‫כלכלת מצרים‬ ‫לאחר ההפיכה השניה‬ ‫‪ 10‬ביולי ‪2013‬‬ ‫הבהרה ואזהרה‬ ‫סקירה זו מיועדת ללקוחות מודלים כלכליים בלבד והיא מותנית בחתימה על הסכם מנוי‪ .‬הסקירה אינה מיועדות‬ ‫לציבור הרחב‪ ,‬והיא נועדה למטרות אינפורמציה בלבד‪ .‬אין באמור כאן משום המלצה לרכישה ו‪ /‬או מכירה של נייר‬ ‫ערך כלשהו‪ ,‬או תחליף לייעוץ אישי‪ ,‬הדרוש לצורך ניהול ניירות ערך‪ .‬הסקירה עוסקת בתחזיות‪ ,‬אשר במהותן אינן‬ ‫ודאיות‪ .‬בפועל‪ ,‬יכולות להתרחש סטיות משמעותיות מהתחזיות‪ .‬לשימוש מושכל בתחזיות אלו יש הכרח לרכוש‬ ‫מיומנות ולכן הן אינן נחלת הכלל‪.‬‬ ‫אין לעשות כל שימוש בסקירה זו ללא ייעוץ מקצועי מתאים‪ .‬המידע המוצג כאן הינו חלקי‪ ,‬לא מתעדכן‪ ,‬ועלולות‬ ‫לחול בו טעויות‪ .‬מודלים כלכליים בע"מ ו‪/‬או מודלים שוקי הון בע"מ ו‪/‬או מי מעובדיהן אינן נושאות באחריות כלשהי‬ ‫לגבי החומרים הכתובים כאן‪ .‬אי מימושן של התחזיות והערכות לא יהווה עילה כל שהיא לתביעה בגין נזקים ישירים‬ ‫או עקיפים שיגרמו עקב השימוש בהן‪ .‬מודלים שוקי הון הינה חברה לניהול השקעות‪ ,‬הנמצאת בבעלות בעלי‬ ‫השליטה של מודלים כלכליים בע"מ‪ ,‬ובבעלותה המלאה חברה לניהול קרנות נאמנות‪ ,‬מודלים קרנות נאמנות‪.‬‬ ‫מודלים שוקי הון ומודלים קרנות נאמנות מחזיקות‪ ,‬קונות‪ ,‬ומוכרות‪ ,‬מניות‪ ,‬אג"ח ומט"ח לסוגיהן השונים הן בשוק‬ ‫מקומי והן בשווקי חו"ל‪.‬‬ ‫© זכויות היוצרים בידי מודלים כלכליים בע"מ‪3124 ,‬‬ ‫‪2‬‬ ‫כלכלת מצרים והמהפכה‬ ‫שנתיים וחצי לאחר הפלת שלטון מובארק ועליית האחים‬ ‫המוסלמים לשלטון‪ ,‬הצבא המצרי ניצל את העובדה שמצבם‬ ‫הכלכלי של מרבית המצרים התדרדר בעקבות המהפכה‪ ,‬כדי‬ ‫לשוב ולקחת לעצמו את השלטון‪ .‬בפועל‪ ,‬הצבא המצרי הוא‬ ‫ששלט במדינה במשך יותר מ‪ 60-‬שנה‪ ,‬והוא נחשב "צבא‬ ‫העם" (מאז הפיכת הקצינים בשנת ‪ .)1953‬עליית מורסי‬ ‫לשלטון היתה "תקלה" מבחינת הצבא‪ ,‬ונראה כי הוא לא‬ ‫יחזור על טעות זו‪.‬‬ ‫נראה‪ ,‬שההתקדמות האיטית ברמת החיים וחוסר התקווה‬ ‫לעתיד טוב יותר‪ ,‬הם שהביאו לפרוץ ההפיכה נגד שלטון‬ ‫מובארק בפברואר ‪ .2011‬אולם‪ ,‬שלטונם של האחרים‬ ‫המוסלמים דיכא אפילו את הצמיחה האיטית שהייתה שם‬ ‫בזמן שלטון מובארק‪ ,‬וחיזק את הפיכתה של מצרים לאחת‬ ‫הכלכלות היותר בעייתיות והנחשלות בעולם‪ .