סקר סובב באר שבע
סקר סובב באר שבע )ממערב לכביש (40 סקר ,ניתוח והערכה של משאבי טבע ,נוף ומורשת האדם טיוטה מלאה טבת תשע "א ● דצמבר 2010 3 סקר סובב באר שבע )ממערב לכביש (40 סקר ,ניתוח והערכה של משאבי טבע ,נוף ומורשת האדם עריכה :איתן רומם ואורי רמון ביצוע וכתיבת הסקרים הנושאיים : פרק נופי :זיו כהן ,איריס ברנשטיין ,אורי רמון ואיתן רומם סקר הצומח :מימי רון סקר הזוחלים :בועז שחם סקר העופות :יואב פרלמן סקירה ארכיאולוגית :דר' מוטי היימן ניהול ועיבוד בסיס נתונים גיאוגרפי והפקת מפות :רן גולדבלט ,שי סלע וגיא נזרי הנחייה :יואב שגיא ,גל הרט ורונית זאבי מכון דש"א )דמותה של ארץ( עוסק בגיבוש המלצות למדיניות וכלים לשמירה על השטחים הפתוחים וערכיהם באמצעות צוות חשיבה מקצועי ובין מגזרי ,קיום סדנאות וימי עיון, עבודות מחקר יישומי ועריכת סקרי הערכה של משאבי טבע ,נוף ותרבות בשטחים הפתוחים. מכון דש"א כתובת :רח' הנגב 2תל אביב ,מיקוד . 66186 טלפון03-6388700 : דוא"ל[email protected] : אתר דש"אwww.deshe.org. il : תודה לשלמי אהרון ,לדר' יובל ספיר מאוניברסיטת תל אביב ,לפלביה סונטאג מרשות העתיקות ,לדר' לינדה ויטאקר מחטיבת המדע ברשות הטבע והגנים ולשקד הרטמן מהחברה להגנת הטבע . תודה גם למסייעים בכתיבת הפרק הנופי )בסיורים והתייחסויות ( :ליאורה גולוב ו דר' רננה אילן מהמשרד להגנת הסביבה ,דר' מוטי היימן ,שי טחנאי מהחברה להגנת הטבע ,זהר צפון ממרחב דרום בקק"ל ,מירב מורד מעיריית באר שבע ,אירנה ניידמן ממחוז דרום של משרד הבינוי והשיכון . תמונת השער :עץ שיטה סלילנית בנחל כובשים ,סמוך לגבול הצפוני של באר שבע .צילום :זיו כהן . 4 תוכן רשימת מפות..................................................................................................................... מבוא................................................................................................................................ אזור הסקר..................................................................................................................... מאפיינים כלליים של האזור............................................................................................. שיטת העבודה.................................................................................................................. תיאור שיטת העבודה כמרשם זרימה.................................................................................. מאפיינים פיזיים של האזור............................................................................................... מאפיינים אקלימיים....................................................................................................... מאפיינים גיאולוגיים וגיאומורפולוגיים............................................................................. מאפייני קרקעות............................................................................................................. מקורות לפרק המאפיינים הפיזיים.................................................................................... מפת ליתולוגיה ומפת יחידות הנוף על רקע שיפועים............................................................... יחידות הנוף.......................................................................................................... שיטת עבודה – איפיון נוף האזור באמצעות הגדרת יחידות הנוף............................................ תיאור יחידות הנוף.......................................................................................................... .1הדום גבעות גורל................................................................................................... .2מעבר הנחלים למישו רי הלס................................................................................... .3גבעות מערב באר שבע............................................................................................ .4שדות חצרים......................................................................................................... .5נחל באר שבע........................................................................................................ .6גבעות דרום נחל באר שבע....................................................................................... מפת יחידות הנוף........................................................................................................ תרבות האדם......................................................................................................... רקע כללי....................................................................................................................... מערכות חקלאות נגר מדברית מהתקופה הביזנטית בתחום סובב באר-שבע......................... מבוא – חקלאות הנגר בהר הנגב................................................................................... א .מערכות חקלאות נגר מדברית בצפון הנגב................................................................. ב .באר שבע וסביבתה – יישובים וחקלאות נגר מדברית.................................................. ג .מערכות חקלאות בתחום סובב באר שבע.................................................................... ד .סיכום והממלצות................................................................................................... הערות וביבליוגרפיה................................................................................................... האזור בתקופת מלחמת העולם הראשונה.......................................................................... ההתיישבות הבדואית והפלאחית באזור............................................................................ מקורות לשתי הסקירות................................................................................................... טבלאות אתרים.............................................................................................................. מפת אתרים..................................................................................................................... ערכיות נופית........................................................................................................ 6 7 7 7 10 11 12 12 13 14 15 17 18 18 18 18 21 23 26 26 28 32 33 33 34 34 35 37 38 44 44 43 50 51 52 65 66 5 שיטת עבודה................................................................................................................... מדדי ערכיות נופית.......................................................................................................... ממצאים )מפת ערכיות נופית(........................................................................................... מפת ערכיות נופית............................................................................................................ ערכי טבע -צומח באזור סובב באר שבע...................................................................... רקע .............................................................................................................................. שיטות עבודה ................................................................................................................. עיקרי הממצאים............................................................................................................ ספרות........................................................................................................................... מפת טיפוסי צומח ותכסית ) גיליון צפוני וגיליון דרומי(......................................................... סקר זוחלים באזור סובב באר שבע............................................................................. תקציר........................................................................................................................ רקע ,מטרות ושיטות הסקר........................................................................................... תוצאות הסקר............................................................................................................. דיון ,מסקנות והמלצות................................................................................................. תודות וספרות.............................................................................................................. נספח :מגדיר מצולם למינים שניצפו במהלך סקר סובב באר שבע...................................... מפת מקומות דיגום עופות וזוחלים...................................................................................... סקר עופות באזור סובב באר שבע............................................................................... כללי........................................................................................................................... שיטות........................................................................................................................ תוצאות...................................................................................................................... דיון............................................................................................................................ ערכיות משאבי טבע )לפי ערכיות הצומח(.................................................................... ממצאים )מפת ערכיות צומח(........................................................................................... מפת ערכיות צומח............................................................................................................. מפות משולבות...................................................................................................... רקע למפה משולבת – 1מפת ערכיות צומח ונוף................................................................. ממצאים )מפה משולבת – 1צומח ונוף(............................................................................. מפת ערכיות משולבת טבע ונוף............................................................................................ רצף שטחים פתוחים............................................................................................... שיטת הערכה................................................................................................................ ממצאים )מפת רצף שטחים פתוחים(............................................................................... מפת רצף שטחים פתוחים................................................................................................... רקע למפה משולבת – 2ערכיות טבע ,נוף ורצף שטחים פתוחים............................................. ממצאים )מפה משולבת – 2טבע ,נוף ורצף שטחים פתוחים(................................................ מפת ערכיות משולבת – טבע ,נוף ורצף שטחים פתוחים.......................................................... סיכום הממצאים והמלצות ראשוניות.......................................................................... 66 66 67 68 69 69 69 70 77 79 80 81 82 84 86 92 93 98 99 99 99 100 100 102 103 104 105 105 105 107 108 108 109 110 111 112 113 114 6 רשימת מפות .1מפת ליתולוגיה ומפת יחידות הנוף על רקע שיפועים................................. .2מפת יחידות נוף ותת יחידות נוף............................................................ .3מפת אתרים........................................................................................ .4מפת ערכיות נופית................................................................................ .5מפת טיפוסי צומח ותכסית.................................................................... .6מפת מקומות דיגום עופות וזוחלים........................................................ .7מפת ערכיות צומח................................................................................ .8מפת ערכיות משולבת טבע ונוף.............................................................. .9מפת רצף שטחים פתוחים..................................................................... .10מפת ערכיות משולבת טבע ,נוף ורצף שטחים פתוחים............................... עמ' 17 32 65 68 79 98 104 107 110 113 7 מבוא סקר סובב באר שבע בוצע ע"י יחידת הסקרים של מכון דש"א בשיתוף עם קהילת החלה"ט בבאר שבע, מאביב תשס"ט ) (2009ועד סתיו תשע"א ).(2010 ביצוע סקר ערכי טבע בסביבת העיר באר שבע נובע מהצורך לשלב בין צרכי הפיתוח והממשק התחזוקתי של העיר הבנויה והשטחים הפתוחים סביבה ,לבין הרצון לשמר את ערכי הטבע והנוף הייחודיים לאזור במסגרת תכנון קיים ועתידי .הסקר נועד גם לתרום לשילוב שטחים פתוחים בעיר במערך השטחים הפתוחים והמסדרונות האקולוגיים מחוצה לה .העיר באר שבע חולשת על שטחים פתוחים נרחבים )כ 90קמ" ר שהם כ 4/3-מ 118.000קמ"ר של שטח השיפוט העירוני כולו( .בעוד מרבית שטחים אלו אינם מפותחים וחלקם בעליי ערכיות נופית סביבתית גבוהה ,אחרים סובלים ממפגעים ומהתדרדרות חזותית ,נופית וסביבתית .תכניות הפיתוח העדכניות של באר שבע ואלו העתידיות לבוא עשויות לראות לחצי פיתוח גבוהים על חלק משטחים פתוחים אלו .מטרת הסקר הינה לייצר תשתית נתונים על מנת לעזור בקבלת החלטות מושכלת בנושאי עדיפויות שטחים לפיתוח בתחום המוניציפאלי של באר שבע .הסקר נועד גם לתרום לשילוב השטחים פתוחים שבתוך העיר במערך השטחים הפתוחים והמסדרונות האקולוגיים מחוצה לה. אזור הסקר לצורך הסקר תחום השיפוט )"תחום הקו הכחול"( של באר שבע חולק לשתי מחציות ; מזרחית ומערבית ,המופרדות על ידי כביש 40הישן ) כיום כביש ( 406מצומת גורל בצפון לצומת אוהלים )נוקדים( בדרום .העיר הבנויה לא נכללת בשטח הסקר .שלב א' של הסקר ,המפורט במסמך זה , מתייחס למחצית המערבית של תחום השיפוט העירוני מכביש 40מערבה .שטחו של אזור הסקר הוא 48.65קמ"ר ) 48,650דונם(. מאפיינים כלליים של האזור • רקע :תחום השיפוט של באר שבע ,ובפרט חלקו המערבי הנסקר בסקר זה ,שוכן ברובו בתחום בקעת באר שבע .הבקעה היא אזור מישורי ומפולש יחסית ,המחובר במזרחו לבקעת ערד ומפתחו הרחב מוביל מערבה לכיוון מישורי הבשור וחוף הנגב .שני רכסים גבעיים תוחמים את הבקעה מצפון ומדרום ובסביבות העיר באר שבע מתקרבים זה לזה בנקודה צרה .בנקודה זו עובר נחל באר שבע המנקז את הרי חברון למערב .כתף באר שבע במזרח שטח השיפוט של העיר ואזור הר נעים – גבעת חבלנים בדרום -מערבו ,מהווים חלק מהרכסים הנ"ל ותוחמים באופן ברור את המרחב הנופי של העיר באר שבע מכיוונים אלו .פירוט רב יותר על המבנה הגיאומורפולוגי ועל היווצרות הבקעה מופיע בהמשך ,בפרק המאפיינים הפיזיים. • קו המגע בין השטחים הפתוחים לעיר משתנה וניתן לחלקו למספר אזורים : .1גבול צפוני – העיר גובלת בנוף גבעות מתונות ורמות לס מעובדות שמחורצות בערוצי נחלים עשן .נחל כובשים עובר בסמיכות מיידית לשכונות העיר ובמקביל לו קיימת רצועה ברוחב 8 כ 100-מטרים לכל אורכו המופרת על ידי מערומי עפר ,פסולת בניין ושולי פיתוח של אצטדיון הספורט העירוני . .2גבול מערבי ויציאה לכיוון חצרים – קו התפר בין העיר הבנויה לשטחים הפתוחים בכיוון מערב באזור שכונת נאות לון מיוער ומיועד לפארק עירוני 'פארק באר שבע' .כביש עובר במרכז השטח כלפי מערב ולאורכו ישנם מוקדי פיתוח ציבוריים רבים .גם באזור זה מפגעים רבים – מטווח ,פסולת בניין ועוד . .3קו התפר עם מערבו של נחל באר שבע בפינה הדרום מערבית של העיר – לאחר שמסתיים פארק נחל באר שבע והנחל יוצא מתחום הבינוי העכשווי של העיר בין שכונת נחל בקע לשכונת נאות אילן ,השטח המישורי של פשט ההצפה וסביבת גדות הנחל הופך למרחב טבעי בעל איכויות נופיות רבות ומעט הפרות משמעותיות . .4גבול עם אזור גבעת חבלנים ומחנה נתן – אזור זה ,הכולל את פשט ההצפה של נחל בקע ,שכונת נחל בקע ושולי שטחים צבאיים במורדות הר נעים מופר ע"י שרידים של שיכונים ארעיים, פעילות צבא ודרכים .עם זאת יש בו מעבר "מהיר" לנוף טבעי פתוח ,בשולי הגבעות. • נחלים באזור הסקר -באזור שני אגני ניקוז עיקריים ,נחל פטיש בצפון ונחל באר שבע בדרום. א .נחל עשן ,נחל פטיש ונחל כובשים ,מנקזים את גבעות גורל אל נחל גרר בכיוון מערב . הטופוגרפיה והמסלע אותם חוצים הנחלים מגוונים ,ו יחד הם יוצרים פיתולים ומצוקים בגבעות הקירטון ,בהם תופעות נוף וטבע מגוונות כמו צמחיית ערוצים ,גבים ומחשופי סלע . ב .נחל סוללים ונחל עולים מנקזים את חלקה הצפון מערבי של העיר באר שבע לכיוון אפיקו הראשי של נחל עשן )שמתחבר אח"כ לנחל פטיש(. ג .נחל באר שבע חולף דרך העיר בחלקה הדרומי בדרכו מהר חברון וחבל יתיר מערבה לכיוון הבשור .מעט ממזרח לתחום הסקר הוא מנקז את נחל צאן ונחל בקע )=נחל נוקדים( המגיע מכיוון עמק שרה .הנחל מאופיין על ידי ערוץ רחב ומתחתר שבשוליו ביתרונות .באפיק צמחיית ערוץ עשירה )קנה ,אשל היאור( ,שמשגשגת בכל עונות השנה עקב הזרמת שופכין לנחל. איור - 1נחלים באזור העיר באר שבע 9 • אתרי טיול ,עתיקות ומורשת – הרמה החקלאית וערוצי הנחלים בחלקו הצפוני של תחום הסקר מנוקדים בשרידים רבים של פעילות חקלאית והתיישבותית מהתקופה הביזנטית – חוות, טרסות חקלאיות ,מפעלי הטיית מי נגר ואגירת מים וממגורות תבואה .באר עשן נמצאת גם היא בצפון האזור .גם בחלק הדרומי ישנם שרידי חקלאות עתיקה ובאר נוספת )באר לאה ( ו כן שרידים של חפירות הגנה מתקופת מלחמת העולם הראשונה . • נצפות – בשל הטופוגרפיה המשתנה ,הנצפות היחסית של תאי שטח שונים מנקודות תצפית שונות בתוך המרחב ,מכבישים בשולי המרחב ומשכונות מגורים בעיר ב"ש הינה גבוהה .בשטחים בלב יחידות נוף גדולות ובאזורים המוסתרים בערוצי הנחלים ישנם שטחים מצומצמים ואתרים נקודתיים אשר אינם נצפים מסביבתם ואינם צופים אליה. 10 שיטת העבודה סקר זה נערך בארבעה שלבים עיקריים ,כפי שמוצג באיור .1להלן פירוט שלבים אלה : שלב א' – איסוף ואיפיון המצאי בשלב הראשון של הסקר נאספו ונותחו המקורות הבאים :מפות מסוגים שונים )ליתולוגיה ,גיאולוגיה , קרקעות ,שיפועים( ,תצלומי אוויר ,בסיסי מידע של צומח ובע"ח שסופקו ע"י רשות הטבע והגנים, מידע על מיקומם ומאפייניהם של אתרים ארכיאולוגיים )כפי שסופקו ע"י רשות העתיקות( וכן מאמרים ומחקרים שונים העוסקים באזור ומידע בע"פ מאנשים המתמחים בתחומים הנ"ל . במסגרת עבודת שדה תועדו נתונים על ערכי טבע )מיפוי ורישום של צומח וכן סקרי זוחלים ועופות( ועל ערכי נוף וכמו כן נערך מיפוי של ארכיאולוגי של מספר אתרים מייצגים .נתונים אלה מוחשבו ומופו . שילוב המידע הקיים בתוספת המידע החדש היווה את הבסיס לתוצרים הבאים : • • • • מפת יחידות הנוף . מפת אתרים )אתרי מורשת האדם ואתרי נוף(. מפת טיפוסי צומח ותכסית . דו"חות סקרי הזוחלים והעופות. שלב ב' – הערכה נושאית – ערכיות נוף ,צומח ורצף השטחים הפתוחים על בסיס הנתונים שנאספו הוערך מצב יחידות הנוף ויחידות הצומח ודורגה ערכיותן ,וכן בוצע חישוב של רצף השטחים הפתוחים )ר' הסבר ופירוט בהמשך( .תוצרי שלב זה הם: • • • מפת ערכיות נופית . מפת ערכיות צומח מפת רצף שטחים פתוחים . שלב ג' – שילוב נתונים והערכות הנתונים וההערכות בתחומים השונים שולבו במפות מסכמות .תוצרי שלב זה הם: • • מפת ערכיות משולבת צומח ונוף – מפה המשלבת את ערכיות משאבי הטבע בשטח הסקר ואת ערכיות דמות הנוף . מפת ערכיות משולבת צומח ,נוף ורצף שטחים פתוחים – מפה המשלבת את ערכיות משאבי הטבע והנוף ואת הערכת רצף השטחים הפתוחים. שלב ד' – ניתוח הממצאים וגיבוש המלצות ראשוניות על פי התוצרים מכל השלבים הקודמים ,נוסחו מספר המלצות כלליות הקשורות לתכנון ולממשק עתידיים של האזור. * שיטת העבודה פותחה ביחידת הסקרים במכון דש"א )דמותה של ארץ( בהמשך לעבודתו של איתן גדליזון משנת " :1988הליך לניתוח והערכה של משאבי טבע ונוף למטרות תכנון ושימושי קרקע בשטחים הפתוחים". 11 איור :2תיאור שיטת העבודה כמרשם זרימה חץ עבה מציין תהליך הערכה )הערכה נופית והערכת צומח/משאבי טבע( שאינו מפורט בתרשים .כל תהליכי ההערכה מפורטים בהמשך הסקר . מידע קיים ומידע שנאסף בסקר שדה פרקי מבוא אתרים ומורשת האדם נוף הגדרת יחידות ותת יחידות נוף זוחלים צומח ותכסית הערכת משקלי השפעת בינוי ופיתוח וחישוב אפיון וסיווג טיפוסי צומח ותכסית מפת יחידות הנוף מפת אתרים מפת ערכיות נופית עופות מפת טיפוסי צומח ותכסית מפת רצף שטחים פתוחים הערכת רצף שטחים פתוחים מפת ערכיות צומח טבלת שילובים בין ערכיות נופית לערכיות צומח מפת ערכיות משולבת צומח ונוף טבלת שילובים בין ערכיות צומח ונוף לערכיות רצף שטחים פתוחים מפת ערכיות משולבת :צומח, נוף ורצף שטחים פתוחים ממצאים ,מסקנות והמלצות ראשונית 12 מאפיינים פיזיים של האזור מאפיינים אקלימיים מקובל לראות את אזור באר שבע כגבול המדבר .מיקום האזור מושפע מהאקלים הים תיכוני ומהאקלים המדברי ערבתי .מאפייניו העיקריים הם מיעוט וחוסר סדירות של המשקעים ,משרעת יומית גבוהה של הטמפרטורות ,לחות נמוכה ביום ,קרינה חזקה ,ריבוי אירועים של סופות חול ואבק ושכיחות גבוהה של רוחות ליליות מכיוון מזרח . משטר הרוחות :הרוחות בחורף ובעונות המעבר מושפעות ממעבר שקעים ברומטריים .בזמן התקרבות שקע ,כיוון הרוח חג מהמזרח דרך הדרום ולבסוף לצפון מערב .יחד עם שינוי הכיוון עולה מהירות הרוח ונוצרות סופות אבק ,אבק שיישטף אם השקע גם הביא גשם לאזור .ברוב ימות השנה ,כשלא חולפים שקעים ,נושבת במשך היום החל מהבוקר המאוחר ועד לשעות ,20-22בריזה ימית שכיוונה חג ממערב לצפון -מערב .עוצמתה של הבריזה הימית גבוהה יותר בחודשי הקיץ ונמוכה )לעיתים לא קיימת( בחודשי החורף .ברוב ימות השנה ,בשעות הלילה והבוקר ,נושבת בריזת יבשה חלשה שכיוונה דרום מזרחי או מזרחי .עוצמתה של בריזת היבשה גבוהה יותר בחורף ,בו היא מהווה את הרוח הדומיננטית . משקעים :ממוצע המשקעים הרב שנתי הוא כ 200-מ"מ .ההשתנות משנה לשנה עשויה להיות גדולה מאד .טווח המשקעים ,מאז החלו המדידות ב ,1921-נע בין 42מ"מ )בשנת (1962/3ל 338-מ"מ )בשנת .(1964/5בניתוח סטטיסטי לא נמצאה מגמה או מחזוריות של כמויות המשקעים .בממוצע ,רוב הגשם יורד בחודשים דצמבר עד פברואר )מעל 40מ"מ בממוצע בכל אחד מהם( .עם זאת ,בכל אחד מהחודשים הנ"ל גם נרשמו כמויות מינימום של כ 1-מ"מ או פחות. טמפרטורות :המשרעת היומית היא מהגבוהות בישראל .הממוצע השנתי של ההפרש בין טמפרטורות המקסימום והמינימום היומיות עומד על 13.5מ"צ .התנודה גדולה במיוחד בעונות המעבר ובפרט באירוע של שבירת שרב שבו גוש אויר חם מוחלף ע"י גוש אויר קר . בחודשים יוני עד ספטמבר טמפרטורת המקסימום היומית הממוצעת היא כ 31-33 -מ"צ ובחודשים אפריל עד אוקטובר נמדדו טמפרטורות מקסימום של 40מ"צ ומעלה .המקסימום היומי הממוצע יורד לסביבות 17-18מ"צ בחודשים דצמבר עד פברואר .המינימום היומי הממוצע נע בין 18-21מעלות בחודשים יוני עד ספטמבר לכ 7-9 -מ"צ בחודשים דצמבר עד פברואר .טמפרטורות של פחות מ 5-מ"צ הן נדירות . יש לציין שנתונים אלה נמדדו בתחנה הנמצאת בבאר שבע עצמה וייתכן שניכר בהם אפקט של אי חום עירוני ,הצפוי להעלות במידת מה את כל הטמפרטורות . לחות ,טל וערפל :הלחות בשעות היום נמוכה יותר מאשר באזורים הקרובים לים .ערכיה נעים בין כ - 30%בחודשי הקיץ לכ 50%-בחודשי החורף .בעונות המעבר )ולעיתים גם בקיץ( ,באירועי שרב ,הלחות בצהריים עשויה לרדת לכדי .10%בלילות הלחות גבוהה וערכיה מגיעים בממוצע ל .80-90%-טל נוצר ב - 150-200מהלילות וכמותו הכוללת היא 50-100מ"מ .גם תופעת הערפל שכיחה יחסית ומתרחשת בכ 30- לילות בשנה . אבק :ריכוזי האבק באוויר וכמות האב ק השוקע גבוהים בהשוואה לצפון הארץ )בבאר שבע שוקע פי 4 אבק ליחידת שטח מאשר בתל אביב( .תמרות אבק מקומיות נוצרות בקיץ כמעט מדי יום בשעות אחה"צ ,בהן מתגברת הבריזה הימית .סופות אבק איזוריות שכיחות בחורף ובעונות המעבר .חלקיקים 13 מהקרקעות הלסיות שבאזור )שלמעשה הגיעו בעבר על ידי רוחות( "ממשיכים במסעם" ותורמים חלק משמעותי לחומר הנישא בסופות אלה . מאפיינים גיאולוגיים וגיאומורפולוגיים : כללי :אזור הסקר נמצא בתחומן של מספר יחידות גיאומורפולוגיות .צפון האזור נכלל בחלק הדרומי ביותר של גבעות השפלה .מרכזו נמצא בבקעת באר שבע ,המחוברת במזרחה לבקעת ערד .הגבעות שבדרום אזור הסקר מהוות את החלק הצפוני ביותר של גבעות שפלת הנגב. למרות הגבעיות של הטופוגרפיה העכשווית ,מבחינה גיאולוגית גבעות השפלה וגבעות שפלת הנגב הם איזורים של קערים נרחבים )סינקלינוריום( שבעבר הרחוק היוו שקעים תת ימיים ,ובתוכם הושקעו ברציפות שכבות עבות של סלעי משקע ימיים. בקעת באר שבע -ערד היתה אף היא אזור נמוך )וגם נשארה כזו( .בחלקה המזרחי ,מחוץ לתחום הסקר , היא מפרידה ,כאוכף ,בין אזורים מוגבהים -קמרים נרחבים )אנטיקלינוריום ( של הרי חברון בצפון ושל רכסי צפון הנגב בדרום. היצירת הראשונית של מבני קימוט עיקריים אלו מתוארכת לתקופת הסנון )לפני 90עד 65מיליוני שנה( .בהמשך ,האזור עבר קימוטים משניים נוספים . הסלעים הנחשפים באזור והקשר שלהם להיסטוריה הגיאולוגית :כל הסלעים הנחשפים באזור הסקר הם סלעי משקע ימיים .