האחים המוסלמים ואתגר השלום בין מצרים לישראל - i-HLS

‫‪102‬‬
‫האחים המוסלמים‬
‫ואתגר השלום בין מצרים לישראל‬
‫ליעד פורת‬
‫מרכז בגין‪-‬סאדאת למחקרים אסטרטגיים‬
‫אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫עיונים בביטחון המזרח התיכון מס' ‪102‬‬
‫האחים המוסלמים‬
‫ואתגר השלום בין מצרים לישראל‬
‫ליעד פורת‬
‫© כל הזכויות שמורות‬
‫מרכז בס"א‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫רמת גן‪ ,‬אוגוסט ‪2013‬‬
‫‪ISSN 1565-9895‬‬
‫מרכז בגין‪-‬סאדאת )בס"א( למחקרים אסטרטגיים‬
‫מרכז בגין‪-‬סאדאת )בס"א( למחקרים אסטרטגיים נוסד על ידי ד"ר תומס הכט‪ ,‬ממנהיגי יהדות‬
‫קנדה‪ .‬המרכז מוקדש לזכרם של מנחם בגין ואנואר סאדאת‪ ,‬אשר בחזונם ובמעשיהם הביאו‬
‫לחוזה שלום ראשון בין ישראל לבין מדינה ערבית‪ .‬המרכז הוא גוף אקדמי עצמאי השואף‬
‫לתרום לקידום הביטחון והשלום במזרח התיכון באמצעות מחקרים מכווני מדיניות בנושאי‬
‫ביטחון לאומי במזרח התיכון‪ .‬המרכז פועל ליד החוג למדעי המדינה שבאוניברסיטת בר‪-‬אילן‪.‬‬
‫סדרת הפרסומים "עיונים בביטחון המזה"ת" מהווה במה לעבודות אקדמיות הראויות‬
‫לתשומת לב הציבור החושב‪ .‬סדרת הפרסומים "דיונים בביטחון לאומי" מביאה לציבור את‬
‫תוכן ההרצאות שהושמעו בכנסים שמארגן המרכז‪ .‬תוכן החוברות משקף כמובן את דעת‬
‫המחברים בלבד‪ .‬באמצעות הפרסומים‪ ,‬הכנסים‪ ,‬ימי העיון והסמינרים מתכוון המרכז לעורר‬
‫דיון ציבורי וחשיבה מסודרת בנושאי שלום וביטחון במזרח התיכון‪.‬‬
‫ועדה מייעצת בין‪-‬לאומית‬
‫מייסד המרכז ויושב ראש הוועדה המייעצת‪ :‬ד"ר תומס א' הכט‬
‫משנה ליו"ר הוועדה המייעצת‪ :‬מר סול קושיצקי‬
‫חברים‪ :‬פרופ' משה ארנס‪ ,‬גב' מריון הכט‪ ,‬מר רוברט הכט‪ ,‬מר שלמה הלל‪ ,‬פרופ' ריבה הפט‪-‬הכט‪,‬‬
‫מר מוזי וורטהיים‪ ,‬השגריר יצחק לבנון‪ ,‬סנטור יוסף א' ליברמן‪ ,‬מר רוברט ק' ליפטון‪ ,‬אלוף )מיל'(‬
‫דניאל מט‪ ,‬מר בריאן מולרוני‪ ,‬השגריר נורמן ספקטור‪ ,‬מר יואל קושיצקי‪ ,‬השגריר מאיר רוזן‪ ,‬מר‬
‫גרג רוסהנדלר‪ ,‬מר סימור ד' רייך‪ ,‬השגריר זלמן שובל‪.‬‬
‫ועדה אקדמית מייעצת בין‪-‬לאומית‬
‫פרופ' דזמונד בול האוניברסיטה האוסטרלית הלאומית‪ ,‬פרופ' איאן בקט אוניברסיטת קנט‪ ,‬פרופ' פטריק‬
‫ג'יימס אוניברסיטת דרום קליפורניה‪ ,‬פרופ' סטיבן ר' דיוויד אוניברסיטת ג'ונס הופקינס‪ ,‬פרופ' יחזקאל דרור‬
‫האוניברסיטה העברית‪ ,‬פרופ' אליוט א' כהן ‪ ,SAIS‬פרופ' רוברט ג' ליבר אוניברסיטת ג'ורג'טאון‪ ,‬פרופ' ברי‬
‫פוזן ‪ ,MIT‬פרופ' לורנס פרידמן קינגס קולג'‪ ,‬פרופ' ארווין קוטלר אוניברסיטת מקגיל‪.‬‬
‫צוות המרכז‬
‫מנהל המרכז‪ :‬פרופ' אפרים ענבר‬
‫חוקרים‪ :‬ד"ר אפרת אביב‪ ,‬ד"ר יעלי בלוך‪-‬אלקון‪ ,‬פרופ' איתן גלבוע‪ ,‬אל"מ )מיל'( אבי הר‪-‬אבן‪,‬‬
‫ד"ר צילה הרשקו‪ ,‬פרופ' יהושע טייטלבאום‪ ,‬ד"ר אלון לבקוביץ‪ ,‬ד"ר יעקב ליפשיץ‪ ,‬פרופ'‬
‫זאב מגן‪ ,‬ד"ר מקס סינגר‪ ,‬פרופ' שמואל סנדלר‪ ,‬פרופ' יונתן פאקס‪ ,‬ד"ר ליעד פורת‪ ,‬ד"ר‬
‫גיל פיילר‪ ,‬פרופ' הלל פריש‪ ,‬פרופ' אפרים קארש‪ ,‬פרופ' אבי קובר‪ ,‬ד"ר מרדכי קידר‪ ,‬מר עוזי‬
‫רובין‪ ,‬ד"ר יונתן ריינהולד‪ ,‬מר עמיר רפפורט‪ ,‬ד"ר דני שוהם‪ ,‬ד"ר שאול שי‪ ,‬ד"ר איתן שמיר‪,‬‬
‫ד"ר שלמה שפירא‪.‬‬
‫מנהל קשרי חוץ‪ :‬דוד מ' וינברג‬
‫מרכזת‪ :‬חוה וקסמן‪-‬כהן‬
‫עריכה בעברית‪ :‬אלונה ברינר רוזנמן‬
‫עריכה באנגלית‪ :‬איתן רפס‬
‫תוכן עניינים‬
‫תקציר‪4 ............................................................................................................‬‬
‫מבוא ‪5 .............................................................................................................‬‬
‫התנגדות למדיניות ארצות הברית וישראל ‪8 ................................................‬‬
‫תמיכה במאבק חמאס נגד ישראל‪13 ............................................................‬‬
‫התיצבות לצד החמאס ‪13 ................................................................‬‬
‫תמיכה בג'יהאד צבאי ‪15 ..................................................................‬‬
‫גיוס מורשת העבר לצורך עידוד מלחמה וחטיפת חיילים ‪16 ........‬‬
‫תמיכה בלחימת חמאס במבצע עמוד ענן ‪19 .................................‬‬
‫מרכזיות ירושלים ומסגד אל‪-‬אקצא ‪23 ........................................................‬‬
‫סכנת הנורמליזציה ‪29 ....................................................................................‬‬
‫תנאים לביטול הסכם השלום ‪33 ....................................................................‬‬
‫סיכום ומסקנות ‪38 ..........................................................................................‬‬
‫הערות ‪41 .........................................................................................................‬‬
‫תקציר‬
‫חיבור זה מנתח את עמדת תנועת "האחים המוסלמים" כלפי השלום בין מצרים ובין‬
‫ישראל בתקופה רבת תהפוכות‪ .‬מאופוזיציה מרכזית למשטר מובארק וכמי שנאבקו‬
‫לביטול השלום‪ ,‬עלו "האחים" לשלטון במצרים בחסות האביב הערבי‪.‬‬
‫הפרק הראשון עוסק בהתייחסות למאבק בין אסלאם לבין מערב ובאיבת "האחים"‬
‫לארצות הברית‪ ,‬אותה הם רואים כנותנת חסות לישראל וכמנציחה את הסכסוך‬
‫בין התרבויות והדתות‪ .‬כתגובה למוקדי איבה חיצוניים‪ ,‬מעלים "האחים" את חזון‬
‫אחדות האומה האסלאמית ושלמות דאר אל‪-‬אסלאם )בית האסלאם(‪.‬‬
‫הפרק השני מאיר את ההקשר האזורי שבעמדת "האחים" כלפי ישראל‪ .‬חמאס‪,‬‬
‫תנועת "האחים" בפלסטין‪ ,‬נתפס כחיל חלוץ במאבק הצבאי נגד ישראל‪ .‬התמיכה‬
‫המוחלטת של "האחים" בחמאס נמצאת במרכז הדיון‪ ,‬והפרק מתעכב על שלב‬
‫המעבר מההצהרות למעשים‪ .‬סבב הלחימה בין ישראל לבין החמאס מאפשר‬
‫התבוננות מחודשת על אופייה של מחויבות "האחים" למאבק‪.‬‬
‫הפרק השלישי מנתח את המוטיבציות הדתיות שמניבות מאבק בלתי מתפשר‬
‫בישראל‪ .‬קדושת ירושלים באסלאם והנאמנות ש"האחים" מצהירים כלפיה מגבירים‬
‫את עוינות התנועה לישראל‪ .‬סוגיות של נאמנות אידיאולוגית וקדושה שאינן מותירות‬
‫אפשרות לפשרה עם ישראל‪ ,‬משמשות למינוף מעמדם של "האחים" כתנועת‬
‫המונים במצרים ובקרב הערבים והמוסלמים‪.‬‬
‫הפרק הרביעי חושף את תחושת המגננה של "האחים" לנוכח מימוש השלום‬
‫והנורמליזציה‪ .‬השלום בין מצרים לבין ישראל מאיים על "האחים" ומחריף את‬
‫הקיטוב במצרים‪ .‬כמי שרואים עצמם פטריוטים מצריים ושומרי דלתות האסלאם‪,‬‬
‫"האחים" נחלצו להדוף את פירות השלום ואת הנוכחות הישראלית במצרים‬
‫באמצעים חוקתיים‪ .‬בכלל זה‪ ,‬ניתן לראות את התעקשותם על ריבונות מלאה בסיני‪.‬‬
‫מאבק פרלמנטרי ותעמולתי בשלום הפך לאחד מערוצי הפעילות האופוזיציונית‬
‫העיקריים של "האחים" במצרים‪.‬‬
‫הפרק החמישי‪ ,‬סוקר את תקופת שלטון "האחים" במצרים )עד יולי ‪.(2013‬‬
‫התחזקות ביטחונם לאחר תפיסת השלטון‪ ,‬אפשרה להם להעמיד תנאים לביטול‬
‫הסכם השלום‪ .‬הפרק מבהיר את הטקטיקה שנקטו על מנת שלא לכרסם בתמיכה‬
‫הבין‪-‬לאומית שניתנה למצרים וכדי שלא לוותר על עמדתם העקרונית‪.‬‬
‫האחים המוסלמים‬
‫ואתגר השלום בין מצרים לישראל‬
‫ליעד פורת‬
‫מבוא‬
‫חיבור זה סוקר את התפתחות עמדת תנועת ”האחים המוסלמים“ במצרים )להלן‬
‫”האחים“( לגבי נושאי המפתח והגורמים המשפיעים על יחסי מצרים‪-‬ישראל מאז‬
‫שלהי תקופת שלטון מובארק‪ .‬החיבור מראה שעמדתם השלילית מעיקרה של‬
‫”האחים“ לגבי מעורבות ארצות הברית באזור‪ ,‬ובפרט מדיניותה ביחס לישראל‪,‬‬
‫משפיעה על מדיניות החוץ המצרית‪ .‬בניגוד לארצות הברית שרואה בחמאס ארגון‬
‫טרור‪” ,‬האחים“ מחבקים אליהם תנועה אסלאמית זו‪ ,‬רואים בה בשר מבשרם‬
‫ותופסים אותה כחוד החנית במאבק נגד ישראל‪.‬‬
‫המחקר נכתב במהלך תקופת התבססות ”האחים המוסלמים“ בשלטון והיותו‬
‫של מחמד מורסי נשיא מצרים‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬תובנות מסוימות שמופיעות בגוף‬
‫החיבור תקפות למצב שבו ”האחים“ אוחזים במשרות שלטון ונתונים בתהליך של‬
‫התחזקות‪ .‬עוד בטרם יבשה הדיו על חיבור זה‪ ,‬אירעה הפיכה צבאית במצרים ביולי‬
‫‪ 2013‬שהרחיקה את מנהיגי ”האחים“ ממוקדי הכוח והשלטון‪ .‬פרק הזמן שבו מילאו‬
‫”האחים“ תפקידי שלטון במצרים‪ ,‬מתחילת ‪ 2012‬ועד קיץ ‪ ,2013‬מאפשר התבוננות‬
‫נדירה על השפעתם ופעולתם לעיצוב מדיניותה של מצרים‪ ,‬בפרט במה שנוגע‬
‫ליחסיה עם ישראל‪.‬‬
‫מעבר לעמדות מדיניות ופוליטיות‪ ,‬עומדת מחויבותם האידיאולוגית של ”האחים“‬
‫למאבק על פלסטין‪ .‬אדמת פלסטין שמוגדרת כהקדש אסלאמי‪ ,‬ירושלים והאתרים‬
‫הקדושים‪ ,‬תופסים מקום מרכזי בהטפתם של ”האחים“ מאז ומעולם‪ .‬העיסוק‬
‫האינטנסיבי שלהם בפלסטין מיקם אותם כתנועת המונים שזוכה לתמיכה במצרים‬
‫ד“ר ליעד פורת הוא חוקר במרכז בס“א‪ ,‬מומחה בתחום ”האחים המוסלמים“ ומרצה להיסטוריה של המזה“ת‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪I‬‬
‫מרכז בס"א ‪ -‬עיונים בביטחון המזה"ת‬
‫ומחוצה לה‪ .‬החיבור מנתח מחויבות אידיאולוגית זו אצל ”האחים“ במסגרת עדכון‬
‫וגיבוש עמדתה של מצרים כלפי ישראל‪.‬‬
‫מכיוון שמדובר בעמדה אידיאולוגית ובמחויבות עקרונית אצל ”האחים“‪ ,‬יש לכך‬
‫נגזרת במציאות והשפעה על היחסים בין מצרים לבין ישראל‪ .‬כל עוד יש ל“אחים“‬
‫דריסת רגל בשלטון במצרים‪ ,‬אך טבעי לצפות להתדרדרות היחסים בין שתי‬
‫המדינות‪ .‬האם אלה אכן פני הדברים?‬
‫בתקופת שלטון ”האחים“‪ ,‬השלום עם ישראל אינו עוד מרכיב חיוני בתפיסה המדינית‬
‫והאסטרטגית של מצרים‪ .‬אם נשיא מצרים לשעבר‪ ,‬חוסני מובארק ראה בשלום‬
‫בין מצרים לבין ישראל נכס אסטרטגי‪ ,‬הרי שמחליפו בהנהגה‪ ,‬הנשיא ד“ר מחמד‬
‫מורסי‪ 1,‬פעל בהדרגה על מנת לרוקן את השלום מכל תוכן‪ .‬במקביל‪ ,‬העמיד מורסי‪,‬‬
‫בהשראת ”האחים המוסלמים“‪ ,‬את ישראל כאויב של מצרים‪ ,‬הערבים והאסלאם‪.‬‬
‫נאומו של נשיא מצרים‪ ,‬מחמד מורסי‪ ,‬בעצרת הכללית של האו“ם ב‪ 26-‬בספטמבר‬
‫‪ ,2012‬שיקף את סדר הקדימות במדיניות החוץ של מצרים‪ :‬הסוגיה הפלסטינית‬
‫וההתנגדות לישראל‪ 2.‬בנאומיו האחרונים במליאת ”הבלתי מזדהות“ בטהרן‪ 3,‬באו“ם‬
‫ובפני המפלגה השלטת בטורקיה )‪ 30‬בספטמבר ‪ 4,(2012‬ישראל מוצגת בתור מדינה‬
‫עוינת‪ .‬זוהי מגמה ברורה ושיטתית שמסתמנת מאז חילופי השלטון במצרים‪ ,‬על אף‬
‫שעל הנייר הסכם השלום בתוקף‪ .‬כאשר מורסי מתייחס לישראל הוא עושה זאת‬
‫במובן השלילי‪ .‬התייחסותו לישראל אינה כאל מדינה ריבונית‪ ,‬אלא כאל גורם כוח‬
‫הכולל גופים שפועלים באופן בלתי‪-‬לגיטימי ובלתי‪-‬חוקי‪ :‬בתי‪-‬הכלא הישראליים‪,‬‬
‫המלאים אסירים פלסטינים; הכיבוש וההתנחלות הישראליים‪ ,‬התופסים ומאיימים‬
‫על אדמה ערבית‪-‬אסלאמית‪.‬‬
‫בהיותו נשיא מצרים‪ ,‬קולו של מורסי הוא במידה רבה עמדתה הרשמית של מצרים‪.‬‬
‫המדינה הגדולה ביותר במדינות ערב והראשונה לחתום על הסכם שלום עם ישראל‪.‬‬
‫מגמות אלה אינן מסתכמות במילים בלבד‪ .‬המציאות שהתפתחה מאז הדחת‬
‫מובארק )פברואר ‪ (2011‬מציבה אתגר מדיני שבצדו השלכות ביטחוניות שאין‬
‫לפרשן אלא כתהליך הדרגתי של דה לגיטימציה של ישראל‪ .‬למגמה זו קיים ביטוי‬
‫בכמה מישורים‪ :‬הסברתי‪-‬תעמולתי‪ ,‬תקשורתי‪ ,‬מדיני‪-‬פוליטי‪ ,‬כלכלי וביטחוני‪-‬צבאי‪.‬‬
‫האחים המוסלמים ואתגר השלום בין ישראל למצרים‬
‫‪I‬‬
‫‪7‬‬
‫מחמד מורסי ובכירי המנהיגים הפוליטיים של ”האחים“ פועלים בזירה הבין‪-‬לאומית‬
‫ללא לאות על מנת לפגוע בישראל‪ .‬התקשורת במצרים ובעולם הערבי והאסלאמי‬
‫נותנת לכך תהודה ומעודדת זאת‪ .‬במישור המדיני והכלכלי ניכרת שחיקה ביחסי‬
‫מצרים‪-‬ישראל מאז עליית ”האחים“ לשלטון‪ .‬מעבר להתבטאויות מפורשות כנגד‬
‫שיתוף פעולה כלכלי עם ישראל וקריאה להחרמתה‪ ,‬אספקת הגז ממצרים לישראל‬
‫נפגעה‪” .‬האחים“ פועלים על מנת למנוע מיזמים ופרויקטים משותפים ומתריעים‬
‫מפני תאוות הבצע וסכנת השתלטותה של ישראל‪ .‬לשיטתם‪ ,‬ישראל מהווה גורם‬
‫מאיים על כלכלת מצרים מבחינת ניצול כוח אדם והפקת רווחים קלים‪.‬‬
‫במישור המדיני והדיפלומטי קיימת נסיגה ברורה ביחסי מצרים‪-‬ישראל מאז עלייתם‬
‫של ”האחים“ לשלטון ובפרט מאז זכייתם במרבית הקולות לפרלמנט‪ ,‬מועצת‬
‫העם‪ ,‬בינואר ‪ .2012‬ההסתערות ההמונית על בניין שגרירות ישראל בקהיר‪ ,‬הסרת‬
‫דגל ישראל ושריפתו בספטמבר ‪ 2011‬הייתה ביטוי מובהק לגישתם של ”האחים“‪:‬‬
‫התנגדות לנוכחות ישראלית רשמית על אדמת מצרים‪ 5.‬הם מתנגדים לקיומם של‬
‫סמלי ריבונות ולאום ישראליים על אדמת מצרים‪ ,‬כולל בניין שגרירות‪ ,‬סגל דיפלומטי‬
‫ומעל לכול דגל ישראל‪ .‬במישור הביטחוני חלה בשנה האחרונה התדרדרות ביחסי‬
‫מצרים‪-‬ישראל‪ .‬המרחב של סיני על ארגוני הטרור שבו ונוכחות כוחות צבא מצריים‪,‬‬
‫בניגוד להסכם השלום‪ ,‬משמשים עדות לכך‪” .‬האחים“ תומכים במוצהר בתנועת‬
‫החמאס ובמאבקה החמוש בישראל ‪” -‬ההתנגדות הצבאית לכיבוש“‪ .‬בהיותו של‬
‫מורסי נשיא‪ ,‬הצטברו עדויות לחיבוקה של מצרים את ההנהגה המדינית של חמאס‪,‬‬
‫כולל הצעה להתמקם בקהיר‪.‬‬
‫דומה שמעל הכול מרחפת סוגיית ירושלים ומסגד אל‪-‬אקצא‪ .‬אלה משמשים‬
‫למינוף מעמדם הפוליטי והמדיני של ”האחים“ ושל מצרים‪ ,‬ועל כן הם חלק מסדר‬
‫היום של מנהיגיהם‪ .‬בנושא הזה קיימת תמימות דעים בין תפיסתם העקרונית של‬
‫”האחים“ ובין הנהגת חמאס‪ .‬כלומר‪ ,‬השאיפה להיאבק לשחרור ירושלים ואל‪-‬אקצא‬
‫מידי ישראל והחשבתם אדמת הקדש אסלאמי‪ .‬מאבק זה שמופיע בפרסומיהם של‬
