעם מדובר במדינה שכנה‪ ,‬מרחק יריקה מאילת וכמה‬ ‫מאות מנהרות מעזה‪ ,‬מדינה שמנהלת עם ישראל יחסים דיפלומטיים ‪,‬‬ ‫שלום קר ומתח גבוה‪ .‬המשקפת הפרובינציאלית שדרכה אנו נוהגים‬ ‫להביט בעולם בלאו הכי הופכת בשל כך לטלסקופ‪ ,‬שבו כל פרט ופרט‬ ‫חשוב מהזווית הישראלית‪ .‬כי אם כל הכבוד למצרים‪ ,‬לבעיות‬ ‫האבטלה ולקרבות הדמוקרטיה שלהם‪ ,‬מה שבאמת מעניין אותנו זה‬ ‫איך כל זה נוגע לנו‪ .‬האם עלינו לאגור מזון לקראת מלחמה ?האם‬ ‫אפשר לשלוף את ציוד הצלילה ולחזור לסיני? האם יצפאן יכול שוב‬ ‫לצחוק על מובארכ?‬ ‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬ ‫עיקר הדאגה באולפנים היה נתון להשפעות העתידיות של הפיכה‬ ‫עתידית עם יורש עצר עתידי וכוונותיו העתידיות על עתיד היחסים בין‬ ‫מצרים לישראל‪ .‬לפרשנים יש מעט מאוד קלפים לשחק איתם;‬ ‫המהומות עוד בשיאן‪ ,‬המאזניים עדיין אינן נוטות לשום צד‪ ,‬והחמור‬ ‫מכל ‪ -‬אין מנהיג עתידי באופק‪ .‬בניגוד למקובל בהפגנות ברחבי‬ ‫העולם‪ ,‬המצרים מנהלים את המערכה שלהם בלי ראשי אופוזיציה‬ ‫מוכרים שנמצאים בגולה או במעצר בית‪ ,‬בלי מפלגות‪ ,‬בלי‬ ‫אלטרנטיבות שלטוניות‪ .‬זה גובל בחוסר התחשבות ‪.‬‬ ‫הפרשנים ניסו להיאחז במה שיש ‪.‬מוחמד אל ברדעי ‪ -‬מועמד בעיקר‬ ‫מטעם עצמו בשלב זה ‪ -‬עומר סולימאן ושמות נוספים בדרגות הולכות‬ ‫וצונחות של רלוונטיות נזרקים לקלחת השחורה משחור ‪.‬האמת היא‬ ‫שאף אחד לא יודע מה יקרה עד סוף היום‪ ,‬לא כל שכן מי ירש את‬ ‫מובארכ‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬וכל אחד מנסים להגיד את זה במילים אחרות‪.‬‬ ‫אולי צודק נתניהו‪ .‬לפעמים יפה השתיקה לחכמים‪.‬‬ ‫מעניין‪ ,‬אגב‪ ,‬שבניגוד לתחושה ההיסטורית שמלווה רבים מהפרשנים‬ ‫באולפן‪ ,‬מנהלי לוח השידורים מחזיקים פאסון ‪.‬עוד לא נולד‬ ‫המוחבראת שיזיז את "האח הגדול" מהמשבצת ‪.‬‬ ‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬ ‫פרק ‪ 20‬בטחון ומדינה‬ ‫סדרה‪ :‬האחים המוסלמים ‪ -‬מבט היסטורי על ‪ 80‬שנות פעילות‬ ‫)‪(1928-2008‬‬ ‫הרצאות מתוך כנס שנערך באוניברסיטת‬ ‫חיפה הסוקר את פעילות תנועת האחים‬ ‫המוסלמים מרגע הקמתה ועד היום ‪.‬‬ ‫מדוע אין היסטוריה כמותית של פעילות האחים‬ ‫המוסלמים‬ ‫הרצאתו של פרופ' אורי מ‪ .‬קופפרשמידט על האחים‬ ‫המוסלמים ואמצעי התקשורת‪ ,‬על חסן אל‪-‬בנא‪ ,‬מייסד‬ ‫האחים המוסלמים ועל הקושי להעריך ולכמת את‬ ‫פעילות התנועה ‪.‬‬ ‫היסטוריה משפחתית בראי הזמן‪ ,‬מחסן אל‪-‬בנא‬ ‫לטארק רמצ'אן‪ ,‬ג'מאל אל‪-‬בנא והאני אל‪-‬בנא‬ ‫הרצאתה של דינה ליסנסנקי מהאוניברסיטה העברית‬ ‫על משפחתו האישית של חסן אל‪-‬בנא‪ ,‬מייסד ומנהיג‬ ‫תנועת האחים המוסלמים במצרים‪ .‬ההרצאה‬ ‫מתמקדת בשלושת האישים המוכרים ביותר‬ ‫לתקשורת ולאקדמיה‪ :‬ג'מאל אל‪-‬בנא‪ ,‬האני אל‪-‬בנא‬ ‫וטארק רמצ'אן ‪.‬‬ ‫שיח האחים המוסלמים במהלך הרבע האחרון של‬ ‫המאה העשרים‪ :‬הסטת דגשים באסטרטגיה‬ ‫הפוליטית‬ ‫הרצאתו של ליעד פורת מאוניברסיטת חיפה על השיח‬ ‫האופוזיציוני של האחים המוסלמים במצרים כנגד‬ ‫המשטר‪ ,‬כפי שבא לידי ביטוי בפרסומיהם החל‬ ‫משנות ה‪ 70 -‬ועד לראשית שנות ה‪. 