‬בשנה האחרונה‬ ‫עמדה הצמיחה במצרים על כ‪ 2%-‬בלבד‪ ,‬שמשמעותה קפאון‬ ‫בתוצר לנפש ואבדן תקוות אזרחי מצרים לשיפור קרוב‬ ‫במצבם הכלכלי‪.‬‬ ‫התוצר לנפש במצרים במונחי כוח קנייה הוא כ‪$ 6,300-‬‬ ‫לשנה בלבד‪ ,‬בעוד שבישראל הוא כ‪ .$ 32,500 -‬כלומר‪ ,‬רמת‬ ‫החיים בישראל גבוהה פי ‪ 5‬מאשר במצרים‪ ,‬ובארה"ב היא‬ ‫יותר מפי ‪.7‬‬ ‫כלכלת מצרים לפני המפכה ואחריה‬ ‫תקופת‬ ‫מורסי‬ ‫‪3123024‬‬ ‫תוצר לנפש (‪)PPP ,$‬‬ ‫סוף‬ ‫תקופת‬ ‫מובארק‬ ‫‪3119021‬‬ ‫‪6,300‬‬ ‫‪6,300‬‬ ‫צמיחה לנפש‬ ‫‪2.5%‬‬ ‫‪0.3%‬‬ ‫אבטלה‬ ‫‪9.2%‬‬ ‫‪12.3%‬‬ ‫חוב לאומי‬ ‫‪73%‬‬ ‫‪85%‬‬ ‫יתרות מט"ח‬ ‫‪B$36‬‬ ‫‪B$12‬‬ ‫השקעות חוץ‬ ‫(‪)FDI‬‬ ‫כניסות תיירים‬ ‫‪B$6.5‬‬ ‫‪B$ -0.5‬‬ ‫‪ 14‬מיליון‬ ‫‪ 10‬מיליון‬ ‫במשך השנים האחרונות לשלטונו של מובארק‪ ,‬צמחה כלכלת‬ ‫מצרים בקצב ריאלי של כ‪ 5%-‬לשנה‪ ,‬שמשמעם צמיחה של‬ ‫כ‪ 3%-‬לנפש‪ .‬הפער הכלכלי בין מצרים לבין העולם המערבי‬ ‫אכן הצטמצם במקצת‪ ,‬אבל הוא עדיין עצום ובלתי ניתן‬ ‫לגישור בעשורים הקרובים‪.‬‬ ‫עוצמת הבעיה של מצרים מתחדדת כאשר משווים אותה‬ ‫לקצב הצמיחה המהיר של המזרח‪ .‬בשנים אלו צמחו המדינות‬ ‫המתעוררות בקצב גבוה פי ‪ 2‬מכך או יותר‪ ,‬סין בכ‪12%-‬‬ ‫לשנה והודו ב‪ 10%-‬לשנה‪ .‬כיום‪ ,‬כאשר העולם מאופיין‬ ‫בעודפי כושר יצור‪ ,‬ושיעור הצמיחה בסין ירד לרמה של כ‪7%-‬‬ ‫‪3‬‬ ‫והודו כ‪ ,5%-‬בתנאי השוק העולמי הנוכחיים ספק אם מצרים‬ ‫יכולה היתה לשמר שיעור צמיחה של ‪ ,5%‬גם אילו מובארק‬ ‫עדיין היה בשלטון‪.‬‬ ‫הכלכלה המצרית נמצאת בבעיה מתמשכת כבר עשרות‬ ‫בשנים‪ .‬זוהי מדינה עם ‪ 85‬מיליון נפש‪ ,‬שאוכלוסייתה גדלה‬ ‫בשיעור של כמעט ‪ 2%‬לשנה‪ ,‬ומכפילה את עצמה כל ‪35‬‬ ‫שנים‪ .‬האוכלוסייה שם צעירה (רק ‪ 5%‬מעל גיל ‪ )65‬ושיעור‬ ‫האבטלה עומד היום על מעל ל‪ .12%-‬כ‪ 30%-‬מהאוכלוסייה‬ ‫הם אנאלפביתים; כמעט ‪ 60%‬חיים בכפרים; וכ‪ 32%-‬מכוח‬ ‫העבודה מועסק בחקלאות‪ .