1. No category

‫הר חמרן – פתחת ניצנה‬
‫סקר טבע‪ ,‬נוף ומורשת האדם‬
‫טיוטה מלאה ‪30.30.10‬‬
‫גיא רותם‪ ,‬שלומי אהרון‪ ,‬מימי רון ואורי רמון‬
‫יוני ‪ – 3310‬טבת התשע"ג‬
‫‪1‬‬
‫סקר הר חמרן – פתחת ניצנה‬
‫סקר‪ ,‬ניתוח והערכה של משאבי טבע‪ ,‬נוף ומורשת האדם‬
‫עריכה‪ :‬גיא רותם ואורי רמון‬
‫ביצוע וכתיבת הסקרים הנושאיים‪:‬‬
‫פרק נופי‪ :‬אורי רמון וגיא רותם‬
‫סקר הצומח‪ :‬מימי רון ושלומי אהרון‬
‫פרק מורשת האדם‪ :‬אלי אשכנזי‬
‫ניהול ועיבוד בסיס נתונים גיאוגרפי והפקת מפות‪ :‬דיקלה זיידמן ודפנה גלזר‬
‫מכון דש"א (דמותה של ארץ) עוסק בגיבוש המלצות למדיניות וכלים לשמירה על השטחים‬
‫הפתוחים וערכיהם באמצעות צוות חשיבה מקצועי ובין מגזרי‪ ,‬קיום סדנאות וימי עיון‪ ,‬עבודות‬
‫מחקר יישומי ועריכת סקרי הערכה של משאבי טבע‪ ,‬נוף ותרבות בשטחים הפתוחים‪.‬‬
‫מכון דש"א‬
‫כתובת‪ :‬רח' הנגב ‪ 3‬תל אביב‪ ,‬מיקוד ‪.00160‬‬
‫טלפון‪30-0066833 :‬‬
‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫אתר דש"א‪www.deshe.org.il :‬‬
‫תודות לאנשי רט"ג מחוז דרום‪ :‬מרק כץ‪ ,‬בועז פריפלד ‪,‬עזרי אלון וליאור שוימר‪ .‬לחברי ועדת‬
‫איכות הסביבה של המועצה האזורית רמת הנגב‪ :‬יואב דוניץ‪ ,‬שי טכנאי‪ ,‬זהבה סגל‪ ,‬נווה ביזו‪,‬‬
‫עינב וידן‪ ,‬מידד גורן‪ ,‬אורני ברזילי‪ ,‬מיכל פלג‪ ,‬יעקב קלר‪ ,‬ברני רוזנפלד‪ ,‬דבי פולוור ורותי ברגר‪.‬‬
‫לאלרי קליין על העזרה בעבודת הממ"ג‪ .‬לאדריכל נוף גיא שלף על עזרה בפרק הנופי‪.‬‬
‫תמונת השער‪ :‬גבעה בשולי רמת ברנע במבט מדרום לצפון‪ .‬צילום‪ :‬אורי רמון‬
‫‪2‬‬
‫תוכן‬
‫רקע ‪4...................................................................................................................................................‬‬
‫מטרות הסקר‪8................................................................................................................................ :‬‬
‫גבולות‪8.......................................................................................................................................... :‬‬
‫מתווה עבודה כללי של הסקר ‪9..............................................................................................................‬‬
‫מאפיינים פיזיים של האזור ‪13 ...............................................................................................................‬‬
‫פרק נופי‪11 ..........................................................................................................................................‬‬
‫חלוקה ליחידות נוף‪19 ......................................................................................................................... :‬‬
‫מורשת האדם ‪43 ..................................................................................................................................‬‬
‫ערכיות נופית ‪101 .................................................................................................................................‬‬
‫פרק הצומח ‪108 ...................................................................................................................................‬‬
‫עופות ‪113 ............................................................................................................................................‬‬
‫ערכיות אקולוגיות ‪118 ...........................................................................................................................‬‬
‫ערכיות משולבות נוף ואקולוגיה ‪103 ......................................................................................................‬‬
‫רצף שטחים פתוחים ‪100 ......................................................................................................................‬‬
‫שילוב נוף‪ ,‬אקולוגיה ורצף שטחים פתוחים ‪106 ......................................................................................‬‬
‫מקורות ‪181 .........................................................................................................................................‬‬
‫נספחים‪180 ........................................................................................................................................ :‬‬
‫יצירת שכבה פוליגונאלית של נחלים לפי סדרי גודל ‪180 .....................................................................‬‬
‫מיני הצמחים שנרשמו בסקר הצומח ‪180 ...........................................................................................‬‬
‫‪3‬‬
‫מפה ‪ :1‬שמורות טבע בנגב המרכזי והצפוני ‪0.........................................................................................‬‬
‫מפה ‪ :2‬סקר הר חמרן מפת התמצאות כללית ‪6.....................................................................................‬‬
‫מפה ‪ :3‬מפה גיאולוגית של שטח הסקר‪14 ......................................................................................... .‬‬
‫מפה ‪ :4‬יחידות נוף במרחב הסקר ‪18 ....................................................................................................‬‬
‫מפה ‪ :5‬יחידות נוף במרחב הסקר על רקע אורטופוטו ‪16 .......................................................................‬‬
‫מפה ‪ :6‬מפת יחידות נוף על רקע שיפועים‪41 ..................................................................................... ..‬‬
‫מפה ‪ :7‬צפיפות ערוצים בהר הנגב המרכזי ‪10 .......................................................................................‬‬
‫מפה ‪ :8‬נחלים מטורסים באזור העורף החקלאי של ניצנה ואגן הניקוז של נחל ניצנה ‪14 ..........................‬‬
‫מפה ‪ :9‬נחלים מטורסים רמת ברנע אגן נחל סרפד ‪11 ...........................................................................‬‬
‫מפה ‪ :11‬עצי הפרי והבוסתנים באגן נחל רסיסים‪-‬נחל ניצנה‪10 ..............................................................‬‬
‫מפה ‪ :11‬עצי הפרי והבוסתנים ברמת ברנע‪16 ......................................................................................‬‬
‫מפה ‪ :12‬אתרי העתיקות המוכרים על ידי רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים ‪103 ...............................‬‬
‫מפה ‪ :13‬מפת ערכיות נופית‪100 .........................................................................................................‬‬
‫מפה ‪ :14‬אתרי דיגום צומח‪143 ........................................................................................................... .‬‬
‫מפה ‪ :15‬מפת סדרי גודל ערוצים במרחב הסקר ‪143 .............................................................................‬‬
‫מפה ‪ :16‬סיווגי שטח – פיזיוגרפיה וצומח ‪148 .......................................................................................‬‬
‫מפה ‪ :17‬ערכיות צומח ‪149 ..................................................................................................................‬‬
‫מפה ‪ :18‬מספר מינים מקננים במשבצת‪113 ....................................................................................... .‬‬
‫מפה ‪ :19‬מספר מינים רגישים מקננים במשבצת ‪110 ............................................................................‬‬
‫מפה ‪ :21‬ערכיות השטח לעופות ‪111 ....................................................................................................‬‬
‫מפה ‪ :21‬ערכיות שטח לעופות לפי תת‪ -‬יחידות נוף ‪110 ........................................................................‬‬
‫מפה ‪ :22‬ערכיות אקולוגית ‪119 ............................................................................................................‬‬
‫מפה ‪ :23‬ערכיות משולבת נוף ואקולוגיה ‪103 ........................................................................................‬‬
‫מפה ‪ :24‬רצף שטחים פתוחים ‪108 .......................................................................................................‬‬
‫מפה ‪ :25‬ערכיות משולבת נוף‪ ,‬אקולוגיה ורצף שטחים פתוחים ‪183 .......................................................‬‬
‫‪4‬‬
‫רקע‬
‫בבחינת השטחים הפתוחים באזור הנגב נראה שלמסדרון שנמשך מהר הנגב דרומה לכיוון‬
‫חולות מערב הנגב יש מקום חשוב במערך השטחים הפתוחים‪ .‬אזור זה מכיל בתי גידול מגוונים‬
‫וייחודיים והוא בעל חשיבות אקולוגית בפני עצמו‪.‬‬
‫בצפון נושק אזור זה לפתחת ניצנה‪ ,‬אחד משטחי הפיתוח של המועצה האזורית רמת‪-‬הנגב‪.‬‬
‫תכנון האזור לא נשלם‪ ,‬לא מבחינת תכניות הפיתוח ולא מבחינת תכניות השימור‪ .‬לכן‪ ,‬ישנה‬
‫חשיבות לתכנון מושכל‪ ,‬שיתבסס על מידע מלא ככל האפשר על ערכי הטבע מחד‪ ,‬והצרכים‬
‫התכנוניים מאידך‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫מפה ‪ :1‬שמורות טבע בנגב המרכזי והצפוני‬
‫‪6‬‬
‫מטרות הסקר‬
‫הכנת רקע אקולוגי‪ ,‬סביבתי ותכנוני שיהווה בסיס לתוכניות שימור ופיתוח באזור זה‪.‬‬
‫גיבוש תפיסה תכנונית וכלי יישום פיתוח בר‪ -‬קיימא‪.‬‬
‫הבטחת מסדרון אקולוגי בין הר‪ -‬הנגב לחולות מערב הנגב‪.‬‬
‫בניית רקע לפעילות טיול ותיירות באזור זה‪.‬‬
‫גבולות‬
‫הסקר כולל אזור בשטח של ‪ 391‬קמ"ר בגבולות הבאים‪:‬‬
‫צפון‪ :‬כביש ניצנה – צומת טללים‪ .‬זהו אזור הגבול הדרומי של חולות מערב הנגב‪ ,‬שנסקרו‬
‫בעבודה קודמת של צוות מאוניברסיטת באר שבע (זיו וחובריו ‪.)3336‬‬
‫מזרח‪ :‬הגדה המזרחית של נחל ניצנה‪ .‬הסקר כולל את הנחל עצמו הכתפיים שמעליו‪ ,‬אבל לא‬
‫את כל אגן הניקוז של נחל ניצנה‪.‬‬
‫דרום‪ :‬קו המגע בין רכסי הר הנגב (הר עיירים) לרמת ברנע‪ .‬זהו גם הקו הדרומי של שמורת הר‬
‫הנגב המוכרזת‪.‬‬
‫מערב‪ :‬גבול ישראל מצרים‪ .‬לאורך גבול זה הוקמה גדר המהווה גבול פיזי ברור‪ ,‬בעל נוכחות‬
‫משמעותית‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫מפה ‪ :2‬סקר הר חמרן מפת התמצאות כללית‬
‫‪8‬‬
‫מתווה עבודה כללי של הסקר‬
‫שלב א' ‪ -‬איסוף ואפיון המצאי‬
‫בשלב הראשון של הסקר נאספים ומנותחים המקורות הבאים‪ :‬מפות מסוגים שונים (ליתולוגיה‪,‬‬
‫גיאולוגיה‪ ,‬קרקעות)‪ ,‬תצלומי אוויר‪ ,‬בסיסי מידע של צומח ובע"ח‪ ,‬מידע על מינים נדירים‪ ,‬מידע‬
‫על מיקומם ומאפייניהם של אתרים ארכיאולוגיים וכן מאמרים ומחקרים שונים העוסקים באזור‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬במסגרת עבודת שדה מתועדים נתוני ערכי טבע (סקר שיטתי של צומח ולעתים קבוצות‬
‫שונות של בעלי חיים) וערכי נוף‪ .‬נתונים אלה נאספים למאגר ממחושב וממופים‪.‬‬
‫שילוב המידע הקיים בתוספת המידע החדש היווה את הבסיס לתוצרים הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מפת יחידות הנוף‬
‫‪‬‬
‫מפת סיווגי שטח – פיזיוגרפיה וצומח‬
‫‪‬‬
‫מפת מספר מינים מקננים במשבצת‬
‫‪‬‬
‫מפת מספר מינים רגישים מקננים במשבצת‬
‫שלב ב' ‪ -‬הערכה נושאית ‪ -‬ערכיות נוף‪ ,‬צומח ורצף השטחים הפתוחים‬
‫על בסיס הנתונים שנאספו בשלב הקודם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מוערך מצב יחידות הנוף ויחידות הצומח ומדורגת ערכיותן‬
‫‪‬‬
‫מבוצע חישוב של רצף השטחים הפתוחים‬
‫תוצרי שלב זה הם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מפת ערכיות נופית ‪ -‬תרבותית‬
‫‪‬‬
‫מפת ערכיות צומח‬
‫‪‬‬
‫מפת ערכיות שטח לעופות מקננים‬
‫‪‬‬
‫מפת ערכיות אקולוגית‬
‫‪‬‬
‫מפת רצף שטחים פתוחים‬
‫‪9‬‬
‫שלב ג' ‪ -‬שילוב נתונים והערכות‬
‫הנתונים וההערכות בתחומים השונים משולבים במפות מסכמות‪ .‬תוצרי שלב זה הם‪:‬‬
‫מפת ערכיות משולבת טבע ונוף ‪ -‬מפה המשלבת את ערכיות משאבי הטבע בשטח הסקר ואת‬
‫הערכיות הנופית ‪ -‬תרבותית‪.‬‬
‫מפת ערכיות משולבת טבע‪ ,‬נוף ורצף שטחים פתוחים ‪ -‬מפה המשלבת את ערכיות משאבי‬
‫הטבע והנוף ואת הערכת רצף השטחים הפתוחים‪.‬‬
‫לאחר סיום הסקר ‪ -‬ניתוח הממצאים וגיבוש המלצות ראשוניות‬
‫על פי התוצרים מכל השלבים הקודמים‪ ,‬ניתן לגבש המלצות כלליות הקשורות לתכנון ולממשק‬
‫עתידיים של האזור‪ ,‬בשיתוף מעגל רחב של בעלי עניין‪ .‬תהליך זה אינו חלק מהסקר עצמו ותלוי‬
‫במידת הצורך שרואים בו בעלי עניין שונים‪.‬‬
‫שיטת העבודה פותחה ביחידת הסקרים במכון דש"א (דמותה של ארץ)‪ ,‬בהמשך לעבודתו של‬
‫איתן גידליזון "הליך לניתוח והערכה של משאבי טבע ונוף למטרות תכנון שימושי קרקע בשטחים‬
‫הפתוחים" (‪.)1966‬‬
‫‪10‬‬
‫מרשם זרימה של מתווה הסקר‬
‫‪11‬‬
‫מאפיינים פיזיים של האזור‬
‫מאפיינים אקלימיים‬
‫הנגב המערבי ממוקם באזור מעבר בין אקלים צחיח למחצה בצפון ובו ממוצע משקעים רב שנתי‬
‫של כ‪ 143-‬מ"מ לאקלים צחיח קיצון שבו ממוצע המשקעים הרב שניתי הוא ‪ 63‬מ"מ‪ .‬הגשמים‬
‫יורדים באופן לא סדיר ולא תדיר במהלך העונה הגשומה (נובמבר‪-‬אפריל)‪ .‬בקיץ הטמפרטורות‬
‫נעות בין ‪ 18‬מעלות בלילה ל‪ 00-‬ביום (בממוצע) ואילו בחורף הטמפרטורות נעות בין ‪ 13‬מעולת‬
‫בלילה ל‪ 33-‬מעלות ביום בממוצע‪.‬‬
‫הרוח בקיץ היא צפון מערבית ומקורה בבריזת ים‪-‬יבשה‪ ,‬מהים התיכון לנגב‪ .‬בקיץ הרוחות‬
‫מצויות בתדירות נמוכה ובעלות עוצמה חלשה‪ .‬בחורף הרוח האופיינית הינה דרום‪ -‬מערבית עד‬
‫מערבית בתדירות נמוכה אולם בעוצמה גבוהה‪.‬‬
‫נתונים אקלימיים שנאספו בצפון השטח‪ ,‬באזור קדש ברנע‪ ,‬מראים על ירידה נמשכת ועקבית‬
‫בכמות המשקעים‪ ,‬ירידה הנמשכת כבר יותר מעשור (סיגל ‪.)3339‬‬
‫מאפיינים גיאולוגיים וגיאומורפולוגיים‬
‫הבנת המבנה הגיאולוגי של אזור הסקר דורש היכרות עם מספר תופעות גיאולוגיות נרחבות‬
‫אשר חברו יחדיו לעיצוב התשתית הגיאולוגית והמורפולוגית של האזור‪ :‬התרוממות קימוטי‬
‫הקשת הסורית‪ ,‬שברי הרוחב והרבדה של חבורת עבדת (זילברמן וחובריו ‪ ,3311‬מרקוס‬
‫‪.)1960‬‬
‫התרוממות רכס הרמון והרכסים האחרים בנגב הצפוני והמרכזי קשורה לתופעה גיאולוגית‬
‫המוכרת בשם "הקשת הסורית"‪ .‬הקשת הסורית הינה סדרה של קמטים מאורכים שהחלו‬
‫להתרומם לפני כ‪ 133-‬מיליון שנים‪ ,‬הנמשכים מחצי האי סיני‪ ,‬דרך הנגב המרכזי‪ ,‬הנגב הצפוני‪,‬‬
‫הרי יהודה‪ ,‬השומרון והגליל ועד הרי פלמירה הנמצאים בסוריה‪ .‬קמר רמון (אשר שטח הסקר‬
‫שוכן על שוליו הצפוניים) הינו הגדול בקמרי הנגב‪ .‬אורכו של הקמר כ‪ 63-‬ק"מ ובדומה לקמריים‬
‫האחרים בהר הנגב הוא בעל מבנה א‪-‬סימטרי‪ .‬ראש הקמר בנוי ממסלע מתקופת הקנומן והטורן‬
‫(זילברמן וחובריו ‪.)3311‬‬
‫בנוסף להתרוממות קמר הר רמון מושפע המבנה הגיאולוגי של שטח הסקר משבר 'סעד‪ -‬נפחא'‪.‬‬
‫שבר זה הינו אחד משישה שברי רוחב החוצים את הנגב בכיוון כללי מזרח‪-‬מערב‪ .‬השברים‬
‫נמשכים מחלקו הצפוני של חצי האי סיני ועד לערבה‪ .‬אורכם מגיע ל‪ 333-‬ק"מ (זילברמן וחובריו‬
‫‪.)3311‬‬
‫שברי הרוחב שהם שברי תזוזה אופקית ימנית יצרו במהלך היווצרותם מבנים קימוט ושבירה‬
‫קטנים שמקורם בתהליכי התנועה של השברים‪ .‬שברים אלו החלו להיווצר בתקופת הסנון והם‬
‫המשיכו להתפתח עד לסוף תקופת האיאוקן‪ .‬לאחר הפוגה נרשמה פעילות נוספת בשברים‬
‫במהלך תקופת המיוקן לפני כ‪ 13-11-‬מיליוני שנים‪ .‬שבר סעד נפחא עצמו נמשך מג'בל הילאל‬
‫בצפון סיני עד לערבה‪ .‬הוא חוצה את רמת ברנע‪ ,‬רמת מטרד‪ ,‬רמת עובדת וקמר רמון‪ .‬מעל‬
‫‪12‬‬
‫השבר התפתחו קמטים קטנים אך בולטים מעל לנוף הרמתי של הנגב המרכזי והמערבי‪ .‬בין‬
‫שאר הקמטים שהינם תוצאה של השבר ניתן למנות את‪ :‬שלוחת קדש ברנע‪ ,‬הר חמרן‪ ,‬הר סעד‬
‫והר נפחא (זילברמן וחובריו ‪ ,3311‬מרקוס ‪.)1960‬‬
‫מעל לסלעים של הקנומן והטורן הבונים את רכס הרמון מצויים מרבצים נרחבים של סלעי חבורת‬
‫עובדת מגיל איאוקן מוקדם ותיכון‪ .‬הנופים בנגב המתאפיינים בסלעי חבורת עובדת הם‪ :‬רמת‬
‫עובדת‪ ,‬רמת מטרד‪ ,‬רמת ברנע‪ ,‬הר לוץ‪ ,‬הר שגיא‪ ,‬הר כרכום ועוד‪ .‬רוב סלעי חבורת עובדת‬
‫(הכוללים את תצורות‪ :‬מור‪ ,‬ניצנה‪ ,‬חורשה‪ ,‬מטרד) הינם סלעי קרטון וגיר בעבי של עד ‪033‬‬
‫מטרים (זילברמן וחובריו ‪.)3311‬‬
‫בשטח הסקר מעל חבורת עובדת נמצאים סלעי גיר השייכים לחבורת סקיה מסוף האיאוקן‬
‫התיכון והאיאוקן המאוחר‪ .‬סלעים אלו השייכים לתצורות קציעות והר עקרב מצויים באזור רמת‬
‫ברנע‪ ,‬הר חורשה‪ ,‬ניצנה ועוד‪ .‬תצורות אלו מגיעות לעובי של כ‪ 033-‬מטרים‪ .‬תצורת קציעות‬
‫מורכבת מרצף שכבות חוואר ירקרק המגיעות לעובי העולה על ‪ 133‬מטרים (זילברמן וחובריו‬
‫‪.)3311‬‬
‫לס מכסה חלקים במזרח שטח הסקר באזור נחל ניצנה‪ ,‬ורמת קציעה‪ .‬הלס הינו משקע איאולי‬
‫מורכב בעיקר מטין ומעט חול וחרסיות‪ .‬מקור הלס בסופות אבק עצומות שהיו באזור בתקופת‬
‫הפליסטוקן העליון‪ .‬ההשקעה המסיבית האחרונה של הלס באזור הייתה לפני כ‪ 10,333-‬שנים‬
‫(זיו וחובריו ‪.)3336‬‬
‫‪13‬‬
‫מפה ‪ :0‬מפה גיאולוגית של שטח הסקר‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫פרק נופי‬
‫שיטת עבודה ‪ -‬אפיון נוף האזור באמצעות הגדרת יחידות נוף‪.‬‬
‫שכבת יחידות הנוף באה לאפיין ולהציג את מגוון נופי שטח הסקר‪ .‬היא כוללת תיחום ותאור של‬
‫כל יחידת הנוף ‪ -‬חבל ארץ בעל מכלול תכונות וקווי נוף‪ ,‬השונה במידת מה מזה של החבלים‬
‫השכנים לו‪ .‬קו נוף‪ ,‬המבדיל בין יחידה ליחידה‪ ,‬נקבע על פי תכונה הממלאת תפקיד בולט בעיצוב‬
‫נופו החזותי‪ ,‬הביוטי והתרבותי של חבל ארץ מסוים‪.‬‬
‫הגדרת יחידות הנוף נועדה להיות כלי לניתוח ערכי טבע ונוף ביחידות השטח ולגיבוש מדיניות‬
‫השימוש באותם שטחים‪ ,‬תוך שמירה על מגוון הנופים המאפיין אותם‪.‬‬
‫מרכיבים ומאפיינים נופיים המשמשים להגדרת יחידות הנוף‪:‬‬
‫מאפיינים גיאומורפולוגיים המקנים לאזור את זהותו‪ :‬קווי רכס‪ ,‬גבעות משאר‪ ,‬מערכות הניקוז‪,‬‬
‫ביתרונות‪" ,‬שערים טופוגרפיים" בין רכסים או שלוחות‪ ,‬מצוקים גבוהים ופסגות בולטות בנוף‪.‬‬
‫תכונות טבעיות‪ :‬מסלע וקרקע ‪ -‬המצע הסלעי וקרקעות האזור‪.‬‬
‫צומח‪ :‬יחידות ותצורות צומח אופייניות‪.‬‬
‫תכסית דומיננטית רציפה‪ :‬כמו שטחים חקלאיים רציפים‪ .‬באזורים אלה‪ ,‬על פי רוב‪ ,‬יש חשיבות‬
‫חזותית לקו המגע של יחידת הנוף עם יחידה גובלת‪.‬‬
‫פיתוח בולט בשטח טבעי‪ :‬כמו מחצבה‪ ,‬יישוב‪ ,‬קבוצת יישובים‪ ,‬קווי תשתית עיליים‪ ,‬כבישים‪.‬‬
‫תבניות תרבותיות היסטוריות‪ :‬דפוסי התיישבות קדומים‪ ,‬דרכים‪ ,‬אתרים קדושים‪ ,‬תרבות‬
‫חקלאית מסוגים שונים וכד'‪.‬‬
‫אתרים נקודתיים בולטים וחשובים‪ :‬תלים‪ ,‬מעיינות וכתמי צמחייה‪ ,‬שרידי יישובים‪.‬‬
‫תופעות טבע ונוף ייחודיות‪ :‬כמו חורף מצוקים‪ ,‬מכתשים ובתרונות‪.‬‬
‫מגע עם גופי מים טבעיים ומלאכותיים‪.‬‬
‫הגדרת יחידות הנוף באזור הסקר מלווה פעמים רבות בהתלבטויות רבות‪ ,‬שכן חלקים רבים של‬
‫השטח נראים במבט ראשון בעלי מאפיינים דומים‪ .‬רק לאחר לימוד מעמיק יותר מתגלים‬
‫ההבדלים וגבולות יחידות הנוף‪ .‬הקושי לזהות הבדלים בין יחידות הנוף השונות מתבלט בעיקר‬
‫בנופים מתונים עם תוואי נוף שאינם חד משמעיים‪.‬‬
‫כך למשל‪ ,‬ישנה התלבטות האם לחלק את השטח לפי אגני ניקוז או אגנים חזותיים‪ ,‬דבר שגורם‬
‫לכך שרכסי ההרים מחולקים בין כמה יחידות נוף‪ ,‬או לפי רכסי ההרים‪ ,‬שאז אגן הנחל מתחלק‬
‫בין כמה יחידות נוף‪ .‬אין תשובה אחת לשאלות אלה והחלוקה ליחידות נוף היא אמירה פרשנית‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫כדי למתן את ההיבט הסובייקטיבי בתהליך זה משתתפים בו מספר אנשים‪ ,‬שמייצגים נקודות‬
‫ראות שונות‪ ,‬תוך ניסיון לבנות חלוקה ולאחר מכן הערכה מוסכמות‪.‬‬
‫הגדרת יחידות הנוף התבצעה תוך בחינת כלל מאפייני השטח ומבוססת על הגורמים הבאים‪:‬‬
‫סיורים בכלל שטח הסקר ויחידות הנוף הקיימות בו‪.‬‬
‫מקורות מידע קיימים ומסמכים רשמיים של רשות הטבע והגנים והמשרד להגנת הסביבה בנוגע‬
‫לחלוקת השטח ליחידות נוף‪.‬‬
‫שכבות ‪ :GIS‬מפות שיפועים ומפנים‪ ,‬מפות גיאולוגיות ותצלומי לווין‪.‬‬
‫חוות דעת של אנשי מקצוע בתחומים רלוונטיים‪.‬‬
‫באזור הנגב התבצעה בעבר חלוקה ליחידות נוף על ידי צוות מקצועי‪ .‬היא מופיעה במסמך‪:‬‬
‫יחידות הנוף בנגב ‪ -‬מסמך רקע לשימור ולפיתוח‪ ,1073873333 ,‬המשרד להגנת הסביבה ורשות‬
‫הטבע והגנים‪ ,‬בעריכת ד"ר עמיר אידלמן‪ ,‬מוטי קפלן ואלי שדות‪ .‬עבודה זו היא חלק משכבה‬
‫כוללת של חטיבות הנוף של ארץ ישראל‪ ,‬אוגוסט ‪ ,3330‬המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬שנערכה על‬
‫ידי מוטי קפלן‪.‬‬
‫בסקר זה נבדקה חלוקה זו ובוצעו בה תיקונים משמעותיים (ראו מפה ‪ 4‬ומפה ‪ )1‬בעקבות עדכון‬
‫שכבות הסקר וסיורי שטח בהשתתפות מומחים שונים‪ .‬כלי נוסף שעזר בקבלת ההחלטות‬
‫בחלוקה ליחידות הנוף הינה מפת שיפועים (מפה ‪.)0‬‬
‫‪16‬‬
‫מפה ‪ :4‬יחידות נוף במרחב הסקר‬
‫‪17‬‬
‫מפה ‪ :5‬יחידות נוף במרחב הסקר על רקע אורטופוטו‬
‫‪18‬‬
‫חלוקה ליחידות נוף‪:‬‬
‫מאפייני החלוקה – בכל יחידת נוף תועדו המאפיינים הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫תיאור כללי‬
‫גבולות‬
‫אגני ניקוז‬
‫רום פני הקרקע‬
‫מסלע וקרקע‬
‫טיפוסי צומח‬
‫מקורות מים‬
‫אתרים מרכזיים‬
‫ישובים‬
‫תשתיות ומפגעים‬
‫ייחוד חזותי תרבותי‬
‫יחידות הנוף בשטח הסקר וסביבתו‪ ,‬מדרום לצפון‪:‬‬
‫‪ .1‬רמת ברנע‬
‫תיאור כללי‪:‬‬
‫רמה גירנית גבוהה ומבותרת‪ .‬שטח היחידה שהינה שמורה היטב כמעט ללא הפרות משמש‬
‫כשטח אימונים של חיל האוויר וכשטח פעילות ביטחון שוטף‪ .‬בנוסף משמש השטח לתנועת‬
‫מטיילים בעיקר ברכבי ‪ .4X4‬בשטח שרידים נרחבים של חקלאות עתיקה –מדרגות חקלאיות‬
‫ומספר בוסתנים קדומים‬
‫רמת ברנע מבותרת על ידי שלושה נחלים שכיוון זרימתם מדרום לצפון‪ :‬נחל עקרב‪ ,‬נחל סרפד‬
‫ונחל חורשה‪ .‬נחל קדש ברנע חוצה את חלקה הדרומי של היחידה בכיוון דרום מזרח צפון‬
‫מערב‪.‬‬
‫גבולות‪:‬‬
‫צפון – יחידת הנוף הרי חמרן עזוז עם ההתרוממות הגבוהה של הר חמרן והר עזוז‪.‬‬
‫דרום ‪ -‬גבול הסקר‪ .‬היחידה מדרום מתרוממת לכיוון הר עיירים ופסגות הר הנגב הגבוה‪.‬‬
‫מזרח – גבול הסקר‪ .‬היחידה ממזרח דומה באופייה לרמת ברנע ערוצים גדולים דוגמת נחל‬
‫עקרב אשר כיוון זרימתם מדרום לצפון חוצים רמה גירנית‪.‬‬
‫מערב – גבול הסקר וגבול ישראל מצרים‪ .‬המשך השתפלות המדרונות מערבה לעבר סיני‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫אגני ניקוז‪:‬‬
‫היחידה מתנקזת על ידי מספר ערוצים לכיוון צפון‪ .‬אגני הניקוז המרכזים ביחידה (ממזרח‬
‫למערב) הם נחל עקרב‪ ,‬נחל ספרד ונחל חורשה אשר כיוון זרימתם הכללית הינה מדרום לצפון‪.‬‬
‫את דרום מערב היחידה מנקז נחל קדש ברנע אשר כיוון זרימתו הכללי הינה מדרום מזרח לצפון‬
‫מערב‪.‬‬
‫רום פני הקרקע‪:‬‬
‫יחידת הנוף נמוכה מהיחידות הנמצאות מצפון ומדרום לה וגובהה נע בין ‪ 133‬מטרים בצפון‬
‫מערב היחידה ל‪ 833 -‬מטרים בדרום מערב‪ .‬היחידה משתפלת מערבה כך שחלקה המערבי‬
‫נמוך מחלקה המזרחי‪.‬‬
‫מסלע וקרקע‪:‬‬
‫עיקר היחידה מתאפיין במסלע גירני מתקופת האיאוקן האמצעי והעליון‪ .‬בדרום מערב היחידה‬
‫ישנם מספר כתמים של קונגלומרט מגיל ניאוגן‪.‬‬
‫טיפוסי צומח‪:‬‬
‫רמת ברנע מתאפיינת בצומח ערבתי נמוך בכסוי דליל‪ .‬ערוצי הנחלים הרחבים החוצים את‬
‫היחידה מתאפיינים בצמחיית שיחים צפופה באופן יחסי‪.‬‬
‫מקורות מים‪:‬‬
‫בערוצי הנחלים החוצים ומנקזים את רמת ברנע‪ ,‬ניתן למצוא מספר בורות מים ומאגורות‪ .‬חלק‬
‫מבורות המים אוצרים מים גם כיום ומשמים להשקיית צאן וגמלים של האוכלוסייה הבדואית‬
‫ונקודת אטרקציה למטיילים‪.‬‬
‫אתרים מרכזיים‪:‬‬
‫בשטח היחידה נסקרו ומופו אתרים ארכיאולוגים רבים‪ .‬בין האתרים ניתן למצוא אתרים פרה‪-‬‬
‫היסטוריים‪ ,‬אתרים חקלאים‪ ,‬אתרי פולחן קדומים ועוד‪ .‬אתר מעניין נוסף הינו המצבה לזכר יאיר‬
‫פלד הנמצאת בנחל סרפד‪.‬‬
‫ישובים‪:‬‬
‫לא קיימים ישובים ביחידת הנוף‪.‬‬
‫תשתיות ומפגעים‪:‬‬
‫בשטח ישנה פעילות צבאית מצומצמת למטרות אימונים‪ .‬במערב השטח ישנה פעילות צבאית‬
‫אינטנסיבית יותר כחלק מפעילות הביטחון השוטף בגזרה‪ .‬הדרכים החוצות את יחידת הנוף‬
‫משמשות לפעילות צבאית ולתנועת מטיילים‪ .‬דרכים וצירי תנועה אלו ממוקמים ברובם בערוצי‬
‫הנחלים הגדולים דוגמת נחל חורשה ועקרב אולם ישנם דרכים נוספות הבולטות על גבי הרכסים‪.‬‬
‫לאורך צירי הצנועה קיימים מצבורי פסולת וגרוטאות מועטים‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫ייחוד חזותי ותרבותי‪:‬‬
‫היחידה נמוכה במעט ביחס ליחידות הסמוכות לה מצפון ומדרום ולמרות זאת היא מהווה נקודת‬
‫תצפית מרשימה‪ .‬השטח הפתוח של היחידה והנוף הנשקף ממשנה יוצרים ביחד ערך חזותי נופי‬
‫ייחודי‪ .‬בתצפית לכיוונים דרום ודרום מערב בולטים קווי הרכס של הר הנגב הגבוהה (רמון‪ ,‬חריף‬
‫וכו')‪ .‬ערוצי הנחלים הגדולים החוצים את היחידה מצפון לדרום מנקזים שטחים גדולים והינם‬
‫בעלי חשיבות אקולוגית גבוהה במיוחד‪ .‬שרידי התרבויות הקדומות שהתקיימו בעבר בשטח‬
‫היחידה מוספים למרחב חשיבות וייחוד תרבותיים והיסטוריים‪.‬‬
‫אתרים פרה‪-‬היסטוריים המצויים במערב היחידה‪ ,‬מאגורות חורשה וסרפד המצויות בדרומה‬
‫ושורה ארוכה של אתרים נוספים בעלי חשיבות ועניין מגדילים את חשיבותה וייחודה התרבותי‬
‫של היחידה‪.‬‬
‫‪ .2‬הרי חמרן ‪ -‬עזוז‬
‫תיאור כללי‪:‬‬
‫יחידה גירנית מבותרת ומוגבהת בעיקר ביחס ליחידת הנוף שמצפון לה‪ .‬הר עזוז הנמצא בחלקה‬
‫הדרומי של היחידה‪ ,‬הינו המשך של יחידת הנוף רמת ברנע (מדרום) מבחינה ליתולוגית‬
‫וחזותית‪ .‬הרי חמרן עצמם הינם כיפה גיאולוגית רחבת ממדים המתבלטת כהר מתוך רמת ברנע‪.‬‬
‫הר חמרן בולט במדרונות המבותרים ובערוצי הנחלים העמוקים ביחס לרמת ברנע המצויה‬
‫מדרום לו‪.‬‬
‫שטח היחידה משמש כשטח אימונים ומטווחים של חיל האוויר (ממחנה רמון) זאת בחלקו הצפוני‬
‫והצפון‪ -‬מזרחי של הר חמרן ואילו חלקה המערבי של היחידה משמש לפעילות ביטחון שוטף‪.‬‬
‫מעבר מטיילים ביחידה הינו מוגבל למרות מספר נקודות עניין בולטות דוגמת התצפית מהר‬
‫חמרן עצמו‪ .‬ערוצי הנחלים המקיפים את הר חמרן הינם‪ :‬חרשה‪ ,‬מתנן‪ ,‬עקרב‪ ,‬סרפד‪ ,‬יתר‬
‫וניצנה‪ ,‬הינם רחבים בחצייתם את השטחים המישוריים מסביב‪ .‬כלל היחידה מנוקזת לכיוון צפון‪.‬‬
‫כלל היחידה כלול בשטח הסקר‪.‬‬
‫גבולות‪:‬‬
‫צפון – יחידת הנוף שדה חפיר‪ ,‬עם התמתנות מדרונות הר חמרן ולאורך קו מפגש המדרונות עם‬
‫שטחי שדה חפיר המישוריים‪.‬‬
‫דרום – יחידת הנוף רמת ברנע‪ ,‬עם התמתנות מדרונות הר חמרן ולאורך קו מפגש המדרונות‬
‫עם שטחי רמת ברנע המישוריים‪.‬‬
‫מערב – יחידת הנוף עמק שחרון בחלקו הצפוני של גבול היחידה המערבי‪ .‬בחלקו הדרומי של‬
‫גבול היחידה המערבי‪ ,‬נמשך שטח היחידה מעבר לערוץ נחל חרשה מערבה עד קו הגבול הבין‬
‫לאומי כחלק משלוחת קדש ברנע‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫מזרח – יחידת הנוף רמת ברנע‪ ,‬לאורך ערוצי הנחלים סרפד ועקרב‪ ,‬נקודת המפגש המשולשת‬
‫שלהם עם נחל יתר והמשכם צפונה אל עבר ערוץ נחל ניצנה‪.‬‬
‫אגני ניקוז‪:‬‬
‫היחידה מתנקזת על ידי שורה של ערוצים אשר כיוון זרימתם הכללי הוא צפון‪ .‬במזרח מתנקזת‬
‫היחידה על ידי נחל עקרב הנשפך צפונה לנחל ניצנה‪ .‬במערב מתנקזת היחידה על ידי נחל עזוז‬
‫ונחל בארותיים המנקז את היחידה מצפון‪ .‬היחידה מאופיינת בחדור נמוך למי תהום‪.‬‬
‫רום פני הקרקע‪:‬‬
‫יחידת הנוף גבוהה באופן יחסי לשטחים המישוריים המקיפים אותה וגובהה נע בין כ– ‪ 833‬מ'‬
‫בנקודת שיא גובה ההר‪ ,‬לבין כ– ‪ 463‬מ' בחלקה הצפוני של היחידה‪ ,‬לאורכו של קו המפגש עם‬
‫שדה חפיר‪ ,‬לבין כ– ‪ 103‬מ' בחלקה הדרומי של היחידה‪ ,‬לאורכו של קו המפגש עם רמת ברנע‪.‬‬
‫במערב מתמתנת היחידה והרום נע בין כ‪ 103-‬מ לבין כ‪ 013 -‬מ' עם הנמכה ככול שמתקדמים‬
‫לכיוון צפון מערב‪.‬‬
‫מסלע וקרקע‪:‬‬
‫עיקר היחידה מתאפיין במסלע גירני מתקופת האיאוקן התחתון והאמצעי ומדרונות חוואר‪ .‬הדבר‬
‫נכון לרכס הר עזוז שתופס את מרבית שטח היחידה‪ .‬עם זאת‪ ,‬לאורך גבולה המזרחי‪ ,‬בערוץ‬
‫נחל חרשה‪ ,‬קיים סחף מתקופת ההולוקן ולאורך גבולה המערבי עם חדירות לכיוון מזרח בערוצי‬
‫הנחלים (נחל עזוז והערוצים המזינים אותו)‪ ,‬המסלע הוא מתקופת הפליאוקן‪.‬‬
‫טיפוסי צומח‪:‬‬
‫הר חמרן מכוסה צומח ערבתי נמוך‪ .‬ערוצי הנחלים הרחבים המקיפים את ההר מתאפיינים‬
‫בצמחיית שיחים צפופה באופן יחסי‪ .‬מלבד הר חמרן‪ ,‬הצמחייה בשאר היחידה דלילה עם ריכוזי‬
‫צמחייה עשבונית ושיחים בערוצי הנחלים‪.‬‬
‫מקורות מים‪:‬‬
‫בערוצי הנחלים הקטנים המנקזים את ההר‪ ,‬ניתן למצוא מספר בורות מים ומאגורות‪.‬‬
‫אתרים מרכזיים‪:‬‬
‫צמוד לגבול הצפוני של היחידה קיימת מצודה ישראלית קדומה הצופה אל עבר שדה חפיר ונחל‬
‫ניצנה‪.‬‬
‫הר חמרן עצמו ונקודת שיא הגובה ממנה ניתן לקבל תצפית ברורה ומרשימה לכל הכיוונים‪.‬‬
‫ישובים‪:‬‬
‫לא קיימים ישובים ביחידת הנוף‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫תשתיות ומפגעים‪:‬‬
‫עיקר הפעילות בשטח היא צבאית למטרות אימונים (פעילות ברמת אינטנסיביות בינונית)‪ .‬מצפון‬
‫ומצפון‪-‬מזרח הר חמרן קיימים מטווחים של חיל האוויר וקיימת פעילות אימונים של יחידות‬
‫מיוחדות‪ .‬הדרכים המקיפות את ההר משמשות לפעילות צבאית ולתנועת מטיילים‪ .‬דרכים וצירי‬
‫תנועה אלו בולטים ביותר על רקע הנוף‪ ,‬עם זאת כמעט ואין דרכים משניות וקוליסים (סימני‬
‫צמיגים בקרקע)‪ .‬לאורך צירי התנועה קיימים מצבורי פסולת וגרוטאות מועטים‪ .‬קיימת פעילות‬
‫מרעה באזור‪ ,‬מקורה באזור עבדת‪.‬‬
‫בעבר‪ ,‬בנחל חרשה‪ ,‬בין הר חמרן לגבול‪ ,‬התקיימה פעילות של כרייה וחציבה‪.‬‬
‫ייחוד חזותי ותרבותי‪:‬‬
‫מאפייני היחידה הגיאולוגיים מקנים לה ייחוד חזותי בעל חשיבות‪ .‬היחידה מוגבהת יחסית‬
‫לסביבתה ומהווה נקודת תצפית מרשימה וייחודית ביחס לכלל השטחים באזור‪ .‬האופן בו בולטת‬
‫היחידה ביחס לסביבתה מרשים ובעל ערך חזותי יוצא דופן‪ .‬בתצפית לכיוונים דרום ודרום מערב‬
‫ניתן להבחין בקו רכסי הר הנגב הגבוה (ההרים רמון‪ ,‬חריף‪ ,‬אריכה וכו')‪ .‬קו זה נראה כשומר על‬
‫גובה אחיד פחות או יותר כאשר על רקע זה‪ ,‬בולטת רמת ברנע שמנמיכה עם כיוון מערב‪ .‬ערוצי‬
‫הנחלים המרכזיים המקיפים את ההר מכל עבריו מנקזים שטחים נרחבים של הר הנגב ובעלי‬
‫משמעות אקולוגית ונופית מרכזית‪ .‬שרידי התרבות הקדומה שהתקיימה בשטח היחידה‬
‫(המצודה ובורות המים) מוסיפים ליחידה ייחוד וחשיבות תרבותיים‪.‬‬
‫מבחינת ייחוד תרבותי ומורשת האדם‪ ,‬דרך הפטרולים הישנה על שם יאיר פלד מהווה גורם‬
‫משיכה מרכזי בשל אפשרות התנועה בשטח המבותר והקשה ובשל נקודות התצפית מערבה‬
‫ומזרחה אשר ממוקמות לאורכה ‪ .‬לאורך הדרך מקבצי טומולי ובורות מים המהווים רובד חשוב‬
‫נוסף בחוויית הטיול בדרך‪ .‬רכס הר עזוז וצפון היחידה מהווים נקודות תצפית טובות צפונה‬
‫ומזרחה אל עבר ערוץ נחל ניצנה והרמות ממזרח לו‪.‬‬
‫מדרונות רכס הר עזוז וערוצי הנחלים הבולטים מוסיפים לייחודה החזותי של היחידה‬
‫ומשמעותיים אקולוגית מבחינת ניקוז מי הגשמים‪.‬‬
‫‪ .3‬שדה חפיר‬
‫תיאור כללי‪:‬‬
‫עמקי נחלים רחבים עם שלוחות הרריות ביניהם היורדים מהיחידה של הרי חמרן‪ -‬עזוז מדרום‬
‫וממערב‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫גבולות‪:‬‬
‫צפון – יחידת הנוף 'נחל ניצנה תיכון'‪.‬‬
‫מזרח – גבול הסקר‪ .‬המדרונות המזרחים היורדים לערוץ נחל ניצנה‪.‬‬
‫דרום – יחידת הנוף 'הרי חמרן ‪-‬עזוז'‪.‬‬
‫מערב‪ -‬יחידת הנוף 'הרי חמרן ‪-‬עזוז'‪.‬‬
‫אגני ניקוז‪:‬‬
‫חלקה המזרחי של היחידה מנוקז עם נחל ניצנה העובר על גבול היחידה וזורם בכיוון צפון –‬
‫דרום‪ .‬מערב היחידה מתנקז על ידי נחל חורשה העובר במרכז היחידה ומנקז אותה אף הוא‬
‫לכיוון צפון‪.‬‬
‫רום פני הקרקע‪:‬‬
‫ישנה ירידה ברום ככול שמצפינים בתוך גבולות היחידה‪ .‬דרום היחידה מגיע לרום של ‪ 103‬מ'‬
‫ואילו בצפון היחידה הרום מגיע לכ‪ 403-‬מ'‪.‬‬
‫מסלע וקרקע‪:‬‬
‫המסלע המרכיב את ערוצי הנחלים ניצנה וחורשה הינו אלוביום נחלים מגיל הולוקן השלוחות‬
‫המתרוממות בין ערוצים מרכזים אלו בנויות ממסלע של גיר מגיל איאוקן תחתון – מרכזי‬
‫ומחרסיות מתצורת ע'רב וטקייה‪ .‬במרכז היחידה ישנו כתם של קונגלומרט נחלים מגיל ניאוגן‪.‬‬
‫טיפוסי צומח‪:‬‬
‫מדרונות השלוחות מתאפיינים בבתה מדברית דלילה‪ .‬ערוצי הנחלים מאופיינים בשיחים רבים‬
‫בצפיפות גבוה יותר משל המדרונות ובעצים‪ ,‬דוגמת אשלים‪ ,‬פזורים‪.‬‬
‫מקורות מים‪:‬‬
‫בדרום היחידה יש שני מקורות מים מרכזיים – באר חפיר הנמצאת במזרח היחידה בסמוך‬
‫לערוץ נחל ניצנה ומאגורת קדם הנמצאת במערב היחידה בסמוך לערוץ נחל חורשה‪.‬‬
‫אתרים מרכזים‪:‬‬
‫בקרבת באר חפיר ישנו ריכוז גדול של אתרים היסטוריים מהתקופה הרומית‪ -‬ביזנטית והתקופה‬
‫הערבית‪ .‬בנוסף ערוץ נחל חורשה‪ ,‬במקטע העובר את היחידה‪ ,‬עשיר בטרסות חקלאיות קדומות‬
‫אשר יוצרות נוף תרבותי חקלאי קדום‪.‬‬
‫ישובים‪:‬‬
‫אין ישובים בשטח היחידה‬
‫‪24‬‬
‫תשתיות ומפגעים‪:‬‬
‫בשטח היחידה אין תשתיות וההפרות שיש הן הפרות נקודתיות שמקורן בפעילות אימונים‬
‫צבאית‪.‬‬
‫ייחוד חזותי תרבותי‪:‬‬
‫היחידה משמרת בתוכה נוף ערוצים גדולים ופתוחים עם מעט עצים פזורים המקנה לה ייחודיות‬
‫נופית ביחס ליחידות מדרום לה‪ .‬ערוצים אלו עשירים בשרידים של חקלאות קדומה המהווים נכס‬
‫תרבותי ‪ ,‬תבנית נופית אופיינית ומקור עניין למטיילים‪.‬‬
‫‪ .4‬עמק שחרון‬
‫תיאור כללי‪ :‬בקעה נמוכה מסביבותיה בחלקו המערבי של שטח הסקר‪ .‬ממזרח היחידה תחומה‬
‫במצוקי הגיר המטפסים לעבר הר עזוז ואילו במערב נמשכת היחידה לתוך סיני‪ .‬היחידה הינה‬
‫יחידה אורכית על ציר צפון דרום‪ ,‬יחידה צרה לאורכו של הגבול הבין לאומי ישראל‪-‬מצרים‪.‬‬
‫גבולות‪:‬‬
‫צפון ‪ -‬יחידת הנוף 'אגן נחל עזוז עליון‪.‬‬
‫מזרח – יחידת הנוף 'הרי חמרן עזוז'‪.‬‬
‫דרום – יחידת הנוף 'הרי חמרן עזוז'‪.‬‬
‫מערב – הגבול הבין לאומי ישראל‪-‬מצרים‪.‬‬
‫אגני ניקוז‪:‬‬
‫היחידה מתנקזת על ידי שורה של ערוצים קטנים אשר כיוון זרימתם הכללי מערבה לעבר נחל א‪-‬‬
‫צבחה אשר בסיני‪.‬‬
‫רום פני הקרקע‪:‬‬
‫המצוקים המקיפים את היחידה ממזרח מצויים ברום של כ‪ 413 -‬מטרים ואילו חלקה המערבי‬
‫הנמוך של היחידה מצוי ברום של כ‪ 043-‬מטרים‪.‬‬
‫מסלע וקרקע‪:‬‬
‫היחידה מתאפיינת בסלעים מתצורות ע'רב וטקיה ואילו מערב היחידה מאופיין באלביום נחלים‬
‫מגיל הולוקן‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫טיפוסי צומח‪:‬‬
‫הצומח מרוכז בעיקר בערוצי הנחלים‪ .‬הצומח הינו בתה מדברית דלילה עם מעט שיחים‪.‬‬
‫במדרונות כיסוי הצומח דליל בהשוואה לערוצים‪.‬‬
‫מקורות מים‪:‬‬
‫קים בור מים בודד בקרבת הגבול – בור הסבח'ה‪.‬‬
‫אתרים מרכזיים‪:‬‬
‫חלקה המזרחי של היחידה ישנם מספר אתרים בעלי עניין כגון ציר הפטרולים הישן ע"ש יאיר‬
‫פלד‪ ,‬וטומולים ואילו בחלקה הצפוני של היחידה ישנם שרידים של מסילת הברזל הטורקית‪ .‬בור‬
‫הסבח'ה עצמו הינו אתר בעל עניין רב המושך מטיילים רבים‪.‬‬
‫ראוי לציין שבשל מגבלות ביטחוניות ביחס לתנועת מטיילים לאורך כביש הגבול‪ ,‬תתכן בעייתיות‬
‫בנוגע לתנועת מטיילים‪.‬‬
‫ישובים‪:‬‬
‫אין ישובים בשטח היחידה‪.‬‬
‫תשתיות ומפגעים‪:‬‬
‫התשתית העיקרית בתחומי היחידה היא הגבול הבין לאומי והכביש המקביל לו‪ .‬התנועה על‬
‫הכביש מועטה עקב אילוצים ביטחוניים‪ ,‬אך קיימת פעילות צבאית בעיקר ברמת הביטחון‬
‫השוטף‪ ,‬סיורים ועמדות מקומיות‪.‬‬
‫ייחוד חזותי תרבותי‪:‬‬
‫החידה שהינה עמק סגור לכיוון מזרח נפתחת כלפי מערב ומייצרת רצף נופי שמשך אל תוך סיני‪.‬‬
‫‪ .5‬אגן נחל עזוז עליון‬
‫תיאור כללי‪:‬‬
‫שטח מישורי מרחב ובו מישורי זרימה והצפה נרחבים עם מספר ערוצים מרכזים וערוצי פזרות‬
‫רבים‪ .‬מערב היחידה בנוי מגבעות גירניות ההולכות ומתרוממות ממזרח למערב‪.‬‬
‫גבולות‪:‬‬
‫צפון ‪ -‬יחידת הנוף 'כתף ניצנה' ויחידת הנוף 'אגן נחל עזוז'‪.‬‬
‫מזרח – יחידת הנוף 'נחל ניצנה תיכון'‪.‬‬
‫דרום – יחידת הנוף 'שדה חפיר' ויחידת הנוף 'הרי חמרן‪-‬עזוז'‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫מערב – יחידת הנוף 'עמק שחרון' והגבול הבין לאומי ישראל –מצרים‪.‬‬
‫אגני ניקוז‪:‬‬
‫הערוץ המרכזי המנקז את היחידה הינו ערוץ נחל עזוז הזורם מדרום לצפון‪ .‬בנוסף לו זורם‬
‫ביחידה ערוץ נחל בארותיים המנקז את החלק המערבי של היחידה‪.‬‬
‫רום פני הקרקע‪:‬‬
‫היחידה נוטה צפונה וכך בחלקים הדרומיים שלה הרום מגיע לכ‪ 433 -‬מ' ואילו בחלקה הצפוני‬
‫מגיע הרום לכ‪ 033 -‬מ'‪.‬‬
‫מסלע וקרקע‪:‬‬
‫חלקה המערבי של היחידה בנוי סלעי גיר מגיל איאוקן תחתון ותיכון‪ .‬בנחל בארותיים ובנחל עזוז‬
‫ישנם כתמים של אלוביום נחלים מגיל הולוקן ובמישור המפריד בין נחל ניצנה לנחל עזוז ישנו‬
‫כתם גדול של קונגלומרט ניאוגני‪.‬‬
‫טיפוסי צומח‪:‬‬
‫הצומח על גבעות הגיר במערב היחידה הינו צומח בתה מדברית דלילה עם כיסוי צומח נמוך‬
‫ביותר‪ .‬בערוצי הנחלים כיסוי הצומח גבוהה יותר עם דומיננטיות של שיחים ובני שיח‪ .‬עצי שיטה‬
‫מעטים אך מרשימים פזורים במרחב‪.‬‬
‫מקורות מים‪:‬‬
‫אין מקורות מים מרכזים בשטח היחידה‪.‬‬
‫אתרים מרכזים‪:‬‬
‫בצפון היחידה בקרבת נחל בארותיים ישנם ריכוזים יפים של ציורי סלע‪ .‬בנחל עזוז ישנן טרסות‬
‫ומערכות חקלאיות קדומות מרשימות‪ .‬בנוסף במרכז היחידה ישנם מספר טומולים‪.‬‬
‫ישובים‪:‬‬
‫במרכז היחידה נמצא הישוב 'עזוז'‪ ,‬ישוב קהילתי קטן ובו חיות כ‪ 33-‬משפחות‪.‬בסמוך לו נמצא‬
