ינואר שבת עולמית 2011 22 ד`ר יצחק נוי סיכום המשדר אש על הנילוס – במקום

‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬
‫שבת עולמית ‪ 22‬ינואר ‪2011‬‬
‫ד'ר יצחק נוי‬
‫סיכום המשדר אש על הנילוס – במקום שבת עולמית‬
‫‪http://www.iba.org.il/media/?recorded=14&starting=shabat‬‬
‫‪_olamit‬‬
‫‪Contents‬‬
‫מבוא מצרים בוערת ‪:‬דמוקרטיה אצל שכנינו ‪3 ....... ................................ ................................‬‬
‫חלום ומציאות שאול מנשה‬
‫‪3 .................... ................................ ................................‬‬
‫מזלזלים בדמוקרטיה ‪4... ................................ ................................ ................................‬‬
‫חסני מובארק‪ -‬ובכורת מצרים ‪5 ........................ ................................ ................................‬‬
‫מדיניות החוץ‪ -‬בין שלום לתהליך שלום‪7 ............ ................................ ................................‬‬
‫כלכלה וחברה‪ -‬בין בורגנות יוזמת למיזמי ענק‪9... ................................ ................................‬‬
‫מהפכה זו בתחבורה ובתקשורת הועילה במיוחד לעולם העסקים המצרי ובייחוד לחלקו המתאושש‬
‫והולך‪ -‬המגזר הפרטי‪11 ................................ ................................ ................................ .‬‬
‫משטר ופוליטיקה ‪12 ...... ................................ ................................ ................................‬‬
‫פרק ‪ 1‬איראן והמהומות במצרים‪16 ................. ................................ ................................‬‬
‫תנועות אסלאמיות במצרים‪ :‬תנועות אסלאמיות במזרח התיכון ‪16 ........... ................................‬‬
‫הדמיון הרב בין התנועות האסלאמיות‪19 ............ ................................ ................................‬‬
‫פרק ‪ 2‬שלמה אהרונסון תרחיש אפשרי ‪:‬האחים המוסלמים עולים לשלטון במצריים ‪23 ..................‬‬
‫הצבא המצרי האחים המוסלמים‪23 ................... ................................ ................................‬‬
‫תנועות אסלאמיות במצרים‪ :‬האחים המוסלמים במצרים ‪23 ....................... ................................‬‬
‫תנועת "האחים המוסלמים" ‪27 ......................... ................................ ................................‬‬
‫"האחים המוסלמים"‬
‫מדיניות הפתיחות הכלכלית ‪33 ......................... ................................‬‬
‫פרק ‪ 3‬טורקיה בין מזרח למערב במאה ה‪36.. ................................ ................................ .20-‬‬
‫יחסי טורקיה ישראל‪38 ..... ................................ ................................ ................................ :‬‬
‫חשיבות הקשר בין שתי המדינות‪ ,‬טורקיה וישראל‪ .‬עבור כל אחת מהן‪38.... .................................‬‬
‫הסוגיה הכורדית‪39 ...... ................................ ................................ ................................ :‬‬
‫סיכום‪42 .................... ................................ ................................ ................................ :‬‬
‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬
‫פרק ‪ 4‬ד"ר יצחק מינרבי‪43 .............................. ................................ ................................ .‬‬
‫פרק ‪ 5‬יוני בן מנחם מובארק פברואר ‪43.... ................................ ................................ 2011‬‬
‫רעידת אדמה בעולם הערבי‪43 ........................... ................................ ................................ .‬‬
‫התוניסיזציה של המשטרים הערביים‪43 ............. ................................ ................................‬‬
‫פרק ‪47 ........................ ................................ ................................ ................................ 6‬‬
‫גבי ורבורג פרופסור תנועות מצרים‪47 ................. ................................ ................................‬‬
‫פרק ‪48 ........................ ................................ ................................ ................................ 7‬‬
‫עובדיה סופר מצרים צרפת‪48 .......................... ................................ ................................‬‬
‫הזווית הישראלית של ההפגנות במצרים ‪48 ........ ................................ ................................‬‬
‫פרק ‪53 ........................ ................................ ................................ ................................ 8‬‬
‫דיווחים במצרים‪ :‬מפגינים פוצצו את צינור הגז ממצרים לישראל ‪53 ............. ................................‬‬
‫התקשורת המצרית דיווחה כי פיצוץ עצום נשמע בסמוך לצינור באל‪-‬אריש שבצפון סיני ‪53 ...............‬‬
‫פרק ‪54 ........................ ................................ ................................ ................................ 9‬‬
‫מהומות במצרים ‪-‬הפן הכלכלי ‪ -‬כלל פיננסים‪54 ........................... ................................‬‬
‫מהומות במצרים ‪ -‬הפן הכלכלי‪54 ..................... ................................ ................................‬‬
‫מה שהחל כמרד על רקע המצב הכלכלי המחפיר בטוניסיה ובמצרים גורר כעת בעצמו לחשש‬
‫ממשבר כלכלי‪ .‬בורסות העולם מגיבות בירידות‪ .‬ועדיין‪ ,‬להערכתנו‪ ,‬הסיכוי להתרחבות המהומות‬
‫הללו למשבר כלכלי עמוק וממושך בעולם נמוך מאד‪54 ........................ ................................ .‬‬
‫הירידות בשווקי העולם הן תוצאה של שלושה חששות עיקריים‪54 .......... ................................ :‬‬
‫על ישראל השפעות נוספות‪55 ........................ ................................ ................................ :‬‬
‫לסיכום‪56 ................... ................................ ................................ ................................ ,‬‬
‫פרק ‪57 ..................... ................................ ................................ ................................ 10‬‬
‫‪ Egyptian Museum‬המוזיאון המצרי‪57 .............. ................................ ................................‬‬
‫שוד ושבר‪ :‬אסון עולמי לאתרי התיירות במצרים ‪57.. ................................ ................................‬‬
‫חלק מהבוזזים היו שומרי המוזיאון‪59 .......... ................................ ................................‬‬
‫רובם של המפגינים מכירים בחשיבות המורשת‪61 ......................... ................................‬‬
‫פרק ‪63 ...................... ................................ ................................ ................................ 11‬‬
‫סיקור ההפגנות במצרים‪ :‬מהומה רבה בלי הרבה מידע‪63 ......................... ................................‬‬
‫ספקולציות בלבד‪63 ...... ................................ ................................ .................................‬‬
‫פרק ‪ 20‬בטחון ומדינה ‪66.. ................................ ................................ ................................‬‬
‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬
‫מבוא מצרים בוערת ‪:‬דמוקרטיה אצל שכנינו‬
‫חלום ומציאות שאול מנשה‬
‫למרטין לות'ר קינג היה חלום‪ ,‬גם לנו יש חלום‪:‬‬
‫שמשטרים דמוקרטיים ישררו במדינות האסלאם השכנות‬
‫והרחוקות‪ ,‬ובהתגשמות החלום ישכון שלום בר‪-‬קיימא‬
‫בינינו לבינן ‪.‬‬
‫אך עלינו להיות מציאותיים ולהכיר בעובדה ששאיפה זו רחוקה‬
‫מהתגשמות בימינו‪ .‬כיוון שמסורת האסלאם שולטת ב‪ 57 -‬מדינות‬
‫מוסלמיות בעלות אוכלוסיה של ‪ 1.2‬מיליארד מוסלמים‪ .‬אפילו מדינות‬
‫שאינן הלכתיות‪ ,‬שולטת בהן המסורת המוסלמית שדוחה את רעיון‬
‫הדמוקרטיה‪ .‬מדינות כמו מצרים‪ ,‬תוניסיה וסוריה המרקסיסטית‬
‫דוחות את הדמוקרטיה‪ .‬משטרו של נאצר דיכא ביד רמה את הקנאים‬
‫המוסלמים ואת הקומוניסטים באותה מידה‪ .‬עשה זאת גם משטרו של‬
‫צדאם בעיראק וגם משטרו החילוני של אסד בסוריה ‪.‬‬
‫עובדה היא שכל המדינות המוסלמיות אינן מסוגלות לאמץ את‬
‫הדמוקרטיה זה ‪ 1400‬שנים ומאז עלייתו של האסלאם‪ .‬זאת‪ ,‬למרות‬
‫השפעת הקולוניאליזם המערבי‪ ,‬ולמרות דורות של צעירים שהתחנכו‬
‫על דרכי המערב והובילו את ארצותיהם לשחרור‪ ,‬אך נכשלו ביישום‬
‫הערכים הדמוקרטיים בגלל המסורת המוסלמית ‪.‬‬
‫החליף' השני באימפריה המוסלמית הראשונה‪ ,‬עומר בן אלח'טאב‪,‬‬
‫היה דמוקרט‪ ,‬ליברל וישר דרך‪ .‬באחד מנאומיו לפני ההמון אמר‪" :‬הו‪,‬‬
‫עמי! אם תגלו סטייה בדרכי אנא ישרוני"‪ .‬אמירה זו קוממה נגדו את‬
‫ההמונים והייתה לאחד הגורמים לשסע בקרב המוסלמים‪ ,‬דהיינו‬
‫לפיצול בין השיעים לסונים‪ .‬הטענה נגדו הייתה‪ ,‬שהחליף הוא צל‬
‫אלוהים עלי אדמות‪ ,‬הוא המנהיג והרועה‪ ,‬וכי לא הגיוני שהוא יבקש‬
‫מכלל העם הפשוט להובילו וליישר את דרכו ‪.‬‬
‫בימינו‪ ,‬הקנאים המוסלמים החשוכים מנצלים את הדמוקרטיה ככלי‬
‫להגיע לשלטון‪ .‬מנהיג האחים המוסלמים במצרים‪ ,‬מוחמד מהדי‬
‫עאכיף‪ ,‬אמר לאחר עליית האחים המוסלמים בבחירות האחרונות‪:‬‬
‫"הדמוקרטיה עבורנו היא כמו כפכפים ‪.‬אנו נועלים אותם כדי להגיע‬
‫לחמאם וזורקים אותם"‪ .‬גם עזמי בשארה הולך באותה דרך‪ .‬לא פעם‬
‫הצהיר שיש לנצל את הדמוקרטיה בישראל כדי לממש את היעדים ‪.‬‬
‫הנשיא בוש הוא שהביא לניצחון האחים המוסלמים והעלה את ייצוגם‬
‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬
‫במועצת העם המצרית ל‪ 19-‬אחוזים‪ .‬גם חמאס עלה לשלטון בזכות‬
‫הנשיא בוש‪ ,‬שדרש בתוקף לקיים בחירות בשטחים ולהנהיג‬
‫דמוקרטיה‪ .‬אמנם הבחירות בשטחים היו דמוקרטיות והעלו את‬
‫חמאס לשלטון‪ ,‬אך אורחותיו של שלטון החמאס אינם דמוקרטיים‪.‬‬
‫אפשר להמשיל אותם למפלגה הנאצית שניצחה בבחירות בשנת‬
‫‪ ,1933‬אך שלטונו של היטלר לא היה דמוקרטי‪ .‬עוד נקודות דמיון בין‬
‫השניים ‪ -‬היטלר ניצח ברוב של ‪ 44‬אחוזים ואיסמעיל הניה ברוב של‬
‫‪ 45‬אחוזים ‪.‬‬
‫מזלזלים בדמוקרטיה‬
‫הערכים הדמוקרטיים והליברליים של המערב שהנאצים נלחמו בהם‪,‬‬
‫הם חסרי השפעה במדינות ערב‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬ערכים אלו היו נושא‬
‫לזלזול ברחוב הערבי וגם בקרב הוגי הדעות הערבים במרוצת ששת‬
‫העשורים שחלפו ‪.‬מדינות ערב בפרק זמן זה חיפשו זהות לאומית‬
‫רחוקה מן הדמוקרטיה המערבית ‪.‬‬
‫גם האסלאמיסטים מחפשים זהות מוסלמית‪ .‬זהות זו חסרת אפיונים‬
‫והגדרה ברורה ואינה מוצאת את עצמה במחלוקת בין הסונים‬
‫לשיעים‪ ,‬בין האחים המוסלמים‪ ,‬לסלפיון )הפנאטים הדבוקים בעבר(‬
‫ובין חיזבאלה לארגון אלקעידה‪.‬‬
‫חליל עלי חיידר אקדמאי כוויתי 'אלווטן'‬
‫יש לנו מזל גדול עם שכנתנו ממזרח‪ ,‬ירדן‪ .‬המלך הצעיר עבדאללה ‪,‬‬
‫לא נכנע לאילוציו של הנשיא בוש‪ ,‬הוא ואנשי שלטונו חשים את‬
‫הסכנה הטמונה במתן חופש מוחלט לאויבי המשטר‪ ,‬חמאס והאחים‬
‫המוסלמים‪ .‬המלך נקט את הצעדים הדרושים להבטחת שלומה של‬
‫הממלכה‪ :‬דיכא את המתנגדים לשלום עם ישראל‪ ,‬גירש את חמאס‬
‫מירדן לצמיתות‪ ,‬נהג במדיניות של רווחה‪ ,‬שהורידה את קרנם של‬
‫הקנאים המוסלמים והפחית את מספר נציגיהם בבית הנבחרים‪ .‬מאז‬
‫שנת ‪ ,2000‬ייצוגם ירד מ‪ 22-‬נציגים ל‪ 6-‬נציגים ‪.‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬לגבינו ולגבי שכנינו‪ ,‬איננו שליחי אלוהים למען הנהגת‬
‫דמוקרטיה אצלם הנוסחה שדמוקרטיה מובילה לשלום אינה הולמת‬
‫את המזרח התיכון בימינו‪ .‬ניאלץ להמתין דורות רבים עד שתהפוכנה‬
‫המדינות המוסלמית המסורתיות למדינות דמוקרטיות וליברליות‪ .‬עד‬
‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬
‫אז מוטב לנהוג במדיניות של "ריאל‪-‬פוליטיק "כלפי שכנינו‪ .‬היחסים‬
‫בין בריטניה הדמוקרטית לערב הסעודית הטוטליטרית משמשים‬
‫דוגמה מאירת עיניים‪ .‬זה ‪ 90‬שנים מקיימת בריטניה עם ערב‬
‫הסעודית יחסים טובים‪ ,‬חיוביים ופוריים לתועלת שני הצדדים‪.‬‬
‫בריטניה לא התערבה בענייני הפנים של סעודיה ולא דרשה את‬
‫הפיכתה לדמוקרטית ‪.‬‬
‫הדמוקרטיה חשובה‪ ,‬אך מניעת מלחמה‪ ,‬רגיעה ושלום חשובים לנו‬
‫יותר מן הדמוקרטיה ‪.‬‬
‫‪----------------------------------------------------------------‬‬‫שאול מנשה‪ ,‬הוא עיתונאי ותיק ופרשן לענייני מזרח התיכון‪.‬‬
‫חסני מובארק‪ -‬ובכורת מצרים‬
‫הלוויותו של אנואר סאדאת לא דמתה כלל לפרץ הכאב הכולל‬
‫והספונטאני שאפיין את ההולכים אחרי ארונו של נאצר‪ .‬לא רבים‬
‫במצרים של ‪ 1981‬ביכו את מותו וזאת בגלל מספר סיבות‪:‬‬
‫התפוגגות ריגושי הדרמות שחולל סאדאת וראיית הבעיות שנוצרו‬‫במעבר מחזון הערביות למציאותה של מצרים‬
‫ עלייה בקיטוב החברתי וסגנון חייה של העילית המתעשרת‪.‬‬‫ אכזבה מדרמת השלום ובעיקר מהיעדר התקדמות במסלול‬‫הפלשתינאי ומהחרמתה של מצרים ע"י כלל מדינות העולם הערבי‪.‬‬
‫התמורה הכלכלית אומנם נראתה בסטטיסטיקות משופרות שנבעו‬
‫מקשרי חוץ‪ ,‬אך לא בפיתוח ענפי היסוד המסורתיים של מצרים ולא‬
‫בפיתוח מקומות עבודה חדשים‪ .‬רבים ראו בפריצה מערבה את‬
‫הסיבה לעלייתו של האסלאם הקיצוני וכהתגרות במסורת‬
‫האסלאמית‪.‬‬
‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬
‫בסופו של דבר חיסלו הקנאים את ראשה של המדינה המודרנית‬
‫וביקשו לחולל בה הפיכה כוללת‪ .‬צמרתה של מצרים התאוששה מהר‬
‫מהרצח ותוך שבוע הושבע מובארק לנשיא‪ .‬המדינה שיירש מובארק‬
‫הייתה בעלת "מדינת מוסדות" שנשענה על מערך הכוחות המזוינים‬
‫ועל ראשי מנגנוני הביטחון‪ .‬עניינם של הללו נותר נעוץ באסטרטגיה‬
‫הכוללת שהתווה סאדאת‪ ,‬והיה בכוחם להבטיח את ההמשכיות‬
