פתחת ניצנה – הר חמרן
הר חמרן – פתחת ניצנה סקר טבע ,נוף ומורשת האדם טיוטה מלאה 30.30.10 גיא רותם ,שלומי אהרון ,מימי רון ואורי רמון יוני – 3310טבת התשע"ג 1 סקר הר חמרן – פתחת ניצנה סקר ,ניתוח והערכה של משאבי טבע ,נוף ומורשת האדם עריכה :גיא רותם ואורי רמון ביצוע וכתיבת הסקרים הנושאיים: פרק נופי :אורי רמון וגיא רותם סקר הצומח :מימי רון ושלומי אהרון פרק מורשת האדם :אלי אשכנזי ניהול ועיבוד בסיס נתונים גיאוגרפי והפקת מפות :דיקלה זיידמן ודפנה גלזר מכון דש"א (דמותה של ארץ) עוסק בגיבוש המלצות למדיניות וכלים לשמירה על השטחים הפתוחים וערכיהם באמצעות צוות חשיבה מקצועי ובין מגזרי ,קיום סדנאות וימי עיון ,עבודות מחקר יישומי ועריכת סקרי הערכה של משאבי טבע ,נוף ותרבות בשטחים הפתוחים. מכון דש"א כתובת :רח' הנגב 3תל אביב ,מיקוד .00160 טלפון30-0066833 : דוא"ל[email protected] : אתר דש"אwww.deshe.org.il : תודות לאנשי רט"ג מחוז דרום :מרק כץ ,בועז פריפלד ,עזרי אלון וליאור שוימר .לחברי ועדת איכות הסביבה של המועצה האזורית רמת הנגב :יואב דוניץ ,שי טכנאי ,זהבה סגל ,נווה ביזו, עינב וידן ,מידד גורן ,אורני ברזילי ,מיכל פלג ,יעקב קלר ,ברני רוזנפלד ,דבי פולוור ורותי ברגר. לאלרי קליין על העזרה בעבודת הממ"ג .לאדריכל נוף גיא שלף על עזרה בפרק הנופי. תמונת השער :גבעה בשולי רמת ברנע במבט מדרום לצפון .צילום :אורי רמון 2 תוכן רקע 4................................................................................................................................................... מטרות הסקר8................................................................................................................................ : גבולות8.......................................................................................................................................... : מתווה עבודה כללי של הסקר 9.............................................................................................................. מאפיינים פיזיים של האזור 13 ............................................................................................................... פרק נופי11 .......................................................................................................................................... חלוקה ליחידות נוף19 ......................................................................................................................... : מורשת האדם 43 .................................................................................................................................. ערכיות נופית 101 ................................................................................................................................. פרק הצומח 108 ................................................................................................................................... עופות 113 ............................................................................................................................................ ערכיות אקולוגיות 118 ........................................................................................................................... ערכיות משולבות נוף ואקולוגיה 103 ...................................................................................................... רצף שטחים פתוחים 100 ...................................................................................................................... שילוב נוף ,אקולוגיה ורצף שטחים פתוחים 106 ...................................................................................... מקורות 181 ......................................................................................................................................... נספחים180 ........................................................................................................................................ : יצירת שכבה פוליגונאלית של נחלים לפי סדרי גודל 180 ..................................................................... מיני הצמחים שנרשמו בסקר הצומח 180 ........................................................................................... 3 מפה :1שמורות טבע בנגב המרכזי והצפוני 0......................................................................................... מפה :2סקר הר חמרן מפת התמצאות כללית 6..................................................................................... מפה :3מפה גיאולוגית של שטח הסקר14 ......................................................................................... . מפה :4יחידות נוף במרחב הסקר 18 .................................................................................................... מפה :5יחידות נוף במרחב הסקר על רקע אורטופוטו 16 ....................................................................... מפה :6מפת יחידות נוף על רקע שיפועים41 ..................................................................................... .. מפה :7צפיפות ערוצים בהר הנגב המרכזי 10 ....................................................................................... מפה :8נחלים מטורסים באזור העורף החקלאי של ניצנה ואגן הניקוז של נחל ניצנה 14 .......................... מפה :9נחלים מטורסים רמת ברנע אגן נחל סרפד 11 ........................................................................... מפה :11עצי הפרי והבוסתנים באגן נחל רסיסים-נחל ניצנה10 .............................................................. מפה :11עצי הפרי והבוסתנים ברמת ברנע16 ...................................................................................... מפה :12אתרי העתיקות המוכרים על ידי רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים 103 ............................... מפה :13מפת ערכיות נופית100 ......................................................................................................... מפה :14אתרי דיגום צומח143 ........................................................................................................... . מפה :15מפת סדרי גודל ערוצים במרחב הסקר 143 ............................................................................. מפה :16סיווגי שטח – פיזיוגרפיה וצומח 148 ....................................................................................... מפה :17ערכיות צומח 149 .................................................................................................................. מפה :18מספר מינים מקננים במשבצת113 ....................................................................................... . מפה :19מספר מינים רגישים מקננים במשבצת 110 ............................................................................ מפה :21ערכיות השטח לעופות 111 .................................................................................................... מפה :21ערכיות שטח לעופות לפי תת -יחידות נוף 110 ........................................................................ מפה :22ערכיות אקולוגית 119 ............................................................................................................ מפה :23ערכיות משולבת נוף ואקולוגיה 103 ........................................................................................ מפה :24רצף שטחים פתוחים 108 ....................................................................................................... מפה :25ערכיות משולבת נוף ,אקולוגיה ורצף שטחים פתוחים 183 ....................................................... 4 רקע בבחינת השטחים הפתוחים באזור הנגב נראה שלמסדרון שנמשך מהר הנגב דרומה לכיוון חולות מערב הנגב יש מקום חשוב במערך השטחים הפתוחים .אזור זה מכיל בתי גידול מגוונים וייחודיים והוא בעל חשיבות אקולוגית בפני עצמו. בצפון נושק אזור זה לפתחת ניצנה ,אחד משטחי הפיתוח של המועצה האזורית רמת-הנגב. תכנון האזור לא נשלם ,לא מבחינת תכניות הפיתוח ולא מבחינת תכניות השימור .לכן ,ישנה חשיבות לתכנון מושכל ,שיתבסס על מידע מלא ככל האפשר על ערכי הטבע מחד ,והצרכים התכנוניים מאידך. 5 מפה :1שמורות טבע בנגב המרכזי והצפוני 6 מטרות הסקר הכנת רקע אקולוגי ,סביבתי ותכנוני שיהווה בסיס לתוכניות שימור ופיתוח באזור זה. גיבוש תפיסה תכנונית וכלי יישום פיתוח בר -קיימא. הבטחת מסדרון אקולוגי בין הר -הנגב לחולות מערב הנגב. בניית רקע לפעילות טיול ותיירות באזור זה. גבולות הסקר כולל אזור בשטח של 391קמ"ר בגבולות הבאים: צפון :כביש ניצנה – צומת טללים .זהו אזור הגבול הדרומי של חולות מערב הנגב ,שנסקרו בעבודה קודמת של צוות מאוניברסיטת באר שבע (זיו וחובריו .)3336 מזרח :הגדה המזרחית של נחל ניצנה .הסקר כולל את הנחל עצמו הכתפיים שמעליו ,אבל לא את כל אגן הניקוז של נחל ניצנה. דרום :קו המגע בין רכסי הר הנגב (הר עיירים) לרמת ברנע .זהו גם הקו הדרומי של שמורת הר הנגב המוכרזת. מערב :גבול ישראל מצרים .לאורך גבול זה הוקמה גדר המהווה גבול פיזי ברור ,בעל נוכחות משמעותית. 7 מפה :2סקר הר חמרן מפת התמצאות כללית 8 מתווה עבודה כללי של הסקר שלב א' -איסוף ואפיון המצאי בשלב הראשון של הסקר נאספים ומנותחים המקורות הבאים :מפות מסוגים שונים (ליתולוגיה, גיאולוגיה ,קרקעות) ,תצלומי אוויר ,בסיסי מידע של צומח ובע"ח ,מידע על מינים נדירים ,מידע על מיקומם ומאפייניהם של אתרים ארכיאולוגיים וכן מאמרים ומחקרים שונים העוסקים באזור. בנוסף ,במסגרת עבודת שדה מתועדים נתוני ערכי טבע (סקר שיטתי של צומח ולעתים קבוצות שונות של בעלי חיים) וערכי נוף .נתונים אלה נאספים למאגר ממחושב וממופים. שילוב המידע הקיים בתוספת המידע החדש היווה את הבסיס לתוצרים הבאים: מפת יחידות הנוף מפת סיווגי שטח – פיזיוגרפיה וצומח מפת מספר מינים מקננים במשבצת מפת מספר מינים רגישים מקננים במשבצת שלב ב' -הערכה נושאית -ערכיות נוף ,צומח ורצף השטחים הפתוחים על בסיס הנתונים שנאספו בשלב הקודם: מוערך מצב יחידות הנוף ויחידות הצומח ומדורגת ערכיותן מבוצע חישוב של רצף השטחים הפתוחים תוצרי שלב זה הם: מפת ערכיות נופית -תרבותית מפת ערכיות צומח מפת ערכיות שטח לעופות מקננים מפת ערכיות אקולוגית מפת רצף שטחים פתוחים 9 שלב ג' -שילוב נתונים והערכות הנתונים וההערכות בתחומים השונים משולבים במפות מסכמות .תוצרי שלב זה הם: מפת ערכיות משולבת טבע ונוף -מפה המשלבת את ערכיות משאבי הטבע בשטח הסקר ואת הערכיות הנופית -תרבותית. מפת ערכיות משולבת טבע ,נוף ורצף שטחים פתוחים -מפה המשלבת את ערכיות משאבי הטבע והנוף ואת הערכת רצף השטחים הפתוחים. לאחר סיום הסקר -ניתוח הממצאים וגיבוש המלצות ראשוניות על פי התוצרים מכל השלבים הקודמים ,ניתן לגבש המלצות כלליות הקשורות לתכנון ולממשק עתידיים של האזור ,בשיתוף מעגל רחב של בעלי עניין .תהליך זה אינו חלק מהסקר עצמו ותלוי במידת הצורך שרואים בו בעלי עניין שונים. שיטת העבודה פותחה ביחידת הסקרים במכון דש"א (דמותה של ארץ) ,בהמשך לעבודתו של איתן גידליזון "הליך לניתוח והערכה של משאבי טבע ונוף למטרות תכנון שימושי קרקע בשטחים הפתוחים" (.)1966 10 מרשם זרימה של מתווה הסקר 11 מאפיינים פיזיים של האזור מאפיינים אקלימיים הנגב המערבי ממוקם באזור מעבר בין אקלים צחיח למחצה בצפון ובו ממוצע משקעים רב שנתי של כ 143-מ"מ לאקלים צחיח קיצון שבו ממוצע המשקעים הרב שניתי הוא 63מ"מ .הגשמים יורדים באופן לא סדיר ולא תדיר במהלך העונה הגשומה (נובמבר-אפריל) .בקיץ הטמפרטורות נעות בין 18מעלות בלילה ל 00-ביום (בממוצע) ואילו בחורף הטמפרטורות נעות בין 13מעולת בלילה ל 33-מעלות ביום בממוצע. הרוח בקיץ היא צפון מערבית ומקורה בבריזת ים-יבשה ,מהים התיכון לנגב .בקיץ הרוחות מצויות בתדירות נמוכה ובעלות עוצמה חלשה .בחורף הרוח האופיינית הינה דרום -מערבית עד מערבית בתדירות נמוכה אולם בעוצמה גבוהה. נתונים אקלימיים שנאספו בצפון השטח ,באזור קדש ברנע ,מראים על ירידה נמשכת ועקבית בכמות המשקעים ,ירידה הנמשכת כבר יותר מעשור (סיגל .)3339 מאפיינים גיאולוגיים וגיאומורפולוגיים הבנת המבנה הגיאולוגי של אזור הסקר דורש היכרות עם מספר תופעות גיאולוגיות נרחבות אשר חברו יחדיו לעיצוב התשתית הגיאולוגית והמורפולוגית של האזור :התרוממות קימוטי הקשת הסורית ,שברי הרוחב והרבדה של חבורת עבדת (זילברמן וחובריו ,3311מרקוס .)1960 התרוממות רכס הרמון והרכסים האחרים בנגב הצפוני והמרכזי קשורה לתופעה גיאולוגית המוכרת בשם "הקשת הסורית" .הקשת הסורית הינה סדרה של קמטים מאורכים שהחלו להתרומם לפני כ 133-מיליון שנים ,הנמשכים מחצי האי סיני ,דרך הנגב המרכזי ,הנגב הצפוני, הרי יהודה ,השומרון והגליל ועד הרי פלמירה הנמצאים בסוריה .קמר רמון (אשר שטח הסקר שוכן על שוליו הצפוניים) הינו הגדול בקמרי הנגב .אורכו של הקמר כ 63-ק"מ ובדומה לקמריים האחרים בהר הנגב הוא בעל מבנה א-סימטרי .ראש הקמר בנוי ממסלע מתקופת הקנומן והטורן (זילברמן וחובריו .)3311 בנוסף להתרוממות קמר הר רמון מושפע המבנה הגיאולוגי של שטח הסקר משבר 'סעד -נפחא'. שבר זה הינו אחד משישה שברי רוחב החוצים את הנגב בכיוון כללי מזרח-מערב .השברים נמשכים מחלקו הצפוני של חצי האי סיני ועד לערבה .אורכם מגיע ל 333-ק"מ (זילברמן וחובריו .)3311 שברי הרוחב שהם שברי תזוזה אופקית ימנית יצרו במהלך היווצרותם מבנים קימוט ושבירה קטנים שמקורם בתהליכי התנועה של השברים .שברים אלו החלו להיווצר בתקופת הסנון והם המשיכו להתפתח עד לסוף תקופת האיאוקן .לאחר הפוגה נרשמה פעילות נוספת בשברים במהלך תקופת המיוקן לפני כ 13-11-מיליוני שנים .שבר סעד נפחא עצמו נמשך מג'בל הילאל בצפון סיני עד לערבה .הוא חוצה את רמת ברנע ,רמת מטרד ,רמת עובדת וקמר רמון .מעל 12 השבר התפתחו קמטים קטנים אך בולטים מעל לנוף הרמתי של הנגב המרכזי והמערבי .בין שאר הקמטים שהינם תוצאה של השבר ניתן למנות את :שלוחת קדש ברנע ,הר חמרן ,הר סעד והר נפחא (זילברמן וחובריו ,3311מרקוס .)1960 מעל לסלעים של הקנומן והטורן הבונים את רכס הרמון מצויים מרבצים נרחבים של סלעי חבורת עובדת מגיל איאוקן מוקדם ותיכון .הנופים בנגב המתאפיינים בסלעי חבורת עובדת הם :רמת עובדת ,רמת מטרד ,רמת ברנע ,הר לוץ ,הר שגיא ,הר כרכום ועוד .רוב סלעי חבורת עובדת (הכוללים את תצורות :מור ,ניצנה ,חורשה ,מטרד) הינם סלעי קרטון וגיר בעבי של עד 033 מטרים (זילברמן וחובריו .)3311 בשטח הסקר מעל חבורת עובדת נמצאים סלעי גיר השייכים לחבורת סקיה מסוף האיאוקן התיכון והאיאוקן המאוחר .סלעים אלו השייכים לתצורות קציעות והר עקרב מצויים באזור רמת ברנע ,הר חורשה ,ניצנה ועוד .תצורות אלו מגיעות לעובי של כ 033-מטרים .תצורת קציעות מורכבת מרצף שכבות חוואר ירקרק המגיעות לעובי העולה על 133מטרים (זילברמן וחובריו .)3311 לס מכסה חלקים במזרח שטח הסקר באזור נחל ניצנה ,ורמת קציעה .הלס הינו משקע איאולי מורכב בעיקר מטין ומעט חול וחרסיות .מקור הלס בסופות אבק עצומות שהיו באזור בתקופת הפליסטוקן העליון .ההשקעה המסיבית האחרונה של הלס באזור הייתה לפני כ 10,333-שנים (זיו וחובריו .)3336 13 מפה :0מפה גיאולוגית של שטח הסקר. 14 פרק נופי שיטת עבודה -אפיון נוף האזור באמצעות הגדרת יחידות נוף. שכבת יחידות הנוף באה לאפיין ולהציג את מגוון נופי שטח הסקר .היא כוללת תיחום ותאור של כל יחידת הנוף -חבל ארץ בעל מכלול תכונות וקווי נוף ,השונה במידת מה מזה של החבלים השכנים לו .קו נוף ,המבדיל בין יחידה ליחידה ,נקבע על פי תכונה הממלאת תפקיד בולט בעיצוב נופו החזותי ,הביוטי והתרבותי של חבל ארץ מסוים. הגדרת יחידות הנוף נועדה להיות כלי לניתוח ערכי טבע ונוף ביחידות השטח ולגיבוש מדיניות השימוש באותם שטחים ,תוך שמירה על מגוון הנופים המאפיין אותם. מרכיבים ומאפיינים נופיים המשמשים להגדרת יחידות הנוף: מאפיינים גיאומורפולוגיים המקנים לאזור את זהותו :קווי רכס ,גבעות משאר ,מערכות הניקוז, ביתרונות" ,שערים טופוגרפיים" בין רכסים או שלוחות ,מצוקים גבוהים ופסגות בולטות בנוף. תכונות טבעיות :מסלע וקרקע -המצע הסלעי וקרקעות האזור. צומח :יחידות ותצורות צומח אופייניות. תכסית דומיננטית רציפה :כמו שטחים חקלאיים רציפים .באזורים אלה ,על פי רוב ,יש חשיבות חזותית לקו המגע של יחידת הנוף עם יחידה גובלת. פיתוח בולט בשטח טבעי :כמו מחצבה ,יישוב ,קבוצת יישובים ,קווי תשתית עיליים ,כבישים. תבניות תרבותיות היסטוריות :דפוסי התיישבות קדומים ,דרכים ,אתרים קדושים ,תרבות חקלאית מסוגים שונים וכד'. אתרים נקודתיים בולטים וחשובים :תלים ,מעיינות וכתמי צמחייה ,שרידי יישובים. תופעות טבע ונוף ייחודיות :כמו חורף מצוקים ,מכתשים ובתרונות. מגע עם גופי מים טבעיים ומלאכותיים. הגדרת יחידות הנוף באזור הסקר מלווה פעמים רבות בהתלבטויות רבות ,שכן חלקים רבים של השטח נראים במבט ראשון בעלי מאפיינים דומים .רק לאחר לימוד מעמיק יותר מתגלים ההבדלים וגבולות יחידות הנוף .הקושי לזהות הבדלים בין יחידות הנוף השונות מתבלט בעיקר בנופים מתונים עם תוואי נוף שאינם חד משמעיים. כך למשל ,ישנה התלבטות האם לחלק את השטח לפי אגני ניקוז או אגנים חזותיים ,דבר שגורם לכך שרכסי ההרים מחולקים בין כמה יחידות נוף ,או לפי רכסי ההרים ,שאז אגן הנחל מתחלק בין כמה יחידות נוף .אין תשובה אחת לשאלות אלה והחלוקה ליחידות נוף היא אמירה פרשנית. 15 כדי למתן את ההיבט הסובייקטיבי בתהליך זה משתתפים בו מספר אנשים ,שמייצגים נקודות ראות שונות ,תוך ניסיון לבנות חלוקה ולאחר מכן הערכה מוסכמות. הגדרת יחידות הנוף התבצעה תוך בחינת כלל מאפייני השטח ומבוססת על הגורמים הבאים: סיורים בכלל שטח הסקר ויחידות הנוף הקיימות בו. מקורות מידע קיימים ומסמכים רשמיים של רשות הטבע והגנים והמשרד להגנת הסביבה בנוגע לחלוקת השטח ליחידות נוף. שכבות :GISמפות שיפועים ומפנים ,מפות גיאולוגיות ותצלומי לווין. חוות דעת של אנשי מקצוע בתחומים רלוונטיים. באזור הנגב התבצעה בעבר חלוקה ליחידות נוף על ידי צוות מקצועי .היא מופיעה במסמך: יחידות הנוף בנגב -מסמך רקע לשימור ולפיתוח ,1073873333 ,המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים ,בעריכת ד"ר עמיר אידלמן ,מוטי קפלן ואלי שדות .עבודה זו היא חלק משכבה כוללת של חטיבות הנוף של ארץ ישראל ,אוגוסט ,3330המשרד להגנת הסביבה ,שנערכה על ידי מוטי קפלן. בסקר זה נבדקה חלוקה זו ובוצעו בה תיקונים משמעותיים (ראו מפה 4ומפה )1בעקבות עדכון שכבות הסקר וסיורי שטח בהשתתפות מומחים שונים .כלי נוסף שעזר בקבלת ההחלטות בחלוקה ליחידות הנוף הינה מפת שיפועים (מפה .)0 16 מפה :4יחידות נוף במרחב הסקר 17 מפה :5יחידות נוף במרחב הסקר על רקע אורטופוטו 18 חלוקה ליחידות נוף: מאפייני החלוקה – בכל יחידת נוף תועדו המאפיינים הבאים: תיאור כללי גבולות אגני ניקוז רום פני הקרקע מסלע וקרקע טיפוסי צומח מקורות מים אתרים מרכזיים ישובים תשתיות ומפגעים ייחוד חזותי תרבותי יחידות הנוף בשטח הסקר וסביבתו ,מדרום לצפון: .1רמת ברנע תיאור כללי: רמה גירנית גבוהה ומבותרת .שטח היחידה שהינה שמורה היטב כמעט ללא הפרות משמש כשטח אימונים של חיל האוויר וכשטח פעילות ביטחון שוטף .בנוסף משמש השטח לתנועת מטיילים בעיקר ברכבי .4X4בשטח שרידים נרחבים של חקלאות עתיקה –מדרגות חקלאיות ומספר בוסתנים קדומים רמת ברנע מבותרת על ידי שלושה נחלים שכיוון זרימתם מדרום לצפון :נחל עקרב ,נחל סרפד ונחל חורשה .נחל קדש ברנע חוצה את חלקה הדרומי של היחידה בכיוון דרום מזרח צפון מערב. גבולות: צפון – יחידת הנוף הרי חמרן עזוז עם ההתרוממות הגבוהה של הר חמרן והר עזוז. דרום -גבול הסקר .היחידה מדרום מתרוממת לכיוון הר עיירים ופסגות הר הנגב הגבוה. מזרח – גבול הסקר .היחידה ממזרח דומה באופייה לרמת ברנע ערוצים גדולים דוגמת נחל עקרב אשר כיוון זרימתם מדרום לצפון חוצים רמה גירנית. מערב – גבול הסקר וגבול ישראל מצרים .המשך השתפלות המדרונות מערבה לעבר סיני. 19 אגני ניקוז: היחידה מתנקזת על ידי מספר ערוצים לכיוון צפון .אגני הניקוז המרכזים ביחידה (ממזרח למערב) הם נחל עקרב ,נחל ספרד ונחל חורשה אשר כיוון זרימתם הכללית הינה מדרום לצפון. את דרום מערב היחידה מנקז נחל קדש ברנע אשר כיוון זרימתו הכללי הינה מדרום מזרח לצפון מערב. רום פני הקרקע: יחידת הנוף נמוכה מהיחידות הנמצאות מצפון ומדרום לה וגובהה נע בין 133מטרים בצפון מערב היחידה ל 833 -מטרים בדרום מערב .היחידה משתפלת מערבה כך שחלקה המערבי נמוך מחלקה המזרחי. מסלע וקרקע: עיקר היחידה מתאפיין במסלע גירני מתקופת האיאוקן האמצעי והעליון .בדרום מערב היחידה ישנם מספר כתמים של קונגלומרט מגיל ניאוגן. טיפוסי צומח: רמת ברנע מתאפיינת בצומח ערבתי נמוך בכסוי דליל .ערוצי הנחלים הרחבים החוצים את היחידה מתאפיינים בצמחיית שיחים צפופה באופן יחסי. מקורות מים: בערוצי הנחלים החוצים ומנקזים את רמת ברנע ,ניתן למצוא מספר בורות מים ומאגורות .חלק מבורות המים אוצרים מים גם כיום ומשמים להשקיית צאן וגמלים של האוכלוסייה הבדואית ונקודת אטרקציה למטיילים. אתרים מרכזיים: בשטח היחידה נסקרו ומופו אתרים ארכיאולוגים רבים .בין האתרים ניתן למצוא אתרים פרה- היסטוריים ,אתרים חקלאים ,אתרי פולחן קדומים ועוד .אתר מעניין נוסף הינו המצבה לזכר יאיר פלד הנמצאת בנחל סרפד. ישובים: לא קיימים ישובים ביחידת הנוף. תשתיות ומפגעים: בשטח ישנה פעילות צבאית מצומצמת למטרות אימונים .במערב השטח ישנה פעילות צבאית אינטנסיבית יותר כחלק מפעילות הביטחון השוטף בגזרה .הדרכים החוצות את יחידת הנוף משמשות לפעילות צבאית ולתנועת מטיילים .דרכים וצירי תנועה אלו ממוקמים ברובם בערוצי הנחלים הגדולים דוגמת נחל חורשה ועקרב אולם ישנם דרכים נוספות הבולטות על גבי הרכסים. לאורך צירי הצנועה קיימים מצבורי פסולת וגרוטאות מועטים. 20 ייחוד חזותי ותרבותי: היחידה נמוכה במעט ביחס ליחידות הסמוכות לה מצפון ומדרום ולמרות זאת היא מהווה נקודת תצפית מרשימה .השטח הפתוח של היחידה והנוף הנשקף ממשנה יוצרים ביחד ערך חזותי נופי ייחודי .בתצפית לכיוונים דרום ודרום מערב בולטים קווי הרכס של הר הנגב הגבוהה (רמון ,חריף וכו') .ערוצי הנחלים הגדולים החוצים את היחידה מצפון לדרום מנקזים שטחים גדולים והינם בעלי חשיבות אקולוגית גבוהה במיוחד .שרידי התרבויות הקדומות שהתקיימו בעבר בשטח היחידה מוספים למרחב חשיבות וייחוד תרבותיים והיסטוריים. אתרים פרה-היסטוריים המצויים במערב היחידה ,מאגורות חורשה וסרפד המצויות בדרומה ושורה ארוכה של אתרים נוספים בעלי חשיבות ועניין מגדילים את חשיבותה וייחודה התרבותי של היחידה. .2הרי חמרן -עזוז תיאור כללי: יחידה גירנית מבותרת ומוגבהת בעיקר ביחס ליחידת הנוף שמצפון לה .הר עזוז הנמצא בחלקה הדרומי של היחידה ,הינו המשך של יחידת הנוף רמת ברנע (מדרום) מבחינה ליתולוגית וחזותית .הרי חמרן עצמם הינם כיפה גיאולוגית רחבת ממדים המתבלטת כהר מתוך רמת ברנע. הר חמרן בולט במדרונות המבותרים ובערוצי הנחלים העמוקים ביחס לרמת ברנע המצויה מדרום לו. שטח היחידה משמש כשטח אימונים ומטווחים של חיל האוויר (ממחנה רמון) זאת בחלקו הצפוני והצפון -מזרחי של הר חמרן ואילו חלקה המערבי של היחידה משמש לפעילות ביטחון שוטף. מעבר מטיילים ביחידה הינו מוגבל למרות מספר נקודות עניין בולטות דוגמת התצפית מהר חמרן עצמו .ערוצי הנחלים המקיפים את הר חמרן הינם :חרשה ,מתנן ,עקרב ,סרפד ,יתר וניצנה ,הינם רחבים בחצייתם את השטחים המישוריים מסביב .כלל היחידה מנוקזת לכיוון צפון. כלל היחידה כלול בשטח הסקר. גבולות: צפון – יחידת הנוף שדה חפיר ,עם התמתנות מדרונות הר חמרן ולאורך קו מפגש המדרונות עם שטחי שדה חפיר המישוריים. דרום – יחידת הנוף רמת ברנע ,עם התמתנות מדרונות הר חמרן ולאורך קו מפגש המדרונות עם שטחי רמת ברנע המישוריים. מערב – יחידת הנוף עמק שחרון בחלקו הצפוני של גבול היחידה המערבי .בחלקו הדרומי של גבול היחידה המערבי ,נמשך שטח היחידה מעבר לערוץ נחל חרשה מערבה עד קו הגבול הבין לאומי כחלק משלוחת קדש ברנע. 21 מזרח – יחידת הנוף רמת ברנע ,לאורך ערוצי הנחלים סרפד ועקרב ,נקודת המפגש המשולשת שלהם עם נחל יתר והמשכם צפונה אל עבר ערוץ נחל ניצנה. אגני ניקוז: היחידה מתנקזת על ידי שורה של ערוצים אשר כיוון זרימתם הכללי הוא צפון .במזרח מתנקזת היחידה על ידי נחל עקרב הנשפך צפונה לנחל ניצנה .במערב מתנקזת היחידה על ידי נחל עזוז ונחל בארותיים המנקז את היחידה מצפון .היחידה מאופיינת בחדור נמוך למי תהום. רום פני הקרקע: יחידת הנוף גבוהה באופן יחסי לשטחים המישוריים המקיפים אותה וגובהה נע בין כ– 833מ' בנקודת שיא גובה ההר ,לבין כ– 463מ' בחלקה הצפוני של היחידה ,לאורכו של קו המפגש עם שדה חפיר ,לבין כ– 103מ' בחלקה הדרומי של היחידה ,לאורכו של קו המפגש עם רמת ברנע. במערב מתמתנת היחידה והרום נע בין כ 103-מ לבין כ 013 -מ' עם הנמכה ככול שמתקדמים לכיוון צפון מערב. מסלע וקרקע: עיקר היחידה מתאפיין במסלע גירני מתקופת האיאוקן התחתון והאמצעי ומדרונות חוואר .הדבר נכון לרכס הר עזוז שתופס את מרבית שטח היחידה .עם זאת ,לאורך גבולה המזרחי ,בערוץ נחל חרשה ,קיים סחף מתקופת ההולוקן ולאורך גבולה המערבי עם חדירות לכיוון מזרח בערוצי הנחלים (נחל עזוז והערוצים המזינים אותו) ,המסלע הוא מתקופת הפליאוקן. טיפוסי צומח: הר חמרן מכוסה צומח ערבתי נמוך .