בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית שבת עולמית 22ינואר 2011 ד'ר יצחק נוי סיכום המשדר אש על הנילוס – במקום שבת עולמית http://www.iba.org.il/media/?recorded=14&starting=shabat _olamit Contents מבוא מצרים בוערת :דמוקרטיה אצל שכנינו 3 ....... ................................ ................................ חלום ומציאות שאול מנשה 3 .................... ................................ ................................ מזלזלים בדמוקרטיה 4... ................................ ................................ ................................ חסני מובארק -ובכורת מצרים 5 ........................ ................................ ................................ מדיניות החוץ -בין שלום לתהליך שלום7 ............ ................................ ................................ כלכלה וחברה -בין בורגנות יוזמת למיזמי ענק9... ................................ ................................ מהפכה זו בתחבורה ובתקשורת הועילה במיוחד לעולם העסקים המצרי ובייחוד לחלקו המתאושש והולך -המגזר הפרטי11 ................................ ................................ ................................ . משטר ופוליטיקה 12 ...... ................................ ................................ ................................ פרק 1איראן והמהומות במצרים16 ................. ................................ ................................ תנועות אסלאמיות במצרים :תנועות אסלאמיות במזרח התיכון 16 ........... ................................ הדמיון הרב בין התנועות האסלאמיות19 ............ ................................ ................................ פרק 2שלמה אהרונסון תרחיש אפשרי :האחים המוסלמים עולים לשלטון במצריים 23 .................. הצבא המצרי האחים המוסלמים23 ................... ................................ ................................ תנועות אסלאמיות במצרים :האחים המוסלמים במצרים 23 ....................... ................................ תנועת "האחים המוסלמים" 27 ......................... ................................ ................................ "האחים המוסלמים" מדיניות הפתיחות הכלכלית 33 ......................... ................................ פרק 3טורקיה בין מזרח למערב במאה ה36.. ................................ ................................ .20- יחסי טורקיה ישראל38 ..... ................................ ................................ ................................ : חשיבות הקשר בין שתי המדינות ,טורקיה וישראל .עבור כל אחת מהן38.... ................................. הסוגיה הכורדית39 ...... ................................ ................................ ................................ : סיכום42 .................... ................................ ................................ ................................ : בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית פרק 4ד"ר יצחק מינרבי43 .............................. ................................ ................................ . פרק 5יוני בן מנחם מובארק פברואר 43.... ................................ ................................ 2011 רעידת אדמה בעולם הערבי43 ........................... ................................ ................................ . התוניסיזציה של המשטרים הערביים43 ............. ................................ ................................ פרק 47 ........................ ................................ ................................ ................................ 6 גבי ורבורג פרופסור תנועות מצרים47 ................. ................................ ................................ פרק 48 ........................ ................................ ................................ ................................ 7 עובדיה סופר מצרים צרפת48 .......................... ................................ ................................ הזווית הישראלית של ההפגנות במצרים 48 ........ ................................ ................................ פרק 53 ........................ ................................ ................................ ................................ 8 דיווחים במצרים :מפגינים פוצצו את צינור הגז ממצרים לישראל 53 ............. ................................ התקשורת המצרית דיווחה כי פיצוץ עצום נשמע בסמוך לצינור באל-אריש שבצפון סיני 53 ............... פרק 54 ........................ ................................ ................................ ................................ 9 מהומות במצרים -הפן הכלכלי -כלל פיננסים54 ........................... ................................ מהומות במצרים -הפן הכלכלי54 ..................... ................................ ................................ מה שהחל כמרד על רקע המצב הכלכלי המחפיר בטוניסיה ובמצרים גורר כעת בעצמו לחשש ממשבר כלכלי .בורסות העולם מגיבות בירידות .ועדיין ,להערכתנו ,הסיכוי להתרחבות המהומות הללו למשבר כלכלי עמוק וממושך בעולם נמוך מאד54 ........................ ................................ . הירידות בשווקי העולם הן תוצאה של שלושה חששות עיקריים54 .......... ................................ : על ישראל השפעות נוספות55 ........................ ................................ ................................ : לסיכום56 ................... ................................ ................................ ................................ , פרק 57 ..................... ................................ ................................ ................................ 10 Egyptian Museumהמוזיאון המצרי57 .............. ................................ ................................ שוד ושבר :אסון עולמי לאתרי התיירות במצרים 57.. ................................ ................................ חלק מהבוזזים היו שומרי המוזיאון59 .......... ................................ ................................ רובם של המפגינים מכירים בחשיבות המורשת61 ......................... ................................ פרק 63 ...................... ................................ ................................ ................................ 11 סיקור ההפגנות במצרים :מהומה רבה בלי הרבה מידע63 ......................... ................................ ספקולציות בלבד63 ...... ................................ ................................ ................................. פרק 20בטחון ומדינה 66.. ................................ ................................ ................................ בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית מבוא מצרים בוערת :דמוקרטיה אצל שכנינו חלום ומציאות שאול מנשה למרטין לות'ר קינג היה חלום ,גם לנו יש חלום: שמשטרים דמוקרטיים ישררו במדינות האסלאם השכנות והרחוקות ,ובהתגשמות החלום ישכון שלום בר-קיימא בינינו לבינן . אך עלינו להיות מציאותיים ולהכיר בעובדה ששאיפה זו רחוקה מהתגשמות בימינו .כיוון שמסורת האסלאם שולטת ב 57 -מדינות מוסלמיות בעלות אוכלוסיה של 1.2מיליארד מוסלמים .אפילו מדינות שאינן הלכתיות ,שולטת בהן המסורת המוסלמית שדוחה את רעיון הדמוקרטיה .מדינות כמו מצרים ,תוניסיה וסוריה המרקסיסטית דוחות את הדמוקרטיה .משטרו של נאצר דיכא ביד רמה את הקנאים המוסלמים ואת הקומוניסטים באותה מידה .עשה זאת גם משטרו של צדאם בעיראק וגם משטרו החילוני של אסד בסוריה . עובדה היא שכל המדינות המוסלמיות אינן מסוגלות לאמץ את הדמוקרטיה זה 1400שנים ומאז עלייתו של האסלאם .זאת ,למרות השפעת הקולוניאליזם המערבי ,ולמרות דורות של צעירים שהתחנכו על דרכי המערב והובילו את ארצותיהם לשחרור ,אך נכשלו ביישום הערכים הדמוקרטיים בגלל המסורת המוסלמית . החליף' השני באימפריה המוסלמית הראשונה ,עומר בן אלח'טאב, היה דמוקרט ,ליברל וישר דרך .באחד מנאומיו לפני ההמון אמר" :הו, עמי! אם תגלו סטייה בדרכי אנא ישרוני" .אמירה זו קוממה נגדו את ההמונים והייתה לאחד הגורמים לשסע בקרב המוסלמים ,דהיינו לפיצול בין השיעים לסונים .הטענה נגדו הייתה ,שהחליף הוא צל אלוהים עלי אדמות ,הוא המנהיג והרועה ,וכי לא הגיוני שהוא יבקש מכלל העם הפשוט להובילו וליישר את דרכו . בימינו ,הקנאים המוסלמים החשוכים מנצלים את הדמוקרטיה ככלי להגיע לשלטון .מנהיג האחים המוסלמים במצרים ,מוחמד מהדי עאכיף ,אמר לאחר עליית האחים המוסלמים בבחירות האחרונות: "הדמוקרטיה עבורנו היא כמו כפכפים .אנו נועלים אותם כדי להגיע לחמאם וזורקים אותם" .גם עזמי בשארה הולך באותה דרך .לא פעם הצהיר שיש לנצל את הדמוקרטיה בישראל כדי לממש את היעדים . הנשיא בוש הוא שהביא לניצחון האחים המוסלמים והעלה את ייצוגם בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית במועצת העם המצרית ל 19-אחוזים .גם חמאס עלה לשלטון בזכות הנשיא בוש ,שדרש בתוקף לקיים בחירות בשטחים ולהנהיג דמוקרטיה .אמנם הבחירות בשטחים היו דמוקרטיות והעלו את חמאס לשלטון ,אך אורחותיו של שלטון החמאס אינם דמוקרטיים. אפשר להמשיל אותם למפלגה הנאצית שניצחה בבחירות בשנת ,1933אך שלטונו של היטלר לא היה דמוקרטי .עוד נקודות דמיון בין השניים -היטלר ניצח ברוב של 44אחוזים ואיסמעיל הניה ברוב של 45אחוזים . מזלזלים בדמוקרטיה הערכים הדמוקרטיים והליברליים של המערב שהנאצים נלחמו בהם, הם חסרי השפעה במדינות ערב .יתרה מזו ,ערכים אלו היו נושא לזלזול ברחוב הערבי וגם בקרב הוגי הדעות הערבים במרוצת ששת העשורים שחלפו .מדינות ערב בפרק זמן זה חיפשו זהות לאומית רחוקה מן הדמוקרטיה המערבית . גם האסלאמיסטים מחפשים זהות מוסלמית .זהות זו חסרת אפיונים והגדרה ברורה ואינה מוצאת את עצמה במחלוקת בין הסונים לשיעים ,בין האחים המוסלמים ,לסלפיון )הפנאטים הדבוקים בעבר( ובין חיזבאלה לארגון אלקעידה. חליל עלי חיידר אקדמאי כוויתי 'אלווטן' יש לנו מזל גדול עם שכנתנו ממזרח ,ירדן .המלך הצעיר עבדאללה , לא נכנע לאילוציו של הנשיא בוש ,הוא ואנשי שלטונו חשים את הסכנה הטמונה במתן חופש מוחלט לאויבי המשטר ,חמאס והאחים המוסלמים .המלך נקט את הצעדים הדרושים להבטחת שלומה של הממלכה :דיכא את המתנגדים לשלום עם ישראל ,גירש את חמאס מירדן לצמיתות ,נהג במדיניות של רווחה ,שהורידה את קרנם של הקנאים המוסלמים והפחית את מספר נציגיהם בבית הנבחרים .מאז שנת ,2000ייצוגם ירד מ 22-נציגים ל 6-נציגים . זאת ועוד ,לגבינו ולגבי שכנינו ,איננו שליחי אלוהים למען הנהגת דמוקרטיה אצלם הנוסחה שדמוקרטיה מובילה לשלום אינה הולמת את המזרח התיכון בימינו .ניאלץ להמתין דורות רבים עד שתהפוכנה המדינות המוסלמית המסורתיות למדינות דמוקרטיות וליברליות .עד בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית אז מוטב לנהוג במדיניות של "ריאל-פוליטיק "כלפי שכנינו .היחסים בין בריטניה הדמוקרטית לערב הסעודית הטוטליטרית משמשים דוגמה מאירת עיניים .זה 90שנים מקיימת בריטניה עם ערב הסעודית יחסים טובים ,חיוביים ופוריים לתועלת שני הצדדים. בריטניה לא התערבה בענייני הפנים של סעודיה ולא דרשה את הפיכתה לדמוקרטית . הדמוקרטיה חשובה ,אך מניעת מלחמה ,רגיעה ושלום חשובים לנו יותר מן הדמוקרטיה . ----------------------------------------------------------------שאול מנשה ,הוא עיתונאי ותיק ופרשן לענייני מזרח התיכון. חסני מובארק -ובכורת מצרים הלוויותו של אנואר סאדאת לא דמתה כלל לפרץ הכאב הכולל והספונטאני שאפיין את ההולכים אחרי ארונו של נאצר .לא רבים במצרים של 1981ביכו את מותו וזאת בגלל מספר סיבות: התפוגגות ריגושי הדרמות שחולל סאדאת וראיית הבעיות שנוצרובמעבר מחזון הערביות למציאותה של מצרים עלייה בקיטוב החברתי וסגנון חייה של העילית המתעשרת. אכזבה מדרמת השלום ובעיקר מהיעדר התקדמות במסלולהפלשתינאי ומהחרמתה של מצרים ע"י כלל מדינות העולם הערבי. התמורה הכלכלית אומנם נראתה בסטטיסטיקות משופרות שנבעו מקשרי חוץ ,אך לא בפיתוח ענפי היסוד המסורתיים של מצרים ולא בפיתוח מקומות עבודה חדשים .רבים ראו בפריצה מערבה את הסיבה לעלייתו של האסלאם הקיצוני וכהתגרות במסורת האסלאמית. בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית בסופו של דבר חיסלו הקנאים את ראשה של המדינה המודרנית וביקשו לחולל בה הפיכה כוללת .צמרתה של מצרים התאוששה מהר מהרצח ותוך שבוע הושבע מובארק לנשיא .