‫ולבססה עד ימינו אלה‪ .‬הירש המיועד יכול היה להתמקם על כס‬
‫נשיאותה של מצרים תוך ביטחון שמנגנוניה יסמכו את אחיזתו‬
‫בשלטון‪.‬מבארק יליד ‪ 1928‬לא השתייך לדור "הקצינים החופשיים" ‪.‬‬
‫הוא היה טייס שקיבל את הכשרתו הצבאית בברה"מ ופיקד על חייל‬
‫אוויר המצרי במלחמת ‪ .73‬כשם שסאדאת הגיח מהשורה האחורית‬
‫למעשה בימי נאצר ‪ ,‬והיה למנהיג הבלעדי מתוקף אישיותו ועוצמתה‬
‫של ההיררכיה הממלכתית‪ ,‬כך היה מובארק למעצב דרכה של‬
‫מצרים‪.‬‬
‫ייתכן שבזאת נשקף המאפיין המובהק ביותר של מהפכת ‪– 1952‬‬
‫מיסוד האוטוריטטיבית ‪ .‬מצרים מאז מהפכתה הייתה לחברה‬
‫מונהגת בידי מקבל החלטות בודד‪ ,‬ארץ שתולדותיה הושפעו לא‬
‫רק מתחלופות העתים והרקעים אלא גם‪ ,‬ובמובהק‪ ,‬ממאפייני‬
‫אישיותם של נשיאיה‪ .‬לאחר נאצר הכריזמטי ‪ ,‬איש החזון הכל ערבי‬
‫על רקע מהפכת הציפיות של שנות החמישים והשישים ‪ ,‬ולאחר‬
‫סאדאת ‪ ,‬אמן הדרמה המתריסה על רקע שקיעת הערביות ואתגרי‬
‫שנות השבעים הגיע תורו של מובארק‪.‬‬
‫לאחר שנות השמונים שלוו באלימות וחוסר יציבות אזורי) מלחמת‬
‫לבנון‪ ,‬איתפאדה‪ ,‬מהפכה בסודאן ‪ ,‬משטר פרו סובייטי קיצוני‬
‫באתיופיה(‪ ,‬שאיימו על מצרים‪ ,‬באו קריסתה של ברה"מ ונפילת‬
‫סדאם ופתחו את העשור שנות התשעים במזרח התיכון כתקופה של‬
‫התייצבות והבטחה‪.‬לאחר שנות היציבות פרצה בשנת ‪2000‬‬
‫האינתפאדה שלווה בגל אלימות חסר תקדים ‪ .‬קנאי האסלאם על‬
‫ארגוניהם הבינלאומיים מימשו חלק מאיומיהם להילחם בתרבות‬
‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬
‫המערב גם בתוך מצרים‪ .‬לאחר האחד עשר בספטמבר נשאלות‬
‫השאלות מי יניהג את האזור ומי ינהיג את גורלו? מה מקומה‬
‫ומשקלה של מצרים בתהליכים אלה ובאתגרים שבפתח ? האומנם‬
‫נשארה מצרים "האחות הבכירה" ‪ ,‬חלוצת התהליכים ‪ ,‬מנהיגת‬
‫רוח הזמן?‬
‫לעומת נאצר המהפכן והתרסתו המתנשאת של סאדאת בוחר‬
‫מובארק לנווט בזהירות ונראה שחדל להכתיב בשמה של מצרים את‬
‫הסדר היום הכול‪ -‬אזורי‪.‬בתוך כך ‪ ,‬מבארק כמו החזיר למצרים את‬
‫מתינות זרימתו של הנילוס‪ ,‬וכמוהו‪ ,‬כך דומה‪ ,‬כבר התקבל כחלק‬
‫בלתי נפרד מנוף הארץ‪.‬‬
‫בשלושה תחומים עיקריים ניתן לשרטט סיכום ביניים של דרכו‪:‬‬
‫מדיניות החוץ‪ -‬בין שלום לתהליך שלום‬
‫נאצר‪ -‬מדיניות החוץ של נאצר השתלבה בתפישת תפקידה של‬
‫מצרים כמנהיגת הלאומיות והזהות הפאן ערבית ‪ ,‬וכחלוצת המאבק‬
‫הגלובלי באימפריאליזם המערבי‪ .‬הוא רתם את כלכלת מצרים‬
‫וחברתה להחצנת המאמץ הלאומי ‪ ,‬בא בברית עם הסובייטים וחולל‬
‫ארבע מלחמות שהביאו לחורבן‪.‬‬
‫סאדאת‪ -‬חולל מלחמה אחת ובמגמה להפוך את סדר הקדימויות‪.‬‬
‫תוך השגת ראשוניותה של הזהות המצרית ופתיחת הכלכלה יצר‬
‫מנוף לאוריינטציה לארה"ב‪ .‬לשם כך עשה שלום עם ישראל וזאת‬
‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬
‫שהוא מקריב את יחסיה של מצרים עם שאר מדינות ערב ‪ ,‬ואת‬
‫חברותה בליגה הערבית‪.‬‬
‫מבארק‪ -‬בניגוד לקודמיו לא חתר למיצוי מרבי של ודרמטי של קו‬
‫מובהק אלא צעד תוך פזילה למכלול המגבלות ותוך התחשבות‬
‫מתמדת באילוצים‪ .‬הוא בחר בדרכי ביניים ובאסטרטגיה המביאה‬
‫בחשבון את כל רכיבי זהותה רבת הפנים של מצרים‪.‬‬
‫מבארק נהג לשמר את מסגרת השלום עם ישראל ודגל ישראל‬
‫התנוסס בשגרירותיה בקהיר גם בעתות משבר)במיוחד עם‬
‫הפלשתינאים( ‪.‬בניגוד לסאדאת לא היה מוכן לקדם את השלום עם‬
‫ישראל על חשבון זהותה המצרית של מצרים ופעל להחזירה ע"י‬
‫מספר פעולות‪:‬‬
‫ פעל להסרת החרם הכלכלי על מצרים‬‫ ב‪ 1987‬הסדירו מדינות ערב את יחסיהן עם מצרים‬‫ ב‪ 1989‬שבה מצרים ל"ליגה הערבית" ושנתיים מאוחר יותר‬‫חזרה למשכנה הקבוע בקהיר‪.‬‬
‫למרות שלא התפשר על תהליך השלום עם ישראל במשך השנים‬
‫עשה פעולות שדיללו את תוכנו‪:‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫הופסקו קשרי התרבות והכלכלה‪.‬‬
‫שגרירי מצרים בישראל הוחזרו בעתות משבר) מלחמת לבנון‬
‫ואינתפאדת ‪.(2000‬‬
‫יוזמה של פעולות דיפלומטיות אנטי ישראליות והימנעות של‬
‫מובארק מביקורים בישראל)פרט להלוויית רבין( ‪.‬‬
‫התעלמות מהדמוניזציה של ישראל ע"י העיתונות‪.‬‬
‫בעתות משבר בין ישראל לפלשתינאים לא הטילה מצרים את‬
‫כובד משקלה ולא עודדה את הפלשתינאים לוויתור‪.‬‬
‫הישגו הגדול של מבארק בתחום יחסי החוץ היה ביצור מעמדה של‬
‫מצרים בארה"ב ‪ .‬מבארק תמרן עצמו היטב לעמדת ביניים של מתווך‬
‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬
‫יעל ‪ ,‬סוכן חיוני בעיני וושינגטון למניעת הידרדרות במזרח‬
‫התיכון‪.‬מצרים המשיכה לקבל סיוע שנתי של למעלה משני מיליארד‬
‫דולר גם כאשר מבוארק אכזב את האמריקאים) בהקשר הישראלי‬
‫ובמאמצי דיפלומטיה עם עיראק( ‪ .‬מבארק מוכן לתרום להפגת‬
‫מתיחות באזור אך חרד מהיום בו תשרור יציבות כוללת‪ .‬מצב‬
‫ביניים במזרח התיכון‪ ,‬לא מלחמה כוללת ולא שלום מלא‪ ,‬תואמים‬
‫את האינטרסים שלו‪ .‬בניגוד לקודמיו אכן אין הוא מצטייר כמי‬
‫שמעוניין ליזום תמורה אסטרטגית עמוקה ‪ .‬המשקיף מתקשה‬
‫לתאר תהליך מדיני מוגדר במרחב המזרח תיכוני והבין לאומי‬
‫שמבארק עצמו עיצב והנהיג ‪.‬‬
‫כלכלה וחברה‪ -‬בין בורגנות יוזמת למיזמי ענק‬
‫נאצר‪ -‬נאצר התמקד בפתרון בעיות הכלכלה והחברה של מצרים‬
‫באמצעות המהפכה הסוציאליסטית ומיזמי ענק עיקר פועלו‪:‬‬
‫ בניית סכר הגבוה באסואן ותשלובת תעשייתיות גדולות‪.‬‬‫ ריכוז ושליטה במערכות הייצור והשיווק דבר שחיסל את המגזר‬‫הפרטי שבחלקו הגדול הורכב מזרים‪.‬‬
‫פעולות אלו מנעו צמיחה של בורגנות מקומית ודחיסה של מעמד‬
‫הביניים לעבוד כשכירים במנגנוני המדינה וזרועותיה‪.‬‬
‫סאדאת – סאדאת השתית את כלכלתה של מצרים על הישגיו‬
‫המדיינים הדרמטים‪:‬‬
‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬
‫פתיחת התעלה‪ ,‬החזרת בארות הנפט ועליית מחירו‪ ,‬חידוש והרחבת‬
‫התיירות‪ ,‬מענקים ומלוות מארצות ערב ומארה"ב‪ .‬סאדאת איפשר‬
‫זרימה של כסף זה ופתח את שערי ההגירה ממצרים כך שרבים‬
‫ממעמד הביניים יצא לחו"ל ושלחו את משכורותיהם הביתה‪ .‬למרות‬
‫זאת רוב הכסף זרם לזרועות המשטר ומעט מידי לאפיקים של פיתוח‪.‬‬
‫מובארק – מבארק ירש מצב כלכלי חברתי הרה אסון)מחירי הנפט‬
‫ירדו‪ ,‬וההשקעות הערביות פסקו(‪ .‬עד היום הוא מתמודד עם הבעיה‬
‫הקשה ביותר במצרים והוא נושא הילודה‪ .‬ב‪ 1980‬מנתה אוכלוסיית‬
‫מצרים ‪ 42‬מליון נפש וב‪ 55 1990‬וחצי מליון נפש‪ .‬מובאק ניסה תוך‬
‫התחשבות בגורמים הדתיים להוריד את הילודה אך ללא הצלחה‪.‬‬
‫הפער בין הקפים אנושיים אלה – כל שנה נוספים קרוב למליון וחצי‬
‫פיות שיש להאכיל‪ -‬לבין משאביה של ארץ הנילוס הוא עד היום אתגר‬
‫ראשי‪.‬‬
‫תוך כדי הישנות על המערב ניסה מובארק לשפר את מצבה של‬
‫מצרים אך הגרעון)‪ 15‬אחוז( האינפלציה)‪ 20‬אחוז( והחוב החיצוני)‪46‬‬
‫מיליארד דולר( הראו כי לא צלח‪ .‬המפנה הגיע בשנות התשעים בו‬
‫פעל מובארק במספר תחומים‪:‬‬
‫רפורמות וליברליזציה‪ -‬עידוד המגזר הפרטי ע"י הפרטה של ‪300‬‬
‫חברות ציבוריות ‪ ,‬הרחבת הבורסה לגיוס השקעות‪ ,‬הקלות רבות להון‬
‫הפרטי ולעסקים פרטיים בכל היקף‪ .‬כמו כן ניתן חופש לאיכרים‬
‫להחליט מה יגדלו ובשנת ‪ 2001‬ניתן לראות שמצרים ייצרה כשישים‬
‫אחוז מהחיטה שהיא צורכת ושיעורו תרומתו של המגזר הפרטי עמד‬
‫על ‪. 75%‬‬
‫חלק ממעמד הביניים המשכיל מפנה את יכולותיו לשטחי היזמות‬
‫)תיירות ‪ ,‬תעשייה קלה סחר וכו'( וניתן להבחין בצמיחתה‬
‫המתחדשת של הבורגנות‪.‬‬
‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬
‫פיתוח תשתיות‪ -‬מראשית שנות השמונים תוכננה מערכת כבישים‬
‫וגשרים לקהיר שחלק ניכר ממנה הושלם‪ .‬ב‪ 87‬נפתח הקו הראשון‬
‫של רכבת תחתים בקאהיר ועד ‪ 2001‬הופעלו כ‪ 50‬קילומטרים של‬
‫קווים המקשרים בין חלקי העיר‪ .‬לכך נוספו פיתוח כבישים ‪ ,‬גשרים‬
‫)על תעלת סואץ ( ומהפכה תקשורתית )מ ‪ 510‬אלך קווי טלפון ב‪81‬‬
‫ל‪ 7‬מליון ב‪(2001‬‬
‫מהפכה זו בתחבורה ובתקשורת הועילה במיוחד לעולם העסקים המצרי‬
‫ובייחוד לחלקו המתאושש והולך‪ -‬המגזר הפרטי‪.‬‬
‫יציאה מעמק הנהר ו"מיזם תושקא" – נסיונות לצאת ממוגבליות‬
‫עמק הנהר ולמצוא אזורי מחייה נוספים אינם חדשים אך תפסו תאוצה‬
‫בימי מבארק‪ .‬מ‪ 81‬הוקמו ‪ 13‬עיירות ובהן ‪ 4700‬מפעלי תעשייה‪.‬‬
‫בינואר ‪ 97‬הכריז מובארק על "מייזם תושקא" ‪ .‬מדבור בהקמת תחנת‬
‫שאיבה הגדולה בעולם באגם נאצר‪ ,‬ובכריית תעלה שתוביל את מימי‬
‫הנילוס לאזורי נאות המדבר פרפרה ואל – ח'רג‪ .‬לאחר השלמתו‬
‫מתוכננת בנייה של ‪ 18‬ערים ומאות כפרים ועד ‪ 2017‬ייושב העמק‬
‫הדרומי ב ‪ 7‬מליון אנשים ‪",‬ציוליזציה חדשה")ע"פ מובארק( שמושת‬
‫על חקלאות מודרנית‪ .‬מיזם זה הפך לוויכוח ער‪ .‬בעוד שמובארק‬
‫רואה בו מענה אסטרטגי לשאלת ביטחון המזון מתנגדיו רואים בו‬
‫מייזם יקר) עלותו הכוללת של המיזם הוא ‪ 88‬מיליארד דולר( שלא‬
‫ייצלח בגלל האקלים החם בעמק‪ .‬בנוסף לקח הם טוענים כי הוא נועד‬
‫להאדיר את שמו של מובארק ומצביע על העדפתו של הנשיא לחברות‬
‫הממשלתיות והמגזר הציבורי וגישתו זאת משולבת לאחרונה בנסיגה‬
‫מתמדת מתהליך הדמוקרטיזציה‪.‬‬
‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬
‫משטר ופוליטיקה‬
‫תקופת השנים ‪ 1952 -1945‬עמדה בסימן חופש התארגנות וחופש‬
‫הבעת דעה ‪ .‬איש לה צבר עוצמה חסרת איזונים ‪ ,‬והיא לא נקראה על‬
‫שמו של מנהיג יחיד‪ .‬היו בה כל היתרונות וגם כל המכשלות של‬
‫מערכת רק קולית מפולגת ותחרותית‪ .‬על דמותה של מצרים ‪ ,‬הגדרת‬
‫זהותה ‪ ,‬משטרה ומאפייני תרבותה נאבקו ללא הרף בתי מלוכה ‪,‬‬
‫אגפים של העילית ואגפים של ה" אפנדיה"‪ .‬מפלגת ה"ופד" ויריבותיה‬
‫המרובות ‪,‬הפוליטיקאים העצמיים ‪ ,‬עיתונות פוליטית עשירה ‪ ,‬ארגוני‬
‫מעמד ביניים‪ ,‬תנועות נוער והתפרצויות סטודנטים ‪ ,‬כל אלה ועוד נטלו‬
‫חלק במאבק פוליטי סוער‪ .‬גורם נוסף שנאבק על הגדרת החברה‬
‫ועיצובה היה האסלאם הפוליטי בראשות האחים המוסלמים שראה‬
‫עצמו חלק בלתי נפרד מהמדינה‪.‬‬
‫נאצר‬
‫המשטר הנאצרי עלה בכוח הצבא ולאחר השחרור מהבריטים‬
‫והמהפכה היה זהו שלטון יחיד של ג'אמל עבד אל נאצר‪ .‬לאחר‬
‫שחיסל את כל מתחריו ) מעמד ביניים‪ ,‬אינטלקטואלים עיתונות ( הם‬
‫נרתמו לשירות המשטר שהם מעוקרים מיוזמה חשיבתית ומחופש‬
‫הבאה‪ .‬הדבר המרכזי שעשה נאצר הוא הוצאתו מחוץ לחוק של ארגון‬
‫"האחים המוסלמים" ‪ ,‬התקופה היחידה בה הצליחה המדינה לכפות‬
‫על נאמני האסלאם הפוליטי נסיגה אל יאכתי הבמה ‪ .‬היה זהותו‬
‫ל"משחק סגור"‪.‬‬
‫שלטון של איש אחד כאשר הפוליטיקה הפכה‬
‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬
‫סאדאת‬
‫סאדאת המשיך את שלטון היחיד אך עם זאת ביקש להשתית את‬
‫שלטונו גם על פתיחות פוליטית מוגבלת‪ .‬סאדאת ביקש לחדש משהו‬
‫מהרב קוליות הישנה ולעודד שיח ציבורי‬
‫)התיר מחדש התארגנות מפלגות( משהותרה הרצועה ניצלו ה"אחים‬
‫המוסלמים את המצב והחלה באלימות שנגמרה בסופו של דבר‬
‫ברציחתו של סאדאת‪.‬‬
‫מובארק‪ -‬בתחילת דרכו כלכל מובארק את צעדיו בזהירות כאשר הוא‬
‫מונע בחוכמה את צמיחתה בצמרת של כל דמות אוטונומית ומצד שני‬
‫התיר מחדש כינון של מפלגות )בשנת ‪ 2000‬היו כ ‪ 15‬מפלגות שלא‬
‫מהוות איום על מובארק כאשר מפלגתו שלו זוכה לרוב לאורך כל‬
‫השנים( ואף קיים מגעים פייסניים גם עם האחים המוסלמים) שחרר‬
‫את האסירים מתקופת סאדאת(‪.‬‬
‫בתקופתו התפתחו שני מימדים הליברלי והקצנה חמורה של קנאי‬
‫האיסלאם‪.‬‬
‫המימד הליברלי התבטא באנשי רוח ותנועות לקידום החופש הפוליטי‬
‫וזכויות הפרט‪:‬‬
‫‪ .1‬תופיק אל חכים)סופר( וח'אלד אל דין)איש שמאל( פרסמו ספרים‬
‫המבקרים את מובארק ‪.‬‬
‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬
‫‪ .2‬נג'ב מחפוז חתן פרס נובל לספרות‪ ,‬יצא להגנת סופר אירני שהיה‬
‫מקור לקנאי האיסלאם‪.‬‬
‫‪ .3‬ארגונים בלתי ממשלתיים כגון "החברה המצרית המוסלמית"‬
‫ו"האגודה המצרית לנאורות" שבארשם עמד הסופר והעיתונאי פרג'‬
‫פודה‪.‬‬
‫‪ .4‬יוסד "מרכז אבן ח'לדון ללימודי פיתוח" ע"י פרופ' סעד אל – דין‬
‫אבראהים שהתמקד בהליכי דמוקרטיזציה ובזכויות אדם‪.‬‬
‫בנוסף לאלה קמו אגדות כאשר כולם עוסקים בקידום המימד החילוני‬
‫– ליברלי ‪ :‬זכויות פרט‪ ,‬טוהר בחירות ‪ ,‬סובלנות ‪ ,‬מעמעד המיעוטים‬
‫ועוד'‪.‬‬
‫התפתחות של קנאי האיסלאם באה לידי ביטוי באלימות חסרת‬
‫תקדים וטרור רצחני‪:‬‬
‫‪ .1‬רצח ‪ 120‬שוטרים לאחר רצח סאדאת‪.‬‬
‫‪ .2‬העצורים שמובארק שיחרר יצאו באמצע שנות השמונים‬
‫לאפגניסטן והצטרפו לרשת‬
‫הטרור האסלאמי ואלה חזרו מצוידים ומאומנים על מנת לחזור‬
‫ולזרוע בה טרור‪ .‬הם‬
‫ייצאו למסעות רצח חסרי תקדים שכללו‪ :‬רצח יו"ר הפרלמנט‪,‬‬
‫מעשי רצח במיעוט‬
‫הקופטי‪ ,‬מסעות רצח כנגד תיירים )כ‪ 57‬בנוב' ‪.(97‬‬
‫‪ .3‬פגיעה בחלוצי הליברליזם עם הירצחו של פרג' פודה ופציעתו‬
‫האנושה של נג'יב מחפוט'‪.‬‬
‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬
‫מבארק התייחס לבעיית הטרור כבעיה מספר אחדל מצרים‪.‬הוא‬
‫הפעיל את מנגנוני הכוח בהצלחה ובמקביל ניסה להפעיל את הממסד‬
‫האיסלאמי בתקווה שיבלום את הקנאים וייספקו לגיטימציה למשטרו‪.‬‬
‫גישה זו שבה נהג גם סאדאת אילצה אותו לוויתורים לא קטנים‪:‬‬
‫‪ .1‬ביטול סעיפים מרכזיים מ"חוק ג'יהאן" המשחרר את נשות מצרים‬
‫מתלותן האיסלאמית בבעליהן‪.‬‬
‫‪ .2‬הכרה בסמכות "אקדמאית המחקר האסלאמי" של אל אזהר לאשר‬
‫או לפסול ספרים‪.‬‬
‫‪ .3‬נטמעה הקביעה החוקתית )שאישר עוד אסאד( כי השריעה היא‬
‫המקור הראשי של החוק במצרים‪.‬‬
‫בכל עניין הקרע בין הליברלים לתומכי האסלאם משתדל מובארק‬
‫להתנהל בשיקול דעת וחוסר התערבותו בשינוי הדתי נראה לעין‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2000‬פרסם פרופ' אל דין מאמר בו טען כנגד מובארק‬
‫שהמציא חידוש במדעי המדינה ‪ :‬תרכובת של משטר מלוכני‬
‫ורפובליקני) גמלוכיה – שילוב של גמהוריה ו"מלוכיה(‪ .‬ואכן בימים אלו‬
‫לא ברור לאיזה כיוון מצרים הולכת‪.‬‬
‫האם תישאר האחות הבכורה? האם תכריע להכרעה בין רכיבי‬
‫הזהות שלה או מוטב לה שלא? ספקות אלו ירחפו אל חיק העתיד‪.‬‬
‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬
‫פרק ‪ 1‬איראן והמהומות במצרים‬
‫איראן מגיבה למהומות האלימות נגד השלטון במצרים ‪,‬ומסרה כי זהו‬
‫סימן ל"תחייה ‪..‬‬
‫‪.‬תנועת האחים המוסלמים במצרים הודיעה כי על הנשיא חוסני‬
‫מובארק וממשלתו לפרוש ‪...‬‬
‫תנועות אסלאמיות במצרים‪ :‬תנועות אסלאמיות במזרח התיכון‬
‫לייתן של התנועות האסלאמיסטיות כגורם חברתי ופוליטי מוביל‬
‫במזרח התיכון ‪,‬וככלי הביטוי העיקרי להתנגדות לסדר החברתי‬
‫והפוליטי הקיים‪ ,‬היא ציר מרכזי בתולדות האזור בשלושים השנים‬
‫האחרונות‪ .‬אין מדובר רק בהיקף החזרה אל הדת ‪,‬אלא בהפיכתה‬
‫של הדת לגורם פוליטי מרכזי הן על ידי המשטרים והן על ידי‬
‫האופוזיציה כאחד‪ .‬התנועות הללו הן תנועות פוליטיות העוסקות‬
‫בראש ובראשונה בגיוס חברתי ופוליטי של ההמונים‪ .‬עוצמת התופעה‬
‫התבטאה בתפיסת השלטון בשתי מדינות ? איראן וסודאן‪ ,‬באיום‬
‫הישיר על מספר משטרים נוספים‪ ,‬וכאמור בשימוש באלימות על ידי‬
‫הגורמים היותר רדיקלים‪ .‬ביטוי נוסף לאקטיביזם הוא הלחץ להחלת‬
‫החוק האסלאמי כחוק המדינה במקום מערכות החוקים שנלקחו‬
‫מהדגם המערבי‪]1].‬‬
‫פריחתן של תנועות האסלאמיות‬
‫פריחתן של תנועות האסלאמיות מעלה את השאלה מה הרקע‬
‫שאפשר פריחתן באזור ‪.‬התנועות הללו ממלאות את החלל שהשאירו‬
‫אחריהן האידיאולוגיות המערביות הכושלות ששלטו במזרח התיכון‬
‫במחצית הראשונה של המאה העשרים‪ .‬פשיטת הרגל של הלאומיות‪,‬‬
‫החילוניות והשמאל בעולם הערבי יצרה חלל אידיאולוגי‪ ,‬שאותו‬
‫ממלאים במידה לא מבוטלת הפונדמנטליסטים‪ ,‬בהבטיחם שהאסלאם‬
‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬
‫הוא הפיתרון‪ .‬מלחמת ששת הימים היוותה נקודת מפנה ראשונה‬
‫בהופעתן של התנועות האסלאמיות‪ .‬פואד עג'מי כתב בספרו מלכוד‪:‬‬
‫ערבים וערביות מאז ‪" ,1967‬התבוסה הצבאית הוציאה גזר דין מוות‬
‫על העולם שהצמיחו הלאומנים שלאחר מלחמת העולם השנייה‪[2]".‬‬
‫מותו של נאצר מספר שנים לאחר מכן סיים את פרק ההיסטוריה של‬
‫אזור שאופיין על ידי סיסמאות של שחרור‪ ,‬פיתוח‪ ,‬וסוציאליזם‪.‬‬
‫כישלונם של המשטרים בארצות ערב להתמודד עם התמורות החברתיות‬
‫והכלכליות במזרח התיכון‬
‫כישלונם של המשטרים בארצות ערב להתמודד עם התמורות‬
‫החברתיות והכלכליות במזרח התיכון דוחפים את התושבים לידי‬
‫התנועות האסלאמיות‪ .‬על אף התקוות הגדולות שנתלו בסוציאליזם‬
‫הערבי בשנות החמישים והשישים‪ ,‬ובכספי הנפט בשנות השבעים‪,‬‬
‫סובלות רוב ארצות ערב ממצוקה כלכלית חברתית‪ .‬במצב של משבר‬
‫כלכלי וניכור חברתי פוליטי‪ ,‬הקבוצה החברתית הנמשכת ביותר‬
‫למסר האסלאמי היא בני המעמד הבינוני והנמוך‪ ,‬בני המעמד איבדו‬
‫נכסיהם בקרב בעלי המלאכה והסוחרים הזעירים‪ ,‬והתושבים שהגיעו‬
‫זה לא מכבר מהכפר לעיר‪ .‬לקבוצות אלה מעניקים הפונדמנטליסטים‬
‫מכניזם המגן על מעמדם מפני שקיעה נוספת ושומר על שלמות‬
‫מערכת הערכים שלהם‪ .‬קבוצת יעד חשובה נוספת היא צעירים‬
‫וצעירות‪ ,‬בוגרי מערכת החינוך של המדינה המודרנית‪ ,‬אשר חשים‬
‫ניכור כלפי הסדר החברתי‪-‬פוליטי והתרבותי הקיים‪ ,‬הואיל והמדינה‬
‫אינה מסוגלת לספק להם תעסוקה‪ ,‬שיכון וקידום חברתי‪ .‬הם קשובים‬
‫ופתוחים למסר האסלאמי המבטיח צדק חברתי ופתרונות כמעט‬
‫אוטופיים למצוקתם‪ .‬לא רק שהמדינה האוטוריטארית נכשלה‬
‫בהגשמת יעדיה‪ ,‬היא אף יצרה מנגנונים בירוקראטיים חונקים‬
‫ומערכות דיכוי המגבירות את תחושת הניכור של הפרט מן השלטון‬
‫במדינה‪ .‬מול תחושות הניכור והאובדן בחברה ההמונית והאנונימית‬
‫בעיר‪ ,‬סיפקו התנועות האסלאמיות תחושה של זהות ושייכות‬
‫למסגרת ‪,‬ייעוד ומטרה‪]3].‬‬
‫אופיים הבלתי דמוקרטי של המשטרים במדינות ערב‪.‬‬
‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬
‫גורם חשוב נוסף הינו אופיים הבלתי דמוקרטי של המשטרים במדינות‬
‫ערב‪ .‬לפי עג'מי‪" ,‬המדינות בעולם הערבי הוציאו את הגברים והנשים‬
‫הפשוטים אל מחוץ החיים הפוליטיים‪ .‬מרכזי כוח מתחרים היו‬
‫לשממה ? השוק המסורתי‪ ,‬מוסדות הדת ‪,‬ההתאחדויות המקצועיות‬
‫ואיגודי הפועלים‪ .‬הודות למה שכונה 'כלכלת שליטה 'הייתה החברה‬
‫כולה בידי המדינות ‪ ...‬חלופה אסלאמית פראית ממשיכה להתקיים‬
‫בשוליים‪ ,‬ובעיקר בקרב הצעירים אך מקור ההשראה שלה הוא‬
‫האמונה בביאת המשיח ‪,‬לא דמוקרטיה‪]4]".‬‬
‫לפיתרון האסלאמי‪ ,‬אותו מציעות התנועות הללו‪ ,‬מספר יתרונות‬
‫בולטים בהשוואה לאחרים‪ .‬ראשית‪ ,‬האסלאם מוצג כמערכת חובקת‬
‫כול המספקת את כל הפתרונות לבעיית העולם הזה והעולם הבא‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬הפיתרון האסלאמי מוצג כחלופה להגשמת תחייה ועוצמה‬
‫ערבית ואסלאמית‪ .‬רעיונותיהם של האסלאמיסטים נוטים להיות‬
‫כוללניים ‪,‬ולא פרוגרמאתיים‪ ,‬ודבר זה מגביר את כוח המשיכה שלהם‬
‫ומכער את יריביהם‪ .‬הן רדיקליות בכך שהן מחפשות פתרונות‬
‫מעמיקים לכאורה לבעיות היסוד של החברה ‪.‬שלישית‪ ,‬הפיתרון‬
‫האסלאמי הוא פיתרון אותנטי‪ ,‬ששורשיו נעוצים בתרבות המקומית‬
‫והוא מתאים לתנאים המקומיים‪ .‬אין הוא פיתרון מיובא כגון‬
‫הליברליזם או הסוציאליזם‪ ,‬שמקורם הזר הוצג לא פעם כאחת‬
‫הסיבות המרכזיות לכישלונם באזור ‪.‬הדרך האסלאמית מוצגת כדרך‬
‫שזכתה להצלחה רבה בעבר הרחוק‪ ,‬אך בניגוד לחלופות האחרות‬
‫שנכשלו כולן‪ ,‬היא לא נוסתה בהווה‪ [5].‬לטענתם רק כינונו של סדר‬
‫אסלאמי במקום הסדר הקיים יעניק לאסלאם עוצמה וישים אותו‬
‫במרכז המפה העולמית‪ .‬זאת מכיוון שהאסלאם היא דת האמת‪ ,‬דתו‬
‫של אלוהים‪ ,‬ועוצמתה מהווה הוכחה לאמיתותה‪ .‬מכיוון שרבים נטשו‬
‫את דרך האסלאם וחזרו למצב שהיה קיים בטרם הציב הנביא מחמד‬
‫את חזונו‪ .‬אם כעת ישובו המוסלמים לאסלאם המקורי‪ ,‬הם יוכלו‬
‫להשיב לעצמם את כוחם‪] 6].‬‬
‫האסלאמיסטים עושים שימוש בדרשה להעברת המסר שלהם‪,‬‬
‫והדרשנים שבהם יכולים להיחשב לשליחיה ומשרתיה החשובים‬
‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬
‫ביותר של הדעוה‪ .‬הדרשה נישאת בעיצומו של טקס דתי עתיק יומין‬
‫ורב חשיבות בחייה של הקהילה‪ ,‬במסגד ? מקום ההתכנסות הציבורי‬
‫הראשון של המוסלמים‪ ,‬שהארכיטקטורה המיוחדת שלו מעוררת‬
‫זיכרונות מעבר מפואר‪ .‬השימוש במסגד‪ ,‬הלבוש המסורתי של הדרשן‬
‫והשימוש ב"שפה "האסלאמית‪ ,‬עוזרים בהעברת המסר של התנועה‬
‫לקהל היעד שלהם‪] 7].‬‬
‫נוסף על כך הפעילות הוולונטרית של האגודות האסלאמיות מקרבת‬
‫אותן אל הציבור הרחב‪ ,‬ובמיוחד אל בני השכבות הנזקקות לשירותי‬
‫הרווחה‪ ,‬החינוך והרפואה ‪,‬ומציבים את האגודות האסלאמיות בעמדת‬
‫השפעה חשובה‪ .‬בתוך המועקה האופפת את סמטאות העוני‪ ,‬מופיע‬
‫האסלאם כתקווה חדשה והסיסמה "האסלאם הוא הפיתרון" אינה‬
‫טעונה כאן הוכחה‪ .‬המסר עובר במרפאת השיניים שליד המסגד‪ ,‬או‬
‫בכיתת הנערות הלומדות מקצוע‪ ,‬ואשר לולא קיומה ספק אם היו‬
‫לומדות כלל‪ .‬המסרים מועברים באמצעות המחירים הסמליים הנגבים‬
‫תמורת שירותים שונים וכן באמצעות הסיסמאות ‪,‬השלטים ואווירת‬
‫החסד השורה באגפים האלה של המרכז האסלאמי‪ ,‬אבל בעיקר דרך‬
‫הפעילות המתרחשת בהם‪ .‬את המסר המפורש משאירים נאמני‬
‫האסלאם‪ ,‬בעיקרו של דבר ‪,‬למסגד עצמו‪]8].‬‬
‫הדמיון הרב בין התנועות האסלאמיות‬
‫למרות הדמיון הרב בין התנועות האסלאמיות השונות קיימים מספר‬
‫הבדלים בדרכי הפעולה‪ .‬חלק מתנועות אלה משתלבות בסדר‬
‫הפוליטי הקיים ומעוניינות לשנות אותו מבפנים על ידי השתלבות‬
‫במוסדות השלטון‪ .‬לטענת הוגים מרכזיים בזרם זה ‪,‬החינוך‬
‫וההשתתפות בפוליטיקה צריכים להיעשות במקביל‪ .‬אין להזניח את‬
‫החינוך ‪,‬אולם מצד שני אין להתמקד רק בחינוך ובאיכות החברים‬
‫בתנועה‪ ,‬אלא יש להיכנס לפוליטיקה ולנצל את החרות היחסית‬
‫שתינתן לתנועה בכדי להרחיב את פעולתה החינוכית ואת השפעתה‬
‫על מגזרי החברה השונים‪ [9].‬כדוגמה לכך ניתן לקחת את תנועת‬
‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬
‫האחים המוסלמים בסוריה בראשית דרכה עת פעלה כחלק‬
‫מהמערכת הפוליטית הממסדית בסוריה‪ ,‬תוך הכרה בסדר הפוליטי‪-‬‬
‫חברתי ואף תמיכה בו‪ [10].‬או האחים המוסלמים בירדן הדוגלים‬
‫בפעילות הפוליטית במסגרת המשטר החוקתי הקיים‪ .‬יש להשתלב‬
‫בחברה ובחיים המדיניים כדי לחולל רפורמה הדרגתית בדרכי שלום‪,‬‬
‫תוך נטילת חלק בחיים הפרלמנטאריים ואף בממשלה בנסיבות‬
‫המתאימות‪]11].‬‬
‫תנועות אחרות דוגלות בגישה של הכנה תרבותית וקוראות לחינוך‬
‫האוכלוסייה על ברכי האסלאם בכדי להכין את הרקע לזמן בו יוכלו‬
‫לתפוס את השלטון‪ .‬היטיב לתאר זאת פורמן כאשר אמר ש"הדעוה ?‬
‫הקריאה‪ ,‬ההטפה‪ ,‬התעמולה והטמעת המסר בהכרתם ובלבבותיהם‬
‫של המאמינים ? נתפסת איפה ככלי וכדרך הפעולה העיקרית במאבק‬
‫באימפריאליזם התרבותי ולמען כינונה מחדש של החברה האסלאמית‬
‫הנאותה‪ .‬לרשות הדעוה עומדים אפיקים שונים‪ :‬במות המסגדים‪,‬‬
‫הביטאונים‪ ,‬הספרים‪ ,‬הקלטות ‪,‬מפגשי הלימוד וההרצאות וכן‬
‫המעשים הוולונטריים‪ .‬קשורים בה גם אנשים ? מטיפים‪ ,‬הוגים‬
‫ופעילים‪ .‬אלה הם אמצעי החברות וסוכניה‪ ,‬המתווכים בין תת‪-‬החברה‬
‫האסלאמיסטית לבין ציבור היעד‪ [12]".‬עיקר עניינן של האגודות‬
‫האסלאמיות הנוקטות בגישה זו הינו פעילות חינוכית מסורתית‪,‬‬
‫שמטרתה לשמר ולחזק את אופייה וצביונה האסלאמי של החברה‪.‬‬
‫אחת הדוגמאות לכך הינה תנועת האחים המוסלמים במצרים‬
‫בראשית דרכה שנקטה בגישה שהדרך להשגת המטרה‪ ,‬קרי כינונה‬
‫של מדינה אסלאמית‪ ,‬הינה השיטה ההדרגתית תוך שימתה דגש על‬
‫חינוך אסלאמי של הדור הצעיר‪ [13].‬גם עצאם אל עטאר‪ ,‬המפקח‬
‫הכללי השני של האחים המוסלמים בסוריה‪ ,‬ייחס חשיבות לחינוך‬
‫ולהטפה הדתית‪ ,‬שבהם ראה דרך עיקרית לקידום הרעיונות‬
‫האסלאמיים‪ ,‬ומאוחר יותר בהתנגדותו החריפה לפתיחה במאבק‬
‫המזוין נגד משטר הבעת'‪ ,‬בטענה כי הדבר יביא לחיסולה של תנועת‬
‫האחים המוסלמים בסוריה‪]14].‬‬
‫תנועות אחדות נוקטות בגישה שיש להפיל את השלטון הקיים על ידי‬
‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬
‫ג'יהאד שיופעל נגד השלטונות הכופרים‪ .‬עבד אל‪-‬סלאם פרג'‪ ,‬הוגה‬
‫מרכזי בזרם זה‪ ,‬הביא את רעיון הג'יהאד לפיתוח מרבי‪ ,‬כשהצידוק‬
‫ההלכתי נמצא לו בפתוות של אבן תימיה ‪,‬לפיהן כאשר שליט מוסלמי‬
‫מבצע פרישה מחוקי האסלאם עולה הציווי ליציאה למלחמה נגדו‪[15].‬‬
‫דוגמה לכך היא תנועת האחים המוסלמים בסוריה תחת שלטונה של‬
‫מפלגת הבעת'‪ .‬עלייתה של מפלגת הבעת' לשלטון בשנת ‪1963‬‬
‫הציבה אתגר לצביון האסלאמי שביקשה התנועה להקנות לסוריה‪,‬‬
‫כמו לסדר הישן‪ ,‬שבו היה מעוגן עצם קיומה ‪.‬לאתגר זה נענתה‬
‫מנהיגות צעירה‪ ,‬משכילה ורדיקלית‪ ,‬בדרך כלל ללא רקע של חינוך‬
‫דתי פורמאלי‪ ,‬אשר הפכה את האחים לארגון מחתרת אלים‪ ,‬השואף‬
‫להפיל את משטר הבעת' בדרך של מאבק מזוין‪ ,‬כדי להקים מדינה‬
‫אסלאמית בסוריה‪ [16].‬מייצגות נוספות של זרם זה הן תנועת‬
‫הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני‪ ,‬הציבו את האידיאל של חיל חלוץ‪ ,‬אשר‬
‫יוכל לאכוף שלטון אסלאמי על החברה בכוח הג'יהאד הכולל נגד‬
‫ישראל]‪ ,[17‬ותנועת ה ‪-GIA‬באלג'יריה עם המטרה להרוס את‬
‫המדינה הקיימת‪ ,‬תוך העדפת המימד המשיחי של המאבק על פני‬
‫שיקולים חברתיים ופוליטיים‪] 18].‬‬
‫תנועות מסוימות קוראות להתבדלות מהחברה בה הן רואות חברה‬
‫כופרת‪ .‬תנועות מבססות את גישתן על התורה שפיתח סייד קוטב‬
‫לפיה חברה שאיננה נשלטת על פי חוקי אלוהים אלא על פי חוקי‬
‫אנוש היא חברה אלילית‪ ,‬ואין לקבל את כל אורחותיה ומעשיה‪ ,‬אפילו‬
‫לא את האמונה באלוהים ואת הפולחן המקוימים בה‪] 19].‬דוגמא לכך‬
‫ניתן למצוא בתנועת אל‪-‬תכפיר ואל‪-‬הג'רה אשר קבעה שהחברה‬
‫המצרית הינה חברה כופרת‪ ,‬ועל כן יש לפרוש ממנה‪ ,‬ולחיות בנפרד‬
‫כדי ליצור גרעין של חברת נגד אידיאלית ולשוב אליה‪ ,‬להשלמת‬
‫הג'יהאד‪ .‬דוגמאות נוספות לקבוצות אלו ניתן למצוא ביורשותיה כגון‪:‬‬
‫'אל‪-‬תוקף ואל‪-‬תבין'‪' ,‬אל‪-‬שאוקיון 'ו'אל‪-‬סמאויה' הפועלות במצרים‪.‬‬
‫]‪]20‬‬
‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬
‫)‪1‬מאיר ליטבק‪ ,‬מבוא‪ ,‬אסלאם ודמוקרטיה בעולם הערבי‪) ,‬תל‪-‬אביב‪,‬‬
‫‪ ,(1997‬עמ' ‪9‬‬
‫)‪2‬פואד עג'מי‪ ,‬מלכוד‪ :‬ערבים וערביות מאז ‪ ,1967‬עמ' ‪51‬‬
‫)‪3‬ליטבק‪ ,‬עמ' ‪12-13‬‬
‫)‪4‬עג'מי‪ ,‬עמ' ‪65‬‬
‫)‪5‬ליטבק‪ ,‬עמ' ‪16‬‬
‫)‪6‬מרטין קרמר‪" ,‬האסלאם הוא הכוח של העתיד"‪ ,‬מתוך‪ :‬מאיר‬
‫ליטבק )עורך(‪ ,‬אסלאם ודמוקרטיה בעולם הערבי‪ ,‬עמ' ‪24-25‬‬
‫}‪7‬אוריה פורמן‪ ,‬אסלאמיון‪ :‬דת וחברה במשנתם של נאמני האסלאם‬
‫בני‪-‬זמננו‪ ,‬עמ' ‪97-99‬‬
‫)‪8‬שם‪99-101 ,‬‬
‫)‪9‬אמיר ויסברוד‪ ,‬תראבי‪ :‬דובר האסלאם הקנאי‪ ,‬עמ' ‪120‬‬
‫)‪10‬אייל זיסר‪" ,‬תנועת האחים המוסלמים בסוריה‪ :‬בין השלמה‬
‫למאבק"‪ ,‬מתוך‪ :‬מאיר ליטבק )עורך(‪ ,‬אסלאם ודמוקרטיה בעולם‬
‫הערבי‪ ,‬עמ' ‪96‬‬
‫)‪11‬אשר ססר‪" ,‬האחים המוסלמים בירדן‪ :‬דו קיום ועימות מבוקר"‪,‬‬
‫מתוך‪ :‬מאיר ליטבק )עורך(‪ ,‬אסלאם ודמוקרטיה בעולם הערבי‪ ,‬עמ'‬
‫‪138‬‬
‫)‪12‬פורמן‪)88 ,‬‬
‫)‪13‬נחמן טל‪ ,‬עימות מבית‪ ,‬עמ' ‪40‬‬
‫)‪14‬אייל זיסר‪ ,‬עמ' ‪104‬‬
‫)‪15‬רבקה ידלין‪" ,‬הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו‪ :‬דמוקרטיה‬
‫ואסלאם במצרים"‪ ,‬מתוך‪ :‬מאיר ליטבק )עורך(‪ ,‬אסלאם ודמוקרטיה‬
‫בעולם הערבי‪ ,‬עמ' ‪91‬‬
‫)‪16‬אייל זיסר‪ ,‬עמ' ‪96-97‬‬
‫)‪17‬מאיר ליטבק‪" ,‬חמאס‪ :‬אסלאם‪ ,‬זהות פלסטינית וג'האד"‪ ,‬מתוך‪:‬‬
‫מאיר ליטבק )עורך(‪ ,‬אסלאם ודמוקרטיה בעולם הערבי‪ ,‬עמ' ‪151‬‬
‫)‪18‬גדעון גרא‪" ,‬התנועה האסלאמית באלג'יריה"‪ ,‬מתוך‪ :‬מאיר ליטבק‬
‫)עורך(‪ ,‬אסלאם ודמוקרטיה בעולם הערבי‪ ,‬עמ' ‪227-229‬‬
‫)‪19‬ידלין‪ ,‬עמ' ‪81‬‬
‫)‪20‬טל‪48-51 ,‬‬
‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬
‫פרק ‪ 2‬שלמה אהרונסון תרחיש אפשרי ‪:‬האחים המוסלמים עולים לשלטון‬
‫במצריים‬
‫הצבא המצרי האחים המוסלמים‬
‫תנועות אסלאמיות במצרים‪ :‬האחים המוסלמים במצרים‬
‫תנועת "האחים המוסלמים" הוקמה ב‪ 1929-‬על ידי השיח' חסן אל‪-‬‬
‫בנא באסמאעיליה ‪.‬הרקע להקמתה היה הצורך לתת מענה לחדירה‬
‫הגוברת והולכת של המערב למצרים מבחינה תרבותית‪ ,‬כלכלית‬