ערוצי הנחלים הרחבים המקיפים את ההר מתאפיינים בצמחיית שיחים צפופה באופן יחסי .מלבד הר חמרן ,הצמחייה בשאר היחידה דלילה עם ריכוזי צמחייה עשבונית ושיחים בערוצי הנחלים. מקורות מים: בערוצי הנחלים הקטנים המנקזים את ההר ,ניתן למצוא מספר בורות מים ומאגורות. אתרים מרכזיים: צמוד לגבול הצפוני של היחידה קיימת מצודה ישראלית קדומה הצופה אל עבר שדה חפיר ונחל ניצנה. הר חמרן עצמו ונקודת שיא הגובה ממנה ניתן לקבל תצפית ברורה ומרשימה לכל הכיוונים. ישובים: לא קיימים ישובים ביחידת הנוף. 22 תשתיות ומפגעים: עיקר הפעילות בשטח היא צבאית למטרות אימונים (פעילות ברמת אינטנסיביות בינונית) .מצפון ומצפון-מזרח הר חמרן קיימים מטווחים של חיל האוויר וקיימת פעילות אימונים של יחידות מיוחדות .הדרכים המקיפות את ההר משמשות לפעילות צבאית ולתנועת מטיילים .דרכים וצירי תנועה אלו בולטים ביותר על רקע הנוף ,עם זאת כמעט ואין דרכים משניות וקוליסים (סימני צמיגים בקרקע) .לאורך צירי התנועה קיימים מצבורי פסולת וגרוטאות מועטים .קיימת פעילות מרעה באזור ,מקורה באזור עבדת. בעבר ,בנחל חרשה ,בין הר חמרן לגבול ,התקיימה פעילות של כרייה וחציבה. ייחוד חזותי ותרבותי: מאפייני היחידה הגיאולוגיים מקנים לה ייחוד חזותי בעל חשיבות .היחידה מוגבהת יחסית לסביבתה ומהווה נקודת תצפית מרשימה וייחודית ביחס לכלל השטחים באזור .האופן בו בולטת היחידה ביחס לסביבתה מרשים ובעל ערך חזותי יוצא דופן .בתצפית לכיוונים דרום ודרום מערב ניתן להבחין בקו רכסי הר הנגב הגבוה (ההרים רמון ,חריף ,אריכה וכו') .קו זה נראה כשומר על גובה אחיד פחות או יותר כאשר על רקע זה ,בולטת רמת ברנע שמנמיכה עם כיוון מערב .ערוצי הנחלים המרכזיים המקיפים את ההר מכל עבריו מנקזים שטחים נרחבים של הר הנגב ובעלי משמעות אקולוגית ונופית מרכזית .שרידי התרבות הקדומה שהתקיימה בשטח היחידה (המצודה ובורות המים) מוסיפים ליחידה ייחוד וחשיבות תרבותיים. מבחינת ייחוד תרבותי ומורשת האדם ,דרך הפטרולים הישנה על שם יאיר פלד מהווה גורם משיכה מרכזי בשל אפשרות התנועה בשטח המבותר והקשה ובשל נקודות התצפית מערבה ומזרחה אשר ממוקמות לאורכה .לאורך הדרך מקבצי טומולי ובורות מים המהווים רובד חשוב נוסף בחוויית הטיול בדרך .רכס הר עזוז וצפון היחידה מהווים נקודות תצפית טובות צפונה ומזרחה אל עבר ערוץ נחל ניצנה והרמות ממזרח לו. מדרונות רכס הר עזוז וערוצי הנחלים הבולטים מוסיפים לייחודה החזותי של היחידה ומשמעותיים אקולוגית מבחינת ניקוז מי הגשמים. .3שדה חפיר תיאור כללי: עמקי נחלים רחבים עם שלוחות הרריות ביניהם היורדים מהיחידה של הרי חמרן -עזוז מדרום וממערב. 23 גבולות: צפון – יחידת הנוף 'נחל ניצנה תיכון'. מזרח – גבול הסקר .המדרונות המזרחים היורדים לערוץ נחל ניצנה. דרום – יחידת הנוף 'הרי חמרן -עזוז'. מערב -יחידת הנוף 'הרי חמרן -עזוז'. אגני ניקוז: חלקה המזרחי של היחידה מנוקז עם נחל ניצנה העובר על גבול היחידה וזורם בכיוון צפון – דרום .מערב היחידה מתנקז על ידי נחל חורשה העובר במרכז היחידה ומנקז אותה אף הוא לכיוון צפון. רום פני הקרקע: ישנה ירידה ברום ככול שמצפינים בתוך גבולות היחידה .דרום היחידה מגיע לרום של 103מ' ואילו בצפון היחידה הרום מגיע לכ 403-מ'. מסלע וקרקע: המסלע המרכיב את ערוצי הנחלים ניצנה וחורשה הינו אלוביום נחלים מגיל הולוקן השלוחות המתרוממות בין ערוצים מרכזים אלו בנויות ממסלע של גיר מגיל איאוקן תחתון – מרכזי ומחרסיות מתצורת ע'רב וטקייה .במרכז היחידה ישנו כתם של קונגלומרט נחלים מגיל ניאוגן. טיפוסי צומח: מדרונות השלוחות מתאפיינים בבתה מדברית דלילה .ערוצי הנחלים מאופיינים בשיחים רבים בצפיפות גבוה יותר משל המדרונות ובעצים ,דוגמת אשלים ,פזורים. מקורות מים: בדרום היחידה יש שני מקורות מים מרכזיים – באר חפיר הנמצאת במזרח היחידה בסמוך לערוץ נחל ניצנה ומאגורת קדם הנמצאת במערב היחידה בסמוך לערוץ נחל חורשה. אתרים מרכזים: בקרבת באר חפיר ישנו ריכוז גדול של אתרים היסטוריים מהתקופה הרומית -ביזנטית והתקופה הערבית .בנוסף ערוץ נחל חורשה ,במקטע העובר את היחידה ,עשיר בטרסות חקלאיות קדומות אשר יוצרות נוף תרבותי חקלאי קדום. ישובים: אין ישובים בשטח היחידה 24 תשתיות ומפגעים: בשטח היחידה אין תשתיות וההפרות שיש הן הפרות נקודתיות שמקורן בפעילות אימונים צבאית. ייחוד חזותי תרבותי: היחידה משמרת בתוכה נוף ערוצים גדולים ופתוחים עם מעט עצים פזורים המקנה לה ייחודיות נופית ביחס ליחידות מדרום לה .ערוצים אלו עשירים בשרידים של חקלאות קדומה המהווים נכס תרבותי ,תבנית נופית אופיינית ומקור עניין למטיילים. .4עמק שחרון תיאור כללי :בקעה נמוכה מסביבותיה בחלקו המערבי של שטח הסקר .ממזרח היחידה תחומה במצוקי הגיר המטפסים לעבר הר עזוז ואילו במערב נמשכת היחידה לתוך סיני .היחידה הינה יחידה אורכית על ציר צפון דרום ,יחידה צרה לאורכו של הגבול הבין לאומי ישראל-מצרים. גבולות: צפון -יחידת הנוף 'אגן נחל עזוז עליון. מזרח – יחידת הנוף 'הרי חמרן עזוז'. דרום – יחידת הנוף 'הרי חמרן עזוז'. מערב – הגבול הבין לאומי ישראל-מצרים. אגני ניקוז: היחידה מתנקזת על ידי שורה של ערוצים קטנים אשר כיוון זרימתם הכללי מערבה לעבר נחל א- צבחה אשר בסיני. רום פני הקרקע: המצוקים המקיפים את היחידה ממזרח מצויים ברום של כ 413 -מטרים ואילו חלקה המערבי הנמוך של היחידה מצוי ברום של כ 043-מטרים. מסלע וקרקע: היחידה מתאפיינת בסלעים מתצורות ע'רב וטקיה ואילו מערב היחידה מאופיין באלביום נחלים מגיל הולוקן. 25 טיפוסי צומח: הצומח מרוכז בעיקר בערוצי הנחלים .הצומח הינו בתה מדברית דלילה עם מעט שיחים. במדרונות כיסוי הצומח דליל בהשוואה לערוצים. מקורות מים: קים בור מים בודד בקרבת הגבול – בור הסבח'ה. אתרים מרכזיים: חלקה המזרחי של היחידה ישנם מספר אתרים בעלי עניין כגון ציר הפטרולים הישן ע"ש יאיר פלד ,וטומולים ואילו בחלקה הצפוני של היחידה ישנם שרידים של מסילת הברזל הטורקית .בור הסבח'ה עצמו הינו אתר בעל עניין רב המושך מטיילים רבים. ראוי לציין שבשל מגבלות ביטחוניות ביחס לתנועת מטיילים לאורך כביש הגבול ,תתכן בעייתיות בנוגע לתנועת מטיילים. ישובים: אין ישובים בשטח היחידה. תשתיות ומפגעים: התשתית העיקרית בתחומי היחידה היא הגבול הבין לאומי והכביש המקביל לו .התנועה על הכביש מועטה עקב אילוצים ביטחוניים ,אך קיימת פעילות צבאית בעיקר ברמת הביטחון השוטף ,סיורים ועמדות מקומיות. ייחוד חזותי תרבותי: החידה שהינה עמק סגור לכיוון מזרח נפתחת כלפי מערב ומייצרת רצף נופי שמשך אל תוך סיני. .5אגן נחל עזוז עליון תיאור כללי: שטח מישורי מרחב ובו מישורי זרימה והצפה נרחבים עם מספר ערוצים מרכזים וערוצי פזרות רבים .מערב היחידה בנוי מגבעות גירניות ההולכות ומתרוממות ממזרח למערב. גבולות: צפון -יחידת הנוף 'כתף ניצנה' ויחידת הנוף 'אגן נחל עזוז'. מזרח – יחידת הנוף 'נחל ניצנה תיכון'. דרום – יחידת הנוף 'שדה חפיר' ויחידת הנוף 'הרי חמרן-עזוז'. 26 מערב – יחידת הנוף 'עמק שחרון' והגבול הבין לאומי ישראל –מצרים. אגני ניקוז: הערוץ המרכזי המנקז את היחידה הינו ערוץ נחל עזוז הזורם מדרום לצפון .בנוסף לו זורם ביחידה ערוץ נחל בארותיים המנקז את החלק המערבי של היחידה. רום פני הקרקע: היחידה נוטה צפונה וכך בחלקים הדרומיים שלה הרום מגיע לכ 433 -מ' ואילו בחלקה הצפוני מגיע הרום לכ 033 -מ'. מסלע וקרקע: חלקה המערבי של היחידה בנוי סלעי גיר מגיל איאוקן תחתון ותיכון .בנחל בארותיים ובנחל עזוז ישנם כתמים של אלוביום נחלים מגיל הולוקן ובמישור המפריד בין נחל ניצנה לנחל עזוז ישנו כתם גדול של קונגלומרט ניאוגני. טיפוסי צומח: הצומח על גבעות הגיר במערב היחידה הינו צומח בתה מדברית דלילה עם כיסוי צומח נמוך ביותר .בערוצי הנחלים כיסוי הצומח גבוהה יותר עם דומיננטיות של שיחים ובני שיח .עצי שיטה מעטים אך מרשימים פזורים במרחב. מקורות מים: אין מקורות מים מרכזים בשטח היחידה. אתרים מרכזים: בצפון היחידה בקרבת נחל בארותיים ישנם ריכוזים יפים של ציורי סלע .בנחל עזוז ישנן טרסות ומערכות חקלאיות קדומות מרשימות .בנוסף במרכז היחידה ישנם מספר טומולים. ישובים: במרכז היחידה נמצא הישוב 'עזוז' ,ישוב קהילתי קטן ובו חיות כ 33-משפחות.בסמוך לו נמצא חאן בארותיים אשר מהווה נקודת לינה ויציאה לטיולים במרחב. תשתיות ומפגעים: אל הישוב 'עזוז' נמתח כביש גישה ותשתיות נלוות .בנוסף במרחב ישנם כמה מתקני אימונים של הצבא .מערב היחידה גובל בגבול ישראל – מצרים אשר כולל גדר ,כביש ,פעילות בט"ש אינטנסיבית ובזמן כתיבת הדו"ח ,עבודות אינטנסיביות להקמת מכשול .בנחל עזוז ישנם מטעים מודרניים היושבים בתוך הערוץ . 27 ייחוד חזותי תרבותי: יחידת נוף זו משלבת בתוכה ערוצים נרחבים ,פעילות חקלאית קדומה פעילות חקלאית מודרנית המשתלבת בערוצים המדבריים ותצפיות נוף לכיוון מערב. .6כתף ניצנה מורדות מערביים תיאור כללי: יחידה במערב שטח הסקר הכוללת בקעה ארוכה וצרה ואת קו המצוקים הסוגר אותה ממזרח. גבולות: צפון – יחידת הנוף 'כתף ניצנה'. מזרח – יחידת הנוף 'כתף ניצנה'. דרום – יחידת הנוף 'כתף ניצנה'. מערב – קו הגבול הבין לאומי ישראל-מצרים. אגני ניקוז: היחידה מתנקזת על ידי ערוצים קטנים לכיוון צפון מערב אל מעבר לגבול ישראל – מצרים לעבר ואדי דעניה אשר בסיני. רום פני הקרקע: ישנו הפרש גבהים בין ראשי המצוקים המקיפים את היחידה במזרח אשר רומם מגיע לכ014 - מ' לבין העמק המרכזי המצוי במערב היחידה אשר רומו מגיע לכ 303 -מ' כמו כן ובדומה לרוב חלקי הסקר גם כן ישנה הטיה צפונה והחלקים הדרומיים של היחידה גבוהים במעט מאשר חלקיה הצפוניים. מסלע וקרקע: היחידה מורכבת משתי תצורות גיאולוגיות – חלקה הדרומי מסלעי גיר מגיל איאוקן תחתון ואילו חלקה הצפוני מסלעי גיר מגיל איאוקן תחתון -תיכון. טיפוסי צומח: הצומח המאפיין את היחידה הינו בתה מדברית דלילה ביותר עם מעט שיחים ובני שיח פזורים על גבי המדרונות. מקורות מים: בשטח היחידה אין מקורות מים קבועים מרכזיים. 28 אתרים מרכזים: 'חמוקי ניצנה' בצפון היחידה מהווים אתר מרכזי המושך מטיילים עקב ייחודם הנופי. ישובים: אין ישובים בשטח היחידה. תשתיות ומפגעים: במזרח היחידה על קו המצוקים – בקרבת גבעת הגר -נבנו מספר מוצבים של צה"ל .בנוסף ,קו הגבול הבין לאומי ישראל –מצרים תוחם את היחידה ממערב .קו גבול זה מלווה בכביש ,גדר ופעילות הנדסית אינטנסיבית. ייחוד חזותי תרבותי: חמוקי ניצנה בצפון היחידה מהווים נקודה בעלת ייחוד נופי רב של קירטון לבן על רקע המסלע הגירני. .7כתף ניצנה תיאור כללי יחידה מוארכת על ציר צפון דרום העוקבת ממערב על נחל עזוז. גבולות: צפון – יחידת נוף 'חולות קדש'. מזרח – יחידת נוף 'נחל ניצנה'. דרום -יחידת נוף 'אגן נחל עזוז עליון'. מערב – יחידת נוף 'כתף ניצנה מורדות מערביים' וקו הגבול הבין לאומי ישראל-מצרים. אגני ניקוז: היחידה כולה מתנקזת באמצעות שורה של ערוצונים לכיוון נחל עזוז המלווה את היחידה ממזרח. רום פני הקרקע: בהמשך למגמה הכללית של פני בשטח הסקר גם ביחידה זו רום פני הקרקע יורד ככול שמצפינים בתוך היחידה .בדרום היחידה רום פני הקרקע מגיע לכ 003-מ' ואילו בצפון היחידה רום פני הקרקע מגיע לכ 343-מ'. 29 מסלע וקרקע: בדרום היחידה ישנו מסלע גירני מגיל איאוקן תחתון ואילו במרכז וצפון היחידה ישנו מסלע גירני מגיל איאוקן תחתון-תיכון .בצפון מערב היחידה ישנו גיר מגיל איאוקן עליון ובכמה כתמים ביחידה ישנם כתמים של קונגלומרט מגיל ניאוגן. טיפוסי צומח: הצומח המאפיין את היחידה הינו בתה מדברית דלילה .המדרונות הגירניים מכוסים בדלילות רבה בעיקר בשיחים ובבני שיח .הוואדיות עשירים יותר בצומח ואחוז הכיסוי הצמחי שלהם גבוהה יותר .במרחב היחידה מספר בוסתנים של עצי פרי אשר בחלקם מטופלים על ידי הקרן הקיימת לישראל וכפר הנוער ניצנה. מקורות מים: אין מקורות מים קבועים מרכזיים ביחידה. אתרים מרכזים: היחידה עשירה באתרים היסטוריים מתקופות שונות .בין האתרים הבולטים ישנו תל ניצנה וגן לאומי ניצנה .בצפון היחידה הוקם על ידי הפסל דני קראוון ,פסל השלום שהינו אתר מושך מבקרים .ראש ניצנה ,בוסתן ניצנה ומערת ניצנה הינם שלושה אתרים מרכזים נוספים באזור המושכים קהל מטיילים. ישובים: כפר הנוער ניצנה שוכן ביחידת הנוף .בכפר הנוער מתארחים בני נוער לפעילויות חינוכיות שונות חלקם לתקופה ארוכה .כפר הנוער מהווה בסיס יציאה לטיולים באזור תשתיות ומפגעים: בגבולה הצפוני של היחידה עובר כביש .311במערב היחידה עובר קו הגבול ישראל – מצרים ובצמוד לו עובר כביש הגבול ,גדר המערכת ולאורכו ישנן ,בזמן כתיבת הדו"ח עבודות הנדסיות אינטנסיביות להקמת גדר הגבול .כביש מנדטורי חוצה את היחידה ממזרח למערב .בחלקה המערבי של היחידה באזור גבעת הגר ישנם מוצבים המהווים אף הם מפגע נופי .במרכז היחידה ישנם משטחים גדולים עם מחפורות עפר גדולות נטושות אשר שמשו בעבר לאחסון נשק ותחמושת אולם כיום מתחמים אלו נטושים. ייחוד חזותי תרבותי: יחידת נוף זו מתייחדת בריכוז אתרים היסטורי ,בשילוב נופי של גיר וקרטון ושל נקודות תצפית יפות מזרחה לעבר נחל ניצנה וגבעות קציעה ומערבה לעבר סיני. 30 .8נחל ניצנה תיכון תיאור כללי: שטח מישורי עם ערוצי פזרות וערוצי זרימה רחבים של נחל ניצנה ונחל חורשה אשר מתחברים יחדיו .לאחר מפגש הנחלים חורשה ניצנה ממשיך נחל ניצנה לכיוון צפון והיחידה נהפכת צרה יותר כאשר היא מוגבלת לפשט הנחלים ולמדרונות היורדים לעבר ערוץ נחל ניצנה. גבולות: צפון – יחידת נוף 'נחל ניצנה'. מזרח –גבול הסקר .התרוממות רכסים גירניים לעבר רמת רות. דרום – יחידת נוף 'שדה חפיר'. מערב – אגן נחל עזוז עליון. אגני ניקוז: את היחידה חוצים שני ערוצים מרכזים – נחל חורשה ונחל ניצנה אשר מעט דרומית למרכז היחידה מתאחדים לערוץ זרימה גדול אחד הממשיך להיקרא 'נחל ניצנה'. רום פני הקרקע: דרום היחידה מגיע לרום של כ 433-מ' ואילו צפון היחידה מגיע לרום של כ 043-מ' מסלע וקרקע: המסלע ביחידה זו הינו פסיפס המורכב מאלוביום מגיל הולוקן ,סלעי גיר מגיל איאוקן תחתון- ותיכון ,סלעי גיר מגיל איאוקן עליון וקונגלומרט מגיל ניאוגן. טיפוסי צומח: ערוצי הזרימה הגדולים מתאפיינים בצומח צפוף יחיסית של שיחים ובני שיח עם עצים – שיטים ואשלים פזורים .בערוצים המשנים ישנה בתה מדברית דלילה ואילו במדרונות הבתה המדברית נהית דלילה מאוד עם מעט שיחים ובני שיח פזורים. מקורות מים: בשטח היחידה אין מקורות מים מרכזיים. אתרים מרכזים: בערוץ נחל ניצנה ישנו בוסתן עצי פרי עתיק ומספר עצי אשל ושיטה המהווים אתרים מעניינים בשטח היחידה. 31 ישובים: אין ישובים בשטח היחידה. תשתיות ומפגעים: אין תשתיות בשטח היחידה .מעט דרכי ג'יפים המשמות לתנועת צבא ומטיילים מצויות בשטח היחידה. ייחוד חזותי תרבותי: נחל ניצנה ונחל חורשה הינם נחלים מסדר גודל גבוהה ולאחר התאחדותם הנחל המשותף הינו נחל גדול מאוד בעל עוצמת שיטפונות גבוהה ורוחב ניכר .בנוסף ערוצי הנחלים והפשט שלהם שימשו בעבר לגידולים חקלאים ושרידי טרסות חקלאיות מצויות בשפע .כל אלו גורמים לייחוד תרבותי ונופי של היחידה. .11אגן נחל עזוז תיאור כללי: יחידה מוארכת על ציר צפון –דרום. גבולות: צפון -יחידת נוף 'כתף ניצנה'. מזרח – יחידת נוף 'נחל ניצנה'. דרום – יחידת נוף 'אגן נחל עזוז עליון'. מערב – יחידת נוף 'כתף ניצנה' . אגני ניקוז: נחל עזוז הזורם במרכז היחידה מנקז אותה צפונה עד למפגש עם נחל ניצנה. רום פני הקרקע: רום הקרקע נע בין 013מ' בדרום היחידה ל 313מ' בצפונה. מסלע וקרקע: המסלע המרכזי המרכיב את יחידת הנוף הינו אלוביום מגיל הולוקן. 32 טיפוסי צומח: ערוץ הזרימה המרכזי –נחל עזוז -מתאפיין בצומח צפוף יחסית של שיחים ובני שיח עם עצים – שיטים ואשלים פזורים .בערוצים המשנים ישנה בתה מדברית דלילה ואילו במדרונות הבתה המדברית נהית דלילה מאוד עם מעט שיחים ובני שיח פזורים. מקורות מים: אין מקורות מים מרכזיים בשטח היחידה. אתרים מרכזים: בצפון היחידה נמצאת תחנת הרכבת הטורקית והמבנים שסמוכים עליה – עוג'ה אל חפיר .ראש נצנה הנמצא אף הוא בצפון היחידה הינה כיפה גבוהה מסביבתה עם תצפית טובה לכיוון מזרח. ישובים: אין ישובים בשטח היחידה. תשתיות ומפגעים: כביש הגישה לעזוז נמשך לאורך צידה המזרחי של היחידה .בנוסף אליו בגבול המזרחי של היחידה ישנו מנחת מטוסים קלים .במרכז היחידה ישנו שטח גדול אשר שימש בעבר כשטח לאחסנת תחמושת ואמצעי לחימה .שטח זה עבר פעולות הנדסיות רבות של הרמת סוללות עפר גבוהות וכבושות בו דרכים רבות. ייחוד חזותי תרבותי: בשטח היחידה עוברת מסילת הרכבת התורכית אשר נבנתה במהלך מלחמת העולם הראשונה במטרה להוביל חיילים עות'מאנים לתוך סיני כחלק מהמלחמה העות'מאנית בבריטים. .11נחל ניצנה תיאור כללי: יחידה צרה וארוכה המלווה את ערוץ הזרימה של נחל ניצנה ואת שיפולי המדרונות היורדים אליו ממזרח וממערב. גבולות: צפון – גבול הסקר ושמורת עגור. מזרח – יחידת הנוף 'גבעות קציעה' ,ויחידת הנוף 'נחל רות'. דרום – יחידת הנוף 'נחל ניצנה תיכון'. 33 מערב – יחידת הנוף 'אגן נחל עזוז' ,יחידת הנוף 'כתף ניצנה' ויחידת הנוף 'חולות קדש'. אגני ניקוז: היחידה מנוקזת על ידי נחל ניצנה הזורם מדרום לצפון. רום פני הקרקע: רום היחידה נע בין 033מ' בדרום היחידה לכ 343 -מ' בצפונה. מסלע וקרקע: היחידה בנויה בעיקר מאלוביום מגיל הולוקן. טיפוסי צומח: טיפוס הצומח על גבי המדרונות הינו בתה מדברית דלילה כאשר בערוצים ישנה צפיפות צומח גבוהה יותר .בערוצים המרכזים ישנם עצי שיטה פזורים בדלילות. מקורות מים: אין מקורות מים מרכזים קבועים ביחידה אתרים מרכזים: בדרום היחידה יש מספר אתרים של ציורי סלע ,לאורך היחידה ישנם שרידים לטרסות חקלאיות קדומות. ישובים: אין ישובים בשטח היחידה. תשתיות ומפגעים: את גבולה המזרחי של היחידה מלווה כביש הגישה לעזוז ואילו כביש 311חוצה את היחידה באמצע .בנוסף על כך כביש מנדטורי חוצה את היחידה באמצעה .בשטח היחידה שתי מחצבות – מחצבת חומר ואדי לא פעילה בסמוך לדרום היחידה ,מחצבת חומר ואדי פעילה בסמוך למרכז היחידה ומחצבת חומר ואדי פעליה נוספת בצפונה . ייחוד חזותי תרבותי: נחל ניצנה הינו נחל גדול ומרכזי מאוד בשטח הסקר ולפיכך הנוף שהוא מייצר ייחודי וכולל ערוץ זרימה רחב ,פיתולים יפים עם מחשופים של גיר וקרטון וטרסות חקלאיות קדומות. 34 .12גבעות קציעה תיאור כללי: שטח גבעי של גבעות גיר ההולכות ומשתפלות צפונה .בצפון השטח גבעות הגיר נפתחות לשטח מישורי יותר ופתוח. גבולות: צפון – יחידת נוף 'נחל רות'. מזרח –גבול הסקר .התרוממות של גבעות גיר לעבר גבעת רות. דרום – יחידת נוף 'נחל ניצנה תיכון'. מזרח –יחידת נוף 'נחל ניצנה'. אגני ניקוז: שורה של ערוצים קטנים מנקזת את רוב השטח מזרחה לעבר נחל רות ונחל רביב .חלק מהשטח מתנקז מערבה לעבר נחל ניצנה. רום פני הקרקע: פני השטח נוטים הצורה מתונה לכיוון צפון מערב כאשר שאי הגובה בחלקים הדרומיים של יחידת הנוף מגיעים לרום של כ 013-מ' ואילו בצפון היחידה רום הקרקע מגיע לכ 313 -מ'. מסלע וקרקע: היחידה מורכבת ממספר תצורות סלע :דרום היחידה בנויה מקונגלומרט מגיל ניאוגן ,במרכז היחידה ישנם מחשופי גיר מגיל איאוקן עליון ,ושטחים נרחבים של היחידה בנויים אלוביום מגיל הולוקן. טיפוסי צומח: הצומח המאפיין יחידה זו הינה בתה מדברית דלילה .הצומח על גבי המדרונות דליל מאוד ואילו בערוצים אחוז כיסוי הצומח גבוהה יותר. מקורות מים: אין מקורות מים מרכזים בשטח היחידה. אתרים מרכזים: ברחבי היחידה יש אתרים בהם השתמרו טרסות חקלאיות ומבנים חקלאים קדומים. 35 ישובים: אין ישובים בשטח היחידה. תשתיות ומפגעים: בשטח היחידה תשתיות ומפגעים רבים: בסיס קציעות ,מתקן כליאה סהרונים ומתקן כליאה רביב ,השטחים ששמשו בעבר כמתקן כליאה אנצר ,נמצאים כולם בשטח היחידה .בנוסף בשטח היחידה יש בריכות חמצון ,כבישים ,קווי חשמל ועוד. ייחוד חזותי תרבותי: היחידה משמרת בתוכה נוף גבעי של גבעות גיר המשתפלות למישורי לס. .13נחל רות תיאור כללי: יחידה המשמשת כנקודת מפגש בין מישורי לס ,חולות וגבעות גירניות. גבולות: צפון – גבול הסקר. מזרח –גבול הסקר. דרום – יחידת נוף 'גבעות קציעה'. מערב – יחידת נוף 'חולות קדש'. אגני ניקוז: היחידה מתנקזת צפונה לעבר נחל רות על ידי שורה של ערוצים קטנים .מקצת היחידה מתנקז מערבה לעבר נחל ניצנה המשמש לעיתים כגבול מערבי של היחידה . רום פני הקרקע: היחידה מישורית בעיקרה כאשר רום הקרקע הינו כ 343 -מ'. מסלע וקרקע: רוב המסלע ביחידה זו הינו אלוביום מגיל הולוקן . 36 טיפוסי צומח: הצומח ביחידה זו הינו בתה מדברית דלילה עם אחוז כיסוי צומח גבוהה יותר בערוצים מאשר במדרונות שבהן אחוז הכיסוי נמוך מאוד. מקורות מים: אין מקורות מים מרכזיים ביחידה זו. אתרים מרכזים: ערוץ נחל רות בצפון מזרח היחידה משמר ערוץ מדברי יפה עם מחשופי קרטון. ישובים: אין ישובים בשטח היחידה .המושב כמהין נמצא על גבול היחידה ממש. תשתיות ומפגעים: חלקים גדולים משטח היחידה משמשים לגידולים חקלאים בין היתר ישנם ביחידה לולים ושטחי גד"ש .בנוסף יש ביחידה בריכות חמצון .כביש 311חוצה את היחידה באמצע. ייחוד חזותי תרבותי: היחידה משלבת מפגש נופי של גבעות גירניות אשר יורדות אליה מדרום עם משירוי לס ודיונות חול המגיעות מצפון .כל אלו יוצרים פסיפס נופי . 37 נחל ניצנה .בתמונה נראה ערוץ הזרימה הנקי מצומח כתוצאה משיטפונות. נחל עזוז .ניתן לראות טרסה קדומה למלוא רוחב הנחל ואת צפיפות הצומח היחסית. 38 צבי הנגב בנחל מתנן קו גבול ישראל מצרים .מבט ממוצב חוויאי צפונה 39 המרת"ח .מבט מכיוון מערב. תל ניצנה. 40 מפה :6מפת יחידות נוף על רקע שיפועים .החלקים האדומים במפה מסמנים שיפועים תלולים ואילו הצבעים הצהובים מסמנים שיפועים נמוכים .מפה זו מדגישה את חלוקת השטח ליחידות הנוף. 41 מורשת האדם מורשת חומרית לפי תקופות התקופות הפרהיסטוריות בהר הנגב בכלל זוהו אתרים בודדים מהתקופה הפליאוליתית התחתונה .אחד מהם ,שבו נמצאו ריכוזים של כלים אשליים נמצא בבארותיים .ממצאים מתקופת הפליאוליתית העליונה מוכרים מאזור הסקר ,בגבעת ברנע (גופר .)6 ,0 :1961 ,באזור רמת ברנע נסקרו אתרים פרהיסטוריים מעטים (היימן .)11 :1990 ,באתרים שונים נמצאו ריכוזי צור ,שחלקם זוהו כמוסטרים .בכמה אתרים נמצאו ממצאים מהתקופה הכלקוליתית (נ.צ 1143113993 1.בנחל חורשה) .באתר בנחל חורשה בנ.צ 114311393 .שאף נחפר (היימן ,)10-14 :1960 ,נמצא אף ממצא ארכיטקטוני שבו שני מבנים שלכל אחד מהם חצר עגולה המוקפת בחדרים .במכלול כלי הצור נמצאו ראשים רוחביים שכמותם לא נמצאו באתרים כלקוליתיים בצפון הנגב (רוזן והיימן, תשמ"ה ;00 :היימן .)14 :1960 ,ממזרח לכפר הנוער ניצנה בנ.צ 14131004 .נמצא אתר נאוליתי המשתרע לאורך של כמאתיים מ' והממצא העיקרי בו הוא של פריטי צור .יש במקום שפע של גרעיני צור שרובם גדלי מידות ושברורם של הכלים נאה במיוחד .במכלול הממצאים כלולים כ 3683-פריטי צור ו 4כלים מאבן גיר .הקבוצות העיקריות של הכלים הן להבים משובררים ,כ ;38%שקעוריות ומשוננים ,כ ;11%נקרים וראשי חיצים המהווים 10%כל טיפוס ומגרדים ונתזים המהווים כ .9%הכלים נעשו במקום .המגרדים נעשו על נתזים ולהבים מעוצבים יפה .נמצאו נקרים דו פאיים רבים .ראשי החיצים נעשו לרוב על להבים מוארכים (נוי:1993 , ,)1368-1366כשהשכיח מביניהם "הוא חוד יריחו בעל תקע מאורך וכנפיים .קבוצה מיוחדת לעצמה מהווים ראשי החיצים בעלי הכנפיים ,המעוצבים בשברור לחץ היוצר שינון על הצלעות" (שם .)1366 :בנוסף ,נמצאו פריטים גדולים דמויי עלה או סגלגלים בעלי לחץ דו פני שהוגדרו כראשי רומח .הגרזנים והכילפות הוגדרו כטיפוס טחוני .בין כלי האבן הובחנו אבני שחיקה ,עלי ואבן משחזת .בהסתמך על ריבוי חודי יריחו זוהה האתר לשלב התיכון בתקופה הניאוליתית הקדם קירמית ב' (נוי.)1366 :1993 , תקופת הברונזה הקדומה ב' ברמת ברנע ,ברוב היישובים מצויים מבנה אחד או מבנים אחדים .החדרים במבנים מעוגלים או סגלגלים בקוטר 3-4מ' והם סדורים סביב חצר מרכזית עגולה או סגלגלה בקוטר 1-33מ'. באתרי חנייה מצויים מבנים אחדים בעלי חדר אחד .אתרי תקופה זו נבנו לרוב במדרון הפונה לדרום-מזרח (היימן .)14-11 :1960 ,באזור נחל סרפד נמצאו בנ.צ 1018313633 .ובנ.צ. 1136133811אתרים מתקופת הברונזה הקדומה שבהם מכלולים גדולים ששימשו למגורי משפחות גדולות או בתי אב (היימן .)13 :1990 ,נסקרו מאות רגמים הבנויים לרוב בראשי הגבעות ,בריכוזים שונים :החל מרוגם בודד ועד לשדות רגמים שבהם עשרות רגמים .חלק משדות הרגמים מצויים בסמוך לגבול מצרים ,בצידו המערבי .שדה רגמים שכזה ,המונה כ 43 רגמים ,מצוי בנ.צ .1133313611 .נסקרו 0טיפוסי רגמים )1( :רוגם מעוגל מאבני גוויל ניצבות שלעיתים מגיע לגובה 1מ' .במרכזו ארגז קבורה מלוחות אבן שטוחים .קוטר רגמים אלו נע בין 1במידה שלא צוין אחרת ,נקודת הציון ניתנה ברשת ישראל החדשה. 42 0-13מ' .אלו הרגמים הנפוצים ביותר ומצויים מהם מאות פרטים )3( .רוגם שבתוכו ארגז קבורה בקוטר 0-0מ' וגובהו כ 1מ' בקירוב )0( .רוגם רבוע הבנוי מאבנים גדולות שהן לעיתים מהוקצעות .מידותיו 0-4מ' וגובהו עד 3מ' .במרכז הרוגם מצוי תא קבורה סגלגל המקורה בלוחות אבן .אלו רגמים נדירים המצויים בדרום מערב רמת ברנע ,הנושקים לשיפולים הצפוניים של הגוש ההררי של הר הנגב הגבוה ,המתרומם לכיוון הר חורשה (נ.צ 1144113011 .ונ.צ. .)1109313363הממצא הבולט במיוחד במכלול החרסים של התקופה הוא פערור בעל שפה מעובה שהוא ממצא מתארך בלעדי כמעט באתרי התקופה .בנוסף ,נמצאו שברי פכיות מחופות אדום ,קנקנים ששפתם נוטה החוצה ,קנקנים בעלי חדק ,ושברי קנקנים מצריים .באתרים נמצאו כלי צור אופייניים לתקופה הכוללים גרזנים ,מגרדי מניפה ,מקדחים ,להבי מגל וסהרונים .נמצאו גם מקבות ואבני שחיקה העשויות ,צור ,גרניט ,אבן חול ובזלת (היימן.)14-11 :1960 , תקופת הברונזה תיכונה א' ההתיישבות באזור הר הנגב הגבוה בכלל בתקופה זו ,היא דלילה .היישובים קטנים .ישוב שכזה, שנושב לראשונה בתקופה זו ,מצוי בסמוך ליובל של נחל סרפד בנ.צ( 1033113033 .היימן, .)13 :1990באזור רמת ברנע היישובים נבנו לאורך מדרונות ועל גב הרכסים .מצויים בהם מבנים מעוגלים ,סגלגלים ורבועים במידות 3עד 1מ .