המדינה שיירש מובארק הייתה בעלת "מדינת מוסדות" שנשענה על מערך הכוחות המזוינים ועל ראשי מנגנוני הביטחון .עניינם של הללו נותר נעוץ באסטרטגיה הכוללת שהתווה סאדאת ,והיה בכוחם להבטיח את ההמשכיות ולבססה עד ימינו אלה .הירש המיועד יכול היה להתמקם על כס נשיאותה של מצרים תוך ביטחון שמנגנוניה יסמכו את אחיזתו בשלטון.מבארק יליד 1928לא השתייך לדור "הקצינים החופשיים" . הוא היה טייס שקיבל את הכשרתו הצבאית בברה"מ ופיקד על חייל אוויר המצרי במלחמת .73כשם שסאדאת הגיח מהשורה האחורית למעשה בימי נאצר ,והיה למנהיג הבלעדי מתוקף אישיותו ועוצמתה של ההיררכיה הממלכתית ,כך היה מובארק למעצב דרכה של מצרים. ייתכן שבזאת נשקף המאפיין המובהק ביותר של מהפכת – 1952 מיסוד האוטוריטטיבית .מצרים מאז מהפכתה הייתה לחברה מונהגת בידי מקבל החלטות בודד ,ארץ שתולדותיה הושפעו לא רק מתחלופות העתים והרקעים אלא גם ,ובמובהק ,ממאפייני אישיותם של נשיאיה .לאחר נאצר הכריזמטי ,איש החזון הכל ערבי על רקע מהפכת הציפיות של שנות החמישים והשישים ,ולאחר סאדאת ,אמן הדרמה המתריסה על רקע שקיעת הערביות ואתגרי שנות השבעים הגיע תורו של מובארק. לאחר שנות השמונים שלוו באלימות וחוסר יציבות אזורי) מלחמת לבנון ,איתפאדה ,מהפכה בסודאן ,משטר פרו סובייטי קיצוני באתיופיה( ,שאיימו על מצרים ,באו קריסתה של ברה"מ ונפילת סדאם ופתחו את העשור שנות התשעים במזרח התיכון כתקופה של התייצבות והבטחה.לאחר שנות היציבות פרצה בשנת 2000 האינתפאדה שלווה בגל אלימות חסר תקדים .קנאי האסלאם על ארגוניהם הבינלאומיים מימשו חלק מאיומיהם להילחם בתרבות בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית המערב גם בתוך מצרים .לאחר האחד עשר בספטמבר נשאלות השאלות מי יניהג את האזור ומי ינהיג את גורלו? מה מקומה ומשקלה של מצרים בתהליכים אלה ובאתגרים שבפתח ? האומנם נשארה מצרים "האחות הבכירה" ,חלוצת התהליכים ,מנהיגת רוח הזמן? לעומת נאצר המהפכן והתרסתו המתנשאת של סאדאת בוחר מובארק לנווט בזהירות ונראה שחדל להכתיב בשמה של מצרים את הסדר היום הכול -אזורי.בתוך כך ,מבארק כמו החזיר למצרים את מתינות זרימתו של הנילוס ,וכמוהו ,כך דומה ,כבר התקבל כחלק בלתי נפרד מנוף הארץ. בשלושה תחומים עיקריים ניתן לשרטט סיכום ביניים של דרכו: מדיניות החוץ -בין שלום לתהליך שלום נאצר -מדיניות החוץ של נאצר השתלבה בתפישת תפקידה של מצרים כמנהיגת הלאומיות והזהות הפאן ערבית ,וכחלוצת המאבק הגלובלי באימפריאליזם המערבי .הוא רתם את כלכלת מצרים וחברתה להחצנת המאמץ הלאומי ,בא בברית עם הסובייטים וחולל ארבע מלחמות שהביאו לחורבן. סאדאת -חולל מלחמה אחת ובמגמה להפוך את סדר הקדימויות. תוך השגת ראשוניותה של הזהות המצרית ופתיחת הכלכלה יצר מנוף לאוריינטציה לארה"ב .לשם כך עשה שלום עם ישראל וזאת בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית שהוא מקריב את יחסיה של מצרים עם שאר מדינות ערב ,ואת חברותה בליגה הערבית. מבארק -בניגוד לקודמיו לא חתר למיצוי מרבי של ודרמטי של קו מובהק אלא צעד תוך פזילה למכלול המגבלות ותוך התחשבות מתמדת באילוצים .הוא בחר בדרכי ביניים ובאסטרטגיה המביאה בחשבון את כל רכיבי זהותה רבת הפנים של מצרים. מבארק נהג לשמר את מסגרת השלום עם ישראל ודגל ישראל התנוסס בשגרירותיה בקהיר גם בעתות משבר)במיוחד עם הפלשתינאים( .בניגוד לסאדאת לא היה מוכן לקדם את השלום עם ישראל על חשבון זהותה המצרית של מצרים ופעל להחזירה ע"י מספר פעולות: פעל להסרת החרם הכלכלי על מצרים ב 1987הסדירו מדינות ערב את יחסיהן עם מצרים ב 1989שבה מצרים ל"ליגה הערבית" ושנתיים מאוחר יותרחזרה למשכנה הקבוע בקהיר. למרות שלא התפשר על תהליך השלום עם ישראל במשך השנים עשה פעולות שדיללו את תוכנו: - הופסקו קשרי התרבות והכלכלה. שגרירי מצרים בישראל הוחזרו בעתות משבר) מלחמת לבנון ואינתפאדת .(2000 יוזמה של פעולות דיפלומטיות אנטי ישראליות והימנעות של מובארק מביקורים בישראל)פרט להלוויית רבין( . התעלמות מהדמוניזציה של ישראל ע"י העיתונות. בעתות משבר בין ישראל לפלשתינאים לא הטילה מצרים את כובד משקלה ולא עודדה את הפלשתינאים לוויתור. הישגו הגדול של מבארק בתחום יחסי החוץ היה ביצור מעמדה של מצרים בארה"ב .מבארק תמרן עצמו היטב לעמדת ביניים של מתווך בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית יעל ,סוכן חיוני בעיני וושינגטון למניעת הידרדרות במזרח התיכון.מצרים המשיכה לקבל סיוע שנתי של למעלה משני מיליארד דולר גם כאשר מבוארק אכזב את האמריקאים) בהקשר הישראלי ובמאמצי דיפלומטיה עם עיראק( .מבארק מוכן לתרום להפגת מתיחות באזור אך חרד מהיום בו תשרור יציבות כוללת .מצב ביניים במזרח התיכון ,לא מלחמה כוללת ולא שלום מלא ,תואמים את האינטרסים שלו .בניגוד לקודמיו אכן אין הוא מצטייר כמי שמעוניין ליזום תמורה אסטרטגית עמוקה .המשקיף מתקשה לתאר תהליך מדיני מוגדר במרחב המזרח תיכוני והבין לאומי שמבארק עצמו עיצב והנהיג . כלכלה וחברה -בין בורגנות יוזמת למיזמי ענק נאצר -נאצר התמקד בפתרון בעיות הכלכלה והחברה של מצרים באמצעות המהפכה הסוציאליסטית ומיזמי ענק עיקר פועלו: בניית סכר הגבוה באסואן ותשלובת תעשייתיות גדולות. ריכוז ושליטה במערכות הייצור והשיווק דבר שחיסל את המגזרהפרטי שבחלקו הגדול הורכב מזרים. פעולות אלו מנעו צמיחה של בורגנות מקומית ודחיסה של מעמד הביניים לעבוד כשכירים במנגנוני המדינה וזרועותיה. סאדאת – סאדאת השתית את כלכלתה של מצרים על הישגיו המדיינים הדרמטים: בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית פתיחת התעלה ,החזרת בארות הנפט ועליית מחירו ,חידוש והרחבת התיירות ,מענקים ומלוות מארצות ערב ומארה"ב .סאדאת איפשר זרימה של כסף זה ופתח את שערי ההגירה ממצרים כך שרבים ממעמד הביניים יצא לחו"ל ושלחו את משכורותיהם הביתה .למרות זאת רוב הכסף זרם לזרועות המשטר ומעט מידי לאפיקים של פיתוח. מובארק – מבארק ירש מצב כלכלי חברתי הרה אסון)מחירי הנפט ירדו ,וההשקעות הערביות פסקו( .עד היום הוא מתמודד עם הבעיה הקשה ביותר במצרים והוא נושא הילודה .ב 1980מנתה אוכלוסיית מצרים 42מליון נפש וב 55 1990וחצי מליון נפש .מובאק ניסה תוך התחשבות בגורמים הדתיים להוריד את הילודה אך ללא הצלחה. הפער בין הקפים אנושיים אלה – כל שנה נוספים קרוב למליון וחצי פיות שיש להאכיל -לבין משאביה של ארץ הנילוס הוא עד היום אתגר ראשי. תוך כדי הישנות על המערב ניסה מובארק לשפר את מצבה של מצרים אך הגרעון) 15אחוז( האינפלציה) 20אחוז( והחוב החיצוני)46 מיליארד דולר( הראו כי לא צלח .המפנה הגיע בשנות התשעים בו פעל מובארק במספר תחומים: רפורמות וליברליזציה -עידוד המגזר הפרטי ע"י הפרטה של 300 חברות ציבוריות ,הרחבת הבורסה לגיוס השקעות ,הקלות רבות להון הפרטי ולעסקים פרטיים בכל היקף .כמו כן ניתן חופש לאיכרים להחליט מה יגדלו ובשנת 2001ניתן לראות שמצרים ייצרה כשישים אחוז מהחיטה שהיא צורכת ושיעורו תרומתו של המגזר הפרטי עמד על . 75% חלק ממעמד הביניים המשכיל מפנה את יכולותיו לשטחי היזמות )תיירות ,תעשייה קלה סחר וכו'( וניתן להבחין בצמיחתה המתחדשת של הבורגנות. בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית פיתוח תשתיות -מראשית שנות השמונים תוכננה מערכת כבישים וגשרים לקהיר שחלק ניכר ממנה הושלם .ב 87נפתח הקו הראשון של רכבת תחתים בקאהיר ועד 2001הופעלו כ 50קילומטרים של קווים המקשרים בין חלקי העיר .לכך נוספו פיתוח כבישים ,גשרים )על תעלת סואץ ( ומהפכה תקשורתית )מ 510אלך קווי טלפון ב81 ל 7מליון ב(2001 מהפכה זו בתחבורה ובתקשורת הועילה במיוחד לעולם העסקים המצרי ובייחוד לחלקו המתאושש והולך -המגזר הפרטי. יציאה מעמק הנהר ו"מיזם תושקא" – נסיונות לצאת ממוגבליות עמק הנהר ולמצוא אזורי מחייה נוספים אינם חדשים אך תפסו תאוצה בימי מבארק .מ 81הוקמו 13עיירות ובהן 4700מפעלי תעשייה. בינואר 97הכריז מובארק על "מייזם תושקא" .מדבור בהקמת תחנת שאיבה הגדולה בעולם באגם נאצר ,ובכריית תעלה שתוביל את מימי הנילוס לאזורי נאות המדבר פרפרה ואל – ח'רג .לאחר השלמתו מתוכננת בנייה של 18ערים ומאות כפרים ועד 2017ייושב העמק הדרומי ב 7מליון אנשים ",ציוליזציה חדשה")ע"פ מובארק( שמושת על חקלאות מודרנית .מיזם זה הפך לוויכוח ער .בעוד שמובארק רואה בו מענה אסטרטגי לשאלת ביטחון המזון מתנגדיו רואים בו מייזם יקר) עלותו הכוללת של המיזם הוא 88מיליארד דולר( שלא ייצלח בגלל האקלים החם בעמק .בנוסף לקח הם טוענים כי הוא נועד להאדיר את שמו של מובארק ומצביע על העדפתו של הנשיא לחברות הממשלתיות והמגזר הציבורי וגישתו זאת משולבת לאחרונה בנסיגה מתמדת מתהליך הדמוקרטיזציה. בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית משטר ופוליטיקה תקופת השנים 1952 -1945עמדה בסימן חופש התארגנות וחופש הבעת דעה .איש לה צבר עוצמה חסרת איזונים ,והיא לא נקראה על שמו של מנהיג יחיד .היו בה כל היתרונות וגם כל המכשלות של מערכת רק קולית מפולגת ותחרותית .על דמותה של מצרים ,הגדרת זהותה ,משטרה ומאפייני תרבותה נאבקו ללא הרף בתי מלוכה , אגפים של העילית ואגפים של ה" אפנדיה" .מפלגת ה"ופד" ויריבותיה המרובות ,הפוליטיקאים העצמיים ,עיתונות פוליטית עשירה ,ארגוני מעמד ביניים ,תנועות נוער והתפרצויות סטודנטים ,כל אלה ועוד נטלו חלק במאבק פוליטי סוער .גורם נוסף שנאבק על הגדרת החברה ועיצובה היה האסלאם הפוליטי בראשות האחים המוסלמים שראה עצמו חלק בלתי נפרד מהמדינה. נאצר המשטר הנאצרי עלה בכוח הצבא ולאחר השחרור מהבריטים והמהפכה היה זהו שלטון יחיד של ג'אמל עבד אל נאצר .לאחר שחיסל את כל מתחריו ) מעמד ביניים ,אינטלקטואלים עיתונות ( הם נרתמו לשירות המשטר שהם מעוקרים מיוזמה חשיבתית ומחופש הבאה .הדבר המרכזי שעשה נאצר הוא הוצאתו מחוץ לחוק של ארגון "האחים המוסלמים" ,התקופה היחידה בה הצליחה המדינה לכפות על נאמני האסלאם הפוליטי נסיגה אל יאכתי הבמה .היה זהותו ל"משחק סגור". שלטון של איש אחד כאשר הפוליטיקה הפכה בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית סאדאת סאדאת המשיך את שלטון היחיד אך עם זאת ביקש להשתית את שלטונו גם על פתיחות פוליטית מוגבלת .סאדאת ביקש לחדש משהו מהרב קוליות הישנה ולעודד שיח ציבורי )התיר מחדש התארגנות מפלגות( משהותרה הרצועה ניצלו ה"אחים המוסלמים את המצב והחלה באלימות שנגמרה בסופו של דבר ברציחתו של סאדאת. מובארק -בתחילת דרכו כלכל מובארק את צעדיו בזהירות כאשר הוא מונע בחוכמה את צמיחתה בצמרת של כל דמות אוטונומית ומצד שני התיר מחדש כינון של מפלגות )בשנת 2000היו כ 15מפלגות שלא מהוות איום על מובארק כאשר מפלגתו שלו זוכה לרוב לאורך כל השנים( ואף קיים מגעים פייסניים גם עם האחים המוסלמים) שחרר את האסירים מתקופת סאדאת(. בתקופתו התפתחו שני מימדים הליברלי והקצנה חמורה של קנאי האיסלאם. המימד הליברלי התבטא באנשי רוח ותנועות לקידום החופש הפוליטי וזכויות הפרט: .1תופיק אל חכים)סופר( וח'אלד אל דין)איש שמאל( פרסמו ספרים המבקרים את מובארק . בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית .2נג'ב מחפוז חתן פרס נובל לספרות ,יצא להגנת סופר אירני שהיה מקור לקנאי האיסלאם. .3ארגונים בלתי ממשלתיים כגון "החברה המצרית המוסלמית" ו"האגודה המצרית לנאורות" שבארשם עמד הסופר והעיתונאי פרג' פודה. .4יוסד "מרכז אבן ח'לדון ללימודי פיתוח" ע"י פרופ' סעד אל – דין אבראהים שהתמקד בהליכי דמוקרטיזציה ובזכויות אדם. בנוסף לאלה קמו אגדות כאשר כולם עוסקים בקידום המימד החילוני – ליברלי :זכויות פרט ,טוהר בחירות ,סובלנות ,מעמעד המיעוטים ועוד'. התפתחות של קנאי האיסלאם באה לידי ביטוי באלימות חסרת תקדים וטרור רצחני: .1רצח 120שוטרים לאחר רצח סאדאת. .2העצורים שמובארק שיחרר יצאו באמצע שנות השמונים לאפגניסטן והצטרפו לרשת הטרור האסלאמי ואלה חזרו מצוידים ומאומנים על מנת לחזור ולזרוע בה טרור .הם ייצאו למסעות רצח חסרי תקדים שכללו :רצח יו"ר הפרלמנט, מעשי רצח במיעוט הקופטי ,מסעות רצח כנגד תיירים )כ 57בנוב' .(97 .3פגיעה בחלוצי הליברליזם עם הירצחו של פרג' פודה ופציעתו האנושה של נג'יב מחפוט'. בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית מבארק התייחס לבעיית הטרור כבעיה מספר אחדל מצרים.הוא הפעיל את מנגנוני הכוח בהצלחה ובמקביל ניסה להפעיל את הממסד האיסלאמי בתקווה שיבלום את הקנאים וייספקו לגיטימציה למשטרו. גישה זו שבה נהג גם סאדאת אילצה אותו לוויתורים לא קטנים: .1ביטול סעיפים מרכזיים מ"חוק ג'יהאן" המשחרר את נשות מצרים מתלותן האיסלאמית בבעליהן. .2הכרה בסמכות "אקדמאית המחקר האסלאמי" של אל אזהר לאשר או לפסול ספרים. .3נטמעה הקביעה החוקתית )שאישר עוד אסאד( כי השריעה היא המקור הראשי של החוק במצרים. בכל עניין הקרע בין הליברלים לתומכי האסלאם משתדל מובארק להתנהל בשיקול דעת וחוסר התערבותו בשינוי הדתי נראה לעין. בשנת 2000פרסם פרופ' אל דין מאמר בו טען כנגד מובארק שהמציא חידוש במדעי המדינה :תרכובת של משטר מלוכני ורפובליקני) גמלוכיה – שילוב של גמהוריה ו"מלוכיה( .