‬בקרב הצעירים בגילאי ‪ 20‬עד ‪24‬‬ ‫עומד שיעור האבטלה על כ‪.45%-‬‬ ‫העדר הצמיחה במצרים בשנתיים האחרונות היה מלווה‬ ‫בעליית שיעור האבטלה לכ‪12.5%-‬על פי הנתונים הרשמיים‪,‬‬ ‫אם כי יש הערכות ששיעור האבטלה בפועל עומד על יותר מ‪-‬‬ ‫‪ .18%‬מצרים נמצאת כיום בסטגפלציה‪ ,‬עם אינפלציה של כ‪-‬‬ ‫‪ 10%‬המלווה באבטלה‪ .‬מאז המהפכה חל פיחות של מעל‬ ‫‪ 10%‬בשער הלירה המצרית‪ .‬ההשקעות הישירות הזרות‬ ‫(‪ )FDI‬נעצרו לחלוטין‪ ,‬וירדו מרמה של ‪ 6.5‬מליארד ‪ $‬לשנה‬ ‫בשנים ‪ 2009-2010‬לרמה שלילית של ‪ -0.5‬מיליארד ‪$‬‬ ‫בשנת ‪.2012‬‬ ‫רזרבות מטבע החוץ של מצרים ירדו מרמה של ‪ 36‬מיליארד‬ ‫‪ $‬ערב המהפכה‪ ,‬לרמה של כ‪ 12-‬מיליארד ‪ $‬בלבד כיום‪,‬‬ ‫והיא תלויה במידה רבה בסיוע חוץ‪ ,‬ולכך צפויה להיות‬ ‫השפעה מייצבת על מדיניות החוץ והפנים של כל ממשלה‬ ‫שתקום שם‪.‬‬ ‫בעקבות הסכמי קמפ דיוויד‪ ,‬מצרים מקבלת סיוע בטחוני‬ ‫ואזרחי מארה"ב בהיקף של כ‪ 1.5-‬מיליארד ‪ $‬לשנה‪.‬‬ ‫האינטרס של ארה"ב הינו להמשיך ולהעניק סיוע זה למצרים‪,‬‬ ‫ולכן ארה"ב צפויה למצוא פתרון לבעיה החוקית ולהמשיך‬ ‫במתן הסיוע לארה"ב למרות המהפיכה הצבאית‪ .‬בנוסף‬ ‫לסיוע מארה"ב קיבלה מצרים השנה מענקים ממדינות‬ ‫המפרץ ובראשם קטר (‪ 8‬מיליארד ‪ )$‬וסעודיה (‪ 5‬מיליארד‬ ‫‪.)$‬‬ ‫בשנה האחרונה עשה ממשל מורסי מאמצים לקבל הלוואה‬ ‫של ‪ 4.8‬מיליארד ‪ $‬מקרן המטבע הבינ"ל (‪ ,)IMF‬אולם נכשל‬ ‫בכך עקב דרישות ה‪ IMF-‬לרפורמות כלכליות‪ ,‬ובראשם‬ ‫הפסקת סבסוד האנרגיה לשוק המקומי‪.‬‬ ‫להערכתנו‪ ,‬גבוהים הסיכויים כי לאחר הקמת ממשלה‬ ‫אלטרנטיבית בראשות גורמים מתונים‪ ,‬מדינות המערב‬ ‫יתגייסו ליצוב מצרים‪ ,‬בין היתר באמצעות מתן מענקים‪.‬‬ ‫כל אלו הביאו לכך‪ ,‬שמצבו הכלכלי של העם המצרי כיום‪,‬‬ ‫כשנתיים וחצי לאחר תחילת מהפכת "אביב הערבי" גרוע עוד‬ ‫יותר משהיה‪ ,‬ומעט התקווה שהיתה לשיפור המצב נעלמה‪.‬‬ ‫תנאים אלו היוו קרקע פוריה לצבא המצרי שרצה לחזור‬ ‫ולתפוס את השלטון במדינה‪ ,‬כפי שהיה במשך ‪ 60‬השנים‬ ‫האחרונות ועד עליית מורסי לשלטון‪.‬‬ ‫תעלת סואץ‬ ‫תעלת סואץ הינה הנתיב הימי המרכזי מהמזרח הרחוק‬ ‫לאירופה‪ ,‬ודרכה עוברים מדי שנה כ‪ 17,000-‬אוניות‬ ‫המובילות מטען בהיקף של כ‪ 700-‬מיליון טון‪ .