מדיניות החוץ ומדיניות הביטחון בישראל – למי הבכורה? סיכום כנס שנערך ב91.1.1.91- באודיטוריום תשובה במכללה האקדמית נתניה לאורך ההסטוריה של המדינה עמדו בפני מדיניות החוץ הישראלית אתגרים רבים. בשל תחושת האיום הקיומי המתמדת ,הושפעו מטרות מדיניות החוץ מהערכות מערכת הביטחון .במצב זה נוצרה דינמיקה של חוסר עצמאות מחשבתית ותלות של מקבלי ההחלטות מהדרג המדיני בדרג הביטחוני .דבר זה עורר את השאלה ,האם קיימת בישראל מדיניות חוץ או רק מדיניות ביטחון .הממסד הביטחוני הוביל במקרים רבים לאורך ההיסטוריה של מדינת ישראל, את משרד החוץ ,שקיבל תפקיד משני בקביעת מדיניות החוץ. מרכז ש .דניאל אברהם לדיאלוג אסטרטגי בשיתוף עם קרן אברט ערך כנס ,שדן ביחסים בין מדיניות החוץ ומדיניות הביטחון בישראל ,בעקבות פרסום ספרו של דב בן-מאיר מדיניות החוץ – תולדות ,מדיניות ,שליחות בו בן-מאיר סקירה היסטורית, מציג שדנה בכמה מהסוגיות שעולות מהנושא. הכנס עסק במספר שאלות: .1 .2 .3 .4 לפי אילו פרמטרים פועלת מדיניות החוץ הישראלית? כיצד הוצגה מדיניות החוץ הישראלית בארועים היסטוריים שונים? מה היחס בין מדיניות החוץ למדיניות הביטחון? באיזו מידה מנסה לפתור ישראל אתגרים דיפלומטיים בדרך של שימוש ושימוש בכוח בחשיבה ביטחונית? מומחים השתתפו בכנס בהם שונים, משטחים ודיפלומטים אקדמאים לשעבר .הכנס העלה את הנושאים החיוניים בצורה פומבית ,תוך שהוא מעשיר את הדיון הציבורי בנושא זה ,שעל פי רוב לא נדון. 1 להלן סיכום ההרצאות בכנס. פנל :Iסקירה היסטורית של מדיניות החוץ הישראלית מר איתן בנצור ,לשעבר מנכ"ל משרד החוץ מדיניות החוץ והביטחון בישראל -האם למדינה הבכורה? בדבריו ,ניסה מר בנצור לנתח כיצד הושפעו האינטרסים של המדינה מהיחסים בין מדיניות החוץ והביטחון בראיה היסטורית .הוא סבור כי אפשרות הקמתה של ישראל נבעה רק מתוך השיתוף בין מדיניות החוץ למדיניות הביטחון .באותה הדיפלומטיה הצליחה תקופה, הישראלית ליצור לגיטימציה למדינת ישראל ,אך אחרי מלחמת ששת הימים, הופר האיזון העדין לטובת מדיניות הביטחון ,וזאת ,בשל שינויים פרסונליים בנוף המדיני ,כאשר אישים מכוחות הביטחון הצטרפו לעשייה המדינית. הדבר הוביל לכך שסוגיות ביטחוניות הפכו להיות חלק מהסצינה המדינית. בעקבות מלחמת ששת הימים ניסה שר החוץ אבא אבן למנף את הניצחון למעבר לשלום כולל אזורי ,על ידי החזרת השטחים בתמורה להסכמי שלום .מהלך זה נדחה לטובת שיקולים ביטחוניים .