ואכן בימים אלו לא ברור לאיזה כיוון מצרים הולכת. האם תישאר האחות הבכורה? האם תכריע להכרעה בין רכיבי הזהות שלה או מוטב לה שלא? ספקות אלו ירחפו אל חיק העתיד. בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית פרק 1איראן והמהומות במצרים איראן מגיבה למהומות האלימות נגד השלטון במצרים ,ומסרה כי זהו סימן ל"תחייה .. .תנועת האחים המוסלמים במצרים הודיעה כי על הנשיא חוסני מובארק וממשלתו לפרוש ... תנועות אסלאמיות במצרים :תנועות אסלאמיות במזרח התיכון לייתן של התנועות האסלאמיסטיות כגורם חברתי ופוליטי מוביל במזרח התיכון ,וככלי הביטוי העיקרי להתנגדות לסדר החברתי והפוליטי הקיים ,היא ציר מרכזי בתולדות האזור בשלושים השנים האחרונות .אין מדובר רק בהיקף החזרה אל הדת ,אלא בהפיכתה של הדת לגורם פוליטי מרכזי הן על ידי המשטרים והן על ידי האופוזיציה כאחד .התנועות הללו הן תנועות פוליטיות העוסקות בראש ובראשונה בגיוס חברתי ופוליטי של ההמונים .עוצמת התופעה התבטאה בתפיסת השלטון בשתי מדינות ? איראן וסודאן ,באיום הישיר על מספר משטרים נוספים ,וכאמור בשימוש באלימות על ידי הגורמים היותר רדיקלים .ביטוי נוסף לאקטיביזם הוא הלחץ להחלת החוק האסלאמי כחוק המדינה במקום מערכות החוקים שנלקחו מהדגם המערבי]1]. פריחתן של תנועות האסלאמיות פריחתן של תנועות האסלאמיות מעלה את השאלה מה הרקע שאפשר פריחתן באזור .התנועות הללו ממלאות את החלל שהשאירו אחריהן האידיאולוגיות המערביות הכושלות ששלטו במזרח התיכון במחצית הראשונה של המאה העשרים .פשיטת הרגל של הלאומיות, החילוניות והשמאל בעולם הערבי יצרה חלל אידיאולוגי ,שאותו ממלאים במידה לא מבוטלת הפונדמנטליסטים ,בהבטיחם שהאסלאם בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית הוא הפיתרון .מלחמת ששת הימים היוותה נקודת מפנה ראשונה בהופעתן של התנועות האסלאמיות .פואד עג'מי כתב בספרו מלכוד: ערבים וערביות מאז " ,1967התבוסה הצבאית הוציאה גזר דין מוות על העולם שהצמיחו הלאומנים שלאחר מלחמת העולם השנייה[2]". מותו של נאצר מספר שנים לאחר מכן סיים את פרק ההיסטוריה של אזור שאופיין על ידי סיסמאות של שחרור ,פיתוח ,וסוציאליזם. כישלונם של המשטרים בארצות ערב להתמודד עם התמורות החברתיות והכלכליות במזרח התיכון כישלונם של המשטרים בארצות ערב להתמודד עם התמורות החברתיות והכלכליות במזרח התיכון דוחפים את התושבים לידי התנועות האסלאמיות .על אף התקוות הגדולות שנתלו בסוציאליזם הערבי בשנות החמישים והשישים ,ובכספי הנפט בשנות השבעים, סובלות רוב ארצות ערב ממצוקה כלכלית חברתית .במצב של משבר כלכלי וניכור חברתי פוליטי ,הקבוצה החברתית הנמשכת ביותר למסר האסלאמי היא בני המעמד הבינוני והנמוך ,בני המעמד איבדו נכסיהם בקרב בעלי המלאכה והסוחרים הזעירים ,והתושבים שהגיעו זה לא מכבר מהכפר לעיר .לקבוצות אלה מעניקים הפונדמנטליסטים מכניזם המגן על מעמדם מפני שקיעה נוספת ושומר על שלמות מערכת הערכים שלהם .קבוצת יעד חשובה נוספת היא צעירים וצעירות ,בוגרי מערכת החינוך של המדינה המודרנית ,אשר חשים ניכור כלפי הסדר החברתי-פוליטי והתרבותי הקיים ,הואיל והמדינה אינה מסוגלת לספק להם תעסוקה ,שיכון וקידום חברתי .הם קשובים ופתוחים למסר האסלאמי המבטיח צדק חברתי ופתרונות כמעט אוטופיים למצוקתם .לא רק שהמדינה האוטוריטארית נכשלה בהגשמת יעדיה ,היא אף יצרה מנגנונים בירוקראטיים חונקים ומערכות דיכוי המגבירות את תחושת הניכור של הפרט מן השלטון במדינה .מול תחושות הניכור והאובדן בחברה ההמונית והאנונימית בעיר ,סיפקו התנועות האסלאמיות תחושה של זהות ושייכות למסגרת ,ייעוד ומטרה]3]. אופיים הבלתי דמוקרטי של המשטרים במדינות ערב. בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית גורם חשוב נוסף הינו אופיים הבלתי דמוקרטי של המשטרים במדינות ערב .לפי עג'מי" ,המדינות בעולם הערבי הוציאו את הגברים והנשים הפשוטים אל מחוץ החיים הפוליטיים .מרכזי כוח מתחרים היו לשממה ? השוק המסורתי ,מוסדות הדת ,ההתאחדויות המקצועיות ואיגודי הפועלים .הודות למה שכונה 'כלכלת שליטה 'הייתה החברה כולה בידי המדינות ...חלופה אסלאמית פראית ממשיכה להתקיים בשוליים ,ובעיקר בקרב הצעירים אך מקור ההשראה שלה הוא האמונה בביאת המשיח ,לא דמוקרטיה]4]". לפיתרון האסלאמי ,אותו מציעות התנועות הללו ,מספר יתרונות בולטים בהשוואה לאחרים .ראשית ,האסלאם מוצג כמערכת חובקת כול המספקת את כל הפתרונות לבעיית העולם הזה והעולם הבא. שנית ,הפיתרון האסלאמי מוצג כחלופה להגשמת תחייה ועוצמה ערבית ואסלאמית .רעיונותיהם של האסלאמיסטים נוטים להיות כוללניים ,ולא פרוגרמאתיים ,ודבר זה מגביר את כוח המשיכה שלהם ומכער את יריביהם .הן רדיקליות בכך שהן מחפשות פתרונות מעמיקים לכאורה לבעיות היסוד של החברה .שלישית ,הפיתרון האסלאמי הוא פיתרון אותנטי ,ששורשיו נעוצים בתרבות המקומית והוא מתאים לתנאים המקומיים .אין הוא פיתרון מיובא כגון הליברליזם או הסוציאליזם ,שמקורם הזר הוצג לא פעם כאחת הסיבות המרכזיות לכישלונם באזור .הדרך האסלאמית מוצגת כדרך שזכתה להצלחה רבה בעבר הרחוק ,אך בניגוד לחלופות האחרות שנכשלו כולן ,היא לא נוסתה בהווה [5].לטענתם רק כינונו של סדר אסלאמי במקום הסדר הקיים יעניק לאסלאם עוצמה וישים אותו במרכז המפה העולמית .זאת מכיוון שהאסלאם היא דת האמת ,דתו של אלוהים ,ועוצמתה מהווה הוכחה לאמיתותה .מכיוון שרבים נטשו את דרך האסלאם וחזרו למצב שהיה קיים בטרם הציב הנביא מחמד את חזונו .אם כעת ישובו המוסלמים לאסלאם המקורי ,הם יוכלו להשיב לעצמם את כוחם] 6]. האסלאמיסטים עושים שימוש בדרשה להעברת המסר שלהם, והדרשנים שבהם יכולים להיחשב לשליחיה ומשרתיה החשובים בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית ביותר של הדעוה .הדרשה נישאת בעיצומו של טקס דתי עתיק יומין ורב חשיבות בחייה של הקהילה ,במסגד ? מקום ההתכנסות הציבורי הראשון של המוסלמים ,שהארכיטקטורה המיוחדת שלו מעוררת זיכרונות מעבר מפואר .השימוש במסגד ,הלבוש המסורתי של הדרשן והשימוש ב"שפה "האסלאמית ,עוזרים בהעברת המסר של התנועה לקהל היעד שלהם] 7]. נוסף על כך הפעילות הוולונטרית של האגודות האסלאמיות מקרבת אותן אל הציבור הרחב ,ובמיוחד אל בני השכבות הנזקקות לשירותי הרווחה ,החינוך והרפואה ,ומציבים את האגודות האסלאמיות בעמדת השפעה חשובה .בתוך המועקה האופפת את סמטאות העוני ,מופיע האסלאם כתקווה חדשה והסיסמה "האסלאם הוא הפיתרון" אינה טעונה כאן הוכחה .המסר עובר במרפאת השיניים שליד המסגד ,או בכיתת הנערות הלומדות מקצוע ,ואשר לולא קיומה ספק אם היו לומדות כלל .המסרים מועברים באמצעות המחירים הסמליים הנגבים תמורת שירותים שונים וכן באמצעות הסיסמאות ,השלטים ואווירת החסד השורה באגפים האלה של המרכז האסלאמי ,אבל בעיקר דרך הפעילות המתרחשת בהם .את המסר המפורש משאירים נאמני האסלאם ,בעיקרו של דבר ,למסגד עצמו]8]. הדמיון הרב בין התנועות האסלאמיות למרות הדמיון הרב בין התנועות האסלאמיות השונות קיימים מספר הבדלים בדרכי הפעולה .חלק מתנועות אלה משתלבות בסדר הפוליטי הקיים ומעוניינות לשנות אותו מבפנים על ידי השתלבות במוסדות השלטון .לטענת הוגים מרכזיים בזרם זה ,החינוך וההשתתפות בפוליטיקה צריכים להיעשות במקביל .אין להזניח את החינוך ,אולם מצד שני אין להתמקד רק בחינוך ובאיכות החברים בתנועה ,אלא יש להיכנס לפוליטיקה ולנצל את החרות היחסית שתינתן לתנועה בכדי להרחיב את פעולתה החינוכית ואת השפעתה על מגזרי החברה השונים [9].כדוגמה לכך ניתן לקחת את תנועת בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית האחים המוסלמים בסוריה בראשית דרכה עת פעלה כחלק מהמערכת הפוליטית הממסדית בסוריה ,תוך הכרה בסדר הפוליטי- חברתי ואף תמיכה בו [10].או האחים המוסלמים בירדן הדוגלים בפעילות הפוליטית במסגרת המשטר החוקתי הקיים .יש להשתלב בחברה ובחיים המדיניים כדי לחולל רפורמה הדרגתית בדרכי שלום, תוך נטילת חלק בחיים הפרלמנטאריים ואף בממשלה בנסיבות המתאימות]11]. תנועות אחרות דוגלות בגישה של הכנה תרבותית וקוראות לחינוך האוכלוסייה על ברכי האסלאם בכדי להכין את הרקע לזמן בו יוכלו לתפוס את השלטון .היטיב לתאר זאת פורמן כאשר אמר ש"הדעוה ? הקריאה ,ההטפה ,התעמולה והטמעת המסר בהכרתם ובלבבותיהם של המאמינים ? נתפסת איפה ככלי וכדרך הפעולה העיקרית במאבק באימפריאליזם התרבותי ולמען כינונה מחדש של החברה האסלאמית הנאותה .לרשות הדעוה עומדים אפיקים שונים :במות המסגדים, הביטאונים ,הספרים ,הקלטות ,מפגשי הלימוד וההרצאות וכן המעשים הוולונטריים .קשורים בה גם אנשים ? מטיפים ,הוגים ופעילים .אלה הם אמצעי החברות וסוכניה ,המתווכים בין תת-החברה האסלאמיסטית לבין ציבור היעד [12]".עיקר עניינן של האגודות האסלאמיות הנוקטות בגישה זו הינו פעילות חינוכית מסורתית, שמטרתה לשמר ולחזק את אופייה וצביונה האסלאמי של החברה. אחת הדוגמאות לכך הינה תנועת האחים המוסלמים במצרים בראשית דרכה שנקטה בגישה שהדרך להשגת המטרה ,קרי כינונה של מדינה אסלאמית ,הינה השיטה ההדרגתית תוך שימתה דגש על חינוך אסלאמי של הדור הצעיר [13].גם עצאם אל עטאר ,המפקח הכללי השני של האחים המוסלמים בסוריה ,ייחס חשיבות לחינוך ולהטפה הדתית ,שבהם ראה דרך עיקרית לקידום הרעיונות האסלאמיים ,ומאוחר יותר בהתנגדותו החריפה לפתיחה במאבק המזוין נגד משטר הבעת' ,בטענה כי הדבר יביא לחיסולה של תנועת האחים המוסלמים בסוריה]14]. תנועות אחדות נוקטות בגישה שיש להפיל את השלטון הקיים על ידי בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית ג'יהאד שיופעל נגד השלטונות הכופרים .עבד אל-סלאם פרג' ,הוגה מרכזי בזרם זה ,הביא את רעיון הג'יהאד לפיתוח מרבי ,כשהצידוק ההלכתי נמצא לו בפתוות של אבן תימיה ,לפיהן כאשר שליט מוסלמי מבצע פרישה מחוקי האסלאם עולה הציווי ליציאה למלחמה נגדו[15]. דוגמה לכך היא תנועת האחים המוסלמים בסוריה תחת שלטונה של מפלגת הבעת' .עלייתה של מפלגת הבעת' לשלטון בשנת 1963 הציבה אתגר לצביון האסלאמי שביקשה התנועה להקנות לסוריה, כמו לסדר הישן ,שבו היה מעוגן עצם קיומה .לאתגר זה נענתה מנהיגות צעירה ,משכילה ורדיקלית ,בדרך כלל ללא רקע של חינוך דתי פורמאלי ,אשר הפכה את האחים לארגון מחתרת אלים ,השואף להפיל את משטר הבעת' בדרך של מאבק מזוין ,כדי להקים מדינה אסלאמית בסוריה [16].מייצגות נוספות של זרם זה הן תנועת הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ,הציבו את האידיאל של חיל חלוץ ,אשר יוכל לאכוף שלטון אסלאמי על החברה בכוח הג'יהאד הכולל נגד ישראל] ,[17ותנועת ה -GIAבאלג'יריה עם המטרה להרוס את המדינה הקיימת ,תוך העדפת המימד המשיחי של המאבק על פני שיקולים חברתיים ופוליטיים] 18]. תנועות מסוימות קוראות להתבדלות מהחברה בה הן רואות חברה כופרת .תנועות מבססות את גישתן על התורה שפיתח סייד קוטב לפיה חברה שאיננה נשלטת על פי חוקי אלוהים אלא על פי חוקי אנוש היא חברה אלילית ,ואין לקבל את כל אורחותיה ומעשיה ,אפילו לא את האמונה באלוהים ואת הפולחן המקוימים בה] 19].דוגמא לכך ניתן למצוא בתנועת אל-תכפיר ואל-הג'רה אשר קבעה שהחברה המצרית הינה חברה כופרת ,ועל כן יש לפרוש ממנה ,ולחיות בנפרד כדי ליצור גרעין של חברת נגד אידיאלית ולשוב אליה ,להשלמת הג'יהאד .דוגמאות נוספות לקבוצות אלו ניתן למצוא ביורשותיה כגון: 'אל-תוקף ואל-תבין'' ,אל-שאוקיון 'ו'אל-סמאויה' הפועלות במצרים. ]]20 בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית )1מאיר ליטבק ,מבוא ,אסלאם ודמוקרטיה בעולם הערבי) ,תל-אביב, ,(1997עמ' 9 )2פואד עג'מי ,מלכוד :ערבים וערביות מאז ,1967עמ' 51 )3ליטבק ,עמ' 12-13 )4עג'מי ,עמ' 65 )5ליטבק ,עמ' 16 )6מרטין קרמר" ,האסלאם הוא הכוח של העתיד" ,מתוך :מאיר ליטבק )עורך( ,אסלאם ודמוקרטיה בעולם הערבי ,עמ' 24-25 }7אוריה פורמן ,אסלאמיון :דת וחברה במשנתם של נאמני האסלאם בני-זמננו ,עמ' 97-99 )8שם99-101 , )9אמיר ויסברוד ,תראבי :דובר האסלאם הקנאי ,עמ' 120 )10אייל זיסר" ,תנועת האחים המוסלמים בסוריה :בין השלמה למאבק" ,מתוך :מאיר ליטבק )עורך( ,אסלאם ודמוקרטיה בעולם הערבי ,עמ' 96 )11אשר ססר" ,האחים המוסלמים בירדן :דו קיום ועימות מבוקר", מתוך :מאיר ליטבק )עורך( ,אסלאם ודמוקרטיה בעולם הערבי ,עמ' 138 )12פורמן)88 , )13נחמן טל ,עימות מבית ,עמ' 40 )14אייל זיסר ,עמ' 104 )15רבקה ידלין" ,הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו :דמוקרטיה ואסלאם במצרים" ,מתוך :מאיר ליטבק )עורך( ,אסלאם ודמוקרטיה בעולם הערבי ,עמ' 91 )16אייל זיסר ,עמ' 96-97 )17מאיר ליטבק" ,חמאס :אסלאם ,זהות פלסטינית וג'האד" ,מתוך: מאיר ליטבק )עורך( ,אסלאם ודמוקרטיה בעולם הערבי ,עמ' 151 )18גדעון גרא" ,התנועה האסלאמית באלג'יריה" ,מתוך :מאיר ליטבק )עורך( ,אסלאם ודמוקרטיה בעולם הערבי ,עמ' 227-229 )19ידלין ,עמ' 81 )20טל48-51 , בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית פרק 2שלמה אהרונסון תרחיש אפשרי :האחים המוסלמים עולים לשלטון במצריים הצבא המצרי האחים המוסלמים תנועות אסלאמיות במצרים :האחים המוסלמים במצרים תנועת "האחים המוסלמים" הוקמה ב 1929-על ידי השיח' חסן אל- בנא באסמאעיליה .