‬בשנת ‪2010‬‬ ‫הועמקה תעלת סואץ לעומק של כ‪ 20-‬מטר (במרכזה)‬ ‫המאפשרים מעבר אוניות מכולה בסדר גודל של עד ‪18,000‬‬ ‫‪ .TEU‬דמי המעבר בתעלה מניבים לכלכלת מצרים הכנסות‬ ‫של כ‪ 5.1-‬מיליארד ‪ $‬לשנה‪ ,‬היקף קטן יחסית המהווה כ‪2%-‬‬ ‫בלבד מהתל"ג המצרי‪ .‬המעבר לאוניות גדולות מקטין את‬ ‫היתרון של המעבר בתעלץ סואץ‪ ,‬והצמיחה האיטית באירופה‬ ‫צפויה להביא לכך שקצב הגידול בהכנסות תעלת סואץ צפוי‬ ‫להיות כ‪ 2%-‬לשנה בלבד‪ ,‬והיא אינה יכולה להוות בסיס‬ ‫להאצת הצמיחה במצרים‪.‬‬ ‫התיירות במצרים‬ ‫ענף הייצוא החשוב ביותר במצרים הוא התיירות‪ .‬הפירמידות‬ ‫במצרים הינם אחד משבעת פלאי התבל‪ ,‬ומהוות יחד עם‬ ‫השרידים האחרים של מצרים העתיקה וחופי סיני מוקד‬ ‫משיכה לתיירות בינ"ל‪ .‬ערב המהפכה בשנת ‪ ,2010‬הגיעו‬ ‫למצרים מספר שיא של כ‪ 14-‬מיליון תיירים‪ ,‬רובם ממדינות‬ ‫מערב ומזרח אירופה‪ ,‬וההכנסות מתיירות היוו כ‪13%-‬‬ ‫מהתוצר‪ .‬לאחר המהפכה חלה ירידה של כ‪ 25%-‬בהיקף‬ ‫התיירות הנכנסת לרמה של כ‪ 10-‬מיליון תיירים לשנה בלבד‬ ‫(מתוכם כ‪ 2-‬מיליון מגיעים ממדינות ערב‪ ,‬בדומה למספרם‬ ‫לפני המהפכה)‪ ,‬שמשמעה יחד עם פיחות של מעל ‪10%‬‬ ‫ירידה של מעל ‪ 35%‬בהכנסות מתיירות במונחים דולריים‪.‬‬ ‫להערכתנו התיירות אינה יכולה להוות מנוע הצמיחה של‬ ‫מצרים‪ .‬נראה כי היקף התיירות ערב המהפכה‪ ,‬כ‪ 14-‬מיליון‬ ‫תיירים‪ ,‬קרוב למיצוי הפוטנציאל שלה‪ .‬לשם השוואה‪ ,‬ליוון‬ ‫שגם לה שילוב של עתיקות ייחודיות וחופים‪ ,‬מגיעים מדי שנה‬ ‫כ‪ 17-‬מיליון תיירים‪ ,‬כ‪ 20%-‬בלבד מעל רמת השיא במצרים‪.‬‬ ‫הגז והנפט במצרים‬ ‫למצרים פוטנציאל להגדלת הפקת הנפט והגז פי ‪ 2‬עד פי ‪ 3‬ביחס‬ ‫למצב כיום‪ ,‬אולם גם אלו לא יביאו אותה למעמד של "מעצמת‬ ‫נפט"‪ ,‬ולא יכולים להיות הבסיס לשינוי משמעותי בכלכלת מצרים‪.‬‬ ‫היקף רזרבות הגז המוכחות של מצרים הינו כ‪BCM 2,000-‬‬ ‫ועל פי הערכות קיים פוטנציאל לגילויים נוספים (תוחלת) של‬ ‫‪ BCM 6,000‬בקידוחים עמוקים בים התיכון‪ .