‫”האחים“ ממוסגר באמצעות המונח ג‘יהאד‪.‬‬
‫טענה מרכזית בחיבור זה היא שתפיסתם העקרונית של ”האחים“ כלפי היהודים‬
‫וישראל וכלפי השלום מנחה את נשיא מצרים‪ ,‬מחמד מורסי‪ ,‬בגיבוש מדיניות החוץ‬
‫של מצרים‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪I‬‬
‫מרכז בס"א ‪ -‬עיונים בביטחון המזה"ת‬
‫התנגדות למדיניות ארצות הברית וישראל‬
‫מאז הקמתם ניהלו ”האחים“ מאבק נגד גורמים אותם ראו כאויב‪ .‬הם נלחמו נגד‬
‫הבריטים ‪ -‬כחלק מהאימפריאליזם המערבי ‪ -‬שחנו על אדמת מצרים עד שנות‬
‫החמישים‪ .‬לאחר מכן גילו עוינות רעיונית כלפי ברית המועצות הקומוניסטית‬
‫והאתיאיסטית‪ 6.‬מאז חתימת הסכם השלום בין מצרים לבין ישראל והתחזקות‬
‫מעמדה הבין‪-‬לאומי של ארצות הברית‪ ,‬מפנים ”האחים“ את עיקר האיבה החיצונית‬
‫כלפי נציגת המערב הבכירה ושלוחותיה‪ .‬הדבר קשור גם לכך שבתקופת שלטונו של‬
‫סאדאת תפסה ארצות הברית את מקומה של ברית המועצות במצרים והשפיעה‬
‫על מדיניותה‪ .‬השלוחה המובהקת של המערב היא ישראל והציונות‪ .‬בעשרות‬
‫השנים האחרונות התגבר המאבק נגד ישראל במקביל ובאופן עצמאי ביחס למאבק‬
‫נגד המערב וארצות הברית‪ .‬לטענת ה“אחים“‪ ,‬הפרויקט האמריקני‪-‬ציוני מבטא את‬
‫מגמתה של ארצות הברית להשתלט על האזור הערבי‪-‬אסלאמי ולהכתיב בו את‬
‫סדר היום שלה‪ .‬לצורך כך‪ ,‬ארצות הברית מסתייעת בישראל‪ ,‬שלוחתה בלב המזרח‬
‫התיכון‪ ,‬ומסייעת לה כלכלית‪ ,‬מדינית וצבאית‪.‬‬
‫במדרג האיבה של ”האחים“ יש לארצות הברית מקום מרכזי בקטגורית ”האויב‬
‫החיצוני“‪ 7.‬ההתנגדות לארצות הברית מושתתת על כמה נדבכים מרכזיים‪,‬‬
‫אידיאולוגיים‪ ,‬פוליטיים‪ ,‬תרבותיים‪ ,‬דתיים‪ ,‬חברתיים וכלכליים‪ .‬במשך שנים נתפס‬
‫הממשל בארצות הברית על ידי ”האחים“ כמשענת למשטר מובארק ‪ -‬האויב‬
‫הראשון במעלה‪ .‬בנוסף‪ ,‬ארצות הברית נתפסת כמזדהה לחלוטין עם האינטרס‬
‫הישראלי ולפיכך גם מייצגת אותו‪” .‬האחים“ מצוידים במורשת התנגדות לארצות‬
‫הברית וטעונים באיבה כלפי מדיניותה באזור‪ .‬משום קוצר היריעה‪ ,‬מחקר זה לא‬
‫מכסה את כלל תחומי ההתנגדות לארצות הברית‪ .‬תוך שהוא מנתח את מקור‬
‫העוינות העכשווי מצביע המחקר על ההזדמנויות שנפתחות בפני שני הצדדים‪,‬‬
‫בין אם להחרפת יחסים ובין אם להידברות ולתיאום אינטרסים‪ .‬כל זאת בנסיבות‬
‫קריסת משטר מובארק ועלייתם של ”האחים“‪.‬‬
‫הסכמי השלום בין מצרים לבין ישראל נחתמו במידה רבה בסיועה ובהשפעתה‬
‫של ארצות הברית‪ .‬מדיניות השלום של סאדאת גרמה להחרפת הקרע עם‬
‫”האחים“ ולעוינות חסרת תקדים כלפיו‪ 8.‬הם מעולם לא סלחו לו על כך שוויתר על‬
‫אדמה אסלאמית ‪ -‬בפלסטין ובסיני‪ ,‬ועל שהכיר במדינת הלאום היהודי‪ .‬מבחינת‬
‫האחים המוסלמים ואתגר השלום בין ישראל למצרים‬
‫‪I‬‬
‫‪9‬‬
‫”האחים“ השלום בין מצרים לבין ישראל הוא צעד מכריע וכואב במסגרת ”המזימה‬
‫האמריקנית‪-‬ציונית“‪ .‬המזימה נועדה להחליש את העולם המוסלמי באמצעות‬
‫זריעת פירוד וסכסוכים בין המדינות והעמים הערביים והאסלאמיים‪ .‬כנגד זאת‪,‬‬
‫מחמד מהדי עאכף‪ ,‬מנהיג ”האחים“ )”המדריך הכללי“( בין השנים ‪ ,2010-2004‬קרא‬
‫לעמים הערביים והאסלאמיים לסכל את ה“פתנה“ )מלחמה פנימית בתוך עדת‬
‫המאמינים( ולהתעלות מעל המחלוקות‪ .‬חרף מאמציה של ארצות הברית ליצור‬
‫סכסוכים בקרב המוסלמים‪ ,‬הוא הדגיש במאי ‪ 2008‬את הצורך לפעול מתוך אחדות‬
‫האומה הערבית והאסלאמית‪ ,‬ולראות בכך מצווה דתית‪ ,‬את דבריו אלה הוא תומך‬
‫‪9‬‬
‫בפסוקי קוראן‪.‬‬
‫תמיכת ארצות הברית במשטרים הערביים החילוניים ובפרט במשטרו של מובארק‪,‬‬
‫אשר מתואר על ידי ”האחים“ כעריץ‪ ,‬מושחת וכפועל בניגוד לאינטרס של העם‪,‬‬
‫גרמה לקרע בין המשטר לבין העם‪ .‬השלום‪ ,‬לשיטתם של ”האחים“‪ ,‬נועד לחזק‬
‫את המשטרים הערביים החילוניים וליצור יציבות אזורית שמאפשרת את המשך‬
‫השפעתה של ארצות הברית באזור‪ ,‬או אף גרוע מכך‪ ,‬השלום והיציבות באזור‬
‫מאפשרים את המשך חלחולה של התרבות האמריקנית לעולם האסלאם‪” .‬האחים“‪,‬‬
‫אשר רואים עצמם נאמני ושומרי דלתות האסלאם‪ ,‬מטיפים למאבק נגד חלחול‬
‫תרבות אמריקנית ונגד כיבוש צבאי של ארצות האסלאם‪ .‬בעשור האחרון‪ ,‬מדברים‬
‫מנהיגי ”האחים“ יותר ויותר על מצב של תוקפנות מצד ”תכנית ההתנשאות‪,‬‬
‫האימפריאליזם וההרס שאומצה על ידי ’מסע ההתקפה )או חיל המשלוח‪ ,‬חמלה ‪-‬‬
‫‪10‬‬
‫במקור( הציוני אמריקני‘ כנגד האומה האסלאמית“‪.‬‬
‫במאי ‪ 2008‬הזהיר מהדי עאכף מפני התוקפנות של ”הפרויקט הציוני‪-‬אמריקני“‬
‫ומפני התכנית להשתלט על מדינות האזור ועל העולם כציוויליזציה ולהכתיב חוקים‬
‫וסדר יום עולמי‪ .‬פרויקט האימפריאליזם המערבי בראשות ארצות הברית מובא‬
‫בכפיפה אחת עם הכיבוש הציוני‪ .‬במשך שנים הפנו מנהיגי ”האחים“ את מרבית‬
‫הטינה והביקורת כלפי משטר מובארק על כך שפתח את מצרים להשפעתה של‬
‫ארצות הברית‪” .‬האחים“ האשימו את משטר מובארק בכך ש“ירד על ברכיו“ על מנת‬
‫לרצות את ארצות הברית ובעשותו כן מכר את האינטרסים של מצרים‪ .‬הוויתורים‬
‫שנקט משטר מובארק כלפי ארצות הברית הובילו‪ ,‬לטענת ”האחים“‪ ,‬להתפרקות‬
‫מוסרית ולהשחתה ערכית של החברה‪ .‬הסכנה היא הרבה מעבר להשתלטות של‬
‫ארצות הברית‪ ,‬במסגרת ”המזימה הציונית‪-‬אמריקנית“‪ ,‬על משאבים ואדמות של‬
‫‪10‬‬
‫‪I‬‬
‫מרכז בס"א ‪ -‬עיונים בביטחון המזה"ת‬
‫האומה האסלאמית‪ ,‬הסכנה האמיתית גלומה בניסיון של ארצות הברית לגמד את‬
‫האמונה הדתית בקרב התושבים המוסלמים לכדי הסתפקות בטקסים דתיים‪ ,‬כדי‬
‫לפגוע ביכולת העמידה של האסלאם כדת ותרבות אל מול תרבות המערב‪ 11.‬אם‬
‫החברה המוסלמית תתפרק מערכיה היא תאבד את דרכה ותיסחף אחר האנרכיה‬
‫המוסרית שמובילה ארצות הברית‪ .‬נראה שאובדן הזהות בקרב העמים האסלאמים‬
‫הוא היעד של ”הפרויקט האמריקני‪-‬ציוני“‪.‬‬
‫מכיוון ש“האחים“ רואים בשלום תולדה של ”הפרויקט האמריקני‪-‬ציוני“ שנועדה‬
‫להנציח אותו‪ ,‬הם פועלים לביטולו מזה עשרות שנים‪ .‬הם עושים זאת בעיקר‬
‫באמצעות הפרסומים התקשורתיים שלהם ובאמצעות הממסד הפוליטי‪ .‬משנת‬
‫‪ 2005‬גדל כוחם הפוליטי של “האחים“ בעקבות הבחירות ל“מועצת העם“‪ ,‬אז‬
‫השיגו עשרים אחוזים מהמושבים‪ .‬ההישג הגביר את ביטחונם‪ ,‬ואחד הביטויים‬
‫לכך היה החרפת הביקורת נגד משטר מובארק בנושא השלום‪ 12 .‬הלחץ על‬
‫המשטר להתנער מהסכם השלום ולנתק יחסים דיפלומטיים התחזק‪.‬‬
‫”האחים“ לקחו על עצמם לזעוק את זעקתם של הפלסטינים לנוכח שתיקת‬
‫העולם וגינו בכל פה את שליט מצרים על שאינו ממלא את חובתו כלפי אחיו‬
‫בפלסטין‪ .‬הם התריסו בפני השליטים הערביים ובפני ארצות הברית ש“פלסטין‬
‫הערבית המוסלמית לא תהיה לעולם מדינת הישות הציונית“‪ 13 .‬הם גינו את‬
‫הברית האסטרטגית בין ארצות הברית לבין ישראל שלטענתם מאפשרת את‬
‫המשך הכיבוש‪.‬‬
‫ארצות הברית בהנהגת ממשל בוש )‪ ,(2009-2001‬וגם לאחר מכן‪ ,‬משמשת יעד‬
‫להתקפותיהם הפרסומיות של ”האחים“‪ .‬תמיכתה בישראל היא רק נדבך אחד‬
‫בשרשרת הכיבושים וההשתלטות האמריקנית על מדינות ועמים ערביים‪-‬‬
‫מוסלמים‪ .‬נוכחותה הצבאית של ארצות הברית במדינות דוגמת עיראק‪ ,‬מדינות‬
‫המפרץ ואפגניסטן נתפסת על ידי ”האחים“ כחלק מ“המזימה האמריקנית‪-‬ציונית“‬
‫‪14‬‬
‫להשתלטות ולהטלת הגמוניה על עמים ותרבויות‪.‬‬
‫לטענת ”המדריך הכללי“ מחמד בדיע )מנהיגם של ”האחים“ מאז ינואר ‪,(2010‬‬
‫תחת עינה הפקוחה והנהגתה של ארצות הברית את העולם‪ ,‬התבצעו מעשי‬
‫טבח במוסלמים‪ .‬באוקטובר ‪ 2012‬הוא הצר על כך שאין כוחות שמתייצבים נגד‬
‫האחים המוסלמים ואתגר השלום בין ישראל למצרים‬
‫‪I‬‬
‫‪11‬‬
‫”הפרויקט הציוני‪-‬אמריקני“ אשר מבעיר את המזרח התיכון‪ .‬באותה נשימה הוא‬
‫‪15‬‬
‫ביכה את אובדן דמם של המוסלמים בכל מקום כתולדת פרויקט זה‪.‬‬
‫לאחר שזכו בבחירות ל“מועצת העם“ בינואר ‪ 2012‬והיו למפלגה הדומיננטית‬
‫בפרלמנט‪ ,‬ארחו ”האחים“ את ג‘ימי קרטר‪ ,‬נשיא ארצות הברית לשעבר ושושבין‬
‫השלום בין מצרים לבין ישראל‪ .‬קרטר ניסה בעבר את כוחו בתיווך בין החמאס לבין‬
‫ישראל‪ ,‬בפרט בנושא עסקה לשחרור גלעד שליט‪ .‬הוא נודע בעולם הערבי כבעל‬
‫עמדות מאוזנות בנושא הסכסוך הישראלי‪-‬ערבי ואינו רואה בחמאס ארגון טרור‪,‬‬
‫זאת בניגוד לעמדתה הרשמית של ארצות הברית‪ .‬אולי בשל כך ביקורו במשרדי‬
‫”האחים“ בקהיר בנסיבות זכייתה של מפלגת ”החירות והצדק“ בבחירות למועצת‬
‫העם לא היה מפתיע‪ .‬מה שכן עורר הפתעה‪ ,‬היה הנכונות של ”האחים“ לארח אותו‬
‫באופן רשמי ולנהוג כלפיו בכבוד‪.‬‬
‫ביקורו של קרטר נתן הזדמנות נדירה לראות את המגמה החדשה של ”האחים“‬
‫לאותת ולהבהיר שיש להם את הכישורים לניהול יחסי חוץ‪ .‬הביקור הצטרף‬
‫לפגישות נוספות שקיימו מנהיגי ”האחים“ עם נציגים של מדינות זרות בקהיר‪,‬‬
‫ביניהם שגרירים וראשי מדינות‪ .‬המטרה הייתה ברורה ‪ -‬להראות שהם פועלים בשם‬
‫האינטרס המצרי‪ ,‬שבניגוד למשטר הקודם הם פטריוטים‪ ,‬ושהם יודעים כיצד לשפר‬
‫את מעמדה האזורי והבין‪-‬לאומי של מצרים‪ .‬בכלל זה‪ ,‬הדאגה לאינטרסים הערביים‬
‫והאסלאמיים‪ ,‬בפרט אלה של הפלסטינים‪ .‬הם קיוו להשיג התקדמות בעזרת דו‪-‬‬
‫שיח עם גורמים מסוימים במערב‪.‬‬
‫מהשיחה שהתקיימה בין קרטר לבין מנהיגי ”האחים“‪ ,‬ביניהם‪ ,‬מחמד בדיע‪ ,‬מחמד‬
‫מורסי וח‘ירת אל‪-‬שאטר‪ 16,‬אפשר ללמוד על התנהלותם של ”האחים“ בנוגע‬
‫להסכמי השלום‪ .‬קרטר בירך את ”האחים“ על ניצחון מפלגתם בבחירות למועצת‬
‫העם וציין שהבחירות היו נקיות מזיופים ומשקפות את רצון המצרים‪ .‬בהתייחסו‬
‫להסכם השלום בין מצרים לבין ישראל‪ ,‬הדגיש קרטר שיש שני צדדים להסכם‪,‬‬
‫האחד קשור להתחייבויות של ישראל כלפי הפלסטינים והשני לנושאים צבאיים‪,‬‬
‫אך בכל הנוגע לזכויות הפלסטינים‪ ,‬ישראל לא עשתה מספיק וגם המשטר המצרי‬
‫לא מילא את תפקידו‪ 17.‬בתשובה לדברי קרטר‪ ,‬עמד מחמד מורסי‪ ,‬אז יו“ר מפלגת‬
‫”החירות והצדק“‪ ,‬על חשיבות הסוגיה הפלסטינית והקדימות שיש לתת לה בסדר‬
‫היום של מצרים והקהילה הבין‪-‬לאומית‪ .‬לדבריו צריך להתייחס לצרכים של‬
‫‪12‬‬
‫‪I‬‬
‫מרכז בס"א ‪ -‬עיונים בביטחון המזה"ת‬
‫הפלסטינים‪ ,‬לדאוג להסרת המצור ולהקמת מדינה‪ .‬מורסי הדגיש שלמצרים ”יש‬
‫מוסדות אשר מכבדים את ההסכמים שנחתמו בעבר‪ ,‬כל עוד כלל הצדדים מחויבים‬
‫לכך במסגרת כיבוד הריבונות והעצמאות“‪ 18.‬בדבריו אלה של נציגם הבכיר של‬
‫”האחים“‪ ,‬לימים נשיא מצרים‪ ,‬נחשפת מגמה שהחלה והתגברה בתקופת המעבר‪,‬‬
‫מאז הדחת מובארק ‪ -‬להתנות את כיבוד הסכמי השלום בהתנהלותה של ישראל‪.‬‬
‫דרישה זו של מחמד מורסי להעלאת הסוגיה הפלסטינית וההתנגדות לישראל‬
‫לראש סדר היום של מדיניות החוץ המצרית הפכה למציאות כאשר התמנה לנשיא‪.‬‬
‫מאז הדחת מובארק‪ ,‬מארחים מנהיגיהם הבכירים של ”האחים“ נציגים של‬
‫מדינות זרות‪ .‬בפגישות אלה הם מנסים לשכנע שהתמיכה בישראל‪ ,‬בעיקר מצד‬
‫ארצות הברית‪ ,‬היא טעות‪ .‬מפגשים אלה אמנם חסויים‪ ,‬אך קיימים עליהם דיווחים‬
‫בתקשורת‪ .‬בפגישתו עם שגריר בריטניה בקהיר )‪ 22‬באפריל ‪ (2012‬קרא בדיע‬
‫לבריטניה להפעיל את השפעתה בקרב הקהילה הבין‪-‬לאומית על מנת להבטיח‬
‫את זכויות הפלסטינים‪ .‬דווח גם על עמדת גינוי משותפת לבניית התנחלויות על ידי‬
‫ישראל‪ .‬בדיע ניצל מפגש זה גם כדי לשכנע את השגריר הבריטי בחשיבות תמיכה‬
‫כלכלית במצרים מצד בריטניה‪ .‬דווח שהשגריר הבריטי דיבר על כך שיש לכבד את‬
‫‪19‬‬
‫בחירת העם המצרי אשר נתן ל“אחים“ את מירב התמיכה‪.‬‬
‫יש להניח ש“האחים“ ימשיכו בפעילות נמרצת בזירת מדיניות החוץ שאחת היא‬
‫מטרתה‪ :‬להחליש את ישראל ולחזק את העמדה הפלסטינית‪ ,‬בפרט זו המיוצגת‬
‫על ידי חמאס‪ .‬יש גם לצפות שאם תימשך השתלטות ”האחים“ על עמדות השלטון‪,‬‬
‫הם יגבירו את מאמציהם אלו‪ .‬הם ימשיכו לנצל את הזירה הבין‪-‬לאומית לצורך ניגוח‬
‫ישראל והכנת השטח לקראת הקפאת או ביטול הסכם השלום‪.‬‬
‫האחים המוסלמים ואתגר השלום בין ישראל למצרים‬
‫‪I‬‬
‫‪13‬‬
‫תמיכה במאבק חמאס נגד ישראל‬
‫התייצבות לצד חמאס‬
‫מנהיגי ”האחים“ טוענים שהמאבק בין ישראל לבין הפלסטינים בעזה אינו רק ”מלחמה‬
‫בין החמאס לבין הישות הציונית‪ ,‬אלא מערכה בין האסלאם ותכנית הג‘יהאד מצד‬
‫אחד‪ ,‬ובין )כוחות( השקר והפרויקטים האימפריאליים מצד שני“‪ .‬לטענתם הבעיה‬
‫הפלסטינית היא סוגיה כלל אסלאמית שכן מדובר ”בכיבוש ציוני של אדמת האסלאם‬
‫וגזלה בכוח של רכוש וכסף“‪ .‬בהתבססו על השקפת עולם זו‪ ,‬הטיף ”המדריך הכללי“‪,‬‬
‫מחמד בדיע‪ ,‬לכך ששחרור אדמת פלסטין הוא בבחינת מחויבות של כל מוסלמי‬
‫באשר הוא ועליו לראות בכך חובה הלכתית )ואג‘ב שרעי(‪ .‬על כן‪ ,‬על המוסלמים‬
‫בכל העולם להתגייס לתמיכה במאבק הפלסטיני‪ ,‬להעצים את רוח הג‘יהאד על ידי‬
‫קריאת פסוקי קוראן וחדית‘ ג‘יהאדיים‪ ,‬פרסום סיפורי מות גבורה והכרה ביתרונות‬
‫של מות גבורה )שהאדה( והקרבת החיים על מזבח האסלאם‪ 20.‬בנושא הזה‪ ,‬יש‬
‫לומר‪” ,‬האחים“ אינם רק מטיפים‪ .‬הם פועלים להגברת תודעת הג‘יהאד בפלסטין‬
‫ולהנחלת מורשת הגבורה של אלה שמתו בקרבות‪ .‬הם עושים זאת בעיקר באמצעות‬
‫הפרסומים התקשורתיים שעומדים לרשותם‪ ,‬אתרי האינטרנט‪ ,‬העיתונים והטלוויזיה‪.‬‬
‫לאחר נסיגת ישראל מעזה )‪ (2005‬והשתלטות החמאס על הרצועה ב‪ 2007-‬נמשכו‬
‫ההתקפות וירי הטילים על ישראל‪ .‬השליטה במעברי היבשה והים של הרצועה‬
‫נותרה בידי ישראל‪ .‬ישראל נקטה פעולות כדי להדק את הפיקוח על מעברי הגבול‬
‫לצרכי הגנה עצמית‪ ,‬פעולות שתוארו על ידי הפלסטינים כמצור וכפעולה התקפית‪.‬‬