הסלעים הנפוצים ביו תר ) והעתיקים ביותר( הנחשפים בפני השטח הם סלעי קירטון קשה ,המכילים גם עדשות צור ,הקרויים תצורת צרעה )במקורות מסוימים הם קרויים "פרט עדולם של תצורת צרעה" או "תצורת עדולם"( .סלעים אלו נחשפים בעיקר בגבעות הצפוניות והדרומיות .סלעי תצורה זו שקעו באאוקן התחתון ,לפני כ 50-מיליוני שנים )מ"ש( ומשויכים לחבורת עבדת .הם מהווים חלק מיחידות התשתית הנמצאות באזורים נרחבים של הנגב ושל ארץ ישראל בכלל. לאחר תקופת האאוקן התרחשו לסירוגין תקופות של הצפה -מלוות בהשקעת סלעי משקע ימיים נוספים ,ותקופות של נסיגת הים -בהן התרחשה בלייה והוסרו חלק מהסלעים המאוחרים יותר .חלק מהסלעים המאוחרים יותר שלא הוסרו נחשפים במספר מקומות בבקעת באר שבע ובסביבתה .כך ניתן לראות מספר כתמים קטנים של סלעי חוואר מתצורת שבע ומעליהם סלעי גיר )המכילים מאובנים רבים( של תצורת ציקלג )ר' חוואר וגיר במפה הליתולוגית( .הסלעים מ 2-התצורות הנ"ל ,יחד עם תצורת בית אשל שמתחתיהם )ר' גם בסעיף הבא( מהווים כנראה עדות להצפה ימית מתקופת המיוקן העליון ) כ 9-מ"ש( .באזור נמצאים גם מחשופים גדולים יותר של תצורת פלשת )אבן חול גירית ,דמוית כורכר ,ר' חול במפה הליתולוגית( ,אלו מעידים על הצפה ימית מאוחרת יותר ,מתקופת הפליוקן ) כ 5- מ"ש( .ככלל ,סירוגיות ההצפות והנסיגות הימיות ,ובנוסף ,העובדה שההצפות המאוחרות יותר )מהאאוקן העליון ואילך ( היו מוגבלות בהיקפן ,יצרו פריסה מרחבית מורכבת של שכבות הסלעים השונות . עקב הימצאותו של אזור הסקר באזור מונמך גיאולוגית ,לא נחשפים בו על פני השטח סלעים מחבורות יהודה והר הצופים ,העתיקות יותר. קניון באר שבע – עזה :אלמנט מעניין של ההיסטוריה הגיאולוגית של האזור הוא "קניון באר שבע - עזה" שנמצא כולו בתת הקרקע ,ושעליו ידוע מקידוחים .קניון קבור זה היווה ערוץ ראשי שניקז כנראה אזורים נרחבים בצפון הנגב ובעבר הירדן )עוד לפני היות הבקע( .עומק הקניון מכתפיו ועד קרקעיתו 14 באזור באר שבע הוא כ 275-מטר .מערבה יותר ,בין סעד ובארי ,מגיע עומקו למעל 1000מטרים .הקניון חתור בסלעי התשתית של חבורות יהודה ועבדת .הקניון החל להיווצר במיוקן התיכון )לפני כ 16-מ"ש(, כנראה בעקבות אירוע התייבשות גדול של הים התיכון ,אירוע שקדם בהרבה ל"אירוע המסיני" המפורסם יותר .מאוחר יותר התמלא הקניון בסלעי משקע ימיים צעירים ,שהורבדו בעת שפני הים עלו שוב והים חדר מערבה .תצורת בית אשל החווארית – חולית ,שנמצאת אך ור ק בתוך הקניון ואינה נחשפת בפני השטח ,מעידה על תחילתה של הצפה כזו .בשלב זה הים חדר רק לתוך הקניון .מעליה נמצאים ברצף סלעי תצורת שבע ,שעוביה בקניון גדול במיוחד אך היא נמצאת גם מחוצה לו .מצב זה מעיד על כך שפני הים עלו עוד וההצפה חרגה מגבולות הקניון .חתך בסלעים מתצורות שבע ,ציקלג ופלשת באיזור כתפי הקניון נחשף במחצבה העות' מנית ,ה" בור" ,שבתוך באר שבע. מאפייני קרקעות סווג קרקעות נעשה ע"פ תכונות מורפולוגיות ,פיסיקליות ,כימיות וביולוגיות .בסקירה זו יוזכרו בעיקר חתך הקרקע המתאר השתנות של תכונות שונות עם העומק ,וכן מופיעים בה מספר מונחים הקשורים למרקם הקרקע )התפלגות גודל הגרגרים( ,שהוא קריטריון חשוב בסיווג :גדלי גרגרים מסווגים כאבנים )גודל העולה על 10מ"מ( ,צרורות ) 2-10מ"מ( ,חול ) 00.5-2מ"מ( ,סילט ) 0.002-0.05מ"מ( וחרסי ת )פחות מ 0.002-מ"מ( .על -פי הרכבה של תערובת זו ניתן להבדיל בין קרקעות צרוריות ואבנוניות , קרקעות חוליות ,קרקעות סייניות )שבהרכבן ניכרים מרכיבים של חול ,סילט וחרסית( ,קרקעות סילטיות ,וקרקעות חרסיתיות. עקב ההשתנות הרבה של סוגי הקרקעות במרחב פותח המושג "חבורת קרקעות" .חבורה כוללת בדרך כלל צירוף של מספר סוגי קרקע המופיעים בסמוך זה לזה ,באופן החוזר על עצמו בתנאי אקלים מסוימים ועל גבי מסלע דומה .לעיתים יש בין הסוגים בחבורה קשר של מוצא – למשל קרקע אחת שהתפתחה על גבי סחף של קרקע אחרת .צירוף זה יחזור על עצמו כשהסוג האחד על גבעות והסוג השני לרגליהן. חבורות הקרקעות הנפוצות באזור הסקר בסקר כוללות בעיקר צירופים שונים של סוגי קרקעות אלה : ליתוסול חום – קרקע רדודה ,המתפתחת על דולומיט ,גיר או קירטון קשה )כמו במקרה של אזור הסקר( .נוצרת מהשארית הבלתי מסיסה של סלעי האב בתוספת חומר דק גרגר שהובא ע"י הרוח .אין התמיינות לאופקים .המרקם סייני .קרקע זו מכילה גיר ומליחותה עשויה להיות גבוהה .המעבר בינה לסלע הוא חד ובאזורי הימצאותה יש פעמים רבות גם סלעים חשופים .משק המים בקרקע זו טוב יחסית לקרקעות מדבריות אחרות – חלק ניכר מהמים נשאר בקרקע וזמין לצמחים .אופיניות לקרקע זו חברות צומח בשליטת לענת המדבר או נואית קוצנית . לס – חומר דק גרגר שמובא ע"י רוחות ,החל מתקופת הפלייסטוקן ,ממדבריות ערב וסיני ומחלקים דרומיים יותר של הנגב .מוצאו ניתן להסקה על פי תכולה של מינרלים שמקורם בגרניט ,גיר וסלעים נוספים וכן מאובנים זעירים שמקורם מסלעי גיר סמ וכים .הלס מצטבר פעמים רבות בשקעים ולמרגלות מדרונות כתוצאה של סחף .קרקעות צעירות שנוצרות מחומר זה הן חסרות חתך ברור ומכילות גיר .המרקם סייני -חולי או סייני דק גרגר .כפי שהוזכר בפיסקה הקודמת ,החומר האיאולי )המובא ע"י הרוח ( הוא גם אחד מחומרי המוצא של הליתוסול החום .משק המים בלס אינו טוב שכן עם 15 רדת הגשם נוצר עליו קרום סילטי אטים חלקית ,המעודד נגר עילי וגם מפריע לנביטה .לפיכך באופן בסיסי הצומח דל יחסית .עם זאת ,במקומות הנמוכים ,זרימה ואף הצטברות של המים מאפשרות חדירתם לעומק וגדילה של מיני צמחים רבים. סירוזים לסי – קרקע המתפתחת על לס – כלומר על חומר דק גרגר כנ"ל ,שהובא ע"י הרוח או שמקורו בסחף .נוצרים בה 2-3אופקי קרקע כשהעליון )אופק (Aבצבע חום חיוור או חום -צהוב בהיר בעל מרקם סייני -חולי ,מתחתיו אופק Bבצבע חום ובעל מרקם סייני או סייני -חרסיתי ויש בו תרכיזי גיר . בעומק הקרקע ישנם גבישים של גבס ושל מלח בישול .משק המים דומה לזה שתואר לגבי הלס. אופיניות לקרקע זו חברות צומח בשלטון חמדת המדבר או יפרוק תלת -כנפי ,ובאזורים מעובדים – חברה בשלטון אכילאה ערבתית . מקורות לפרק המאפיינים הפיזיים גבירצמן ,ג" ,1979 .גיאולוגיה וגיאומורפולוגיה של בקעת באר שבע" ,בתוך :גרדוס ,י' ושטרן ,א' )עורכים( ,ספר באר שבע ,ירושלים ,עמ' .333-354 גנור ,א" 1979 ,.אקלים באר שבע" ,בתוך :גרדוס ,י' ,ושטרן ,א' )עורכים( ,ספר באר שבע ,ירושלים ,עמ' .317-323 דן ,י" .קרקעות ארץ -ישראל והקשר שבינן לבין הצומח הטבעי" .בתוך :ויזל ,י) , .עורך( החי והצומח של ארץ ישראל ,כרך ,8עמ' .28-39 ויזל ,י ,.פולק ,ג ,.כהן ,י" .אקולוגיה של הצומח בארץ ישראל" .הוצאת ספרית פועלים .1982 Buchbinder, B., Zilberman, E. "Sewuence stratigraphy of Miocene-Pliocene carbonatesiliciclastic shelf deposits in the eastern Mediterranean margin (Israel): effects of eustasy )תקציר המאמר( and tectonics". Sedimentary Geology, Vol 112, 1-2. 1997 16 18 יחידות הנוף איפיון נוף האזור באמצעות הגדרת יחידות הנוף מטרתה של החלוקה ליחידות נוף היא לאפיין ולהציג את מגוון נופי האזור .יחידת נוף מהווה שטח בעל מכלול תכונות וקווי נוף השונים במידת מה מיחידות סמוכות לה . בסקר הנוכחי ,הגבולות " החיצוניים" של יחידות הנוף נובעים מהגדרת גבול הסקר ע"פ גבול הבינוי של העיר וקצה תחום השיפוט .לפיכך הם אינם גבולות טבעיים ,וליחידות הנוף שהוגדרו ישנו המשך גיאוגרפי גם מחוץ לתחום הסקר .הגבולות שבין יחידות הנוף הוגדרו בעיקר על בסיס ניתוח שיפועים )ר' במפה לעיל( .הגבול בין יחידה 2ליחידה 3הועבר על כביש 25כיוון שהכביש עצמו הוא אלמנט משמעותי ,ובנוסף ,מדרום לכביש השטח מיוער .מבחינת שיפועים וסוגי מסלע וקרקעות ,צפון יחידה 3 "שייך" ליחידה . 2 החלוקה הנוספת ,לתת -יחידות נוף ,נעשתה על פי מאפיינים טופוגראפיים וחזותיים משותפים כרכס, מישור או אגן זרימ ה של נחל מהותי .או על פי הבדלי תכסית – למשל ייעור. באמצעות ניתוח מידע גיאוגראפי כנ"ל ובאמצעות מספר סיורים בשטח הוגדרו בתחום הסקר שש יחידות נוף : (1הדום גבעות גורל (2מעבר הנחלים למישורי הלס (3גבעות מערב באר שבע (4שדות חצרים (5נחל באר שבע (6גבעות דרום נחל באר שבע יחידו ת אלו חולקו לעשרים ותשע תת -יחידות נוף המופיעות במפת יחידות הנוף ותת יחידות הנוף . להלן תיאור יחידות הנוף ותת יחידות הנוף . תיאור יחידות הנוף .1הדום גבעות גורל יחידת נוף גדולה ) 15.3קמ"ר( בחלקו הצפוני של תחום השיפוט העירוני .המורדות המערביים של גבעות גורל משתפלים במתינות ממזרח למערב ומנוקזים על ידי מניפות הערוצים של נחל פטיש ,נחל עשן ונחל כובשים .השטח מאופיין בגבעות וערוצים בשיפועים מגוונים מרמות מישוריות ועד מורדות תלולים. בשוליים המזרחיים והמערביים של היחידה ישנם אזורים מיוערים ותיקים של קק"ל ובצפון יער צעיר ופעולות ייעור חדשות .לאורך כביש 40שוכנים שלושה לימנים מבודדים .שלוחות רחבות ומדרונות מתונים ביחידה משמשים לחקלאות בעל .גאיות ומורדות הינם אבניים ורבים נותרו בלתי מעובדים. ערוצי נחל עשן במיוחד יוצרים נוף מגוון כולל מחשופי קירטון ופיתולים חדים המשמשים בתי גידול לעצים בוגרים .היחידה כוללת רצף נופי פתוח נרחב .רמת הפיתוח וההפרות הנופיות נמוכה ברוב השטח אך כוללת מחפורות באזור המרת"ח וכן הפרות שטח ופסולת באזור נחל כובשים ובשולי קו הבינוי של העיר. 19 גבולות • מצפון -גבול תחום הסקר/גבול השיפוט העירוני של באר שבע ,מצפון ליחידה הנופית ישנה יחידת נוף שונה של מישורי לס של נחל פטיש בדרכם לנחל גרר. • ממזרח – שיפולים מזרחיים של גבעות גורל וכביש 40העובר לכל אורך השוליים המזרחיים וצופה עליה ממקומות רבים לאורך תוואי הנסיעה. • ממערב -גבול תחום הסקר/גבול השיפוט העירוני של באר שבע בצפון היחידה .בדרום מערב הגבול הוא בקו בו פוחתים השיפועים בעמקי הנחלים. • מדרום -קו הבינוי של העיר באר שבע ,הסמוך לנחל כובשים. אגני ניקוז -שטח היחידה מתנקז לנחל גרר דרך מניפות ערוצים של שלושה נחלים מרכזיים -נחל פטיש בצפון הזורם )בתחום היחידה ( כלפי צפון מערב ,נחל כובשים ונחל עשן הזורמים מערבה . רום פני הקרקע -בין כ 300-ל 240-מ' מעל פני הים. מסלע וקרקע -המסלע הוא בעיקר קירטון עם עדשות צור מתקופת האאוקן .עליו ,במדרונות התלולים יחסית ,ישנה קרקע מסוג ליתוסול חום .על רמות ,שלוחות ומורדות מתונים ,תכסית פני השטח הדומיננטית היא קרקע מסוג סירוזים לסי .באזור נחל כובשים והמרת" ח ישנם גם איזורים עם סלע חולי/גירני מתצורת פלשת וכן מחשופים קטנים של גיר וחוואר מתצורות צקלג ושבע. אופי הצומח -בתקופת החורף והאביב יש נוכחות של מרבדים ירוקים ופרחי בר רבים .בקיץ האזור בעל חזות נופית שחונה והצומח הדומיננטי הוא בני שיח פזורים על מורדות אבניים ,שמצרפים אליהם מעט שיחים בערוצי נחלים .עציי סוואנה בודדים מנקדים בדלילות את הנוף הפתוח .שטחים ניכרים ביחידה מעובדים עונתית וכוללים צומח בר מועט בשלטון אכיליאה ערבתית .באזורים המיוערים ישנם בעיקר עצי אקליפטוס .בצפון היחידה מתקיימת בחודשים האחרונים ) (2010פעילות ייעור נרחבת . נצפות ,רצף נופי ,מפגעים והפרות -הניצפות כלפי היחידה צפונה מהעיר באר שבע ומזרחה מכביש 40 מצטיינת ברצף נופי מתמשך לרוחב כל היחידה ומעבר לה אל האופק הפתוח כלפי מערב וצפון .בסמוך לצפון היחידה נמצאים מסוף הנפט ואתר דודאים .בסיס המרת" ח עם מחפורות וכבישים נמצא במרכז היחידה והפרות שוליים ישנן בגבולה הדרומי .קו ביוב עירוני ודרך המלווה אותו מייצרים הפרות שטח, מים וריחות לאורך נחל עשן. תבניות הסטוריות ותרבותיות ואתרים מרכזיים -חקלאות בעל עונתית ורעייה בעיקר ע"י בדואים מאפיינת את שימושי הקרקע בהווה -כולל רשת דרכים בחלקן בלתי מוסדרות ועדויות לגדרות צאן עונתיות .באזור שרידים רבים של חקלאות עתיקה – מבני חווה ומפעלי אגירת מי נגר .באר עשן ,שכיום פתחה מסורג ,נמצאת בחלק מפותל וקניוני של הנחל . 20 תת יחידות נוף ביחידה 1 ייחוד נופי תרבותי ושיקולים ערכיות נופית לקביעת ערכיות נופית מס' שם תיאור כללי ואתרים מרכזיים 1.01 שדות אגן פטיש 1.02 קניון נחל פטיש 1.03 יער מעלה נחל עשן 1.04 יובלי נחל עשן 1.05 קניון נחל עשן מספר ערוצים היורדים מגבעות חשוב כנוף פתוח לנוסע בכביש 3 גורל מערב ויוצרים נוף רחב ידיים ,40עשוי להוות מסגרת נופית של גאיות ,מדרונות ורמות בהן ייחודית לעיר הבנויה . ישנו עיבוד חקלאי עונתי. ערוצים מתחתרים בקירטון ,מהנופים הטבעיים המרשימים 5 שיפועים חדים יותר מתת היחידות שיש ביחידה – כמעט ללא השכנות כולל פיתול חד בצורת הפרות .בקנה מידה של האזור פרסה .מצפון לתת היחידה קיים זהו נוף דרמטי וייחודי. ריכוז התיישבות בדואית. ייעור ותיק של קק"ל על שלוחה פני השטח הותאמו למטרת ייעור 3 החודרת מערבה מיער גבעות גורל .כולל יישור השטח ,הסרת כסות טבעית ,וכבישת דרכים .מיני נטיעות דומיננטיים אקליפטוס , מצב העצים בינוני וכיסוי השטח נמוך עקב תמותה והתפתחות איטית .קיים אתר הנצחה . יובלים של נחל עשן בנוף גבעות חלק ממכלול של נחל עשן ,שטח 4 מתונות ,שיפועים של עד .15%פתוח איכותי עם מעט הפרו ת ופיתוח ,ניצפה היטב מכביש , 40 ברום השלוחות יש עיבוד חקלאי . מדרום לצומת גורל ומהווה את הרקע החזותי של הכניסה לבאר שבע. הערוצים היורדים באזור זה ייחודו של השטח בתחושת 5 מגבעות גורל מערבה יוצרים בלב הבידוד והמרחב הטבעי ,רמת השטח פיתולים חדים ,מחשופי השימור הגבוהה של השטח , קירטון לבנים ,מרבצי לס ומשטחי המסלע החשוף וסממני חקלאות סלע ופרטי צמחיה בוגרים .מסורתית שנוצרו בערוץ הנחל. מפגעים והפרות )ביוב ודרכים שרידים ארכיאולוגיים רבים . במרכז השטח נמצאת באר עשן .וגדרות ( פוגעים בנוף ,אך הם לאורך הערוץ ניתן להבחין ניתנים לשיקום ולכן הוגדר שטח בעבודות הפיתוח של קו הביוב זה בערכיות מרבית . הראשי של באר שבע המלווה בגלישות ביוב ,ריחות בלתי נעימים וצמחיית נחל . 21 מס' שם 1.06 יער נחל ייעור קק"ל ותיק בהיקפים רחבים בשולים הצפון -מערביים של שטח עשן השיפוט העירוני לכיוון אתר מערב דודאים . 1.07 רמת הבסיס הנטוש 1.08 מורדות הבסיס הנטוש מעלה נחל כובשים 1.10 יובל צפוני נחל כובשים 1.09 תיאור כללי ואתרים מרכזיים ייחוד נופי תרבותי ושיקולים ערכיות נופית לקביעת ערכיות נופית פני השטח הותאמו למטרת ייעור 4 כולל בניית ברמות וכבישת דרכים אך נעשה מאמץ לשמר ערוצים וראשי שלוחות .מיני שיזף , דומיננטיים נטיעות שיטים ,זית ,אשל .עצים במצב טוב ומשתלבים בנוף בעיקר בערוצים וגאיות . מהווה שטח פתוח כרקע לעיר 2 הבנויה ,ממנו היא "צומחת " לעיני הנוסע דרומה . חלקו הדרומי של הדום גבעות גורל ,אזור מעורב בשטחים המאפיינים בהם שהשתמרו הטבעיים ,וחלקם הופרו ע"י פעילות צבא כמחפורות ,דרכים, שרידי בינוי וגדרות . שטחים בתחום הבסיס הנטוש ,תצפית פתוחה מערבה . פחות מופרים מהרמה. 3 נחל מתחתר בשולי הבינוי העירוני ,מסלע חשוף ,מדפי סלע וצמחייה 2 בנוף גבעות נמוכות ,עתיר מפגעי עונתית עשירה מאפיינים את הערוץ .סביבותיו מופרים על ידי פסולת. השלכת פסולות והפרות שוליים של העיר. ערוץ מדרום לגבול הבסיס הצבאי עמק סגור ונסתר יחסית ,הפרות 3 נופיות בשוליו של גדר הבסיס הנטוש. ואנטנות סלולריות . .2מעבר הנחלים למישורי הלס יחידה זו נמצאת למרגלותיו של הדום גבעות גורל ומדרום מערב לו .זהו שטח מישורי -רמתי עד גבעי מתון ,שבתוכו מתחתרים המשכי הנחלים המגיעים מצפון וממזרח .בחלק מהשטח פזורות נטיעות עצים מגוונות ,בצפיפות משתנה .הנחלים עולים וסוללים מגיעים מהעיר וחוברים לשלד הירוק שלה .כיוון שהם משמשים גם כמנקזים עירוניים ,התפתחה בהם צמחייה נחל ומעזבות .בנחלים עשן וכובשים במקטע זה ישנה צמחיה טבעית .כביש 25מהווה את הגבול הדרומי של היחידה . גבולות • מצפון – תחתית המורדות של תת היחידה הקודמת. • ממזרח -העיר הבנויה באזור שכונת נווה מנחם והמבואה המערבית לעיר. 22 • ממערב – גבול שטח השיפוט העירוני . • מדרום – כביש .25 אגני ניקוז -שטח היחידה כולל את החלקים התחתונים של הנחלים עשן ,כובשים ,עולים וסוללים בערך באזור בו הם מתאחדים . רום פני הקרקע -בין כ 240-ל 200-מ' מעל פני הים. מסלע וקרקע -תכסית דומיננטית של קרקעות סירוזים לסי ולס בכל השטח .בחלק מהגבעות ניתן למצוא מעט אבנים קטנות -קירטון קשה וצור .בערוצי נחל כובשים ונחל עשן ישנם מקטעים עם קירטון ו/או חלוקים. אופי הצומח – מגוון .בתות בני שיח בשטחים טבעיים ,צמחיית נחלים טבעית בחלק מהערוצים וצמחית נחלים המושפעת מנקז וביוב .יחידה זו כוללת כמה עשרות פרטים של שיטה סלילנית ושיזף מצוי . חלקם בערוצים וחלקם בגבעות .ביחידה גם אזורים מעובדים עונתית ואזורים שעובדו בעבר וכן שטחים מיוערים )לרוב בייעור דליל(. נצפות ,רצף נופי ,מפגעים והפרות -הנצפות של היחידה גבוהה בשל הקרבה לכביש 25והקירבה לשכונות העיר .ייעוד חלק מהשטח כיער והנוכחות של ערוצי נחלים המודגשים על ידי צמחיה מהווים משאב נופי וחזותי פוטנציאלי כפארק עירוני משמעותי .בצמוד לשכונת נווה מנחם ישנה רצועה גדולה של פסולת בניין ושפכי עפר. תבניות היסטוריות ותרבותיות ואתרים מרכזיים -ביחידה נמצא האתר הבולט קצר אל מוליחה , מהתקופה העותמנית .ישנם גם אתרים ארכיאולוגיים מהתקופה הכלקוליתית )אחד מהם נחפר וכוסה ( ומספר אתרים מהתקופה הביזנטית .חווה חקלאית מודרנית ושטחי עיבוד ומרעה שלה נמצאים בדרום היחידה . תת יחידות נוף ביחידה 2 מס' שם תיאור כללי ואתרים מרכזיים ייחוד נופי תרבותי ושיקולים ערכיות נופית לקביעת ערכיות נופית 2.01נחל עשן ערוצים רדודים יחסית של נחל עשן רצף נופי ,היעדר בינוי ,מעט 4 מתחתרים בנוף מתון של גבעות לס ,חקלאות ,הפרות שברובם קטע ייעור דליל יחסית מעורב ,הפרות הגדול ניתנות לשיקום . מרכזי של דרכים ,קו ביוב וגדרות .אתר קצר אל מוליחה . 2 גידור במערב ,מחפורות, 2.02הבסיס הנטוש – שוליים מערביים 23 מס' שם תיאור כללי ואתרים מרכזיים ייחוד נופי תרבותי ושיקולים ערכיות נופית לקביעת ערכיות נופית מישורי סחף של הנחלים בעוזבם כולל הרבה עצי שיטה 3 2.03מורדות נחלי עשן את האזור הגיבעי של הדום גבעות סלילנית ושיזף מצוי בערוץ גורל לפני חבירתם לאפיקו של נחל נחל כובשים ומצפון לו כובשים פטיש ,שטחים מישוריים יחסית עם ערוצים רחבים ומעט התחתרויות . הפרות מועטות בעיקר קו הביוב , דרכים חקלאיות ושרידי גדרות. 3 2.04שדות נחל רמה מישורית יחסית עם חקלאות עכשווית )חוות נחל עשן( ,הפרות כובשים של קו חשמל ,דרכים ,גדרות ועיבודים חקלאיים. נחל סוללים המגיע מכיוון שכונת בערוץ עצמו צמחייה עשירה 3 , 2.05נחל נווה מנחם עובר בסמוך לכביש 25אם כי מתאפשרת מזרימת סוללים ביוב .בסביבתו מרחב נופי וכולל צמחייה רבה . טבעי כולל עצים בוגרים ושטחים פתוחים קטנים כלואים בין פיתולי הנחל וגושי הצמחיה .הפרות פסולת וערימות שפוכת עפר קיימות בשטח . 1 שטח מופר במי דה רבה לאורך קו 2.06שטח הבינוי העירוני בשכונת נווה מנחם. מופר מערומי עפר ,פסולת בניין , .ערוץ בשולי משוקם יחסית של נחל עולים. העיר .3גבעות מערב באר שבע אזור של גבעות שבו עובר קו פרשת המים בין היובלים שיורדים דרומה לכיוון נחל באר שבע לבין היובלים הזורמים צפון מערבה לכיוון נחל פטיש .כביש באר שבע -חצרים ) (2357עובר על קו זה. השטחים הפתוחים בחלקו המערבי של תחום השיפוט של באר שבע הינם שלוחה של אזור גבעי היורד מהמזרח ,דרך העיר הבנויה באזור נאות לון/הקאונטרי קלאב ,לכיוון מישורי הלס של אגן נחל הבשור. הגבעות סלעיות וביניהן עמקים ברוח ב משתנה ,עם תשתית לס .ביחידה זו מתקני תשתית רבים ובינוי צבאי ואזרחי .בשולי השטח הבנוי של העיר ולאורך כביש הגישה לחצרים )כביש (2357מפגעי פסולת – בעיקר פסולת בניין .היחידה נמשכת מערבה מעבר לקו הגבול המוניציפאלי של באר שבע. 24 גבולות • מצפון – כביש .25 • ממזרח -העיר הבנויה באזור נאות לון ונאות אברהם והיציאה מהעיר לכיוון חצרים .קו צינור הנפט עובר בגבול העיר הבנויה . • ממערב – מישורי הלס המעובדים של חצרים והגבעות המתונות של פארק חצרים גובלים בשטח השיפוט העירוני ומפרידים בינו למרחבי הבשור הנצפים למרחקים במערב . • מדרום – תחתית הגבעות הנמצאות מצפון לאפיק נחל באר שבע ולפשטי ההצפה שלו . אגני ניקוז -שטח היחידה שוכן על פרשת מים ,חלקו הצפוני מתנקז אל נחל פטיש )רובו דרך נחל סוללים ומיעוטו דרך נחל חצרים( וחלקו הדרומי מתנקז אל נחל באר שבע. רום פני הקרקע -בין כ 280-ל 210-מ' מעל פני הים. מסלע וקרקע -צפון היחידה מכוסה בקרקעות סירוזים לסי ולס .כאמור ,מבחינת הקרקעות צפון היחידה מהווה המשך )מדרום לכביש (25של היחידה הקודמת .דרומה יותר ישנן גבעות סלעיות עם קירטון קשה וצור )תצורת צרעה ,אאוקן ( וקרקע מסוג ליתוסול חום במדרונות וסירוזים לסי בעמקים. )בגבעות הדרומיות הקרקע לסית והסלעים החשופים רבים( .אזור בית הקברות בנוי על תצורת פלשת החולית -כורכרית .מספר כתמים של תצורה זו נמצאים במקומות נוספים ביחידה. אופי הצומח -על המדרונות בתה דלילה ,ולעתים גם נטיעות דלילות .בעמקים נטיעות עם צומח עשבוני בעיקרו .ביובל הדרומי של נחל סוללים יש צומח לח וצומח מעזבות. נצפות ,רצף נופי ,מפגעים והפרות -הנצפות של צפון היחידה משכונות העיר המערביות של באר שבע רבה בשל הבינוי הגבוה וההבדלים בטופוגרפיה .כמו כן ליחידה עליונות טופוגרפית על מישורי הלס במערב ואפיק נחל באר שבע בדרום והנוף הנצפה לכיוונים אלו מרשים .הרצף הנופי של היחידה בתוך שטחה אינו גבוה בשל גדלה היחסי המצומצם ובשל ההפרות הרבות הקיימות בשטח .המפגעים כוללים פסולת בניין בשולי הבינוי של שכונות המגורים ושולי בית הספר הטכני .התשתיות כוללות את קו צינור הנפט ,חוות מיכלי גז ,כביש מקומי ,שני בתי קברות ,בסיס צבאי והמטווח העירוני .הגבעות בדרום היחידה מוסתרות יחסית ונצפות בעיקר מהשכונה החדשה )נאות אילן( ומאזור נחל באר שבע שמדרום להן. תבניות היסטוריות ותרבותיות ואתרים מרכזיים – בצפון היחידה נמצאים הגן הזואולוגי וכפר רפאל. בסמוך להם נמצאת סוללה של הרכבת התורכית .קו השוחות התורכיות ממלחמת העולם הראשונה עובר במספר גבעות לאורך היחידה .כמו כן ישנם מספר אתרים ארכיאולוגיים ,רובם מהתקופה הביזנטית . 25 תת יחידות הנוף ביחידה 3 מס' 3.01 3.02 3.03 3.04 3.05 3.06 שם תיאור כללי ואתרים מרכזיים שולי הגבעות הצפוניים סובב כפר מתחם מגונן ומעובד עם הפרות שוליים .הסוללה של הרכבת רפאל הטורקית עברה דרך האזור ,כיום השטח כולל גשר אבנים טורקי שמוסתר ופגוע על ידי פיתוח תשתיות בלתי מתחשב ,דרכים, גידור ומתקן מקורות . גבעות שחלקן מיוער וחלקן טבעי גבעות וביניהן ערוץ ירוק )עקב ניקוז ו/או פארק באר שבע ביוב( של יובל של נחל סוללים. בראשי חלק מהגבעות שוחות תורכיות . עמק ביובל של נחל חצרים במפנה עמק מערבי ,ייעור קק"ל נרחב פארק באר שבע כביש 2357עובר בגבול השטח בית הדרומי בקו פרשת המים בין אגן עלמין, נחל פטיש לאגן נחל באר שבע. תשתיות בשטח זה מרוכזים מוקדי פיתוח וצבא ובינוי כחוות מיכלי הגז ,בתי קברות ,בסיס צבאי וכן ערימות של חומרי חציבה. גבעות אבניות עם קרקע לסית. מורדות בחלקן הצפוני מספר שפכי קירטון צפוניים המיכלים ומחוו ת נחל באר מהבסיס הסמוכים . שבע ייחוד נופי תרבותי ושיקולים לקביעת ערכיות נופית ערכיות נופית 3 תת יחידה קטנה ומיוערת – חלק מחורשת לון פיתוח 2 פעולות ייעור נרחבות שלמרות ההפרות של פני הקרקע לא שינו מהותית את מהות הנוף הטבעי המרחבי .שרידים של נופי תרבות 4 מוטה שטח אקסטנסיבי . 3 רצועת פיתוח למרות קרבתן לתשתיות והפגיעה החלקית ,מהוות שטח איכותי ורציף שטח בנוי 4 26 .4שדות חצרים תיאור כללי -מישורים חקלאיים )קרקע לס/סירוזים( מצפון לנחל באר שבע .רק חלקה הקטן של היחידה נמצא בגבול השטח המוניציפאלי של באר שבע .ממערב גובלת בחלקים של היחידה הקודמת ובפיתול של נחל באר שבע. רום פני הקרקע -כ 240-מ' מעל פני הים. תת יחידות נוף ביחידה 4 כללי מס' שם תיאור מרכזיים 4.01 שדות חצרים מטעי חוחובה ושדות שלחין ואתרים ייחוד נופי תרבותי ושיקולים ערכיות נופית לקביעת ערכיות נופית )בעיקר ( יחד עם ההמשך מחוץ לתחום 3 הסקר זהו אלמנט ייחודי של גיאומטריה וצבע בנוף .ניצפה מהגבעות המערביות של העיר . .5נחל באר שבע היחידה כוללת את הערוץ ואת אזורי פשט ההצפה של נחל באר שבע .הנוף הייחודי והפתוח ביחידת שטח קטנה זו נוצר על ידי הנחל הגדול החוצה את מישורי הלס המשתרעים מכאן ומערבה לכיוון נחל הבשור .צידו הדרומי של הנחל גובל במדרונות הסלעיים התלולים של גבעות הר נעים והנחל יוצר בהם מחשופי קירטון מבהיקים .מעל לאגן הנחל מתנשאת ממזרח שלוחה רמה עלי ה נבנית שכונת נאות אילן .המדרון של השלוחה מופר ומפר את חזות העיר הנשקפת מהשטחים הפתוחים .ייחודו של השטח 27 והקירבה לעיר הבנויה ,ולפארק נחל באר שבע המתהווה מצפון ,מעניקים ליחידה פוטנציאל רב .רוב שטח היחידה נמצא בתחומי שמורת טבע מוצעת. גבולות • מצפון – שיפולי החלק הדרומי של הגבעות ממערב לעיר באר שבע ) יחידה (3 • ממזרח – שלוחת שכונת נאות אילן. • ממערב -מישורי הלס המעובדים של קיבוץ חצרים ,פארק חצרים ומעבר להם מישורי הבשור . • מדרום – תחתית המורדות הצפוניים התלולים של הר נעים. אגני ניקוז -נחל באר שבע . רום פני הקרקע -בין 260ל 225-מ' מעל פני הים. מסלע וקרקע -הנחל חורץ בשכבה עבה של מרבצי קרקע לסית )בעיקר סירוזים במזרח ,ורגוסול לסי וחרסיתי במערב( .באזורי התפנית שבנפתולים חותר נחל באר שבע במורדות התלולים של הר נעים ושל הגבעות שמצפון לנחל ,תוך חשיפת המסלע הקירטוני הלבן )תצורת צרעה( הנראה למרחקים. אופי הצומח – בערוץ ישנה צמחיית נחל משגשגת עקב זרימת הביוב ,וכן צמחיית מעזבות .בפשטי ההצפה מדרום לנחל ישנה צמחיית מישורי לס בשלטון מתנן שעיר ושבר לבן .בפשט ההצפה מצפון לנחל ישנו שלטון של יפרוק תלת -כנפי. נצפות ,רצף נופי ,מפגעים והפרות -בתצפית מהיחידה החוצה כלפי דרום האגן הנופי תחום על ידי המורדות התלולים יחסית של גוש הר נעים – גבעת חבלנים .מתקני התקשורת של גבעת חבלנים בולטים על קו הרקיע .כלפי צפון האגן החזותי תחום על ידי גבעות נמוכות ) יחידה ( 3ובמערב גובל במטעי החוחובה של חצרים .במזרח הבינוי העירוני נוכח על שלוחה רמה ,שהמורדות שלה מופרים על ידי שפוכת עפר והפרות קו צינור הנפט .הנצפות כלפי היחידה משכונות העיר הדרום מערביות גבוהה . בתוך היחידה ההפרות העיקריות הן זרימת הביוב בערוץ הנחל ,מספר אזורי השלכת פסולת בקרבת הערוץ ,תחנת סניקת ביוב וקו ביוב לאורך דרך עפר .