‬בהנחה של קצב‬ ‫הפקה של ‪ 30‬שנה‪ ,‬המשמעות הינו פוטנציאל תוספת הפקה‬ ‫שנתי של כ‪ BCM 200-‬לשנה‪ ,‬יותר מפי ‪ 3‬ביחס להיקף‬ ‫ההפקת הגז כיום‪ .‬אולם גם אם ימומש פוטנצאיל זה‪,‬‬ ‫המשמעות היה תרומה של כ‪ 30-‬מיליארד ‪ $‬לתוצר המצרי‪,‬‬ ‫כ‪ 12%-‬ביחס לתוצר כיום‪.‬‬ ‫פוטנציאל לגילויים עתידיים של נפט ונוזלים הינו כ‪7.5-‬‬ ‫מיליארד חביות‪ ,‬שמשמעם לפי קצב הפקה ממוצע של ‪20‬‬ ‫שנה‪ ,‬תוספת יצור של כ‪ 1-‬מיליון חביות ליום‪ ,‬תרומה של כ‪-‬‬ ‫‪ 30‬מיליארד ‪ $‬נוספים‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬סך התרומה הפוטנציאלית של תחום הנפט והגז הינו‬ ‫תוספת של כ‪ 25%-‬לתוצר המצרי‪ ,‬שמשמעם תוספת של כ‪1-‬‬ ‫נקודת אחוז לאורך ‪ 25‬השנים הבאות‪.‬‬ ‫אי היציבות הפוליטית הביאה לעצירת ההשקעות הזרות‬ ‫במצרים‪ ,‬ועצרה את פיתוח שדות הנפט‪ .‬באפריל ‪,2013‬‬ ‫ערכה מצרים מכרזים בינלאומיים לזכיונות חיפוש והפקה של‬ ‫‪ 8‬מאגרי נפט וגז פוטנציאליים‪ .‬אי היציבות המחודשת‬ ‫במצרים מחזירה את אי הודאות לגבי מועד פיתוח מאגרים‬ ‫אלו‪.‬‬ ‫התעשיה המצרית‬ ‫בניגוד למדינות המזרח‪ ,‬שפיתחו תעשיה מתקדמת לצרכי‬ ‫יצוא‪ ,‬התעשיה במצרים מסורתית ולא יעילה‪ .‬התעשייות‬ ‫העיקריות של מצרים כוללות יצור כלי רכב ומוצרי חשמל‬ ‫לשוק המקומי‪ .‬אילו תעשיות לא יעילות המתבססות על מכסי‬ ‫מגן וסבסוד ‪ .‬גם תעשיית הטקסטיל של מצרים אינה יכולה‬ ‫להתחרות ביעילות של תעשיות הטקסטיל במזרח הרחוק‪.‬‬ ‫תעשיות הכימיה (דשנים‪ ,‬אמוניה ופטרוכימיה) מתבססות‬ ‫בחלקן על אנרגיה מסובסדת‪.‬‬ ‫ממשלת מצרים מסבסדת נפט וגז לצריכה מקומית בהיקף של‬ ‫כ‪ 17-‬מיליארד ‪ $‬לשנה (כ‪ 7-‬אחוזי תוצר)‪ .‬הפסקת סבסוד‬ ‫האנרגיה מהווה תנאי של ה‪ IMF-‬לקבלת סיוע‪ ,‬אולם ממשל‬ ‫מורסי התקשה לקבל תנאי זה‪ ,‬שהיה פוגע עוד יותר‬ ‫בפופולריות שלו‪.‬‬ ‫למצרים כיום רזרבות של גז בהיקפים גדולים פי ‪ 2‬מאשר‬ ‫הרזרבות של ישראל אולם האוכלוסיה גדולה פי ‪ 12‬ולכן‬ ‫במונחים של רזרבות גז לנפש‪ ,‬לישראל יש פי ‪ 6‬גז יותר‬ ‫יחסית למצרים‪.‬‬ ‫התעשייה מהווה כיום כ‪ 35%-‬מהתוצר המצרי‪ ,‬והסיכויים‬ ‫לבצע קפיצת מדרגה למעבר לתעשייה תחרותית ויעילה‬ ‫לייצוא שתוכל להתחרות במזרח הרחוק נראים קטנים ביותר‪.