‫חאן בארותיים אשר מהווה נקודת לינה ויציאה לטיולים במרחב‪.‬‬
‫תשתיות ומפגעים‪:‬‬
‫אל הישוב 'עזוז' נמתח כביש גישה ותשתיות נלוות‪ .‬בנוסף במרחב ישנם כמה מתקני אימונים של‬
‫הצבא‪ .‬מערב היחידה גובל בגבול ישראל – מצרים אשר כולל גדר‪ ,‬כביש‪ ,‬פעילות בט"ש‬
‫אינטנסיבית ובזמן כתיבת הדו"ח‪ ,‬עבודות אינטנסיביות להקמת מכשול‪ .‬בנחל עזוז ישנם מטעים‬
‫מודרניים היושבים בתוך הערוץ ‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫ייחוד חזותי תרבותי‪:‬‬
‫יחידת נוף זו משלבת בתוכה ערוצים נרחבים‪ ,‬פעילות חקלאית קדומה פעילות חקלאית מודרנית‬
‫המשתלבת בערוצים המדבריים ותצפיות נוף לכיוון מערב‪.‬‬
‫‪ .6‬כתף ניצנה מורדות מערביים‬
‫תיאור כללי‪:‬‬
‫יחידה במערב שטח הסקר הכוללת בקעה ארוכה וצרה ואת קו המצוקים הסוגר אותה ממזרח‪.‬‬
‫גבולות‪:‬‬
‫צפון – יחידת הנוף 'כתף ניצנה'‪.‬‬
‫מזרח – יחידת הנוף 'כתף ניצנה‪'.‬‬
‫דרום – יחידת הנוף 'כתף ניצנה'‪.‬‬
‫מערב – קו הגבול הבין לאומי ישראל‪-‬מצרים‪.‬‬
‫אגני ניקוז‪:‬‬
‫היחידה מתנקזת על ידי ערוצים קטנים לכיוון צפון מערב אל מעבר לגבול ישראל – מצרים לעבר‬
‫ואדי דעניה אשר בסיני‪.‬‬
‫רום פני הקרקע‪:‬‬
‫ישנו הפרש גבהים בין ראשי המצוקים המקיפים את היחידה במזרח אשר רומם מגיע לכ‪014 -‬‬
‫מ' לבין העמק המרכזי המצוי במערב היחידה אשר רומו מגיע לכ‪ 303 -‬מ' כמו כן ובדומה לרוב‬
‫חלקי הסקר גם כן ישנה הטיה צפונה והחלקים הדרומיים של היחידה גבוהים במעט מאשר‬
‫חלקיה הצפוניים‪.‬‬
‫מסלע וקרקע‪:‬‬
‫היחידה מורכבת משתי תצורות גיאולוגיות – חלקה הדרומי מסלעי גיר מגיל איאוקן תחתון ואילו‬
‫חלקה הצפוני מסלעי גיר מגיל איאוקן תחתון‪ -‬תיכון‪.‬‬
‫טיפוסי צומח‪:‬‬
‫הצומח המאפיין את היחידה הינו בתה מדברית דלילה ביותר עם מעט שיחים ובני שיח פזורים‬
‫על גבי המדרונות‪.‬‬
‫מקורות מים‪:‬‬
‫בשטח היחידה אין מקורות מים קבועים מרכזיים‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫אתרים מרכזים‪:‬‬
‫'חמוקי ניצנה' בצפון היחידה מהווים אתר מרכזי המושך מטיילים עקב ייחודם הנופי‪.‬‬
‫ישובים‪:‬‬
‫אין ישובים בשטח היחידה‪.‬‬
‫תשתיות ומפגעים‪:‬‬
‫במזרח היחידה על קו המצוקים – בקרבת גבעת הגר ‪ -‬נבנו מספר מוצבים של צה"ל‪ .‬בנוסף‪ ,‬קו‬
‫הגבול הבין לאומי ישראל –מצרים תוחם את היחידה ממערב‪ .‬קו גבול זה מלווה בכביש‪ ,‬גדר‬
‫ופעילות הנדסית אינטנסיבית‪.‬‬
‫ייחוד חזותי תרבותי‪:‬‬
‫חמוקי ניצנה בצפון היחידה מהווים נקודה בעלת ייחוד נופי רב של קירטון לבן על רקע המסלע‬
‫הגירני‪.‬‬
‫‪ .7‬כתף ניצנה‬
‫תיאור כללי‬
‫יחידה מוארכת על ציר צפון דרום העוקבת ממערב על נחל עזוז‪.‬‬
‫גבולות‪:‬‬
‫צפון – יחידת נוף 'חולות קדש'‪.‬‬
‫מזרח – יחידת נוף 'נחל ניצנה'‪.‬‬
‫דרום ‪ -‬יחידת נוף 'אגן נחל עזוז עליון'‪.‬‬
‫מערב – יחידת נוף 'כתף ניצנה מורדות מערביים' וקו הגבול הבין לאומי ישראל‪-‬מצרים‪.‬‬
‫אגני ניקוז‪:‬‬
‫היחידה כולה מתנקזת באמצעות שורה של ערוצונים לכיוון נחל עזוז המלווה את היחידה ממזרח‪.‬‬
‫רום פני הקרקע‪:‬‬
‫בהמשך למגמה הכללית של פני בשטח הסקר גם ביחידה זו רום פני הקרקע יורד ככול‬
‫שמצפינים בתוך היחידה‪ .‬בדרום היחידה רום פני הקרקע מגיע לכ‪ 003-‬מ' ואילו בצפון היחידה‬
‫רום פני הקרקע מגיע לכ‪ 343-‬מ'‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫מסלע וקרקע‪:‬‬
‫בדרום היחידה ישנו מסלע גירני מגיל איאוקן תחתון ואילו במרכז וצפון היחידה ישנו מסלע גירני‬
‫מגיל איאוקן תחתון‪-‬תיכון‪ .‬בצפון מערב היחידה ישנו גיר מגיל איאוקן עליון ובכמה כתמים‬
‫ביחידה ישנם כתמים של קונגלומרט מגיל ניאוגן‪.‬‬
‫טיפוסי צומח‪:‬‬
‫הצומח המאפיין את היחידה הינו בתה מדברית דלילה‪ .‬המדרונות הגירניים מכוסים בדלילות‬
‫רבה בעיקר בשיחים ובבני שיח‪ .‬הוואדיות עשירים יותר בצומח ואחוז הכיסוי הצמחי שלהם‬
‫גבוהה יותר‪ .‬במרחב היחידה מספר בוסתנים של עצי פרי אשר בחלקם מטופלים על ידי הקרן‬
‫הקיימת לישראל וכפר הנוער ניצנה‪.‬‬
‫מקורות מים‪:‬‬
‫אין מקורות מים קבועים מרכזיים ביחידה‪.‬‬
‫אתרים מרכזים‪:‬‬
‫היחידה עשירה באתרים היסטוריים מתקופות שונות‪ .‬בין האתרים הבולטים ישנו תל ניצנה וגן‬
‫לאומי ניצנה‪ .‬בצפון היחידה הוקם על ידי הפסל דני קראוון‪ ,‬פסל השלום שהינו אתר מושך‬
‫מבקרים‪ .‬ראש ניצנה‪ ,‬בוסתן ניצנה ומערת ניצנה הינם שלושה אתרים מרכזים נוספים באזור‬
‫המושכים קהל מטיילים‪.‬‬
‫ישובים‪:‬‬
‫כפר הנוער ניצנה שוכן ביחידת הנוף‪ .‬בכפר הנוער מתארחים בני נוער לפעילויות חינוכיות שונות‬
‫חלקם לתקופה ארוכה‪ .‬כפר הנוער מהווה בסיס יציאה לטיולים באזור‬
‫תשתיות ומפגעים‪:‬‬
‫בגבולה הצפוני של היחידה עובר כביש ‪ .311‬במערב היחידה עובר קו הגבול ישראל – מצרים‬
‫ובצמוד לו עובר כביש הגבול‪ ,‬גדר המערכת ולאורכו ישנן‪ ,‬בזמן כתיבת הדו"ח עבודות הנדסיות‬
‫אינטנסיביות להקמת גדר הגבול‪ .‬כביש מנדטורי חוצה את היחידה ממזרח למערב‪ .‬בחלקה‬
‫המערבי של היחידה באזור גבעת הגר ישנם מוצבים המהווים אף הם מפגע נופי‪ .‬במרכז היחידה‬
‫ישנם משטחים גדולים עם מחפורות עפר גדולות נטושות אשר שמשו בעבר לאחסון נשק‬
‫ותחמושת אולם כיום מתחמים אלו נטושים‪.‬‬
‫ייחוד חזותי תרבותי‪:‬‬
‫יחידת נוף זו מתייחדת בריכוז אתרים היסטורי‪ ,‬בשילוב נופי של גיר וקרטון ושל נקודות תצפית‬
‫יפות מזרחה לעבר נחל ניצנה וגבעות קציעה ומערבה לעבר סיני‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫‪ .8‬נחל ניצנה תיכון‬
‫תיאור כללי‪:‬‬
‫שטח מישורי עם ערוצי פזרות וערוצי זרימה רחבים של נחל ניצנה ונחל חורשה אשר מתחברים‬
‫יחדיו‪ .‬לאחר מפגש הנחלים חורשה ניצנה ממשיך נחל ניצנה לכיוון צפון והיחידה נהפכת צרה‬
‫יותר כאשר היא מוגבלת לפשט הנחלים ולמדרונות היורדים לעבר ערוץ נחל ניצנה‪.‬‬
‫גבולות‪:‬‬
‫צפון – יחידת נוף 'נחל ניצנה'‪.‬‬
‫מזרח –גבול הסקר‪ .‬התרוממות רכסים גירניים לעבר רמת רות‪.‬‬
‫דרום – יחידת נוף 'שדה חפיר'‪.‬‬
‫מערב – אגן נחל עזוז עליון‪.‬‬
‫אגני ניקוז‪:‬‬
‫את היחידה חוצים שני ערוצים מרכזים – נחל חורשה ונחל ניצנה אשר מעט דרומית למרכז‬
‫היחידה מתאחדים לערוץ זרימה גדול אחד הממשיך להיקרא 'נחל ניצנה'‪.‬‬
‫רום פני הקרקע‪:‬‬
‫דרום היחידה מגיע לרום של כ‪ 433-‬מ' ואילו צפון היחידה מגיע לרום של כ‪ 043-‬מ'‬
‫מסלע וקרקע‪:‬‬
‫המסלע ביחידה זו הינו פסיפס המורכב מאלוביום מגיל הולוקן‪ ,‬סלעי גיר מגיל איאוקן תחתון‪-‬‬
‫ותיכון‪ ,‬סלעי גיר מגיל איאוקן עליון וקונגלומרט מגיל ניאוגן‪.‬‬
‫טיפוסי צומח‪:‬‬
‫ערוצי הזרימה הגדולים מתאפיינים בצומח צפוף יחיסית של שיחים ובני שיח עם עצים – שיטים‬
‫ואשלים פזורים‪ .‬בערוצים המשנים ישנה בתה מדברית דלילה ואילו במדרונות הבתה המדברית‬
‫נהית דלילה מאוד עם מעט שיחים ובני שיח פזורים‪.‬‬
‫מקורות מים‪:‬‬
‫בשטח היחידה אין מקורות מים מרכזיים‪.‬‬
‫אתרים מרכזים‪:‬‬
‫בערוץ נחל ניצנה ישנו בוסתן עצי פרי עתיק ומספר עצי אשל ושיטה המהווים אתרים מעניינים‬
‫בשטח היחידה‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫ישובים‪:‬‬
‫אין ישובים בשטח היחידה‪.‬‬
‫תשתיות ומפגעים‪:‬‬
‫אין תשתיות בשטח היחידה‪ .‬מעט דרכי ג'יפים המשמות לתנועת צבא ומטיילים מצויות בשטח‬
‫היחידה‪.‬‬
‫ייחוד חזותי תרבותי‪:‬‬
‫נחל ניצנה ונחל חורשה הינם נחלים מסדר גודל גבוהה ולאחר התאחדותם הנחל המשותף הינו‬
‫נחל גדול מאוד בעל עוצמת שיטפונות גבוהה ורוחב ניכר‪ .‬בנוסף ערוצי הנחלים והפשט שלהם‬
‫שימשו בעבר לגידולים חקלאים ושרידי טרסות חקלאיות מצויות בשפע‪ .‬כל אלו גורמים לייחוד‬
‫תרבותי ונופי של היחידה‪.‬‬
‫‪ .11‬אגן נחל עזוז‬
‫תיאור כללי‪:‬‬
‫יחידה מוארכת על ציר צפון –דרום‪.‬‬
‫גבולות‪:‬‬
‫צפון ‪ -‬יחידת נוף 'כתף ניצנה'‪.‬‬
‫מזרח – יחידת נוף 'נחל ניצנה'‪.‬‬
‫דרום – יחידת נוף 'אגן נחל עזוז עליון'‪.‬‬
‫מערב – יחידת נוף 'כתף ניצנה' ‪.‬‬
‫אגני ניקוז‪:‬‬
‫נחל עזוז הזורם במרכז היחידה מנקז אותה צפונה עד למפגש עם נחל ניצנה‪.‬‬
‫רום פני הקרקע‪:‬‬
‫רום הקרקע נע בין ‪ 013‬מ' בדרום היחידה ל ‪ 313‬מ' בצפונה‪.‬‬
‫מסלע וקרקע‪:‬‬
‫המסלע המרכזי המרכיב את יחידת הנוף הינו אלוביום מגיל הולוקן‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫טיפוסי צומח‪:‬‬
‫ערוץ הזרימה המרכזי –נחל עזוז ‪ -‬מתאפיין בצומח צפוף יחסית של שיחים ובני שיח עם עצים –‬
‫שיטים ואשלים פזורים‪ .‬בערוצים המשנים ישנה בתה מדברית דלילה ואילו במדרונות הבתה‬
‫המדברית נהית דלילה מאוד עם מעט שיחים ובני שיח פזורים‪.‬‬
‫מקורות מים‪:‬‬
‫אין מקורות מים מרכזיים בשטח היחידה‪.‬‬
‫אתרים מרכזים‪:‬‬
‫בצפון היחידה נמצאת תחנת הרכבת הטורקית והמבנים שסמוכים עליה – עוג'ה אל חפיר‪ .‬ראש‬
‫נצנה הנמצא אף הוא בצפון היחידה הינה כיפה גבוהה מסביבתה עם תצפית טובה לכיוון מזרח‪.‬‬
‫ישובים‪:‬‬
‫אין ישובים בשטח היחידה‪.‬‬
‫תשתיות ומפגעים‪:‬‬
‫כביש הגישה לעזוז נמשך לאורך צידה המזרחי של היחידה‪ .‬בנוסף אליו בגבול המזרחי של‬
‫היחידה ישנו מנחת מטוסים קלים‪ .‬במרכז היחידה ישנו שטח גדול אשר שימש בעבר כשטח‬
‫לאחסנת תחמושת ואמצעי לחימה‪ .‬שטח זה עבר פעולות הנדסיות רבות של הרמת סוללות עפר‬
‫גבוהות וכבושות בו דרכים רבות‪.‬‬
‫ייחוד חזותי תרבותי‪:‬‬
‫בשטח היחידה עוברת מסילת הרכבת התורכית אשר נבנתה במהלך מלחמת העולם הראשונה‬
‫במטרה להוביל חיילים עות'מאנים לתוך סיני כחלק מהמלחמה העות'מאנית בבריטים‪.‬‬
‫‪ .11‬נחל ניצנה‬
‫תיאור כללי‪:‬‬
‫יחידה צרה וארוכה המלווה את ערוץ הזרימה של נחל ניצנה ואת שיפולי המדרונות היורדים אליו‬
‫ממזרח וממערב‪.‬‬
‫גבולות‪:‬‬
‫צפון – גבול הסקר ושמורת עגור‪.‬‬
‫מזרח – יחידת הנוף 'גבעות קציעה'‪ ,‬ויחידת הנוף 'נחל רות'‪.‬‬
‫דרום – יחידת הנוף 'נחל ניצנה תיכון'‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫מערב – יחידת הנוף 'אגן נחל עזוז'‪ ,‬יחידת הנוף 'כתף ניצנה' ויחידת הנוף 'חולות קדש'‪.‬‬
‫אגני ניקוז‪:‬‬
‫היחידה מנוקזת על ידי נחל ניצנה הזורם מדרום לצפון‪.‬‬
‫רום פני הקרקע‪:‬‬
‫רום היחידה נע בין ‪ 033‬מ' בדרום היחידה לכ‪ 343 -‬מ' בצפונה‪.‬‬
‫מסלע וקרקע‪:‬‬
‫היחידה בנויה בעיקר מאלוביום מגיל הולוקן‪.‬‬
‫טיפוסי צומח‪:‬‬
‫טיפוס הצומח על גבי המדרונות הינו בתה מדברית דלילה כאשר בערוצים ישנה צפיפות צומח‬
‫גבוהה יותר‪ .‬בערוצים המרכזים ישנם עצי שיטה פזורים בדלילות‪.‬‬
‫מקורות מים‪:‬‬
‫אין מקורות מים מרכזים קבועים ביחידה‬
‫אתרים מרכזים‪:‬‬
‫בדרום היחידה יש מספר אתרים של ציורי סלע‪ ,‬לאורך היחידה ישנם שרידים לטרסות חקלאיות‬
‫קדומות‪.‬‬
‫ישובים‪:‬‬
‫אין ישובים בשטח היחידה‪.‬‬
‫תשתיות ומפגעים‪:‬‬
‫את גבולה המזרחי של היחידה מלווה כביש הגישה לעזוז ואילו כביש ‪ 311‬חוצה את היחידה‬
‫באמצע‪ .‬בנוסף על כך כביש מנדטורי חוצה את היחידה באמצעה‪ .‬בשטח היחידה שתי מחצבות‬
‫– מחצבת חומר ואדי לא פעילה בסמוך לדרום היחידה‪ ,‬מחצבת חומר ואדי פעילה בסמוך למרכז‬
‫היחידה ומחצבת חומר ואדי פעליה נוספת בצפונה ‪.‬‬
‫ייחוד חזותי תרבותי‪:‬‬
‫נחל ניצנה הינו נחל גדול ומרכזי מאוד בשטח הסקר ולפיכך הנוף שהוא מייצר ייחודי וכולל ערוץ‬
‫זרימה רחב‪ ,‬פיתולים יפים עם מחשופים של גיר וקרטון וטרסות חקלאיות קדומות‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫‪ .12‬גבעות קציעה‬
‫תיאור כללי‪:‬‬
‫שטח גבעי של גבעות גיר ההולכות ומשתפלות צפונה‪ .‬בצפון השטח גבעות הגיר נפתחות לשטח‬
‫מישורי יותר ופתוח‪.‬‬
‫גבולות‪:‬‬
‫צפון – יחידת נוף 'נחל רות'‪.‬‬
‫מזרח –גבול הסקר‪ .‬התרוממות של גבעות גיר לעבר גבעת רות‪.‬‬
‫דרום – יחידת נוף 'נחל ניצנה תיכון'‪.‬‬
‫מזרח –יחידת נוף 'נחל ניצנה'‪.‬‬
‫אגני ניקוז‪:‬‬
‫שורה של ערוצים קטנים מנקזת את רוב השטח מזרחה לעבר נחל רות ונחל רביב‪ .‬חלק מהשטח‬
‫מתנקז מערבה לעבר נחל ניצנה‪.‬‬
‫רום פני הקרקע‪:‬‬
‫פני השטח נוטים הצורה מתונה לכיוון צפון מערב כאשר שאי הגובה בחלקים הדרומיים של‬
‫יחידת הנוף מגיעים לרום של כ‪ 013-‬מ' ואילו בצפון היחידה רום הקרקע מגיע לכ‪ 313 -‬מ'‪.‬‬
‫מסלע וקרקע‪:‬‬
‫היחידה מורכבת ממספר תצורות סלע‪ :‬דרום היחידה בנויה מקונגלומרט מגיל ניאוגן‪ ,‬במרכז‬
‫היחידה ישנם מחשופי גיר מגיל איאוקן עליון‪ ,‬ושטחים נרחבים של היחידה בנויים אלוביום מגיל‬
‫הולוקן‪.‬‬
‫טיפוסי צומח‪:‬‬
‫הצומח המאפיין יחידה זו הינה בתה מדברית דלילה‪ .‬הצומח על גבי המדרונות דליל מאוד ואילו‬
‫בערוצים אחוז כיסוי הצומח גבוהה יותר‪.‬‬
‫מקורות מים‪:‬‬
‫אין מקורות מים מרכזים בשטח היחידה‪.‬‬
‫אתרים מרכזים‪:‬‬
‫ברחבי היחידה יש אתרים בהם השתמרו טרסות חקלאיות ומבנים חקלאים קדומים‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫ישובים‪:‬‬
‫אין ישובים בשטח היחידה‪.‬‬
‫תשתיות ומפגעים‪:‬‬
‫בשטח היחידה תשתיות ומפגעים רבים‪:‬‬
‫בסיס קציעות‪ ,‬מתקן כליאה סהרונים ומתקן כליאה רביב‪ ,‬השטחים ששמשו בעבר כמתקן כליאה‬
‫אנצר‪ ,‬נמצאים כולם בשטח היחידה‪ .‬בנוסף בשטח היחידה יש בריכות חמצון‪ ,‬כבישים‪ ,‬קווי‬
‫חשמל ועוד‪.‬‬
‫ייחוד חזותי תרבותי‪:‬‬
‫היחידה משמרת בתוכה נוף גבעי של גבעות גיר המשתפלות למישורי לס‪.‬‬
‫‪ .13‬נחל רות‬
‫תיאור כללי‪:‬‬
‫יחידה המשמשת כנקודת מפגש בין מישורי לס‪ ,‬חולות וגבעות גירניות‪.‬‬
‫גבולות‪:‬‬
‫צפון – גבול הסקר‪.‬‬
‫מזרח –גבול הסקר‪.‬‬
‫דרום – יחידת נוף 'גבעות קציעה'‪.‬‬
‫מערב – יחידת נוף 'חולות קדש'‪.‬‬
‫אגני ניקוז‪:‬‬
‫היחידה מתנקזת צפונה לעבר נחל רות על ידי שורה של ערוצים קטנים‪ .‬מקצת היחידה מתנקז‬
‫מערבה לעבר נחל ניצנה המשמש לעיתים כגבול מערבי של היחידה ‪.‬‬
‫רום פני הקרקע‪:‬‬
‫היחידה מישורית בעיקרה כאשר רום הקרקע הינו כ‪ 343 -‬מ'‪.‬‬
‫מסלע וקרקע‪:‬‬
‫רוב המסלע ביחידה זו הינו אלוביום מגיל הולוקן ‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫טיפוסי צומח‪:‬‬
‫הצומח ביחידה זו הינו בתה מדברית דלילה עם אחוז כיסוי צומח גבוהה יותר בערוצים מאשר‬
‫במדרונות שבהן אחוז הכיסוי נמוך מאוד‪.‬‬
‫מקורות מים‪:‬‬
‫אין מקורות מים מרכזיים ביחידה זו‪.‬‬
‫אתרים מרכזים‪:‬‬
‫ערוץ נחל רות בצפון מזרח היחידה משמר ערוץ מדברי יפה עם מחשופי קרטון‪.‬‬
‫ישובים‪:‬‬
‫אין ישובים בשטח היחידה‪ .‬המושב כמהין נמצא על גבול היחידה ממש‪.‬‬
‫תשתיות ומפגעים‪:‬‬
‫חלקים גדולים משטח היחידה משמשים לגידולים חקלאים בין היתר ישנם ביחידה לולים ושטחי‬
‫גד"ש‪ .‬בנוסף יש ביחידה בריכות חמצון‪ .‬כביש ‪ 311‬חוצה את היחידה באמצע‪.‬‬
‫ייחוד חזותי תרבותי‪:‬‬
‫היחידה משלבת מפגש נופי של גבעות גירניות אשר יורדות אליה מדרום עם משירוי לס ודיונות‬
‫חול המגיעות מצפון‪ .‬כל אלו יוצרים פסיפס נופי ‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫נחל ניצנה‪ .‬בתמונה נראה ערוץ הזרימה הנקי מצומח כתוצאה משיטפונות‪.‬‬
‫נחל עזוז‪ .‬ניתן לראות טרסה קדומה למלוא רוחב הנחל ואת צפיפות הצומח היחסית‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫צבי הנגב בנחל מתנן‬
‫קו גבול ישראל מצרים‪ .‬מבט ממוצב חוויאי צפונה‬
‫‪39‬‬
‫המרת"ח‪ .‬מבט מכיוון מערב‪.‬‬
‫תל ניצנה‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫מפה ‪ :6‬מפת יחידות נוף על רקע שיפועים‪ .‬החלקים האדומים במפה מסמנים שיפועים תלולים‬
‫ואילו הצבעים הצהובים מסמנים שיפועים נמוכים‪ .‬מפה זו מדגישה את חלוקת השטח ליחידות‬
‫הנוף‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫מורשת האדם‬
‫מורשת חומרית לפי תקופות‬
‫התקופות הפרהיסטוריות‬
‫בהר הנגב בכלל זוהו אתרים בודדים מהתקופה הפליאוליתית התחתונה‪ .‬אחד מהם‪ ,‬שבו נמצאו‬
‫ריכוזים של כלים אשליים נמצא בבארותיים‪ .‬ממצאים מתקופת הפליאוליתית העליונה מוכרים‬
‫מאזור הסקר‪ ,‬בגבעת ברנע (גופר‪ .)6 ,0 :1961 ,‬באזור רמת ברנע נסקרו אתרים פרהיסטוריים‬
‫מעטים (היימן‪ .)11 :1990 ,‬באתרים שונים נמצאו ריכוזי צור‪ ,‬שחלקם זוהו כמוסטרים‪ .‬בכמה‬
‫אתרים נמצאו ממצאים מהתקופה הכלקוליתית (נ‪.‬צ‪ 1143113993 1.‬בנחל חורשה)‪ .‬באתר‬
‫בנחל חורשה בנ‪.‬צ‪ 114311393 .‬שאף נחפר (היימן‪ ,)10-14 :1960 ,‬נמצא אף ממצא‬
‫ארכיטקטוני שבו שני מבנים שלכל אחד מהם חצר עגולה המוקפת בחדרים‪ .‬במכלול כלי הצור‬
‫נמצאו ראשים רוחביים שכמותם לא נמצאו באתרים כלקוליתיים בצפון הנגב (רוזן והיימן‪,‬‬
‫תשמ"ה‪ ;00 :‬היימן‪ .)14 :1960 ,‬ממזרח לכפר הנוער ניצנה בנ‪.‬צ‪ 14131004 .‬נמצא אתר‬
‫נאוליתי המשתרע לאורך של כמאתיים מ' והממצא העיקרי בו הוא של פריטי צור‪ .‬יש במקום‬
‫שפע של גרעיני צור שרובם גדלי מידות ושברורם של הכלים נאה במיוחד‪ .‬במכלול הממצאים‬
‫כלולים כ‪ 3683-‬פריטי צור ו ‪ 4‬כלים מאבן גיר‪ .‬הקבוצות העיקריות של הכלים הן להבים‬
‫משובררים‪ ,‬כ ‪ ;38%‬שקעוריות ומשוננים‪ ,‬כ ‪ ;11%‬נקרים וראשי חיצים המהווים ‪ 10%‬כל טיפוס‬
‫ומגרדים ונתזים המהווים כ ‪ .9%‬הכלים נעשו במקום‪ .‬המגרדים נעשו על נתזים ולהבים מעוצבים‬
‫יפה‪ .‬נמצאו נקרים דו פאיים רבים‪ .‬ראשי החיצים נעשו לרוב על להבים מוארכים (נוי‪:1993 ,‬‬
‫‪ ,)1368-1366‬כשהשכיח מביניהם "הוא חוד יריחו בעל תקע מאורך וכנפיים‪ .‬קבוצה מיוחדת‬
‫לעצמה מהווים ראשי החיצים בעלי הכנפיים‪ ,‬המעוצבים בשברור לחץ היוצר שינון על הצלעות"‬
‫(שם‪ .)1366 :‬בנוסף‪ ,‬נמצאו פריטים גדולים דמויי עלה או סגלגלים בעלי לחץ דו פני שהוגדרו‬
‫כראשי רומח‪ .‬הגרזנים והכילפות הוגדרו כטיפוס טחוני‪ .‬בין כלי האבן הובחנו אבני שחיקה‪ ,‬עלי‬
‫ואבן משחזת‪ .‬בהסתמך על ריבוי חודי יריחו זוהה האתר לשלב התיכון בתקופה הניאוליתית‬
‫הקדם קירמית ב' (נוי‪.)1366 :1993 ,‬‬
‫תקופת הברונזה הקדומה ב'‬
‫ברמת ברנע‪ ,‬ברוב היישובים מצויים מבנה אחד או מבנים אחדים‪ .‬החדרים במבנים מעוגלים או‬
‫סגלגלים בקוטר ‪ 3-4‬מ' והם סדורים סביב חצר מרכזית עגולה או סגלגלה בקוטר ‪ 1-33‬מ'‪.‬‬
‫באתרי חנייה מצויים מבנים אחדים בעלי חדר אחד‪ .‬אתרי תקופה זו נבנו לרוב במדרון הפונה‬
‫לדרום‪-‬מזרח (היימן‪ .)14-11 :1960 ,‬באזור נחל סרפד נמצאו בנ‪.‬צ‪ 1018313633 .‬ובנ‪.‬צ‪.‬‬
‫‪ 1136133811‬אתרים מתקופת הברונזה הקדומה שבהם מכלולים גדולים ששימשו למגורי‬
‫משפחות גדולות או בתי אב (היימן‪ .)13 :1990 ,‬נסקרו מאות רגמים הבנויים לרוב בראשי‬
‫הגבעות‪ ,‬בריכוזים שונים‪ :‬החל מרוגם בודד ועד לשדות רגמים שבהם עשרות רגמים‪ .‬חלק‬
‫משדות הרגמים מצויים בסמוך לגבול מצרים‪ ,‬בצידו המערבי‪ .‬שדה רגמים שכזה‪ ,‬המונה כ ‪43‬‬
‫רגמים‪ ,‬מצוי בנ‪.‬צ‪ .1133313611 .‬נסקרו ‪ 0‬טיפוסי רגמים‪ )1( :‬רוגם מעוגל מאבני גוויל ניצבות‬
‫שלעיתים מגיע לגובה ‪ 1‬מ'‪ .‬במרכזו ארגז קבורה מלוחות אבן שטוחים‪ .‬קוטר רגמים אלו נע בין‬
‫‪ 1‬במידה שלא צוין אחרת‪ ,‬נקודת הציון ניתנה ברשת ישראל החדשה‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫‪ 0-13‬מ'‪ .‬אלו הרגמים הנפוצים ביותר ומצויים מהם מאות פרטים‪ )3( .‬רוגם שבתוכו ארגז קבורה‬
‫בקוטר ‪ 0-0‬מ' וגובהו כ ‪ 1‬מ' בקירוב‪ )0( .‬רוגם רבוע הבנוי מאבנים גדולות שהן לעיתים‬
‫מהוקצעות‪ .‬מידותיו ‪ 0-4‬מ' וגובהו עד ‪ 3‬מ'‪ .‬במרכז הרוגם מצוי תא קבורה סגלגל המקורה‬
‫בלוחות אבן‪ .‬אלו רגמים נדירים המצויים בדרום מערב רמת ברנע‪ ,‬הנושקים לשיפולים הצפוניים‬
‫של הגוש ההררי של הר הנגב הגבוה‪ ,‬המתרומם לכיוון הר חורשה (נ‪.‬צ‪ 1144113011 .‬ונ‪.‬צ‪.‬‬
‫‪ .)1109313363‬הממצא הבולט במיוחד במכלול החרסים של התקופה הוא פערור בעל שפה‬
‫מעובה שהוא ממצא מתארך בלעדי כמעט באתרי התקופה‪ .‬בנוסף‪ ,‬נמצאו שברי פכיות מחופות‬
‫אדום‪ ,‬קנקנים ששפתם נוטה החוצה‪ ,‬קנקנים בעלי חדק‪ ,‬ושברי קנקנים מצריים‪ .‬באתרים נמצאו‬
‫כלי צור אופייניים לתקופה הכוללים גרזנים‪ ,‬מגרדי מניפה‪ ,‬מקדחים‪ ,‬להבי מגל וסהרונים‪ .‬נמצאו‬
‫גם מקבות ואבני שחיקה העשויות‪ ,‬צור‪ ,‬גרניט‪ ,‬אבן חול ובזלת (היימן‪.)14-11 :1960 ,‬‬
‫תקופת הברונזה תיכונה א'‬
‫ההתיישבות באזור הר הנגב הגבוה בכלל בתקופה זו‪ ,‬היא דלילה‪ .‬היישובים קטנים‪ .‬ישוב שכזה‪,‬‬
‫שנושב לראשונה בתקופה זו‪ ,‬מצוי בסמוך ליובל של נחל סרפד בנ‪.‬צ‪( 1033113033 .‬היימן‪,‬‬
‫‪ .)13 :1990‬באזור רמת ברנע היישובים נבנו לאורך מדרונות ועל גב הרכסים‪ .‬מצויים בהם‬
‫מבנים מעוגלים‪ ,‬סגלגלים ורבועים במידות ‪ 3‬עד ‪ 1‬מ‪ .‬נמצאו בהם מכלאות סגלגלות ומעוגלות‬
‫בקוטר של עד ‪ 33‬מ'‪ .‬לעיתים נסמכה המכלאה אל מבנה המגורים‪ .‬באזור מצוי טיפוס נוסף של‬
‫רגמים מתקופה זו‪ .‬זהו רוגם מלבני שנבנה בראשי הגבעות במידות ‪ 0‬עד ‪ 11‬מ'‪ .‬הרוגם בנוי‬
‫ממסגרת של אבני גוויל גדולות והוא בעל נדבך אחד עד ‪ 0‬נדבכים‪ .‬בנ‪.‬צ‪ 1116113901 .‬נמצאה‬
‫שורת גלי אבנים מטיפוס של שיניות (היימן‪ .)10 :1960 ,‬בסמוך לנחל ניצנה‪ ,‬מדרום מזרח‬
‫לעזוז‪ ,‬על גבעה שטוחה ומאורכת בנ‪.‬צ‪ 11013318 .‬מצוי ישוב נרחב הבנוי משני גושי מבנים‬
‫שמפרידה ביניהם רצועה של כ ‪ 13‬מ'‪ .‬הגוש הגדול והעיקרי הוא הצפוני שבהם‪ ,‬המשתרע על‬
‫שטח של ‪ 63‬על ‪ 133‬מ' והוא כולל ‪ 13‬יחידות בנייה נרחבות המופרדות באמצעות מעין סמטאות‬
‫ברוחב ‪ 1.1-3‬מ'‪ .‬הגוש הדרומי משתרע על שטח של ‪ 43‬על ‪ 33‬מ'‪ .‬בחלק הדרום מזרחי של‬
‫היישוב מצויות ‪ 3‬יחידות בנייה המורכבות מחדרים מעוגלים מסביב לחצר ובין ‪ 3‬היחידות‬
‫מפרידה מעין סימטה ברוחב ‪ 3‬מ'‪ .‬בחדרים ובחצרות מצויים מתקנים מלבניים ועגולים ומוקדי‬
‫אש המוקפים באבנים‪ .‬בצפון גוש זה מצויים מכלאות הצמודות למבנים מבחוץ‪ .‬בין המבנים‬
‫נמצאו ‪ 14‬רגמים‪ .‬במרכז חלקו המערבי של הגוש הצפוני מצוי מבנה רבוע הבנוי מאבנים גדולות‬
‫ששימש כקבר‪ .‬הגוש הדרומי מורכב מ ‪ 1‬משטחים מעוגלים שחלקם הפנימי מרוצף באבני גוויל‬
‫קטנות (כהן‪ .)1343 :1993 ,‬ישוב נוסף מצוי בנחל עזוז בנ‪.‬צ‪ 14811311 .‬שבו זוהו כ ‪ 33‬מבנים‬
‫(כהן‪.)93 :1999 ,‬‬
‫תקופת הברזל ב'‬
‫ברמת ברנע מצויים עשרות יישובים ומצודות שנבנו על ראשי גבעות‪ ,‬לאורך מדרונות ובמקומות‬
‫פתוחים ושולטים‪ .‬יישובים מעטים נבנו סמוך לערוצים‪ .‬היישובים כוללים מבני מגורים‪ ,‬מכלאות‪,‬‬
‫גרנות‪ ,‬ממגורות ושטחי חקלאות‪ .‬מבני המגורים הנפוצים הם בעלי חדר אחד שעשוי להיות‬
‫מלבני‪ ,‬רבוע‪ ,‬עגול‪ ,‬סגלגל או דמוי פרסה‪ ,‬בגדלים של ‪ 3‬עד ‪ 1‬מ'‪ .‬הקירות בנויים מאבני גוויל‬
‫באורך ‪ 43-83‬ס"מ ולעיתים מאבנים גדולות יותר באורך של עד ‪ 1‬מ'‪ .‬ההערכה היא שגובהם‬
‫היה בגובה קומת אדם לפחות‪ .‬מצויים באזור רמת ברנע מאות מבנים מטיפוס זה‪ .‬נמצאו גם‬
‫עשרות מבנים הבנויים באיכות טובה יותר שקירותיהם בנויים מאבני גוויל שאורכן עד ‪ 1‬מ'‬
‫‪43‬‬
‫שהתנשאו לגובה של ‪ 3‬מ' לפחות‪ .‬מבנים אלו רבועים או מלבניים וגודלם נע בין ‪ 3‬עד ‪ 13‬מ'‪.‬‬
‫המבנים המלבניים מחוברים לעיתים זה לזה ויוצרים מעין שרשרת סוגרים באורך של עד ‪ 31‬מ'‬
‫כפי שניתן למצוא בנ‪.‬צ‪ .1183313933 .‬בנ‪.‬צ‪ 1181113183 .‬נמצא בית ארבעת המרחבים‪.‬‬
‫בנ‪.‬צ‪ 1113113401 .‬מצוי טיפוס נדיר של מבנה מכונס שסדורים בו חדרים מלבניים סביב חצר‬
‫מרכזית‪ .‬באזור מצויות מכלאות עגולות וסגלגלות בקוטר שבין ‪ 13-13‬מ'‪ .‬באזור מצויים שני‬
‫טיפוסים של מצודות‪ :‬האחד‪ ,‬של מצודות סוגרים‪ ,‬המצויות ליד נחל חורשה בנ‪.‬צ‪,1110313163 .‬‬
‫מצודות נחל סרפד בנ‪.‬צ‪ ,1193113933 .‬בנ‪.‬צ‪ ,1014313803 .‬בנ‪.‬צ‪ 1031113481 .‬ובשלוחת‬
‫קדש ברנע בנ‪.‬צ‪ .111931133 .‬הטיפוס השני הוא של מגדלים מרובעים המצויים בנקודות הציון‬
‫הבאות‪ :‬בקרבת נחל סרפד בנ‪.‬צ‪ ,1166313983 .‬בנ‪.‬צ‪ 1031113611 .‬בקרבת נחל חוסני בנ‪.‬צ‪.‬‬
‫‪ ,1181113183‬וביובל של נחל קדש ברנע בנ‪.‬צ‪ .1106113063 .‬המגדלים בעלי קיר חיצוני‬
‫מאסיבי שבנוי מאבני גוויל באורך של עד ‪ 113‬ס"מ ורובם בעלי שני חדרים או יותר‪ .‬גודל‬
‫המגדלים נע בין ‪ 8-13‬מ' (היימן‪ .)10 :1990 ;18 :1960 ,‬הממגורות שנמצאו ברמת ברנע הן‬
‫משני טיפוסים‪ )1( :‬ממגורות פתוחות שהן לרוב עגולות או סגלגלות ולעיתים מלבניות וגודלן נע‬
‫בין ‪ 1-1‬מ'‪ .‬הן נחפרו בקרקע עד לעומק ‪ 3‬מ' ודופנו באבני גוויל כפי שניתן למצוא בסמוך לנחל‬
‫חורשה בנ‪.‬צ‪ )3( .1100313941 .‬ממגורות מקורות‪ :‬הן דמויות פעמון וחפורות בקרקע עד לעומק‬
‫‪ 3‬מ'‪ .‬קוטר בסיס הממגורה כ ‪ 3‬מ' בקירוב והיא הולכת והופכת לצרה יותר כלפי מעלה‪ .‬הן דופנו‬
‫באבני גוויל ומקורות בלוחות אבן שטוחים והן בעלות פתח צר ברוחב ‪ 13-83‬ס"מ‪ .‬הממגורות‬
‫מצויות ביישובים ולעיתים מחוצה להם‪ ,‬בסמוך לשטחי העיבוד החקלאיים המצויים בנחלים‬
‫(היימן‪ .)16 :1960 ,‬היישובים כוללים עד עשרות מבנים ולרוב הוא כולל ‪ 1-13‬מבנים ללא סדר‬
‫מסוים ולעיתים מצויות בו מכלאות‪ ,‬גרנות וממגורות‪ .‬לעיתים קבוצות מבנים סמוכות מצטרפות‬
‫יחדיו והופכות ליחידה יישובית גדולה יותר שעשויה להתפרש על מאות מ' כפי שניתן למצוא‬
‫ביובל של נחל מיתנן בנ‪.‬צ‪ 1108113933 .‬ובסמוך לנחל חורשה בנ‪.‬צ‪( 1114113131 .‬היימן‪,‬‬
‫‪ .)16-19 :1960‬לרמת ברנע חשיבות ארכיאולוגית הקשורה לתקופה זו‪ ,‬מכיוון שאת האזור‬
‫חוצה קו שכיוונו מערב‪-‬מזרח שלאורכו בנויים כ ‪ 33‬מצודות סוגרים ומגדלים מרובעים שנבנו‬
‫במרחקים של ‪ 3-0‬ק"מ זה מזה‪ .‬קו זה משתרע בין ממצודת נחל יתר שבשוליים הדרומיים של‬
‫רמת מטרד במזרח‪ ,‬עד מצודת קדש ברנע במערב (היימן‪ .)19 :1960 ,‬ריכוז צפוף של ‪11‬‬
‫אתרים מצוי בסביבת המצודה המזרחית של נחל סרפד וצפונה לה בנקודות ציון‪,1036113691 :‬‬
‫‪,1016313693,1010113631‬‬
‫‪,1010113601‬‬
‫‪,1011413693‬‬
‫‪,1011113643‬‬
‫‪,1014113833‬‬
‫‪,1031113611‬‬
‫‪,1011313631‬‬
‫‪,1018313633,1010313611‬‬
‫‪( 1019313893 1010113813 ,1010113831‬היימן‪ .)14 :1990 ,‬מצודה וישוב מצויים גם‬
‫בנ‪.‬צ‪ 11461143 .‬על גבעה ממערב לנחל חורשה (כהן וכהן‪-‬אמין‪.)08 :3334 ,‬‬
‫התקופה הפרסית‬
‫בבארותיים בנ‪.‬צ‪ 14661338 .‬נחשפו שרידי ‪ 3‬מבנים‪ ,‬האחד על ראש גבעה‪ ,‬הכולל חצר ו ‪3‬‬
‫שורות של חדרים‪ .‬המבנה תפקד בשלב מאוחר גם במאה ה ‪ 1‬לסה"נ‪ ,‬אז גם נוספו לו חדרים‬
‫ממזרח‪ .‬המבנה השני נבנה על מדרון כ ‪ 1‬מ' ממערב לבית הקודם‪ ,‬והוא כולל חדרים הערוכים ב‬
‫‪ 0‬אגפים של חצר מרכזית (כהן וכהן‪-‬אמין‪.)161-166 :3334 ,‬‬
‫‪44‬‬
‫התקופה הנבטית והרומית‬
‫האזור רמת ברנע האזור היה מיושב בדלילות על ידי נוודים בתקופות אלה‪ .‬ביובל של נחל קדש‬
‫ברנע בנ‪.‬צ‪ 1109113061 .‬נמצאו מבנים שתפקדו בתקופה הנבטית‪ .‬בשני אתרי חנייה‪ ,‬ביובל‬
‫של נחל קדש ברנע בנ‪.‬צ‪ 1113313033 .‬וביובל של נחל חורשה בנ‪.‬צ‪ 1109313001 .‬נמצאו‬
‫חרסים נבטיים ורומיים מאוחרים (היימן‪ .)19-33 :1960 ,‬בגל הראשון של התיישבות הנבטים‬
‫יושבה ניצנה (נ‪.‬צ‪ )14831016 .‬ונמצא במקום מצד נבטי ומדרגות המוליכות מהחלק התחתון של‬
‫היישוב אל חלקו העליון (נגב‪ .)1364-1368 :1993 ,‬בסמוך ליובל של נחל סרפד בנ‪.‬צ‪.‬‬
‫‪ 1010113813‬ובנ‪.‬צ‪ 1018113811 .‬אותרו שני ישובי קבע שנוסדו בתקופה הנבטית‪ .‬נמצאו‬
‫מכלאות מהתקופה הרומית כמו בנ‪.‬צ‪ 1013313013 .‬בנ‪.‬צ‪( 1033313381 .‬היימן‪.)11 :1990 ,‬‬
‫התקופות הביזנטית והערבית הקדומה‬
‫גורם דומיננטי ובולט ביותר באזור רמת ברנע בתקופות אלה הוא מערכות חקלאיות ומתקנים‬
‫חקלאיים נלווים‪ .‬מבני המגורים המלווים את המערכות החקלאיות הם בעלי סגנון ארכיטקטוני‬
‫אחיד האופייני למערכות חקלאיות אלה‪ .‬קירות המבנים בנויים משתי שורות אבנים קטנות‬
‫ומהוקצעות שמידותיהן נעות בין ‪ 33‬ל‪ 43-‬ס"מ‪ .‬רוחב הקירות כ ‪ 83-63‬ס"מ‪ .‬הבנייה נאה‬
‫ובאיכות מעולה‪ .‬רוחב החדרים נע לרוב בין ‪ 0.1‬ל‪ 4-‬מ' ואורכם ‪ 4-0‬מ'‪ .‬הוגדו באזור (א) חוות‬
‫חקלאיות עם מבנה אחד‪ :‬המבנה נבנה לרוב על שפת הערוץ ולעיתים על גבי המדרון‪ .‬הוא רבוע‪,‬‬
‫ושטחו ‪ 03-133‬מ"ר וכולל חדר אחד עד שלושה ולרוב גם חצר‪ .‬מבנים כאלו נמצאו בסמוך לנחל‬
‫חורשה נ‪.‬צ‪ ,1106113981 .‬בסמוך לנחל סרפד בנ‪.‬צ‪ ,1161113903 .‬בנ‪.‬צ‪,1169313601 .‬‬
‫בנ‪.‬צ‪ ,1190113001 .‬בנ‪.‬צ‪ ,1193113431 .‬בנ‪.‬צ‪ ,1030313043 .‬בנ‪.‬צ‪ ;1033113143 .‬בנחל‬
‫קדש ברנע בנ‪.‬צ‪( .1143113431 .‬ב) חווה ובה מבנים הקשורים לוואדי בגדר‪ :‬לרוב מבני‬
‫המגורים הם צירוף של ‪ 3-4‬מבנים יחידים מהטיפוס שהוגדר בסעיף הקודם‪ ,‬והם משולבים‬
‫בבנייתם על גדרות האבן שהקיפו את החווה החקלאית‪ .‬מבנים מטיפוס זה ניתן למצוא בסמוך‬
‫לנחל מתנן בנ‪.‬צ‪ ,1109113901 .‬בסמוך לנחל חורשה בנ‪.‬צ‪ ,1108313903 .‬בסמוך לנחל סרפד‬
‫בנ‪.‬צ‪ 1169313993 .‬ובנ‪.‬צ‪( .1190113181 .‬ג) חווה ובה ריכוז מבנים גדול‪ :‬מבנים אלו נבנו‬
‫בריכוזים של ‪ 0-13‬מבנים יחידים‪ ,‬כפי שניתן למצוא בסמוך לנחל מתנן בנ‪.‬צ‪1104113913 .‬‬
‫ובנ‪.‬צ‪ ;1106113913 .‬בסמוך לנחל סרפד בנ‪.‬צ‪ ;1193113943 .‬ובואדי אל עסלי בנ‪.‬צ‪.‬‬
‫‪( 1101313193‬היימן‪.)10 :1990 ;33-31 :1960 ,‬‬
‫בין המתקנים החקלאיים נמצאו גרנות‪ ,‬הבנויות ממעגל אבני גוויל שגובהן ‪ 13-03‬ס"מ סביב‬
‫משטח עפר מהודק בקוטר ‪ 6-11‬מ'‪ .‬נמצאו גתות הבנויות על מחשופי סלע‪ .‬קירותיהן בנויות‬
‫לעיתים משתי שורות אבנים מהוקצעות ולעיתים מאבנים גדולות‪ .‬בור האיסוף חצוב או בנוי‪ .‬בכל‬
‫הגתות נמצאו שרידי טיח מכיוון שטויחו בשכבה עבה של טיח לבן‪ .‬הגתות קטנות ומשטחי‬
‫הדריכה שלהן נעו בגדלים של ‪ 1-0‬מ' וגודל בור האיסוף הגיע עד ל‪ 1-‬על ‪ 1‬מ' לכל היותר‪ .‬גתות‬
‫שכאלה נמצאו בסמוך לנחל מתנן בנ‪.‬צ‪ 1106113913 .‬ובנ‪.‬צ‪ ;1109113901 .‬בסמוך לנחל‬
‫סרפד בנ‪.‬צ‪ 1166313903 .‬ובנ‪.‬צ‪ 1190113181 .‬ובואדי אל עסלי בנ‪.‬צ‪( 1101313193 .‬היימן‪,‬‬
‫‪ .)31 :1960‬בסמוך לנחל סרפד בנ‪.‬צ‪ 1011313803 .‬נתגלה שדה תילי אבנים (תולילאת אל‬
‫ענב) (היימן‪ .)10 :1990 ,‬שדות אלו נפוצים בסמוך לערי הנגב הקדומות‪ ,‬כמו עבדת ושבטה‪ ,‬אך‬
‫נדירים בהר הנגב המרכזי והגבוה (היימן‪ ;10 :1990 ,‬אשכנזי‪.)3338 ,‬‬
‫‪45‬‬
‫השומרות שנמצאו ברמת ברנע הן לרוב סגלגלות ונעות בגדלים שבין ‪ 1‬על ‪ 1‬מ' ובנויות בראשי‬
‫הגבעות ולאורך המדרונות והן צופות על השטחים החקלאיים‪ .‬הקירות בנויים משתי שורות‬
‫אבנים וגובהן כ‪ 1-‬מ'‪ .‬שומרות שכאלה ניתן למצוא בסמוך לנחל מתנן בנ‪.‬צ‪;1109113901 .‬‬
‫בסמוך לנחל סרפד בנ‪.‬צ‪ 1169313993 .‬ובנ‪.‬צ‪ ;1190113181 .‬בסמוך לנחל חורשה בנ‪.‬צ‪.‬‬
‫‪ ,1108313903‬ובסמוך לנחל חוסני בנ‪.‬צ‪( 1183113101 .‬היימן‪ .)34 :1960 ,‬גדרות האבן‬
‫המקיפות את השטחים החקלאיים נבנו לרוב מ ‪ 3‬שורות אבנים ולעיתים משורה אחת והן עשויות‬
‫להגיע לגובה של עד ‪ 3‬מ'‪ .‬לעיתים מחוברות הגדרות של כמה מערכות חקלאיות ויוצרות רצף‬
‫כפי שניתן למצוא בסמוך לנחל חורשה נ‪.‬צ‪ ;1106113981 .‬בנ‪.‬צ‪ 1109113911 .‬ובנ‪.‬צ‪.‬‬
‫‪( 1181313983‬היימן‪ .)34 :1960 ,‬רוב בורות המים באזור הם בורות מקורים שנחצבו בסלע‪.‬‬
‫בחלק מהבורות מצויים עמודי תמך התומכים בתקרה‪ .‬נמצאו בורות בודדים מהטיפוס של בור‬
‫פתוח‪ .‬בורות שכאלה נמצאו בסמוך לנחל חורשה בנ‪.‬צ‪ 1183313933 .‬ובסמוך לנחל קדש ברנע‬
‫בנ‪.‬צ‪( 1140113013 .‬רשת ‪( )UTM‬היימן‪.)30 :1960 ,‬‬
‫ברמת ברנע נמצאו אתרי חנייה מ ‪ 3‬טיפוסים‪( :‬א) קבוצה של מבנים פשוטים שקירותיהם בנויים‬
‫משורה אחת של אבנים או שתיים של אבני גוויל בנות גדלים שונים‪ :‬אתרים שכאלו נמצאו בסמוך‬
‫לנחל סרפד בנ‪.‬צ‪ ;1168313931 .‬בסמוך לנחל חסני בנ‪.‬צ‪ ;1161313103 .‬בנחל קדש ברנע‬
‫בנ‪.‬צ‪ 1108313413 .‬ובסמוך לנחל חורשה בנ‪.‬צ‪( .1111313411 .‬ב) אתר חנייה הדומה לטיפוס‬
‫שתואר קודם לכן‪ ,‬אלא שבנוסף נמצא בו מבנה אחד (או יותר)‪ ,‬הבנוי בסגנון הארכיטקטוני של‬
‫מבני החוות החקלאיות‪ :‬אתרים מטיפוס זה נמצאו בנחל קדש ברנע בנ‪.‬צ‪( 1100313303 .‬היימן‪,‬‬
‫‪.)38 :1960‬‬
‫בניצנה נבנו ‪ 3‬כנסיות‪ .‬קירות הכנסייה הצפונית בנויים על קירות המצד הקדום‪ .‬לאטריום יש סטיו‬
‫בצידו המזרחי ובמרכזו מצוי בור מים‪ ,‬אליו מתנקזות תעלות מים מהבסיליקה‪ .‬בשני חדרי‬
‫המרטיריון נתגלו קבורות וכתובות שמציינות בין היתר את שמות המתים שנקברו במקום ולמי‬
‫הוקדשה הכנסייה‪ .‬לבסיליקה יש אפסיס אחת‪ .‬הבימה בצורת ח'‪ .‬ממערב לבסיליקה נבנה תא‬
‫טבילה‪ .‬מידות הכנסייה הדרומית ‪ 33.63‬על ‪ 14.13‬מ'‪ .‬זוהי בסיליקה בעלת ‪ 0‬אפסידות‬
‫פנימיות‪ .‬ממערב לבסיליקה מצוי אטריום וסטיו במזרחו‪ .‬רצפות הבסיליקה והאטריום עשויות‬
‫מלוחות אבן גיר‪ .‬בפינת האטריום מצוי בור מים‪ .‬מדרום לבסיליקה ולאטריום נבנו תא תפילה‬
‫בעל אפסיס אחת ו ‪ 0‬חדרים נלווים‪ .‬כתובת שנכתבה על אבקוס של כותרת משנת ‪031-033‬‬
‫לסה"נ נכתב שהכנסייה הוקדשה "למרים הקדושה"‪ .‬בכנסיות נמצאו שרידים ארכיטקטוניים רבים‬
‫שחלקם עשויים שיש וחלקם מקירטון רך‪ ,‬המעוטרים בדגמים גיאומטריים שבהם מופיעים בין‬
‫היתר אמפורות‪ ,‬ורדות‪ ,‬ושריגי גפן (נגב‪.)1361-1368 :1993 ,‬‬
‫לאחר תקופה זו אנחנו עדים לתקופה שאורכה כמה מאות שנים בהם בשטח הנדון הסתובבו‬
‫רועים ונוודים והממצא החומרי הקיים הינו דל‪ .‬יש לציין שבנחל מתנן ישנם שני בוסתנים אשר גיל‬
‫העצים בהם מוערך לכמה מאות שנים והם תואמים את תקופה זו (להרחבה ראו המשך סקירה‬
‫זו 'בוסתן נחל מתנן' ו'בוסתן זית ושקד')‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫התקופה העות'מאנית‬
‫בסביבת ניצנה מצויים שרידים בנויים מסוף התקופה העות'מאנית (תחילת המאה ה‪ .)19-‬במקום‬
‫פעלה תחנת רכבת (נ‪.‬צ‪ )39003010 .‬שממבניה נותר מגדל מים שגובהו כ‪ 11-‬מ' בעל חתך‬
‫סגלגל ששיטחו ‪ 9‬על ‪ 4‬מ' ומחולק לשני חלקים שווים בגודל ‪ 4‬על ‪ 4‬מ' כל אחד‪ .‬שני יסודות של‬
‫קשתות של גשר מסילת הברזל מצויים בנ‪.‬צ‪ .14031033 .‬בסמוך לתחנת הרכבת בנ‪.‬צ‪.‬‬
‫‪ 39013019‬מצוי מיכל מים עגול העשוי מפח מגולוון הנתון בבסיס הבנוי מאבני גזית מלוכדות‬
‫במלט‪ .‬בצד המיכל מצויות שקתות ורחבת בטון עגולה‪ .‬בנ‪.‬צ‪ 14031014 .‬קיים ריכוז של ‪8‬‬
‫מבנים בדרגות שונות של השתמרות‪ .‬בשרידי אחד המבנים מצויה באר המדופנת באבני גזית‬
‫שעומקה כ ‪ 13-11‬מ' (ליבנה‪ .)103-100 :1990 ,‬בכל שטח המבנים מצויים שברי רעפים‬
‫כתומים מתוצרת איטלקית שעליהם הכתובת "חברת בניין חופית‪-‬פדובה‪ .‬בית חרושת דינדה"‬
‫(ליבנה‪.)101 :1990 ,‬‬
‫מקור‪ :‬בבדיקה‬
‫מלחמת העולם הראשונה‬
‫במהלך המלחמה נחפרו בתל ניצנה חפירות הגנה ע"י חיילים שהשמידו בכך כתובות ועיטורי‬
‫שיש עתיקים‪ .‬כמו כן‪ ,‬נבנו על החורבות העתיקות בית חולים צבאי‪ ,‬מחסנים ומשרד טלגרף‬
‫(ליבנה‪.)101 :1990 ,‬‬
‫התקופה הבריטית‬
‫קטע משובש מאוד בן של כביש ניצנה‪-‬רפיח המקורי שנסלל ע"י הבריטים שרד בין קציעות‬
‫לכמהין‪( ,‬לאחר שהכביש נהרס ונחרש ב‪ 1918-‬ונסלל מחדש לאחר מלחמת ששת הימים)‪ .‬כשני‬
‫ק"מ מצפון לשטח הסקר מצויים שרידים של מחנה בריטי של סוללי כביש רפיח‪-‬ניצנה‪ .‬בסמוך‬
‫לדרך שופצה ע"י הבריטים באר מילכה‪ ,‬המצויה אף היא כשני ק"מ מצפון לשטח הסקר (ליבנה‪,‬‬
‫‪47‬‬
‫‪ .)141 :1990‬מצומת מבצע חורב דרומה‪( ,‬נ‪.‬צ‪.‬מ‪ )14361013 .‬הכביש מתפתל ומתעקל‪ .‬זהו‬
‫קטע מהכביש שנסלל בימי המנדט הבריטי שהוביל מבאר שבע לאיסמאעליה (משל‪:1991 ,‬‬
‫‪ .)319‬חלקים של עמודי בטון של גשר שהיה על הכביש הבריטי מצויים בנ‪.‬צ‪ .14011031 .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬מצויים מתקופה זו עצי פרי ובוסתנים ששרדו עד ימינו (ראה הרחבה על עצי הפרי והבוסתנים‬
‫בהמשך פרק זה)‪ .‬בארות ששופצו ע"י הבריטים בשטח הסקר הן הבאר הדרומית בניצנה‬
‫העתיקה‪ ,‬מדרום לתל ניצנה‪ ,‬ובארותיים‪.‬‬
‫מלחמת העצמאות‬
‫כוחות צה"ל פרצו לסיני בציר שבו מצוי כיום מעבר הגבול בין ישראל למצרים‪ ,‬בניצנה‪ ,‬דרך צומת‬
‫מבצע חורב (נ‪.‬צ‪.‬מ‪ )143103 .‬במהלך מבצע 'חורב' במלחמת העצמאות (בציר זה‪ ,‬נכנסו כוחות‬
‫צה"ל לסיני גם במבצע 'קדש' ב‪ .)1910-‬מאותה תקופה מצויות משני צידי הכביש אבני מצע‬
‫(סולינג) (משל‪ .)319 :1991 ,‬במהלך מבצע חורב‪ ,‬נכבשה ניצנה‪ ,‬שנקראה באותה תקופה‬
‫'עוג'ה אל חפיר' ב‪ .30-38.13.46-‬נכבשו מחנה עוג'ה ותל ניצנה תוך קרבות עם הצבא המצרי‪.‬‬
‫בקרבות נהרגו ‪ 16‬חיילי צה"ל (ורד‪ ;3334 ,‬פעיל‪ .)3334 ,‬כך‪ ,‬יש לניצנה ולתל ניצנה חשיבות‬
‫כאתר מורשת לאומי‪ .‬אנדרטה לזכר חללי חטיבה ‪ 6‬שנפלו במבצע חורב נבנתה בנ‪.‬צ‪.‬‬
‫‪.14031019‬‬
‫התיישבות ציונית‬
‫בשטח הסקר מצויים ‪ 4‬יישובים‪ :‬המושבים ניצני סיני (קדש ברנע) (נ‪.‬צ‪.‬מ‪ )143101 .‬וכמהין‬
‫(נ‪.‬צ‪.‬מ‪ ,)141101 .‬היישוב הקהילתי עזוז (נ‪.‬צ‪.‬מ‪ )149133 .‬והקהילה החינוכית‪-‬התיישבותית‬
‫ניצנה (נ‪.‬צ‪.‬מ‪ .)144100 .‬השטחים שמצפון לכביש אשלים‪-‬מעבר ניצנה עד למושבים כמהין וניצני‬
‫סיני‪ ,‬הם שטחים חקלאיים הכוללים שדות‪ ,‬כרמים ובעיקר חממות‪ .‬כך שבפועל‪ ,‬מבחינת שמירת‬
‫טבע ונוף‪ ,‬אלו שטחים הרוסים ופגועים‪ .‬סביבת היישובים ניצנה ועזוז‪ ,‬שמורה יותר ופגיעתם‬
‫נקודתית ומקומית‪ ,‬ולא מרחבית‪-‬אזורית‪ ,‬כמו בסביבת כמהין‪-‬ניצני סיני‪.‬‬
‫הבדווים‬
‫באזור רמת ברנע ישב שבט סראחין ממטה העזאזמה‪ .‬באזור מצויים בתי קברות ושני קברי שיח'‬
‫בסמוך לנחל סרפד בנ‪.‬צ‪ 1031313633 .‬ובנחל ניצנה (מחוץ לשטח הסקר) בנ‪.‬צ‪ .‬כשמסביבם‬
‫מצויים עשרות קברים (היימן‪ .)38 :1960 ,‬מאות מ' מדרום‪-‬מערב לבאר חפיר (נ‪.‬צ‪10381148 .‬‬
‫רשת ישראל החדשה) מצוי בית קברות בדווי גדול‪ .‬הבדווים נטעו עצי פרי ואף בוסתנים זעירים‪2‬‬
‫שחלקם מצויים בשטח ומניבים עד היום‪ .‬הבדווים השתמשו במערכות החקלאיות ובטרסות‬
‫העתיקות וכמעט שלא בנו מדרגות חקלאיות או מתקנים חקלאיים‪ .‬על פי ‪)1903( Mayerson‬‬
‫המדרגות החקלאיות הבדוויות נבנו בצורה פחות איכותית משל הקדומות‪ .‬הן נבנו בצורה רופפת‬
‫ומרושלת מאבנים קטנות שלעיתים חצו את הוואדיות במעין קווים עקלקלים‪ ,‬בלתי סדירים וחסרי‬
‫חוקיות‪ .‬לא נעשה ניסיון לסדר את אבני המדרגה החקלאית ולהתאים את צורתה לסביבה‪ .‬הצבע‬