רוב המישורים של פשטי ההצפה הגובלים בנחל אינם מופרים )אם כי חלקם היו כנראה מעובדים בעבר( ,פרט לסימני נסיעת רכב בלתי מוסדרת . תבניות היסטוריות ותרבותיות ואתרים מרכזיים -באר לאה שוכנת בקירבה לאפיק הנחל .ביחידה ישנם שרידי חוות ופעילות חקלאית מהתקופה הביזנטית ומספר אתרים קטנים מתקופות נוספות. 28 תת יחידות נוף ביחידה 5 תיאור כללי ואתרים מרכזיים ייחוד נופי תרבותי ושיקולים ערכיות נופית לקביעת ערכיות נופית מס' שם 5.01 נחל באר מישור לס המשתפל במתינות לכיוון הערוץ .השטח מופר שבע נקודתית ע"י עבודות עפר ,צירי שוליים צפוניים תשתית ודרכים .באר עתיקה )באר לאה( שוכנת בגבול השטח מצפון לערוץ הנחל . חלק מאגן חזותי ייחודי 4 המפריד בין העיר לערוץ נחל באר שבע .יחסית לגודלו ההפרות בו מעטות . 5.02 ערוץ נחל ערוץ רחב יחסית בפיתולים באר שבע רחבים ,מוגדר ע"י תשתית של חומר ואדי וחלוקי נחל ,זרימת ביוב ,צומח עמיד לזיהום )אשלים בעיקר( .תחנת סניקה ,קו ביוב ודרך לאורכו . קירבה לעיר ,המשך של פארק 5 ניצפה אזור מטרופוליני, משכונות מגורים .יחודיות נופית של ערוץ הנחל המתפתל אחדים שליד והמצוקים מהמקטעים שלו. 5.03 נחל באר גבעות הלס היורדות לכיוון אזור שמור יחסית ,המהווה 4 האפיק מהגבעות בדרום ,שטחים מעבר לגוש הגבעות של הר שבע מעט הפרות יחסית נעים. עם שוליים דרום - המופרדות מסביבית העיר על ידי מערביים ערוץ הנחל מצפון .הפרות נקודתיות ע"י דרכים. 5.04 נחל באר שטח פתוח גובל בשכונת רמת בקע ממזרח ,השוליים העירוניים שבע רצופים מפגעי פסולת ומערומי שוליים דרום - עפר .השטחים לכיוון מערב מזרחיים מחורצים בערוצי ואדיות ואין הרבה הפרות . קירבה לשכונות העיר והמשך 3 של סביבת הנחל והפארק המטרופוליני .הפרות רבות יחסית . .6גבעות דרום נחל באר שבע אזור גבעות גדול המהווה את הקצה הצפוני של גבעות שפלת הנגב .בין הגבעות ישנם מספר ערוצים גדולים יחסית ,שחלקם רחבים ,המתנקזים לנחל בקע )נוקדים( או ישירות לנחל באר שבע .כמעט כל השטח משמש כשטח אימונים של צה"ל .השטח יוצר רצף נופי נרחב ורובו שמור מבחינה נופית ואקולוגית . 29 גבולות • מצפון – נחל באר שבע ) יחידה (4ושכונות העיר הדרומיות נחל בקע ונווה נוי .בסיס צבאי )מחנה נתן( נמצא בפינה הצפון מזרחית של היחידה . • ממזרח – כביש " 40הישן" בקטע מאזור עמק שרה לאזור צומת אוהלים . • ממערב ומדרום -גבול תחום השיפוט העירוני .מבחינה גיאוגרפית היחידה נמשכת בכיוונים אלה אל מחוץ לתחום השיפוט . אגני ניקוז -מספר רב של ערוצים מנקז את מזרח האזור צפונה אל נחל בקע ) נוקדים( ,שבהמשך מתחבר לנחל באר שבע .ערוצים נוספים מנקזים את מערב האזור ישירות לנחל באר שבע . רום פני הקרקע -בין 368מ' )גבעת חבלנים ,הנקודה הגבוהה ביותר באזור הסקר( ל 230-מ' מעל פני הים. מסלע וקרקע -המסלע הוא קירטון קשה וצור מתצורת צרעה האאוקנית .בגבעות ישנה אבניות רבה וגם אזורי סלעים חשופים .הקרקע בגבעות היא ליתוסול חום .בערוצים יש קרקע לסית או )בערוץ הגדול המרכזי( סירוזים לסי. אופי הצומח -המורדות החשופים והתכסית הטרשית יוצרת חברת צומח אופיינית של בתה דלילה בשליטת נואית קוצנית .בתחתית הגבעות ובערוצים יש לרוב שלטון של מתנן שעיר ושבר לבן עם מינים רב שנתיים נוספים .במספר מקטעים ישנה השתקמות צומח לאחר הפרעה מהעבר . נצפות ,רצף נופי ,מפגעים והפרות -היחידה נצפית היטב מהשכונות הדרומיות של העיר ומאזור עמק שרה ,שגב שלום וכביש ) 40הישן והחדש( שבסמוך להם .היחידה נראית גם מחלקים אחרים של העיר ומאפשרת תצפית רחבה אל העיר וסביבתה .השטח הוא שטח אימונים של צה"ל ובצד היתרונות לשימור ישנ ן הפרות רבות כתוצאה מפעילות צבאית -סימני תנועת רכבים ,גידור ,מחפורות ופסולת .קו צינור הנפט חוצר את היחידה ויש בה גם 2פסגות עם אנטנות גבוהות ובולטות למרחוק .השטחים המופרים ביותר שוכנים בצמידות לגדר של הבסיס הצבאי מחנה נתן .עם זאת ,בסה"כ ,השטח גדול ורובו שמור . תבניות הסטוריות ותרבותיות ואתרים מרכזיים -במערב השטח עובר קטע גדול מקו שוחות ההגנה התורכיות ממלחמת העולם הראשונה .קו זה ממשיך אל מדרום לשטח הסקר .בשטח היחידה פזורים מספר אתרים עם שרידי פעילות חקלאית מהתקופה הביזנטית .בפסגות היחידה יש נקודות המאפשרות תצפית היקפית ובחלק מהערוצים ישנם בתרונות לס מרשימים . 30 תת יחידות נוף ביחידת נוף 6 תיאור כללי ואתרים מרכזיים ייחוד נופי תרבותי ושיקולים לקביעת ערכיות נופית ערכיות נופית מס' שם 6.01 גבעות חלק מחטיבת נוף רחבה הכוללת שטח שמור יחסית ,בטווח קצר 4 דרום נחל גבעות טרשים המשתפלות דרומה מהעיר ,מקנה הרגשה של שטח באר שבע אל אפיק נחל באר שבע .שטח אש פתוח איכותי וטבעי . סגור בו יש הפרות מעטו ת יחסית של פעילות צבאית כדרכים ,והפרות נקודתיות של מתקני תקשורת . גבעת חבלנים בגבול הסקר הדרומי מהווה ציון נופי ניכר למרחוק . קצא"א חוצה את היחידה באמצעיתה מצפון לדרום. 6.02 שדות שטח רמתי מישורי יחסית ,שנוצר כנ"ל .תת יחידה זו מעט יותר 4 דרום נחל בקו פרשת מים מקומי .קרקעות לס רחוקה מהעיר . באר שבע שסביר שהיו מעובדות בעבר .הפרות מעטות .קצא"א עובר בשוליים המזרחיים של השטח . 31 33 תרבות האדם רקע כללי :בסביבת באר שבע )הכוונה לא לתחום הסקר הנו כחי ,כי אם לשטח הכולל את תחום העיר של היום ואת תל באר שבע( נמצאו שרידים פרהיסטוריים החל מהתקופה הפליאוליתית .שרידים אלו נותרו כנראה מתרבויות נוודיות .התיישבות קבע באזור החלה בתקופה הכלקוליתית )האלף החמישי לפני הספירה( .התיישבות הקבע לא התקיימה ברציפות ומיקום האתרים המרכזיים שונה מתקופה לתקופה. בשטח הסקר ישנם אתרים ארכיאולוגיים רבים .רובם רק נסקרו ,נרשמו והוכרזו -ורק מיעוטם נחפר .רוב האתרים הארכיאולוגיים הם שרידים של בתי חווה ומערכות חקלאות נגר מהתקופה הביזנטית )ולעיתים גם התקופה הרומית ו/או התקופה הערבית הקדומה( .פרט למבני חווה ושומרות נותרו גם שרידי סכרים ,קירות שדה ,בארות ,בורות מים ומאגורות .יש להניח שהתיישבות זו התקיימה בזיקה למרכז העירוני הגדול שהיה בבאר שבע באותן תקופות ,ולמרכזים עירוניים אחרים שהיו בסביבה הקרובה )הקרוב מביניהם הוא חרבת כרכור עילית בסמוך לצפון אזור הסקר(. בשטח הסקר זוהו גם מספר אתרים מהתקופה הכלכוליתית וכן כמה אתרים מתקופות אחרות )פליאוליתית, הלניסטית ועוד( .לעיתים קרובות אתר מתקופה מאוחרת נבנה על חורבות אתר עתיק יותר. יש לציין שהאזור לא נסקר בסקר שיטתי ולכן קיימת אפשרות שישנם גם אתרים נוספים ,מעבר לכ 200- האתרים המוכרזים )ר' במפה( .כמו כן ,רוב החפירות שבוצעו באזור היו חפירות הצלה בהקשר להנחה של קו ביוב ראשי בסוף שנות ה 90-ושל קו גז בשנת .2008בחלק מהמקרים הקמת הפרוייקט מחקה את האתר שנחפר .במקרים אחרים האתר שנחפר כוסה לצורך שימורו כך שבשטח לא ניתן לראותו . שרידים נוספים הם שרידי התיישבות בדואית ופלאחית מהתקופה העות' מנית ועד לשנת .1948כמו כן ישנן מספר בארות שנחפרו או שופרו בתקופה זו ושחלקן משמשות עד היום או שהן חסומות משיקולי בטיחות . בחלק הדרום מערבי של הסקר ובסמיכות לו ,בולט קו חפירו ת בראשי גבעות ושלוחות .לקו זה צורת קשת שאורכה כ 10-ק"מ ,המשתרעת בין אזור כפר רפאל בצפון לבין החלק הדרום מערבי של גבעת חבלנים בדרום .חפירות אלו הוכנו ע"י התורכים בזמן מלחמת העולם הראשונה ,בכדי להגן על באר שבע מפני הכוחות הבריטיים המתקרבים .קו חפירות זה וקווי הגנה נוספים לא הצליחו לעצור את הכוחות הבריטים ובני בריתם ,אשר כבשו את באר שבע ב 31-באוקטובר .1917 פרק זה מתמקד בתקופות שרוב הממצאים הארכיאולוגיים וההיסטוריים משתייכים אליהן .הפרק כולל סקירה נרחבת בנושא מערכות חקלאות נגר מהתקופה הביזנטית ,שנכתבה ע" י האכיאולוג דר ' מוטי היימן , וכן סקירה בנושא מלחמת העולם הראשונה באזור וסקירה בנושא ההתיישבות הבדואית והפלאחית באזור בתקופה העות'מנית המאוחרת ובתקופת המנדט. טבלת האתרים שבסיומו של הפרק ,מתבססת על שכבת האתרים הארכיאולוגיים שהוכרזו ע"י רשות העתיקות .טבלה נוספת כוללת אתרים שנרשמו בזמן ביצוע הסקר ,ובה רשומים גם אתרים שאינם ארכיאולוגיים מוכרזים .חלקם אתרים מהתקופה העות'מנית והשאר אתרים טבעיים הכוללים איזורים קניוניים ומחשופי סלע בנחלים ,בתרונות לס ,נקודות תצפית ועוד . מפת האתרים כוללת גם את מלבני ההכרזות של רשות העתיקות וגם את האתרים הנוספים . 34 מערכות חקלאות נגר מדברית מהתקופה הביזנטית בתחום סובב באר -שבע מוטי היימן ,רשות העתיקות ואוניברסיטת בר אילן מבוא -חקלאות הנגר בהר הנגב הדו"ח ,המוגש כאן ,מתבסס על פרסומים ראשונים של מחקר שמתבצע בידי כותב שורות אלה בשנים האחרונות )היימן .(2007 ,2009 , 2010 1 מערכות של חקלאות נגר מדברית ,הפרוסות על פני שטחים נרחבים והמהוות אלמנט דומיננטי בנוף ,נחקרו בעבר בהרחבה בהר הנגב ) קידר ;1967אבן ארי ,שנן ,תדמור Yair ;Lavee, Poesen, Yair 1997 ; 1980 .(1987המחקרים הראו שחקלאות הנגר ,המאפשרת גידולים חקלאיים במדבר דל במשקעים ,מתבססת על שני יסודות: א .איסוף מי נגר מדרוני משטח גדול לשטח עיבוד קטן ,שנמצא באפיק הוואדי ,ובכך להגדיל את כמות המשקעים השנתית בממוצע מכ 80-מ"מ לכ 400-מ"מ. ב .יצירת תשתית חקלאית בוואדיות הכוללת קירות סכרים ופילוס פני הקרקע על מנת לאפשר פיזור אחיד של מי נגר המדרון . נדבך חדש למחקר נוסף בשנים 1979- 1990במסגרת סקר חירום ארכיאולוגי נרחב שנערך בנגב מטעם אגף העתיקות והאגודה לסקר ארכיאולוגי )כיום רשות העתיקות; ראה :כהן ;1982היימן ;1986רובין ; 1990 אבני ; 1991לנדר ;1991באוומגרטן .(2005 מנקודת המבט הארכיאולוגית ,השרידים הקשורים בחקלאות באזור שמדרום לבקעת באר שבע ועד להר שגיא ,אשר חשיבותם רבה להבנת מערכות החקלאות בבקעת באר שבע ,הם : .1מערכת נרחבת של ואדיות סכורים בטראסות ,שאורכם הכולל נאמד באלפי ק"מ ובהם כ 300,000- דונם של קרקע הראויה לעיבוד חקלאי .ישנן סברות שונות לגבי תיארוך הסכרים; על הבעיה לגבי תיארוכם המקובל לתקופת הממלכה הנבטית )מאה 2לפנה"ס עש מאה 2לספירה ( עמדו כמה מחוקרי הנגב בעבר )) ;Mayerson ;1960נגב .(114 :1983 ,בדיקות פחמן 14העלו מגוון תאריכים רחב ) .(Avni, Porat, Plakht, Avni, 2006 ;Bruins, 2007על פי המתודולוגיה הנקוטה במחקר זה ,כהמשך למחקר קודם ) ,(Haiman, 1995התיארוך מתבסס על קשר עקבי בין תפוצת הוואדיות הסכורים לתפוצת אתרים .עד היום נמצא קשר כזה של מערכות החקלאות רק עם שומרות וחוות חקלאיות מהמאות 6-8לספירה .ניתן להניח שמערכות חקלאות הנגר בנגב הוקמו על פי המודל של חקלאות הנגר האימפריאלית מהתקופה הרומית המאוחרת בצפון אפריקה ) רובין;187 ,1990 , .(Barker, 1996; Mattingly, 1996 .2בתי חווה משתי תקופות :אחת משלהי התקופה הביזנטית )מאות 6- 7לספירה ,מכונות גם שומרות רבועות( ושנייה מהתקופה האומאית )מאות 6- 8לספירה .ראה.(Haiman 1995 : .3שדות של "תולילאת אל ענב" – גלי אבנים קטנים מסודרים על פני שטחים נרחבים .בעבר נקבע ששדות אלה מייעלים את זרימת מי הנגר אל הוואדיות הסכורים )אבן ארי,שנן ,תדמור: 1980 , .( Lavee, Poesen, Yair, 1997 ;104- 112המחקר הארכיאולוגי הטיל ספק בהשערה זו ; תפוצת 35 התלוליות בקרבת ערי הנגב בלבד והימצאות גתות תעשייה גדולות כגון בעבדת ובשבטה ,העידה על גידול גפן והאפשרות לקשור את התלוליות לתעשיית היין מעולם לא ירדה מן הפרק ) Mayerson, ;1959מזור ;80 :1981 ,נגב .(205- 214 :1983 ,החל בשנות ה 1960-התגלו ריכוזים גדולים של תולילאת אל ענב גם בבקעת באר שבע ,כפי שנראה להלן )אילן (1980ובכל מקום ניכרת הזיקה בינן לבין גתות תעשייה ) היימן .(2009 .4גדרות אבן המקיפות קטעי ואדי סכורים. .5תעלות איסוף מי נגר מהמדרונות אל הוואדיות הסכורים . .6מתקנים חקלאיים שונים ,כגון בורות מים ,גתות קטנות וגרנות . .7מגוון מתקני פולחן :כנסיות ומנזרים ,מספר עצום של מצבות פולחן ומסגדים פתוחים . .8מבין אלה מהוות מצבות הפולחן סימן היכר מובהק של אוכלוסיית המדבר בדרום. א .מערכות חקלאות נגר מדברית בצפון הנגב במהלך שנות ה 1990-עברה בקעת באר שבע תהליך פיתוח מואץ שדרש פעילות מוגברת של סקרים וחפירות ארכיאולוגיות .הסתבר שבקעת באר -שבע כולה ,כמו גם האזורים שממזרח וממערב ,זרועים במספר עצום של חוות חקלאיות ומערכות חקלאות מן הסוג שנפוץ בהר הנגב .עובדת קיומן של מערכות חקלאות מסוג זה, בכלל זה שדות של תולילאת אל ענב ,התברר כבר בעבר )אילן ;1980גזית תשמ"ו(. התברר שבשולי באר שבע ממזרח ,בשטח בן כ 100-קמ"ר ,פזורות יותר מ 100-חוות חקלאיות ,צפיפות הגדולה פי 8- 6מזו של הר הנגב .נמצא שבתי החווה דומים לאלה מהתקופות הביזנטית והמוסלמית הקדומה בהר הנגב .עוד התברר שמספר הסכרים בואדיות קטן בהרבה מזה של הר הנגב והחקלאות נשענה על קרקע טבעית באפיקי הוואדיות שכנראה לא היה צורך לסכרם בהיקף נרחב .בקרבת בתי החווה נמצאו בורות מים ,מתקנים חקלאיים וריכוזים גדולים של תולילאת אל ענב )טהל ;1998סונטג ;2000פאביאן וגולדפוס ;2004פארן .(2007 התמונה היישובית בצפון הנגב מורכבת יותר מאשר זו שבהר הנגב ,לא רק מבחינת הצפיפות ,אלא גם בקיומם של עשרות חורבות גדולות )גדולות בהרבה מאלה של הר הנגב ,כגון שבטה וניצנה( הפזורות בין ח' כסיף במזרח לח' מעון במערב .החפירו ת הרבות שבוצעו בעבר תארכו את העלייה היישובית הגדולה בצפון הנגב בעיקר למאות 6- 8לספירה .תיארוך כה מאוחר מעלה את האפשרות שהקמת מערכות החקלאות נעשו במסגרת הרפורמות של הקיסר הביזאנטי יוסטיניאנוס ,בערך במחצית המאה ה 6-לספירה .(Mayerson )1988 הימצאות מצבות פול חן מן הסוג הנפוץ במדבר שמדרום ,הובילה למסקנה שעיקר האוכלוסייה בצפון הנגב הייתה אוכלוסיה ערבית מקומית שמרכזה בדרום ירדן .בתקופה הנידונה כאן מדובר בתחום הפרובינציה פלשתינה השלישית שבירתה פטרה ,פרובינציה שעברה מספר גלגולים מנהליים לאחר שהוקמה במקומה של הממלכה הנבטית )צפריר תשמ"ב; צפריר תשמ"ה; ;Mayerson 1988 ;Zafrir 1988היימן .(2010 36 דגם היישוב בצפון הנגב יישובים עירוניים :במפה ) 1ראה למטה ,מתבססת על עבודתו של דן גזית ,תשמ"ו( הוצגו כשבעים אתרים )מסומנים במפה בסימול כוכב( ששטחם בין 40ל 4000-דונם )ח' מעון( אשר ברובם נמצאו כנסיות ומנזרים. בחלק גדול של האתרים נערכו חפירות ,כגון בחרבת כרכור ,והם תוארכו למאות 6- 8לספירה (Figueras ).2004 מפה :1צפון הנגב בתקופות הביזנטית והמוסלמית הקדומה יישובים קטנים :בקרבת היישובים העירוניים נמצא מגוון של יישובים קטנים ,כמעט ללא כנסיות ,שברובם נמצאו 5- 10מבנים מפוזרים .בין האתרים היותר גדולים של קבוצה זו ניתן למנות את ח' סעדון ליד רחובות שבנגב ,ששטחה 35דונם ,ובה שלוש כנסיות )רובין .(149- 150 ,1990 , כנסיות ומנזרים :מספר רב של כנסיות ומנזרים נמצא באזור המדובר .חלקם ביישובים השו נים וחלקם מחוץ ליישובים ,בקשר ישיר למערכות חקלאות נגר .הדבר מוביל למסקנה שהכנסייה מילאה לא רק תפקיד דתי קהילתי ) אולי ניסיון לנצר את אוכלוסיית עובדי המצבות באזור( אלא היוותה חלק אינטגרלי של ההתיישבות החקלאית בספר ומן הסתם עמדה בראשה ,כמייצגת את השלטון האימפריאלי הביזאנטי. בתי חווה :בשולי היישובים מכל הגדלים וכן בשולי כנסיות ומנזרים נמצאו שומרות רבועות בעלות חדר אחד שמידותיו 5- 3X 5-3מ' המתוארכות לתקופה הביזנטית ,ובתי חווה מורכבים יותר שכללו חצרות וחדרים המתוארכים לתקופה המוסלמית הקדומה ,תופעה שהובחנה בעבר ב הר הנגב );Nevo 1985, 1991 .(Haiman and Fabian, in press התשתית החקלאית :בצפון הנגב לא נמצאו מערכות של ואדיות סכורים בטראסות כמו בהר הנגב .יחד עם זאת ,נמצאו עדויות לרוב לסיכור דליל של ואדיות ,שאינו ניכר לעין במבט ראשון .נראה שהסיבה לכך נעוצה בניהול הנגר בסביבה שונה מזו של הר הנגב .במחקר הנוכחי נמצא ,שבתי החווה בצפון הנגב נמצאו תמיד על 37 גדות אפיקי וואדיות שבהם נמצאו כאמור מעט סכרים .במקרים אחדים נמצאו גדרות אבן המקיפות קטעים של ואדיות ,בדומה להר הנגב .במישורי הלס עצמם לא ניתן היה להבחין בתפרוסת של בתי חווה ; נראה שמגבלת החקלאות באדמת הלס בצפון הנגב ) (Yair, 1987תקפה למישורי הלס בלבד אך לא לערוצים שביניהם. ב .באר שבע וסביבתה -יישובים וחקלאות נגר מדברית בתוך התמונה היישובית הצפופה של צפון הנגב תופסת באר שבע מקום בולט .מרכז העיר בתקופה הביזנטית נמצא באזור התחנה המרכזית של היום והחפירות הרבות שנערכו במקום מאפשרות לאמוד את גודלה ב - 1000דונם )פיגראס ; 1979 ,גלעד ופאביאן .(2008 ,בשוליה הקרובים של העיר ,כגון בשכונת רמות ,כ 2-ק"מ מצפון ,נמצאו ריכוזים צפופים של שומרות רבועות מהתקופה הביזנטית ובתי חווה מהתקופה המוסלמית הקדומה .ניתן לתאר את העיר בצורת מוקד צפוף של מבנים וכנסיות המוקפות בבתי חווה ,שצפיפותם פוחתת ככל שמתרחקים מהעיר . מפה .2סביבת באר שבע בתקופות הביזנטית והמוסלמית הקדומה משולש מציין בית חווה ,עיגול מציין מתקן חקלאי ו/או בור מים .קו המתאר מראה את גבולות העיר באר שבע כיום. 38 במרחקים שונים מסביב לבאר -שבע נמצאו חורבותיהם של יישובים קטנים יותר ,וחורבות קטנות אחרות , שזיקתם לעיר מסתברת מניתוח תוצאות פעולת המיפוי של המחקר הנוכחי : ח' כרכור עילית :נמצאת במרחק של כ 10-ק"מ צפונית לבאר -שבע ,שטחה כ 140-דונם .מחוץ ליישוב , מדרום ,נחפרה כנסייה ) .(Figueras, 2004בשטח מצומצם מצפון ,לאורך נחל כרכור ויובליו ,נסקרו כ 15- שומרות רבועות ובתי חווה. ח' אבו עומריה נמצאת במרחק של כ 4.5-ק"מ צפונית לח' כרכור ,שטחה כ 30-דונם .בשולי האתר ,מסביב , נמנו לפחות שש שומרות ובתי חווה בקרבת אפיקי ואדיות. ח' כרכור תחתית נמצאת במרחק של כ 4.5-ק"מ ממזרח לח' כרכור .האתר כולל כעשרה מבנים. ח' עומריה נמצאת במרחק של 4.5ק"מ צפונית מזרחית לבאר -שבע; האתר כולל כנסייה ויישוב בשטח כולל של כ 60-דונם )טהל .(1998 ,בשולי האתר נמצאו בתי חווה . ח' שבע נמצאת לרגלי תל -שבע ,במרחק של כ 5-ק"מ מזרחית לבאר -שבע .שטח האתר כ 200-דונם ובו מספר רב של מבנים שמידותיהם 30- 20X30- 20מ' .באתר בוצעו חפירות נרחבות שתארכו את היישוב למאות 6- 8 לספירה )באומגרטן בע"פ( .בשולי היישוב נמצאו כנסייה ,שומרות רבועות ובתי חווה .בפנים היישוב ,בין המבנים ,נמצאה שורה של מצבות פולחן מן הסוג הנפוץ בדרום .בקרבת האתר נמצאו חורבות של שני אתרים קטנים :ח' אבו מחפוז כ 0.5-ק"מ מערבית לח' שבע ,וח' יתנה ,כ 1-ק"מ מזרחית לח' שבע. ח' בקר )מחוץ למפה( נמצאת כ 15-ק"מ צפונית -צפונית -מערבית לבאר -שבע ושטחה כ 100-דונם .בשוליה , מצפון מערב ,נסקרו ארבע שומרות רבועות בקרבת ערוצי ואדיות .במרחק של כ 1-ק"מ מדרום נמצאה מערכת חקלאית הפרוסה בשטח בן 2קמ"ר הכוללת :חורבה ששטחה 2דונם ,שלוש שומרות רבועות ,בית חווה ומנזר שבו בוצעה חפירה )פארן .(2007 ,באפיקי הואדיות בקרבת האתרים נמצאו שרידי סכרים ,קטעי גדרות המקיפות חלקות ואדי וריכוזים של תולילאת אל ענב. ח' סופה )מחוץ למפה( נמצאת במרחק של כ 7-ק"מ מערבית לבאר -שבע ,שטחה הכולל כ 200-דונם .בשולי היישוב ,מצפון ,נמצאו כנסייה ונסקרה שומרה רבועה. בהסתמך על גודל האתרים ,מצטיירת באר -שבע כעיר ראשית המוקפת ביישובים קטנים ממנה ואלה מוקפים ב 1- 3אתרי יישוב קטנים יותר .כל אתר ,ללא קשר לגודלו ,מוקף בשומרות ובבתי חווה .תמונה זו מציגה את באר-שבע כעיר ראשית ,נתון הסותר את מעמדה של חלוצה כעיר ראשית שבה ארכיבישוף )פיגראס.(1979 , ייתכן שיש לחפש את ההסבר לכך בהתפתחות היישובית של האזור במהלך התקופה הביזנטית. ג .מערכות חקלאות בתחום סובב באר שבע השטח נסקר בעבר בידי נמרוד נגב מטעם רשות העתיקות .במסגרת פרוייקט החקלאות הקדומה בצפון הנגב מופו באזור בעבר ,בסיועו של נמרוד נגב ,שתי קבוצות של מערכות חקלאות ,אחת ליד באר עשן והשנייה לגדת נחל באר שבע ,מצפון למחנה נתן . 39 .1קבוצת חוות באר עשן )ראה מפה (3 בשטח הקטן מ 1-קמ"ר נסקר ריכוז צפוף של מערכות חקלאות שכללו שבעה בתי חווה ,ואדיות סכורים בקירות טראסה ,גדרות אבן המקיפות את הוואדיות הסכורים ושדה אחד של תולילאת אל ענב. בתי החווה )ראה לדוגמה תמונות 1ו (2-הם בני חדר אחד ,צורתם מרובעת ומידותיהם 4- 3X 4- 3מ' .בתי חווה כאלה ,המכונים גם "שומרות רבועות" ,אופייניים לתקופה הביזנטית ; עשרות מהם נחפרו באזור בקעת באר שבע ותוארכו למאות 6- 7לספירה )סונטאג ;2000פאביאן וגולדפוס ;2004פארן .(2007 בכל הוואדיות נמצאו סכרים )ראה תמונות ,(3- 5במספר לא גדול וגדרות אבן שהקיפו את הוואדיות )ראה תמונות .(6- 7כן נמצאו בורות מים חצובים בסלע הגיר )ראה תמונה ( 8ושדה של תולילאת אל ענב שמידותיו כ 20X50-מ' ובו כעשרים גלי אבנים שקוטרם 1- 8מ' וגובהם עד 0.5מ' )ראה תמונה .(9בשטח נמצא גם שבר של אבן רחיים )ראה תמונה .(10 בנוסף לשרידי מערכות החקלאות הקדומה ,נמצאו גם חורבות של שני מבנים בדווים מן הטיפוס שהתקיים באזור החל בשלהי התקופה העותומאני ת ועד להקמת המדינה )ראה תמונות .(11- 12בקרבת אחת מהם נמצא עץ תאנה. מפה .3מערכות חקלאות בסביבת באר עשן 40 תמונה . 1באר עשן – חווה מס' 3 תמונה .2באר עשן – חווה מס' 5 תמונה . 3באר עשן – קיר סכר תמונה .4קיר סכר תמונה .5באר עשן – ואדי סכור תמונה . 6באר עשן – גדר אבן 41 תמונה .7באר עשן – גדר אבן תמונה .8באר עשן – בור מים תמונה .9באר עשן – תלולית אבנים תמונה . 10באר עשן – אבן רחיים תמונה .11באר עשן – חורבה בדווית 1 תמונה .12באר עשן – חורבה בדווית 2 42 .2קבוצת בנחל באר שבע )ראה מפה (4 במסגרת הפרוייקט הנוכחי בוצע מיפוי מפורט של שטח שמידותיו כ 300X400מ' ,לגדת נחל באר שבע. בשטח נמצאה קבוצה של חוות נגר טיפוסיות שנבנתה לצד יובלי נחל באר שבע ולא לגדת נחל באר שבע עצמו ,המתאפיין בשיטפונות עזים. קבוצת החוות כוללת 5מבני חווה שמידותיהם 6- 4X5- 3מ' והם בנויים מאבני גיר מהוקצעות ששרדו בגובה של נדבך אחד .רוחב הקיר 70ס"מ והוא בנוי משתי שורות של אבנים מהוקצעות וביניהן מילוי) .ראה תמונות (13- 15החרסים שנאספו הם מהמאות 7- 8לספירה. הואדיות כולן שימשו לחקלאות; על כך מעידים מספר לא גדול של סכרים וגדרות אבן שהקיפו קטעי וואדיות )ראה תמונות .(16- 17 מפה .4קבוצת חוות נחל באר שבע 43 תמונה .13נחל באר שבע – חווה , 1בראש הגבעה ,על רקע נחל באר שבע תמונה .14נחל באר שבע – חווה 1פרט קיר תמונה . 15נחל באר שבע -בית חווה 5 תמונה .16נחל באר שבע -גדר אבן תמונה .17גדר אבן 44 ד .סיכום והמלצות .1הממצאים שנסקרו לעיל הראו שכל שטח צפון הנגב ,במיוחד השטחים בשולי היישובים הקדומים הגדולים ,מרוצפים בצפיפות בשרידי חקלאות ק דומה. באופן מיוחד נכון הדבר לגבי שולי העיר באר שבע בתקופה הביזנטית ,כפי שהתברר בשטחים שמצפון, ממזרח ומדרום לעיר ,שם נמצאו כאמור לעיל עשרות חוות חקלאיות. לאור ממצאי באר עשן ונחל באר שבע ,סביר להניח שצפיפות יישובית מעין זו תימצא גם ממערב לעיר, בתחום סובב באר שבע. אף שחלק משטח סובב באר שבע נסקר בעבר בידי נמרוד נגב ,וחלק מהאתרים הוכרזו כחוק בידי רשות העתיקות ,המידע אינו מספיק לצורך פרוייקט כמו סקר סובב באר שבע שעוסק בנוף .המתודולוגיה הארכיאולוגית הרגילה מתייחסת לאתר כאל נקודה מרכזית ,מן הסתם החלק העיקרי של האתר ,כגון מבנה . שולי האתר ,שבהם נמצאים בורות מים ,סכרים ושטחים חקלאיים לא זוכים תמיד לתשומת הלב הנאותה. .2על מנת להשלים את הפער בין מידע שמקורו בסקר רגיל לבין המידע שניתן לקבל מסקר מלא שכולל גם מיפוי ב GPSשל כלל השרידים ,יש לפנות לרשות העתיקות לבצע סקר פיתוח על פני כל השטח המיועד. .3יש לייחד מקום לשרידי ההתיישבות הבדווית שהתקיימה בין שלהי התקופה העותומאנית ועד לקום המדינה היות שהם חלק בלתי נפרד ממורשת האדם. .4יש לקחת בחשבון שכל השטחים לגדות נחל באר שבע רוויים באתרים מהתקופה הכלקוליתית )אלף 4 לפנה"ס( כולל אתרים תת קרקעיים. הערות 1פרויקט חקר החקלאות נערך במימון קרנות המחקר קראוטהאמר ,מוסקוביץ וקושיצקי במסגרת המחלקה ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת בר אילן ,בשיתוף רשות העתיקות .מיפוי מערכות החקלאות והיישובים בעזרת מכשיר GPS נועד ליצירת שכבות GIS כתשתית ).(Ackermann, Haiman, Savorai, 2008; Haiman, 2008 ביבליוגרפיה אבן -ארי מ' ,שנן ל' ,תדמור נ' ;1980 ,הנגב ,מוסד ביאליק ,ירושלים. אבני ,ג ;1991 .מפת הר שגיא ) ,(225רשות העתיקות ,ירושלים. אילן ,צ ,1980 .שרידי חקלאות קדומה בסביבות באר שבע ,נופים ,13- 14ע"מ .27- 40 באומגרטן ,י ,2005 .מפת שבטה ) ,(166רשות העתיקות ,ירושלים. בית -אריה י' ,תשס"ג; מפת תל מלחתה ) ,(144ירושלים. גזית ד' ,תשמ"ו; חבל הבשור ,תל -אביב . למחקר בינתחומי . 45 גלעד ,י' ופביאן ,פ' 7000" ;2008שנות התיישבות ,השרידים הארכיאולוגיים בבאר -שבע מן האלף השישי לפני הספירה עד סוף האלף הראשון לספירה" ,בתוך :גרדוס ,י' ומאיר -גליצשטיין ,א' )עורכים( ,באר -שבע, מטרופולין בהתהוות ,ירושלים ,עמ' .303- 331 היימן ,מ' ;1986מפת הר חמרן ,198ירושלים היימן ,מ'" ;2007 ,הנוף החקלאי של חבל יתיר במאות השישית עד השמינית לספירה – היבטים אתניים וכלכליים" ,בתוך :י' אשל )עורך( ,מחקרי יהודה ושומרון ,קובץ ט"ז.131- 146 : היימן ,מ ,2009 ,.תולילאת אל ענב בספר המדבר בדרום הר חברון ,בתוך י ' אשל )עורך( ,מחקרי יהודה ושומרון ,קובץ י"ח241- 250 : היימן מ' ;2010גבולה הצפוני של ,Palestina Tertiaבתוך :מ .ביליג )עורכת( ,מחקרי יהודה ושומרון קובץ י"ט.125- 141 : טהל ,ג'" ;1998 ,חר' עמרה" ,חדשות ארכיאולוגיות ק"ח ,ירושלים ,עמ' .167- 169 כהן ,ר' ; 1982 ,מפת סקר שדה בוקר -מזרח ,168א6גף העתיקות והמוזיאונים ,ירושלים . לנדר ,י' ;1991 ,מפת הר נפחה ) ,(196רשות העתיקות ,ירושלים משל ,ז' ,בן יוסף ,ס' ,דרור א' ;1987 ,חבל יתיר ,תל -אביב . נגב ,א' ;1983 ,אדוני המדבר ,ירושלים. נגב ,א' ;1988 ,ערי הנבטים בנגב ,אריאל ,63- 62ירושלים. סונטג ,פ'" ; 2000 ,באר -שבע ,רמות" ,חדשות ארכיאולוגיות ,111ירושלים ,עמ' .91- 92 ספראי ז' ושיאון ע' ,תשס"ו; "התיישבות הנוודים בשלהי התקופה הביזאנטית -מוסלמית קדומה בארץ ישראל" ,מורשת ישראל ,מספר ,2עמ' .140- 152 פארן ,נ'" ; 2007 ,מנזר וחווה מהתקופה הביזאנטית בצפון הנגב" ,הרצאה בכנוס השנתי של האגודה הישראלית ללימודים קלאסיים ,יד יצחק בן צבי ,ירושלים. פביאן ,פ' וגולדפוס ,ח'" ;2004 ,מבנה חווה ,טראסות ומתקנים חקלאיים מהתקופה הביזנטית באזור גבעות גורל" ,עתיקות ,47עמ' .1- 14 פיגראס ,פ'" ;1979 ,התקופה הרומית -ביזאנטית" ,בתוך :גרדוס ,י' ,ושטרן ,א' )עורכים( ,ספר באר שבע, ירושלים ,עמ' .39-52 צפריר ,י' ,תשמ"ב; "הפרובינציות בארץ ישראל – שמות ,גבולות ותחומי מנהל" ,בתוך :ברס ,צ' ,ספראי ש', צפריר ,י' ושטרן ,מ' )עורכים( :ארץ ישראל מחורבן בית שני ועד הכיבוש המוסלמי ,כרך ראשון ,ירושלים, עמ' .350- 386 צפריר ,י' ,תשמ"ה; ארץ -ישראל מחורבן בית שני ועד הכיבוש המוסלמי ,כרך שני ,ירושלים. קידר י' ; 1967 ,החקלאות הקדומה בהרי הנגב ,מוסד ביאליק ,ירושלים. רובין ,ר' ;1990 ,הנגב כארץ נושבת ,ירושלים . Ackermann, O., Haiman, M and Savorai, T. 2008; “Nari (calcrete) outcrop contribution to ancient agricultural terraces in the Southern Shephela, Israel: Insight from digital terrain analysis and a geoarchaeological field survey” Journal of Archaeological Science 35, pp. 930-941. 