‬‬ ‫צריכת החשמל של מצרים נמוכה מאוד (רק ‪ 20%‬מהצריכה‬ ‫לנפש בישראל) ועל כן היא ייצאה בעבר גז‪ .‬בשנתיים‬ ‫האחרונות מצרים הפסיקה את יצוא הגז לישראל‪ ,‬וגם שני‬ ‫מתקני הנזלת הגז (שהיו בבעלות הבריטים והספרדים)‬ ‫פועלים באופן חלקי‪ .‬מצרים מפיקה כ‪ 700-‬אלף חביות נפט‬ ‫ליום‪ ,‬המספקות כמעט את כל הצריכה המקומית‪ .‬בנוסף היא‬ ‫מפיקה כ‪ BCM 60-‬גז לשנה‪ ,‬מתוכם כ‪ BCM 10-‬לייצוא (‪3‬‬ ‫‪ BCM‬לירדן וכ‪ BCM 1-‬לסוריה ולבנון והשאר כגז נוזלי)‪.‬‬ ‫סכר אסוואן‬ ‫סה"כ שווי הפקת הנפט והגז במצרים במחירי שוק הינה כ‪30-‬‬ ‫מיליארד ‪ $‬לשנה‪ ,‬המהווים כ‪ 12%-‬מהתוצר‪.‬‬ ‫תחנת הכח ההידרו‪-‬אלקטרית בסכר אסוואן הוקמה בשנת‬ ‫‪ 1967‬והינה בעלת כושר יצור של ‪ MW 2,100‬חשמל בלבד‪,‬‬ ‫פחות מ‪ 10%-‬מכושר יצור החשמל במצרים‪ .‬תרומת יצור‬ ‫החשמל באסוואן לתוצר המצרי הינה כ‪ 1-‬מיליארד ‪ $‬לשנה‬ ‫בלבד‪ ,‬והינה זניחה ביחס לגודל התוצר המצרי ואינה יכולה‬ ‫להוות בעיה לפתרון בעיות יצור החשמל במצרים‪.‬‬ ‫ממשלת מובארק תכננה השקעות של מעל ‪ 100‬מיליארד ‪$‬‬ ‫בהרחבת תשתית יצור ואספקת חשמל בעשור הקרוב‪ ,‬אולם‬ ‫‪4‬‬ ‫כלכלת מצרים והמהפכה‬ ‫יכולת המימוש של תוכניות אלו במצב הכלכלי הקיים במצרים‬ ‫מוטלת בספק‪.‬‬ ‫החקלאות המצרית‬ ‫מצרים כולה תלויה בנהר אחד‪ ,‬הנילוס‪ ,‬שזורם מאוגנדה‪,‬‬ ‫טנזניה‪ ,‬אתיופיה וסודן‪ ,‬כאשר קיימים וויכוחים על חלוקה‬ ‫צודקת יותר של המים‪ .‬מצרים מקבלת מהנילוס כמות עצומה‬ ‫של כ‪ 60-‬מיליארד מ"ק מים לשנה (כמעט פי ‪ 40‬יותר מאשר‬ ‫כמות המים השנתית שיש לישראל‪ ,‬למרות שאוכלוסיית‬ ‫מצרים גדולה רק פי ‪ .)10‬יחד עם מים מאקוויפר הנילוס‬ ‫וטיהור מי שופכין יש למצרים כ‪ 75-‬מיליארד מ"ק מים לשנה‪.‬‬ ‫החקלאות משתמשת ביותר מ‪ 60-‬מיליארד מ"ק מים‪ .‬כמעט‬ ‫פי ‪ 60‬מאשר בישראל‪ .‬השטחים החקלאים משתרעים על‬ ‫שטח של ‪ 25‬אלף קמ"ר (עמק הנילוס)‪ ,‬המהווים רק כ‪5% -‬‬ ‫משטחה של מצרים‪ ,‬שם מרוכזים גם מעל ‪90%‬‬ ‫מהאוכלוסייה‪.‬‬ ‫יחסית לסך התוצר‪ ,‬משקל החקלאות במצרים הוא פי ‪10‬‬ ‫ממשקל החקלאות בישראל‪ .