הרקע להקמתה היה הצורך לתת מענה לחדירה הגוברת והולכת של המערב למצרים מבחינה תרבותית ,כלכלית וטכנולוגית .נוסף על כך ,מצרים הייתה נתונה במשבר כלכלי עמוק, שהושפע מהמשבר הכלכלי העולמי בשנים .1928-1929בשל המשבר הכלכלי העולמי חלה ירידה במחירי הכותנה ,שהינה אחד מענפי היצוא העיקריים של מצריים .המשבר העולמי גרם לאבטלה גבוהה בערים ולמצוקה קשה בכפרים .כל אלה היו בין הגורמים שהכשירו את הקרקע לפעילות "האחים המוסלמים ". חסן אל-בנא נולד באסמאעיליה ב 1906-למשפחה מוסלמית אדוקה. בילדותו למד בכותאב ,ולאחר מכן היה מורה ללימודי אסלאם בעיר הולדתו ובקהיר .בלימודיו הוכיח בקיאות רבה בקוראן ובספרות המוסלמית .אורח חייו היה צנוע .הוא הלהיב את ההמונים בנאומיו, ומסריו היו ברורים וקליטים .הודות למנהיגותו היו ""האחים המוסלמים" לתנועה גדולה ,חזקה ובעלת השפעה בחברה ובפוליטיקה הפנימית של מצרים .ב 12-בפברואר נרצח אל-בנא כנקמה על רצח ראש ממשלת מצרים ,מחמוד פהמי נוקראשי ,בידי "האחים המוסלמים" .מאז מותו לא נמצא לתנועה זו מנהיג בעל אישיות חזקה ומלכדת כשלו. בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית תנועת האחים המוסלמים נבנתה בהתאם לתקנון שנכתב על ידי המייסד חסן אל-בנא .התפקיד הבולט ביותר בתנועה הינו תפקידו של המדריך הכללי ,שמתפקד הן כראש התנועה והן כיושב הראש של שני הגופים העיקריים בתנועה :משרד ההדרכה הכללי והמועצה המייעצת .לתפקיד נבחר אדם מקרב המועצה המייעצת אשר גילו לפחות שלושים שנה והיה חבר במועצה לפחות חמש שנים .לאחר בחירתו נשבע המדריך החדש להקדיש את מלוא מרצו למען התפקיד ולבצע את תפקידו לאור עיקרי התנועה .במקרה וינצל את סמכויותיו או יאבד מכישוריו יהיה על המדריך להתפטר מתפקידו]1]. לצידו של המדריך הכללי פעל משרד ההדרכה שהורכב מ 12-חברים, 9מקהיר ו 3-משאר המחוזות .החברים במשרד היו צריכים לפחות להיות בני שלושים ולהיות חברים במועצה המייעצת לפחות שנתיים ויכלו להיבחר מחדש .תפקיד המשרד היה לנהל את פעולות התנועה, לפקח על המנהל שלה ולעצב את מדיניותה ולהוציאה לפועל]2]. בנוסף למשרד ההדרכה פעלה גם המועצה המייעצת שהייתה המועצה המחוקקת של תנועת "האחים המוסלמים" .מספר חבריה נע בין 100ל 150-איש .המועמדים היו חייבים להיות חברים פעילים בתנועה לפחות 5שנים ובני 25לפחות .המועצה התכנסה פעם בשנה ותפקידה היה לבחור את המדריך הכללי ואת חברי משרד ההדרכה .ועדה של שבעה חברים נבחרה מקרב חברי המועצה ותפקידה היה לפקח על החברים ולהטיל את העונשים המתאימים. החלטות הועדה היו נתונות לאישור המדריך הכללי] 3]. בתנועת "האחים המוסלמים" ישנן שלוש מערכות הפרוסות ברחבי המדינה ,והן עוסקות בכל תחומי המפעילות ? אגפים ,ועדות ומנגנון ניהול שטח .במערכת הראשונה כוללת 11אגפים מרכזיים ,שהחשוב בהם הוא האגף להפצת ולהטפת האסלאם .המערכה השנייה, מורכבת בוועדות העוסקות בניהול השוטף של התנועה והפעלתה . המערכת השלישית ,מנהלת ומניעה את הפעילות ברחבי המדינה. בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית בראש המערכה הזו עומד המשרד המנהלי ,האחראי להפעיל את מועצת השורא ,הקיימת בכל מחוז ,וכן את האגפים במחוזות .בנוסף לכך הוא אחראי לניהול הכספים ברחבי המדינה] 4]. בבסיסה של תנועת "האחים המוסלמים" עומדים הסניפים .קיימים שני סוגי סניפים :סניף גלוי וסניף סגור .הסניף הפתוח מתכנס בעיקר במסגדים ,מספר חבריו עד 10,והוא עוסק בלימודי קוראן ודת, ובפעילות השוטפת של התנועה ,כגון איסוף כספים ,פעילות הטפה, הפגנות ופעילות חברתית לטובת הקהילה .הסניף הסגור מתכנס בבתים פרטיים ,או במסגדים ,והוא כולל חברים ,שהוכיחו מסירות ונאמנות לתנועה .פעילותו דומה לזאת של הסניף הגלוי]5 ]. חסן אל-בנא גם הקים ארגון צבאי במסגרת "האחים המוסלמים". הייתה לכך משמעות מיוחדת שכן הדבר העיד על נכונות של "האחים המוסלמים "להשיג את יעדיהם גם בדרכים אלימות .הארגון חולק לפלוגות סיור כאשר כל אחת מחולקת לקבוצות בנות חמישה אנשים כל אחת .בראש כל קבוצה עמד מפקד וחבריה נבחרו בקפידה. הארגון החשאי החל לפעול בסוף שנות השלושים .הארגון התרחב מאוד בעת מלחמת העולם השנייה ,ובסופה מנה כ 45,000 -חברים. לארגון יוחסו פעולות טרור ורצח שונות ,שבשיאן נרצח כנקמה המנהיג חסן אל-בנא]6]. מבחינה אידיאולוגית" ,האחים המוסלמים" טוענים שהעולם המוסלמי נמצא בשפל חסר תקדים .מצב זה נובע מכיוון שהאסלאם ספג השפעות זרות אשר קלקלו את המסר המקורי והשחיתו את תושבי העולם המוסלמי .הקהילה המוסלמית התפצלה לכתות ולאסכולות שונות ,דבר שהקל על חדירת האימפריאליזם המערבי ועל הרעיונות שהביא איתו .בהיותם תנועה הדוגלת בפטריוטיזם ראו האחים בקשרים בין מצרים לאחים משהו מיוחד .מגישה זו נבע גם מצבה העגום של מצרים כסימן למצב העגום בו שרוי העולם המוסלמי כולו. לטענתם השליטה הבריטית במצרים החדירה לחברה המצרית את חוליי החברה המערבית ,והביא להשחתה מוסרית של החברה בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית המצרית כולה .העולם המערבי האימפריאליסטי שדגל בליברליזם, היה נגוע בשחיתות מוסרית שהשפיעה על החברה המצרית ועל העולם]7]. הפיתרון היחיד למצב בו נמצא העולם המוסלמי מורכב משני שלבים. שלב ראשון יש לגרש את האימפריאליזם המערבי ולדחות את כל רעיונותיו .שנית יש לטהר את האסלאם מכל ההשפעות הזרות ולחזור אל המסר הראשוני של מחמד .לאחר שיושגו שני יעדים אלה ,יש לחדש את ימיו המפוארים של האסלאם ולכונן מחדש את הח'ליפות האסלאמית .אבל כשלב ביניים בדרך להשגתה של המטרה הסופית, קרי הקמתה מחדש של הח'ליפות האסלאמית ,יש לכונן סדר אסלאמי במצרים גופה .לאחר שיגורשו הבריטים ממצרים יהיה אפשר להתחיל בכינונו של הסדר האסלאמי שיכלול את ביטול ההפרדה בין הדת למדינה ,שמבחינת האחים הינו דבר בלתי אפשרי ,ואת החלתה של השריעה ? ההלכה האסלאמית כחוקתה של מצרים] 8 ]. לפי תורת "האחים המוסלמים" יושגו מטרות אלה באופן הדרגתי על ידי הכשרת הלבבות ,בהכנה הולמת להקמתה של מדינת הלכה אסלאמית .הכשרת הלבבות תעשה באמצעות הפעילויות הבאות: הטפה ,חינוך ,הכוונה ,ביצוע והכנה ג'יהאדית .יוקמו מוסדות חינוכיים שיחנכו את הדור הצער בדרך החיים האסלאמית .במדינה יונהג אורח חיים אסלאמי בכל תחומי החיים .בנוסף לכך תונהג מערכת הטפה לחינוך כול האוכלוסייה בנוגע למסר האסלאמי]9]. מהתחלתה הצנועה ,הפכה תנועת "האחים המוסלמים" ,עד שלהי שנות השלושים לאחד הארגונים החזקים ביותר במצרים .היא משכה חברים מכול רחבי האוכלוסייה .בנא ייסד ארגון אפקטיבי ומערך תעמולה ,והחל לשחק תפקיד חשוב בפוליטיקה המצרית .ימי המלחמה הביאו את בנא להתנגשות עם השלטונות הבריטים ועם הממשלה המצרית .הוא נעצר לעיתים קרובות בעוד התנועה ממשיכה בפעולותיה החשאיות כנגד הבריטים . בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית בסוף שנות הארבעים יוחסו ל"אחים המוסלמים" פעולות טרור רבות. כתוצאה מכך הוצאה התנועה אל מחוץ לחוק ב .1948 -בנקמה רצח פעיל בתנועה את ראש ממשלת מצרים נוקראשי ב .1948 -בתגובה על הרצח נרצח חסן אל-בנא ב .1949-במהלך המלחמה בארץ ישראל השתתפו פלוגות של "האחים המוסלמים" במסגרת צבא מצרים ותקפו יישובים בדרום הארץ .ב 1950-עלתה לשלטון ממשלת הופד אשר אפשרה לתנועה לחזור לפעילות סדירה באביב .1951 במהלך ההתנגשויות עם הבריטים בשנות החמישים בתעלה השתתף ככול הנראה גם האגף החשאי של התנועה ,אולם בגלוי התנערה התנועה מכול מעורבות באירועים והתרוצצו שמועות שהתנועה חתמה על הסכם עם השלטונות . במהלך השנה הראשונה להפיכת הקצינים החופשיים ,היו יחסים טובים בין התנועה לקצינים .אולם ,מאמצע 1953שהתברר להם שהמועצה המהפכנית נעה לכיוון מדינה חילונית ולא לכיוונה של מדינה אסלאמית הורעו היחסים .המשבר בין האחים המוסלמים לנאצר פרץ עם חתימת ההסכם עם הבריטים ב 19 -ביולי .1954ב- 26באוקטובר 1954לאור ניסיון ההתנקשות בנאצר ,הוצאה התנועה מחוץ לחוק ודוכאה בחומרה]10]. תנועת "האחים המוסלמים" )להלן "האחים"( הוקמה בעיר איסמאעיליה במצרים בשנת 1928על ידי חסן אל בנא .תנועה זו ניסתה להתמודד עם המצוקות שיצרו השלטון הבריטי הזר מחד ,והמודרניזציה ותהליכי הנהירה מהכפר לעיר החל מסוף המאה ה ,-19מאידך .התנועה חרתה על דגלה את הקמת המדינה האסלאמית האחת הגדולה ,כתשובה לעימות הדתי- תרבותי עם המודרניזציה ועם העולם החילוני על רעיונותיו הפוליטיים הזרים ,ששינו את המציאות בעולם הערבי עם פירוקה של האימפריה בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית העות'מנית למדינות לאומיות ובכלל זה ההתיישבות הציונית ואחר כך הקמת מדינת ישראל. על פי השקפת "האחים" הדרך להשגת היעד ,קרי -מדינה אסלאמית אחת גדולה -הוא בתיקון החברה ולצורך זה יש להקים ארגון אסלאמי פוליטי שיהיה נושא הדגל במלחמת תרבות זו ויכפה את אורח החיים האסלאמי על החברה כולה .בהתאם לכך ,יש לדחות את הג'יהאד המוסלמי )"מלחמת הקודש"( עד שיבשילו התנאים להבטחת הצלחתו. "האחים" פירשו את תבוסות הערבים בידי ישראל כעונש על הסטייה מן האיסלאם ,ועל כן יש צורך ,לדעתם ,לתקן קודם כל את החברה המוסלמית על ידי השקעת מאמצים בחינוכה .במילים אחרות, "האחים" נותנים קדימות למסר החברתי ולתביעה לשינויים מרחיקי לכת באורח החיים האסלאמי על פני המסר הלאומי .מסיבה זו הקדישו "האחים" מאמצים רבים בתחום החינוך ועסקו בפעילות חברתית ענפה. ישראל מסמלת בעיני "האחים" יותר מכל את כניעתו של העולם האסלאמי לאויביו הראשיים -האימפריאליזם המערבי שנוצר על ידי היהדות והנצרות וברוח "הפרוטוקולים של זקני ציון" .היהדות היא כסרטן השולח את זרועותיו לצור על האיסלאם בדמות הקומוניזם - מחד ,והאימפריאליזם הכלכלי -מאידך. פלסטין היא אדמה אסלאמית ,שאסור להשאירה תחת שלטון לא- אסלאמי והמאבק על שחרורה המלא הוא מצווה המוטלת על כל מוסלמי. אולם רעיון דחיית הג'יהאד עד להקמת חברה אסלאמית גרם לנקיטת עמדה פסיבית של "האחים" במאבק נגד ישראל. המבנה הארגוני של "האחים" מתאפיין בהיררכיה הכוללת קודקוד של "המדריך הכללי" )אל-מורשד אל-עאם( וכמה מנהיגים מקורבים לו ומתחתיו מערכת מסועפת של סניפים ,ארגונים מיוחדים שונים )כגון בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית ארגוני נשים וסטודנטים( וזרוע סודית )"אל-ג'יהאד א-סירי"( של תאים המכינים עצמם לפעילות צבאית וטרוריסטית בבוא העת. קשרי "האחים" עם ערביי ארץ-ישראל החלו כבר ב ,-1935כאשר עבד א-רחמן אל בנא ,אחיו של מייסד התנועה ,ביקר בארץ ונפגש עם החג' אל-חוסייני ,מי שהיה המופתי של ירושלים .במאורעות 1936 של ערביי ארץ-ישראל נגד היישוב היהודי עסקו "האחים" בתעמולה נגד בריטניה והעם היהודי באמצעות גוף שנקרא "ועדה מרכזית לסיוע לפלסטין" .כן השתתף במאורעות אלה מספר קטן מבין "האחים" בפשיטות מזוינות על ישובים יהודיים .לאחר מלחמת העולם השנייה ,על רקע כשלונות המאבק הפלסטיני בשנות ה ,-30שלחו "האחים" שליחים לארץ ישראל ,ובראשם רמדאן אל-בנא שהקימו ואימנו קבוצות נוער )צופים פלסטיניים(. בין השנים 1947-1945הוקמו עשרות סניפים בארץ ישראל ,שמנו כ- 20,000 10,000חברים ואשר עסקו בעיקר בפעילויות חברתיותמקומיות. בשנת 1948שלחו "האחים" לפחות 3פלוגות של מתנדבים ממצרים וכן כוחות קטנים יותר מירדן ומסוריה שנטלו חלק במלחמה נגד ישראל )מלחמת העצמאות( .בשלהי שנת 1949החלו חברי "האחים" שלחמו בשורות הצבא המצרי בפלישתו לארץ במלחמת העצמאות, בהקמת סניפים של "האחים" בערים ג'נין וג'לג'וליה בשומרון ,בכפרים צור-בחר וצוריף בהרי ירושלים ,וכן במחנות הפליטים שהוקמו ליד יריחו ובית-לחם. בשנות ה -50הוקמו בחסות "האחים" סניפים של אגודת הסטודנטים הפלסטיניים באוניברסיטאות המצריות .בראש האגודה עמדו חברי "האחים" יאסר ערפאת ,סלים א-זענון ,צאלח חלף )אבו אייאד( ועבד אל פתאח חמוד .אלה יסדו ב -1957את ארגון הפת"ח. בעקבות גילויו של נסיון הקשר נגד משטרו של נאצר ,שליט מצרים, ב ,-1965נעצרו פעילים רבים מבין "האחים" ברצועת עזה .רדיפת בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית השלטון המצרי אחריהם גרמה להגירת רבים מביניהם לסעודיה ולנסיכויות המפרץ הפרסי .נוסף לכך החלישה הקמת הפת"ח בסוף שנות ה -50את מעמד "האחים" ברצועה. עם סיפוח הגדה לממלכת ירדן על ידי המלך עבדאללה ,בשנת ,1950 הותר ל"אחים" לקיים את פעילותם בגלוי והם הוכרו כארגון חוקי לא- פוליטי ,שיש לו מספר ניכר של סניפים ברחבי הגדה המערבית .עם זאת לא נמנע ארגון "האחים" לבקר את המשטר הירדני ובעיקר את קשריו עם בריטניה ,כמו גם את החריגה מעקרונות השריעה בחיי היום יום בממלכת ירדן .מנהיג "האחים" בירדן נאסר לא אחת על ידי השלטונות בראשית שנות ה .-50אולם האינטרסים המשותפים לתנועה זו ולמשטר הירדני עלו על גורמי המחלוקת והמתיחות .המלך זכה בתמיכת "האחים" במאבקיו עם ארגוני השמאל והנאצריסטים, ובכלל זה הוא נתמך על ידם בעת המשבר של שנת .1957 במצרים עד 1967תפס המאבק במשטרים הערביים הנגועים בשחיתות וסוטים מהאיסלאם מקום ראשון בסדר העדיפויות של "האחים" .אחרי הפלת המלוכה ומהפכת 1952במצרים נתגלע קרע בין "האחים" לבין המשטר החדש ,שהם סייעו לעלייתו .