46 Avni, G., 1995; “Early Mosques in the Negev Highlands: New Archaeological Evidence on Islamic Penetration of Southern Palestine”, Bulletin of the American Schools of Oriental Research 294: 83-100. Avni, Y., Porat, N., Plakht, J. and Avni, G. 2006; "Geomorphic Changes Leading to Natural Desertification Versus Anthropogenic Land Conservation in an Arid Environment, The Negev Highlands, Israel”, Geomorphology 82, pp. 177-200. Barker, G. (ed.) 1996; Farming the Desert, The UNESCO Libyan Valleys Archaeological Survey, Volume I, London. Bruins, J. H., 2007; “Radiocarbon Dating the "Wlderness of Zin", Radiocarbon Vol. 49, Nr.2, pp. 481-497. Erickson-Gini, T., 2007; “The Nabataean – Roman Negev in the Third Century CE”, In: Lewin A. S. and Pellegrini, P. (eds.) The Late Roman Army in the Near East from Diocletian to the Arab Qonquest, BAR International Series 1717, Oxford, pp. 91-100. Figueras, P., 2004; Hurvat Karkor 'illit Vol. I, Beer Sheva. Haiman, M. 1995; "Agriculture and Nomad-State Relations in the Negev Desert in the Byzantine and Early Islamic Periods", Bulletin of the American Schools of Oriental Research 279: 5-29. Haiman, M., 2008; "Creating Archaeological Data with GPS – Results from the Negev Desert Survey". In: New Approaches for Computer Applications in the Archaeology and Cultural Heritage of the South Levant, International Conference Program Book, Ben Gurion University, Beer Sheva, pp. 36-40. Haiman, M. and Fabian, P. (In Press); "Town-Countryside Relationships in the Negev Desert in the 5th-8th Centuries C.E.", Proceedings of the Third International Congress on the Archaeology of the Ancient Near East, Sorbonne, Paris. Jobling, W. J. 1989; "Aqaba-Maan Archaeological and Epigraphic Survey", In: HomesFredericq, D. and Hennessy, J. B. (eds.), Archaeology of Jordan II, Brussels, pp. 16-24. Kloner, A. 1980; "Hurvat Rimon", Israel Exploration Journal 31, pp. 241-242. Lavee H., Poesen J. and Yair A. 1997; "Evidence of High efficiency water-harvesting by ancient farmers in the Negev Desert", Journal of Arid Environments 35, pp. 341-348. Magness, J., 2003; The Archaeology of the Early Islamic Settlement in Palestine, Eisenbrauns. Mattingly, D. (ed.), 1996; Farming the Desert, The UNESCO Libyan Valleys Archaeological Survey, Volume II, London. 47 Mayerson, P., 1960; "The Ancient Agriculture Remains of the Central Negev: Methodology and Dating Criteria", Bulletin of the American Schools of Oriental Research 160, pp. 2737. Mayerson, P., 1983; "P. Oxy3574: "Eleutheropoils of New Arabia", Zeitschrift fur Papyrologie und Epigraphic 53, pp. 251-258. Mayerson, P.,1988; "Justinian’s Novel 103 and the Reorganization of Palestine", Bulletin of the American Schools of Oriental Research 269 pp. 65-71. Mayerson, P., 1994; Monks, Martyrs, Soldiers and Saracens, , Jerusalem. Nevo, Y., 1985; Sde Boqer and the Central Negev, 7th-8 th Century A.D., Jerusalem. Nevo Y., 1991; Pagans and Herders. A Re-Examination of the Negev Runoff Cultivation System in the Byzantine and Early Arab Periods, Sde Boqer. Ovadia, A., 1999; "The Monastic Complex and its Mosaics", in: Beit-Arieh, I., Tel 'Ira: A Stronghold in the Biblical Negev, Tel Aviv, Chapter 11. Rosen, S. and Avni, G. 1989; "Har Oded", Israel Exploration Journal 39: 117-120. Rothenberg, B., 1979 Sinai, Brene. Tsafrir, Y., 1986; "The Transfer of the Negev, Sinai and Southern Transjordan from Arabia to Palestina", Israel Exploration Journal 36: 77-86. Tsafrir, Y., 1988; Excavations at Rehovot-in-the-Negev, Vol I: The Northern Church, Jerusalem. Yair, A., 1987; "Environmental Effects of Loess Penetration into the Northern Negev Desert" Journal of Arid Environments 13, pp. 9-24. 48 האזור בתקופת מלחמת העולם הראשונה באר שבע המודרנית הוקמה בשנת 1900כמרכז שלטוני עות'מני באזור .עד לשנת 1914העיר היתה ניתנת לתיאור כעיר מחוז רדומה .כבר בשנים הראשונות של המלחמה ,זמן רב לפני שהקרבות התקרבו לאזור, עלתה מאד חשיבותה האזורית של באר שבע .בזמן קצר הפכה העיר למעוז הצבאי החשוב בארץ ישראל. העיר היוותה בסיס אספקה ושירותים לכוחות תורכיים גדולים ,שהתמקמו בה ובסביבתה בהתארגנות ובתנועה לקרבות באזור סיני ותעלת סואץ .כתוצאה מכך התפתחה העיר מאד מבחינת מספר התושבים, המפעלים ומקומות העבודה ,השטח הבנוי והחיבור לדרכי תחבורה .גם הקהילה היהודית הקטנה של באר שבע העות'מנית התפתחה במהלך שנים אלה. רקע על הקרבות בסיני וההתקדמות הבריטית לשערי ארץ ישראל בסוף שנת 1914הצטרפה האימפריה העות'מנית למלחמה לצד גרמניה ואוסטרו -הונגריה .תעלת סואץ עליה שלטו הבריטים מאז חפירתה ,היוותה יעד אסטרטגי עליון כיוון שאיפשרה תנועה ימית לכיוון המושבות הבריטיות בהודו ובאוסטרליה .הבריטים כינסו את כוחותיהם מסיני לקירבת תעלת סואץ מתוך הנחה שיצטרכו להגן עליה .כוחות תורכים נכנסו לסיני והשתלטו על מרחב אל עריש ואף מערבית לו . בתחילת 1915ביצעו התורכים מתקפה ראשונה על איזור תעלת סואץ .המתקפה נכשלה אך המחישה לשני הצדדים שמתקפה כזו אפשרית .עקב כך הבריטים החלו להתבסס באופן מסיבי ממזרח לתעלה ,והעבירו לשם גם מסילת ברזל וצינור מים .כמו כן תגברו הבריטים פעילויות של תצפית אווירית על הכוחות התורכיים .הכוחות הבריטים באזור כונו "חיל המשלוח המצרי" וכללו ,פרט ליחידות בריטיות ,גם יחידות של חיילים הודים ,חיילים מצריים )שאח" כ הוחלפו עקב חשש בריטי לגבי נאמנותם( וחיילים )בעיקר פרשים( מאוסטרליה וניו זילנד )אנז"ק( .מפקד הכוחות היה הגנרל ארצ'יבלד מאריי . כחלק ממאמץ תורכי ברור )גם מבחינת הבריטים( להתארגן למתקפה נוספת על אזור התעלה ,הושלמה באוקטובר 1915מסילת הברזל מעפולה לבאר שבע .עד מאי 1916הושלם גם קטע המסילה מבאר שבע לעוג'ה אל -חפיר ,וסלילתה המשיכה להתקדם לכיוון קסיימה שבסיני .בתקופה זו )החל מאפריל (1916נחנך שדה תעופה בבאר שבע )בסמוך לתחנת הרכבת דאז( והוצבה בו טייסת גרמנית .טייסת זו פעלה גם ממנחתים משניים שחלקם בסיני .במשך מספר חודשים היה זה שדה התעופה החשוב ביותר בארץ ישראל. הבריטים מצידם אישרו תוכניות לקדם כוחות לקו הגנה במזרח סיני .עוד לפני ההוצאה לפועל של תוכנית בריטית זו ,כוחות תורכיים בפיקוד המצביא הגרמני קרס פון קרסנשטיין התקדמו לתוך סיני והצליחו לכבוש מספר יעדים .עם זאת ,בתחילת אוגוסט ,1916בקרב המכריע ליד העיירה רומני ,הצליחו הבריטים להדוף את המתקפה התורכית ולשבות רבים מהתוקפים .לאחר קרב זה נסוגו התורכים מרוב בסיסיהם בסיני. קרב רומני סימן את מעבר היוזמה ההתקפית לצידם של הבריטים .הכוחות הבריטיים בסיני עובו והחלו בהתקדמות איטית ומאורגנת מזרחה .למעשה כבר בסוף , 1916עוד כשנה לפני כיבושה בפועל, חשב הגנרל מאריי על כיבוש באר שבע .וזאת לאו דווקא לצורך המשך של כיבושה של ארץ ישראל -כי אם ליצירת ראש גשר קרקעי ואווירי להתקדמות לכיוון עקבה ,המסילה החיג'אזית וצפון החיג'אז .כחלק מהמאמץ הבריטי הופצצו שדה התעופה ותחנת הרכבת בבאר שבע .הפצצה כבדה במיוחד התרחשה ב .1916/11/11-בשלב זה התורכים הפנו את מאמציהם להגנה על קו עזה באר שבע .סביב העיר נחפרו עמדות מבוצרות ומוקפות בגדרות תיל עם מערכת תעלות המקשרות ביניהן )באחת מההפצצות הבריטיות המאוחרות יותר על תחנת 49 הרכבת ,נהרגו 16בעלי מלאכה יהודים מירושלים ומיפו ,שעמדו לעזוב את באר שבע ,לאחר שעסקו בעבודות הקשורות לבניית קו ההגנה התורכי( .בפברואר ,רוב הפעילות משדה התעופה ששימש כיעד המועדף להפצצות ,הועתקה לשדה התעופה ברמלה .בשלב זה הכוחות הבריטים הבריטים הגיעו כבר לקירבת עזה . בחודשים מארס ואפריל 1917נכשלו הבריטים פעמיים בניסיון לכבוש את עזה וסביבתה .בקרבות קשים אלה איבדו שני הצדדים אלפי חיילים. מהלך הקרב על באר שבע ,ב 31-לאוקטובר 1917 בחודשים שלאחר קרבות עזה הוחלף מפקד הכוחות הבריטיים -הגנרל אלנבי מונה במקומו של מאריי - והכוחות עצמם אורגנו ותוגברו .אלנבי העדיף להפנות את המאמץ הצבאי לכיוון באר שבע .ההערכה היא שערב הקרב המכריע על באר שבע מנו הכ וחות הבריטיים ובעלי בריתם כ 120,000-חיילים ,לעומת 50,000 חיילים תורכיים .לבריטים היה יתרון גם במספר התותחים ,אך נחיתות מבחינת אספקת מים וציוד . למעשה ,הבריטים היו חייבים לכבוש את העיר במהירות כיוון שאחרת יכלו התורכים להרוס את הבארות , דבר שהיה מותיר את הכו חות בריטים ללא אספקת מים )המקור הקרוב ביותר היה בביר עסלוג'(. סיפור מפורסם הקשור לכיבוש באר שבע הינו סיפור ההטעיה המודיעינית ,שבוצע ע"י קצין המודיעין הקולונל מיינרצהאגן .מיינרצהאגן איבד כביכול תיק מסמכים )שידוע שנמצא ע"י התורכים( ובו תכניות מזויפות לתקיפה בריטית שלישית על עזה .בפועל ,הבריטים התכוננו לתקיפת באר שבע .גורם ההטעיה וההפתעה חוזק גם ע"י תנועה זמנית ,גלויה ,של כוחות בריטית לכיוון עזה בימים שלפני הקרב. המתקפה על באר שבע התבצעה מכמה כיוונים .בשלב הראשון הופעלו כוחות מדרום מערב ,העמדות התורכיות הורעשו ארטילרית ונכבשה עמדה ראשית ב"גבעה ) "1070נ.ג ,325 .ר' במפת האתרים( .בהמשך קידמו הבריטים את תותחיהם ובסיוע הרעשה ,כבשו כוחות רגליים )כולל בקרבות פנים אל פנים( את העמדות מדרום לנחל באר שבע ואח"כ גם את אלה שמצפון לו . באזור שממזרח לבאר שבע פעלו בעיקר חטיבות הפרשים )למעשה חיל רגלים רכוב( של אנז"ק .הם נתקלו בהתנגדות עזה של התורכים ,בעיקר באזור המוצב התורכי בתל באר שבע .עם זאת ,לקראת ערב ,בהסתערות רכובה ,אחת האחרונות בהיסטוריה של המלחמות ,שטפו הפרשים וכבשו את קווי ההגנה התורכיים במהירות שהפתיעה את התורכים ,ושגם הסיוע האווירי הגרמני לא הצליח לעצרה .כוחות הפרשים המשיכו ישירות לעיר ועם רדת החשכה כבשו גם אותה ,במהירות שלא הותירה בידי התורכים זמן לפגוע בבארות במידה משמעותית . לאחר הכיבוש הבריטי שבוע לאחר קרב באר שבע נפלה גם עזה בידי הבריטים .כיבוש באר שבע ועזה איפשר התקדמות בריטית מהירה והגעה לירושלים בתוך חודשיים .לאחר מכן היו הכוחות הבריטיים והעות'מנים ערוכים זה מול זה במשך מספר חודשים .בהמשך ,בספטמבר ,1918לאחר סדרת קרבות קשים ,השלימו הבריטים את כיבוש ארץ ישראל וסוריה מידי התורכים .זמן קצר לאחר מכן נכנעה האימפריה העות'מנית לכוחות ההסכמה. בשנים שלאחר סיום המלחמה ירדה חשיבותה של באר שבע והיא חזרה להיות עיר מחוז של השלטון החדש. למעשה חלה נסיגה בהתפתחותה ,כאשר מספר מפעלים שהוקמו ע"י התורכים חדלו להתקיים .עם זאת, בהמשך תקופת המנדט העיר חזרה לצמוח ומעמדה התחזק .מהמלחמה נותר בית הקברות הצבאי הבריטי בו קבורים למעלה מאלף חיילים בריטים ,אוסטרלים ,וניו -זילנדים ,חלקם מחללי הקרב על העיר .בשנת 2002 נחנכה בסמוך לתחנת הרכבת התורכית אנדרטה לזכר החללים התורכים מהקרב על באר שבע. 50 ההתיישבות הבדואית והפלאחית באזור רקע :ראשית הגעת הבדואים לאזור לוטה חלקית בערפל .כיוון שתרבויות נוודיות משאירות מעט מאד שרידים ארכיאולוגיים ,אם בכלל ,הרי שהארכיאולוגיה מתקשה מאד לתרום לידע בנושא .ככל הידוע הגירה של שבטים נוודיים מחצי האי ערב לכיוון סיני החלה עוד בתקופה הרומית .עם התפשטות האיסלם במאה השביעית לס פירה חלו גלי הגירה נוספים מכיוון חצי ערב לסיני ,עבר הירדן והנגב .ההתיישבות העירונית והחקלאית בנגב ,שהגיעה לשיאה בתקופה הביזנטית ,המשיכה במידת מה גם בתחילת התקופה הערבית הקדומה )המאות השביעית והשמינית לספירה( .לאחר מכן דעכה התיישבות זו ,באר שבע נעזבה והאזור היה מאוכלס בדלילות בנוודים .הגירות של שבטים בין אזורי המחיה השונים התקיימו לאורך התקופות ומוצאות את ביטויין במסורות העממיות של השבטים. המתח בין הנוודים ליושבי הקבע התקיים במידה זו או אחרת ברוב התקופות .מידת החוזק של השלטון המרכזי היא זו שקבעה את מיקום הג בול בין שני סוגי המחיה . הבדואים בתקופת השלטון העות' מני :במשך רוב שנות השלטון העות'מני ,לא התערב כמעט השלטון בחיי הבדואים והשבטים חיו חיי נדודים כש"המדבר מעל השלטון" .באזור הנגב נדדו שבטים השייכים לשבעה מטות עיקריים .אחד מהם )אחיואת( שכן בדרום הנגב בלבד .גבולות שאר המטות )עזאזמה ,תראבין , סעידיין ,תיהא ,חנאג'רה וג'בראת( הגיעו גם לנגב הצפוני עד סמוך למדי לאזור באר שבע )שכאמור בעצמה לא היתה מיושבת ברוב התקופה העות'מנית ,אך בארות המים בה היוו מקור מים חשוב .באר שבע נמצאה בתחום מטה העזאזמה(. שינוי דרמטי בחיי הבדואים החל בשנת 1900עם יסוד באר שבע המודרנית .תקופה זו מסמלת את תחילת הסוף של תקופת הנוודות .הרקע ליסוד העיר ,ע"י העות' מנים היה קשור במלחמה גדולה בין שפרצה בין שבטי העזאזמה לשבטי התראבין בשנת .1896למעשה היו אלה הבדואים עצמם שהזמינו את ההתערבות השלטונית .מלחמות בין השבטים ,שהתרחשו מדי פעם היו קשורות לרוב לשליטה על מקורות המים ושטחי המרעה .כנראה שלעות'מנים היה אינטרס להגביר את שליטתם באזור )שעד אז נשלט באופן רופף מירושלים או מעזה( גם על רקע המתיחות הגוברת מול הבריטים במצרים. העיר נבנתה באופן שיאפשר תצפית ופיקוח על בארות המים ועל דרכים ראשיות שעברו באזור .העות'מנים עודדו בדואים ובפרט שייח'ים להתיישב בעיר ונעזרו בשירותיהם מבחינת גביית מיסים והפעלת שירותים דתיים ,חינוכיים ,רפואיים ,מנהליים ומסחריים .כראש עיר מונה בתחילה אחד השייח'ים של מטה התיהא , חאג' עלי עטאונה ,ששירת בתפקיד זה עד מותו ב ,1922-כשהעיר היתה כבר תחת ממשל בריטי .ככלל, הממשל העות'מני מנע מלחמות בין השבטים וקבע את הגבולות ביניהם .מצד שני ,גביית המיסים -גם ע"י גביית מס גולגולת וגם ע"י פעולות לקיחת רכוש -וכן פעולות ענישה שונות ,השניאו את הממשל על רוב הבדואים .למעשה בתחילת התקופה ) (1903היה ניסיון כושל למרד נגד העות'מנים .בשנות מלחמת העולם הראשונה היו בדואים שהתגייסו ללחימה לצד הצבא התורכי .עם זאת בדואים רבים סייעו בפעילות מודיעינית לבריטים עוד בתקופה שלפני המלחמה . היחס לחקלאות ולבעלות על קרקע :בתקופת השלטון העות'מני התחולל שינוי חשוב ביחס הבדואים למקרקעין .שינוי זה קשור הן לתחילתה של פעילות חקלאית ,שהושפעה ממהגרים פלאחים שהגיעו לאזור מהר חברון וממצרים והן מהכרת הממשל בגבולות השבטים .אם בתקופה הנוודית נחשבה הקרקע לנכס כלל שבטי ,הרי שעם השנים הופיעה גם התפיסה של נחלה משפחתית .כניסת החקלאות ותהליכים נוספים המוזכרים בהמשך עודדו את תחילת התיישבות הקבע . 51 תקופת המנדט הבריטי :תקופה זו זכורה לטוב בקרב הבדואים .הממשל הבריטי היה נוח בהרבה מהעות'מני ועשה רבות למען הבדואים בתחומים שונים .שיטת השלטון היתה לפי העיקרון של '" ,"Indirect Ruleשבו נשמר המבנה הקיים של החברה הנמשלת וחוקיה ,כל עוד אינם סותרים את החוק הבריטי .שייח'ים בדואים שימשו כיועצים ויחידות רוכבי גמלים עזרו בפעולות שיטור ושמירת חוק .בתקופת המנדט חוזקו השירותים השונים בתחום באר שבע ונוספו שירותים חדשים .קצין המחוז עארף אל -עארף ,שהכיר את הבדואים עוד לפני כהונתו במשרה זו ,פעל למיתון החוק הבדואי ולקירובו לחוקי השלטון .פעולות נוספות ביזמת הבריטים כללו חפירת בארות חדשות ,מתן סיוע בשנות בצורת וסלילת דרכים .פעולות אלה גם עודדו התיישבות קבע שכן הקטינו את הצורך בנדידה .התיישבות של בדואים בבאר שבע ,תעסוקה של חלקם במסחר ובפרוייקטים בריטיים שונים )בעיקר בזמן מלחמת העולם השניה ( ואימוץ חלקי של אורחות חיים ,מנהגים ולבוש "מערביים" – כל אלה חיזקו אף הם את הנטייה להתיישבות קבע . תקופת מלחמת העצמאות ולאחריה בשלטון הישראלי :בזמן מלחמת העצמאות ברחה רוב האוכלוסיה הבדואית מהנגב .מתוך מניין משוער של כ 70,000-בדואים ערב המלחמה ,נותרו רק כ 13,000-לאחריה. בשנים הראשונות רוכזו השבטים באזור הסייג ,שלא כלל את באר שבע וסביבתה הקרובה ,והיו תחת ממשל צבאי ישראלי .לפיכך למשך מספר שנים איבדה באר שבע את מרכזיותה בקרב הבדואים .בשנים שלאחר מכן ,כידוע ,התחזקה מאד )ועודדה ע"י השלטונות( המגמה של התיישבות הקבע . מקורות לשתי הסקירות אל -עארף ,ע" .תולדות באר שבע ושבטיה"",שבטי הבדואים במחוז באר שבע" .הוצאה מחודשת ,הוצאת אריאל ירושלים ומרכז ג'ו אלון ,קיבוץ להב. 2000 , בן דוד ,י .תשמ"ו .הבדווים בנגב ,1960 – 1900 ,בתוך :נאור ,מ) .עורך ( ישוב הנגב .1960 – 1900הוצאת יד יצחק בן צבי ,ירושלים . גביש ,ד .1988 .מעמדה האיסטרטגי של באר שבע במלחמת העולם הראשונה ,אריאל ט' ) ,(55-56עמ' .78-85 גביש ,ד .1991 .שדה התעופה הצבאי של באר שבע במלחמת העולם הראשונה ,אריאל י"ג ) (79-80עמ' .45-47 גל -פאר ,א .1991 .מבוא לתולדות באר שבע ,אריאל י"ג ) (79-80עמ' .11-19 גל -פאר ,א .1991 .הקמת באר שבע בתקופה העות'מאנית ,אריאל י"ג ) (79-80עמ' .31-37 פיק ,פ .1991 .כיבוש באר שבע במלחמת העולם הראשונה ,אריאל י"ג ) (79-80עמ' .38-44 52 טבלת אתרים - 1אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות מספר האתר במפת האתרים 1 2 מיקום אתרים שמספרם אינו מופיע במפה 3 4 5 6 7 8 9 צמוד למס' 7 בדרומו 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 צמוד לצפ' מע' של מלבן 12 צמוד לדר' מע' של מלבן 12 צמוד לצפונו של מלבן 20 צמוד לצפ' מז' של מלבן 20 )אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות ( תיאור האתר שני בורות מים חצובים. בור מים חצוב ומטויח. גל אבנים ,ריכוזי אבנים ,קו אבנים מהתקופה הביזנטית, חרסים מהתקופה המודרנית. מבנה ,בור מים ,תעלה בנויה ומטויחת ,חרסים מהתקופה הביזנטית. קיר ,סכר ,חרסים מהתקופה הביזנטית. מדרגה חקלאית. מבנה מהתקופה הביזנטית ,מדרגה חקלאית. סכר. מבנה מלבני וחרסים מהתקופה הביזנטית. תלולית אבנים ,שרידי קירות ,חרסים מהתקופה הביזנטית. מספר האתר ברשות העתיקות 41313/0 35126/0 שם האתר ברשות העתיקות נחל פטיש ][12 נחל פטיש ][2 35122/0 נחל פטיש ][4 נ.צ של פינות נגדיות של מלבן ההכרזה רוחב אורך רוחב אורך צפ' מז' צפ' מז' דר' מע' דר' מע' 580770 178690 580650 178600 580750 178600 580600 178500 179400 580600 179500 580750 30218/0 30213/0 41336/0 41320/0 נחל נחל נחל נחל פטיש פטיש פטיש ][23 פטיש ][19 177740 177930 178520 177760 580570 580570 580560 580440 177760 177950 178560 177800 580590 580590 580600 580600 30216/0 41334/0 נחל פטיש נחל פטיש ][21 177740 177500 580470 580420 177750 177550 580480 580480 30234/0 נחל פטיש 177870 580440 177890 580460 בור חצוב בעל פתח מרובע. חווה ושומרה מהתקופה הביזנטית ,בור מים. שרידי מבנה. מבנה בנוי מאבני גוויל ,חרסים מהתקופה המודרנית )עזתית(. 30254/0 41319/0 30233/0 נחל פטיש נחל פטיש ][18 נחל פטיש 177770 177790 177700 580390 580300 580340 177790 178080 177720 580410 580420 580360 30219/0 נחל פטיש 177770 580310 177780 580330 סכר. 30236/0 נחל פטיש 177490 580300 177510 580310 שטח רבוע חצ וב )באר?(. מערה עם סימני חציבה. שומרה מהתקופה הביזנטית ,מעגל אבנים ומדרגה חקלאית. בור מים חצוב ,תעלה חפורה וחצובה ,גל אבנים. מבנה וחרסים מהתקופה הביזנטית ,מצפון לו מדרגה חקלאית. 30235/0 41315/0 נחל פטיש נחל פטיש ][14 177590 179250 580290 580260 177610 179300 580310 580310 41314/0 35123/0 נחל פטיש ][13 נחל פטיש ][7 178860 179100 580080 580200 179030 179200 580480 580300 41321/0 נחל פטיש ][20 177450 580130 177589 580300 53 מספר האתר במפת האתרים מיקום אתרים שמספרם אינו מופיע במפה 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 צמוד לדר' מע' של מלבן 24 )אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות ( תיאור האתר מבנה חווה מהתקופה הביזנטית ,חרסים מן התקופות הכלקוליתית והביזנטית. ריצוף אבנים וחרסים מהתקופה הביזנטית. גל אבנים ושקע רבוע. שלוש מדרגות חקלאיות. גל אבנים ,שרידי קירות)?( ,סכרים ,חרסים מן התקופות הביזנטית והמודרנית )עזתית(. שרידי מעגל אבנים ,שרידי קירות ,שרידי סכר ,חרסים מהתקופה הביזנטית. בור מים דמוי בקבוק בנוי בחלקו וחצוב בחלקו ושרידי קירות מהתקופה הביזנטית. מאגורה חצובה בסלע. מערכת של ארבע מדרגות חקלאיות. בור מים חצוב. מאגורה חצובה בסלע. בור מים חצוב ובנוי מהתקופה העות'מנית ,מבנה או שומרה מהתקופה המודרנית ,חרסים מן התקופות הביזנטית והמודרנית )חרסי עזה(. בצלע גבעה מבנה חפור ,בערוץ הסמוך שרידי סכרים, חרסים מהתקופה המודרנית. שרידי מבנה וחרסים מן התקופה הביזנטית או הערבית הקדומה. שומרה מהתקופה הביזנטית. מבנה חפור בצלע גבעה .בערוץ הסמוך שרידי סכרים. חרסים מודרניים. מאגורה חצובה בסלע. בצלע גבעה מבנה חפור ,בערוץ הסמוך שרידי סכרים, חרסים מהתקופה המודרנית. בצלע גבעה מבנה חפור ,בערוץ הסמוך שרידי סכרים, חרסים מהתקופה המודרנית. מאגורה וחרסים מן התקופה הביזנטית. מספר האתר ברשות העתיקות שם האתר ברשות העתיקות 35125/0 35121/0 30238/0 41317/0 נחל נחל נחל נחל 30217/0 נחל פטיש 178240 30394/0 נחל פטיש 178240 579980 178300 178500 177540 179430 179380 579900 579900 579850 579860 579800 35124/0 7702/0 41318/0 41316/0 7701/0 נחל נחל נחל נחל נחל פטיש ][3 פטיש ][5 פטיש פטיש ][16 נ.צ של פינות נגדיות של מלבן ההכרזה רוחב אורך רוחב אורך צפ' מז' צפ' מז' דר' מע' דר' מע' פטיש ][6 פטיש פטיש ][17 פטיש ][15 פטיש 178500 179700 178090 178260 580100 579950 580070 580001 178650 179800 178110 178330 580250 580250 580090 580130 580020 178260 580040 178250 580010 178400 178540 177730 179470 179420 580000 579950 579940 579900 579840 35119/0 נחל עשן ][1 179250 579500 179400 579600 35179/0 נחל עשן ][2 179450 579400 179650 579650 7703/0 41493/0 נחל פטיש נחל פטיש ][28 177150 177250 579450 579450 177250 177280 579550 579550 7660/0 8604/0 נחל עשן נחל עשן 179350 179400 579400 579320 179450 179500 579500 579400 35180/0 נחל עשן ][3 179500 579320 179650 579400 35181/0 7712/0 נחל עשן ][4 נחל עשן 179450 179000 579250 579200 179650 179100 579320 579300 54 מספר האתר במפת האתרים 41 42 43 44 45 46 47 48 49 מיקום אתרים שמספרם אינו מופיע במפה מלבנים 46- 42 צמודים ומהווים מכלול אחד 50 51 מופיע במפה, מכלול עם מלבנים ,55 60 ,58 ,56 52 53 54 55 במכלול עם מלבנים ,51 60 ,58 56 57 במכלול עם מלבנים ,51 60 ,56 ,55 58 59 )אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות ( תיאור האתר שרידי מבנה ,מדרום לו חצר ובסמוך שרידי מבנה קדום יותר. מאגורה ,סכרים ,חרסים מהתקופה הביזנטית. מאגורה ,סכרים ,חרסים מהתקופה הביזנטית. מאגורה ,סכרים וחרסים מן התקופה הביזנטית. מאגורה ,סכרים ,חרסים מהתקופה הביזנטית. מאגורה ,סכרים ,חרסים מהתקופה הביזנטית. מבנה בעל שלושה חדרים הבנויים לתוך מדרון. שתי מאגורות חצובות בסלע. שרידי מבנה וחרסים מן התקופה הביזנטית. שרידי מבנים רבועים ,טומולוס ,גל אבנים ,קבר ,שרידי מדרגות חקלאיות וקיר ארוך. שרידי מבנים וחרסים מן התקופה הב יזנטית והערבית הקדומה. גל אבנים ,חרסים מן התקופה הביזנטית או הערבית הקדומה. בור מים חצוב ובנוי מאבנים. שרידי מבנה. שרידי מבנים וחרסים מן התקופה הביזנטית והערבית הקדומה. שרידי מבנים וחרסים מן התקופה הביזנטית והערבית הקדומה. באר בנוייה בטון וחרסים. שרידי מבנים וחרסים מן התקופה הביזנטית או הערבית הקדומה. שרידי מבנה וחרסים מן התקופה הביזנטית או הערבית הקדומה. מספר האתר ברשות העתיקות שם האתר ברשות העתיקות פטיש עשן ][5 עשן ][6 עשן עשן ][7 עשן ][8 עשן עשן עשן 7713/0 35219/0 35220/0 7665/0 35222/0 35221/0 7699/0 7700/0 7717/0 נחל נחל נחל נחל נחל נחל נחל נחל נחל 32761/0 נחל עשן נ.צ של פינות נגדיות של מלבן ההכרזה רוחב אורך רוחב אורך צפ' מז' צפ' מז' דר' מע' דר' מע' 178650 179080 179080 179140 179180 179080 178490 178420 179400 579150 579080 579040 579040 579040 579000 578810 578800 578800 178750 179200 179140 179180 179200 179200 178570 178490 179500 579250 579130 579080 579080 579080 579040 578930 578920 578900 178200 578460 178530 578760 28814/0 נחל עשן )צפון(? 179030 578550 179130 578600 7704/0 32760/0 7707/0 נחל עשן נחל עשן נחל עשן 177000 178690 177200 578520 578530 578500 177100 178750 177250 578620 578600 578570 28813/0 נחל עשן )מערב(? 178970 578420 179030 578600 28815/0 7762/0 נחל עשן )מזרח(? נחל עשן 179130 177250 578420 578450 179150 177350 578600 578550 7675/0 נחל עשן 179030 578450 179130 578550 7679/0 נחל עשן 177720 578400 177800 578500 55 מספר האתר במפת האתרים 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 מיקום אתרים שמספרם אינו מופיע במפה במכלול עם 58 ,56 ,55 ,51 קרוב לדר' מע' של מלבן 59 צמוד לצפ' מז' של מלבן 68 בין מלבן 68 למבלבן 70 )אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות ( תיאור האתר שרידי מבנים וחרסים מן התקופה הביזנטית והערבית הקדומה. שרידי מבנה. מחסה סלע. קבוצות אבנים וחרסים מן התקופה הביזנטית. מאגורה חצובה בסלע. ממגורה וחרסים מן התקופה הביזנטית. גל אבנים וחרסים מן התקופה הביזנטית או הערבית הקדומה. מאגורה חצובה בסלע. שרידי מבנים וחרסים מן התקופה הביזנטית. מספר האתר ברשות העתיקות שם האתר ברשות העתיקות נ.