‫של האבן נחשף והוא חדש וטרי בגוון צהבהב‪-‬חום‪ ,‬בעוד שהאבנים הקדומות הן בעלות פטינה‬
‫חומה כהה (שם‪.)33 :‬‬
‫‪ 2‬ראה סעיף 'עצי פרי תרבותיים ובוסתנים' בהמשך דו"ח זה‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫בורות מים‬
‫זהו מקור המים הנפוץ ביותר באזור וניתן לראותו החל מצפון האזור‪ ,‬בסביבת ניצנה ועד לדרומו‪,‬‬
‫בתחתית השיפולים הצפוניים של שלוחות הגוש המוגבה של הר חורשה והר עיירים‪ .‬ניתן למצוא‬
‫באזור כמה בורות חשובים וייחודיים מבחינת יכולת אגירת מים לאורך זמן‪ ,‬בורות ארכיטקטוניים‬
‫ומרשימים‪ ,‬או בעלי חשיבות אחרת‪ .‬רוב הבורות באזור הם בורות חצובים‪ .‬הבורות החשובים‬
‫הם‪:‬‬
‫בור קדם‪ :‬זהו בור חצוב בנ‪.‬צ‪ 11111103 .‬רשת ישראל‪ .‬אורכו כ‪ 13-‬מ' ‪ ,‬רוחבו ‪ 13‬מ' ועומקו ‪4‬‬
‫מ'‪ .‬רוב התקרה התמוטטה‪ ,‬אולם בפינתה הדרום מזרחית חצוב פתח עגול שדרכו נשאבו המים‪.‬‬
‫במרכז הבור מצוי עמוד הסלע שתמך בעבר את תקרת הבור‪ .‬מצפון למאגר על משטח סלע‪,‬‬
‫חרוטים סימני "ואסם" בדוויים וכף תמרים (מרקוס‪.)03 :1960 ,‬‬
‫בור מצפון לבור קדם‪ :‬מצוי כ ‪ 133‬מ' מצפון‪-‬צפון‪-‬מערב לבור קדם בנ‪.‬צ‪( 11131108 .‬בסמוך‬
‫לבור זה‪ ,‬מצוי בור נוסף)‪ .‬עומק הבור כ‪ 3-‬מ'‪ ,‬רוחבו ואורכו ‪ 4‬מ' ומתוכו צומח שיח גדול של סוף‬
‫(תמונה ‪( )1‬מרקוס‪.)03 :1960 ,‬‬
‫תמונה ‪ :1‬שיח סוף הצומח מתוך הבור ובכך מעיד על יכולתו הטובה באגירת מי נגר‪.‬‬
‫בור חורשה‪ :‬זהו בור חצוב ותת קרקעי בנ‪.‬צ‪ 11861343 .‬רשת ישראל‪ .‬שני פתחים מתכנסים אל‬
‫תוך הבור‪ .‬דרך הנמוך יותר נכנסו מי הנגר העילי אל הבור ודרך הגבוה יותר נשאבו המים מתוכו‬
‫(מרקוס‪ .)00 :1960 ,‬בור זה הוא בעל יכולת אגירת מים טובה יחסית לבורות המים בהר הנגב‪.‬‬
‫‪49‬‬
‫בור סרפד ובורות המים המצויים סביבו‪ :‬זהו בור שמסיבו בתווך של עד מאות מ' ממנו חפורים‬
‫בורות נוספים (נ‪.‬צ‪ 11941309 .‬רשת ישראל)‪ .‬זהו בור פעמון תת קרקעי בעל פתח עליון קטן‬
‫ויכולת אגירת מים טובה מאוד‪ .‬בכל הפעמים שהבור נסקר בין השנים ‪ ,3338-3313‬גם בשלהי‬
‫הקיץ ובשנות בצורת‪ ,‬הוא היה מלא במים (תמונה ‪ .)3‬בורות המים הנוספים המצויים בסיבת‬
‫הבור‪ ,‬אינם שומרים מים לאורך זמן‪ ,‬אלא לתקופות קצרות בלבד‪.‬‬
‫תמונה ‪ :2‬הבור ופתחו במרכז התמונה כפי שצולם בסוף ספטמבר ‪3313‬‬
‫רואים את צינור המים המודרני היוצא מפתח הבור‪ ,‬חוצה את החלקה החקלאית מתחת לבור‪,‬‬
‫ונמשך בצמוד למדרגה החקלאית (לפני הרותם הגדול שבתמונה)‪ .‬ניתן לראות בקדמת התמונה‬
‫את החביות הגדולות מלאות במים‪ ,‬המשמשות כשקתות‪.‬‬
‫בור בבוסתן מצפון לנחל רסיסים‪ :‬זהו בור חצוב תת קרקעי שהוא חלק ממערכת חקלאית‬
‫עתיקה‪ ,‬בה מצוי בוסתן עם ‪ 3‬עצי רימון ו ‪ 0‬עצי תאנה‪.‬‬
‫בארות‬
‫זהו מקור מים נדיר בהרבה מבורות המים באזור ובהר הנגב בכלל‪ .‬הבארות באזור נחפרו בחלקו‬
‫הצפוני של שטח הסקר‪ ,‬מצפון להר חמרן‪ .‬באר אחת שפתחה מבוטן וכולל שקתות שנבנו על ידי‬
‫הבריטים‪ ,‬מצויה בחלק התחתון של ניצנה‪ ,‬מדרום לאקרופוליס‪ .‬באר נוספת המדופנת באבני‬
‫‪50‬‬
‫גזית שעומקה כ ‪ 13-11‬מ'‪ ,‬מצויה מעט מדרום לניצנה‪ .3‬שתי בארות חשובות נוספות‪ ,‬שתפקדו‬
‫החל מתקופות קדומות‪ ,‬הן הבארות המצויות בבארותיים (באר אהרון ובאר משה)‪ ,‬ממערב לעזוז‬
‫בנ‪.‬צ‪ 14931338 .‬ברשת ישראל החדשה‪ .‬באר נוספת שהיא חשובה ביותר‪ ,‬הנמצאת על גבול‬
‫שטח הסקר‪ ,‬אך לא בתוכו‪ ,‬היא באר חפיר (נ‪.‬צ‪ 10381148 .‬רשת ישראל החדשה)‪ ,‬שאיכות‬
‫מימיה נחשבת הטובה ביותר באזור‪ .‬פתח הבאר מבוטן וכולל ‪ 4‬שקתות שנבנו על ידי הבריטים‪.‬‬
‫לרוב‪ ,‬מצויים מים בבאר‪ ,‬אך לאחר שנים יובשניות שלא זרמו מי שיטפונות‪ ,‬הבאר יבשה‪ ,‬כפי‬
‫שקרה בקיץ ‪ .3313‬בשל הימצאות מקור מים זה‪ ,‬נבנה בסמוך לבאר‪ ,‬מאות מ' מדרום מערב‬
‫לה‪ ,‬בית קברות בדווי גדול‪ .‬באר נוספת הנמצאת ממש על גבול שטח הסקר‪ ,‬אך לא בתוכו היא‬
‫באר רות (נ‪.‬צ‪ 14691040 .‬רשת ישראל החדשה)‪.‬‬
‫מחצבות‬
‫בסביבת ניצנה העתיקה נמצאו מספר מחצבות שלא ניתן לתארך את תקופת פעילותן‪ .‬מחצבה‬
‫עתיקה נמצאת בנ‪.‬צ‪( 39443011 .‬רשת ישראל)‪ ,‬הכוללת שפכים קירטוניים של פסולת‬
‫המחצבה‪ .‬מחצבת קירטון ענקית ותת קרקעית‪ ,‬הכוללת ‪ 4‬אולמות‪ ,‬קירות אבן שנבנו בה‪ ,‬עמודי‬
‫תמך ונחקקו בה כתובות שהיום הן מטושטשות‪ ,‬נמצאת בנ‪.‬צ‪ 39133038 .‬ברשת ישראל‪.‬‬
‫במחצבה זו נעשה בין היתר גם שימוש מאוחר לתקופת פעילותה הראשונית‪ .‬עוד ‪ 3‬מחצבות‬
‫זעירות מצויות בנ‪.‬צ‪( 14131036 .‬רשת ישראל)‪ ,‬הכוללת שטח חציבה של ‪ 1‬על ‪ 3‬מ' בלבד‪,‬‬
‫ובנ‪.‬צ‪( 39103036 .‬רשת ישראל) (ליבנה‪.)108-106 ,100 :1990 ,‬‬
‫החקלאות העתיקה‬
‫שרידי החקלאות העתיקה הכוללים ואדיות מטורסים ששימשו לגידול דגנים ומערכות חקלאיות‬
‫מטורסות המוקפות בגדר אבן (שחלקן הן חוות חקלאיות) ששימשו לגידול עצי פרי ובעיקר לגידול‬
‫גפנים וזיתים‪ ,‬הם הגורמים הדומיננטיים ביותר בנוף אזור הסקר שנבנו על ידי האדם‪ .‬שני‬
‫האזורים המטורסים ביותר הם העורף החקלאי של תל ניצנה ורמת ברנע‪ .‬רוב המערכות‬
‫החקלאיות הן מהתקופות הביזנטית והמוסלמית הקדומה‪ .‬אגן נחל ניצנה מטורס אף הוא במידה‬
‫רבה‪ ,‬כשמדרום לבאר חפיר נצפות יותר מערכות חקלאיות של פשט נחל‪ ,‬בשל עוצמת זרימתו‬
‫של נחל ניצנה ובכך שאין לאורך אפיק זרימתו קרקעות לס אלא רק בצידיו‪ .‬חמשת טיפוסי‬
‫המערכות החקלאיות העתיקות שנמצאו באזור הן‪:‬‬
‫‪ .1‬חווה חקלאית עם מבנים ומתקנים ‪(Agricultural farms with structures and‬‬
‫)‪ :installations‬מצויה בעיקר בעורף החקלאי של תל ניצנה‪ ,‬במרחק של עד ‪ 0.1‬ק"מ ממנה‪.‬‬
‫‪ .3‬מערכת חקלאית המוקפת בגדר אבן בלבד ‪(Agricultural systems surrounded only by a‬‬
‫)‪ :stone fence‬טיפוס זה מופיע בכל אזורי החקלאות העתיקה בשטח הסקר והוא נפוץ ברמת‬
‫ברנע‪.‬‬
‫‪ .0‬מערכת חקלאית חסרת חוקיות )‪:(Agricultural systems with fractional installation‬‬
‫טיפוס זה מופיע בכל אזורי החקלאות העתיקה בשטח הסקר והוא נפוץ ברמת ברנע‪.‬‬
‫‪ 3‬ראה פירוט בסעיף 'התקופה העותמאנית'‪.‬‬
‫‪51‬‬
‫‪ .4‬מערכות הטיה לפשט נחל )‪ :(Diversion systems‬מצויות בעיקר לאורך צידי אפיק הזרימה‬
‫של נחל ניצנה מדרום לבאר חפיר‪ .‬מערכת נוספת מצויה בנחל מיתנן בנ‪.‬צ‪ 11001396 .‬ברשת‬
‫ישראל החדשה‪.‬‬
‫‪ .1‬מערכות חקלאיות מוקפות בגדר אבן המתבססות על מקור נגר זעום )‪Agricultural systems‬‬
‫‪ :(surrounded by a stone fence based on a minute source of runoff‬מצויות בעיקר‬
‫ברמת ברנע ובאזור העורף החקלאי של תל ניצנה‪ ,‬במרחק של עד ‪ 0.1‬ק"מ ממנה‪.‬‬
‫על פי ‪ )1903( Mayerson‬המדרגות החקלאיות העתיקות נבנו על פי שני טיפוסים‪ :‬האחד‪ ,‬של‬
‫שורת אבנים אחת‪ ,‬והשני של שתי שורות‪ .‬הטרסה הכפולה הורכבה משתי שורות אבנים ללא‬
‫מלט כשהחלל ביניהן מולא באמצעות אדמה או חצץ‪ .‬האבנים בצדה החיצוני של הטרסה היו‬
‫דומות לאבני ריצוף‪ .‬הרווחים ביניהם מולאו באבנים קטנות‪ .‬עוביין הגיע לעיתים קרובות לעובי‬
‫שנע בין ‪ 3.83-1‬מ'‪ .‬המדרגה החקלאית שנבנתה משורת אבנים אחת דמתה לצדה החיצוני של‬
‫הטרסה הכפולה (שם‪.)33 :‬‬
‫מפה ‪ ,8‬מציגה את אזורי החקלאות העתיקה בהר הנגב המרכזי (הערוצים המטורסים מסומנים‬
‫בקווים ירוקים כהים)‪ .‬מהמפה ניתן ללמוד שבאזור הסקר האזור המטורס ביותר הוא רמת ברנע‬
‫(מסומן בקו הירוק הבהיר השמאלי)‪ .‬למעשה‪ ,‬כל ערוץ באזור זה שיש בו קרקע לס נוצל‬
‫‪52‬‬
‫מפה ‪ :7‬צפיפות ערוצים בהר הנגב המרכזי‬
‫לחקלאות ונבנו לאורכו מדרגות חקלאיות‪ .‬בסמוך לחלק מהערוצים החלוקיים‪ ,‬שאין בהם ציפוי‬
‫לסי‪ ,‬נבנו מערכות חקלאיות של פשט נחל‪ .‬בכלל ניתן לראות שאינטנסיביות הטירוס ברמת ברנע‬
‫היא מהגבוהות בהר הנגב‪ ,‬יחד עם אזור עבדת‪ ,‬נחל יתר ושבטה‪ .‬האזור השני המטורס במידה‬
‫הרבה ביותר בשטח הסקר‪ ,‬הוא אגן הניקוז של נחל ניצנה והעורף החקלאי של תל ניצנה (מסומן‬
‫בכתם ירוק בהיר)‪ .‬ניתן לראות שבין שני האזורים החקלאיים מצוי שטח שאיננו מטורס שהוא הר‬
‫‪53‬‬
‫חמרן‪ .‬משום היותו גוש מורם בנוף שבו הנחלים תלולים‪ ,‬סחיפת הקרקע גבוהה והלס נסחף בשל‬
‫כך‪ ,‬ולכן אזור זה לא היה חקלאי‪ .‬מדרום לרמת ברנע חלה ההתרוממות של הר הנגב הגבוה‪,‬‬
‫הכוללת את שלוחות הר חורשה והר עיירים‪ ,‬שם מפסיקה האינטנסיביות של טירוס הואדיות‬
‫משום התלילות הטופוגראפית והיא הופכת לדלילה ומופיעה בואדיות המתונים‪ ,‬כמו נחל עיירים‬
‫המתנקז במתינות מזרחה אל נחל עקרב‪.‬‬
‫מפה ‪ :8‬נחלים מטורסים באזור העורף החקלאי של ניצנה ואגן הניקוז של נחל ניצנה‬
‫‪54‬‬
‫מפה ‪ :9‬נחלים מטורסים רמת ברנע אגן נחל סרפד‬
‫הקווים הירוקים הכהים מציגים את הערוצים המטורסים‪ .‬הכתמים הסגולים מציגים את המערכות‬
‫החקלאיות המוקפות בגדר אבן ואת החוות החקלאיות‪.‬‬
‫עצי פרי תרבותיים ובוסתנים‬
‫בהר הנגב המרכזי מצויים עצי פרי ובוסתנים חקלאיים שניטעו על ידי הבדווים ואף קודם להם‪.‬‬
‫אולם בניגוד לבוסתני עצי הפרי המעובדים על ידי הבדווים בהר הגבוה בסיני ובצפון הנגב‪ ,‬הם‬
‫אינם מוכרים למדע ולא נחקרו עד כה‪ .‬חלק מהבוסתנים נטושים מזה עשרות שנים וחלקם‬
‫פעילים עד היום‪ .‬כל הבוסתנים ניטעו במערכות חקלאיות עתיקות‪ ,‬רובן מהתקופה הביזנטית‪.‬‬
‫בבוסתנים גדלים עצי פרי תרבותיים כגון זית‪ ,‬תאנה‪ ,‬גפן‪ ,‬רימון‪ ,‬שקד‪ ,‬תמר‪ ,‬אלת בוטנה‪ ,‬חרוב‬
‫וחושחש‪ .‬העצים בבוסתנים הנטושים לא הושקו על ידי האדם מזה עשרות שנים לפחות‪ .‬בחלק‬
‫מהבוסתנים נמצאו עצים שגילם מוערך במאות שנים‪ .‬על אף הנטישה‪ ,‬חלק מהעצים ממשיכים‬
‫לחיות ואף להניב פירות גם כיום )‪.(Ashkenazi et al, 2011‬‬
‫‪55‬‬
‫בשטח הסקר מצויים עצי הפרי ובוסתנים בשני אזורים‪ :‬האחד‪ ,‬באגן נחל רסיסים‪-‬נחל ניצנה‬
‫תחתון‪ ,‬בו אותרו ‪ 4‬אתרים‪ ,‬מתוכם ‪ 0‬בוסתנים‪ ,‬בהם גדלים עצי רימון‪ ,‬תאנה‪ ,‬זית‪ ,‬תמר‪ ,‬ועד‬
‫לפני שנים אחדות גם חרוב‪ ,‬שמת בינתיים‪ .‬באתר נוסף מדרום לנחל רסיסים‪ ,‬גדל עץ תאנה‬
‫אחד‪ .‬עד לפני שנים אחדות גדל גם עץ שקד מדרום מערב לתל ניצנה‪ ,‬שנשרף על ידי מטיילים‪.‬‬
‫האזור השני הוא אזור רמת ברנע‪ ,‬בין הר חמרן בצפון‪ ,‬להר עיירים בדרום‪ .‬באזור זה אותרו ‪11‬‬
‫בוסתנים הכוללים זיתים‪ ,‬תאנים‪ ,‬שקדים‪ ,‬גפנים‪ ,‬רימונים ותמרים‪ .‬זהו האזור העשיר ביותר‬
‫במספר האתרים בהם אותרו עצי פרי בכלל וגם ביחס לגודל השטח‪.‬‬
‫אגן נחל רסיסים‪-‬נחל ניצנה‬
‫מפה ‪ :11‬עצי הפרי והבוסתנים באגן נחל רסיסים‪-‬נחל ניצנה‬
‫בוסתן ביובל של נחל רסיסים‬
‫הבוסתן נשתל בנ‪.‬צ‪( 11411310 .‬רשת ישראל החדשה)‪ ,‬בתוך שטחי חווה חקלאית עתיקה‪.‬‬
‫בחווה גדלים ‪ 1‬עצי פרי רב גזעיים בשתי חלקות עיבוד חקלאיות‪ .‬בחלקה המערבית‪ ,‬גדלים עץ‬
‫רימון ועץ תאנה‪ ,‬ובמזרחית‪ ,‬עץ רימון ו‪ 3-‬עצי תאנה‪ .‬מצבם הצמחי של עצי הרימון יציב וטוב‬
‫בעוד שמצבם הצמחי של עצי התאנה משתנה והוא בעל תנודות שעשויות להיות חריפות משנה‬
‫לשנה‪.‬‬
‫‪56‬‬
‫עץ תאנה מדרום לנחל רסיסים‬
‫העץ גדל בנ‪.‬צ‪ .11031314 .‬מצבו הצמחי הוא לרוב טוב אך הוא משתנה משנה לשנה בהתאם‬
‫לכמות הפעמים שהערוץ בו הוא גדל‪ ,‬זרם‪.‬‬
‫שלושה עצי זית בכתף ניצנה‬
‫העצים גדלים בנ‪.‬צ‪ .14011036 .‬שלושתם יוביניליים (החלק הבסיסי של העץ שאיננו מניב פרי‪.‬‬
‫גיזום נכון יכול במקרים רבים להוציא את העץ ממצב זה ולהפכו חזרה לעץ מניב)‪ .‬שניים מהם‬
‫במצב צמחי לא טוב והם מנוונים לגמרי‪ .‬העצים נמצאים תחת סטרס קבוע וגזעיהם המרכזיים‬
‫מתים‪ .‬ישנן פריצות יוביניליות בחלקם‪ .‬העלים ירוקים ומלבלבים ולא נראה שהם סובלים מעקה‪.‬‬
‫המלצה יישומית‪ :‬מצב העצים קריטי והם על סף מוות‪ .‬יש לעשות גיזום מעצב לעצים ולתקן את‬
‫המדרגה החקלאית הבנויה מתחתיהם‪.‬‬
‫בוסתן זית ותמר בנחל עזוז‬
‫הבוסתן ניטע בנ‪.‬צ‪ .14801303 .‬במקום גדלים זית ותמר‪ .‬במהלך העשור הראשון של המילניום‬
‫השלישי עוד גדל במקום עץ חרוב‪ .‬ב‪ 9.1.3336-‬נמצא העץ מת וגזעו עדיין מוטל במקום‪ .‬מצבו‬
‫הצמחי של הזית טוב‪ ,‬אך גזעו המרכזי מת וההתפתחות היא מסורים‪ .‬עץ התמר נמוך ומצבו טוב‬
‫ויציב‪ ,‬הוא אינו מתפתח‪.‬‬
‫המלצה יישומית‪ :‬לעשות גיזום מעצב לעץ הזית ולתקן את המדרגה החקלאית הבנויה מתחתיו‪.‬‬
‫‪57‬‬
‫רמת ברנע‬
‫מפה ‪ :11‬עצי הפרי והבוסתנים ברמת ברנע‬
‫העצים והבוסתנים מרוכזים בשלושה אזורים על רמת ברנע‪ .1 :‬במערב הרמה‪ ,‬ביובלי נחל מתנן‪.‬‬
‫‪ .3‬במרכז הרמה‪ ,‬ביובלי נחל חורשה‪ .0 .‬במזרח הרמה‪ ,‬ביובלי נחל סרפד‪ .‬ברמת ברנע אותרו‬
‫‪ 11‬בוסתנים שבשלושה מהם העצים כבר מתים ובשמונה הם חיים‪.‬‬
‫בוסתן נחל מיתנן‬
‫הבוסתן ממוקם בנ‪.‬צ‪ .11001390 .‬בבוסתן גדלים כיום ‪ 6‬עצי פרי‪ .‬מתוכם ‪ 0‬עצי רימון‪ 3 ,‬עצי‬
‫דקל התמר‪ ,‬ו‪ 0-‬עצי זית‪.‬‬
‫רימון צפוני‪ :‬זהו העץ הצפוני ביותר בבוסתן והוא גדל בצמוד לגדר אבן היקפית עתיקה הסובבת‬
‫אותו‪ .‬העץ נמוך וגובהו נע בין ‪ 0-0.1‬מ'‪ .‬עד מאי ‪ ,3339‬מצבו לא היה טוב‪ .‬מאז מצבו השתפר‬
‫באופן קבוע והוא נמצא תחת סטרס חלקי‪.‬‬
‫דקל תמר צפוני‪ :‬גובהו כ‪ 0-‬מ'‪ .‬מצב העץ יציב ולא סבל מתנודות‪.‬‬
‫רימון אמצעי‪ :‬העץ נמוך וגובהו כ‪ 0-‬מ' ומצבו גרוע מאוד‪ .‬העץ רב גזעי‪ .‬העץ ברובו מת‪ ,‬או‬
‫שרבים מחלקיו מצויים בתהליכי תמותה מתקדמים‪.‬‬
‫המלצה יישומית‪ :‬חפירת גומה סביב גזע העץ וגיזומו‪.‬‬
‫‪58‬‬
‫רימון דרומי‪ :‬גובהו כ‪ 1-‬מ' ולרוב מצבו לא טוב‪.‬‬
‫המלצה יישומית‪ :‬גיזום העץ‪.‬‬
‫זית מערבי‪ :‬גובהו כ‪ 0-‬מ' והוא רב גזעי‪ .‬חלק מגזעיו המרכזיים מתים‪ .‬מבסיס העץ גדלים סורים‬
‫רבים‪ .‬העץ במצב צמחי טוב ויציב‪.‬‬
‫המלצה יישומית‪ :‬גיזום העץ‬
‫תמונה ‪ :3‬עצי זית בבוסתן נחל מיתנן‬
‫עץ הזית המערבי (משמאל) ועץ הזית האמצעי (מימין) כפי שצולמו בתאריך ‪ .0.6.13‬ניתן לראות‬
‫שגושי הסורים משתלטים על נוף העץ‪.‬‬
‫זית אמצעי‪ :‬גובהו כ‪ 0-0.1-‬מ'‪ .‬גזעו המרכזי מת‪ .‬מהסורים המתפרצים מבסיס הגזע גדלים‬
‫ענפים מוריקים ומלבלבים‪ .‬העץ במצב צמחי טוב ויציב‪.‬‬
‫המלצה יישומית‪ :‬גיזום העץ‬
‫זית מזרחי‪ :‬זהו עץ נמוך שגובהו כעשרות ס"מ בלבד‪ .‬במקום מצוי שרידי גזעו המרכזי‪ ,‬המת‪.‬‬
‫מהסורים המתפרצים מבסיס הגזע גדלים ענפים מעטים מוריקים ומלבלבים‪ .‬העץ במצב צמחי‬
‫טוב ויציב‪.‬‬
‫המלצות יישומיות‪ :‬גיזום העץ וחפירת גומת היקוות מים לעץ‪.‬‬
‫דקל תמר דרומי‪ :‬גובהו כ‪ 1-0-‬מ'‪ .‬המצב הצמחי של העץ טוב מאוד ויציב‪ .‬העץ מניב פירות יפים‬
‫ורבים‪.‬‬
‫בוסתן זית ושקד ביובל של נחל מיתנן‬
‫העצים גדלים בנ‪.‬צ‪ 11061390 .‬במערכת חקלאית קדומה מוקפת גדר אבן‪ .‬גובהו של עץ הזית‬
‫כ‪ 0-‬מ' והוא רב גזעי‪ .‬מצבו הצמחי טוב מאוד ויציב‪ .‬לרוב‪ ,‬העץ מניב יפה‪ .‬גובהו של עץ השקד כ‪-‬‬
‫‪ 0‬מ' והוא רב גזעי‪ .‬מצבו הצמחי טוב ויציב‪.‬‬
‫‪59‬‬
‫בוסתן זיתים‪ ,‬תאנים ותמר ביובל של נחל מיתנן‬
‫הבוסתן ניטע בנ‪.‬צ‪ 11001360 .‬בתוך חלקות חקלאיות מטורסות ששימשו בעת העתיקה לגידול‬
‫דגנים‪.‬‬
‫עץ תמר‪ :‬גובהו כ‪ 0.1-8-‬מ'‪ .‬מצבו הצמחי טוב מאוד ויציב‪.‬‬
‫תאנה מערבית‪ :‬גובהה כ‪ 3-‬מ' והיא רב גזעית‪ .‬מצב העץ משתנה בעקבות המים אותם הוא‬
‫מקבל בזרימה נחלית בעונת גשמים‪ ,‬אך לרוב מצבו הצמחי טוב‪.‬‬
‫תמונה ‪ :4‬התאנה המערבית ומימין לה את התמר‬
‫תאנה מזרחית‪ :‬גובהה כ‪ 3-‬מ' והיא רב גזעית‪ .‬מצב העץ משתנה בעקבות המים אותם הוא‬
‫מקבל בזרימה נחלית בעונת גשמים‪ ,‬אך לרוב מצבו הצמחי טוב‪.‬‬
‫‪60‬‬
‫תמונה ‪ :5‬התאנה המזרחית‬
‫תאנה צפונית‪ :‬גובהה כ‪ 13-‬ס"מ‪ .‬העלים גדלים על בסיס נצרים‪ .‬גזעו המרכזי של העץ כנראה‬
‫מת‪.‬‬
‫זית מערבי‪ :‬גובהו כ‪ 0-‬מ' והוא חד גזעי‪ .‬מצב העץ טוב ויציב‪ .‬העץ מניב‪.‬‬
‫זית מזרחי‪ :‬גובהו כ‪ 4.1-1-‬מ' והוא רב גזעי‪ .‬מצבו הצמחי של העץ טוב ויציב‪.‬‬
‫תמונה ‪ :6‬הזית המערבי (משמאל) והזית המזרחי (מימין)‬
‫בוסתן תאנים וגפנים בין האתרים ‪198-199-211‬‬
‫הבוסתן ניטע בנ‪.‬צ‪ 11631301 .‬בתוך חלקות מטורסות קדומות ששימשו לגידול דגנים‪ .‬הבוסתן‬
‫מוקף בגדר תיל מודרנית הפרושה בין בזנ"טים‪ .‬הגדר הרוסה ופרוצה ברוב חלקיה‪.‬‬
‫גפן דרומית‪ :‬גובהה כ‪ 1.1-‬מ' והיא ממוקמת על מתקן הדליה‪ .‬הגפן כנראה מתה‪.‬‬
‫תאנה דרום‪-‬מזרחית‪ :‬גובהה כ‪ 4-‬מ' והיא רב גזעית‪ .‬היא כנראה מתה וגזעה מחורר בחורי‬
‫חיפושיות‪.‬‬
‫תאנה דרום‪-‬מערבית‪ :‬גובהה כ‪ 4-‬מ' והיא רב גזעית‪.‬‬
‫גפן צפונית‪ :‬שרידי גפן מתה על מתקן הדליה‪.‬‬
‫‪61‬‬
‫תאנה שנייה מצפון‪ :‬גובהה כ‪ 4-4.1-‬מ' והיא רב גזעית‪.‬‬
‫תאנה צפונית‪ :‬גובהה כ‪ 0-‬מ' והיא רב גזעית‪.‬‬
‫בוסתן רימונים ותמרים מדרום להר חמרן ביובל של נחל חורשה‬
‫הבוסתן ממוקם בנ‪.‬צ‪ ,11001398 .‬על גבי טרסה אלוביאלית‪ .‬במערכת חקלאית זו גדלים ‪ 8‬עצי‬
‫פרי‪ .‬מתוכם ‪ 3‬עצי דקל התמר ו‪ 1-‬עצי רימון‪.‬‬
‫תמונה ‪ :7‬בוסתן רימונים ותמרים מדרום להר חמרן ביובל של נחל חורשה‬
‫מצד שמאל ארבעת עצי רימון ומימין ‪ 3‬עצי תמר ומשמאלם עץ רימון‪.‬‬
‫עצי התמר‪ :‬העצים צמודים אחד לשני וגדלים בתחתית שלוחה מדרונית בבסיס מצוק‪ .‬גובהו של‬
‫הדקל הדרומי כ‪ 1-0-‬מ'‪ ,‬ושל הצפוני כ‪ 8-6-‬מ'‪ .‬העצים במצב צמחי טוב ויציב‪.‬‬
‫עץ הרימון המערבי‪ :‬גדל בצד עצי התמר והוא מניב‪ .‬מצבו הצמחי של העץ טוב ויציב‪.‬‬
‫עצי הרימון הגדלים על דופן הבוסתן‪ :‬אלו ארבעה עצים הגדלים בטור‪ .‬מצבם לא טוב‪ .‬מצב ‪3‬‬
‫העצים המערביים משתנה בעקבות כמויות המים אותם הם מקבלים במהלך עונת גשמים‪ .‬מצב‬
‫שני העצים המזרחיים הוא קשה מאוד והם על סף מוות‪ .‬בשלב ראשון‪ ,‬גיזום של ארבעת עצים‬
‫אלו הוא הכרחי‪.‬‬
‫בוסתן עצי תאנה מדרום להר חמרן‬
‫הבוסתן נשתל ביובל של נחל חורשה בנ‪.‬צ‪( 11881390 .‬רשת ישראל החדשה)‪ ,‬וגדלים בו ‪ 0‬עצי‬
‫תאנה‪ .‬כל העצים במצב צמחי טוב מאוד ויציב‪ .‬העצים גדלים בתוך ‪ 1‬חלקות עיבוד חקלאיות‬
‫המצויות בתוך מערכת חקלאית קדומה‪ ,‬שלה גדר אבן היקפית אינטנסיבית מאוד ועבה במיוחד‪,‬‬
‫המעידה שכבר בעבר היה לבוסתן חשיבות חקלאית רבה‪.‬‬
‫‪62‬‬
‫בוסתן גפנים ממזרח לנ‪.‬ג‪ 771 .‬ומצפון להר עיירים‬
‫הבוסתן ממוקם בנ‪.‬צ‪( 10341343 .‬רשת ישראל החדשה) ממש על גבול שטח הסקר‪ .‬בבוסתן‬
‫גדלות ‪ 0‬גפנים‪:‬‬
‫גפן דרומית‪ :‬גובהה כ‪ 3-3.1 -‬מ' והיא משתרגת על רותם‪.‬‬
‫גפן מרכזית‪ :‬גובהה כ‪ 4 -‬מ' והיא משתרגת על רותם‪ .‬הגפן גדולה‪ ,‬שופעת ורחבה‪.‬‬
‫גפן צפון מזרחית‪ :‬גובהה כ‪ 1-‬מ' ורוחבה כ‪ 3.1-‬מ'‪ .‬גדלה במעין ניסיון הדליה על בזנ"ט חלוד‪.‬‬
‫גפן צפון מערבית‪ :‬גובהה כ‪ 3.1 -‬מ'‪.‬‬
‫‪ 3‬גפנים צפוניות‪ :‬אלו ‪ 3‬גפנים הצפוניות ביותר בבוסתן וגובהן עד ‪ 03‬ס"מ‪.‬‬
‫הבעיה המרכזית של הגפנים‪ ,‬היא התחתרות הערוץ לאחור וסחיפת הלס בשל כך‪ .‬בכך נשמטת‬
‫הקרקע מבסיס שורשי הגפנים והיא מצטמצמת ביכולתה להיות מעגן לשורשים‪ .‬חלקם נחשפים‬
‫והם בקיטום אוויר‪ .‬מצב הגפנים לרוב הוא טוב‪ ,‬אך הוא משתנה בשנים שהן לא מקבלות הרבה‬
‫מים‪.‬‬
‫תאנה מצפון להר עיירים‬
‫התאנה גדלה בנ‪.‬צ‪( 10301341 .‬רשת ישראל החדשה)‪ .‬גובהה כ‪ 0-‬מ' והיא רב גזעית‪ .‬העץ גדל‬
‫מתחת למדרגה חקלאית‪ .‬מצבו הצמחי של העץ טוב‪.‬‬
‫נקודות ודגשים לתכנון ולשימור‬
‫המדרגות החקלאיות העתיקות והמערכות החקלאיות העתיקות‪ ,‬הן הגורם הדומיננטי ביותר בנוף‬
‫בפעילות האדם באזור הסקר‪ .‬השטחים שבהם עושר הטיפוסים של מערכות חקלאיות אלו‬
‫וכמותן בשטח הרבה ביותר‪ ,‬נמצאים מסביב לתל ניצנה‪ ,‬במרחק של עד ‪ 0.1‬ק"מ ממנה ובכל‬
‫רמת ברנע‪ .‬משום כך‪ ,‬נופים אלו באזורים אלו הם בעלי חשיבות שימור גבוהה מאוד‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫בחלקה הצפון‪-‬מזרחי של רמת ברנע‪ ,‬בין האזור הצפוני של נחל סרפד במערב עד נחל עקרב‬
‫במזרח‪ ,‬האזור פגוע משום היותו אזור אימונים של צה"ל‪ .‬עם זאת‪ ,‬בשל סחיפת קרקע בנחלים‪,‬‬
‫באפיקים רבים המדרגות החקלאיות העתיקות נהרסות בשיטפונות‪.‬‬
‫עצי הפרי והבוסתנים הם חלק הולך ונכחד בנוף הר הנגב‪ .‬הריכוז הגדול ביותר של עצי פרי‬
‫ובוסתנים מצוי ברמת ברנע‪ .‬יש לשמר נוף זה לבל יכחד‪.‬‬
‫בין האתרים הנקודתיים בעלי חשיבות לשימור הם ניצנה העתיקה‪ ,‬התל והעיר; המצודות‬
‫והמצדים ברמת ברנע ובאגן נחל חורשה‪ .‬מבין בורות המים המרשימים‪ :‬בור חורשה‪ ,‬בור סרפד‪,‬‬
‫בור הסבחה‪ ,‬ובור קדם‪.‬‬
‫‪63‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫אשכנזי א‪ ,)3338( ,‬החקלאות הקדומה בהר הנגב ‪ -‬תפוצה מרחבית לאור מאפיינים גיאוגרפיים‬
‫וגיאולוגיים‪ ,‬חיבור לשם קבלת תואר 'מוסמך'‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫גופר א‪ ,)1961( ,‬הפרהיסטורוה של הר הנגב‪ ,‬החברה להגנת הטבע‪.‬‬
‫היימן מ‪ ,)1960( ,‬סקר ארכיאולוגי של ישראל מפת הר חמרן‪-‬דרום‪-‬מערב (‪ ,13-33 )196‬אגף‬
‫העתיקות‪-‬האגודה לסקר ארכיאולוגי של ישראל‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫היימן מ‪ ,)1990( ,‬סקר ארכיאולוגי של ישראל מפת הר חמרן דרום‪-‬מזרח (‪ ,)199‬רשות‬
‫העתיקות‪-‬האגודה לסקר ארכיאולוגי של ישראל‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫ורד א‪" ,)3334( ,‬הקרב על עוג'ה אל‪-‬חפיר" בראייה היסטורית בת ‪ 46‬שנים"‪ ,‬מתוך‪ :‬אורמן ד‪,‬‬
‫(עורך)‪ ,‬נצנה חפירות ומחקרים א‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון‪.110-349 ,‬‬
‫כהן ר‪" ,)1993( ,‬אתרי הר הנגב בתקופה הכנענית ‪ 1‬והתקופה הישראלית ‪ ,"3‬מתוך‪ :‬שטרן א‪,‬‬
‫(עורך ראשי)‪ ,‬האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל‪.1343-1311 ,‬‬
‫כהן ר‪ ,)1999( ,‬התיישבות הקדומה בהר הנגב‪ ,‬כרך א‪ ,‬תקופת הכלקוליתית‪ ,‬תקופת הברונזה‬
‫הקדומה ותקופת הברונזה התיכונה א'‪ ,‬רשות העתיקות‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫כהן ר‪ ,‬כהן‪-‬אמין ר‪ ,)3334( ,‬התיישבות הקדומה בהר הנגב‪ ,‬כרך ב‪ ,‬תקופת הברזל והתקופה‬
‫הפרסית‪ ,‬רשות העתיקות‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫ליבנה א‪ ,)1990( ,‬רמת הנגב‪ ,‬רשות שמורות הטבע‪ ,‬מועצה אזורית רמת נגב‪.‬‬
‫נגב א‪" ,)1993( ,‬נצנה"‪ ,‬מתוך‪ :‬שטרן א‪( ,‬עורך ראשי)‪ ,‬האנציקלופדיה החדשה לחפירות‬
‫ארכיאולוגיות בארץ ישראל‪.1364-1368 ,‬‬
‫נוי ת‪" ,)1993( ,‬האתר הנאוליתי"‪ ,‬מתוך‪ :‬שטרן א‪( ,‬עורך ראשי)‪ ,‬האנציקלופדיה החדשה‬
‫לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל‪.1368-1366 ,‬‬
‫פעיל מ‪" ,)3334( ,‬כיבוש ניצנה במבצע "חורב" (דצמבר ‪ ,")1946‬מתוך‪ :‬אורמן ד‪( ,‬עורך)‪ ,‬נצנה‬
‫חפירות ומחקרים א‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון‪.109-111 ,‬‬
‫רוזן ס‪ ,‬היימן מ‪( ,‬תשמ"ה)‪" ,‬נחל מתנן"‪ ,‬חדשות ארכיאולוגיות‪ ,‬פ"ו‪.00 ,‬‬
‫‪Ashkenazi E., Chen Y., Avni Y. and Lavee S., (2011), "Olive trees in past desert‬‬
‫‪agriculture in the Negev Highlands", Acta Horticulturae, 888, 353-360.‬‬
‫‪Ashkenazi E, Avni Y and Avni G, " A comprehensive characterization of ancient‬‬
‫‪desert agricultural systems in the Negev Highlands of Israel", Journal of Arid‬‬
‫‪Environments (in press), >.http://dx.doi.org/10.1016/j.jaridenv.2012.02.020.‬‬
‫‪64‬‬
Mayerson P., (1960), The Ancient Agricultural Regime of Nessana and the
Central Negeb, The British School of Archaeology in Jerusalem, London.
65
‫טבלת אתרים ‪ – 1‬אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות‬
‫‪FID‬‬
‫שם האתר‬
‫‪NE_X‬‬
‫‪NE_Y‬‬
‫‪86‬‬
‫נחל מתנן‬
‫‪102100‬‬
‫‪1009100‬‬
‫תיאור האתר‬
‫‪RES_PARK‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪100‬‬
‫נחל מתנן‬
‫‪103550‬‬
‫‪1009630‬‬
‫חווה חקלאית מן התקופה הערבית הקדומה‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪114‬‬
‫ואדי אל‪-‬קדיראת‬
‫‪104400‬‬
‫‪1003700‬‬
‫שרידי מצד שרידי יישוב וחרסים מן התקופות הברזל ההלניסטית הרומית והביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪115‬‬
‫נחל מתנן‬
‫‪104300‬‬
‫‪1010000‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪125‬‬
‫ואדי ח'ראשה‬
‫‪105800‬‬
‫‪1005500‬‬
‫שרידי ישוב חקלאי ומצד מתקופת הברזל‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪126‬‬
‫ואדי ח'ראשה‬
‫‪105200‬‬
‫‪1011500‬‬
‫שרידי יישוב מתקופת הברזל‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪139‬‬
‫ואדי ח'ראשה‪--‬‬
‫ואדי חסני‬
‫‪106200‬‬
‫‪1007700‬‬
‫שרידי ישוב מתקופת הברונזה התיכונה א'‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪165‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪107700‬‬
‫‪1005800‬‬
‫שרידי מצד מתקופת הברזל‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪209‬‬
‫בור סרפד‬
‫‪109400‬‬
‫‪1004300‬‬
‫שרידי מצד ובור מים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪210‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪109300‬‬
‫‪1009300‬‬
‫שרידי מצודה סגלגלה שער וחרסים מתקופת הברזל‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪66‬‬
‫טבלת אתרים ‪ – 1‬אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות‬
‫‪242‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪111600‬‬
‫‪1007900‬‬
‫שרידי ישוב מן התקופה הרומית‪-‬ביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪243‬‬
‫נקודת גובה ‪895‬‬
‫מ'‬
‫‪111500‬‬
‫‪1007400‬‬
‫שרידי מצודת סוגרים מעוגלת מגדל רבוע שרידי מבנים מעוגלים מכלאה מלבנית וחרסים‬
‫מתקופת הברזל ב'‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪244‬‬
‫ואדי חראיק‬
‫‪111400‬‬
‫‪1008600‬‬
‫שרידי מצד מתקופת הברזל‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪272‬‬
‫נחל לענה‬
‫‪113300‬‬
‫‪1013400‬‬
‫מצודה מבנים מכלאות‪ .‬חרסים מתקופת הברזל‪.‬‬
‫‪3103‬‬
‫נחל עקרב‬
‫‪115150‬‬
‫‪1007700‬‬
‫מצודה שער חומה שרידי יישוב שרידי מבנים‪ .‬חרסים מתקופת הברזל ב'‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪5382‬‬
‫נחל מתנן‬
‫‪102500‬‬
‫‪1009500‬‬
‫שדה טומולי מבנים אבני שחיקה קוי אבנים כלי צור וחרסים מן התקופות הברונזה הקדומה‬
‫ב' והברונזה התיכונה א'‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪5383‬‬
‫ואדי ח'ראשה‪--‬‬
‫ואדי אל‪-‬קדיראת ‪104500‬‬
‫‪1005300‬‬
‫שרידי ישוב חקלאי מן התקופות הברזל ההלניסטית הרומית והביזנטית‪.‬‬
‫‪5409‬‬
‫ואדי עג'רם‬
‫‪109600‬‬
‫‪1013600‬‬
‫שרידי יישוב נרחב חרסים מן התקופות הברזל ההליניסטית והרומית‪.‬‬
‫‪8277‬‬
‫ואדי אל‪-‬חלופי‬
‫‪101910‬‬
‫‪1009210‬‬
‫מבנים רגמים ארגזי קבורה כלי צור וחרסים מתקופת הברונזה הקדומה ב'‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8278‬‬
‫נחל מתנן‬
‫‪102690‬‬
‫‪1009090‬‬
‫גלי אבנים‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8279‬‬
‫נחל מתנן‬
‫‪102850‬‬
‫‪1009450‬‬
‫גדר וטראסות‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8280‬‬
‫נחל מתנן‬
‫‪102880‬‬
‫‪1009930‬‬
‫שרידי מבנה גל אבנים וטומולי‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪67‬‬
‫רמת ברנע‬
‫טבלת אתרים ‪ – 1‬אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות‬
‫‪8281‬‬
‫נחל מתנן‬
‫‪103050‬‬
‫‪1010000‬‬
‫מבנה גלי אבנים‪ .‬חרסים מתקופת הברונזה התיכונה א'‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8282‬‬
‫נחל מתנן‬
‫‪103560‬‬
‫‪1009460‬‬
‫גדר טרסות‪ .‬חרסים מהתקופה הביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8283‬‬
‫נחל מתנן‬
‫‪103850‬‬
‫‪1009300‬‬
‫יישוב כלי צור וחרסים מתקופת הברזל ב'‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8284‬‬
‫נחל מתנן‬
‫‪103950‬‬
‫‪1009600‬‬
‫מבנים גת (עם שרידי טיח) טרסות שומרה וחרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8285‬‬
‫נחל מתנן‬
‫‪104050‬‬
‫‪1009750‬‬
‫מבנהגדר שומרה מתקן (גת?) גרנות טראסות ממגורות‪ .‬חרסים מן התקופות הברזל ב'‬
‫והביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8286‬‬
‫נחל מתנן‬
‫‪103100‬‬
‫‪1009350‬‬
‫מבנה וחרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8287‬‬
‫נחל מתנן‬
‫‪103100‬‬
‫‪1009100‬‬
‫מבנים חרסים מן התקופות הברונזה הקדומה ב' הברזל ב' הרומית הקדומה והביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8288‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪104370‬‬
‫‪1009370‬‬
‫מבנים וחרסים מתקופת הברזל ב'‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8290‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪104450‬‬
‫‪1009550‬‬
‫ציורי סלע‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8291‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪104180‬‬
‫‪1009730‬‬
‫מבנים שרידי קירות‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8292‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪104330‬‬
‫‪1009980‬‬
‫מבנים כלי צור וחרסים מן התקופה הכלקוליתית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8293‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105000‬‬
‫‪1009100‬‬
‫אתר חניה מכלאות מעגלי אבנים גלי אבנים וחרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪68‬‬
‫טבלת אתרים ‪ – 1‬אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות‬
‫‪8294‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪104420‬‬
‫‪1009370‬‬
‫מבנים מכלאה‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8295‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪104380‬‬
‫‪1009780‬‬
‫בורות מים חצובים שוקת רבועה תעלות‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8296‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105950‬‬
‫‪1010000‬‬
‫שרידי מבנים כלי צור מתקופת הברונזה הקדומה ב' וחרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8297‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105900‬‬
‫‪1009700‬‬
‫רוגם מלבני גלי אבנים כלי צור וחרסים מתקופת הברונזה הקדומה ב'‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8298‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105940‬‬
‫‪1009490‬‬
‫שרידי מבנים מעוגלים כלי צור וחרסים מתקופת הברונזה הקדומה ב' וחרסים מתקופת‬
‫הברונזה התיכונה א'‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8299‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105590‬‬
‫‪1009500‬‬
‫שרידי מבנים מעוגלים וחרסים מן התקופות הברונזה הקדומה ב' והברזל ב'‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8300‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪106750‬‬
‫‪1009650‬‬
‫מבנה טראסות גדרות שומרה מעוגלת וחרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8301‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪106660‬‬
‫‪1009510‬‬
‫שרידי מבנים ממגורות כלי צור מתקופת הברונזה הקדומה ב' וחרסים מן התקופות הברונזה‬
‫הקדומה ב' הברזל ב' והביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8302‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪106640‬‬
‫‪1009140‬‬
‫גדר וטרסות‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8303‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105300‬‬
‫‪1009150‬‬
‫בור מים חצוב תעלה וחרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8304‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪106400‬‬
‫‪1009150‬‬
‫מבנים וחרסים מתקופת הברזל ב'‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8305‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪106300‬‬
‫‪1009400‬‬
‫גורן וחרסים מתקופת הברונזה הקדומה ב'‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪69‬‬
‫טבלת אתרים ‪ – 1‬אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות‬
‫‪8306‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪106190‬‬
‫‪1009840‬‬
‫גדר אבנים‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8307‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪106590‬‬
‫‪1009890‬‬
‫שומרה סגלגלה‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8308‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪106150‬‬
‫‪1010000‬‬
‫מבנים מעוגלים כלי צור מתקופת הברונזה הקדומה ב' וחרסים מהתקופה הביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8309‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪106290‬‬
‫‪1009740‬‬
‫גלי אבנים ומתקן‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8310‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪106900‬‬
‫‪1009800‬‬
‫מבנים וחרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8311‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪106800‬‬
‫‪1010040‬‬
‫שרידי מבנים מעוגלים וחרסים מן התקופות הברונזה הקדומה ב' והברזל ב'‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8312‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪106990‬‬
‫‪1009590‬‬
‫גדר וטראסות חקלאיות‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8313‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪107000‬‬
‫‪1009450‬‬
‫מבנים סגלגלים וחרסים מתקופת הברזל ב'‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8314‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪107100‬‬
‫‪1010000‬‬
‫שרידי מבנים וחרסים מן התקופות הברונזה הקדומה ב' והביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8315‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪107550‬‬
‫‪1009750‬‬
‫בור מים חצוב בור וגדר המקיפה קטע של וואדי הסכור בטראסות‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8317‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪107100‬‬
‫‪1009100‬‬
‫בור מים חצוב ותעלה‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8318‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪107050‬‬
‫‪1009050‬‬
‫מבנים מכלאה סגלגלה וחרסים מן התקופות הברזל ב' והביזנטית‪ .‬דרומה‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8319‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪107300‬‬
‫‪1009150‬‬
‫מבנה דמוי פרסה בורות מים ותעלות‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪70‬‬
‫טבלת אתרים ‪ – 1‬אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות‬
‫‪8320‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪107400‬‬
‫‪1009100‬‬
‫בורות מים ותעלה‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8321‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪105950‬‬
‫‪1009950‬‬
‫מבנים טראסות גדר וחרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8322‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪108850‬‬
‫‪1009750‬‬
‫מבנה מרובע שרידי מבנה מעוגל וחרסים מן התקופות הברזל ב' והביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8323‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪108050‬‬
‫‪1009600‬‬
‫מבנה מעוגל וטראסות חקלאיות‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8324‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪108300‬‬
‫‪1009600‬‬
‫שרידי מבנים מעוגלים‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8325‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪109000‬‬
‫‪1009350‬‬
‫גדר המקיפה קטע של וואדי הסכור בטראסות‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8326‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪108700‬‬
‫‪1009250‬‬
‫בור מים חצוב תעלות וחרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8327‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪108840‬‬
‫‪1009340‬‬
‫גת בנוייה מטוייחת וחרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8328‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪108750‬‬
‫‪1009300‬‬
‫שרידי מבנים מעוגלים וחרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8329‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪108300‬‬
‫‪1009350‬‬
‫גדר המקיפה מפגש וואדיות הסכור בטראסות‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8330‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪108200‬‬
‫‪1009600‬‬
‫שרידי רגמים‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8331‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪109000‬‬
‫‪1009350‬‬
‫מבנה מלבני וחרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8332‬‬
‫מצודת נחל סרפד‬
‫‪109300‬‬
‫‪1009250‬‬
‫מצודת סוגרים סגלגלה מבנים בור מים וחרסים מן התקופות הברזל ב' והביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪71‬‬
‫טבלת אתרים ‪ – 1‬אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות‬
‫‪8333‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪109210‬‬
‫‪1009460‬‬
‫מבנים מכלאות בור מים מוקף גדר אבנים בור מים חצוב וחרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8337‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪110000‬‬