‫וטכנולוגית‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬מצרים הייתה נתונה במשבר כלכלי עמוק‪,‬‬
‫שהושפע מהמשבר הכלכלי העולמי בשנים ‪ .1928-1929‬בשל‬
‫המשבר הכלכלי העולמי חלה ירידה במחירי הכותנה‪ ,‬שהינה אחד‬
‫מענפי היצוא העיקריים של מצריים‪ .‬המשבר העולמי גרם לאבטלה‬
‫גבוהה בערים ולמצוקה קשה בכפרים‪ .‬כל אלה היו בין הגורמים‬
‫שהכשירו את הקרקע לפעילות "האחים המוסלמים ‪".‬‬
‫חסן אל‪-‬בנא נולד באסמאעיליה ב‪ 1906-‬למשפחה מוסלמית אדוקה‪.‬‬
‫בילדותו למד בכותאב‪ ,‬ולאחר מכן היה מורה ללימודי אסלאם בעיר‬
‫הולדתו ובקהיר‪ .‬בלימודיו הוכיח בקיאות רבה בקוראן ובספרות‬
‫המוסלמית‪ .‬אורח חייו היה צנוע‪ .‬הוא הלהיב את ההמונים בנאומיו‪,‬‬
‫ומסריו היו ברורים וקליטים‪ .‬הודות למנהיגותו היו ""האחים‬
‫המוסלמים" לתנועה גדולה‪ ,‬חזקה ובעלת השפעה בחברה‬
‫ובפוליטיקה הפנימית של מצרים‪ .‬ב‪ 12-‬בפברואר נרצח אל‪-‬בנא‬
‫כנקמה על רצח ראש ממשלת מצרים ‪,‬מחמוד פהמי נוקראשי‪ ,‬בידי‬
‫"האחים המוסלמים"‪ .‬מאז מותו לא נמצא לתנועה זו מנהיג בעל‬
‫אישיות חזקה ומלכדת כשלו‪.‬‬
‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬
‫תנועת האחים המוסלמים נבנתה בהתאם לתקנון שנכתב על ידי‬
‫המייסד חסן אל‪-‬בנא ‪.‬התפקיד הבולט ביותר בתנועה הינו תפקידו של‬
‫המדריך הכללי‪ ,‬שמתפקד הן כראש התנועה והן כיושב הראש של‬
‫שני הגופים העיקריים בתנועה‪ :‬משרד ההדרכה הכללי והמועצה‬
‫המייעצת‪ .‬לתפקיד נבחר אדם מקרב המועצה המייעצת אשר גילו‬
‫לפחות שלושים שנה והיה חבר במועצה לפחות חמש שנים‪ .‬לאחר‬
‫בחירתו נשבע המדריך החדש להקדיש את מלוא מרצו למען התפקיד‬
‫ולבצע את תפקידו לאור עיקרי התנועה‪ .‬במקרה וינצל את סמכויותיו‬
‫או יאבד מכישוריו יהיה על המדריך להתפטר מתפקידו‪]1].‬‬
‫לצידו של המדריך הכללי פעל משרד ההדרכה שהורכב מ‪ 12-‬חברים‪,‬‬
‫‪ 9‬מקהיר ו‪ 3-‬משאר המחוזות‪ .‬החברים במשרד היו צריכים לפחות‬
‫להיות בני שלושים ולהיות חברים במועצה המייעצת לפחות שנתיים‬
‫ויכלו להיבחר מחדש‪ .‬תפקיד המשרד היה לנהל את פעולות התנועה‪,‬‬
‫לפקח על המנהל שלה ולעצב את מדיניותה ולהוציאה לפועל‪]2].‬‬
‫בנוסף למשרד ההדרכה פעלה גם המועצה המייעצת שהייתה‬
‫המועצה המחוקקת של תנועת "האחים המוסלמים"‪ .‬מספר חבריה נע‬
‫בין ‪ 100‬ל‪ 150-‬איש‪ .‬המועמדים היו חייבים להיות חברים פעילים‬
‫בתנועה לפחות ‪ 5‬שנים ובני ‪ 25‬לפחות‪ .‬המועצה התכנסה פעם‬
‫בשנה ותפקידה היה לבחור את המדריך הכללי ואת חברי משרד‬
‫ההדרכה‪ .‬ועדה של שבעה חברים נבחרה מקרב חברי המועצה‬
‫ותפקידה היה לפקח על החברים ולהטיל את העונשים המתאימים‪.‬‬
‫החלטות הועדה היו נתונות לאישור המדריך הכללי‪] 3].‬‬
‫בתנועת "האחים המוסלמים" ישנן שלוש מערכות הפרוסות ברחבי‬
‫המדינה‪ ,‬והן עוסקות בכל תחומי המפעילות ? אגפים‪ ,‬ועדות ומנגנון‬
‫ניהול שטח‪ .‬במערכת הראשונה כוללת ‪ 11‬אגפים מרכזיים‪ ,‬שהחשוב‬
‫בהם הוא האגף להפצת ולהטפת האסלאם ‪.‬המערכה השנייה‪,‬‬
‫מורכבת בוועדות העוסקות בניהול השוטף של התנועה והפעלתה ‪.‬‬
‫המערכת השלישית‪ ,‬מנהלת ומניעה את הפעילות ברחבי המדינה‪.‬‬
‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬
‫בראש המערכה הזו עומד המשרד המנהלי‪ ,‬האחראי להפעיל את‬
‫מועצת השורא‪ ,‬הקיימת בכל מחוז‪ ,‬וכן את האגפים במחוזות‪ .‬בנוסף‬
‫לכך הוא אחראי לניהול הכספים ברחבי המדינה‪] 4].‬‬
‫בבסיסה של תנועת "האחים המוסלמים" עומדים הסניפים‪ .‬קיימים‬
‫שני סוגי סניפים ‪:‬סניף גלוי וסניף סגור‪ .‬הסניף הפתוח מתכנס בעיקר‬
‫במסגדים‪ ,‬מספר חבריו עד ‪10,‬והוא עוסק בלימודי קוראן ודת‪,‬‬
‫ובפעילות השוטפת של התנועה‪ ,‬כגון איסוף כספים‪ ,‬פעילות הטפה‪,‬‬
‫הפגנות ופעילות חברתית לטובת הקהילה‪ .‬הסניף הסגור מתכנס‬
‫בבתים פרטיים‪ ,‬או במסגדים‪ ,‬והוא כולל חברים‪ ,‬שהוכיחו מסירות‬
‫ונאמנות לתנועה‪ .‬פעילותו דומה לזאת של הסניף הגלוי‪]5 ].‬‬
‫חסן אל‪-‬בנא גם הקים ארגון צבאי במסגרת "האחים המוסלמים"‪.‬‬
‫הייתה לכך משמעות מיוחדת שכן הדבר העיד על נכונות של "האחים‬
‫המוסלמים "להשיג את יעדיהם גם בדרכים אלימות‪ .‬הארגון חולק‬
‫לפלוגות סיור כאשר כל אחת מחולקת לקבוצות בנות חמישה אנשים‬
‫כל אחת‪ .‬בראש כל קבוצה עמד מפקד וחבריה נבחרו בקפידה‪.‬‬
‫הארגון החשאי החל לפעול בסוף שנות השלושים‪ .‬הארגון התרחב‬
‫מאוד בעת מלחמת העולם השנייה‪ ,‬ובסופה מנה כ‪ 45,000 -‬חברים‪.‬‬
‫לארגון יוחסו פעולות טרור ורצח שונות ‪,‬שבשיאן נרצח כנקמה‬
‫המנהיג חסן אל‪-‬בנא‪]6].‬‬
‫מבחינה אידיאולוגית‪" ,‬האחים המוסלמים" טוענים שהעולם המוסלמי‬
‫נמצא בשפל חסר תקדים‪ .‬מצב זה נובע מכיוון שהאסלאם ספג‬
‫השפעות זרות אשר קלקלו את המסר המקורי והשחיתו את תושבי‬
‫העולם המוסלמי‪ .‬הקהילה המוסלמית התפצלה לכתות ולאסכולות‬
‫שונות‪ ,‬דבר שהקל על חדירת האימפריאליזם המערבי ועל הרעיונות‬
‫שהביא איתו‪ .‬בהיותם תנועה הדוגלת בפטריוטיזם ראו האחים‬
‫בקשרים בין מצרים לאחים משהו מיוחד‪ .‬מגישה זו נבע גם מצבה‬
‫העגום של מצרים כסימן למצב העגום בו שרוי העולם המוסלמי כולו‪.‬‬
‫לטענתם השליטה הבריטית במצרים החדירה לחברה המצרית את‬
‫חוליי החברה המערבית‪ ,‬והביא להשחתה מוסרית של החברה‬
‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬
‫המצרית כולה ‪.‬העולם המערבי האימפריאליסטי שדגל בליברליזם‪,‬‬
‫היה נגוע בשחיתות מוסרית שהשפיעה על החברה המצרית ועל‬
‫העולם‪]7].‬‬
‫הפיתרון היחיד למצב בו נמצא העולם המוסלמי מורכב משני שלבים‪.‬‬
‫שלב ראשון יש לגרש את האימפריאליזם המערבי ולדחות את כל‬
‫רעיונותיו‪ .‬שנית יש לטהר את האסלאם מכל ההשפעות הזרות ולחזור‬
‫אל המסר הראשוני של מחמד‪ .‬לאחר שיושגו שני יעדים אלה‪ ,‬יש‬
‫לחדש את ימיו המפוארים של האסלאם ולכונן מחדש את הח'ליפות‬
‫האסלאמית‪ .‬אבל כשלב ביניים בדרך להשגתה של המטרה הסופית‪,‬‬
‫קרי הקמתה מחדש של הח'ליפות האסלאמית‪ ,‬יש לכונן סדר אסלאמי‬
‫במצרים גופה‪ .‬לאחר שיגורשו הבריטים ממצרים יהיה אפשר להתחיל‬
‫בכינונו של הסדר האסלאמי שיכלול את ביטול ההפרדה בין הדת‬
‫למדינה‪ ,‬שמבחינת האחים הינו דבר בלתי אפשרי‪ ,‬ואת החלתה של‬
‫השריעה ? ההלכה האסלאמית כחוקתה של מצרים‪] 8 ].‬‬
‫לפי תורת "האחים המוסלמים" יושגו מטרות אלה באופן הדרגתי על‬
‫ידי הכשרת הלבבות‪ ,‬בהכנה הולמת להקמתה של מדינת הלכה‬
‫אסלאמית‪ .‬הכשרת הלבבות תעשה באמצעות הפעילויות הבאות‪:‬‬
‫הטפה‪ ,‬חינוך‪ ,‬הכוונה‪ ,‬ביצוע והכנה ג'יהאדית ‪.‬יוקמו מוסדות חינוכיים‬
‫שיחנכו את הדור הצער בדרך החיים האסלאמית‪ .‬במדינה יונהג אורח‬
‫חיים אסלאמי בכל תחומי החיים‪ .‬בנוסף לכך תונהג מערכת הטפה‬
‫לחינוך כול האוכלוסייה בנוגע למסר האסלאמי‪]9].‬‬
‫מהתחלתה הצנועה‪ ,‬הפכה תנועת "האחים המוסלמים"‪ ,‬עד שלהי‬
‫שנות השלושים לאחד הארגונים החזקים ביותר במצרים‪ .‬היא משכה‬
‫חברים מכול רחבי האוכלוסייה‪ .‬בנא ייסד ארגון אפקטיבי ומערך‬
‫תעמולה‪ ,‬והחל לשחק תפקיד חשוב בפוליטיקה המצרית ‪.‬ימי‬
‫המלחמה הביאו את בנא להתנגשות עם השלטונות הבריטים ועם‬
‫הממשלה המצרית ‪.‬הוא נעצר לעיתים קרובות בעוד התנועה ממשיכה‬
‫בפעולותיה החשאיות כנגד הבריטים ‪.‬‬
‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬
‫בסוף שנות הארבעים יוחסו ל"אחים המוסלמים" פעולות טרור רבות‪.‬‬
‫כתוצאה מכך הוצאה התנועה אל מחוץ לחוק ב‪ .1948 -‬בנקמה רצח‬
‫פעיל בתנועה את ראש ממשלת מצרים נוקראשי ב‪ .1948 -‬בתגובה‬
‫על הרצח נרצח חסן אל‪-‬בנא ב‪ .1949-‬במהלך המלחמה בארץ‬
‫ישראל השתתפו פלוגות של "האחים המוסלמים" במסגרת צבא‬
‫מצרים ותקפו יישובים בדרום הארץ‪ .‬ב‪ 1950-‬עלתה לשלטון ממשלת‬
‫הופד אשר אפשרה לתנועה לחזור לפעילות סדירה באביב ‪.1951‬‬
‫במהלך ההתנגשויות עם הבריטים בשנות החמישים בתעלה השתתף‬
‫ככול הנראה גם האגף החשאי של התנועה‪ ,‬אולם בגלוי התנערה‬
‫התנועה מכול מעורבות באירועים והתרוצצו שמועות שהתנועה‬
‫חתמה על הסכם עם השלטונות ‪.‬‬
‫במהלך השנה הראשונה להפיכת הקצינים החופשיים‪ ,‬היו יחסים‬
‫טובים בין התנועה לקצינים‪ .‬אולם‪ ,‬מאמצע ‪ 1953‬שהתברר להם‬
‫שהמועצה המהפכנית נעה לכיוון מדינה חילונית ולא לכיוונה של‬
‫מדינה אסלאמית הורעו היחסים‪ .‬המשבר בין האחים המוסלמים‬
‫לנאצר פרץ עם חתימת ההסכם עם הבריטים ב‪ 19 -‬ביולי ‪ .1954‬ב‪-‬‬
‫‪ 26‬באוקטובר ‪ 1954‬לאור ניסיון ההתנקשות בנאצר‪ ,‬הוצאה התנועה‬
‫מחוץ לחוק ודוכאה בחומרה‪]10].‬‬
‫תנועת "האחים המוסלמים"‬
‫)להלן "האחים"( הוקמה בעיר איסמאעיליה במצרים בשנת ‪ 1928‬על‬
‫ידי חסן אל בנא‪ .‬תנועה זו ניסתה להתמודד עם המצוקות שיצרו‬
‫השלטון הבריטי הזר מחד‪ ,‬והמודרניזציה ותהליכי הנהירה מהכפר‬
‫לעיר החל מסוף המאה ה‪ ,-19‬מאידך‪ .‬התנועה חרתה על דגלה את‬
‫הקמת המדינה האסלאמית האחת הגדולה‪ ,‬כתשובה לעימות הדתי‪-‬‬
‫תרבותי עם המודרניזציה ועם העולם החילוני על רעיונותיו הפוליטיים‬
‫הזרים‪ ,‬ששינו את המציאות בעולם הערבי עם פירוקה של האימפריה‬
‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬
‫העות'מנית למדינות לאומיות ובכלל זה ההתיישבות הציונית ואחר כך‬
‫הקמת מדינת ישראל‪.‬‬
‫על פי השקפת "האחים" הדרך להשגת היעד‪ ,‬קרי ‪ -‬מדינה אסלאמית‬
‫אחת גדולה ‪ -‬הוא בתיקון החברה ולצורך זה יש להקים ארגון‬
‫אסלאמי פוליטי שיהיה נושא הדגל במלחמת תרבות זו ויכפה את‬
‫אורח החיים האסלאמי על החברה כולה‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬יש לדחות את‬
‫הג'יהאד המוסלמי )"מלחמת הקודש"( עד שיבשילו התנאים להבטחת‬
‫הצלחתו‪.‬‬
‫"האחים" פירשו את תבוסות הערבים בידי ישראל כעונש על הסטייה‬
‫מן האיסלאם‪ ,‬ועל כן יש צורך‪ ,‬לדעתם‪ ,‬לתקן קודם כל את החברה‬
‫המוסלמית על ידי השקעת מאמצים בחינוכה‪ .‬במילים אחרות‪,‬‬
‫"האחים" נותנים קדימות למסר החברתי ולתביעה לשינויים מרחיקי‬
‫לכת באורח החיים האסלאמי על פני המסר הלאומי‪ .‬מסיבה זו‬
‫הקדישו "האחים" מאמצים רבים בתחום החינוך ועסקו בפעילות‬
‫חברתית ענפה‪.‬‬
‫ישראל מסמלת בעיני "האחים" יותר מכל את כניעתו של העולם‬
‫האסלאמי לאויביו הראשיים ‪ -‬האימפריאליזם המערבי שנוצר על ידי‬
‫היהדות והנצרות וברוח "הפרוטוקולים של זקני ציון"‪ .‬היהדות היא‬
‫כסרטן השולח את זרועותיו לצור על האיסלאם בדמות הקומוניזם ‪-‬‬
‫מחד‪ ,‬והאימפריאליזם הכלכלי ‪ -‬מאידך‪.‬‬
‫פלסטין היא אדמה אסלאמית‪ ,‬שאסור להשאירה תחת שלטון לא‪-‬‬
‫אסלאמי והמאבק על שחרורה המלא הוא מצווה המוטלת על כל‬
‫מוסלמי‪.‬‬
‫אולם רעיון דחיית הג'יהאד עד להקמת חברה אסלאמית גרם לנקיטת‬
‫עמדה פסיבית של "האחים" במאבק נגד ישראל‪.‬‬
‫המבנה הארגוני של "האחים" מתאפיין בהיררכיה הכוללת קודקוד של‬
‫"המדריך הכללי" )אל‪-‬מורשד אל‪-‬עאם( וכמה מנהיגים מקורבים לו‬
‫ומתחתיו מערכת מסועפת של סניפים‪ ,‬ארגונים מיוחדים שונים )כגון‬
‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬
‫ארגוני נשים וסטודנטים( וזרוע סודית )"אל‪-‬ג'יהאד א‪-‬סירי"( של תאים‬
‫המכינים עצמם לפעילות צבאית וטרוריסטית בבוא העת‪.‬‬
‫קשרי "האחים" עם ערביי ארץ‪-‬ישראל החלו כבר ב ‪ ,-1935‬כאשר‬
‫עבד א‪-‬רחמן אל בנא‪ ,‬אחיו של מייסד התנועה‪ ,‬ביקר בארץ ונפגש עם‬
‫החג' אל‪-‬חוסייני‪ ,‬מי שהיה המופתי של ירושלים‪ .‬במאורעות ‪1936‬‬
‫של ערביי ארץ‪-‬ישראל נגד היישוב היהודי עסקו "האחים" בתעמולה‬
‫נגד בריטניה והעם‬
‫היהודי באמצעות גוף שנקרא "ועדה מרכזית לסיוע לפלסטין"‪ .‬כן‬
‫השתתף במאורעות אלה מספר קטן מבין "האחים" בפשיטות מזוינות‬
‫על ישובים יהודיים‪ .‬לאחר מלחמת העולם השנייה‪ ,‬על רקע כשלונות‬
‫המאבק הפלסטיני בשנות ה‪ ,-30‬שלחו "האחים" שליחים לארץ‬
‫ישראל‪ ,‬ובראשם רמדאן אל‪-‬בנא שהקימו ואימנו קבוצות נוער )צופים‬
‫פלסטיניים(‪.‬‬
‫בין השנים ‪ 1947-1945‬הוקמו עשרות סניפים בארץ ישראל‪ ,‬שמנו כ‪-‬‬
‫‪ 20,000 10,000‬חברים ואשר עסקו בעיקר בפעילויות חברתיות‬‫מקומיות‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1948‬שלחו "האחים" לפחות ‪ 3‬פלוגות של מתנדבים ממצרים‬
‫וכן כוחות קטנים יותר מירדן ומסוריה שנטלו חלק במלחמה נגד‬
‫ישראל )מלחמת העצמאות(‪ .‬בשלהי שנת ‪ 1949‬החלו חברי "האחים"‬
‫שלחמו בשורות הצבא המצרי בפלישתו לארץ במלחמת העצמאות‪,‬‬
‫בהקמת סניפים של "האחים" בערים ג'נין וג'לג'וליה בשומרון‪ ,‬בכפרים‬
‫צור‪-‬בחר וצוריף בהרי ירושלים‪ ,‬וכן במחנות הפליטים שהוקמו ליד‬
‫יריחו ובית‪-‬לחם‪.‬‬
‫בשנות ה‪ -50‬הוקמו בחסות "האחים" סניפים של אגודת הסטודנטים‬
‫הפלסטיניים באוניברסיטאות המצריות‪ .‬בראש האגודה עמדו חברי‬
‫"האחים" יאסר ערפאת‪ ,‬סלים א‪-‬זענון‪ ,‬צאלח חלף )אבו אייאד( ועבד‬
‫אל פתאח חמוד‪ .‬אלה יסדו ב‪ -1957‬את ארגון הפת"ח‪.‬‬
‫בעקבות גילויו של נסיון הקשר נגד משטרו של נאצר‪ ,‬שליט מצרים‪,‬‬
‫ב‪ ,-1965‬נעצרו פעילים רבים מבין "האחים" ברצועת עזה‪ .‬רדיפת‬
‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬
‫השלטון המצרי אחריהם גרמה להגירת רבים מביניהם לסעודיה‬
‫ולנסיכויות המפרץ הפרסי‪ .‬נוסף לכך החלישה הקמת הפת"ח בסוף‬
‫שנות ה‪ -50‬את מעמד "האחים" ברצועה‪.‬‬
‫עם סיפוח הגדה לממלכת ירדן על ידי המלך עבדאללה‪ ,‬בשנת ‪,1950‬‬
‫הותר ל"אחים" לקיים את פעילותם בגלוי והם הוכרו כארגון חוקי לא‪-‬‬
‫פוליטי‪ ,‬שיש לו מספר ניכר של סניפים ברחבי הגדה המערבית‪ .‬עם‬
‫זאת לא נמנע ארגון "האחים" לבקר את המשטר הירדני ובעיקר את‬
‫קשריו עם בריטניה‪ ,‬כמו גם את החריגה מעקרונות השריעה בחיי‬
‫היום יום בממלכת ירדן‪ .‬מנהיג "האחים" בירדן נאסר לא אחת על ידי‬
‫השלטונות בראשית שנות ה ‪ .-50‬אולם האינטרסים המשותפים‬
‫לתנועה זו ולמשטר הירדני עלו על גורמי המחלוקת והמתיחות‪ .‬המלך‬
‫זכה בתמיכת "האחים" במאבקיו עם ארגוני השמאל והנאצריסטים‪,‬‬
‫ובכלל זה הוא נתמך על ידם בעת המשבר של שנת ‪.1957‬‬
‫במצרים עד ‪ 1967‬תפס המאבק במשטרים הערביים הנגועים‬
‫בשחיתות וסוטים מהאיסלאם מקום ראשון בסדר העדיפויות של‬
‫"האחים"‪ .‬אחרי הפלת המלוכה ומהפכת ‪ 1952‬במצרים נתגלע קרע‬
‫בין "האחים" לבין המשטר החדש‪ ,‬שהם סייעו לעלייתו‪ .‬לאחר שדוכאו‬
‫באכזריות על ידי ראשי המשטר החדש‪ ,‬הם הרימו ראשם מחדש‬