צ של פינות נגדיות של מלבן ההכרזה רוחב אורך רוחב אורך צפ' מז' צפ' מז' דר' מע' דר' מע' 28816/0 7705/0 נחל עשן )דרום( נחל עשן 179030 177100 578420 578380 179130 177200 578450 578480 7710/0 7732/0 נחל עשן נחל עשן 177600 178450 578390 578350 177700 178530 578430 578420 7696/0 7716/0 נחל עשן נחל עשן 177560 178870 578360 578350 177600 178930 578400 578400 7680/0 7706/0 7708/0 נחל עשן נחל עשן נחל עשן 177600 177120 177400 578290 578280 578200 177650 177180 177550 578350 578320 578400 שרידי מבנים וחרסים מן התקופות הביזנטית והערבית הקדומה .שתי מאגור ות .נתזים ושרידי תעשית צור מן התקופה הפליאוליתית התחתונה. בור מים חצוב בקרטון שחלקו העליון בנוי וחרסים מן התקופה הביזנטית. שרידי מבנה וחרסים מן התקופה הביזנטית או הערבית הקדומה. שרידי מבנים וחרסים מן התקופה הביזנטית או הערבית הקדומה. מאגורה וחרסים מן התקופה הביזנטית. גל אבנים וחרסים מן התקופה הביזנטית. 7677/0 נחל עשן 178100 578200 178300 578400 35128/0 נחל עשן ][9 177700 578200 177800 578300 7678/0 נחל עשן 177850 578200 177950 578300 7676/0 7731/0 7734/0 נחל עשן נחל עשן נחל עשן 178450 179450 177650 578200 578150 578100 178550 179550 177730 578300 578250 578150 אתר מן התקופה הכלקוליתית ,גדרות ומבנים מן התקופה הביזנטית ,כלי צור מן התקופה הכלקוליתית וחרסים מן התקופות הכלקוליתית והביזנטית. גל אבנים וחרסים מן התקופה הביזנטית. גל אבנים וחרסים מן התקופה הביזנטית. מחסה סלע. שרידי מאגורה או ממגורה. 28773/0 7736/0 7735/0 7733/0 7728/0 נחל נחל נחל נחל נחל עשן עשן עשן עשן עשן 177890 177300 177450 177750 179650 578000 578000 577950 577950 577900 178100 177400 177550 177850 179680 578150 578050 578050 578050 577950 56 מספר האתר במפת האתרים מיקום אתרים שמספרם אינו מופיע במפה 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 מלבן גדול הכולל בתוכו את 93 ,92 ,88 90 91 92 93 94 95 96 97 98 2מלבנים אלה חופפים חלקית )אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות ( תיאור האתר גל אבנים וחרסים מן התקופה הביזנטית או הערבית הקדומה. גל אבנים וחרסים מן התקופה הביזנטית. מאגורה חצובה בסלע .החומר שנחצב פוזר לרוחב הערוץ הסמוך ושמש כסכר. סכר ,באר וחרסים מן התקופות הביזנטית והערבית הקדומה. שרידי מבנה ומאגורה חצובה בסלע. שרידי מבנים וחרסים מן התקופה הביזנטית .מחסה סלע. שרידי מבנה וחרסים מן התקופה הביזנטית או הערבית הקדומה. שרידי מבנה ,נתזים ,כלי צור ,חרסים מן התקופה הביזנטית או הערבית הקדומה. שרידי מבנה. מספר האתר ברשות העתיקות שם האתר ברשות העתיקות נ.צ של פינות נגדיות של מלבן ההכרזה רוחב אורך רוחב אורך צפ' מז' צפ' מז' דר' מע' דר' מע' 7730/0 7729/0 נחל עשן נחל עשן 179110 179350 577800 577750 179200 179450 577900 577850 7659/0 נחל עשן 179880 577670 179920 577710 28793/0 7723/0 נחל עשן נחל עשן 179820 176640 577590 577550 179890 176750 577690 577650 7649/0 נחל עשן 179450 577500 179550 577600 7722/0 נחל עשן 176600 577450 176700 577550 7724/0 7761/0 נחל עשן נחל עשן 176850 177360 577450 577450 176950 177450 577550 577550 שרידי יישוב ,בורות מים בנויים מאבני גויל ,אבנים מפוזרות. מיתקן חצוב בסלע ובנוי מחלוקי נחל ,חרסים מן התקופה הביזנטית. מאגורה וחרסים מן התקופה הביזנטית או הערבית הקדומה. מבנה וסכרי אבן. גל אבנים וחרסים מן התקופה הביזנטית. מאגורה מטויחת וחרסים מן התקופה הביזנטית. מאגורה מטויחת וחרסים מן התקופה הביזנטית. גלי אבנים ,שלוש ממגורות וחרסים מן התקופות הביזנטית והממלוכית. חווה מהתקופה הביזנטית. 831/0 מוילח ,ח' 177000 577000 178000 578000 28775/0 נחל עשן 179040 577440 179120 577510 7721/0 7738/0 7737/0 7658/0 7650/0 נחל נחל נחל נחל נחל עשן עשן עשן עשן עשן 176400 177600 177660 179300 179020 577400 577400 577400 577370 577350 176500 177700 177750 179350 179080 577500 577500 577500 577420 577400 7648/0 40324/0 נחל עשן נחל עשן ][16 179450 179290 577300 577325 179550 179340 577400 577370 מבנה אבן שבמרכזו עמוד ,בקירות ובעמוד אבנים מסותתות ופריטים אדריכליים בשמוש משנה ,על אחת מאבני העמוד תבליט ירח וצלב. 7718/0 נחל עשן 175500 577180 175600 577300 57 מספר האתר במפת האתרים 99 100 101 102 103 104 105 106 107 108 109 110 111 112 113 114 115 116 117 118 119 מיקום אתרים שמספרם אינו מופיע במפה )אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות ( תיאור האתר אתר מן התקופה הכלקוליתית. שרידי מבנה וחרסים מן התקופה הביזנטית. גל אבנים שהם ככל הנראה שרידי מבנה. שומרה וחרסים מן התקופות הביזנטית והערבית הקדומה. אתר מן התקופה הכלקוליתית. שרידי מבנה וחרסים מן התקופה הביזנטית. תיפזורת אבני גיר ,חרסים מ ן התקופות הכלקוליתית והביזנטית. שרידים של שני מבנים. קיר שדה באורך 7מ' שכיוונו מזרח -מערב. קיר בנוי באבן גיר. בור דמוי פעמון שבניתו לא הושלמה ,קיר בנוי באבנים גדולות וחרסים מן התקופה הביזנטית. שרידי מבנה ומאגורה. שומרה וחרסים מהתקופה הביזנטית. מבנה מהתקופה הפרסית -הלניסטית. מבנה וחרסים מהתקופה הביזנטית. חווה ובור מים בנוי מהתקופה הביזנטית. בור מים רבוע חצוב. בור מים מלבני חצוב מקורה בקימרון בנוי. שרידי מבנה חווה מהתקופה הביזנטית-ערבית ,גלי אבנים. שרידי מבנים מהתקופה הביזנטית -ערבית. חלקה חקלאית בנויה. מספר האתר ברשות העתיקות 29021/0 8605/0 8606/0 שם האתר ברשות העתיקות נחל עשן נחל עשן נחל עשן נ.צ של פינות נגדיות רוחב אורך דר' מע' דר' מע' 577160 176570 577100 175600 577100 175700 של מלבן ההכרזה רוחב אורך צפ' מז' צפ' מז' 577200 176600 577250 175700 577250 175800 28774/0 29020/0 7647/0 נחל עשן נחל עשן נחל עשן 176950 176540 179870 577140 577070 577000 177000 176600 179970 577160 577100 577100 29017/0 7720/0 40325/0 29018/0 נחל עשן נחל עשן נחל כובשים ][3 נחל עשן 176640 176200 177600 176620 576970 576950 576930 576920 176680 176300 177630 176640 577020 577000 576960 576940 29019/0 7719/0 40329/0 39106/0 40326/0 40327/0 40330/0 40328/0 נחל עשן נחל עשן נחל כובשים ][7 נחל עשן ][14 נחל כובשים ][4 נחל כובשים ][5 נחל כובשים ][8 נחל כובשים ][6 176650 175910 178910 175310 178130 178340 179360 178700 576850 576800 576750 576690 576690 576465 576450 576430 176700 176000 178950 175340 178160 178390 179400 178730 576900 576900 576790 576720 576720 576515 576490 576460 34739/0 34759/0 30475/0 נחל כובשים ][1 נחל כובשים ][2 נחל עשן באר שבע ,נחל כובשים נחל סוללים נחל כובשים באר שבע ,שכונת נחל עשן 179920 179720 175350 576320 576260 576050 179970 179770 175450 576370 576310 576150 177340 175390 178300 576020 575900 575780 177400 175510 178450 576100 575970 575920 176370 575720 176430 575780 120 121 122 שרידי מבנה ,חרסים מן התקופה הביזנטית. מבנה ,קיר שדה ,חרסים מהתקופה הביזנטית. מבנים ,בורות מים וחרסים מן התקופה הביזנטית. 14754/0 37085/0 6937/0 123 שרידי סכר)?(. 16194/0 58 מספר האתר במפת האתרים מיקום אתרים שמספרם אינו מופיע במפה מספר האתר ברשות העתיקות שם האתר ברשות העתיקות נ.צ של פינות נגדיות של מלבן ההכרזה רוחב אורך רוחב אורך צפ' מז' צפ' מז' דר' מע' דר' מע' )אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות ( תיאור האתר בור מים ,חרסים מן התקופות הביזנטית והערבית הקדומה. שרידי מבנה ,בור מים וחרסים מן התקופה הביזנטית. אתר חנייה וחרסים מהתקופה הביזנטית ,תלוליות אבן )ייתכן קברים(. 14547/0 6806/0 באר שבע ,נחל עשן באר שבע ,נחל עשן 176360 176680 575660 575680 176440 176720 575740 575720 39108/0 127 בור מים וחרסים מן התקופה הביזנטית. 11477/0 176610 574280 176690 574320 128 בור מים ,חרסים מהתקופה הביזנטית. 34541/0 176630 574220 176720 574260 129 שרידי מבנים ,סיגים וחרסים מן התקופה הביזנטית. 8262/0 175500 574000 175650 574200 130 שרידי מבנים ,סיגים וחרסים מן התקופה הביזנטית. 26077/0 175650 574000 175750 574200 שרידי מבנים ,סיגים וחרסים מן התקופה הביזנטית. שומרה וחרסים מהתקופה הביזנטית. מבנה ,ייתכן שומרה ,חרסים מן התקופות הביזנטית והמודרנית )חרסי עזה(. מבנים ,מיתקנים ,חרסים מהתקופה הביזנטית. שני קירות מקבילים ,שברי אבן גיר ,חרסים מן התקופה הביזנטית מבנה עגול ופיזור צור מן התקופה הפליאוליתית התיכונה. בואדי טרסות ושתי תעלות לאיסוף מים. פיזור צור מהתקופה הפליאוליתית התחתונה. נחל סוללים ][1 באר שבע ,נחל סוללים באר שבע ,נחל סוללים באר שבע ,כפר רפאל באר שבע ,כפר רפאל )מערב(? באר שבע ,כפר רפאל )דרום(? נחל סוללים ][2 174970 574350 175020 574400 175500 175976 573800 573600 175700 175996 574000 573620 39889/0 29874/0 נחל סוללים ][3 באר שבע ,נחל עשן 175840 176350 573340 573100 175860 176390 573360 573500 30535/0 נחל חצרים 174680 573150 174720 573250 38951/0 29875/0 38950/0 נחל חצרים ][12 באר שבע ,נחל עשן נחל חצרים ][11 175220 176240 175150 573120 572970 572950 175260 176270 175180 573160 573000 572980 שרידי קירות. שרידי קבר)?( מבנים מלבניים. מבנה וחרסים מהתק ופה הביזנטית. 38952/0 38955/0 29873/0 38954/0 נחל חצרים ][13 נחל חצרים ][16 באר שבע ,נחל עשן נחל חצרים ][15 175190 175280 176300 175220 572920 572910 572870 572860 175220 175300 176330 175260 572950 572930 572900 572900 124 125 126 131 132 133 134 135 136 137 138 139 140 141 142 בין מלבנים 142 ,138 26076/0 39888/0 59 מספר האתר במפת האתרים 143 מיקום אתרים שמספרם אינו מופיע במפה בין מלבנים 144 ,142 )אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות ( תיאור האתר מספר האתר ברשות העתיקות שם האתר ברשות העתיקות נ.צ של פינות נגדיות של מלבן ההכרזה רוחב אורך רוחב אורך צפ' מז' צפ' מז' דר' מע' דר' מע' קיר שדה. שרידי חווה חקלאית מלבנית ,שרידי קירות וחרסים מהתקופה הביזנטית. 38953/0 נחל חצרים ][14 175160 572860 175190 572890 38047/0 145 146 קיר ,תפזורת אבנים ,וחרסים מן התקופה הביזנטית. חוות ומדרגות חקלאיות מן התקופה הביזנטית. 16266/0 5952/0 176380 175600 571680 571350 176580 176600 571880 571600 147 חוות ומדרגות חקלאיות מן התקופה הביזנטית. יסודות של קירות ,ריכוזי אבנים וחרסים מן התקופה הביזנטית. 25913/0 175600 571150 176120 571350 176120 571150 176320 571350 149 150 חוות ומדרגות חקלאיות מן התקופה הביזנטית. שרידי מבנים וחרסים מהתקופה הביזנטית. תפזורת אבנים ,מגדל ,חצר ,סכרים ,טרסות וחרסים מן התקופה הביזנטית. נחל חצרים באר שבע ,נחל באר שבע נחל באר שבע נחל באר שבע )מערב(? באר שבע ,נחל באר שבע נחל באר שבע )מזרח(? נחל באר שבע ][1 174940 572720 175100 572840 176320 175135 571150 571141 176600 175165 571350 571170 16269/0 152 153 154 מבנה ,שרידי קיר ,חצר וחרסים מן התקופה הביזנטית. שרידי קיר. חווה ומדרגות חקלאיות מן התקופה הביזנטית 16264/0 16270/0 5951/0 176650 175780 174620 570990 570820 570500 176850 175980 175600 571190 571020 571140 155 חוות ומדרגות חקלאיות מן התקופה הביזנטית. 25910/0 176650 570650 176850 570990 156 חוות ומדרגות חקלאיות מן התקופה הביזנטית. מבנים ,קירות ,מגדל ,מיתקו ,כלי צור וחרסים מן התקופה הביזנטית תנור יפה עגול בקוטר 1.75מ' עם סיגי זכוכית ,בסביבה פיזור של אבנים ,שרידי טרסות ,אין קראמיקה שרידי קירות וחרסים מן התקופה הביזנטית. 25914/0 באר שבע באר שבע ,נחל באר שבע באר שבע נחל באר שבע נחל באר שבע )מערב(? נחל באר שבע )דרום(? באר שבע ,נחל באר שבע 175730 571010 175930 571210 175600 570300 176600 571150 174620 570300 175600 571140 27984/0 10821/0 174730 176580 570640 570600 174830 176660 570740 570680 קירות ,סכר וחרסים מן התקופה הביזנטית. 16267/0 176520 570540 176720 570740 144 148 151 157 158 159 160 בתוך 160 16268/0 25912/0 39109/0 16265/0 נחל באר -שבע נחל באר שבע באר שבע ,נחל באר שבע 60 מספר האתר במפת האתרים )אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות ( תיאור האתר מספר האתר ברשות העתיקות מיקום אתרים שמספרם אינו מופיע במפה 161 162 163 תפזורת אבנים )קיר?( וחרסים מן התקופה הביזנטית. מבנים וחרסים מהתקופה הביזנטית. קיר ,חרסים מן התקופה הביזנטית. 16271/0 39110/0 16272/0 164 חוות מדרגות חקלאיות מן התקופה הביזנטית. 25911/0 165 166 167 ריכוזי אבנים וחרסים מן התקופה הביזנטית. שרידי מחצבה)?( )ראשית חציבה(. שרידי גל אבנים. מבנה ,שרידי קירות ,חומה ,ריכוזי אבנים וחרסים מן התקופה הביזנטים ,באר ,בריכת אגירה ,תעלה מן התקופה העות'מנית בערוץ ואדי מדרגות חלקאיות בנויות מאבני גוויל קטנות. חרסים מן התקופות הכלקוליתית ,הברזל ,הרומית המאוחרת ,הביזנטית והערבית הקדומה. בור מ ים ,שרידי מדרגות חקלאיות וחרסים מהתקופה הביזנטית. בערוץ ואדי מדרגה חקלאית בנוייה מאבני גוויל קטנות. שרידי מבנים .חרסים מן התקופה הביזנטית. שרידי בנייה וחרסים מן התקופה הביזנטית. שומרה ,חרסים מהתקופה הרומית -הביזנטית. חווה ,גדרה ,סכר ,מבנה ,שומרה ,חרסים מהתקופה הביזנטית וכלי צור. 16273/0 35940/0 35941/0 168 169 170 171 172 173 174 175 2הכרזות כמעט חופפות 176 177 178 179 180 181 בין מלבנים 173ו 176- שרידי מבנה ומכלאה. מבנה ,סכר וחרסים מהתקופה הביזנטית. מבנה ,סכרים ,חרסים מהתקופה הביזנטית. בור מים . שרידי מבנה בנוי מאבנים שנחפר אל תוך הקרקע וחרסים מן התקופות העות'מנית המודרנית )חרסי עזה(. נ.צ של פינות נגדיות של מלבן ההכרזה רוחב אורך רוחב אורך צפ' מז' צפ' מז' דר' מע' דר' מע' שם האתר ברשות העתיקות באר שבע ,נחל באר שבע נחל באר שבע ][2 באר שבע נחל באר שבע )דרום(? באר שבע ,נחל באר שבע נחל בקע ][1 נחל בקע ][2 175760 175420 175900 570200 570230 570060 175960 175450 176100 570400 570260 570260 176560 569680 176750 570540 176890 178710 178730 569970 570000 569890 177090 178790 178780 570170 570100 569960 16263/0 35942/0 באר שבע ,נחל באר שבע נחל בקע ][3 176750 178750 569000 569790 177350 178800 570650 569850 21335/0 נחל באר שבע 178050 569750 178150 569850 39111/0 35943/0 17910/0 20273/0 21326/0 נחל באר שבע ][3 נחל בקע ][4 נחל באר שבע נחל חבלנים נחל באר שבע נחל באר שבע )דרום( 175410 178550 177760 177750 175350 569751 569720 569470 569450 569650 175450 178600 178000 178000 175450 569780 569780 570000 570000 569750 177460 569590 177610 569720 32079/0 בקע ][5 באר שבע ][4 באר שבע באר שבע 35945/0 39112/0 21327/0 21334/0 נחל נחל נחל נחל 35944/0 נחל בקע ][6 177650 175550 176050 177950 569590 569500 569450 569450 177710 175580 176150 178050 569650 569530 569550 569550 178420 569450 178480 569510 61 מספר האתר במפת האתרים 182 מיקום אתרים שמספרם אינו מופיע במפה 183 184 185 186 187 188 189 190 191 192 193 194 195 196 )מכיל את (183 צמוד למלבן 182מדרומו )אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות ( תיאור האתר קיר שדה. שרידי מבנים ,בור מים חצוב וגל אבנים .חרסים מן התקופה הביזנטית. חווה ,חרסים מהתקופה הרומית -ביזנטית. חווה ,מיתקנים ,גדרות ,בורות מים ,שומרות ,מבנים וחרסים מן התקופה הביזנטית. חרסים מן התקופות הרומית המאוחרת והביזנטית. שרידי פעילות חקלאית. מעגל אבנים. שרידי מבנה ,חרסים מן התקופות הרומית הקדומה)?(, הרומית המאוחרת והביזנטית. שרידי מבנה ,חווה ,חרסים מהתקופה הביזנטית. מעגלים ובור מים. מבנה ,בור מים ,חרסים מן התקופות הביזנטית והערבית הקדומה. מבנה ,סכרים חקלאיים ,בור מים. שרידי מבנים ובור מים מהתקופה הביזנטית ,שרידי מדרגות חקלאיות. שרידי מבנה וסכר מהתקופה הביזנטית. מבנה ,בור מים ,חרסים מן התקופות הביזנטית והערבית הקדומה. מספר האתר ברשות העתיקות 31943/0 שם האתר ברשות העתיקות נחל סכר נ.צ של פינות נגדיות של מלבן ההכרזה רוחב אורך רוחב אורך צפ' מז' צפ' מז' דר' מע' דר' מע' 569500 177750 569430 177680 17966/0 21328/0 נחל סכר נחל באר שבע 177960 176150 569340 569350 178290 176250 569500 569450 20270/0 21336/0 נחל באר שבע נחל באר שבע 177850 179050 569150 569350 178300 179150 569650 569450 31944/0 21333/0 נחל סכר נחל באר שבע 177700 176450 569350 569250 177780 176550 569420 569350 21337/0 31945/0 21329/0 נחל באר שבע נחל סכר נחל באר שבע 179650 177650 176150 569250 569220 569150 179750 177710 176250 569350 569300 569250 21346/0 21347/0 נחל באר שבע נחל באר שבע 179150 179450 568650 568550 179250 179550 568750 568650 39113/0 39114/0 נחל באר שבע ][5 נחל באר שבע ][6 175840 176065 568370 568215 175960 176095 568470 568245 21348/0 גבעת חבלנים 179550 567850 179650 567950 62 טבלת אתרים - 2אתרים נוספים ,נרשמו במהלך הסקר אחדים מהם כנראה זהים לחלק מאתר שבמלבן הכרזה .לא מופיעים כאן אתרים נוספים שניצפו בסקר ושבודאות זהים לאתר שבמלבן הכרזה . מספר האתר סוג האתר נ.צ אורך נ.צ רוחב שם האתר 1 2 הידרולוגי גיאולוגי/גיאומורפולוגי 178348 177004 580000 579691 בור מים בנחל פטיש פיתולי נחל פטיש 3 ארכאולוגי 179460 579504 מבנה הרוס 4 5 ארכאולוגי גיאולוגי/גיאומורפולוגי 177812 177186 578456 578144 מבנה מחשופי סלע 6 7 ארכאולוגי הידרולוגי 177850 177340 578000 577696 מערה באר עשן 8 9 הידרולוגי גיאולוגי/גיאומורפולוגי 179830 177065 577660 577615 סכר ובור מים מחשופי סלע 10 ארכאולוגי 177650 577540 חורבה 11 ארכאולוגי 175828 577128 גל אבנים 12 גיאולוגי/גיאומורפולוגי 176024 576819 קירות קונגלומרט תיאור האתר בור מים בשולי נחל פטיש .קוטר הבור 1.5-1 -מ' .עומקו כ 4 -מ' חצובים בסלע קירטון וכ 2 -מ' התרחבות חפורה .בעת הביקור לא היו מים בבור הסמל במפה נמצא על אוכף ליד פיתול מרשים בנחל פטיש מבנה הרוס ,כ 1 -ק"מ דרום -מערבית לצומת גורל ,בשולי גוש נטיעות ותיקות בין נחל פטיש לנחל עשן .גודלו X75 -מ' ,גובה קיר 2 -מ' .בנוי מאבני גוויל, בנוי-חפור עם המדרון ,קיר מזרחי פרוץ ,קיר דרומי יותר הרוס מהשניים הנותרים מבנה אבן הרוס חלקית ,מצפון לנחל עשן .במבנה חדר אחד מלבני שגודלו X10 4מ' ,גובה קיר מקסימלי 1מ' ,אך הרבה הרס .בנוי אבני גוויל קרטוניות בגדלים שונים .נמצא בראש שלוחה בש ולי שטח מעובד מחשופי קירטון בפיתול נחל עשן מערה במדרון ,בשולי ערוץ של נחל עשן ,חצובה בקרטון עם עורקי עדשות צור. הפתח לצד מזרח .גודל המערה X8 6 -מ' ,גובהה 2.5- 2 -מ' .במרכז עמוד תמך שהושאר בחציבה .מחוץ לבור ערימה גדולה של חומר קירטוני שנראה שהוצא מהבור* באר בנחל עשן ,ליד הדרך שלאורך צנור ביוב ,וקטע עם אשל מרוכע. סכר בנוי בערוץ עליון של נחל עשן ,ערוץ בלס בתרוני .הסכר בנוי משפוכת אבני קרטון .הסכר פרוץ בחלקו .קרוב לסכר ,במדרגה מעל לערוץ ממערב ,חפור- חצוב בור מים עמוק ,שוליו חוזקו בבטון ,הרוס חלקית .סולם ברזל יורד לתוך הבור .בעת הביקור לא היו מים בבור מחשופי קירטון בגדת נחל עשן מבנה הרוס חלקית מצפון -מערב למחנה הצבאי הנטוש ,בראש ערוץ היורד לנחל עשן .בצד המזרחי חצר בגודל X78מ' ומשלושה צדדים של החצר מצפון, מערב ודרום -חדרים ,חלקם קטנים X3 3מ' וחלקם ,המערביים ,גדולים יותר X5 5מ' .בנוי אבני גוויל עם טיט כחומר הדבקה* גל אבנים גדולות וקטנות בראש גבעה בין נחל עשן ונחל פטיש .כ 15 -אבנים גדולות ,בגודל X100 50ס"מ קירות קונגלומרט ,לעיתים גבוהים ,בערוץ נחל עשן התחתון .קירות נוספים נמצאים מהנקודה מזרחה 63 מספר האתר סוג האתר נ.צ אורך נ.צ רוחב שם האתר 13 היסטורי 176870 576809 קצר אל מוליחה 14 נוף 177660 576712 תצפית ,נ.ג268 . 15 16 גיאולוגי/גיאומורפולוגי נוף 178558 174737 575834 574332 מצוק תצפית נ.ג254 . 17 18 היסטורי ארכאולוגי 175456 175800 574015 571090 סוללת מסילת ברזל גל אבנים 19 20 21 22 23 24 הידרולוגי ארכאולוגי נוף הידרולוגי גיאולוגי/גיאומורפולוגי גיאולוגי/גיאומורפולוגי 177198 177322 180302 180072 178277 179950 570078 569599 568540 567934 567760 567722 באר לאה חורבה תצפית ליד נ.ג 353 באר בתרונות לס בתרונות לס 25 26 היסטורי נוף 175420 180333 567541 566953 גבעה 1070 גבעת חבלנים תיאור האתר מבנה הרוס חלקית בראש גבעה מדרום לנחל עשן .הקירות בנויים מאבני לקט ומעט אבנים מסותתות ,בעיקר בבסיס המבנה .חומר המילוט בין האבנים - טיט ,לס .גובה הקירות העומדים 5 - 4מ' .שני חדרים ,האחד X33 -מ' והשני X10 3מ'* .תצפית יפה לכוון צפון ,מערב ודרום ,מתוך שטח המחנה הצבאי הנטוש מצפון לנחל כובשים ,דרך גישה לרכב מובילה לראש הגבעה .ריכוז של צפורן יהודה מצוק גיר על מצוק חואר? מצפון לנחל כובשים .גובה המצוק 10- 8מ' לאורך 40 מ' .ראוי לשימור תצפית היקפית ,מעט מחוץ לתחום הסקר ממערב .במקום סוכה סוללת המסילה העות'מנית באר שבע -עזה בנקודה של חציית ערוץ .כוללת מעביר מים מאבן גלי אבנים באר חצובה ,מדופנת בבטון גס ,פתחה מכוסה בשבכת ברזל ,עומקה כ 25 -מ' ובתאריך הסקר ,11.10.09היו בה מים .נמצאת מצפון לנחל באר שבע .לידה בסיס בטון ששמש ,כנראה כבסיס למשאבה וברכת בטון לא מקורה בגובה 2 מ' .שוקת צמודה לברכה מדרום חרבה ,כנראה נשדדה בעבר .אבני גוויל תצפית פנורמית מקרבת האנטנה הגדולה של בזק באר מרשימה בערוץ .פעילה .בשימוש בדואים בתרונות לס יפים עם "איי" משאר בתרונות לס יפים גבעה " - "1070נ.ג .325 .גבעה שולטת ומבוצרת ,הראשונה שנכבשה ע"י הבריטים בקרב על באר שבע במלה"ע הראשונה תצפית פנורמית 64 581 אתרים 180 17 580 22 30 3 33 ! ארכאולוגי O O ! Âגיאולוגי/גיאומורפולוגי B ® 31 32 49 42- 46 578 82 P ! 8 85 83 גבול הסקר 96 104 53 63 72 Â 95 577 111 117 52 O ! 61 68 7071 69 67 B 74 ®5 75 76 77 O ! 78 6 7 9 84 P ! 10 B ® 91 O 93 ! 86 87 88 92 98 100 11 99 102 89 O 106 103 ! 105 101 108 107 B W 13 14 ® ® 112 110 113 ¾ 109 12 Â 90 115 59 4 57 54 114 116 k ¬ 118 576 15 B ® Â Â 119 120 122 121 123 125 576 * המלבנים ממוספרים מצפון לדרום ,וממערב למזרח לדוגמא .36 :תיאורם נמצא בטבלת האתרים בעמודים הקודמים .ליד חלק מהמלבנים הקטנים,בריכוזים של אתרים צפופים ,לא מופיע המספר ,בכדי לשמור על בהירות המפה. מיקומם מתואר בטבלה הנ"ל. 40 $ כביש 97 34 577 נחל 94 2 B ® Â 578 חפירות הגנה תורכיות 79 29 35 50 80 81 20 48 47 65 73 23 41 51 נוף 24 1 P 28 ! 26 27 38 37 39 579 k ¬ 21 18 40 36 W ¾ היסטורי ® 6 579 ! הידרולוגי P 19 2 47 5 9 10 13 12 580 אתרים שנרשמו בסקר ** 1 3 אתרים מוכרזים ע"י רשות העתיקות* "מלבני הכרזה" 178 176 581 סקר סובב באר-שבע 181 179 177 175 124 ** האתרים שנרשמו בסקר ממוספרים מצפון לדרום לדוגמא.18 : תיאורם נמצא בטבלת האתרים השניה בעמודים הקודמים. 575 575 $25 127 130 k ¬ W ® ¾ 17 131 574 574 128 126 129 16 132 60 $ 133 134 136 573 137 138 140 142 573 141 135 144 572 572 באר-שבע 145 146 בור מים בנחל עשן )צילום :גל הרט( 19 570 167 189 569 21 k ¬ 172 181 183 180 185 182 168 184 O ! 20 188 190 179 162 171 178 175 191 569 193 186 169 173 170 174 176 157 161 163 164 165 158 570 166 P ! 154 571 571 147 148 149 152 O18 151 ! 153 155 156 160 150 192 194 195 568 1 0 W ® ¾ 26 567 הממ"ג ביחידת הופקה המפה מכון דש"א ,החברה להגנת הטבע רח' הנגב ,2תל-אביב66186 , טל' | 03-6388703 :פקס03-6390580 : [email protected] | www.deshe.org.il 25 567 ק"מ B ® Â B ® Â 24 / 568 קצר אל-מוליחה ,ממערב למרת"ח )צילום :מימי רון( קנ"מ הפקה1:40,000 : 22 P ! 196 23 k ¬ 181 180 179 178 177 176 175 66 ערכיות נופית שיטת עבודה כפי שהוזכר בתחילת הפרק הנופי ,לאחר הגדרת יחידות הנוף מחולקת כל יחידת נוף ליחידות משנה קטנות יותר ,תת יחידות נוף ,שבהן רמת ההומוגניות של מרכיבי הנוף גבוהה יותר .הגדרת הערכיות הנופית נערכת לתת -יחידות אלה שהוגדרו בתוך יחידות הנוף .זאת מתוך תפיסה שיש לשמר על המרכיבים והאיכויות של יחידות הנוף כולן ,לפחות בחלק משטחן .כך יישמר מגוון הנופים של הארץ בכלל ושל אזור הסקר בפרט. ערכיות נופית )למעשה נופית -תרבותית שכן היא מתייחסת גם לאתרי מורשת( מבוססת על ניתוח איכותני ולפיכך הקריטריונים מוגדרים ברובם באופן כזה – בשורת תארים כגון :עוצמה ,מגוון , דרמטיות וכד' .כדי למתן את האלמנט הסובייקטיבי והתרבותי בתהליך ההערכה ,משתתפים בו אנשי שטח ותושבי האזור בעלי ידע וניסיון בתחומים שונים. מדדי ערכיות נופית • מגוון ועושר חזותי -ערך גבוה לשטח אשר מופיעים בו מרכיבי נוף שונים) ,בעיקר תבליט ותכסית ( תוך שהם משתלבים זה בזה ויוצרים מכלול נופי בעל זהות ברורה . • בולטות ונוכחות" /דרמטיות" ערך גבוה לנוכחות של קווי נוף בולטים כגון רכסים ,עמקי נחלים, פסגות וכד' .ערך גבוה לשטח שמופיעים בו ניגודים בין מרכיבי נוף שונים בקווי המפגש :שטחי פלחה עם שטחים מיוערים ,בתרונות בתוך נוף גבעי ,עצים בודדים בתוך מרחבי שדות ועוד . • "ראשוניות" -ערך גבוה לשטח ללא הפרות בולטות כתוצאה מפעולות פיתוח שונות .אמת מידה זו מתייחסת גם למידת פגיעתם של מרכיבים מלאכותיים ברציפות הקווים החזותיים הטבעיים בנוף )קו רקיע לדוגמה ( ובהתאמתם לאופי הטבעי של היחידה מבחינת גודל ,צבע וצורה . • ייצוג אזורי :טבעי ותרבותי -ערך גבוה לאזור המשמר נוף טבעי ו /או תרבותי אופייני לאזור .