‫‪1009650‬‬
‫מבנים וחרסים מתקופת הברזל ב'‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8338‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪109140‬‬
‫‪1009890‬‬
‫שרידי גדר‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8339‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪109550‬‬
‫‪1009850‬‬
‫גדר וטראסות‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8340‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪109050‬‬
‫‪1009950‬‬
‫גדר וטראסות‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8350‬‬
‫נחל מתנן‬
‫‪102950‬‬
‫‪1008400‬‬
‫מבנים‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8351‬‬
‫ואדי אל‪-‬חלופי‬
‫‪102300‬‬
‫‪1008650‬‬
‫מבנים טומולי וחרסים מן התקופות הברונזה הקדומה ב' והביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8352‬‬
‫ואדי אל‪-‬חלופי‬
‫‪102010‬‬
‫‪1008010‬‬
‫מגדל מלבני מכלאות עגולות וחרסים מן התקופות הברזל ב' והביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8353‬‬
‫נחל מתנן‬
‫‪103850‬‬
‫‪1008850‬‬
‫מבנים וחרסים מתקופת הברזל ב'‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8354‬‬
‫נחל מתנן‬
‫‪103630‬‬
‫‪1008580‬‬
‫מבנים‪ .‬חרסים מן התקופות הבינזטית והערבית הקדומה‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8355‬‬
‫נחל מתנן‬
‫‪104100‬‬
‫‪1009000‬‬
‫מבנים גורן‪ .‬חרסים מן התקופות הברזל ב' והביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8356‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪104030‬‬
‫‪1008830‬‬
‫מבנים כלי צור‪ .‬חרסים מתקופת הברזל ב'‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8357‬‬
‫נחל מתנן‬
‫‪103180‬‬
‫‪1008880‬‬
‫גל אבנים ותומולי‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪72‬‬
‫טבלת אתרים ‪ – 1‬אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות‬
‫‪8358‬‬
‫ואדי אל‪-‬חלופי‬
‫‪103600‬‬
‫‪1008100‬‬
‫מבנים רגמים כלי צור וחרסים מהתקופה הברונזה הקדומה ב' חרסים מתקופת הברונזה‬
‫רמת ברנע‬
‫התיכונה א'‪.‬‬
‫‪8361‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪104100‬‬
‫‪1008600‬‬
‫שרידי מבנים וחרסים מהתקופה הכלקוליתית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8362‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪104950‬‬
‫‪1008950‬‬
‫ציורי סלע‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8363‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪104740‬‬
‫‪1008290‬‬
‫ממגורה מלבנית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8365‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪104800‬‬
‫‪1008450‬‬
‫מבנה וחרסים מן התקופות הברונזה הקדומה ב' והברונזה התיכונה א'‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8366‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105040‬‬
‫‪1008440‬‬
‫מבנים מעוגלים‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8367‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105890‬‬
‫‪1008140‬‬
‫כלי צור‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8368‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105690‬‬
‫‪1008340‬‬
‫כלי צור‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8369‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105840‬‬
‫‪1008890‬‬
‫גלי אבנים כלי צור‪ .‬חרסים מן התקופות הברונזה הקדומה ב' והברזל ב'‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8370‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105840‬‬
‫‪1008740‬‬
‫מצבות‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8371‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪106340‬‬
‫‪1008140‬‬
‫גל אבנים ומכלאה‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪73‬‬
‫טבלת אתרים ‪ – 1‬אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות‬
‫‪8372‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪106290‬‬
‫‪1008240‬‬
‫אתר חנייה‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8373‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪106240‬‬
‫‪1008440‬‬
‫מבנים רגמים כלי צור וחרסים מתקופת הברונזה הקדומה ב'‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8374‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪107350‬‬
‫‪1008100‬‬
‫שרידי מבנים וחרסים מתקופת הברזל ב'‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8375‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪106950‬‬
‫‪1008800‬‬
‫מבנים מלבניים ממגורה חפורה וחרסים מתקופת הברזל ב'‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8376‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪107200‬‬
‫‪1008550‬‬
‫גדר המקיפה קטע של ואדי הסכור בטראסות‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8377‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪107850‬‬
‫‪1008700‬‬
‫שרידי מבנים מעוגלים וחרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8378‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪107590‬‬
‫‪1008540‬‬
‫גורן בנוייה‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8379‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪107440‬‬
‫‪1008540‬‬
‫בור מים חצוב ותעלות‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8380‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪107340‬‬
‫‪1008690‬‬
‫בור מים חצוב ותעלות‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8381‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪108850‬‬
‫‪1008250‬‬
‫מכלאות סגלגלות וחרסים מתקופת הברזל ב'‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8382‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪108950‬‬
‫‪1008400‬‬
‫מבנה מלבני וחרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8383‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪108940‬‬
‫‪1008090‬‬
‫מבנה‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪74‬‬
‫טבלת אתרים ‪ – 1‬אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות‬
‫‪8384‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪108800‬‬
‫‪1009050‬‬
‫מבנים מעוגלים וחרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8385‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪108940‬‬
‫‪1008740‬‬
‫מבנה כלי צור וחרסים מתקופת הברונזה הקדומה ב' וחרסים מן התקופות הברונזה התיכונה‬
‫א' והביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8386‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪108400‬‬
‫‪1008550‬‬
‫שרידי מבנים וחרסים מתקופת הברזל ב'‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8387‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪109950‬‬
‫‪1008750‬‬
‫בור מים חצוב ותעלה‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8388‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪109390‬‬
‫‪1008140‬‬
‫מבנה טראסות בנויות וחרסים מתקופת הברזל ב'‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8389‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪109900‬‬
‫‪1008100‬‬
‫מבנים וחרסים מתקופת הברזל ב'‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8390‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪109900‬‬
‫‪1008900‬‬
‫מבנים וחרסים מתקופת הברונזה התיכונה א'‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8391‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪109650‬‬
‫‪1008300‬‬
‫מבנים מכלאה וחרסים מן התקופות הברזל ב' והביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8392‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪109250‬‬
‫‪1008200‬‬
‫גדר וטראסות‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8434‬‬
‫גבעת ברנע‬
‫‪102650‬‬
‫‪1007700‬‬
‫מבנה קיר וטומולוס‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8435‬‬
‫גבעת ברנע‬
‫‪102280‬‬
‫‪1008030‬‬
‫מבנה טומולי וכלי צור מתקופת הברונזה הקדומה ב'‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8436‬‬
‫גבעת ברנע‬
‫‪102540‬‬
‫‪1007240‬‬
‫רגמים‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪75‬‬
‫טבלת אתרים ‪ – 1‬אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות‬
‫‪8437‬‬
‫גבעת ברנע‬
‫‪103330‬‬
‫‪1007780‬‬
‫מבנים גלי אבנים חרסים מן התקופות הברונזה הקדומה ב' והרומית הקדומה‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8438‬‬
‫גבעת ברנע‬
‫‪103580‬‬
‫‪1007580‬‬
‫מכלאות וטומולי‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8439‬‬
‫גבעת ברנע‬
‫‪103580‬‬
‫‪1007180‬‬
‫מבנים רגמים כלי צור וחרסים מתקופת הברונזה הקדומה ב'‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8440‬‬
‫גבעת ברנע‬
‫‪103180‬‬
‫‪1007130‬‬
‫מבנים רגמים כלי צור וחרסים מתקופת הברונזה הקדומה ב'‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8441‬‬
‫גבעת ברנע‬
‫‪103600‬‬
‫‪1008100‬‬
‫מבנים ורגמים‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8442‬‬
‫גבעת ברנע‬
‫‪104400‬‬
‫‪1007600‬‬
‫רגמים‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8443‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105250‬‬
‫‪1007550‬‬
‫מבנים מעוגלים וחרסים מתקופת הברזל ב'‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8444‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105730‬‬
‫‪1007180‬‬
‫שרידי מבנים וחרסים מן התקופה הכלקוליתית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8445‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105550‬‬
‫‪1007500‬‬
‫מבנים כלי צור וחרסים מן התקופות הברונזה הקדומה ב' הברזל ב' והביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8446‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105790‬‬
‫‪1007740‬‬
‫מבנה מעוגל וחרסים מתקופת הברזל ב'‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8447‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105540‬‬
‫‪1007740‬‬
‫מבנה כלי צור וחרסים מן התקופות הברונזה הקדומה ב' והברונזה התיכונה א'‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8448‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪106240‬‬
‫‪1007240‬‬
‫כלי צור‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8449‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪106750‬‬
‫‪1007350‬‬
‫שרידי מבנים וחרסים מן התקופות הברונזה התיכונה א' הברזל ב' והביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪76‬‬
‫טבלת אתרים ‪ – 1‬אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות‬
‫‪8450‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪106800‬‬
‫‪1007950‬‬
‫מבנים‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8451‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪107790‬‬
‫‪1007490‬‬
‫מבנים‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8452‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪107650‬‬
‫‪1007050‬‬
‫מבנים וערימת סיקול‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8453‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪107700‬‬
‫‪1007150‬‬
‫מבנים גורן וחרסים מתקופת הברזל ב'‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8454‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪108940‬‬
‫‪1007490‬‬
‫מבנים מעוגלים וחרסים מן התקופות הברזל ב' והביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8455‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪108940‬‬
‫‪1007190‬‬
‫מבנים וחרסים מתקופת הברזל ב'‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8456‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪108550‬‬
‫‪1007650‬‬
‫מבנים סגלגלים וחרסים מתקופת הברזל ב'‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8459‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪108900‬‬
‫‪1008000‬‬
‫גדר המקיפה קטע של ואדי הסכור בטראסות‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8460‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪108550‬‬
‫‪1007950‬‬
‫מבנים מעוגלים שרידי קירות וחרסים מן התקופות הברונזה הקדומה ב' והברונזה התיכונה‬
‫רמת ברנע‬
‫א'‪.‬‬
‫‪8461‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪108350‬‬
‫‪1007950‬‬
‫גדר המקיפה קטע של ואדי הסכור בטראסות‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8462‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪110050‬‬
‫‪1008000‬‬
‫גדר אבנים‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8463‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪109750‬‬
‫‪1007050‬‬
‫מבנים וחרסים מתקופת הברזל ב'‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪77‬‬
‫טבלת אתרים ‪ – 1‬אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות‬
‫‪8464‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪109650‬‬
‫‪1007200‬‬
‫מבנים וחרסים מתקופת הברזל ב'‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8465‬‬
‫ואדי אל‪-‬עסלי‬
‫‪102540‬‬
‫‪1006240‬‬
‫גלי אבנים‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8466‬‬
‫גבעת ברנע‬
‫‪102930‬‬
‫‪1006880‬‬
‫אתר חנייה גלי אבנים וחרסים מהתקופה הרומית הקדומה‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8467‬‬
‫גבעת ברנע‬
‫‪103050‬‬
‫‪1006800‬‬
‫מבנים מעוגלים וחרסים מתקופת הברזל ב'‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8468‬‬
‫גבעת ברנע‬
‫‪103200‬‬
‫‪1006700‬‬
‫מבנים וחרסים מתקופת הברזל ב'‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8469‬‬
‫גבעת ברנע‬
‫‪103550‬‬
‫‪1006800‬‬
‫רגמים וחרסים מתקופת הברזל ב'‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8470‬‬
‫גבעת ברנע‬
‫‪103380‬‬
‫‪1006480‬‬
‫גדר טראסות בור מים תעלות שומרה וטומולוס‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8471‬‬
‫גבעת ברנע‬
‫‪103280‬‬
‫‪1006280‬‬
‫מכלאה מעוגלת גלי אבנים וחרסים מהתקופה הביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8473‬‬
‫גבעת ברנע‬
‫‪103180‬‬
‫‪1006130‬‬
‫שרידי מבניםבור מים חצוב ותעלה‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8474‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪104180‬‬
‫‪1006880‬‬
‫מכלאות ציורי סלע וטומולוס‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8475‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪104540‬‬
‫‪1006890‬‬
‫ממגורה סגלגלה‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8476‬‬
‫גבעת ברנע‬
‫‪104250‬‬
‫‪1006350‬‬
‫מבנים ציורי סלע גדר טראסות וחרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪78‬‬
‫טבלת אתרים ‪ – 1‬אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות‬
‫‪8477‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105250‬‬
‫‪1006870‬‬
‫עפיפון ומעגל אבנים‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8478‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105130‬‬
‫‪1006430‬‬
‫גדר המקיפה קטע של ואדי הסכור בטראסות אתר חנייה וחרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8479‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105290‬‬
‫‪1006090‬‬
‫בור מים‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8480‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105880‬‬
‫‪1006630‬‬
‫מבנים כלי צור וחרסים מן התקופות הברונזה הקדומה ב' והברונזה התיכונה א'‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8481‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪106200‬‬
‫‪1006300‬‬
‫מבנים סגלגלים וחרסים מתקופת הברזל ב'‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8482‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪107090‬‬
‫‪1006990‬‬
‫מכלאות וחרסים מתקופת הברזל ב'‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8483‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪107340‬‬
‫‪1006090‬‬
‫אתר חנייה וחרסים מן התקופות הברזל ב' והביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8484‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪107740‬‬
‫‪1006490‬‬
‫מבנים‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8485‬‬
‫נחל חוסני‬
‫‪108650‬‬
‫‪1006150‬‬
‫מבנים שרידי רגמים וחרסים מתקופת הברונזה הקדומה ב'‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8486‬‬
‫נחל חוסני‬
‫‪108850‬‬
‫‪1006300‬‬
‫ממגורות‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8487‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪108740‬‬
‫‪1006640‬‬
‫טראסות חקלאיות‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8488‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪109940‬‬
‫‪1006140‬‬
‫גדר המקיפה קטע של ואדי הסכור בטראסות‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪79‬‬
‫טבלת אתרים ‪ – 1‬אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות‬
‫‪8489‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪109550‬‬
‫‪1006200‬‬
‫גדר וטראסות חקלאיות‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8490‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪109670‬‬
‫‪1006670‬‬
‫ציורי סלע‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8491‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪109400‬‬
‫‪1006410‬‬
‫מבנה מלבני וחרסים מן התקופות הביזנטית והערבית הקדומה‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8492‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪109400‬‬
‫‪1006500‬‬
‫גדר המקיפה קטע של ואדי הסכור בטראסות‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8493‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪109450‬‬
‫‪1006750‬‬
‫מבנים כלי צור וחרסים מתקופת הברזל ב'‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8494‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪109300‬‬
‫‪1006690‬‬
‫גדר וסכר‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8495‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪109650‬‬
‫‪1007100‬‬
‫מבנים מכלאה עגולה כלי צור וחרסים מתקופת הברזל ב'‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8496‬‬
‫נחל קדש ברנע‬
‫‪102800‬‬
‫‪1005750‬‬
‫בורות מים‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8497‬‬
‫ואדי אל‪-‬עסלי‬
‫‪102920‬‬
‫‪1005950‬‬
‫מבנים וחרסים מהתקופה הביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8498‬‬
‫ואדי אל‪-‬עסלי‬
‫‪103850‬‬
‫‪1005600‬‬
‫מבנים וחרסים מתקופת הברזל ב'‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8499‬‬
‫ואדי אל‪-‬עסלי‬
‫‪103750‬‬
‫‪1005050‬‬
‫מבנים וחרסים מתקופת הברונזה התיכונה א'‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8502‬‬
‫ואדי אל‪-‬עסלי‬
‫‪103200‬‬
‫‪1006000‬‬
‫יישוב מבנה בורות מים גת שומרה טראסות‪ .‬חרסים מהתקופה הביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪80‬‬
‫טבלת אתרים ‪ – 1‬אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות‬
‫‪8503‬‬
‫נחל קדש ברנע‬
‫‪104330‬‬
‫‪1005430‬‬
‫מבנים וחרסים מהתקופה הרומית הקדומה‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8504‬‬
‫נחל קדש ברנע‬
‫‪104150‬‬
‫‪1005650‬‬
‫אתר חנייה מעגלי אבנים וחרסים מהתקופה הרומית הקדומה‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8505‬‬
‫גבעת ברנע‬
‫‪104280‬‬
‫‪1005880‬‬
‫גדר טראסות וממגורה‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8506‬‬
‫גבעת ברנע‬
‫‪104350‬‬
‫‪1005600‬‬
‫גדר וטראסות‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8507‬‬
‫גבעת ברנע‬
‫‪104340‬‬
‫‪1005640‬‬
‫ציורי סלע‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8508‬‬
‫גבעת ברנע‬
‫‪104130‬‬
‫‪1005580‬‬
‫מבנים וחרסים מן התקופות הברזל ב' והביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8509‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪104530‬‬
‫‪1005430‬‬
‫גדר טראסות מבנה‪ .‬חרסים מהתקופה הביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8510‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪104350‬‬
‫‪1005250‬‬
‫גדר וטראסות‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8511‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪104820‬‬
‫‪1005470‬‬
‫מבנים מעוגלים בור מים חצוב‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8512‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪104900‬‬
‫‪1005450‬‬
‫אתר חנייה וחרסים מן התקופה הרומית הקדומה‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8513‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪104700‬‬
‫‪1005150‬‬
‫מבנים טומולי ושרידי טראסות חקלאיות‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8514‬‬
‫ואדי ח'ראשה‬
‫‪105900‬‬
‫‪1005400‬‬
‫שרידי ישוב חקלאי ומצד מתקופת הברזל‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪81‬‬
‫טבלת אתרים ‪ – 1‬אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות‬
‫‪8515‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105700‬‬
‫‪1005300‬‬
‫גדר המקיפה קטע של ואדי הסכור בטראסות‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8516‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105600‬‬
‫‪1006050‬‬
‫שרידי מבנים וחרסים מן התקופות הברזל ב' הביזנטית והערבית הקדומה‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8517‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105750‬‬
‫‪1005950‬‬
‫בור מים תעלות‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8518‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105780‬‬
‫‪1005680‬‬
‫גדר המקיפה קטע של ואדי הסכור מכלאה‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8519‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105500‬‬
‫‪1005750‬‬
‫מבנים מעוגלים וחרסים מן התקופת הברזל ב'‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8520‬‬
‫ואדי ח'ראשה‬
‫‪105900‬‬
‫‪1006090‬‬
‫שרידי ישוב חקלאי ומצד מתקופת הברזל‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8521‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105040‬‬
‫‪1005460‬‬
‫גל אבנים וחרסים מתקופת הברונזה התיכונה א'‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8522‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105700‬‬
‫‪1005900‬‬
‫יישוב מצד סגלגל שרידי מבנים מעוגלים מכלאה חרסים מתקופת הברזל ב'‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8523‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪106400‬‬
‫‪1005350‬‬
‫מבנים וחרסים מתקופת הברזל ב'‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8524‬‬
‫נחל חוסני‬
‫‪107000‬‬
‫‪1005900‬‬
‫מבנים וחרסים מן התקופות הברזל ב' הביזנטית והערבית הקדומה‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8525‬‬
‫נחל חוסני‬
‫‪107850‬‬
‫‪1005100‬‬
‫גדר המקיפה קטע של ואדי הסכור בטראסות‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪82‬‬
‫טבלת אתרים ‪ – 1‬אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות‬
‫‪8526‬‬
‫נחל חוסני‬
‫‪107750‬‬
‫‪1005600‬‬
‫שרידי מבנים גדר אבנים מדרגות חקלאיות וחרסים מן התקופות הברזל ב' הביזנטית‬
‫והערבית הקדומה‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8527‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪107240‬‬
‫‪1005940‬‬
‫מבנה וחרסים מן התקופות הברונזה הקדומה ב' והברונזה התיכונה א'‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8528‬‬
‫נחל חוסני‬
‫‪107300‬‬
‫‪1005700‬‬
‫שומרה סגלגלה וגדר המקיפה קטע של ואדי הסכור בטראסות‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8529‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪107540‬‬
‫‪1005690‬‬
‫מבנה מרובע וחרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8530‬‬
‫נחל חוסני‬
‫‪107600‬‬
‫‪1005750‬‬
‫מבנים גדר וחרסים מן התקופות הברזל ב' והביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8547‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪107890‬‬
‫‪1005540‬‬
‫ממגורות וחרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8548‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪109000‬‬
‫‪1005700‬‬
‫אתר חנייה מעגלי אבנים וחרסים מן התקופה הרומית הקדומה‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8549‬‬
‫נחל חוסני‬
‫‪108550‬‬
‫‪1005450‬‬
‫מבנים מעוגלים שרידי מבנים וחרסים מן התקופה הערבית הקדומה‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8550‬‬
‫נחל חוסני‬
‫‪108890‬‬
‫‪1005340‬‬
‫גדר המקיפה קטע של ואדי הסכור בטראסות‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8551‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪109650‬‬
‫‪1006500‬‬
‫מבנים שומרה סגלגלה גת מטוייחת גדר טראסות וחרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8552‬‬
‫נחל קדש ברנע‬
‫‪103750‬‬
‫‪1004550‬‬
‫מבנים מעוגלים וחרסים מהתקופה הביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪83‬‬
‫טבלת אתרים ‪ – 1‬אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות‬
‫‪8553‬‬
‫נחל קדש ברנע‬
‫‪103350‬‬
‫‪1004100‬‬
‫מבנים מעוגלים וחרסים מתקופת הברזל ב'‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8554‬‬
‫נחל קדש ברנע‬
‫‪105540‬‬
‫‪1004950‬‬
‫מבנים וחרסים מתקופת הברזל ב'‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8555‬‬
‫נחל קדש ברנע‬
‫‪104300‬‬
‫‪1004300‬‬
‫מבנה וחרסים מן התקופות הביזנטית והערבית הקדומה‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8556‬‬
‫נחל קדש ברנע‬
‫‪104780‬‬
‫‪1004130‬‬
‫בור מים חצוב שוקת חצובה באבן ציורי סלע‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8557‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105000‬‬
‫‪1004650‬‬
‫יישוב מבנים וחרסים מן התקופות הברונזה התיכונה א' הברזל ב' והביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8558‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105540‬‬
‫‪1004590‬‬
‫מבנים חרסים מתקופת הברזל ב'‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8559‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105420‬‬
‫‪1004270‬‬
‫מבנים וחרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8560‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105470‬‬
‫‪1004170‬‬
‫מבנים וחרסים מהתקופה הביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8561‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105080‬‬
‫‪1004480‬‬
‫מכלאה שרידי מבנים וחרסים מתקופת הברזל ב'‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8563‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105350‬‬
‫‪1004750‬‬
‫מבנים מכלאה רגמים‪ .‬חרסים מן התקופות הברונזה הקדומה ב' הברזל ב' והביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8564‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105430‬‬
‫‪1004930‬‬
‫מבנים סגלגלים‪ .‬חרסים מן התקופות הכלקוליתית והביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8565‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪106050‬‬
‫‪1004450‬‬
‫אתר חנייה גלי אבנים מעגלי אבנים וחרסים מן התקופה הרומית הקדומה‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪84‬‬
‫טבלת אתרים ‪ – 1‬אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות‬
‫‪8566‬‬
‫בור חרשה‬
‫‪107800‬‬
‫‪1004100‬‬
‫בורות מים חצובים שוקת ותעלה‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8567‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪107200‬‬
‫‪1004500‬‬
‫גדר המקיפה קטע של ואדי הסכור בטראסות‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8568‬‬
‫בור חרשה‬
‫‪107840‬‬
‫‪1004240‬‬
‫בור מים חצוב‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8569‬‬
‫נחל חוסני‬
‫‪107690‬‬
‫‪1004740‬‬
‫בור מים חצוב ותעלות‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8570‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪107890‬‬
‫‪1004990‬‬
‫מבנה סגלגל וחרסים מתקופת הברזל ב'‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8571‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪108470‬‬
‫‪1004920‬‬
‫מבנה מעוגל שרידי מבנים ציורי סלע וחרסים מן התקופת הברונזה הקדומה ב'‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8572‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪108050‬‬
‫‪1004950‬‬
‫מבנים מבנה מלבני מכלאות גדר המקיפה קטע של ואדי הסכור בטראסות וחרסים מן‬
‫התקופות הביזנטית והערבית הקדומה‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8573‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪108290‬‬
‫‪1004690‬‬
‫מבנים מעוגלים וחרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8574‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪108500‬‬
‫‪1004450‬‬
‫מכלאות מתקנים מעוגלים וחרסים מתקופת הברונזה הקדומה ב'‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8575‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪108800‬‬
‫‪1004250‬‬
‫בור מים חצוב חרותת תקרה תעלה ושרידי אתר חנייה‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8576‬‬
‫מאגורות סרפד‬
‫‪109300‬‬
‫‪1004200‬‬
‫בורות מים ותעלות‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪85‬‬
‫טבלת אתרים ‪ – 1‬אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות‬
‫‪8577‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪109290‬‬
‫‪1004290‬‬
‫מבנה וחרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8578‬‬
‫מאגורות סרפד‬
‫‪109500‬‬
‫‪1004100‬‬
‫בורות מים ותעלות‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8579‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪109650‬‬
‫‪1004250‬‬
‫תפזורת צור‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8580‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪109400‬‬
‫‪1004650‬‬
‫מבנה מלבני גלי אבנים וחרסים מתקופת הברונזה התיכונה א'‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8581‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪109700‬‬
‫‪1004700‬‬
‫מבנים וחרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8582‬‬
‫נחל קדש ברנע‬
‫‪104000‬‬
‫‪1003950‬‬
‫מגדל מבנים מכלאות שרידי מבנים ממגורות גרונות‪ .‬חרסים מתקופת הברזל ב'‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8583‬‬
‫נחל קדש ברנע‬
‫‪104100‬‬
‫‪1004000‬‬
‫מבנים יישוב שרידי קירות בור מים חצוב תעלה מכלאה גורן טראסות‪ .‬חרסים מתקופת‬
‫הברזל ב' הרומית הקדומה והביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8584‬‬
‫הר חרשה‬
‫‪104390‬‬
‫‪1003540‬‬
‫בור מים מעוגל‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8585‬‬
‫הר חרשה‬
‫‪104570‬‬
‫‪1003300‬‬
‫מבנים אתר חנייה גלי אבנים "מצבות"רוגם‪ .‬חרסים מהתקופה הביזנטית‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8586‬‬
‫הר חרשה‬
‫‪104200‬‬
‫‪1003200‬‬
‫יישוב מבנים טומולי כלי צור וחרסים מן התקופות הברונזה הקדומה ב' והבזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8587‬‬
‫נחל קדש ברנע‬
‫‪104640‬‬
‫‪1003090‬‬
‫בור מים‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪86‬‬
‫טבלת אתרים ‪ – 1‬אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות‬
‫‪8588‬‬
‫נחל קדש ברנע‬
‫‪106030‬‬
‫‪1003430‬‬
‫מבנים וחרסים מן התקופה הרומית‪-‬הביזנטית‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8589‬‬
‫נחל קדש ברנע‬
‫‪105450‬‬
‫‪1003950‬‬
‫מבנים רגמים וחרסים מתקופת הברונזה הקדומה ב'‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8590‬‬
‫נחל קדש ברנע‬
‫‪105700‬‬
‫‪1003300‬‬
‫אתר חניה מעגלי אבנים וחרסים מן התקופה הרומית‪-‬הביזנטית‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8591‬‬
‫נחל קדש ברנע‬
‫‪105270‬‬
‫‪1003270‬‬
‫שרידי מבנים וחרסים מן התקופה הרומית‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8592‬‬
‫נחל קדש ברנע‬
‫‪105740‬‬
‫‪1003990‬‬
‫בור מים חצוב‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8593‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪106940‬‬
‫‪1003690‬‬
‫מכלאה עגולה וחרסים מן התקופות הרומית הקדומה והרומית‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8595‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪107500‬‬
‫‪1003350‬‬
‫מכלאה שרידי מבנים מעוגלים וחרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8596‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪108550‬‬
‫‪1003350‬‬
‫רגמים‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8597‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪109500‬‬
‫‪1003850‬‬
‫בור מים חצוב ותעלה‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8598‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪109670‬‬
‫‪1003370‬‬
‫תפזורת צור‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8599‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪109950‬‬
‫‪1003400‬‬
‫מבנים וחרסים מתקופת הברונזה הקדומה ב'‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8600‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪109760‬‬
‫‪1003910‬‬
‫גדר המקיפה קטע של ואדי הסכור בטראסות שרידי מבנים וחרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪87‬‬
‫טבלת אתרים ‪ – 1‬אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות‬
‫‪8601‬‬
‫נחל קדש ברנע‬
‫‪102660‬‬
‫‪1002060‬‬
‫מבנה גדר המקיפה קטע של ודי הסכור בטרסות חרסים מהתקופה הביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8602‬‬
‫נחל קדש ברנע‬
‫‪103380‬‬
‫‪1002680‬‬
‫מבנים גדר טראסות וחרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8603‬‬
‫נחל קדש ברנע‬
‫‪103830‬‬
‫‪1002580‬‬
‫שרידי מבנים וחרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8604‬‬
‫נחל קדש ברנע‬
‫‪103950‬‬
‫‪1002850‬‬
‫גלי אבנים וטומולי‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8605‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪107690‬‬
‫‪1002940‬‬
‫מבנים‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8606‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪107550‬‬
‫‪1002150‬‬
‫מבנה גל אבנים וחרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8607‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪109650‬‬
‫‪1002950‬‬
‫מבנים וחרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8610‬‬
‫נחל קדש ברנע‬
‫‪103950‬‬
‫‪1001900‬‬
‫יישוב מכלאות עגולות מסגד פתוח מבנה מלבני רגמים וחרסים מן התקופות הביזנטית‬
‫הר הנגב‬
‫והאיסלמית הקדומה‪.‬‬
‫‪8616‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪108440‬‬
‫‪1001940‬‬
‫מבנה מרובע‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8621‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105210‬‬
‫‪1007560‬‬
‫מבנים‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8622‬‬
‫נחל מתנן‬
‫‪103500‬‬
‫‪1009600‬‬
‫שרידי יישוב סכרים וחרסים מן התקופות הביזנטית והערבית הקדומה‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪88‬‬
‫טבלת אתרים ‪ – 1‬אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות‬
‫‪8623‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪110500‬‬