לאחר שדוכאו באכזריות על ידי ראשי המשטר החדש ,הם הרימו ראשם מחדש בשנות ה .-60אך גם התעוררות זו דוכאה והסתיימה בהוצאתו להורג של המנהיג והוגה הדעות החשוב של "האחים" סייד קוטב .הוא הטיף לדגם לוחמני יותר משל פעילות "האחים" ממנו שואבים השראתם ארגונים אסלאמיים רבים כולל החמא"ס .המאבק נגד משטרו של נאצר ,שליט מצרים ,הפך למוקד פעילותם של "האחים" והדברים הגיעו עד כדי כך שבשנת ) 1967במלחמת "ששת הימים"( סרבו אסירים מבין "האחים" במצרים להשתחרר מן הכלא בתמורה להצטרפותם למלחמה בישראל. לאחר התבוסה הערבית ב") -1967מלחמת ששת הימים"( התאחדה תנועת "האחים" ברצועת עזה ובאזורי יהודה ושומרון )להלן יו"ש( תחת הנהגת "האחים" בממלכת ירדן. בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית רק בסוף שנת 1970החלו שוב "האחים" לבסס את מעמדם בעזה. תרמו לכך מלחמת ") 1973יום הכיפורים"( על המשמעות הדתית שיוחסה לה )היא פרצה בימי חודש הרמדאן ונקראה על ידי מחולליה בשם "מבצע בדר" -על שם הניצחון של הנביא מוחמד בשנת ;(623התחזקותן של מדינות הנפט השמרניות כסעודיה; המהפכה באיראן; כישלונות אש"ף במאבק המזוין בלבנון ,והפילוגים בתוכו -כל אלה סייעו להפניית הציבור הפלסטיני מן המבוי הסתום הלאומי אל הפתרון הדתי. מאז 1967ובעיקר אחרי 1973הקימו "האחים" אגודות רבות שעסקו בחינוך ילדים ונוער ובפעילות מגוונת בתחום הרווחה .אגודות אלה פעלו במסגרת המסגדים הרבים הפזורים ביו"ש ועזה .בין האגודות הללו בלט ארגון "המוג'מע האסלאמי" שנרשם כאגודה מוכרת על ידי ישראל ב ,-1978ואשר השפעתו הלכה וגדלה עד שכל האגודות האחרות נכפפו לעומדים בראשו והוא הפך לארגון הגג שלהן. "האחים" מיקדו וממקדים את פעילותם בקרב הנוער בכפרים ,ובקרב תלמידים ,מורים ,פקידים ובעלי עסקים משכבות החברה הנמוכות. "האחים" מרבים בהוצאת ספרות דתית ובהפצת דברי מנהיגים בקלטות. מספר המסגדים ברצועה ,בהם התרכזה פעילות קהילתית זו של "האחים" ,עלה מ -70ב -1967ל -150ב .-1988בתחומי פעילות חינוכית ,חברתית ותרבותית זו ,לא היו ל"אחים" מתחרים ,גם לא מקרב הארגונים הלאומיים של אש"ף .בהדרגה הם הגיעו לידי השפעה גם על העילית המשכילה באוכלוסיה באמצעות לימודים במוסדות אסלאמיים גבוהים מצריים והקמת מכללות אסלאמיות בעזה ובחברון ,שהפכו יחד עם המסגדים והפעילים ביתר האוניברסיטאות ביו"ש למרכז הכוח העיקרי של "האחים" .בפעילות זו נעזרו "האחים" בשלטון הירדני ובעיקר במשרד ההקדשים שלו ,האחראי על המינויים למשרות במסגדים ובבתי הדין השרעיים. בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית בהקשר הפלסטיני ,מניע חזק להגברת הפעילות החברתית-תרבותית של "האחים" היה הדאגה לשמירת זהותו העצמית של הנוער. העבודה בישראל והמגע הקרוב עם החברה הישראלית חושפים את הנוער להשפעתה של תרבות חילונית מודרנית זרה ,המאיימת להרחיקו מכור מחצבתו. בשנות ה -80עמדו "האחים" לראשונה מול יריב מקומי בתוך התנועה האסלאמית עצמה בדמותו של ארגון "הג'יהאד האסלאמי" הפלסטיני, אשר ערער על עמדת "האחים" בנושא הג'יהאד .ארגון זה הוקם בעזה בשנת ,1981וביסוד הקמתו עומד הרעיון של ביצוע מיידי של הג'יהאד נגד היהודים ,שכן אין סיכוי להקים מדינה אסלאמית בארץ ישראל ,בה קיים רוב יהודי כובש אלא יש לצאת למלחמה נגדו בהווה מבלי להמתין לשינוי פני החברה המוסלמית הפלסטינית .רעיון זה מומש על ידי פיגועי טרור עוד לפני פרוץ האינתיפאדה ,כמו הפיגוע בחיילי גבעתי ליד הכותל באוקטובר ,1986וזכה לפופולריות הולכת וגוברת בעקבות המשך ביצועם של מעשי טרור במהלך ההתקוממות. ב -1987החל להבשיל שינוי בתפיסת "האחים" ביו"ש ובעזה ,שהוליך בסוף אותה שנה להקמת תנועת החמא"ס )תנועת ההתנגדות האסלאמית( בראשות השיח' אחמד יאסין .כבר במרס 1987ואחר כך באוקטובר של אותה שנה הופצו כרוזים בחתימת החמא"ס ,שבישרו את השינוי במדיניות כלפי ישראל והקמתה של זרוע מיליטנטית של "האחים". (1 פעלה מהי האידיאולוגיה של תנועת "האחים המוסלמים" ,וכיצד התנועה לשם יישומה? בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית באלו סוגי פעילויות פעלו "האחים המוסלמים" ומה המסר שרצו (2 להעביר בכך? (3 מהו המבנה הארגוני של תנועת "האחים המוסלמים"? האם היה קשר בין חברי תנועת "האחים המוסלמים" לבין (4 ערביי הארץ? כיצד בא לידי ביטוי קשר זה? מה היה מעמדה של תנועת "האחים המוסלמים" במצרים (5 ובירדן לאורך השנים? ספר על פעילותה של תנועת "האחים המוסלמים" בשנים (6 האחרונות ביו"ש ובעזה. (7 בעקבות מה קמה תנועת החמא"ס? "האחים המוסלמים" מדיניות הפתיחות הכלכלית )אנפתאח – עמוד התווך של מדיניותו הכלכלית של משטר סאדאת( בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית הן מבחינת העיקרון והן מבחינת הדרך בה יושמה .בעיקרון היתה לדעתם המדיניות מוטעית מיסודה .ראשית ,היא חשפה את החברה המצרית לדפוסי חיים וצריכה של חברת שפע מערבית תעשייתית מפותחת אשר אינם הולמים את נתוני החברה המצרית ,שכן חברה זו נמצאת בשלב "הזינוק הכלכלי" וטרם הגיעה לשלב הרווחה .שנית, השגת רווחה כלכלית אינה יכולה לבוא מבחוץ .היא יכולה להיות מושגת רק על ידי הגברת הייצור ,ורק אחרי הגברת הייצור באורח משמעותי תוכלנה השקעות זרות לבוא כהשלמה .ושלישית ,מדיניות הפתיחות הכלכלית יצרה באורח טבעי שכבה חדשה של אנשים אשר צוברים הון רב ובמהירות ,הן על ידי שיתוף פעולה עם המשקיעים הזרים ,ובכך נהנים הם מהטבות הניתנות להשקעות זרות ומשותפות, והן על ידי מתן שירותים שונים למשקיעים הזרים .כך נוצר המצב בו 95%מהמצרים נהנים מ 10%-בלבד מהתוצר הלאומי ,בעוד 5% הנותרים נהנים מ 90%-ממנו. מדיניות הפתיחות הכלכלית מוטעית ,לדעת "האחים" ,גם מבחינת הדרך בה יושמה .ראשית ,עקב פתיחת שערי היבוא חדרה למצרים מכת האינפלציה ממנה סובלות מדינות המערב מבלי שתוכלנה להתגבר עליה. כניסת ההון הזר הגבירה את הביקוש וגרמה להתייקרויות .המדינה שגתה בפתיחת השערים ללא הגבלה בפני כל משקיע ,בלי להגן בו בזמן על הצרכן. שנית ,מתן הזכויות המיוחדות למשקיעים זרים ,ואי נתינתן למשקיעים מקומיים ,הפכו את האזרח המצרי לאזרח מדרגה שנייה בארצו שלו. שלישית ,עקב האפשרות הבלתי מוגבלת שנפתחה בפני בנקים זרים לפעול במצרים ,פעלו בה ב 1978-כ 40-בנקים זרים ,אשר לא מימשו את הציפיות שלשמן הובאו .ורביעית ,פתיחת שערי היבוא למוצרים מוגמרים זרים המתחרים עם מוצרי התעשייה המקומית יצרה איום על התעשייה המקומית .מדיניות זו מקנה עדיפות למוצרי יבוא מוגמרים על פני חומרי גלם ,חלפים ופריטים אחרים הנחוצים לתעשייה המצרית ,ובכך נוצר איום חמור לסקטור הפרטי .הסקטור בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית הציבורי ממשיך ביצור ,אך כתוצאה מהתחרות הבלתי הוגנת תוצרתו מצטברת ולא נמכרת. המייחד את ביקורתם של "האחים" על הפתיחות הכלכלית מביקורתם של אחרים היא הטענה כי המדיניות הזאת נכשלה עקב היותה בלתי אסלאמית ,ומשום שלא יושמה על יסודות אסלאמיים" .האחים" מוצאים באסלאם את המפתח למדיניות כלכלית נכונה .ההתרחקות מהאסלאם ומערכיו היא הסיבה העיקרית ,לדעתם ,למיעוט היצור ולהגברת הבזבזנות ועקב כך לאינפלציה הגבוהה ולגרעון במאזן המסחרי .רק האסלאם מסוגל להגביר את היצור באורח דרסטי ,שכן הוא הופך את העבודה ממשימה שגרתית לפולחן הבורא )עבאדה( .ההתרחקות מדרכו הנכונה של האסלאם ,ואימוץ שיטות כלכליות זרות ,גרמו לפגיעה קשה בכלכלה ובחברה .תחילה הביאה השיטה הסוציאליסטית את המצרים לידי עוני והפכה אותם מפרטים פעילים לצבא עצום של פקידים השרויים באבטלה סמויה ,ומצרים הפכה ממדינה המספקת את כל צרכי המזון שלה למדינה התלויה ביבוא מזון .שנות הפחד תחת הדיכוי הסוציאליסטי פגעו בביטחונו של בעל ההון ויצרו נטייה לאגירת הון .כתוצאה מכך הון רב ,אשר יכול היה להיות מושקע ביצור ,אינו מגיע לשם .עתה הביאה עמה השיטה הקפיטליסטית ניצול )הריבית אסורה על ידי השריעה משום שהיא מהווה ניצול( ,שוחד, צריכת ראווה והעמקת פערים. "האחים" מציעים פתרונות אסלאמיים למגרעות אלה ,כגון :קטיעת ידי הגנבים והמועלים ,החרמת רכוש המונופוליסטים ,הלקאת המשחדים והמשוחדים ,הטלת תשלום צדקה )זכאת( על הקרן ולא מיסים על ההכנסה ,והפסקת הניצול )היינו ביטול הריבית(. שלילת מדיניות הפתיחות הכלכלית על ידי "האחים" נובעת מעמדה עקרונית ,היינו התנגדות לפיתוח ולמודרניזציה בדפוסים מערביים בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית ולחדירה המערבית הפוליטית ,כלכלית ותרבותית הכרוכה במדיניות זו. פרק 3טורקיה בין מזרח למערב במאה ה.20- - 1ציוני דרך ביחסים בין טורקיה למדינות ערב לאורך המאה ה- .20 - 2השפעת משאבי הנפט על הקשרים בין טורקיה למדינות ערב. - 3מורכבות היחסים בין טורקיה לעירק שכנתה. - 4הסוגיה הכורדית והשפעתה על מדיניותן של ממשלות טורקיה. - 5השפעת משאבי המים על הקשרים בין טורקיה לארצות ערב. פרויקט הפיתוח של דרום מזרח אנטוליה – פוטנציאל לפיתוח ולמוקדי מתיחות. - 6אינטרסים כלכליים – פוליטיים של טורקיה במרחב המזרח- תיכוני. מיקומה המיוחד של טורקיה )בין מזרח למערב ,בין ברה"מ לאירן ,בין הים השחור לים התיכון ומיצרי הבוספורוס( ,הרכבה האתני,המבנה הטופוגרפיה שלה ,ההיסטוריה שלה ,הדת והתרבות( הכתיבו את התנהלותה. כבסיס לכל דיון על טורקיה המודרנית חובה להזכיר את "המהפכה הכמאליסטית" של מוסטפה כמאל המכונה "אתאטורק" – אבי טורקיה .ב 1923 -נבחר לנשיאה הראשון של טורקיה .משך 15שנות נשיאותו ,ערך בטורקיה מהפכה ששינתה את פניה והפך אותה למדינה מוסלמית חילונית – משפט חילוני מודרני ,מערכת חינוך בפיקוח המדינה ,רפורמה במעמד האישה ,כתיבת השפה באותיות בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית לטיניות במקום הכתב הערבי ועוד ...כמו כן יש לזכור שטורקיה איננה מדינה ערבית )כמו אירן(. שיקולים מדיניים: משהשתחררה טורקיה מהצורך לחזר אחר נפט האינטרסים העיקריים שלה היו: הצטרפות לאחוד האירופי. הסדרת זכויות המים לטעמה. קבלתה של קפריסין המחולקת. סוגיית הכורדים. בעיית המיעוט הטורקי כיכוך)שהוא רוב במקום(. לשם קידום האינטרסים הללו נזקקה טורקיה למערב ובעיקר לאירופה .מה עוד שהתחמשותה של עירק הטרידה את טורקיה. על כן ,ניתן לומר שטורקיה הקריבה אינטרסים כלכליים לטובת אינטרסים מדיניים .אם כי גם שילמה בלא מעט זעזועים פנימיים בשל מדיניותה העוינת למדינה איסלמית אחרת. הפיצוי למדיניותה הנחרצת היה בעיקרו בסיוע צבאי )חיזוק הצבא – בטורקיה לצבא מעמד מיוחד בייצוב השלטון( ובשיפור מעמדה הפוליטי במערב ובמזה"ת ,מה שאומר ייחס מרוכך של המערב כלפי סוגיות המחלוקת בעיקר סוגיית קפריסין ובעיית הכורדים. שאלה :מה היו השיקולים שהנחו את ממשלת טורקיה בקביעת מדיניות החוץ שלה בזמן מלחמת המפרץ? בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית יחסי טורקיה ישראל: מערכת היחסים של טורקיה עם ישראל היא כמו נייר לקמוס המזהה את מידת השתחררותה של טורקיה מהלחץ הערבי מוסלמי ופנייתה מערבה. משנות ה 90-טורקיה השכילה להדק את קשריה עם ישראל ובו בעת לשמור על מערכת יחסים תקינה עם שכנותיה המוסלמיות ,כולל הרשות הפלסטינאית .היא תמרנה עצמה לעמדת מתווך בסכסוך הישראלי פלסטינאי בגיבוי נמרץ של ארה"ב. ישראל חתמה עם טורקיה חוזים מסחריים רבי היקף בעיקר בנושאי ביטחון )בעיקר אחרי -(95 -שיפוץ טנקים ,הידוק קשרים תרבותיים ותיירותיים )כולל חתימות עם חברות פרטיות ישראליות המשקיעות מומחיותן בטפטפות עבור פיתוחה של מזרח טורקיה( .נערכו תמרונים צבאיים משותפים .עמד על סף ביצוע הסכם הספקת מים לישראל מטורקיה )בינתיים הושהה ע"י ישראל(. טורקיה וישראל הן שתי המדינות החזקות כלכלית וצבאית במזה"ת. על כן חשיבות רבה לקשרים ביניהן. לישראל חשיבות מיוחדת ביחסים תקינים עם מדינה מוסלמית ,גם אם חילונית. חשיבות הקשר בין שתי המדינות ,טורקיה וישראל .עבור כל אחת מהן. בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית הסוגיה הכורדית: ברחבי העולם חיים כ 20 -מליון כורדים .כיום מחציתם בטורקיה )רובם המוחלט בדום מזרח טורקיה( ,רבע באירן ,כ .15% -כמו כן חיים ריכוזים קטנים יותר בסוריה ,ברה"מ לשעבר ובגלות אירופה וארה"ב. בחוזה סוור שנחתם לאחר מלחמת העולם הראשונה בין ברטניה, צרפת ,ארה"ב והאימפריה העות'מאנית ,התחייבו להקים מדינה כורדית. חוזה לוזאן ) ,(1923שנתם בין אתאטורק למעצמות המערב העביר את רוב השטח המיועד למדינה הכורדית ליידי טורקיה ,חבל מוסול העשיר במחצבים בניהם נפט ,הועבר לעירק שהייתה תחת מנדט בריטי .חבל ג'זירה וכורד הועבר לסוריה שהייתה תחת מנדט צרפתית .כך קרה שהכורדים חולקו כשלל בין ארבע מדינות )כולל אירן( .מאז נאבקים הכורדים על עצמאותם .ה PKK-החל ב1984 - במרד אלים נגד טורקיה .המרד דוכא רק כעבור 15שנים )אחרי 30.000הרוגים משני הצדדים( .מאז מנהלת טורקיה מדיניות נמרצת )בשיטת המקל והגזר( של הטמעת הישות הכורדית בטורקיה. בעקבות משבר המפרץ התקרבה מאוד טורקיה לארה"ב )המעצמה היחידה באותה עת( .זו מצידה הצהירה ב 1991 -כי היא מוכנה לדון עם הכורדים על זכויות אדם ,אך לא על זכויות פוליטיות... טורקיה חוששת מהישגים כורדים לעצמאות אצל שכנותיה וודאי שגם אצלה יכולים לעורר זעזועים קשים בדרום מזרח המדינה .