‫”האחים“ הדגישו את הזדהותם עם הפלסטינים ועם החמאס והגבירו את ההתקפות‬
‫התקשורתיות נגד ישראל‪.‬‬
‫בגילויי דעת ובאגרות מטעם ”המדריך הכללי“ דאז של ”האחים“‪ ,‬מהדי עכאף‪ ,‬בפרט‬
‫בין השנים ‪ ,2009-2006‬קיימת התייחסות רצופה לפלסטין ולעזה‪” .‬האחים“ מתלוננים‬
‫על הנוכחות הצבאית הישראלית בעזה‪ ,‬ומזדהים עם סבל האוכלוסייה המקומית‬
‫ועם מאבק החמאס‪ .‬הם מגנים את הקהילייה הבין‪-‬לאומית ואת השליטים הערביים‬
‫על אזלת ידם בטיפול בעזה‪ ,‬ומאשימים את ארצות הברית ואת המערב בכך שהם‬
‫‪21‬‬
‫מגבים את ישראל ושותפים לה במזימה )אל‪-‬מואמרה( נגד המוסלמים בפלסטין‪.‬‬
‫בטענות כלפי השליטים הערביים ניתן לראות המשך למגמת ”האחים“ להאשים‬
‫אותם באחריות למציאות במדינות ערב ובאחריות לנעשה בפלסטין‪ .‬האשמות אלה‬
‫‪14‬‬
‫‪I‬‬
‫מרכז בס"א ‪ -‬עיונים בביטחון המזה"ת‬
‫כוונו בעיקר לנשיא מצרים באותה עת‪ ,‬חוסני מובארק‪ .‬ככל שהתהדק הסגר על עזה‬
‫על ידי ישראל ונרשמה עלייה במפלס האלימות בינה ובין החמאס חלה החרפה‬
‫בטונים של ”האחים“‪ .‬מעבר לשימוש במונחים שליליים כלפיה‪ ,‬דוגמת כוח כיבוש‪,‬‬
‫ישות גוזלת ואונסת‪ ,‬וזרוע של הרס והרג‪ ,‬אשר נועדו לקעקע את הלגיטימיות הבין‪-‬‬
‫לאומית של ישראל‪ ,‬נעשה שימוש במונחים מהקוראן ומהמסורת הדתית‪ .‬בהתייחסו‬
‫לסגר על עזה‪ ,‬טען מהדי עאכף )ינואר ‪ (2008‬שהפלסטינים נתונים במצור שהאחראים‬
‫לו הם ”צאצאי הקופים והחזירים שהורגים אותם באטיות“‪ 22.‬שימוש בתיאורים אלה‬
‫כלפי היהודים וישראל שימשו קודם בהקשר של התנגדות לחתימת הסכם השלום‬
‫בין מצרים לבין ישראל‪ .‬תיאורים השאובים מהקוראן בהקשר לפעילותה הצבאית‬
‫של ישראל הושמעו גם בנסיבות סבב הלחימה האחרון בין ישראל לבין החמאס‬
‫בנובמבר ‪ 2012‬במבצע עמוד ענן‪” .‬המדריך הכללי“‪ ,‬מחמד בדיע‪ ,‬הביע את שמחתו‬
‫לנוכח ההזדהות חוצת הגבולות עם עזה‪ .‬הוא הדגיש שהפעם מדינות ערב לא עמדו‬
‫מנגד אלא נהגו ”בתגובה ערבית חזקה“ אשר סייעה לשבור את המצור‪ 23.‬בדיע כיוון‬
‫בדבריו למעורבותה הפעילה של מצרים‪ ,‬לתמיכה הפומבית בחמאס ולסיוע להבאת‬
‫הפסקת אש‪ ,‬כל זאת תחת הנהגת מחמד מורסי‪.‬‬
‫דה‪-‬הומניזציה לישראלים היא שיטתית אצל ”האחים“‪ .‬לטענתם מדובר במאבק‬
‫במושגים מוחלטים‪ ,‬מאבק בין טוב לבין רע‪ ,‬מאבק בין חושך לבין אור ובין נאמני‬
‫האסלאם לבין אויביו‪ .‬כחלק מדה‪-‬הומניזציה של הישראלים‪ ,‬מתארים מנהיגי‬
‫”האחים“ בעשור האחרון את הסכסוך בעזה במונחים של מאבק על אנושיות‬
‫האדם‪ ,‬מצד אחד ‪ -‬הפלסטינים‪ ,‬מול ברבריות שמופיעה בלבוש אדם והורגת את‬
‫כל צורות החיים‪” .‬האחים“ טוענים שהם פועלים על מנת לשבור את השתיקה סביב‬
‫מצוקת הפלסטינים ולהשמיע את זעקתה ”של האם הפלסטינית שאיבדה את בנה‬
‫הקטן תחת הדיכוי הברברי“‪ .‬הם קיוו שכך יעוררו את השליטים הערביים‪ ,‬בפרט‬
‫את מובארק‪ ,‬לפעולה נגד ישראל‪ .‬לטענתם למצרים יש חובה כלפי הפלסטינים‬
‫ועזה‪ ,‬זאת מפני קרבתה הגיאוגרפית ובגלל היותה של ירושלים הראשונה אליה‬
‫כיוונו המוסלמים בתפילתם‪ ,‬והשלישית מבין המקומות הקדושים באסלאם‪ .‬לטענת‬
‫מחמד בדיע‪ ,‬אדמת פלסטין שייכת לאסלאם ולכן ”פלסטין הערבית‪-‬המוסלמית לא‬
‫תהיה לעולם מדינה של הישות הציונית“‪ .‬על הערבים והמוסלמים מוטלת האחריות‬
‫והחובה )הדתית( לעשות כל שביכולתם‪ ,‬כולל התנגדות בכוח והגשת סיוע חומרי‬
‫‪24‬‬
‫מכל סוג שהוא‪ ,‬על מנת לשבור את המצור‪ ...‬ואת האויב‪.‬‬
‫האחים המוסלמים ואתגר השלום בין ישראל למצרים‬
‫‪I‬‬
‫‪15‬‬
‫תמיכה בג‘יהאד צבאי‬
‫עוד לפני פרוץ המלחמה בין ישראל לבין החמאס בעזה )דצמבר ‪ (2008‬גיבו‬
‫”האחים“ את מאבקם האלים של הפלסטינים והטיפו לג‘יהאד צבאי נגד ישראל‪.‬‬
‫באותה נשימה הם הגדירו את הפעולות הצבאיות של ישראל בעזה כ“מעשי טבח‬
‫טרוריסטיים שאין להם תקדים בתולדות הסוגיה הפלסטינית“‪ 25.‬מה שעשוי לזעזע‬
‫את האויב הוא המשך פעולות ההתנגדות מצד ”ארגוני ההתנגדות“‪ ,‬דוגמת החמאס‪,‬‬
‫הג‘יהאד האסלאמי והחזבאללה‪ .‬בעיני ”האחים“ נחישות ההתנגדות שלהם הרואית‬
‫ומהווה אות כבוד לאומה הערבית‪-‬אסלאמית‪ .‬מסיבה זו מוטלת האחריות על העמים‬
‫הערביים‪-‬אסלאמיים לתמוך בכל דרך אפשרית בארגונים הללו ולהפעיל לחץ‬
‫על ממשלותיהם על מנת שישנו את מדיניותן‪ .‬באוקטובר ‪ 2012‬טען מחמד בדיע‬
‫שפלסטין היא הבעיה הראשונה בחשיבותה עבור הערבים והמוסלמים וכי ”אנחנו‬
‫נמשיך להיאבק )נג‘אהד( למען השבת האדמה ושחרור קודשי האסלאם‪ ,‬בכלל זה‬
‫החזרת ירושלים הקדושה ושיבת הפליטים‪ ...‬ההתנגדות ממשיכה להיות הדרך שלנו‬
‫לשחרור פלסטין“‪ 26.‬משום שמשטר מובארק מנע מהם לסייע באופן פעיל לחמאס‪,‬‬
‫טענו ”האחים“ שהם תומכים באמצעות כספם ב“ג‘יהאד המתמשך למען שחרור‬
‫האדמה והשבת המקומות הקדושים‪ ...‬ולגרש את המתנחלים העושקים מעל פני‬
‫אדמה שהשתלטו עליה בכוח הנשק ועקרו ממנה את תושביה“‪ 27.‬בעיית פלסטין‪,‬‬
‫לטענת מנהיג ”האחים“‪ ,‬אינה רק בעיה של הרעבה מתמשכת של עם ומאמץ‬
‫להחניק את רוח ההתנגדות שלו‪ ,‬אלא בעיה של מאבק להשבת אדמה‪ ,‬הקמת‬
‫מדינה עצמאית ושחרור מלא של מולדת‪” .‬האחים“ נותנים הכשר למאבק החמוש‬
‫של החמאס‪.‬‬
‫אחת הדרכים לסייע לחמאס במאבקו החמוש נגד ישראל היא הברחת אמצעי‬
‫לחימה באמצעות המנהרות בגבול ישראל‪-‬מצרים‪ .‬מנהרות אלה אשר משמשות‬
‫להברחת מטענים‪ ,‬חומרי נפץ‪ ,‬רקטות וטילים‪ ,‬מתוארות על ידי ”האחים“ כ“עורק‬
‫החיים היחיד להברחת מזון ותרופות“ שנועד לעקוף את המצור הישראלי שהוטל‬
‫כדי ”להרוג באטיות את הפלסטינים“‪ .‬על כן‪ ,‬מי שנותן את ידו לתכנית הפעולה‬
‫האמריקנית‪-‬ישראלית שנועדה למנוע את ההברחות הוא בוגד‪.‬‬
‫משטר מובארק קיים תיאום בנושאים ביטחוניים רגישים עם ישראל וסייע להקטנת‬
‫היקף ההברחות ממצרים‪” .‬האחים“ קראו לעמים הערביים לתמוך כולם כאחד‬
‫‪16‬‬
‫‪I‬‬
‫מרכז בס"א ‪ -‬עיונים בביטחון המזה"ת‬
‫בעמידה האיתנה של הפלסטינים‪ ,‬וממובארק דרשו לקיים את הבטחותיו שלא‬
‫להרעיב אותם ולא לקחת חלק במצור על עזה‪ .‬מבחינת ”האחים“‪ ,‬מדובר במצור‬
‫שמטרתו היחידה היא לפגוע בפלסטינים‪ .‬הם קראו למובארק לפתוח את מעבר‬
‫רפיח על מנת לאפשר מעבר שוטף של מזון‪ ,‬תרופות ואספקת גז וחשמל‪ ,‬תוך‬
‫התעלמות מהברחות אמצעי לחימה דרך המנהרות לעזה‪.‬‬
‫לאורך המחצית השנייה של העשור הקודם הגבירו ”האחים“ את הלחץ על משטר‬
‫מובארק כדי שימלא אחר הפצרותיהם בנושא המצור על עזה‪ .‬הביקורת הפכה‬
‫להתקפה תקשורתית חסרת תקדים‪” .‬האחים“ טענו שממשלות ערביות‪ ,‬ובכלל‬
‫זה הממשלה המצרית‪ ,‬שותפות בעקיפין להרג של הפלסטינים שנחושים ”לצאת‬
‫לג‘יהאד נגד מכונת המלחמה של אמריקה והציונות“‪” 28.‬האחים“ מדגישים שחובתן‬
‫של הממשלות הערביות לתמוך בפלסטינים שמסרבים לעזוב את מולדתם ונחושים‬
‫להקריב את חייהם )שהאדה( על מזבח המאבק על אדמתה של האומה )האסלאמית(‪.‬‬
‫מהדי עכאף הטיף למשטרים הערביים בתחילת ‪ 2008‬וטען שהיציבות באזור לא תושג‬
‫אלא באמצעות הנחלת תבוסה לישראל והשבת מלוא הזכויות של הפלסטינים‪.‬‬
‫לטענתו מטרות אלה לא תתממשנה‪ ,‬אלא באמצעות רפורמה מקיפה שתתחיל‬
‫בהשבת חירויות וזכויות לאזרחים במדינות ערב‪ .‬רפורמה זו כוללת בחירות חופשיות‬
‫במסגרת של משטר דמוקרטי‪ ,‬ועל מצרים להיות הראשונה לעשות זאת‪ .‬בהמשך‬
‫לדבריו‪ ,‬התריס מהדי עאכף בפני המשטר במצרים שעליו להבין היטב ש“האויב‬
‫האמיתי הוא האויב הציוני“‪ .‬לטענתו‪ ,‬קו ההגנה על גבולות מצרים אינו מסתכם‬
‫ברפיח‪ ,‬אלא מגיע לעומקה של פלסטין‪ .‬בהקשר זה הוא מדגיש שצבא מצרים נלחם‬
‫‪29‬‬
‫כמה פעמים על אדמת פלסטין כפעולת הגנה על מצרים ולא על פלסטין‪.‬‬
‫גיוס מורשת העבר לצורך עידוד מלחמה וחטיפת חיילים‬
‫אין תמיהה על כך שמיד לאחר הפלת משטר מובארק והתחזקות ”האחים“‪ ,‬קיבלו‬
‫סוגיות פלסטין והמאבק בישראל עדיפות גבוהה‪ .‬סוגיות אלה תפסו את המקום‬
‫המרכזי בתחום מדיניות החוץ של מצרים לצד ההתרסה נגד משטר אסד בסוריה‬
‫והתמיכה בעם הסורי‪ .‬באופן טבעי לאחר הפלת האויב המידי ‪ -‬המשטר מבית‪ ,‬פנו‬
‫”האחים“ לעסוק יותר ויותר באויב החיצוני‪ :‬ישראל‪ .‬באיגרתו השבועית מינואר ‪,2009‬‬
‫הציג מנהיג ”האחים“ דאז באופן ברור את תפיסת עולמו לגבי המלחמה שהתרחשה‬
‫האחים המוסלמים ואתגר השלום בין ישראל למצרים‬
‫‪I‬‬
‫‪17‬‬
‫באותה עת בעזה‪ .‬באמצעות שימוש בפסוקי קוראן תיאר מהדי עאכף את מלחמתם‬
‫של ”לוחמי הקודש“ המוסלמים בכופרים היהודים‪ .‬לשיטתו‪ ,‬מדובר במלחמה בין מי‬
‫שמונחים על ידי האמת האלוהית והצדק ובין כוחות הרשע העושקים‪ ,‬ובסופו של‬
‫יום דינם של הראשונים לנצח‪ .‬מלחמות העבר של המצביאים המוסלמים במאות‬
‫הראשונות לאסלאם משמשות דוגמה ומופת ל“לוחמי הקודש“ שנלחמים בעזה נגד‬
‫ישראל‪ .‬ניצחונות היסטוריים‪ ,‬דוגמת קרב בדר‪ ,‬חטין ועין ג‘אלות‪ ,‬מופיעים בשורה‬
‫אחת עם מלחמת לבנון השנייה )‪ 30.(2006‬לטענת מהדי עאכף‪ ,‬במערכות אלה גברו‬
‫המוסלמים על אויביהם הכופרים תוך דבקותם באללה ובמצוות הג‘יהאד‪ .‬בהיבטים‬
‫אלה המלחמה המתמשכת בעזה מהווה המשך לקרבות ההיסטוריים‪.‬‬
‫”לוחמי הקודש“ בעזה נלחמים ודבקים באדמתם‪ ,‬בדתם ובתכנית הג‘יהאד‪ .‬על בסיס‬
‫תקדימי העבר והקוראן‪ ,‬מבטיח מנהיג ”האחים“ ל“לוחמי הקודש“ גמול מידי אללה‪.‬‬
‫הוא משתמש בפסוקי קוראן שמפרטים לגבי הגמול למאמינים הנלחמים מלחמת‬
‫קודש ומקריבים את חייהם‪ .‬הוא מבטיח להם חיי נצח בגן העדן‪ ,‬שם כל מחסורם יסופק‬
‫וחטאיהם יימחקו‪ .‬לנוכח העליונות הצבאית של ישראל‪ ,‬מספקים מנהיגי ”האחים“ עידוד‬
‫רוחני ומורלי לפעילי החמאס‪ .‬הם מדברים על מאבק ערכי ועקרוני שאין בו מקום לספקות‬
‫ולוויתור‪ ,‬שכן צדקת הדרך ברורה‪ .‬ישראל מתוארת כמי שמשתמשת בנשק המתקדם‬
‫ביותר בצורה ברברית וחסרת פרופורציה‪” :‬משליכה מאות טונות של חומרי נפץ על‬
‫ראשיהם של הפלסטינים ומשתמשת בכל סוגי הנשק‪ ,‬בכלל זה היבשתי‪ ,‬הימי והאווירי“‪.‬‬
‫ברם‪ ,‬כל זה לא מונע מ“לוחמי הקודש“ לשגר לעברה טילים בשעה שמטוסים ישראליים‬
‫חולפים בשמיים וכוחות חי“ר של צה“ל פועלים בעזה‪ .‬מבחינת ”האחים“‪ ,‬מדובר בעוד‬
‫ניצחון שרושם החמאס במלחמתו נגד ישראל‪ .‬לא רק שהוא מצליח להחזיק מעמד מול‬
‫צבא גדול וחזק ממנו‪ ,‬הוא גם מצליח לפגוע בו ולגרום לו אבדות וחוסר אונים‪.‬‬
‫חטיפת חייל צה“ל גלעד שליט )באזור כרם שלום‪ ,‬יוני ‪ (2006‬זכתה לשבח מצד‬
‫”האחים“ שראו בכך פעולה צבאית טהורה המכוונת נגד צבא כיבוש‪ 31.‬באיגרתו‬
‫השבועית מאוקטובר ‪ ,2011‬הדגיש מחמד בדיע את ניצחון הנושא והנותן הפלסטיני‬
‫בעסקה לשחרור האסירים‪ .‬לשיטתו‪ ,‬העסקה מוכיחה את ”הצלחת אופציית ההתנגדות‬
‫)הצבאית( ויעילותה‪ ...‬וכן שישראל אינה מבינה‪ ,‬אלא את שפת הכוח וההתנגדות“ אשר‬
‫תוביל לשחרור העם הפלסטיני‪ 32.‬לטענתו העסקה לשחרור גלעד שליט חשפה את‬
‫היחס האכזרי שישראל נוקטת כלפי האסירים הפלסטינים מצד אחד‪ ,‬ואת היחס הטוב‬
‫שהחמאס נקט כלפי שליט בהתאם להוראות האסלאם‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫‪I‬‬
‫מרכז בס"א ‪ -‬עיונים בביטחון המזה"ת‬
‫אחד ההישגים המשמעותיים ביותר של עסקה זו‪ ,‬לטענת בדיע‪ ,‬בהצלחת החמאס‬
‫לשחרר אסירים פלסטינים לא רק מעזה אלא אסירים מכל קצוות פלסטין‪,‬‬
‫מהגדה המערבית‪ ,‬מירושלים‪ ,‬מאדמות ‪ ,1948‬מהגולן ומהפזורה‪ ,‬ומכלל הפלגים‬
‫הפלסטינים‪ .‬מעל הכול‪ ,‬מחמד בדיע שיבח את ניצחון הפלסטינים בעסקה – את‬
‫התעקשותם לשחרר למעלה מאלף אסירים בעד החייל החטוף‪ .‬בדיע רואה את‬
‫ישראל כאויבת הערבים והאסלאם‪.‬‬
‫הגדרתה של ישראל כאויב על ידי המנהיג הבכיר של ”האחים“ עולה על פי רוב‬
‫בהקשר הפלסטיני‪ ,‬אך גם בהקשר של יחסי מצרים‪-‬ישראל ובנוגע להתרחשויות‬
‫בסוריה )מאז מרץ ‪ 33.(2011‬קל וחומר שאם בדיע רואה בישראל אויב שגוזל אדמה‬
‫אסלאמית מסוריה וממצרים‪ ,‬הרי שביחס לפלסטינים הוא תומך בהתנגדות החמושה‬
‫של חמאס ותופס זאת כדרך לגיטימית לשחרור של עם ואדמה‪ 34.‬לרוב בדיע נמנע‬
‫מלקרוא לישראל בשמה ומגדיר אותה כ“ישות של כיבוש“‪” ,‬ישות נפשעת“‪” ,‬ישות‬
‫של גזל“ ו“ישות של מעשי טבח“‪ .‬הצהרותיו בנאומיו האחרונים של מחמד מורסי‬
‫שנזכרו במבוא לחיבור זה )בטהרן‪ ,‬בעצרת הכללית של האו“ם ובטורקיה בסתיו ‪(2012‬‬
‫מהווים המשך ישיר ומשקפים את גישתו של בדיע‪ .‬מחמד בדיע תופס את המאבק‬
‫נגד ישראל במושגים של דת ולאומיות ומבחינתו כל הדרכים כשרות למאבק‪ :‬ירי‬
‫על ישראל‪ ,‬פיגועים‪ ,‬חטיפת חיילים ועוד‪ .‬אין להוציא מכלל חשבון ניהול משא ומתן‬
‫עם ישראל‪ ,‬מתוך עמדת כוח כדי לגרום לה לוויתורים כואבים‪ ,‬דוגמת חטיפת החייל‬
‫הישראלי והעסקה לשחרורו‪ .‬לנוכח המבצע בעזה )חורף ‪ ,(2009-2008‬הדגיש מהדי‬
‫עאכף את העובדה שישראל לא הצליחה לנטרל את ירי הטילים מעזה ואת גבורת‬
‫”לוחמי הקודש“ שאינם נרתעים מצה“ל‪” :‬הם משגרים טילים בו בזמן שבשמים‬
‫חגים מטוסים‪ ...‬מבלי שהאויב הציוני מצליח להפיל את הטילים האלה או למנוע‬
‫את השיגור‪ ...‬אלה )הטילים( זורעים בהלה בעשרות ומאות אלפים מקרב תושבי‬
‫האדמות הגזולות“‪ .‬את דבריו אלה לא ניתן לפרש אלא כעידוד החמאס להמשיך‬
‫בירי טילים על אוכלוסייה אזרחית בישראל‪ .‬הוא קורא ל“לוחמי הקודש“ ללכת בדרך‬
‫הג‘יהאד וטוען ש“האחים“ עומדים מאחוריהם ועליהם לבטוח בניצחון שאללה ינחיל‬
‫להם‪ .‬הוא מעודד את החמאס וטוען שלפעיליו יש ”עומק ערבי ואסלאמי שמאמץ‬
‫אותם אל לבו‪ ...‬אתם יכולים להיות רגועים באשר לתמיכה שאתם )מקבלים( בצורת‬
‫הפגנות המיליון שהתקיימו בטורקיה‪ ,‬במדינות ערב ובאירופה“‪ .‬לו רק היה אפשר‪,‬‬