נמצאו בהם מכלאות סגלגלות ומעוגלות בקוטר של עד 33מ' .לעיתים נסמכה המכלאה אל מבנה המגורים .באזור מצוי טיפוס נוסף של רגמים מתקופה זו .זהו רוגם מלבני שנבנה בראשי הגבעות במידות 0עד 11מ' .הרוגם בנוי ממסגרת של אבני גוויל גדולות והוא בעל נדבך אחד עד 0נדבכים .בנ.צ 1116113901 .נמצאה שורת גלי אבנים מטיפוס של שיניות (היימן .)10 :1960 ,בסמוך לנחל ניצנה ,מדרום מזרח לעזוז ,על גבעה שטוחה ומאורכת בנ.צ 11013318 .מצוי ישוב נרחב הבנוי משני גושי מבנים שמפרידה ביניהם רצועה של כ 13מ' .הגוש הגדול והעיקרי הוא הצפוני שבהם ,המשתרע על שטח של 63על 133מ' והוא כולל 13יחידות בנייה נרחבות המופרדות באמצעות מעין סמטאות ברוחב 1.1-3מ' .הגוש הדרומי משתרע על שטח של 43על 33מ' .בחלק הדרום מזרחי של היישוב מצויות 3יחידות בנייה המורכבות מחדרים מעוגלים מסביב לחצר ובין 3היחידות מפרידה מעין סימטה ברוחב 3מ' .בחדרים ובחצרות מצויים מתקנים מלבניים ועגולים ומוקדי אש המוקפים באבנים .בצפון גוש זה מצויים מכלאות הצמודות למבנים מבחוץ .בין המבנים נמצאו 14רגמים .במרכז חלקו המערבי של הגוש הצפוני מצוי מבנה רבוע הבנוי מאבנים גדולות ששימש כקבר .הגוש הדרומי מורכב מ 1משטחים מעוגלים שחלקם הפנימי מרוצף באבני גוויל קטנות (כהן .)1343 :1993 ,ישוב נוסף מצוי בנחל עזוז בנ.צ 14811311 .שבו זוהו כ 33מבנים (כהן.)93 :1999 , תקופת הברזל ב' ברמת ברנע מצויים עשרות יישובים ומצודות שנבנו על ראשי גבעות ,לאורך מדרונות ובמקומות פתוחים ושולטים .יישובים מעטים נבנו סמוך לערוצים .היישובים כוללים מבני מגורים ,מכלאות, גרנות ,ממגורות ושטחי חקלאות .מבני המגורים הנפוצים הם בעלי חדר אחד שעשוי להיות מלבני ,רבוע ,עגול ,סגלגל או דמוי פרסה ,בגדלים של 3עד 1מ' .הקירות בנויים מאבני גוויל באורך 43-83ס"מ ולעיתים מאבנים גדולות יותר באורך של עד 1מ' .ההערכה היא שגובהם היה בגובה קומת אדם לפחות .מצויים באזור רמת ברנע מאות מבנים מטיפוס זה .נמצאו גם עשרות מבנים הבנויים באיכות טובה יותר שקירותיהם בנויים מאבני גוויל שאורכן עד 1מ' 43 שהתנשאו לגובה של 3מ' לפחות .מבנים אלו רבועים או מלבניים וגודלם נע בין 3עד 13מ'. המבנים המלבניים מחוברים לעיתים זה לזה ויוצרים מעין שרשרת סוגרים באורך של עד 31מ' כפי שניתן למצוא בנ.צ .1183313933 .בנ.צ 1181113183 .נמצא בית ארבעת המרחבים. בנ.צ 1113113401 .מצוי טיפוס נדיר של מבנה מכונס שסדורים בו חדרים מלבניים סביב חצר מרכזית .באזור מצויות מכלאות עגולות וסגלגלות בקוטר שבין 13-13מ' .באזור מצויים שני טיפוסים של מצודות :האחד ,של מצודות סוגרים ,המצויות ליד נחל חורשה בנ.צ,1110313163 . מצודות נחל סרפד בנ.צ ,1193113933 .בנ.צ ,1014313803 .בנ.צ 1031113481 .ובשלוחת קדש ברנע בנ.צ .111931133 .הטיפוס השני הוא של מגדלים מרובעים המצויים בנקודות הציון הבאות :בקרבת נחל סרפד בנ.צ ,1166313983 .בנ.צ 1031113611 .בקרבת נחל חוסני בנ.צ. ,1181113183וביובל של נחל קדש ברנע בנ.צ .1106113063 .המגדלים בעלי קיר חיצוני מאסיבי שבנוי מאבני גוויל באורך של עד 113ס"מ ורובם בעלי שני חדרים או יותר .גודל המגדלים נע בין 8-13מ' (היימן .)10 :1990 ;18 :1960 ,הממגורות שנמצאו ברמת ברנע הן משני טיפוסים )1( :ממגורות פתוחות שהן לרוב עגולות או סגלגלות ולעיתים מלבניות וגודלן נע בין 1-1מ' .הן נחפרו בקרקע עד לעומק 3מ' ודופנו באבני גוויל כפי שניתן למצוא בסמוך לנחל חורשה בנ.צ )3( .1100313941 .ממגורות מקורות :הן דמויות פעמון וחפורות בקרקע עד לעומק 3מ' .קוטר בסיס הממגורה כ 3מ' בקירוב והיא הולכת והופכת לצרה יותר כלפי מעלה .הן דופנו באבני גוויל ומקורות בלוחות אבן שטוחים והן בעלות פתח צר ברוחב 13-83ס"מ .הממגורות מצויות ביישובים ולעיתים מחוצה להם ,בסמוך לשטחי העיבוד החקלאיים המצויים בנחלים (היימן .)16 :1960 ,היישובים כוללים עד עשרות מבנים ולרוב הוא כולל 1-13מבנים ללא סדר מסוים ולעיתים מצויות בו מכלאות ,גרנות וממגורות .לעיתים קבוצות מבנים סמוכות מצטרפות יחדיו והופכות ליחידה יישובית גדולה יותר שעשויה להתפרש על מאות מ' כפי שניתן למצוא ביובל של נחל מיתנן בנ.צ 1108113933 .ובסמוך לנחל חורשה בנ.צ( 1114113131 .היימן, .)16-19 :1960לרמת ברנע חשיבות ארכיאולוגית הקשורה לתקופה זו ,מכיוון שאת האזור חוצה קו שכיוונו מערב-מזרח שלאורכו בנויים כ 33מצודות סוגרים ומגדלים מרובעים שנבנו במרחקים של 3-0ק"מ זה מזה .קו זה משתרע בין ממצודת נחל יתר שבשוליים הדרומיים של רמת מטרד במזרח ,עד מצודת קדש ברנע במערב (היימן .)19 :1960 ,ריכוז צפוף של 11 אתרים מצוי בסביבת המצודה המזרחית של נחל סרפד וצפונה לה בנקודות ציון,1036113691 : ,1016313693,1010113631 ,1010113601 ,1011413693 ,1011113643 ,1014113833 ,1031113611 ,1011313631 ,1018313633,1010313611 ( 1019313893 1010113813 ,1010113831היימן .)14 :1990 ,מצודה וישוב מצויים גם בנ.צ 11461143 .על גבעה ממערב לנחל חורשה (כהן וכהן-אמין.)08 :3334 , התקופה הפרסית בבארותיים בנ.צ 14661338 .נחשפו שרידי 3מבנים ,האחד על ראש גבעה ,הכולל חצר ו 3 שורות של חדרים .המבנה תפקד בשלב מאוחר גם במאה ה 1לסה"נ ,אז גם נוספו לו חדרים ממזרח .המבנה השני נבנה על מדרון כ 1מ' ממערב לבית הקודם ,והוא כולל חדרים הערוכים ב 0אגפים של חצר מרכזית (כהן וכהן-אמין.)161-166 :3334 , 44 התקופה הנבטית והרומית האזור רמת ברנע האזור היה מיושב בדלילות על ידי נוודים בתקופות אלה .ביובל של נחל קדש ברנע בנ.צ 1109113061 .נמצאו מבנים שתפקדו בתקופה הנבטית .בשני אתרי חנייה ,ביובל של נחל קדש ברנע בנ.צ 1113313033 .וביובל של נחל חורשה בנ.צ 1109313001 .נמצאו חרסים נבטיים ורומיים מאוחרים (היימן .)19-33 :1960 ,בגל הראשון של התיישבות הנבטים יושבה ניצנה (נ.צ )14831016 .ונמצא במקום מצד נבטי ומדרגות המוליכות מהחלק התחתון של היישוב אל חלקו העליון (נגב .)1364-1368 :1993 ,בסמוך ליובל של נחל סרפד בנ.צ. 1010113813ובנ.צ 1018113811 .אותרו שני ישובי קבע שנוסדו בתקופה הנבטית .נמצאו מכלאות מהתקופה הרומית כמו בנ.צ 1013313013 .בנ.צ( 1033313381 .היימן.)11 :1990 , התקופות הביזנטית והערבית הקדומה גורם דומיננטי ובולט ביותר באזור רמת ברנע בתקופות אלה הוא מערכות חקלאיות ומתקנים חקלאיים נלווים .מבני המגורים המלווים את המערכות החקלאיות הם בעלי סגנון ארכיטקטוני אחיד האופייני למערכות חקלאיות אלה .קירות המבנים בנויים משתי שורות אבנים קטנות ומהוקצעות שמידותיהן נעות בין 33ל 43-ס"מ .רוחב הקירות כ 83-63ס"מ .הבנייה נאה ובאיכות מעולה .רוחב החדרים נע לרוב בין 0.1ל 4-מ' ואורכם 4-0מ' .הוגדו באזור (א) חוות חקלאיות עם מבנה אחד :המבנה נבנה לרוב על שפת הערוץ ולעיתים על גבי המדרון .הוא רבוע, ושטחו 03-133מ"ר וכולל חדר אחד עד שלושה ולרוב גם חצר .מבנים כאלו נמצאו בסמוך לנחל חורשה נ.צ ,1106113981 .בסמוך לנחל סרפד בנ.צ ,1161113903 .בנ.צ,1169313601 . בנ.צ ,1190113001 .בנ.צ ,1193113431 .בנ.צ ,1030313043 .בנ.צ ;1033113143 .בנחל קדש ברנע בנ.צ( .1143113431 .ב) חווה ובה מבנים הקשורים לוואדי בגדר :לרוב מבני המגורים הם צירוף של 3-4מבנים יחידים מהטיפוס שהוגדר בסעיף הקודם ,והם משולבים בבנייתם על גדרות האבן שהקיפו את החווה החקלאית .מבנים מטיפוס זה ניתן למצוא בסמוך לנחל מתנן בנ.צ ,1109113901 .בסמוך לנחל חורשה בנ.צ ,1108313903 .בסמוך לנחל סרפד בנ.צ 1169313993 .ובנ.צ( .1190113181 .ג) חווה ובה ריכוז מבנים גדול :מבנים אלו נבנו בריכוזים של 0-13מבנים יחידים ,כפי שניתן למצוא בסמוך לנחל מתנן בנ.צ1104113913 . ובנ.צ ;1106113913 .בסמוך לנחל סרפד בנ.צ ;1193113943 .ובואדי אל עסלי בנ.צ. ( 1101313193היימן.)10 :1990 ;33-31 :1960 , בין המתקנים החקלאיים נמצאו גרנות ,הבנויות ממעגל אבני גוויל שגובהן 13-03ס"מ סביב משטח עפר מהודק בקוטר 6-11מ' .נמצאו גתות הבנויות על מחשופי סלע .קירותיהן בנויות לעיתים משתי שורות אבנים מהוקצעות ולעיתים מאבנים גדולות .בור האיסוף חצוב או בנוי .בכל הגתות נמצאו שרידי טיח מכיוון שטויחו בשכבה עבה של טיח לבן .הגתות קטנות ומשטחי הדריכה שלהן נעו בגדלים של 1-0מ' וגודל בור האיסוף הגיע עד ל 1-על 1מ' לכל היותר .גתות שכאלה נמצאו בסמוך לנחל מתנן בנ.צ 1106113913 .ובנ.צ ;1109113901 .בסמוך לנחל סרפד בנ.צ 1166313903 .ובנ.צ 1190113181 .ובואדי אל עסלי בנ.צ( 1101313193 .היימן, .)31 :1960בסמוך לנחל סרפד בנ.צ 1011313803 .נתגלה שדה תילי אבנים (תולילאת אל ענב) (היימן .)10 :1990 ,שדות אלו נפוצים בסמוך לערי הנגב הקדומות ,כמו עבדת ושבטה ,אך נדירים בהר הנגב המרכזי והגבוה (היימן ;10 :1990 ,אשכנזי.)3338 , 45 השומרות שנמצאו ברמת ברנע הן לרוב סגלגלות ונעות בגדלים שבין 1על 1מ' ובנויות בראשי הגבעות ולאורך המדרונות והן צופות על השטחים החקלאיים .הקירות בנויים משתי שורות אבנים וגובהן כ 1-מ' .שומרות שכאלה ניתן למצוא בסמוך לנחל מתנן בנ.צ;1109113901 . בסמוך לנחל סרפד בנ.צ 1169313993 .ובנ.צ ;1190113181 .בסמוך לנחל חורשה בנ.צ. ,1108313903ובסמוך לנחל חוסני בנ.צ( 1183113101 .היימן .)34 :1960 ,גדרות האבן המקיפות את השטחים החקלאיים נבנו לרוב מ 3שורות אבנים ולעיתים משורה אחת והן עשויות להגיע לגובה של עד 3מ' .לעיתים מחוברות הגדרות של כמה מערכות חקלאיות ויוצרות רצף כפי שניתן למצוא בסמוך לנחל חורשה נ.צ ;1106113981 .בנ.צ 1109113911 .ובנ.צ. ( 1181313983היימן .)34 :1960 ,רוב בורות המים באזור הם בורות מקורים שנחצבו בסלע. בחלק מהבורות מצויים עמודי תמך התומכים בתקרה .נמצאו בורות בודדים מהטיפוס של בור פתוח .בורות שכאלה נמצאו בסמוך לנחל חורשה בנ.צ 1183313933 .ובסמוך לנחל קדש ברנע בנ.צ( 1140113013 .רשת ( )UTMהיימן.)30 :1960 , ברמת ברנע נמצאו אתרי חנייה מ 3טיפוסים( :א) קבוצה של מבנים פשוטים שקירותיהם בנויים משורה אחת של אבנים או שתיים של אבני גוויל בנות גדלים שונים :אתרים שכאלו נמצאו בסמוך לנחל סרפד בנ.צ ;1168313931 .בסמוך לנחל חסני בנ.צ ;1161313103 .בנחל קדש ברנע בנ.צ 1108313413 .ובסמוך לנחל חורשה בנ.צ( .1111313411 .ב) אתר חנייה הדומה לטיפוס שתואר קודם לכן ,אלא שבנוסף נמצא בו מבנה אחד (או יותר) ,הבנוי בסגנון הארכיטקטוני של מבני החוות החקלאיות :אתרים מטיפוס זה נמצאו בנחל קדש ברנע בנ.צ( 1100313303 .היימן, .)38 :1960 בניצנה נבנו 3כנסיות .קירות הכנסייה הצפונית בנויים על קירות המצד הקדום .לאטריום יש סטיו בצידו המזרחי ובמרכזו מצוי בור מים ,אליו מתנקזות תעלות מים מהבסיליקה .בשני חדרי המרטיריון נתגלו קבורות וכתובות שמציינות בין היתר את שמות המתים שנקברו במקום ולמי הוקדשה הכנסייה .לבסיליקה יש אפסיס אחת .הבימה בצורת ח' .ממערב לבסיליקה נבנה תא טבילה .מידות הכנסייה הדרומית 33.63על 14.13מ' .זוהי בסיליקה בעלת 0אפסידות פנימיות .ממערב לבסיליקה מצוי אטריום וסטיו במזרחו .רצפות הבסיליקה והאטריום עשויות מלוחות אבן גיר .בפינת האטריום מצוי בור מים .מדרום לבסיליקה ולאטריום נבנו תא תפילה בעל אפסיס אחת ו 0חדרים נלווים .כתובת שנכתבה על אבקוס של כותרת משנת 031-033 לסה"נ נכתב שהכנסייה הוקדשה "למרים הקדושה" .בכנסיות נמצאו שרידים ארכיטקטוניים רבים שחלקם עשויים שיש וחלקם מקירטון רך ,המעוטרים בדגמים גיאומטריים שבהם מופיעים בין היתר אמפורות ,ורדות ,ושריגי גפן (נגב.)1361-1368 :1993 , לאחר תקופה זו אנחנו עדים לתקופה שאורכה כמה מאות שנים בהם בשטח הנדון הסתובבו רועים ונוודים והממצא החומרי הקיים הינו דל .יש לציין שבנחל מתנן ישנם שני בוסתנים אשר גיל העצים בהם מוערך לכמה מאות שנים והם תואמים את תקופה זו (להרחבה ראו המשך סקירה זו 'בוסתן נחל מתנן' ו'בוסתן זית ושקד'). 46 התקופה העות'מאנית בסביבת ניצנה מצויים שרידים בנויים מסוף התקופה העות'מאנית (תחילת המאה ה .)19-במקום פעלה תחנת רכבת (נ.צ )39003010 .שממבניה נותר מגדל מים שגובהו כ 11-מ' בעל חתך סגלגל ששיטחו 9על 4מ' ומחולק לשני חלקים שווים בגודל 4על 4מ' כל אחד .שני יסודות של קשתות של גשר מסילת הברזל מצויים בנ.צ .14031033 .בסמוך לתחנת הרכבת בנ.צ. 39013019מצוי מיכל מים עגול העשוי מפח מגולוון הנתון בבסיס הבנוי מאבני גזית מלוכדות במלט .בצד המיכל מצויות שקתות ורחבת בטון עגולה .בנ.צ 14031014 .קיים ריכוז של 8 מבנים בדרגות שונות של השתמרות .בשרידי אחד המבנים מצויה באר המדופנת באבני גזית שעומקה כ 13-11מ' (ליבנה .)103-100 :1990 ,בכל שטח המבנים מצויים שברי רעפים כתומים מתוצרת איטלקית שעליהם הכתובת "חברת בניין חופית-פדובה .בית חרושת דינדה" (ליבנה.)101 :1990 , מקור :בבדיקה מלחמת העולם הראשונה במהלך המלחמה נחפרו בתל ניצנה חפירות הגנה ע"י חיילים שהשמידו בכך כתובות ועיטורי שיש עתיקים .כמו כן ,נבנו על החורבות העתיקות בית חולים צבאי ,מחסנים ומשרד טלגרף (ליבנה.)101 :1990 , התקופה הבריטית קטע משובש מאוד בן של כביש ניצנה-רפיח המקורי שנסלל ע"י הבריטים שרד בין קציעות לכמהין( ,לאחר שהכביש נהרס ונחרש ב 1918-ונסלל מחדש לאחר מלחמת ששת הימים) .כשני ק"מ מצפון לשטח הסקר מצויים שרידים של מחנה בריטי של סוללי כביש רפיח-ניצנה .בסמוך לדרך שופצה ע"י הבריטים באר מילכה ,המצויה אף היא כשני ק"מ מצפון לשטח הסקר (ליבנה, 47 .)141 :1990מצומת מבצע חורב דרומה( ,נ.צ.מ )14361013 .הכביש מתפתל ומתעקל .זהו קטע מהכביש שנסלל בימי המנדט הבריטי שהוביל מבאר שבע לאיסמאעליה (משל:1991 , .)319חלקים של עמודי בטון של גשר שהיה על הכביש הבריטי מצויים בנ.צ .14011031 .כמו כן ,מצויים מתקופה זו עצי פרי ובוסתנים ששרדו עד ימינו (ראה הרחבה על עצי הפרי והבוסתנים בהמשך פרק זה) .בארות ששופצו ע"י הבריטים בשטח הסקר הן הבאר הדרומית בניצנה העתיקה ,מדרום לתל ניצנה ,ובארותיים. מלחמת העצמאות כוחות צה"ל פרצו לסיני בציר שבו מצוי כיום מעבר הגבול בין ישראל למצרים ,בניצנה ,דרך צומת מבצע חורב (נ.צ.מ )143103 .במהלך מבצע 'חורב' במלחמת העצמאות (בציר זה ,נכנסו כוחות צה"ל לסיני גם במבצע 'קדש' ב .)1910-מאותה תקופה מצויות משני צידי הכביש אבני מצע (סולינג) (משל .)319 :1991 ,במהלך מבצע חורב ,נכבשה ניצנה ,שנקראה באותה תקופה 'עוג'ה אל חפיר' ב .30-38.13.46-נכבשו מחנה עוג'ה ותל ניצנה תוך קרבות עם הצבא המצרי. בקרבות נהרגו 16חיילי צה"ל (ורד ;3334 ,פעיל .)3334 ,כך ,יש לניצנה ולתל ניצנה חשיבות כאתר מורשת לאומי .אנדרטה לזכר חללי חטיבה 6שנפלו במבצע חורב נבנתה בנ.צ. .14031019 התיישבות ציונית בשטח הסקר מצויים 4יישובים :המושבים ניצני סיני (קדש ברנע) (נ.צ.מ )143101 .וכמהין (נ.צ.מ ,)141101 .היישוב הקהילתי עזוז (נ.צ.מ )149133 .והקהילה החינוכית-התיישבותית ניצנה (נ.צ.מ .)144100 .השטחים שמצפון לכביש אשלים-מעבר ניצנה עד למושבים כמהין וניצני סיני ,הם שטחים חקלאיים הכוללים שדות ,כרמים ובעיקר חממות .כך שבפועל ,מבחינת שמירת טבע ונוף ,אלו שטחים הרוסים ופגועים .סביבת היישובים ניצנה ועזוז ,שמורה יותר ופגיעתם נקודתית ומקומית ,ולא מרחבית-אזורית ,כמו בסביבת כמהין-ניצני סיני. הבדווים באזור רמת ברנע ישב שבט סראחין ממטה העזאזמה .באזור מצויים בתי קברות ושני קברי שיח' בסמוך לנחל סרפד בנ.צ 1031313633 .ובנחל ניצנה (מחוץ לשטח הסקר) בנ.צ .כשמסביבם מצויים עשרות קברים (היימן .)38 :1960 ,מאות מ' מדרום-מערב לבאר חפיר (נ.צ10381148 . רשת ישראל החדשה) מצוי בית קברות בדווי גדול .הבדווים נטעו עצי פרי ואף בוסתנים זעירים2 שחלקם מצויים בשטח ומניבים עד היום .הבדווים השתמשו במערכות החקלאיות ובטרסות העתיקות וכמעט שלא בנו מדרגות חקלאיות או מתקנים חקלאיים .על פי )1903( Mayerson המדרגות החקלאיות הבדוויות נבנו בצורה פחות איכותית משל הקדומות .הן נבנו בצורה רופפת ומרושלת מאבנים קטנות שלעיתים חצו את הוואדיות במעין קווים עקלקלים ,בלתי סדירים וחסרי חוקיות .לא נעשה ניסיון לסדר את אבני המדרגה החקלאית ולהתאים את צורתה לסביבה .הצבע של האבן נחשף והוא חדש וטרי בגוון צהבהב-חום ,בעוד שהאבנים הקדומות הן בעלות פטינה חומה כהה (שם.)33 : 2ראה סעיף 'עצי פרי תרבותיים ובוסתנים' בהמשך דו"ח זה. 48 בורות מים זהו מקור המים הנפוץ ביותר באזור וניתן לראותו החל מצפון האזור ,בסביבת ניצנה ועד לדרומו, בתחתית השיפולים הצפוניים של שלוחות הגוש המוגבה של הר חורשה והר עיירים .ניתן למצוא באזור כמה בורות חשובים וייחודיים מבחינת יכולת אגירת מים לאורך זמן ,בורות ארכיטקטוניים ומרשימים ,או בעלי חשיבות אחרת .רוב הבורות באזור הם בורות חצובים .הבורות החשובים הם: בור קדם :זהו בור חצוב בנ.צ 11111103 .רשת ישראל .אורכו כ 13-מ' ,רוחבו 13מ' ועומקו 4 מ' .רוב התקרה התמוטטה ,אולם בפינתה הדרום מזרחית חצוב פתח עגול שדרכו נשאבו המים. במרכז הבור מצוי עמוד הסלע שתמך בעבר את תקרת הבור .מצפון למאגר על משטח סלע, חרוטים סימני "ואסם" בדוויים וכף תמרים (מרקוס.)03 :1960 , בור מצפון לבור קדם :מצוי כ 133מ' מצפון-צפון-מערב לבור קדם בנ.צ( 11131108 .בסמוך לבור זה ,מצוי בור נוסף) .עומק הבור כ 3-מ' ,רוחבו ואורכו 4מ' ומתוכו צומח שיח גדול של סוף (תמונה ( )1מרקוס.)03 :1960 , תמונה :1שיח סוף הצומח מתוך הבור ובכך מעיד על יכולתו הטובה באגירת מי נגר. בור חורשה :זהו בור חצוב ותת קרקעי בנ.צ 11861343 .רשת ישראל .שני פתחים מתכנסים אל תוך הבור .דרך הנמוך יותר נכנסו מי הנגר העילי אל הבור ודרך הגבוה יותר נשאבו המים מתוכו (מרקוס .)00 :1960 ,בור זה הוא בעל יכולת אגירת מים טובה יחסית לבורות המים בהר הנגב. 49 בור סרפד ובורות המים המצויים סביבו :זהו בור שמסיבו בתווך של עד מאות מ' ממנו חפורים בורות נוספים (נ.צ 11941309 .רשת ישראל) .זהו בור פעמון תת קרקעי בעל פתח עליון קטן ויכולת אגירת מים טובה מאוד .בכל הפעמים שהבור נסקר בין השנים ,3338-3313גם בשלהי הקיץ ובשנות בצורת ,הוא היה מלא במים (תמונה .)3בורות המים הנוספים המצויים בסיבת הבור ,אינם שומרים מים לאורך זמן ,אלא לתקופות קצרות בלבד. תמונה :2הבור ופתחו במרכז התמונה כפי שצולם בסוף ספטמבר 3313 רואים את צינור המים המודרני היוצא מפתח הבור ,חוצה את החלקה החקלאית מתחת לבור, ונמשך בצמוד למדרגה החקלאית (לפני הרותם הגדול שבתמונה) .ניתן לראות בקדמת התמונה את החביות הגדולות מלאות במים ,המשמשות כשקתות. בור בבוסתן מצפון לנחל רסיסים :זהו בור חצוב תת קרקעי שהוא חלק ממערכת חקלאית עתיקה ,בה מצוי בוסתן עם 3עצי רימון ו 0עצי תאנה. בארות זהו מקור מים נדיר בהרבה מבורות המים באזור ובהר הנגב בכלל .הבארות באזור נחפרו בחלקו הצפוני של שטח הסקר ,מצפון להר חמרן .באר אחת שפתחה מבוטן וכולל שקתות שנבנו על ידי הבריטים ,מצויה בחלק התחתון של ניצנה ,מדרום לאקרופוליס .באר נוספת המדופנת באבני 50 גזית שעומקה כ 13-11מ' ,מצויה מעט מדרום לניצנה .3שתי בארות חשובות נוספות ,שתפקדו החל מתקופות קדומות ,הן הבארות המצויות בבארותיים (באר אהרון ובאר משה) ,ממערב לעזוז בנ.צ 14931338 .ברשת ישראל החדשה .באר נוספת שהיא חשובה ביותר ,הנמצאת על גבול שטח הסקר ,אך לא בתוכו ,היא באר חפיר (נ.צ 10381148 .רשת ישראל החדשה) ,שאיכות מימיה נחשבת הטובה ביותר באזור .פתח הבאר מבוטן וכולל 4שקתות שנבנו על ידי הבריטים. לרוב ,מצויים מים בבאר ,אך לאחר שנים יובשניות שלא זרמו מי שיטפונות ,הבאר יבשה ,כפי שקרה בקיץ .3313בשל הימצאות מקור מים זה ,נבנה בסמוך לבאר ,מאות מ' מדרום מערב לה ,בית קברות בדווי גדול .באר נוספת הנמצאת ממש על גבול שטח הסקר ,אך לא בתוכו היא באר רות (נ.צ 14691040 .רשת ישראל החדשה). מחצבות בסביבת ניצנה העתיקה נמצאו מספר מחצבות שלא ניתן לתארך את תקופת פעילותן .מחצבה עתיקה נמצאת בנ.צ( 39443011 .רשת ישראל) ,הכוללת שפכים קירטוניים של פסולת המחצבה .מחצבת קירטון ענקית ותת קרקעית ,הכוללת 4אולמות ,קירות אבן שנבנו בה ,עמודי תמך ונחקקו בה כתובות שהיום הן מטושטשות ,נמצאת בנ.צ 39133038 .ברשת ישראל. במחצבה זו נעשה בין היתר גם שימוש מאוחר לתקופת פעילותה הראשונית .עוד 3מחצבות זעירות מצויות בנ.צ( 14131036 .רשת ישראל) ,הכוללת שטח חציבה של 1על 3מ' בלבד, ובנ.צ( 39103036 .רשת ישראל) (ליבנה.)108-106 ,100 :1990 , החקלאות העתיקה שרידי החקלאות העתיקה הכוללים ואדיות מטורסים ששימשו לגידול דגנים ומערכות חקלאיות מטורסות המוקפות בגדר אבן (שחלקן הן חוות חקלאיות) ששימשו לגידול עצי פרי ובעיקר לגידול גפנים וזיתים ,הם הגורמים הדומיננטיים ביותר בנוף אזור הסקר שנבנו על ידי האדם .שני האזורים המטורסים ביותר הם העורף החקלאי של תל ניצנה ורמת ברנע .רוב המערכות החקלאיות הן מהתקופות הביזנטית והמוסלמית הקדומה .אגן נחל ניצנה מטורס אף הוא במידה רבה ,כשמדרום לבאר חפיר נצפות יותר מערכות חקלאיות של פשט נחל ,בשל עוצמת זרימתו של נחל ניצנה ובכך שאין לאורך אפיק זרימתו קרקעות לס אלא רק בצידיו .חמשת טיפוסי המערכות החקלאיות העתיקות שנמצאו באזור הן: .1חווה חקלאית עם מבנים ומתקנים (Agricultural farms with structures and ) :installationsמצויה בעיקר בעורף החקלאי של תל ניצנה ,במרחק של עד 0.1ק"מ ממנה. .3מערכת חקלאית המוקפת בגדר אבן בלבד (Agricultural systems surrounded only by a ) :stone fenceטיפוס זה מופיע בכל אזורי החקלאות העתיקה בשטח הסקר והוא נפוץ ברמת ברנע. .0מערכת חקלאית חסרת חוקיות ):(Agricultural systems with fractional installation טיפוס זה מופיע בכל אזורי החקלאות העתיקה בשטח הסקר והוא נפוץ ברמת ברנע. 3ראה פירוט בסעיף 'התקופה העותמאנית'. 51 .4מערכות הטיה לפשט נחל ) :(Diversion systemsמצויות בעיקר לאורך צידי אפיק הזרימה של נחל ניצנה מדרום לבאר חפיר .מערכת נוספת מצויה בנחל מיתנן בנ.צ 11001396 .ברשת ישראל החדשה. .1מערכות חקלאיות מוקפות בגדר אבן המתבססות על מקור נגר זעום )Agricultural systems :(surrounded by a stone fence based on a minute source of runoffמצויות בעיקר ברמת ברנע ובאזור העורף החקלאי של תל ניצנה ,במרחק של עד 0.1ק"מ ממנה. על פי )1903( Mayersonהמדרגות החקלאיות העתיקות נבנו על פי שני טיפוסים :האחד ,של שורת אבנים אחת ,והשני של שתי שורות .הטרסה הכפולה הורכבה משתי שורות אבנים ללא מלט כשהחלל ביניהן מולא באמצעות אדמה או חצץ .האבנים בצדה החיצוני של הטרסה היו דומות לאבני ריצוף .הרווחים ביניהם מולאו באבנים קטנות .עוביין הגיע לעיתים קרובות לעובי שנע בין 3.83-1מ' .המדרגה החקלאית שנבנתה משורת אבנים אחת דמתה לצדה החיצוני של הטרסה הכפולה (שם.)33 : מפה ,8מציגה את אזורי החקלאות העתיקה בהר הנגב המרכזי (הערוצים המטורסים מסומנים בקווים ירוקים כהים) .מהמפה ניתן ללמוד שבאזור הסקר האזור המטורס ביותר הוא רמת ברנע (מסומן בקו הירוק הבהיר השמאלי) .למעשה ,כל ערוץ באזור זה שיש בו קרקע לס נוצל 52 מפה :7צפיפות ערוצים בהר הנגב המרכזי לחקלאות ונבנו לאורכו מדרגות חקלאיות .בסמוך לחלק מהערוצים החלוקיים ,שאין בהם ציפוי לסי ,נבנו מערכות חקלאיות של פשט נחל .בכלל ניתן לראות שאינטנסיביות הטירוס ברמת ברנע היא מהגבוהות בהר הנגב ,יחד עם אזור עבדת ,נחל יתר ושבטה .האזור השני המטורס במידה הרבה ביותר בשטח הסקר ,הוא אגן הניקוז של נחל ניצנה והעורף החקלאי של תל ניצנה (מסומן בכתם ירוק בהיר) .ניתן לראות שבין שני האזורים החקלאיים מצוי שטח שאיננו מטורס שהוא הר 53 חמרן .משום היותו גוש מורם בנוף שבו הנחלים תלולים ,סחיפת הקרקע גבוהה והלס נסחף בשל כך ,ולכן אזור זה לא היה חקלאי .מדרום לרמת ברנע חלה ההתרוממות של הר הנגב הגבוה, הכוללת את שלוחות הר חורשה והר עיירים ,שם מפסיקה האינטנסיביות של טירוס הואדיות משום התלילות הטופוגראפית והיא הופכת לדלילה ומופיעה בואדיות המתונים ,כמו נחל עיירים המתנקז במתינות מזרחה אל נחל עקרב. מפה :8נחלים מטורסים באזור העורף החקלאי של ניצנה ואגן הניקוז של נחל ניצנה 54 מפה :9נחלים מטורסים רמת ברנע אגן נחל סרפד הקווים הירוקים הכהים מציגים את הערוצים המטורסים .הכתמים הסגולים מציגים את המערכות החקלאיות המוקפות בגדר אבן ואת החוות החקלאיות. עצי פרי תרבותיים ובוסתנים בהר הנגב המרכזי מצויים עצי פרי ובוסתנים חקלאיים שניטעו על ידי הבדווים ואף קודם להם. אולם בניגוד לבוסתני עצי הפרי המעובדים על ידי הבדווים בהר הגבוה בסיני ובצפון הנגב ,הם אינם מוכרים למדע ולא נחקרו עד כה .חלק מהבוסתנים נטושים מזה עשרות שנים וחלקם פעילים עד היום .כל הבוסתנים ניטעו במערכות חקלאיות עתיקות ,רובן מהתקופה הביזנטית. בבוסתנים גדלים עצי פרי תרבותיים כגון זית ,תאנה ,גפן ,רימון ,שקד ,תמר ,אלת בוטנה ,חרוב וחושחש .העצים בבוסתנים הנטושים לא הושקו על ידי האדם מזה עשרות שנים לפחות .בחלק מהבוסתנים נמצאו עצים שגילם מוערך במאות שנים .על אף הנטישה ,חלק מהעצים ממשיכים לחיות ואף להניב פירות גם כיום ).(Ashkenazi et al, 2011 55 בשטח הסקר מצויים עצי הפרי ובוסתנים בשני אזורים :האחד ,באגן נחל רסיסים-נחל ניצנה תחתון ,בו אותרו 4אתרים ,מתוכם 0בוסתנים ,בהם גדלים עצי רימון ,תאנה ,זית ,תמר ,ועד לפני שנים אחדות גם חרוב ,שמת בינתיים .באתר נוסף מדרום לנחל רסיסים ,גדל עץ תאנה אחד .עד לפני שנים אחדות גדל גם עץ שקד מדרום מערב לתל ניצנה ,שנשרף על ידי מטיילים. האזור השני הוא אזור רמת ברנע ,בין הר חמרן בצפון ,להר עיירים בדרום .באזור זה אותרו 11 בוסתנים הכוללים זיתים ,תאנים ,שקדים ,גפנים ,רימונים ותמרים .זהו האזור העשיר ביותר במספר האתרים בהם אותרו עצי פרי בכלל וגם ביחס לגודל השטח. אגן נחל רסיסים-נחל ניצנה מפה :11עצי הפרי והבוסתנים באגן נחל רסיסים-נחל ניצנה בוסתן ביובל של נחל רסיסים הבוסתן נשתל בנ.צ( 11411310 .רשת ישראל החדשה) ,בתוך שטחי חווה חקלאית עתיקה. בחווה גדלים 1עצי פרי רב גזעיים בשתי חלקות עיבוד חקלאיות .בחלקה המערבית ,גדלים עץ רימון ועץ תאנה ,ובמזרחית ,עץ רימון ו 3-עצי תאנה .מצבם הצמחי של עצי הרימון יציב וטוב בעוד שמצבם הצמחי של עצי התאנה משתנה והוא בעל תנודות שעשויות להיות חריפות משנה לשנה. 56 עץ תאנה מדרום לנחל רסיסים העץ גדל בנ.צ .11031314 .