ארה"ב מעוניינת מאוד בקשרים תקינים עם טורקיה בשל מעמדה האסטרטגי בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית המיוחד ,לא מעוניינת להרגיז את טורקיה .חבל מוסול עשיר מאוד בנפט ומחצבים חשובים נוספים .כידוע ,זעזועים וחוסר יציבות ,לא טובים לעסקים... אין לכורדים סיכוי שהאו"ם יחליט על עצמאותם תוך קריעתם ממדינות חברות באו"ם )ובניגוד לאינטרסים של המעצמות(. שאלה :הבט במפות שבאטלס )טורקיה והמזה"ת( .בדוק את הטריטוריות "המיועדים" ל"כורדיסטן" והסבר על סמך מה שאתה רואה בהן ,מדוע כשל המאבק הכורדי לעצמאות? שאלה :תאר את דרום מזרחה של טורקיה מבחינת ,תבליט ,אגני ניקוז ,יישובים,מחצבים ,חקלאות. של מי המים האלה? של הארצות שלאורך הנהרות או של מי שיושב על המקורות?! )סוגיה המטרידה גם את מצרים וישראל( .החוק הבין- לאומי איננו ברור בסוגיה זו .המנהג הוא ,שהמים שווים לכולם וכי זה החי במעלה הנהר מחוייב להודיע מראש ,על כל יוזמת שינויי שבזרימה ,לאלה שבמורד אותו נהר ולקבל הסכמתם. טורקיה מבורכת בשפעת מים באזור צמא! מקורות הפרת והחידקל המשקים את סוריה ועירק נמצאים ברשותה .הטורקים מעוניינים בפיתוח דרום מזרח אנטליה ,בעזרת פרויקט ענק של סכרים ואיגום ) 21סכרים בינהם,סכר אתאטורק ו 17-תחנות כוח( .מפעל שיעלה ב- 70%את הפקת החשמל הטורקית ויפריח את דרום מזרח המדינה ויהפכה לאסם התבואה של המזרה"ת. בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית סוריה ועירק מאוד מוטרדות מפרויקט זה. א -טורקיה הוכיחה ב 1990-שאיננה נרתעת מעצירת מי הפרת למשך חודש ימים )לצורך איגום מימיו עבור סכר אתאטורק(. ב -שליטה טורקית בקצב זרימת המים בנהרות הללו. ג -צימצום זרימת המים בשל ניצולם ע"י הטורקים לפרויקט שלהם. ד -עמדת מיקוח טורקית חזקה ביותר מול שכנותיה :סוריה ועירק. העמדה הטורקית גורסת שהפרת הוא נהר טורקי. הסורים והעירקים גורסים שאלה הם מים בין-לאומיים ומכאן מתחייבת חתימת הסכם בין המדינות שלאורך הנהר ,לשם חלוקתו. בשל התעקשות טורקיה שלא לחתום על חוזה אלא רק להתחייב "בחלוקה צודקת" .מסרבים הבנק העולמי וגופים בין-לאומיים נוספים לסייע לטורקיה בפיתוח דרום מזרח אנטליה. במספר הצהרות פומביות )מאז שנות ה (90 -הבהירה טורקיה שאין לה כוונה לחלק את מימיה בחינם )כמו שהערבים מוכרים נפט( ואף הבהירה הבהר היטב ,שהיא יכולה לראות ביד על הברז משום נשק לעת-מצוא )להם יש טילים לנו יש מים.(... יחד עם זאת הגתה טורקיה את רעיון "צינור השלום" שיספק מים לסוריה ,ישראל ,ירדן וסעודיה .אך בשל התנגדות סוריה לא יצא הפרויקט השאפתני מהרעיון לפועל .שרון וברק ,כל אחד בהיותו ראש-ממשלה ,התחייבו לייבא מי-שתייה ,עבור ישראל ,מהמפעל הטורקי שבנהר מנבגט .טורקיה שואפת לייצא מים גם לירדן ולרשות הפלסטינית. בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית שאלה :הצע קריטריונים אפשריים לחלוקת מים באגן הניקוז של הנהרות -פרת וחידקל בין השותפות השונות. שאלה :מדוע אין שומעים יותר על פרויקט הספקת המים מטורקיה לישראל? שאלה :פרט לעסקה הכלכלית ,מה תרוויח עוד טורקיה מיצוא מימיה למדינות הצמאות )ישראל ,הרשות הפלסטינית ,ירדן, סעודיה ,סוריה ועוד(? סיכום: -1בין עירק לטורקיה יש יחסי שכנות מורכבים :לעירק יש נפט ולטורקיה יש מים .לטורקיה ועירק גם יחד יש בעיה כורדית. -2במישור הפנימי ,טורקיה מנסה להתמיה בתוכה את הישות הכורדית בשיטת "המקל והגזר" .במישור הבין-לאומי טורקיה מדכא כל אפשרות להתעוררות ישות כורדית עצמאית כל-שהיא. -3טורקיה רואה במשאבי המים שברשותה כלי כלכלי פוליטי בזירה האזורית .ניצול כלי זה מעורר מתיחות רבה עם שכנותיה שבמורד הנהרות פרת וחידקל .בו בעת טורקיה שואפת להשתמש במימיה למפעלי ענק אזוריים לקידום השלום בצד הרווח הכלכלי .טורקיה יוזמת פרויקט ענק לפיתוח דרום מזרח אנטוליה )מים וחשמל( ,בשל הטיית המים )סיכור ואיגום( לשם פרויקט זה ,נוצרת מתיחות רבה עם סוריה ועירק החיות על המים שבמורדות נהרות אלה. בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית -4טורקיה שואפת לשחק תפקיד מנהיגותי באזורינו )יש לה את ההיסטוריה ,המסורת ,הגודל ,היציבות ,המיקום והמבנה החברתי פוליטי לשם כך( ,מטווחת בין מוקדי סכסוכים. פרק 4ד"ר יצחק מינרבי פרק 5יוני בן מנחם מובארק פברואר 2011 רעידת אדמה בעולם הערבי. התוניסיזציה של המשטרים הערביים "אפקט תוניסיה" ממשיך לאיים על יציבותם של המשטרים הערביים וההפגנות במדינות ערב נמשכות במחאה על המצב הכלכלי הקשה,האבטלה והפגיעה בזכויות האדם.גל המחאה העממית גובר במצרים והשלטון המצרי עומד בפני אתגר השמירה על יציבות המשטר ערב הבחירות לנשיאות השנה. באמצעי התקשורת הערביים אפשר כבר למצוא מטבע לשון חדש הנכנס לשימוש כתוצאה מהמהפכה העממית בתוניסיה והוא "התוניסיזציה של המשטרים הערבים")תוונסת אל-אנט'מה אל- ערביה-בערבית(. המהפכה העממית בתוניסיה ממשיכה לאיים על יציבותם של המשטרים הערבים הדיקטאטורים במזרח התיכון. בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית היא הצליחה ליצור תסיסה בשורות הדור הצעיר במדינות ערב,כמה צעירים במדינות ערביות כמו מצרים,אלג'יריה ומאוריטניה ניסו בימים האחרונים להצית את עצמם ולחקות את הרוכל התוניסאי מוחמד בועזיזי בניסיון להביא לפרוץ מהפכה עממית במדינותיהם. במדינות ערביות כמו תימן,אלג'יריה ירדן ומצרים התקיימו הפגנות של אלפים שהעלו את אותן הדרישות שהעלו המפגינים שחוללו את המהפכה בתוניסיה. המשטרים הערבים הרודניים מנסים לכבות את "ניצוץ ההפיכה" במדינותיהם שהציתה המהפכה בתוניסיה, הם הודיעו על שורה של צעדים כלכליים כדי להרגיע את התסיסה החברתית הגואה,אלג'יריה הוזילה את מחירי מוצרי היסוד ב,41%גם סוריה,ירדן,מאוריטניה ותימן הודיעו על הוזלת מוצרי היסוד בשיעורים שונים ועל גיבוש תוכניות להפחתת מיסים,הורדת מחירי הדלק ומלחמה באבטלה .כווית הודיעה כי היא מקציבה סכום של אלף דינר כוויתי לכל אזרח כסיוע חירום לצרכי המחייה. אולם נראה כי הצעדים האלה נועדו בעיקר לקנות זמן ו"לשחרר קיטור" ואין בהן מגמה לשינוי ממשי במצב,ההמונים הערבים יודעים זאת וההפגנות העממיות נמשכות במדינות אלה. המשטרים הערביים הרודניים עדיין לא הפנימו את הצורך הדחוף בפיתוח כלכלי וחברתי שימנע "רעידת אדמה" דוגמת "רעידת האדמה" שזעזעה את תוניסיה והפילה את משטרו המושחת של הרודן זין אל-עבדין בן עלי. ההמונים בכמה מדינות ערביות מנסים לחקות את סגנון המהפכה העממית בתוניסיה,מדובר בסגנון של הפגנות ענק ללא שימוש באלימות מצד המפגינים. אמצעי התקשורת המודרניים דוגמת הערוצים הערביים ובראשם רשת "אל-ג'זירה" והאינטרנט סייעו רבות להפצת מסר "המהפכה העממית" מתוניסיה למדינות ערביות אחרות שתושביהן סובלים ממצב של עוני,אבטלה,דיכוי,ייאוש מהבטחות השווא וחוסר תקווה. בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית המהפכה העממית בתוניסיה היא דוגמא ל "פצצת זמן" שהתפוצצה",פצצות זמן" דומות נוספות נמצאות בכמה מדינות ערביות והן ממשיכות לתקתק. גל המחאה צובר תאוצה בעיקר נגד שלטונו של הנשיא המצרי חוסני מובארכ,שם הכריזו מתנגדי המשטר על "יום זעם". הדרישות של מתנגדי המשטר הן לבצע רפורמות פוליטיות וכלכליות,הם דורשים לבטל את משטר החירום שהונהג במצרים לאחר הירצחו של הנשיא אנוואר סאדאת,לפטר את שר הפנים,לאפשר את חופש הביטוי ולהעלות את שכר המינימום ל 1200 לירות מצריות)כ 200-דולר אמריקני(. מארגני ההפגנות במצרים שרובם הם מתנועת "ה 6 -באפריל" שהיא תנועת האופוזיציה של הדור הצעיר ,מודיעים בגלוי כי הם מטילים על הממשלה המצרית את האחריות ל " זעם החברתי הגואה" במדינה בדומה למה שאירע בתוניסיה.כזכור תנועה זו נולדה ב 6 -באפריל 2007כאשר פעיליה תמכו בשביתה הגדולה של פועלי הטקסטיל במדינה,היא מכונה גם "אופוזיציית הבלוגרים" ופעיליה מרבים להשתמש ב "פייסבוק" וב"טוויטר". ההפגנות שמארגנת האופוזיציה המצרית נגד משטרו של מובארכ אמורות לכלול את הבירה קהיר ועוד חמש מחוזות הקרובים לבירה,הו אמורות להיות "הפגנות שלום" ללא אלימות מצד המפגינים. תנועת "האחים המוסלמים" שהיא תנועת האופוזיציה הגדולה ביותר במצרים פרסמה גילוי דעת המזהיר את כוחות הביטחון שלא להגיב בכוח על הדרישות הפוליטיות והכלכליות שהתגברו באחרונה במצרים בעקבות ההפיכה בתוניסיה.גילוי הדעת מסביר כי המחאה העממית הגוברת נובעת מהשחיתות ומדיניות האיומים,המעצרים והעינויים בבתי הכלא של שלטונות הביטחון. על גילוי הדעת חתום מחמד בדיע המפקח הכללי של תנועת "האחים המוסלמים" אשר מתח ביקורת על משטרו של הנשיא מובארכ שנוהג ב"חוסר חוכמה" כלפי הדרישות של האופוזיציה המצרית ליישומן של הרפורמות הפוליטיות במצרים בעקבות המהפכה העממית בתוניסיה.לדבריו,שירותי הביטחון המצרים זימנו בימים האחרונים את מנהיגי תנועת "האחים המוסלמים" במחוזות השונים של מצרים בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית ואיימו עליהם במעצר אם יארגנו הפגנות ברחובות הקוראות לביצוע הרפורמות האלה. כוחות הביטחון של מצרים קיבלו הוראות ברורות מהנשיא מובארכ באמצעות שר המודיעין שלו הגנרל עומר סולימאן שלא לאפשר פרוץ מעשי אלימות שיסלימו את המצב. מובארכ חושש מ"אפקט תוניסיה" שיתסיס עוד יותר את תנועות האופוזיציה נגדו דווקא לפני הבחירות לנשיאות שאמורות להתקיים השנה . השלטון המצרי מנוסה היטב בדיכוי הפגנות האופוזיציה וההערכה בישראל היא כי הוא יצליח להתמודד עם המחאות ההמוניות של ארגוני האופוזיציה בצורה מושכלת שתצמצם למינימום את המתיחות. אחד הגורמים שהסלים את ההפגנות בתוניסיה נגד שלטונו של בן עלי היה השימוש באש חייה מצד כוחות הביטחון בעימות עם המפגינים שהביא לעשרות הרוגים והגביר את הזעם נגד השלטון. שר החוץ המצרי אחמד אבו אלע'יט הביע,לפני כמה ימים ,בגלוי את בטחונו כי במצרים לא תתרחש מהפיכה עממית כפי שהתרחשה בתוניסיה. הדרג המדיני במצרים מפגין ביטחון עצמי ביכולתו לשלוט במצב בטחון הפנים במדינה,בישראל עוקבים בדאגה אחר הנעשה שם בתקווה שאכן כוחות הביטחון המצרים יצליחו לשמור על יציבות המשטר שיש לו הסכם שלום עימה. בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית פרק 6 גבי ורבורג פרופסור תנועות מצרים בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית פרק 7 עובדיה סופר מצרים צרפת הזווית הישראלית של ההפגנות במצרים אין לדעת מה יהיה במצרים .תוניסיה משמשת מודל אחד )אם כי אפילו שם נראה לי שמוקדם לנבא את תוצאתה הסופית של המהפיכה( .רבים מזכירים את איראן של 1979כחשש אפשרי (שארחיב עליו להלן( ,אבל כדאי לחשוב גם על המהומות שפרצו לפני כשנה ומחציתה בעקבות הבחירות כמודל אחר שאיראן מציבה .היות ואין לי מושג מה יהיה ,ואין לי כמעט שום היכרות עם הפוליטיקה המצרית כדי להעריך אל-נכונה את תפקידם של מובראק ,סולימאן, אל-ברדעי ואחרים בסיפורים הזה ,אעבור לדיון בזווית הישראלית .מן הזווית הישראלית יש שלושה היבטים שלהלן אקרא להם "הבטחוני ", "הפלסטיני"" ,האקטיביסטי" .לפני שאתפנה לדון בכל אחד מהם ,ישנו היבט נוסף ,והוא ההיבט הגזעני ,שכדאי לומר עליו מילה. פרשנים שונים מעריכים שמצרים עדיין איננה בשלה לדמוקרטיה. במטותא ,אפשר להזכיר שה"עם" ,כאשר הוא נבחן במכנה המשותף השפל ביותר שלו ,איננו מוכן לדמוקרטיה גם בישראל .נזכיר שמדובר במדינה שבה אין הפרדת דת ומדינה ,ואדם איננו יכול להינשא, להתגרש ,ולרוב גם להיקבר ,מבלי שאיש-דת יהיה מעורב ברגע האישי הזה .המצב הזה נראה תקין למרבית העם היושב בציון, והתשובה התדירה שאני שומע "תלך לקפריסין "!מעידה על תפיסה משובשת של הדמוקרטיה כאילו מדובר בשירות שניתן להפנות למיקור-חוץ או לעבודות קבלן .נזכיר כי למרבית האוכלוסייה נראה טבעי לחלוטין להפעיל עונש קולקטיבי חסר-אבחנה ,כולל הגבלות תנועה ,פגיעה במשאבים עד כדי ירי חסר-אבחנה ,כפי שניכר מהתמיכה בגדר ההפרדה ,הקריאות לנתק את החשמל ולהפסיק את האספקה לרצועת עזה ,והתמיכה במבצעי הרס כנגד מטרות אזרחיות בלבנון ובעזה .לבסוף ,נזכיר שהשורה הראשונה של אנשי התקשורת במדינה הזו מקבלת את ההכשרה ואת הנסיון המקצועי שלה על-ידי הצבא ,בדומה לשורה הראשונה של הפוליטיקה .כעת ,נתהה אם מדובר באוכלוסייה הבשלה לדמוקרטיה ,או שמא הבליל המיוחד של בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית שלטון כהני-הדת ,הגנרלים ושאר לובשי המדים טעון-שיפור במידה כזו שמוטב שלא נזדרז להעריך את בשלותם של אחרים לדמוקרטיה עד שנפשפש בפגמינו. הבטחוני ההיבט הבטחוני גורס שערעור שלטון מובראק עשוי להעלות אל השלטון גורמים אסלאמיים קיצונים ,שיבקשו לסגת מהסכם השלום ואולי אף לפתוח בחזית של מלחמה ממש מול ישראל .אלוף בן הדגים יפה כיצד המודל הטורקי יכול לפעול גם במצרים ,שבו ישנו שלטון מוסלמי עם רטוריקה חריפה ,שמתמרן בין נקודות-קצה . אך למה לנו לפנות אל טורקיה ,שעליית האיסלאם בה היא חדשה יחסית ,כאשר יש לנו דוגמה בהירה יותר מאיראן? האיסלאם הפונדמנטליסטי מנחה את איראן מזה למעלה משלושה עשורים , ולמרות זאת לא נפתחה חזית ישירה בין ישראל לאיראן .