90-‬‬ ‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬ ‫הטרנספורמציה של האחים המוסלמים בירדן‪:‬‬ ‫מאופוזיציה נאמנה לנמסיס פוליטי‬ ‫ד"ר שמואל בר מהמכון למדיניות ואסטרטגיה‬ ‫בהרצליה סוקר את התהפוכות בתולדות תנועת‬ ‫האחים המוסלמים בירדן – החל מהיותה תנועה‬ ‫שנהנתה מתמיכה של המשטר ועד לימינו‪ ,‬שבהם‬ ‫התנועה הפכה להיות היריב העיקרי של המשטר‬ ‫הירדני ‪.‬‬ ‫פונדמנטליזם דמוקרטי? שיח ומעש בתנועת האחים‬ ‫המוסלמים בסוריה‬ ‫הרצאתו של ד"ר יצחק ויסמן מאוניברסיטת חיפה על‬ ‫התפתחות תנועת האחים המוסלמים בסוריה ועל‬ ‫ההבדלים בינה לבין תנועת האחים המוסלמים‬ ‫במצרים ‪.‬‬ ‫החמאס‪ :‬אחים עם ייחוד פלשתיני‬ ‫תנועת החמאס דומה לתנועות איסלמיות אחרות‪ ,‬אך‬ ‫במובנים רבים היא גם נבדלת מהן‪ .‬מהם מאפייניה‬ ‫הייחודיים של תנועת החמאס? הרצאתו של ד"ר מאיר‬ ‫ליטבק מאוניברסיטת תל אביב ‪.‬‬ ‫המבט הסעודי‪ ,‬הגות הלכתית‪-‬פוליטית של האח'ואן‬ ‫בערב הסעודית בין עבר להווה‬ ‫בזמן האחרון נוצר מתח בין הווהאבים לאחים‬ ‫המוסלמים‪ .‬מתח שבא לידי ביטוי בצורות שונות‪ .‬ד"ר‬ ‫מחמד אל‪-‬עטאונה מאוניברסיטת בן גוריון מנסה‬ ‫להתחקות אחר התמורות והשפעה ההדדית של‬ ‫תנועות הווהאבית והאח'ואנית בסעודיה אחת על‬ ‫השניה‪ ,‬אם קיימות כאלו ‪.‬‬ ‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬ ‫המאזן ההיסטורי של האחים המוסלמים במזרח‬ ‫התיכון‪ :‬הפרספקטיבה של אל‪-‬קאעדה‬ ‫הופעת אל‪-‬קאעדה על הבמה העולמית בראשית‬ ‫שנות התשעים של המאה ה‪ 20 -‬החדירה מימד חדש‬ ‫לשיח האיסלמי המודרני ‪.‬ד"ר מאיר חטינה‬ ‫מהאוניברסיטה העברית מנסה להבין את הקשר בין‬ ‫טקסט לקונטקסט בין היסטוריה של רעיונות‬ ‫לפוליטיקה ועל רגש הנחיתות בהכרזת אל‪-‬קאעדה על‬ ‫נבחרות ועליונות ‪.‬‬ ‫הישגים ו‪/‬או כישלונות של שמונים שנה בשטח? פרופ'‬ ‫ישראל גרשוני‬ ‫הרצאתו של פרופ' ישראל גרשוני מאוניברסיטת תל‬ ‫אביב על העידן הטרום מהפכני של תנועת האחים‬ ‫המוסלמים והמגמות העיקריות שהתרחשו בו ‪.‬‬ ‫הישגים ו‪/‬או כישלונות של שמונים שנה בשטח? פרופ'‬ ‫גבי ורבורג‬ ‫בין יסוד האחים המוסלמים בסודן ב‪ 1946-‬לבין עליית‬ ‫חסן תוראבי להנהגת הארגון ב‪ 1964 -‬יש הבדלים‬ ‫רבים‪ .‬כיצד השתנתה התנועה במשך השנים? ומה‬ ‫הייתה מדיניותו של חסן תוראבי? הרצאתו של פרופ '‬ ‫גבי ורבורג מאוניברסיטת חיפה ‪.‬‬ ‫הישגים ו‪/‬או כישלונות של שמונים שנה בשטח? פרופ'‬ ‫יורם מיטל‬ ‫פרופ' יורם מיטל מאוניברסיטת בן ‪-‬גוריון סוקר את‬ ‫התפתחותה של תנועת האחים המוסלמים במצריים‬ ‫במשך שנות פעילותה‪ ,‬תוך התייחסות להקשר‬ ‫הפוליטי‪ ,‬חברתי ותרבותי שבו היא פועלת‪ ,‬לאופן שבו‬ ‫צמרת ההנהגה מעצבת את סדר היום ולהשפעות‬ ‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬ ‫המשטר על התנועה ‪.‬‬ ‫הישגים ו‪/‬או כישלונות של שמונים שנה בשטח? פרופ'‬ ‫עמנואל סיון‬ ‫הרצאתו של פרופ' עמנואל סיוון מהאוניברסיטה‬ ‫העברית על הסיבות העיקריות המסבירות את‬ ‫שרידותה של‬