‫‪1009700‬‬
‫מבנים גרנות ממגורות וחרסים מן התקופות הברזל ב' והביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8624‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪110790‬‬
‫‪1009690‬‬
‫רוגם‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8625‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪110440‬‬
‫‪1009040‬‬
‫מבנה מעוגל‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8626‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪111050‬‬
‫‪1009450‬‬
‫מבנים מעוגלים ציורים חרותים בסלע וגל אבנים‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8627‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪111440‬‬
‫‪1009690‬‬
‫רגמים‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8628‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪111850‬‬
‫‪1009900‬‬
‫מבנים סגלגלים אתר חנייה גלי אבנים וחרסים מן התקופות הרומית והביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8629‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪111450‬‬
‫‪1009300‬‬
‫מכלאה סגלגלה ורוגם‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8630‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪112200‬‬
‫‪1009750‬‬
‫מכלאות מעוגלות וחרסים מתקופת הברזל ב'‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8631‬‬
‫נחל עקרב‬
‫‪112950‬‬
‫‪1009700‬‬
‫שרידי מבנים מעוגלים וכלי צור מן התקופה הנאוליתית הקדם‪-‬קיראמית ב'‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8632‬‬
‫נחל עקרב‬
‫‪112900‬‬
‫‪1009600‬‬
‫מבנים מעוגלים מכלאה טראסות חקלאיות גדר אבנים וחרסים מן התקופות הברזל ב'‬
‫הר הנגב‬
‫הרומית הקדומה והביזנטית‪.‬‬
‫‪8633‬‬
‫נחל עקרב‬
‫‪112990‬‬
‫‪1009540‬‬
‫הר הנגב‬
‫כלי צור מן התקופה הנאוליתית הקדם‪-‬קיראמית ב'‪.‬‬
‫‪89‬‬
‫טבלת אתרים ‪ – 1‬אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות‬
‫‪8634‬‬
‫נחל עקרב‬
‫‪113100‬‬
‫‪1009700‬‬
‫גדר אבנים וטראסות חקלאיות‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8635‬‬
‫נחל עקרב‬
‫‪113100‬‬
‫‪1009100‬‬
‫אתר חנייה מעגלי אבנים וחרסים מן התקופה הרומית הקדומה‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8636‬‬
‫נחל עקרב‬
‫‪113500‬‬
‫‪1009500‬‬
‫אתר חנייה גלי אבנים וחרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8637‬‬
‫נחל עקרב‬
‫‪113750‬‬
‫‪1009400‬‬
‫מבנים סגלגלים טראסות וחרסים מתקופת הברזל ב'‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8638‬‬
‫נחל עקרב‬
‫‪113950‬‬
‫‪1009300‬‬
‫מבנים קבר ארגז מתקן רבוע וחרסים מתקופת הברזל ב'‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8639‬‬
‫נחל עקרב‬
‫‪113940‬‬
‫‪1009140‬‬
‫מעגלי אבנים וכלי צור מן התקופה הפליאוליתית התחתונה‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8640‬‬
‫נחל נצנה‬
‫‪114250‬‬
‫‪1009950‬‬
‫מבנים מעוגלים טראסות וכלי צור מתקופת הברונזה הקדומה‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8643‬‬
‫נחל נצנה‬
‫‪114540‬‬
‫‪1009540‬‬
‫גל אבנים‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8644‬‬
‫נחל נצנה‬
‫‪114650‬‬
‫‪1009450‬‬
‫מבנה סגלגל וחרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8645‬‬
‫נחל נצנה‬
‫‪114950‬‬
‫‪1009450‬‬
‫מבנה מלבני גורן ממגורות מתקנים קברים וחרסים מתקופת הברזל ב'‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8646‬‬
‫נחל נצנה‬
‫‪115090‬‬
‫‪1009440‬‬
‫גדר אבנים התוחמת קטע של וואדי סכור בטראסות‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪90‬‬
‫טבלת אתרים ‪ – 1‬אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות‬
‫‪8647‬‬
‫נחל נצנה‬
‫‪115050‬‬
‫‪1009900‬‬
‫שרידי מבנה אתר חנייה רגמים גלי אבנים כלי צור וחרסים מן התקופות הברונזה הקדומה‬
‫הר הנגב‬
‫הברזל ב' הרומית הקדומה והביזנטית‪.‬‬
‫‪8648‬‬
‫נחל נצנה‬
‫‪115400‬‬
‫‪1009100‬‬
‫מבנים כלי צור וחרסים מן התקופות הברונזה הקדומה והביזנטית‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8649‬‬
‫נחל נצנה‬
‫‪115700‬‬
‫‪1009350‬‬
‫אתר חנייה גלי אבנים וחרסים מתקופת הברזל ב'‪.‬‬
‫‪8650‬‬
‫נחל יתר‬
‫‪116140‬‬
‫‪1009740‬‬
‫גדר אבנים התוחמת קטע של וואדי סכור בטראסות‪.‬‬
‫‪8651‬‬
‫נחל נצנה‬
‫‪116200‬‬
‫‪1009150‬‬
‫אתר חנייה גלי אבנים וחרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫‪8688‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪110300‬‬
‫‪1008150‬‬
‫רגמים‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8689‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪110950‬‬
‫‪1008290‬‬
‫קבר שיח' מן התקופה העותומנית מבנה רבוע וקברי שוחה מן התקופה המודרנית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8690‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪110940‬‬
‫‪1008290‬‬
‫מבנה מעוגל‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8692‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪111250‬‬
‫‪1008500‬‬
‫שרידי יישוב מכלאה וחרסים מתקופת הברזל ב'‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8693‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪110950‬‬
‫‪1009050‬‬
‫שרידי יישוב מכלאה וחרסים מתקופת הברזל ב'‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8694‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪111350‬‬
‫‪1009050‬‬
‫קיר אבנים סגלגל רגמים דולמן וממגורה‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪91‬‬
‫טבלת אתרים ‪ – 1‬אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות‬
‫‪8695‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪111500‬‬
‫‪1009000‬‬
‫שרידי מבנים מלבניים ממגורות וחרסים מתקופת הברזל ב'‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8696‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪111700‬‬
‫‪1008700‬‬
‫שרידי מבנה סגלגל גלי אבנים מכלאה סגלגלה וחרסים מתקופת הברזל ב'‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8697‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪111850‬‬
‫‪1008950‬‬
‫אתר חנייה מעגלי אבנים מבנה מלבני וחרסים מן התקופות הברזל ב' והביזנטית‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8698‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪111540‬‬
‫‪1008340‬‬
‫גדר אבנים וטראסות חקלאיות‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8699‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪111700‬‬
‫‪1008300‬‬
‫שרידי מבנים מעוגלים וחרסים מן התקופות הברזל ב' והביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8700‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪111700‬‬
‫‪1008200‬‬
‫שרידי יישוב וחרסים מן התקופות הברונזה הקדומה הברזל ב' והביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8702‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪111540‬‬
‫‪1008040‬‬
‫גדר אבנים וטראסות חקלאיות‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8703‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪111600‬‬
‫‪1008150‬‬
‫שרידי יישוב מכלאות וחרסים מתקופת הברזל ב'‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8704‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪112090‬‬
‫‪1008090‬‬
‫שרידי מבנה מעוגל‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8705‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪112200‬‬
‫‪1008200‬‬
‫מבנה (מגדל?) מכלאה בנוייה וחרסים מן התקופות הברזל ב' והביזנטית‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8706‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪112140‬‬
‫‪1008340‬‬
‫מכלאה‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8707‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪112450‬‬
‫‪1008600‬‬
‫שרידי יישוב וחרסים מן התקופות הרומית והביזנטית‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪92‬‬
‫טבלת אתרים ‪ – 1‬אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות‬
‫‪8708‬‬
‫נחל עקרב‬
‫‪112890‬‬
‫‪1008740‬‬
‫גל אבנים‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8709‬‬
‫נחל עקרב‬
‫‪113090‬‬
‫‪1008740‬‬
‫גדר אבנים וטראסות חקלאיות‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8710‬‬
‫נחל עקרב‬
‫‪113100‬‬
‫‪1009000‬‬
‫שרידי מבנים גדר אבנים טראסות חקלאיות וחרסים מתקופת הברזל ב'‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8711‬‬
‫נחל עקרב‬
‫‪113540‬‬
‫‪1008140‬‬
‫ממגורה מלבנית‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8712‬‬
‫נחל עקרב‬
‫‪114000‬‬
‫‪1008900‬‬
‫מכלאות וחרסים מתקופת הברזל ב'‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8713‬‬
‫נחל עקרב‬
‫‪114300‬‬
‫‪1008650‬‬
‫מבנה מלבני אתר חנייה וגלי אבנים‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8714‬‬
‫נחל עקרב‬
‫‪114250‬‬
‫‪1008150‬‬
‫גל אבנים מכלאה וחרסים מתקופת הברזל ב'‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8715‬‬
‫נחל עקרב‬
‫‪114650‬‬
‫‪1008450‬‬
‫גדר אבנים התוחמת קטע סכור בטראסות וסכר גדול‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8716‬‬
‫נחל נצנה‬
‫‪114950‬‬
‫‪1008400‬‬
‫שרידי מבנים גלי אבנים גורן רוגם רבוע וחרסים מן התקופות הברונזה הקדומה והברזל ב'‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8717‬‬
‫נחל נצנה‬
‫‪114950‬‬
‫‪1008750‬‬
‫מבנה מלבני וחרסים מתקופת הברזל ב'‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8718‬‬
‫נחל נצנה‬
‫‪115200‬‬
‫‪1008250‬‬
‫מבנים ממגורה וחרסים מתקופת הברזל ב'‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8719‬‬
‫נחל עכשוב‬
‫‪115350‬‬
‫‪1008550‬‬
‫אתר חנייה גלי אבנים וחרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪93‬‬
‫טבלת אתרים ‪ – 1‬אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות‬
‫‪8721‬‬
‫נחל נצנה‬
‫‪115650‬‬
‫‪1008750‬‬
‫שרידי מבנים מכלאות גורן וחרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8722‬‬
‫נחל נצנה‬
‫‪115590‬‬
‫‪1009030‬‬
‫גלי אבנים‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8723‬‬
‫נחל נצנה‬
‫‪115990‬‬
‫‪1008990‬‬
‫גדר אבנים ומדרגות חקלאיות‪.‬‬
‫‪8724‬‬
‫נחל עכשוב‬
‫‪115700‬‬
‫‪1008100‬‬
‫גדר אבנים התוחמת קטע סכור בטראסות מכלאות וחרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8725‬‬
‫נחל עכשוב‬
‫‪115740‬‬
‫‪1008040‬‬
‫בור מים סגלגל ותעלה‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8726‬‬
‫נחל נצנה‬
‫‪116100‬‬
‫‪1008900‬‬
‫מכלאה וגורן‪.‬‬
‫‪8727‬‬
‫נחל נצנה‬
‫‪116090‬‬
‫‪1008490‬‬
‫מתקן מעוגל‪.‬‬
‫‪8728‬‬
‫נחל נצנה‬
‫‪116090‬‬
‫‪1008290‬‬
‫מבנה סגלגל ומעגלי אבנים‪.‬‬
‫‪8755‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪110150‬‬
‫‪1007750‬‬
‫אתר חנייה גלי אבנים וחרסים מן התקופה הבינזטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8756‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪110390‬‬
‫‪1007790‬‬
‫גל אבנים‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8757‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪110590‬‬
‫‪1007640‬‬
‫רוגם רבוע‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8758‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪110340‬‬
‫‪1007040‬‬
‫גל אבנים‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪94‬‬
‫טבלת אתרים ‪ – 1‬אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות‬
‫‪8759‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪110950‬‬
‫‪1007560‬‬
‫אתר חנייה גלי אבנים וחרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8760‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪110950‬‬
‫‪1007800‬‬
‫רגמים‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8761‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪111200‬‬
‫‪1007600‬‬
‫בורות מים ותעלות‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8762‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪111240‬‬
‫‪1007690‬‬
‫גדר אבנים וטראסות חקלאיות‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8763‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪111600‬‬
‫‪1007700‬‬
‫שרידי יישוב שדה תלוליות ("תלילאת אל‪-‬ענב") טראסות חקלאיות גדרות וחרסים מן‬
‫התקופה הערבית הקדומה‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8764‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪111390‬‬
‫‪1007240‬‬
‫מכלאה מלבנית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8765‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪111490‬‬
‫‪1007040‬‬
‫בור מים‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8766‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪111750‬‬
‫‪1007350‬‬
‫בריכת אגירה סגלגלה תעלה מבנה רבוע מכלאה וחרסים מן התקופות הברזל ב' והרומית‬
‫הקדומה‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8767‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪111650‬‬
‫‪1007550‬‬
‫מבנים מלבניים בור מים קיר שדה אתר חנייה‪ .‬חרסים מן התקופות הברזל ב' והרומית‬
‫הקדומה‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8768‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪111690‬‬
‫‪1007790‬‬
‫גדר אבנים התוחמת קטע סכור בטראסות‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8769‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪111900‬‬
‫‪1007900‬‬
‫מכלאה גל אבנים שרידי מבנים וחרסים מתקופת הברזל ב'‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪95‬‬
‫טבלת אתרים ‪ – 1‬אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות‬
‫‪8770‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪111850‬‬
‫‪1007650‬‬
‫מבנים מתקנים וחרסים מן התקופות הברזל ב' והביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8771‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪111900‬‬
‫‪1007500‬‬
‫שרידי מבנים מעוגלים וגל אבנים‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8772‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪111850‬‬
‫‪1007250‬‬
‫שרידי מבנים מתקן מעוגל וחרסים מן התקופה הרומית הקדומה‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8773‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪111940‬‬
‫‪1007040‬‬
‫רוגם רבוע‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8774‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪112950‬‬
‫‪1007850‬‬
‫מכלול חדרים וחצרות מבנים מעוגלים חרסים מן התקופות הברונזה הקדומה הברונזה‬
‫התיכונה א' והרומית הקדומה‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8775‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪112950‬‬
‫‪1007650‬‬
‫מבנים מעוגלים וחרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8776‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪112940‬‬
‫‪1007190‬‬
‫גורן וציורים חרותים בסלע‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8777‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪113050‬‬
‫‪1007550‬‬
‫גדר אבנים וטראסות חקלאיות‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8778‬‬
‫נחל עקרב‬
‫‪114000‬‬
‫‪1007300‬‬
‫גדר שרידי "שיניות" (גלי סימון) מבנים מעוגלים רוגם וחרסים מן התקופות הברונזה‬
‫הר הנגב‬
‫הקדומה והברונזה התיכונה א'‪.‬‬
‫‪8779‬‬
‫נחל עקרב‬
‫‪114100‬‬
‫‪1007850‬‬
‫מכלאה ומעגלי אבנים‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8780‬‬
‫נחל עקרב‬
‫‪114330‬‬
‫‪1007530‬‬
‫ציורים חרותים בסלע‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪96‬‬
‫טבלת אתרים ‪ – 1‬אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות‬
‫‪8781‬‬
‫נחל עקרב‬
‫‪114600‬‬
‫‪1007400‬‬
‫מבנים מעוגלים וכלי צור מן התקופה הנאוליתית הקדם‪-‬קיראמית ב'‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8782‬‬
‫נחל עקרב‬
‫‪114750‬‬
‫‪1007450‬‬
‫מכלאות מעוגלות רוגם מלבני וחרסים מתקופת הברזל ב'‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8783‬‬
‫נחל נצנה‬
‫‪115000‬‬
‫‪1008000‬‬
‫מבנה מכלאות ממגורות שרידי בור מים כלי צור וחרסים מתקופת הברזל ב' והרומית‬
‫הר הנגב‬
‫הקדומה‪.‬‬
‫‪8784‬‬
‫נחל עקרב‬
‫‪114900‬‬
‫‪1007250‬‬
‫סכרים מכלאה סגלגלה וגלי אבנים‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8785‬‬
‫מצודת נחל עקרב‬
‫‪115150‬‬
‫‪1007700‬‬
‫מצודת סוגרים סגלגלה גורן ושרידי ממגורות מבנים מעוגלים וחרסים מתקופת הברזל ב'‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8786‬‬
‫נחל עכשוב‬
‫‪116000‬‬
‫‪1007700‬‬
‫שרידי יישוב ציורי סלע וחרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8787‬‬
‫נחל עכשוב‬
‫‪115590‬‬
‫‪1007540‬‬
‫גלי אבנים‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8788‬‬
‫נחל עכשוב‬
‫‪115890‬‬
‫‪1007240‬‬
‫רוגם‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8802‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪110190‬‬
‫‪1006740‬‬
‫גדר אבנים וטראסות חקלאיות‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8803‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪110500‬‬
‫‪1007100‬‬
‫מבנה מלבני מכלאה סגלגלה שרידי מבנים גדר אבנים וחרסים מן התקופה הערבית הקדומה‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8804‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪110090‬‬
‫‪1006240‬‬
‫גל אבנים‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8805‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪111550‬‬
‫‪1006750‬‬
‫מכלאה סגלגלה וגלי אבנים‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪97‬‬
‫טבלת אתרים ‪ – 1‬אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות‬
‫‪8806‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪112600‬‬
‫‪1006800‬‬
‫שרידי יישוב מכלאות כלי צור‪ .‬חרסים מן תקופות הברזל ב' והרומית הקדומה‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8807‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪111200‬‬
‫‪1006150‬‬
‫מבנה מעוגל שרידי מבנים כלי צור מן התקופות הכלקוליתית והברונזה הקדומה וחרסים מן‬
‫התקופות הרומית המאוחרת והביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8808‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪111250‬‬
‫‪1006150‬‬
‫מכלאה וחרסים מן התקופה הרומית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8809‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪111400‬‬
‫‪1006150‬‬
‫גדר אבנים טראסות חקלאיות וגרנות‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8810‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪111540‬‬
‫‪1006040‬‬
‫גל אבנים‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8811‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪111940‬‬
‫‪1006140‬‬
‫מכלאות וחדר מעוגל‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8812‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪112390‬‬
‫‪1006690‬‬
‫שרידי מבנה טראסות חקלאיות וגדר אבנים‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8813‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪112400‬‬
‫‪1006550‬‬
‫גדר אבנים וטראסות חקלאיות‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8814‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪112950‬‬
‫‪1009000‬‬
‫גורן גל אבנים וחרסים מן התקופה הבינזטית‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8815‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪112590‬‬
‫‪1006390‬‬
‫גל אבנים‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8816‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪112040‬‬
‫‪1006390‬‬
‫מכלאה וגל אבנים‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪98‬‬
‫טבלת אתרים ‪ – 1‬אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות‬
‫‪8817‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪112350‬‬
‫‪1006100‬‬
‫שרידי יישוב רוגם מלבני כלי צור וחרסים מתקופת הברונזה התיכונה א'‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8818‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪112600‬‬
‫‪1006250‬‬
‫מכלאה שרידי מבנים וחרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8819‬‬
‫נחל עקרב‬
‫‪113750‬‬
‫‪1006800‬‬
‫מבנה מעוגל "שיניות" (גלי סימון) וחרסים מן התקופות הברונזה הקדומה והברזל ב'‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8820‬‬
‫נחל עקרב‬
‫‪114000‬‬
‫‪1007000‬‬
‫" שיניות "מכלאה שרידי מבנים כלי צור מתקופת הברונזה הקדומה וחרסים מתקופת הברזל‬
‫הר הנגב‬
‫ב‪'.‬‬
‫‪8821‬‬
‫נחל עקרב‬
‫‪114290‬‬
‫‪1006540‬‬
‫כלי צור ונתזים מן התקופה הכלקוליתית או הברונזה הקדומה‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8822‬‬
‫נחל עקרב‬
‫‪114250‬‬
‫‪1006750‬‬
‫" שיניות( "גלי סימון) וגלי אבנים‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8823‬‬
‫נחל עקרב‬
‫‪114440‬‬
‫‪1006840‬‬
‫מכלאה מלבנית וחרסים מתקופת הברזל ב'‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8824‬‬
‫נחל עקרב‬
‫‪114650‬‬
‫‪1007000‬‬
‫מכלאה סגלגלה וחרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8825‬‬
‫נחל עקרב‬
‫‪114940‬‬
‫‪1006940‬‬
‫אתר חנייה מעגלי אבנים וגלי אבנים‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8827‬‬
‫נחל עקרב‬
‫‪114790‬‬
‫‪1006790‬‬
‫גדר אבנים וטראסות חקלאיות‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8828‬‬
‫נחל עקרב‬
‫‪114950‬‬
‫‪1006700‬‬
‫שרידי מבנים מעוגלים "שיניות" (גלי סימון)‪ .‬חרסים מתקופת הברזל ב'‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪99‬‬
‫טבלת אתרים ‪ – 1‬אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות‬
‫‪8829‬‬
‫נחל עקרב‬
‫‪114950‬‬
‫‪1006300‬‬
‫שרידי מבנים קבר ארגז מכוסה גל אבנים ממגורות וחרסים מתקופת הברזל ב'‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8830‬‬
‫נחל עקרב‬
‫‪115350‬‬
‫‪1006450‬‬
‫רוגם מבנה דמוי פרסה וציורים חרותים בסלע‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8831‬‬
‫נחל עקרב‬
‫‪115400‬‬
‫‪1006050‬‬
‫מכלאה סגלגלה גלי אבנים כלי צור מתקופת הברונזה הקדומה וחרסים מן התקופה הרומית‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8832‬‬
‫נחל נצנה‬
‫‪115900‬‬
‫‪1006200‬‬
‫שרידי יישוב כלי צור מתקופת הברונזה הקדומה וחרסים מן התקופה הרומית הקדומה‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8833‬‬
‫נחל נצנה‬
‫‪115750‬‬
‫‪1006700‬‬
‫שרידי יישוב‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8834‬‬
‫נחל נצנה‬
‫‪115640‬‬
‫‪1006790‬‬
‫מכלאה וחרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8835‬‬
‫נחל נצנה‬
‫‪116150‬‬
‫‪1006800‬‬
‫בור מים ותעלות‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8859‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪110110‬‬
‫‪1005740‬‬
‫רגמים‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8860‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪109950‬‬
‫‪1006500‬‬
‫שרידי מבנים גת מטוייחת גרנות מכלאה סגלגלה טראסות חקלאיות גדרות אבנים וחרסים מן‬
‫רמת ברנע‬
‫התקופה הערבית הקדומה‪.‬‬
‫‪8861‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪110600‬‬
‫‪1005450‬‬
‫מבנים סגלגלים‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪8862‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪111200‬‬
‫‪1005450‬‬
‫מכלאות וחרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪100‬‬
‫טבלת אתרים ‪ – 1‬אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות‬
‫‪8863‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪111290‬‬
‫‪1005040‬‬
‫אתר חנייה ושרידי מעגלי אבנים‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8864‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪111800‬‬
‫‪1005100‬‬
‫שרידי יישוב גלי אבנים בור מים חצוב תעלה טראסות חקלאיות גדר אבנים וחרסים מן‬
‫התקופה האיסלמית הקדומה‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8865‬‬
‫נחל נצנה‬
‫‪115390‬‬
‫‪1008840‬‬
‫כתובות מן התקופה האיסלמית וחריטות בסלע‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8866‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪112340‬‬
‫‪1005040‬‬
‫גדר אבנים וטראסות חקלאיות‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8867‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪112950‬‬
‫‪1005200‬‬
‫מכלאות גל אבנים וחרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8868‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪113190‬‬
‫‪1005040‬‬
‫בוסתן וואדי סכור בטראסות‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8873‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪113650‬‬
‫‪1005850‬‬
‫שרידי מבנים מעוגלים גלי אבנים טראסות חקלאיות גדר אבנים‪ .‬חרסים מן התקופות הברזל‬
‫הר הנגב‬
‫ב' והביזנטית‪.‬‬
‫‪8874‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪113650‬‬
‫‪1005250‬‬
‫אתר חנייה גלי אבנים וחרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8875‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪113940‬‬
‫‪1005390‬‬
‫ציורים חרותים בסלע‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8876‬‬
‫נחל עקרב‬
‫‪114240‬‬
‫‪1005990‬‬
‫גדר אבנים טראסות חקלאיות ומעגלי אבנים‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8877‬‬
‫נחל עקרב‬
‫‪115400‬‬
‫‪1005050‬‬
‫יישוב מכלאה כלי צור וחרסים מתקופת הברונזה הקדומה‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪101‬‬
‫טבלת אתרים ‪ – 1‬אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות‬
‫‪8886‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪111040‬‬
‫‪1005100‬‬
‫שרידי יישוב מצד ממגורות סגלגלות מכלאות כלי צור וחרסים מן התקופות הברזל ב'‬
‫הר הנגב‬
‫והביזנטית‪.‬‬
‫‪8887‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪110400‬‬
‫‪1004650‬‬
‫גדר אבנים טראסות חקלאיות מכלאות וחרסים מן התקופות הרומית והביזנטית‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8888‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪110540‬‬
‫‪1004740‬‬
‫גדר אבנים התוחמת קטע של ואדי סכור בטראסות‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8889‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪110540‬‬
‫‪1004840‬‬
‫רגמים‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8890‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪110750‬‬
‫‪1004750‬‬
‫גדר אבנים התוחמת קטע סכור בטראסות שרידי מבנים מעוגלים וחרסים מן התקופה‬
‫הר הנגב‬
‫הביזנטית‪.‬‬
‫‪8891‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪110790‬‬
‫‪1004440‬‬
‫גורן‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8892‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪110600‬‬
‫‪1004250‬‬
‫מבנים וחרסים מתקופת הברזל ב'‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8893‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪111040‬‬
‫‪1004240‬‬
‫גדר אבנים וטראסות חקלאיות‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8894‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪111540‬‬
‫‪1004440‬‬
‫חרסים מתקופת הברזל ב'‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8895‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪112290‬‬
‫‪1004440‬‬
‫גדר אבנים וטראסות חקלאיות‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8896‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪112840‬‬
‫‪1004740‬‬
‫מכלאה‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪102‬‬
‫טבלת אתרים ‪ – 1‬אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות‬
‫‪8897‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪112640‬‬
‫‪1004540‬‬
‫בור מים חצוב ותעלה‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8898‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪112240‬‬
‫‪1004040‬‬
‫מבנה רבוע‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8899‬‬
‫נחל עירים‬
‫‪114550‬‬
‫‪1004600‬‬
‫יישוב מבנה מכלאות רגמים מתקן מעוגל כלי צור וחרסים מן התקופות הברונזה הקדומה‬
‫הר הנגב‬
‫והברזל ב'‪.‬‬
‫‪8900‬‬
‫נחל עקרב‬
‫‪115850‬‬
‫‪1004600‬‬
‫שרידי יישוב מגדל מכלאות גורן גדר אבנים כלי צור וחרסים מן התקופות הברזל ב'‬
‫הר הנגב‬
‫והביזנטית‪.‬‬
‫‪8902‬‬
‫נחל עקרב‬
‫‪115550‬‬
‫‪1004950‬‬
‫שרידי יישוב מכלאה רגמים מבנים סכרים כלי צור מן התקופות הנאוליתית הקדם‪-‬קיראמית‬
‫הר הנגב‬
‫ב' וחרסים מן התקופות הברונזה הקדומה הברזל ב' הרומית הקדומה והממלוכית‪.‬‬
‫‪8903‬‬
‫נחל עקרב‬
‫‪115900‬‬
‫‪1004800‬‬
‫אתר חנייה גלי אבנים וחרסים מן התקופה הרומית הקדומה‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8904‬‬
‫נחל עקרב‬
‫‪115900‬‬
‫‪1004600‬‬
‫שרידי מבנים מעוגלים שרידי מכלאות וכלי צור מן התקופה הנאוליתית הקדם קיראמית ב'‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8923‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪110500‬‬
‫‪1003850‬‬
‫שרידי יישוב בורות מים דמויי‪-‬פעמון תעלות וחרסים מתקופת הברזל ב'‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8924‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪110700‬‬
‫‪1003850‬‬
‫מבנה מעוגל מכלאות וחרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8925‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪110050‬‬
‫‪1003200‬‬
‫מבנים מעוגלים‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪103‬‬
‫טבלת אתרים ‪ – 1‬אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות‬
‫‪8926‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪110350‬‬
‫‪1003050‬‬
‫שרידי מבנים מעוגלים טראסות חקלאיות וחרסים מן התקופות הברונזה הקדומה הברונזה‬
‫הר הנגב‬
‫התיכונה והביזנטית‪.‬‬
‫‪8927‬‬
‫נחל עירים‬
‫‪113740‬‬
‫‪1003040‬‬
‫מבנה סגלגל‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8928‬‬
‫נחל עירים‬
‫‪114000‬‬
‫‪1003350‬‬
‫שרידי יישוב טראסות חקלאיות בור מים וחרסים מן התקופות הברונזה התיכונה א' הברזל‬
‫ב' והאיסלמית הקדומה‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8929‬‬
‫נחל עירים‬
‫‪113990‬‬
‫‪1003090‬‬
‫מכלאה דמויית פרסה‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8930‬‬
‫נחל עירים‬
‫‪114150‬‬
‫‪1003350‬‬
‫אתר חנייה מעגלי אבנים וגלי אבנים‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8931‬‬
‫נחל עירים‬
‫‪114200‬‬
‫‪1003600‬‬
‫יישוב וחרסים מתקופת הברזל ב'‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8932‬‬
‫נחל עירים‬
‫‪114490‬‬
‫‪1003590‬‬
‫אתר חנייה וחרסים מתקופת הברזל ב'‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8933‬‬
‫נחל עירים‬
‫‪114550‬‬
‫‪1003400‬‬
‫שרידי מבנה מלבני גורן וחרסים מן התקופות הברזל ב' והביזנטית‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8934‬‬
‫נחל עירים‬
‫‪114750‬‬
‫‪1003450‬‬
‫טראסות חקלאיות וחרסים מתקופת הברזל ב'‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8935‬‬
‫נחל עירים‬
‫‪114650‬‬
‫‪1003350‬‬
‫מבנים‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8936‬‬
‫נחל עירים‬
‫‪114950‬‬
‫‪1003650‬‬
‫רגמים ושרידי מבנים‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪104‬‬
‫טבלת אתרים ‪ – 1‬אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות‬
‫‪8937‬‬
‫נחל עירים‬
‫‪115240‬‬
‫‪1003640‬‬
‫" שיניות( "גלי סימון) וגלי אבנים‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8938‬‬
‫נחל עירים‬
‫‪115450‬‬
‫‪1003950‬‬
‫אתר חנייה ציורי סלע וחרסים מן התקופה הרומית הקדומה‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8939‬‬
‫נחל עקרב‬
‫‪116040‬‬
‫‪1003840‬‬
‫רגמים‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8963‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪110250‬‬
‫‪1002800‬‬
‫מכלאות וחרסים מן התקופה הרומית‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8964‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪110500‬‬
‫‪1002300‬‬
‫אתר חנייה וגלי אבנים‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8965‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪110250‬‬
‫‪1002100‬‬
‫אתרי חנייה מעגלי אבנים גלי אבנים וחרסים מן התקופות הרומית והביזנטית‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8966‬‬
‫הר עירים‬
‫‪111090‬‬
‫‪1002640‬‬
‫רגמים‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8967‬‬
‫נחל עירים‬
‫‪112200‬‬
‫‪1002100‬‬
‫שרידי יישוב רגמים וחרסים מתקופת הברונזה התיכונה א'‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8968‬‬
‫נחל עירים‬
‫‪112340‬‬
‫‪1002340‬‬
‫שרידי מבנים‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8969‬‬
‫נחל עירים‬
‫‪112050‬‬
‫‪1002840‬‬
‫שרידי מבנים‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8970‬‬
‫נחל עירים‬
‫‪112700‬‬
‫‪1002200‬‬
‫שרידי מבנים מכלאות וחרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8971‬‬
‫נחל עירים‬
‫‪113690‬‬
‫‪1002690‬‬
‫גלי אבנים‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪105‬‬
‫טבלת אתרים ‪ – 1‬אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות‬
‫‪8972‬‬
‫נחל עקרב‬
‫‪115190‬‬
‫‪1002590‬‬
‫רגמים‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8973‬‬
‫נחל עקרב‬
‫‪116000‬‬
‫‪1003000‬‬
‫מבנים מכלאה רגמים סכרים וחרסים מן התקופות הברזל ב' והביזנטית‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8974‬‬
‫נחל עקרב‬
‫‪115990‬‬
‫‪1002640‬‬
‫כלי צור מן התקופה האפי‪-‬פליאוליתית‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8975‬‬
‫נחל עקרב‬
‫‪115950‬‬
‫‪1002100‬‬
‫מבנים מלבניים גל אבנים וחרסים מן התקופות הברזל ב' והביזנטית‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8976‬‬
‫נחל עקרב‬
‫‪116040‬‬
‫‪1002290‬‬
‫אתר חנייה מעגלי אבנים גלי אבנים וחרסים מן התקופה הרומית הקדומה‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪8998‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪110400‬‬
‫‪1001700‬‬
‫אתר חנייה מעגלי אבנים גלי אבנים וחרסים מן התקופות הרומית והביזנטית‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪9000‬‬
‫נחל עירים‬
‫‪111190‬‬
‫‪1001740‬‬
‫גל אבנים‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪9001‬‬
‫נחל עירים‬
‫‪111540‬‬
‫‪1001790‬‬
‫גלי אבנים‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪9002‬‬
‫נחל עירים‬
‫‪112000‬‬
‫‪1001700‬‬
‫שרידי מבנים וחרסים מן התקופות הברזל ב' והביזנטית‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪9004‬‬
‫נחל עקרב‬
‫‪114400‬‬
‫‪1001900‬‬
‫יישוב מכלאות רגמים תעלות כלי צור וחרסים מתקופת הברונזה הקדומה הברונזה התיכונה‬
‫א' והברזל ב'‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪9007‬‬
‫נחל עקרב‬
‫‪114800‬‬
‫‪1001950‬‬
‫שרידי מבנים מתקן מעוגל גלי אבנים טראסות חקלאיות גדר אבנים וחרסים מן התקופה‬
‫האיסלמית הקדומה‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪106‬‬
‫טבלת אתרים ‪ – 1‬אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות‬
‫‪9036‬‬
‫נחל עכשוב‬
‫‪115800‬‬
‫‪1007400‬‬
‫מבנים סגלגלים גדר אבנים טראסות חקלאיות וחרסים מן התקופות הרומית הקדומה‬
‫הר הנגב‬
‫והביזנטית‪.‬‬
‫‪9095‬‬
‫נחל יתר‬
‫‪112200‬‬
‫‪1008350‬‬