‬התוצר החקלאי המצרי במונחי‬ ‫כוח קניה עומד על כ‪ 65-‬מיליארד ‪ ,$‬ומועסקים בענף זה ‪8.3‬‬ ‫מיליון מצרים (‪ 32%‬מכוח העבודה)‪ .‬כלומר‪ ,‬תוצר של כ‪-‬‬ ‫‪ $ 8,000‬לעובד (בישראל עומד התוצר החקלאי לעובד על כ‪-‬‬ ‫‪ ,$ 100,000‬פי ‪ .)12‬החקלאות המצרית מאוד בסיסית ולכן‬ ‫הערך שלה נמוך מאוד‪ .‬במונחי מים‪ 1 :‬מ"ק מים מייצר ‪,$ 1‬‬ ‫בעוד שבישראל ‪ -‬כ‪ .$ 4-‬לכן נראה‪ ,‬שהחקלאות במצרים‬ ‫הינה גם עתירת עבודה וגם עתירת מים‪ ,‬אולם חסרה הון‬ ‫(ציוד‪ ,‬כמו טרקטורים‪ ,‬מערכות דשן והשקיה וכד')‪.‬‬ ‫מצריים עדיין מייבאת כ‪ 50%-‬מצריכת החיטה (‪ 16‬מיליון‬ ‫טון)‪ ,‬והתירס (‪ 10‬מיליון טון)‪ ,‬אבל מייצרת לעצמה את כל‬ ‫האורז (‪ 4‬מיליון טון)‪ .‬מצרים הינה גם היבואנית הגדולה‬ ‫בעולם לחיטה‪.‬‬ ‫האבסורד הוא שלמצרים כמויות עצומות של מים‪ ,‬שטחים‬ ‫עצומים ומזג אויר אידיאלי לגידולים‪ ,‬אבל שיטת הגידול הינה‬ ‫אותה שיטה בה השתמשו לפני אלפי שנים‪.‬‬ ‫לחקלאות המצרית יש פוטנציאל להכפלת התפוקה‪ ,‬באמצעות‬ ‫ניהול משק מים יעיל יותר‪ ,‬הגדלת מספר היבולים לשנה‬ ‫משניים לשלושה‪ ,‬מעבר לשימוש בזרעים יעילים‪ ,‬והגדלת‬ ‫שטחי החקלאות באמצעות מערכות השקייה מתקדמות‪.‬‬ ‫אולם גם אם תוכפל תפקות החקלאות בתוך ‪ 20‬שנה‪ ,‬אין‬ ‫בכך בכדי להביא לשינוי מהותי בכלכלה‪ .‬התרומה לתוצר‬ ‫תהיה תוספת של כ‪ 1-‬נקודת אחוז לשנה בלבד‪ ,‬ובעוד ‪35‬‬ ‫שנה תוכפל אוכלוסיית מצרים‪ ,‬ולכן תוספת התפוקה בקושי‬ ‫תוכל להספיק לאורך זמן לצרכי הצריכה המקומית‪.‬‬ ‫העתיד הכלכלי של מצרים‬ ‫העתיד הכלכלי של מצרים נראה בעייתי ביותר‪ .‬אפילו אם‬ ‫המהפכה הנוכחית תצליח ויהיה במצרים משטר מתון ללא‬ ‫התנגדות של קיצונים‪ ,‬קשה להניח שמצרים תצליח לייצור‬ ‫בשנים הקרובות מהפכה כלכלית שתביא לשינוי ממשי‬ ‫במצבם הכלכלי של האזרחים‪ .‬לכך‪ ,‬נדרשת לפחות הכפלת‬ ‫‪5‬‬ ‫רמת החיים בתוך ‪ 15‬שנים‪ ,‬לרמה של ‪ 13‬אלף ‪ $‬לנפש‬ ‫(בישראל באותה עת רמת החיים תהיה כ‪ 40-‬אלף ‪.)$‬‬ ‫המשמעות היא שנדרש לכך קצב צמיחה של ‪ ,7%‬יעד שהוא‬ ‫בלתי הגיוני כיום‪.