מצבו הצמחי הוא לרוב טוב אך הוא משתנה משנה לשנה בהתאם לכמות הפעמים שהערוץ בו הוא גדל ,זרם. שלושה עצי זית בכתף ניצנה העצים גדלים בנ.צ .14011036 .שלושתם יוביניליים (החלק הבסיסי של העץ שאיננו מניב פרי. גיזום נכון יכול במקרים רבים להוציא את העץ ממצב זה ולהפכו חזרה לעץ מניב) .שניים מהם במצב צמחי לא טוב והם מנוונים לגמרי .העצים נמצאים תחת סטרס קבוע וגזעיהם המרכזיים מתים .ישנן פריצות יוביניליות בחלקם .העלים ירוקים ומלבלבים ולא נראה שהם סובלים מעקה. המלצה יישומית :מצב העצים קריטי והם על סף מוות .יש לעשות גיזום מעצב לעצים ולתקן את המדרגה החקלאית הבנויה מתחתיהם. בוסתן זית ותמר בנחל עזוז הבוסתן ניטע בנ.צ .14801303 .במקום גדלים זית ותמר .במהלך העשור הראשון של המילניום השלישי עוד גדל במקום עץ חרוב .ב 9.1.3336-נמצא העץ מת וגזעו עדיין מוטל במקום .מצבו הצמחי של הזית טוב ,אך גזעו המרכזי מת וההתפתחות היא מסורים .עץ התמר נמוך ומצבו טוב ויציב ,הוא אינו מתפתח. המלצה יישומית :לעשות גיזום מעצב לעץ הזית ולתקן את המדרגה החקלאית הבנויה מתחתיו. 57 רמת ברנע מפה :11עצי הפרי והבוסתנים ברמת ברנע העצים והבוסתנים מרוכזים בשלושה אזורים על רמת ברנע .1 :במערב הרמה ,ביובלי נחל מתנן. .3במרכז הרמה ,ביובלי נחל חורשה .0 .במזרח הרמה ,ביובלי נחל סרפד .ברמת ברנע אותרו 11בוסתנים שבשלושה מהם העצים כבר מתים ובשמונה הם חיים. בוסתן נחל מיתנן הבוסתן ממוקם בנ.צ .11001390 .בבוסתן גדלים כיום 6עצי פרי .מתוכם 0עצי רימון 3 ,עצי דקל התמר ,ו 0-עצי זית. רימון צפוני :זהו העץ הצפוני ביותר בבוסתן והוא גדל בצמוד לגדר אבן היקפית עתיקה הסובבת אותו .העץ נמוך וגובהו נע בין 0-0.1מ' .עד מאי ,3339מצבו לא היה טוב .מאז מצבו השתפר באופן קבוע והוא נמצא תחת סטרס חלקי. דקל תמר צפוני :גובהו כ 0-מ' .מצב העץ יציב ולא סבל מתנודות. רימון אמצעי :העץ נמוך וגובהו כ 0-מ' ומצבו גרוע מאוד .העץ רב גזעי .העץ ברובו מת ,או שרבים מחלקיו מצויים בתהליכי תמותה מתקדמים. המלצה יישומית :חפירת גומה סביב גזע העץ וגיזומו. 58 רימון דרומי :גובהו כ 1-מ' ולרוב מצבו לא טוב. המלצה יישומית :גיזום העץ. זית מערבי :גובהו כ 0-מ' והוא רב גזעי .חלק מגזעיו המרכזיים מתים .מבסיס העץ גדלים סורים רבים .העץ במצב צמחי טוב ויציב. המלצה יישומית :גיזום העץ תמונה :3עצי זית בבוסתן נחל מיתנן עץ הזית המערבי (משמאל) ועץ הזית האמצעי (מימין) כפי שצולמו בתאריך .0.6.13ניתן לראות שגושי הסורים משתלטים על נוף העץ. זית אמצעי :גובהו כ 0-0.1-מ' .גזעו המרכזי מת .מהסורים המתפרצים מבסיס הגזע גדלים ענפים מוריקים ומלבלבים .העץ במצב צמחי טוב ויציב. המלצה יישומית :גיזום העץ זית מזרחי :זהו עץ נמוך שגובהו כעשרות ס"מ בלבד .במקום מצוי שרידי גזעו המרכזי ,המת. מהסורים המתפרצים מבסיס הגזע גדלים ענפים מעטים מוריקים ומלבלבים .העץ במצב צמחי טוב ויציב. המלצות יישומיות :גיזום העץ וחפירת גומת היקוות מים לעץ. דקל תמר דרומי :גובהו כ 1-0-מ' .המצב הצמחי של העץ טוב מאוד ויציב .העץ מניב פירות יפים ורבים. בוסתן זית ושקד ביובל של נחל מיתנן העצים גדלים בנ.צ 11061390 .במערכת חקלאית קדומה מוקפת גדר אבן .גובהו של עץ הזית כ 0-מ' והוא רב גזעי .מצבו הצמחי טוב מאוד ויציב .לרוב ,העץ מניב יפה .גובהו של עץ השקד כ- 0מ' והוא רב גזעי .מצבו הצמחי טוב ויציב. 59 בוסתן זיתים ,תאנים ותמר ביובל של נחל מיתנן הבוסתן ניטע בנ.צ 11001360 .בתוך חלקות חקלאיות מטורסות ששימשו בעת העתיקה לגידול דגנים. עץ תמר :גובהו כ 0.1-8-מ' .מצבו הצמחי טוב מאוד ויציב. תאנה מערבית :גובהה כ 3-מ' והיא רב גזעית .מצב העץ משתנה בעקבות המים אותם הוא מקבל בזרימה נחלית בעונת גשמים ,אך לרוב מצבו הצמחי טוב. תמונה :4התאנה המערבית ומימין לה את התמר תאנה מזרחית :גובהה כ 3-מ' והיא רב גזעית .מצב העץ משתנה בעקבות המים אותם הוא מקבל בזרימה נחלית בעונת גשמים ,אך לרוב מצבו הצמחי טוב. 60 תמונה :5התאנה המזרחית תאנה צפונית :גובהה כ 13-ס"מ .העלים גדלים על בסיס נצרים .גזעו המרכזי של העץ כנראה מת. זית מערבי :גובהו כ 0-מ' והוא חד גזעי .מצב העץ טוב ויציב .העץ מניב. זית מזרחי :גובהו כ 4.1-1-מ' והוא רב גזעי .מצבו הצמחי של העץ טוב ויציב. תמונה :6הזית המערבי (משמאל) והזית המזרחי (מימין) בוסתן תאנים וגפנים בין האתרים 198-199-211 הבוסתן ניטע בנ.צ 11631301 .בתוך חלקות מטורסות קדומות ששימשו לגידול דגנים .הבוסתן מוקף בגדר תיל מודרנית הפרושה בין בזנ"טים .הגדר הרוסה ופרוצה ברוב חלקיה. גפן דרומית :גובהה כ 1.1-מ' והיא ממוקמת על מתקן הדליה .הגפן כנראה מתה. תאנה דרום-מזרחית :גובהה כ 4-מ' והיא רב גזעית .היא כנראה מתה וגזעה מחורר בחורי חיפושיות. תאנה דרום-מערבית :גובהה כ 4-מ' והיא רב גזעית. גפן צפונית :שרידי גפן מתה על מתקן הדליה. 61 תאנה שנייה מצפון :גובהה כ 4-4.1-מ' והיא רב גזעית. תאנה צפונית :גובהה כ 0-מ' והיא רב גזעית. בוסתן רימונים ותמרים מדרום להר חמרן ביובל של נחל חורשה הבוסתן ממוקם בנ.צ ,11001398 .על גבי טרסה אלוביאלית .במערכת חקלאית זו גדלים 8עצי פרי .מתוכם 3עצי דקל התמר ו 1-עצי רימון. תמונה :7בוסתן רימונים ותמרים מדרום להר חמרן ביובל של נחל חורשה מצד שמאל ארבעת עצי רימון ומימין 3עצי תמר ומשמאלם עץ רימון. עצי התמר :העצים צמודים אחד לשני וגדלים בתחתית שלוחה מדרונית בבסיס מצוק .גובהו של הדקל הדרומי כ 1-0-מ' ,ושל הצפוני כ 8-6-מ' .העצים במצב צמחי טוב ויציב. עץ הרימון המערבי :גדל בצד עצי התמר והוא מניב .מצבו הצמחי של העץ טוב ויציב. עצי הרימון הגדלים על דופן הבוסתן :אלו ארבעה עצים הגדלים בטור .מצבם לא טוב .מצב 3 העצים המערביים משתנה בעקבות כמויות המים אותם הם מקבלים במהלך עונת גשמים .מצב שני העצים המזרחיים הוא קשה מאוד והם על סף מוות .בשלב ראשון ,גיזום של ארבעת עצים אלו הוא הכרחי. בוסתן עצי תאנה מדרום להר חמרן הבוסתן נשתל ביובל של נחל חורשה בנ.צ( 11881390 .רשת ישראל החדשה) ,וגדלים בו 0עצי תאנה .כל העצים במצב צמחי טוב מאוד ויציב .העצים גדלים בתוך 1חלקות עיבוד חקלאיות המצויות בתוך מערכת חקלאית קדומה ,שלה גדר אבן היקפית אינטנסיבית מאוד ועבה במיוחד, המעידה שכבר בעבר היה לבוסתן חשיבות חקלאית רבה. 62 בוסתן גפנים ממזרח לנ.ג 771 .ומצפון להר עיירים הבוסתן ממוקם בנ.צ( 10341343 .רשת ישראל החדשה) ממש על גבול שטח הסקר .בבוסתן גדלות 0גפנים: גפן דרומית :גובהה כ 3-3.1 -מ' והיא משתרגת על רותם. גפן מרכזית :גובהה כ 4 -מ' והיא משתרגת על רותם .הגפן גדולה ,שופעת ורחבה. גפן צפון מזרחית :גובהה כ 1-מ' ורוחבה כ 3.1-מ' .גדלה במעין ניסיון הדליה על בזנ"ט חלוד. גפן צפון מערבית :גובהה כ 3.1 -מ'. 3גפנים צפוניות :אלו 3גפנים הצפוניות ביותר בבוסתן וגובהן עד 03ס"מ. הבעיה המרכזית של הגפנים ,היא התחתרות הערוץ לאחור וסחיפת הלס בשל כך .בכך נשמטת הקרקע מבסיס שורשי הגפנים והיא מצטמצמת ביכולתה להיות מעגן לשורשים .חלקם נחשפים והם בקיטום אוויר .מצב הגפנים לרוב הוא טוב ,אך הוא משתנה בשנים שהן לא מקבלות הרבה מים. תאנה מצפון להר עיירים התאנה גדלה בנ.צ( 10301341 .רשת ישראל החדשה) .גובהה כ 0-מ' והיא רב גזעית .העץ גדל מתחת למדרגה חקלאית .מצבו הצמחי של העץ טוב. נקודות ודגשים לתכנון ולשימור המדרגות החקלאיות העתיקות והמערכות החקלאיות העתיקות ,הן הגורם הדומיננטי ביותר בנוף בפעילות האדם באזור הסקר .השטחים שבהם עושר הטיפוסים של מערכות חקלאיות אלו וכמותן בשטח הרבה ביותר ,נמצאים מסביב לתל ניצנה ,במרחק של עד 0.1ק"מ ממנה ובכל רמת ברנע .משום כך ,נופים אלו באזורים אלו הם בעלי חשיבות שימור גבוהה מאוד .עם זאת, בחלקה הצפון-מזרחי של רמת ברנע ,בין האזור הצפוני של נחל סרפד במערב עד נחל עקרב במזרח ,האזור פגוע משום היותו אזור אימונים של צה"ל .עם זאת ,בשל סחיפת קרקע בנחלים, באפיקים רבים המדרגות החקלאיות העתיקות נהרסות בשיטפונות. עצי הפרי והבוסתנים הם חלק הולך ונכחד בנוף הר הנגב .הריכוז הגדול ביותר של עצי פרי ובוסתנים מצוי ברמת ברנע .יש לשמר נוף זה לבל יכחד. בין האתרים הנקודתיים בעלי חשיבות לשימור הם ניצנה העתיקה ,התל והעיר; המצודות והמצדים ברמת ברנע ובאגן נחל חורשה .מבין בורות המים המרשימים :בור חורשה ,בור סרפד, בור הסבחה ,ובור קדם. 63 ביבליוגרפיה אשכנזי א ,)3338( ,החקלאות הקדומה בהר הנגב -תפוצה מרחבית לאור מאפיינים גיאוגרפיים וגיאולוגיים ,חיבור לשם קבלת תואר 'מוסמך' ,האוניברסיטה העברית ,ירושלים. גופר א ,)1961( ,הפרהיסטורוה של הר הנגב ,החברה להגנת הטבע. היימן מ ,)1960( ,סקר ארכיאולוגי של ישראל מפת הר חמרן-דרום-מערב ( ,13-33 )196אגף העתיקות-האגודה לסקר ארכיאולוגי של ישראל ,ירושלים. היימן מ ,)1990( ,סקר ארכיאולוגי של ישראל מפת הר חמרן דרום-מזרח ( ,)199רשות העתיקות-האגודה לסקר ארכיאולוגי של ישראל ,ירושלים. ורד א" ,)3334( ,הקרב על עוג'ה אל-חפיר" בראייה היסטורית בת 46שנים" ,מתוך :אורמן ד, (עורך) ,נצנה חפירות ומחקרים א ,אוניברסיטת בן-גוריון.110-349 , כהן ר" ,)1993( ,אתרי הר הנגב בתקופה הכנענית 1והתקופה הישראלית ,"3מתוך :שטרן א, (עורך ראשי) ,האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל.1343-1311 , כהן ר ,)1999( ,התיישבות הקדומה בהר הנגב ,כרך א ,תקופת הכלקוליתית ,תקופת הברונזה הקדומה ותקופת הברונזה התיכונה א' ,רשות העתיקות ,ירושלים. כהן ר ,כהן-אמין ר ,)3334( ,התיישבות הקדומה בהר הנגב ,כרך ב ,תקופת הברזל והתקופה הפרסית ,רשות העתיקות ,ירושלים. ליבנה א ,)1990( ,רמת הנגב ,רשות שמורות הטבע ,מועצה אזורית רמת נגב. נגב א" ,)1993( ,נצנה" ,מתוך :שטרן א( ,עורך ראשי) ,האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל.1364-1368 , נוי ת" ,)1993( ,האתר הנאוליתי" ,מתוך :שטרן א( ,עורך ראשי) ,האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל.1368-1366 , פעיל מ" ,)3334( ,כיבוש ניצנה במבצע "חורב" (דצמבר ,")1946מתוך :אורמן ד( ,עורך) ,נצנה חפירות ומחקרים א ,אוניברסיטת בן-גוריון.109-111 , רוזן ס ,היימן מ( ,תשמ"ה)" ,נחל מתנן" ,חדשות ארכיאולוגיות ,פ"ו.00 , Ashkenazi E., Chen Y., Avni Y. and Lavee S., (2011), "Olive trees in past desert agriculture in the Negev Highlands", Acta Horticulturae, 888, 353-360. Ashkenazi E, Avni Y and Avni G, " A comprehensive characterization of ancient desert agricultural systems in the Negev Highlands of Israel", Journal of Arid Environments (in press), >.http://dx.doi.org/10.1016/j.jaridenv.2012.02.020. 64 Mayerson P., (1960), The Ancient Agricultural Regime of Nessana and the Central Negeb, The British School of Archaeology in Jerusalem, London. 65 טבלת אתרים – 1אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות FID שם האתר NE_X NE_Y 86 נחל מתנן 102100 1009100 תיאור האתר RES_PARK רמת ברנע 100 נחל מתנן 103550 1009630 חווה חקלאית מן התקופה הערבית הקדומה. רמת ברנע 114 ואדי אל-קדיראת 104400 1003700 שרידי מצד שרידי יישוב וחרסים מן התקופות הברזל ההלניסטית הרומית והביזנטית. רמת ברנע 115 נחל מתנן 104300 1010000 רמת ברנע 125 ואדי ח'ראשה 105800 1005500 שרידי ישוב חקלאי ומצד מתקופת הברזל. רמת ברנע 126 ואדי ח'ראשה 105200 1011500 שרידי יישוב מתקופת הברזל. רמת ברנע 139 ואדי ח'ראשה-- ואדי חסני 106200 1007700 שרידי ישוב מתקופת הברונזה התיכונה א'. רמת ברנע 165 נחל חרשה 107700 1005800 שרידי מצד מתקופת הברזל. רמת ברנע 209 בור סרפד 109400 1004300 שרידי מצד ובור מים מן התקופה הביזנטית. הר הנגב 210 נחל סרפד 109300 1009300 שרידי מצודה סגלגלה שער וחרסים מתקופת הברזל. רמת ברנע 66 טבלת אתרים – 1אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות 242 נחל סרפד 111600 1007900 שרידי ישוב מן התקופה הרומית-ביזנטית. רמת ברנע 243 נקודת גובה 895 מ' 111500 1007400 שרידי מצודת סוגרים מעוגלת מגדל רבוע שרידי מבנים מעוגלים מכלאה מלבנית וחרסים מתקופת הברזל ב'. רמת ברנע 244 ואדי חראיק 111400 1008600 שרידי מצד מתקופת הברזל. רמת ברנע 272 נחל לענה 113300 1013400 מצודה מבנים מכלאות .חרסים מתקופת הברזל. 3103 נחל עקרב 115150 1007700 מצודה שער חומה שרידי יישוב שרידי מבנים .חרסים מתקופת הברזל ב'. הר הנגב 5382 נחל מתנן 102500 1009500 שדה טומולי מבנים אבני שחיקה קוי אבנים כלי צור וחרסים מן התקופות הברונזה הקדומה ב' והברונזה התיכונה א'. רמת ברנע 5383 ואדי ח'ראשה-- ואדי אל-קדיראת 104500 1005300 שרידי ישוב חקלאי מן התקופות הברזל ההלניסטית הרומית והביזנטית. 5409 ואדי עג'רם 109600 1013600 שרידי יישוב נרחב חרסים מן התקופות הברזל ההליניסטית והרומית. 8277 ואדי אל-חלופי 101910 1009210 מבנים רגמים ארגזי קבורה כלי צור וחרסים מתקופת הברונזה הקדומה ב'. רמת ברנע 8278 נחל מתנן 102690 1009090 גלי אבנים. רמת ברנע 8279 נחל מתנן 102850 1009450 גדר וטראסות. רמת ברנע 8280 נחל מתנן 102880 1009930 שרידי מבנה גל אבנים וטומולי. רמת ברנע 67 רמת ברנע טבלת אתרים – 1אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות 8281 נחל מתנן 103050 1010000 מבנה גלי אבנים .חרסים מתקופת הברונזה התיכונה א'. רמת ברנע 8282 נחל מתנן 103560 1009460 גדר טרסות .חרסים מהתקופה הביזנטית. רמת ברנע 8283 נחל מתנן 103850 1009300 יישוב כלי צור וחרסים מתקופת הברזל ב'. רמת ברנע 8284 נחל מתנן 103950 1009600 מבנים גת (עם שרידי טיח) טרסות שומרה וחרסים מן התקופה הביזנטית. רמת ברנע 8285 נחל מתנן 104050 1009750 מבנהגדר שומרה מתקן (גת?) גרנות טראסות ממגורות .חרסים מן התקופות הברזל ב' והביזנטית. רמת ברנע 8286 נחל מתנן 103100 1009350 מבנה וחרסים מן התקופה הביזנטית. רמת ברנע 8287 נחל מתנן 103100 1009100 מבנים חרסים מן התקופות הברונזה הקדומה ב' הברזל ב' הרומית הקדומה והביזנטית. רמת ברנע 8288 נחל חרשה 104370 1009370 מבנים וחרסים מתקופת הברזל ב'. רמת ברנע 8290 נחל חרשה 104450 1009550 ציורי סלע. רמת ברנע 8291 נחל חרשה 104180 1009730 מבנים שרידי קירות. רמת ברנע 8292 נחל חרשה 104330 1009980 מבנים כלי צור וחרסים מן התקופה הכלקוליתית. רמת ברנע 8293 נחל חרשה 105000 1009100 אתר חניה מכלאות מעגלי אבנים גלי אבנים וחרסים מן התקופה הביזנטית. רמת ברנע 68 טבלת אתרים – 1אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות 8294 נחל חרשה 104420 1009370 מבנים מכלאה. רמת ברנע 8295 נחל חרשה 104380 1009780 בורות מים חצובים שוקת רבועה תעלות. רמת ברנע 8296 נחל חרשה 105950 1010000 שרידי מבנים כלי צור מתקופת הברונזה הקדומה ב' וחרסים מן התקופה הביזנטית. רמת ברנע 8297 נחל חרשה 105900 1009700 רוגם מלבני גלי אבנים כלי צור וחרסים מתקופת הברונזה הקדומה ב'. רמת ברנע 8298 נחל חרשה 105940 1009490 שרידי מבנים מעוגלים כלי צור וחרסים מתקופת הברונזה הקדומה ב' וחרסים מתקופת הברונזה התיכונה א'. רמת ברנע 8299 נחל חרשה 105590 1009500 שרידי מבנים מעוגלים וחרסים מן התקופות הברונזה הקדומה ב' והברזל ב'. רמת ברנע 8300 נחל חרשה 106750 1009650 מבנה טראסות גדרות שומרה מעוגלת וחרסים מן התקופה הביזנטית. רמת ברנע 8301 נחל חרשה 106660 1009510 שרידי מבנים ממגורות כלי צור מתקופת הברונזה הקדומה ב' וחרסים מן התקופות הברונזה הקדומה ב' הברזל ב' והביזנטית. רמת ברנע 8302 נחל חרשה 106640 1009140 גדר וטרסות. רמת ברנע 8303 נחל חרשה 105300 1009150 בור מים חצוב תעלה וחרסים מן התקופה הביזנטית. רמת ברנע 8304 נחל חרשה 106400 1009150 מבנים וחרסים מתקופת הברזל ב'. רמת ברנע 8305 נחל חרשה 106300 1009400 גורן וחרסים מתקופת הברונזה הקדומה ב'. רמת ברנע 69 טבלת אתרים – 1אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות 8306 נחל חרשה 106190 1009840 גדר אבנים. רמת ברנע 8307 נחל חרשה 106590 1009890 שומרה סגלגלה. רמת ברנע 8308 נחל חרשה 106150 1010000 מבנים מעוגלים כלי צור מתקופת הברונזה הקדומה ב' וחרסים מהתקופה הביזנטית. רמת ברנע 8309 נחל חרשה 106290 1009740 גלי אבנים ומתקן. רמת ברנע 8310 נחל חרשה 106900 1009800 מבנים וחרסים מן התקופה הביזנטית. רמת ברנע 8311 נחל חרשה 106800 1010040 שרידי מבנים מעוגלים וחרסים מן התקופות הברונזה הקדומה ב' והברזל ב'. רמת ברנע 8312 נחל חרשה 106990 1009590 גדר וטראסות חקלאיות. רמת ברנע 8313 נחל חרשה 107000 1009450 מבנים סגלגלים וחרסים מתקופת הברזל ב'. רמת ברנע 8314 נחל חרשה 107100 1010000 שרידי מבנים וחרסים מן התקופות הברונזה הקדומה ב' והביזנטית. רמת ברנע 8315 נחל חרשה 107550 1009750 בור מים חצוב בור וגדר המקיפה קטע של וואדי הסכור בטראסות. רמת ברנע 8317 נחל חרשה 107100 1009100 בור מים חצוב ותעלה. רמת ברנע 8318 נחל חרשה 107050 1009050 מבנים מכלאה סגלגלה וחרסים מן התקופות הברזל ב' והביזנטית .דרומה רמת ברנע 8319 נחל חרשה 107300 1009150 מבנה דמוי פרסה בורות מים ותעלות. רמת ברנע 70 טבלת אתרים – 1אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות 8320 נחל חרשה 107400 1009100 בורות מים ותעלה. רמת ברנע 8321 נחל סרפד 105950 1009950 מבנים טראסות גדר וחרסים מן התקופה הביזנטית. רמת ברנע 8322 נחל סרפד 108850 1009750 מבנה מרובע שרידי מבנה מעוגל וחרסים מן התקופות הברזל ב' והביזנטית. רמת ברנע 8323 נחל סרפד 108050 1009600 מבנה מעוגל וטראסות חקלאיות. רמת ברנע 8324 נחל סרפד 108300 1009600 שרידי מבנים מעוגלים. רמת ברנע 8325 נחל סרפד 109000 1009350 גדר המקיפה קטע של וואדי הסכור בטראסות. רמת ברנע 8326 נחל סרפד 108700 1009250 בור מים חצוב תעלות וחרסים מן התקופה הביזנטית. רמת ברנע 8327 נחל סרפד 108840 1009340 גת בנוייה מטוייחת וחרסים מן התקופה הביזנטית. רמת ברנע 8328 נחל סרפד 108750 1009300 שרידי מבנים מעוגלים וחרסים מן התקופה הביזנטית. רמת ברנע 8329 נחל סרפד 108300 1009350 גדר המקיפה מפגש וואדיות הסכור בטראסות. רמת ברנע 8330 נחל סרפד 108200 1009600 שרידי רגמים. רמת ברנע 8331 נחל סרפד 109000 1009350 מבנה מלבני וחרסים מן התקופה הביזנטית. רמת ברנע 8332 מצודת נחל סרפד 109300 1009250 מצודת סוגרים סגלגלה מבנים בור מים וחרסים מן התקופות הברזל ב' והביזנטית. רמת ברנע 71 טבלת אתרים – 1אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות 8333 נחל סרפד 109210 1009460 מבנים מכלאות בור מים מוקף גדר אבנים בור מים חצוב וחרסים מן התקופה הביזנטית. רמת ברנע 8337 נחל סרפד 110000 1009650 מבנים וחרסים מתקופת הברזל ב'. רמת ברנע 8338 נחל סרפד 109140 1009890 שרידי גדר. רמת ברנע 8339 נחל סרפד 109550 1009850 גדר וטראסות. רמת ברנע 8340 נחל סרפד 109050 1009950 גדר וטראסות. רמת ברנע 8350 נחל מתנן 102950 1008400 מבנים. רמת ברנע 8351 ואדי אל-חלופי 102300 1008650 מבנים טומולי וחרסים מן התקופות הברונזה הקדומה ב' והביזנטית. רמת ברנע 8352 ואדי אל-חלופי 102010 1008010 מגדל מלבני מכלאות עגולות וחרסים מן התקופות הברזל ב' והביזנטית. רמת ברנע 8353 נחל מתנן 103850 1008850 מבנים וחרסים מתקופת הברזל ב'. רמת ברנע 8354 נחל מתנן 103630 1008580 מבנים .חרסים מן התקופות הבינזטית והערבית הקדומה. רמת ברנע 8355 נחל מתנן 104100 1009000 מבנים גורן .חרסים מן התקופות הברזל ב' והביזנטית. רמת ברנע 8356 נחל חרשה 104030 1008830 מבנים כלי צור .חרסים מתקופת הברזל ב'. רמת ברנע 8357 נחל מתנן 103180 1008880 גל אבנים ותומולי. רמת ברנע 72 טבלת אתרים – 1אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות 8358 ואדי אל-חלופי 103600 1008100 מבנים רגמים כלי צור וחרסים מהתקופה הברונזה הקדומה ב' חרסים מתקופת הברונזה רמת ברנע התיכונה א'. 8361 נחל חרשה 104100 1008600 שרידי מבנים וחרסים מהתקופה הכלקוליתית. רמת ברנע 8362 נחל חרשה 104950 1008950 ציורי סלע. רמת ברנע 8363 נחל חרשה 104740 1008290 ממגורה מלבנית. רמת ברנע 8365 נחל חרשה 104800 1008450 מבנה וחרסים מן התקופות הברונזה הקדומה ב' והברונזה התיכונה א'. רמת ברנע 8366 נחל חרשה 105040 1008440 מבנים מעוגלים. רמת ברנע 8367 נחל חרשה 105890 1008140 כלי צור. רמת ברנע 8368 נחל חרשה 105690 1008340 כלי צור. רמת ברנע 8369 נחל חרשה 105840 1008890 גלי אבנים כלי צור .חרסים מן התקופות הברונזה הקדומה ב' והברזל ב'. רמת ברנע 8370 נחל חרשה 105840 1008740 מצבות. רמת ברנע 8371 נחל חרשה 106340 1008140 גל אבנים ומכלאה. רמת ברנע 73 טבלת אתרים – 1אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות 8372 נחל חרשה 106290 1008240 אתר חנייה. רמת ברנע 8373 נחל חרשה 106240 1008440 מבנים רגמים כלי צור וחרסים מתקופת הברונזה הקדומה ב'. רמת ברנע 8374 נחל חרשה 107350 1008100 שרידי מבנים וחרסים מתקופת הברזל ב'. רמת ברנע 8375 נחל חרשה 106950 1008800 מבנים מלבניים ממגורה חפורה וחרסים מתקופת הברזל ב'. רמת ברנע 8376 נחל חרשה 107200 1008550 גדר המקיפה קטע של ואדי הסכור בטראסות. רמת ברנע 8377 נחל סרפד 107850 1008700 שרידי מבנים מעוגלים וחרסים מן התקופה הביזנטית. רמת ברנע 8378 נחל סרפד 107590 1008540 גורן בנוייה. רמת ברנע 8379 נחל חרשה 107440 1008540 בור מים חצוב ותעלות. רמת ברנע 8380 נחל חרשה 107340 1008690 בור מים חצוב ותעלות. רמת ברנע 8381 נחל חרשה 108850 1008250 מכלאות סגלגלות וחרסים מתקופת הברזל ב'. רמת ברנע 8382 נחל סרפד 108950 1008400 מבנה מלבני וחרסים מן התקופה הביזנטית. רמת ברנע 8383 נחל סרפד 108940 1008090 מבנה. רמת ברנע 74 טבלת אתרים – 1אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות 8384 נחל סרפד 108800 1009050 מבנים מעוגלים וחרסים מן התקופה הביזנטית. רמת ברנע 8385 נחל סרפד 108940 1008740 מבנה כלי צור וחרסים מתקופת הברונזה הקדומה ב' וחרסים מן התקופות הברונזה התיכונה א' והביזנטית. רמת ברנע 8386 נחל סרפד 108400 1008550 שרידי מבנים וחרסים מתקופת הברזל ב'. רמת ברנע 8387 נחל סרפד 109950 1008750 בור מים חצוב ותעלה. רמת ברנע 8388 נחל סרפד 109390 1008140 מבנה טראסות בנויות וחרסים מתקופת הברזל ב'. רמת ברנע 8389 נחל סרפד 109900 1008100 מבנים וחרסים מתקופת הברזל ב'. רמת ברנע 8390 נחל סרפד 109900 1008900 מבנים וחרסים מתקופת הברונזה התיכונה א'. רמת ברנע 8391 נחל סרפד 109650 1008300 מבנים מכלאה וחרסים מן התקופות הברזל ב' והביזנטית. רמת ברנע 8392 נחל סרפד 109250 1008200 גדר וטראסות. רמת ברנע 8434 גבעת ברנע 102650 1007700 מבנה קיר וטומולוס. רמת ברנע 8435 גבעת ברנע 102280 1008030 מבנה טומולי וכלי צור מתקופת הברונזה הקדומה ב'. רמת ברנע 8436 גבעת ברנע 102540 1007240 רגמים. רמת ברנע 75 טבלת אתרים – 1אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות 8437 גבעת ברנע 103330 1007780 מבנים גלי אבנים חרסים מן התקופות הברונזה הקדומה ב' והרומית הקדומה. רמת ברנע 8438 גבעת ברנע 103580 1007580 מכלאות וטומולי. רמת ברנע 8439 גבעת ברנע 103580 1007180 מבנים רגמים כלי צור וחרסים מתקופת הברונזה הקדומה ב'. רמת ברנע 8440 גבעת ברנע 103180 1007130 מבנים רגמים כלי צור וחרסים מתקופת הברונזה הקדומה ב'. רמת ברנע 8441 גבעת ברנע 103600 1008100 מבנים ורגמים. רמת ברנע 8442 גבעת ברנע 104400 1007600 רגמים. רמת ברנע 8443 נחל חרשה 105250 1007550 מבנים מעוגלים וחרסים מתקופת הברזל ב'. רמת ברנע 8444 נחל חרשה 105730 1007180 שרידי מבנים וחרסים מן התקופה הכלקוליתית. רמת ברנע 8445 נחל חרשה 105550 1007500 מבנים כלי צור וחרסים מן התקופות הברונזה הקדומה ב' הברזל ב' והביזנטית. רמת ברנע 8446 נחל חרשה 105790 1007740 מבנה מעוגל וחרסים מתקופת הברזל ב'. רמת ברנע 8447 נחל חרשה 105540 1007740 מבנה כלי צור וחרסים מן התקופות הברונזה הקדומה ב' והברונזה התיכונה א'. רמת ברנע 8448 נחל חרשה 106240 1007240 כלי צור. רמת ברנע 8449 נחל חרשה 106750 1007350 שרידי מבנים וחרסים מן התקופות הברונזה התיכונה א' הברזל ב' והביזנטית. רמת ברנע 76 טבלת אתרים – 1אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות 8450 נחל חרשה 106800 1007950 מבנים. רמת ברנע 8451 נחל חרשה 107790 1007490 מבנים. רמת ברנע 8452 נחל חרשה 107650 1007050 מבנים וערימת סיקול. רמת ברנע 8453 נחל חרשה 107700 1007150 מבנים גורן וחרסים מתקופת הברזל ב'. רמת ברנע 8454 נחל סרפד 108940 1007490 מבנים מעוגלים וחרסים מן התקופות הברזל ב' והביזנטית. רמת ברנע 8455 נחל סרפד 108940 1007190 מבנים וחרסים מתקופת הברזל ב'. רמת ברנע 8456 נחל סרפד 108550 1007650 מבנים סגלגלים וחרסים מתקופת הברזל ב'. רמת ברנע 8459 נחל סרפד 108900 1008000 גדר המקיפה קטע של ואדי הסכור בטראסות. רמת ברנע 8460 נחל סרפד 108550 1007950 מבנים מעוגלים שרידי קירות וחרסים מן התקופות הברונזה הקדומה ב' והברונזה התיכונה רמת ברנע א'. 