‫בשנות ה‪ .-60‬אך גם התעוררות זו דוכאה והסתיימה בהוצאתו להורג‬
‫של המנהיג והוגה הדעות החשוב של "האחים" סייד קוטב‪ .‬הוא הטיף‬
‫לדגם לוחמני יותר משל פעילות "האחים" ממנו שואבים השראתם‬
‫ארגונים אסלאמיים רבים כולל החמא"ס‪ .‬המאבק נגד משטרו של‬
‫נאצר‪ ,‬שליט מצרים‪ ,‬הפך למוקד פעילותם של "האחים" והדברים‬
‫הגיעו עד כדי כך שבשנת ‪) 1967‬במלחמת "ששת הימים"( סרבו‬
‫אסירים מבין "האחים" במצרים להשתחרר מן הכלא בתמורה‬
‫להצטרפותם למלחמה בישראל‪.‬‬
‫לאחר התבוסה הערבית ב‪") -1967‬מלחמת ששת הימים"( התאחדה‬
‫תנועת "האחים" ברצועת עזה ובאזורי יהודה ושומרון )להלן יו"ש(‬
‫תחת הנהגת "האחים" בממלכת ירדן‪.‬‬
‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬
‫רק בסוף שנת ‪ 1970‬החלו שוב "האחים" לבסס את מעמדם בעזה‪.‬‬
‫תרמו לכך מלחמת ‪") 1973‬יום הכיפורים"( על המשמעות הדתית‬
‫שיוחסה לה )היא פרצה בימי חודש הרמדאן ונקראה על ידי מחולליה‬
‫בשם "מבצע בדר" ‪ -‬על שם הניצחון של הנביא מוחמד בשנת‬
‫‪;(623‬התחזקותן של מדינות הנפט השמרניות כסעודיה; המהפכה‬
‫באיראן; כישלונות אש"ף במאבק המזוין בלבנון‪ ,‬והפילוגים בתוכו ‪ -‬כל‬
‫אלה סייעו להפניית הציבור הפלסטיני מן המבוי הסתום הלאומי אל‬
‫הפתרון הדתי‪.‬‬
‫מאז ‪ 1967‬ובעיקר אחרי ‪ 1973‬הקימו "האחים" אגודות רבות שעסקו‬
‫בחינוך ילדים ונוער ובפעילות מגוונת בתחום הרווחה‪ .‬אגודות אלה‬
‫פעלו במסגרת המסגדים הרבים הפזורים ביו"ש ועזה‪ .‬בין האגודות‬
‫הללו בלט ארגון "המוג'מע האסלאמי" שנרשם כאגודה מוכרת על ידי‬
‫ישראל ב‪ ,-1978‬ואשר השפעתו הלכה וגדלה עד שכל האגודות‬
‫האחרות נכפפו לעומדים בראשו והוא הפך לארגון הגג שלהן‪.‬‬
‫"האחים" מיקדו וממקדים את פעילותם בקרב הנוער בכפרים‪ ,‬ובקרב‬
‫תלמידים‪ ,‬מורים‪ ,‬פקידים ובעלי עסקים משכבות החברה הנמוכות‪.‬‬
‫"האחים" מרבים בהוצאת ספרות דתית ובהפצת דברי מנהיגים‬
‫בקלטות‪.‬‬
‫מספר המסגדים ברצועה‪ ,‬בהם התרכזה פעילות קהילתית זו של‬
‫"האחים"‪ ,‬עלה מ‪ -70‬ב‪ -1967‬ל‪ -150‬ב‪ .-1988‬בתחומי פעילות‬
‫חינוכית‪ ,‬חברתית ותרבותית זו‪ ,‬לא היו ל"אחים" מתחרים‪ ,‬גם לא‬
‫מקרב הארגונים הלאומיים של אש"ף‪ .‬בהדרגה הם הגיעו לידי‬
‫השפעה גם על העילית המשכילה באוכלוסיה באמצעות לימודים‬
‫במוסדות אסלאמיים גבוהים מצריים והקמת מכללות אסלאמיות בעזה‬
‫ובחברון‪ ,‬שהפכו יחד עם המסגדים והפעילים ביתר האוניברסיטאות‬
‫ביו"ש למרכז הכוח העיקרי של "האחים"‪ .‬בפעילות זו נעזרו "האחים"‬
‫בשלטון הירדני ובעיקר במשרד ההקדשים שלו‪ ,‬האחראי על המינויים‬
‫למשרות במסגדים ובבתי הדין השרעיים‪.‬‬
‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬
‫בהקשר הפלסטיני‪ ,‬מניע חזק להגברת הפעילות החברתית‪-‬תרבותית‬
‫של "האחים" היה הדאגה לשמירת זהותו העצמית של הנוער‪.‬‬
‫העבודה בישראל והמגע הקרוב עם החברה הישראלית חושפים את‬
‫הנוער להשפעתה של תרבות חילונית מודרנית זרה‪ ,‬המאיימת‬
‫להרחיקו מכור מחצבתו‪.‬‬
‫בשנות ה‪ -80‬עמדו "האחים" לראשונה מול יריב מקומי בתוך התנועה‬
‫האסלאמית עצמה בדמותו של ארגון "הג'יהאד האסלאמי" הפלסטיני‪,‬‬
‫אשר ערער על עמדת "האחים" בנושא הג'יהאד‪ .‬ארגון זה הוקם‬
‫בעזה בשנת ‪ ,1981‬וביסוד הקמתו עומד הרעיון של ביצוע מיידי של‬
‫הג'יהאד נגד היהודים‪ ,‬שכן אין סיכוי להקים מדינה אסלאמית בארץ‬
‫ישראל‪ ,‬בה קיים רוב יהודי כובש אלא יש לצאת למלחמה נגדו בהווה‬
‫מבלי להמתין לשינוי פני החברה המוסלמית הפלסטינית‪ .‬רעיון זה‬
‫מומש על ידי פיגועי טרור עוד לפני פרוץ האינתיפאדה‪ ,‬כמו הפיגוע‬
‫בחיילי גבעתי ליד הכותל באוקטובר ‪ ,1986‬וזכה לפופולריות הולכת‬
‫וגוברת בעקבות המשך ביצועם של מעשי טרור במהלך ההתקוממות‪.‬‬
‫ב‪ -1987‬החל להבשיל שינוי בתפיסת "האחים" ביו"ש ובעזה‪ ,‬שהוליך‬
‫בסוף אותה שנה להקמת תנועת החמא"ס )תנועת ההתנגדות‬
‫האסלאמית( בראשות השיח' אחמד יאסין‪ .‬כבר במרס ‪ 1987‬ואחר כך‬
‫באוקטובר של אותה שנה הופצו כרוזים בחתימת החמא"ס‪ ,‬שבישרו‬
‫את השינוי במדיניות כלפי ישראל והקמתה של זרוע מיליטנטית של‬
‫"האחים"‪.‬‬
‫‪(1‬‬
‫פעלה‬
‫מהי האידיאולוגיה של תנועת "האחים המוסלמים"‪ ,‬וכיצד‬
‫התנועה לשם יישומה?‬
‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬
‫באלו סוגי פעילויות פעלו "האחים המוסלמים" ומה המסר שרצו‬
‫‪(2‬‬
‫להעביר בכך?‬
‫‪(3‬‬
‫מהו המבנה הארגוני של תנועת "האחים המוסלמים"?‬
‫האם היה קשר בין חברי תנועת "האחים המוסלמים" לבין‬
‫‪(4‬‬
‫ערביי הארץ? כיצד בא לידי ביטוי קשר זה?‬
‫מה היה מעמדה של תנועת "האחים המוסלמים" במצרים‬
‫‪(5‬‬
‫ובירדן לאורך השנים?‬
‫ספר על פעילותה של תנועת "האחים המוסלמים" בשנים‬
‫‪(6‬‬
‫האחרונות ביו"ש ובעזה‪.‬‬
‫‪(7‬‬
‫בעקבות מה קמה תנועת החמא"ס?‬
‫"האחים המוסלמים"‬
‫מדיניות הפתיחות הכלכלית‬
‫)אנפתאח – עמוד התווך של מדיניותו הכלכלית של משטר סאדאת(‬
‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬
‫הן מבחינת העיקרון והן מבחינת הדרך בה יושמה‪ .‬בעיקרון היתה‬
‫לדעתם המדיניות מוטעית מיסודה‪ .‬ראשית‪ ,‬היא חשפה את החברה‬
‫המצרית לדפוסי חיים וצריכה של חברת שפע מערבית תעשייתית‬
‫מפותחת אשר אינם הולמים את נתוני החברה המצרית‪ ,‬שכן חברה זו‬
‫נמצאת בשלב "הזינוק הכלכלי" וטרם הגיעה לשלב הרווחה‪ .‬שנית‪,‬‬
‫השגת רווחה כלכלית אינה יכולה לבוא מבחוץ‪ .‬היא יכולה להיות‬
‫מושגת רק על ידי הגברת הייצור‪ ,‬ורק אחרי הגברת הייצור באורח‬
‫משמעותי תוכלנה השקעות זרות לבוא כהשלמה‪ .‬ושלישית‪ ,‬מדיניות‬
‫הפתיחות הכלכלית יצרה באורח טבעי שכבה חדשה של אנשים אשר‬
‫צוברים הון רב ובמהירות‪ ,‬הן על ידי שיתוף פעולה עם המשקיעים‬
‫הזרים‪ ,‬ובכך נהנים הם מהטבות הניתנות להשקעות זרות ומשותפות‪,‬‬
‫והן על ידי מתן שירותים שונים למשקיעים הזרים‪ .‬כך נוצר המצב בו‬
‫‪ 95%‬מהמצרים נהנים מ‪ 10%-‬בלבד מהתוצר הלאומי‪ ,‬בעוד ‪5%‬‬
‫הנותרים נהנים מ‪ 90%-‬ממנו‪.‬‬
‫מדיניות הפתיחות הכלכלית מוטעית‪ ,‬לדעת "האחים"‪ ,‬גם מבחינת‬
‫הדרך בה יושמה‪ .‬ראשית‪ ,‬עקב פתיחת שערי היבוא חדרה למצרים‬
‫מכת האינפלציה ממנה סובלות מדינות המערב מבלי שתוכלנה‬
‫להתגבר עליה‪.‬‬
‫כניסת ההון הזר הגבירה את הביקוש וגרמה להתייקרויות‪ .‬המדינה‬
‫שגתה בפתיחת השערים ללא הגבלה בפני כל משקיע‪ ,‬בלי להגן בו‬
‫בזמן על הצרכן‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬מתן הזכויות המיוחדות למשקיעים זרים‪ ,‬ואי נתינתן למשקיעים‬
‫מקומיים‪ ,‬הפכו את האזרח המצרי לאזרח מדרגה שנייה בארצו שלו‪.‬‬
‫שלישית‪ ,‬עקב האפשרות הבלתי מוגבלת שנפתחה בפני בנקים זרים‬
‫לפעול במצרים‪ ,‬פעלו בה ב‪ 1978-‬כ‪ 40-‬בנקים זרים‪ ,‬אשר לא מימשו‬
‫את הציפיות שלשמן הובאו‪ .‬ורביעית‪ ,‬פתיחת שערי היבוא למוצרים‬
‫מוגמרים זרים המתחרים עם מוצרי התעשייה המקומית יצרה איום‬
‫על התעשייה המקומית‪ .‬מדיניות זו מקנה עדיפות למוצרי יבוא‬
‫מוגמרים על פני חומרי גלם‪ ,‬חלפים ופריטים אחרים הנחוצים‬
‫לתעשייה המצרית‪ ,‬ובכך נוצר איום חמור לסקטור הפרטי‪ .‬הסקטור‬
‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬
‫הציבורי ממשיך ביצור‪ ,‬אך כתוצאה מהתחרות הבלתי הוגנת תוצרתו‬
‫מצטברת ולא נמכרת‪.‬‬
‫המייחד את ביקורתם של "האחים" על הפתיחות הכלכלית מביקורתם‬
‫של אחרים היא הטענה כי המדיניות הזאת נכשלה עקב היותה בלתי‬
‫אסלאמית‪ ,‬ומשום שלא יושמה על יסודות אסלאמיים‪" .‬האחים"‬
‫מוצאים באסלאם את המפתח למדיניות כלכלית נכונה‪ .‬ההתרחקות‬
‫מהאסלאם ומערכיו היא הסיבה העיקרית‪ ,‬לדעתם‪ ,‬למיעוט היצור‬
‫ולהגברת הבזבזנות‬
‫ועקב כך לאינפלציה הגבוהה ולגרעון במאזן המסחרי‪ .‬רק האסלאם‬
‫מסוגל להגביר את היצור באורח דרסטי‪ ,‬שכן הוא הופך את העבודה‬
‫ממשימה שגרתית לפולחן הבורא )עבאדה(‪ .‬ההתרחקות מדרכו‬
‫הנכונה של האסלאם‪ ,‬ואימוץ שיטות כלכליות זרות‪ ,‬גרמו לפגיעה‬
‫קשה בכלכלה ובחברה‪ .‬תחילה הביאה השיטה הסוציאליסטית את‬
‫המצרים לידי עוני והפכה אותם מפרטים פעילים לצבא עצום של‬
‫פקידים השרויים באבטלה סמויה‪ ,‬ומצרים הפכה ממדינה המספקת‬
‫את כל צרכי המזון שלה למדינה התלויה ביבוא מזון‪ .‬שנות הפחד‬
‫תחת הדיכוי הסוציאליסטי פגעו בביטחונו של בעל ההון ויצרו נטייה‬
‫לאגירת הון‪ .‬כתוצאה מכך הון רב‪ ,‬אשר יכול היה להיות מושקע‬
‫ביצור‪ ,‬אינו מגיע לשם‪ .‬עתה הביאה עמה השיטה הקפיטליסטית ניצול‬
‫)הריבית אסורה על ידי השריעה משום שהיא מהווה ניצול(‪ ,‬שוחד‪,‬‬
‫צריכת ראווה והעמקת פערים‪.‬‬
‫"האחים" מציעים פתרונות אסלאמיים למגרעות אלה‪ ,‬כגון‪ :‬קטיעת ידי‬
‫הגנבים והמועלים‪ ,‬החרמת רכוש המונופוליסטים‪ ,‬הלקאת המשחדים‬
‫והמשוחדים‪ ,‬הטלת תשלום צדקה )זכאת( על הקרן ולא מיסים על‬
‫ההכנסה‪ ,‬והפסקת הניצול )היינו ביטול הריבית(‪.‬‬
‫שלילת מדיניות הפתיחות הכלכלית על ידי "האחים" נובעת מעמדה‬
‫עקרונית‪ ,‬היינו התנגדות לפיתוח ולמודרניזציה בדפוסים מערביים‬
‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬
‫ולחדירה המערבית הפוליטית‪ ,‬כלכלית ותרבותית הכרוכה במדיניות‬
‫זו‪.‬‬
‫פרק ‪ 3‬טורקיה בין מזרח למערב במאה ה‪.20-‬‬
‫‪- 1‬ציוני דרך ביחסים בין טורקיה למדינות ערב לאורך המאה ה‪-‬‬
‫‪.20‬‬
‫‪- 2‬השפעת משאבי הנפט על הקשרים בין טורקיה למדינות ערב‪.‬‬
‫‪- 3‬מורכבות היחסים בין טורקיה לעירק שכנתה‪.‬‬
‫‪- 4‬הסוגיה הכורדית והשפעתה על מדיניותן של ממשלות טורקיה‪.‬‬
‫‪- 5‬השפעת משאבי המים על הקשרים בין טורקיה לארצות ערב‪.‬‬
‫פרויקט הפיתוח של דרום מזרח אנטוליה – פוטנציאל לפיתוח‬
‫ולמוקדי מתיחות‪.‬‬
‫‪- 6‬אינטרסים כלכליים – פוליטיים של טורקיה במרחב המזרח‪-‬‬
‫תיכוני‪.‬‬
‫מיקומה המיוחד של טורקיה )בין מזרח למערב‪ ,‬בין ברה"מ לאירן‪ ,‬בין‬
‫הים השחור לים התיכון ומיצרי הבוספורוס(‪ ,‬הרכבה האתני‪,‬המבנה‬
‫הטופוגרפיה שלה‪ ,‬ההיסטוריה שלה‪ ,‬הדת והתרבות( הכתיבו את‬
‫התנהלותה‪.‬‬
‫כבסיס לכל דיון על טורקיה המודרנית חובה להזכיר את "המהפכה‬
‫הכמאליסטית" של מוסטפה כמאל המכונה "אתאטורק" – אבי‬
‫טורקיה‪ .‬ב‪ 1923 -‬נבחר לנשיאה הראשון של טורקיה‪ .‬משך ‪ 15‬שנות‬
‫נשיאותו‪ ,‬ערך בטורקיה מהפכה ששינתה את פניה והפך אותה‬
‫למדינה מוסלמית חילונית – משפט חילוני מודרני‪ ,‬מערכת חינוך‬
‫בפיקוח המדינה‪ ,‬רפורמה במעמד האישה‪ ,‬כתיבת השפה באותיות‬
‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬
‫לטיניות במקום הכתב הערבי ועוד‪ ...‬כמו כן יש לזכור שטורקיה‬
‫איננה מדינה ערבית )כמו אירן(‪.‬‬
‫שיקולים מדיניים‪:‬‬
‫משהשתחררה טורקיה מהצורך לחזר אחר נפט האינטרסים‬
‫העיקריים שלה היו‪:‬‬
‫הצטרפות לאחוד האירופי‪.‬‬
‫הסדרת זכויות המים לטעמה‪.‬‬
‫קבלתה של קפריסין המחולקת‪.‬‬
‫סוגיית הכורדים‪.‬‬
‫בעיית המיעוט הטורקי כיכוך)שהוא רוב במקום(‪.‬‬
‫לשם קידום האינטרסים הללו נזקקה טורקיה למערב ובעיקר‬
‫לאירופה‪ .‬מה עוד שהתחמשותה של עירק הטרידה את טורקיה‪.‬‬
‫על כן‪ ,‬ניתן לומר שטורקיה הקריבה אינטרסים כלכליים לטובת‬
‫אינטרסים מדיניים‪ .‬אם כי גם שילמה בלא מעט זעזועים פנימיים בשל‬
‫מדיניותה העוינת למדינה איסלמית אחרת‪.‬‬
‫הפיצוי למדיניותה הנחרצת היה בעיקרו בסיוע צבאי )חיזוק הצבא –‬
‫בטורקיה לצבא מעמד מיוחד בייצוב השלטון( ובשיפור מעמדה‬
‫הפוליטי במערב ובמזה"ת‪ ,‬מה שאומר ייחס מרוכך של המערב כלפי‬
‫סוגיות המחלוקת בעיקר סוגיית קפריסין ובעיית הכורדים‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬מה היו השיקולים שהנחו את ממשלת טורקיה בקביעת‬
‫מדיניות החוץ שלה בזמן מלחמת המפרץ?‬
‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬
‫יחסי טורקיה ישראל‪:‬‬
‫מערכת היחסים של טורקיה עם ישראל היא כמו נייר לקמוס המזהה‬
‫את מידת השתחררותה של טורקיה מהלחץ הערבי מוסלמי ופנייתה‬
‫מערבה‪.‬‬
‫משנות ה‪ 90-‬טורקיה השכילה להדק את קשריה עם ישראל ובו בעת‬
‫לשמור על מערכת יחסים תקינה עם שכנותיה המוסלמיות‪ ,‬כולל‬
‫הרשות הפלסטינאית‪ .‬היא תמרנה עצמה לעמדת מתווך בסכסוך‬
‫הישראלי פלסטינאי בגיבוי נמרץ של ארה"ב‪.‬‬
‫ישראל חתמה עם טורקיה חוזים מסחריים רבי היקף בעיקר בנושאי‬
‫ביטחון )בעיקר אחרי‪ -(95 -‬שיפוץ טנקים‪ ,‬הידוק קשרים תרבותיים‬
‫ותיירותיים )כולל חתימות עם חברות פרטיות ישראליות המשקיעות‬
‫מומחיותן בטפטפות עבור פיתוחה של מזרח טורקיה(‪ .‬נערכו‬
‫תמרונים צבאיים משותפים‪ .‬עמד על סף ביצוע הסכם הספקת מים‬
‫לישראל מטורקיה )בינתיים הושהה ע"י ישראל(‪.‬‬
‫טורקיה וישראל הן שתי המדינות החזקות כלכלית וצבאית במזה"ת‪.‬‬
‫על כן חשיבות רבה לקשרים ביניהן‪.‬‬
‫לישראל חשיבות מיוחדת ביחסים תקינים עם מדינה מוסלמית‪ ,‬גם אם‬
‫חילונית‪.‬‬
‫חשיבות הקשר בין שתי המדינות‪ ,‬טורקיה וישראל‪ .‬עבור כל אחת מהן‪.‬‬
‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬
‫הסוגיה הכורדית‪:‬‬
‫ברחבי העולם חיים כ‪ 20 -‬מליון כורדים‪ .‬כיום מחציתם בטורקיה‬
‫)רובם המוחלט בדום מזרח טורקיה(‪ ,‬רבע באירן‪ ,‬כ‪ .15% -‬כמו כן‬
‫חיים ריכוזים קטנים יותר בסוריה‪ ,‬ברה"מ לשעבר ובגלות אירופה‬
‫וארה"ב‪.‬‬
‫בחוזה סוור שנחתם לאחר מלחמת העולם הראשונה בין ברטניה‪,‬‬
‫צרפת‪ ,‬ארה"ב והאימפריה העות'מאנית‪ ,‬התחייבו להקים מדינה‬
‫כורדית‪.‬‬
‫חוזה לוזאן )‪ ,(1923‬שנתם בין אתאטורק למעצמות המערב העביר‬
‫את רוב השטח המיועד למדינה הכורדית ליידי טורקיה‪ ,‬חבל מוסול‬
‫העשיר במחצבים בניהם נפט‪ ,‬הועבר לעירק שהייתה תחת מנדט‬
‫בריטי‪ .‬חבל ג'זירה וכורד הועבר לסוריה שהייתה תחת מנדט‬
‫צרפתית‪ .‬כך קרה שהכורדים חולקו כשלל בין ארבע מדינות )כולל‬
‫אירן(‪ .‬מאז נאבקים הכורדים על עצמאותם‪ .‬ה‪ PKK-‬החל ב‪1984 -‬‬
‫במרד אלים נגד טורקיה‪ .‬המרד דוכא רק כעבור ‪ 15‬שנים )אחרי‬
‫‪ 30.000‬הרוגים משני הצדדים(‪ .‬מאז מנהלת טורקיה מדיניות נמרצת‬
‫)בשיטת המקל והגזר( של הטמעת הישות הכורדית בטורקיה‪.‬‬
‫בעקבות משבר המפרץ התקרבה מאוד טורקיה לארה"ב )המעצמה‬
‫היחידה באותה עת(‪ .‬זו מצידה הצהירה ב‪ 1991 -‬כי היא מוכנה לדון‬
‫עם הכורדים על זכויות אדם‪ ,‬אך לא על זכויות פוליטיות‪...‬‬
‫טורקיה חוששת מהישגים כורדים לעצמאות אצל שכנותיה וודאי שגם‬
‫אצלה יכולים לעורר זעזועים קשים בדרום מזרח המדינה‪ .‬ארה"ב‬