מר בנצור סיכם ואמר כי אף אחד מהמשרדים לא צריך לקבל הגמוניה בלעדית. גב' קולט אביטל ,מנכ"ל המרכז הרעיוני בקרן ברל כצלסון; לשעבר ח"כ וקונסול כללי בדרגת שגריר בניו-יורק מדיניות החוץ – אז ועכשיו. גב' אביטל נתנה סקירה היסטורית של למדיניות ויחסה החוץ מדיניות האסטרטגיה לטענתה, הביטחון. הקוהרנטית ביותר של מדיניות החוץ באה לידי ביטוי בזמן של טרם הקמת המדינה ,דרך פעילותו של משה שרת. היא טוענת ,בדומה למר בנצור ,כי מאז ,1967יד מדיניות הביטחון נמצאת על העליונה ,כפי שלדוגמא מתנהלים 2 הדברים בתת הוועדה לביטחון ולמדיניות חוץ ,שם מנהלים מומחים ביטחוניים כ88%- מהדיונים .לדבריה ,ישראל הפסידה מספר הזדמנויות להגיע להסכם שלום עם המדינות השכנות בשל מעמד הבכורה שניתן למדיניות הביטחון. לדבריה ,קיים קשר הדוק בין מצב היחסים של ישראל עם הפלסטינים ,לבין מעמדה הדיפלומטי של ישראל בעולם .הביטוי "שתי מדינות לשני עמים" הפך להיות סיסמא ריקה ,ובמהלך העשור האחרון ישראל חסרה מדיניות חוץ ברורה. ד"ר מאיר רוזן ,לשעבר היועץ המשפטי של משרד החוץ ושגריר ישראל בארה"ב ובצרפת מה מעמדו של הסכם השלום עם מצרים לאור האביב הערבי. הגידול שחל בתנועה למרות והעובדה במצרים האיסלמית ש"האביב הערבי" הופך להיות "החורף הערבי" ,אין הוא רואה סכנה להמשך קיום חוזה השלום הישראלי- מצרי .ארה"ב משמשת כשותפה מלאה בחוזה השלום ,והמימון הנרחב אותו מעמידה ארה"ב ,מהווה נדבך חשוב בכלכלה המצרית .זאת הסיבה הראשית לכך שמצרים לא תבטל את הסכם השלום עם ישראל .הכאוס הקיים במדינות הסובבות את ישראל תרם לשיפור ביחסי ישראל-ארה"ב ,מאחר ובארה"ב רואים בישראל כעוגן יחידי של יציבות ,עליו ניתן לסמוך באזור. השגריר יצחק מאיר ,יועץ בכיר במרכז ש .דניאל אברהם לדיאלוג אסטרטגי; לשעבר שגריר ישראל בבלגיה ובשוויץ ייצוג מדינת ישראל וייצוג מדינת עם ישראל בקרב מדינות העולם ישראל חייבת להפסיק לשאול האם יש לה זכות קיום וחייבת להפסיק לטעון שהעולם כולו נגדנו .לטענתו, השתמע מההכרה במדינת ישראל ,גם State of ברמה הלקסיקלית ,כמושג " the People of Israelמדינה לעם היהודי" ,שכן המושג "ישראל" מתייחס לעם או לאומה ,ואכן ,מדינת ישראל התקבלה כישות יהודית מרכזית ברחבי העולם. 3 פנל :IIהיחסים בין מדיניות החוץ למדיניות הביטחון מר עמוס ערן ,לשעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה ויועץ מדיני לראש הממשלה החוץ והבטחון ,האם שונים ומתי משתנים. ישראל עומדת בפני איומים חדשים, שדורשים את ההעדפה של מדיניות החוץ על פני מדיניות הביטחון ,אך צרכי הביטחון בישראל נחשבים לחשובים מצרכי מערכת מדיניות החוץ .קיימת גישה כללית של שימוש בכוח כדי לפתור אתגרים הקשורים במדיניות חוץ .היחסים עם המדינות השכנות נבחנים בראיה ביטחונית ,מאחר ואין לישראל יחסים דיפלומטיים עם החלק הארי של אותן מדינות. יש טשטוש באבחנה בין הפעולות של כל אחת מהמערכות .