‫אתר חניה גלי אבנים וחרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪12346‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪104800‬‬
‫‪1008650‬‬
‫טומולוס‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪12349‬‬
‫נחל מתנן‬
‫‪103380‬‬
‫‪1008720‬‬
‫מבנים‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪12506‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪106600‬‬
‫‪1007950‬‬
‫שרידי מבנים‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪12507‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105040‬‬
‫‪1008140‬‬
‫שרידי מבנים‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪12509‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪108490‬‬
‫‪1004290‬‬
‫גלי אבנים‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪12510‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪107100‬‬
‫‪1005950‬‬
‫מבנים וחרסים מתקופת הברונזה התיכונה א'‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪12511‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪107200‬‬
‫‪1005750‬‬
‫רגמים‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪12580‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪109700‬‬
‫‪1004700‬‬
‫מבנים גל אבנים וחרסים מתקופת הברונזה התיכונה א'‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪12581‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪109250‬‬
‫‪1004650‬‬
‫שרידי מבנים וחרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪107‬‬
‫טבלת אתרים ‪ – 1‬אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות‬
‫‪12582‬‬
‫מאגורות סרפד‬
‫‪109300‬‬
‫‪1004000‬‬
‫שרידי מבנים‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪12856‬‬
‫מצודת כתף קדש‬
‫ברנע‬
‫‪102000‬‬
‫‪1010300‬‬
‫מצודה חומה שער חרסים מתקופת הברזל‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪14044‬‬
‫נחל עקרב‬
‫‪113300‬‬
‫‪1010610‬‬
‫מבנה מגדל מעוגל בנוי אבני גוויל‪ .‬חרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪14053‬‬
‫נחל עקרב‬
‫‪112650‬‬
‫‪1010050‬‬
‫גל אבנים וקבר בנויים אבני גוויל‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪14054‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪112440‬‬
‫‪1010090‬‬
‫קבר בנוי אבני גוויל‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪14055‬‬
‫נחל עקרב‬
‫‪112550‬‬
‫‪1010650‬‬
‫בית קברות קברים הבנויים מעגלי אבנים‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪14056‬‬
‫נחל עקרב‬
‫‪112800‬‬
‫‪1010900‬‬
‫קברים מעוגלים בנויים אבני גוויל‪ .‬חרסים מן התקופות הברונזה התיכונה א' (?)‬
‫רמת ברנע‬
‫והביזנטית(?)‪.‬‬
‫‪14057‬‬
‫נחל עקרב‬
‫‪112570‬‬
‫‪1010320‬‬
‫מבנים עגולים וסגלגלים בנויים אבני גוויל מכלאות תעלה קברים‪ .‬חרסים מן התקופות‬
‫הר הנגב‬
‫הברונזה הקדומה הברזל והביזנטית‪.‬‬
‫‪14059‬‬
‫נחל נצנה‬
‫‪113500‬‬
‫‪1011000‬‬
‫מבנה מלבני בנוי אבני גוויל‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪14060‬‬
‫נחל נצנה‬
‫‪113950‬‬
‫‪1010450‬‬
‫מבנה (קבר?) בנוי אבני גוויל‪ .‬חרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪14061‬‬
‫נחל נצנה‬
‫‪113740‬‬
‫‪1010040‬‬
‫אתר חניה ותפזורת כלי צור‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪108‬‬
‫טבלת אתרים ‪ – 1‬אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות‬
‫‪14062‬‬
‫נחל נצנה‬
‫‪113170‬‬
‫‪1010770‬‬
‫מבנים בנוים אבני גוויל קברים טרסות חקלאיות‪ .‬חרסים מן התקופות הברזל (?) הרומית‬
‫הר הנגב‬
‫הקדומה והביזנטית‪.‬‬
‫‪14063‬‬
‫נחל עקרב‬
‫‪113310‬‬
‫‪1010270‬‬
‫מבנה גל אבנים מתקן‪ .‬חרסים מן התקופות הברונזה הקדומה(?) והביזנטית‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪14064‬‬
‫נחל עקרב‬
‫‪113170‬‬
‫‪1010970‬‬
‫מבנה סגלגל וגלי אבנים בנוים אבני גוויל‪ .‬חרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪14065‬‬
‫נחל עקרב‬
‫‪113260‬‬
‫‪1010810‬‬
‫בית קברות קברים בנויים אבני גוויל טרסות חקלאיות‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪14066‬‬
‫נחל יתר‬
‫‪113700‬‬
‫‪1011150‬‬
‫רוגם בנוי אבני גוויל‪.‬‬
‫‪14067‬‬
‫נחל יתר‬
‫‪113510‬‬
‫‪1011160‬‬
‫קברים בנוים אבני גוויל טרסות חקלאיות‪ .‬חרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫‪14068‬‬
‫נחל נצנה‬
‫‪117050‬‬
‫‪1010870‬‬
‫קבר בנוי אבני גוויל‪.‬‬
‫‪14069‬‬
‫נחל יתר‬
‫‪114770‬‬
‫‪1010820‬‬
‫מבנים סגלגלים בנוים אבני גוויל מתקנים קברים גל אבנים‪ .‬חרסים מן התקופות הברונזה‬
‫הקדומה והברזל‪.‬‬
‫‪14070‬‬
‫נחל נצנה‬
‫‪114390‬‬
‫‪1010940‬‬
‫גל אבנים‪.‬‬
‫‪14071‬‬
‫נחל נצנה‬
‫‪114200‬‬
‫‪1010300‬‬
‫קברים וגל אבים‪.‬‬
‫‪14072‬‬
‫נחל נצנה‬
‫‪114050‬‬
‫‪1010500‬‬
‫מבנה סגלגל בנוי אבני גוויל וחרסים מן התקופה האיסלמית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫הר הנגב‬
‫‪109‬‬
‫טבלת אתרים ‪ – 1‬אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות‬
‫‪14073‬‬
‫נחל נצנה‬
‫‪114050‬‬
‫‪1010650‬‬
‫גלי אבנים מבנה מעוגל שרידי קירות‪ .‬חרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫‪14074‬‬
‫נחל יתר‬
‫‪113700‬‬
‫‪1011200‬‬
‫גל אבנים סגלגל מבנה‪ .‬חרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫‪14075‬‬
‫נחל יתר‬
‫‪114800‬‬
‫‪1011000‬‬
‫קברים ומבנה הבנוי אבני גוויל‪ .‬חרסים מן התקופות הברונזה הקדומה והברזל‪.‬‬
‫‪14076‬‬
‫נחל יתר‬
‫‪114700‬‬
‫‪1011150‬‬
‫קברים בנויים אבני גוויל‪ .‬חרסים מן התקופות הברונזה התיכונה והערבית‪.‬‬
‫‪14077‬‬
‫נחל יתר‬
‫‪114520‬‬
‫‪1011170‬‬
‫מבנה גלי אבנים‪ .‬חרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫‪14115‬‬
‫נחל יתר‬
‫‪114570‬‬
‫‪1011120‬‬
‫מבנה קברים בנויים אבני גוויל מתקן‪ .‬חרסים‪.‬‬
‫‪14116‬‬
‫נחל יתר‬
‫‪114500‬‬
‫‪1011600‬‬
‫חווה חקלאית מבנים גלי אבנים גדר אבנים טראסה חקלאית‪ .‬חרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫‪14117‬‬
‫נחל יתר‬
‫‪114200‬‬
‫‪1011450‬‬
‫מבנה מלבני‪ .‬חרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫‪14118‬‬
‫נחל יתר‬
‫‪114160‬‬
‫‪1011460‬‬
‫מבנה גלי אבנים‪ .‬חרסים מן התקופות הברזל והביזנטית‪.‬‬
‫‪14119‬‬
‫נחל יתר‬
‫‪114300‬‬
‫‪1011450‬‬
‫גל אבנים רוגם בנוי אבני גוויל‪.‬‬
‫‪14120‬‬
‫נחל יתר‬
‫‪114760‬‬
‫‪1011600‬‬
‫מבנים בנויים אבני גוויל קברים מלבניים וגל אבנים‪.‬‬
‫‪14121‬‬
‫נחל יתר‬
‫‪114200‬‬
‫‪1011350‬‬
‫אתר חנייה מבנה קברים‪ .‬חרסים מן התקופות הברזל והביזנטית‪.‬‬
‫‪110‬‬
‫רמת ברנע‬
‫טבלת אתרים ‪ – 1‬אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות‬
‫‪14123‬‬
‫נחל יתר‬
‫‪116030‬‬
‫‪1010430‬‬
‫מבנים וגלי אבנים בנויים אבני גוויל‪ .‬חרסים מן התקופות הברזל והביזנטית‪.‬‬
‫‪14124‬‬
‫נחל יתר‬
‫‪116000‬‬
‫‪1010350‬‬
‫מבנים בנויים אבני גוויל‪ .‬חרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫‪14125‬‬
‫נחל יתר‬
‫‪115640‬‬
‫‪1010390‬‬
‫רוגם סגלגל בנוי אבני גוויל‪.‬‬
‫‪14126‬‬
‫נחל יתר‬
‫‪115500‬‬
‫‪1010700‬‬
‫מכלאות בנויות אבני גוויל‪ .‬חרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫‪14127‬‬
‫נחל יתר‬
‫‪115950‬‬
‫‪1010870‬‬
‫חווה חקלאית טראסות חקלאיות גל אבנים סגלגל‪ .‬חרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫‪14128‬‬
‫נחל יתר‬
‫‪115700‬‬
‫‪1010600‬‬
‫מבנים גדר אבנים מכלאה קבר מלבני‪ .‬חרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫‪14129‬‬
‫נחל יתר‬
‫‪115900‬‬
‫‪1010450‬‬
‫מבנים תעלות טראסות חקלאיות ממגורה‪ .‬חרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫‪14130‬‬
‫נחל יתר‬
‫‪115220‬‬
‫‪1010870‬‬
‫אתר חנייה מכלאות בנויות אבני גוויל גל אבנים‪ .‬חרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫‪14131‬‬
‫נחל יתר‬
‫‪115200‬‬
‫‪1010850‬‬
‫שרידי מבנים קברים סגלגלים בנויים אבני גוויל‪ .‬חרסים מתקופת הברזל‪.‬‬
‫‪14132‬‬
‫נחל יתר‬
‫‪115060‬‬
‫‪1010610‬‬
‫מבנה גלי אבנים‪ .‬חרסים מן מתקופת הברזל‪.‬‬
‫‪14133‬‬
‫נחל יתר‬
‫‪115210‬‬
‫‪1011210‬‬
‫מבנה מכלאות בנויות אבני גוויל‪ .‬חרסים מתקופת הברזל‪.‬‬
‫‪14134‬‬
‫נחל יתר‬
‫‪115270‬‬
‫‪1011320‬‬
‫מבנים בנויים אבני גוויל מתקנים מעוגלים‪ .‬חרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫‪111‬‬
‫טבלת אתרים ‪ – 1‬אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות‬
‫‪14135‬‬
‫נחל יתר‬
‫‪115910‬‬
‫‪1011160‬‬
‫מבנים סגלגלים גל אבנים ומתקנים (?) בנויים אבני גוויל‪.‬‬
‫‪14136‬‬
‫נחל יתר‬
‫‪115810‬‬
‫‪1011160‬‬
‫מכלאה שרידי מבנים‪ .‬חרסים מן התקופות הברזל(?) והערבית הקדומה‪.‬‬
‫‪14137‬‬
‫נחל יתר‬
‫‪115500‬‬
‫‪1011050‬‬
‫מבנה בנוי אבני גוויל‪ .‬חרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫‪14138‬‬
‫נחל יתר‬
‫‪115500‬‬
‫‪1011100‬‬
‫יישוב מבנים מתקנים גל אבנים‪ .‬חרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫‪14139‬‬
‫נחל יתר‬
‫‪115880‬‬
‫‪1011780‬‬
‫אתר חנייה מבנה מעוגל גלי אבנים קברים גדרות וחרסים מן התקופות הביזנטית‬
‫והאיסלמית‪.‬‬
‫‪14140‬‬
‫נחל לענה‬
‫‪115950‬‬
‫‪1013150‬‬
‫מבנים בנויים אבני גוויל‪ .‬חרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫‪14141‬‬
‫נחל לענה‬
‫‪115650‬‬
‫‪1013350‬‬
‫מבנים מכלאות‪ .‬חרסים מן התקופות הרומית והביזנטית‪.‬‬
‫‪15015‬‬
‫נחל לענה‬
‫‪115150‬‬
‫‪1013450‬‬
‫מבנה סגלגל שרידי קירות‪ .‬חרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫‪15031‬‬
‫נחל לענה‬
‫‪115150‬‬
‫‪1013650‬‬
‫שתי מערות חצובות‪.‬‬
‫‪15034‬‬
‫נחל לענה‬
‫‪115870‬‬
‫‪1013480‬‬
‫חווה גדר מכלאה סגלגלה בנוייה אבני גוויל‪ .‬חרסים מן התקופה הרומית הקדומה‪.‬‬
‫‪15035‬‬
‫נחל לענה‬
‫‪115300‬‬
‫‪1013400‬‬
‫יישוב מבנים מכלאה מעגלי אבנים גלי אבנים טראסות חקלאיות‪ .‬חרסים מן התקופה‬
‫הביזנטית‪.‬‬
‫‪112‬‬
‫טבלת אתרים ‪ – 1‬אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות‬
‫‪15039‬‬
‫נחל יתר‬
‫‪116270‬‬
‫‪1010420‬‬
‫מבנים בור מים‪ .‬חרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫‪15061‬‬
‫נחל יתר‬
‫‪116050‬‬
‫‪1010500‬‬
‫מגדל תצפית (?) מבנה בנוי אבני גוויל‪ .‬חרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫‪15062‬‬
‫נחל יתר‬
‫‪116230‬‬
‫‪1010070‬‬
‫מבנים ומתקן‪.‬‬
‫‪15070‬‬
‫נחל יתר‬
‫‪116200‬‬
‫‪1010800‬‬
‫בור מים חצוב ותעלות‪.‬‬
‫‪15085‬‬
‫הר קמר‬
‫‪116150‬‬
‫‪1012750‬‬
‫מבנה בנוי אבני גוויל‪ .‬חרסים מן התקופה הרומית‪-‬ביזנטית‪.‬‬
‫‪15103‬‬
‫הר קמר‬
‫‪116140‬‬
‫‪1013040‬‬
‫מבנה בנוי אבני גוויל‪.‬‬
‫‪15869‬‬
‫קדש ברנע‬
‫‪102020‬‬
‫‪1010270‬‬
‫רגמים‪ .‬חרסים מתקופת הברונזה הקדומה‪.‬‬
‫‪15871‬‬
‫הר עזוז‬
‫‪101850‬‬
‫‪1012550‬‬
‫מבנה מעוגל ושרידי קירות‪.‬‬
‫‪15873‬‬
‫גבעת כדר‬
‫‪103050‬‬
‫‪1014200‬‬
‫שרידי מבנים שרידי סכרים ותפזורת חרסים‪.‬‬
‫‪15904‬‬
‫שלוחת‬
‫ברנע‬
‫‪102300‬‬
‫‪1010450‬‬
‫מבנים וכלי צור‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪15905‬‬
‫שלוחת‬
‫ברנע‬
‫‪102420‬‬
‫‪1010670‬‬
‫רגמים‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫רמת ברנע‬
‫קדש‬
‫קדש‬
‫‪113‬‬
‫טבלת אתרים ‪ – 1‬אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות‬
‫שלוחת‬
‫ברנע‬
‫‪102650‬‬
‫‪1010350‬‬
‫רגמים‪.‬‬
‫‪15907‬‬
‫נחל מתנן‬
‫‪102560‬‬
‫‪1011310‬‬
‫גלי אבנים מתקנים‪ .‬חרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫‪15908‬‬
‫הר עזוז‬
‫‪102900‬‬
‫‪1011300‬‬
‫מבנה‪ .‬חרסים מתקופת הברונזה התיכונה א'‪.‬‬
‫‪15909‬‬
‫הר עזוז‬
‫‪102550‬‬
‫‪1011800‬‬
‫מבנה רבוע‪ .‬חרסים מתקופת הברונזה התיכונה א'‪.‬‬
‫‪15910‬‬
‫הר עזוז‬
‫‪102850‬‬
‫‪1012600‬‬
‫מבנים וגלי אבנים‪.‬‬
‫‪16158‬‬
‫הר עזוז‬
‫‪102270‬‬
‫‪1012770‬‬
‫מבנה גלי אבנים ציורי סלע‪ .‬חרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫‪16160‬‬
‫הר עזוז‬
‫‪102550‬‬
‫‪1012350‬‬
‫מבנים ותפזורת חרסים‪.‬‬
‫‪16164‬‬
‫הר עזוז‬
‫‪102780‬‬
‫‪1013680‬‬
‫מבנה גל אבנים רוגם (?) מעגל אבנים ותפזורת חרסים‪.‬‬
‫‪16212‬‬
‫הר עזוז‬
‫‪102650‬‬
‫‪1013050‬‬
‫מבנים‪.‬‬
‫‪16213‬‬
‫הר עזוז‬
‫‪102820‬‬
‫‪1013380‬‬
‫אתר חנייה (?) מבנים מעגלי אבנים ותפזורת חרסים‪.‬‬
‫‪16214‬‬
‫הר עזוז‬
‫‪102800‬‬
‫‪1013300‬‬
‫מבנים ותפזורת חרסים‪.‬‬
‫‪15906‬‬
‫קדש‬
‫רמת ברנע‬
‫‪114‬‬
‫טבלת אתרים ‪ – 1‬אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות‬
‫‪16215‬‬
‫הר עזוז‬
‫‪102580‬‬
‫‪1013330‬‬
‫מבנים מעגלי אבנים גלי אבנים‪ .‬חרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫‪16216‬‬
‫הר עזוז‬
‫‪102460‬‬
‫‪1013310‬‬
‫שרידי מבנים גלי אבנים‪ .‬חרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫‪16217‬‬
‫הר עזוז‬
‫‪102160‬‬
‫‪1013660‬‬
‫מבנים גלי אבנים וקירות‪.‬‬
‫‪16219‬‬
‫הר עזוז‬
‫‪102150‬‬
‫‪1013400‬‬
‫מבנים מעוגלים ותפזורת חרסים‪.‬‬
‫‪16220‬‬
‫גבעת כדר‬
‫‪102500‬‬
‫‪1013300‬‬
‫מבנים ומערות‪.‬‬
‫‪16267‬‬
‫נחל מתנן‬
‫‪103690‬‬
‫‪1010340‬‬
‫גל אבנים מעוגל‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪16295‬‬
‫נחל מתנן‬
‫‪103960‬‬
‫‪1010120‬‬
‫גדר אבנים וטראסות חקלאיות‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪16297‬‬
‫נחל מתנן‬
‫‪104050‬‬
‫‪1010400‬‬
‫חווה חקלאית מבנים וחרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪16298‬‬
‫נחל מתנן‬
‫‪103770‬‬
‫‪1010420‬‬
‫מבנה קירות תעלה‪ .‬חרסים מתקופת הברזל‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪16299‬‬
‫נחל מתנן‬
‫‪104450‬‬
‫‪1010420‬‬
‫רוגם ומעגלי אבנים‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪16300‬‬
‫נחל מתנן‬
‫‪103850‬‬
‫‪1010850‬‬
‫מבנים ומעגלי אבנים‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪16302‬‬
‫הר עזוז‬
‫‪103650‬‬
‫‪1011700‬‬
‫מבנה מלבני ומעגלי אבנים‪.‬‬
‫‪115‬‬
‫טבלת אתרים ‪ – 1‬אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות‬
‫‪16304‬‬
‫הר עזוז‬
‫‪103550‬‬
‫‪1012450‬‬
‫מבנה וגלי אבנים‪.‬‬
‫‪16305‬‬
‫הר עזוז‬
‫‪103170‬‬
‫‪1012170‬‬
‫מבנים גלי אבנים וחרסים מן התקופות הברונזה הקדומה והברונזה התיכונה‪.‬‬
‫‪16306‬‬
‫הר עזוז‬
‫‪103490‬‬
‫‪1012690‬‬
‫מבנה מלבני בנוי אבני גוויל‪.‬‬
‫‪16308‬‬
‫הר עזוז‬
‫‪103940‬‬
‫‪1012740‬‬
‫גל אבנים מעוגל‪.‬‬
‫‪16309‬‬
‫הר עזוז‬
‫‪103700‬‬
‫‪1012800‬‬
‫מבנים וטראסות חקלאיות‪.‬‬
‫‪16310‬‬
‫הר עזוז‬
‫‪103290‬‬
‫‪1012840‬‬
‫מבנה מלבני‪.‬‬
‫‪16311‬‬
‫הר עזוז‬
‫‪103050‬‬
‫‪1013150‬‬
‫גלי אבנים‪.‬‬
‫‪16313‬‬
‫הר עזוז‬
‫‪103910‬‬
‫‪1013310‬‬
‫מבנים גלי אבנים קירות וקוי אבנים‪.‬‬
‫‪16352‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪104630‬‬
‫‪1010330‬‬
‫ציורי סלע‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪16363‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪104700‬‬
‫‪1010200‬‬
‫מבנים רוגם(?) גל אבנים‪ .‬חרסים מן התקופות הברזל והביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪16365‬‬
‫נחל מתנן‬
‫‪104120‬‬
‫‪1010320‬‬
‫מבנה תעלה ובורות מים‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪16367‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪104500‬‬
‫‪1010900‬‬
‫רגמים וגלי אבנים‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪116‬‬
‫טבלת אתרים ‪ – 1‬אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות‬
‫‪16372‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105000‬‬
‫‪1011000‬‬
‫רגמים מעגלי אבנים ומבנים‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪16375‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪104890‬‬
‫‪1010990‬‬
‫מבנה ושרידי קירות‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪16376‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪104800‬‬
‫‪1010650‬‬
‫רגמים‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪16378‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪104300‬‬
‫‪1010850‬‬
‫רגמים‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪16379‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪104450‬‬
‫‪1011500‬‬
‫יישוב מבנים מעגל אבנים‪ .‬חרסים מן התקופות הברזל והביזנטית‪.‬‬
‫‪16381‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪104570‬‬
‫‪1012370‬‬
‫שרידי קירות גלי אבנים‪ .‬חרסים מן התקופות הברזל והביזנטית‪.‬‬
‫‪16390‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪104520‬‬
‫‪1013520‬‬
‫מבנים מעגל אבנים‪ .‬חרסים מן התקופות הברונזה הקדומה הברונזה התיכונה א' והביזנטית‪.‬‬
‫‪16448‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105260‬‬
‫‪1010410‬‬
‫מבנים מעגלי אבנים וחרסים מתקופת הברונזה הקדומה‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪16449‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105450‬‬
‫‪1010200‬‬
‫מעגלי אבנים גל אבנים וכלי צור‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪16450‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪107100‬‬
‫‪1010060‬‬
‫גלי אבנים‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪16452‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105190‬‬
‫‪1010890‬‬
‫מבנים‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪16455‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105250‬‬
‫‪1011050‬‬
‫מבנים קירות וגלי אבנים‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪117‬‬
‫טבלת אתרים ‪ – 1‬אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות‬
‫‪16459‬‬
‫הר חמרן‬
‫‪106150‬‬
‫‪1013550‬‬
‫אתר חנייה גלי אבנים וקירות‪.‬‬
‫‪16462‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105450‬‬
‫‪1012000‬‬
‫מבנה מתקנים מעגל אבנים גל אבנים‪ .‬חרסים מן התקופות הביזנטית והערבית‪.‬‬
‫‪16472‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105360‬‬
‫‪1012010‬‬
‫מבנים מתקן קירות כלי צור‪ .‬חרסים מן התקופות הברונזה הקדומה הברונזה התיכונה‬
‫הביזנטית והערבית‪.‬‬
‫‪16474‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105300‬‬
‫‪1011950‬‬
‫אתר חנייה מתקנים ומבנה‪.‬‬
‫‪16477‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105250‬‬
‫‪1011700‬‬
‫גלי אבנים ומעגלי אבנים‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪16479‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105120‬‬
‫‪1011770‬‬
‫מבנים מתקן גלי אבנים וחרסים מן התקופה הערבית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪16481‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105340‬‬
‫‪1011690‬‬
‫גל אבנים סגלגל‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪16482‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105720‬‬
‫‪1011580‬‬
‫מבנה גלי אבנים וחרסים מן התקופה הערבית(?)‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪16486‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105340‬‬
‫‪1011590‬‬
‫מעגלי אבנים‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪16489‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105350‬‬
‫‪1011700‬‬
‫גלי אבנים מבנה‪ .‬חרסים מן התקופות הביזנטית(?) והערבית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪16771‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105600‬‬
‫‪1011600‬‬
‫מבנים ותפזורת חרסים‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪118‬‬
‫טבלת אתרים ‪ – 1‬אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות‬
‫‪16772‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105800‬‬
‫‪1011700‬‬
‫שרידי יישוב מבנים מתקנים גל אבנים קירות ותפזורת חרסים‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪16774‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105620‬‬
‫‪1011470‬‬
‫מבנה גלי אבנים ומעגל אבנים‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪18898‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105700‬‬
‫‪1011450‬‬
‫מבנים וחרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪18900‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105750‬‬
‫‪1012800‬‬
‫מבנים מתקן גל אבנים‪ .‬חרסים מן התקופות הברזל והרומית‪-‬ביזנטית‪.‬‬
‫‪18901‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105500‬‬
‫‪1012850‬‬
‫בור מים חצוב תעלות ושרידי קירות‪.‬‬
‫‪18902‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105390‬‬
‫‪1012990‬‬
‫בור מים חצוב‪.‬‬
‫‪18903‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105280‬‬
‫‪1012980‬‬
‫שרידי קירות‪.‬‬
‫‪18904‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105370‬‬
‫‪1012620‬‬
‫מבנה מכלאה וסכרים‪.‬‬
‫‪18905‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105350‬‬
‫‪1012550‬‬
‫מבנים‪ .‬חרסים מן התקופות הרומית‪-‬ביזנטית והערבית‪.‬‬
‫‪18906‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105310‬‬
‫‪1012460‬‬
‫מבנים גלי אבנים כלי צור ותפזורת חרסים‪.‬‬
‫‪18907‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105500‬‬
‫‪1012510‬‬
‫גל אבנים מעוגל‪.‬‬
‫‪18908‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105700‬‬
‫‪1012450‬‬
‫מבנים וגלי אבנים (קברים?)‪.‬‬
‫‪119‬‬
‫טבלת אתרים ‪ – 1‬אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות‬
‫‪18909‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105900‬‬
‫‪1012300‬‬
‫מבנה מתקן וקירות‪.‬‬
‫‪18913‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105780‬‬
‫‪1012280‬‬
‫מבנה מעגל אבנים וחרסים מן התקופות הביזנטית והערבית‪.‬‬
‫‪18914‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105350‬‬
‫‪1012300‬‬
‫מבנה‪ .‬חרסים מן התקופות הרומית‪-‬ביזנטית והערבית‪.‬‬
‫‪18915‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105320‬‬
‫‪1012270‬‬
‫מבנה קירות מתקן גל אבנים‪ .‬חרסים מן התקופות הרומית‪-‬ביזנטית והערבית‪.‬‬
‫‪18916‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105440‬‬
‫‪1012140‬‬
‫מבנה מלבני וקיר‪.‬‬
‫‪18917‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105400‬‬
‫‪1012150‬‬
‫מבנה וחרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫‪18918‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105450‬‬
‫‪1012100‬‬
‫מבנה מתקן גל אבנים ומעגל אבנים‪.‬‬
‫‪18919‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105300‬‬
‫‪1012050‬‬
‫גלי אבנים ומתקנים‪.‬‬
‫‪18920‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105150‬‬
‫‪1013550‬‬
‫גדר אבנים וטראסות חקלאיות‪.‬‬
‫‪18921‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105370‬‬
‫‪1013420‬‬
‫מבנים מתקן שרידי טיח‪ .‬חרסים מן התקופות הברזל(?) הביזנטית והערבית הקדומה‪.‬‬
‫‪18922‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105430‬‬
‫‪1013330‬‬
‫גל אבנים‪.‬‬
‫‪18923‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105450‬‬
‫‪1013400‬‬
‫מבנה מתקנים וחרסים מן התקופה הערבית‪.‬‬
‫‪120‬‬
‫טבלת אתרים ‪ – 1‬אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות‬
‫‪18924‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105500‬‬
‫‪1013300‬‬
‫גלי אבנים ומעגל אבנים‪.‬‬
‫‪18925‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105450‬‬
‫‪1013500‬‬
‫מבנה ומתקנים בנויים אבני גוויל‪.‬‬
‫‪18926‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105600‬‬
‫‪1013400‬‬
‫גל אבנים מתקן קבר ציורי סלע‪ .‬חרסים מן התקופות הביזנטית והמודרנית‪.‬‬
‫‪18928‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105520‬‬
‫‪1013470‬‬
‫טראסות חקלאיות גדר אבנים מתקנים וחרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫‪18929‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105770‬‬
‫‪1013370‬‬
‫מבנים מעגלי אבנים‪ .‬חרסים מן התקופות הברונזה הקדומה (?)ֽ והרומית‪-‬ביזנטית‪.‬‬
‫‪18930‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105800‬‬
‫‪1013350‬‬
‫מבנה וגלי אבנים‪.‬‬
‫‪18931‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪106050‬‬
‫‪1013500‬‬
‫חווה חקלאית גדר אבנים טראסות חקלאיות תעלה גדר אבנים ומעגל אבנים‪.‬‬
‫‪18932‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105850‬‬
‫‪1013550‬‬
‫רגמים ומתקן‪.‬‬
‫‪18933‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105950‬‬
‫‪1013300‬‬
‫מבנים וגל אבנים‪.‬‬
‫‪18934‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105390‬‬
‫‪1013240‬‬
‫שרידי קירות‪.‬‬
‫‪18935‬‬
‫מאגורת קדם‬
‫‪105520‬‬
‫‪1013220‬‬
‫מאגורה חצובה בור מים ושרידי קירות‪.‬‬
‫‪18936‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105740‬‬
‫‪1013090‬‬
‫מבנה ומתקן מעוגל‪.‬‬
‫‪121‬‬
‫טבלת אתרים ‪ – 1‬אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות‬
‫‪18937‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105390‬‬
‫‪1013040‬‬
‫שרידי מבנה‪.‬‬
‫‪18938‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105480‬‬
‫‪1013120‬‬
‫שרידי מבנה גל אבנים קבר‪ .‬חרסים מן התקופות הרומית‪-‬ביזנטית והערבית‪.‬‬
‫‪18939‬‬
‫הר חמרן‬
‫‪106100‬‬
‫‪1012550‬‬
‫אתר חנייה שרידי קירות מבנים‪ .‬חרסים מן התקופות הרומית‪-‬ביזנטית והערבית‬
‫‪18940‬‬
‫הר חמרן‬
‫‪106150‬‬
‫‪1012450‬‬
‫מעגלי אבנים‪.‬‬
‫‪18943‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪109100‬‬
‫‪1010150‬‬
‫מבנים טראסות חקלאיות וחרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫‪19342‬‬
‫נחל יתר‬
‫‪115550‬‬
‫‪1011150‬‬
‫מבנה בנוי אבני גוויל‪ .‬חרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫‪19360‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105700‬‬
‫‪1013400‬‬
‫מבנה מתקן וגל אבנים (קבר?)‪.‬‬
‫‪20118‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪107050‬‬
‫‪1008850‬‬
‫שרידי מבנים וחרסים מתקופת הברזל ב'‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪20119‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪109450‬‬
‫‪1004250‬‬
‫גל אבנים‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪20791‬‬
‫ואדי ח'ראשה‬
‫‪105100‬‬
‫‪1011500‬‬
‫שרידי ישוב מתקופת הברזל‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪20792‬‬
‫ואדי ח'ראשה‬
‫‪105200‬‬
‫‪1011400‬‬
‫שרידי ישוב מתקופת הברזל‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪20793‬‬
‫ואדי עג'רם‬
‫‪109500‬‬
‫‪1013600‬‬
‫שרידי ישוב נרחב‪ .‬חרסים מן התקופות הברזל ההליניסטית והרומית‪.‬‬
‫‪122‬‬
‫רמת ברנע‬
‫טבלת אתרים ‪ – 1‬אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות‬
‫‪20794‬‬
‫נחל נצנה‬
‫‪109600‬‬
‫‪1013500‬‬
‫שרידי יישוב נרחב חרסים מן התקופות הברזל ההליניסטית והרומית‪.‬‬
‫‪20795‬‬
‫ואדי חראיק‬
‫‪112450‬‬
‫‪1009050‬‬
‫שרידי מצד מתקופת הברזל‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪20796‬‬
‫ואדי חראיק‬
‫‪112450‬‬
‫‪1008600‬‬
‫שרידי מצד מתקופת הברזל‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪20798‬‬
‫ואדי חראיק‬
‫‪111400‬‬
‫‪1008500‬‬
‫שרידי מצד מתקופת הברזל‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪20799‬‬
‫ואדי חראיק‬
‫‪111300‬‬
‫‪1008600‬‬
‫שרידי מצד מתקופת הברזל‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪20801‬‬
‫נחל‬
‫(מזרח)ֽ‬
‫‪20802‬‬
‫נחל‬
‫(דרום)ֽ‬
‫‪20803‬‬
‫נחל‬
‫(מערב)ֽ‬
‫‪111500‬‬
‫‪1007900‬‬
‫‪20804‬‬
‫נקודת גובה ‪895‬‬
‫‪112450‬‬
‫מ' (מזרח)ֽ‬
‫‪1007400‬‬
‫‪20805‬‬
‫נקודת גובה ‪895‬‬
‫‪111500‬‬
‫מ' (דרום)ֽ‬
‫‪1007300‬‬
‫סרפד‬
‫‪112450‬‬
‫‪1007900‬‬
‫שרידי ישוב מן התקופה הרומית‪-‬ביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫סרפד‬
‫‪111600‬‬
‫‪1007800‬‬
‫שרידי ישוב מן התקופה הרומית‪-‬ביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫סרפד‬
‫שרידי ישוב מן התקופה הרומית‪-‬ביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫שרידי מצודת סוגרים מעוגלת מגדל רבוע שרידי מבנים מעוגלים מכלאה מלבנית וחרסים‬
‫רמת ברנע‬
‫מתקופת הברזל ב'‪.‬‬
‫שרידי מצודת סוגרים מעוגלת מגדל רבוע שרידי מבנים מעוגלים מכלאה מלבנית וחרסים‬
‫רמת ברנע‬
‫מתקופת הברזל ב'‪.‬‬
‫‪123‬‬
‫טבלת אתרים ‪ – 1‬אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות‬
‫‪20806‬‬
‫נקודת גובה ‪895‬‬
‫‪111400‬‬
‫מ' (מערב)ֽ‬
‫‪1007400‬‬
‫‪20807‬‬
‫ואדי ח'ראשה‬
‫‪105040‬‬
‫‪1006430‬‬
‫שרידי ישוב חקלאי מן התקופות הברזל ההלניסטית הרומית והביזנטית‪.‬‬
‫‪20808‬‬
‫ואדי ח'ראשה‬
‫‪105040‬‬
‫‪1005300‬‬
‫שרידי ישוב חקלאי מן התקופות הברזל ההלניסטית הרומית והביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪20809‬‬
‫ואדי ח'ראשה‬
‫‪104500‬‬
‫‪1005200‬‬
‫שרידי ישוב חקלאי מן התקופות הברזל ההלניסטית הרומית והביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪20810‬‬
‫ואדי ח'ראשה‬
‫‪104400‬‬
‫‪1005300‬‬
‫שרידי ישוב חקלאי מן התקופות הברזל ההלניסטית הרומית והביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪20811‬‬
‫ואדי אל‪-‬קדיראת‬
‫‪104570‬‬
‫‪1003600‬‬
‫שרידי מצד שרידי יישוב וחרסים מן התקופות הברזל ההלניסטית הרומית והביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪20812‬‬
‫ואדי אל‪-‬קדיראת‬
‫‪104300‬‬
‫‪1004300‬‬
‫שרידי מצד שרידי יישוב וחרסים מן התקופות הברזל ההלניסטית הרומית והביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪20813‬‬
‫ואדי אל‪-‬קדיראת‬
‫‪104400‬‬
‫‪1004300‬‬
‫שרידי מצד שרידי יישוב וחרסים מן התקופות הברזל ההלניסטית הרומית והביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪20814‬‬
‫ואדי אל‪-‬קדיראת‬
‫‪104570‬‬
‫‪1004300‬‬
‫שרידי מצד שרידי יישוב וחרסים מן התקופות הברזל ההלניסטית הרומית והביזנטית‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪20815‬‬
‫ואדי ח'ראשה‬
‫‪105900‬‬
‫‪1005500‬‬
‫שרידי ישוב חקלאי ומצד מתקופת הברזל‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪109000‬‬
‫‪1006300‬‬
‫שרידי מצד מתקופת הברזל‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪20816‬‬
‫נחל‬
‫(מזרח)ֽ‬
‫שרידי מצודת סוגרים מעוגלת מגדל רבוע שרידי מבנים מעוגלים מכלאה מלבנית וחרסים‬
‫רמת ברנע‬
‫מתקופת הברזל ב'‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫חרשה‬
‫‪124‬‬
‫טבלת אתרים ‪ – 1‬אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות‬
‫‪20817‬‬
‫נחל‬
‫(צפון)ֽ‬
‫‪20818‬‬
‫נחל‬
‫(מערב)ֽ‬
‫‪20819‬‬
‫נחל‬
‫(דרום)ֽ‬
‫‪20822‬‬
‫בור‬
‫(מזרח)ֽ‬
‫‪20823‬‬
‫בור‬
‫(צפון)ֽ‬
‫‪20824‬‬
‫בור‬
‫(מערב)ֽ‬
‫חרשה‬
‫‪107700‬‬
‫‪1006300‬‬
‫שרידי מצד מתקופת הברזל‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫חרשה‬
‫‪107600‬‬
‫‪1006300‬‬
‫שרידי מצד מתקופת הברזל‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫חרשה‬
‫‪109000‬‬
‫‪1005700‬‬
‫שרידי מצד מתקופת הברזל‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪110050‬‬
‫‪1004700‬‬
‫שרידי מצד ובור מים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪109400‬‬
‫‪1004700‬‬
‫שרידי מצד ובור מים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪109300‬‬
‫‪1004700‬‬
‫שרידי מצד ובור מים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪20825‬‬
‫בור‬
‫(דרום)ֽ‬
‫‪109400‬‬
‫‪1004200‬‬
‫שרידי מצד ובור מים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪20993‬‬
‫גבעת ברנע‬
‫‪102700‬‬
‫‪1008390‬‬
‫חוות וטראסות חקלאיות מן התקופות הביזנטית והאיסלמית הקדומה‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪21008‬‬
‫הר עזוז‬
‫‪102080‬‬
‫‪1013580‬‬
‫מבנים מתקנים קברים סכרים‪ .‬חרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫‪21010‬‬
‫נחל יתר‬
‫‪115400‬‬
‫‪1010450‬‬
‫מבנים בנויים אבני גוויל‪ .‬חרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫סרפד‬
‫סרפד‬
‫סרפד‬
‫סרפד‬
‫‪125‬‬
‫טבלת אתרים ‪ – 1‬אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות‬
‫‪21011‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105550‬‬
‫‪1005150‬‬
‫יישוב גורן ממגורות וחרסים מתקופת הברזל ב'‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪21012‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪107590‬‬
‫‪1004540‬‬
‫גלי אבנים‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪21072‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪111310‬‬
‫‪1008160‬‬
‫שרידי מבנים סגלגלים שרידי מבנה מלבני וחרסים מתקופת הברזל ב'‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪22026‬‬
‫נחל מתנן‬
‫‪103750‬‬
‫‪1011150‬‬
‫רוגם מעוגל וגל אבנים‪.‬‬
‫‪22027‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪106150‬‬
‫‪1011500‬‬
‫שרידי יישוב מתקופת הברזל‪.‬‬
‫‪22028‬‬
‫הר עזוז‬
‫‪102800‬‬
‫‪1012450‬‬
‫מבנה ותפזורת חרסים‪.‬‬
‫‪22030‬‬
‫נחל לענה‬
‫‪116000‬‬
‫‪1013950‬‬
‫חווה חקלאית מסגד‪ .‬חרסים מן התקופה האיסלמית הקדומה‪.‬‬
‫‪22040‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪107390‬‬
‫‪1003490‬‬
‫גורן וחרסים מן התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪22041‬‬
‫ואדי ח'ראשה‬
‫‪105700‬‬
‫‪1005500‬‬
‫שרידי ישוב חקלאי ומצד מתקופת הברזל‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪22042‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105720‬‬
‫‪1006560‬‬
‫בור מים ותעלה‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪22043‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪105990‬‬
‫‪1006590‬‬
‫בור מים חצוב ותעלות‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪22044‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪104550‬‬
‫‪1007850‬‬
‫בור מים חצוב ותעלה‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪126‬‬
‫רמת ברנע‬
‫טבלת אתרים ‪ – 1‬אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות‬
‫‪22045‬‬
‫נחל חרשה‬
‫‪106500‬‬
‫‪1008800‬‬
‫מבנים רגמים בור מים תעלה כלי צור וחרסים מתקופת הברונזה הקדומה ב' וחרסים‬
‫רמת ברנע‬
‫מתקופת הברונזה התיכונה א'‪.‬‬
‫‪22046‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪108400‬‬
‫‪1009850‬‬
‫גדר המקיפה קטע של וואדי הסכור בטראסות‪.‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪22051‬‬
‫הר עירים‬
‫‪111840‬‬
‫‪1002740‬‬
‫מכלאה‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪22052‬‬
‫נחל עירים‬
‫‪115400‬‬
‫‪1003700‬‬
‫שרידי מבנים רגמים וחרסים מן התקופה הרומית הקדומה‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪22053‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪111990‬‬
‫‪1004840‬‬
‫מבנים מעוגלים‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪22057‬‬
‫נחל סרפד‬
‫‪113150‬‬
‫‪1006850‬‬
‫גל אבנים גורן גלי אבנים‪ .‬חרסים מן התקופות הברזל ב' והביזנטית‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪22059‬‬
‫נחל נצנה‬
‫‪114750‬‬
‫‪1007800‬‬
‫שרידי מבנה מלבני מבנים מעוגלים וחרסים מתקופת הברזל ב'‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪22060‬‬
‫נחל נצנה‬
‫‪115440‬‬
‫‪1007790‬‬
‫רגמים‪.‬‬
‫הר הנגב‬
‫‪22062‬‬
‫נחל עקרב‬
‫‪114050‬‬
‫‪1009800‬‬
‫שרידי יישוב מכלאות שרידי מבנים טראסות וחרסים מן התקופות הברונזה הקדומה הברזל‬
‫הר הנגב‬
‫ב' והרומית הקדומה‪.‬‬
‫‪22063‬‬
‫נחל נצנה‬
‫‪114340‬‬
‫‪1009840‬‬
‫הר הנגב‬
‫גל אבנים‪.‬‬
‫‪127‬‬
‫מיפוי הנקודות הארכיאולוגיות המוכרות על ידי רשות העתיקות (מפה ‪ )13‬מצביע על ריכוז‬
‫אתרים גדול באזור שמדרום לעזוז עזוז‪ ,‬במרחב הר חמרן ובמרחק רמת קדש ברנע‪ .‬חשוב‬
‫לזכור עם זאת שלא כל השטח נסקר ולכאן ייתכנו ריכוזי עתיקות גדולים שאינם מוכרים או‬
‫מתועדים‪ .‬לפיכך במידת מה מייצגת המפה את המידע המוכר ולא את המידע השלם המצוי‬
‫בשטח‬
129
‫מפה ‪ :12‬אתרי העתיקות המוכרים על ידי רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים בתחום הסקר‬
‫‪130‬‬
‫ערכיות נופית‬
‫שיטת עבודה‬
‫כפי שהוזכר בתחילת הפרק הנופי‪ ,‬לאחר הגדרת יחידות הנוף מחולקת כל יחידת נוף ליחידות‬