‫‪35‬‬
‫מייחל מהדי עאכף‪ ,‬מאות מיליונים היו נלחמים שכם אל שכם אתכם נגד ישראל‪.‬‬
‫האחים המוסלמים ואתגר השלום בין ישראל למצרים‬
‫‪I‬‬
‫‪19‬‬
‫בזמן המלחמה בעזה התבטאו מנהיגי ”האחים“ תכופות ברוח דומה מתוך סולידריות‬
‫עם חמאס‪ .‬גישתם העקרונית של ”האחים“ שתומכת במאבק החמוש של החמאס‪,‬‬
‫כולל בירי טילים על אזרחי ישראל‪ ,‬תקפה גם לאחר המלחמה בעזה שכן המאבק‬
‫החמוש נגד ישראל נמשך והמציאות לא השתנתה באופן מהותי‪.‬‬
‫תמיכה בלחימת חמאס במבצע עמוד ענן‬
‫חיסולו של אחמד ג‘עברי‪ ,‬המפקד העליון של הארגון הצבאי של חמאס ביום‬
‫הראשון למבצע עמוד ענן )נובמבר ‪ ,(2012‬גרר מתקפה תקשורתית נגד ישראל מצד‬
‫”האחים“‪ .‬ג‘עברי מוצג באתרי ”האחים“ כמנהיג ומצביא אסלאמי שהקדיש את חייו‬
‫למען מטרה נעלה‪ ,‬וקנה את חייו במותו )אל‪ -‬שהיד אל‪-‬חי(‪ 36.‬תואר זה הוצמד בעבר‬
‫לבכירי ”האחים“ כדוגמת סיד קטב ומרואן חדיד ‪ -‬מנהיגים שהקריבו את חייהם על‬
‫מזבח המאבק נגד אויבי האסלאם‪ 37.‬מחמד בדיע שיבח את פעילותו הצבאית של‬
‫ג‘עברי וצינן את ההתלהבות הישראלית מהצלחת החיסול הממוקד‪” :‬אתם הציונים‪...‬‬
‫אל תחשבו שחיסולו של מצביא יסב לכם ביטחון‪ ...‬אלא שבכל פעם שמת גיבור אתם‬
‫מאפשרים לו לממש את משאת נפשו הנשגבת )כלומר‪ ,‬למות מות קדושים(‪ ...‬אלפי‬
‫‪38‬‬
‫גיבורים באים במקומו ודם השהידים מרווה את עץ הג‘יהאד“‪.‬‬
‫הסטודנטים של ”האחים“ הדגישו בגילוי דעת מטעמם )מ‪ 14-‬בנובמבר ‪(2012‬‬
‫את גבורתו של ”לוחם הקודש“ אחמד ג‘עברי‪ .‬מבחינתם אין התייחסות לישראל‬
‫כמדינה‪ ,‬אלא כאל ישות כובשת ותוקפנית‪ ,‬גורם כוח שמסכן את היציבות האזורית‪.‬‬
‫הם קראו להנהגה במצרים להתייצב לצד חמאס והפלסטינים בעזה ולעשות הכול‬
‫‪39‬‬
‫על מנת להגן עליהם ולהמשיך בהתנגדות לישראל‪.‬‬
‫הלחימה בין ישראל לבין החמאס במבצע עמוד ענן התרחשה בזמן שהנשיא המצרי‬
‫היה איש ”האחים המוסלמים“‪ .‬ביום השני ללחימה )‪ 15‬בנובמבר( הודיע מחמד‬
‫‪40‬‬
‫מורסי ”שהעם המצרי ניצב לצד אחיו בעזה במאבק מול התוקפנות הציונית“‪.‬‬
‫מעבר למתקפה תקשורתית‪ ,‬אזהרות ואיומים לעבר ישראל‪ ,‬מורסי הודיע על‬
‫החזרת השגריר המצרי מישראל וב‪ 16-‬בנובמבר שיגר משלחת מצרית רשמית‬
‫לעזה בראשות ראש הממשלה‪ ,‬הישאם קנדיל‪ .‬במשלחת המצרית נכלל גם שר‬
‫הבריאות ד“ר עבד אל‪-‬מנעם אבו אל‪-‬פתוח‪ ,‬לשעבר ממנהיגי ”האחים“‪ .‬הביקור‬
‫נערך לצורך הפגנת נוכחות ומעורבות וכדי להעביר מסר לישראל שמה שפוגע‬
‫‪20‬‬
‫‪I‬‬
‫מרכז בס"א ‪ -‬עיונים בביטחון המזה"ת‬
‫בפלסטינים בעזה פוגע גם במצרים‪ 41.‬הביקור גרר נצירת אש מצד כוחות צה“ל על‬
‫מנת שלא לסכן את המשלחת המצרית‪ .‬חמאס לעומת זאת‪ ,‬המשיך בירי טילים על‬
‫ריכוזי אוכלוסייה בישראל‪.‬‬
‫בהוכיחו את ישראל על לחימתה בעזה‪ ,‬נמנע מורסי שוב מלקרוא לה בשמה‪ .‬הוא‬
‫הזהיר את ישראל והתריע שמצרים היא ”שריון המגן לאומה הערבית והאסלאמית“‪.‬‬
‫דברים ברוח זו נשמעו מצד נציגי ”האחים“ בפרלמנט המצרי במהלך הלחימה‪” :‬עזה‬
‫היא קו ההגנה הראשון של מצרים מפני האויב הציוני וחיילי חמאס הם החוליה‬
‫‪42‬‬
‫הראשונה בצבא הגנת מצרים“‪.‬‬
‫מחמד מורסי נקט אז בצעדים האמורים בשעה שבמצרים פנימה הוא נאבק על‬
‫הרחבת סמכויותיו כנשיא‪” .‬האחים“ היו נתונים בתהליך של השתלטות על עמדות‬
‫ומוקדי שלטון נוספים ולא רצו להעמיד בסכנה את ההישגים שלהם‪ .‬מורסי לא יכול‬
‫היה לממש את האזהרות והאיומים שהשמיע לאחרונה כלפי ישראל‪ .‬האיפוק היחסי‬
‫שגילה כלפי ישראל במבצע עמוד ענן ורתימתו לטובת המשא ומתן בין ישראל לבין‬
‫החמאס הם גם תולדה של לחץ אמריקני‪ .‬עם זאת‪ ,‬אין לפרש את תפקידו של מורסי‬
‫במשא ומתן בין ישראל לבין החמאס כמתווך במטרה להביא את הצדדים להפסקת‬
‫אש‪ ,‬אלא כמי שדואג לייצג נאמנה את האינטרס של חמאס‪.‬‬
‫במהלך מבצע עמוד ענן הדגישו ”האחים“ על כלל הגופים והארגונים שלהם במצרים‪,‬‬
‫את העובדה שמצרים השתנתה לאחר הדחת מובארק וכפועל יוצא מכך השתנה היחס‬
‫לישראל‪ .‬על מנת שלא להשאיר התבטאות זו עמומה‪ ,‬מנהיגי ”האחים“‪ ,‬כולל מחמד‬
‫מורסי‪ ,‬הבהירו שיש לפעול בדרכים שונות על מנת להניא את ישראל ממעשיה וללמדה‬
‫לקח‪ .‬מסרים אלה שהועברו על ידי מורסי‪ ,‬עצאם אל‪-‬עריאן ומפלגת החירות והצדק‪,‬‬
‫כללו מינוח תוקפני שלא משאיר ספק ביחס לשינוי הרצוי מבחינתם בגישה המצרית‪:‬‬
‫ברבריות של ישות גזענית זו שמאיימת על יציבות האזור‪ ,‬מעשי הטבח של הישות‬
‫הציונית בעם הפלסטיני‪ ,‬הפשעים שמבצעת הישות הגזלנית נגד אחינו בעזה ועוד‪43.‬‬
‫סעד כתאתני‪ ,‬עד לא מזמן יו“ר הפרלמנט המצרי ובהווה יו“ר מפלגת החירות והצדק‬
‫שהחליף בתפקיד זה את מחמד מורסי‪ ,‬הצטרף למתקפה נגד ”התוקפנות הציונית“‪.‬‬
‫הוא הבהיר שעזה ופלסטין מהוות את עומקו של הביטחון הלאומי המצרי‪ .‬כתאתני‬
‫הבהיר שמצרים שלאחר ”המהפכה“ של ה‪ 25-‬בינואר אינה מצרים שלפני המהפכה‬
‫האחים המוסלמים ואתגר השלום בין ישראל למצרים‬
‫‪I‬‬
‫‪21‬‬
‫ועל כולם להכיר בכך‪ .‬בדומה למחמד מורסי שקבע שהמציאות השתנתה והזהיר‬
‫את ישראל )”במידה שהתוקפנות הישראלית תימשך המחיר יהיה כבד“(‪ ,44‬כתאתני‬
‫מסר ש“מצרים איננה עוד נכס אסטרטגי של אף אחד‪ ,‬אלא נכס אסטרטגי של העם‬
‫המצרי והעם הערבי“‪ 45.‬בדבריו אלה‪ ,‬ביטא כתאתני את עמדת ”האחים“ ובכלל‬
‫זה את עמדת נשיא מצרים‪ ,‬לגבי השינוי המתחולל בתפיסה הלאומית‪-‬אסטרטגית‬
‫של מצרים כלפי השלום עם ישראל‪ .‬כלומר‪ ,‬הם אינם מכירים בכך שהשלום עם‬
‫ישראל מהווה ערך מוסף לחוסן הלאומי ונדבך ביציבות המשטר‪ ,‬מבחינתם השלום‬
‫עם ישראל אינו חיוני למצרים‪ .‬יתר על כן‪ ,‬בהתייחסו להסכמי קמפ‪-‬דיוויד‪ ,‬הבהיר‬
‫כתאתני שהגיע הזמן לעיין בהם מחדש ובכל מקרה להבטיח שמצרים תשיג שליטה‬
‫מלאה בסיני‪ .‬הוא הדגיש ”שמצרים לאחר המהפכה שונה ממצרים )שעוצבה( כפי‬
‫שהמשטר הקודם רצה )כלומר( שתהיה נכס אסטרטגי לציונים“‪46.‬‬
‫הגדיל לעשות מחמד בדיע‪ ,‬שהיה מפורש יותר באיומיו כלפי ישראל במהלך‬
‫הלחימה‪” :‬אנחנו אחראים על הגנת מסגד אל‪-‬אקצא ועל עצירת המתרחש בעזה‪,‬‬
‫זאת מפני שסוגית פלסטין היא הראשונה בקדימות ועל כן אנחנו צריכים לעקור‬
‫מהשורש את מי שמאיים על האומה הזאת“‪47.‬‬
‫ההטפה לג‘יהאד וקריאה להקרבת חיים מתגברות ככל שהדיון ממוקד יותר‬
‫בירושלים ומסגד אל‪-‬אקצא‪ .‬החמאס נתפס כחוד החנית במאבק האסלאמי‬
‫לשחרור האדמה האסלאמית הכבושה ובכלל זה ירושלים‪ .‬התייחסותם של מנהיגי‬
‫”האחים“ לירושלים נגזרת מתפיסת עולם אידיאולוגית‪-‬דתית‪ .‬לטענתם‪ ,‬פלסטין‬
‫היא אדמה קדושה לאסלאם שיש לפעול להחזרתה לידיו‪ .‬פלסטין מתוארת על ידם‬
‫בתור ”אדמת הג‘יהאד והקשר )החי(‪ 48‬אל יום הדין“‪ .‬עוד נכתב שפלסטין היא ”חלק‬
‫מהאמונה הדתית של האומה“ ויש לראות בה את הסוגיה המרכזית‪ ,‬מבחינה דתית‬
‫ולאומית גם יחד‪ .‬בנוסף‪ ,‬פלסטין וירושלים הן בבחינת הדבק המאגד את אומת‬
‫האסלאם והן האנרגיה שמניעה את הרגשות הדתיים לנוכח המזימות הציוניות‪-‬‬
‫אמריקניות שמסכנות את מסגד אל‪-‬אקצא וירושלים‪49.‬‬
‫לרוב יש למחמד בדיע דברים נחרצים מאוד לומר בנושא המאבק על פלסטין‬
‫ואל‪-‬אקצא‪ .‬מכך שהוא מייחס חשיבות עליונה לנושא זה ועוסק בו בשוטף‪,‬‬
‫בהמשך לקודמיו בהנהגה‪ ,‬ניתן להסיק לגבי הדומיננטיות של פלסטין וירושלים‬
‫אצל ”האחים“‪ .‬מרכזיות זו מסבירה את התמיכה הבלתי מסויגת של ”האחים“‬
‫‪22‬‬
‫‪I‬‬
‫מרכז בס"א ‪ -‬עיונים בביטחון המזה"ת‬
‫במאבק החמאס ומבטאת את הלגיטימציה הדתית שהם מעניקים לו‪ .‬מחמד בדיע‬
‫מקפיד לתאר בפרסומיו התקשורתיים את היות המאבק על פלסטין וירושלים חלק‬
‫מההקשר הרחב יותר של המהפכות שמתרגשות על העולם הערבי מאז ‪.2011‬‬
‫מורסי סייע לחמאס בהשגת הפסקת אש עם ישראל בסוף נובמבר ‪ .2012‬מצד אחד‬
‫הוא נחלץ לעזרת תנועת הבת וסייע לה בשעת משבר צבאי‪ ,‬מצד שני‪ ,‬במסגרת‬
‫אכיפת שביתת הנשק מצרים אמורה למנוע הברחת נשק לחמאס באמצעות‬
‫המנהרות‪ .‬בפועל מצרים מפרה מפעם לפעם את הסכמי פרוז הכוחות בסיני‬
‫ובמקביל מעודדת את החמאס לירות רקטות על ישראל במסגרת תפיסת הג‘יהאד‪.‬‬
‫החמאס ממשיך ולו גם למראית עין את מאבקו הצבאי בישראל ומצרים שנתונה‬
‫להנהגת ”האחים“ פועלת בסיני בניגוד להסכם השלום‪.‬‬
‫האחים המוסלמים ואתגר השלום בין ישראל למצרים‬
‫‪I‬‬
‫‪23‬‬
‫מרכזיות ירושלים ומסגד אל‪-‬אקצא‬
‫מאז ומתמיד מדגישים ”האחים“ את קדושתה של ירושלים ואת חשיבותה במסגרת‬
‫המאבק הלאומי‪-‬ערבי‪ .‬הם מטיפים לאחדות אסלאמית סביב המאבק על אתריה‬
‫הקדושים‪ .‬ירושלים היא העיר השלישית בקדושתה הדתית באסלאם‪ ,‬לאחר‬
‫מכה ומדינה‪ .‬לכן ”האחים“ מדגישים את ההכרח שהיא תשוב להיות תחת שלטון‬
‫מוסלמי‪ .‬מנהיגי ”האחים“ לדורותיהם‪ ,‬דאגו שירושלים לא תרד מסדר היום של‬
‫התנועה‪ .‬ספרים רבים בנושא ירושלים ופלסטין התפרסמו על ידי ההוצאות לאור‬
‫של ”האחים“ במצרים‪ .‬חלק ממנהיגי והוגי ”האחים“ חיברו ספרים שלמים בנושא‪.‬‬
‫מהבולטים שבהם הוא סיד קטב שחיבר ספר בשם ”המערכה שלנו נגד היהודים“‪50.‬‬
‫הספר מציג את גישתו של קטב למאבק של האסלאמים נגד היהודים כמאבק שורשי‬
‫אידיאולוגי‪-‬דתי שנמשך עד לתקופה הנוכחית‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬יש לקרוא את פרשנותו‬
‫של סיד קטב לקוראן באותם פסוקים המתייחסים ליהודים שחיו בחצי האי ערב‪51.‬‬
‫ירושלים נקשרת בנרטיב המאבק הצבאי והפוליטי של ”האחים“ למען פלסטין‪.‬‬
‫”האחים“ שלחו מתנדבים‪-‬לוחמים לצד צבא מצרים במסגרת מלחמת ‪1948‬‬
‫ופעלו בחזית הדרום של ישראל )רמת רחל וכפר דרום(‪ .‬על אף שחלקם בקרבות‬
‫היה מינורי‪ ,‬ברבות השנים הם יצרו מיתוס גבורה והקרבה סביב נושא התגייסותם‬
‫למלחמה בפלסטין‪ 52.‬שיח‘ חסן אל‪-‬בנא‪ ,‬מייסד תנועת ”האחים“ )שנהרג ב‪,(1949-‬‬
‫לא היה מצליח להביא לכך שתנועתו תהא לתנועה העממית הגדולה במצרים לולא‬
‫חרת על דגלו את המאבק בציונות‪ .‬במרד הערבי הגדול בפלסטין )‪ ,(1939-1936‬עסק‬
‫אל‪-‬בנא בעיקר בגיוס תרומות‪ ,‬בדיפלומטיה ובהסברה למען המאמץ הפלסטיני‪53.‬‬
‫לצורך כך הוא היה בקשר עם המופתי אמין אל‪-‬חסיני ותמך בו‪ .‬הצבת הסוגיה‬
‫הפלסטינית בקדמת סדר היום של ”האחים“ סייעה רבות להפיכתם לתנועת המונים‬
‫שהתרחבה מעבר למצרים‪ .‬אל‪-‬בנא הטיף לג‘יהאד צבאי נגד הציונים‪ ,‬דבר שהפך‬
‫למציאות במלחמת ‪ .1948‬בשם מיתוס הגבורה ומחויבות כלל אסלאמית שנצבעה‬
‫בדם חיילים מצרים‪ ,‬מיהרו ”האחים“ להתנדב לשורות הצבא המצרי במלחמות‬
‫ערב‪-‬ישראל‪ ,‬זאת על אף שהיו בבתי‪-‬הכלא באותה תקופה‪54.‬‬
‫כאשר שוחררו מהכלא על ידי אנואר סאדאת‪ ,‬האחרון ציפה מהם שיתנו לגיטימציה‬
‫למשטרו‪ ,‬הם עשו זאת בכך שתמכו במלחמה שכפתה מצרים על ישראל באוקטובר‬
‫‪ .1973‬מבחינתם‪ ,‬סאדאת היה באותם ימים ”הנשיא המאמין“‪ .‬אולם כאשר פנה‬
‫‪24‬‬
‫‪I‬‬
‫מרכז בס"א ‪ -‬עיונים בביטחון המזה"ת‬
‫סאדאת לשלום‪ ,‬הפנו אליו ”האחים“ גב וראו בו בוגד‪ .‬בשנים אלה הצטרף מחמד‬
‫מורסי ל“אחים“ והתגייס למאבק במדיניות השלום של מצרים‪ .‬טענותיהם העיקריות‬
‫נגד סאדאת היו על כך שוויתר על אדמה וריבונות אסלאמית בפלסטין‪ ,‬בירושלים‬
‫ובסיני ונהג בוותרנות ובכניעה לישראל וליהודים‪ .‬במהלך תקופת נשיאותו של מורסי‬
‫עלו נושאים אלה על סדר היום של ההנהגה במצרים‪.‬‬
‫בעידן האינטרנט והתקשורת האלקטרונית מקבלים ירושלים והמאבק על מסגד‬
‫אל‪-‬אקצא נפח גדול עוד יותר‪” .‬האחים“ נוהגים כנושאי הדגל ורואים בכך שליחות‬
‫דתית‪ ,‬אין זה מפתיע שבמרבית אתרי האינטרנט שלהם יש פינה קבועה לנושא‬
‫פלסטין ואל‪-‬אקצא‪ 55.‬זאת ועוד‪ ,‬באתרי האינטרנט של ”האחים“ מופיעים מחקרים‪,‬‬
‫ספרים‪ ,‬סקירות‪ ,‬ראיונות ובלוגים בנושא האמור‪.‬‬
‫על פי רוב מופיעה ירושלים בפרסומי ”האחים“ בהקשר של ההתנגדות לשלום עם‬
‫ישראל‪ .‬בשנות השמונים הסיקו ”האחים“ שישראל לא תמסור לעולם את ירושלים‬
‫)בפרט לנוכח אימוץ חוק יסוד ירושלים על ידי ישראל ביולי ‪ ,(1980‬על כן אחד הוא‬
‫הפתרון ‪ -‬הפעלת ”לחץ צבאי מוחץ“‪ .‬לטענתם‪ ,‬ירושלים שמהווה את מוקד הסכסוך‬
‫בין המוסלמים לבין היהודים תישאר ”הסלע שעליו יתרסקו כל ההסכמים‪ ,‬כל עוד‬
‫שהעיר הקדושה הזאת לא תהיה תחת ריבונות אסלאמית מלאה‪” 56“.‬האחים“‬
‫מעגנים את האיסור העקרוני למסור ”אדמה אסלאמית“ ונותנים לו תוקף בהדגשת‬
‫מרכזיותה של ירושלים באסלאם‪ .‬כך למשל‪ ,‬מחמד בדיע קובע לאחר השגת‬
‫הפסקת האש בין ישראל לבין החמאס )נובמבר ‪” :(2012‬פלסטין וירושלים הן אדמה‬
‫אסלאמית קדושה‪ ,‬חלק מהאמונה הדתית של האומה האסלאמית“ לכן אין לאף‬
‫אחד סמכות לוותר על חלק ממנה ליהודים או לזולתם‪ ,‬או אפילו להכיר בזכות‬
‫כלשהי של מי שאינם מוסלמים בפלסטין‪57.‬‬
‫מאז חתימת הסכם השלום בין ישראל לבין מצרים‪ ,‬החריפו ”האחים“ את מחאתם‬
‫בנושא ירושלים‪ .‬במידה רבה ירושלים הועברה לקדמת הבמה בכל הנוגע לחזית‬
‫המאבק נגד השלום‪ .‬מעבר לשימוש במסורות של דברי שבח אודות ירושלים‪,‬‬
‫”האחים“ מדגישים את הכינויים הבאים‪ :‬אנת אולא אל‪-‬קבלתין ואנת ת‘אלת‘ת‬
‫אל‪-‬חרמין ‪ -‬הראשונה שאליה התכוונו בתפילה והשלישית בקדושתה;‪ 58‬יא מדינת‬
‫אל‪-‬צלאה ‪ -‬עיר התפילה; מסרא אל‪-‬נבי ‪ -‬המקום אליו הגיע הנביא במסעו הלילי;‬
‫מוטן אל‪-‬אנביא ‪ -‬ארצם‪-‬מולדתם של הנביאים ועוד‪ 59.‬לצד כינויים אלה שמקורם‬
‫האחים המוסלמים ואתגר השלום בין ישראל למצרים‬
‫‪I‬‬
‫‪25‬‬
‫מהקוראן ומהמסורת‪ ,‬נזכרים גם מנהיגים ומצביאים בעלי מעמד באסלאם אשר‬
‫גורלם נקשר במידה כזו או אחרת בירושלים‪ :‬צלאח אל‪-‬דין אשר נכנס בראש צבא‬