לדוגמא – מאחר והנשק של כוחות הביטחון מקורו בארה"ב ,למשרד הביטחון ולמשרד ראש הממשלה יש סמכות מלאה לקבוע בסוגיות אלה מול ארצות הברית. מר ערן עציון, ראש לתכנון חטיבה מדיני במשרד החוץ. המימד המדיני של הבטחון הלאומי בהקשר הישראלי. מר עציון דן ביישום תפיסת הביטחון הלאומי ,בהתבסס על תפיסת הביטחון האישי, זכויות הפרט והאחריות להגן על אזרחים .יעד הביטחון הלאומי הישראלי הוא להבטיח את המשך קיומה של מדינה דמוקרטית יהודית ,במסגרת גבולות מוכרים ובטוחים. מדיניות הביטחון הישראלית היתה מבוססת מאז ומתמיד על עקרונות כוחניים נוקשים של הרתעה ,של איום מוקדם ,ניצחון והגנה עצמית ,בעוד שהאסטרטגיה הדיפלומטית משתמשת בדרכים של "כח רך" כמו מדיניות ,מדיניות ציבורית, כלכלה ותרבות .לדעתו ,המשרד לעניינים אסטרטגיים יוצר גישה חדשה כלפי ביטחון לאומי ,גישה המערבת יחסי חוץ, השפעה ,לגיטימציה תוך הכרה בצרכי ביטחון. ההמלצות לוועדת וינוגראד ,שלמשרד 4 החוץ חייב להיות חלק בתהליך קבלת ההחלטות ,נדחו ברובן .לטענתו ,קיים צורך בחקיקת חוק שיסדיר את סמכות משרד החוץ. ד"ר ראובן פדהצור ,מנהל אקדמי ,מרכז ש .דניאל אברהם לדיאלוג אסטרטגי, המכללה האקדמית נתניה שבויים בידי גנרלים. אחת הסיבות לכך שלמשרד החוץ יש כה מעט השפעה על תהליך קבלת החלטות אסטרטגיות היא העובדה ,שהממשלה מתייעצת אך ורק עם כוחות הביטחון ומתחשבת כוללות שתמיד בהמלצותיהם, שימוש בכוח ,ובדרך כלל ההמלצות גם מתקבלות .המקרים המעטים בהם הממשלה לא קיבלה את המלצות כוחות הביטחון היו כאשר עמדו בראשה גנרלים (אהוד ברק, אריאל שרון ,יצחק רבין) או שהיו בקרבתם גנרלים מוערכים (כפי שלצידו של מנחם בגין היו עזר ויצמן ומשה דיין בקמפ דיוויד) .במידה מסויימת יש לרמטכ"ל יותר כוח מאשר לכל שר בממשלה ,לבד מראש הממשלה ,מכיוון שלמערכת הביטחון יש מונופול על המידע והיא יכולה להחליט איזה מידע להציג בפני הממשלה .הקמת המטה לביטחון לאומי היתה צעד חיובי ,אך לא ניתן למטה כל כוח אמיתי. דר' יגאל קיפניס, מכון האוניברסיטה טרומן, העברית בירושלים. ארה"ב וישראל ,1973חיבוק טוב דוב? חיבוק או ההתנהלות המדינית-ביטחונית של ישראל בתקופה שקדמה למלחמת יום כיפור ד"ר קיפניס נתן סקירה מפורטת על האירועים המדיניים שהובילו למלחמת יום כיפור .לטענתו ,סאדאת הציג לאמריקאים כבר בשנת 1972תכנית שלום מפורטת ,שנדחתה על ידי ההנהגה הישראלית בראשות גולדה מאיר ,משה דיין וישראל גלילי ,שהעדיפה להחזיק בחצי האי סיני מאשר להיות מעורבת בהסכם שלום עם מצרים .לאחר מלחמת יום כיפור נעשו נסיונות מדיניים ביוזמת הנשיא סאדאת והנרי 5 קיסינג'ר ,שהובילו להסכם השלום ,שהיה מבוסס על אותם עקרונות שהציג הנשיא סאדאת בשנת .1972 מגיב :דב בן-מאיר ,מחבר הספר על מדיניות החוץ דב בן-מאיר הסכים עם ניתוח החולשה הבעייתית של משרד החוץ ,הנובעת מעליונות מדיניות הביטחון .