ישנה חשיבות רבה גם לשמירת מאפיינים של הנוף המבטאים דרך חיים בעלת משמעות תרבותית )נופים חקלאיים לדוגמה -כאלה המאפיינים חקלאות מסורתית כמו בוסתנים וכאלה המאפיינים חקלאות "קיבוצית" מודרנית( . • עושר ומגוון של אתרים נקודתיים – ככל שמגוון האתרים ואיכותם בולטת יותר ,נקבעה רמת ערכיות גבוהה יותר . • ייחודיות בנוף הארץ -ערך גבוה לשטח שמופיעה בו תופעה ייחודית בנוף הארץ . • פוטנציאל שיקום והתחדשות -ככלל יש חשיבות גדולה למזעור הפגיעה בשטחים שפגיעה בהם אינה הפיכה או ששיקומה לוקח זמן רב .עם זאת ,ערכו של שטח שהופר ,יכול לעלות אם מזהים בו אלמנטים שיאפשרו )בעתיד הנראה לעין( שיקום של הפרות המורידות את ערכו היום. • נצפות -ככל שהשטח נצפה על ידי מספר רב יותר של אנשים כך גדלה משמעותם של השינויים באופיו החזותי .שיקול נוסף שמשפיע על הערכת הנצפות הוא מידת חשיפתו למטיילים שחלק מתכלית ביקורם היא צפייה בנוף .מידת הנצפות משוקללת לכן מתוך הערכת החשיפה של תת - היחידה המוערכת מכבישים ,מישובים ומשבילי מטיילים .חשוב גם הנוף הנשקף מתת -היחידה עצמה ,ולכן קיימת התייחסות גם לנקודות תצפית בולטות הנמצאות בשטח תת -היחידה . 67 ממצאים )מפת ערכיות נופית ( אזורים ערכיים במיוחד נמצאים בחלקים הקניוניים של הנחלים עשן ופטיש וכן בערוץ נחל באר שבע. רצף של אזורים בעלי ערכיות נופית גבוהה מאד נמצא בדרום אזור הסקר -מדרום לכביש חצרים, באזור הלא קניוני של נחל עשן ויובליו מצפון למרת"ח .בצפון אזור הסקר ובאזור החלקים התחתונים של נחלי עשן ,כובשים וסוללים ישנם רצפי תת יחידות נוף בערכיות גבוהה .תת -יחידות הנוף הפחות ערכיות הן לרוב בצמידות לעיר ,באזור המרת"ח ,נחל כובשים וכפר רפאל. 69 ערכי טבע -צומח באזור סובב באר שבע רקע הנוף המאפיין את שטח הסקר הוא גבעות קירטון מתקופת האיאוקן ,המכוסות בחלקן בקרקע לסית - אבנית ,וביניהן עמקים וערוצים עם תשתית לסית )ולעיתים רחוקות סלעית( .הצומח האופייני לאזור הינו בעל תפוצה ערבתית ) אירנו טורנית( .אזור זה מהווה מפגש בין צמחיית הספר לצמחיית המדבר , ומתאפיין במערכת אקולוגית ייחודית שמהווה גשר בין הצפון הגשום והדרום היובשני מחד ,ובין בקע ים המלח במזרח ומישורי מערב הנגב מאידך .סביבות העיר באר שבע מתאפיינות בהרכב צומח ייחודי אשר מושפע מהיות המרחב גשר בין אזורים ביו -גיאוגרפיים .בנוסף לכך ,גדלים באזור באר שבע גם מיני צמחים נדירים מאד ,כדוגמת שום קולמן ואירוס שחום ,שניהם מינים אנדמיים ) גדלים רק בישראל( ,מצומצמים בשטח גידולם ונמצאים בסכנת הכחדה .באזורים הרמתיים המישוריים יחסית , בהם ישנה קרקע לסית ,מתקיים עיבוד חקלאי כבר שנים רבות ובשל כך הושמד בהם רוב הצומח הראשוני. שטחים נרחבים באזור הסקר עברו ועוברים ייעור על -ידי קק"ל .בעיקר שלושה כתמים גדולים – .1פארק באר שבע ,בין הכביש לאשל הנשיא והכביש לחצרים. .2יער נחל עשן – בין נחל עשן ונחל פטיש ,בשני כתמים – האחד מערבית לצומת גורל והשני במדרונות ובעמק של נחל עשן במערב הסקר . .3יער השגרירים – הכשרות חדשות בצפון הסקר. נטיעות ותיקות משנות החמישים ,הן מועטות ועיקר הנטיעות הן משנות השמונים ועד היום .מעט מן הנטיעות נערכו בשיטת הלימנים ,סכירת ערוצים קטנים ואיסוף מים במעין ברכה קטנה המחלחלת באיטיות ובה נוטעים .בשיטה זו צפיפות העצים גבוהה .עיקר הנטיעות נערכו בשיטת קציר נגר במדרונות וערוצים ,בשיטה זו תופסים מי נגר עילי באמצעות "שׁיחים" שהם סוללות עפר נמוכות הנבנות לפי קווי גובה ,ועוצרות מי -גשם להשקיית העצים .בשיטה זו נוטעים בדלילות רבה ,כך שיש סיכוי שהצומח הטבעי ישתקם ,אך עבודות הכשרת הקרקע לקראת הנטיעות כוללות הזזת קרקע וגילוח של רוב השטח ,ולפיכך פוגעות במידה רבה בצומח הטבעי ובסיכויו להתחדש .סוגי העצים העיקריים שנטעו – מיני אקליפטוס ,מיני שיטה ,מיני ינבוט ושיזף. שיטות עבודה סקר הצומח נערך בשלושה שלבים: שלב א' -חלוקה מרחבית של אזור הסקר ליחידות צומח )שמופו לפוליגונים בשכבת ממ"ג( שבהן אופי התכסית ,הצומח והרכב המינים הם בעלי מאפיינים עיקריים אחידים ודיגומן .הדיגום כלל רישום מלא של מיני הצומח בחלק מהיחידות . שלב ב' -ניתוח ראשוני של אופי הצומח ביחידו ת השונות ,קיבוץ היחידות לקבוצות בעלות מאפיינים דומים המכונים טיפוסי צומח/תכסית .השמות של "טיפוסי הצומח /תכסית" כוללים לעיתים את הצומח השליט או צורת הצומח ,לעיתים את התכסית ולעיתים את שניהם .כך למשל ישנם "מדרונות אבניים במפנים שונים ,נואית קוצנית"" ,ערוצים עם תשתית לס"" ,נטיעות ותיקות בנחלים"" ,בנוי " ועוד. 70 שלב ג' -הערכה )קביעת ערכיות( כללית ופרטנית של יחידות הצומח וטיפוסי הצומח /תכסית . בטבלה שבהמשך מופיעה רשימת טיפוסי הצומח ומאפייניהם העיקריים .הטבלה כוללת גם את השיקולים לקביעת הערכיות של כל טיפוס ואת הערכיות שנקבעה לו .רשימת המינים השלמה ,וציון היחידות בהן נרשם כל מין ,נמצאת כנספח בקובץ אקסל נפרד עיקרי הממצאים א .הבדלים בין החלק הצפוני לחלק הדרומי נחל באר שבע ,העובר בשטח הסקר בחלקו הדרום -מערבי ,מפריד בין חלק צפוני וחלק דרומי השונים ביניהם באופי הנופי ובאופי הצומח. החלק הצפוני -שטחו גדול מהדרומי ,הגבעות ברום 300 – 200מ' ,בעל מגוון בתי גידול רב .חוצים אותו נחלים ממזרח למערב ,המרכזי הוא נחל עשן ,מצפון לו נחל פטיש ומדרום – נחל כובשים ונחל סוללים .האזור המזרחי הוא הגבוה וישנה השתפלות של הגבעות כלפי דרום -מערב .הנחלים בחלקם בעלי תשתית לסית וחלקם בעלי תשתית סלעית .שדות מעובדים ישנם רק בחלק הצפוני וכך גם נטיעות קק"ל .הצומח מגוון :השליטה היא של נואית קוצנית ומתנן שעיר אך מופיעים צמחים מרובים של בתות -הספר ,כמו שלהבית קצרת -שיניים ולשון -פר סמורה ובחורף ובאביב יש שפע של צמחים חד שנתיים .השטח נמצא בלחץ רעייה כבד .בשנות החמישים והשישים של המאה העשרים ,נערכו נטיעות לעידוד המרעה בעיקר של מינים ממשפחת הסלקיים ,מיני מלוח ,מקומיים ואוסטרלים כמו מלוח קפח ומלוח המטבעות .שרידים מ"מטעים" אלו עדיין נראים פה ושם גם בשטח הסקר ,למשל בפארק באר שבע. החלק הדרומי – גבוה מעט מהצפוני ,בצדו המזרחי מגיע לרום של 368מ' ומשתפל לצפון -מערב עד 230מ' .חלק זה אחיד יותר באופי הנופי ובאופי הצומח שהוא יובשני – מדברי יותר ,בגבעות שולטת נואית קוצנית וכבר לא פוגשים את צמחי בתות -הספר .בדרום השטח עמקי -לס שטוחים ורחבים, שכנראה היו מעובדים בעבר .בקטע לס יחיד בדרום נמצא כתם גדול בשלטון חמדת המדבר .השטח הדרומי כולו משמש כשטח אש צבאי ובנוסף נמצא בלחץ רעייה כבד . נחל באר -שבע עצמו ,המפריד בין שני החלקים ,מהווה יחידה נפרדת ושונה . . 71 ב .טיפוסי הצומח/תכסית בסקר סובב באר שבע )ר' גם במפות טיפוסי הצומח( מס' טיפוס בסקר שם טיפוס הצומח/תכסית מאפיינים עיקריים 1 מחשופי קירטון – ערטל מדברי ופגוניה רכה 2 מדרונות אבניים במפנים שונים – נואית קוצנית )מצפון לנחל באר שבע( מרבית הנחלים החוצים את השטח חוצים בדרכם ,בדרך כלל בעיקולים הגדולים ,קטעים של סלעי קרטון הנחשפים במלוא לובנם ,בדרך כלל בצורה של מצוק החשוף ברובו מצומח ומשק המים בו גרוע .מינים מועטים של צמחים גדלים על מחשופים אלה ,מינים העמידים ליובש רב .מחשופים אלה הם כתמים קטנים הפזורים בכל שטח הסקר מדרונות אבניים עם כיסוי קרקע מועט ,נמצאים בחלק גדול משטח הסקר שאינו מעובד ואינו נטוע ,בכל המפנים ,שיפוע המדרונות בינוני והאבנים המכסות כ – 30%מהשטח, הן בגודל 20 – 5ס"מ .הצמח השולט – נואית קוצנית 3 מדרונו ת אבניים במפנה צפוני – מתנן שעיר )מצפון לנחל באר שבע( בחלק מהמפנים הצפוניים בהם התלילות רבה יותר ,ובראשי ערוצים, במקומות בהם מרובים המים הזמינים ,נמצא טיפוס בשליטת מתנן שעיר .הצמחים המאפיינים את בתת הספר נמצאים בדרך -כלל בטיפוס זה אחוזי כיסוי מאפיינים של שכבת צומח ראשית ומשנית בני -שיח – 0.5% מינים שליטים אופייניים / מלווים אופייניים ערטל מדברי, פגוניה רכה, עדעד מאובק שיחים – ,0.5%נואית קוצנית, בני שיח – 1-5%מתנן שעיר, קיפודן בלאנש, חד -שנתיים - חורשף קטן 1-3% קרקפת שיחים ,2% - בני -שיח – ,2% חד -שנתיים - 5-10% מתנן שעיר, קיפודן בלאנש, עירית גדולה , שלהבית קצרת - שיניים ,געדה מצויה ,קזוח עקום מינים מיוחדים שיקולים להערכה הערכה )(5- 1 בית גידול שמור בדרך כלל ,כתמי ונדיר יחסית באזור הסקר .נישה של צמחים מדבריים באזור ספר מדבר – מעלה מגוון באזור כולו. 5 שום קולמן ,הצומח הטבעי המאפיין את השטח . בר -דרבן צהוב ,כמנון מהווה משאר של מאפייני השטח שעיר במקורו ,לפני שחלקים ניכרים ממנו הוכשרו לחקלאות וייעור . מאפיינים דומים אירוס לטיפוס - 2וריאנט שחום, שונה ונדיר יותר . חבלבל זיתני ,חד - שפה תמים הערות לממשק ונושאים אחרים 4 4 לשמור מחריש ומהפרו ת אחרות. 72 מס' טיפוס בסקר שם טיפוס הצומח/תכסית מאפיינים עיקריים 4 מדרונות אבניים במפנים שונים – יפרוק המדבר )מצפון לנחל באר שבע( ערוצי נחלים עם תשתיות לס )מצפון לנחל באר שבע( ערוצי נחלים עם תשתית קרטונית, משטחי סלע או חלוקים )מצפון לנחל באר שבע( קרקעות לס, שדה תבואה מעובד – אכיליאה ערבתית יחידה בודדה ,כמעט רציפה ,מצפון לנחל כובשים ,מרביתה בשטח המחנה הצבאי הנטוש ,נשלטת ע"י יפרוק המדבר .צמחי היפרוק נאכלים ע"י עדרי הגמלים ונראים במצב רע. 5 6 7 בנחלים פטיש ,עשן ,כובשים וסוללים ישנם קטעים גדולים עם תשתית לס וקטעי ביתרונות לס ובהם גושים גדולים של אטד ערבי ,לחץ רעיה כבד קטעים קטנים בערוצי הנחלים חוצים תשתית סלעי קירטון ,יוצרים גבים לאחר הגשמים ,מעט צמחים בסדקי הסלעים ומעט יותר בשולי הערוץ אחוזי כיסוי מאפיינים של שכבת צומח ראשית ומשנית בני -שיח 1-2% - מינים שליטים אופייניים / מלווים אופייניים יפרוק המדבר שיחים 1% - בני -שיח ,1% - עשבוניים רב - שנתיים – 0.5% אטד ערבי, יבלית מצויה עשבוניים רב - רובן הגדול של הקרקעות האלוביאליות באזור הסקר מעובד או שנתיים ,1%- עובד בעבר .מרבית השטח הוא שדות חד -שנתיים - 1% תבואה חורפית אשר מעובד היום בשיטות מודרניות של חריש עמוק וריסוסים נגד עשבים וגרם להפחתה ניכרת בצמחי השדות אשר אפיינו שדות אלה בשנים קודמות מינים מיוחדים כמנון ענף מתנן שעיר, צמרנית הסלעים, קיצנית צפופת- עלים ,בלוטה גלונית אכיליאה ערבתית ,שכרון מרושת מצילות ארוכות - עוקץ ,פרגה מקרינה, שיטה סלילנית )עצים בודדים ( שיקולים להערכה הערכה )(5- 1 מאפיינים דומים לטיפוס - 2וריאנט שונה ונדיר יותר . 4 הערות לממשק ונושאים אחרים לשמור מחריש ומהפרו ת אחרות . בית גידול חשוב. לעיתים פגוע עקב ייעור או חקלאות. 4 נישה שמביאה לשטח מגוון של מינים נוספים, נדירה באזור הסקר 5 לשמור מחריש והפרות אחרות . אל געת! 2 שמירה על עיבוד אקסטנס יבי ללא השקייה . 73 מס' טיפוס בסקר שם טיפוס הצומח/תכסית מאפיינים עיקריים 8 קרקעות לס, שדה תבואה מובר 9 לימנים ותיקים – עשבוניים רודרליים 10 נטיעות צעירות עם תשתית קציר נגר 11 נטיעות ותיקות עם תשתיח קציר נגר – במדרונות, ערוצים קטנים ורמות נטיעות ותיקות בנחלים קרקעות לס ,בהן אבניות רבה ועומק רדוד ,נחרשות לעתים ,יתכן למען תפישת שטחים ,אך הן לא מעובדות באופן רציף ,ואליהן חודרים צמחי המדרונות ובעיקר מתנן שעיר קטעי ערוץ שנסכרו והורחבו כדי לאגור מי -גשמים ,ובהם נטעו עצים בצפיפות מרובה .הצומח המתפתח מתחת לעצים הוא מיני חד -שנתיים, בעיקר של צמחים רודרליים )צמחי מעזבות( הצומח בשטחים אלה דל בעקבות עיבודי קרקע ובניית "שיחים" )סוללות לעצירת מי גשם( ,אך יש לו סיכויים להתחדש כיון שהנטיעות אינן צפופות ובשלב מסוים יופסק עיבוד השטח .מרבית הצמחים הנמצאים היום בנטיעות הם צמחים רודרליים ,צמחי מעזבות הצומח בשטחים אלה דל בעקבות עיבודי קרקע ובניית "שׁיחים" )סוללות לעצירת מי גשם( ,ישנה התחלה של השתקמות וחזרה של צמחים אופייניים לאזור 12 עצים גדולים ,המכסים את מרבית שטח הערוץ ,בשוליים שיחי מלוח ותחתם מעט חד -שנתיים ,מרביתם רודרליים שיקולים להערכה הערכה )(5- 1 מינים שליטים אחוזי כיסוי אופייניים / מאפיינים של מלווים שכבת צומח ראשית ומשנית אופייניים אכיליאה שיחים – 0.5% בני -שיח – 0.5%ערבתית ,מתנן שעיר חד -שנתיים - 10% מינים מיוחדים שלב שיכול להוביל להתחדשות השטח הטבעי. 3 עצים – 60% עשבוניים – 30-90% מינים נטועים של אקליפטוס, שיטה וינבוט. קורטם דק, עוקצר מצוי לרוב מיני עצים אקזוטיים ,מיני מעזבות ,פריחה אביבית מגוונת . 3 עצים – ,5% בני -שיח 0.5% - חד -שנתיים - 10% שיזף מצוי , חרוב מצוי, )נטוע( נואית קוצנית ,שסיע ערבי ,חלמית קטנת פרחים שטח פגוע 3 עצים – ,5% בני -שיח – ,1% חד -שנתיים - 30-70% אקליפטוס, נואית קוצנית, קזוח עקום צומח טבעי דל, תהליכי התחדשות אטיים . 3 עצים – ,60% שיחים – 10% אשל הפרקים, אקליפטוס ב.מ ,.מלוח קפח 3 הערות לממשק ונושאים אחרים 74 אחוזי כיסוי מאפיינים של שכבת צומח ראשית ומשנית עצים – ,30% שיחים – ,40% חד -שנתיים - 30% מינים שליטים אופייניים / מלווים אופייניים קנה מצוי ,אשל היאור ,מלוח קפח ,שיטת עלי ערבה )נטוע ופולש( ,מלוח הענבות נואית קוצנית, אשל היאור, מלוח קפח ,טבק השיח ,מלוח הענבות ,מלחית חומה מלוח קפח, מלחית אשונה, טבק השיח מס' טיפוס בסקר שם טיפוס הצומח/תכסית מאפיינים עיקריים 13 ערוצי נחלים לחים בעקבות זרימת ביוב עצים גדולים חלקם נטועים ,וסבכי קנה וצמחים רודרליים בעיקר 14 שטחי שוליים – עברו הפרה לפני שנים וכיום הצמחיה מתחדשת שטחים בשטח המחנה הצבאי הנטוש ובשולי העיר ,עברו הפרות קשות לפני שנים ,כיום הם כמעט ללא פסולת. יש בהם מינים פולשים והצמחייה הטבעית מתחדשת באיטיות עצים – 1% שיחים – 1% בני -שיח – 1% חד -שנתיים - 20% 15 אזורים מופרים – שפכי פסולת בניין ומחפורות 16 מדרונות אבניים במפנים שונים – נואית קוצנית ,דרום שטחים בשטח המחנה הצבאי הנטוש ,בעיקר מחפורות ומשטחי אספלט ובטון ובשולי העיר ,שטחים גדולים של שפכי פסולת בנין .מעט צומח ,בעיקרו רודרלי מדרונות אבניים עם כיסוי קרקע מועט ,נמצאים בחלק גדול מהשטח שמדרום לנחל באר שבע ,בכל המפנים ,בשיפוע מדרונות בינוני והאבנים המכסות כ – 30%מהשטח, הן בגודל 20 – 5ס"מ .הצמח השולט – נואית קוצנית .ההבדל בין טיפוס זה לטיפוס הצפוני של הנואית הקוצנית ,בכיסוי הצומח הכללי הנמוך יותר בדרום ,בשפעת מינים נמוכה יותר בדרום ,בגודל הצמחים הקטן יותר בדרום שיחים 1% - בני -שיח – %0.5חד - שנתיים %5 - בני -שיח 1%- 4% חד -שנתיים – 1%-5% נואית קוצנית מינים מיוחדים שיקולים להערכה הערכה )(5- 1 צומח מעזבות – פוטנציאל שיקום. 3 פוטנציאל שיקום איטי 2 1 בית גידול טבעי אופייני לאיזור , שמור יחסית ומתחבר למרחב פתוח דרומי .לא נדיר בראיה איזורית 4 הערות לממשק ונושאים אחרים 75 מס' טיפוס בסקר שם טיפוס הצומח/תכסית מאפיינים עיקריים 17 נחלים וכתפיהם – קרקעות לס, דרום 18 מישורי לס בדרום הסקר, חמדת המדבר 19 ביתרונות ומישורי לס בשולי נחל באר שבע – יפרוק תלת-כנפי חקלאות בהשקיה – גידולי שדה ומטעים עמקים רחבים ושטוחים וערוצים במדרונות עם כיסוי עבה של לס. העמקים הרחבים היו מעובדים בעבר .בהם נמצאים שיחי מתנן גדולים וצפופים בשטחים מעובדים נטושים )אך גם בשטחים בהם לא התבצעה חקלאות( ,במישורי לס בדרום הסקר, יחידה בודדה הנמצאת בגבול תפוצה צפוני של חמדת המדבר מישורי לס משני עברי נחל באר שבע, יתכן והיו מעובדים בעבר וצמחי יפרוק תלת -כנפי פזורים על מרבית השטח 99 שטח בנוי 20 מטעי חוחובה וגידולי שדה של קיבוץ חצרים ושטחים מושקים של כפר רפאל ,מרוסס בעיקרו ,אך בשוליים מופיעים עשבי באשה ומעט צמחים מקומיים מינים מיוחדים שיקולים להערכה הערכה )(5- 1 אחוזי כיסוי מאפיינים של שכבת צומח ראשית ומשנית שיחים – ,20% חד -שנתיים – 20% מינים שליטים אופייניים / מלווים אופייניים מתנן שעיר ושבר לבן לחך משונן כנ"ל 4 5 בני שיח – ,8% חד -שנתיים – 1% חמדת המדבר, נואית קוצנית, מתנן שעיר כנ"ל ,מובלעת שיחים – ,2% בני -שיח – ,2-5%חד - שנתיים – 2% יפרוק תלת -כנפי נדירות אזורית, חלק ממכלול נחל באר שבע 4 גידול חקלאי – יבלית מצויה, ינבוט השדה, ,90%צמחי שוליים – 1-2%ויתניה משכרת, מלוח מלבין, ירבוז לבן ,רגלת הגינה כמעט ללא צומח טבעי 1 ללא ערכיות צומח הערות לממשק ונושאים אחרים 76 ג .מינים נדירים ובסכנת הכחדה )"אדומים"( באזור הסקר קביעת דרגת הנדירות נעשית על-פי מספר האתרים בארץ מהם ידוע הצמח" .אתר" הוא נוכחות המין במשבצת של 1X1ק"מ לפי הקואורדינטות במפה. דרגות הנדירות הן : – Rנדיר למדי ,ידוע ביותר מ 100 -אתרים בישראל - RP .נדיר ,ידוע מ – 100 - 31אתרים בישראלRR . – נדיר מאד ,ידוע מ – 30 – 4אתרים בישראל – O .על סף הכחדה ,ידוע מ 3 – 1 -אתרים בישראל – X . נכחד . שם הצמח דרגת נדירות אירוס שחום בר -דרבן צהוב חבלבל זיתני חד -שפה תמים כמנון ענף * לחך משונן לשישית הבוצין מצילות ארוכות -עוקץ סומקן דוקרני פרגה מקרינה שום הנגב שום קולמן שום קטן -פרחים RP RP R R RR R R R R RP R RR RP נכלל ברשימת המינים "האדומים" מין "אדום" בסכנת הכחדה מין "אדום" בסכנת הכחדה * -באזור הסקר נמצא גם כמנון נוסף ,הנקרא כמנון שעיר .הוא נחשב ע"י חלק מהחוקרים כמין עצמאי וע"י אחרים כתת -מין של הכמנון הכרתי .אם נכון לראות בו מין עצמאי ,כי אז גם הוא מהווה מין נדיר. אירוס שחום -האירוס השחום הוא מהיפים והמפוארים בצמחי ישראל והמזרח התיכון .הוא נחשב כמין בסכנת הכחדה ברמה עולמית ,ואוכלוסיותיו במגמת התמעטות עקב פיתוח מואץ של תשתיות, חקלאות והתיישבות באזור באר שבע ובקעת ערד .ריכוזים של אוכלוסיות גדולות נמצאים ביובלי נחל עשן וגבעות גורל ,באזור נבטים ,וסביב תל ערד ונחל מרעית .אוכלוסיות אלו אינן מוגנות בשמורות טבע או גנים לאומיים ונפגעו קשות בשנים האחרונות מפיתוח תשתיות )בעיקר קו הרכבת( ,מרעיית יתר ומחקלאות בעמקי הלס .האירוס השחום הוא כיום המין המאוים ביותר בהכחדה מבין אירוסי ההיכל בישראל .המחקר שנערך ע"י ד" ר יובל ספיר מזה מספר שנים מעיד כי שמירה על רצף שטחים פתוחים בין האוכלוסיות הוא קריטי לקיום המין . שום קולמן -גיאופיט קטן בגובה 10- 30ס"מ .פורח בסוף מאי לאחר התייבשות העלים .הגבעול יחיד , דקיק ועדין ובראשו תפרחת דלילה ,הפרחים נוטים לצד אחד ; הניצנים זקופים ,הפרחים נוטים הצידה או למטה על עוקצים ארוכים ובלתי שווים ,ולאחר הפריחה עוקצי הפרחים מזדקפים וחונטים פירות . 77 הפרחים חומים במרכזם ובעלי שוליים בהירים -לבנבנים .האבקנים בולטים במקצת מהעטיף או כלולים בו. הצמח נמצא עד כה רק בשלושה אתרים ( 1 :מצפון לבאר שבע ,בגבעות ובעמקים שמצפון לנחל כובשים. (2בגבעות מדרום מערב לבאר שבע ו (3-ליד דימונה. שום קולמן אנדמי לצפון הנגב בישראל .הוא נתגלה בסוף שנות השמונים ע"י בוטנאים מאזור הים התיכון אשר אספו אותו באזור באר שבע ,גידלו אותו בגן הבוטני בקטניה שבאיטליה והגדירו אותו כמין חדש למדע .הם קראו אותו על שמה של ד"ר פניה קולמן ז"ל ,מומחית בינלאומית לשומים מהאוניברסיטה העברית ,אשר תרמה רבות לידע על מיני שום בארץ ובכל הים התיכון .רק ב 2007 - מצא ד"ר עוז גולן שום זה צפונית לבאר שבע . שמירת טבע -התפשטות הבינוי והפיתוח של באר שבע כלפי צפון עלולה לגרום לאובדן בית הגידול ולהכחדת האוכלוסייה . הצמח אינו מוגן בתחומי שמורת טבע .הוא אנדמי לישראל ,ולפיכך סכנת ההכחדה המקומית היא גם הסכנה העולמית. שיטה סלילנית – ככלל אינו מין נדיר ,אך רק מעט עצי שיטה סלילנית נמצאים באזור באר שבע, ונדירים בנגב הצפוני .לפיכך יש חשיבות רבה לשימור עצים אלה . ספרות דנין ,א .1977 .הצומח בנגב מצפון לנחל פארן .ספרית פועלים ויזל ,י ,.פולק ,ג .כהן ,י .1978 .אקולוגיה של הצומח בארץ -ישראל .אוניברסיטת תל -אביב זהרי ,מ .1982 .נופי הצומח בארץ .עם עובד מעוז ,נ .2009 .תכנית פארק נחל באר -שבע נספח אקולוגי ספיר,י .2008 .התנגדות לשינוי תכנית מתאר מחוזית 14 /4שינוי מס' – 23מטרופולין באר שבע עורב ,י . 1962 .הבצרות בנגב והמלוחים למיניהם" ,טבע וארץ" כרך ד' חוברת י' ,עמ' ,462- 459הוצאת "השדה" פרגמן ,א ,.פליטמן ,ע ,.הלר ,ד ,.שמידע ,א .1999 .רשימת צמחי הבר של ארץ -ישראל וסביבותיה , האוניברסיטה העברית שמידע ,א ,.פולק ,ג .2007 .הספר האדום ,צמחים בסכנת הכחדה בישראל ,כרך א' ,רשות הטבע והגנים שמידע ,א ,.פולק ,ג ,.פרגמן -ספיר ,א . 2009 .רשימת המינים האדומים שהוכנה לצורך חלק ב' של הספר האדום. 80 סיכום סקר זוחלים במרחב סובב באר שבע )(2010 – 2009 בועז שחם ,מרכז מידע על זוחלים ודו-חיים א ב ג ד תמונה מס' ] :1א[ צאן במרעה בקרבת חירבת כרכור )מקטע ,(3ברקע נטיעות צעירות; ]ב[ ערוץ בעל קירות לס וקרקעית חומר סחף וחלוקי נחל ,סמוך לגבעת חבלנים )מקטע ] ;(7ג[ שרידים ארכיאולוגים בסמוך לנחל באר שבע ,ברקע השכונות הדרומיות של העיר )מקטע ; (9 ]ד[ שלוון אזורים ) (Eirenis coronelloidesשנמצא באזור חירבת כרכור )מקטע ) .(3צילם : עריכה וכתיבה :בעז שחם ,מרכז זוחלים ודוחיים בעז שחם(. 81 תקציר מסמך זה מסכם את הממצאים במסגרת סקר זוחלים שנערך במרחב סובב באר שבע ,ממערב לכביש .40התצפיות נאספו בימים 2010/3/19 ,2010/3/12 ,2009/5/14 :ו .2010/4/9 -השתמשנו בשיטות המקובלות בסקרי זוחלים :חיפוש זוחלים ,שרידיהם וסימנים לפעילותם על פני השטח ומתחת לאבנים )ומחסות פוטנציאליים אחרים( תוך התקדמות רגלית בשטח ורישום מפורט .בסקר נכחו בין שניים לבין שבעה סוקרים ,מתוכם שניים שתחום התמחותם חיפוש זוחלים .בסך הכל נרשמו 268תצפיות על 14 מיני זוחלים .כמות התצפיות ועושר המינים היו גבוהים בבתי הגידול של קירות וערוצי לס ) 80תצפיות , 7מינים( ,גבעות ומישורי לס ) 62תצפיות 9 ,מינים( ובאזורים מופרים ) 60תצפיות 10 ,מינים(, בהשוואה לכמות תצפיות ועושר מינים נמוכים בבתי הגידול של גבעות אבניות ) 33תצפיות 6 ,מינים(, ערוצים אבניים ) 4תצפיות 1 ,מינים( ושטחים נטועים ) 29תצפיות 5 ,מינים( .ממצאי יום הסקר של 2009היו דלים ) 26תצפיות 5 ,מינים( לעומת הממוצע בשנת ) 2010כ 81 -תצפיות ,כ 10 -מינים, בממוצע( .בכל השטח ניכרים סימנים למרעה או נוכחות צאן ,גמלים וחמורים .באזורי שבהם בוצעו לאחרונה עבודות עפר ושלבים שונים של הכנה או נטיעה מטיפוס "סוואניזציה" וכדומה השטח אינו תומך כרגע בקיומם של זוחלים כלשהם .עושר המינים בשאר השטח גבוה ומסתמן שהוא מייצג היטב את המצאי של צפון הנגב ,לרבות מינים אחדים המוגדרים "אדומים" לפי הספר האדום .ההמלצות המרכזיות הן :לאסוף בעתיד ממצאים נוספים לגבי מצאי הזוחלים )בעונות המיטביות לכך( ,בחינה של השפעת רעיית צאן על הזוחלים במרחב והימנעות מפעילות נטיעות והכשרת קרקע לנטיעות. 82 חלק א' – רקע ,מטרות ושיטות הסקר ) א (1-רקע ומטרות סקר הזוחלים: סקר זה נועד לתת מענה לגבי מצאי מיני הזוחלים במרחב סובב באר שבע ,תוך בחינה והשוואה בין בתי גידול שונים שבמרחב .הממצאים של סקר זה מצטרפים לאלו שנאספו או יאספו לגבי קבוצות טקסונומיות אחרות ,ובהן צומח ,יונקים ועופות וכמובן יסייעו לבחינת הערכיות של יחידות הנוף השונות והמלצות לממשק ושימושים עתידיים במרחב .המועד שבו עבדנו בשטח השנה התאים מבחינת תנאי מזג האוויר בשטח לחיפוש זוחלים פעילים ומסתתרים )בעיקר מתחת לאבנים( .מטרות סקר הזוחלים הן : .1בניית רשימת מצאי ) אינבנטר( הרפטולוגי של האתרים הנסקרים . .2זיהוי מוקדים חשובים להרפטופאונה ,מינים נדירים ו/או אינדיקטורים לניטור . .3מתן המלצות לגבי ניטור עתידי של זוחלים ודוחיים באתרים הנ"ל. ) א (2-חלוקת המסלול למקטעי דיגום: המסלול נחלק למספר מקטעי הליכה ,עבורם מוצגים בהמשך הממצאים תוך השוואה בין המקטעים הללו )ראה טבלה מספר .(2המקטעים מפורטים לעיל בטבלה מספר :1 האתר נ"צ התחלה סיום התחלה תאריך מקטע נחל הכובשים 180218.576045 14:00 11:20 14.5.2009 1 ביתרונות לס ליד לימנים 179952.577778 17:00 16:00 14.5.2009 2 חירבת כרכור 177285.581218 11:30 10:00 12.3.2010 3 נחל כרכור 176781.581438 12:50 11:50 12.3.2010 4 לימנים ומדרונות נטועים 179781.579302 15:45 14:45 12.3.2010 5 בסיס תחמושת נטוש 178037.576551 17:00 16:25 12.3.2010 6 ליד האנטנה של בזק 180214.568217 12:15 9:25 19.3.2010 7 מישור וגבעות דר' לנחל ב"ש 178421.568248 15:15 13:05 19.3.2010 8 סמוך לנחל ב"ש מדרום 177260.569765 16:05 15:25 19.3.2010 9 שטח נטוע ליד חצרים 173447.571052 12:10 9:50 9.4.2010 10 מדרונות וערוצים נחל עשן 175572.573731 15:05 13:25 9.4.2010 11 בסיס תחמושת נטוש 179116.577064 16:55 16:35 9.4.2010 12 בסיס תחמושת נטוש 178610.577884 17:25 17:00 9.4.2010 13 בסיס תחמושת נטוש 177942.576639 18:00 17:45 9.4.2010 14 א ב תמונה מס' ] :2א[ חלקות זרועות דגנים )שעורה( ליד חירבת כרכור )מקטע ;(3 ]ב[ מחשוף גיר על הגדה של נחל באר שבע )מקטע ) (9צילם :בעז שחם(. 83 ) א (3-שיטות החיפוש והרישום: .1 .2 .3 .4 סקר רגלי לחיפוש בעלי -חיים פעילים. הפיכת אבנים וחפצים שונים בשטח וחיפוש שרידים וסימנים )נשלים ,גללים(. תצפית רכובה בבעלי -חיים בעת הדילוג מאתר לאתר . כל הממצאים נרשמו כולל נקודות ציון לפי מכשיר ,GPSתוך ציון שעת התצפית ,מין ,זוויג ,הערות התנהגותיות ומורפולוגיות . ) א (4-משתתפים: בסקר הנ"ל השתתפו בעז שחם )סוקר עיקרי; מרכז זוחלים ודוחיים ,חלה"ט( ,שלמי אהרון )ביום ;(14.5.2009ארבל לוי )בימי הדיגום של ; (2010אי תן רומם )מרכז הסקר ,יחידת הסקרים דש"א; ביום ;(19.3.2010מתנדבים )ביום :(9.4.2010נדב וטניה מרוקו ,אהרוני בן -זאב 2 +אורחים מחו"ל ).(Dieter Vancraeynest, Maja Marien א ב ג ד תמונה מס' ] :3א[ הופכים אבנים בסיוע ילדים בדואים ,חירבת כרכור )מקטע ] ;(3ב[ ארבל לוי מצלם ] ...ג[ זעמן אוכפים ) Coluber (rogersiצעיר ,ביתרונות לס מיובלי נחל ב"ש )מקטע ] ;(8ד[ ארבל לוי ואיתן רומם מחפשים זוחלים מתחת לאבנים וגרוטאות ,ליד אנטנת "בזק" דרומית לנחל ב"ש )מקטע ) (7צילם :בעז שחם(. 