‫בשערי ירושלים ב‪ ;1187-‬עמרו בן אל‪-‬עאץ המצביא המוסלמי הנודע בתקופת ראשית‬
‫הכיבושים; אל‪-‬מט‘פר קטז מצביא ממלוכי שהצליח להנחיל מפלה לצבא המונגולים‬
‫ב‪ ;1260-‬והח‘ליפה עמר בן אל‪-‬ח‘טאב שבתקופתו נכבשה ירושלים והייתה חלק‬
‫מדאר אל‪-‬אסלאם‪60.‬‬
‫עמר אל‪-‬תלמסאני היה מנהיג ”האחים“ בזמן חתימת הסכם השלום בין מצרים‬
‫לבין ישראל )‪ (1973-1986‬וגיבש קו התנגדות תקיף לשלום‪ ,‬בהדגישו ש“האדמה‬
‫והאתרים הקדושים נתונים תחת שלטון הכיבוש של האויב“‪ 61.‬הוא ויורשיו בהנהגת‬
‫ואל‪-‬מעראג‘ ‪ -‬אדמת המולדת‬
‫ִ‬
‫אל‪-‬אסרא‬
‫ִ‬
‫”האחים“ מדגישים שירושלים היא מוטן‬
‫של מסעו הלילי של מחמד ממכה לירושלים ועלייתו לשמים‪ ,‬ומן ההכרח לפעול‬
‫”להצלת ירושלים מידי היהודים“‪ 62.‬מחמד בדיע טוען שמסע הלילה של מחמד‬
‫מוכיח שאדמת פלסטין היא ”אדמת הערביות והאסלאם“‪ .‬מכיוון שכך‪ ,‬מן ההכרח‬
‫שפלסטין תהיה ברשות בעליה המוסלמים על מנת לאפשר מעבר חופשי והגעה של‬
‫עולי רגל‪ .‬האסלאם‪ ,‬לטענת בדיע‪ ,‬קבע את מרכזיותה של ירושלים בכך שהפך את‬
‫אל‪-‬אקצא לאחד משלושת המסגדים הקדושים ביותר שעולים אליהם לרגל‪ .‬אי לכך‬
‫הסוגיה הפלסטינית הפכה להיות ציר מרכזי בכלל הסוגיות האסלאמיות שרותמות‬
‫אליהן מבקרים‪ ,‬עולי רגל‪ ,‬מקרב העמים האסלאמים הפזורים בעולם‪63.‬‬
‫סיפור מסע הלילה של הנביא מוחמד לירושלים מופיע בפרסומי ”האחים“ עם או בלי‬
‫ציטוט הפסוק מהקוראן למאורע )סורה ‪ ,17‬פרשת ”המסע הלילי“‪ ,‬פסוק ‪” :(1‬ישתבח‬
‫שמו של המסיע את עבדו בלילה מן המסגד הקדוש אל המסגד הקיצון )אל‪-‬מסג‘ד‬
‫אל‪-‬אקצא( אשר נתנו את ברכתנו על סביבותיו‪ ,‬למען נראה לו את אותותינו‪ .‬הוא‬
‫שומע ומבחין“‪ 64.‬מרבית הפרשנים סבורים כי הכוונה בפסוק לעיר ירושלים‪ ,‬שאותה‬
‫הם מכנים בית אל‪-‬מקדס ‪ -‬בית‪-‬המקדש‪ .‬מכאן שהצירוף ”המסגד הקיצון“ הוא‬
‫כינוי שהקוראן מעניק להר‪-‬הבית בירושלים‪ ,‬על שם בית‪-‬המקדש שניצב עליו טרם‬
‫החורבן‪ .‬הצגת המקדש כ“מסגד“ היא אות להכרת הקוראן בקדושתו‪.‬‬
‫אל‪-‬תלמסאני קשר את המסע להצלת ירושלים ופלסטין במאבק לשחרור העמים‬
‫הערביים מעריצות המשטרים הערביים החילוניים‪ .‬פירושו של דבר הוא ששחרור פלסטין‬
‫והשבת ירושלים לחיק האסלאם יתבצעו בד בבד עם מהפכות פנימיות בעולם הערבי‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫‪I‬‬
‫מרכז בס"א ‪ -‬עיונים בביטחון המזה"ת‬
‫בתובנה זו הוא הקדים בעשרות שנים את מנהיגי ”האחים“ מהדי עאכף ומחמד‬
‫בדיע‪ .‬ה“אחים“ טוענים שיש לראות את המאבק לשחרור פלסטין וירושלים בהקשר‬
‫רחב של מאבק האסלאמים והאזרחים במדינות ערב נגד משטרי העריצות מבית‪,‬‬
‫שמתוארים לא פעם בתור כובשים חסרי לגיטימיות‪ ,‬כפי שישראל מתוארת‪ .‬נקודת‬
‫מבט זו זוכה לעדכון נמרץ מאז החלו אירועי האביב הערבי ואירועי המחאה ההמוניים‬
‫במצרים בתחילת ‪ .2011‬מאז הדחתו של מובארק‪ ,‬קיימות טענות רבות בפרסומים‬
‫התקשורתיים של ”האחים“ לכך שהמהפכות במדינות ערב מקדימות את המסע‬
‫לשחרור פלסטין‪ ,‬ירושלים ואל‪-‬אקצא‪ 65.‬לטענת מחמד בדיע‪ ,‬מאבק החמאס‬
‫על פלסטין הוא חלק בלתי‪-‬נפרד ממאבקם של העמים הערביים נגד העריצות‪,‬‬
‫השחיתות והכיבוש‪66.‬‬
‫לטענת ”האחים“‪ ,‬המהפכה העתידית בפלסטין תשאב השראה ותתבצע כחלק‬
‫מהמהפכות הפנימיות שמתחוללות במדינות ערב‪ .‬משטר מובארק שנתפס כמכשול‬
‫בדרך לשחרור פלסטין בשל מחויבותו לשלום עם ישראל‪ ,‬אינו קיים עוד‪ .‬מנהיגי‬
‫”האחים“ לדורותיהם קוראים לשליטים הערביים ”להשיב את הבעיה הפלסטינית אל‬
‫המקור והמציאות שלה“‪ .‬לטענתם‪ ,‬מדובר ב“בעיה כלל‪-‬אסלאמית“ שצריך להחזירה‬
‫”לאסלאם ולמוסלמים“‪ .‬אם השליטים הערביים ישיבו את החירויות לעמים שלהם‪,‬‬
‫טען אל‪-‬תלמסאני ב‪ ,1983-‬האנשים יהיו חופשיים למלא את ”חובתם האסלאמית‬
‫כלפי בעייתם הקדושה“ ויוכלו להתפנות ל“שחרור מסגד אל‪-‬אקצא… לפני שהציונים‬
‫יחריבו אותו ויקימו במקומו את היכל שלמה“‪ 67.‬שלושים שנים מאוחר יותר‪ ,‬כאשר‬
‫בראש הפירמידה במצרים עמד איש ”האחים המוסלמים“‪ ,‬הוסיפו מנהיגיהם‬
‫להדגיש את הקדימות שיש לתת לסוגית ירושלים ולמסגד אל‪-‬אקצא וקוראים‬
‫לאחדות אסלאמית שבחסותה יש לפעול להחזרתם לחיק האסלאם‪ .‬לזמן מה נראה‬
‫היה שהדרך קצרה יותר מבעבר‪ ,‬שכן לפחות במצרים‪ ,‬נעשתה חצי דרך בכך שהודח‬
‫משטר מובארק ‪ -‬האויב הפנימי שהיה מחויב לשלום עם ישראל‪ .‬בסוף ‪ 2012‬הדגיש‬
‫מחמד בדיע שהאחדות בקרב המוסלמים היא מקור כוח כביר לצורך מאבק באויבים‪.‬‬
‫הוא קרא לכלל המוסלמים ”להתאחד על מנת לטהר את הארץ )פלסטין( מהמתנחל‬
‫הגוזל וכדי להשיב חזרה את אתרי הקודש ואת הבתים שנגזלו“‪ 68.‬בהקשר למאבק‬
‫על פלסטין‪ ,‬טען בדיע שהכוח הוא הערובה לניצחון‪.‬‬
‫במסמך ”איגרת אל‪-‬אקצא“ ממאי ‪ ,2010‬מתריעים ”האחים“ על סכנת הרס מסגד‬
‫אל‪-‬אקצא על ידי ישראל‪ .‬לטענתם‪ ,‬ישראל מנסה לחלק את מתחם אל‪-‬אקצא‬
‫האחים המוסלמים ואתגר השלום בין ישראל למצרים‬
‫‪I‬‬
‫‪27‬‬
‫ולבנות את בית המקדש‪ ,‬בנצלה את חולשתן של מדינות ערב עקב הסכסוכים‬
‫הפנימיים‪ 69.‬הם קוראים לתגובה מידית ומרתיעה ברמה של ”האומה האסלאמית“‪,‬‬
‫כדי ”שהאויב ישקול היטב את צעדיו הבאים“‪ .‬כבר בגיליונות אל‪-‬דעוה )הביטאון‬
‫המרכזי של ”האחים“ בעבר( משנת ‪ ,1977‬טרם ביקורו של סאדאת בירושלים‪,‬‬
‫הופיעה אזהרה מפני ”ניסיונות להרוס את מסגד אל‪-‬אקצא ולהפכו למקום‬
‫פולחן יהודי“‪” .‬האחים“ התריעו גם מפני מגמתה של ישראל להתפשט באמצעות‬
‫התנחלויות ו“ייהוד אדמות ערביות“‪ 70.‬טענות אלה מוסיפות לשמש את ”האחים“‬
‫גם היום כאילו לא חלפו למעלה משלושה עשורים‪ .‬ההבדל הוא שהטענות אשר‬
‫הופנו בעבר בעיקר כחלק מההתקפה התקשורתית נגד ראשי המשטר במצרים‪,‬‬
‫ששמרו על השלום‪ ,‬כלומר סאדאת ומובארק‪ ,‬מופנות בתקופה האחרונה נגד‬
‫ישראל‪ .‬השימוש שעושים “האחים“ בפועל ”לייהד“ שמור לתיאור מציאות שקיימת‬
‫באתרים שבשליטת ישראל‪ .‬הם מבקשים להצביע על סכנה במישור התרבותי והדתי‬
‫המרחפת מעל פלסטין‪ .‬לטענתם הסכנה גלומה בגניוס היהודי ועשויה לטשטש את‬
‫הצביון האסלאמי של אתרים מסוימים על אוכלוסייתם המוסלמית‪ .‬שימוש בצורות‬
‫הפועל האמורות נעשה במיוחד לגבי ירושלים‪ .‬כך למשל‪” ,‬האחים“ דואגים להזכיר‬
‫את בעיית ירושלים ולהעלותה על סדר היום‪ ,‬כדי ”שלא תישכח מלב“ ושמישהו‬
‫יוותר על ”המאבק למען השבתה למוסלמים“‪ ,‬ומזהירים שמא ”ירושלים העתיקה‬
‫תתייהד… ושפעולת ייהודה שרירה וקיימת“‪ 71.‬מכיוון ש“האחים“ עומדים על המשמר‬
‫בנוגע לבנייה של ישראל בירושלים המזרחית‪ ,‬השימוש בפועל ”לייהד“ החל מופיע‬
‫בפרסומיהם גם בהקשר הדמוגרפי‪ .‬כך למשל‪ ,‬לנוכח הפרסומים על חידוש בנייה‬
‫ישראלית במזרח ירושלים בתחילת ‪ ,2013‬הצביע מחמד מורסי על סכנת ”ייהוד‬
‫ירושלים“ בפגישה עם ראש ממשלת טורקיה‪ ,‬ארדואן‪72.‬‬
‫במאמריו הרבים שהתפרסמו לאחר חתימת הסכם השלום‪ ,‬פנה אל‪-‬תלמסאני‬
‫לשליטים הערביים והתריע על הסכנות הכרוכות בשלום‪ ,‬אשר לטענתו משמש‬
‫כסות למימוש מזימותיה של ישראל נגד מצרים ונגד הערבים‪-‬המוסלמים‪ .‬הוא קרא‬
‫להם להתאחד ולנקוט עמדה משותפת ואחידה כלפי פלסטין וירושלים על מנת‬
‫שתיווצר שעת כושר לאחדות כלל‪-‬אסלאמית‪ 73.‬נקודת מוצא זו‪ ,‬של הוצאת הטיפול‬
‫בסוגיה הפלסטינית מידי הפלסטינים והעברתה למסגרת כלל‪-‬אסלאמית‪ ,‬ממשיכה‬
‫להנחות את מנהיגי ”האחים“ עד היום‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫‪I‬‬
‫מרכז בס"א ‪ -‬עיונים בביטחון המזה"ת‬
‫מכיוון שמטרת ”האחים“ היא לטפח את רוח ההתנגדות לישראל במסגרת הרחבה‪,‬‬
‫בנוסף לפעילי התנועה ותומכיה‪ ,‬הם מבקשים ”לעורר את האומה על מנת שתיקח‬
‫חלק פעיל בסוגיה הפלסטינית“‪ 74.‬הם מדברים במפורש על הצורך בהתנגדות‬
‫צבאית על אדמת פלסטין על מנת להתיש את ישראל ולהסב לה פגיעות כואבות‬
‫כדי לפגוע ביכולתה לממש את תכניותיה בחסות ארצות הברית‪75.‬‬
‫באיגרת אל‪-‬אקצא מ‪ 2010-‬מתווה ”התכנית האסלאמית“ של ”האחים“‪ ,‬אשר‬
‫לטענתם מהווה תכנית נגדית לתכנית הישראלית‪-‬ציונית‪ ,‬קווים עקרוניים ותכנית‬
‫פעולה כללית להתמודדות עם סוגית פלסטין‪ ,‬ודוחה פתרונות ביניים ומשא ומתן‬
‫עם ישראל‪” .‬האחים“ דוחים את הסכמי השלום בין ישראל לבין שכנותיה‪ .‬איגרת‬
‫אל‪-‬אקצא שוללת את הלגיטימיות החוקית והערכית של הסכם השלום בין מצרים‬
‫לבין ישראל‪ .‬לטענת ”האחים“‪ ,‬להסכם אין לגיטימציה משום שהוא חותר תחת‬
‫אמיתות ורומס זכויות דתיות ואנושיות‪ .‬כמו כן‪ ,‬אין לאף אחד את הזכות להעניק‬
‫לגיטימציה לישראל להחזיק פיסת אדמה כלשהי מאדמת פלסטין‪ .‬הסכמי השלום‬
‫בין מצרים לבין ישראל אשר נחתמו על ידי שליט מצרים הם הסכמי כניעה והשפלה‬
‫והם אינם מחייבים את האומה האסלאמית‪ ,‬גם אם העם תמך בהם בשעתו‪ ,‬מפני‬
‫שהמשטר כפה את ההסכמים על העם‪76.‬‬
‫באפריל ‪ 2012‬ביקר בירושלים המופתי הגדול של מצרים‪ ,‬ד“ר עלי ג‘מעה‪ .‬הוא‬
‫ספג גינוי חריף מצדם של ”האחים“‪ .‬האחראי על הדעוה וחבר מועצת השורא של‬
‫”האחים“‪ ,‬השיח‘ עבד אל‪-‬ח‘אלק אל‪-‬שריף‪ ,‬טען שבמקום להיאבק על שחרורם של‬
‫ירושלים‪ ,‬מסגד אל‪-‬אקצא והאסירים הפלסטינים‪ ,‬המופתי מעדיף לבקר בירושלים‬
‫וזאת בתיאום עם ישראל‪ .‬עבד אל‪-‬ח‘אלק אל‪-‬שריף ראה בביקור מעשה חמור‪ ,‬מפני‬
‫שבירושלים מתנוסס דגל ישראל חרף היותה אדמה אסלאמית כבושה‪ .‬במשרתו‬
‫הרמה וכמי שמייצג מוסלמים רבים‪ ,‬מוחה בכיר ”האחים“‪ ,‬יהיו כאלה שיפרשו את‬
‫ביקורו כמתן לגיטימציה לישראל‪ .‬לדעתו‪ ,‬טוב היה אילו ניצל המופתי את ביקורו‬
‫בירושלים להמשך המאבק לשחרור אל‪-‬אקצא‪ ,‬שכן ”פלסטין ערבית‪-‬אסלאמית‬
‫ומסגד אל‪-‬אקצא וירושלים הם בירת פלסטין היחידה“‪77.‬‬
‫האחים המוסלמים ואתגר השלום בין ישראל למצרים‬
‫‪I‬‬
‫‪29‬‬
‫סכנת הנורמליזציה‬
‫ה“אחים“ טוענים שהנורמליזציה ביחסי השלום מאפשרת זרימה חופשית של‬
‫השפעה ישראלית מרעילה למצרים‪ ,‬לב העולם הערבי והאסלאמי‪ .‬על רקע נרמול‬
‫היחסים בעבר‪ ,‬מזהירים ”האחים“ מזה עשרות שנים שישראל מחדירה למצרים‬
‫ערכי תרבות‪ ,‬חינוך ומורשת משחיתים‪ .‬נורמליזציה ביחסי מצרים‪-‬ישראל מהלכת‬
‫אימים על ”האחים“‪ .‬טענתם העיקרית שבחסותה ייפרצו כל הסכרים לשטף תרבות‬
‫זרה ומשחיתה אשר יזהם את הרחוב המצרי‪ .‬עיסוקם בנורמליזציה נועד להתריע‬
‫מפני השלכותיו ההרסניות של השלום‪ .‬באמצעות העיסוק בנורמליזציה‪ ,‬מתריעים‬
‫”האחים“ על הסכנה הגלומה בכל אחד מתחומי הקשרים בין מצרים לבין ישראל‪.‬‬
‫זאת מתוך שאיפה לדה‪-‬לגיטימציה של השלום‪ 78.‬הם משתמשים בביטויים אשר‬
‫”החלחול‬
‫משקפים את גישתם לנורמליזציה‪” :‬ההסתננות )אל‪-‬תסלל( היהודית“ או ִ‬
‫)אל‪-‬תע‘לע‘ל( התרבותי“ ו“הפלישה ‪ -‬אל‪-‬ע‘זו ‪ -‬התרבותית“ של היהודים וישראל‪79.‬‬
‫לטענת ”האחים“‪ ,‬ישראל אינה מהססת לכפות את עצמה‪ ,‬ועל כן השימוש במונח‬
‫אל‪-‬ע‘זו ‪ -‬פלישה‪ .‬מונח זה שמור לתיאור מהלך כוחני‪ ,‬שרירותי וחד‪-‬צדדי‪ .‬הוא גם‬
‫מבטא את תחושת היותם של האסלאמים נתונים במגננה לנוכח ההתקפה והפלישה‬
‫התרבותית‪-‬רעיונית )כחלק מהמזימה הציונית‪-‬אמריקנית(‪ .‬מאמציה המדיניים של‬
‫ישראל לממש את הסכם השלום‪ ,‬ובתוך כך להדק את היחסים בין שני העמים‪,‬‬
‫נתקלים בהתנגדות עזה מצד ”האחים“‪.‬‬
‫”האחים“ ראו בסאדאת ובמובארק את האחראים לאופיו של השלום ולהשלכותיו‪.‬‬
‫מכיוון שנאלצו במידה רבה לנהל קרב מאסף‪ ,‬מאחר שהסכמי השלום נחתמו זה‬
‫מכבר‪ ,‬הם פנו לתקוף את ביטויי השלום אשר שיקפו את המעבר מהשלב ההצהרתי‬
‫והפורמלי של יוזמת השלום‪ ,‬אל השלב הפרקטי ‪ -‬פירות השלום‪ .‬הם פעלו יותר על‬
‫מנת למזער את הנזק‪ .‬מחאתם נגד הנורמליזציה וביטויי השלום הייתה התקפה‬
‫בוטה במיוחד‪.‬‬
‫עם התחלת מימוש הסכם השלום ו“הנורמליזציה“ הופיעה בעיתון ”האחים“ אל‪-‬‬
‫דעוה )ספטמבר ‪ (1979‬טענה שהשלום צריך להתבסס על שלושה עקרונות‪ :‬שלום‬
‫בין עמים ולא בין ממשלות ‪ -‬ביקורת כלפי סאדאת שפועל בניגוד לרצון העם; שלום‬
‫כולל וטבעי ולא מלאכותי ‪ -‬ביקורת כלפי מדיניות השלום של סאדאת; ושלום מאוזן‬
‫‪30‬‬
‫‪I‬‬
‫מרכז בס"א ‪ -‬עיונים בביטחון המזה"ת‬
‫שלא מאפשר לצד אחד לנצל את הצד השני ‪ -‬ביקורת כלפי אופיו של השלום‬
‫ודרך יישומו‪ ,‬וביקורת כלפי המשטר‪ 80.‬כדי לנמק טענות אלו‪ ,‬הצביעו ”האחים“‬
‫על המשקעים והפצעים שהותירו מלחמות ערב‪-‬ישראל‪ .‬והתייחסו לאופייה של‬
‫ישראל‪ :‬ישראל מייצגת בהתנהלותה גזענות הן ברמת המדינה והן ברמת האזרח‪.‬‬
‫הגזענות‪ ,‬לטענת ”האחים“‪ ,‬קיימת בתפישת ”העם הנבחר“ המנחה את היהודים‪,‬‬
‫ברמת הלאום וגם באפליה על רקע עדתי‪ ,‬ביחסם של האשכנזים כלפי הספרדים‪81.‬‬
‫לטענת מחמד מהדי עאכף‪ ,‬אותה גזענות שמאפיינת את היהודים קיימת גם בנישול‬
‫הפלסטינים מאדמתם ובעוול שנגרם להם על ידי ישראל‪82.‬‬
‫לטענת עמר אל‪-‬תלמסאני‪ ,‬היהודים שונים מזולתם מהבחינה ”המנטאלית‬
‫והאנושית“‪ 83.‬על כן יש להישמר מפניהם ולאבטח את הפתחים דרכם עשויה‬
‫לחלחל ”המהות היהודית“‪ .‬הוא התריע מפני תפיסתם הגזענית של היהודים‬
‫שמתבטאת בטענה שהם עם סגולה ובהשלכותיה‪ ,‬אשר עשויות להתממש במצרים‪.‬‬
‫כל זאת‪ ,‬לטענתו‪ ,‬באמצעות ”ההסתננות הרעיונית והערכית“ של היהודים בחסות‬
‫הנורמליזציה‪84.‬‬
‫אל‪-‬תלמסאני קרא פעם אחר פעם להפסקה לאלתר של תהליך השלום ולביטול‬
‫הנורמליזציה‪ 85‬והקפיד להתייחס בהרחבה אל האפיקים דרכם מחלחלת הסכנה‬
‫היהודית‪ 86.‬אחד מהם הוא בניין השגרירות והסגל הדיפלומטי הישראלי במצרים‪.‬‬