‫מעוניינת מאוד בקשרים תקינים עם טורקיה בשל מעמדה האסטרטגי‬
‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬
‫המיוחד‪ ,‬לא מעוניינת להרגיז את טורקיה‪ .‬חבל מוסול עשיר מאוד‬
‫בנפט ומחצבים חשובים נוספים‪ .‬כידוע‪ ,‬זעזועים וחוסר יציבות‪ ,‬לא‬
‫טובים לעסקים‪...‬‬
‫אין לכורדים סיכוי שהאו"ם יחליט על עצמאותם תוך קריעתם ממדינות‬
‫חברות באו"ם )ובניגוד לאינטרסים של המעצמות(‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬הבט במפות שבאטלס )טורקיה והמזה"ת(‪ .‬בדוק את‬
‫הטריטוריות "המיועדים" ל"כורדיסטן" והסבר על סמך מה שאתה‬
‫רואה בהן‪ ,‬מדוע כשל המאבק הכורדי לעצמאות?‬
‫שאלה‪ :‬תאר את דרום מזרחה של טורקיה מבחינת‪ ,‬תבליט‪ ,‬אגני‬
‫ניקוז‪ ,‬יישובים‪,‬מחצבים‪ ,‬חקלאות‪.‬‬
‫של מי המים האלה? של הארצות שלאורך הנהרות או של מי שיושב‬
‫על המקורות?! )סוגיה המטרידה גם את מצרים וישראל(‪ .‬החוק הבין‪-‬‬
‫לאומי איננו ברור בסוגיה זו‪ .‬המנהג הוא‪ ,‬שהמים שווים לכולם וכי זה‬
‫החי במעלה הנהר מחוייב להודיע מראש‪ ,‬על כל יוזמת שינויי‬
‫שבזרימה‪ ,‬לאלה שבמורד אותו נהר ולקבל הסכמתם‪.‬‬
‫טורקיה מבורכת בשפעת מים באזור צמא! מקורות הפרת והחידקל‬
‫המשקים את סוריה ועירק נמצאים ברשותה‪ .‬הטורקים מעוניינים‬
‫בפיתוח דרום מזרח אנטליה‪ ,‬בעזרת פרויקט ענק של סכרים ואיגום‬
‫)‪ 21‬סכרים בינהם‪,‬סכר אתאטורק ו‪ 17-‬תחנות כוח(‪ .‬מפעל שיעלה ב‪-‬‬
‫‪ 70%‬את הפקת החשמל הטורקית ויפריח את דרום מזרח המדינה‬
‫ויהפכה לאסם התבואה של המזרה"ת‪.‬‬
‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬
‫סוריה ועירק מאוד מוטרדות מפרויקט זה‪.‬‬
‫א ‪-‬טורקיה הוכיחה ב‪ 1990-‬שאיננה נרתעת מעצירת מי הפרת‬
‫למשך חודש ימים )לצורך איגום מימיו עבור סכר אתאטורק(‪.‬‬
‫ב ‪-‬שליטה טורקית בקצב זרימת המים בנהרות הללו‪.‬‬
‫ג ‪ -‬צימצום זרימת המים בשל ניצולם ע"י הטורקים לפרויקט שלהם‪.‬‬
‫ד ‪-‬עמדת מיקוח טורקית חזקה ביותר מול שכנותיה‪ :‬סוריה ועירק‪.‬‬
‫העמדה הטורקית גורסת שהפרת הוא נהר טורקי‪.‬‬
‫הסורים והעירקים גורסים שאלה הם מים בין‪-‬לאומיים ומכאן‬
‫מתחייבת חתימת הסכם בין המדינות שלאורך הנהר‪ ,‬לשם חלוקתו‪.‬‬
‫בשל התעקשות טורקיה שלא לחתום על חוזה אלא רק להתחייב‬
‫"בחלוקה צודקת"‪ .‬מסרבים הבנק העולמי וגופים בין‪-‬לאומיים נוספים‬
‫לסייע לטורקיה בפיתוח דרום מזרח אנטליה‪.‬‬
‫במספר הצהרות פומביות )מאז שנות ה‪ (90 -‬הבהירה טורקיה שאין‬
‫לה כוונה לחלק את מימיה בחינם )כמו שהערבים מוכרים נפט( ואף‬
‫הבהירה הבהר היטב‪ ,‬שהיא יכולה לראות ביד על הברז משום נשק‬
‫לעת‪-‬מצוא )להם יש טילים לנו יש מים‪.(...‬‬
‫יחד עם זאת הגתה טורקיה את רעיון "צינור השלום" שיספק מים‬
‫לסוריה‪ ,‬ישראל‪ ,‬ירדן וסעודיה‪ .‬אך בשל התנגדות סוריה לא יצא‬
‫הפרויקט השאפתני מהרעיון לפועל‪ .‬שרון וברק‪ ,‬כל אחד בהיותו‬
‫ראש‪-‬ממשלה‪ ,‬התחייבו לייבא מי‪-‬שתייה‪ ,‬עבור ישראל‪ ,‬מהמפעל‬
‫הטורקי שבנהר מנבגט‪ .‬טורקיה שואפת לייצא מים גם לירדן ולרשות‬
‫הפלסטינית‪.‬‬
‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬
‫שאלה‪ :‬הצע קריטריונים אפשריים לחלוקת מים באגן הניקוז של‬
‫הנהרות‪ -‬פרת וחידקל בין השותפות השונות‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬מדוע אין שומעים יותר על פרויקט הספקת המים מטורקיה‬
‫לישראל?‬
‫שאלה‪ :‬פרט לעסקה הכלכלית‪ ,‬מה תרוויח עוד טורקיה מיצוא‬
‫מימיה למדינות הצמאות )ישראל‪ ,‬הרשות הפלסטינית‪ ,‬ירדן‪,‬‬
‫סעודיה‪ ,‬סוריה ועוד(?‬
‫סיכום‪:‬‬
‫‪ -1‬בין עירק לטורקיה יש יחסי שכנות מורכבים‪ :‬לעירק יש נפט‬
‫ולטורקיה יש מים‪ .‬לטורקיה ועירק גם יחד יש בעיה כורדית‪.‬‬
‫‪ -2‬במישור הפנימי‪ ,‬טורקיה מנסה להתמיה בתוכה את הישות‬
‫הכורדית בשיטת "המקל והגזר"‪ .‬במישור הבין‪-‬לאומי טורקיה מדכא‬
‫כל אפשרות להתעוררות ישות כורדית עצמאית כל‪-‬שהיא‪.‬‬
‫‪ -3‬טורקיה רואה במשאבי המים שברשותה כלי כלכלי פוליטי בזירה‬
‫האזורית‪ .‬ניצול כלי זה מעורר מתיחות רבה עם שכנותיה שבמורד‬
‫הנהרות פרת וחידקל‪ .‬בו בעת טורקיה שואפת להשתמש במימיה‬
‫למפעלי ענק אזוריים לקידום השלום בצד הרווח הכלכלי‪ .‬טורקיה‬
‫יוזמת פרויקט ענק לפיתוח דרום מזרח אנטוליה )מים וחשמל( ‪ ,‬בשל‬
‫הטיית המים )סיכור ואיגום( לשם פרויקט זה‪ ,‬נוצרת מתיחות רבה עם‬
‫סוריה ועירק החיות על המים שבמורדות נהרות אלה‪.‬‬
‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬
‫‪ -4‬טורקיה שואפת לשחק תפקיד מנהיגותי באזורינו )יש לה את‬
‫ההיסטוריה‪ ,‬המסורת‪ ,‬הגודל‪ ,‬היציבות‪ ,‬המיקום והמבנה החברתי‬
‫פוליטי לשם כך(‪ ,‬מטווחת בין מוקדי סכסוכים‪.‬‬
‫פרק ‪ 4‬ד"ר יצחק מינרבי‬
‫פרק ‪ 5‬יוני בן מנחם מובארק פברואר ‪2011‬‬
‫רעידת אדמה בעולם הערבי‪.‬‬
‫התוניסיזציה של המשטרים הערביים‬
‫"אפקט תוניסיה" ממשיך לאיים על יציבותם של המשטרים‬
‫הערביים וההפגנות במדינות ערב נמשכות במחאה על המצב‬
‫הכלכלי הקשה‪,‬האבטלה והפגיעה בזכויות האדם‪.‬גל המחאה‬
‫העממית גובר במצרים והשלטון המצרי עומד בפני אתגר השמירה‬
‫על יציבות המשטר ערב הבחירות לנשיאות השנה‪.‬‬
‫באמצעי התקשורת הערביים אפשר כבר למצוא מטבע לשון חדש‬
‫הנכנס לשימוש כתוצאה מהמהפכה העממית בתוניסיה והוא‬
‫"התוניסיזציה של המשטרים הערבים")תוונסת אל‪-‬אנט'מה אל‪-‬‬
‫ערביה‪-‬בערבית(‪.‬‬
‫המהפכה העממית בתוניסיה ממשיכה לאיים על יציבותם של‬
‫המשטרים הערבים הדיקטאטורים במזרח התיכון‪.‬‬
‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬
‫היא הצליחה ליצור תסיסה בשורות הדור הצעיר במדינות ערב‪,‬כמה‬
‫צעירים במדינות ערביות כמו מצרים‪,‬אלג'יריה ומאוריטניה ניסו בימים‬
‫האחרונים להצית את עצמם ולחקות את הרוכל התוניסאי מוחמד‬
‫בועזיזי בניסיון להביא לפרוץ מהפכה עממית במדינותיהם‪.‬‬
‫במדינות ערביות כמו תימן‪,‬אלג'יריה ירדן ומצרים התקיימו הפגנות של‬
‫אלפים שהעלו את אותן הדרישות שהעלו המפגינים שחוללו את‬
‫המהפכה בתוניסיה‪.‬‬
‫המשטרים הערבים הרודניים מנסים לכבות את "ניצוץ ההפיכה"‬
‫במדינותיהם שהציתה המהפכה בתוניסיה‪,‬‬
‫הם הודיעו על שורה של צעדים כלכליים כדי להרגיע את התסיסה‬
‫החברתית הגואה‪,‬אלג'יריה הוזילה את מחירי מוצרי היסוד ב‪,41%‬גם‬
‫סוריה‪,‬ירדן‪,‬מאוריטניה ותימן הודיעו על הוזלת מוצרי היסוד בשיעורים‬
‫שונים ועל גיבוש תוכניות להפחתת מיסים‪,‬הורדת מחירי הדלק‬
‫ומלחמה באבטלה‪ .‬כווית הודיעה כי היא מקציבה סכום של אלף דינר‬
‫כוויתי לכל אזרח כסיוע חירום לצרכי המחייה‪.‬‬
‫אולם נראה כי הצעדים האלה נועדו בעיקר לקנות זמן ו"לשחרר‬
‫קיטור" ואין בהן מגמה לשינוי ממשי במצב‪,‬ההמונים הערבים יודעים‬
‫זאת וההפגנות העממיות נמשכות במדינות אלה‪.‬‬
‫המשטרים הערביים הרודניים עדיין לא הפנימו את הצורך הדחוף‬
‫בפיתוח כלכלי וחברתי שימנע "רעידת אדמה" דוגמת "רעידת‬
‫האדמה" שזעזעה את תוניסיה והפילה את משטרו המושחת של‬
‫הרודן זין אל‪-‬עבדין בן עלי‪.‬‬
‫ההמונים בכמה מדינות ערביות מנסים לחקות את סגנון המהפכה‬
‫העממית בתוניסיה‪,‬מדובר בסגנון של הפגנות ענק ללא שימוש‬
‫באלימות מצד המפגינים‪.‬‬
‫אמצעי התקשורת המודרניים דוגמת הערוצים הערביים ובראשם‬
‫רשת "אל‪-‬ג'זירה" והאינטרנט סייעו רבות להפצת מסר "המהפכה‬
‫העממית" מתוניסיה למדינות ערביות אחרות שתושביהן סובלים‬
‫ממצב של עוני‪,‬אבטלה‪,‬דיכוי‪,‬ייאוש מהבטחות השווא וחוסר תקווה‪.‬‬
‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬
‫המהפכה העממית בתוניסיה היא דוגמא ל "פצצת זמן"‬
‫שהתפוצצה‪",‬פצצות זמן" דומות נוספות נמצאות בכמה מדינות‬
‫ערביות והן ממשיכות לתקתק‪.‬‬
‫גל המחאה צובר תאוצה בעיקר נגד שלטונו של הנשיא המצרי חוסני‬
‫מובארכ‪,‬שם הכריזו מתנגדי המשטר על "יום זעם"‪.‬‬
‫הדרישות של מתנגדי המשטר הן לבצע רפורמות פוליטיות‬
‫וכלכליות‪,‬הם דורשים לבטל את משטר החירום שהונהג במצרים‬
‫לאחר הירצחו של הנשיא אנוואר סאדאת‪,‬לפטר את שר‬
‫הפנים‪,‬לאפשר את חופש הביטוי ולהעלות את שכר המינימום ל ‪1200‬‬
‫לירות מצריות)כ‪ 200-‬דולר אמריקני(‪.‬‬
‫מארגני ההפגנות במצרים שרובם הם מתנועת "ה‪ 6 -‬באפריל" שהיא‬
‫תנועת האופוזיציה של הדור הצעיר‪ ,‬מודיעים בגלוי כי הם מטילים על‬
‫הממשלה המצרית את האחריות ל " זעם החברתי הגואה" במדינה‬
‫בדומה למה שאירע בתוניסיה‪.‬כזכור תנועה זו נולדה ב‪ 6 -‬באפריל‬
‫‪ 2007‬כאשר פעיליה תמכו בשביתה הגדולה של פועלי הטקסטיל‬
‫במדינה‪,‬היא מכונה גם "אופוזיציית הבלוגרים" ופעיליה מרבים‬
‫להשתמש ב "פייסבוק" וב"טוויטר"‪.‬‬
‫ההפגנות שמארגנת האופוזיציה המצרית נגד משטרו של מובארכ‬
‫אמורות לכלול את הבירה קהיר ועוד חמש מחוזות הקרובים לבירה‪,‬הו‬
‫אמורות להיות "הפגנות שלום" ללא אלימות מצד המפגינים‪.‬‬
‫תנועת "האחים המוסלמים" שהיא תנועת האופוזיציה הגדולה ביותר‬
‫במצרים פרסמה גילוי דעת המזהיר את כוחות הביטחון שלא להגיב‬
‫בכוח על הדרישות הפוליטיות והכלכליות שהתגברו באחרונה במצרים‬
‫בעקבות ההפיכה בתוניסיה‪.‬גילוי הדעת מסביר כי המחאה העממית‬
‫הגוברת נובעת מהשחיתות ומדיניות האיומים‪,‬המעצרים והעינויים‬
‫בבתי הכלא של שלטונות הביטחון‪.‬‬
‫על גילוי הדעת חתום מחמד בדיע המפקח הכללי של תנועת "האחים‬
‫המוסלמים" אשר מתח ביקורת על משטרו של הנשיא מובארכ שנוהג‬
‫ב"חוסר חוכמה" כלפי הדרישות של האופוזיציה המצרית ליישומן של‬
‫הרפורמות הפוליטיות במצרים בעקבות המהפכה העממית‬
‫בתוניסיה‪.‬לדבריו‪,‬שירותי הביטחון המצרים זימנו בימים האחרונים את‬
‫מנהיגי תנועת "האחים המוסלמים" במחוזות השונים של מצרים‬
‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬
‫ואיימו עליהם במעצר אם יארגנו הפגנות ברחובות הקוראות לביצוע‬
‫הרפורמות האלה‪.‬‬
‫כוחות הביטחון של מצרים קיבלו הוראות ברורות מהנשיא מובארכ‬
‫באמצעות שר המודיעין שלו הגנרל עומר סולימאן שלא לאפשר פרוץ‬
‫מעשי אלימות שיסלימו את המצב‪.‬‬
‫מובארכ חושש מ"אפקט תוניסיה" שיתסיס עוד יותר את תנועות‬
‫האופוזיציה נגדו דווקא לפני הבחירות לנשיאות שאמורות להתקיים‬
‫השנה ‪.‬‬
‫השלטון המצרי מנוסה היטב בדיכוי הפגנות האופוזיציה וההערכה‬
‫בישראל היא כי הוא יצליח להתמודד עם המחאות ההמוניות של‬
‫ארגוני האופוזיציה בצורה מושכלת שתצמצם למינימום את המתיחות‪.‬‬
‫אחד הגורמים שהסלים את ההפגנות בתוניסיה נגד שלטונו של בן עלי‬
‫היה השימוש באש חייה מצד כוחות הביטחון בעימות עם המפגינים‬
‫שהביא לעשרות הרוגים והגביר את הזעם נגד השלטון‪.‬‬
‫שר החוץ המצרי אחמד אבו אלע'יט הביע‪,‬לפני כמה ימים‪ ,‬בגלוי את‬
‫בטחונו כי במצרים לא תתרחש מהפיכה עממית כפי שהתרחשה‬
‫בתוניסיה‪.‬‬
‫הדרג המדיני במצרים מפגין ביטחון עצמי ביכולתו לשלוט במצב‬
‫בטחון הפנים במדינה‪,‬בישראל עוקבים בדאגה אחר הנעשה שם‬
‫בתקווה שאכן כוחות הביטחון המצרים יצליחו לשמור על יציבות‬
‫המשטר שיש לו הסכם שלום עימה‪.‬‬
‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬
‫פרק ‪6‬‬
‫גבי ורבורג פרופסור תנועות מצרים‬
‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬
‫פרק ‪7‬‬
‫עובדיה סופר מצרים צרפת‬
‫הזווית הישראלית של ההפגנות במצרים‬
‫אין לדעת מה יהיה במצרים‪ .‬תוניסיה משמשת מודל אחד )אם כי‬
‫אפילו שם נראה לי שמוקדם לנבא את תוצאתה הסופית של‬
‫המהפיכה(‪ .‬רבים מזכירים את איראן של ‪ 1979‬כחשש אפשרי‬
‫(שארחיב עליו להלן(‪ ,‬אבל כדאי לחשוב גם על המהומות שפרצו לפני‬
‫כשנה ומחציתה בעקבות הבחירות כמודל אחר שאיראן מציבה‪ .‬היות‬
‫ואין לי מושג מה יהיה‪ ,‬ואין לי כמעט שום היכרות עם הפוליטיקה‬
‫המצרית כדי להעריך אל‪-‬נכונה את תפקידם של מובראק‪ ,‬סולימאן‪,‬‬
‫אל‪-‬ברדעי ואחרים בסיפורים הזה‪ ,‬אעבור לדיון בזווית הישראלית‪ .‬מן‬
‫הזווית הישראלית יש שלושה היבטים שלהלן אקרא להם "הבטחוני ‪",‬‬
‫"הפלסטיני"‪" ,‬האקטיביסטי"‪ .‬לפני שאתפנה לדון בכל אחד מהם‪ ,‬ישנו‬
‫היבט נוסף ‪,‬והוא ההיבט הגזעני‪ ,‬שכדאי לומר עליו מילה‪.‬‬
‫פרשנים שונים מעריכים שמצרים עדיין איננה בשלה לדמוקרטיה‪.‬‬
‫במטותא‪ ,‬אפשר להזכיר שה"עם"‪ ,‬כאשר הוא נבחן במכנה המשותף‬
‫השפל ביותר שלו‪ ,‬איננו מוכן לדמוקרטיה גם בישראל‪ .‬נזכיר שמדובר‬
‫במדינה שבה אין הפרדת דת ומדינה‪ ,‬ואדם איננו יכול להינשא‪,‬‬
‫להתגרש ‪,‬ולרוב גם להיקבר‪ ,‬מבלי שאיש‪-‬דת יהיה מעורב ברגע‬
‫האישי הזה‪ .‬המצב הזה נראה תקין למרבית העם היושב בציון‪,‬‬
‫והתשובה התדירה שאני שומע "תלך לקפריסין "!מעידה על תפיסה‬
‫משובשת של הדמוקרטיה כאילו מדובר בשירות שניתן להפנות‬
‫למיקור‪-‬חוץ או לעבודות קבלן‪ .‬נזכיר כי למרבית האוכלוסייה נראה‬
‫טבעי לחלוטין להפעיל עונש קולקטיבי חסר‪-‬אבחנה‪ ,‬כולל הגבלות‬
‫תנועה‪ ,‬פגיעה במשאבים עד כדי ירי חסר‪-‬אבחנה‪ ,‬כפי שניכר‬
‫מהתמיכה בגדר ההפרדה‪ ,‬הקריאות לנתק את החשמל ולהפסיק את‬
‫האספקה לרצועת עזה‪ ,‬והתמיכה במבצעי הרס כנגד מטרות אזרחיות‬
‫בלבנון ובעזה‪ .‬לבסוף‪ ,‬נזכיר שהשורה הראשונה של אנשי התקשורת‬
‫במדינה הזו מקבלת את ההכשרה ואת הנסיון המקצועי שלה על‪-‬ידי‬
‫הצבא‪ ,‬בדומה לשורה הראשונה של הפוליטיקה‪ .‬כעת‪ ,‬נתהה אם‬
‫מדובר באוכלוסייה הבשלה לדמוקרטיה‪ ,‬או שמא הבליל המיוחד של‬
‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬
‫שלטון כהני‪-‬הדת‪ ,‬הגנרלים ושאר לובשי המדים טעון‪-‬שיפור במידה‬
‫כזו שמוטב שלא נזדרז להעריך את בשלותם של אחרים לדמוקרטיה‬
‫עד שנפשפש בפגמינו‪.‬‬
‫הבטחוני‬
‫ההיבט הבטחוני גורס שערעור שלטון מובראק עשוי להעלות אל‬
‫השלטון גורמים אסלאמיים קיצונים‪ ,‬שיבקשו לסגת מהסכם השלום‬
‫ואולי אף לפתוח בחזית של מלחמה ממש מול ישראל ‪.‬אלוף בן הדגים‬
‫יפה כיצד המודל הטורקי יכול לפעול גם במצרים‪ ,‬שבו ישנו שלטון‬
‫מוסלמי עם רטוריקה חריפה‪ ,‬שמתמרן בין נקודות‪-‬קצה ‪.‬‬
‫אך למה לנו לפנות אל טורקיה‪ ,‬שעליית האיסלאם בה היא חדשה‬
‫יחסית‪ ,‬כאשר יש לנו דוגמה בהירה יותר מאיראן? האיסלאם‬
‫הפונדמנטליסטי מנחה את איראן מזה למעלה משלושה עשורים ‪,‬‬
‫ולמרות זאת לא נפתחה חזית ישירה בין ישראל לאיראן‪ .‬אמנם‪ ,‬איראן‬
‫מציקה לישראל ומאיימת עליה באמצעות חמאס וחזבאללה‪ ,‬ומוסיפה‬