84 חלק ב' – תוצאות הסקר: • נרשמו בסקר מרחב סובב באר שבע 268תצפיות בזוחלים ) 253תצפיות ישירות 3 ,שרידי זוחלים, 8מקבצי קליפות ביצים 2 ,גללים 2 ,נשלים( ,בהן זוהו 14מינים :צבים – זוהה 1מין; לטאות – זוהו 8מינים; נחשים – זוהו 5מינים. • תצפיות אחדות במיני עופות ויונקים כלולות בקובץ האקסל המועבר כנספח לדוח זה . • המינים והכמויות מפורטים בטבלה מספר .2זמני החיפוש מפורטים גם לפי החלוקה של שטח הסקר למקטעי הליכה ,הם אינם מאפשרים השוואה ישירה של מאמצי החיפוש בפועל )בשל הבדלים במרחקי הליכה ,צפיפות אבנים וכדומה( אולם בהמשך ניתנת השוואה איכותית במסגרת הדיון . • פילוח של התצפיות ) מינים וכמויות( לפי בתי גידול כפי שנרשמו תוך כדי הסקר מובא בטבלה מספר ,3גם לכך ניתנת התייחסות השוואתית במסגרת הדיון . טבלה מספר – 2תצפיות סקר זוחלים סובב באר שבע ) :(2010 – 2009 צב -יבשה מצוי חרדון מצוי דרומי Testudo graeca Laudakia stellio brachydactyla Hemidactylus turcicus חרדון מדבר Trapelus pallidus שממית בתים ישימונית מצויה Stenodactylus sthenodactylus מניפנית מצויה Ptyodactylus guttatus נחושית עינונית Chalcides ocellatus חומט מנומר צפוני Eumeces schneideri pavimentatus מדברית עינונית Mesalina guttulata נחשיל חד-ראש Typhlops simoni חנק Eryx jaculus שלון אזורים Eirenis coronelloides Psammophis schokari זעמן אוכפים Coluber rogersi ארבע -קו מובהק תצפיות מינים מאמץ חיפוש )בדקות( מין מקטע 1 2 3 4 5 6,12 13,14 7 8 9 10 11 מזדמן סה" כ 0 2 0 0 0 5 4 0 0 3 0 0 2 0 0 0 0 0 4 8 0 0 0 0 1 1 4 0 5 1 0 0 0 0 0 2 0 24 2 7 0 0 0 0 0 0 0 3 1 0 0 0 0 0 0 0 0 4 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 8 10 33 12 20 3 3 4 4 5 160 60 90 60 60 1 0 0 0 0 0 0 3 1 2 3 0 1 1 5 25 0 0 0 0 0 0 0 2 3 5 17 3 1 21 3 65 0 0 0 1 5 2 0 9 14 1 2 0 0 8 16 52 1 0 0 0 0 0 0 1 12 3 0 0 8 1 7 66 0 18 3 1 0 3 3 28 1 1 0 0 0 0 0 6 1 0 0 0 0 0 0 1 0 1 0 1 0 1 0 7 0 0 2 0 0 0 0 2 0 1 0 0 0 0 0 1 34 32 27 6 15 37 34 268 8 8 5 4 4 7 5 14 95 170 130 40 140 100 ... ... )* הערכים המסכמים את מספר הפרטים כוללים פגרים ,נשלים ומקבצי ביצים שזוהו ברמת מין ( 85 טבלה מספר – 3פילוח תצפיות סקר זוחלים מרחב סובב באר שבע לפי בתי גידול: מין צב -יבשה מצוי חרדון מצוי דרומי חרדון מדבר שממית בתים ישימונית מצויה מניפנית מצויה חומט מנומר צפוני נחושית עינונית מדברית עינונית נחשיל חד-ראש חנק שלון אזורים זעמן אוכפים ארבע -קו מובהק species Testudo graeca Laudakia stellio brachydactyla Trapelus pallidus Hemidactylus turcicus Stenodactylus sthenodactylus Ptyodactylus guttatus Eumeces schneideri pavimentatus Chalcides ocellatus Mesalina guttulata Typhlops simoni Eryx jaculus Eirenis coronelloides Coluber rogersi Psammophis schokari סה"כ תצפיות : עושר מינים: גבעות אבניות 0 גבעות ומישורי לס 0 קירות וערוצי לס 2 ערוצים אבניים 0 נטיעות 0 מופר 1 סה" כ 3 1 0 7 3 2 5 8 0 40 4 0 0 4 0 9 5 0 4 25 2 65 0 0 3 6 0 16 0 0 6 1 0 29 9 52 0 7 15 1 0 2 0 0 33 6 0 28 6 4 0 5 0 0 62 9 0 7 5 0 0 0 2 0 80 7 0 0 0 0 0 0 0 0 4 1 0 9 0 0 0 0 0 0 29 5 1 15 2 1 1 0 0 1 60 10 1 66 28 6 1 7 2 1 268 14 )* הערכים המסכמים את מספר הפרטים כוללים פגרים ,נשלים ומקבצי ביצים שזוהו ברמת מין ( א ב ג ד תמונה מס' ] :4א[ מדרון עם ׁשיחים נטועים וברקע לימן )מקטע ] ;(5ב[ בסיס תחמושת לשעבר )מקטעים ] ;(14- 12 ,6ג[ מישור לס )מקטע ] ;(8ד[ גבעות רוויות אבן גיר ,ברקע מישור וערוצי לס )מקטע ) (8צילם :בעז שחם(. 86 חלק ג' – דיון ,מסקנות והמלצות: ]ג [1-התרשמות כללית ומצאי הזוחלים במרחב סובב באר שבע . הנופים ובתי הגידול במרחב סובב באר שבע נראים ,על פניהם ,מתאימים למגוון רחב של מיני זוחלים ,מצאנו בהם בתי גידול מגוונים ועשירים בצומח חד -שנתי ורב -שנתי והיו לפחות סימנים לפעילות של בעלי חיים מכל הקבוצות הטקסונומיות .בשנת 2009התעכב לוח הזמנים של סקר הזוחלים עד להשלמת מיפוי הצומח ובתי הגידול ,כתוצאה מכך לא ניתן היה לבצע את הסקירה בעונה המיטבית ויצאנו לשטח רק פעם אחת להתרשמות כללית והתחלת רישום תצפיות )מאי .(2009בשנת 2010חלו אירועי גשם מאוחרים יחסית במקומות שונים בארץ לרבות בצפון הנגב , התאריכים שבהם הגענו לשטח היו מצוינים וניכרו בשטח פריחה ושפע פעילות של חסרי חוליות . למרות זאת ,רשימת המצאי שלנו למרחב זה היא חלקית ,ובהמשך מסמך זה אתייחס לרשימת המצאי האזורית המבוססת על מקורות מידע שונים. מניסיון קודם בצפון הנגב ועל פי הידוע מהספרות ,צפויים להימצא בשטח מינים רבים שלא מצאנו ,אותם סביר שנפגוש בעתיד )אם נחפש( .חלקם נפוצים למדי ,למשל הלטאה שנונית נחלים ) (Acanthodactylus boskianusוהנחש מטבעון מדבר ) ,(Spalerosophis diademaשניהם נמצאו למשל במסגרת "סקר אקולוגי סביבתי בנחל באר שבע וביובליו העיקריים" )גפני .(2001 ,אחרים נדירים או ספוראדיים בהופעתם ,למשל כוח אפור ) (Varanus griseusשנצפה אף הוא במסגרת הנ"ל )גפני .(2001 ,רשימה מלאה של המינים המוכרים מחבל ארץ זה מובאת בטבלה מספר ) 4ראה להלן( ,תוך השוואה לממצאי הסקר הנוכחי .בסך הכול מצאנו 14מינים מתוך 38העשויים להימצא באזור לפי רשימה זו )הכוללת 3מיני דוחיים( ,ללא ספק רשימה חלקית בלבד .יהיה מעניין ,למשל ,לברר האם נימון דק ) (Leptotyphlops macrorhynchusנוכח במרחב סובב באר שבע במקביל לנחשיל חד-ראש ) (Typhlops simoniשכן נמצא בסקר ,לאחרונה נמצאו שני המינים הללו בסמוך לקיבוץ דבירה )מחקרו של גיא רותם ,אונ' בן -גוריון בנגב ,מידע שטרם פורסם(, במרחק כ 15 -ק"מ בלבד בקו אווירי מגבול אזור הסקר הנוכחי. השוואה בין מקטעי ההליכה השונים במסלולים שנסקרו מעלה תמונה מעניינת ולא פשוטה לפענוח )ראה טבלה מס' .(2בשני המקטעים הראשונים ) (1+2ממצאי הזוחלים היו נמוכים ועניים בהשוואה לכל שאר המקטעים בהינתן מאמץ הדיגום שהושקע )סה" כ 18תצפיות 4 ,מינים( ,אין זה מפתיע ,מאחר שהם נערכו ביום חם ויבש שבו לא שררו תנאים מיטביים לחיפוש זוחלים )מאי .(2009כל יתר המקטעים נסקרו באביב ,2010והעלו כמות רבה ועשירה יותר של ממצאים ביחס למאמץ הדיגום .המקטעים העשירים ביותר בממצאים היו באזור בסיס התחמושת הנטוש בכניסה הצפונית לבאר שבע )סכימה של מקטעים 34 ;14+13+12+6תצפיות 8 ,מינים( ,אזור תחנת האנטנות של "בזק" דרומית לעיר )מקטע 32 ;7תצפיות 8 ,מינים( ומדרונות וערוצי נחל עשן )מקטע 37 ;11תצפיות 7 ,מינים( .אין זה מפתיע שהמתאם בין משך זמן החיפוש לבין כמות התצפיות ועושר המינים הוא חלקי בלבד ,לאור העובדה שמקטעי ההליכה אינם אחידים במגוון הנופים ובתי הגידול שהם מכילים .השוואה נכונה יותר היא לגבי הבדלים בין בתי הגידול ,כפי שמפורט בהמשך. 87 השוואה בין בתי הגידול בהם נצפו זוחלים במהלך סקר זה אף היא מעניינת ,ומלמדת הרבה יותר על הפיזור המרחבי של הזוחלים והפעילות שלהם בשטח לעומת השוואה בין מקטעי הסקר . לא ניתן להתייחס לזמן חיפוש באופן השוואתי כי אין רזולוציה של מאמץ דיגום לפי סוגי בתי הגידול – שיטת הרישום היא שבעת תצפית בזוחל נרשם גם הטיפוס של בית גידול שבו הוא נצפה . בהכללה מאד גסה התצפיות מוינו לשישה טיפוסי בית גידול" :גבעות אבניות"" ,גבעות ומישורי לס"" ,קירות וערוצי לס"" ,ערוצים אבניים"" ,נטיעות" )שטחים נטועים ,לרבות לימנים ,טראסות ושׁיחים( ו"מופר " )שולי דרכי עפר ,מזבלות ,מעזבות( .בתי הגידול של הלס נמצאו העשירים ביותר בממצאים מבחינה כמותית ,בגבעות ומישורי לס היו 62תצפיות ) 9מינים( ובקירות וערוצי לס היו 80תצפיות ) 7מינים( .האזורים המופרים גם כן נמצאו עשירים ) 60תצפיות 10 ,מינים ( אך יש לזכור שלתוך קטגוריה זאת נכנס חתך רחב של כלל בתי הגידול ,ומרבית התצפיות שנרשמו כ"מזדמנות" מחוץ למקטעים ה"רשמיים" של הסקר )ראה עמודה "מזדמן " בטבלה מספר .(2לכן הדבר איננו מעיד על כך שזוחלים יעדיפו סביבה מופרת .בית הגידול העני ביותר היה "ערוצים אבניים" ) 4תצפיות ,מין ( 1וזה איננו מפתיע .זהו בית גידול קיצוני יחסית ובסמוך אליו יש שפע בתי גידול עדיפים מבחינת מקומות מסתור ונוכחות צמחייה ומזון )חרקים ,במקרה של מרבית מיני הלטאות הרלוונטיות( .אם נתעלם לרגע מבית הגידול של הערוצים האבניים ,במקום השני לפני תחתית הרשימה ,מבחינת עושר ושפע נמצאו "גבעות אבניות" ) 33תצפיות 6 ,מינים( ובמקום הנמוך ביותר נמצאים שטחים "נטועים" ) 29תצפית 5 ,מינים( .המינים הנפוצים ביותר בסקר היו נחושית עינונית ) 66תצפיות( ,שממית בתים ) 65תצפיות( ומניפנית מצויה ) 52תצפיות(. לא צפינו בפרטים של שנונית באר שבע ) (Acanthodactylus beershebensisבמהלך הדיגום, למרות שדגמנו בשטחים מתאימים למין זה .סביר להניח שלו ריכזנו מאמצים במציאתה ,היינו מצליחים ,אך זה היה בא על חשבון סקירה של בתי גידול אחרים במסגרת מגבלות הזמן שעמד לרשותנו .מין זה אופייני למישורי לס ולערוצי לס רחבים ונחשב אנדמי לבקעת באר שבע ולשטחי הלס שמדרום וממזרח לה .ידוע ממחקרו של דרור הבלנה )(Hawlena & Bouskila, 2006 שפעולות נטיעה מסוג "סוואניזציה" פוגעות פגיעה אנושה באוכלוסיות מין זה ,שמעמדו נחשב "בסכנת הכחדה חמורה" ) (CRברשימת הספר האדום )בוסקילה .(2002 ,נטיעת עצים מעל הצפיפות הטבעית של עצי בר בשטחי לס הביאו ,על פי מחקר זה ,לשינוי קיצוני בהרכב מיני הלטאות בשטח ,עקב שינויים בלחצי הטריפה של עופות )כגון :בז מצוי ,חנקן גדול( שהעצים מהווים עבורם נקודות תצפית לאיתור טרף .אחד המינים שנעלם מהשטח בעקבות שינויים אלה היה שנונית באר שבע. ממצאים נוספים בשטח ,שאינם קשורים לזוחלים ,כללו קן של כוס החורבות )(Athene noctua באחד הערוצים ,פגר של תן זהוב ) (Canis aureusועוד תצפיות ועדויות לנוכחות מיני עופות ויונקים נוספים ,והן נכללות בקובץ האקסל המצורף לדוח זה .התרשמתי גם מן העושר הגדול של מיני הצומח החד -שנתי והרב -שנתי וכן ממגוון גדול של מיני חסרי חוליות )לא נעשה דיגום שיטתי ואין לי הידע לזהות את המינים ברובם ,לכן לא הוכנה רשימת מינים(. 88 מסקנות והמלצות: • באפן כללי ,מומלץ להמשיך לאסוף נתונים להשלמת רשימת המצאי של מרחב סובב באר שבע; כרגיל ,מומלץ לערוך סקרים/ניטור עתידיים לזוחלים באביב המוקדם )מרץ -אפריל( ובמידת האפשר להתאים את העיתוי המדויק לפיזור הגשמים של אותה שנה. • בתי הגידול העשירים ביותר בזוחלים היו אזורי לס ,בהשוואה לאזורים סלעיים או אבניים. זה מדגיש את החשיבות של שטחים אלו לשימור. • כדאי לבחון האם קיים קשר אמפירי בין לחץ הרעיה לבין עושר ושפע הזוחלים בשטח. • מומלץ לבצע סקר השלמה ממוקד לאיתור/אישוש נוכחות שנונית באר שבע במרחב. • למרות הנוכחות הבולטת של האדם והשפעותיו בשטח ,מרחב סובב באר שבע מגוון ועשיר מבחינה נופית ומבחינת הצומח והחי החיים בו ומהווה מסדרון חשוב בין ספר המדבר לבין המדבר .למרות שברור שלא מצאנו את כל מיני הזוחלים המאכלסים את השטח ,החשיבות של שמירת השטח ברורה. • פעולות החישוף והנטיעה )"סוואניזציה"?( של הגבעות בחלק הצפוני של השטח )מול גבעות גורל( בעייתיות מבחינת האקולוגיה של אזור זה ופוגעות קשות במרכיבי הצומח והחי המקומיים האופייניים ,שחלקם אנדמיים )דוג' שנונית באר שבע(. ]ג [2-מצאי דוחיים באתרים הנדגמים. לא מצאנו דוחיים )בוגרים או ראשנים ( במהלך הסקר .יהיה מעניין לבדוק בעונת הרבייה של דוחיים לגבי נוכחות של ביצים ,ראשנים ובוגרים בגופי מים )מעיינות ,גבים ,בורות מים ,גתות( .כך ניתן יהיה לקבל תמונה יותר מלאה של מגוון מיני דוחיים במרחב .רשימת מינים משוערת נכללת בטבלה מס' ,4ורשימת המינים שנמצאו בסקר קודם )גפני (2001 ,נכללת בטבלה מס' .5רצוי לבדוק מה מצב הדוחיים בשטח ,כמעט עשור לאחר הסקר הנ"ל. המלצה :לערוך סקר דוחיים )ראשנים( בסוף החורף. ]ג [3-מינים מרשימת "הספר האדום". בין המינים שמצאתי נכללים שני מיני זוחלים מרשימת המינים בסכנה לפי "הספר האדום" של ישראל )בוסקילה ,(2002 ,צב יבשה מצוי ) (Testudo graecaהמוגדר כמין ש"עתידו בסכנה" )(VU וחרדון מדבר ) (Trapelus pallidusהמוגדר כמין "בסיכון נמוך" ) .(NTעוד חמישה מינים מרשימת המינים הפוטנציאליים לאזור )ראה טבלה מס' ( 4נכללים בספר האדום ,שלושה מיני דוחיים ושני מיני זוחלים .זהו מספר לא מבוטל. מסקנה :במרחב סובב באר שבע יש מינים בעדיפות לשימור )"מינים אדומים"(. 89 ]ג [4-השוואה בין ממצאי הסקר הנוכחי לסקרים קודמים. בטבלה מספר 5נערכה השוואה של רשימת המצאי בסקר הנוכחי לרשימות המצאי של סקרים קודמים באזורים שהם מספיק קרובים או דומים למרחב סובב באר שבע" :סקר אקולוגי סביבתי בנחל באר שבע וביובליו העיקריים" )גפני (2001 ,ו"סקר זוחלים באזור להב" )הבלנה.(2002 , בסקר של גפני ) (2001זוהו בסה"כ 31מינים ,מתוכם (%37) 11נכללים במצאי של סקר סובב באר שבע ) 14מינים( .מתוך 20המינים שלא נמצאו בסקר הנוכחי 3 ,הם מיני דוחיים 9 ,מינים מוגדרים כים -תיכוניים או גנרליסטים ,ו 8-הנותרים מוגדרים כמינים מדבריים .מתוך כל אלה ,שניים חשודים בעיני כשגויים :מדווח שם )לפי הספרות ( על נוכחות לטאה זריזה ) ,(Lacerta laevisמין שאופייני לחורש ים -תיכוני ,מאזור דרום הר חברון; ועל ארבע -קו מצרי )) (Psammophis aegyptiusתצפית בשטח( ,מין נדיר שתפוצתו מוגבלת לדרום הערבה ולהרי אילת ,מאזור נחל באר שבע תחתון .במקרה של לטאה זריזה ,יתכן שמדובר בטעות דיווח היסטורית מתוך הספרות .במקרה של ארבע -קו מצרי , יתכן שמדובר בזיהוי שגוי בשטח או בשגיאת כתיב )נרשם "מצרי" במקום "מצוי" ,שמו הקודם של ארבע -קו מובהק( שהשתרבבה אל הדוח הסופי .בירור שערכתי בנושא עם ד"ר שריג גפני העלה שיתכן שאכן מדובר בטעויות ,אך לא בהכרח .קשה לשחזר כעת .בכל מקרה חשוב לציין שהדיגום בסקר של גפני ) (2001נמשך על פני ארבע עונות של שנה שלמה וכלל תחום גיאוגרפי רחב יותר מסקר סובב ב"ש. בסקר של הבלנה ) (2002זוהו בסה"כ 19מינים ,מתוכם (%37) 7נכללים במצאי של סקר סובב ב"ש .למרות שאזור להב נחשב ספר מדבר ,מרבית המינים שנמצאו ) 18מתוך ( 19נחשבים ים -תיכוניים או גנרליסטים ,המין המדברי היחיד שהיה נוכח שם היה פתן שחור ) .(Walterinnesia aegyptiaחשוב לציין שאזור להב מייצג אזור עם השפעות ים -תיכוניות חזקות מאד לעומת מרחב סובב ב"ש ,בשל מיקומו הצפוני יותר יחסית למרחב הסקר הנוכחי ובשל האלמנטים של יערות נטועים הקיימים בו .אין זה מפתיע שמצאנו ייצוג נרחב יותר של מינים מדבריים בסקר הנוכחי . נקודה מעניינת וראויה לציון ,החוזרת כחוט השני בכל הסקרים הללו ,היא היותו של המרחב של צפון הנגב אזור מעבר בין ספר המדבר לבין המדבר .לאחרונה הזדמן לי להיות שותף בעבודת השדה של מחקרו של גיא רותם ,תלמיד לתואר שלישי במעבדתו של פרופ' ירון זיו )אונ' בן -גוריון בנגב( ,ושם אנו מוצאים לעתים מינים במקומות שמפתיעים אותנו בהתחשב במידע הקיים לגבי תפוצתם .מצאנו , למשל ,נוכחות מינים "דרומיים" במקומות צפוניים יחסית – ישימונית מצויה ) Stenodactylus (sthenodactylusבאזור דבירה; וגם דוגמאות הפוכות ,למינים "צפוניים" במקומות דרומיים יחסית – שלון טלוא -ראש ) (Eirenis rothiבאזור נחל גרר. 90 : ( למידע קודם2010 – 2009) – השוואת ממצאי סקר סובב באר שבע4 טבלה מספר מוגדר ב"ספר † "האדום EN NT VU VU LC LC NT LC LC LC LC LC LC LC CR LC LC LC LC LC LC NT LC LC LC LC LC LC LC LC LC LC LC LC LC LC LC LC מקורות **קודמים + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + 38 סקר סובב באר שבע + + + + + + + + + + + + + + 14 Species Bufo viridis Rana levantina Hyla savignyi Testudo graeca Mauremys caspica Laudakia stellio brachydactyla Trapelus pallidus Chamaeleo chamaeleon recticrista Hemidactylus turcicus Stenodactylus sthenodactylus Ptodactylus guttatus Tropiocolotes naterreri Mesalina guttulata Mesalina olivieri Acanthodactylus beershebensis Acanthodactylus boskianus Ophisops elegans Chalcides ocellatus Mabuya vittata Ablepharus rueppellii Eumeces schneideri pavimentatus Varanus griseus Typhlops simonii Typhlops vermicularis Leptotyphlops macrorhynchus Eryx jaculus Coluber rogersi Coluber rubriceps Coluber jugularis Rhynchocalamus melanocephalus Eirenis rothi Eirenis coronelloides Malpolon monspessulanus Psammophis schokari Telescopus fallax syriacus Walterinnesia aegyptia Echis coloratus Vipera palaestinae שם המין קרפדה ירוקה צפרדע נחלים אילנית מצויה יבשה מצוי- צב צב ביצות חרדון מצוי דרומי חרדון מדבר זיקית ים תיכונית שממית בתים ישימונית מצויה מניפנית מצויה שממית זוטית מדברית עינונית מדברית פסים שנונית באר שבע שנונית נחלים עינחש נחושית עינונית חומט פסים חומט גמד חומט מנומר צפוני כוח אפור נחשיל חד ראש נחשיל מצוי נימון דק חנק זעמן אוכפים זעמן זיתני זעמן שחור שחור ראש ראש- שלוון טלוא שלון אזורים קשקשים מצוי- תלום קו מובהק- ארבע חתול חברבר- עין פתן שחור אפעה צפע מצוי :סך הכול מינים תצפיות, תצפיות אישיות של המחבר: ( ידועים מאזור צפון הנגב מתוך+) ** מינים אשר מסומנים ב תצפיות של עמיתים ומתוך הספרות ההרפטולוגית הזמינה,במאגר המידע של מרכז זוחלים ודוחיים . לכל המינים הללו פוטנציאל להימצא בצפון הנגב.(2001 , אמתי ובוסקילה:)לדוגמה :(2002 ,; בוסקילה2002 ,† הגדרות "מינים אדומים" מתוך הספר האדום של ישראל )גפני " – "עתידו בסכנהVulnerable = VU " – "בסיכון נמוךNear Threatened = NT " – "לא בסיכוןLeast Concern = LC " – "חסר מידעData Deficient = DD – נכחד לחלוטיןExtinct = EX " – "נכחד באזורנוRegionally Extinct = RE " – "בסכנת הכחדה חמורהCritically Endangered = CR " – "בסכנת הכחדהEndangered = EN 91 טבלה מספר – 5השוואת ממצאי הסקר הנוכחי לסקרים קודמים )גפני ;2001 ,הבלנה: (2002 , נחל חברון עליון נחל חברון תחתון נחל אשתמוע נחל יתיר נחל ענים מלחתה ערוער צאן בקע העיר באר שבע נחל ב"ש תחתון + + + + + + + + אזור להב שם המין קרפדה ירוקה צפרדע נחלים + אילנית מצויה Hyla savignyi + + + + + צב -יבשה מצוי Testudo graeca חרדון מצוי † Laudakia stellio + + + + + + + + + + + + + חרדון מדבר Trapelus pallidus זיקית † Chamaeleo chamaeleon + + + + + + + + + + שממית בתים Hemidactylus turcicus + + + ישימונית מצויה Stenodactylus sthenodactylus + + + + + + + + + + מניפנית מצויה Ptodactylus guttatus + + + + מדברית עינונית Mesalina guttulata + מדברית פסים Mesalina olivieri + + לטאה זריזה ** Lacerta laevis + + + שנונית באר שבע Acanthodactylus beershebensis + + + + + שנונית נחלים Acanthodactylus boskianus + + + + + עינחש Ophisops elegans + + + + נחושית עינונית Chalcides ocellatus + נחושית נחשונית Chalcides guentheri + חומט גמד Ablepharus rueppellii + חומט נקוד Ophiomorus latastii + + + + חומט פסים Mabuya vittata חומט מנומר † Eumeces schneideri + + + + + כוח אפור Varanus griseus נחשיל חד ראש Typhlops simoni חנק Eryx jaculus + זעמן אוכפים Coluber rogersi + + + + זעמן שחור Coluber jugularis + זעמן זיתני Coluber rubriceps + + + + + זעמן מטבעות Coluber nummifer + + מטבעון מדבר Spalerosophis diadema שלון אזורים Eirenis coronelloides + + + + + תלום -קשקשים מצוי Malpolon monspessulanus + + + ארבע -קו מובהק Psammophis schokari + ארבע -קו מצרי ** Psammophis aegyptius + + + עין -חתול חברבר Telescopus fallax + + + פתן שחור Walterinnesia aegyptia + + + + + אפעה Echis coloratus + + + + + צפע מצוי Vipera palaestinae 19 6 5 10 3 9 12 17 13 11 17 סך הכול מינים: † = גפני ) (2001אינו מציין באיזה תת -מין מדובר במינים הללו ,לשניהם יש תת -מין צפוני ותת -מין דרומי בארץ. ** = לדעתי מדובר בטעויות בזיהוי המינים )בספרות המצוטטת ע"י גפני 2001 ,או בהגדרת ממצאים בשטח(. Bufo viridis Rana levantina סקר נוכחי אזור + + + + + + + + + + + + + + 14 92 חלק ד' – תודות : רב תודות לאורי רמון על היוזמה והסבלנות ,בעיקר בשלב הסיכומים .לשלמי אהרון ולארבל לוי, שותפיי לעבודת השדה .לאיתן רומם ,רכז הפרויקט ,לתמיכה בכל שלבי העבודה כולל בשטח במהלך עונת .2010למימי רון ,על הכבוד והעונג לעבוד במחיצתה בשטח ,לקבל ממנה הדרכה בהיכרות עם השטח והניווט בו ובכלל .למתנדבים אשר סייעו לנו בשטח .לאנשי ממ"ג של מכון דש"א ,החברה להגנת הטבע על ביצוע המיפוי .לילדים הבדואים אשר סייעו לנו בהפיכת האבנים ובמציאת חיות )ר' תמונה מס' -3א(. חלק ה' – ספרות: • אמתי ,פ .ובוסקילה ,ע .(2001) .מדריך לזוחלים ודוחיים בישראל" .כתר" הוצאה לאור ,י -ם. • בוסקילה ,ע .(2002) .בתוך :דולב ,ע .ופרבולוצקי ,א) .עורכים( ,הספר האדום של החולייתנים בישראל )זוחלים( .רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע ,מפעלות "יפה נוף" ,ירושלים . • גפני ,ש .(2001) .סקר אקולוגי סביבתי בנחל באר שבע וביובליו העיקריים. • גפני ,ש .(2002) .בתוך :דולב ,ע .ופרבולוצקי ,א) .עורכים( ,הספר האדום של החולייתנים בישראל )דוחיים( .רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע ,מפעלות "יפה נוף" ,ירושלים. הבלנה ,ד .(2002) .סקר זוחלים באזור להב ,ע"מ 92- 86בתוך :צוער ,א .ורמון ,א) .עורכים( ,סקר • להב – סקר ,ניתוח והערכה של משאבי טבע ,נוף ומורשת .יחידת הסקרים ,מכון דש"א. • שחם ,ב) .תצפיות שונות במסגרת עבודת מרכז מידע זוחלים(. • שחם ,ב .(2009) .דוח ביניים :סקר זוחלים במרחב סובב באר שבע ) 14במאי .(2009הוגש ליחידת הסקרים ,מכון דש"א. • Hawlena, D. & Bouskila, A. (2006). Land management practices for combating desertification cause species replacement of desert lizards. Journal of Applied Ecology 43: 701-709. א תמונה מס' ] :4א[ כוס החורבות ) ,(Athene noctuaבתוך בסיס התחמושת העזוב )מקטע ] ;(12ב[ זעמן אוכפים ) ,(Coluber rogersiבוגר לפני התנשלות ,נמצא בתוך סדק בקיר ערוץ לס )מקטע ) (8צילם :בעז שחם(. ב 93 נספח :מגדיר מצולם למינים שנצפו במהלך סקר סובב באר שבע )כל התמונות צולמו על ידי בעז שחם © ,כל הזכויות שמורות( צב -יבשה מצוי )(Testudo graeca סדרה :צבים משפחה :צבי יבשה נפוץ בחבל הים -תיכוני של ישראל מהגולן והגליל העליון ,דרך העמקים הכרמל ושדרת ההר ,שומרון ויהודה ,שיפולי בקעת הירדן ,מישור החוף והשפלה ,עד לצפון הנגב )בערך עד אזור באר שבע(. תפריטו בעיקר צמחוני .הרבייה באמצעות ביצים שהנקבה מטילה ומטמינה באדמה באביב ,בוקעות בסוף הקיץ .פעיל לאורך כל השנה בימים בהם מזג האוויר אינו גשום או שרבי .חיזור והזדווגות ניתן לראות בכל חודשי השנה )בניגוד לזוחלים אחרים בארץ( .אורך השריון עד 25ס"מ. חרדון מצוי דרומי ) (Laudakia stellio brachydactyla סדרה :לטאות משפחה :חרדוניים אחד הזוחלים המוכרים ביותר בישראל, זהו תת -מין שתפוצתו בנגב ,בעוד שבמרכז ובצפון הארץ נפוץ תת -המין חרדון מצוי צפוני ) (L. s. stellioהשונה בגווניו מהדרומי .זכרים בוגרים הם גדולים וכהים יותר מן הנקבות .הזכר טריטוריאלי ומגן על נחלתו מנקודת תצפית גבוהה ,תוך הדגשת נוכחותו בתנועות דמויות קידה .הנקבות והצעירים בגווני אפור -חום ויותר נחבאים אל הכלים .חרדונים מבלים שעות רבות ב"התחרדנות" – קליטת חום מקרני השמש בפעולה דמוית שיזוף .טורפים חרדון מצוי דרומי ,נקבה הרה בפתח מחילת ההטלה )(9.4.2010 חסרי חוליות ,לטאות ומכרסמים קטנים . אורכו המרבי 33ס"מ. חרדון מדבר )(Trapelus pallidus סדרה :לטאות משפחה :חרדוניים אחד הזוחלים המוסווים ביותר במדבר , בצורה בצבעים ובהתנהגות .נפוץ בנגב ובערבה .הזכר טריטוריאלי ומגן על נחלתו מנקודת תצפית גבוהה ,לעתים מתעמת עם זכרים יריבים .כמו החרדון המצוי ,גם הוא מבלה שעות רבות ב"התחרדנות" – קליטת חום מקרני השמש בפעולה דמוית שיזוף .טורפים חסרי חוליות ,ואולי גם לטאות קטנות מהם .אורכו המרבי 20 ס " מ. חרדון מדבר ,זכר בעמדת הסוואה על אבן )(12.3.2010 94 מניפנית מצויה )(Ptyodactylus guttatus סדרה :לטאות משפחה :שממיתיים נפוצה בחבל הים -תיכוני של ישראל ובמרבית האזורים המדבריים .בצפון הארץ )גולן ,גליל ,חרמון ( "מוחלפת" על ידי מניפנית גלילית ) (P. puiseuxiובהרי אילת ודרום הערבה על ידי מניפנית אילתית ) .(P. hasselquistiiמניפנית מצויה פעילה לרוב בלילה אך גם ביום במקומות מוצלים כגון חורבות ,סדקי סלעים ומערות .אצבעותיה בעלות משטחי הצמדה דמויי מניפה )מכאן שמה( .אוכלת חסרי חוליות קטנים .הנקבה מטילה ביצים )בכל פעם זוג ביצים( המודבקות לסלע .אורכה המרבי 15ס"מ .בנגב מסתתרת לעתים בסדקים של ערוצי לס. שממית בתים )(Hemidactylus turcicus סדרה :לטאות משפחה :שממיתיים נפוצה בכל הארץ .נמצאת לעתים קרובות מאד על קירות בתים ומבנים אחרים ומכאן שמה העברי .בטבע מיטיבה לטפס על סלעים ועל עצים באמצעות משטחי הצמדה מיוחדים בכריות אצבעותיה . בעלת צבעי הסוואה ואת גבה וזנבה מעטרים גבשושיות וקוצים התורמים גם להסוואתה .אוכלת חסרי חוליות קטנים . אורכה המרבי 12ס"מ .הנקבה מטילה ביצים ) בדרך כלל זוג ביצים( מתחת לאבנים או בנקיקי סלעים. ישימונית מצ ויה )(Stenodactylus sthenodactylus סדרה :לטאות משפחה :שממיתיים הנפוצה משלוש מיני הישימונית )"שממית מדבר"( בישראל .בחולות הנגב נפוצה ישימונית רביבים ) ,(S. petriiבחולות הערבה ישימונית תמנע ) ,(S. doriaeאשר מתמחות בבית גידול חולי .לעומתן , ישימונית מצויה אינה מתמחה בקרקע חולית ונפוצה בכל בתי הגידול המדבריים או המדבריים למחצה )כולל חולות מישור החוף( .כולן שוכנות קרקע מובהקות ואין להן משטחי הצמדה באצבעות ,אך מצוידות בטפרים חדים לחפירת מחילות . הצבעים והדגם של ישימונית מצויה חסרי מסווים אותה היטב במדבר .אוכלת ישימונית מצויה ,נקבה בתוך גומה שנחפרה מתחת לאבן )(12.3.2010 חוליות קטנים .אורכה המרבי 10ס"מ. הנקבה מטילה ביצים )בדרך כלל זוג ביצים( בתוך מחילה בקרקע. 95 נחושית עינונית )(Chalcides ocellatus סדרה :לטאות משפחה :חומטיים נפוצה בכל הארץ כמעט בכל בתי הגידול , אחד הזוחלים הכי נפוצים שלנו .על גבה כתמים דמויי עיניים )נקודה לבנה מוקפת שחור( ומכאן שמה העברי .יש רבגוניות גדולה בגוון היסוד של הגב )בהיר עד כהה ( ובכמות וצפיפות ה"עיניים" .אורכה המרבי 23ס"מ .טורפת בעיקר חסרי חוליות קטנים .מיטיבה להתחפר בקרקעות קלות או כבדות ,יחסית מגושמת בריצה על הקרקע .הנקבה משריצה ולדות חיים בתחילת הקיץ. חומט מנומר צפוני )(Eumeces schneideri pavimentatus סדרה :לטאות משפחה :חומטיים נפוץ בחבל הים -תיכוני של ישראל .זהו תת -מין צפוני ,במישורי הלס ובהר הנגב נפוץ תת -המין חומט מנומר דרומי ) E. s. (schneideriשצבעיו שונים מאלו של הצפוני .הוא הגדול בחומטי ישראל – הזכרים מגיעים לאורך מרבי של 50ס"מ. לזכרים בוגרים דגם כתמים אדומים סדורים בשורות לאורך הגב .בצעירים הדגם כולל בנוסף נטפים שחורים ולבנים הפזורים על הגב ,אשר משתמרים בנקבות אך נעלמים בזכרים עם בגרותם .