‫נושא זה היווה חומר גלם להתקפות תקשורתיות רבות מצד ”האחים“ נגד המשטר‬
‫שמקיים את השלום וזכה לריענון משמעותי מאז הדחת מובארק‪ .‬תקיפת בניין‬
‫השגרירות והתפרצות המפגינים אליו )ספטמבר ‪ (2011‬מהוות ביטוי מעשי להטפה‬
‫שיטתית של ”האחים“ נגד נוכחות ישראלית‪.‬‬
‫עם פתיחתה של שגרירות ישראל במצרים )חילופי השגרירים אירעו בפברואר ‪(1980‬‬
‫יצא אל‪-‬תלמסאני בהאשמות שונות‪ .‬אחת מהן התייחסה לכוונתם‪ ,‬לכאורה‪ ,‬של‬
‫הישראלים לעסוק בריגול ‪ 87‬ולנצל לשם כך את השגרירות‪ .‬האשמה נוספת הייתה‬
‫שישראל מתכוונת לממש באמצעות השגרירות את מזימותיה ואת תכניות ההפיכה‬
‫במצרים ובעולם הערבי‪ 88.‬באחד ממאמריו )פברואר ‪ (1980‬הגדיר אל‪-‬תלמסאני את‬
‫חילוף השגרירים‪ ,‬סעד מרתד'א ואליהו בן‪-‬אלישר ‪ ,89‬במונחים "האסון הנורא ביותר"‬
‫ו"המפגע האיום ביותר"‪ .‬הוא טען ש"השגרירויות הן מקום קבע למרגלים ולמחרחרי‬
‫מלחמת אזרחים"‪ ,‬ושהיהודים מחשיבים את "מבנה השגרירות כחלק מאדמת‬
‫האחים המוסלמים ואתגר השלום בין ישראל למצרים‬
‫‪I‬‬
‫‪31‬‬
‫מולדתם"‪ ,‬בהדגישו את תפיסת "הארץ המובטחת" שלהם‪ 90.‬מכאן גם הסכנה עליה‬
‫מצביע ג'אבר רזק‪ ,‬משפטן ופעיל בכיר לשעבר בקרב "האחים"‪" :‬היהודים המטמאים‬
‫ברגליהם את אדמת מצרים המוסלמית"‪ .‬טענה זו נופחה באמצעות שימוש בדימוי‬
‫מהקוראן‪ :‬צאצאי קופים וחזירים‪ 91.‬אמירות שכאלה חוזרות על עצמן שוב ושוב‬
‫אצל "האחים" ובפרט בנסיבות שקדמו להתקפה על שגרירות ישראל בקהיר‪ .‬נושא‬
‫השגרירות הוא נושא טעון במיוחד‪ ,‬שכן השגרירות מבטאת אצל "האחים" נוכחות‬
‫ישראלית קבועה על אדמת מצרים ‪ -‬אדמה אסלאמית ‪ -‬כולל סממנים חיצוניים‬
‫וסמלים‪ ,‬דוגמת דגל )בבחינת "סדין אדום" מול עיניהם של האסלאמים(‪ ,‬סגל‬
‫דיפלומטי‪ ,‬טקסים‪ ,‬אירועים ועוד‪" .‬האחים" טוענים שהשגרירות מאפשרת דריסת‬
‫רגל "טמאה ומטמאת עבור הסרטן היהודי"‪ .‬באמצעות השגרירות‪ ,‬שולח "הסרטן"‪,‬‬
‫או "התמנון"‪ ,‬את זרועותיו ומשחית כל חלקה טובה‪92.‬‬
‫באפריל ‪ 2012‬הדגיש מחמד בדיע שמלחמת אוקטובר ‪ 1973‬גבתה קורבנות רבים‬
‫ומהווה הוכחה לדבקות במטרה ופטריוטיזם‪ .‬חיילי מצרים נלחמים תחת הסיסמה‬
‫המנצחת‪ :‬אללה אכבר! ותוצאת המלחמה הייתה השבת אדמתה של מצרים‪.‬‬
‫בדיע הזכיר למי ששכח שסיני הוצע כמקום אלטרנטיבי עבור המולדת לציונים‬
‫וזאת‪ ,‬לטענתו‪ ,‬למרות הקמת ישראל על אדמת פלסטין‪ .‬לפיכך יש להיות מודעים‬
‫לשאיפות של ישראל ביחס לסיני‪ .‬מחמד בדיע מיקם את תפיסתו בנושא סיני בניגוד‬
‫מובהק לעמדת משטר מובארק שהזניח את סיני‪ ,‬התייחס אל תושביו כאל מטרד‬
‫ביטחוני וחשף אותו לתאוות הבצע של ישראל‪ .‬בדיע טוען שעל מצרים לאמץ את‬
‫אזור סיני ולדאוג לאינטרסים הלאומיים שלה‪” :‬הלקח החשוב הוא שמשמעות האזור‬
‫הזה היא בביטחון הלאומי שלנו‪ ,‬אשר מוטל עלינו לתמוך בו ולבצר אותו מפני כל‬
‫חורשי המזימה“‪ .‬פיתוח סיני וההשקעה בו משמעותם השקעה בביטחון הלאומי של‬
‫מצרים‪ .‬ברגע שסיני מפותח וחזק חברתית‪-‬כלכלית‪ ,‬הוא למעשה חסין מפני ניסיונות‬
‫של ישראל להשתלט עליו‪ .‬דבריו של בדיע בנושא זה רלוונטיים עוד יותר בימים אלה‬
‫כאשר בישראל מדברים על היערכות עתידית של צבא בחזית של סיני‪” 93.‬האחים“‪,‬‬
‫מתנים את כיבוד הסכמי השלום בכך שלא יפגעו באינטרס הלאומי של מצרים‪ .‬בכל‬
‫הנוגע לסיני‪ ,‬בדיע טוען שהמצב הנוכחי מהווה פגיעה גסה בריבונות המצרית‪.‬‬
‫לדעת בדיע מדובר במצב מלחמה מתמשך‪ .‬לשיטתו שטח סיני שייך למצרים‬
‫ולאומה האסלאמית ועדיין לא התממשה בו ריבונות מצרית‪ .‬בצמוד להכרזת‬
‫”האחים“ על מועמדותו של מחמד מורסי לנשיאות כחלק מתעמולת הבחירות )סוף‬
‫‪32‬‬
‫‪I‬‬
‫מרכז בס"א ‪ -‬עיונים בביטחון המזה"ת‬
‫אפריל ‪ ,(2012‬התפרסמה איגרתו השבועית של מחמד בדיע בנושא סיני‪ .‬כותרת‬
‫האיגרת האמורה‪” :‬סיני הוא סמל לכבודנו )הלאומי(“ והוא חלק בלתי נפרד ממסע‬
‫התעמולה של ”האחים“‪ ,‬כלומר מסדר היום הלאומי שלהם‪ 94.‬האיגרת התפרסמה‬
‫בנסיבות יום השנה לשחרור סיני‪ .‬יום שמבטא את השבת כבודה הלאומי וריבונותה‬
‫של מצרים‪ .‬יום זה נתפס כחלק בלתי נפרד משחרור העם המצרי שהחל במהפכת‬
‫ה‪ 25-‬בינואר‪ .‬כלומר‪ ,‬השחרור הוא כפול‪ ,‬שחרור מעולו של כיבוש )המצרים מעולו‬
‫של מובארק והפלסטינים מעולה של ישראל( ושחרור של אדמה )סיני עבור מצרים‬
‫ופלסטין ]ישראל[ עבור הפלסטינים(‪.‬‬
‫חצי האי סיני נושא משמעות מיוחדת עבור המוסלמים‪ ,‬בהתאם לדבריו של בדיע‪:‬‬
‫שם חלה התגלות אללה בפני הנביא משה על הר סיני ‪ -‬ג‘בל אל‪-‬טור‪ ,‬ודרכו עברו‬
‫גם הנביאים אברהם‪ ,‬יוסף ויעקב‪ .‬סיני היווה קו הגנה בפני פולשים חיצוניים לאורך‬
‫ההיסטוריה ומשום כך חשיבותו לביטחון הלאומי‪.‬‬
‫האחים המוסלמים ואתגר השלום בין ישראל למצרים‬
‫‪I‬‬
‫‪33‬‬
‫תנאים לביטול הסכם השלום‬
‫עם הדחת מובארק‪ ,‬כשברקע הערכות לגבי התגברות כוחם של ”האחים“‪ ,‬החלה‬
‫התעניינות גוברת מצד התקשורת הבין‪-‬לאומית בעמדתם בנושא השלום‪” .‬האחים“‪,‬‬
‫היו מודעים היטב לחשש שקיים במערב‪ ,‬בפרט בארצות הברית‪ ,‬מהאפשרות של‬
‫ביטול הסכם השלום והיגררות למצב של חוסר יציבות באזור‪ .‬לכן התייצבו מנהיגיהם‬
‫ודובריהם בזה אחר זה למסע הסברה ושטחו את תפיסתם לגבי השלום‪ .‬בראיונות‬
‫לתקשורת תמרנו מנהיגי ”האחים“ ככל הניתן בין מחויבותיהם לעמדות עקרוניות‬
‫של התנגדות להסכם השלום‪ ,‬ובין הצורך להרגיע את דעת הקהל העולמית על מנת‬
‫שלא לעורר התנגדות ותרעומת‪.‬‬
‫סעד כתאתני‪ ,‬הביע את דעתו לאחר תקרית הירי שהובילה להרג חיילים מצרים‬
‫בגבול ישראל‪-‬מצרים באוגוסט ‪ .2011‬הוא גינה את ”הפשע שביצעו כוחות הכיבוש‬
‫הציונים בגבול המזרחי של מצרים עם פלסטין הכבושה“ אשר‪ ,‬לטענתו‪ ,‬מהווה‬
‫פגיעה גסה בריבונותה ובכבודה של מצרים‪ .‬ציין שעל ישראל לדעת שמצרים‬
‫השתנתה ושתקופת מובארק הסתיימה‪ ,‬מצרים בעתיד תמלא את תפקידה‪ ,‬תרומם‬
‫את כבודה ותתנגד בכוח לכל מי שיתקוף אותה‪ .‬דומה שלא ניתן לפרש את דבריו‬
‫אלה אלא כאיום כלפי ישראל‪ .‬באותו ראיון ציין כתאתני לשבח את הצעיר אחמד‬
‫אל‪-‬שחאת שהוריד את דגל ישראל מבניין שגרירות ישראל בקהיר והחליף אותו‬
‫בדגל מצרים בהסבירו שפעולות שכאלה מבטאות את ”הרוח המצרית הנאצלת‬
‫ששבה למצרים בעקבות המהפכה“‪95.‬‬
‫בתגובה לידיעה בעיתון ידיעות אחרונות אודות מגעים בין הממשל האמריקני לבין‬
‫הנהגת ”האחים“ בנושא הסכם השלום‪ ,‬טען סעד כתאתני )בדצמבר ‪ (2011‬שלא‬
‫היו דברים מעולם‪ .‬הוא הדגיש את עמדת מפלגת ”החירות והצדק“ בדבר כיבוד‬
‫הסכמים בין‪-‬לאומיים‪ ,‬אך התנה זאת בכך שההסכמים ישרתו את שני הצדדים‪.‬‬
‫לפרלמנט יש זכות לדחות כל הסכם שאינו משרת את מצרים‪ 96.‬רשאד ביומי‪ ,‬סגנו‬
‫של מחמד בדיע בהנהגת ”האחים“‪ ,‬הצהיר שהוא שולל אפשרות לקיום דיאלוג עם‬
‫ישראל בשל היותה ”מדינה של פשיעה וכיבוש“‪ 97.‬דברים אלה משקפים את עמדתם‬
‫העקרונית של ”האחים“ כלפי ישראל והסכם השלום‪ .‬החידוש הוא בכך שהם מתנים‬
‫את כיבוד השלום בהתנהגותה של ישראל ובמחויבות לאינטרסים כאלה ואחרים‬
‫של מצרים‪ .‬כך למשל בראיון עם מחמד מורסי לרגל שנה לפרוץ המהפכה במצרים‬
‫‪34‬‬
‫‪I‬‬
‫מרכז בס"א ‪ -‬עיונים בביטחון המזה"ת‬
‫)בינואר ‪ (2012‬הוא נשאל על ידי כתב אל‪-‬ג‘זירה על עמדת ”האחים“ בנושא הסכמים‬
‫בין‪-‬לאומיים‪ .‬מורסי אמר שמצרים מכבדת את חברותה במוסדות האו“ם ואת מה שנובע‬
‫מכך‪ .‬כאשר נשאל לגבי הסכמים דו‪-‬צדדיים‪ ,‬בפרט הסכם השלום בין מצרים לבין ישראל‪,‬‬
‫הוא השיב שהסכם השלום מכובד על ידי מצרים‪ ,‬תוך שימוש בלשון הווה‪ .‬במה שנוגע‬
‫לעתיד ‪ -‬אם ההסכם יפגע בביטחון מצרים או בריבונותה לא יהיה מנוס מלפתוח אותו‬
‫מחדש‪ 98.‬מורסי מבטא את גישתם של ”האחים“ ביחס להסכם השלום‪ ,‬יצירת התניה‬
‫לקיום ההסכם ודיבור בשני קולות‪ .‬מאז עלייתם לשלטון‪ ,‬הקול הראשון מדבר על הצורך‬
‫ועל החשיבות שבכיבוד הסכמים בין‪-‬לאומיים‪ ,‬בעוד הקול השני מסייג זאת תחת אילוצים‬
‫הקשורים בביטחונה של מצרים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות הרבו מנהיגי ”האחים“ להתראיין בתקשורת הבין‪-‬לאומית‪ .‬אחד‬
‫מהבולטים שבהם הוא ד“ר עצאם אל‪-‬עריאן‪ ,‬סגן יו“ר מפלגת החירות והצדק‪ ,‬שמקורב‬
‫למחמד מורסי‪ .‬אל‪-‬עריאן שימש בעבר חבר פרלמנט ודוברם הרשמי של ”האחים“‪ .‬הוא‬
‫מילא את תפקיד שר החוץ של ”האחים“ כראש הלשכה המדינית שלהם ומונה על ידי‬
‫מורסי לשמש עבורו כיועץ מיוחד‪ .‬מדי פעם בפעם הוא מוצג על ידי התקשורת המערבית‬
‫ובישראל כמתון יותר בקרב ”האחים“‪ .‬בדבריו הבאים‪ ,‬אשר דוחים למעשה את הסכם‬
‫השלום‪ ,‬ניתן לראות תחילתה של התניית כיבוד ההסכם ושל הליך חוקי שיאפשר בבוא‬
‫העת לבטלו‪ .‬בראיון מ‪ 2007-‬הוא הדגיש ש“האחים“ היו האופוזיציה החזקה ביותר לשלום‪,‬‬
‫ואין זה מתקבל על הדעת שהמשטר הקודם יכפה על הממשלה לעתיד הסכמים וחוזים‬
‫בין‪-‬לאומיים הר כגיגית‪ .‬יתר על כן‪ ,‬למשטר הקודם לא הייתה לגיטימציה חוקית לחתום‬
‫על ההסכמים בשם העם‪ ,‬זאת משום שהעם לא בחר בו‪ .‬הממשלה שתיבחר במצרים‬
‫בהליך דמוקרטי תעביר את ההסכמים השונים לבחינה מחודשת לפרלמנט הנבחר אשר‬
‫יפעל לבטלם‪ ,‬לשנותם או להקפיאם‪ ,‬במידה שימצא שהם מהווים סכנה לביטחון הלאומי‬
‫ולאינטרסים העליונים‪ .‬רק לאחר מכן יובאו הסכמי השלום להצבעה בפני משאל עם‬
‫כשבסופו של דבר העם הוא זה שיקבל החלטה אם לבטל או לשנות את ההסכמים‪99.‬‬
‫כלומר‪ ,‬ייתכן שהסכם השלום עם ישראל יועלה לדיון ויובא להצבעה במשאל עם‪.‬‬
‫בראיונות נוספים עם מנהיגי ”האחים“ בתקופת המעבר ומאז עלייתם לשלטון הם‬
‫מדברים על תנאים נוספים בפני קיום הסכם השלום‪ ,‬מלבד הנושא הביטחוני והצבאי‪.‬‬
‫”האחים“ מעלים סייגים כלכליים‪ ,‬כמו נושא אספקת הגז לישראל‪.‬‬
‫בעוד מנהיגיהם הפוליטיים של ”האחים“‪ ,‬בפרט אלה שמחזיקים בתפקידים רשמיים‪,‬‬
‫מדברים בתקשורת בשני קולות לגבי השלום‪” ,‬המדריך הכללי“‪ ,‬מחמד בדיע‪ ,‬נשמע‬
‫האחים המוסלמים ואתגר השלום בין ישראל למצרים‬
‫‪I‬‬
‫‪35‬‬
‫ברור הרבה יותר‪ .‬איגרותיו השבועיות אשר מיועדות בראש ובראשונה לתומכי ”האחים“‬
‫ולפעיליהם ולאו דווקא לדעת הקהל הבין‪-‬לאומית‪ ,‬מבטאות עמדה ברורה‪ .‬בנובמבר‬
‫‪ ,2012‬בנסיבות הלחימה בעזה‪ ,‬קרא בדיע לכלל המוסלמים להתגייס לעזרת אחיהם‬
‫בפלסטין ולהושיט להם כל סיוע אפשרי‪ .‬הוא היה מפורש מאוד בהתנגדותו להסכמי‬
‫השלום‪ ,‬וטען שהללו הם תרמית אחת גדולה וכי אין כל טעם במשא ומתן עם ישראל‪,‬‬
‫”זאת מפני שאויבכם אינו מכיר אלא את שפת הכוח“‪100.‬‬
‫בסוף אפריל ‪ 2012‬דווח בתקשורת על כך שמצרים מושכת את ידה מהסכם אספקת‬
‫הגז לישראל‪ .‬זאת לאחר למעלה מעשרה מקרי חבלה בקו אספקת הגז מאז הודח‬
‫מובארק‪ .‬במקביל‪ ,‬התנהל במצרים שיח ציבורי בנושא והייתה דרישה חוצת גבולות‬
‫פוליטיים להפסקת האספקה‪” .‬האחים“ היו ממובילי דרישה זו‪ .‬ביטוי לכך ניתן במצע‬
‫הפוליטי של מפלגת ”החירות והצדק“ לקראת הבחירות ל“מועצת העם“ )דצמבר‬
‫‪ ,(2011‬אשר דרש לבטל את אספקת הגז לישראל בטענה שההסכם מהווה נטל על‬
‫המשק המצרי‪ ,‬אינו רווחי ופוגע בכלכלה המצרית‪ .‬בתקופת המעבר ניצלו ”האחים“‬
‫את הדומיננטיות שלהם בפרלמנט על מנת לקדם חקיקה לביטול ההסכם‪ .‬הם‬
‫התמקדו בפרסומיהם בהתנגדות לאספקת הגז וראו בכך אפשרות לרשום הישג‬
‫נוסף בגימוד נפח השלום‪ .‬כל זאת החל‪ ,‬יש לציין‪ ,‬עוד בטרם הועברה למוסדות‬
‫הנבחרים החדשים של מצרים סמכות ביצועית ממשית ובכלל זה בחירת מחמד‬
‫מורסי לנשיאות‪.‬‬
‫בתנאים שנוצרו לאחר הדחת מובארק‪ ,‬בפרט הירידה המתמשכת במחויבות המצרית‬
‫להקפיד על סממני השלום‪ ,‬ראו ”האחים“ את עצמם ברי מזל ומנצחים‪ .‬ברי מזל‬
‫משום שאת עיקר העבודה עשו עבורם המוני המפגינים המצרים שלאו דווקא מזוהים‬
‫כתומכיהם‪ ,‬ומנצחים משום שהטפותיהם ומאבקם במשך שנים ארוכות הניב פירות‪.‬‬
‫אם היה מתאפשר להם להוסיף להחזיק בעמדת הנשיא ולהדק את אחיזתם בשלטון‪,‬‬
‫סביר להניח ש“האחים“ היו פועלים לביטול ההסכם‪ .‬תנאים מסוימים יכולים להאיץ‬
‫מגמה זו‪ ,‬רוב יחסי שלהם בשני בתי הפרלמנט‪ ,‬דומיננטיות בממשלה ומצב מלחמה‬
‫או עימות בין ישראל ובין אחת משכנותיה‪ ,‬בכלל זה הפלסטינים‪ .‬מרכיבים אלה של‬
‫נסיבות פנים מצריות וזרז חוץ מצרי‪ ,‬היו וודאי מאפשרים ל“אחים“ להוביל מהלך‬
‫לביטול השלום תוך תמיכה רחבה במצרים‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫‪I‬‬
‫מרכז בס"א ‪ -‬עיונים בביטחון המזה"ת‬
‫במשך עשרות שנים הקפידו ”האחים“ לקרוא למאבק במשטר בדרכים חוקיות‪ ,‬לכן‬
‫סביר שיפעלו להקפאת ההסכם או לביטולו באמצעים חוקתיים‪ ,‬תוך שהם חותרים‬
‫להבטיח תמיכה ציבורית רחבה‪ .‬אם ”האחים“ יאיישו שוב עמדות שלטון נרחבות‪,‬‬
‫בכלל זה נשיא ויו“ר הפרלמנט‪ ,‬יתאפשר להם לפעול‪ ,‬וייתכן שהם יכריזו על משאל‬
‫עם לצורך שינוי‪ ,‬עדכון או ביטול ההסכם‪ .‬ייתכן והם יפעלו לביטול ההסכם במידה‬
‫שתתקיים תוקפנות ישראלית חסרת פרופורציה‪ .‬נשיא מטעם ”האחים“‪ ,‬יוכל‬
‫לקדם החלטה נשיאותית שרירותית כתגובה מצרית כלפי תוקפנות ישראלית ביחס‬
‫לפלסטינים או למדינה ערבית מוסלמית‪.‬‬
‫מצרים בהנהגת ”האחים“ תהיה עסוקה בשיקום מעמדה בעולם הערבי והאסלאמי‬
‫ותעדיף לפעול לביטול הסכם השלום באמצעות או בתמיכת מוסדות כלל ערביים‬
‫ואסלאמיים‪ .‬משמעותו של ביטול ההסכם היא ניתוק מלא של היחסים בין המדינות‬
‫דבר שיעיב על יחסי מצרים‪-‬ארצות הברית‪ .‬על מנת לנער מעליה במידת מה את‬
‫האחריות למהלך שכזה‪ ,‬מצרים תעדיף להשתמש בכסות של הליגה הערבית‪ .‬מצרים‬