אמנם ,איראן מציקה לישראל ומאיימת עליה באמצעות חמאס וחזבאללה ,ומוסיפה על כך רטוריקה מאיימת ,אך החשש של חזית מלחמה עודנו רחוק. בדומה לכך ,גם החשש מול מצרים עודנו רחוק .ראשית ,לא עלו גורמים אסלאמיים לשלטון ,נכון לכתיבת שורות אלה .ההערכות בעניין מכחישות זו את זו ,והאינטרסים אינם מפגרים אחר ההערכות, אלא מובילים אותן .מבהילים מזה ותומכי שינוי מזה מעריכים אחרת את מקומו של האסלאם במהפיכה הזו. עד שהדבר יתברר ,כדאי לזכור :אפילו אם יתבסס במצרים שלטון אסלאמי ,אין זה אומר שהוא מיד ייסוג מהסכם השלום .וגם אם ייסוג והשגרירויות תיסגרנה ,עדיין אפשר להסכים בצורה רשמית או בערוץ סמוי על שמירת הסטטוס-קוו בחצי-האי סיני .עד שיוכנסו כוחות רבים אל-תוך סיני שיאיימו ממשית על ישראל יש הרבה שלבים שצריך לעבור בדרך ,ואפילו הראשון מביניהם לא אירע .את ההיסטריה הקיומית הזו יש לראות בהקשרה ,כפי שאמרנו קודם ,תקשורת של יוצאי גל"צ שמדווחים כאילו הם משרתים באמ"ן. בטחון ,במובנו העמוק ,איננו רק תוצאה של כוונות התקפיות של מדינה .ישנם הקשרים גיאו-פוליטיים רחבים יותר ,הקשורים לבריתות ולמאזני כוחות החורגים ממדינות הגבול בלבד או ממדינות אסלאמיות בלבד .ישראלי שמוטרד באמת ממצבה הבטחוני של מדינתו ,כדאי בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית שיטה אוזן גם לפרשנים המעטים המזכירים שארצות-הברית ירדה שלב נוסף במעמדה במזרח-התיכון .ישראל צריכה ,לצד קשריה "המיוחדים" עם ארצות-הברית להיערך לסדר עולמי חדש ,שבו ארצות-הברית איננה מובילה .אני ,כדרכי ,סקפטי שאראה זאת בימי חיי ,אבל אין עוד מקום לזלזול בכוחות שאינם מיישרים קו עם ארה"ב,אם אי-פעם היה. הפלסטיני שני חששות מרכזיים יש בישראל על ההשלכות שעשויה להיות למהפיכה במצרים על הפלסטינים :הראשון ,שהצלחת המהפיכה תיתן השראה למהפיכה דומה בירדן ,שם יתקומם ,כמצופה ,ההמון הפלסטיני כנגד השלטון ההשאמי .השנייה ,שהצלחת המהפיכה תיתן השראה לפלסטינים בשטחים )בגדה וברצועה( להפגנות המוניות כנגד הכיבוש ,בעלות אלימות מוגבלת ,אך עם פונציאל לשיבוש משמעותי של סדר-היום הישראלי. החשש הראשון הוא כמעט בגדר משאלת-לב שרונית ,לראות את ירדן בתור המדינה הפלסטינית ,שתוכל לקלוט את הפלסטינים בגדה ,אולי תוך תיקוני גבול כלשהם .שוב ,כמו בתוכנית איילנד או בתוכנית אלון )בני אלון( ,מקווים אנשים שמישהו אחר יפתור עבורם את הבעייה הפלסטינית ,שוכחים או מדחיקים שאין זו "בעייה פלסטינית" )כפי שהייתה פעם "בעייה יהודית"( אלא "סכסוך ישראלי-פלסטיני", והבעייה לא תיפתר במעמד צד אחד .מהפיכה כזו בירדן ,אם וכאשר תתרחש ,עשויה לכייל מחדש את קוארדינטות הסכסוך ,ובוודאי שתוסיף שיקולים טקטיים ואסטרטגיים בבואנו להעריך פתרונות שונים )ובראש ובראשונה את פתרון שתי המדינות( ,אך לא תסיר מישראל את אחריותה המרכזית להשתתפות בפתרון . על החשש השני כתבה עמירה הס .אמנם השאלה המרכזית שלה לא הייתה מדוע אין התקוממות דומה כלפי הכיבוש ,אלא מדוע אין הפגנות הזדהות עם מצרים ,אך המאמר נחתם בהתייחסות מפורשת לשתי האנתפאדות )שכרגיל ,צר לי על כריכתן יחד( ,ולכן משיב בעצם על החשש הזה .הייאוש הפלסטיני ,שנדון גם אצלי וגם במקומות אחרים כבר כמה פעמים בשנים האחרונות הוא פריט החדשות הגרוע ביותר שלמרבה הצער לא פותח שום מהדורה. האקטיביסטי בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית ולבסוף ,שאלה שכמעט לא שואלים ,כי מניחים שהתשובה ברורה, והיא :מדוע זה לא קורה אצלנו .אני צופה במשדרים ורוצה לרדת מדירתי השכורה בירושלים לכיכר צרפת או קצת בהמשך ,למעון ראש הממשלה ,וגם לצעוק שככה זה לא יכול להימשך .אני יודע שלא יהיו שם אלפים איתי. התהייה היא כביכול מיתממת :מצרים היא משטר דיקטטורי ,והעם מתקומם באופן טבעי .יתר על כן ,יאמרו לי ,העובדה שזה לא קורה כאן ,מוכיחה שרוב הישראלים" ,למרות תעמולת השמאל ",יודעים שהם חיים בדמוקרטיה. האמנם? המפגינים רוצים להפיל את מובראק ,אבל יותר משהם מדברים על דיקטטורה הם מדברים על שחיתות ,על עוני ,על אוכל. שחיתות יש כאן ,ומרבית הסערות שייצרו כותרות בישראל בשנתיים- שלוש האחרונות היו כאלה .הנשיא ,ראש הממשלה ,בנים של ראש- ממשלה קודם ,רמטכ"ל שאולי מעורב בזיוף מסמך ,מועמד לרמטכ"ל שאולי מסר תצהיר כוזב ,כספים במעטפות ,כרמל שנשרף בגלל שר פנים שמועל בתפקידו ,הסלון האווירי בפאריז ,ועוד ועוד .על לא מעט מהדברים האלה אנשים יצאו לרחובות .מעל הכל ,הם יצאו עבור גלעד שליט .אבל תמיד היה ברור שזו הפגנה מסודרת ,עם שעת התחלה ושעת סיום .כמו גם ההפגנה בעקבות החלטת הכנסת לחקור מקורות-מימון של ארגוני שמאל .כשאובמה דיבר על חופש ההתאגדות כיסוד מרכזי של דמוקרטיה ,והצהיר שהוא עומד על כך ששלטונות מצרים לא יפגעו בחופש הזה ,חשבתי שראוי שיאמר כך גם לשלטונות בישראל. אז למה ההפגנות ,נגד קצב ,בעד שליט ,נגד אולמרט ,נגד ליברמן, הוציאו אלפים לרחובות ,אבל האלפים הללו לא נשארו בהם ,עד ִ למצרים ,אנחנו שבעים מדי מכדי שהשיגו את מבוקשם? אולי ,בניגוד להישאר ברחוב .ואולי ,כמו הפלסטינים ,אנחנו מיואשים מדי מהאפשרות שמשהו כזה יצליח. אבל לטעון שישראלים הם כמו פלסטינים זוהי חתרנות שאין כדוגמתה ,כי אם יש משהו שהשמאל והימין בישראל מאוחדים לגביו, זו הדיעה שהבדלים תרבותיים מונעים כל אפשרות של דו-קיום בין שני העמים וכדאי שאפסיק כאן ,לפני שארחיק לכת עוד יותר . בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית פרק 8 דיווחים במצרים :מפגינים פוצצו את צינור הגז ממצרים לישראל התקשורת המצרית דיווחה כי פיצוץ עצום נשמע בסמוך לצינור באל-אריש שבצפון סיני מפגינים או פעילי טרור בצפון סיני פוצצו היום את צינור הגז העובר ממצרים לישראל – כך דיווחה היום התקשורת המצרית .בשלב זה לא ברור כיצד ישפיע הפיצוץ על אספקת הגז ממצרים לישראל . לפי הדיווח ,מחבלים שניצלו את המצב הביטחוני במצרים בימים האחרונים פוצצו את צינור הגז .תושבי האזור דיווחו כי פיצוץ עצום נשמע בסמוך לצינור באל אריש שבצפון סיני ,ולהבות נראו משתוללות בסמוך . בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית פרק 9 מהומות במצרים -הפן הכלכלי -כלל פיננסים מהומות במצרים -הפן הכלכלי מה שהחל כמרד על רקע המצב הכלכלי המחפיר בטוניסיה ובמצרים גורר כעת בעצמו לחשש ממשבר כלכלי .בורסות העולם מגיבות בירידות .ועדיין ,להערכתנו ,הסיכוי להתרחבות המהומות הללו למשבר כלכלי עמוק וממושך בעולם נמוך מאד . אמיר כהנוביץ | כלכלן מאקרו ושווקים גלובליים | כלל פיננסים ניהול נכסים ומחקר הירידות בשווקי העולם הן תוצאה של שלושה חששות עיקריים : • • • האטה משמעותית של הכלכלה המצרית -תפגע בעיקר ברווחיות חברות הפועלות מול מצרים .כאן יש לזכור כי משקלה של מצרים בכלכלה העולמית קטן ואף שולי. חשש לגבי ציר התחבורה הימי של תעלת סואץ .הציר מהווה נתיב תחבורה עיקרי בין אסיה לאירופה .בין השאר עוברות דרכו כ 1.8-מיליון חביות נפט ביום .גם כאן הסיכוי למשבר נמוך מאד ,כיוון שאין אינטרס של אף גורם במצרים לחסום את . התעלה ובנוסף היא נמצאת רחוק ממרכז המהומות חשש להתרחבות המהומות למדינות ערביות נוספות -הסכנה הגדולה ביותר היא להתרחבות אל מפיקות הנפט הגדולות, כדוגמת ערב הסעודית )מפיקה כ 10 -מליון חביות נפט ביום(. אך במדינות אלה השלטונות יציבים יותר ,ואיכות החיים טובה, מה שמקטין משמעותית את הסיכוי להתקוממות . בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית מחיר הנפט מגיב בעליות ,בינתיים בעיקר בגובה התוספת שתידרש לשינוע הנפט סביב אפריקה. על ישראל השפעות נוספות : אף שהמרד איננו קשור באופן ישיר לישראל ואף עשוי להועיל בטווח הארוך לדמוקרטיה ושוק חופשי במדינות המקיפות אותנו ,ואולי אף לדכא את מרמור האוכלוסייה ,מרמור שנטה להתפרץ לא פעם לכיוון ישראל .עדיין ,בטווח הקצר עשוי לצאת רע מהימצאותנו במרכזה של אי היציבות האזורית .מה שמסביר את הירידות החריגות בשווקים בישראל . סחר -היצוא הישראלי למצרים אומנם שולי גם הוא ומוערך בין 100 ל 200-מיליון דולר .עם זאת ישראל מייבאת ממצרים גז בהיקף גדול, היקף שעוד מתוכנן להתרחב בצורה משמעותית בשנים הבאות ,עם סיום בנייתן של תחנות כוח המופעלות בגז .בשנת 2010ייבאה ישראל ממצרים גז בהיקף של BCM 2.1ואלה צפויים לעלות ל3- BCMב 2011-ועד ל BCM 8-בעוד מספר שנים .העסקה הגדולה ביותר שעומדת על הפרק היא עסקת יבוא גז בשווי של כ 4 -מיליארד דולר ל 20-שנה ע"י החברה לישראל .נכון להיום מחצית מהעסקה כבר חתומה מול הגז המצרי )דרך חברת אמפל( ולגבי החצי השני של העסקה הייתה עדיין אי ודאות ,מצד אחד קיימת אופציה ליבוא גם החצי השני ממצרים או מאידך מהשותפות הישראלית של קידוח תמר .כעת ,לאור המהומות ואי הוודאות ממצרים גובר הסיכוי כי החברה לישראל תעדיף לחתום את המחצית השנייה של העסקה עם השותפות הישראלית תמר .עסקה עם שותפות תמר ,אם תהיה, תתמוך מאד בהכנסות המדינה ,שגוזרת יותר מ 50% -מס על רווחי הגז ,אך מצד שני תגרור לעליית מחירי הגז ומחירי החשמל למשקי הבית ולסקטור העסקי בישראל .כך שגם כאן לא מדובר בקטסטרופה ואולי אפילו בשורה תחתונה חיובית. גם אם ישראל תצליח לעמוד בצד ולא להסתבך ,עדיין סביר שמשקיעים מהעולם לא ירגישו בנוח עם השקעות פה .באירועים בעבר ראינו שהמשקיעים הזרים מגיבים בפאניקה והגזמה לאירועים בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית בישראל ,אף שאלה בדיעבד התבררו כבעלי השפעה זניחה על רווחי החברות המקומיות ,מה שאפשר חזרה לעליות . בינתיים לא עוזרים ההסברים והמשקיעים הזרים יוצאים .יציאתם תחליש את השקל,ועשויה להשפיע עליו אפילו יותר מהפעולות והניסיונות להחלשתו ע"י בנק ישראל והאוצר גם יחד .תוצאה נוספת של יציאת משקיעים זרים עשויה להיות עלייה בתשואות האג"ח, במיוחד הארוכות ,מה שיכביד על הוצאות המימון של הממשלה ויקשה על הצמיחה .עם זאת יתכן שמשקיעים ישראלים יעברו ממניות לאג"ח ויפצו במידה מה על בריחת הזרים ,מה שעשוי למתן את עליית התשואות .כלומר ,לגבי תחום האג"ח הממשלתי התמונה בעייתית עם נטייה שלילית .להערכתנו משקיעים סולידיים ישראלים צריכים גם הם להסיט חלק מהשקעותיהם לחו"ל . עוד נקודה מעניינת עשויה להיות ההשפעה על מחירי הנדל"ן בישראל ,שעיקר הלחץ יהיה כלפי ירידת מחיריהם .הן מהכיוון של עליית התשואות על אגרות החוב הממשלתיות שתגרור לעליית הריבית למשכנתאות וירידה בביקוש הזרים להשקעות בישראל ,בין השאר בביקוש להשקעות בנדל"ן . לסיכום, במוקד המשקיעים יהיו החלשות השקל ,אי ודאות לגבי האג"ח הממשלתיות הישראליות ,עליית מחיר הנפט ,הזדמנויות לרווח של חברות הגז המקומיות וירידת שוקי המניות .ועדיין ,מאד יתכן כי בסופו של דבר השפעות המהומות יהיו לבסוף קטנות ,יגררו לירידות שערים צנועות של ,4%-5%שמשקפות אי וודאויות ללא השלכות ריאליות משמעותיות ,ויסתיימו בתוך מספר ימים .זהו מסוג הדברים שאי אפשר להבין לאן הם מתגלגלים ,עד שהם מתגלגלים .נכון להיום אנו לא רואים פגיעה מהותית ברווחי החברות ,ובטח לא חזרה למשבר עולמי. בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית פרק 10 Egyptian Museumהמוזיאון המצרי שוד ושבר :אסון עולמי לאתרי התיירות במצרים אתרי התיירות שנבזזו במצרים ,כמו המוזיאון המצרי בקהיר, מהווים מוקד משיכה עיקרי לתיירים במדינה .רחלי שלומי-חן, אגיפטולוגית במקצועה ,מספרת על חשיבות האתרים שניזוקו ואולי ולא יתוקנו לעולם ,באחת התרבויות העתיקות בעולם כשהגיעו התמונות הראשונות מהמוזיאון המצרי בקהיר ,עמדתי מול מסך הטלוויזיה פעורת פה וכואבת .אני מכירה גם חברים מהקהילה האגיפטולוגית הקטנה שפרצו בבכי .ביזת העתיקות במצרים וההרס שלהן הם תופעת לוואי קשה ,וכזו שנראית כאילו אינה קשורה למטרות שבשלן יוצאים המוני מצרים לרחובות .בכל זאת ,נראה שעל כל עגלה קופצים נוסעים מכל הסוגים ,וכאן גם פושעים ,בוזזים ושודדים מצאו שעת כושר. • רוצים לדון במהומות במצרים -כנסו לפייסבוק של ynet לצערנו ,היו הדיווחים על הנזק במוזיאון הלאומי בקהיר דיווחים ראשונים ,אך בהחלט לא אחרונים .המוזיאון הלאומי בקהיר הוא בית לעתיקות מצריות מכל רחבי מצרים ,מכל התקופות של מצרים הפרעונית ואף קודם לכן .במוזיאון ניתן למצוא מוצגים מן האלף הרביעי לפני הספירה ועד למאות הראשונות לספירה .עם האוספים הבולטים הנמצאים במוזיאון נמנה האוצר המלכותי היחיד שהגיע כמעט בשלמותו לידינו ,האוצר שנטמן בקברו של המלך-ילד תות- ענח-אמון בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית אוצר אדיר זה שהונח בקברו של המלך ,למרות שמלך תקופה קצרה יחסית (כתשע שנים( והיה צעיר מאוד במותו )בן ,(18-20מרמז על מימדי האוצרות שהונחו בקברותיהם של מלכים גדולים ממנו .אוצרות אחרים לא הגיעו לידינו כיוון ששודדים הגיעו אליהם עוד בימי מצרים הפרעונית .מן התמונות של רשת אל-ג'זירה ,ומדבריו של ראש המועצה העליונה לעתיקות במצרים ,הדוקטור זאהי האווס ,עולה כי השודדים שפרצו למוזיאון נתצו שני פסלים מצופים זהב מן האוצר של תות-ענח-אמון .לדבריו של האוואס ,הפסלים המשוברים הושארו על רצפת המוזיאון וניתן יהיה להחזיר אתם לתצוגה לאחר עבודת שיקום ושחזור . עוד נזוקו במתקפת השודדים שתי מומיות .