8461 נחל סרפד 108350 1007950 גדר המקיפה קטע של ואדי הסכור בטראסות. רמת ברנע 8462 נחל סרפד 110050 1008000 גדר אבנים. רמת ברנע 8463 נחל סרפד 109750 1007050 מבנים וחרסים מתקופת הברזל ב'. רמת ברנע 77 טבלת אתרים – 1אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות 8464 נחל סרפד 109650 1007200 מבנים וחרסים מתקופת הברזל ב'. רמת ברנע 8465 ואדי אל-עסלי 102540 1006240 גלי אבנים. רמת ברנע 8466 גבעת ברנע 102930 1006880 אתר חנייה גלי אבנים וחרסים מהתקופה הרומית הקדומה. רמת ברנע 8467 גבעת ברנע 103050 1006800 מבנים מעוגלים וחרסים מתקופת הברזל ב'. רמת ברנע 8468 גבעת ברנע 103200 1006700 מבנים וחרסים מתקופת הברזל ב'. רמת ברנע 8469 גבעת ברנע 103550 1006800 רגמים וחרסים מתקופת הברזל ב'. רמת ברנע 8470 גבעת ברנע 103380 1006480 גדר טראסות בור מים תעלות שומרה וטומולוס. רמת ברנע 8471 גבעת ברנע 103280 1006280 מכלאה מעוגלת גלי אבנים וחרסים מהתקופה הביזנטית. רמת ברנע 8473 גבעת ברנע 103180 1006130 שרידי מבניםבור מים חצוב ותעלה. רמת ברנע 8474 נחל חרשה 104180 1006880 מכלאות ציורי סלע וטומולוס. רמת ברנע 8475 נחל חרשה 104540 1006890 ממגורה סגלגלה. רמת ברנע 8476 גבעת ברנע 104250 1006350 מבנים ציורי סלע גדר טראסות וחרסים מן התקופה הביזנטית. רמת ברנע 78 טבלת אתרים – 1אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות 8477 נחל חרשה 105250 1006870 עפיפון ומעגל אבנים רמת ברנע 8478 נחל חרשה 105130 1006430 גדר המקיפה קטע של ואדי הסכור בטראסות אתר חנייה וחרסים מן התקופה הביזנטית. רמת ברנע 8479 נחל חרשה 105290 1006090 בור מים. רמת ברנע 8480 נחל חרשה 105880 1006630 מבנים כלי צור וחרסים מן התקופות הברונזה הקדומה ב' והברונזה התיכונה א'. רמת ברנע 8481 נחל חרשה 106200 1006300 מבנים סגלגלים וחרסים מתקופת הברזל ב'. רמת ברנע 8482 נחל חרשה 107090 1006990 מכלאות וחרסים מתקופת הברזל ב'. רמת ברנע 8483 נחל חרשה 107340 1006090 אתר חנייה וחרסים מן התקופות הברזל ב' והביזנטית. רמת ברנע 8484 נחל חרשה 107740 1006490 מבנים. רמת ברנע 8485 נחל חוסני 108650 1006150 מבנים שרידי רגמים וחרסים מתקופת הברונזה הקדומה ב'. רמת ברנע 8486 נחל חוסני 108850 1006300 ממגורות. רמת ברנע 8487 נחל סרפד 108740 1006640 טראסות חקלאיות. רמת ברנע 8488 נחל סרפד 109940 1006140 גדר המקיפה קטע של ואדי הסכור בטראסות. רמת ברנע 79 טבלת אתרים – 1אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות 8489 נחל סרפד 109550 1006200 גדר וטראסות חקלאיות. רמת ברנע 8490 נחל סרפד 109670 1006670 ציורי סלע. רמת ברנע 8491 נחל סרפד 109400 1006410 מבנה מלבני וחרסים מן התקופות הביזנטית והערבית הקדומה. רמת ברנע 8492 נחל סרפד 109400 1006500 גדר המקיפה קטע של ואדי הסכור בטראסות. רמת ברנע 8493 נחל סרפד 109450 1006750 מבנים כלי צור וחרסים מתקופת הברזל ב'. רמת ברנע 8494 נחל סרפד 109300 1006690 גדר וסכר. רמת ברנע 8495 נחל סרפד 109650 1007100 מבנים מכלאה עגולה כלי צור וחרסים מתקופת הברזל ב'. רמת ברנע 8496 נחל קדש ברנע 102800 1005750 בורות מים. רמת ברנע 8497 ואדי אל-עסלי 102920 1005950 מבנים וחרסים מהתקופה הביזנטית. רמת ברנע 8498 ואדי אל-עסלי 103850 1005600 מבנים וחרסים מתקופת הברזל ב'. רמת ברנע 8499 ואדי אל-עסלי 103750 1005050 מבנים וחרסים מתקופת הברונזה התיכונה א'. רמת ברנע 8502 ואדי אל-עסלי 103200 1006000 יישוב מבנה בורות מים גת שומרה טראסות .חרסים מהתקופה הביזנטית. רמת ברנע 80 טבלת אתרים – 1אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות 8503 נחל קדש ברנע 104330 1005430 מבנים וחרסים מהתקופה הרומית הקדומה. רמת ברנע 8504 נחל קדש ברנע 104150 1005650 אתר חנייה מעגלי אבנים וחרסים מהתקופה הרומית הקדומה. רמת ברנע 8505 גבעת ברנע 104280 1005880 גדר טראסות וממגורה. רמת ברנע 8506 גבעת ברנע 104350 1005600 גדר וטראסות. רמת ברנע 8507 גבעת ברנע 104340 1005640 ציורי סלע. רמת ברנע 8508 גבעת ברנע 104130 1005580 מבנים וחרסים מן התקופות הברזל ב' והביזנטית. רמת ברנע 8509 נחל חרשה 104530 1005430 גדר טראסות מבנה .חרסים מהתקופה הביזנטית. רמת ברנע 8510 נחל חרשה 104350 1005250 גדר וטראסות. רמת ברנע 8511 נחל חרשה 104820 1005470 מבנים מעוגלים בור מים חצוב. רמת ברנע 8512 נחל חרשה 104900 1005450 אתר חנייה וחרסים מן התקופה הרומית הקדומה. רמת ברנע 8513 נחל חרשה 104700 1005150 מבנים טומולי ושרידי טראסות חקלאיות. רמת ברנע 8514 ואדי ח'ראשה 105900 1005400 שרידי ישוב חקלאי ומצד מתקופת הברזל. רמת ברנע 81 טבלת אתרים – 1אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות 8515 נחל חרשה 105700 1005300 גדר המקיפה קטע של ואדי הסכור בטראסות. רמת ברנע 8516 נחל חרשה 105600 1006050 שרידי מבנים וחרסים מן התקופות הברזל ב' הביזנטית והערבית הקדומה. רמת ברנע 8517 נחל חרשה 105750 1005950 בור מים תעלות. רמת ברנע 8518 נחל חרשה 105780 1005680 גדר המקיפה קטע של ואדי הסכור מכלאה. רמת ברנע 8519 נחל חרשה 105500 1005750 מבנים מעוגלים וחרסים מן התקופת הברזל ב'. רמת ברנע 8520 ואדי ח'ראשה 105900 1006090 שרידי ישוב חקלאי ומצד מתקופת הברזל. רמת ברנע 8521 נחל חרשה 105040 1005460 גל אבנים וחרסים מתקופת הברונזה התיכונה א'. רמת ברנע 8522 נחל חרשה 105700 1005900 יישוב מצד סגלגל שרידי מבנים מעוגלים מכלאה חרסים מתקופת הברזל ב'. רמת ברנע 8523 נחל חרשה 106400 1005350 מבנים וחרסים מתקופת הברזל ב'. רמת ברנע 8524 נחל חוסני 107000 1005900 מבנים וחרסים מן התקופות הברזל ב' הביזנטית והערבית הקדומה. רמת ברנע 8525 נחל חוסני 107850 1005100 גדר המקיפה קטע של ואדי הסכור בטראסות. רמת ברנע 82 טבלת אתרים – 1אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות 8526 נחל חוסני 107750 1005600 שרידי מבנים גדר אבנים מדרגות חקלאיות וחרסים מן התקופות הברזל ב' הביזנטית והערבית הקדומה. רמת ברנע 8527 נחל חרשה 107240 1005940 מבנה וחרסים מן התקופות הברונזה הקדומה ב' והברונזה התיכונה א'. רמת ברנע 8528 נחל חוסני 107300 1005700 שומרה סגלגלה וגדר המקיפה קטע של ואדי הסכור בטראסות. רמת ברנע 8529 נחל חרשה 107540 1005690 מבנה מרובע וחרסים מן התקופה הביזנטית. רמת ברנע 8530 נחל חוסני 107600 1005750 מבנים גדר וחרסים מן התקופות הברזל ב' והביזנטית. רמת ברנע 8547 נחל חרשה 107890 1005540 ממגורות וחרסים מן התקופה הביזנטית. רמת ברנע 8548 נחל סרפד 109000 1005700 אתר חנייה מעגלי אבנים וחרסים מן התקופה הרומית הקדומה. רמת ברנע 8549 נחל חוסני 108550 1005450 מבנים מעוגלים שרידי מבנים וחרסים מן התקופה הערבית הקדומה. רמת ברנע 8550 נחל חוסני 108890 1005340 גדר המקיפה קטע של ואדי הסכור בטראסות. רמת ברנע 8551 נחל סרפד 109650 1006500 מבנים שומרה סגלגלה גת מטוייחת גדר טראסות וחרסים מן התקופה הביזנטית. רמת ברנע 8552 נחל קדש ברנע 103750 1004550 מבנים מעוגלים וחרסים מהתקופה הביזנטית. רמת ברנע 83 טבלת אתרים – 1אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות 8553 נחל קדש ברנע 103350 1004100 מבנים מעוגלים וחרסים מתקופת הברזל ב'. רמת ברנע 8554 נחל קדש ברנע 105540 1004950 מבנים וחרסים מתקופת הברזל ב'. רמת ברנע 8555 נחל קדש ברנע 104300 1004300 מבנה וחרסים מן התקופות הביזנטית והערבית הקדומה. רמת ברנע 8556 נחל קדש ברנע 104780 1004130 בור מים חצוב שוקת חצובה באבן ציורי סלע. רמת ברנע 8557 נחל חרשה 105000 1004650 יישוב מבנים וחרסים מן התקופות הברונזה התיכונה א' הברזל ב' והביזנטית. רמת ברנע 8558 נחל חרשה 105540 1004590 מבנים חרסים מתקופת הברזל ב'. רמת ברנע 8559 נחל חרשה 105420 1004270 מבנים וחרסים מן התקופה הביזנטית. רמת ברנע 8560 נחל חרשה 105470 1004170 מבנים וחרסים מהתקופה הביזנטית. רמת ברנע 8561 נחל חרשה 105080 1004480 מכלאה שרידי מבנים וחרסים מתקופת הברזל ב'. רמת ברנע 8563 נחל חרשה 105350 1004750 מבנים מכלאה רגמים .חרסים מן התקופות הברונזה הקדומה ב' הברזל ב' והביזנטית. רמת ברנע 8564 נחל חרשה 105430 1004930 מבנים סגלגלים .חרסים מן התקופות הכלקוליתית והביזנטית. רמת ברנע 8565 נחל חרשה 106050 1004450 אתר חנייה גלי אבנים מעגלי אבנים וחרסים מן התקופה הרומית הקדומה. רמת ברנע 84 טבלת אתרים – 1אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות 8566 בור חרשה 107800 1004100 בורות מים חצובים שוקת ותעלה. הר הנגב 8567 נחל חרשה 107200 1004500 גדר המקיפה קטע של ואדי הסכור בטראסות. הר הנגב 8568 בור חרשה 107840 1004240 בור מים חצוב. הר הנגב 8569 נחל חוסני 107690 1004740 בור מים חצוב ותעלות. הר הנגב 8570 נחל חרשה 107890 1004990 מבנה סגלגל וחרסים מתקופת הברזל ב'. רמת ברנע 8571 נחל חרשה 108470 1004920 מבנה מעוגל שרידי מבנים ציורי סלע וחרסים מן התקופת הברונזה הקדומה ב'. הר הנגב 8572 נחל חרשה 108050 1004950 מבנים מבנה מלבני מכלאות גדר המקיפה קטע של ואדי הסכור בטראסות וחרסים מן התקופות הביזנטית והערבית הקדומה. רמת ברנע 8573 נחל חרשה 108290 1004690 מבנים מעוגלים וחרסים מן התקופה הביזנטית. הר הנגב 8574 נחל חרשה 108500 1004450 מכלאות מתקנים מעוגלים וחרסים מתקופת הברונזה הקדומה ב'. הר הנגב 8575 נחל חרשה 108800 1004250 בור מים חצוב חרותת תקרה תעלה ושרידי אתר חנייה. הר הנגב 8576 מאגורות סרפד 109300 1004200 בורות מים ותעלות. הר הנגב 85 טבלת אתרים – 1אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות 8577 נחל סרפד 109290 1004290 מבנה וחרסים מן התקופה הביזנטית. הר הנגב 8578 מאגורות סרפד 109500 1004100 בורות מים ותעלות. הר הנגב 8579 נחל סרפד 109650 1004250 תפזורת צור. הר הנגב 8580 נחל סרפד 109400 1004650 מבנה מלבני גלי אבנים וחרסים מתקופת הברונזה התיכונה א'. הר הנגב 8581 נחל סרפד 109700 1004700 מבנים וחרסים מן התקופה הביזנטית. הר הנגב 8582 נחל קדש ברנע 104000 1003950 מגדל מבנים מכלאות שרידי מבנים ממגורות גרונות .חרסים מתקופת הברזל ב'. רמת ברנע 8583 נחל קדש ברנע 104100 1004000 מבנים יישוב שרידי קירות בור מים חצוב תעלה מכלאה גורן טראסות .חרסים מתקופת הברזל ב' הרומית הקדומה והביזנטית. רמת ברנע 8584 הר חרשה 104390 1003540 בור מים מעוגל. רמת ברנע 8585 הר חרשה 104570 1003300 מבנים אתר חנייה גלי אבנים "מצבות"רוגם .חרסים מהתקופה הביזנטית. הר הנגב 8586 הר חרשה 104200 1003200 יישוב מבנים טומולי כלי צור וחרסים מן התקופות הברונזה הקדומה ב' והבזנטית. רמת ברנע 8587 נחל קדש ברנע 104640 1003090 בור מים. הר הנגב 86 טבלת אתרים – 1אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות 8588 נחל קדש ברנע 106030 1003430 מבנים וחרסים מן התקופה הרומית-הביזנטית. הר הנגב 8589 נחל קדש ברנע 105450 1003950 מבנים רגמים וחרסים מתקופת הברונזה הקדומה ב'. רמת ברנע 8590 נחל קדש ברנע 105700 1003300 אתר חניה מעגלי אבנים וחרסים מן התקופה הרומית-הביזנטית. הר הנגב 8591 נחל קדש ברנע 105270 1003270 שרידי מבנים וחרסים מן התקופה הרומית. הר הנגב 8592 נחל קדש ברנע 105740 1003990 בור מים חצוב. רמת ברנע 8593 נחל חרשה 106940 1003690 מכלאה עגולה וחרסים מן התקופות הרומית הקדומה והרומית. הר הנגב 8595 נחל חרשה 107500 1003350 מכלאה שרידי מבנים מעוגלים וחרסים מן התקופה הביזנטית. הר הנגב 8596 נחל חרשה 108550 1003350 רגמים. הר הנגב 8597 נחל סרפד 109500 1003850 בור מים חצוב ותעלה. הר הנגב 8598 נחל סרפד 109670 1003370 תפזורת צור. הר הנגב 8599 נחל סרפד 109950 1003400 מבנים וחרסים מתקופת הברונזה הקדומה ב'. הר הנגב 8600 נחל סרפד 109760 1003910 גדר המקיפה קטע של ואדי הסכור בטראסות שרידי מבנים וחרסים מן התקופה הביזנטית. הר הנגב 87 טבלת אתרים – 1אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות 8601 נחל קדש ברנע 102660 1002060 מבנה גדר המקיפה קטע של ודי הסכור בטרסות חרסים מהתקופה הביזנטית. רמת ברנע 8602 נחל קדש ברנע 103380 1002680 מבנים גדר טראסות וחרסים מן התקופה הביזנטית. רמת ברנע 8603 נחל קדש ברנע 103830 1002580 שרידי מבנים וחרסים מן התקופה הביזנטית. הר הנגב 8604 נחל קדש ברנע 103950 1002850 גלי אבנים וטומולי. רמת ברנע 8605 נחל חרשה 107690 1002940 מבנים. הר הנגב 8606 נחל חרשה 107550 1002150 מבנה גל אבנים וחרסים מן התקופה הביזנטית. הר הנגב 8607 נחל סרפד 109650 1002950 מבנים וחרסים מן התקופה הביזנטית. הר הנגב 8610 נחל קדש ברנע 103950 1001900 יישוב מכלאות עגולות מסגד פתוח מבנה מלבני רגמים וחרסים מן התקופות הביזנטית הר הנגב והאיסלמית הקדומה. 8616 נחל חרשה 108440 1001940 מבנה מרובע. הר הנגב 8621 נחל חרשה 105210 1007560 מבנים. רמת ברנע 8622 נחל מתנן 103500 1009600 שרידי יישוב סכרים וחרסים מן התקופות הביזנטית והערבית הקדומה. רמת ברנע 88 טבלת אתרים – 1אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות 8623 נחל סרפד 110500 1009700 מבנים גרנות ממגורות וחרסים מן התקופות הברזל ב' והביזנטית. רמת ברנע 8624 נחל סרפד 110790 1009690 רוגם. רמת ברנע 8625 נחל סרפד 110440 1009040 מבנה מעוגל. רמת ברנע 8626 נחל סרפד 111050 1009450 מבנים מעוגלים ציורים חרותים בסלע וגל אבנים. רמת ברנע 8627 נחל סרפד 111440 1009690 רגמים. רמת ברנע 8628 נחל סרפד 111850 1009900 מבנים סגלגלים אתר חנייה גלי אבנים וחרסים מן התקופות הרומית והביזנטית. רמת ברנע 8629 נחל סרפד 111450 1009300 מכלאה סגלגלה ורוגם. רמת ברנע 8630 נחל סרפד 112200 1009750 מכלאות מעוגלות וחרסים מתקופת הברזל ב'. הר הנגב 8631 נחל עקרב 112950 1009700 שרידי מבנים מעוגלים וכלי צור מן התקופה הנאוליתית הקדם-קיראמית ב'. הר הנגב 8632 נחל עקרב 112900 1009600 מבנים מעוגלים מכלאה טראסות חקלאיות גדר אבנים וחרסים מן התקופות הברזל ב' הר הנגב הרומית הקדומה והביזנטית. 8633 נחל עקרב 112990 1009540 הר הנגב כלי צור מן התקופה הנאוליתית הקדם-קיראמית ב'. 89 טבלת אתרים – 1אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות 8634 נחל עקרב 113100 1009700 גדר אבנים וטראסות חקלאיות. הר הנגב 8635 נחל עקרב 113100 1009100 אתר חנייה מעגלי אבנים וחרסים מן התקופה הרומית הקדומה. הר הנגב 8636 נחל עקרב 113500 1009500 אתר חנייה גלי אבנים וחרסים מן התקופה הביזנטית. הר הנגב 8637 נחל עקרב 113750 1009400 מבנים סגלגלים טראסות וחרסים מתקופת הברזל ב'. הר הנגב 8638 נחל עקרב 113950 1009300 מבנים קבר ארגז מתקן רבוע וחרסים מתקופת הברזל ב'. הר הנגב 8639 נחל עקרב 113940 1009140 מעגלי אבנים וכלי צור מן התקופה הפליאוליתית התחתונה. הר הנגב 8640 נחל נצנה 114250 1009950 מבנים מעוגלים טראסות וכלי צור מתקופת הברונזה הקדומה. הר הנגב 8643 נחל נצנה 114540 1009540 גל אבנים. הר הנגב 8644 נחל נצנה 114650 1009450 מבנה סגלגל וחרסים מן התקופה הביזנטית. הר הנגב 8645 נחל נצנה 114950 1009450 מבנה מלבני גורן ממגורות מתקנים קברים וחרסים מתקופת הברזל ב'. הר הנגב 8646 נחל נצנה 115090 1009440 גדר אבנים התוחמת קטע של וואדי סכור בטראסות. הר הנגב 90 טבלת אתרים – 1אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות 8647 נחל נצנה 115050 1009900 שרידי מבנה אתר חנייה רגמים גלי אבנים כלי צור וחרסים מן התקופות הברונזה הקדומה הר הנגב הברזל ב' הרומית הקדומה והביזנטית. 8648 נחל נצנה 115400 1009100 מבנים כלי צור וחרסים מן התקופות הברונזה הקדומה והביזנטית. הר הנגב 8649 נחל נצנה 115700 1009350 אתר חנייה גלי אבנים וחרסים מתקופת הברזל ב'. 8650 נחל יתר 116140 1009740 גדר אבנים התוחמת קטע של וואדי סכור בטראסות. 8651 נחל נצנה 116200 1009150 אתר חנייה גלי אבנים וחרסים מן התקופה הביזנטית. 8688 נחל סרפד 110300 1008150 רגמים. רמת ברנע 8689 נחל סרפד 110950 1008290 קבר שיח' מן התקופה העותומנית מבנה רבוע וקברי שוחה מן התקופה המודרנית. רמת ברנע 8690 נחל סרפד 110940 1008290 מבנה מעוגל. רמת ברנע 8692 נחל סרפד 111250 1008500 שרידי יישוב מכלאה וחרסים מתקופת הברזל ב'. רמת ברנע 8693 נחל סרפד 110950 1009050 שרידי יישוב מכלאה וחרסים מתקופת הברזל ב'. רמת ברנע 8694 נחל סרפד 111350 1009050 קיר אבנים סגלגל רגמים דולמן וממגורה. רמת ברנע 91 טבלת אתרים – 1אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות 8695 נחל סרפד 111500 1009000 שרידי מבנים מלבניים ממגורות וחרסים מתקופת הברזל ב'. רמת ברנע 8696 נחל סרפד 111700 1008700 שרידי מבנה סגלגל גלי אבנים מכלאה סגלגלה וחרסים מתקופת הברזל ב'. רמת ברנע 8697 נחל סרפד 111850 1008950 אתר חנייה מעגלי אבנים מבנה מלבני וחרסים מן התקופות הברזל ב' והביזנטית. הר הנגב 8698 נחל סרפד 111540 1008340 גדר אבנים וטראסות חקלאיות. רמת ברנע 8699 נחל סרפד 111700 1008300 שרידי מבנים מעוגלים וחרסים מן התקופות הברזל ב' והביזנטית. רמת ברנע 8700 נחל סרפד 111700 1008200 שרידי יישוב וחרסים מן התקופות הברונזה הקדומה הברזל ב' והביזנטית. רמת ברנע 8702 נחל סרפד 111540 1008040 גדר אבנים וטראסות חקלאיות. רמת ברנע 8703 נחל סרפד 111600 1008150 שרידי יישוב מכלאות וחרסים מתקופת הברזל ב'. רמת ברנע 8704 נחל סרפד 112090 1008090 שרידי מבנה מעוגל. הר הנגב 8705 נחל סרפד 112200 1008200 מבנה (מגדל?) מכלאה בנוייה וחרסים מן התקופות הברזל ב' והביזנטית. הר הנגב 8706 נחל סרפד 112140 1008340 מכלאה. הר הנגב 8707 נחל סרפד 112450 1008600 שרידי יישוב וחרסים מן התקופות הרומית והביזנטית. הר הנגב 92 טבלת אתרים – 1אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות 8708 נחל עקרב 112890 1008740 גל אבנים. הר הנגב 8709 נחל עקרב 113090 1008740 גדר אבנים וטראסות חקלאיות. הר הנגב 8710 נחל עקרב 113100 1009000 שרידי מבנים גדר אבנים טראסות חקלאיות וחרסים מתקופת הברזל ב'. הר הנגב 8711 נחל עקרב 113540 1008140 ממגורה מלבנית. הר הנגב 8712 נחל עקרב 114000 1008900 מכלאות וחרסים מתקופת הברזל ב'. הר הנגב 8713 נחל עקרב 114300 1008650 מבנה מלבני אתר חנייה וגלי אבנים. הר הנגב 8714 נחל עקרב 114250 1008150 גל אבנים מכלאה וחרסים מתקופת הברזל ב'. הר הנגב 8715 נחל עקרב 114650 1008450 גדר אבנים התוחמת קטע סכור בטראסות וסכר גדול. הר הנגב 8716 נחל נצנה 114950 1008400 שרידי מבנים גלי אבנים גורן רוגם רבוע וחרסים מן התקופות הברונזה הקדומה והברזל ב'. הר הנגב 8717 נחל נצנה 114950 1008750 מבנה מלבני וחרסים מתקופת הברזל ב'. הר הנגב 8718 נחל נצנה 115200 1008250 מבנים ממגורה וחרסים מתקופת הברזל ב'. הר הנגב 8719 נחל עכשוב 115350 1008550 אתר חנייה גלי אבנים וחרסים מן התקופה הביזנטית. הר הנגב 93 טבלת אתרים – 1אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות 8721 נחל נצנה 115650 1008750 שרידי מבנים מכלאות גורן וחרסים מן התקופה הביזנטית. הר הנגב 8722 נחל נצנה 115590 1009030 גלי אבנים. הר הנגב 8723 נחל נצנה 115990 1008990 גדר אבנים ומדרגות חקלאיות. 8724 נחל עכשוב 115700 1008100 גדר אבנים התוחמת קטע סכור בטראסות מכלאות וחרסים מן התקופה הביזנטית. הר הנגב 8725 נחל עכשוב 115740 1008040 בור מים סגלגל ותעלה. הר הנגב 8726 נחל נצנה 116100 1008900 מכלאה וגורן. 8727 נחל נצנה 116090 1008490 מתקן מעוגל. 8728 נחל נצנה 116090 1008290 מבנה סגלגל ומעגלי אבנים. 8755 נחל סרפד 110150 1007750 אתר חנייה גלי אבנים וחרסים מן התקופה הבינזטית. רמת ברנע 8756 נחל סרפד 110390 1007790 גל אבנים. רמת ברנע 8757 נחל סרפד 110590 1007640 רוגם רבוע. רמת ברנע 8758 נחל סרפד 110340 1007040 גל אבנים. רמת ברנע 94 טבלת אתרים – 1אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות 8759 נחל סרפד 110950 1007560 אתר חנייה גלי אבנים וחרסים מן התקופה הביזנטית. רמת ברנע 8760 נחל סרפד 110950 1007800 רגמים. רמת ברנע 8761 נחל סרפד 111200 1007600 בורות מים ותעלות. רמת ברנע 8762 נחל סרפד 111240 1007690 גדר אבנים וטראסות חקלאיות. רמת ברנע 8763 נחל סרפד 111600 1007700 שרידי יישוב שדה תלוליות ("תלילאת אל-ענב") טראסות חקלאיות גדרות וחרסים מן התקופה הערבית הקדומה. רמת ברנע 8764 נחל סרפד 111390 1007240 מכלאה מלבנית. רמת ברנע 8765 נחל סרפד 111490 1007040 בור מים. רמת ברנע 8766 נחל סרפד 111750 1007350 בריכת אגירה סגלגלה תעלה מבנה רבוע מכלאה וחרסים מן התקופות הברזל ב' והרומית הקדומה. רמת ברנע 8767 נחל סרפד 111650 1007550 מבנים מלבניים בור מים קיר שדה אתר חנייה .חרסים מן התקופות הברזל ב' והרומית הקדומה. רמת ברנע 8768 נחל סרפד 111690 1007790 גדר אבנים התוחמת קטע סכור בטראסות. רמת ברנע 8769 נחל סרפד 111900 1007900 מכלאה גל אבנים שרידי מבנים וחרסים מתקופת הברזל ב'. רמת ברנע 95 טבלת אתרים – 1אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות 8770 נחל סרפד 111850 1007650 מבנים מתקנים וחרסים מן התקופות הברזל ב' והביזנטית. רמת ברנע 8771 נחל סרפד 111900 1007500 שרידי מבנים מעוגלים וגל אבנים. רמת ברנע 8772 נחל סרפד 111850 1007250 שרידי מבנים מתקן מעוגל וחרסים מן התקופה הרומית הקדומה. רמת ברנע 8773 נחל סרפד 111940 1007040 רוגם רבוע. רמת ברנע 8774 נחל סרפד 112950 1007850 מכלול חדרים וחצרות מבנים מעוגלים חרסים מן התקופות הברונזה הקדומה הברונזה התיכונה א' והרומית הקדומה. הר הנגב 8775 נחל סרפד 112950 1007650 מבנים מעוגלים וחרסים מן התקופה הביזנטית. הר הנגב 8776 נחל סרפד 112940 1007190 גורן וציורים חרותים בסלע. הר הנגב 8777 נחל סרפד 113050 1007550 גדר אבנים וטראסות חקלאיות. הר הנגב 8778 נחל עקרב 114000 1007300 גדר שרידי "שיניות" (גלי סימון) מבנים מעוגלים רוגם וחרסים מן התקופות הברונזה הר הנגב הקדומה והברונזה התיכונה א'. 8779 נחל עקרב 114100 1007850 מכלאה ומעגלי אבנים. הר הנגב 8780 נחל עקרב 114330 1007530 ציורים חרותים בסלע. הר הנגב 96 טבלת אתרים – 1אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות 8781 נחל עקרב 114600 1007400 מבנים מעוגלים וכלי צור מן התקופה הנאוליתית הקדם-קיראמית ב'. הר הנגב 8782 נחל עקרב 114750 1007450 מכלאות מעוגלות רוגם מלבני וחרסים מתקופת הברזל ב'. הר הנגב 8783 נחל נצנה 115000 1008000 מבנה מכלאות ממגורות שרידי בור מים כלי צור וחרסים מתקופת הברזל ב' והרומית הר הנגב הקדומה. 8784 נחל עקרב 114900 1007250 סכרים מכלאה סגלגלה וגלי אבנים. הר הנגב 8785 מצודת נחל עקרב 115150 1007700 מצודת סוגרים סגלגלה גורן ושרידי ממגורות מבנים מעוגלים וחרסים מתקופת הברזל ב'. הר הנגב 8786 נחל עכשוב 116000 1007700 שרידי יישוב ציורי סלע וחרסים מן התקופה הביזנטית. הר הנגב 8787 נחל עכשוב 115590 1007540 גלי אבנים. הר הנגב 8788 נחל עכשוב 115890 1007240 רוגם. הר הנגב 8802 נחל סרפד 110190 1006740 גדר אבנים וטראסות חקלאיות. רמת ברנע 8803 נחל סרפד 110500 1007100 מבנה מלבני מכלאה סגלגלה שרידי מבנים גדר אבנים וחרסים מן התקופה הערבית הקדומה. רמת ברנע 8804 נחל סרפד 110090 1006240 גל אבנים. רמת ברנע 8805 נחל סרפד 111550 1006750 מכלאה סגלגלה וגלי אבנים. רמת ברנע 97 טבלת אתרים – 1אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות 8806 נחל סרפד 112600 1006800 שרידי יישוב מכלאות כלי צור .חרסים מן תקופות הברזל ב' והרומית הקדומה. רמת ברנע 8807 נחל סרפד 111200 1006150 מבנה מעוגל שרידי מבנים כלי צור מן התקופות הכלקוליתית והברונזה הקדומה וחרסים מן התקופות הרומית המאוחרת והביזנטית. רמת ברנע 8808 נחל סרפד 111250 1006150 מכלאה וחרסים מן התקופה הרומית. רמת ברנע 8809 נחל סרפד 111400 1006150 גדר אבנים טראסות חקלאיות וגרנות. רמת ברנע 8810 נחל סרפד 111540 1006040 גל אבנים. רמת ברנע 8811 נחל סרפד 111940 1006140 מכלאות וחדר מעוגל. רמת ברנע 8812 נחל סרפד 112390 1006690 שרידי מבנה טראסות חקלאיות וגדר אבנים. רמת ברנע 8813 נחל סרפד 112400 1006550 גדר אבנים וטראסות חקלאיות. רמת ברנע 8814 נחל סרפד 112950 1009000 גורן גל אבנים וחרסים מן התקופה הבינזטית. הר הנגב 8815 נחל סרפד 112590 1006390 גל אבנים. רמת ברנע 8816 נחל סרפד 112040 1006390 מכלאה וגל אבנים. רמת ברנע 98 טבלת אתרים – 1אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות 8817 נחל סרפד 112350 1006100 שרידי יישוב רוגם מלבני כלי צור וחרסים מתקופת הברונזה התיכונה א'. רמת ברנע 8818 נחל סרפד 112600 1006250 מכלאה שרידי מבנים וחרסים מן התקופה הביזנטית. רמת ברנע 8819 נחל עקרב 113750 1006800 מבנה מעוגל "שיניות" (גלי סימון) וחרסים מן התקופות הברונזה הקדומה והברזל ב'. הר הנגב 8820 נחל עקרב 114000 1007000 " שיניות "מכלאה שרידי מבנים כלי צור מתקופת הברונזה הקדומה וחרסים מתקופת הברזל הר הנגב ב'. 8821 נחל עקרב 114290 1006540 כלי צור ונתזים מן התקופה הכלקוליתית או הברונזה הקדומה. הר הנגב 8822 נחל עקרב 114250 1006750 " שיניות( "גלי סימון) וגלי אבנים. הר הנגב 8823 נחל עקרב 114440 1006840 מכלאה מלבנית וחרסים מתקופת הברזל ב'. הר הנגב 8824 נחל עקרב 114650 1007000 מכלאה סגלגלה וחרסים מן התקופה הביזנטית. הר הנגב 8825 נחל עקרב 114940 1006940 אתר חנייה מעגלי אבנים וגלי אבנים. הר הנגב 8827 נחל עקרב 114790 1006790 גדר אבנים וטראסות חקלאיות. הר הנגב 8828 נחל עקרב 114950 1006700 שרידי מבנים מעוגלים "שיניות" (גלי סימון) .חרסים מתקופת הברזל ב'. הר הנגב 99 טבלת אתרים – 1אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות 8829 נחל עקרב 114950 1006300 שרידי מבנים קבר ארגז מכוסה גל אבנים ממגורות וחרסים מתקופת הברזל ב'. הר הנגב 8830 נחל עקרב 115350 1006450 רוגם מבנה דמוי פרסה וציורים חרותים בסלע. הר הנגב 8831 נחל עקרב 115400 1006050 מכלאה סגלגלה גלי אבנים כלי צור מתקופת הברונזה הקדומה וחרסים מן התקופה הרומית. הר הנגב 8832 נחל נצנה 115900 1006200 שרידי יישוב כלי צור מתקופת הברונזה הקדומה וחרסים מן התקופה הרומית הקדומה. הר הנגב 8833 נחל נצנה 115750 1006700 שרידי יישוב. הר הנגב 8834 נחל נצנה 115640 1006790 מכלאה וחרסים מן התקופה הביזנטית. הר הנגב 8835 נחל נצנה 116150 1006800 בור מים ותעלות. הר הנגב 8859 רמת ברנע 110110 1005740 רגמים. רמת ברנע 8860 רמת ברנע 109950 1006500 שרידי מבנים גת מטוייחת גרנות מכלאה סגלגלה טראסות חקלאיות גדרות אבנים וחרסים מן רמת ברנע התקופה הערבית הקדומה. 