אין בישראל הערכה למשרד החוץ כמו למשרד הביטחון .ה'מוסד' יוצר סוג של שיתוף פעולה בין בכירים במשרד החוץ לבין בכירי משרד הביטחון ,כחלק מפעילות משרד ראש הממשלה. קיימים יחסי גומלין בין מדיניות הביטחון ומדיניות החוץ הישראלים. הכוח של מערכת הביטחון, מבוסס על יחסים לדוגמא, דיפלומטיים מוצלחים עם ארה"ב. לדעתו ,המטה לביטחון לאומי לא נקייה בצורה לפעול יכול שכן ביטחוניים, מאיטרסים ההמלצות מבוססות תמיד על מידע מודיעיני צבאי. למרות עמדתו החלשה יחסית של משרד החוץ ,היו לו גם הצלחות .לדוגמא – החלטה 242של מועצת הביטחון של האו"ם היא תוצאה של עבודה של משרד החוץ ,שאפשרה לישראל להשאר בשטחים כקלפי מיקוח להסכמי שלום. 6 מדיניות החוץ – תולדות ,מדיניות ,שליחות מאת :דב בן-מאיר הוצאת :ידיעות אחרונות ספרים הספר "מדיניות החוץ" מציג ללא כחל וסרק את מעמדה הבינלאומי של ישראל ומעלה בפני הקורא את מכלול התחומים והבעיות עמם נאלצת ישראל להתמודד מאז כניסתה כמדינה ריבונית למשפחת העמים .אפילו המונח "ריבונות" אינו מעניק לישראל את המעמד שבו זוכות מדינות ריבוניות בעולם .עובדה זו נובעת מכך שגבולות ישראל אינם סופיים ומוכרים ומדינות רבות (למעלה מ )28-אינן מוכנות להכיר בקיומה הריבוני; חלקן ,בהנהגת איראן ,אף חותרות לחיסולה .המציאות המאיימת הזאת מחייבת את מעצבי מדיניות החוץ הישראלית להקדיש את מיטב המאמצים והמשאבים להשגת שלום. בהיותה מדינה שהוקמה ע"י התנועה הציונית ,חותרת ישראל לריכוז העם היהודי כולו בארצו, דבר המחייב אותה לקיים קשר זהיר עם אזרחיהן היהודיים של מדינות ריבוניות. כמדינה קטנה המוקפת באויבים רבים ,עליה להבטיח לעצמה יכולת של עדיפות צבאית איכותית ע"י קיום קשרים מיוחדים עם מקורות אספקה אפשריים (כמו ארה"ב) של נשק חדיש. כמי שנאלצת להיאבק ,מאז הקמתה ,נגד מסעי החרמה ונידוי של אויבים ,עליה לנסות ולקיים יחסי-ידידות עם מדינות רבות ככל האפשר כדי להדוף ניסיונות החרמה ,כולל באו"ם. כמדינה דלת מחצבים ,בעיקר בתחום האנרגיה ,חייבת מדיניות החוץ של ישראל להבטיח מקורות הספקה של חומרים הדרושים לה ,ללא מגבלות פוליטיות ,ובנוסף -לקיים ולפתח מערכות של קשרים כלכליים עם מדינות רבות ככל האפשר כדי להבטיח שווקים לתוצרתה. בהיותה מדינה של עם עתיק ,שהעניק בעבר לעולם כולו ערכים נעלים כמו מונותיאיזם, מחויבים מקימיה ומנהיגיה להבטיח את היותה "אור לגויים" ,ולחלוק עם עמי העולם את הישגיה המדעיים והטכנולוגיים. משרד החוץ של ישראל הוא זה שמתמודד עם שלל המשימות והאתגרים המורכבים הללו. הספר מגולל את סיפורם של אותם לוחמים בזירות החוץ ,שמאחורי הפראק והצילינדר ,פועמת בהם נאמנות ושליחות לאומית במאבק הבלתי מתפשר על מקומה של ישראל בשער העמים. 7
© Copyright 2024