טורף לטאות ,מכרסמים קטנים וחסרי חוליות . )מצאנו פרט של תת המין הצפוני מצפון חומט מנומר צפוני ,זכר בעל זנב מחודש )(9.4.2010 לעיר באר שבע ,יתכן שבמישורי הלס מדרום לעיר ניתן למצוא כבר את תת המין הדרומי(. מדברית עינונית )(Mesalina guttulata סדרה :לטאות משפחה :לטאיים נפוצה בחבל המדברי של ישראל ,בעיקר בבתי גידול בעלי תכסית של אבנים וסלעים ,בנגב בערבה ובמדבר יהוד ה ומזרח שומרון .לטאה פעילת יום זריזה ביותר ,עדינה יחסית למראה ,זנבה ארוך מאד )אם הוא מקורי ולא מחודש( ביחס לגופה .על הגב זרועים כתמים דמויי "עיניים" ,מסודרים בשורות אורך – מכאן שמה העברי .אחת הלטאות הנפוצות ביותר בבתי הגידול בהם היא נפוצה . ניזונה בחסרי חוליות קטנים .אורכה המרבי 18ס"מ .הנקבה מטילה ביצים מתחת לאבנים או בתוך מחילה. מדברית עינונית ,נקבה בעלת זנב מחודש מסתתרת בצל שיח )(19.3.2010 96 נחשיל חד-ראש )(Typhlops simoni סדרה :נחשים משפחה :נחשיליים נפוץ בחבל הים -תיכוני של ישראל עד לצפון הנגב .נחש קטן ותת -קרקעי ,לכן מעט מאד ידוע אודותיו .ראשו מחודד ודמוי יתד ,מכאן שם המין .שם הסוג נגזר מקיצור שמו הקודם בעברית – "נחש שלשולי" = נחשיל .ככל הנראה ניזון בעיקר מזחלים וגלמים של נמלים ,לעתים קרובות נמצא בקרבת ואף בתוך קיניהן . פוגשים אותו בעיקר מתחת לאבנים .עי ניו שקועות מתחת לעור ולפיכך הוא כמעט עיוור .בקצה זנבו מעין קוץ )ללא עוקץ או ארס!( המשמש לו כעוגן כשהוא מתחפר . אורכו המרבי כ 28ס"מ. חנק )(Eryx jaculus סדרה :נחשים משפחה :חנקיים נחש לא ארסי המבלה את רוב זמנו מתחת לאדמה ,מחופר בקרקע קלה ,בתוך מחילות או מתחת לאבנים .נפוץ בצפון הארץ ,במרכזה ובנגב לפחות עד קו הרוחב של דימונה .גופו קצר ועבה ,שרירי מאד ומראהו גוצי .לעתים אורב לטרף כשהוא מחופר כולו באדמה ורק קצה ראשו מבצבץ .ניזון בעיקר במכרסמים ,בלטאות , ואולי גם מנחשים קטנים ממנו .הנקבה משריצה ולדות חיים .אורכו המרבי בטבע כ 80ס"מ .אינו מסוכן לבני אדם כלל ,אך בשל הדמיון בדגם ובצבע לצפע – עלול למצוא את מותו )שלא לצורך ( בידיהם של אנשים מבוהלים. זעמן אוכפים )(Coluber rogersi סדרה :נחשים משפחה :זעמניים נחש לא ארסי המיטיב לטפס קירות לס וסלע בערוצים .נפוץ באזורים מדבריים בהם קרקע לס ,בעיקר במישורים של בקעת באר שבע ובשיפולי הר הנגב .אורכו המרבי בטבע 120ס"מ .שמו העברי נגזר מהכתמים דמויי אוכפים )אינם מקיפים את כל הגוף מצד הבטן( חומים שעל רוב גופו ,ההולכים ודוהים בכיוון הזנב .הנקבה מטילה ביצים ומטמינה אותן במחיל ה בקרקע .ניזון בעיקר בלטאות ,גוזלי ציפורים ומכרסמים קטנים . זעמן אוכפים ,בוגר לפני התנשלות )עיניים עכורות( )(19.3.2010 97 שלון אזורים )(Eirenis coronelloides סדרה :נחשים משפחה :זעמניים נחש קטן ,עדין ולא ארסי ששמו העברי נגזר מדגם דמוי אזורים שעל גבו .נחשב ביישן ,לרוב מוצאים אותו מתחת לאבנים קטנות ודי נדיר לפגוש אותו פעיל בשטח . אורכו המרבי כ 45 -ס"מ ,לרוב הרבה פחות מכך .נפוץ בחבל המדברי ובספר המדבר של ישראל ,במדבר יהודה ,דרום הר חברון ,צפון הנגב והר הנגב .ניזון בעיקר בחסרי חוליות – לרבות עקרבים ! בזה הוא עושה לנו ,לכאורה ,שרות טוב . הנקבה מטילה ביצים בתוך מחילה. שלון אזורים ,בוגר )(12.3.2010 ארבע-קו מובהק )(Psammophis schokari סדרה :נחשים משפחה :זעמניים נחש תת ארסי ,פעיל יום ,מהנפוצים בנחשי החבל המדברי .עם זאת ,מצוי גם בחבל הים -תיכוני של ישראל .אורכו המ רבי בטבע 120ס"מ .קיימים שני מופעים: אחד בעל 4קווים כהים בולטים על רקע בהיר ,שהוא הנפוץ מבין השניים במרכז ובצפון הארץ; ושני בעל קווים דהויים , שהוא הנפוץ מבין השניים בדרום הארץ . שני המופעים קיימים בגרסאות שונות בכל האזורים ,אך היחס המספרי משתנה מדרום לצפון לטובת הדגם המקווקו )הכהה( .ניזון בעיקר בלטאות ,מכרסמים קטנים וציפורי שיר .מיטיב לטפס על עצים ארבע-קו מובהק ,מופע בהיר )חולות עגור(22.5.2010 , ושיחים ואפילו על מצוקי סלע ,מהיר כחץ מקשת על הקרקע וגם על חולות נודדים. אינו נחשב מסוכן לאדם. 98 99 סקר עופות -סובב באר שבע יואב פרלמן ,מרכז הצפרות הישראלי ,החברה להגנת הטבע כללי בקעת באר שבע מהווה אקוטון חשוב ברמה האזורית ,המקשר בין החבל הים תיכוני לחבל המדברי בישראל .בנוסף ,ברזולוציה גבוהה יותר ,על פני מספר קילומטרים מצומצם מצפון לדרום ,קיים גרדיאנט חד במשקעים ובתנאים גיאומורפולוגיים ,היוצרים בבקעת באר שבע מגוון גבוה ביותר של בתי גידול מיוחדים .בצפון הבקעה בולטים במיוחד נופים ערבתיים שונים – בתות מסוגים שונים וגבעות לס .בדרום הבקעה ,מדרום לנחל באר שבע ,הופך הנוף למדברי יותר .נחל באר שבע החוצה את הבקעה מהווה בפנ י עצמו מערכת אקולוגית חשובה ,והוא מהווה מסדרון אקולוגי חשוב ביותר המקשר בין אזורי ההר למישורים המדבריים. עופות הם אורגניזמים בעלי יכולת תנועה מרחבית יוצאת דופן ,דבר המשנה באופן מובחן את התפיסה המרחבית שלהם לעומת אורגניזמים קרקעיים אחרים בעלי יכולת תנועה קרקעית ומוגבלת יותר .רוב העופות המתמחים בבית גידול מסוים )גבעות לס למשל( דורשים כתמים גדולים יחסית של בית הגידול המתאים ,ופגיעה בגודל הכתם ובאיכותו יביאו לנטישת הכתם ולחיפוש אחר כתם מתאים יותר .משום כך כתמים מופרעים )הן מבחינת גודל הכתם והן מבחינת איכותו ( לרוב לא יכילו אוכלוסיות של מיני עופות מתמחים ,ומינים אלה לעתים יוחלפו ע"י מינים כוללניים וסיננטרופיים )מלווי אדם(. התהליכים האנתרופוגניים שחלו על מרחב העיר באר שבע בעשורים האחרונים השפיעו קשות על חברת העופות בבקעת באר שבע .עד לסוף שנות השמונים דגרו בשולי העיר מינים רגישים ונדירים ביותר , כדוגמת החוברה ומספר מיני קטות .הימצאותם במרחב זה מעידה כי עד לפני עשורים ספורים בתי הגידול המאפיינים מרחב זה היו במצב טוב יחסית למצב כיום ,הן מבחינת גודלם ,הן מבחינת איכותם והן מבחינת רציפותם וקישורם למישורי הנגב המערבי .כיום ,עם הפגיעה המתמשכת במערכות טבעיות אלה ,רוב המינים הרגישים והמתמחים בבתי הגידול המישוריים – ערבתיים נעלמו ,ונותרו רק שרידים מקומיים למערכות טבעיות מפוארות אלה . שיטות בעבודה זו בחנתי את העושר ואת שפע מיני העופות במגוון יחידות נוף ובתי גידול מסביב לבאר שבע, תוך מתן דגש מיוחד למינים רגישים ונדירים ,ולמינים המאפיינים בתי גידול ערבתיים ומדבריים. במסגרת העבודה הלכתי לאורכם של שבעה מסלולי הליכה באורך של כשני קילומטר ,בשעות הבוקר המוקדמות בהן פעילות העופות מוגברת .פירוט המסלולים מופיע בנספח ובמפה )שניהם בהכנה(. מסלולי ההליכה התבצעו במהלך החודשים אפריל – אוגוסט .2009משך כל מסלול היה כשלוש שעות, ובמהלכו רשמתי את כל מיני העופות בהם צפיתי ואת מספר הפרטים מכל מין על מנת לבחון את עושר המינים ואת צפיפות האוכלוסיות .כמו כן הפניתי תשומת לב מיוחדת לפעילות קינון של המינים העשויים לדגור באזור. 100 תוצאות במסגרת העבודה צפיתי בסה" כ ב 35 -מיני עופות דוגרים או בעלי פוטנציאל לדגור ,המוכרים כדוגרים בהווה או בעבר במרחב זה 23 .מינים מתוכם השתייכו לסדרת ציפורי שיר ,בעוד יתר המינים השתייכו למגוון סדרות אחרות 9 .מינים מוגדרים כמינים סיננ טרופיים ,בעוד 5מינים בלבד הם מיני מדבר אופייניים .רשימת המינים המלאה מופיעה בנספח .מתוך כלל מיני העופות בהם צפיתי ,ראויים לציון המינים הבאים : • רץ מדבר -חופמאי מיוחד ורגיש ,המאפיין מישורים פתוחים מדבריים או ערבתיים .בעבר היה נפוץ במישורי הלס בצפון הנגב ,אך כיום נדחק ממישורי הלס ברובם ,ונפוץ יותר במישורים ובנחלים בחלקים אחרים של הנגב .עם זאת ,לאחר עונת הדגירה בולטת באזור באר שבע נדידה או שוטטות קצרת טווח של רצי מדבר והם נראים בין השאר בשדות חקלאיים יבשים .לעתים הם אף דוגרים בסוף הקיץ באזור זה .במסגרת העבודה ,נצפו רצי מדבר בשני מסלולים – מסלול ) 6נחל כרכור ( ומסלול ) 7גבעת חבלנים( .במסלול 6נצפתה משפחה עם פרחונים טריים, וכנראה שדגרו באזור. • עפרוני מדבר – מין נפוץ בחבל המדברי של ישראל ,אך לרוב אינו נמצא בבתי גידול ים תיכוניים מובהקים או מופרים .לפיכך ניתן להשתמש בעפרוני המדבר כמעין אינדיקטור להימצאות בית גידול מדברי במצב טוב יחסית .במסגרת עבודה זו נצפו עפרוני מדבר בשלושה מסלולים. במסלול ) 4רמת בקע( נצפתה התנהגות חיזור של זכר ,המעידה על דגירה במקום . • סלעית ערבות – מין חובב מישורי לס ,ערבות ומישורים חוליים .אוכלוסייה גדולה מאד נודדת דרך ישראל ,ואוכלוסייה קטנה יותר נשארת לדגור בבתי גידול מתאימים .במסגרת העבודה נצפו סלעיות ערבות בחמישה מסלולים ,אך לא נצפו סימני דגירה באף אחד מהמסלולים . • סלעית קיץ – מין המאפיין בתות ים תיכוניות ובתות ספר .בעבר דגרה בגבעות מרחב באר שבע, אך בשנים האחרונות כנראה שהאוכלוסייה הדוגרת בקרבת העיר הצטמצמה מאד או נעלמה. במסגרת העבודה נצפתה במסלול ) 3גן זואולוגי( אך לא נמצאו עדויות לדגירה .מין זה נודד גם הוא דרך המרחב בכמויות גדולות. • חמריה – מין המאפיין צמחיית נחלים ,במיוחד סבך אשל .במסגרת העבודה נמצאה במסלול 2 )נחל סוללים( ובמסלול ) 5חצרים( ,במקומות בהם נשתמרה צמחיית נחלים עשירה ובמיוחד סבכי אשל מפותחים . • צטיה – מין חובב בתי גידול לחים,שהתבסס באזור באר שבע בעשור האחרון במספר אתרים מצומצם בהם קיים בית גידול לח במשך כל השנה .במסגרת העבודה הזו נצפתה צטיה ונשמעה בשירה טריטוריאלית במסלול ) 2נחל סוללים(. דיון עבודה זו נותנת תמונה על מספר מיני עופות הדוגרים במרחב באר שבע .ניכר כי חלה פגיעה קשה במערכות הטבעיות המדבריות ,שהביאו לנטישת המרחב ע"י מיני עופות רבים במהלך העשורים האחרונים ,ובהחלפתם ע"י מינים ג'נרליסטיים או סיננטרופיים .לתהליכי הפיתוח השפעה ישירה ועקיפה על המערכות הטבעיות במרחב ,הן ע"י פגיעה ישירה במערכות ,הן ע"י קיטוען )השפעה זו 101 משפיעה פחות על עופות מאשר יונקים קרקעיים אחרים בשל יכולת הניידות הגבוהה שלהם( והן ע"י השפעות שוליים של המרחב העירוני על המערכות הטבעיות סביבו ,במרחק העשוי להגיע ל 4- 2 -ק"מ. בניגוד למחלקות אחרות כגון זוחלים או מכרסמים ,העשויים לשרוד בצפיפויות אוכלוסייה נמוכות מאד גם בכתמים קטנים ומקוטעים ,עופות מתמחים לרוב נעלמים מכתמים בהם התנאים לא אופטימליים .מהתוצאות ניתן לראות כי במרחק זה מהעיר מעטים הם מיני המדבר ששרדו בקרבת העיר ,וחברת העופות הדוגרים מורכבת בעיקר ממינים מלווי אדם או ממינים ים תיכוניים .זאת בניגוד ליונקים קטנים וזוחלים שנמצאים עדיין בצפיפויות נמוכות גם בכתמים קטנים סמוך לעיר . ניתן להדגיש את חשיבותם של שלושה מרחבים/בתי גידול בסביבת באר שבע : • מדרום לנחל באר שבע ישנו ביטוי חזק יותר למיני מדבר )מצפון לנחל באר שבע בית הגידול המקורי הוא של ספר המדבר ,בעוד מדרום לנחל באר שבע בית הגידול הוא מדברי יותר( , והמערכות הטבעיות במצב טוב יותר מכיוון שהטופוגרפיה מדרום לנחל באר שבע גבעית יותר ומקשה על פיתוח עירוני או חקלאי .יש להדגיש את החשיבות בשמירה על המערכות הטבעיות מדרום וממערב לעיר ,ולשמור על הקישור והחיבור שלהן למערכות הטבעיות השמורות יותר מדרום )שמורת נחל סכר למשל(. • שמירה על מערכות נחלים עם צמחיית נחלים מפותחת ,המאפשרים התבססות של מ ינים ים תיכוניים נדירים יותר ,כגון חמריה ,צטיה ועוד .כמו כן מערכות אלה חשובות מאד למינים נודדים כתחנות תדלוק תוך כדי הנדידה . • שמירה ושיקום של בתי הגידול הערבתיים של ספר המדבר ושל הבתות מצפון וממערב לעיר עשוי לאפשר חזרה של חלק מהמינים הרגישים שנעלמו ממרחב העיר אך עדיין מצויים מעט דרומה ומערבה מהעיר .פעולות אלה כוללות פעולות תשתית רחבות ,אך בשלב הראשון יש לשמר בצורה קפדנית את כל מיקרו בתי הגידול במרחב העיר באר שבע המשמרים בתי גידול ייחודיים אלה . עבודה זו כללה כמות מצומצמת בלבד של עבודת שדה ,ולא כללה איסוף נתונים מגורמי חוץ ומהעבר . על מנת לתאר בצורה מדויקת את חברת העופות במרחב באר שבע יש להשקיע מאמצים גדולים בהרבה . עם זאת ,גם עבודה ממוקדת זאת נותנת תמונה ייחודית על חברת העופות במרחב ,על התהליכים העוברים עליה ועל המרכיבים העיקריים הראויים לשמירה . רץ מדבר )צילום :יואב פרלמן( 102 ערכיות משאבי טבע )לפי ערכיות הצומח( אומדן ערכיות הצומח לכל טיפוס צומח/תכסית נאמדה הערכיות ) ר' לעיל בטבלת טיפוסי הצומח( .אומדן הערכיות התבצע על סמך דירוג סובייקטיבי -למחצה ,שמתייחס למידת הטבעיות של הטיפוס ,למידת נדירותו באזור הסקר ולמגוון המינים שבו . הערכיות נעה בין הערכים = 1ערכיות נמוכה ,ל = 5-ערכיות מירבית. הערכיות "הבסיסית" של כל יחידה נקבעת על פי ערכיות טיפוס הצומח/תכסית שבה .לעיתים ,בגלל נוכחות צומח מיוחד ,או לחילופין -הפרה משמעותית ,הערכיות שונתה באופן הבא : תרשים זרימה לאומדן הערכיות של יחידת צומח : ערכיות סופית )(1-5 5היא הדרגה הגבוהה ביותר .גם אם לאחר השלב הקודם התוצאה היא ,6הערכיות הסופית תהיה = 5 הורדת נקודה אם ביחידת הצומח יש הפרה משמעותית תוספת נקודה אם יחידת הצומח כוללת מינים נדירים או ייחודיים ערכיות "בסיסית" לפי טיפוס הצומח שישנו ביחידה )בין = 1ערכיות נמוכה ל = 5-ערכיות מירבית ( במפת ערכיות הצומח )ר' להלן( מתבטאת הערכיות בסולם גוונים של ירוק .שטחים בנויים מופיעים בה כשטח אפור . השפעת הממצאים מסקרי הזוחלים והעופות על הערכיות מסקרי הזוחלים והעופות שנערכו במסגרת סקר זה ) ר' לעיל( ,כמו גם על פי ידע קודם לגבי מערכות אקולוגיות מדבריות עולה התמונה שבתי הגידול של הערוצים ,העשירים יותר בצמחיה ,עשירים יותר גם במינים של זוחלים ושל עופות. עם זאת ,כל אחד מהסקרים )צומח ,זוחלים ,עופות( נערך בשיטה שונה ובסקלה מרחבית שונה , המתאימה לקבוצה הנסקרת :לצומח נערך מיפוי של כל השטח ,זוחלים נדגמו במספר אזורים -תוך רישום נקודתי של בית הגידול בכל תצפית .עופות נדגמו בהליכה לאורך מקטעים ארוכים ,גם כן עם רישום של בית הגידול בכל תצפית .לפיכך ,יש קושי מסוים ביכולת לשלב את ממצאי סקרי הזוחלים והעופות באופן שייכלל בשיקולי הערכיות של טיפוסי הצומח/תכסית . נראה שטיפוסי הצומח הטבעיים שבאזור תומכים במיני זוחלים ועופות )וסביר שגם במינים מקבוצות נוספות( הנמצאים באזור באופן טבעי .בעוד שטיפוסי צומח/תכסית אחרים )נטיעות ,נחלים עם זרימת ביוב ,חקלאות( פוגעים באוכלוסיות הטבעיות ומאפשרים כניסה של מינים מתחרים הדוחקים את המינים המקוריים )ר' סקר העופות(. לאור האמור לעיל ,בהמשך המסמך ,ישמשו לחילופין המונחים "ערכיות צומח" ו"ערכיות משאבי טבע". 103 ממצאים )מפת ערכיות צומח( חלקים גדולים משטח אזור הסקר ,ובפרט בדרומו ,מכוסים בצומח טבעי עם הפרות מעטות ולפיכך קיבלו ערכיות גבוהה מאד .ערכיות צומח מירבית ניתנה למספר טיפוסים נדירים יותר כמו גם לכמה יחידות צומח בהן הערכיות הועלתה בגלל נוכחות צומח מיוחד )למשל יחידה בה נמצא ריכוז אירוס שחום(. בצפון האזור ובמרכזו ישנן יותר יחידות צומח עם טיפוסי צומח/תכסית של נטיעות ושל שדות מוברים -יחידות בערכיות גבוהה ).(3 בצפון האזור ישנן גם יותר יחידות צומח עם ערכיות בינונית או נמוכה – זאת עקב נוכחות רבה יותר של טיפוסי צומח/תכסית עם עיבוד חקלאי ,וכן יחידות מופרות לשעבר או מופרות )יחידות משתי הקטגוריות האחרונות נמצאות בעיקר באזור המרת"ח ובשוליים הצפוניים והצפון מערביים של העיר(. כפי שהוזכר כבר קודם לכן ,באזור נחל פטיש שבצפון אזור הסקר מתבצעות בחודשים האחרונים נטיעות חדשות עם תשתית קציר נגר "מסיבית" ,בהיקף נרחב. בנטיעות המתבצעות באופן כזה נפגע רוב הצומח הטבעי שהיה בשטח ,ומן הסתם גם רוב בעלי החיים( .עקב השינוי בתכונות השטח יש להניח שגם אם יחזרו מיני בר ,יהיה מדובר על מינים אחרים מאלו שהיו קודם ,ובכל מקרה מדובר על הורדה של ערכיות הצומח כפי שמוגדרת בסקר זה. 104 105 מפות משולבות רקע למפה משולבת - 1מפת ערכיות משאבי טבע ונוף במפה זו שולבו ערכיות הצומח והערכיות הנופית על פי הטבלה הבאה : טבלת צירופים לחישוב ערכיות משולבת – 1משאבי טבע ונוף ערכיות נופית ערכיות משאבי טבע ) לפי ערכיות הצומח ( נמוכה )(1 בינונית )(2 גבוהה )(3 גבוהה מאד )(4 מירבית )(5 נמוכה )(1 נמוכה )(1 בינונית )(2 בינונית )(2 גבוהה )(3 מירבית )(5 בינונית )(2 בינונית )(2 בינונית )(2 גבוהה )(3 גבוהה )(3 מירבית )(5 גבוהה ) (3 בינונית )(2 גבוהה )(3 גבוהה )(3 גבוהה מאד )(4 מירבית )(5 גבוהה מאד ) (4 גבוהה )(3 גבוהה )(3 גבוהה מאד )(4 גבוהה מאד )(4 מירבית )(5 מירבית )(5 מירבית )(5 מירבית )(5 מירבית )(5 מירבית )(5 מירבית )(5 ממצאים )מפה משולבת – 1ערכיות משאבי טבע ונוף( מפה זו מורכבת משילוב בין הערכיות הנופית לערכיות הצומח .לעומת שתי מפות הערכיות הנושאיות , ישנם בה יותר איזורים בעלי ערכיות מירבית )שמקורם מערכיות נוף מירבית ו /או מערכיות צומח מירבית(. רצפי אזורים עם ערכיות מירבית או גבוהה מאד ישנם בצפון האזור בקניון נחל פטיש ,באזור נחל עשן מצפון למרת"ח ,בחלק מאזור הגבעות שממערב לבאר שבע וברוב האזור שמדרום לכביש באר שבע – חצרים. 108 רצף שטחים פתוחים הערכת רצף השטחים הפתוחים מהווה מימד משלים להערכת משאבי הטבע והנוף. פגיעה בשטחים פתוחים נגרמת הן בגלל צמצום השטח הפתוח והפיכתו לשטח בנוי והן בעקבות קטיעתו בקוי תשתית כגון כבישים ,מסילות ברזל ,צינורות וקוי חשמל. לרוב האלמנטים המלאכותיים הללו יש גם השפעה מפריעה על השטח הפתוח ועל הערכים הטבעיים הנמצאים לידם או מסביבם .לפיכך ההתייחסות אליהם לצורך עניין זה היא כאל הפרעות/הפרות. טווח השפעתו של שטח בנוי על שטח פתוח תלוי בגורמים רבים :עוצמת הבינוי )גובה ,צפיפות( ,אורך הגבולות וצורתם ,תבליט השטח )שיפוע ,מיקום באגן ניקוז( ,סוג וכמות המזהמים שנוצרים בשטח הבנוי וכן דרך הטיפול )או אי -הטיפול( בהם ועוד . טווח השפעתם של הכבישים על רצף השטח הפתוח משתנה בהתאם לרוחב הכביש ועוצמת עבודות העפר )סוללות ,קירות חצובים( ,קיומן של מערכות תאורה ו /או גדרות הפרדה ותיחום וכן כמות התנועה בכביש . מפה רצף השטחים הפתוחים מנסה להעריך באופן גס את השפעת התשתיות הישוביות והקוויות על כל תא שטח באזור הסקר .זאת במטרה לתת מענה להערכת תפקודים נוספים של שטחים פתוחים – הערכה שאינה באה במלואה לידי ביטוי במפות ערכיות משאבי הטבע והנוף .תפקודים נוספים אלו הם : תפקוד חברתי – רקע לפעילות נופש וטיולים – רצף הנוף הפתוח והטבעי מהווה מרכיב מרכזי בחווית הטיול והנופש בחיק הטבע . תפקודים מערכתיים – חייצים בקנה מידה מקומי וארצי בין גושים עירוניים וכפריים ,שבהם נשמר המרחב הפתוח . מרחב לתכנון עתידי – אזור פתוח רציף מותיר בידי הדורות הבאים מרחב תכנון גדול יותר ,לצר כים אשר יתכן ובדור הנוכחי אין כלל מודעות אליהם. תפקוד אקולוגי – לשטח פתוח רציף יש חשיבות רבה מבחינת קיום אקוסיסטמות ובתי גידול מגוונים, שחלקם דורשים שטחים רחבי ידיים ,וכן באיפשור תנועת יצורים ברחבי תחום התפוצה שלהם וקשר גנטי בין תת -אוכלוסיות של אותו מין . שיטת הערכה לכל נקודה בשטח הסקר חושב "ערך רצף" על פי המרחק המשוקלל של אותה נקודה מיישובים, כבישים או שטחים בנויים אחרים )גם כאלו הנמצאים מחוץ לאזור הסקר אך עשויים להשפיע עליו(. ככל שהמרחק מאלמנטים אלה גדול יותר הוערך השטח הפתוח כאיכותי יותר .ראוי להדגיש שאי ן נתונים אלו מספיקים בכדי לקבוע בדיוק את מידת ההשפעה של השטח הבנוי – השפעה זו תלויה בגורמים רבים ומורכבים שלא מופו במלואם בסקר זה. שטחים מבונים ,מתקני תשתית וכבישים סווגו בקבוצות כלליות של שימושי -קרקע )למשל "ישוב עירוני"" ,כביש ארצי דו -מסלולי" וכו'( .לכל סוג שימוש -קרקע בוצע אומדן יחסי משוער של מידת השפעתו על השטח הפתוח .מידת השפעה זו מכונה גם "משקל רצף" .השפעה מקסימלית )(100% מיוחסת לאזורי תעשייה ולישובים עירוניים .מידת השפעתן של הפרות אחרות הוערכה כקטנה יותר )פרט לאזורי תעשיה כבדה( ,בהתאם למופיע בטבלה הבאה : 109 טבלת משקלי רצף שימוש קרקע/תשתית עיר אזור תעשייה אזורי אזור תעשייה כבדה מתקני תשתית גדולים יישוב פרברי גדול כביש מס' 40 יישוב פרברי בינוני כביש אזורי אזור תעשייה מקומי אס"פ אזורי יישוב כפרי בסיס צבאי כביש מקומי מכון טיפול בשפכים חווה כוללת מגורים חניה סלולה מחפורות שפכי פסולת בניין אנטנה כביש גישה תחנת טרנספורמציה תחנת שאיבה מאגר ציר הנפט עוצמת הפרה = משקל רצף )(% 100 100 הערות עמק שרה אזור התעשייה ברמת חובב נמצאת מדרום לאזור הסקר 150 100 75 75 50 50 50 30 כולל כפרונים ויישובים בדואים קטנים 25 בהתאם לגודל הבסיס 25 25 15 15 15 10 10 10 10 5 5 5 ממצאים )מפת רצף שטחים פתוחים( ערך הרצף מבוטא במפה באמצעות סולם צבעים .ניתן לראות שלעיר באר שבע ,לכבישים הראשיים ולמתקני תשתית גדולים יש "הילה" גדולה של הפרה סביבם בעוד שלכבישים משניים ומתקנים קטנים יש "הילה" קטנה . השטחים הרחוקים ביותר מהפרעות מסוגים שונים – כלומר ,בעלי ערכי הרצף הגבוהים ביותר )עד 2,897מטר משוקלל ,לפי שיטת החישוב שהוזכרה לעיל( -הם בחלקו הדרומי של האזור .צפון האזור הוא ברוחב קטן יותר מאשר דרומו כך שהמרחק מהעיר אינו מגיע לערכים כמו בדרום ובנוסף גם ממערבו ישנן הפרות )מסוף הנפט ,אתר דודאים( כך שערכי הרצף בו נמוכים יותר . 111 רקע למפה משולבת – 2ערכיות טבע ,נוף ורצף שטחים פתוחים מפה זו מסכמת את הערכות הסקר – היא משלבת את ממצאי ערכיות הטבע והנוף עם הערכת רציפותו של השטח הפתוח .לצורך החיבור בטבלת הצירופים קובצו ערכי הרצף לחמש דרגות ,כמוצג בגרף . בציר ה X-מוצגים ערכי הרצף ביחידות של מטר משוקלל )המבטאים מרחק משוקלל מהפרעות( .הערך 2,897מ' הוא ערך הרצף המקסימלי שהתקבל בתחום הסקר .הקווים האנכיים הם במרווחים שווים של 579מ' ,והם ששימשו לחלוקה ל 5-דרגות . בציר ה Y-מיוצג גודל השטח הנמצא בכל ערך רצף) .המספרים על ציר ה Y-אינם משמעותיים בפני עצמם כיוון שהם מייצגים מספרי פיקסלים(. מספר הפיקסלים בכל ערך רצף. כל פיקסל מייצג גודל שטח מסוים ערך הרצף )מטר משוקלל( ניתן לראות שהשטחים הנמצאים בדרגות הרצף הגבוהות הם קטנים יחסית .הטבל ה הבאה מתבססת על הגרף ומתארת את התפלגות השטח בין דרגות הרצף: 2,318ערך הרצף )מ' משוקלל( 2,897 5 דרגת הרצף 4,281 שטח בדונמים 8.8% אחוז מהשטח 1,7382,318 4 6,908 14.2% 1,1591,738 3 10,995 22.6% 5791,159 2 12,357 25.4% 0-579 סה"כ 1 14,109 29.0% --48,650 100% בטבלת הצירופים המופיעה בעמוד הבא ,ניתן לראות שערכים ברמות הרצף הגבוהות – 4ו 5-מעלים את הערכיות המשולבת בדרגה אחת כשהם מצורפים לערכיות הטבע והנוף .זאת למעט מקרים בהם ערכיות הטבע והנוף היתה מירבית כבר קודם לכן . 112 טבלת צירופים לחישוב ערכיות משולבת – 2טבע ,נוף ורצף שטחים פתוחים ערכיות טבע ונוף ערך הרצף )מטר משוקלל( 0-579מ' ) (1 579-1,159מ' ) (2 1,159-1,738מ' ) (3 1,738-2,318מ' ) (4 1,738-2,318מ' ) (5 נמוכה ) (1 נמוכה ) (1 נמוכה ) (1 נמוכה ) (1 בינונית ) (2 בינונית ) (2 בינונית ) (2 בינונית ) (2 בינונית ) (2 בינונית ) (2 גבוהה ) (3 גבוהה ) (3 גבוהה ) (3 גבוהה ) (3 גבוהה ) (3 גבוהה ) (3 גבוהה מאד ) (4 גבוהה מאד ) (4 גבוהה מאד ) (4 גבוהה מאד ) (4 גבוהה מאד ) (4 גבוהה מאד ) (4 מירבית ) (5 מירבית ) (5 מירבית ) (5 מירבית ) (5 מירבית ) (5 מירבית ) (5 מירבית ) (5 מירבית ) (5 ממצאים )מפה משולבת - 2טבע ,נוף ורצף שטחים פתוחים( ממצאי מפה זו מדגישים חלק מממצאי המפה המשולבת הקודמת )ערכיות משולבת טבע ונוף( .ערכים גבוהים של רצף )המעלים את הערכיות המשולבת( התקבלו בכ 23%-משטח אזור הסקר .רובם של ה - 23%האלה נמצאים בדרום אזור הסקר .במפה מתבטא הדבר ברצועה דמוית קשת של ערכיות מירבית , שנוספה בדרום מערב הסקר ובאזור בו עלתה הערכיות בחלק הצפוני ביותר של הסקר*. * -כאמור חלק מהשטח הנ"ל ,בצפון אזור הסקר ננטע בחודשים האחרונים ,דבר שלא נלקח בחשבון מבחינת תהליך ההערכה . השילוב מתבצע כך ששתי רמות הרצף הגבוהות ביותר מעלות את הערכיות שהיתה קודם לכן. בסה"כ המפה מצביעה על האזורים הערכיים ביותר ככאלו שנמצאים: (1בקטע הצפון מערבי )אזור קניוני נחלי פטיש עשן וסביבם – מצפון מערב למרת" ח ( (2בקטע הדרום מערבי של תחום שיפוט העיר +נחל באר שבע חלקים משני מקטעים אלה גם עשירים במיוחד באתרים ארכיאולוגיים היסטוריים ובפרט נחלי הקשת הדרום מערבית וסביבתה מכילות שרידי חפירות ממלחמת העולם עשן ובאר שבע . הראשונה . 114 סיכום הממצאים ,מסקנות והמלצות ראשוניות .1 אזור באר שבע נמצא באזור שבו יש השתנות אקלימית מהירה בין הצפון לדרום ולכן יש בו מגוון גדול של נופי צומח וחי. .2 בצד שטחים מופרים ופגועים ,יש בתוך תחום השיפוט העירוני שטחים שמשמרים ערכים חשובים של טבע ,נוף ומורשת האדם .בהקשר זה ישנה חשיבות מיוחדת לערוצי הנחלים ולכתפיהם ,שמהווים מסדרונות תנועה ושכוללים בתי גידול מג וונים .בצפון האזור הערוצים שמורים יותר מאשר ראשי הגבעות והרמות ,שמעובדים בחלקם הגדול. .3 סקרי צומח סביב העיר תיעדו מצפון לעיר מספר בתי גידול של מינים נדירים כמו שום קולמן . יש להמשיך ולתעד בתי גידול אלה ולסמנם גם בשטח וגם במפות הפיתוח כשטחים לשימור. .4 השתמרו ס ביב באר שבע שרידים ארכיאולוגיים חשובים – גם באתרים ידועים וגם בשטחים הפתוחים .המערכות החקלאיות בשטח לא זוכות לתשומת הלב הראויה וחלק מהן נהרס שלא לצורך .חשוב להקפיד ולערוך סקרים ארכיאולוגיים מפורטים לפני כל פעולות פיתוח כולל בינוי ,תשתיות וייעור .ממצאי סקרים אלה יסייעו בשילוב שרידי המורשת בפיתוח האזורי. .5 המכלולים החשובים ביותר בהקשרים שהוזכרו הם : א .עמק וקניון נחל פטיש ב .עמק וקניון נחל עשן ג .נחל באר שבע – למרות ההפרות הרבות בתחומו ,יש במכלול זה פוטנציאל חשוב לשיקום. ד .גבעות דרום נחל באר שבע – שטח שמשמר היטב את נופי הצומח והחי של גבעות צפון הנגב . .6 השטחים הפתוחים סביב העיר מספקים חלק מצרכי הפנאי והנופש של תושבי העיר וסביבתה . ישנן תשתיות ייעור שפותחו על ידי קק"ל ,במיוחד בדופן המערבית של העיר. .7 לתשתית זאת מתווסף שביל סובב באר שבע ,שמתחבר גם אל השלד הירוק של העיר וגם אל אזורי טיול רחוקים יותר כמו פארק חצרים. .8 חשוב לשלב במסלולי הטיול אתרי טבע ומורשת – כך תגבר המודעות אליהם והסיכוי לשמרם יגדל .ראויים לציון בהקשר זה תעלות הקשר והביצורים מתקופת מלחמת העולם הראשונה , ששרידים ניכרים מהם השתמרו עד היום. .9 כדי לפגוע כמה שפחות ברצף השטחים הפתוחים ,רצוי לפתח תחילה את השטחים שצמודים לעיר ,ולהמנע מ"קפיצות" לאתרים מרוחקים ממנה.
© Copyright 2024