8861 רמת ברנע 110600 1005450 מבנים סגלגלים. רמת ברנע 8862 נחל סרפד 111200 1005450 מכלאות וחרסים מן התקופה הביזנטית. רמת ברנע 100 טבלת אתרים – 1אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות 8863 נחל סרפד 111290 1005040 אתר חנייה ושרידי מעגלי אבנים. הר הנגב 8864 נחל סרפד 111800 1005100 שרידי יישוב גלי אבנים בור מים חצוב תעלה טראסות חקלאיות גדר אבנים וחרסים מן התקופה האיסלמית הקדומה. הר הנגב 8865 נחל נצנה 115390 1008840 כתובות מן התקופה האיסלמית וחריטות בסלע. הר הנגב 8866 נחל סרפד 112340 1005040 גדר אבנים וטראסות חקלאיות. הר הנגב 8867 נחל סרפד 112950 1005200 מכלאות גל אבנים וחרסים מן התקופה הביזנטית. הר הנגב 8868 נחל סרפד 113190 1005040 בוסתן וואדי סכור בטראסות. הר הנגב 8873 נחל סרפד 113650 1005850 שרידי מבנים מעוגלים גלי אבנים טראסות חקלאיות גדר אבנים .חרסים מן התקופות הברזל הר הנגב ב' והביזנטית. 8874 נחל סרפד 113650 1005250 אתר חנייה גלי אבנים וחרסים מן התקופה הביזנטית. הר הנגב 8875 נחל סרפד 113940 1005390 ציורים חרותים בסלע. הר הנגב 8876 נחל עקרב 114240 1005990 גדר אבנים טראסות חקלאיות ומעגלי אבנים. הר הנגב 8877 נחל עקרב 115400 1005050 יישוב מכלאה כלי צור וחרסים מתקופת הברונזה הקדומה. הר הנגב 101 טבלת אתרים – 1אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות 8886 נחל סרפד 111040 1005100 שרידי יישוב מצד ממגורות סגלגלות מכלאות כלי צור וחרסים מן התקופות הברזל ב' הר הנגב והביזנטית. 8887 נחל סרפד 110400 1004650 גדר אבנים טראסות חקלאיות מכלאות וחרסים מן התקופות הרומית והביזנטית. הר הנגב 8888 נחל סרפד 110540 1004740 גדר אבנים התוחמת קטע של ואדי סכור בטראסות. הר הנגב 8889 נחל סרפד 110540 1004840 רגמים. הר הנגב 8890 נחל סרפד 110750 1004750 גדר אבנים התוחמת קטע סכור בטראסות שרידי מבנים מעוגלים וחרסים מן התקופה הר הנגב הביזנטית. 8891 נחל סרפד 110790 1004440 גורן. הר הנגב 8892 נחל סרפד 110600 1004250 מבנים וחרסים מתקופת הברזל ב'. הר הנגב 8893 נחל סרפד 111040 1004240 גדר אבנים וטראסות חקלאיות. הר הנגב 8894 נחל סרפד 111540 1004440 חרסים מתקופת הברזל ב'. הר הנגב 8895 נחל סרפד 112290 1004440 גדר אבנים וטראסות חקלאיות. הר הנגב 8896 נחל סרפד 112840 1004740 מכלאה. הר הנגב 102 טבלת אתרים – 1אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות 8897 נחל סרפד 112640 1004540 בור מים חצוב ותעלה. הר הנגב 8898 נחל סרפד 112240 1004040 מבנה רבוע. הר הנגב 8899 נחל עירים 114550 1004600 יישוב מבנה מכלאות רגמים מתקן מעוגל כלי צור וחרסים מן התקופות הברונזה הקדומה הר הנגב והברזל ב'. 8900 נחל עקרב 115850 1004600 שרידי יישוב מגדל מכלאות גורן גדר אבנים כלי צור וחרסים מן התקופות הברזל ב' הר הנגב והביזנטית. 8902 נחל עקרב 115550 1004950 שרידי יישוב מכלאה רגמים מבנים סכרים כלי צור מן התקופות הנאוליתית הקדם-קיראמית הר הנגב ב' וחרסים מן התקופות הברונזה הקדומה הברזל ב' הרומית הקדומה והממלוכית. 8903 נחל עקרב 115900 1004800 אתר חנייה גלי אבנים וחרסים מן התקופה הרומית הקדומה. הר הנגב 8904 נחל עקרב 115900 1004600 שרידי מבנים מעוגלים שרידי מכלאות וכלי צור מן התקופה הנאוליתית הקדם קיראמית ב'. הר הנגב 8923 נחל סרפד 110500 1003850 שרידי יישוב בורות מים דמויי-פעמון תעלות וחרסים מתקופת הברזל ב'. הר הנגב 8924 נחל סרפד 110700 1003850 מבנה מעוגל מכלאות וחרסים מן התקופה הביזנטית. הר הנגב 8925 נחל סרפד 110050 1003200 מבנים מעוגלים. הר הנגב 103 טבלת אתרים – 1אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות 8926 נחל סרפד 110350 1003050 שרידי מבנים מעוגלים טראסות חקלאיות וחרסים מן התקופות הברונזה הקדומה הברונזה הר הנגב התיכונה והביזנטית. 8927 נחל עירים 113740 1003040 מבנה סגלגל. הר הנגב 8928 נחל עירים 114000 1003350 שרידי יישוב טראסות חקלאיות בור מים וחרסים מן התקופות הברונזה התיכונה א' הברזל ב' והאיסלמית הקדומה. הר הנגב 8929 נחל עירים 113990 1003090 מכלאה דמויית פרסה. הר הנגב 8930 נחל עירים 114150 1003350 אתר חנייה מעגלי אבנים וגלי אבנים. הר הנגב 8931 נחל עירים 114200 1003600 יישוב וחרסים מתקופת הברזל ב'. הר הנגב 8932 נחל עירים 114490 1003590 אתר חנייה וחרסים מתקופת הברזל ב'. הר הנגב 8933 נחל עירים 114550 1003400 שרידי מבנה מלבני גורן וחרסים מן התקופות הברזל ב' והביזנטית. הר הנגב 8934 נחל עירים 114750 1003450 טראסות חקלאיות וחרסים מתקופת הברזל ב'. הר הנגב 8935 נחל עירים 114650 1003350 מבנים. הר הנגב 8936 נחל עירים 114950 1003650 רגמים ושרידי מבנים. הר הנגב 104 טבלת אתרים – 1אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות 8937 נחל עירים 115240 1003640 " שיניות( "גלי סימון) וגלי אבנים. הר הנגב 8938 נחל עירים 115450 1003950 אתר חנייה ציורי סלע וחרסים מן התקופה הרומית הקדומה. הר הנגב 8939 נחל עקרב 116040 1003840 רגמים. הר הנגב 8963 נחל סרפד 110250 1002800 מכלאות וחרסים מן התקופה הרומית. הר הנגב 8964 נחל סרפד 110500 1002300 אתר חנייה וגלי אבנים. הר הנגב 8965 נחל סרפד 110250 1002100 אתרי חנייה מעגלי אבנים גלי אבנים וחרסים מן התקופות הרומית והביזנטית. הר הנגב 8966 הר עירים 111090 1002640 רגמים. הר הנגב 8967 נחל עירים 112200 1002100 שרידי יישוב רגמים וחרסים מתקופת הברונזה התיכונה א'. הר הנגב 8968 נחל עירים 112340 1002340 שרידי מבנים. הר הנגב 8969 נחל עירים 112050 1002840 שרידי מבנים. הר הנגב 8970 נחל עירים 112700 1002200 שרידי מבנים מכלאות וחרסים מן התקופה הביזנטית. הר הנגב 8971 נחל עירים 113690 1002690 גלי אבנים. הר הנגב 105 טבלת אתרים – 1אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות 8972 נחל עקרב 115190 1002590 רגמים. הר הנגב 8973 נחל עקרב 116000 1003000 מבנים מכלאה רגמים סכרים וחרסים מן התקופות הברזל ב' והביזנטית. הר הנגב 8974 נחל עקרב 115990 1002640 כלי צור מן התקופה האפי-פליאוליתית. הר הנגב 8975 נחל עקרב 115950 1002100 מבנים מלבניים גל אבנים וחרסים מן התקופות הברזל ב' והביזנטית. הר הנגב 8976 נחל עקרב 116040 1002290 אתר חנייה מעגלי אבנים גלי אבנים וחרסים מן התקופה הרומית הקדומה. הר הנגב 8998 נחל סרפד 110400 1001700 אתר חנייה מעגלי אבנים גלי אבנים וחרסים מן התקופות הרומית והביזנטית. הר הנגב 9000 נחל עירים 111190 1001740 גל אבנים. הר הנגב 9001 נחל עירים 111540 1001790 גלי אבנים. הר הנגב 9002 נחל עירים 112000 1001700 שרידי מבנים וחרסים מן התקופות הברזל ב' והביזנטית. הר הנגב 9004 נחל עקרב 114400 1001900 יישוב מכלאות רגמים תעלות כלי צור וחרסים מתקופת הברונזה הקדומה הברונזה התיכונה א' והברזל ב'. הר הנגב 9007 נחל עקרב 114800 1001950 שרידי מבנים מתקן מעוגל גלי אבנים טראסות חקלאיות גדר אבנים וחרסים מן התקופה האיסלמית הקדומה. הר הנגב 106 טבלת אתרים – 1אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות 9036 נחל עכשוב 115800 1007400 מבנים סגלגלים גדר אבנים טראסות חקלאיות וחרסים מן התקופות הרומית הקדומה הר הנגב והביזנטית. 9095 נחל יתר 112200 1008350 אתר חניה גלי אבנים וחרסים מן התקופה הביזנטית. הר הנגב 12346 נחל חרשה 104800 1008650 טומולוס. רמת ברנע 12349 נחל מתנן 103380 1008720 מבנים. רמת ברנע 12506 נחל חרשה 106600 1007950 שרידי מבנים. רמת ברנע 12507 נחל חרשה 105040 1008140 שרידי מבנים. רמת ברנע 12509 נחל חרשה 108490 1004290 גלי אבנים. הר הנגב 12510 נחל חרשה 107100 1005950 מבנים וחרסים מתקופת הברונזה התיכונה א'. רמת ברנע 12511 נחל חרשה 107200 1005750 רגמים. רמת ברנע 12580 נחל סרפד 109700 1004700 מבנים גל אבנים וחרסים מתקופת הברונזה התיכונה א'. הר הנגב 12581 נחל סרפד 109250 1004650 שרידי מבנים וחרסים מן התקופה הביזנטית. הר הנגב 107 טבלת אתרים – 1אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות 12582 מאגורות סרפד 109300 1004000 שרידי מבנים. הר הנגב 12856 מצודת כתף קדש ברנע 102000 1010300 מצודה חומה שער חרסים מתקופת הברזל. רמת ברנע 14044 נחל עקרב 113300 1010610 מבנה מגדל מעוגל בנוי אבני גוויל .חרסים מן התקופה הביזנטית. הר הנגב 14053 נחל עקרב 112650 1010050 גל אבנים וקבר בנויים אבני גוויל. הר הנגב 14054 נחל סרפד 112440 1010090 קבר בנוי אבני גוויל. הר הנגב 14055 נחל עקרב 112550 1010650 בית קברות קברים הבנויים מעגלי אבנים. רמת ברנע 14056 נחל עקרב 112800 1010900 קברים מעוגלים בנויים אבני גוויל .חרסים מן התקופות הברונזה התיכונה א' (?) רמת ברנע והביזנטית(?). 14057 נחל עקרב 112570 1010320 מבנים עגולים וסגלגלים בנויים אבני גוויל מכלאות תעלה קברים .חרסים מן התקופות הר הנגב הברונזה הקדומה הברזל והביזנטית. 14059 נחל נצנה 113500 1011000 מבנה מלבני בנוי אבני גוויל. רמת ברנע 14060 נחל נצנה 113950 1010450 מבנה (קבר?) בנוי אבני גוויל .חרסים מן התקופה הביזנטית. הר הנגב 14061 נחל נצנה 113740 1010040 אתר חניה ותפזורת כלי צור. הר הנגב 108 טבלת אתרים – 1אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות 14062 נחל נצנה 113170 1010770 מבנים בנוים אבני גוויל קברים טרסות חקלאיות .חרסים מן התקופות הברזל (?) הרומית הר הנגב הקדומה והביזנטית. 14063 נחל עקרב 113310 1010270 מבנה גל אבנים מתקן .חרסים מן התקופות הברונזה הקדומה(?) והביזנטית. הר הנגב 14064 נחל עקרב 113170 1010970 מבנה סגלגל וגלי אבנים בנוים אבני גוויל .חרסים מן התקופה הביזנטית. רמת ברנע 14065 נחל עקרב 113260 1010810 בית קברות קברים בנויים אבני גוויל טרסות חקלאיות. רמת ברנע 14066 נחל יתר 113700 1011150 רוגם בנוי אבני גוויל. 14067 נחל יתר 113510 1011160 קברים בנוים אבני גוויל טרסות חקלאיות .חרסים מן התקופה הביזנטית. 14068 נחל נצנה 117050 1010870 קבר בנוי אבני גוויל. 14069 נחל יתר 114770 1010820 מבנים סגלגלים בנוים אבני גוויל מתקנים קברים גל אבנים .חרסים מן התקופות הברונזה הקדומה והברזל. 14070 נחל נצנה 114390 1010940 גל אבנים. 14071 נחל נצנה 114200 1010300 קברים וגל אבים. 14072 נחל נצנה 114050 1010500 מבנה סגלגל בנוי אבני גוויל וחרסים מן התקופה האיסלמית. רמת ברנע הר הנגב 109 טבלת אתרים – 1אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות 14073 נחל נצנה 114050 1010650 גלי אבנים מבנה מעוגל שרידי קירות .חרסים מן התקופה הביזנטית. 14074 נחל יתר 113700 1011200 גל אבנים סגלגל מבנה .חרסים מן התקופה הביזנטית. 14075 נחל יתר 114800 1011000 קברים ומבנה הבנוי אבני גוויל .חרסים מן התקופות הברונזה הקדומה והברזל. 14076 נחל יתר 114700 1011150 קברים בנויים אבני גוויל .חרסים מן התקופות הברונזה התיכונה והערבית. 14077 נחל יתר 114520 1011170 מבנה גלי אבנים .חרסים מן התקופה הביזנטית. 14115 נחל יתר 114570 1011120 מבנה קברים בנויים אבני גוויל מתקן .חרסים. 14116 נחל יתר 114500 1011600 חווה חקלאית מבנים גלי אבנים גדר אבנים טראסה חקלאית .חרסים מן התקופה הביזנטית. 14117 נחל יתר 114200 1011450 מבנה מלבני .חרסים מן התקופה הביזנטית. 14118 נחל יתר 114160 1011460 מבנה גלי אבנים .חרסים מן התקופות הברזל והביזנטית. 14119 נחל יתר 114300 1011450 גל אבנים רוגם בנוי אבני גוויל. 14120 נחל יתר 114760 1011600 מבנים בנויים אבני גוויל קברים מלבניים וגל אבנים. 14121 נחל יתר 114200 1011350 אתר חנייה מבנה קברים .חרסים מן התקופות הברזל והביזנטית. 110 רמת ברנע טבלת אתרים – 1אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות 14123 נחל יתר 116030 1010430 מבנים וגלי אבנים בנויים אבני גוויל .חרסים מן התקופות הברזל והביזנטית. 14124 נחל יתר 116000 1010350 מבנים בנויים אבני גוויל .חרסים מן התקופה הביזנטית. 14125 נחל יתר 115640 1010390 רוגם סגלגל בנוי אבני גוויל. 14126 נחל יתר 115500 1010700 מכלאות בנויות אבני גוויל .חרסים מן התקופה הביזנטית. 14127 נחל יתר 115950 1010870 חווה חקלאית טראסות חקלאיות גל אבנים סגלגל .חרסים מן התקופה הביזנטית. 14128 נחל יתר 115700 1010600 מבנים גדר אבנים מכלאה קבר מלבני .חרסים מן התקופה הביזנטית. 14129 נחל יתר 115900 1010450 מבנים תעלות טראסות חקלאיות ממגורה .חרסים מן התקופה הביזנטית. 14130 נחל יתר 115220 1010870 אתר חנייה מכלאות בנויות אבני גוויל גל אבנים .חרסים מן התקופה הביזנטית. 14131 נחל יתר 115200 1010850 שרידי מבנים קברים סגלגלים בנויים אבני גוויל .חרסים מתקופת הברזל. 14132 נחל יתר 115060 1010610 מבנה גלי אבנים .חרסים מן מתקופת הברזל. 14133 נחל יתר 115210 1011210 מבנה מכלאות בנויות אבני גוויל .חרסים מתקופת הברזל. 14134 נחל יתר 115270 1011320 מבנים בנויים אבני גוויל מתקנים מעוגלים .חרסים מן התקופה הביזנטית. 111 טבלת אתרים – 1אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות 14135 נחל יתר 115910 1011160 מבנים סגלגלים גל אבנים ומתקנים (?) בנויים אבני גוויל. 14136 נחל יתר 115810 1011160 מכלאה שרידי מבנים .חרסים מן התקופות הברזל(?) והערבית הקדומה. 14137 נחל יתר 115500 1011050 מבנה בנוי אבני גוויל .חרסים מן התקופה הביזנטית. 14138 נחל יתר 115500 1011100 יישוב מבנים מתקנים גל אבנים .חרסים מן התקופה הביזנטית. 14139 נחל יתר 115880 1011780 אתר חנייה מבנה מעוגל גלי אבנים קברים גדרות וחרסים מן התקופות הביזנטית והאיסלמית. 14140 נחל לענה 115950 1013150 מבנים בנויים אבני גוויל .חרסים מן התקופה הביזנטית. 14141 נחל לענה 115650 1013350 מבנים מכלאות .חרסים מן התקופות הרומית והביזנטית. 15015 נחל לענה 115150 1013450 מבנה סגלגל שרידי קירות .חרסים מן התקופה הביזנטית. 15031 נחל לענה 115150 1013650 שתי מערות חצובות. 15034 נחל לענה 115870 1013480 חווה גדר מכלאה סגלגלה בנוייה אבני גוויל .חרסים מן התקופה הרומית הקדומה. 15035 נחל לענה 115300 1013400 יישוב מבנים מכלאה מעגלי אבנים גלי אבנים טראסות חקלאיות .חרסים מן התקופה הביזנטית. 112 טבלת אתרים – 1אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות 15039 נחל יתר 116270 1010420 מבנים בור מים .חרסים מן התקופה הביזנטית. 15061 נחל יתר 116050 1010500 מגדל תצפית (?) מבנה בנוי אבני גוויל .חרסים מן התקופה הביזנטית. 15062 נחל יתר 116230 1010070 מבנים ומתקן. 15070 נחל יתר 116200 1010800 בור מים חצוב ותעלות. 15085 הר קמר 116150 1012750 מבנה בנוי אבני גוויל .חרסים מן התקופה הרומית-ביזנטית. 15103 הר קמר 116140 1013040 מבנה בנוי אבני גוויל. 15869 קדש ברנע 102020 1010270 רגמים .חרסים מתקופת הברונזה הקדומה. 15871 הר עזוז 101850 1012550 מבנה מעוגל ושרידי קירות. 15873 גבעת כדר 103050 1014200 שרידי מבנים שרידי סכרים ותפזורת חרסים. 15904 שלוחת ברנע 102300 1010450 מבנים וכלי צור. רמת ברנע 15905 שלוחת ברנע 102420 1010670 רגמים. רמת ברנע רמת ברנע קדש קדש 113 טבלת אתרים – 1אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות שלוחת ברנע 102650 1010350 רגמים. 15907 נחל מתנן 102560 1011310 גלי אבנים מתקנים .חרסים מן התקופה הביזנטית. 15908 הר עזוז 102900 1011300 מבנה .חרסים מתקופת הברונזה התיכונה א'. 15909 הר עזוז 102550 1011800 מבנה רבוע .חרסים מתקופת הברונזה התיכונה א'. 15910 הר עזוז 102850 1012600 מבנים וגלי אבנים. 16158 הר עזוז 102270 1012770 מבנה גלי אבנים ציורי סלע .חרסים מן התקופה הביזנטית. 16160 הר עזוז 102550 1012350 מבנים ותפזורת חרסים. 16164 הר עזוז 102780 1013680 מבנה גל אבנים רוגם (?) מעגל אבנים ותפזורת חרסים. 16212 הר עזוז 102650 1013050 מבנים. 16213 הר עזוז 102820 1013380 אתר חנייה (?) מבנים מעגלי אבנים ותפזורת חרסים. 16214 הר עזוז 102800 1013300 מבנים ותפזורת חרסים. 15906 קדש רמת ברנע 114 טבלת אתרים – 1אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות 16215 הר עזוז 102580 1013330 מבנים מעגלי אבנים גלי אבנים .חרסים מן התקופה הביזנטית. 16216 הר עזוז 102460 1013310 שרידי מבנים גלי אבנים .חרסים מן התקופה הביזנטית. 16217 הר עזוז 102160 1013660 מבנים גלי אבנים וקירות. 16219 הר עזוז 102150 1013400 מבנים מעוגלים ותפזורת חרסים. 16220 גבעת כדר 102500 1013300 מבנים ומערות. 16267 נחל מתנן 103690 1010340 גל אבנים מעוגל. רמת ברנע 16295 נחל מתנן 103960 1010120 גדר אבנים וטראסות חקלאיות. רמת ברנע 16297 נחל מתנן 104050 1010400 חווה חקלאית מבנים וחרסים מן התקופה הביזנטית. רמת ברנע 16298 נחל מתנן 103770 1010420 מבנה קירות תעלה .חרסים מתקופת הברזל. רמת ברנע 16299 נחל מתנן 104450 1010420 רוגם ומעגלי אבנים. רמת ברנע 16300 נחל מתנן 103850 1010850 מבנים ומעגלי אבנים. רמת ברנע 16302 הר עזוז 103650 1011700 מבנה מלבני ומעגלי אבנים. 115 טבלת אתרים – 1אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות 16304 הר עזוז 103550 1012450 מבנה וגלי אבנים. 16305 הר עזוז 103170 1012170 מבנים גלי אבנים וחרסים מן התקופות הברונזה הקדומה והברונזה התיכונה. 16306 הר עזוז 103490 1012690 מבנה מלבני בנוי אבני גוויל. 16308 הר עזוז 103940 1012740 גל אבנים מעוגל. 16309 הר עזוז 103700 1012800 מבנים וטראסות חקלאיות. 16310 הר עזוז 103290 1012840 מבנה מלבני. 16311 הר עזוז 103050 1013150 גלי אבנים. 16313 הר עזוז 103910 1013310 מבנים גלי אבנים קירות וקוי אבנים. 16352 נחל חרשה 104630 1010330 ציורי סלע. רמת ברנע 16363 נחל חרשה 104700 1010200 מבנים רוגם(?) גל אבנים .חרסים מן התקופות הברזל והביזנטית. רמת ברנע 16365 נחל מתנן 104120 1010320 מבנה תעלה ובורות מים. רמת ברנע 16367 נחל חרשה 104500 1010900 רגמים וגלי אבנים. רמת ברנע 116 טבלת אתרים – 1אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות 16372 נחל חרשה 105000 1011000 רגמים מעגלי אבנים ומבנים. רמת ברנע 16375 נחל חרשה 104890 1010990 מבנה ושרידי קירות. רמת ברנע 16376 נחל חרשה 104800 1010650 רגמים. רמת ברנע 16378 נחל חרשה 104300 1010850 רגמים. רמת ברנע 16379 נחל חרשה 104450 1011500 יישוב מבנים מעגל אבנים .חרסים מן התקופות הברזל והביזנטית. 16381 נחל חרשה 104570 1012370 שרידי קירות גלי אבנים .חרסים מן התקופות הברזל והביזנטית. 16390 נחל חרשה 104520 1013520 מבנים מעגל אבנים .חרסים מן התקופות הברונזה הקדומה הברונזה התיכונה א' והביזנטית. 16448 נחל חרשה 105260 1010410 מבנים מעגלי אבנים וחרסים מתקופת הברונזה הקדומה. רמת ברנע 16449 נחל חרשה 105450 1010200 מעגלי אבנים גל אבנים וכלי צור. רמת ברנע 16450 נחל חרשה 107100 1010060 גלי אבנים. רמת ברנע 16452 נחל חרשה 105190 1010890 מבנים. רמת ברנע 16455 נחל חרשה 105250 1011050 מבנים קירות וגלי אבנים. רמת ברנע 117 טבלת אתרים – 1אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות 16459 הר חמרן 106150 1013550 אתר חנייה גלי אבנים וקירות. 16462 נחל חרשה 105450 1012000 מבנה מתקנים מעגל אבנים גל אבנים .חרסים מן התקופות הביזנטית והערבית. 16472 נחל חרשה 105360 1012010 מבנים מתקן קירות כלי צור .חרסים מן התקופות הברונזה הקדומה הברונזה התיכונה הביזנטית והערבית. 16474 נחל חרשה 105300 1011950 אתר חנייה מתקנים ומבנה. 16477 נחל חרשה 105250 1011700 גלי אבנים ומעגלי אבנים. רמת ברנע 16479 נחל חרשה 105120 1011770 מבנים מתקן גלי אבנים וחרסים מן התקופה הערבית. רמת ברנע 16481 נחל חרשה 105340 1011690 גל אבנים סגלגל. רמת ברנע 16482 נחל חרשה 105720 1011580 מבנה גלי אבנים וחרסים מן התקופה הערבית(?). רמת ברנע 16486 נחל חרשה 105340 1011590 מעגלי אבנים. רמת ברנע 16489 נחל חרשה 105350 1011700 גלי אבנים מבנה .חרסים מן התקופות הביזנטית(?) והערבית. רמת ברנע 16771 נחל חרשה 105600 1011600 מבנים ותפזורת חרסים. רמת ברנע 118 טבלת אתרים – 1אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות 16772 נחל חרשה 105800 1011700 שרידי יישוב מבנים מתקנים גל אבנים קירות ותפזורת חרסים. רמת ברנע 16774 נחל חרשה 105620 1011470 מבנה גלי אבנים ומעגל אבנים. רמת ברנע 18898 נחל חרשה 105700 1011450 מבנים וחרסים מן התקופה הביזנטית. רמת ברנע 18900 נחל חרשה 105750 1012800 מבנים מתקן גל אבנים .חרסים מן התקופות הברזל והרומית-ביזנטית. 18901 נחל חרשה 105500 1012850 בור מים חצוב תעלות ושרידי קירות. 18902 נחל חרשה 105390 1012990 בור מים חצוב. 18903 נחל חרשה 105280 1012980 שרידי קירות. 18904 נחל חרשה 105370 1012620 מבנה מכלאה וסכרים. 18905 נחל חרשה 105350 1012550 מבנים .חרסים מן התקופות הרומית-ביזנטית והערבית. 18906 נחל חרשה 105310 1012460 מבנים גלי אבנים כלי צור ותפזורת חרסים. 18907 נחל חרשה 105500 1012510 גל אבנים מעוגל. 18908 נחל חרשה 105700 1012450 מבנים וגלי אבנים (קברים?). 119 טבלת אתרים – 1אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות 18909 נחל חרשה 105900 1012300 מבנה מתקן וקירות. 18913 נחל חרשה 105780 1012280 מבנה מעגל אבנים וחרסים מן התקופות הביזנטית והערבית. 18914 נחל חרשה 105350 1012300 מבנה .חרסים מן התקופות הרומית-ביזנטית והערבית. 18915 נחל חרשה 105320 1012270 מבנה קירות מתקן גל אבנים .חרסים מן התקופות הרומית-ביזנטית והערבית. 18916 נחל חרשה 105440 1012140 מבנה מלבני וקיר. 18917 נחל חרשה 105400 1012150 מבנה וחרסים מן התקופה הביזנטית. 18918 נחל חרשה 105450 1012100 מבנה מתקן גל אבנים ומעגל אבנים. 18919 נחל חרשה 105300 1012050 גלי אבנים ומתקנים. 18920 נחל חרשה 105150 1013550 גדר אבנים וטראסות חקלאיות. 18921 נחל חרשה 105370 1013420 מבנים מתקן שרידי טיח .חרסים מן התקופות הברזל(?) הביזנטית והערבית הקדומה. 18922 נחל חרשה 105430 1013330 גל אבנים. 18923 נחל חרשה 105450 1013400 מבנה מתקנים וחרסים מן התקופה הערבית. 120 טבלת אתרים – 1אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות 18924 נחל חרשה 105500 1013300 גלי אבנים ומעגל אבנים. 18925 נחל חרשה 105450 1013500 מבנה ומתקנים בנויים אבני גוויל. 18926 נחל חרשה 105600 1013400 גל אבנים מתקן קבר ציורי סלע .חרסים מן התקופות הביזנטית והמודרנית. 18928 נחל חרשה 105520 1013470 טראסות חקלאיות גדר אבנים מתקנים וחרסים מן התקופה הביזנטית. 18929 נחל חרשה 105770 1013370 מבנים מעגלי אבנים .חרסים מן התקופות הברונזה הקדומה (?)ֽ והרומית-ביזנטית. 18930 נחל חרשה 105800 1013350 מבנה וגלי אבנים. 18931 נחל חרשה 106050 1013500 חווה חקלאית גדר אבנים טראסות חקלאיות תעלה גדר אבנים ומעגל אבנים. 18932 נחל חרשה 105850 1013550 רגמים ומתקן. 18933 נחל חרשה 105950 1013300 מבנים וגל אבנים. 18934 נחל חרשה 105390 1013240 שרידי קירות. 18935 מאגורת קדם 105520 1013220 מאגורה חצובה בור מים ושרידי קירות. 18936 נחל חרשה 105740 1013090 מבנה ומתקן מעוגל. 121 טבלת אתרים – 1אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות 18937 נחל חרשה 105390 1013040 שרידי מבנה. 18938 נחל חרשה 105480 1013120 שרידי מבנה גל אבנים קבר .חרסים מן התקופות הרומית-ביזנטית והערבית. 18939 הר חמרן 106100 1012550 אתר חנייה שרידי קירות מבנים .חרסים מן התקופות הרומית-ביזנטית והערבית 18940 הר חמרן 106150 1012450 מעגלי אבנים. 18943 נחל סרפד 109100 1010150 מבנים טראסות חקלאיות וחרסים מן התקופה הביזנטית. 19342 נחל יתר 115550 1011150 מבנה בנוי אבני גוויל .חרסים מן התקופה הביזנטית. 19360 נחל חרשה 105700 1013400 מבנה מתקן וגל אבנים (קבר?). 20118 נחל חרשה 107050 1008850 שרידי מבנים וחרסים מתקופת הברזל ב'. רמת ברנע 20119 נחל סרפד 109450 1004250 גל אבנים. הר הנגב 20791 ואדי ח'ראשה 105100 1011500 שרידי ישוב מתקופת הברזל. רמת ברנע 20792 ואדי ח'ראשה 105200 1011400 שרידי ישוב מתקופת הברזל. רמת ברנע 20793 ואדי עג'רם 109500 1013600 שרידי ישוב נרחב .חרסים מן התקופות הברזל ההליניסטית והרומית. 122 רמת ברנע טבלת אתרים – 1אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות 20794 נחל נצנה 109600 1013500 שרידי יישוב נרחב חרסים מן התקופות הברזל ההליניסטית והרומית. 20795 ואדי חראיק 112450 1009050 שרידי מצד מתקופת הברזל. הר הנגב 20796 ואדי חראיק 112450 1008600 שרידי מצד מתקופת הברזל. הר הנגב 20798 ואדי חראיק 111400 1008500 שרידי מצד מתקופת הברזל. רמת ברנע 20799 ואדי חראיק 111300 1008600 שרידי מצד מתקופת הברזל. רמת ברנע 20801 נחל (מזרח)ֽ 20802 נחל (דרום)ֽ 20803 נחל (מערב)ֽ 111500 1007900 20804 נקודת גובה 895 112450 מ' (מזרח)ֽ 1007400 20805 נקודת גובה 895 111500 מ' (דרום)ֽ 1007300 סרפד 112450 1007900 שרידי ישוב מן התקופה הרומית-ביזנטית. רמת ברנע סרפד 111600 1007800 שרידי ישוב מן התקופה הרומית-ביזנטית. רמת ברנע סרפד שרידי ישוב מן התקופה הרומית-ביזנטית. רמת ברנע שרידי מצודת סוגרים מעוגלת מגדל רבוע שרידי מבנים מעוגלים מכלאה מלבנית וחרסים רמת ברנע מתקופת הברזל ב'. שרידי מצודת סוגרים מעוגלת מגדל רבוע שרידי מבנים מעוגלים מכלאה מלבנית וחרסים רמת ברנע מתקופת הברזל ב'. 123 טבלת אתרים – 1אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות 20806 נקודת גובה 895 111400 מ' (מערב)ֽ 1007400 20807 ואדי ח'ראשה 105040 1006430 שרידי ישוב חקלאי מן התקופות הברזל ההלניסטית הרומית והביזנטית. 