‫בתור המדינה הערבית הדומיננטית והמארחת של מטה הליגה יכולה להשפיע על‬
‫קבלת ההחלטות‪.‬‬
‫במצרים קיימות נסיבות אשר יעכבו מהלך לביטול ההסכם‪ .‬עד יולי ‪” 2013‬האחים“‬
‫היו שקועים עד צוואר בניסיון לבצר את שליטתם במצרים‪ ,‬ומאז נושלו מהם עמדות‬
‫השלטון בכוח על ידי הפיכה צבאית‪ .‬בנוסף‪ ,‬מצרים עדיין זקוקה לתמיכה ולסיוע‬
‫כלכלי‪ ,‬בעיקר מארצות הברית‪ .‬סביר להניח שכל עוד זה המצב וישראל אינה‬
‫מעורבת במלחמה באזור‪ ,‬תהיה המוטיבציה של ”האחים“ לפעול לביטול ההסכם‬
‫נמוכה יחסית‪ .‬שינויים עלולים להאיץ מהלך מצרי בהובלת ”האחים“ לביטול ההסכם‪.‬‬
‫אין להגזים בנושא הסיוע הכלכלי מצד ארצות הברית בעיני ”האחים“‪ .‬אמנם בהיותו‬
‫נשיא‪ ,‬פעל מורסי על מנת להבטיח את המשך התמיכה‪ ,‬אך לטווח רחוק הוא‬
‫אינו מעוניין שמצרים תהיה תלויה בארצות הברית‪” .‬האחים“ מתנגדים לאפשרות‬
‫שמצרים תאבד את עצמאות ההחלטה בנושאים מהותיים‪ ,‬דוגמת עמדתה ביחס‬
‫לישראל‪ .‬על כן‪ ,‬הם פעלו לאורך תקופת המעבר‪ ,‬בפרט מאז בחירתו של מורסי‬
‫לנשיא‪ ,‬להשפיע על דעת הקהל בהקשר זה‪ .‬הטענה העיקרית שלהם היא שלמצרים‬
‫יש מספיק מקורות הכנסה‪ ,‬חלקם פוטנציאליים וצריך לפעול במאמץ משותף כדי‬
‫לפתחם‪ ,‬וכי היא אינה תלויה בארצות הברית‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬הם קוראים לאזרחי מצרים‬
‫האחים המוסלמים ואתגר השלום בין ישראל למצרים‬
‫‪I‬‬
‫‪37‬‬
‫ותושביה להתאזר בסבלנות ולשאת בנטל או במחיר המתבקש תמורת עתיד טוב‬
‫יותר‪ .‬לטענת ”האחים“‪ ,‬המצב הנוכחי מחייב גיוס של כל מצרי שעליו מוטלת אחריות‬
‫להתאמץ בעשייה ואף לשאת בסבל בשם אינטרס לאומי‪.‬‬
‫מנהיגי ”האחים“ פעלו עד ההפיכה הצבאית )יולי ‪ (2013‬לגיוס תמיכה וסיוע כלכליים‬
‫ממקורות נוספים‪ .‬תחת שלטונם פונה מצרים לגיוס תמיכה ממדינות ערביות‪ ,‬דוגמת‬
‫סעודיה ונסיכויות במפרץ‪ ,‬וממדינות מוסלמיות‪ ,‬דוגמת טורקיה‪ .‬הם גם השתדלו אצל‬
‫מדינות אירופה‪ .‬כך למשל ביקור הבזק של מורסי בגרמניה )תחילת ‪ (2013‬שהוקדש‬
‫להידוק קשריה הכלכליים והמסחריים של מצרים עם גרמניה‪ .‬עד כה הובטח סיוע‬
‫כספי משמעותי מצד גרמניה והודקו הקשרים הכלכליים בין שתי המדינות‪ .‬זו בהחלט‬
‫נדוניה רצינית שמורסי יכול להתגאות בה‪.‬‬
‫הפעילות הנמרצת של בכירים מצריים במערב‪ ,‬תחת הנהגת האחים‪ ,‬אפשרה להם‬
‫להביא את עמדתם העוינת כלפי ישראל בפני מנהיגי העולם‪ .‬מצרים בהנהגת מורסי‬
‫פעלה לנצל את זירת יחסי החוץ לצורך גיוס תמיכה כלכלית מחד גיסא ולהסתה נגד‬
‫ישראל מאידך גיסא‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫‪I‬‬
‫מרכז בס"א ‪ -‬עיונים בביטחון המזה"ת‬
‫סיכום ומסקנות‬
‫במהלך התבססות ”האחים“ בשלטון במצרים ועד להדחת מחמד מורסי מהנשיאות‬
‫ביולי ‪ ,2013‬ניכר שמשנתם האידיאולוגית בכל הנוגע לישראל היא שנתנה את הטון‪.‬‬
‫מורסי היה במשך שנים מהמנהיגים הפוליטיים של ”האחים“‪ .‬הוא נהנה מקשרים‬
‫טובים עם ”המדריך הכללי“ מחמד בדיע‪ ,‬עמו הוא ממשיך להיפגש ומכיר בסמכותו‪.‬‬
‫בעבר ניסה בדיע להמעיט בטיב הקשר ביניהם על מנת שלא לחבל בתעמולת‬
‫הבחירות לנשיאות‪ .‬עם זאת‪ ,‬הוא הדגיש שהקשר הוא קשר בין אחים ‪ -‬בדיע הוא האח‬
‫הגדול המייעץ לאחיו הצעיר‪ ,‬מחמד מורסי‪ .‬עד יולי ‪ ,2013‬ניכר שעצותיו והדרכתו של‬
‫בדיע השפיעו ואף הכתיבו‪ ,‬את עמדתו של מורסי כנשיא מצרים כלפי ישראל‪.‬‬
‫בשל שיקולים פוליטיים מתבטאים מנהיגיהם הפוליטיים של ”האחים“‪ ,‬ביניהם‬
‫מורסי‪ ,‬בשני קולות בנושא הסכם השלום בין מצרים לבין ישראל‪ .‬שני הקולות אפשרו‬
‫להם לאחוז את המקל בשני קצותיו‪ .‬מצד אחד לא לשרוף גשרים עם הקהילה‬
‫הבין‪-‬לאומית‪ ,‬בפרט עם ארצות הברית‪ ,‬ומצד שני להתנות את כיבוד הסכם השלום‬
‫בהתנהגותה של ישראל ולהצביע עליה אחראית לתוצאות מעשיה‪ .‬מנהיגי ”האחים“‬
‫לא חדלו להדגיש שישראל מפרה בהתמדה את תנאי ההסכם ובכך פעלו להכשיר‬
‫את הקרקע בדעת הקהל ליום שבו יוכלו לפעול בגלוי לביטולו‪.‬‬
‫כנשיא מצרים‪ ,‬מחמד מורסי פעל בהתמדה להנחלת התודעה שישראל היא גורם‬
‫עוין במזרח התיכון‪ .‬התמיכה במאבק החמאס נגד ישראל שהובילה מצרים בהנהגת‬
‫מורסי‪ ,‬הייתה למרכיב דומיננטי במדיניות החוץ המצרית‪ .‬מינוף הסוגיה הפלסטינית‪,‬‬
‫דחיפתה למרכז הבמה ושימוש בה לצורך הגברת התמיכה במצרים‪ ,‬היו למרכיב‬
‫בולט במדיניות החוץ‪ .‬מעבר לעיסוק הפוליטי בכך על ידי מורסי ניכרת מעורבות ערה‬
‫של מחמד בדיע בגיבוי עמדותיו של מורסי‪.‬‬
‫מחמד בדיע רואה ביהודים את אויבי המוסלמים המחללים ומשחיתים מקומות‬
‫קדושים‪ .‬בנוגע לדרך להשבת קודשי האסלאם ופיצוי על הדם והחללים במאבק‬
‫למען פלסטין והאסלאם יש לבדיע דעה ברורה‪ .‬השבת האתרים הקדושים‬
‫והשמירה על הכבוד והדם מפני היהודים לא יתבצעו על ידי האו“ם או באמצעות‬
‫משא ומתן‪ .‬לטענת בדיע‪ ,‬ישראל והציונים אינם מבינים אלא את שפת הכוח ועל‬
‫כן יש לנקוט בדרך של ג‘יהאד‪ ,‬להקריב קורבנות בנפש ולנסות את כל האמצעים‪.‬‬
‫האחים המוסלמים ואתגר השלום בין ישראל למצרים‬
‫‪I‬‬
‫‪39‬‬
‫לטענתו‪ ,‬המאבק הדתי נגד היהודים מכתיב מאבק במישור הלאומי נגד ישראל‪.‬‬
‫מנהיג ”האחים“‪ ,‬לא מוציא מכלל אפשרות נקיטת ג‘יהאד צבאי להשבת ”האדמה‬
‫האסלאמית“‪ .‬במקביל‪ ,‬טוענים מנהיגי ”האחים“ שמאבק החמאס נגד ישראל הוא‬
‫חלק בלתי‪-‬נפרד מהמהפכות שמתחוללות נגד העריצות והשחיתות השלטונית‬
‫במדינות ערב‪ ,‬וכפי שיש לפעול נגד המשטר במטרה לשחרר את העם‪ ,‬יש לפעול נגד‬
‫ישראל כדי לשחרר את פלסטין‪” .‬האחים“ טוענים שמהפכות האביב הערבי במדינות‬
‫ערב מקדמות את המסע לשחרור פלסטין שנתפס כחוליה עתידית בשרשרת‬
‫הניצחונות‪ .‬לטענתם היום‪ ,‬בניגוד לעבר‪ ,‬העמים הערביים שברו את מחסום הפחד‬
‫במאבקם נגד המשטרים הדיקטטוריים והם גוברים עליהם תוך גילוי נחישות‪ .‬אותה‬
‫נחישות תשרת אותם במאבקם העתידי נגד ישראל‪.‬‬
‫במהלך תקופת שלטונם של ”האחים“‪ ,‬לא הצטמצמה תמיכתם בחמאס למישורים‬
‫האידיאולוגיים והמורליים‪ .‬מדובר בשלב מעבר ממחויבות אידיאולוגית לשלב‬
‫המעשים בשטח‪ .‬במסגרת זאת יש לראות את איומי מנהיגי ”האחים“ על ישראל‬
‫במהלך הלחימה בעזה )נובמבר ‪ ,(2012‬את מעורבותו של מורסי לטובת החמאס‬
‫במגעים להשגת הפסקת אש ואת התיאום ההדוק‪ ,‬ואת הביקורים ההדדיים‬
‫וההתקרבות בין שתי התנועות‪ .‬ה“אחים“ רואים בחמאס שלוחה קדמית‪ ,‬מעין‬
‫חיל חלוץ‪ ,‬שאימץ את הדרך הראויה‪ :‬מאבק צבאי כדרך מרכזית במאבק‪ .‬עד כה‪,‬‬
‫אפשרה התמיכה במאבק החמאס בישראל ל“אחים“ להראות שהם פעילים‪ ,‬אף‬
‫אם בעקיפין‪ ,‬בשירות הג‘יהאד נגד ישראל‪ .‬דרך זו תואמת את גישתם האבולוציונית‬
‫לשינוי המציאות )שהנחתה אותם במאבק נגד מובארק(‪ ,‬משמע לבחור מבין מגוון‬
‫אפשרויות את הדרך שמשאירה להם הכי הרבה רווחים‪ .‬כלומר‪ ,‬לצד הוצאה לפועל‬
‫של מאבק מדוד ועקיף נגד ישראל‪ ,‬התאפשר להם לחזק את כוחם בתוך מצרים‬
‫ולגייס עבורה תמיכה כלכלית מבחוץ‪.‬‬
‫בתרחיש שבו התבססות ”האחים“ בשלטון הייתה נמשכת‪ ,‬בכלל זה יכולתם להגיע‬
‫להבנה עם הצבא‪ ,‬יש להניח שהיו הולכים צעד נוסף מעבר להצגת ישראל כאויב‬
‫ותמיכה במאבק החמאס‪ .‬למשל‪ ,‬מתן סיוע צבאי מצרי לחמאס במסגרת טיעון של‬
‫הגנה עצמית‪ .‬במסגרת טיעון להגנה על הפלסטינים‪ ,‬אין לשלול אפשרות ש“האחים“‬
‫לא רק היו שבים לאיים על ישראל‪ ,‬אלא עושים זאת באמצעות הפעלת לחץ צבאי‬
‫מצרי פסיבי‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫‪I‬‬
‫מרכז בס"א ‪ -‬עיונים בביטחון המזה"ת‬
‫באגרותיו השבועיות מכוון בדיע למטרה רחבה יותר משחרור אדמת כל פלסטין ‪-‬‬
‫שחרור כל האדמות הערביות מידי ישראל‪ .‬בכלל זה‪ ,‬דרום לבנון‪ ,‬רמת הגולן‪ ,‬עזה‬
‫והגדה וכמובן חצי‪-‬האי סיני‪ .‬בדיע רואה בשטחים וחבלי ארץ אלה אדמה אסלאמית‬
‫שהורוותה בדמם של מוסלמים לאורך הדורות ובכך קודשה לאסלאם‪ .‬עמדות‬
‫עקרוניות אלה המובעות על ידי בדיע שימשו כסות אידיאולוגית ורוחנית לעמדתה‬
‫של מצרים כלפי ישראל כפי שביטא אותה מחמד מורסי‪ .‬דבריו של בדיע בהקשר‬
‫ליהודים ולישראל נועדו לחולל מפנה במדיניות החוץ המצרית‪ ,‬תחת הנהגת‬
‫”האחים“‪ ,‬בכל הנוגע לישראל ולשלום‪.‬‬
‫האחים המוסלמים ואתגר השלום בין ישראל למצרים‬
‫‪I‬‬
‫‪41‬‬
‫תודות‪:‬‬
‫הרעיון לנושא החיבור נולד בפגישה שהייתה לי בשנת ‪ 2011‬עם פרופ‘ אפרים ענבר‪ .‬אז שטף גל‬
‫של מחאת המונים את קהיר‪ ,‬מובארק הודח והסתמן ש“האחים המוסלמים“ יהיו הכוח הדומיננטי‬
‫בעתידה הפוליטי והמדיני של מצרים‪ .‬ההנחה המרכזית שלנו הייתה שלתמורות אלה תהיה השפעה‬
‫על יחסי מצרים וישראל‪ .‬עם פרסום החיבור אני רוצה להודות למרכז בס“א למחקרים אסטרטגיים על‬
‫התמיכה בפרויקט‪ ,‬ולפרופ‘ ענבר על הזמן הרב שהשקיע ועל הכוונתו המסורה‪.‬‬
‫מקורות‬
‫‪ 1‬ד“ר מחמד מורסי )יליד ‪ ,(1951‬מומחה להנדסת חומרים‪ ,‬הצטרף לתנועת ”האחים המוסלמים“‬
‫בסוף שנות השבעים של המאה שעברה‪ .‬היה אחראי על וועדות שנועדו למאבק נגד ישראל והציונות‪.‬‬
‫בשני העשורים האחרונים התבלט כפרלמנטר פעיל ביותר ובין השאר היה דוברם הרשמי של נציגי‬
‫”האחים“ בפרלמנט‪ .‬עם הקמת מפלגת החירות והצדק על ידי ”האחים“ באמצע ‪ 2011‬נבחר מורסי‬
‫להיות יו“ר המפלגה‪ .‬כחבר גוף ההנהגה העליון של ”האחים“ )משרד ההדרכה(‪ ,‬פרלמנטר מוביל‪,‬‬
‫פוליטיקאי ודובר מוכשר נבחר מורסי להיות מועמדם של ”האחים“ לנשיאות מצרים )לאחר פסילת‬
‫מועמדותו של המהנדס ח‘ירת אל‪-‬שאטר(‪ .‬מחמד מורסי נבחר כנשיא מצרים ביוני ‪.2012‬‬
‫‪h p://www.mix2m.com/2012/09/26-9-2012_1584.html 2‬‬
‫‪h p://www.youtube.com/watch?v=pL4dWbQUZjU 3‬‬
‫‪h p://www.mix2m.com/2012/09/30-9-2012.html 4‬‬
‫‪h p://www.ynet.co.il/ar cles/0,7340,L-4120244,00.html 5‬‬
‫‪Gilles Kepel, Muslim Extremism in Egypt: The Prophet and Pharaoh, London 6‬‬
‫‪1985, p. 111. z‬‬
‫‪ 7‬ליעד פורת‪” ,‬האחים המוסלמים ושליטי ערב‪ :‬דגשים באסטרטגיה פוליטית“‪ ,‬בתוך‪ :‬מאיר חטינה‬
‫ואורי מ‘ קופפרשמידט )עורכים(‪ .‬האחים המוסלמים‪ :‬חזון דתי במציאות משתנה‪ .‬תל‪-‬אביב‪ :‬הקיבוץ‬
‫המאוחד‪ ,2012 ,‬ע“ע ‪.108-107‬‬
‫‪ 8‬ראה‪ :‬עאדל חמודה‪ .‬אל‪-‬הג‘רה אלא אל‪-‬ענף‪ :‬אל‪-‬תטרף אל‪-‬דיני מן הזימת יוניו אלא אע‘תיאל‬
‫אכתובר‪ .‬קהיר‪ ,1987 ,‬עמ‘ ‪ ,77‬עאדל חמודה‪ .‬קנאבל ומצאחף‪ :‬קצת תנט‘ים ”אל‪-‬ג‘האד“‪ .‬קהיר‪,1989 ,‬‬
‫עמ‘ ‪.125-124‬‬
‫‪ 9‬איגרתו השבועית של מנהיג ”האחים“‪ ,‬מהדי עאכף‪ 25 ,‬במאי ‪.2008‬‬
‫‪h p://www.ikhwanonline.com/new/Ar cle.aspx?ArtID=37633&SecID=0‬‬
‫‪ 10‬איגרתו השבועית של מנהיג ”האחים“‪ ,‬מהדי עאכף‪ 25 ,‬במאי ‪2008‬‬
‫‪h p://www.ikhwanonline.com/new/Ar cle.aspx?ArtID=37633&SecID=0‬‬
‫‪ 11‬שם‪h p://www.ikhwanonline.com/new/Ar cle.aspx?ArtID=37633&SecID=0 ,‬‬
‫ עיונים בביטחון המזה"ת‬- ‫מרכז בס"א‬
I
42
‫ אחד הביטויים לעליית הביטחון העצמי בקרב הנהגת ”האחים“ היה פרסום המצע הפוליטי שלהם‬12
,‫ תכנית מדינית זו מהווה בעצם אלטרנטיבה לשלטון הקיים במצרים בכל תחומי ניהול המדינה‬.2007-‫ב‬
.‫נושאי פנים וחוץ גם יחד‬
,2008 ‫ בינואר‬24 ,‫ איגרתו השבועית של מהדי עאכף‬13
h p://www.ikhwanonline.com/new/Ar cle.aspx?ArtID=33902&SecID=0
,2008 ‫ בינואר‬17 ,“‫ איגרתו השבועית של מנהיג ”האחים‬14
h p://www.ikhwanonline.com/new/Ar cle.aspx?ArtID=33693&SecID=0
,2012 ‫ באוקטובר‬30 ,“‫ איגרתו השבועית של מנהיג ”האחים‬15
h p://sharkiaonline.com/print_art.php?id=25227
h p://www.youtube.com/watch?v=t-3aBmM-ud4 :‫ ראה סיקור מצולם של הפגישה‬16
h ps://www.facebook.com/FJParty.Official/posts/304811942902604 17
h ps://www.facebook.com/FJParty.Official/posts/304811942902604 18
h p://www.ikhwanonline.com/new/Ar cle.aspx?ArtID=106722&SecID=210 19
h p://www.ikhwanonline.com/new/Ar cle.aspx?ArtID=44019&SecID=0 20
h p://www.ikhwanonline.com/ :2008 ‫ בינואר‬24 ,“‫ איגרתו השבועית של מנהיג ”האחים‬21
new/Ar cle.aspx?ArtID=33902&SecID=0
h p://www.ikhwanonline.com/new/Ar cle.aspx?ArtID=33902&SecID=0 ,‫ שם‬22
h p://www.ikhwanonline.com/new/Ar cle.aspx?ArtID=129430&SecID=210 23
h p://www.ikhwanonline.com/new/Ar cle.aspx?ArtID=33902&SecID=0 ,‫ שם‬24
h p://www. :2012 ‫ באוקטובר‬12 -‫ובנוסף ראה איגרתו השבועית של מחמד בדיע מה‬
ikhwanpress.com/maqal.htm
h p://www.ikhwanonline.com/ :2008 ‫ בינואר‬17 ,“‫ איגרתו שבועית של מנהיג ”האחים‬25
new/Ar cle.aspx?ArtID=33693&SecID=0
h p://www.ikhwanonline.com/new/Ar cle.aspx?ArtID=33693&SecID=0 ,‫ שם‬26
:2012 ‫ באוקטובר‬12 -‫ובנוסף ראה איגרתו השבועית של מחמד בדיע מה‬
h p://www.ikhwanpress.com/maqal.htm
h p://www.ikhwanonline.com/ :2008 ‫ בפברואר‬7 ,“‫ איגרתו השבועית של מנהיג ”האחים‬27
new/Ar cle.aspx?ArtID=34246&SecID=0
h p://www.ikhwanonline.com/new/Ar cle.aspx?ArtID=34246&SecID=0 ,‫ שם‬28
h p://www.ikhwanonline.com/new/Ar cle.aspx?ArtID=34246&SecID=0 29
h p://www.ikhwanonline.com/new/Ar cle.aspx?ArtID=44019&SecID=0 30
:2006 ,‫ ביוני‬29 ,‫ איגרתו השבועית של מהדי עאכף‬31
h p://www.ikhwanonline.com/new/Ar cle.aspx?ArtID=21581&SecID=0
‫האחים המוסלמים ואתגר השלום בין ישראל למצרים‬
‫‪I‬‬
‫‪43‬‬
‫‪ 32‬איגרתו השבועית של מחמד בדיע‪ 20 ,‬באוקטובר ‪:2011‬‬
‫‪h p://sharkiaonline.com/v_ar cle.php?id=21256‬‬