‫משנה קטנות יותר‪ ,‬תת יחידות נוף‪ ,‬שבהן רמת ההומוגניות של מרכיבי הנוף גבוהה יותר‪.‬‬
‫הגדרת הערכיות הנופית נערכת לתת‪-‬יחידות אלה שהוגדרו בתוך יחידות הנוף‪ .‬זאת מתוך‬
‫תפיסה שיש לשמר על המרכיבים והאיכויות של יחידות הנוף כולן‪ ,‬לפחות בחלק משטחן‪ .‬כך‬
‫יישמר מגוון הנופים של הארץ בכלל ושל אזור הסקר בפרט‪.‬‬
‫ערכיות נופית (למעשה נופית‪-‬תרבותית שכן היא מתייחסת גם לאתרי מורשת) מבוססת על‬
‫ניתוח איכותני ולפיכך הקריטריונים מוגדרים ברובם באופן כזה – בשורת תארים כגון‪ :‬עוצמה‪,‬‬
‫מגוון‪ ,‬דרמטיות וכד' (ראו טבלה ‪ .)3‬כדי למתן את האלמנט הסובייקטיבי והתרבותי בתהליך‬
‫ההערכה‪ ,‬משתתפים בו אנשי שטח ותושבי האזור בעלי ידע וניסיון בתחומים שונים‪.‬‬
‫מדדי הערכיות הנופית‪:‬‬
‫מגוון ועושר חזותי ‪ -‬ערך גבוה לשטח אשר מופיעים בו מרכיבי נוף שונים‪( ,‬בעיקר תבליט‬
‫ותכסית) תוך שהם משתלבים זה בזה ויוצרים מכלול נופי בעל זהות ברורה‪.‬‬
‫בולטות ונוכחות‪" 7‬דרמטיות" ‪ -‬ערך גבוה לנוכחות של קווי נוף בולטים כגון רכסים‪ ,‬עמקי‬
‫נחלים‪,‬פסגות וכד'‪ .‬ערך גבוה לשטח שמופיעים בו ניגודים בין מרכיבי נוף שונים בקווי המפגש‪ :‬ם‬
‫עמק נחל רחב חשוף עם דפנות גבוהות‪ ,‬עמקי נחלים עם צומח וטרסות בתוך תווך גבעות כמעט‬
‫חשופות‪ ,‬נחלים חוצי רכס ועוד‪.‬‬
‫"ראשוניות" ‪ -‬ערך גבוה לשטח ללא הפרות בולטות כתוצאה מפעולות פיתוח שונות‪ .‬אמת מידה‬
‫זו מתייחסת גם למידת פגיעתם של מרכיבים מלאכותיים ברציפות הקווים החזותיים הטבעיים‬
‫בנוף (קו רקיע לדוגמה) ובהתאמתם לאופי הטבעי של היחידה מבחינת גודל‪ ,‬צבע וצורה‪.‬‬
‫ייצוג אזורי‪ ,‬טבעי ותרבותי ‪ -‬ערך גבוה לאזור המשמר נוף טבעי ו‪7‬או תרבותי אופייני לאזור‪ .‬ישנה‬
‫חשיבות רבה גם לשמירת מאפיינים של הנוף המבטאים דרך חיים בעלת משמעות תרבותית כמו‬
‫חקלאות קציר נגר וטרסות מסוגים שונים‪.‬‬
‫עושר ומגוון של אתרים נקודתיים – ככל שמגוון האתרים ואיכותם בולטת יותר‪ ,‬נקבעה רמת‬
‫ערכיות גבוהה יותר‪.‬‬
‫ייחודיות בנוף הארץ ‪ -‬ערך גבוה לשטח שמופיעה בו תופעה ייחודית בנוף הארץ‪.‬‬
‫פוטנציאל שיקום והתחדשות ‪ -‬ככלל יש חשיבות גדולה למזעור הפגיעה בשטחים שפגיעה בהם‬
‫אינה הפיכה או ששיקומה לוקח זמן רב‪ .‬עם זאת‪ ,‬ערכו של שטח שהופר‪ ,‬יכול לעלות אם מזהים‬
‫בו אלמנטים שיאפשרו (בעתיד הנראה לעין) שיקום של הפרות המורידות את ערכו היום‪.‬‬
‫נצפות ‪ -‬ככל שהשטח נצפה על ידי מספר רב יותר של אנשים כך גדלה משמעותם של השינויים‬
‫באופיו החזותי‪ .‬שיקול נוסף שמשפיע על הערכת הנצפות הוא מידת חשיפתו למטיילים שחלק‬
‫מתכלית ביקורם היא צפייה בנוף‪ .‬מידת הנצפות משוקללת לכן מתוך הערכת החשיפה של תת‪-‬‬
‫‪131‬‬
‫היחידה המוערכת מכבישים‪ ,‬מישובים ומשבילי מטיילים‪ .‬חשוב גם הנוף הנשקף מתת‪-‬היחידה‬
‫עצמה‪ ,‬ולכן קיימת התייחסות גם לנקודות תצפית בולטות הנמצאות בשטח תת‪-‬היחידה‪.‬‬
‫‪132‬‬
‫טבלה ‪ :2‬מדדים לקביעת ערכיות תת‪-‬יחידות נוף‬
‫שם יחידת נוף‬
‫תת ערכיות‬
‫מס'‬
‫נופית‬
‫יחידת נוף‬
‫‪1.10‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪1.20‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪1.30‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪1.40‬‬
‫רמת ברנע‬
‫‪2.10‬‬
‫הרי חמרן עזוז‬
‫‪2.20‬‬
‫הרי חמרן עזוז‬
‫‪2.30‬‬
‫הרי חמרן עזוז‬
‫‪2.40‬‬
‫הרי חמרן עזוז‬
‫‪3.10‬‬
‫שדה חפיר‬
‫‪3.20‬‬
‫שדה חפיר‬
‫‪3.30‬‬
‫שדה חפיר‬
‫‪3.40‬‬
‫שדה חפיר‬
‫‪3.50‬‬
‫שדה חפיר‬
‫‪3.60‬‬
‫שדה חפיר‬
‫‪3.70‬‬
‫שדה חפיר‬
‫‪4.10‬‬
‫עמק שחרון‬
‫‪5.10‬‬
‫אגן נחל עזוז עליון‬
‫‪5.20‬‬
‫אגן נחל עזוז עליון‬
‫‪5.30‬‬
‫אגן נחל עזוז עליון‬
‫‪5.40‬‬
‫אגן נחל עזוז עליון‬
‫‪5.50‬‬
‫אגן נחל עזוז עליון‬
‫‪5.60‬‬
‫אגן נחל עזוז עליון‬
‫כתף ניצנה מורדות ‪6.10‬‬
‫מערביים‬
‫כתף ניצנה מורדות ‪6.20‬‬
‫מערביים‬
‫ממוצע‬
‫מדדים‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪4.375‬‬
‫‪3.5‬‬
‫‪4.375‬‬
‫‪4.25‬‬
‫‪3.25‬‬
‫‪3.75‬‬
‫‪3.25‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3.875‬‬
‫‪3.625‬‬
‫‪3.375‬‬
‫‪4.125‬‬
‫‪3.75‬‬
‫‪3.625‬‬
‫‪2.625‬‬
‫‪2.75‬‬
‫‪3.5‬‬
‫‪3.75‬‬
‫‪4.625‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3.75‬‬
‫עוצמה ‪ 7‬מגוון‬
‫רצף ‪ 7‬ועושר‬
‫חזותי‬
‫גודל‬
‫‪3‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫ראשוניות‬
‫ייצוג‬
‫אזורי‬
‫אתרים‬
‫ייחוד‬
‫נופי‬
‫פוטנציאל‬
‫השתקמות‬
‫נצפות‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫כתף ניצנה‬
‫כתף ניצנה‬
‫כתף ניצנה‬
‫כתף ניצנה‬
‫כתף ניצנה‬
‫כתף ניצנה‬
‫כתף ניצנה‬
‫כתף ניצנה‬
‫כתף ניצנה‬
‫נחל ניצנה תיכון‬
‫נחל ניצנה תיכון‬
‫נחל ניצנה תיכון‬
‫נחל ניצנה תיכון‬
‫אגן נחל עזוז‬
‫אגן נחל עזוז‬
‫גבעות קציעה‬
‫גבעות קציעה‬
‫גבעות קציעה‬
‫גבעות קציעה‬
‫גבעות קציעה‬
‫נחל ניצנה‬
‫נחל רות‬
‫נחל רות‬
‫נחל רות‬
‫‪7.10‬‬
‫‪7.20‬‬
‫‪7.30‬‬
‫‪7.40‬‬
‫‪7.50‬‬
‫‪7.60‬‬
‫‪7.70‬‬
‫‪7.80‬‬
‫‪7.90‬‬
‫‪8.10‬‬
‫‪8.20‬‬
‫‪8.30‬‬
‫‪8.40‬‬
‫‪10.10‬‬
‫‪10.20‬‬
‫‪12.10‬‬
‫‪12.20‬‬
‫‪12.30‬‬
‫‪12.40‬‬
‫‪12.50‬‬
‫‪11.10‬‬
‫‪13.10‬‬
‫‪13.20‬‬
‫‪13.30‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫בנוי‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫בנוי‬
‫‪2‬‬
‫בנוי‬
‫בנוי‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3.125‬‬
‫‪1.875‬‬
‫‪2.25‬‬
‫‪3.125‬‬
‫‪2.875‬‬
‫‪3.75‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪2.125‬‬
‫‪3.125‬‬
‫‪2.875‬‬
‫‪2.625‬‬
‫‪3.125‬‬
‫‪3.25‬‬
‫‪1.75‬‬
‫‪3.5‬‬
‫‪1.625‬‬
‫‪2.25‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪3.625‬‬
‫‪3.75‬‬
‫‪2.375‬‬
‫‪3.625‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪134‬‬
‫ממצאים (מפת ערכיות נופית)‬
‫אזורים ערכיים במיוחד נמצאים בחלקים הדרומיים הגבוהים של הסקר‪ ,‬בעיקר סביב הר חמרן‪,‬‬
‫שמתנשא מעל סביבותיו ונשקף ממנו נוף רחב כמעט לכך הכיוונים‪ .‬מצפון להר שוכנת רמת‬
‫ברנע שמשמרת נוף תרבות חקלאי בצורה יוצאת דופן‪ ,‬כמעט ללא הפרות מודרניות‪ .‬המורדות‬
‫הדרומיים של ההר‪ ,‬כולל הגוש ההררי של הר עזוז קיבלו גם הם ערכיות גבוהה מאד‪ .‬גם קטעים‬
‫של נחלי הענק חוצי הרכסים כמו נחל חורשה ונחל ניצנה הם בעלי ערכיות גבוהה מאד ומרבית‪.‬‬
‫שטחים בערכיות נמוכה ובינונית נמצאים בעקר בחלק הצפוני של הסקר‪ ,‬שבו הופרו שטחים‬
‫גדולים בעבודות עפר והוקמו בו מתקנים ומבנים לתכליות שונות‪ .‬עם זאת גם באזור הצפוני‬
‫אזורים בעלי חשיבות לשימור נופי כמו "חמוקי ניצנה" וסביבתם‪.‬‬
‫‪135‬‬
‫מפה ‪ :13‬מפת ערכיות נופית‬
‫‪136‬‬
‫פרק הצומח‬
‫שיטות עבודה‬
‫סקר הצומח כולל מספר שלבים‪:‬‬
‫שלב א' ‪ -‬חלוקה ראשונית של אזור הסקר ליחידות שטח בעלות מאפיינים דומים‬
‫(סטרטיפיקטציה) והכנת תוכנית דיגומים ‪ .‬בסקר זה נעשתה הסתייעה החלוקה בניתוח ממוחשב‬
‫של הפיסיאוגרפיה‪ :‬נחלים על פי סדרי גודל‪ ,‬מדרונות ושטחים מישוריים‪ ,‬בצירוף נתונים נוספים‬
‫כמו גובה מעל פני הים ופנות‪.‬‬
‫שלב ב' – רישום בשטח של מאפייני היחידות (ברמות פירוט שונות)‪.‬‬
‫שלב ג' ‪ -‬ניתוח ראשוני של אופי הצומח ביחידות השונות ובדיקת שונות בין יחידות שנדגמו‪.‬‬
‫שלב ד' – הגדרת טיפוסי צומח ביחידות שטח בעלות מאפיינים דומים‪ ,‬על פי המאפיינים שתועדו‬
‫ונבדקו‪.‬‬
‫שלב ה' – הגדרת ערכיות לכל אחד מטיפוסי הצומח‪.‬‬
‫שלב ו' – הערכת ערכיות בוטנית עבור יחידות גדולו יותר ‪ -‬תת יחידות הנוף‪ ,‬כפי שהוגדרו‬
‫בפרק הנופי‬
‫פירוט השלבים‪:‬‬
‫שלב א' – חלוקה ראשונית של אזור הסקר ליחידות שטח בעלות מאפיינים דומים‬
‫(סטרטיפיקטציה) והכנת תוכנית דיגומי צומח‬
‫עבודת הסקר מבוססת בחלקה הגדול על דיגומי צומח הנעשים בשטח הנסקר‪ .‬בכדי להבטיח‬
‫שדיגום הצומח יעשה בצורה מייצגת שתביא לידי ביטוי את מגוון בתי הגידול וחבורת הצומח‬
‫הקיימות במרחב‪ ,‬נבנתה מטריצת דיגום צומח (טבלה ‪ )0‬שהיוותה כלי לבחירת אתרי הדיגום‬
‫(הסבר מפורט על דרך חישוב סדרי גודל נחלים ראה בטקסט ובפרק עבודת ה –‪.)GIS‬‬
‫‪137‬‬
‫נחלים‬
‫סדר גודל‬
‫גובה‬
‫קטן (‪)1-0‬‬
‫שלוש קטגוריות חלוקים‬
‫גובה‬
‫לס‬
‫גדול (‪)4-1‬‬
‫תשתית קרקע‬
‫ענק (‪)0-8‬‬
‫מדרונות‬
‫גיר‬
‫מפנה‬
‫גובה‬
‫תשתית קרקע‬
‫צפוני‬
‫שלוש קטגוריות‬
‫אבני‬
‫דרומי‬
‫גובה‬
‫משטחי סלע‬
‫רמות ושיאי גובה‬
‫גובה‬
‫מישורי לס‬
‫שלוש קטגוריות גיר‬
‫גובה‬
‫לס‬
‫פעילות אדם‬
‫שרידי חקלאות‬
‫מסורתית‬
‫הפרות קרקע‬
‫חרסית‬
‫מישורים‬
‫חול‬
‫תשתית קרקע‬
‫טבלה ‪ :3‬מטריצת דיגום צומח‪ .‬שטח הסקר חולק לשלוש קטגוריות ראשיות (נחלים‪ ,‬מדרונות‬
‫ומישורים) כל יחידה חולקה למספר יחידות משנה‪ .‬דיגום הצומח בוצע כך שכל קטגוריה‬
‫המופיעה במטריצה נדגמה לפחות פעם אחת‪ .‬בסה"כ נערכו תרשימי צומח ב‪ 10 -‬נקודות (מפה‬
‫‪.)1‬‬
‫שלב ב' – רישום צומח בשטח של מאפייני היחידות (ברמות פירוט שונות)‪.‬‬
‫כאמור בוצעו סה"כ ‪ 10‬תרשימי צומח שכללו רשימת מינים מלאה לפי צורות חיים‪ ,‬אחוזי כיסוי‬
‫של כל צורת חיים ומאפיינים נוספים של הצומח והסביבה‪.‬‬
‫הגדרות המשמשות במיפוי צומח‬
‫יחידת צומח ‪ -‬אזור שבו מאפייני הצומח דומים‪ :‬תצורת הצומח‪ ,‬מינים שליטים ונלווים וכיסוי‬
‫הצומח של מאפיינים אלה‪.‬‬
‫טיפוס צומח ‪ -‬קבוצות של יחידות הצומח עם מאפיינים דומים‪ ,‬שהוגדרו במהלך הסקר‪.‬‬
‫המאפיינים שמסייעים בהגדרת הטיפוס הם‪:‬‬
‫תצורת צומח‬
‫מינים שליטים‬
‫תשתית הקרקע‪ ,‬המסלע והמים‪.‬‬
‫‪138‬‬
‫צמח שליט ‪ -‬צמח בעל נוכחות משמעותית ביחידת הצומח‪ .‬נקבע תוך התייחסות להתפלגות‬
‫אחוזי הכיסוי בין המינים השונים ותצורת חיים משמעותית למערכת האקולוגית – בדרך כלל‬
‫ישנה עדיפות לתצורת חיים גבוהה יותר‪.‬‬
‫צמח נלווה ‪ -‬צמח שאינו שליט אך מופיע ברוב יחידות הצומח או צמח שהופעתו מעידה על ייחוד‬
‫מסוים של בית הגידול‪.‬‬
‫מין נדיר ‪ -‬נמצא בישראל בפחות ממאה אתרים‪.‬‬
‫מין אדום ‪ -‬צמח "אדום" המומלץ לשמירה‪.‬‬
‫מין מוגן ‪ -‬מוגן על פי החוק בישראל‪.‬‬
‫מין אנדמי ‪ -‬מין המוגבל לשטח גיאוגרפי מסוים‪.‬‬
‫התיעוד בשדה כולל גם את הפרטים הבאים (טבלה ‪:)4‬‬
‫גובה קטגורית קטגורית קטגורית תיאור‬
‫מפנה‬
‫מיקום‬
‫גובה‬
‫רשימת מינים‬
‫‪ID‬‬
‫נ‪.‬צ‪.‬‬
‫גבעת‬
‫משאר‬
‫אשליל שעיר‬
‫‪1‬‬
‫‪308 1413407011400‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫זוגן השיח‬
‫חורשף‬
‫קשקשים‬
‫חום‪-‬‬
‫חלמית מצרית‬
‫טוריים זיפניים‬
‫מוריקנדיה‬
‫מבריקה‬
‫מלעניאל מצוי‬
‫מקור‪-‬חסידה‬
‫שעיר‬
‫טבלה ‪ :4‬טבלת דיגום צומח בשדה‪ .‬טבלה כזו נכתבת עבור כל נקודת דיגום צומח‪ .‬הנתונים‬
‫משמשים אח"כ לניתוח מידת הדמיון בין נקודות הדיגום השונות ומשמים בסיס להערכת ערכיות‪.‬‬
‫‪139‬‬
‫מפה ‪ :14‬אתרי דיגום צומח‪.‬‬
‫‪140‬‬
‫שלבים ג' – ד‪ :‬ניתוח ראשוני של אופי הצומח ביחידות השונות ובדיקת שונות בין יחידות שנדגמו‬
‫והגדרת טיפוסי צומח ביחידות שטח בעלות מאפיינים דומים‪ ,‬על פי המאפיינים שתועדו ונבדקו‪.‬‬
‫כל מין שזוהה נרשם ומולאו עברו שורה של מאפיינים אשר כללו‪ :‬שם מדעי‪ ,‬שכיחות‪ ,‬אנדמיות‪,‬‬
‫מספר אדום‪ ,‬מוגן או לא‪ ,‬פולש או גר‪ ,‬צורת חיים‪ ,‬העדפת בית גידול‪ ,‬תפוצה בעולם‪ ,‬תפוצה‬
‫בישראל‪ ,‬זיקה לבתי גידול מופרים‪.‬‬
‫הנתונים סוכמו עבור כל חלקה כך שעבור כל יחידת דגימה היה מידע על סה"כ המינים הנדירים‪,‬‬
‫סה"כ מינים מוגנים‪ ,‬סה"כ מינים פולשים‪ ,‬סה"כ מינים לפי צורת חיים ועוד‪ .‬בנוסף‪ ,‬בהתבסס על‬
‫הרישום בשדה הוצאנו מידע על אחוזי הכיסוי הצמחי בהתאם לצורת החיים בכל חלקה‪.‬‬
‫בכדי לבחון בצורה מדויקת את השפעת גודל הערוצים על חברת הצומח יצרנו באמצעות שימוש‬
‫בכלי ממ"ג ובעל בסיס שכבת ‪ DTM‬מפת סדרי גודל ערוצים (מפה ‪ .)11‬הערוץ הקטן ביותר‬
‫נקרא ערוץ מסדר גודל ‪ .1‬לאחר מפגש של שני ערוצים מסדר גודל ‪ 1‬הערוץ המשולב הינו מסדר‬
‫גודל ‪ 3‬וכן הלאה‪.‬‬
‫‪141‬‬
‫מפה ‪ :15‬מפת סדרי גודל ערוצים במרחב הסקר‪ .‬סדרי גודל הערוצים חושבו על בסיס מפגשי‬
‫ערוצים (ראו הסבר בטקסט)‪.‬‬
‫‪142‬‬
‫בכדי שניתן יהיה לבצע אקסטרפולציה של אופי חברת הצומח על כלל השטח בחנו ראשית את‬
‫מידת הדמיון הקיימת בין יחידות הצומח שדגמנו‪ .‬בנוסף על כך בחנו את השפעה של משתנים‬
‫סביבתיים שונים דוגמת מיקום החלקה (ערוץ‪ ,‬מדרון‪ ,‬מישור)‪ ,‬גובה טופוגרפי וכו' (בהתאם‬
‫למטריצת הדיגום ‪ ,‬ראו טבלה ‪.)0‬‬
‫מיני הצומח שנמצאו בכל אתר דיגום הוכנסו למטריצה של ‪ .present / absent‬באמצעות‬
‫שימוש במבחן ‪ Jaccard‬לדמיון נבנתה מטריצת דמיון בין כול יחידות הדיגום השונות‪ .‬באמצעות‬
‫מבחן ‪( )stress level =0.11 ( MDS‬גרף ‪ )1‬בחנו את מידת הדמיון ואת ההשפעה של‬
‫המשתנים המרחבים השונים‪ .‬הניתוחים כולם בוצעו באמצעות תוכנת ‪.Primer 6‬‬
‫כפי שרואים בגרף‪ ,‬הדגימות מהערוצים דומות יחסית זו לזו וכך גם הדגימות שנלקחו‬
‫מהמדרונות והדגימות שנלקחו ממישורי הלס‪.‬‬
‫גרף ‪ )Stress level = 0.11( MDS analysis :1‬לבחינת מידת הדמיון בין דגימות הצומח‬
‫בהתאם למיקומם (‪-1‬מדרונות‪-3 ,‬ערוצים‪-0 ,‬מישורים)‪.‬‬
‫בשלב הבא בחנו באמצעות מבחן ‪ MDS‬את מידת הדמיון הקיימת בין יחידות דיגום הצומח‬
‫שנאספו בערוצים השונים‪ .‬בחינת כל סדרי הגודל בנפרד לא הראתה הבדל מובהק אולם כאשר‬
‫קיבצנו את דגימות הצומח לשלוש קטגוריות (ערוצים קטנים‪ ,‬גדולים וענקיים) מצאנו הבדל ברור‬
‫בין שלוש הקבוצות (‪.)Stress level = 0.12‬‬
‫על בסיס הניתוח הנ"ל קבענו שיש מאפייני צומח דומים בתוך חמישה 'בתי גידול'‪:‬‬
‫‪143‬‬
‫מדרונות‪ ,‬המתאפיינים בבתה מדברית דלילה מאוד בדומיננטיות של בני שיח‪.‬‬
‫מישורים – בעיקר עם תשתית לס‪ ,‬המתאפיינים בדומיננטיות של בני שיח‪.‬‬
‫נחלים קטנים (סדרי גודל ‪ ,)1-0‬המתאפיינים בחברת צומח מגוונת יותר בהשוואה למדרונות עם‬
‫עשבוניים ובני שיח ושיחים בודדים‬
‫נחלים גדולים (סדרי גודל ‪ ,)4-1‬מתאפיינים בשילוב של בני שיח ושיחים ואחוז הכיסוי הצמחי‬
‫בהם גבוה מאשר ביחידות הקודמות‪.‬‬
‫נחלי ענק שטפוניים ( סדרי גודל ‪ ,)0-8‬המתאפיינים בערוץ זרימה נקי יחסית מצומח אולם‬
‫בשולים של ערוץ הזרימה ישנם שיחים ובני‪-‬שיח פזורים‪ .‬לעתים ישנם ביחידות אלו עצים פזורים‬
‫בעיקר אשלים ושיטים בודדות‪ .‬בחתך מערוץ הזרימה אל הדפנות ניתן לראות חיגור צומח כאשר‬
‫לכל חגורה הרכב צומח שונה‪.‬‬
‫שלב ה' – הגדרת ערכיות לכל אחד מטיפוסי הצומח‪.‬‬
‫חישוב הערכיות הבוטנית כללה מספר שלבים‪:‬‬
‫א‪ .‬עבור כל חלקה (נקודת דיגום) חושבו המדדים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬מדד עושר מינים (‪ . )ASR‬מכיוון שהסקר הבוטני נערך על פני תקופה ארוכה תתכן הטיה‬
‫במספר המינים החד שנתיים‪ ,‬ובני החלוף האחרים כתוצאה מעונת הדיגום‪ .‬במילים אחרות ייתכן‬
‫ובאביב מספרם של מינים אלו שנמצאו בכל דגימה גבוהה מאשר מספרם בעונות אחרות שכן‬
‫בעונה זו הם בולטים יותר לעין‪ .‬בכדי להפחית הטיה זו הנובעת משיטת העבודה השתמשנו‬
‫במדד הבא‪:‬‬
‫כאשר‪:‬‬
‫‪ = TB‬מספר מיני עצים ושיחים‬
‫‪ = SH‬מספר מיני בני‪-‬שיח‬
‫‪ = HE‬מספר מיני עשבוני רב‪-‬שנתי‬
‫‪ = EP‬מספר מינים בני‪-‬חלוף‬
‫בכדי לנרמל את המדד חולקו כלל הערכים שהתקבלו בערך הגבוהה ביותר שהתקבל כך‬
‫שהתוצאות נעו בין ‪ 3‬ל‪.1 -‬‬
‫‪ .3‬ערכיות הרכב מינים (‪ .)SCV‬מדד זה לקח בחשבון המצאות מינים אדומים‪ ,‬מוגנים ונדירים‬
‫בכל חלקה‪ .‬המצאות מינים אלו הוסיפה לערכיות‪ .‬לעומת זאת המצאות מינים פולשים הורידה‬
‫מערכיות המדד‪.‬‬
‫‪144‬‬
‫בכדי לנרמל את המדד חולקו כלל הערכים שהתקבלו בערך הגבוהה ביותר שהתקבל כך‬
‫שהתוצאות נעו בין ‪ 3‬ל ‪.1-‬‬
‫‪ .0‬ערכיות מורכבות מבנית (‪ .)SV‬שטחים בהם ישנם עצים ושיחים הינם בעלי מורכבות מבנית‬
‫גבוה יותר מאשר שטחים נטולי צומח מעוצה רב שנתי הכוללים חד שנתיים בלבד‪ .‬מכיוון שכך‬
‫מדד זה לקח בחשבון המצאות מינים מעוצים ביחידות הדיגום‪.‬‬
‫כאשר‪:‬‬
‫‪ = SH‬אחוז כיסוי בני‪-‬השיח‬
‫‪ = TB‬אחוז כיסוי שיחים ועצים‬
‫בכדי לנרמל את המדד חולקו כלל הערכים שהתקבלו בערך הגבוהה ביותר שהתקבל כך‬
‫שהתוצאות נעו בין ‪ 3‬ל‪.1-‬‬
‫‪ .4‬ערכיות משוקללת‪ .‬מדד הערכיות המשוקללת מחבר את כלל המדדים יחדיו ונותן ערך מספרי‬
‫חד ערכי לכל יחידת דיגום‪.‬‬
‫כאשר‪:‬‬
‫‪ = ASR‬מדד עושר מינים‬
‫‪ = SCV‬ערכיות הרכב מינים‬
‫‪ = SV‬ערכיות מבנית‬
‫ב‪ .‬עבור כל אחד מחמשת "בתי הגידול" שהוגדרו על ידנו קודם לכן ( כלומר‪ :‬מדרונות‪ ,‬מישורי‬
‫הלס‪ ,‬נחלים קטנים‪ ,‬נחלים גדולים ונחלי ענק) חושב ערך 'ערכיות משוקללת' ממוצע‪ .‬כמו כן נתנו‬
‫ערך לשטחים חקלאים פתוחים דוגמת מטעים‪ .‬לבסוף העברנו את כל הערכים שהתקבלו לסולם‬
‫ערכיות מתוקננת שנע בין ‪( 1‬הכי פחות ערכי) ל‪ ( 1-‬ערכיות מרבית) (טבלה ‪)1‬‬
‫‪145‬‬
‫בית גידול‬
‫ערכיות ממוצעת‬
‫ערכיות מתוקננת‬
‫חקלאות‬
‫אין‬
‫‪1‬‬
‫מישורי לס‬
‫‪3.133‬‬
‫‪3‬‬
‫מדרונות‬
‫‪3.303‬‬
‫‪0‬‬
‫נחלי ענק (סדר גודל ‪)0-8‬‬
‫‪3.008‬‬
‫‪4‬‬
‫נחלים גדולים (סדר גודל ‪)4-1‬‬
‫‪3.40‬‬
‫‪1‬‬
‫נחלים קטנים(סדר גודל ‪)1-0‬‬
‫‪3.461‬‬
‫‪1‬‬
‫טבלה ‪ :5‬ערכיות בוטנית ממוצעת ומתוקננת בסולם בין ‪ 1‬ל‪ 1-‬עבור חמשת בתי הגידול שהוגדרו‬
‫קודם לכן‪.‬‬
‫בכדי למפות את הערכיות הבוטנית קבענו שמדרונות הינם בעלי שיפוע הגדול מ‪ .0%-‬מכיוון‬
‫שלא הייתה ברשותנו מפת קרקעות תחמנו את מישורי הלס בשטחים בהם השיפוע היה נמוך מ‪-‬‬
‫‪ 0%‬ואשר במפה הגיאולוגית הם סומנו כקונגלומרט ואלוביום‪.‬‬
‫‪146‬‬
‫מפה ‪ :16‬סיווגי שטח – פיזיוגרפיה וצומח‬
‫‪147‬‬
‫שלב ו' – הערכת ערכיות בוטנית עבור יחידות גדולות יותר ‪ -‬תת יחידות הנוף‪ ,‬כפי שהוגדרו‬
‫בפרק הנופי‬
‫מכיוון שהתקבלו ערכים שונים לערוצים ולמדרונות הרי שמיפוי נתונים אלו היה יוצר קווים ערכיים‬
‫של ערוצים בתוך שטחים ערכים פחות של מדרונות‪ .‬מידע זה לא היה עוזר בהבנת השטח‬
‫וביכולת לקבל החלטות ממשקיות‪ .‬מכיוון שכך החלטנו שיחידת ההתייחסות בקביעת הערכיות‬
‫תהיה תת‪-‬יחידת נוף כפי שהוגדרה על‪-‬ידינו בפרק הנופי‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬בכל תת‪-‬יחידת נוף‬
‫חושב גודל השטח הבנוי אשר לגביו איננו מחשבים ערכיות‪ .‬באמצעות שימוש בכלי ‪Tabulate‬‬
‫‪ intersection‬חשבנו את פרופורציית כל אחד מששת בתי הגידול‪ .‬חישוב ערכיות בוטנית לתת‬
‫יחידת הנוף בוצע על פי הנוסחה הבאה‪:‬‬
‫))‬
‫)‬
‫)‬
‫)‬
‫)‬
‫כאשר‪:‬‬
‫‪ = AG‬אחוז השטח החקלאי‬
‫‪ = LO‬אחוז שטח מישורי הלס‬
‫‪ = SL‬אחוז שטח המדרונות‬
‫‪ = HU‬אחוז שטח נחלי הענק‬
‫‪= LA‬אחוז שטח הנחלים הגדולים‬
‫‪ = SM‬אחוז שטח הנחלים הקטנים‬
‫‪148‬‬
‫מפה ‪ :17‬ערכיות צומח‬
‫‪149‬‬
‫עופות‬
‫שיטות סקר העופות‬
‫בשנים ‪ 3313-3311‬בחודשים מרץ – מאי בוצע סקר עופות מקננים במרחב ע"י מרכז הצפרות‬
‫הישראלי‪ .‬הסקר בוצע בשיטת אטלס‪ ,‬כאשר המרחב חולק למטריצת משבצות‪ .‬גודל כל משבצת‬
‫היה ‪( °1703‬כ‪ 0X0 -‬ק"מ)‪ .‬זהו גודל משבצת סטנדרטי לעבודות מסוג זה ( ;‪Jennings, 2010‬‬
‫‪ .)Reinking, 2004‬בסה"כ נסקרו בשנים ‪ 3313‬ו‪ 06 3311 -‬משבצות במרחב הר חמרן‪ .‬בכל‬
‫משבצת ביקר סוקר פעמיים לפחות – פעם אחת בתחילת העונה (מרץ – תחילת אפריל) ופעם‬
‫שנייה בסיומה (אפריל – מאי)‪ .‬בביקור הראשון תועדו התחלות קינון‪ ,‬ובביקור השני תועדו‬
‫הצלחות הקינון‪ .‬האינדקס בו נעשה שימוש לתיאור ערכיות המשבצות הוא עושר המינים הדוגרים‬
‫במשבצת‪ ,‬כאשר מין דוגר הוא מין שנמצאה עבורו עדות ממשית לקינון (בניית קן‪ ,‬האכלת גוזלים‬
‫וכד')‪ .‬לתיאור מרחבי של ערכיות המשבצות‪ ,‬נעשה שימוש בשתי רשימות של מינים – רשימה‬
‫אחת כללה את כלל העופות הדוגרים במרחב‪ ,‬והרשימה השנייה כללה רשימה מצומצמת מתוך‬
‫הרשימה הכללית‪ ,‬של עופות רגישים‪ ,‬בסכנת הכחדה או מתמעטים‪ :‬חוברה‪ ,‬רץ מדבר‪ ,‬ארבעת‬
‫מיני הקטות‪ ,‬שלושה מיני עפרונים נדירים‪ ,‬סלעית מדבר וסבכי ערבות‪ .‬אלה המינים שמייצגים‬
‫בצורה הטובה ביותר את הנוף הערבתי המיוחד למרחב שמצפון להר חמרן‪ ,‬שאגני הנחלים‬
‫ניצנה‪ ,‬עזוז‪ ,‬בארותיים‪ ,‬חורשה ולבן‪.‬‬
‫באביב ‪ 3310‬בוצעה השלמה של שלוש משבצות נוספות בדרומו של המרחב‪ ,‬שלא נסקרו ב‪-‬‬
‫‪ ,3313711‬לפי אותו פרוטוקול עבודה שנעשה בשנים הקודמות‪.‬‬
‫עבור ‪ 10‬חלקי משבצות שלא נסקרו אך היו חלק מתחום הסקר הנוכחי‪ ,‬בוצעה הערכת מומחה‬
‫ע"ס הנתונים הקיימים מהמשבצות השכנות וע"ס ניתוח ממ"ג של המערכות הטבעיות ושל‬
‫הגיאומורפולוגיה של אותו אזור‪.‬‬
‫דו"ח כולל המסכם את תוצאות העבודה עבור שותפינו בארה"ב פורסם ב‪ 3313 -‬באנגלית‬
‫)‪.(Perlman and Shochat, 2012‬‬
‫תודות‬
‫העבודה בשנים ‪ 3313711‬מומנה ע"י רשות הייעור האמריקנית (‪ )USFS‬וע"י החברה להגנת‬
‫הטבע‪ .‬את עבודת השדה ביצעו צפרים מקצועיים ועובדי מרכז הצפרות הישראלי‪ :‬יואב פרלמן‪,‬‬
‫מידד גורן‪ ,‬יונתן מירב‪ ,‬נועם וויס‪ ,‬אייל שוחט‪ ,‬ברק גרניט‪ ,‬שחר אלתרמן‪.‬‬
‫‪Jennings, M.C. (2010). Atlas of the Breeding Birds of Arabia. Fauna of Arabia 25.‬‬
‫‪Perlman, Y., and Shichat, E. (2012). Developing a Management Plan for‬‬
‫‪Important Bird Areas in Southern Israel. Soceity for the Protection of Nature in‬‬
‫‪Israel Publications.‬‬
‫‪Reinking, D.L. (2004). Oklahoma Breeding Bird Atlas. University of Oklahoma‬‬
‫‪Press, Norman, Oklahoma.‬‬
‫‪150‬‬
151
‫מפה ‪ :18‬מספר מינים מקננים במשבצת (מבוסס על נתונים מסקר עופות)‪.‬‬
‫‪152‬‬
‫מפה ‪ :19‬מספר מינים רגישים מקננים במשבצת (מבוסס על נתונים מסקר עופות)‪.‬‬
‫‪153‬‬
‫ערכיות עופות לכל משבצת חושבה על בסיס נתוני סקר העופות (מספר עופות מקננים במשבצת‬
‫ומספר עופות נדירים מקננים במשבצת) בהתאם לנוסחה הבאה‪:‬‬
‫)‬
‫)‬
‫על בסיס ערכיות העופות המצרפית שחושבה לכל משבצת‪ ,‬ובאמצעות שימוש בכלי ה‪,GIS-‬‬
‫‪ Tabulate intersection‬ובניכוי שטח השטחים הבנויים חושבה ערכיות עופות לכל תת‪-‬יחידת‬
‫נוף‪.‬‬
‫הערכים תוקננו לסולם בין חמש דרגות שהחלוקה בתוכו נקבעה לפי ‪ ,Natural Breaks‬עם‬
‫עיגול קל של המספרים‪:‬‬
‫רמת ערכיות ‪ – 1‬נמוכה‪3-3.11 :‬‬
‫רמת ערכיות ‪ – 3‬בינונית‪3.11-3.0 :‬‬
‫רמת ערכיות ‪ – 0‬גבוהה‪3.0-3.41 :‬‬
‫רמת ערכיות ‪ – 4‬גבוהה מאוד‪3.41-3.0 :‬‬
‫רמת ערכיות ‪ – 1‬מירבית‪3.0-1 :‬‬
‫‪154‬‬
‫מפה ‪ :21‬ערכיות השטח לעופות (מבוסס על נתונים מסקר עופות)‪.‬‬
‫‪155‬‬
‫מפה ‪ :21‬ערכיות שטח לעופות לפי תת יחידות נוף‬
‫‪156‬‬
‫ערכיות אקולוגיות‬
‫הערכיות האקולוגית חושבה כערך מצרפי של הערכיות הבוטנית וערכיות העופות כפי שחושבו‬
‫ותוארו לעיל‪.‬‬
‫היות והצומח הוא האינדיקאטור הטוב ביותר בחיזוי המגוון הביולוגי של קבוצות טקסונומיות‬
‫אחרות הוא קבל משקל גדול יותר (משקל שני שליש) מסקר העופות המקננים (משקל שליש)‬
‫בקביעות הערכיות האקולוגית המשולבת – צומח ושטח לעופות‪.‬‬
‫החיבור למפת ערכיות אקולוגית התבצע על פי נוסחה שמבטת יחס זה‪:‬‬
‫)‬
‫)‬
‫הערכים תוקננו לסולם בין חמש דרגות שהחלוקה בתוכו נקבעה לפי ‪ ,Natural Breaks‬עם‬
‫עיגול קל של המספרים‪:‬‬
‫רמת ערכיות ‪ – 1‬נמוכה‪3-3.1 :‬‬
‫רמת ערכיות ‪ – 3‬בינונית‪3.1-3.0 :‬‬
‫רמת ערכיות ‪ – 0‬גבוהה‪3.0-3.8 :‬‬
‫רמת ערכיות ‪ – 4‬גבוהה מאוד‪3.8-3.6 :‬‬
‫רמת ערכיות ‪ – 1‬מרבית‪3.6-1 :‬‬
‫‪157‬‬
‫תיאור הממצאים‬
‫השטחים שנמצאו בערכיות אקולוגית מרבית הם שעיקר יחידות שיש בהם שטחים ניכרים של‬
‫ערוצים רחבים ובינוניים‪ :‬נחל ניצנה בחלקו העליון והתיכון והשטחים המתונים יחסית מצפון להר‬
‫עזוז‪ .‬שטחים אלה עשירים יחסית בצומח והם מהווים בית גידול חשוב מאד לציפורים מקננות‪.‬‬
‫ברמה גבוהה מאד דורגו שטחים נוספים באזור שמצפון להר חמרן‪ ,‬לאורך נחל חורשה והר עזוז‪.‬‬
‫לאזור המעבר של נחל ניצנה בשטחים המיושבים של פתחת ניצנה יש חשיבות מרבית לא רק‬
‫בגלל ערכים בוטניים ואורניתולוגים‪ ,‬אלא גם כקשר בין השטחים הפתוחים מדרום לפתחה‪,‬‬
‫לחולות מערב הנגב שנמשכים מצפון וממערב לגוש ההתיישבותי‪.‬‬
‫בערכיות גבוהה נמצא מרבית שטחיה של רמת ברנע והשטחים הצפוניים‪ ,‬משני צדדיו של נחל‬
‫ניצנה‪.‬‬
‫בערכיות בינונית נמצאו בעיקר השטחים הגבוהים והתלולים יותר‪ ,‬ללא נחלים מפותחים‪ .‬הצומח‬
‫הטבעי באזורים אלה דל יחסית וגם חשיבותם הכוללת כבית גידול לציפורים קטנה יותר‪ ,‬למרות‬
‫קיומם של מינים מתמחים לנישה זו‪.‬‬
‫שטחים פתוחים בערכיות אקולוגית נמוכה – שטחים חקלאיים ומופרים‪ ,‬נמצאו בעיקר בחלק‬
‫הצפוני של אזור הסקר‪.‬‬
‫‪158‬‬
‫מפה ‪ :22‬ערכיות אקולוגית‬
‫‪159‬‬
‫ערכיות משולבות נוף ואקולוגיה‬
‫רקע למפת ערכיות משולבת נוף ואקולוגיה‬
‫במפה זו שולבו ערכיות הצומח והערכיות הנופית על פי הטבלה הבאה‪:‬‬
‫טבלת צירופים לחישוב ערכיות משולבת – נוף ואקולוגיה‬
‫ערכיות נופית‬
‫ערכיות‬
‫אקולוגית‬
‫נמוכה‬
‫בינונית‬
‫גבוהה‬
‫גבוהה מאד מירבית‬
‫(‪)1‬‬
‫(‪)3‬‬
‫(‪)0‬‬
‫(‪)4‬‬
‫(‪)1‬‬
‫נמוכה‬
‫נמוכה‬
‫בינונית‬
‫בינונית‬
‫גבוהה‬
‫מירבית‬
‫(‪)1‬‬
‫(‪)1‬‬
‫(‪)3‬‬
‫(‪)3‬‬
‫(‪)0‬‬
‫(‪)4‬‬
‫בינונית‬
‫בינונית‬
‫בינונית‬
‫גבוהה‬
‫גבוהה‬
‫מירבית‬
‫(‪)3‬‬
‫(‪)3‬‬
‫(‪)3‬‬
‫(‪)0‬‬
‫(‪)0‬‬
‫(‪)4‬‬
‫גבוהה‬
‫בינונית‬
‫גבוהה‬
‫גבוהה‬
‫גבוהה מאד מירבית‬
‫(‪)0‬‬
‫(‪)3‬‬
‫(‪)0‬‬
‫(‪)0‬‬
‫גבוהה מאד‬
‫גבוהה‬
‫גבוהה‬
‫גבוהה מאד גבוהה מאד מירבית‬
‫(‪)4‬‬
‫(‪)4‬‬
‫(‪)4‬‬
‫(‪)0‬‬
‫(‪)0‬‬
‫(‪)4‬‬
‫(‪)4‬‬
‫(‪)1‬‬
‫מירבית‬
‫מירבית‬
‫מירבית‬
‫מירבית‬
‫מירבית‬
‫מירבית‬
‫(‪)1‬‬
‫(‪)1‬‬
‫(‪)1‬‬
‫(‪)1‬‬
‫(‪)1‬‬
‫(‪)1‬‬
‫עיקר הממצאים (מפה משולבת ‪ – 1‬ערכיות משולבת צומח ונוף)‬
‫מפה זו מורכבת משילוב בין הערכיות הנופית לערכיות האקולוגית‪ .‬אזורים שמוגדרים במפה זו‬
‫בערכיות מרבית הם אלה שהוגדרו בערכיות זו או בדרוג האקולוגי או בדרוג הנופי‪ .‬הם כוללים‬
‫בעיקר את הגוש של הר חמרן וחלקים גדולים מרמת ברנע‪ ,‬שהוגדרו בערכיות נופית מרבית‪,‬‬
‫וחלקי מרכזיים של הנחלים ניצנה‪ ,‬חורשה‪ ,‬עזוז ובארותיים שהוגדרו בערכיות אקולוגית מרבית‪.‬‬
‫בערכיות גבוהה מאד הוגדרו החלק המערבי של רמת ברנע‪ ,‬הר עזוז וסביבתו ושטחים בצפון‬
‫הסקר שחשובים נופית ובחלקם מעבים את מסדרון נחל ניצנה‪.‬‬
‫בערכיות גבוהה הוגדרו מישורי לס ומדרונות מתונים בחלק הצפוני של הסקר‪.‬‬
‫‪160‬‬
‫בערכיות בינונית ונמוכה הוגדרו שטחים קטנים יחסית – בעיקר שטחים מופרים בחלק הצפוני‬
‫של הסקר‪.‬‬
‫‪161‬‬
‫מפה ‪ :23‬ערכיות משולבת נוף ואקולוגיה‬
‫‪162‬‬
‫רצף שטחים פתוחים‬
‫הערכת רצף השטחים הפתוחים מהווה מימד משלים להערכת משאבי הטבע והנוף‪.‬‬
‫פגיעה בשטחים פתוחים נגרמת הן בגלל צמצום השטח הפתוח והפיכתו לשטח בנוי והן בעקבות‬
‫קטיעתו בקווי תשתית כגון כבישים‪ ,‬מסילות ברזל‪ ,‬צינורות וקווי חשמל‪ .‬לרוב האלמנטים‬
‫המלאכותיים הללו יש גם השפעה מפריעה על השטח הפתוח ועל הערכים הטבעיים הנמצאים‬
‫לידם או מסביבם‪ .‬לפיכך ההתייחסות אליהם לצורך עניין זה היא כאל הפרעות‪7‬הפרות‪.‬‬
‫טווח השפעתו של שטח בנוי על שטח פתוח תלוי בגורמים רבים‪ :‬עוצמת הבינוי (גובה‪ ,‬צפיפות)‪,‬‬
‫אורך הגבולות וצורתם‪ ,‬תבליט השטח (שיפוע ‪,‬מיקום באגן ניקוז)‪ ,‬סוג וכמות המזהמים שנוצרים‬
‫בשטח הבנוי וכן דרך הטיפול (או אי‪-‬הטיפול) בהם ועוד‪ .‬טווח השפעתם של הכבישים על רצף‬
‫השטח הפתוח משתנה בהתאם לרוחב הכביש ועוצמת עבודות העפר (סוללות‪ ,‬קירות חצובים)‪,‬‬
‫קיומן של מערכות תאורה ו‪7‬או גדרות הפרדה ותיחום וכן נפח התנועה בכביש‪.‬‬
‫מפת רצף השטחים הפתוחים מנסה להעריך באופן גס את השפעת התשתיות היישוביות‬
‫והקוויות על כל תא שטח באזור הסקר‪ .‬זאת במטרה לתת מענה להערכת תפקודים נוספים של‬
‫שטחים פתוחים– הערכה שאינה באה במלואה לידי ביטוי במפות ערכיות משאבי הטבע והנוף‪.‬‬
‫תפקודים נוספים אלו הם‪:‬‬
‫תפקוד חברתי – רקע לפעילות נופש וטיולים – רצף הנוף הפתוח והטבעי מהווה מרכיב מרכזי‬
‫בחוויית הטיול והנופש בחיק הטבע‪.‬‬
‫תפקודים מערכתיים – חייצים בקנה מידה מקומי וארצי בין גושים עירוניים וכפריים‪ ,‬שבהם נשמר‬
‫המרחב הפתוח‪.‬‬
‫מרחב לתכנון עתידי – אזור פתוח רציף מותיר בידי הדורות הבאים מרחב תכנון גדול יותר‪,‬‬
‫לצרכים אשר יתכן ובדור הנוכחי אין כלל מודעות אליהם‪.‬‬
‫תפקוד אקולוגי – לשטח פתוח רציף יש חשיבות רבה מבחינת קיום אקוסיסטמות ובתי גידול‬
‫מגוונים‪ ,‬שחלקם דורשים שטחים רחבי ידיים‪ ,‬וכן מאפשר תנועת אורגניזמים ברחבי תחום‬
‫התפוצה שלהם וקשר גנטי בין תת‪-‬אוכלוסיות של אותו מין‪.‬‬
‫שיטת הערכה‬
‫לכל נקודה בשטח הסקר חושב "ערך רצף" על פי המרחק המשוקלל של אותה נקודה מיישובים‪,‬‬
‫כבישים או שטחים בנויים אחרים (גם כאלו הנמצאים מחוץ לאזור הסקר אך עשויים להשפיע‬
‫עליו)‪ .‬ככל שהמרחק מאלמנטים אלה גדול יותר הוערך השטח הפתוח כאיכותי יותר‪ .‬ראוי‬
‫להדגיש שאין נתונים אלו מספיקים בכדי לקבוע בדיוק את מידת ההשפעה של השטח הבנוי –‬
‫השפעה זו תלויה בגורמים רבים ומורכבים שלא מופו במלואם בסקר זה‪ .‬שטחים מבונים‪ ,‬מתקני‬
‫תשתית וכבישים סווגו בקבוצות כלליות של שימושי‪-‬קרקע (למשל "ישוב עירוני"‪" ,‬כביש ארצי דו‪-‬‬
‫מסלולי" וכו')‪.‬‬
‫לכל סוג שימוש‪-‬קרקע בוצע אומדן יחסי משוער של מידת השפעתו על השטח הפתוח‪ .‬מידת‬
‫השפעה זו מכונה גם "משקל רצף"‪ .‬השפעה מקסימאלית (‪ )133%‬מיוחסת לאזורי תעשייה‬
‫‪163‬‬
‫ולישובים עירוניים‪ .‬מידת השפעתן של הפרות אחרות הוערכה כקטנה יותר (פרט לאזורי תעשיה‬
‫כבדה)‪ ,‬בהתאם למופיע בטבלה הבאה (טבלה ‪:)0‬‬
‫שימוש קרקע ‪ 7‬תשתיות‬
‫הערות ‪ 7‬דוגמאות‬
‫עוצמת הפרה =‬
‫משקל רצף (‪)%‬‬
‫עיר‬
‫‪100‬‬
‫מחצבה פעילה‬
‫‪75‬‬
‫כביש מרכזי‬
‫‪75‬‬
‫ישוב פרברי בינוני‬
‫‪50‬‬
‫כביש אזורי‬
‫‪50‬‬
‫אזור תעשיה מקומי‬
‫‪50‬‬
‫אס"פ אזורי‬
‫‪30‬‬
‫ישוב כפרי‬
‫‪25‬‬
‫בסיס צבאי‬
‫בהתאם לגודל הבסיס והפעילות בו‬
‫כביש מקומי‬
‫‪25‬‬
‫מכון לטיפול בשפכים‬
‫‪25‬‬
‫חווה כוללת מגורים‬
‫‪15‬‬
‫חניה סלולה‬
‫‪15‬‬
‫מחפורת‬
‫‪15‬‬
‫שפכי פסולת בנין‬
‫‪10‬‬
‫אנטנה‬
‫‪10‬‬
‫כביש גישה‬
‫‪10‬‬
‫תחנת טרנספורמציה‬
‫‪10‬‬
‫תחנת שאיבה‬
‫‪5‬‬
‫דוגמת מחצבות חומר ואדי בנחל‬
‫ניצנה הצפוני‬
‫דוגמת כביש צומת טללים – מעבר‬
‫הגבול ניצנה‬
‫דוגמת כפר נוער ניצנה‬
‫דוגמת מתקן בא"פ גבעתי‬
‫דוגמת אזור בסיס התחמושת הנטוש‬
‫(מרת"ח)‬
‫דוגמת הכביש לעזוז‬
‫‪164‬‬
‫מאגר‬
‫‪5‬‬
‫גרף ‪ 2‬מתאר את התפלגות המרחק במטרים של כל תא שטח (פיקסל) בגודל של ‪ 13‬מ' על ‪13‬‬
‫מ'‪ ,‬מההפרה הקרובה אליו ביותר (על בסיס טבלה ‪ .) 1‬ציר ה‪ X-‬מתאר את המרחק המשוקלל‬
‫המינימאלי (ביחס למשקל השפעתו של ישוב עירוני) של כל תא שטח (פיקסל) מההפרות‬
‫בסביבתו‪ :‬הינו‪ ,‬לכל תא שטח שמסביבו הפרות במשקלים שונים נערך החישוב הבא‪:‬‬
‫]‬
‫[‬
‫]‬
‫[‬
‫]‬
‫[‬
‫)‬
‫כאשר‪:‬‬
‫)‪ – Min (x‬המרחק המשוקלל המינימאלי של כל פיקסל מההפרות סביבו‬
‫‪ – X‬פיקסל‬
‫)‪ – Dist (i‬המרחק של פיקסל מהפרה ‪i‬‬
‫‪ – Wi‬המשקל של הפרה ‪i‬‬
‫‪ – 133‬הינו משקל השפעתו של ישוב עירוני‬
‫‪165‬‬
‫עיקר הממצאים (מפת רצף שטחים פתוחים)‬
‫ערך הרצף מבוטא במפה באמצעות סולם צבעים‪ .‬ניתן לראות שליישובים‪ ,‬לכבישים וגדר הגבול‬
‫בקו ישראל‪-‬מצרים יש "הילה" גדולה יחסית של הפרה סביבם בעוד שלמתקנים צבאים קטנים‬
‫הפזורים בשטח ואינם מאויישים בקביעות‪ ,‬הילה קטנה יותר‪ .‬השטחים הרחוקים ביותר מהפרות‬
‫מסוגים שונים – כלומר בעלי ערכי הרצף הגבוהים ביותר (עד ‪ 1,333‬מטר משוקלל‪ ,‬לפי שיטת‬
‫החישוב שהוזכרה לעיל) מצויים בחלקו הדרומי והדרום‪-‬מזרחי של האזור‪ .‬מערב השטח מושפע‬
‫כולו בצורה ברורה מגדר הגבול של ישראל מצרים ואילו צפון השטח הינו שטח מיושב המספר‬
‫ישובים היוצרים ביחד אזור בו ערכיות הרצף נמוכה יחסית‪.‬‬
‫‪166‬‬
‫מפה ‪ :24‬רצף שטחים פתוחים‬
‫‪167‬‬
‫שילוב נוף‪ ,‬אקולוגיה ורצף שטחים פתוחים‬
‫מפה זו מציגה שילוב של ערכיות נוף ואקולוגיה עם רמת רצף השטח הפתוח‪ .‬לצורך חישוב‬
‫הערכים המשולבים‪ ,‬קובצו ערכי הרצף לחמש דרגות‪ ,‬כמוצג בגרף‪.‬‬
‫בקווים הניצבים לציר ה‪ X-‬מוצגים ערכי הרצף ביחידות של מטר משוקלל (המבטאים מרחק‬
‫משוקלל מהפרות)‪ .‬הערך ‪ 30,333‬מ' הוא ערך הרצף המקסימלי שהתקבל בתחום הסקר‪.‬‬
‫הקווים האנכיים הם במרווחים הולכים וגדלים‪ ,‬והם ששימשו לחלוקה ל‪ 1-‬קטגוריות‪.‬‬
‫בציר ה‪ Y-‬מיוצג גודל השטח הנמצא בכל ערך רצף‪( .‬המספרים על ציר ה‪ Y-‬אינם משמעותיים‬
‫בפני עצמם כיוון שהם מייצגים מספרי פיקסלים)‪.‬‬
‫הרצף ‪8,133‬‬
‫ערך‬
‫ומעלה‬
‫(מ' משוקלל)‬
‫קטגוריית הרצף‬
‫‪1‬‬
‫‪4,133‬‬‫‪8,133‬‬
‫‪3,133‬‬‫‪4,133‬‬
‫‪1,333‬‬‫‪3,133‬‬
‫‪4‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫עד ‪ 1,333‬סה"כ‬
‫‪1‬‬
‫‪---‬‬
‫שטח בדונמים‬
‫אחוז מהשטח‬
‫הלא‪-‬בנוי‬
‫בטבלת הצירופים המופיעה להלן‪ ,‬ניתן לראות שערכים בקטגוריות הרצף הגבוהות – ‪ 4‬ו‪1-‬‬
‫מעלים את הערכיות המשולבת בדרגה אחת כשהם מצורפים לערכיות נוף ואקולוגיה‪ .‬זאת למעט‬
‫מקרים בהם ערכיות זו הייתה מרבית כבר קודם לכן‪.‬‬
‫‪168‬‬
‫טבלת צירופים לחישוב ערכיות משולבת נוף‪ ,‬אקולוגיה ורצף שטחים פתוחים‬
‫ערכיות נוף ואקולוגיה‬
‫ערך‬
‫הרצף‬
‫הערכים‬
‫במטר‬
‫משוקלל‬
‫נמוכה‬
‫בינונית‬
‫גבוהה‬
‫גבוהה מאד‬
‫מירבית‬
‫(‪)1‬‬
‫(‪)3‬‬
‫(‪)0‬‬
‫(‪)4‬‬
‫(‪)1‬‬
‫עד ‪1,333‬‬
‫נמוכה‬
‫בינונית‬
‫גבוהה‬
‫גבוהה מאד‬
‫מירבית‬
‫(‪)1‬‬
‫(‪)1‬‬
‫(‪)3‬‬
‫(‪)0‬‬
‫(‪)4‬‬
‫(‪)1‬‬
‫‪ 1,333‬עד ‪3,133‬‬
‫נמוכה‬
‫בינונית‬
‫גבוהה‬
‫גבוהה מאד‬
‫מירבית‬
‫(‪)3‬‬
‫(‪)1‬‬
‫(‪)3‬‬
‫(‪)0‬‬
‫(‪)4‬‬
‫(‪)1‬‬
‫‪ 3,133‬עד ‪4,133‬‬
‫נמוכה‬
‫בינונית‬
‫גבוהה‬
‫גבוהה מאד‬
‫מירבית‬
‫(‪)1‬‬
‫(‪)3‬‬
‫(‪)0‬‬
‫(‪)4‬‬
‫(‪)1‬‬
‫בינונית‬
‫גבוהה‬
‫גבוהה מאד‬
‫מירבית‬
‫מירבית‬
‫(‪)4‬‬
‫(‪)3‬‬
‫(‪)0‬‬
‫(‪)4‬‬
‫(‪)1‬‬
‫(‪)1‬‬
‫מעל ‪8,133‬‬
‫בינונית‬
‫גבוהה‬
‫גבוהה מאד‬
‫מירבית‬
‫מירבית‬
‫(‪)1‬‬
‫(‪)3‬‬
‫(‪)0‬‬
‫(‪)4‬‬
‫(‪)1‬‬
‫(‪)1‬‬
‫בסוגריים‬
‫קטגורית (‪)0‬‬‫הרצף‬
‫‪ 4,133‬עד ‪8,133‬‬
‫עיקר הממצאים ‪ -‬מפה משולבת נוף‪ ,‬אקולוגיה ורצף שטחים פתוחים‬
‫בעקבות העלאת רמת ערכיות אחת בשתי רמות הרצף הגבוהות (‪ )4,1‬נוצר גוש מרכזי שכולו‬
‫בערכית מרבית‪ ,‬שנמשך מרמת ברנע‪ ,‬דרך הר חמרן לנחל עזוז‪ ,‬נחל ניצנה ונחל בארותיים‪. .‬‬
‫בחלק הצפוני נמצאים בערכיות זו רק נחל ניצנה בגלל חשיבותו האקולוגית והיחידה הקטנה של‬
‫חמוקי ניצנה בגלל חשיבותה הנופית‪.‬‬
‫‪169‬‬
‫מפה ‪ :25‬ערכיות משולבת נוף‪ ,‬אקולוגיה ורצף שטחים פתוחים‬
‫‪170‬‬
‫מקורות‬
‫אשכנזי א‪ .2007 ,‬החקלאות הקדומה בהר הנגב ‪ -‬תפוצה מרחבית לאור מאפיינים גיאוגרפיים‬
‫וגיאולוגיים‪ ,‬חיבור לשם קבלת תואר 'מוסמך'‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫גופר א‪ .1961 ,‬הפרהיסטוריה של הר הנגב‪ .‬הוצאת החברה להגנת הטבע‪.‬‬
‫דנין‪ ,‬א‪ .1988 .‬הצומח בנגב‪ ,‬מצפון לנחל פארן‪ .‬ספריית פועלים והוצאת יחדיו‬
‫היימן מ‪ .1960 ,‬סקר ארכיאולוגי של ישראל מפת הר חמרן‪-‬דרום‪-‬מערב (‪ .13-33 )196‬אגף‬
‫העתיקות‪-‬האגודה לסקר ארכיאולוגי של ישראל‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫היימן מ‪ .1990 ,‬סקר ארכיאולוגי של ישראל מפת הר חמרן דרום‪-‬מזרח (‪ ,)199‬רשות העתיקות‪-‬‬
‫האגודה לסקר ארכיאולוגי של ישראל‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫היימן‪ ,‬מ‪ .1969 .‬רועים וחקלאים במרחב קדש ברנע‪ .‬מדרשת שדה בוקר וחלה"ט‬
‫זיו‪ ,‬י‪ ,.‬צוער‪,‬ח‪ ,.‬וצעדי אלי‪ .3336 .‬פורום מדענים לשמירת חולות מערב הנגב‪ .‬דו"ח מסכם‪.‬‬
‫ניתוח מרחבי גיאומורפולוגי של אזור חולות מערב הנגב‪ .‬הוצאת רשות הטבע והגנים‬
‫ואוניברסיטת בן גוריון‪.‬‬
‫זילברמן‪ ,‬ע‪ ,.‬אידלמן‪ ,‬ע‪ ,.‬אבני י‪ ,.‬וחנן גינת‪ .3311 .‬הגיאולוגיה והתפתחות הנוף בנגב‪ .‬העמותה‬
‫לעידוד וקידום שמירת הטבע במזרח התיכון‬
‫כהן ר‪ .1993 ,‬אתרי הר הנגב בתקופה הכנענית ‪ 1‬והתקופה הישראלית ‪ ,3‬מתוך‪ :‬שטרן א‪,‬‬
‫(עורך ראשי)‪ ,‬האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל‪.1343-1311 ,‬‬
‫כהן ר‪ .1999 ,‬התיישבות הקדומה בהר הנגב‪ ,‬כרך א‪ ,‬תקופת הכלקוליתית‪ ,‬תקופת הברונזה‬
‫הקדומה ותקופת הברונזה התיכונה א'‪ ,‬רשות העתיקות‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫כהן ר‪ ,‬כהן‪-‬אמין ר‪ .3334 ,‬התיישבות הקדומה בהר הנגב‪ ,‬כרך ב‪ ,‬תקופת הברזל והתקופה‬
‫הפרסית‪ ,‬רשות העתיקות‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫ליבנה א‪ .1990 ,‬רמת הנגב סקר נוף ומסלולי טיול‪ ,‬הוצאת רשות שמורות הטבע‪ ,‬מועצה אזורית‬
‫רמת נגב‪.‬‬
‫מרקוס‪ ,‬מ‪ .1960 .‬הר הנגב המרכזי ומכתש רמון‪ ,‬סקר נוף מסלולי טיולים‪ .‬רשות שמורות‬
‫הטבע‬
‫מרקוס‪ ,‬מ‪ .1960 .‬הר הנגב המרכז ומכתש רמון‪ ,‬סקר נוף ומסלולי טיול‪ .‬עמודים ‪.131-101‬‬
‫הוצאת רשות שמורות הטבע‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫נגב א‪" .1993 ,‬נצנה"‪ ,‬מתוך‪ :‬שטרן א‪( ,‬עורך ראשי)‪ ,‬האנציקלופדיה החדשה לחפירות‬
‫ארכיאולוגיות בארץ ישראל‪.1364-1368 ,‬‬
‫נוי ת‪" .1993 ,‬האתר הנאוליתי"‪ ,‬מתוך‪ :‬שטרן א‪( ,‬עורך ראשי)‪ ,‬האנציקלופדיה החדשה לחפירות‬
‫ארכיאולוגיות בארץ ישראל‪.1368-1366 ,‬‬
‫‪171‬‬
‫ בצורות ותנודות אקלימיות על הצומח הרב שנתי בחולות‬,‫ השפעת האדם‬.3339 .‫ ז‬,‫סיגל‬
.‫ עבודה לשם קבלת תואר מסטר בהנחיית פרופ' חיים צוער ופרופ' ארנון קרניאלי‬.‫שמורת עגור‬
.‫ אוניברסיטת בן גוריון בנגב‬,‫המחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי‬
.00 ,‫ פ"ו‬,‫ חדשות ארכיאולוגיות‬,"‫ "נחל מתנן‬,)‫ (תשמ"ה‬,‫ היימן מ‬,‫רוזן ס‬
Ashkenazi E., Chen Y., Avni Y. and Lavee S., 2011. Olive trees in past desert
agriculture in the Negev Highlands, Acta Horticulturae 888: 353-360.