20808 ואדי ח'ראשה 105040 1005300 שרידי ישוב חקלאי מן התקופות הברזל ההלניסטית הרומית והביזנטית. רמת ברנע 20809 ואדי ח'ראשה 104500 1005200 שרידי ישוב חקלאי מן התקופות הברזל ההלניסטית הרומית והביזנטית. רמת ברנע 20810 ואדי ח'ראשה 104400 1005300 שרידי ישוב חקלאי מן התקופות הברזל ההלניסטית הרומית והביזנטית. רמת ברנע 20811 ואדי אל-קדיראת 104570 1003600 שרידי מצד שרידי יישוב וחרסים מן התקופות הברזל ההלניסטית הרומית והביזנטית. רמת ברנע 20812 ואדי אל-קדיראת 104300 1004300 שרידי מצד שרידי יישוב וחרסים מן התקופות הברזל ההלניסטית הרומית והביזנטית. רמת ברנע 20813 ואדי אל-קדיראת 104400 1004300 שרידי מצד שרידי יישוב וחרסים מן התקופות הברזל ההלניסטית הרומית והביזנטית. רמת ברנע 20814 ואדי אל-קדיראת 104570 1004300 שרידי מצד שרידי יישוב וחרסים מן התקופות הברזל ההלניסטית הרומית והביזנטית. רמת ברנע 20815 ואדי ח'ראשה 105900 1005500 שרידי ישוב חקלאי ומצד מתקופת הברזל. רמת ברנע 109000 1006300 שרידי מצד מתקופת הברזל. רמת ברנע 20816 נחל (מזרח)ֽ שרידי מצודת סוגרים מעוגלת מגדל רבוע שרידי מבנים מעוגלים מכלאה מלבנית וחרסים רמת ברנע מתקופת הברזל ב'. רמת ברנע חרשה 124 טבלת אתרים – 1אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות 20817 נחל (צפון)ֽ 20818 נחל (מערב)ֽ 20819 נחל (דרום)ֽ 20822 בור (מזרח)ֽ 20823 בור (צפון)ֽ 20824 בור (מערב)ֽ חרשה 107700 1006300 שרידי מצד מתקופת הברזל. רמת ברנע חרשה 107600 1006300 שרידי מצד מתקופת הברזל. רמת ברנע חרשה 109000 1005700 שרידי מצד מתקופת הברזל. רמת ברנע 110050 1004700 שרידי מצד ובור מים מן התקופה הביזנטית. הר הנגב 109400 1004700 שרידי מצד ובור מים מן התקופה הביזנטית. הר הנגב 109300 1004700 שרידי מצד ובור מים מן התקופה הביזנטית. הר הנגב 20825 בור (דרום)ֽ 109400 1004200 שרידי מצד ובור מים מן התקופה הביזנטית. הר הנגב 20993 גבעת ברנע 102700 1008390 חוות וטראסות חקלאיות מן התקופות הביזנטית והאיסלמית הקדומה. רמת ברנע 21008 הר עזוז 102080 1013580 מבנים מתקנים קברים סכרים .חרסים מן התקופה הביזנטית. 21010 נחל יתר 115400 1010450 מבנים בנויים אבני גוויל .חרסים מן התקופה הביזנטית. סרפד סרפד סרפד סרפד 125 טבלת אתרים – 1אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות 21011 נחל חרשה 105550 1005150 יישוב גורן ממגורות וחרסים מתקופת הברזל ב'. רמת ברנע 21012 נחל חרשה 107590 1004540 גלי אבנים. הר הנגב 21072 נחל סרפד 111310 1008160 שרידי מבנים סגלגלים שרידי מבנה מלבני וחרסים מתקופת הברזל ב'. רמת ברנע 22026 נחל מתנן 103750 1011150 רוגם מעוגל וגל אבנים. 22027 נחל חרשה 106150 1011500 שרידי יישוב מתקופת הברזל. 22028 הר עזוז 102800 1012450 מבנה ותפזורת חרסים. 22030 נחל לענה 116000 1013950 חווה חקלאית מסגד .חרסים מן התקופה האיסלמית הקדומה. 22040 נחל חרשה 107390 1003490 גורן וחרסים מן התקופה הביזנטית. הר הנגב 22041 ואדי ח'ראשה 105700 1005500 שרידי ישוב חקלאי ומצד מתקופת הברזל. רמת ברנע 22042 נחל חרשה 105720 1006560 בור מים ותעלה. רמת ברנע 22043 נחל חרשה 105990 1006590 בור מים חצוב ותעלות. רמת ברנע 22044 נחל חרשה 104550 1007850 בור מים חצוב ותעלה. רמת ברנע 126 רמת ברנע טבלת אתרים – 1אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות 22045 נחל חרשה 106500 1008800 מבנים רגמים בור מים תעלה כלי צור וחרסים מתקופת הברונזה הקדומה ב' וחרסים רמת ברנע מתקופת הברונזה התיכונה א'. 22046 נחל סרפד 108400 1009850 גדר המקיפה קטע של וואדי הסכור בטראסות. רמת ברנע 22051 הר עירים 111840 1002740 מכלאה. הר הנגב 22052 נחל עירים 115400 1003700 שרידי מבנים רגמים וחרסים מן התקופה הרומית הקדומה. הר הנגב 22053 נחל סרפד 111990 1004840 מבנים מעוגלים. הר הנגב 22057 נחל סרפד 113150 1006850 גל אבנים גורן גלי אבנים .חרסים מן התקופות הברזל ב' והביזנטית. הר הנגב 22059 נחל נצנה 114750 1007800 שרידי מבנה מלבני מבנים מעוגלים וחרסים מתקופת הברזל ב'. הר הנגב 22060 נחל נצנה 115440 1007790 רגמים. הר הנגב 22062 נחל עקרב 114050 1009800 שרידי יישוב מכלאות שרידי מבנים טראסות וחרסים מן התקופות הברונזה הקדומה הברזל הר הנגב ב' והרומית הקדומה. 22063 נחל נצנה 114340 1009840 הר הנגב גל אבנים. 127 מיפוי הנקודות הארכיאולוגיות המוכרות על ידי רשות העתיקות (מפה )13מצביע על ריכוז אתרים גדול באזור שמדרום לעזוז עזוז ,במרחב הר חמרן ובמרחק רמת קדש ברנע .חשוב לזכור עם זאת שלא כל השטח נסקר ולכאן ייתכנו ריכוזי עתיקות גדולים שאינם מוכרים או מתועדים .לפיכך במידת מה מייצגת המפה את המידע המוכר ולא את המידע השלם המצוי בשטח 129 מפה :12אתרי העתיקות המוכרים על ידי רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים בתחום הסקר 130 ערכיות נופית שיטת עבודה כפי שהוזכר בתחילת הפרק הנופי ,לאחר הגדרת יחידות הנוף מחולקת כל יחידת נוף ליחידות משנה קטנות יותר ,תת יחידות נוף ,שבהן רמת ההומוגניות של מרכיבי הנוף גבוהה יותר. הגדרת הערכיות הנופית נערכת לתת-יחידות אלה שהוגדרו בתוך יחידות הנוף .זאת מתוך תפיסה שיש לשמר על המרכיבים והאיכויות של יחידות הנוף כולן ,לפחות בחלק משטחן .כך יישמר מגוון הנופים של הארץ בכלל ושל אזור הסקר בפרט. ערכיות נופית (למעשה נופית-תרבותית שכן היא מתייחסת גם לאתרי מורשת) מבוססת על ניתוח איכותני ולפיכך הקריטריונים מוגדרים ברובם באופן כזה – בשורת תארים כגון :עוצמה, מגוון ,דרמטיות וכד' (ראו טבלה .)3כדי למתן את האלמנט הסובייקטיבי והתרבותי בתהליך ההערכה ,משתתפים בו אנשי שטח ותושבי האזור בעלי ידע וניסיון בתחומים שונים. מדדי הערכיות הנופית: מגוון ועושר חזותי -ערך גבוה לשטח אשר מופיעים בו מרכיבי נוף שונים( ,בעיקר תבליט ותכסית) תוך שהם משתלבים זה בזה ויוצרים מכלול נופי בעל זהות ברורה. בולטות ונוכחות" 7דרמטיות" -ערך גבוה לנוכחות של קווי נוף בולטים כגון רכסים ,עמקי נחלים,פסגות וכד' .ערך גבוה לשטח שמופיעים בו ניגודים בין מרכיבי נוף שונים בקווי המפגש :ם עמק נחל רחב חשוף עם דפנות גבוהות ,עמקי נחלים עם צומח וטרסות בתוך תווך גבעות כמעט חשופות ,נחלים חוצי רכס ועוד. "ראשוניות" -ערך גבוה לשטח ללא הפרות בולטות כתוצאה מפעולות פיתוח שונות .אמת מידה זו מתייחסת גם למידת פגיעתם של מרכיבים מלאכותיים ברציפות הקווים החזותיים הטבעיים בנוף (קו רקיע לדוגמה) ובהתאמתם לאופי הטבעי של היחידה מבחינת גודל ,צבע וצורה. ייצוג אזורי ,טבעי ותרבותי -ערך גבוה לאזור המשמר נוף טבעי ו7או תרבותי אופייני לאזור .ישנה חשיבות רבה גם לשמירת מאפיינים של הנוף המבטאים דרך חיים בעלת משמעות תרבותית כמו חקלאות קציר נגר וטרסות מסוגים שונים. עושר ומגוון של אתרים נקודתיים – ככל שמגוון האתרים ואיכותם בולטת יותר ,נקבעה רמת ערכיות גבוהה יותר. ייחודיות בנוף הארץ -ערך גבוה לשטח שמופיעה בו תופעה ייחודית בנוף הארץ. פוטנציאל שיקום והתחדשות -ככלל יש חשיבות גדולה למזעור הפגיעה בשטחים שפגיעה בהם אינה הפיכה או ששיקומה לוקח זמן רב .עם זאת ,ערכו של שטח שהופר ,יכול לעלות אם מזהים בו אלמנטים שיאפשרו (בעתיד הנראה לעין) שיקום של הפרות המורידות את ערכו היום. נצפות -ככל שהשטח נצפה על ידי מספר רב יותר של אנשים כך גדלה משמעותם של השינויים באופיו החזותי .שיקול נוסף שמשפיע על הערכת הנצפות הוא מידת חשיפתו למטיילים שחלק מתכלית ביקורם היא צפייה בנוף .מידת הנצפות משוקללת לכן מתוך הערכת החשיפה של תת- 131 היחידה המוערכת מכבישים ,מישובים ומשבילי מטיילים .חשוב גם הנוף הנשקף מתת-היחידה עצמה ,ולכן קיימת התייחסות גם לנקודות תצפית בולטות הנמצאות בשטח תת-היחידה. 132 טבלה :2מדדים לקביעת ערכיות תת-יחידות נוף שם יחידת נוף תת ערכיות מס' נופית יחידת נוף 1.10 רמת ברנע 1.20 רמת ברנע 1.30 רמת ברנע 1.40 רמת ברנע 2.10 הרי חמרן עזוז 2.20 הרי חמרן עזוז 2.30 הרי חמרן עזוז 2.40 הרי חמרן עזוז 3.10 שדה חפיר 3.20 שדה חפיר 3.30 שדה חפיר 3.40 שדה חפיר 3.50 שדה חפיר 3.60 שדה חפיר 3.70 שדה חפיר 4.10 עמק שחרון 5.10 אגן נחל עזוז עליון 5.20 אגן נחל עזוז עליון 5.30 אגן נחל עזוז עליון 5.40 אגן נחל עזוז עליון 5.50 אגן נחל עזוז עליון 5.60 אגן נחל עזוז עליון כתף ניצנה מורדות 6.10 מערביים כתף ניצנה מורדות 6.20 מערביים ממוצע מדדים 4 4 5 4 5 5 4 4 3 4 3 2 4 4 3 4 3 4 3 3 3 3 5 4.5 4.5 4.5 4.5 4.375 3.5 4.375 4.25 3.25 3.75 3.25 3 3.875 3.625 3.375 4.125 3.75 3.625 2.625 2.75 3.5 3.75 4.625 3 3.75 עוצמה 7מגוון רצף 7ועושר חזותי גודל 3 5 3 5 3 5 3 5 3 5 3 4 3 5 3 5 4 3 3 4 4 4 3 3 3 4 4 4 3 4 4 4 5 3 4 4 3 2 3 2 3 4 4 4 5 4 4 4 ראשוניות ייצוג אזורי אתרים ייחוד נופי פוטנציאל השתקמות נצפות 5 5 5 5 4 4 5 4 2 4 3 3 4 4 3 5 3 3 2 2 4 4 5 5 5 5 5 5 4 4 4 4 4 3 3 4 4 4 5 4 3 3 2 3 4 4 5 5 5 5 5 3 4 4 3 3 3 2 3 3 3 4 4 4 2 3 2 4 5 3 3 3 3 3 3 4 4 3 4 2 2 4 3 3 4 3 4 3 3 4 3 5 5 5 5 5 5 4 5 5 4 4 3 4 4 3 3 3 4 4 3 3 4 4 5 5 5 5 5 5 3 5 5 3 4 4 4 5 4 4 4 4 3 3 4 4 3 4 4 3 4 4 3 4 כתף ניצנה כתף ניצנה כתף ניצנה כתף ניצנה כתף ניצנה כתף ניצנה כתף ניצנה כתף ניצנה כתף ניצנה נחל ניצנה תיכון נחל ניצנה תיכון נחל ניצנה תיכון נחל ניצנה תיכון אגן נחל עזוז אגן נחל עזוז גבעות קציעה גבעות קציעה גבעות קציעה גבעות קציעה גבעות קציעה נחל ניצנה נחל רות נחל רות נחל רות 7.10 7.20 7.30 7.40 7.50 7.60 7.70 7.80 7.90 8.10 8.20 8.30 8.40 10.10 10.20 12.10 12.20 12.30 12.40 12.50 11.10 13.10 13.20 13.30 3 2 2 4 4 4 5 בנוי 3 3 3 4 4 3 1 2 בנוי 2 בנוי בנוי 4 3 1 3 3.125 1.875 2.25 3.125 2.875 3.75 3 3 2 2 3 3 4 2 4 2 2 3 2 4 2 3 1 2 4 4 3 2 3 2 2 3 3 4 2 2 1 2 2 2 4 5 3 2 2 3 2 3 2 3 2 3 4 4 4 4 4 3 3 3 3 4 5 2.125 3.125 2.875 2.625 3.125 3.25 1.75 3.5 1.625 2.25 1.5 1.5 3.625 3.75 2.375 3.625 1 3 3 2 2 3 1 4 1 2 1 1 3 4 1 3 2 3 2 2 3 3 2 4 1 2 1 1 4 4 2 4 1 2 3 4 4 3 1 4 1 2 1 1 3 4 2 3 1 4 4 3 4 4 2 3 1 2 1 1 4 4 3 4 1 3 2 2 2 3 1 2 1 1 1 1 3 2 2 3 2 3 2 2 3 3 1 3 1 2 1 1 4 4 2 4 4 3 3 2 3 3 2 4 2 3 1 1 4 3 2 4 5 4 4 4 4 4 4 4 5 4 5 5 4 5 5 4 134 ממצאים (מפת ערכיות נופית) אזורים ערכיים במיוחד נמצאים בחלקים הדרומיים הגבוהים של הסקר ,בעיקר סביב הר חמרן, שמתנשא מעל סביבותיו ונשקף ממנו נוף רחב כמעט לכך הכיוונים .מצפון להר שוכנת רמת ברנע שמשמרת נוף תרבות חקלאי בצורה יוצאת דופן ,כמעט ללא הפרות מודרניות .המורדות הדרומיים של ההר ,כולל הגוש ההררי של הר עזוז קיבלו גם הם ערכיות גבוהה מאד .גם קטעים של נחלי הענק חוצי הרכסים כמו נחל חורשה ונחל ניצנה הם בעלי ערכיות גבוהה מאד ומרבית. שטחים בערכיות נמוכה ובינונית נמצאים בעקר בחלק הצפוני של הסקר ,שבו הופרו שטחים גדולים בעבודות עפר והוקמו בו מתקנים ומבנים לתכליות שונות .עם זאת גם באזור הצפוני אזורים בעלי חשיבות לשימור נופי כמו "חמוקי ניצנה" וסביבתם. 135 מפה :13מפת ערכיות נופית 136 פרק הצומח שיטות עבודה סקר הצומח כולל מספר שלבים: שלב א' -חלוקה ראשונית של אזור הסקר ליחידות שטח בעלות מאפיינים דומים (סטרטיפיקטציה) והכנת תוכנית דיגומים .בסקר זה נעשתה הסתייעה החלוקה בניתוח ממוחשב של הפיסיאוגרפיה :נחלים על פי סדרי גודל ,מדרונות ושטחים מישוריים ,בצירוף נתונים נוספים כמו גובה מעל פני הים ופנות. שלב ב' – רישום בשטח של מאפייני היחידות (ברמות פירוט שונות). שלב ג' -ניתוח ראשוני של אופי הצומח ביחידות השונות ובדיקת שונות בין יחידות שנדגמו. שלב ד' – הגדרת טיפוסי צומח ביחידות שטח בעלות מאפיינים דומים ,על פי המאפיינים שתועדו ונבדקו. שלב ה' – הגדרת ערכיות לכל אחד מטיפוסי הצומח. שלב ו' – הערכת ערכיות בוטנית עבור יחידות גדולו יותר -תת יחידות הנוף ,כפי שהוגדרו בפרק הנופי פירוט השלבים: שלב א' – חלוקה ראשונית של אזור הסקר ליחידות שטח בעלות מאפיינים דומים (סטרטיפיקטציה) והכנת תוכנית דיגומי צומח עבודת הסקר מבוססת בחלקה הגדול על דיגומי צומח הנעשים בשטח הנסקר .בכדי להבטיח שדיגום הצומח יעשה בצורה מייצגת שתביא לידי ביטוי את מגוון בתי הגידול וחבורת הצומח הקיימות במרחב ,נבנתה מטריצת דיגום צומח (טבלה )0שהיוותה כלי לבחירת אתרי הדיגום (הסבר מפורט על דרך חישוב סדרי גודל נחלים ראה בטקסט ובפרק עבודת ה –.)GIS 137 נחלים סדר גודל גובה קטן ()1-0 שלוש קטגוריות חלוקים גובה לס גדול ()4-1 תשתית קרקע ענק ()0-8 מדרונות גיר מפנה גובה תשתית קרקע צפוני שלוש קטגוריות אבני דרומי גובה משטחי סלע רמות ושיאי גובה גובה מישורי לס שלוש קטגוריות גיר גובה לס פעילות אדם שרידי חקלאות מסורתית הפרות קרקע חרסית מישורים חול תשתית קרקע טבלה :3מטריצת דיגום צומח .שטח הסקר חולק לשלוש קטגוריות ראשיות (נחלים ,מדרונות ומישורים) כל יחידה חולקה למספר יחידות משנה .דיגום הצומח בוצע כך שכל קטגוריה המופיעה במטריצה נדגמה לפחות פעם אחת .בסה"כ נערכו תרשימי צומח ב 10 -נקודות (מפה .)1 שלב ב' – רישום צומח בשטח של מאפייני היחידות (ברמות פירוט שונות). כאמור בוצעו סה"כ 10תרשימי צומח שכללו רשימת מינים מלאה לפי צורות חיים ,אחוזי כיסוי של כל צורת חיים ומאפיינים נוספים של הצומח והסביבה. הגדרות המשמשות במיפוי צומח יחידת צומח -אזור שבו מאפייני הצומח דומים :תצורת הצומח ,מינים שליטים ונלווים וכיסוי הצומח של מאפיינים אלה. טיפוס צומח -קבוצות של יחידות הצומח עם מאפיינים דומים ,שהוגדרו במהלך הסקר. המאפיינים שמסייעים בהגדרת הטיפוס הם: תצורת צומח מינים שליטים תשתית הקרקע ,המסלע והמים. 138 צמח שליט -צמח בעל נוכחות משמעותית ביחידת הצומח .נקבע תוך התייחסות להתפלגות אחוזי הכיסוי בין המינים השונים ותצורת חיים משמעותית למערכת האקולוגית – בדרך כלל ישנה עדיפות לתצורת חיים גבוהה יותר. צמח נלווה -צמח שאינו שליט אך מופיע ברוב יחידות הצומח או צמח שהופעתו מעידה על ייחוד מסוים של בית הגידול. מין נדיר -נמצא בישראל בפחות ממאה אתרים. מין אדום -צמח "אדום" המומלץ לשמירה. מין מוגן -מוגן על פי החוק בישראל. מין אנדמי -מין המוגבל לשטח גיאוגרפי מסוים. התיעוד בשדה כולל גם את הפרטים הבאים (טבלה :)4 גובה קטגורית קטגורית קטגורית תיאור מפנה מיקום גובה רשימת מינים ID נ.צ. גבעת משאר אשליל שעיר 1 308 1413407011400 1 1 0 זוגן השיח חורשף קשקשים חום- חלמית מצרית טוריים זיפניים מוריקנדיה מבריקה מלעניאל מצוי מקור-חסידה שעיר טבלה :4טבלת דיגום צומח בשדה .טבלה כזו נכתבת עבור כל נקודת דיגום צומח .הנתונים משמשים אח"כ לניתוח מידת הדמיון בין נקודות הדיגום השונות ומשמים בסיס להערכת ערכיות. 139 מפה :14אתרי דיגום צומח. 140 שלבים ג' – ד :ניתוח ראשוני של אופי הצומח ביחידות השונות ובדיקת שונות בין יחידות שנדגמו והגדרת טיפוסי צומח ביחידות שטח בעלות מאפיינים דומים ,על פי המאפיינים שתועדו ונבדקו. כל מין שזוהה נרשם ומולאו עברו שורה של מאפיינים אשר כללו :שם מדעי ,שכיחות ,אנדמיות, מספר אדום ,מוגן או לא ,פולש או גר ,צורת חיים ,העדפת בית גידול ,תפוצה בעולם ,תפוצה בישראל ,זיקה לבתי גידול מופרים. הנתונים סוכמו עבור כל חלקה כך שעבור כל יחידת דגימה היה מידע על סה"כ המינים הנדירים, סה"כ מינים מוגנים ,סה"כ מינים פולשים ,סה"כ מינים לפי צורת חיים ועוד .בנוסף ,בהתבסס על הרישום בשדה הוצאנו מידע על אחוזי הכיסוי הצמחי בהתאם לצורת החיים בכל חלקה. בכדי לבחון בצורה מדויקת את השפעת גודל הערוצים על חברת הצומח יצרנו באמצעות שימוש בכלי ממ"ג ובעל בסיס שכבת DTMמפת סדרי גודל ערוצים (מפה .)11הערוץ הקטן ביותר נקרא ערוץ מסדר גודל .1לאחר מפגש של שני ערוצים מסדר גודל 1הערוץ המשולב הינו מסדר גודל 3וכן הלאה. 141 מפה :15מפת סדרי גודל ערוצים במרחב הסקר .סדרי גודל הערוצים חושבו על בסיס מפגשי ערוצים (ראו הסבר בטקסט). 142 בכדי שניתן יהיה לבצע אקסטרפולציה של אופי חברת הצומח על כלל השטח בחנו ראשית את מידת הדמיון הקיימת בין יחידות הצומח שדגמנו .בנוסף על כך בחנו את השפעה של משתנים סביבתיים שונים דוגמת מיקום החלקה (ערוץ ,מדרון ,מישור) ,גובה טופוגרפי וכו' (בהתאם למטריצת הדיגום ,ראו טבלה .)0 מיני הצומח שנמצאו בכל אתר דיגום הוכנסו למטריצה של .present / absentבאמצעות שימוש במבחן Jaccardלדמיון נבנתה מטריצת דמיון בין כול יחידות הדיגום השונות .באמצעות מבחן ( )stress level =0.11 ( MDSגרף )1בחנו את מידת הדמיון ואת ההשפעה של המשתנים המרחבים השונים .הניתוחים כולם בוצעו באמצעות תוכנת .Primer 6 כפי שרואים בגרף ,הדגימות מהערוצים דומות יחסית זו לזו וכך גם הדגימות שנלקחו מהמדרונות והדגימות שנלקחו ממישורי הלס. גרף )Stress level = 0.11( MDS analysis :1לבחינת מידת הדמיון בין דגימות הצומח בהתאם למיקומם (-1מדרונות-3 ,ערוצים-0 ,מישורים). בשלב הבא בחנו באמצעות מבחן MDSאת מידת הדמיון הקיימת בין יחידות דיגום הצומח שנאספו בערוצים השונים .בחינת כל סדרי הגודל בנפרד לא הראתה הבדל מובהק אולם כאשר קיבצנו את דגימות הצומח לשלוש קטגוריות (ערוצים קטנים ,גדולים וענקיים) מצאנו הבדל ברור בין שלוש הקבוצות (.)Stress level = 0.12 על בסיס הניתוח הנ"ל קבענו שיש מאפייני צומח דומים בתוך חמישה 'בתי גידול': 143 מדרונות ,המתאפיינים בבתה מדברית דלילה מאוד בדומיננטיות של בני שיח. מישורים – בעיקר עם תשתית לס ,המתאפיינים בדומיננטיות של בני שיח. נחלים קטנים (סדרי גודל ,)1-0המתאפיינים בחברת צומח מגוונת יותר בהשוואה למדרונות עם עשבוניים ובני שיח ושיחים בודדים נחלים גדולים (סדרי גודל ,)4-1מתאפיינים בשילוב של בני שיח ושיחים ואחוז הכיסוי הצמחי בהם גבוה מאשר ביחידות הקודמות. נחלי ענק שטפוניים ( סדרי גודל ,)0-8המתאפיינים בערוץ זרימה נקי יחסית מצומח אולם בשולים של ערוץ הזרימה ישנם שיחים ובני-שיח פזורים .לעתים ישנם ביחידות אלו עצים פזורים בעיקר אשלים ושיטים בודדות .בחתך מערוץ הזרימה אל הדפנות ניתן לראות חיגור צומח כאשר לכל חגורה הרכב צומח שונה. שלב ה' – הגדרת ערכיות לכל אחד מטיפוסי הצומח. חישוב הערכיות הבוטנית כללה מספר שלבים: א .עבור כל חלקה (נקודת דיגום) חושבו המדדים הבאים: .1מדד עושר מינים ( . )ASRמכיוון שהסקר הבוטני נערך על פני תקופה ארוכה תתכן הטיה במספר המינים החד שנתיים ,ובני החלוף האחרים כתוצאה מעונת הדיגום .במילים אחרות ייתכן ובאביב מספרם של מינים אלו שנמצאו בכל דגימה גבוהה מאשר מספרם בעונות אחרות שכן בעונה זו הם בולטים יותר לעין .בכדי להפחית הטיה זו הנובעת משיטת העבודה השתמשנו במדד הבא: כאשר: = TBמספר מיני עצים ושיחים = SHמספר מיני בני-שיח = HEמספר מיני עשבוני רב-שנתי = EPמספר מינים בני-חלוף בכדי לנרמל את המדד חולקו כלל הערכים שהתקבלו בערך הגבוהה ביותר שהתקבל כך שהתוצאות נעו בין 3ל.1 - .3ערכיות הרכב מינים ( .)SCVמדד זה לקח בחשבון המצאות מינים אדומים ,מוגנים ונדירים בכל חלקה .המצאות מינים אלו הוסיפה לערכיות .לעומת זאת המצאות מינים פולשים הורידה מערכיות המדד. 144 בכדי לנרמל את המדד חולקו כלל הערכים שהתקבלו בערך הגבוהה ביותר שהתקבל כך שהתוצאות נעו בין 3ל .1- .0ערכיות מורכבות מבנית ( .)SVשטחים בהם ישנם עצים ושיחים הינם בעלי מורכבות מבנית גבוה יותר מאשר שטחים נטולי צומח מעוצה רב שנתי הכוללים חד שנתיים בלבד .מכיוון שכך מדד זה לקח בחשבון המצאות מינים מעוצים ביחידות הדיגום. כאשר: = SHאחוז כיסוי בני-השיח = TBאחוז כיסוי שיחים ועצים בכדי לנרמל את המדד חולקו כלל הערכים שהתקבלו בערך הגבוהה ביותר שהתקבל כך שהתוצאות נעו בין 3ל.1- .4ערכיות משוקללת .מדד הערכיות המשוקללת מחבר את כלל המדדים יחדיו ונותן ערך מספרי חד ערכי לכל יחידת דיגום. כאשר: = ASRמדד עושר מינים = SCVערכיות הרכב מינים = SVערכיות מבנית ב .עבור כל אחד מחמשת "בתי הגידול" שהוגדרו על ידנו קודם לכן ( כלומר :מדרונות ,מישורי הלס ,נחלים קטנים ,נחלים גדולים ונחלי ענק) חושב ערך 'ערכיות משוקללת' ממוצע .כמו כן נתנו ערך לשטחים חקלאים פתוחים דוגמת מטעים .לבסוף העברנו את כל הערכים שהתקבלו לסולם ערכיות מתוקננת שנע בין ( 1הכי פחות ערכי) ל ( 1-ערכיות מרבית) (טבלה )1 145 בית גידול ערכיות ממוצעת ערכיות מתוקננת חקלאות אין 1 מישורי לס 3.133 3 מדרונות 3.303 0 נחלי ענק (סדר גודל )0-8 3.008 4 נחלים גדולים (סדר גודל )4-1 3.40 1 נחלים קטנים(סדר גודל )1-0 3.461 1 טבלה :5ערכיות בוטנית ממוצעת ומתוקננת בסולם בין 1ל 1-עבור חמשת בתי הגידול שהוגדרו קודם לכן. בכדי למפות את הערכיות הבוטנית קבענו שמדרונות הינם בעלי שיפוע הגדול מ .0%-מכיוון שלא הייתה ברשותנו מפת קרקעות תחמנו את מישורי הלס בשטחים בהם השיפוע היה נמוך מ- 0%ואשר במפה הגיאולוגית הם סומנו כקונגלומרט ואלוביום. 146 מפה :16סיווגי שטח – פיזיוגרפיה וצומח 147 שלב ו' – הערכת ערכיות בוטנית עבור יחידות גדולות יותר -תת יחידות הנוף ,כפי שהוגדרו בפרק הנופי מכיוון שהתקבלו ערכים שונים לערוצים ולמדרונות הרי שמיפוי נתונים אלו היה יוצר קווים ערכיים של ערוצים בתוך שטחים ערכים פחות של מדרונות .מידע זה לא היה עוזר בהבנת השטח וביכולת לקבל החלטות ממשקיות .מכיוון שכך החלטנו שיחידת ההתייחסות בקביעת הערכיות תהיה תת-יחידת נוף כפי שהוגדרה על-ידינו בפרק הנופי .בהתאם לכך ,בכל תת-יחידת נוף חושב גודל השטח הבנוי אשר לגביו איננו מחשבים ערכיות .באמצעות שימוש בכלי Tabulate intersectionחשבנו את פרופורציית כל אחד מששת בתי הגידול .חישוב ערכיות בוטנית לתת יחידת הנוף בוצע על פי הנוסחה הבאה: )) ) ) ) ) כאשר: = AGאחוז השטח החקלאי = LOאחוז שטח מישורי הלס = SLאחוז שטח המדרונות = HUאחוז שטח נחלי הענק = LAאחוז שטח הנחלים הגדולים = SMאחוז שטח הנחלים הקטנים 148 מפה :17ערכיות צומח 149 עופות שיטות סקר העופות בשנים 3313-3311בחודשים מרץ – מאי בוצע סקר עופות מקננים במרחב ע"י מרכז הצפרות הישראלי .הסקר בוצע בשיטת אטלס ,כאשר המרחב חולק למטריצת משבצות .גודל כל משבצת היה ( °1703כ 0X0 -ק"מ) .זהו גודל משבצת סטנדרטי לעבודות מסוג זה ( ;Jennings, 2010 .)Reinking, 2004בסה"כ נסקרו בשנים 3313ו 06 3311 -משבצות במרחב הר חמרן .בכל משבצת ביקר סוקר פעמיים לפחות – פעם אחת בתחילת העונה (מרץ – תחילת אפריל) ופעם שנייה בסיומה (אפריל – מאי) .בביקור הראשון תועדו התחלות קינון ,ובביקור השני תועדו הצלחות הקינון .האינדקס בו נעשה שימוש לתיאור ערכיות המשבצות הוא עושר המינים הדוגרים במשבצת ,כאשר מין דוגר הוא מין שנמצאה עבורו עדות ממשית לקינון (בניית קן ,האכלת גוזלים וכד') .לתיאור מרחבי של ערכיות המשבצות ,נעשה שימוש בשתי רשימות של מינים – רשימה אחת כללה את כלל העופות הדוגרים במרחב ,והרשימה השנייה כללה רשימה מצומצמת מתוך הרשימה הכללית ,של עופות רגישים ,בסכנת הכחדה או מתמעטים :חוברה ,רץ מדבר ,ארבעת מיני הקטות ,שלושה מיני עפרונים נדירים ,סלעית מדבר וסבכי ערבות .אלה המינים שמייצגים בצורה הטובה ביותר את הנוף הערבתי המיוחד למרחב שמצפון להר חמרן ,שאגני הנחלים ניצנה ,עזוז ,בארותיים ,חורשה ולבן. באביב 3310בוצעה השלמה של שלוש משבצות נוספות בדרומו של המרחב ,שלא נסקרו ב- ,3313711לפי אותו פרוטוקול עבודה שנעשה בשנים הקודמות. עבור 10חלקי משבצות שלא נסקרו אך היו חלק מתחום הסקר הנוכחי ,בוצעה הערכת מומחה ע"ס הנתונים הקיימים מהמשבצות השכנות וע"ס ניתוח ממ"ג של המערכות הטבעיות ושל הגיאומורפולוגיה של אותו אזור. דו"ח כולל המסכם את תוצאות העבודה עבור שותפינו בארה"ב פורסם ב 3313 -באנגלית ).(Perlman and Shochat, 2012 תודות העבודה בשנים 3313711מומנה ע"י רשות הייעור האמריקנית ( )USFSוע"י החברה להגנת הטבע .את עבודת השדה ביצעו צפרים מקצועיים ועובדי מרכז הצפרות הישראלי :יואב פרלמן, מידד גורן ,יונתן מירב ,נועם וויס ,אייל שוחט ,ברק גרניט ,שחר אלתרמן. Jennings, M.C. (2010). Atlas of the Breeding Birds of Arabia. Fauna of Arabia 25. Perlman, Y., and Shichat, E. (2012). Developing a Management Plan for Important Bird Areas in Southern Israel. Soceity for the Protection of Nature in Israel Publications. Reinking, D.L. (2004). Oklahoma Breeding Bird Atlas. University of Oklahoma Press, Norman, Oklahoma. 150 151 מפה :18מספר מינים מקננים במשבצת (מבוסס על נתונים מסקר עופות). 152 מפה :19מספר מינים רגישים מקננים במשבצת (מבוסס על נתונים מסקר עופות). 153 ערכיות עופות לכל משבצת חושבה על בסיס נתוני סקר העופות (מספר עופות מקננים במשבצת ומספר עופות נדירים מקננים במשבצת) בהתאם לנוסחה הבאה: ) ) על בסיס ערכיות העופות המצרפית שחושבה לכל משבצת ,ובאמצעות שימוש בכלי ה,GIS- Tabulate intersectionובניכוי שטח השטחים הבנויים חושבה ערכיות עופות לכל תת-יחידת נוף. הערכים תוקננו לסולם בין חמש דרגות שהחלוקה בתוכו נקבעה לפי ,Natural Breaksעם עיגול קל של המספרים: רמת ערכיות – 1נמוכה3-3.11 : רמת ערכיות – 3בינונית3.11-3.0 : רמת ערכיות – 0גבוהה3.0-3.41 : רמת ערכיות – 4גבוהה מאוד3.41-3.0 : רמת ערכיות – 1מירבית3.0-1 : 154 מפה :21ערכיות השטח לעופות (מבוסס על נתונים מסקר עופות). 155 מפה :21ערכיות שטח לעופות לפי תת יחידות נוף 156 ערכיות אקולוגיות הערכיות האקולוגית חושבה כערך מצרפי של הערכיות הבוטנית וערכיות העופות כפי שחושבו ותוארו לעיל. היות והצומח הוא האינדיקאטור הטוב ביותר בחיזוי המגוון הביולוגי של קבוצות טקסונומיות אחרות הוא קבל משקל גדול יותר (משקל שני שליש) מסקר העופות המקננים (משקל שליש) בקביעות הערכיות האקולוגית המשולבת – צומח ושטח לעופות. החיבור למפת ערכיות אקולוגית התבצע על פי נוסחה שמבטת יחס זה: ) ) הערכים תוקננו לסולם בין חמש דרגות שהחלוקה בתוכו נקבעה לפי ,Natural Breaksעם עיגול קל של המספרים: רמת ערכיות – 1נמוכה3-3.1 : רמת ערכיות – 3בינונית3.1-3.0 : רמת ערכיות – 0גבוהה3.0-3.8 : רמת ערכיות – 4גבוהה מאוד3.8-3.6 : רמת ערכיות – 1מרבית3.6-1 : 157 תיאור הממצאים השטחים שנמצאו בערכיות אקולוגית מרבית הם שעיקר יחידות שיש בהם שטחים ניכרים של ערוצים רחבים ובינוניים :נחל ניצנה בחלקו העליון והתיכון והשטחים המתונים יחסית מצפון להר עזוז .שטחים אלה עשירים יחסית בצומח והם מהווים בית גידול חשוב מאד לציפורים מקננות. ברמה גבוהה מאד דורגו שטחים נוספים באזור שמצפון להר חמרן ,לאורך נחל חורשה והר עזוז. לאזור המעבר של נחל ניצנה בשטחים המיושבים של פתחת ניצנה יש חשיבות מרבית לא רק בגלל ערכים בוטניים ואורניתולוגים ,אלא גם כקשר בין השטחים הפתוחים מדרום לפתחה, לחולות מערב הנגב שנמשכים מצפון וממערב לגוש ההתיישבותי. בערכיות גבוהה נמצא מרבית שטחיה של רמת ברנע והשטחים הצפוניים ,משני צדדיו של נחל ניצנה. בערכיות בינונית נמצאו בעיקר השטחים הגבוהים והתלולים יותר ,ללא נחלים מפותחים .