מדיווחים שונים בעיתונות הזרה וברשת עולה כי שתי המומיות הן כנראה המומיות של יויה וטויה .מומיות אלה עברו לאחרונה בדיקות גנטיות במטרה לנסות ולהבין את הקשרים המשפחתיים בין צאצאי השושלת השמונה עשרה ,עמה נמנה גם המלך תות-ענח-אמון .הבדיקות הצביעו על קרבה משפחתית בין יויה וטויה לתות-ענח-אמון ,ויתכן שיויה וטויה היו הסבא רבא והסבתא רבתא שלו .נראה שבניסיון לחלץ את המסכות מעל המומיות ערפו השודדים את ראשיהן .מעשה זה מעיד על כך שליבם של השודדים גס לא רק במה שקשור בשכיות תרבות, אלא גם בכבוד האדם . בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית מקומיים ליד המוזיאון המצרי בקהיר .האובדן ההיסטורי גדול )צילומים): AFP חלק מהבוזזים היו שומרי המוזיאון בנוסף למומיות ולפסלים מן האוצר של תות-ענח-אמון ניזוקו גם דגמי עץ בני 4,000שנה .דגמים אלה הונחו בקברי האצילים בתקופת הממלכה התיכונה (1650-2055לפנה"ס( על-מנת שבאופן מאגי ישרתו את האציל המת אחרי מותו .מבחינה מדעית ,ערכם של הדגמים הללו רב כיוון שאלה הם דגמים בתלת-מימד שיצרו המצרים עצמם ,ואשר מחקים סצנות של מלאכות שונות מחיי היומיום ,כגון קצבים ,אופים ,טווים ,נגרים ,חיילים מבשלי בירה ועוד . הדגמים הללו יחודיים כיוון שהם עשויים עץ .עץ נשמר לאורך תקופות ארוכות כל-כך רק בתנאים מאוד מיוחדים ,תנאים השוררים על ספר המדבר המצרי .אין כמעט בעולם ממצאים עשויים עץ מתקופות קדומות כל-כך .בין יתר הדגמים ,קיים מגוון גדול של דגמי כלי שיט, עמם נמנה הדגם ששובר במוזיאון .אם במקרים של הפסלים מקברו של תות-ענח-אמון או מסכות המומיה מדובר בחפצים מצופי זהב ,הרי בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית כאן מדובר בדגם עץ שלבד מן הערך התרבותי הרב שלו ,אין ערך לחומר ממנו הוא עשוי .גם כאן נכרת גסות לבם של השודדים . בראיון שהעניקה לעיתון הגרמני המקוון , Zeit Online,מספרת הדוקטור וואפה אל-סאדיק ,המנהלת בדימוס של המוזיאון המצרי בקהיר ,שחלק מהבוזזים היו שומרי המוזיאון .משכורתם החודשית של שומרים אלה מגיעה ל 250-לירות מצריות שהם כ 35-אירו ובכל זאת ,אם מישהו מחפש משהו אופטימי בחדשות הללו הרי זו הידיעה שמי שמנע נזק נוסף למוזיאון בקהיר ,עוד לפני שהגיע הצבא ,היו ההמונים ,שברובם מכירים בחשיבותו התרבותית והלאומית של המוסד ,והגנו עליו בגופם .כעת שומר הצבא על המוזיאון ,ויש לקוות שלא יהיו נזקים נוספים . 2מומיות הקשורות למלך המצרי ניזוקו .גופתו החנוטה של תות- ענח-אמון בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית רובם של המפגינים מכירים בחשיבות המורשת לצערנו ,אבל כצפוי ,המוזיאון המצרי בקהיר לא היה היחיד שנבזז. עוד סיפרה אל-סאדיק כי בשבת בבוקר התקשרו אליה עמיתיה מן המוזיאון בממפיס 24 ,ק"מ דרומית לקהיר ,וספרו שהמוזיאון כולו נבזז על מחסניו .המוזיאון בממפיס משמש משכן לפסל ענק של רעמסס השני ולגן פסלים . דיווחים נוספים מגיעים גם מאבוסיר וסקרה .אתרים אלה ,ממערב לקהיר ,שימשו בתי קברות מלכותיים ובתי קברות של האצולה בעיקר בתקופת הממלכה הקדומה (2494-2613לפנה"ס( .שם חופרים השודדים במרץ קברים שנחסמו ושאינם פתוחים למבקרים ,נבזזו מחסנים והוסב נזק רב .דיווחים על שוד עתיקות וביזה מגיעים גם ממזרח הדלתא ,מסיני וממקומות אחרים .באזור לוקסור הגנו המקומיים בגופם על עמק המלכים ועל קברי האצילים מפני השודדים, וכרגע נדמה שנמצב בדרום יציב. מצרים כולה בורכה באתרים ארכיאולוגיים .אתרים אלה ומורשתה של מצרים כאחת מן התרבויות העתיקות בעולם מהווים מוקד משיכה לתיירים ולאנשי מדע .רוב רובם של המפגינים היוצאים לרחובות במצרים מכירים בחשיבותה של מורשת זו ועושים ניסיון לשמר את האתרים ,הבעיה היא שבמצב הנוכחי של אנארכיה ,יש מעטים שמנצלים את ההזדמנות על מנת לנסות ולהרוויח מן העתיקות הרבות . אנשי מדע ,ארכיאולוגים ואגיפטולוגים מצריים פונים לקהילה הבינלאומית לפקוח עין על עתיקות שמגיעות לשוק העתיקות ,בעיקר בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית כאלה מתקופת הממלכה הקדומה ,על מנת שניתן יהיה לצמצם את הנזקים שנגרמו באבוסיר ובסקרה ובמקומות אחרים . בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית פרק 11 סיקור ההפגנות במצרים :מהומה רבה בלי הרבה מידע הפרשנים לא באמת יודעים שום דבר ,שליחי הערוצים למצרים לא מחדשים כלום והכותרות המתחלפות מפזרות צ'קים שלא ברור אם המציאות יכולה לפרוע .כך נראו מהדורות החדשות בסוף השבוע האחרון ספקולציות בלבד. בנימין נתניהו הנחה את שרי הממשלה לא להגיב למהומות במצרים. מערכות החדשות ,לעומת זאת ,רשאיות ,מצופות ונדרשות להגיב. למרות שמצרים כבר הוכיחה סף סבלנות דיפלומטי נמוך גם כשזה נוגע להתבטאויות שיוצאות מהתקשורת הישראלית ,ע"ע פרשת יצפאן-מובארכ ,הרי שבכל זאת העיתונאים יכולים להגיד את שהשרים נמנעים ממנו .למשל ,לדון בשאלה שמן הסתם מטרידה גם את שרינו :מובארכ בחוץ – טוב או רע? באופן צפוי ,סיקור האירועים מתנהל בשני מסלולים בולטים ,סביב הידיעות השוטפות .הראשון – התרשמות/התפעלות/התפעמות מהמתרחש .בזה אחר זה עולים פרשנים ,מומחים ,דיפלומטים לשעבר ,אנשי אקדמיה ,ומביעים את התפעלותם מהמראות .איך אומרים אצלנו? מדים! יש אמנם משהו מתנשא בקורת הרוח שמלווה את הסיקור העיתונאי המערבי של הפגנות במדינות העולם השלישי ,מין ניחוח פטרונות שמעורר אי נוחות – "ראו את הילידים! סוף סוף הבינו שהם צריכים דמוקרטיה" – אבל זה כנראה בלתי נמנע ,ובמידה רבה מובן ומוצדק. הכישלונות האמריקאיים לכפות על מדינות שונות בעולם הר דמוקרטי כגיגית ,רק מחזקים את החיבה המערבית להפיכות עממיות .כך הופך בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית כל ניסיון הפיכה פנימי למעין תחרות ,בה משמשים פרשני העולם המערבי כאוהדי האנדרדוג )העם( ,לעומת הפוליטיקאים ,שאהדתם נעה על פי צו מצפונם האינטרסנטי .יוצא מכך שלפחות בזירה התקשורתית ,ידם של האזרחים על העליונה .מה גם שטנק זה משהו שאף פעם לא מצטלם טוב על רקע עירוני. את משק כנפי ההיסטוריה אפשר ממש להרגיש באולפנים. העיתונאים מופתעים לגלות כיצד בן רגע הופכים אייקונים מצרים קלאסיים שנתפסים אצלנו כאנשי ברזל ,איתנים כמו הספינקס ונצחיים כמו הנילוס ,דוגמת מובארכ וסולימאן ,לפרצופים מרוטשים על כרזות נאצה .לפרשני האקדמיה זהו יום חג של ממש; לא כל יום זוכה חוקר להיות עד לרגע היסטורי המתרחש בתחום פעילותו .אינני יודע איך מרגישים ברחובות קהיר ,אבל במהדורות החדשות הישראליות רוחות המהפכה כבר מנשבות .ערוץ 2התחיל עם "מצרים על סף הפיכה" ,וערוץ ,10אחרי שהצליב את הנתונים ,יישר קו למחרת. עכשיו רק נותר לקוות שהמצרים יספקו את הסחורה . מי שעדיין לא סיפקו את הסחורה הם שליחי הערוצים למצרים. בדיווחיהם עד כה הם לא הוסיפו דבר שלא יכולנו לקבל ממקורות אחרים ,אך ברור שנוכחות עיתונאית זרה במצרים ,נוכח המגבלות התקשורתיות שמטיל השלטון ,היא הכרחית ,ועוד עשויה לשאת פרי )ערוץ ,10במהלך שיוכח אולי כנבואי ,כבר שלח את אור הלר לעמאן ).בינתיים ,מואב ורדי מתערה בהמון כאחרון דייגי הנילוס ,עד שאפשר לתהות אם הוא לא הקייזר סוזה של ההפגנות האלה . המסלול השני בו מתנהל הסיקור הוא ,כאמור ,הזווית הישראלית .אין דין מהומות במצרים כמהומות בסודאן ,בבוליביה ,בתוניסיה ואפילו באיראן .הפעם מדובר במדינה שכנה ,מרחק יריקה מאילת וכמה מאות מנהרות מעזה ,מדינה שמנהלת עם ישראל יחסים דיפלומטיים , שלום קר ומתח גבוה .המשקפת הפרובינציאלית שדרכה אנו נוהגים להביט בעולם בלאו הכי הופכת בשל כך לטלסקופ ,שבו כל פרט ופרט חשוב מהזווית הישראלית .כי אם כל הכבוד למצרים ,לבעיות האבטלה ולקרבות הדמוקרטיה שלהם ,מה שבאמת מעניין אותנו זה איך כל זה נוגע לנו .האם עלינו לאגור מזון לקראת מלחמה ?האם אפשר לשלוף את ציוד הצלילה ולחזור לסיני? האם יצפאן יכול שוב לצחוק על מובארכ? בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית עיקר הדאגה באולפנים היה נתון להשפעות העתידיות של הפיכה עתידית עם יורש עצר עתידי וכוונותיו העתידיות על עתיד היחסים בין מצרים לישראל .לפרשנים יש מעט מאוד קלפים לשחק איתם; המהומות עוד בשיאן ,המאזניים עדיין אינן נוטות לשום צד ,והחמור מכל -אין מנהיג עתידי באופק .בניגוד למקובל בהפגנות ברחבי העולם ,המצרים מנהלים את המערכה שלהם בלי ראשי אופוזיציה מוכרים שנמצאים בגולה או במעצר בית ,בלי מפלגות ,בלי אלטרנטיבות שלטוניות .זה גובל בחוסר התחשבות . הפרשנים ניסו להיאחז במה שיש .מוחמד אל ברדעי -מועמד בעיקר מטעם עצמו בשלב זה -עומר סולימאן ושמות נוספים בדרגות הולכות וצונחות של רלוונטיות נזרקים לקלחת השחורה משחור .האמת היא שאף אחד לא יודע מה יקרה עד סוף היום ,לא כל שכן מי ירש את מובארכ ,אם בכלל ,וכל אחד מנסים להגיד את זה במילים אחרות. אולי צודק נתניהו .לפעמים יפה השתיקה לחכמים. מעניין ,אגב ,שבניגוד לתחושה ההיסטורית שמלווה רבים מהפרשנים באולפן ,מנהלי לוח השידורים מחזיקים פאסון .עוד לא נולד המוחבראת שיזיז את "האח הגדול" מהמשבצת . בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית פרק 20בטחון ומדינה סדרה :האחים המוסלמים -מבט היסטורי על 80שנות פעילות )(1928-2008 הרצאות מתוך כנס שנערך באוניברסיטת חיפה הסוקר את פעילות תנועת האחים המוסלמים מרגע הקמתה ועד היום . מדוע אין היסטוריה כמותית של פעילות האחים המוסלמים הרצאתו של פרופ' אורי מ .קופפרשמידט על האחים המוסלמים ואמצעי התקשורת ,על חסן אל-בנא ,מייסד האחים המוסלמים ועל הקושי להעריך ולכמת את פעילות התנועה . היסטוריה משפחתית בראי הזמן ,מחסן אל-בנא לטארק רמצ'אן ,ג'מאל אל-בנא והאני אל-בנא הרצאתה של דינה ליסנסנקי מהאוניברסיטה העברית על משפחתו האישית של חסן אל-בנא ,מייסד ומנהיג תנועת האחים המוסלמים במצרים .ההרצאה מתמקדת בשלושת האישים המוכרים ביותר לתקשורת ולאקדמיה :ג'מאל אל-בנא ,האני אל-בנא וטארק רמצ'אן . שיח האחים המוסלמים במהלך הרבע האחרון של המאה העשרים :הסטת דגשים באסטרטגיה הפוליטית הרצאתו של ליעד פורת מאוניברסיטת חיפה על השיח האופוזיציוני של האחים המוסלמים במצרים כנגד המשטר ,כפי שבא לידי ביטוי בפרסומיהם החל משנות ה 70 -ועד לראשית שנות ה. 90- בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית הטרנספורמציה של האחים המוסלמים בירדן: מאופוזיציה נאמנה לנמסיס פוליטי ד"ר שמואל בר מהמכון למדיניות ואסטרטגיה בהרצליה סוקר את התהפוכות בתולדות תנועת האחים המוסלמים בירדן – החל מהיותה תנועה שנהנתה מתמיכה של המשטר ועד לימינו ,שבהם התנועה הפכה להיות היריב העיקרי של המשטר הירדני . פונדמנטליזם דמוקרטי? שיח ומעש בתנועת האחים המוסלמים בסוריה הרצאתו של ד"ר יצחק ויסמן מאוניברסיטת חיפה על התפתחות תנועת האחים המוסלמים בסוריה ועל ההבדלים בינה לבין תנועת האחים המוסלמים במצרים . החמאס :אחים עם ייחוד פלשתיני תנועת החמאס דומה לתנועות איסלמיות אחרות ,אך במובנים רבים היא גם נבדלת מהן .מהם מאפייניה הייחודיים של תנועת החמאס? הרצאתו של ד"ר מאיר ליטבק מאוניברסיטת תל אביב . המבט הסעודי ,הגות הלכתית-פוליטית של האח'ואן בערב הסעודית בין עבר להווה בזמן האחרון נוצר מתח בין הווהאבים לאחים המוסלמים .מתח שבא לידי ביטוי בצורות שונות .ד"ר מחמד אל-עטאונה מאוניברסיטת בן גוריון מנסה להתחקות אחר התמורות והשפעה ההדדית של תנועות הווהאבית והאח'ואנית בסעודיה אחת על השניה ,אם קיימות כאלו . בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית המאזן ההיסטורי של האחים המוסלמים במזרח התיכון :הפרספקטיבה של אל-קאעדה הופעת אל-קאעדה על הבמה העולמית בראשית שנות התשעים של המאה ה 20 -החדירה מימד חדש לשיח האיסלמי המודרני .ד"ר מאיר חטינה מהאוניברסיטה העברית מנסה להבין את הקשר בין טקסט לקונטקסט בין היסטוריה של רעיונות לפוליטיקה ועל רגש הנחיתות בהכרזת אל-קאעדה על נבחרות ועליונות . הישגים ו/או כישלונות של שמונים שנה בשטח? פרופ' ישראל גרשוני הרצאתו של פרופ' ישראל גרשוני מאוניברסיטת תל אביב על העידן הטרום מהפכני של תנועת האחים המוסלמים והמגמות העיקריות שהתרחשו בו . הישגים ו/או כישלונות של שמונים שנה בשטח? פרופ' גבי ורבורג בין יסוד האחים המוסלמים בסודן ב 1946-לבין עליית חסן תוראבי להנהגת הארגון ב 1964 -יש הבדלים רבים .כיצד השתנתה התנועה במשך השנים? ומה הייתה מדיניותו של חסן תוראבי? הרצאתו של פרופ ' גבי ורבורג מאוניברסיטת חיפה . הישגים ו/או כישלונות של שמונים שנה בשטח? פרופ' יורם מיטל פרופ' יורם מיטל מאוניברסיטת בן -גוריון סוקר את התפתחותה של תנועת האחים המוסלמים במצריים במשך שנות פעילותה ,תוך התייחסות להקשר הפוליטי ,חברתי ותרבותי שבו היא פועלת ,לאופן שבו צמרת ההנהגה מעצבת את סדר היום ולהשפעות בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית המשטר על התנועה . הישגים ו/או כישלונות של שמונים שנה בשטח? פרופ' עמנואל סיון הרצאתו של פרופ' עמנואל סיוון מהאוניברסיטה העברית על הסיבות העיקריות המסבירות את שרידותה של
© Copyright 2024