Ashkenazi E, Avni Y and Avni G, A comprehensive characterization of ancient
desert agricultural systems in the Negev Highlands of Israel, Journal of Arid
Environments (in press), >.http://dx.doi.org/10.1016/j.jaridenv.2012.02.020.
Mayerson P., 1960. The Ancient Agricultural Regime of Nessana and the Central
Negeb, The British School of Archaeology in Jerusalem, London.
172
‫נספחים‪:‬‬
‫נספח א'‪:‬‬
‫יצירת שכבה פוליגונאלית של נחלים לפי סדרי גודל‬
‫תיאור עבודת ה‪ GIS-‬בסקר‬
‫עבודת ה‪ GIS-‬בסקר זה הייתה מורכבת ביחס לסקרים אחרים ולכאן מצאנו לנכון לפרט ולהסביר‬
‫את שיטות העבודה‪ ,‬הפרוטוקול והכלים בהם השתמשנו לאורך הסקר‬
‫בשלב הראשון נעשה חיתוך של שכבת קווי גובה המכסה את כל הארץ בהתאם לשטח שהוגדר‬
‫(קווי גובה של ‪ 13‬מטר‪ ,‬מקור השכבה הוא שכבות המידע של הממ"ג הלאומי של המרכז למיפוי‬
‫ישראל)‪.‬‬
‫השטח שהוגדר מכסה את תחום הסקר ואת הסביבה הקרובה לו‪.‬‬
‫השיקולים להגדרת השטח שנחתך מן השכבה הארצית הסתמכו על ידע מוקדם והכרת האופי‬
‫הגיאוגרפי של האזור‪.‬‬
‫קווי הגובה בתחום שהוגדר שימשו כבסיס לסדרה של ניתוחים גיאוגרפיים ע"י שימוש בכלים‬
‫שונים‪:‬‬
‫שימוש בכלי ‪ simplify line‬במטרה לפשט את קווי הגובה בצורה השומרת על צורתם‪.‬‬
‫(‪)Cartography Tools/Generalization/Simplify Line‬‬
‫שימוש בכלי ‪ topo to raster‬ליצירת רסטר גבהים‬
‫(‪)Spatial Analyst Tools/interpolation/Topo to Raster‬‬
‫שנוצר‬
‫מהרסטר‬
‫פגמים‬
‫הסרת‬
‫(‪)Spatial Analyst Tools/Hydrology/Fill‬‬
‫ע"י‬
‫שימוש‬
‫המבוסס‬
‫בכלי‬
‫על‬
‫‪sink‬‬
‫קווי‬
‫הגובה‪.‬‬
‫‪fill‬‬
‫‪.‬‬
‫הרצת הכלי ‪ flow direction‬שנותן לכל פיקסל ערך המסמל את כיוון הזרימה בו‪.‬‬
‫(‪)Spatial Analyst Tools/Hydrology/Flow Direction‬‬
‫שימוש ב ‪ flow accumulation‬ליצירת רסטר שמתאר את הזרימה המצטברת‪ 7‬ערוצי הזרימה‬
‫לפי כיווני הזרימה שחושבו קודם לכן‪Spatial Analyst Tools/Hydrology/Flow ( .‬‬
‫‪)Accumulation‬‬
‫סינון ערכים שאינם משמעותיים אשר עלולים "להפריע" להמשך החישובים ע"י שימוש בכלי ‪.con‬‬
‫ערך הסף שנבחר הוא ‪ .con=300‬כל הפיקסלים שערכם קטן מ ‪ 033‬נחשבו ל"רעש רקע" והוסרו‬
‫מהרסטר‪ – .‬חשוב לציין כי נעשו מספר ניסיונות עם ערכי ‪ con‬שונים עד שנבחר ערך המייצג‬
‫השטח‪.‬‬
‫פני‬
‫את‬
‫האופטימאלית‬
‫בצורה‬
‫‪)Spatial‬‬
‫‪Analyst‬‬
‫(‪Tools/Conditional/Con‬‬
‫בשלב זה הרסטר שהתקבל לאחר הסינון הוא רסטר של הנחלים‪.‬‬
‫‪173‬‬
‫חישוב סדר גודל הנחלים ע"י הכלי ‪ . stream order‬שיטת החישוב שנבחרה היא ‪Strahler‬‬
‫‪ , Method‬לפיה רק מפגש בין שני נחלים מאותו סדר גודל יוצר נחל מסדר גודל גבוה יותר‪.‬‬
‫(‪)Spatial Analyst Tools/Hydrology/Stream Order‬‬
‫המרת רסטר הנחלים לשכבה קווית של נחלים לפי סדרי הגודל ע"י שימוש בכלי ‪raster to‬‬
‫‪)Conversion Tools/From Raster/Raster to Polyline( . polyline‬‬
‫יצירת שכבות פוליגונאליות של הנחלים ע"י חישוב באפר שונה לכל סדר גודל‪:‬‬
‫מטר‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫של‬
‫באפר‬
‫–‬
‫‪1‬‬
‫גודל‬
‫סדר‬
‫מטר‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫של‬
‫באפר‬
‫‬‫‪3‬‬
‫גודל‬
‫סדר‬
‫מטר‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫של‬
‫באפר‬
‫‬‫‪0‬‬
‫גודל‬
‫סדר‬
‫מטר‪.‬‬
‫‪03‬‬
‫של‬
‫באפר‬
‫‬‫‪4‬‬
‫גודל‬
‫סדר‬
‫מטר‪.‬‬
‫‪01‬‬
‫של‬
‫באפר‬
‫‬‫‪1‬‬
‫גודל‬
‫סדר‬
‫מטר‪.‬‬
‫‪83‬‬
‫של‬
‫באפר‬
‫‬‫‪0‬‬
‫גודל‬
‫סדר‬
‫סדר גודל ‪ - 8‬באפר של ‪ 133‬מטר‪.‬‬
‫תיקון ידני של תוואי הנחל בסדרי גודל ‪ 0 ,1‬ו‪ 8 -‬בהתאם לשכבת ‪ land cover‬של הממ"ג‬
‫הלאומי של מפ"י (התייחסות לפוליגונים עם סיווג של סחף נחלים פעיל‪ 7‬לא פעיל ) ובהתאם‬
‫לאורתופוטו‪.‬‬
‫יצירת‬
‫שכבה‬
‫של‬
‫פוליגונאלית‬
‫יצירת רסטר שיפועים ע"י שימוש בכלי ‪ slopes‬וב ‪DTM‬‬
‫(‪)Spatial Analyst Tools/Surface/ Slopes‬‬
‫מדרונות‬
‫ומישור‬
‫שיצרנו קודם לכן‪.‬‬
‫בחירת ערך סף להגדרת מדרונות ומישורים‪ ,‬במקרה זה הערך שנקבע הוא ‪ 0‬מעלות‪ ,‬ויצירת‬
‫מעלות‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫ומעל‬
‫מתחת‬
‫–‬
‫בלבד‬
‫ערכים‬
‫שני‬
‫שמכיל‬
‫חדש‬
‫רסטר‬
‫(‪)Spatial Analyst Tools/Reclass/ Reclassify‬‬
‫המרת הרסטר לשכבה פוליגונאלית ותיקון ידני של השכבה ע"י איחוד וחיתוך פוליגונים בהתאם‬
‫לתוואי השטח‪)Conversion Tools/From Raster/Raster to Polygon) .‬‬
‫חיתוך מישורי לס מתוך הפוליגונים שייצגו מישורים‪ ,‬על סמך היכרות השטח‪.‬‬
‫איחוד שכבת הנחלים ושכבת המדרונות‪ 7‬מישורים ליצירת שכבת תכסית כוללת‬
‫שכבות הנחלים היו מופרדות אחת מהשנייה ולכל נחל היה באפר במרחק שונה‪ .‬השכבות לכן היו‬
‫חופפות בנקודות המפגש בין הנחלים‪ .‬על מנת ליצור שכבת תכסית מאוחדת‪ ,‬צורפו אליה‬
‫הנחלים בנפרד בתהליך שנועד למנוע ישויות כפולות‪:‬‬
‫‪174‬‬
‫חיתוך נחלים מסדר גודל ‪ 1‬משכבת הבסיס (שכבת המדרונות והמישור) ולאחר מכן הדבקת‬
‫אותה שכבה (כך שהיא ממלאת את המקומות שנחתכו)‪.‬‬
‫חיתוך נחלים מסדר גודל ‪ 3‬משכבת הבסיס (מדרונות‪ ,‬מישור וסדר גודל ‪ )1‬ולאחר מכן הדבקת‬
‫אותה שכבה‪.‬‬
‫המשך התהליך עם כל סדרי הגודל של הנחלים‪.‬‬
‫חיתוך והדבקה של שטחים בנויים מתוך שכבת ההפרות הפוליגונאליות‪.‬‬
‫תיקון ידני של השכבה ע"י חיתוך פוליגונים קטנים מאוד ואיחוד פוליגונים דומים‪.‬‬
‫‪175‬‬
‫נספח ב‬
‫מיני הצמחים שנרשמו בסקר הצומח‬
‫הרשימה יחד עם ציון החלקות (יחידות הדגימה) בהן נרשם כל מין נמצאת כנספח בקובץ אקסל‬
‫נפרד הניתן להורדה מאתר מכון דש"א בקישור ‪www.deshe.co.il‬‬
‫שם המין‬
‫צורת חיים‬
‫טיפוס תפוצה‬
‫אזוב מצוי‬
‫אוכם מדברי‬
‫אטד ערבי‬
‫אכילאה ריחנית‬
‫אלמוות סיני‬
‫אלניה איזמלנית‬
‫ישימונית דו‪-‬גונית‬
‫אמיך קוצני‬
‫אספרג ארוך‪-‬עלים‬
‫אפזרית דו‪-‬אבקנית‬
‫בן‪-‬שיח‬
‫בן‪-‬שיח‬
‫שיח‬
‫בן‪-‬שיח‬
‫עשבוני רב‪-‬שנתי‬
‫בן‪-‬שיח‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫מטפס‪7‬שיח‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫ים תיכוני‬
‫סהרו‪-‬ערבי‬
‫סהרו‪-‬ערבי ‪-‬סודני‬
‫אירנו ‪-‬טורני‪ ,‬סהרן‪-‬ערבי‬
‫אירנו ‪-‬טורני‬
‫אירנו‪-‬טורני‬
‫סהרו‪-‬ערבי‬
‫ים תיכוני‬
‫ים תיכוני‪ ,‬סהרו‪-‬ערבי‬
‫ים תיכוני‪ ,‬אירנו ‪-‬טורני‪,‬‬
‫סהרו‪-‬ערבי‬
‫‪EE, R‬‬
‫ים תיכוני‬
‫ים תיכוני‪ ,‬סהרו‪-‬ערבי‬
‫עשבוני רב‪-‬שנתי‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫עץ‬
‫בן‪-‬שיח‬
‫בן‪-‬שיח‬
‫רב שנתי קצר‪-‬חיים‬
‫בן‪-‬שיח‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫בן‪-‬שיח‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫עשבוני רב‪-‬שנתי‬
‫בן‪-‬שיח‬
‫בן‪-‬שיח‬
‫ים תיכוני‪ ,‬אירנו ‪-‬טורני‬
‫אירנו טורני‪ ,‬סהרו‪-‬ערבי‬
‫סהרו‪-‬ערבי‬
‫סהרו‪-‬ערבי‬
‫אירנו‪-‬טורני‪ ,‬סהרו‪-‬ערבי‬
‫אירנו‪-‬טורני‪ ,‬סהרו‪-‬ערבי‬
‫אירנו‪-‬טורני‬
‫אירנו‪-‬טורני‪ ,‬סהרו‪-‬ערבי‬
‫ים תיכוני‬
‫ים תיכוני‬
‫סהרו‪-‬ערבי‬
‫אירנו‪-‬טורני‪ ,‬סהרו‪-‬ערבי‬
‫אירנו‪-‬טורני‪ ,‬סהרו‪-‬ערבי‬
‫סהרו‪-‬ערבי‬
‫ים תיכוני‪ ,‬אירנו‪-‬טורני‬
‫ים תיכוני‬
‫סהרו ערבי‬
‫אירנו‪-‬טורני‬
‫סהרו‪-‬ערבי‬
‫עשבוני רב‪-‬שנתי‬
‫ארץ‪ -‬עשבוני רב‪-‬שנתי‬
‫אצבוע אירופי‬
‫ארכובית‬
‫ישראלית‬
‫ארכובית שבטבטית‬
‫ארנבית שרועה‬
‫אשל היאור‬
‫אשליל הנגב‬
‫אשליל שעיר‬
‫בוצין סיני‬
‫בוצין שיחני‬
‫בטנונית שעירה‬
‫גלונית מצויה‬
‫בן‪-‬חיטה רב‪-‬אנפין‬
‫בן‪-‬שלח מנוצה‬
‫בסיה שיכנית‬
‫בקיה מדורבנת‬
‫בר‪-‬עכנאי שיחני‬
‫ברומית המטאטא‬
‫ברומית מאוגדת‬
‫גומא מגובב‬
‫גבסנית ערבית‬
‫גלעינון החוף‬
‫‪176‬‬
‫חשיבות‬
‫אקולוגית‬
‫מוגן‬
‫‪EP‬‬
‫‪EC‬‬
‫מוגן‬
‫‪EE‬‬
‫‪R‬‬
‫געדה מצויה‬
‫גרגריון ערבי‬
‫גרגרנית כוכבנית‬
‫גרגרנית ערבית‬
‫דגנין מצוי‬
‫דוחן אשון‬
‫דרדר המדבר‬
‫דרדר מצרי‬
‫דרכנית מקופחת‬
‫דרכנית שעירה‬
‫בן‪-‬שיח‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫עשבוני רב‪-‬שנתי‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫בן‪-‬שיח‬
‫עשבוני רב‪-‬שנתי‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫הגה מצויה‬
‫זוגן השיח‬
‫זוזימה מדברית‬
‫זיזיים חשופים‬
‫זיף‪-‬נוצה רוסנית‬
‫זמזומית המדבר‬
‫זקנן שעיר‬
‫עשבוני רב‪-‬שנתי‬
‫בן‪-‬שיח‬
‫עשבוני רב‪-‬שנתי‬
‫בן‪-‬שיח‬
‫עשבוני רב‪-‬שנתי‬
‫גיאופיט‬
‫עשבוני רב‪-‬שנתי‬
‫חבלבל זיתני‬
‫חבלבל כפני‬
‫חבלבל צמיר‬
‫חטמית מסורטטת‬
‫בן‪-‬שיח‬
‫עשבוני רב‪-‬שנתי‬
‫בן‪-‬שיח‬
‫עשבוני רב‪-‬שנתי‬
‫חורשף השבכה‬
‫חורשף חום‪-‬קשקשים‬
‫חורשף צהוב‬
‫חורשף קטן‪-‬קרקפת‬
‫חלבלוב הרמון‬
‫חלמית גדולה‬
‫חלמית מצרית‬
‫חלמית קטנת‪-‬פרחים‬
‫חמד המדבר‬
‫חמד השיח‬
‫חסה מזרחית‬
‫חפורית מוזרה‬
‫חפורית קטנה‬
‫חצב גלוני‬
‫חצב מצוי‬
‫חרחבינה מגובבת‬
‫חרחבינה מכחילה‬
‫טבק השיח‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫בן‪-‬שיח‬
‫בן‪-‬שיח‬
‫בן‪-‬שיח‬
‫בן‪-‬שיח‬
‫עשבוני רב‪-‬שנתי‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫בן‪-‬שיח‬
‫בן‪-‬שיח‬
‫בן‪-‬שיח‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫גיאופיט‬
‫גיאופיט‬
‫עשבוני רב‪-‬שנתי‬
‫עשבוני רב‪-‬שנתי‬
‫שיח‬
‫ים תיכוני‪ ,‬סהרו‪-‬ערבי‬
‫סהרו‪-‬ערבי‬
‫סהרו‪-‬ערבי‬
‫סהרו ערבי‬
‫ים תיכוני‪ ,‬אירנו‪-‬טורני‬
‫סהרו‪-‬ערבי‪ ,‬סודני‬
‫סהרו‪-‬ערבי‬
‫סהרו‪-‬ערבי‬
‫סהרו ערבי‬
‫אירו‪-‬סיבירי‪ ,‬ים תיכוני‪,‬‬
‫אירנו‪-‬טורני‬
‫ים תיכוני‪ ,‬אירנו‪-‬טורני‬
‫‪EE‬‬
‫סהרו‪-‬ערבי‬
‫אירנו‪-‬טורני‬
‫סהרו‪-‬ערבי‬
‫סהרו‪-‬ערבי‬
‫אירנו‪-‬טורני‪ ,‬סהרו‪-‬ערבי‬
‫ים תיכוני‪ ,‬אירנו‪-‬טורני‪,‬‬
‫סהרו‪-‬ערבי‬
‫‪R‬‬
‫ים תיכוני‬
‫ים תיכוני‬
‫‪RP‬‬
‫סהרו‪-‬ערבי‬
‫‪RR,‬מספר אדום‬
‫אירנו‪-‬טורני‬
‫‪3‬‬
‫ים תיכוני‬
‫סהרו‪-‬ערבי‬
‫סהרו‪-‬ערבי‬
‫סהרו‪-‬ערבי‬
‫‪EI‬‬
‫אירנו‪-‬טורני‬
‫ים תיכוני‪ ,‬אירנו‪-‬טורני‬
‫סהרו‪-‬ערבי‬
‫ים תיכוני‪ ,‬אירנו‪-‬טורני‬
‫אירנו‪-‬טורני‪ ,‬סהרו‪-‬ערבי‬
‫סודני‬
‫אירנו‪-‬טורני‬
‫ים תיכוני‪ ,‬אירנו‪-‬טורני‬
‫ים תיכוני‪ ,‬אירנו‪-‬טורני‬
‫סהרו‪-‬ערבי‬
‫מוגן‬
‫ים תיכוני‬
‫ים תיכוני‬
‫ים תיכוני‬
‫פולש‬
‫רב אזורי‪ ,‬טרופי‬
‫‪177‬‬
‫יבלית מצויה‬
‫ימלוח פגום‬
‫ינבוט השדה‬
‫יפרוק המדבר‬
‫יפרוק תלת‪-‬כנפי‬
‫כוכב ריחני‬
‫כוכב ננסי‬
‫כסיה ערבית‬
‫כנפן קוצני‬
‫כספסף חד‪-‬פרחי‬
‫כף‪-‬אווז האשפתות‬
‫כפיות שעירות‬
‫כפתור החולות‬
‫כריך הערבות‬
‫כתלה חריפה‬
‫לוטוס מדברי‬
‫לוניאה שרועה‬
‫לוענית מצויה‬
‫לחך בלוטי‬
‫לחך חום‪-‬לע‬
‫לחך מלבין‬
‫לחך סגלגל‬
‫לחך שסוע‬
‫חד‪-‬שנתי‪7‬דו‪-‬‬
‫שנתי‪7‬רב‪-‬שנתי‬
‫עשבוני רב‪-‬שנתי‬
‫שיח‬
‫בן‪-‬שיח‬
‫בן‪-‬שיח‬
‫בן‪-‬שיח‬
‫רב‪-‬שנתי קצר‪-‬חיים‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫בן‪-‬שיח‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫בן‪-‬שיח‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫עשבוני רב‪-‬שנתי‬
‫בן‪-‬שיח‬
‫עשבוני רב‪-‬שנתי‬
‫עשבוני רב‪-‬שנתי‬
‫בן‪-‬שיח‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫עשבוני רב‪-‬שנתי‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫לענה חד‪-‬זרעית‬
‫לענת המדבר‬
‫לשון‪-‬פר מצרית‬
‫לשישית הבוצין‬
‫מוצית קוצנית‬
‫מוצנית קטנת‪-‬פרחים‬
‫מוריקנדיה מבריקה‬
‫מחטנית משובלת‬
‫מלוח מלבין‬
‫מלוח קפח‬
‫מלחית אשונה‬
‫מלחית חומה‬
‫מלחית קשקשנית‬
‫מתלולן הערבות‬
‫מלעניאל מצוי‬
‫מלעניאל קטן‪-‬פרחים‬
‫בן‪-‬שיח‬
‫בן‪-‬שיח‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫דו‪-‬שנתי‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫בן‪-‬שיח‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫בן‪-‬שיח‬
‫שיח‬
‫בן‪-‬שיח‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫בן‪-‬שיח‬
‫בן‪-‬שיח‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫עשבוני רב‪-‬שנתי‬
‫טוריים זיפניים‬
‫סהרו‪-‬ערבי‬
‫רב אזורי‪ ,‬טרופי‬
‫סהרו‪-‬ערבי‬
‫אירנו‪-‬טורני‬
‫סהרן‪-‬ערבי‬
‫אירנו‪-‬טורני‬
‫סהרו‪-‬ערבי‬
‫סהרו‪-‬ערבי‬
‫סהרו‪-‬ערבי‬
‫סהרו‪-‬ערבי‬
‫סהרו‪-‬ערבי‬
‫רב אזורי ‪-‬טרופי‬
‫סהרו‪-‬ערבי‬
‫סהרו‪-‬ערבי‬
‫אירנו‪-‬טורני‬
‫ים תיכוני‬
‫סהרו‪-‬ערבי‬
‫סהרו‪-‬ערבי‬
‫ים תיכוני‪ ,‬אירנו‪-‬טורני‬
‫ים תיכוני‪ ,‬אירנו‪-‬טורני‬
‫‪R‬‬
‫סהרו‪-‬ערבי‬
‫ים תיכוני‪ ,‬סהרו‪-‬ערבי‬
‫אירנו‪-‬טורני‪ ,‬סהרו‪-‬ערבי‬
‫אירו‪-‬סיבירי‪ ,‬ים תיכוני‪,‬‬
‫אירנו‪-‬טורני‬
‫סהרו‪-‬ערבי‬
‫אירנו‪-‬טורני‬
‫סהרו‪-‬ערבי‬
‫‪R‬‬
‫ים תיכוני‪ ,‬אירנו‪-‬טורני‬
‫ים תיכוני‬
‫סהרו‪-‬ערבי‬
‫סהרו‪-‬ערבי‬
‫סהרו‪-‬ערבי‬
‫אירנו‪-‬טורני‪ ,‬סהרו‪-‬ערבי‬
‫ים תיכוני‪ ,‬סהרו‪-‬ערבי‬
‫אירנו‪-‬טורני‪ ,‬סהרו‪-‬ערבי‬
‫סהרו‪-‬ערבי‬
‫סהרו‪-‬ערבי‬
‫סהרו‪-‬ערבי‬
‫אירנו‪-‬טורני‪ ,‬סהרו‪-‬ערבי‬
‫אירנו‪-‬טורני‬
‫‪178‬‬
‫עשבוני רב‪-‬שנתי‬
‫מלענן מנוצה‬
‫מלענן רב‪-‬שנתי‬
‫מלענן ריסני‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫מנתור המדבר‬
‫מצילות ארוכות‪-‬עוקץ גאופיט‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫מקור‪-‬חסידה מלבין‬
‫עשבוני רב‪-‬שנתי‬
‫מקור‪-‬חסידה קרח‬
‫עשבוני רב‪-‬שנתי‬
‫מקור‪-‬חסידה שעיר‬
‫בן‪-‬שיח‬
‫מרמר הנגב‬
‫בן‪-‬שיח‬
‫מרוה מצרית‬
‫בן‪-‬שיח‬
‫מרוה צמירה‬
‫עשב רב שנתי‬
‫מרוה קוצנית‬
‫שיח‬
‫מתנן שעיר‬
‫בן‪-‬שיח‬
‫מרית מדברית‬
‫בן‪-‬שיח‬
‫נואית קוצנית‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫נוציץ עטוף‬
‫גאופיט‬
‫נורית אסיה‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫ניסנית דו‪-‬קרנית‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫ניסנית זיפנית‬
‫עשבוני רב‪-‬שנתי‬
‫נשרן הדוחן‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫סביון הערבות‬
‫גאופיט‬
‫סתונית הקליפות‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫עדעד המדבר‬
‫בן‪-‬שיח‬
‫עדעד מאובק‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫עולש מצוי‬
‫בן‪-‬שיח‬
‫עוקץ‪-‬עקרב צהוב‬
‫עגול‪ -‬בן‪-‬שיח‬
‫עוקץ‪-‬עקרב‬
‫עלים‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫עוקצר מצוי‬
‫גאופיט‬
‫עירית גדולה‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫עירית צרת‪-‬עלים‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫עכנאי זיפני‬
‫בן‪-‬שיח‬
‫עכנאי שרוע‬
‫עפעפית רבת‪-‬פרחים בן‪-‬שיח‬
‫בן‪-‬שיח‬
‫ערטל מדברי‬
‫גאופיט‬
‫עריוני צהוב‬
‫בן‪-‬שיח‬
‫פגוניה דביקה‬
‫בן‪-‬שיח‬
‫פגוניה רכה‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫פילגון מדברי‬
‫בן‪-‬שיח‬
‫פיגמית מגובששת‬
‫עשבוני רב‪-‬שנתי‬
‫פרגה ערבית‬
‫פרסה דלת‪-‬תרמילים חד‪-‬שנתי‬
‫אירנו‪-‬טורני‪ ,‬סהרו‪-‬ערבי‬
‫סהרו‪-‬ערבי‬
‫סהרו‪-‬ערבי‬
‫אירנו‪-‬טורני‪ ,‬סהרו‪-‬ערבי‬
‫סודני‪ ,‬סהרו‪-‬ערבי‬
‫סהרו‪-‬ערבי‬
‫סהרו‪-‬ערבי‬
‫ים תיכוני‪ ,‬סהרו‪-‬ערבי‬
‫סהרו‪-‬ערבי‬
‫ים תיכוני‪ ,‬סהרו‪-‬ערבי‬
‫אירנו‪-‬טורני‬
‫ים תיכוני‪ ,‬סהרו‪-‬ערבי‬
‫סהרו‪-‬ערבי‬
‫אירנו‪-‬טורני‬
‫ים תיכוני‪ ,‬אירנו‪-‬טורני‬
‫ים תיכוני‬
‫ים תיכוני‪ ,‬סהרו‪-‬ערבי‬
‫ים תיכוני‬
‫ים תיכוני‬
‫אירנו‪-‬טורני‪ ,‬סהרו‪-‬ערבי‬
‫אירנו‪-‬טורני‬
‫סהרו‪-‬ערבי‬
‫סהרו‪-‬ערבי‬
‫ים תיכוני‪ ,‬אירנו‪-‬טורני‬
‫סהרו‪-‬ערבי‬
‫אירנו‪-‬טורני‬
‫ים תיכוני‪ ,‬אירנו‪-‬טורני‬
‫ים תיכוני‬
‫סודני‪ ,‬סהרו‪-‬ערבי‬
‫סהרו‪-‬ערבי‬
‫ים תיכוני‬
‫סהרו‪-‬ערבי‬
‫סהרו‪-‬ערבי‬
‫ים תיכוני‬
‫סהרו‪-‬ערבי‬
‫סהרו‪-‬ערבי‬
‫אירנו‪-‬טורני‪ ,‬סהרו‪-‬ערבי‬
‫סהרו‪-‬ערבי‬
‫אירנו‪-‬טורני‬
‫ים תיכוני‬
‫‪179‬‬
‫‪R‬‬
‫מוגן‬
‫מוגן‪EP ,‬‬
‫מוגן‬
‫מוגן‬
‫מוגן‬
‫רב‪-‬שנתי קצר חיים‬
‫פרעושית גלונית‬
‫בן‪-‬שיח‬
‫פרעושית מסולסלת‬
‫גאופיט‬
‫צהרון מצוי‬
‫עשבוני רב‪-‬שנתי‬
‫ציפורן נקוד‬
‫ציפורני‪-‬חתול מצויות חד‪-‬שנתי‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫ציפורנית דקיקה‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫ציפורנית מקופחת‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫צלבית קרומית‬
‫ארוכת‪ -‬חד‪-‬שנתי‬
‫צלבית‬
‫שיבולת‬
‫עשבוני רב‪-‬שנתי‬
‫צמר מפוצל‬
‫בן‪-‬שיח‬
‫צמרנית הסלעים‬
‫בן‪-‬שיח‬
‫קדד הנגב‬
‫בן‪-‬שיח‬
‫קדד משולחף‬
‫בן‪-‬שיח‬
‫קדד קדוש‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫קדד קטבי‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫קוכיה הודית‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫קורטם פרסי‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫קורטם מבריק‬
‫בן‪-‬שיח‬
‫סרב חד‪-‬קוצי‬
‫בן‪-‬שיח‬
‫קזוח עקום‬
‫בן‪-‬שיח‬
‫קזוח תלת‪-‬קרני‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫קחוון מצוי‬
‫קצח השדה‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫קיפודן בלאנש‬
‫עפעפית רבת‪-‬פרחים‬
‫קרדה דרומית‬
‫קרדה מכסיפה‬
‫קרקש צהב‬
‫רותם המדבר‬
‫שבולת‪-‬שועל נפוצה‬
‫שבולת‪-‬שועל‬
‫ערבתית‬
‫שבר לבן‬
‫שברק נטוי‬
‫שום גבוה‬
‫שום הלענה‬
‫שום הרשת‬
‫שיטת עלי‪-‬ערבה‬
‫שכרון המדבר‬
‫עשבוני רב‪-‬שנתי‬
‫בן‪-‬שיח‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫שיח‬
‫שיח‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫עשבוני רב‪-‬שנתי‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫גאופיט‬
‫גאופיט‬
‫גאופיט‬
‫עץ‬
‫רב‪-‬שנתי קצר חיים‬
‫סודני‪ ,‬סהרו‪-‬ערבי‬
‫סודני‪ ,‬סהרו‪-‬ערבי‬
‫ים תיכוני‪ ,‬אירנו‪-‬טורני‬
‫ים תיכוני‬
‫ים תיכוני‪ ,‬אירנו‪-‬טורני‬
‫סודני‬
‫ים תיכוני‪ ,‬אירנו‪-‬טורני‬
‫סהרו‪-‬ערבי‬
‫ים תיכוני‬
‫ים תיכוני‪ ,‬אירנו‪-‬טורני‬
‫ים תיכוני‪ ,‬אירנו‪-‬טורני‬
‫אירנו‪-‬טורני‬
‫אירנו‪-‬טורני‬
‫אירנו‪-‬טורני‬
‫אירנו‪-‬טורני‪ ,‬סהרו‪-‬ערבי‬
‫אירנו‪-‬טורני‪ ,‬סהרו‪-‬ערבי‬
‫אירנו‪-‬טורני‬
‫סהרו‪-‬ערבי‬
‫סהרו‪-‬ערבי‬
‫סהרו‪-‬ערבי‬
‫סהרו‪-‬ערבי‬
‫ים תיכוני‪ ,‬אירנו‪-‬טורני‪,‬‬
‫סהרו‪-‬ערבי‬
‫אירו‪-‬סיבירי‪ ,‬ים תיכוני‪,‬‬
‫אירנו‪-‬טורני‬
‫אירנו‪-‬טורני‬
‫סהרו‪-‬ערבי‬
‫אירנו‪-‬טורני‬
‫ים תיכוני‬
‫אירנו‪-‬טורני‬
‫סהרו‪-‬ערבי‬
‫ים תיכוני‪ ,‬אירנו‪-‬טורני‬
‫אירנו‪-‬טורני‪ ,‬סהרו‪-‬ערבי‬
‫אירנו‪-‬טורני‪ ,‬סהרו‪-‬ערבי‬
‫ים תיכוני‪ ,‬אירנו‪-‬טורני‬
‫ים תיכוני‪ ,‬אירנו‪-‬טורני‬
‫אירנו‪-‬טורני‬
‫אירנו‪-‬טורני‬
‫אוסטרלי‬
‫סהרו‪-‬ערבי‬
‫‪180‬‬
‫פולש‬
‫‪RP‬‬
‫מוגן‪RP ,‬‬
‫מוגן‬
‫מוגן‬
‫פולש‬
‫שכרון זהוב‬
‫שלוחית קרחת‬
‫שלח הערבות‬
‫שלח מאונקל‬
‫שמשון יושב‬
‫שמשון הנגב‬
‫שמשון השלחופיות‬
‫שמשון סגלגל‬
‫שמשון מצוי‬
‫שמשון שעיר‬
‫בן‪-‬שיח‬
‫עשבוני רב‪-‬שנתי‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫בן‪-‬שיח‬
‫בן‪-‬שיח‬
‫בן‪-‬שיח‬
‫בן‪-‬שיח‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫שמשון קהירי‬
‫שמשון ריסני‬
‫שן‪-‬ארי שעירה‬
‫שנס המדבר‬
‫שסיע ערבי‬
‫שעורת העכבר‬
‫שעורת התבור‬
‫שרביטן ריסני‬
‫ששן מאפיר‬
‫תמר מצוי‬
‫תמריר מרוקני‬
‫בן‪-‬שיח‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫שיח‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫עץ‬
‫חד‪-‬שנתי‬
‫ים תיכוני‪ ,‬אירנו‪-‬טורני‬
‫ים תיכוני‪ ,‬אירנו‪-‬טורני‬
‫סהרו‪-‬ערבי‬
‫סהרו‪-‬ערבי‬
‫סהרו‪-‬ערבי‬
‫סהרו‪-‬ערבי‬
‫אירנו‪-‬טורני‬
‫סהרו‪-‬ערבי‬
‫ים תיכוני‪ ,‬אירנו‪-‬טורני‬
‫אירו‪-‬סיבירי‪ ,‬ים תיכוני‪,‬‬
‫אירנו‪-‬טורני‬
‫סהרו‪-‬ערבי‬
‫ים תיכוני‬
‫אירנו‪-‬טורני‪ ,‬סהרו‪-‬ערבי‬
‫אירנו‪-‬טורני‬
‫אירנו‪-‬טורני‪ ,‬סהרו‪-‬ערבי‬
‫ים תיכוני‪ ,‬אירנו‪-‬טורני‬
‫ים תיכונ‪ ,‬אירנו‪-‬טורני‬
‫סהרו‪-‬ערבי‬
‫סודני‬
‫מוגן‬
‫סהרו‪-‬ערבי‬
‫ים תיכוני‪ ,‬אירנו‪-‬טורני‬
‫‪181‬‬