‫על כך רטוריקה מאיימת ‪,‬אך החשש של חזית מלחמה עודנו רחוק‪.‬‬
‫בדומה לכך‪ ,‬גם החשש מול מצרים עודנו רחוק‪ .‬ראשית‪ ,‬לא עלו‬
‫גורמים אסלאמיים לשלטון‪ ,‬נכון לכתיבת שורות אלה‪ .‬ההערכות‬
‫בעניין מכחישות זו את זו‪ ,‬והאינטרסים אינם מפגרים אחר ההערכות‪,‬‬
‫אלא מובילים אותן‪ .‬מבהילים מזה ותומכי שינוי מזה מעריכים אחרת‬
‫את מקומו של האסלאם במהפיכה הזו‪.‬‬
‫עד שהדבר יתברר‪ ,‬כדאי לזכור‪ :‬אפילו אם יתבסס במצרים שלטון‬
‫אסלאמי‪ ,‬אין זה אומר שהוא מיד ייסוג מהסכם השלום‪ .‬וגם אם ייסוג‬
‫והשגרירויות תיסגרנה‪ ,‬עדיין אפשר להסכים בצורה רשמית או בערוץ‬
‫סמוי על שמירת הסטטוס‪-‬קוו בחצי‪-‬האי סיני‪ .‬עד שיוכנסו כוחות רבים‬
‫אל‪-‬תוך סיני שיאיימו ממשית על ישראל יש הרבה שלבים שצריך‬
‫לעבור בדרך ‪,‬ואפילו הראשון מביניהם לא אירע‪ .‬את ההיסטריה‬
‫הקיומית הזו יש לראות בהקשרה ‪,‬כפי שאמרנו קודם‪ ,‬תקשורת של‬
‫יוצאי גל"צ שמדווחים כאילו הם משרתים באמ"ן‪.‬‬
‫בטחון‪ ,‬במובנו העמוק ‪,‬איננו רק תוצאה של כוונות התקפיות של‬
‫מדינה‪ .‬ישנם הקשרים גיאו‪-‬פוליטיים רחבים יותר‪ ,‬הקשורים לבריתות‬
‫ולמאזני כוחות החורגים ממדינות הגבול בלבד או ממדינות אסלאמיות‬
‫בלבד‪ .‬ישראלי שמוטרד באמת ממצבה הבטחוני של מדינתו‪ ,‬כדאי‬
‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬
‫שיטה אוזן גם לפרשנים המעטים המזכירים שארצות‪-‬הברית ירדה‬
‫שלב נוסף במעמדה במזרח‪-‬התיכון‪ .‬ישראל צריכה‪ ,‬לצד קשריה‬
‫"המיוחדים" עם ארצות‪-‬הברית להיערך לסדר עולמי חדש‪ ,‬שבו‬
‫ארצות‪-‬הברית איננה מובילה‪ .‬אני‪ ,‬כדרכי‪ ,‬סקפטי שאראה זאת בימי‬
‫חיי‪ ,‬אבל אין עוד מקום לזלזול בכוחות שאינם מיישרים קו עם‬
‫ארה"ב‪,‬אם אי‪-‬פעם היה‪.‬‬
‫הפלסטיני‬
‫שני חששות מרכזיים יש בישראל על ההשלכות שעשויה להיות‬
‫למהפיכה במצרים על הפלסטינים‪ :‬הראשון ‪,‬שהצלחת המהפיכה‬
‫תיתן השראה למהפיכה דומה בירדן‪ ,‬שם יתקומם‪ ,‬כמצופה‪ ,‬ההמון‬
‫הפלסטיני כנגד השלטון ההשאמי‪ .‬השנייה‪ ,‬שהצלחת המהפיכה תיתן‬
‫השראה לפלסטינים בשטחים )בגדה וברצועה( להפגנות המוניות‬
‫כנגד הכיבוש‪ ,‬בעלות אלימות מוגבלת ‪,‬אך עם פונציאל לשיבוש‬
‫משמעותי של סדר‪-‬היום הישראלי‪.‬‬
‫החשש הראשון הוא כמעט בגדר משאלת‪-‬לב שרונית‪ ,‬לראות את ירדן‬
‫בתור המדינה הפלסטינית‪ ,‬שתוכל לקלוט את הפלסטינים בגדה‪ ,‬אולי‬
‫תוך תיקוני גבול כלשהם‪ .‬שוב‪ ,‬כמו בתוכנית איילנד או בתוכנית אלון‬
‫)בני אלון(‪ ,‬מקווים אנשים שמישהו אחר יפתור עבורם את הבעייה‬
‫הפלסטינית‪ ,‬שוכחים או מדחיקים שאין זו "בעייה פלסטינית" )כפי‬
‫שהייתה פעם "בעייה יהודית"( אלא "סכסוך ישראלי‪-‬פלסטיני"‪,‬‬
‫והבעייה לא תיפתר במעמד צד אחד‪ .‬מהפיכה כזו בירדן‪ ,‬אם וכאשר‬
‫תתרחש‪ ,‬עשויה לכייל מחדש את קוארדינטות הסכסוך‪ ,‬ובוודאי‬
‫שתוסיף שיקולים טקטיים ואסטרטגיים בבואנו להעריך פתרונות‬
‫שונים )ובראש ובראשונה את פתרון שתי המדינות(‪ ,‬אך לא תסיר‬
‫מישראל את אחריותה המרכזית להשתתפות בפתרון ‪.‬‬
‫על החשש השני כתבה עמירה הס ‪.‬אמנם השאלה המרכזית שלה לא‬
‫הייתה מדוע אין התקוממות דומה כלפי הכיבוש‪ ,‬אלא מדוע אין‬
‫הפגנות הזדהות עם מצרים‪ ,‬אך המאמר נחתם בהתייחסות מפורשת‬
‫לשתי האנתפאדות )שכרגיל‪ ,‬צר לי על כריכתן יחד(‪ ,‬ולכן משיב בעצם‬
‫על החשש הזה ‪.‬הייאוש הפלסטיני‪ ,‬שנדון גם אצלי וגם במקומות‬
‫אחרים כבר כמה פעמים בשנים האחרונות הוא פריט החדשות הגרוע‬
‫ביותר שלמרבה הצער לא פותח שום מהדורה‪.‬‬
‫האקטיביסטי‬
‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬
‫ולבסוף‪ ,‬שאלה שכמעט לא שואלים‪ ,‬כי מניחים שהתשובה ברורה‪,‬‬
‫והיא‪ :‬מדוע זה לא קורה אצלנו‪ .‬אני צופה במשדרים ורוצה לרדת‬
‫מדירתי השכורה בירושלים לכיכר צרפת או קצת בהמשך‪ ,‬למעון ראש‬
‫הממשלה‪ ,‬וגם לצעוק שככה זה לא יכול להימשך‪ .‬אני יודע שלא יהיו‬
‫שם אלפים איתי‪.‬‬
‫התהייה היא כביכול מיתממת ‪:‬מצרים היא משטר דיקטטורי‪ ,‬והעם‬
‫מתקומם באופן טבעי‪ .‬יתר על כן‪ ,‬יאמרו לי ‪,‬העובדה שזה לא קורה‬
‫כאן‪ ,‬מוכיחה שרוב הישראלים‪" ,‬למרות תעמולת השמאל ‪",‬יודעים‬
‫שהם חיים בדמוקרטיה‪.‬‬
‫האמנם? המפגינים רוצים להפיל את מובראק‪ ,‬אבל יותר משהם‬
‫מדברים על דיקטטורה הם מדברים על שחיתות ‪,‬על עוני‪ ,‬על אוכל‪.‬‬
‫שחיתות יש כאן‪ ,‬ומרבית הסערות שייצרו כותרות בישראל בשנתיים‪-‬‬
‫שלוש האחרונות היו כאלה‪ .‬הנשיא‪ ,‬ראש הממשלה‪ ,‬בנים של ראש‪-‬‬
‫ממשלה קודם‪ ,‬רמטכ"ל שאולי מעורב בזיוף מסמך‪ ,‬מועמד לרמטכ"ל‬
‫שאולי מסר תצהיר כוזב ‪,‬כספים במעטפות‪ ,‬כרמל שנשרף בגלל שר‬
‫פנים שמועל בתפקידו‪ ,‬הסלון האווירי בפאריז‪ ,‬ועוד ועוד‪ .‬על לא מעט‬
‫מהדברים האלה אנשים יצאו לרחובות‪ .‬מעל הכל ‪,‬הם יצאו עבור‬
‫גלעד שליט‪ .‬אבל תמיד היה ברור שזו הפגנה מסודרת‪ ,‬עם שעת‬
‫התחלה ושעת סיום‪ .‬כמו גם ההפגנה בעקבות החלטת הכנסת לחקור‬
‫מקורות‪-‬מימון של ארגוני שמאל‪ .‬כשאובמה דיבר על חופש‬
‫ההתאגדות כיסוד מרכזי של דמוקרטיה ‪,‬והצהיר שהוא עומד על כך‬
‫ששלטונות מצרים לא יפגעו בחופש הזה‪ ,‬חשבתי שראוי שיאמר כך‬
‫גם לשלטונות בישראל‪.‬‬
‫אז למה ההפגנות‪ ,‬נגד קצב ‪,‬בעד שליט‪ ,‬נגד אולמרט‪ ,‬נגד ליברמן‪,‬‬
‫הוציאו אלפים לרחובות‪ ,‬אבל האלפים הללו לא נשארו בהם‪ ,‬עד‬
‫ִ‬
‫למצרים‪ ,‬אנחנו שבעים מדי מכדי‬
‫שהשיגו את מבוקשם? אולי‪ ,‬בניגוד‬
‫להישאר ברחוב‪ .‬ואולי‪ ,‬כמו הפלסטינים‪ ,‬אנחנו מיואשים מדי‬
‫מהאפשרות שמשהו כזה יצליח‪.‬‬
‫אבל לטעון שישראלים הם כמו פלסטינים זוהי חתרנות שאין‬
‫כדוגמתה‪ ,‬כי אם יש משהו שהשמאל והימין בישראל מאוחדים לגביו‪,‬‬
‫זו הדיעה שהבדלים תרבותיים מונעים כל אפשרות של דו‪-‬קיום בין‬
‫שני העמים וכדאי שאפסיק כאן‪ ,‬לפני שארחיק לכת עוד יותר ‪.‬‬
‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬
‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬
‫פרק ‪8‬‬
‫דיווחים במצרים‪ :‬מפגינים פוצצו את צינור הגז ממצרים לישראל‬
‫התקשורת המצרית דיווחה כי פיצוץ עצום נשמע בסמוך לצינור‬
‫באל‪-‬אריש שבצפון סיני‬
‫מפגינים או פעילי טרור בצפון סיני פוצצו היום את צינור הגז העובר‬
‫ממצרים לישראל – כך דיווחה היום התקשורת המצרית‪ .‬בשלב זה לא‬
‫ברור כיצד ישפיע הפיצוץ על אספקת הגז ממצרים לישראל ‪.‬‬
‫לפי הדיווח‪ ,‬מחבלים שניצלו את המצב הביטחוני במצרים בימים‬
‫האחרונים פוצצו את צינור הגז‪ .‬תושבי האזור דיווחו כי פיצוץ עצום‬
‫נשמע בסמוך לצינור באל אריש שבצפון סיני‪ ,‬ולהבות נראו משתוללות‬
‫בסמוך ‪.‬‬
‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬
‫פרק ‪9‬‬
‫מהומות במצרים ‪-‬הפן הכלכלי ‪ -‬כלל פיננסים‬
‫מהומות במצרים ‪ -‬הפן הכלכלי‬
‫מה שהחל כמרד על רקע המצב הכלכלי המחפיר בטוניסיה‬
‫ובמצרים גורר כעת בעצמו לחשש ממשבר כלכלי‪ .‬בורסות העולם‬
‫מגיבות בירידות‪ .‬ועדיין‪ ,‬להערכתנו‪ ,‬הסיכוי להתרחבות המהומות‬
‫הללו למשבר כלכלי עמוק וממושך בעולם נמוך מאד ‪.‬‬
‫אמיר כהנוביץ | כלכלן מאקרו ושווקים גלובליים | כלל פיננסים ניהול‬
‫נכסים ומחקר‬
‫הירידות בשווקי העולם הן תוצאה של שלושה חששות עיקריים ‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫האטה משמעותית של הכלכלה המצרית‪ -‬תפגע בעיקר‬
‫ברווחיות חברות הפועלות מול מצרים‪ .‬כאן יש לזכור כי משקלה‬
‫של מצרים בכלכלה העולמית קטן ואף שולי‪.‬‬
‫חשש לגבי ציר התחבורה הימי של תעלת סואץ‪ .‬הציר מהווה‬
‫נתיב תחבורה עיקרי בין אסיה לאירופה‪ .‬בין השאר עוברות‬
‫דרכו כ‪ 1.8-‬מיליון חביות נפט ביום‪ .‬גם כאן הסיכוי למשבר נמוך‬
‫מאד‪ ,‬כיוון שאין אינטרס של אף גורם במצרים לחסום את‬
‫‪.‬‬
‫התעלה ובנוסף היא נמצאת רחוק ממרכז המהומות‬
‫חשש להתרחבות המהומות למדינות ערביות נוספות ‪ -‬הסכנה‬
‫הגדולה ביותר היא להתרחבות אל מפיקות הנפט הגדולות‪,‬‬
‫כדוגמת ערב הסעודית )מפיקה כ‪ 10 -‬מליון חביות נפט ביום(‪.‬‬
‫אך במדינות אלה השלטונות יציבים יותר‪ ,‬ואיכות החיים טובה‪,‬‬
‫מה שמקטין משמעותית את הסיכוי להתקוממות ‪.‬‬
‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬
‫מחיר הנפט מגיב בעליות‪ ,‬בינתיים בעיקר בגובה התוספת‬
‫שתידרש לשינוע הנפט סביב אפריקה‪.‬‬
‫על ישראל השפעות נוספות ‪:‬‬
‫אף שהמרד איננו קשור באופן ישיר לישראל ואף עשוי להועיל בטווח‬
‫הארוך לדמוקרטיה ושוק חופשי במדינות המקיפות אותנו‪ ,‬ואולי אף‬
‫לדכא את מרמור האוכלוסייה‪ ,‬מרמור שנטה להתפרץ לא פעם לכיוון‬
‫ישראל‪ .‬עדיין‪ ,‬בטווח הקצר עשוי לצאת רע מהימצאותנו במרכזה של‬
‫אי היציבות האזורית‪ .‬מה שמסביר את הירידות החריגות בשווקים‬
‫בישראל ‪.‬‬
‫סחר ‪ -‬היצוא הישראלי למצרים אומנם שולי גם הוא ומוערך בין ‪100‬‬
‫ל‪ 200-‬מיליון דולר‪ .‬עם זאת ישראל מייבאת ממצרים גז בהיקף גדול‪,‬‬
‫היקף שעוד מתוכנן להתרחב בצורה משמעותית בשנים הבאות‪ ,‬עם‬
‫סיום בנייתן של תחנות כוח המופעלות בגז ‪.‬בשנת ‪ 2010‬ייבאה‬
‫ישראל ממצרים גז בהיקף של ‪ BCM 2.1‬ואלה צפויים לעלות ל‪3-‬‬
‫‪BCM‬ב‪ 2011-‬ועד ל‪ BCM 8-‬בעוד מספר שנים‪ .‬העסקה הגדולה‬
‫ביותר שעומדת על הפרק היא עסקת יבוא גז בשווי של כ‪ 4 -‬מיליארד‬
‫דולר ל‪ 20-‬שנה ע"י החברה לישראל ‪.‬נכון להיום מחצית מהעסקה‬
‫כבר חתומה מול הגז המצרי )דרך חברת אמפל( ולגבי החצי השני של‬
‫העסקה הייתה עדיין אי ודאות‪ ,‬מצד אחד קיימת אופציה ליבוא גם‬
‫החצי השני ממצרים או מאידך מהשותפות הישראלית של קידוח‬
‫תמר‪ .‬כעת‪ ,‬לאור המהומות ואי הוודאות ממצרים גובר הסיכוי כי‬
‫החברה לישראל תעדיף לחתום את המחצית השנייה של העסקה עם‬
‫השותפות הישראלית תמר‪ .‬עסקה עם שותפות תמר‪ ,‬אם תהיה‪,‬‬
‫תתמוך מאד בהכנסות המדינה‪ ,‬שגוזרת יותר מ‪ 50% -‬מס על רווחי‬
‫הגז‪ ,‬אך מצד שני תגרור לעליית מחירי הגז ומחירי החשמל למשקי‬
‫הבית ולסקטור העסקי בישראל‪ .‬כך שגם כאן לא מדובר בקטסטרופה‬
‫ואולי אפילו בשורה תחתונה חיובית‪.‬‬
‫גם אם ישראל תצליח לעמוד בצד ולא להסתבך‪ ,‬עדיין סביר‬
‫שמשקיעים מהעולם לא ירגישו בנוח עם השקעות פה‪ .‬באירועים‬
‫בעבר ראינו שהמשקיעים הזרים מגיבים בפאניקה והגזמה לאירועים‬
‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬
‫בישראל‪ ,‬אף שאלה בדיעבד התבררו כבעלי השפעה זניחה על רווחי‬
‫החברות המקומיות‪ ,‬מה שאפשר חזרה לעליות ‪.‬‬
‫בינתיים לא עוזרים ההסברים והמשקיעים הזרים יוצאים‪ .‬יציאתם‬
‫תחליש את השקל‪,‬ועשויה להשפיע עליו אפילו יותר מהפעולות‬
‫והניסיונות להחלשתו ע"י בנק ישראל והאוצר גם יחד‪ .‬תוצאה נוספת‬
‫של יציאת משקיעים זרים עשויה להיות עלייה בתשואות האג"ח‪,‬‬
‫במיוחד הארוכות‪ ,‬מה שיכביד על הוצאות המימון של הממשלה‬
‫ויקשה על הצמיחה‪ .‬עם זאת יתכן שמשקיעים ישראלים יעברו ממניות‬
‫לאג"ח ויפצו במידה מה על בריחת הזרים‪ ,‬מה שעשוי למתן את עליית‬
‫התשואות‪ .‬כלומר‪ ,‬לגבי תחום האג"ח הממשלתי התמונה בעייתית‬
‫עם נטייה שלילית‪ .‬להערכתנו משקיעים סולידיים ישראלים צריכים גם‬
‫הם להסיט חלק מהשקעותיהם לחו"ל ‪.‬‬
‫עוד נקודה מעניינת עשויה להיות ההשפעה על מחירי הנדל"ן‬
‫בישראל‪ ,‬שעיקר הלחץ יהיה כלפי ירידת מחיריהם‪ .‬הן מהכיוון של‬
‫עליית התשואות על אגרות החוב הממשלתיות שתגרור לעליית‬
‫הריבית למשכנתאות וירידה בביקוש הזרים להשקעות בישראל‪ ,‬בין‬
‫השאר בביקוש להשקעות בנדל"ן ‪.‬‬
‫לסיכום‪,‬‬
‫במוקד המשקיעים יהיו החלשות השקל‪ ,‬אי ודאות לגבי האג"ח‬
‫הממשלתיות הישראליות ‪,‬עליית מחיר הנפט‪ ,‬הזדמנויות לרווח של‬
‫חברות הגז המקומיות וירידת שוקי המניות‪ .‬ועדיין‪ ,‬מאד יתכן כי‬
‫בסופו של דבר השפעות המהומות יהיו לבסוף קטנות‪ ,‬יגררו לירידות‬
‫שערים צנועות של ‪ ,4%-5%‬שמשקפות אי וודאויות ללא השלכות‬
‫ריאליות משמעותיות‪ ,‬ויסתיימו בתוך מספר ימים‪ .‬זהו מסוג הדברים‬
‫שאי אפשר להבין לאן הם מתגלגלים‪ ,‬עד שהם מתגלגלים‪ .‬נכון להיום‬
‫אנו לא רואים פגיעה מהותית ברווחי החברות‪ ,‬ובטח לא חזרה‬
‫למשבר עולמי‪.‬‬
‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬
‫פרק ‪10‬‬
‫‪ Egyptian Museum‬המוזיאון המצרי‬
‫שוד ושבר‪ :‬אסון עולמי לאתרי התיירות במצרים‬
‫אתרי התיירות שנבזזו במצרים‪ ,‬כמו המוזיאון המצרי בקהיר‪,‬‬
‫מהווים מוקד משיכה עיקרי לתיירים במדינה‪ .‬רחלי שלומי‪-‬חן‪,‬‬
‫אגיפטולוגית במקצועה‪ ,‬מספרת על חשיבות האתרים שניזוקו‬
‫ואולי ולא יתוקנו לעולם‪ ,‬באחת התרבויות העתיקות בעולם‬
‫כשהגיעו התמונות הראשונות מהמוזיאון המצרי בקהיר‪ ,‬עמדתי מול‬
‫מסך הטלוויזיה פעורת פה וכואבת‪ .‬אני מכירה גם חברים מהקהילה‬
‫האגיפטולוגית הקטנה שפרצו בבכי ‪.‬ביזת העתיקות במצרים וההרס‬
‫שלהן הם תופעת לוואי קשה‪ ,‬וכזו שנראית כאילו אינה קשורה‬
‫למטרות שבשלן יוצאים המוני מצרים לרחובות‪ .‬בכל זאת‪ ,‬נראה שעל‬
‫כל עגלה קופצים נוסעים מכל הסוגים‪ ,‬וכאן גם פושעים‪ ,‬בוזזים‬
‫ושודדים מצאו שעת כושר‪.‬‬
‫•‬
‫רוצים לדון במהומות במצרים ‪ -‬כנסו לפייסבוק של ‪ynet‬‬
‫לצערנו‪ ,‬היו הדיווחים על הנזק במוזיאון הלאומי בקהיר דיווחים‬
‫ראשונים‪ ,‬אך בהחלט לא אחרונים‪ .‬המוזיאון הלאומי בקהיר הוא בית‬
‫לעתיקות מצריות מכל רחבי מצרים‪ ,‬מכל התקופות של מצרים‬
‫הפרעונית ואף קודם לכן ‪.‬במוזיאון ניתן למצוא מוצגים מן האלף‬
‫הרביעי לפני הספירה ועד למאות הראשונות לספירה‪ .‬עם האוספים‬
‫הבולטים הנמצאים במוזיאון נמנה האוצר המלכותי היחיד שהגיע‬
‫כמעט בשלמותו לידינו‪ ,‬האוצר שנטמן בקברו של המלך‪-‬ילד תות‪-‬‬
‫ענח‪-‬אמון‬
‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬
‫אוצר אדיר זה שהונח בקברו של המלך‪ ,‬למרות שמלך תקופה קצרה‬
‫יחסית (כתשע שנים( והיה צעיר מאוד במותו )בן ‪ ,(18-20‬מרמז על‬
‫מימדי האוצרות שהונחו בקברותיהם של מלכים גדולים ממנו‪ .‬אוצרות‬
‫אחרים לא הגיעו לידינו כיוון ששודדים הגיעו אליהם עוד בימי מצרים‬
‫הפרעונית‪ .‬מן התמונות של רשת אל‪-‬ג'זירה‪ ,‬ומדבריו של ראש‬
‫המועצה העליונה לעתיקות במצרים‪ ,‬הדוקטור זאהי האווס‪ ,‬עולה כי‬
‫השודדים שפרצו למוזיאון נתצו שני פסלים מצופים זהב מן האוצר של‬
‫תות‪-‬ענח‪-‬אמון‪ .‬לדבריו של האוואס‪ ,‬הפסלים המשוברים הושארו על‬
‫רצפת המוזיאון וניתן יהיה להחזיר אתם לתצוגה לאחר עבודת שיקום‬