‬‬ ‫כלכלת מצרים ביחס לכלכלת ישראל (‪)3123‬‬ ‫ישראל‬ ‫מצרים‬ ‫היחס‬ ‫ביניהן‬ ‫‪7.9‬‬ ‫‪85.3‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪241‬‬ ‫‪255‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫‪30.5‬‬ ‫‪3.0‬‬ ‫‪10.2‬‬ ‫תוצר לנפש במונחי כוח‬ ‫קניה (אלפי ‪)$‬‬ ‫‪32.5‬‬ ‫‪6.3‬‬ ‫‪5.2‬‬ ‫חוב לאומי (‪ %‬תוצר)‬ ‫‪76%‬‬ ‫‪85%‬‬ ‫‪0.9‬‬ ‫‪0.35%‬‬ ‫‪-3.3%‬‬ ‫‪4.2%‬‬ ‫‪10.4%‬‬ ‫‪61‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪6.9%‬‬ ‫‪12.5%‬‬ ‫צריכת חשמל שנתית‬ ‫לנפש ( אלפי קוט"ש)‬ ‫‪6.7‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫‪5.0‬‬ ‫כמות מים שנתית לנפש‬ ‫(מ"ק)‬ ‫‪236‬‬ ‫‪900‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫`‬ ‫אוכלוסייה‬ ‫תוצר גולמי בשער חליפין‬ ‫רשמי (מיליארדי ‪)$‬‬ ‫תוצר לנפש בשער חליפין‬ ‫רשמי (אלפי ‪)$‬‬ ‫עודף במאזן התשלומים‬ ‫(‪ %‬תוצר)‬ ‫גירעון בתקציב המדינה‬ ‫(‪ %‬תוצר)‬ ‫ייצוא סחורות‬ ‫(מיליארדי ‪)$‬‬ ‫שיעור האבטלה‬ ‫‪2.1‬‬ ‫כל הנכסים האסטרטגיים הכלכליים היחודיים של מצרים‪:‬‬ ‫תעלת סואץ‪ ,‬מי הנילוס‪ ,‬אוצרות הנפט ופלאי מצרים העתיקה‬ ‫(תיירות)‪ ,‬קטנים ביחס לגודל הכלכלה‪ ,‬פוטנציאל הגידול בהם‬ ‫מוגבל‪ ,‬והם לא יכולים להוות את הבסיס לפתרון המשבר‬ ‫הכלכלי של המצרים בעלת ‪ 85‬מיליוון תושבים‪.‬‬ ‫לכן החלום המקסימאלי עתה הוא חזרה לקצב צמיחה של ‪5%‬‬ ‫( ‪ 3%‬לנפש) שהיה ב‪ 20-‬השנים האחרונות לשלטון מובארק‪.‬‬ ‫חלום שכזה יחד עם רפורמה רדיקאלית שתביא להקטנת אי‬ ‫השוויון יאפשר לכלל האזרחים להנות מפרות הצמיחה‪ ,‬והוא‬ ‫זה שיוכל אולי להחזיר את התקווה של המצרים לשיפור‬ ‫הדרגתי ואיטי ברמת החיים שלהם‪.‬‬ ‫האלטרנטיבה של שלטון האחים המוסלמים‪ ,‬לאחר הניסיון‬ ‫של השנה האחרונה‪ ,‬נראית כלכלית כה גרועה שיתכן והיא זו‬ ‫שתצליח לשמר את השלטון החילוני ולמנוע נסיגה ברמת‬ ‫החיים הצפויה תחת שלטון איסלמי‪ .‬התקווה היא שארה"ב לא‬ ‫תזנח כלכלית את מצרים שהמשטר בה עתה דומה לזה‬ ‫שהיה בזמן הנשיא מובארק‪ .‬ככל שתלותה הכלכלית של‬ ‫מצרים בארה"ב תעמיק‪ ,‬סביר שהסכם השלום עם ישראל‬ ‫ישמר וביטחונה של ישראל יגדל‪.‬‬