הצומח הטבעי באזורים אלה דל יחסית וגם חשיבותם הכוללת כבית גידול לציפורים קטנה יותר ,למרות קיומם של מינים מתמחים לנישה זו. שטחים פתוחים בערכיות אקולוגית נמוכה – שטחים חקלאיים ומופרים ,נמצאו בעיקר בחלק הצפוני של אזור הסקר. 158 מפה :22ערכיות אקולוגית 159 ערכיות משולבות נוף ואקולוגיה רקע למפת ערכיות משולבת נוף ואקולוגיה במפה זו שולבו ערכיות הצומח והערכיות הנופית על פי הטבלה הבאה: טבלת צירופים לחישוב ערכיות משולבת – נוף ואקולוגיה ערכיות נופית ערכיות אקולוגית נמוכה בינונית גבוהה גבוהה מאד מירבית ()1 ()3 ()0 ()4 ()1 נמוכה נמוכה בינונית בינונית גבוהה מירבית ()1 ()1 ()3 ()3 ()0 ()4 בינונית בינונית בינונית גבוהה גבוהה מירבית ()3 ()3 ()3 ()0 ()0 ()4 גבוהה בינונית גבוהה גבוהה גבוהה מאד מירבית ()0 ()3 ()0 ()0 גבוהה מאד גבוהה גבוהה גבוהה מאד גבוהה מאד מירבית ()4 ()4 ()4 ()0 ()0 ()4 ()4 ()1 מירבית מירבית מירבית מירבית מירבית מירבית ()1 ()1 ()1 ()1 ()1 ()1 עיקר הממצאים (מפה משולבת – 1ערכיות משולבת צומח ונוף) מפה זו מורכבת משילוב בין הערכיות הנופית לערכיות האקולוגית .אזורים שמוגדרים במפה זו בערכיות מרבית הם אלה שהוגדרו בערכיות זו או בדרוג האקולוגי או בדרוג הנופי .הם כוללים בעיקר את הגוש של הר חמרן וחלקים גדולים מרמת ברנע ,שהוגדרו בערכיות נופית מרבית, וחלקי מרכזיים של הנחלים ניצנה ,חורשה ,עזוז ובארותיים שהוגדרו בערכיות אקולוגית מרבית. בערכיות גבוהה מאד הוגדרו החלק המערבי של רמת ברנע ,הר עזוז וסביבתו ושטחים בצפון הסקר שחשובים נופית ובחלקם מעבים את מסדרון נחל ניצנה. בערכיות גבוהה הוגדרו מישורי לס ומדרונות מתונים בחלק הצפוני של הסקר. 160 בערכיות בינונית ונמוכה הוגדרו שטחים קטנים יחסית – בעיקר שטחים מופרים בחלק הצפוני של הסקר. 161 מפה :23ערכיות משולבת נוף ואקולוגיה 162 רצף שטחים פתוחים הערכת רצף השטחים הפתוחים מהווה מימד משלים להערכת משאבי הטבע והנוף. פגיעה בשטחים פתוחים נגרמת הן בגלל צמצום השטח הפתוח והפיכתו לשטח בנוי והן בעקבות קטיעתו בקווי תשתית כגון כבישים ,מסילות ברזל ,צינורות וקווי חשמל .לרוב האלמנטים המלאכותיים הללו יש גם השפעה מפריעה על השטח הפתוח ועל הערכים הטבעיים הנמצאים לידם או מסביבם .לפיכך ההתייחסות אליהם לצורך עניין זה היא כאל הפרעות7הפרות. טווח השפעתו של שטח בנוי על שטח פתוח תלוי בגורמים רבים :עוצמת הבינוי (גובה ,צפיפות), אורך הגבולות וצורתם ,תבליט השטח (שיפוע ,מיקום באגן ניקוז) ,סוג וכמות המזהמים שנוצרים בשטח הבנוי וכן דרך הטיפול (או אי-הטיפול) בהם ועוד .טווח השפעתם של הכבישים על רצף השטח הפתוח משתנה בהתאם לרוחב הכביש ועוצמת עבודות העפר (סוללות ,קירות חצובים), קיומן של מערכות תאורה ו7או גדרות הפרדה ותיחום וכן נפח התנועה בכביש. מפת רצף השטחים הפתוחים מנסה להעריך באופן גס את השפעת התשתיות היישוביות והקוויות על כל תא שטח באזור הסקר .זאת במטרה לתת מענה להערכת תפקודים נוספים של שטחים פתוחים– הערכה שאינה באה במלואה לידי ביטוי במפות ערכיות משאבי הטבע והנוף. תפקודים נוספים אלו הם: תפקוד חברתי – רקע לפעילות נופש וטיולים – רצף הנוף הפתוח והטבעי מהווה מרכיב מרכזי בחוויית הטיול והנופש בחיק הטבע. תפקודים מערכתיים – חייצים בקנה מידה מקומי וארצי בין גושים עירוניים וכפריים ,שבהם נשמר המרחב הפתוח. מרחב לתכנון עתידי – אזור פתוח רציף מותיר בידי הדורות הבאים מרחב תכנון גדול יותר, לצרכים אשר יתכן ובדור הנוכחי אין כלל מודעות אליהם. תפקוד אקולוגי – לשטח פתוח רציף יש חשיבות רבה מבחינת קיום אקוסיסטמות ובתי גידול מגוונים ,שחלקם דורשים שטחים רחבי ידיים ,וכן מאפשר תנועת אורגניזמים ברחבי תחום התפוצה שלהם וקשר גנטי בין תת-אוכלוסיות של אותו מין. שיטת הערכה לכל נקודה בשטח הסקר חושב "ערך רצף" על פי המרחק המשוקלל של אותה נקודה מיישובים, כבישים או שטחים בנויים אחרים (גם כאלו הנמצאים מחוץ לאזור הסקר אך עשויים להשפיע עליו) .ככל שהמרחק מאלמנטים אלה גדול יותר הוערך השטח הפתוח כאיכותי יותר .ראוי להדגיש שאין נתונים אלו מספיקים בכדי לקבוע בדיוק את מידת ההשפעה של השטח הבנוי – השפעה זו תלויה בגורמים רבים ומורכבים שלא מופו במלואם בסקר זה .שטחים מבונים ,מתקני תשתית וכבישים סווגו בקבוצות כלליות של שימושי-קרקע (למשל "ישוב עירוני"" ,כביש ארצי דו- מסלולי" וכו'). לכל סוג שימוש-קרקע בוצע אומדן יחסי משוער של מידת השפעתו על השטח הפתוח .מידת השפעה זו מכונה גם "משקל רצף" .השפעה מקסימאלית ( )133%מיוחסת לאזורי תעשייה 163 ולישובים עירוניים .מידת השפעתן של הפרות אחרות הוערכה כקטנה יותר (פרט לאזורי תעשיה כבדה) ,בהתאם למופיע בטבלה הבאה (טבלה :)0 שימוש קרקע 7תשתיות הערות 7דוגמאות עוצמת הפרה = משקל רצף ()% עיר 100 מחצבה פעילה 75 כביש מרכזי 75 ישוב פרברי בינוני 50 כביש אזורי 50 אזור תעשיה מקומי 50 אס"פ אזורי 30 ישוב כפרי 25 בסיס צבאי בהתאם לגודל הבסיס והפעילות בו כביש מקומי 25 מכון לטיפול בשפכים 25 חווה כוללת מגורים 15 חניה סלולה 15 מחפורת 15 שפכי פסולת בנין 10 אנטנה 10 כביש גישה 10 תחנת טרנספורמציה 10 תחנת שאיבה 5 דוגמת מחצבות חומר ואדי בנחל ניצנה הצפוני דוגמת כביש צומת טללים – מעבר הגבול ניצנה דוגמת כפר נוער ניצנה דוגמת מתקן בא"פ גבעתי דוגמת אזור בסיס התחמושת הנטוש (מרת"ח) דוגמת הכביש לעזוז 164 מאגר 5 גרף 2מתאר את התפלגות המרחק במטרים של כל תא שטח (פיקסל) בגודל של 13מ' על 13 מ' ,מההפרה הקרובה אליו ביותר (על בסיס טבלה .) 1ציר ה X-מתאר את המרחק המשוקלל המינימאלי (ביחס למשקל השפעתו של ישוב עירוני) של כל תא שטח (פיקסל) מההפרות בסביבתו :הינו ,לכל תא שטח שמסביבו הפרות במשקלים שונים נערך החישוב הבא: ] [ ] [ ] [ ) כאשר: ) – Min (xהמרחק המשוקלל המינימאלי של כל פיקסל מההפרות סביבו – Xפיקסל ) – Dist (iהמרחק של פיקסל מהפרה i – Wiהמשקל של הפרה i – 133הינו משקל השפעתו של ישוב עירוני 165 עיקר הממצאים (מפת רצף שטחים פתוחים) ערך הרצף מבוטא במפה באמצעות סולם צבעים .ניתן לראות שליישובים ,לכבישים וגדר הגבול בקו ישראל-מצרים יש "הילה" גדולה יחסית של הפרה סביבם בעוד שלמתקנים צבאים קטנים הפזורים בשטח ואינם מאויישים בקביעות ,הילה קטנה יותר .השטחים הרחוקים ביותר מהפרות מסוגים שונים – כלומר בעלי ערכי הרצף הגבוהים ביותר (עד 1,333מטר משוקלל ,לפי שיטת החישוב שהוזכרה לעיל) מצויים בחלקו הדרומי והדרום-מזרחי של האזור .מערב השטח מושפע כולו בצורה ברורה מגדר הגבול של ישראל מצרים ואילו צפון השטח הינו שטח מיושב המספר ישובים היוצרים ביחד אזור בו ערכיות הרצף נמוכה יחסית. 166 מפה :24רצף שטחים פתוחים 167 שילוב נוף ,אקולוגיה ורצף שטחים פתוחים מפה זו מציגה שילוב של ערכיות נוף ואקולוגיה עם רמת רצף השטח הפתוח .לצורך חישוב הערכים המשולבים ,קובצו ערכי הרצף לחמש דרגות ,כמוצג בגרף. בקווים הניצבים לציר ה X-מוצגים ערכי הרצף ביחידות של מטר משוקלל (המבטאים מרחק משוקלל מהפרות) .הערך 30,333מ' הוא ערך הרצף המקסימלי שהתקבל בתחום הסקר. הקווים האנכיים הם במרווחים הולכים וגדלים ,והם ששימשו לחלוקה ל 1-קטגוריות. בציר ה Y-מיוצג גודל השטח הנמצא בכל ערך רצף( .המספרים על ציר ה Y-אינם משמעותיים בפני עצמם כיוון שהם מייצגים מספרי פיקסלים). הרצף 8,133 ערך ומעלה (מ' משוקלל) קטגוריית הרצף 1 4,1338,133 3,1334,133 1,3333,133 4 0 3 עד 1,333סה"כ 1 --- שטח בדונמים אחוז מהשטח הלא-בנוי בטבלת הצירופים המופיעה להלן ,ניתן לראות שערכים בקטגוריות הרצף הגבוהות – 4ו1- מעלים את הערכיות המשולבת בדרגה אחת כשהם מצורפים לערכיות נוף ואקולוגיה .זאת למעט מקרים בהם ערכיות זו הייתה מרבית כבר קודם לכן. 168 טבלת צירופים לחישוב ערכיות משולבת נוף ,אקולוגיה ורצף שטחים פתוחים ערכיות נוף ואקולוגיה ערך הרצף הערכים במטר משוקלל נמוכה בינונית גבוהה גבוהה מאד מירבית ()1 ()3 ()0 ()4 ()1 עד 1,333 נמוכה בינונית גבוהה גבוהה מאד מירבית ()1 ()1 ()3 ()0 ()4 ()1 1,333עד 3,133 נמוכה בינונית גבוהה גבוהה מאד מירבית ()3 ()1 ()3 ()0 ()4 ()1 3,133עד 4,133 נמוכה בינונית גבוהה גבוהה מאד מירבית ()1 ()3 ()0 ()4 ()1 בינונית גבוהה גבוהה מאד מירבית מירבית ()4 ()3 ()0 ()4 ()1 ()1 מעל 8,133 בינונית גבוהה גבוהה מאד מירבית מירבית ()1 ()3 ()0 ()4 ()1 ()1 בסוגריים קטגורית ()0הרצף 4,133עד 8,133 עיקר הממצאים -מפה משולבת נוף ,אקולוגיה ורצף שטחים פתוחים בעקבות העלאת רמת ערכיות אחת בשתי רמות הרצף הגבוהות ( )4,1נוצר גוש מרכזי שכולו בערכית מרבית ,שנמשך מרמת ברנע ,דרך הר חמרן לנחל עזוז ,נחל ניצנה ונחל בארותיים. . בחלק הצפוני נמצאים בערכיות זו רק נחל ניצנה בגלל חשיבותו האקולוגית והיחידה הקטנה של חמוקי ניצנה בגלל חשיבותה הנופית. 169 מפה :25ערכיות משולבת נוף ,אקולוגיה ורצף שטחים פתוחים 170 מקורות אשכנזי א .2007 ,החקלאות הקדומה בהר הנגב -תפוצה מרחבית לאור מאפיינים גיאוגרפיים וגיאולוגיים ,חיבור לשם קבלת תואר 'מוסמך' ,האוניברסיטה העברית ,ירושלים. גופר א .1961 ,הפרהיסטוריה של הר הנגב .הוצאת החברה להגנת הטבע. דנין ,א .1988 .הצומח בנגב ,מצפון לנחל פארן .ספריית פועלים והוצאת יחדיו היימן מ .1960 ,סקר ארכיאולוגי של ישראל מפת הר חמרן-דרום-מערב ( .13-33 )196אגף העתיקות-האגודה לסקר ארכיאולוגי של ישראל ,ירושלים. היימן מ .1990 ,סקר ארכיאולוגי של ישראל מפת הר חמרן דרום-מזרח ( ,)199רשות העתיקות- האגודה לסקר ארכיאולוגי של ישראל ,ירושלים. היימן ,מ .1969 .רועים וחקלאים במרחב קדש ברנע .מדרשת שדה בוקר וחלה"ט זיו ,י ,.צוער,ח ,.וצעדי אלי .3336 .פורום מדענים לשמירת חולות מערב הנגב .דו"ח מסכם. ניתוח מרחבי גיאומורפולוגי של אזור חולות מערב הנגב .הוצאת רשות הטבע והגנים ואוניברסיטת בן גוריון. זילברמן ,ע ,.אידלמן ,ע ,.אבני י ,.וחנן גינת .3311 .הגיאולוגיה והתפתחות הנוף בנגב .העמותה לעידוד וקידום שמירת הטבע במזרח התיכון כהן ר .1993 ,אתרי הר הנגב בתקופה הכנענית 1והתקופה הישראלית ,3מתוך :שטרן א, (עורך ראשי) ,האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל.1343-1311 , כהן ר .1999 ,התיישבות הקדומה בהר הנגב ,כרך א ,תקופת הכלקוליתית ,תקופת הברונזה הקדומה ותקופת הברונזה התיכונה א' ,רשות העתיקות ,ירושלים. כהן ר ,כהן-אמין ר .3334 ,התיישבות הקדומה בהר הנגב ,כרך ב ,תקופת הברזל והתקופה הפרסית ,רשות העתיקות ,ירושלים. ליבנה א .1990 ,רמת הנגב סקר נוף ומסלולי טיול ,הוצאת רשות שמורות הטבע ,מועצה אזורית רמת נגב. מרקוס ,מ .1960 .הר הנגב המרכזי ומכתש רמון ,סקר נוף מסלולי טיולים .רשות שמורות הטבע מרקוס ,מ .1960 .הר הנגב המרכז ומכתש רמון ,סקר נוף ומסלולי טיול .עמודים .131-101 הוצאת רשות שמורות הטבע ,ירושלים. נגב א" .1993 ,נצנה" ,מתוך :שטרן א( ,עורך ראשי) ,האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל.1364-1368 , נוי ת" .1993 ,האתר הנאוליתי" ,מתוך :שטרן א( ,עורך ראשי) ,האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל.1368-1366 , 171 בצורות ותנודות אקלימיות על הצומח הרב שנתי בחולות, השפעת האדם.3339 . ז,סיגל . עבודה לשם קבלת תואר מסטר בהנחיית פרופ' חיים צוער ופרופ' ארנון קרניאלי.שמורת עגור . אוניברסיטת בן גוריון בנגב,המחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי .00 , פ"ו, חדשות ארכיאולוגיות," "נחל מתנן,) (תשמ"ה, היימן מ,רוזן ס Ashkenazi E., Chen Y., Avni Y. and Lavee S., 2011. Olive trees in past desert agriculture in the Negev Highlands, Acta Horticulturae 888: 353-360. Ashkenazi E, Avni Y and Avni G, A comprehensive characterization of ancient desert agricultural systems in the Negev Highlands of Israel, Journal of Arid Environments (in press), >.http://dx.doi.org/10.1016/j.jaridenv.2012.02.020. Mayerson P., 1960. The Ancient Agricultural Regime of Nessana and the Central Negeb, The British School of Archaeology in Jerusalem, London. 172 נספחים: נספח א': יצירת שכבה פוליגונאלית של נחלים לפי סדרי גודל תיאור עבודת ה GIS-בסקר עבודת ה GIS-בסקר זה הייתה מורכבת ביחס לסקרים אחרים ולכאן מצאנו לנכון לפרט ולהסביר את שיטות העבודה ,הפרוטוקול והכלים בהם השתמשנו לאורך הסקר בשלב הראשון נעשה חיתוך של שכבת קווי גובה המכסה את כל הארץ בהתאם לשטח שהוגדר (קווי גובה של 13מטר ,מקור השכבה הוא שכבות המידע של הממ"ג הלאומי של המרכז למיפוי ישראל). השטח שהוגדר מכסה את תחום הסקר ואת הסביבה הקרובה לו. השיקולים להגדרת השטח שנחתך מן השכבה הארצית הסתמכו על ידע מוקדם והכרת האופי הגיאוגרפי של האזור. קווי הגובה בתחום שהוגדר שימשו כבסיס לסדרה של ניתוחים גיאוגרפיים ע"י שימוש בכלים שונים: שימוש בכלי simplify lineבמטרה לפשט את קווי הגובה בצורה השומרת על צורתם. ()Cartography Tools/Generalization/Simplify Line שימוש בכלי topo to rasterליצירת רסטר גבהים ()Spatial Analyst Tools/interpolation/Topo to Raster שנוצר מהרסטר פגמים הסרת ()Spatial Analyst Tools/Hydrology/Fill ע"י שימוש המבוסס בכלי על sink קווי הגובה. fill . הרצת הכלי flow directionשנותן לכל פיקסל ערך המסמל את כיוון הזרימה בו. ()Spatial Analyst Tools/Hydrology/Flow Direction שימוש ב flow accumulationליצירת רסטר שמתאר את הזרימה המצטברת 7ערוצי הזרימה לפי כיווני הזרימה שחושבו קודם לכןSpatial Analyst Tools/Hydrology/Flow ( . )Accumulation סינון ערכים שאינם משמעותיים אשר עלולים "להפריע" להמשך החישובים ע"י שימוש בכלי .con ערך הסף שנבחר הוא .con=300כל הפיקסלים שערכם קטן מ 033נחשבו ל"רעש רקע" והוסרו מהרסטר – .חשוב לציין כי נעשו מספר ניסיונות עם ערכי conשונים עד שנבחר ערך המייצג השטח. פני את האופטימאלית בצורה )Spatial Analyst (Tools/Conditional/Con בשלב זה הרסטר שהתקבל לאחר הסינון הוא רסטר של הנחלים. 173 חישוב סדר גודל הנחלים ע"י הכלי . stream orderשיטת החישוב שנבחרה היא Strahler , Methodלפיה רק מפגש בין שני נחלים מאותו סדר גודל יוצר נחל מסדר גודל גבוה יותר. ()Spatial Analyst Tools/Hydrology/Stream Order המרת רסטר הנחלים לשכבה קווית של נחלים לפי סדרי הגודל ע"י שימוש בכלי raster to )Conversion Tools/From Raster/Raster to Polyline( . polyline יצירת שכבות פוליגונאליות של הנחלים ע"י חישוב באפר שונה לכל סדר גודל: מטר. 13 של באפר – 1 גודל סדר מטר. 33 של באפר 3 גודל סדר מטר. 43 של באפר 0 גודל סדר מטר. 03 של באפר 4 גודל סדר מטר. 01 של באפר 1 גודל סדר מטר. 83 של באפר 0 גודל סדר סדר גודל - 8באפר של 133מטר. תיקון ידני של תוואי הנחל בסדרי גודל 0 ,1ו 8 -בהתאם לשכבת land coverשל הממ"ג הלאומי של מפ"י (התייחסות לפוליגונים עם סיווג של סחף נחלים פעיל 7לא פעיל ) ובהתאם לאורתופוטו. יצירת שכבה של פוליגונאלית יצירת רסטר שיפועים ע"י שימוש בכלי slopesוב DTM ()Spatial Analyst Tools/Surface/ Slopes מדרונות ומישור שיצרנו קודם לכן. בחירת ערך סף להגדרת מדרונות ומישורים ,במקרה זה הערך שנקבע הוא 0מעלות ,ויצירת מעלות. 0 ומעל מתחת – בלבד ערכים שני שמכיל חדש רסטר ()Spatial Analyst Tools/Reclass/ Reclassify המרת הרסטר לשכבה פוליגונאלית ותיקון ידני של השכבה ע"י איחוד וחיתוך פוליגונים בהתאם לתוואי השטח)Conversion Tools/From Raster/Raster to Polygon) . חיתוך מישורי לס מתוך הפוליגונים שייצגו מישורים ,על סמך היכרות השטח. איחוד שכבת הנחלים ושכבת המדרונות 7מישורים ליצירת שכבת תכסית כוללת שכבות הנחלים היו מופרדות אחת מהשנייה ולכל נחל היה באפר במרחק שונה .השכבות לכן היו חופפות בנקודות המפגש בין הנחלים .על מנת ליצור שכבת תכסית מאוחדת ,צורפו אליה הנחלים בנפרד בתהליך שנועד למנוע ישויות כפולות: 174 חיתוך נחלים מסדר גודל 1משכבת הבסיס (שכבת המדרונות והמישור) ולאחר מכן הדבקת אותה שכבה (כך שהיא ממלאת את המקומות שנחתכו). חיתוך נחלים מסדר גודל 3משכבת הבסיס (מדרונות ,מישור וסדר גודל )1ולאחר מכן הדבקת אותה שכבה. המשך התהליך עם כל סדרי הגודל של הנחלים. חיתוך והדבקה של שטחים בנויים מתוך שכבת ההפרות הפוליגונאליות. תיקון ידני של השכבה ע"י חיתוך פוליגונים קטנים מאוד ואיחוד פוליגונים דומים. 175 נספח ב מיני הצמחים שנרשמו בסקר הצומח הרשימה יחד עם ציון החלקות (יחידות הדגימה) בהן נרשם כל מין נמצאת כנספח בקובץ אקסל נפרד הניתן להורדה מאתר מכון דש"א בקישור www.deshe.co.il שם המין צורת חיים טיפוס תפוצה אזוב מצוי אוכם מדברי אטד ערבי אכילאה ריחנית אלמוות סיני אלניה איזמלנית ישימונית דו-גונית אמיך קוצני אספרג ארוך-עלים אפזרית דו-אבקנית בן-שיח בן-שיח שיח בן-שיח עשבוני רב-שנתי בן-שיח חד-שנתי חד-שנתי מטפס7שיח חד-שנתי ים תיכוני סהרו-ערבי סהרו-ערבי -סודני אירנו -טורני ,סהרן-ערבי אירנו -טורני אירנו-טורני סהרו-ערבי ים תיכוני ים תיכוני ,סהרו-ערבי ים תיכוני ,אירנו -טורני, סהרו-ערבי EE, R ים תיכוני ים תיכוני ,סהרו-ערבי עשבוני רב-שנתי חד-שנתי עץ בן-שיח בן-שיח רב שנתי קצר-חיים בן-שיח חד-שנתי בן-שיח חד-שנתי חד-שנתי חד-שנתי חד-שנתי חד-שנתי חד-שנתי חד-שנתי עשבוני רב-שנתי בן-שיח בן-שיח ים תיכוני ,אירנו -טורני אירנו טורני ,סהרו-ערבי סהרו-ערבי סהרו-ערבי אירנו-טורני ,סהרו-ערבי אירנו-טורני ,סהרו-ערבי אירנו-טורני אירנו-טורני ,סהרו-ערבי ים תיכוני ים תיכוני סהרו-ערבי אירנו-טורני ,סהרו-ערבי אירנו-טורני ,סהרו-ערבי סהרו-ערבי ים תיכוני ,אירנו-טורני ים תיכוני סהרו ערבי אירנו-טורני סהרו-ערבי עשבוני רב-שנתי ארץ -עשבוני רב-שנתי אצבוע אירופי ארכובית ישראלית ארכובית שבטבטית ארנבית שרועה אשל היאור אשליל הנגב אשליל שעיר בוצין סיני בוצין שיחני בטנונית שעירה גלונית מצויה בן-חיטה רב-אנפין בן-שלח מנוצה בסיה שיכנית בקיה מדורבנת בר-עכנאי שיחני ברומית המטאטא ברומית מאוגדת גומא מגובב גבסנית ערבית גלעינון החוף 176 חשיבות אקולוגית מוגן EP EC מוגן EE R געדה מצויה גרגריון ערבי גרגרנית כוכבנית גרגרנית ערבית דגנין מצוי דוחן אשון דרדר המדבר דרדר מצרי דרכנית מקופחת דרכנית שעירה בן-שיח חד-שנתי חד-שנתי חד-שנתי חד-שנתי עשבוני רב-שנתי חד-שנתי בן-שיח עשבוני רב-שנתי חד-שנתי הגה מצויה זוגן השיח זוזימה מדברית זיזיים חשופים זיף-נוצה רוסנית זמזומית המדבר זקנן שעיר עשבוני רב-שנתי בן-שיח עשבוני רב-שנתי בן-שיח עשבוני רב-שנתי גיאופיט עשבוני רב-שנתי חבלבל זיתני חבלבל כפני חבלבל צמיר חטמית מסורטטת בן-שיח עשבוני רב-שנתי בן-שיח עשבוני רב-שנתי חורשף השבכה חורשף חום-קשקשים חורשף צהוב חורשף קטן-קרקפת חלבלוב הרמון חלמית גדולה חלמית מצרית חלמית קטנת-פרחים חמד המדבר חמד השיח חסה מזרחית חפורית מוזרה חפורית קטנה חצב גלוני חצב מצוי חרחבינה מגובבת חרחבינה מכחילה טבק השיח חד-שנתי בן-שיח בן-שיח בן-שיח בן-שיח עשבוני רב-שנתי חד-שנתי חד-שנתי בן-שיח בן-שיח בן-שיח חד-שנתי חד-שנתי גיאופיט גיאופיט עשבוני רב-שנתי עשבוני רב-שנתי שיח ים תיכוני ,סהרו-ערבי סהרו-ערבי סהרו-ערבי סהרו ערבי ים תיכוני ,אירנו-טורני סהרו-ערבי ,סודני סהרו-ערבי סהרו-ערבי סהרו ערבי אירו-סיבירי ,ים תיכוני, אירנו-טורני ים תיכוני ,אירנו-טורני EE סהרו-ערבי אירנו-טורני סהרו-ערבי סהרו-ערבי אירנו-טורני ,סהרו-ערבי ים תיכוני ,אירנו-טורני, סהרו-ערבי R ים תיכוני ים תיכוני RP סהרו-ערבי RR,מספר אדום אירנו-טורני 3 ים תיכוני סהרו-ערבי סהרו-ערבי סהרו-ערבי EI אירנו-טורני ים תיכוני ,אירנו-טורני סהרו-ערבי ים תיכוני ,אירנו-טורני אירנו-טורני ,סהרו-ערבי סודני אירנו-טורני ים תיכוני ,אירנו-טורני ים תיכוני ,אירנו-טורני סהרו-ערבי מוגן ים תיכוני ים תיכוני ים תיכוני פולש רב אזורי ,טרופי 177 יבלית מצויה ימלוח פגום ינבוט השדה יפרוק המדבר יפרוק תלת-כנפי כוכב ריחני כוכב ננסי כסיה ערבית כנפן קוצני כספסף חד-פרחי כף-אווז האשפתות כפיות שעירות כפתור החולות כריך הערבות כתלה חריפה לוטוס מדברי לוניאה שרועה לוענית מצויה לחך בלוטי לחך חום-לע לחך מלבין לחך סגלגל לחך שסוע חד-שנתי7דו- שנתי7רב-שנתי עשבוני רב-שנתי שיח בן-שיח בן-שיח בן-שיח רב-שנתי קצר-חיים חד-שנתי בן-שיח חד-שנתי בן-שיח חד-שנתי חד-שנתי חד-שנתי עשבוני רב-שנתי בן-שיח עשבוני רב-שנתי עשבוני רב-שנתי בן-שיח חד-שנתי חד-שנתי עשבוני רב-שנתי חד-שנתי חד-שנתי לענה חד-זרעית לענת המדבר לשון-פר מצרית לשישית הבוצין מוצית קוצנית מוצנית קטנת-פרחים מוריקנדיה מבריקה מחטנית משובלת מלוח מלבין מלוח קפח מלחית אשונה מלחית חומה מלחית קשקשנית מתלולן הערבות מלעניאל מצוי מלעניאל קטן-פרחים בן-שיח בן-שיח חד-שנתי חד-שנתי דו-שנתי חד-שנתי בן-שיח חד-שנתי בן-שיח שיח בן-שיח חד-שנתי בן-שיח בן-שיח חד-שנתי עשבוני רב-שנתי טוריים זיפניים סהרו-ערבי רב אזורי ,טרופי סהרו-ערבי אירנו-טורני סהרן-ערבי אירנו-טורני סהרו-ערבי סהרו-ערבי סהרו-ערבי סהרו-ערבי סהרו-ערבי רב אזורי -טרופי סהרו-ערבי סהרו-ערבי אירנו-טורני ים תיכוני סהרו-ערבי סהרו-ערבי ים תיכוני ,אירנו-טורני ים תיכוני ,אירנו-טורני R סהרו-ערבי ים תיכוני ,סהרו-ערבי אירנו-טורני ,סהרו-ערבי אירו-סיבירי ,ים תיכוני, אירנו-טורני סהרו-ערבי אירנו-טורני סהרו-ערבי R ים תיכוני ,אירנו-טורני ים תיכוני סהרו-ערבי סהרו-ערבי סהרו-ערבי אירנו-טורני ,סהרו-ערבי ים תיכוני ,סהרו-ערבי אירנו-טורני ,סהרו-ערבי סהרו-ערבי סהרו-ערבי סהרו-ערבי אירנו-טורני ,סהרו-ערבי אירנו-טורני 178 עשבוני רב-שנתי מלענן מנוצה מלענן רב-שנתי מלענן ריסני חד-שנתי מנתור המדבר מצילות ארוכות-עוקץ גאופיט חד-שנתי מקור-חסידה מלבין עשבוני רב-שנתי מקור-חסידה קרח עשבוני רב-שנתי מקור-חסידה שעיר בן-שיח מרמר הנגב בן-שיח מרוה מצרית בן-שיח מרוה צמירה עשב רב שנתי מרוה קוצנית שיח מתנן שעיר בן-שיח מרית מדברית בן-שיח נואית קוצנית חד-שנתי נוציץ עטוף גאופיט נורית אסיה חד-שנתי ניסנית דו-קרנית חד-שנתי ניסנית זיפנית עשבוני רב-שנתי נשרן הדוחן חד-שנתי סביון הערבות גאופיט סתונית הקליפות חד-שנתי עדעד המדבר בן-שיח עדעד מאובק חד-שנתי עולש מצוי בן-שיח עוקץ-עקרב צהוב עגול -בן-שיח עוקץ-עקרב עלים חד-שנתי עוקצר מצוי גאופיט עירית גדולה חד-שנתי עירית צרת-עלים חד-שנתי עכנאי זיפני בן-שיח עכנאי שרוע עפעפית רבת-פרחים בן-שיח בן-שיח ערטל מדברי גאופיט עריוני צהוב בן-שיח פגוניה דביקה בן-שיח פגוניה רכה חד-שנתי פילגון מדברי בן-שיח פיגמית מגובששת עשבוני רב-שנתי פרגה ערבית פרסה דלת-תרמילים חד-שנתי אירנו-טורני ,סהרו-ערבי סהרו-ערבי סהרו-ערבי אירנו-טורני ,סהרו-ערבי סודני ,סהרו-ערבי סהרו-ערבי סהרו-ערבי ים תיכוני ,סהרו-ערבי סהרו-ערבי ים תיכוני ,סהרו-ערבי אירנו-טורני ים תיכוני ,סהרו-ערבי סהרו-ערבי אירנו-טורני ים תיכוני ,אירנו-טורני ים תיכוני ים תיכוני ,סהרו-ערבי ים תיכוני ים תיכוני אירנו-טורני ,סהרו-ערבי אירנו-טורני סהרו-ערבי סהרו-ערבי ים תיכוני ,אירנו-טורני סהרו-ערבי אירנו-טורני ים תיכוני ,אירנו-טורני ים תיכוני סודני ,סהרו-ערבי סהרו-ערבי ים תיכוני סהרו-ערבי סהרו-ערבי ים תיכוני סהרו-ערבי סהרו-ערבי אירנו-טורני ,סהרו-ערבי סהרו-ערבי אירנו-טורני ים תיכוני 179 R מוגן מוגןEP , מוגן מוגן מוגן רב-שנתי קצר חיים פרעושית גלונית בן-שיח פרעושית מסולסלת גאופיט צהרון מצוי עשבוני רב-שנתי ציפורן נקוד ציפורני-חתול מצויות חד-שנתי חד-שנתי ציפורנית דקיקה חד-שנתי ציפורנית מקופחת חד-שנתי צלבית קרומית ארוכת -חד-שנתי צלבית שיבולת עשבוני רב-שנתי צמר מפוצל בן-שיח צמרנית הסלעים בן-שיח קדד הנגב בן-שיח קדד משולחף בן-שיח קדד קדוש חד-שנתי קדד קטבי חד-שנתי קוכיה הודית חד-שנתי קורטם פרסי חד-שנתי קורטם מבריק בן-שיח סרב חד-קוצי בן-שיח קזוח עקום בן-שיח קזוח תלת-קרני חד-שנתי קחוון מצוי קצח השדה חד-שנתי קיפודן בלאנש עפעפית רבת-פרחים קרדה דרומית קרדה מכסיפה קרקש צהב רותם המדבר שבולת-שועל נפוצה שבולת-שועל ערבתית שבר לבן שברק נטוי שום גבוה שום הלענה שום הרשת שיטת עלי-ערבה שכרון המדבר עשבוני רב-שנתי בן-שיח חד-שנתי חד-שנתי שיח שיח חד-שנתי חד-שנתי עשבוני רב-שנתי חד-שנתי גאופיט גאופיט גאופיט עץ רב-שנתי קצר חיים סודני ,סהרו-ערבי סודני ,סהרו-ערבי ים תיכוני ,אירנו-טורני ים תיכוני ים תיכוני ,אירנו-טורני סודני ים תיכוני ,אירנו-טורני סהרו-ערבי ים תיכוני ים תיכוני ,אירנו-טורני ים תיכוני ,אירנו-טורני אירנו-טורני אירנו-טורני אירנו-טורני אירנו-טורני ,סהרו-ערבי אירנו-טורני ,סהרו-ערבי אירנו-טורני סהרו-ערבי סהרו-ערבי סהרו-ערבי סהרו-ערבי ים תיכוני ,אירנו-טורני, סהרו-ערבי אירו-סיבירי ,ים תיכוני, אירנו-טורני אירנו-טורני סהרו-ערבי אירנו-טורני ים תיכוני אירנו-טורני סהרו-ערבי ים תיכוני ,אירנו-טורני אירנו-טורני ,סהרו-ערבי אירנו-טורני ,סהרו-ערבי ים תיכוני ,אירנו-טורני ים תיכוני ,אירנו-טורני אירנו-טורני אירנו-טורני אוסטרלי סהרו-ערבי 180 פולש RP מוגןRP , מוגן מוגן פולש שכרון זהוב שלוחית קרחת שלח הערבות שלח מאונקל שמשון יושב שמשון הנגב שמשון השלחופיות שמשון סגלגל שמשון מצוי שמשון שעיר בן-שיח עשבוני רב-שנתי חד-שנתי חד-שנתי בן-שיח בן-שיח בן-שיח בן-שיח חד-שנתי חד-שנתי שמשון קהירי שמשון ריסני שן-ארי שעירה שנס המדבר שסיע ערבי שעורת העכבר שעורת התבור שרביטן ריסני ששן מאפיר תמר מצוי תמריר מרוקני בן-שיח חד-שנתי חד-שנתי חד-שנתי חד-שנתי חד-שנתי חד-שנתי שיח חד-שנתי עץ חד-שנתי ים תיכוני ,אירנו-טורני ים תיכוני ,אירנו-טורני סהרו-ערבי סהרו-ערבי סהרו-ערבי סהרו-ערבי אירנו-טורני סהרו-ערבי ים תיכוני ,אירנו-טורני אירו-סיבירי ,ים תיכוני, אירנו-טורני סהרו-ערבי ים תיכוני אירנו-טורני ,סהרו-ערבי אירנו-טורני אירנו-טורני ,סהרו-ערבי ים תיכוני ,אירנו-טורני ים תיכונ ,אירנו-טורני סהרו-ערבי סודני מוגן סהרו-ערבי ים תיכוני ,אירנו-טורני 181
© Copyright 2024