‫ושחזור ‪.‬‬
‫עוד נזוקו במתקפת השודדים שתי מומיות‪ .‬מדיווחים שונים בעיתונות‬
‫הזרה וברשת עולה כי שתי המומיות הן כנראה המומיות של יויה‬
‫וטויה‪ .‬מומיות אלה עברו לאחרונה בדיקות גנטיות במטרה לנסות‬
‫ולהבין את הקשרים המשפחתיים בין צאצאי השושלת השמונה‬
‫עשרה‪ ,‬עמה נמנה גם המלך תות‪-‬ענח‪-‬אמון‪ .‬הבדיקות הצביעו על‬
‫קרבה משפחתית בין יויה וטויה לתות‪-‬ענח‪-‬אמון‪ ,‬ויתכן שיויה וטויה‬
‫היו הסבא רבא והסבתא רבתא שלו‪ .‬נראה שבניסיון לחלץ את‬
‫המסכות מעל המומיות ערפו השודדים את ראשיהן‪ .‬מעשה זה מעיד‬
‫על כך שליבם של השודדים גס לא רק במה שקשור בשכיות תרבות‪,‬‬
‫אלא גם בכבוד האדם ‪.‬‬
‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬
‫מקומיים ליד המוזיאון המצרי בקהיר‪ .‬האובדן ההיסטורי גדול‬
‫)צילומים)‪: AFP‬‬
‫חלק מהבוזזים היו שומרי המוזיאון‬
‫בנוסף למומיות ולפסלים מן האוצר של תות‪-‬ענח‪-‬אמון ניזוקו גם דגמי‬
‫עץ בני ‪4,000‬שנה‪ .‬דגמים אלה הונחו בקברי האצילים בתקופת‬
‫הממלכה התיכונה ‪(1650-2055‬לפנה"ס( על‪-‬מנת שבאופן מאגי‬
‫ישרתו את האציל המת אחרי מותו ‪.‬מבחינה מדעית‪ ,‬ערכם של‬
‫הדגמים הללו רב כיוון שאלה הם דגמים בתלת‪-‬מימד שיצרו המצרים‬
‫עצמם‪ ,‬ואשר מחקים סצנות של מלאכות שונות מחיי היומיום‪ ,‬כגון‬
‫קצבים ‪,‬אופים‪ ,‬טווים‪ ,‬נגרים‪ ,‬חיילים מבשלי בירה ועוד ‪.‬‬
‫הדגמים הללו יחודיים כיוון שהם עשויים עץ‪ .‬עץ נשמר לאורך תקופות‬
‫ארוכות כל‪-‬כך רק בתנאים מאוד מיוחדים‪ ,‬תנאים השוררים על ספר‬
‫המדבר המצרי ‪.‬אין כמעט בעולם ממצאים עשויים עץ מתקופות‬
‫קדומות כל‪-‬כך‪ .‬בין יתר הדגמים ‪,‬קיים מגוון גדול של דגמי כלי שיט‪,‬‬
‫עמם נמנה הדגם ששובר במוזיאון‪ .‬אם במקרים של הפסלים מקברו‬
‫של תות‪-‬ענח‪-‬אמון או מסכות המומיה מדובר בחפצים מצופי זהב ‪,‬הרי‬
‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬
‫כאן מדובר בדגם עץ שלבד מן הערך התרבותי הרב שלו‪ ,‬אין ערך‬
‫לחומר ממנו הוא עשוי‪ .‬גם כאן נכרת גסות לבם של השודדים ‪.‬‬
‫בראיון שהעניקה לעיתון הגרמני המקוון ‪, Zeit Online,‬מספרת‬
‫הדוקטור וואפה אל‪-‬סאדיק‪ ,‬המנהלת בדימוס של המוזיאון המצרי‬
‫בקהיר‪ ,‬שחלק מהבוזזים היו שומרי המוזיאון‪ .‬משכורתם החודשית‬
‫של שומרים אלה מגיעה ל‪ 250-‬לירות מצריות שהם כ‪ 35-‬אירו ובכל‬
‫זאת‪ ,‬אם מישהו מחפש משהו אופטימי בחדשות הללו הרי זו הידיעה‬
‫שמי שמנע נזק נוסף למוזיאון בקהיר‪ ,‬עוד לפני שהגיע הצבא‪ ,‬היו‬
‫ההמונים‪ ,‬שברובם מכירים בחשיבותו התרבותית והלאומית של‬
‫המוסד‪ ,‬והגנו עליו בגופם‪ .‬כעת שומר הצבא על המוזיאון‪ ,‬ויש לקוות‬
‫שלא יהיו נזקים נוספים ‪.‬‬
‫‪2‬מומיות הקשורות למלך המצרי ניזוקו‪ .‬גופתו החנוטה של תות‪-‬‬
‫ענח‪-‬אמון‬
‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬
‫רובם של המפגינים מכירים בחשיבות המורשת‬
‫לצערנו‪ ,‬אבל כצפוי‪ ,‬המוזיאון המצרי בקהיר לא היה היחיד שנבזז‪.‬‬
‫עוד סיפרה אל‪-‬סאדיק כי בשבת בבוקר התקשרו אליה עמיתיה מן‬
‫המוזיאון בממפיס‪ 24 ,‬ק"מ דרומית לקהיר‪ ,‬וספרו שהמוזיאון כולו‬
‫נבזז על מחסניו‪ .‬המוזיאון בממפיס משמש משכן לפסל ענק של‬
‫רעמסס השני ולגן פסלים ‪.‬‬
‫דיווחים נוספים מגיעים גם מאבוסיר וסקרה‪ .‬אתרים אלה‪ ,‬ממערב‬
‫לקהיר‪ ,‬שימשו בתי קברות מלכותיים ובתי קברות של האצולה בעיקר‬
‫בתקופת הממלכה הקדומה ‪(2494-2613‬לפנה"ס(‪ .‬שם חופרים‬
‫השודדים במרץ קברים שנחסמו ושאינם פתוחים למבקרים‪ ,‬נבזזו‬
‫מחסנים והוסב נזק רב‪ .‬דיווחים על שוד עתיקות וביזה מגיעים גם‬
‫ממזרח הדלתא‪ ,‬מסיני וממקומות אחרים‪ .‬באזור לוקסור הגנו‬
‫המקומיים בגופם על עמק המלכים ועל קברי האצילים מפני השודדים‪,‬‬
‫וכרגע נדמה שנמצב בדרום יציב‪.‬‬
‫מצרים כולה בורכה באתרים ארכיאולוגיים‪ .‬אתרים אלה ומורשתה של‬
‫מצרים כאחת מן התרבויות העתיקות בעולם מהווים מוקד משיכה‬
‫לתיירים ולאנשי מדע‪ .‬רוב רובם של המפגינים היוצאים לרחובות‬
‫במצרים מכירים בחשיבותה של מורשת זו ועושים ניסיון לשמר את‬
‫האתרים‪ ,‬הבעיה היא שבמצב הנוכחי של אנארכיה‪ ,‬יש מעטים‬
‫שמנצלים את ההזדמנות על מנת לנסות ולהרוויח מן העתיקות‬
‫הרבות ‪.‬‬
‫אנשי מדע‪ ,‬ארכיאולוגים ואגיפטולוגים מצריים פונים לקהילה‬
‫הבינלאומית לפקוח עין על עתיקות שמגיעות לשוק העתיקות‪ ,‬בעיקר‬
‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬
‫כאלה מתקופת הממלכה הקדומה‪ ,‬על מנת שניתן יהיה לצמצם את‬
‫הנזקים שנגרמו באבוסיר ובסקרה ובמקומות אחרים ‪.‬‬
‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬
‫פרק ‪11‬‬
‫סיקור ההפגנות במצרים‪ :‬מהומה רבה בלי הרבה מידע‬
‫הפרשנים לא באמת יודעים שום דבר‪ ,‬שליחי הערוצים למצרים לא‬
‫מחדשים כלום והכותרות המתחלפות מפזרות צ'קים שלא ברור אם‬
‫המציאות יכולה לפרוע‪ .‬כך נראו מהדורות החדשות בסוף השבוע‬
‫האחרון‬
‫ספקולציות בלבד‪.‬‬
‫בנימין נתניהו הנחה את שרי הממשלה לא להגיב למהומות במצרים‪.‬‬
‫מערכות החדשות‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬רשאיות‪ ,‬מצופות ונדרשות להגיב‪.‬‬
‫למרות שמצרים כבר הוכיחה סף סבלנות דיפלומטי נמוך גם כשזה‬
‫נוגע להתבטאויות שיוצאות מהתקשורת הישראלית‪ ,‬ע"ע פרשת‬
‫יצפאן‪-‬מובארכ‪ ,‬הרי שבכל זאת העיתונאים יכולים להגיד את‬
‫שהשרים נמנעים ממנו‪ .‬למשל‪ ,‬לדון בשאלה שמן הסתם מטרידה גם‬
‫את שרינו‪ :‬מובארכ בחוץ – טוב או רע?‬
‫באופן צפוי ‪,‬סיקור האירועים מתנהל בשני מסלולים בולטים‪ ,‬סביב‬
‫הידיעות השוטפות‪ .‬הראשון – התרשמות‪/‬התפעלות‪/‬התפעמות‬
‫מהמתרחש‪ .‬בזה אחר זה עולים פרשנים‪ ,‬מומחים ‪,‬דיפלומטים‬
‫לשעבר‪ ,‬אנשי אקדמיה‪ ,‬ומביעים את התפעלותם מהמראות‪ .‬איך‬
‫אומרים אצלנו? מדים!‬
‫יש אמנם משהו מתנשא בקורת הרוח שמלווה את הסיקור העיתונאי‬
‫המערבי של הפגנות במדינות העולם השלישי‪ ,‬מין ניחוח פטרונות‬
‫שמעורר אי נוחות – "ראו את הילידים! סוף סוף הבינו שהם צריכים‬
‫דמוקרטיה" – אבל זה כנראה בלתי נמנע‪ ,‬ובמידה רבה מובן ומוצדק‪.‬‬
‫הכישלונות האמריקאיים לכפות על מדינות שונות בעולם הר דמוקרטי‬
‫כגיגית‪ ,‬רק מחזקים את החיבה המערבית להפיכות עממיות‪ .‬כך הופך‬
‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬
‫כל ניסיון הפיכה פנימי למעין תחרות‪ ,‬בה משמשים פרשני העולם‬
‫המערבי כאוהדי האנדרדוג )העם(‪ ,‬לעומת הפוליטיקאים‪ ,‬שאהדתם‬
‫נעה על פי צו מצפונם האינטרסנטי‪ .‬יוצא מכך שלפחות בזירה‬
‫התקשורתית‪ ,‬ידם של האזרחים על העליונה‪ .‬מה גם שטנק זה משהו‬
‫שאף פעם לא מצטלם טוב על רקע עירוני‪.‬‬
‫את משק כנפי ההיסטוריה אפשר ממש להרגיש באולפנים‪.‬‬
‫העיתונאים מופתעים לגלות כיצד בן רגע הופכים אייקונים מצרים‬
‫קלאסיים שנתפסים אצלנו כאנשי ברזל ‪,‬איתנים כמו הספינקס ונצחיים‬
‫כמו הנילוס‪ ,‬דוגמת מובארכ וסולימאן‪ ,‬לפרצופים מרוטשים על כרזות‬
‫נאצה‪ .‬לפרשני האקדמיה זהו יום חג של ממש; לא כל יום זוכה חוקר‬
‫להיות עד לרגע היסטורי המתרחש בתחום פעילותו‪ .‬אינני יודע איך‬
‫מרגישים ברחובות קהיר‪ ,‬אבל במהדורות החדשות הישראליות‬
‫רוחות המהפכה כבר מנשבות ‪.‬ערוץ ‪ 2‬התחיל עם "מצרים על סף‬
‫הפיכה"‪ ,‬וערוץ ‪ ,10‬אחרי שהצליב את הנתונים ‪,‬יישר קו למחרת‪.‬‬
‫עכשיו רק נותר לקוות שהמצרים יספקו את הסחורה ‪.‬‬
‫מי שעדיין לא סיפקו את הסחורה הם שליחי הערוצים למצרים‪.‬‬
‫בדיווחיהם עד כה הם לא הוסיפו דבר שלא יכולנו לקבל ממקורות‬
‫אחרים‪ ,‬אך ברור שנוכחות עיתונאית זרה במצרים‪ ,‬נוכח המגבלות‬
‫התקשורתיות שמטיל השלטון‪ ,‬היא הכרחית‪ ,‬ועוד עשויה לשאת פרי‬
‫)ערוץ ‪ ,10‬במהלך שיוכח אולי כנבואי‪ ,‬כבר שלח את אור הלר‬
‫לעמאן ‪).‬בינתיים‪ ,‬מואב ורדי מתערה בהמון כאחרון דייגי הנילוס‪ ,‬עד‬
‫שאפשר לתהות אם הוא לא הקייזר סוזה של ההפגנות האלה ‪.‬‬
‫המסלול השני בו מתנהל הסיקור הוא‪ ,‬כאמור‪ ,‬הזווית הישראלית‪ .‬אין‬
‫דין מהומות במצרים כמהומות בסודאן ‪,‬בבוליביה‪ ,‬בתוניסיה ואפילו‬
‫באיראן‪ .‬הפעם מדובר במדינה שכנה‪ ,‬מרחק יריקה מאילת וכמה‬
‫מאות מנהרות מעזה‪ ,‬מדינה שמנהלת עם ישראל יחסים דיפלומטיים ‪,‬‬
‫שלום קר ומתח גבוה‪ .‬המשקפת הפרובינציאלית שדרכה אנו נוהגים‬
‫להביט בעולם בלאו הכי הופכת בשל כך לטלסקופ‪ ,‬שבו כל פרט ופרט‬
‫חשוב מהזווית הישראלית‪ .‬כי אם כל הכבוד למצרים‪ ,‬לבעיות‬
‫האבטלה ולקרבות הדמוקרטיה שלהם‪ ,‬מה שבאמת מעניין אותנו זה‬
‫איך כל זה נוגע לנו‪ .‬האם עלינו לאגור מזון לקראת מלחמה ?האם‬
‫אפשר לשלוף את ציוד הצלילה ולחזור לסיני? האם יצפאן יכול שוב‬
‫לצחוק על מובארכ?‬
‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬
‫עיקר הדאגה באולפנים היה נתון להשפעות העתידיות של הפיכה‬
‫עתידית עם יורש עצר עתידי וכוונותיו העתידיות על עתיד היחסים בין‬
‫מצרים לישראל‪ .‬לפרשנים יש מעט מאוד קלפים לשחק איתם;‬
‫המהומות עוד בשיאן‪ ,‬המאזניים עדיין אינן נוטות לשום צד‪ ,‬והחמור‬
‫מכל ‪ -‬אין מנהיג עתידי באופק‪ .‬בניגוד למקובל בהפגנות ברחבי‬
‫העולם‪ ,‬המצרים מנהלים את המערכה שלהם בלי ראשי אופוזיציה‬
‫מוכרים שנמצאים בגולה או במעצר בית‪ ,‬בלי מפלגות‪ ,‬בלי‬
‫אלטרנטיבות שלטוניות‪ .‬זה גובל בחוסר התחשבות ‪.‬‬
‫הפרשנים ניסו להיאחז במה שיש ‪.‬מוחמד אל ברדעי ‪ -‬מועמד בעיקר‬
‫מטעם עצמו בשלב זה ‪ -‬עומר סולימאן ושמות נוספים בדרגות הולכות‬
‫וצונחות של רלוונטיות נזרקים לקלחת השחורה משחור ‪.‬האמת היא‬
‫שאף אחד לא יודע מה יקרה עד סוף היום‪ ,‬לא כל שכן מי ירש את‬
‫מובארכ‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬וכל אחד מנסים להגיד את זה במילים אחרות‪.‬‬
‫אולי צודק נתניהו‪ .‬לפעמים יפה השתיקה לחכמים‪.‬‬
‫מעניין‪ ,‬אגב‪ ,‬שבניגוד לתחושה ההיסטורית שמלווה רבים מהפרשנים‬
‫באולפן‪ ,‬מנהלי לוח השידורים מחזיקים פאסון ‪.‬עוד לא נולד‬
‫המוחבראת שיזיז את "האח הגדול" מהמשבצת ‪.‬‬
‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬
‫פרק ‪ 20‬בטחון ומדינה‬
‫סדרה‪ :‬האחים המוסלמים ‪ -‬מבט היסטורי על ‪ 80‬שנות פעילות‬
‫)‪(1928-2008‬‬
‫הרצאות מתוך כנס שנערך באוניברסיטת‬
‫חיפה הסוקר את פעילות תנועת האחים‬
‫המוסלמים מרגע הקמתה ועד היום ‪.‬‬
‫מדוע אין היסטוריה כמותית של פעילות האחים‬
‫המוסלמים‬
‫הרצאתו של פרופ' אורי מ‪ .‬קופפרשמידט על האחים‬
‫המוסלמים ואמצעי התקשורת‪ ,‬על חסן אל‪-‬בנא‪ ,‬מייסד‬
‫האחים המוסלמים ועל הקושי להעריך ולכמת את‬
‫פעילות התנועה ‪.‬‬
‫היסטוריה משפחתית בראי הזמן‪ ,‬מחסן אל‪-‬בנא‬
‫לטארק רמצ'אן‪ ,‬ג'מאל אל‪-‬בנא והאני אל‪-‬בנא‬
‫הרצאתה של דינה ליסנסנקי מהאוניברסיטה העברית‬
‫על משפחתו האישית של חסן אל‪-‬בנא‪ ,‬מייסד ומנהיג‬
‫תנועת האחים המוסלמים במצרים‪ .‬ההרצאה‬
‫מתמקדת בשלושת האישים המוכרים ביותר‬
‫לתקשורת ולאקדמיה‪ :‬ג'מאל אל‪-‬בנא‪ ,‬האני אל‪-‬בנא‬
‫וטארק רמצ'אן ‪.‬‬
‫שיח האחים המוסלמים במהלך הרבע האחרון של‬
‫המאה העשרים‪ :‬הסטת דגשים באסטרטגיה‬
‫הפוליטית‬
‫הרצאתו של ליעד פורת מאוניברסיטת חיפה על השיח‬
‫האופוזיציוני של האחים המוסלמים במצרים כנגד‬
‫המשטר‪ ,‬כפי שבא לידי ביטוי בפרסומיהם החל‬
‫משנות ה‪ 70 -‬ועד לראשית שנות ה‪. 90-‬‬
‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬
‫הטרנספורמציה של האחים המוסלמים בירדן‪:‬‬
‫מאופוזיציה נאמנה לנמסיס פוליטי‬
‫ד"ר שמואל בר מהמכון למדיניות ואסטרטגיה‬
‫בהרצליה סוקר את התהפוכות בתולדות תנועת‬
‫האחים המוסלמים בירדן – החל מהיותה תנועה‬
‫שנהנתה מתמיכה של המשטר ועד לימינו‪ ,‬שבהם‬
‫התנועה הפכה להיות היריב העיקרי של המשטר‬
‫הירדני ‪.‬‬
‫פונדמנטליזם דמוקרטי? שיח ומעש בתנועת האחים‬
‫המוסלמים בסוריה‬
‫הרצאתו של ד"ר יצחק ויסמן מאוניברסיטת חיפה על‬
‫התפתחות תנועת האחים המוסלמים בסוריה ועל‬
‫ההבדלים בינה לבין תנועת האחים המוסלמים‬
‫במצרים ‪.‬‬
‫החמאס‪ :‬אחים עם ייחוד פלשתיני‬
‫תנועת החמאס דומה לתנועות איסלמיות אחרות‪ ,‬אך‬
‫במובנים רבים היא גם נבדלת מהן‪ .‬מהם מאפייניה‬
‫הייחודיים של תנועת החמאס? הרצאתו של ד"ר מאיר‬
‫ליטבק מאוניברסיטת תל אביב ‪.‬‬
‫המבט הסעודי‪ ,‬הגות הלכתית‪-‬פוליטית של האח'ואן‬
‫בערב הסעודית בין עבר להווה‬
‫בזמן האחרון נוצר מתח בין הווהאבים לאחים‬
‫המוסלמים‪ .‬מתח שבא לידי ביטוי בצורות שונות‪ .‬ד"ר‬
‫מחמד אל‪-‬עטאונה מאוניברסיטת בן גוריון מנסה‬
‫להתחקות אחר התמורות והשפעה ההדדית של‬
‫תנועות הווהאבית והאח'ואנית בסעודיה אחת על‬
‫השניה‪ ,‬אם קיימות כאלו ‪.‬‬
‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬
‫המאזן ההיסטורי של האחים המוסלמים במזרח‬
‫התיכון‪ :‬הפרספקטיבה של אל‪-‬קאעדה‬
‫הופעת אל‪-‬קאעדה על הבמה העולמית בראשית‬
‫שנות התשעים של המאה ה‪ 20 -‬החדירה מימד חדש‬
‫לשיח האיסלמי המודרני ‪.‬ד"ר מאיר חטינה‬
‫מהאוניברסיטה העברית מנסה להבין את הקשר בין‬
‫טקסט לקונטקסט בין היסטוריה של רעיונות‬
‫לפוליטיקה ועל רגש הנחיתות בהכרזת אל‪-‬קאעדה על‬
‫נבחרות ועליונות ‪.‬‬
‫הישגים ו‪/‬או כישלונות של שמונים שנה בשטח? פרופ'‬
‫ישראל גרשוני‬
‫הרצאתו של פרופ' ישראל גרשוני מאוניברסיטת תל‬
‫אביב על העידן הטרום מהפכני של תנועת האחים‬
‫המוסלמים והמגמות העיקריות שהתרחשו בו ‪.‬‬
‫הישגים ו‪/‬או כישלונות של שמונים שנה בשטח? פרופ'‬
‫גבי ורבורג‬
‫בין יסוד האחים המוסלמים בסודן ב‪ 1946-‬לבין עליית‬
‫חסן תוראבי להנהגת הארגון ב‪ 1964 -‬יש הבדלים‬
‫רבים‪ .‬כיצד השתנתה התנועה במשך השנים? ומה‬
‫הייתה מדיניותו של חסן תוראבי? הרצאתו של פרופ '‬
‫גבי ורבורג מאוניברסיטת חיפה ‪.‬‬
‫הישגים ו‪/‬או כישלונות של שמונים שנה בשטח? פרופ'‬
‫יורם מיטל‬
‫פרופ' יורם מיטל מאוניברסיטת בן ‪-‬גוריון סוקר את‬
‫התפתחותה של תנועת האחים המוסלמים במצריים‬
‫במשך שנות פעילותה‪ ,‬תוך התייחסות להקשר‬
‫הפוליטי‪ ,‬חברתי ותרבותי שבו היא פועלת‪ ,‬לאופן שבו‬
‫צמרת ההנהגה מעצבת את סדר היום ולהשפעות‬
‫בעריכת דוד אוחיון שבת עולמית‬
‫המשטר על התנועה ‪.‬‬
‫הישגים ו‪/‬או כישלונות של שמונים שנה בשטח? פרופ'‬
‫עמנואל סיון‬
‫הרצאתו של פרופ' עמנואל סיוון מהאוניברסיטה‬
‫העברית על הסיבות העיקריות המסבירות את‬
‫שרידותה של‬