‫‪ 33‬ראה למשל הגדרת ישראל כמדינה שגוזלת אדמות וכאויבת מתוך ההקשר של גינוי משטר אסד‬
‫על נקיטתו בדיכוי אלים והרג‪ :‬איגרתו השבועית של מחמד בדיע‪ 1 ,‬מרץ ‪2012‬‬
‫‪h p://www.ikhwanonline.com/new/Ar cle.aspx?ArtID=102489&SecID=0‬‬
‫‪ 34‬ראה למשל איגרתו השבועית של מחמד בדיע‪ 20 ,‬באוקטובר ‪h p://www.ikhwanonline. ,2011‬‬
‫‪com/new/Ar cle.aspx?ArtID=93555&SecID=0‬‬
‫‪h p://www.ikhwanonline.com/new/Ar cle.aspx?ArtID=44019&SecID=0 35‬‬
‫‪h p://www.ikhwanpress.com/Jaabari.pdf 36‬‬
‫‪ 37‬סיד קטב הוא הוגה ואידיאולוג בכיר שקם ל“אחים“ במצרים‪ .‬הוא תיאר את משטרו של עבד אל‪-‬‬
‫נאצר כאויב האסלאם וככוח המשחית את החברה‪ .‬מכיוון שתמך בהתארגנות אלימה נגד המשטר הוא‬
‫הוצא להורג ב‪ .1966-‬מרואן חדיד הוא איש ”האחים“ בסוריה אשר הניף את נס המרי האלים נגד משטר‬
‫הבעת‘ בשנות השבעים של המאה שעברה‪ .‬הוא נתפס על ידי משטר אסד‪ ,‬הושם בכלא ועונה למוות‪.‬‬
‫‪ 38‬איגרתו השבועית של מחמד בדיע‪ 22 ,‬בנובמבר ‪,2012‬‬
‫‪h p://www.ikhwanpress.com/maqal.htm‬‬
‫‪h p://www.ikhwanonline.com/new/Ar cle.aspx?ArtID=128848&SecID=304 39‬‬
‫‪h p://www.ikhwanonline.com/new/Ar cle.aspx?ArtID=128684&SecID=470 40‬‬
‫‪h p://sharkiaonline.com/v_ar cle.php?id=25625 41‬‬
‫‪h p://www.ikhwanonline.com/new/Ar cle.aspx?ArtID=129466&SecID=211 42‬‬
‫‪ 43‬ראה למשל‪:‬‬
‫‪h p://www.ikhwanonline.com/new/Ar cle.aspx?ArtID=128634&SecID=250 .1‬‬
‫‪h p://www.ikhwanonline.com/new/Ar cle.aspx?ArtID=128660&SecID=212 .2‬‬
‫‪h p://www.ikhwanonline.com/new/Ar cle.aspx?ArtID=128679&SecID=250 .3‬‬
‫‪h p://sharkiaonline.com/v_ar cle.php?id=25625 44‬‬
‫‪h p://sharkiaonline.com/v_ar cle.php?id=25644 45‬‬
‫‪h p://sharkiaonline.com/v_ar cle.php?id=25644 46‬‬
‫‪h p://www.ikhwanonline.com/new/Ar cle.aspx?ArtID=129430&SecID=210 47‬‬
‫‪ 48‬המילה במקור היא רבאט )קשר‪ ,‬זיקה( שמשמעותה הנוספת היא תחנת ספר ליציאה למלחמה בכופרים‪.‬‬
‫‪ 49‬איגרתו השבועית של מנהיג ”האחים“‪ ,‬מאי ‪:2011‬‬
‫‪h p://www.ikhwanonline.com/new/Ar cle.aspx?ArtID=84620&SecID=0‬‬
‫‪ 50‬סיד‪ ,‬קטב‪ .‬מערכתנא מע אל‪-‬יהוד‪ .‬קהיר‪ :‬דאר אל‪-‬שרוק‪.1989 ,‬‬
‫‪ 51‬ליעד פורת‪ .‬האחים המוסלמים המצרים והסורים ומאבקם במשטרים הערביים החילוניים מראשית‬
‫‪44‬‬
‫‪I‬‬
‫מרכז בס"א ‪ -‬עיונים בביטחון המזה"ת‬
‫שנות השבעים עד ראשית שנות התשעים‪ :‬שיח אופוזיציוני ומגמות הקצנה‪ .‬אוניברסיטת חיפה )חיבור‬
‫לשם קבלת תואר דוקטור(‪ ,2008 ,‬עמ‘ ‪.125-120‬‬
‫‪ 52‬ראה למשל‪ :‬כאמל אל‪-‬שריף ומסטפא אל‪-‬סבאעי‪ .‬אל‪-‬אח‘ואן אל‪-‬מסלמון פי חרב פלסטין‪ .‬קהיר‪.1987 ,‬‬
‫‪Israel Gershoni, The Muslim Brothers and the Arab Revolt in Pales ne, 1936-39, 53‬‬
‫‪Middle Eastern Studies, Vol. 22, No. 3 (Jul., 1986), pp. 367-397. z‬‬
‫‪ 54‬ליעד פורת‪ .‬זיכרונות בתי הכלא‪ :‬המשך מאבקם של האחים המוסלמים במשטר? חיבור לשם‬
‫קבלת תואר מ“א‪ .‬חיפה‪ :‬אוניברסיטת חיפה‪.2002 ,‬‬
‫‪ 55‬ראה למשל‪ :‬אתר ”האחים“ באל‪-‬שרקיה )קטגוריה‪ :‬פלסטין(‬
‫‪ h p://www.sharkiaonline.com/index.php?m=not‬אתר ”האחים“ באל‪-‬קליוביה )אח‘באר‬
‫פלסטין(‪/h p://www.kbwindow.com ,‬‬
‫אתר "האחים" באל‪-‬מנופיה )קטגוריה‪ :‬פלסטין(‪h p://www.mnfonline.com/hom/index. ,‬‬
‫‪ php‬ועוד‪.‬‬
‫‪ 56‬חלמי מחמד אל‪-‬קאעוד‪ .‬אל‪-‬צלח אל‪-‬אסוד‪ :‬ראיה אסלאמיה למבאדרת אל‪-‬סאדאת אלא פלסטין‪.‬‬
‫קהיר‪ ,1988 ,‬עמ‘ ‪.87-86‬‬
‫‪ 57‬איגרתו השבועית של מנהיג ”האחים“‪ 22 ,‬בנובמבר ‪h p://www.ikhwanpress.com/ ,2012‬‬
‫‪maqal.htm‬‬
‫‪ 58‬תחילה היה כיוון הקבלה בתפילה לירושלים ורק לאחר מכן שינה מחמד את הכיוון לעבר מכה‪.‬‬
‫‪ 59‬דיון על אודות מעמדה של ירושלים באסלאם מופיע אצל‪ :‬רפאל ישראלי‪ .‬לחיות עם האסלאם‪:‬‬
‫דת‪ ,‬תרבות‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬אלימות וטרור ומקורות צמיחתו של האסלאם היסודני של ימינו‪ .‬נתניה‪,2006 ,‬‬
‫עמ‘ ‪.204-201‬‬
‫‪ 60‬אל‪-‬קאעוד‪ ,‬אל‪-‬צלח אל‪-‬אסוד‪ ,‬עמ‘ ‪.169-166‬‬
‫‪ 61‬ראה למשל‪ :‬אל‪-‬דעוה‪ ,‬מס‘ ‪ ,62‬יוני ‪ ,1981‬עמ‘ ‪.6‬‬
‫‪ 62‬אל‪-‬דעוה‪ ,‬מס‘ ‪ ,29‬אוקטובר ‪ ,1978‬עמ‘ ‪ .7‬בנוסף‪ ,‬ראה איגרתו השבועית של מחמד בדיע מיום ה‪23-‬‬
‫ביוני ‪h p://www.ikhwanonline.com/new/Ar cle.aspx?ArtID=86527&SecID=0 ,2011‬‬
‫ואיגרתו השבועית מה‪ 12 -‬באוקטובר ‪h p://www.ikhwanpress.com/maqal.htm :2012‬‬
‫‪h p://www.ikhwanonline.com/new/Ar cle.aspx?ArtID=84620&SecID=0 63‬‬
‫‪ 64‬אורי רובין‪ .‬הקוראן‪ ,‬תל‪-‬אביב ‪ ,2005‬עמ‘ ‪.226‬‬
‫‪ 65‬ראה למשל איגרתו השבועית של מחמד בדיע‪ 5 ,‬במאי ‪h p://www.ikhwanonline. ,2011‬‬
‫‪com/new/Ar cle.aspx?ArtID=83759&SecID=0‬‬
‫‪h p://www.ikhwanonline.com/new/Ar cle.aspx?ArtID=83759&SecID=0 66‬‬
‫‪ 67‬אל‪-‬דעוה‪ ,‬מס‘ ‪ ,90‬דצמבר ‪ ,1983‬עמ‘ ‪.5-4‬‬
‫‪ 68‬איגרתו השבועית של מנהיג ”האחים“‪ 22 ,‬בנובמבר ‪h p://www.ikhwanpress.com/ ,2012‬‬
‫‪maqal.htm‬‬
‫‪ 69‬רסאלת אל‪-‬אקצא‪ ,‬מאי ‪ ,2010‬עמ‘ ‪.20‬‬
‫האחים המוסלמים ואתגר השלום בין ישראל למצרים‬
‫‪I‬‬
‫‪45‬‬
‫אל‪-‬צלח מע‬
‫‬
‫‪ 70‬אחלאם אל‪-‬סעדי פרהוד‪ ,‬אל‪-‬תיאר אל‪-‬אסלאמי ואל‪-‬סיאסה אל‪-‬מצריה תג‘אה‬
‫אסראיל‪ .‬קהיר‪ ,1991 ,‬עמ‘ ‪.132‬‬
‫‪ 71‬אל‪-‬קאעוד‪ -‬אל‪-‬צלח אל‪-‬אסוד‪ ,‬עמ‘ ‪.168‬‬
‫‪h p://www.egyig.com/muntada/showthread.php?t=11744 72‬‬
‫‪ 73‬אל‪-‬דעוה‪ ,‬מס‘ ‪ ,37‬יוני ‪ ,1979‬עמ‘ ‪.5‬‬
‫‪ 74‬איגרת אל‪-‬אקצא‪ ,‬מאי ‪ ,2010‬עמ‘ ‪.15‬‬
‫‪ 75‬איגרת אל‪-‬אקצא‪ ,‬עמ‘ ‪.22‬‬
‫‪ 76‬איגרת אל‪-‬אקצא‪ ,‬עמ‘ ‪.7‬‬
‫‪h p://www.ikhwanonline.com/new/Ar cle.aspx?ArtID=106490&SecID=211 77‬‬
‫‪ 78‬פורת‪ .‬האחים המוסלמים המצרים והסורים‪ ,‬עמ‘ ‪.107‬‬
‫‪” 79‬האחים“ השתמשו בביטויים אלה לפחות ‪ 32‬פעמים בגיליונות אל‪-‬דעוה‪ ,‬אשר התפרסמו מדצמבר‬
‫‪ 1977‬ועד לספטמבר ‪ 46) 1981‬גיליונות במספר(‪ .‬ביטויים אלה מופיעים בנוסחים שונים בגיליונות אל‪-‬‬
‫דעוה משנים אלה )ראה פירוט לגבי כך בטבלה הספציפית אצל‪ :‬פרהוד‪ -‬אל‪-‬תיאר‪ ,‬עמ‘ ‪.(263‬‬
‫‪ 80‬אל‪-‬דעוה‪ ,‬מס‘ ‪ ,40‬ספטמבר ‪ ,1979‬ע“ע ‪.55-57‬‬
‫‪ 81‬שם‪ ,‬ע“ע ‪.55-57‬‬
‫‪h p://www.daawa-info.net/le er.php?id=78 82‬‬
‫‪ 83‬אל‪-‬דעוה‪ ,‬מס‘ ‪ ,41‬אוקטובר ‪ ,1979‬ע“ע ‪.4-5‬‬
‫‪ 84‬פרהוד‪ ,‬אל‪-‬תיאר‪ ,‬ע“ע ‪.244-245‬‬
‫‪ .1 85‬אל‪-‬אעתצאם‪ ,‬מס‘ ‪ ,6-7‬מאי‪ -‬יוני ‪) 1980‬עמוד השער‪’ :‬הפסיקו את צעדי הנרמול והכריזו מיד…‬
‫ביטול הסכמי קמפ‪-‬דויד‘!(‪ .2 .‬אל‪-‬דעוה‪ ,‬מס‘ ‪ ,53‬ספטמבר ‪) 1980‬עמוד השער‪” :‬לא מספיק להפסיק‬
‫את המשא ומתן‪ ,‬אלא אין מנוס מלבטלו“!(‪.‬‬
‫‪ 86‬מאמרים בגנות הנורמליזציה המשיכו להופיע בגיליונות אל‪-‬דעוה לאורך שנות השמונים ולמעשה‬
‫עד היום‪ .‬חלק לא מבוטל מהם נכתב על ידי מנהיגי ”האחים“‪ ,‬ראה‪ ,‬למשל‪ ,‬מאמרו של מצטפא‬
‫משהור‪ :‬אל‪-‬דעוה‪ ,‬מס‘ ‪ ,89‬אוגוסט‪-‬ספטמבר ‪ ,1999‬ע“ע ‪) 33-35‬כולל מאמר הפתיחה בגיליון זה(‪.‬‬
‫‪ 87‬ראה התייחסותו של מצטפא משהור להיבט זה בסוגיית השגרירות )תפקידה של השגרירות‬
‫הישראלית‪ ,‬לטענתו‪’ ,‬להרבות שחיתות בחברה המצרית ולעסוק בריגול‘( בספרו‪ :‬מצטפא משהור‪.‬‬
‫זאד עלא אל‪-‬טריק‪ .‬קהיר‪ ,1995 ,‬עמ‘ ‪.773‬‬
‫‪ 88‬חסנין כרום‪ .‬אל‪-‬אח‘ואן אל‪-‬מסלמון ואל‪-‬צלח מע אסראיל‪ .‬קהיר‪ ,1985 ,‬עמ‘ ‪.103‬‬
‫‪ 89‬השגרירות נפתחה על ידי יוסי הדס‪ ,‬מנכ“ל משרד החוץ לשעבר‪ ,‬בבניין קטן וזמני‪ ,‬וכבר אז היו אז‬
‫מחאות‪.‬‬
‫‪ 90‬אל‪-‬דעוה‪ ,‬מס‘ ‪ ,45‬פברואר ‪ ,1980‬עמ‘ ‪.6‬‬
‫‪ 91‬אל‪-‬דעוה‪ ,‬מס‘ ‪ ,60‬אפריל ‪) 1981‬ראה בנוסף‪ :‬כרום‪ -‬אל‪-‬אח‘ואן ואל‪-‬צלח‪ ,‬עמ‘ ‪.(100‬‬
‫‪ .1 92‬אל‪-‬דעוה‪ ,‬מס‘ ‪ ,45‬פברואר ‪ ,1980‬ע“ע ‪ .2 .4-5‬אל‪-‬קאעוד‪ ,‬אל‪-‬צלח אל‪-‬אסוד‪ ,‬עמ‘ ‪.108-109‬‬
‫‪ 93‬איגרתו השבועית של מנהיג ”האחים“‪ ,‬ה‪ 26 -‬באפריל ‪h p://www.ikhwanonline. ,2012‬‬
‫ עיונים בביטחון המזה"ת‬- ‫מרכז בס"א‬
I
46
com/new/Ar cle.aspx?ArtID=107036&SecID=0
h p://www.ikhwanonline. ,2012 ‫ באפריל‬26 -‫ ה‬,“‫ איגרתו השבועית של מנהיג ”האחים‬94
‫ גם איגרת זו‬,‫ )בדומה לאיגרות רבות אחרות‬com/new/Ar cle.aspx?ArtID=107036&SecID=0
‫ רסאלת‬:‫ ראה למשל‬,‫ מה שמעיד על חשיבותה הרבה‬,‫פותחת את שני שבועוני ”האחים“ באותו שבוע‬
www.ikhwanpress.com/PDF%20Files/Risalat%20 ,2012 ‫ באפריל‬27 ,722 ‘‫ מס‬,‫אח‘ואן‬-‫אל‬
.(Al-Ikhwan%20722.pdf
h p://www.masress.com/alwafd/86740 95
96
h p://www.moheet.com/2011/12/07/%C2%AB%D8%A7%D9%84%D8%AD
%D8%B1%D9%8A%D8%A9-%D9%88%D8%A7%D9%84%D8%B9%D8%AF%D8%
A7%D9%84%D8%A9%C2%BB-%D9%8A%D9%86%D9%81%D9%8A-%D8%A3%D9%8A-%D8%AA%D9%81%D8%A7%D9%87%D9%85%D8%A7%D8%AA%D9%85%D8%B9-%D8%A7
h p://www.algareda.com/?p=71174 97
,2012 ‫ בינואר‬25 -‫ג‘זירה מיום ה‬-‫ ראיון עם מחמד מורסי ברשת אל‬98
h p://www.aljazeera.net/programs/pages/ec1af614-ab8b-4f33-9e16b7969e03e175#L6
,“‫ כפי שהתפרסם באתרם של ”האחים‬2007 ‫עריאן מאוקטובר‬-‫ מאמרו של אל‬99
h p://www.midadulqalam.info/midad/modules.
php?name=News&file=ar cle&sid=576
h p://www.ikhwanpress.com/ ,2012 ‫ בנובמבר‬22 ,“‫ איגרתו השבועית של מנהיג ”האחים‬100
maqal.htm
Recent BESA Center Publications
Mideast Security and Policy Studies
No. 87
The Missile Threat from Gaza: From Nuisance to Strategic Threat (Hebrew), Uzi Rubin,
January 2011
No. 88 Eurasian Energy and Israel‹s Choices, Ariel Cohen and Kevin DeCorla-Souza, March 2011
No. 89 The Deterioration in Israeli-Turkish Relations and Its International Ramifications, Efraim
Inbar, March 2011
No. 90 Israeli Control of the Golan Heights: High Strategic and Moral Ground for Israel, Efraim
Inbar, October 1102
No. 91 The Missile Threat From Gaza: From Nuisance to Strategic Threat, Uzi Rubin, December 2011
No. 92 Strategic and Economic Roles of Defense Industries in Israel (Hebrew), Yaacov Lifshitz,
December 2011
No. 93 Indo-Israeli Defense Cooperation in the Twenty-First Century, Efraim Inbar and Alvite
Ningthoujam, January 2012
No. 94 The Israeli-Palestinian Water Conflict: An Israeli Perspective, Haim Gvirtzman, January 2012
(English), November 2012 (Hebrew)
No. 95 The 2011 Arab Uprisings and Israel’s National Security, Efraim Inbar, February 2012
No. 96 India’s Economic Relations With Israel and the Arabs, Gil Feiler, June2012
No. 97 Turkish Foreign Policy in the Twenty-First Century, Alexander Murinson, September 2012
No. 98 A Strategy for Peace With the Palestinians, Max Singer, November 2012
No. 99 Israel Is Not Isolated, Efraim Inbar, March 2013
No. 100 Obama’s Best Friend? The Alarming Evolution of US-Turkish Relations, Ariel Cohen,
May 2013
No. 101 French-Israeli Security Cooperation in the Twenty-First Century (Hebrew), Tsilla Hershco,
July 2013
No. 102 The Muslim Brotherhood and Egypt-Israel Peace (Hebrew), Liad Porat, August 2013
Policy Memorandum
No. 1
No. 2
No. 3
No. 4
No. 5
No. 6
Instability in the Egypt-Israel Relationship, (Hebrew), Ehud Eilam, February 2009
Israel‹s Cooperation in Space with Other Countries (Hebrew) Aby Har-Even, May 2009
Political-Security Statecraft for Israel, A Memorandum for Policymakers (Hebrew),
Yehezkel Dror, June 2009
Regional Alternatives to the Two-State Solution, Giora Eiland, January 2010
An Integrated Imperative: Attack Iran and Launch a Regional Peace Initiative (Hebrew,
English), Yehezkel Dror, May 2012
The National Security Council: Reflections upon the June 2012 Israel Ombudsman’s Report
(Hebrew), Yehezkel Dror, November 2012
Colloquia on Strategy and Diplomacy
No. 25
No. 26
No. 27
Are We Truly Safeguarding Jerusalem? (Hebrew)
Women and Israeli National Security (Hebrew)
Israel: An Embattled Democracy (English)
www.besacenter.org
December 2008
June 2011
May 2012
‫אביב ערבי? ישראל‪ ,‬העולם והשינויים האזוריים‬
‫ספר חדש מאת מרכז בגין‪-‬סאדאת למחקרים אסטרטגיים ו"ידיעות ספרים"‬
‫בעריכת פרופ' אפרים ענבר‬
‫בספר חדש זה מציגה קבוצה נבחרת של חוקרים ישראלים הערכות ראשוניות‬
‫העוסקות בהשלכותיהם של האירועים החשובים של השנתיים האחרונות‪ ,‬אשר‬
‫השפיעו על המזרח התיכון ועל העולם הערבי בכלל‪ .‬המאמרים באוסף עוסקים‬
‫בניתוח של מגוון היבטים – פוליטיים‪ ,‬כלכליים ואסטרטגיים‪ .‬במרבית המקרים אין‬
‫הכותבים שותפים לאופוריה ולאופטימיות‪ ,‬שנשמעו בחוגים אקדמיים‪ ,‬עיתונאיים‬
‫ופוליטיים רבים כל כך‪ ,‬בתגובה לאירועים‪ .‬המחברים מגישים ניתוחים ראשוניים של‬
‫המהלכים הפוליטיים‪ ,‬בידיעה שהעולם הערבי נמצא בתהליך של שינויים הגורמים‬
‫לחוסר ודאות‪.‬‬
‫המחברים‪ :‬גבריאל בן‪-‬דור‪ ,‬הלל פריש‪ ,‬איתן גלבוע‪ ,‬אלכסנדר בליי‪ ,‬בועז גנור‪ ,‬גיל‬
‫פיילר‪ ,‬שמואל סנדלר ואפרים ענבר‪.‬‬