‫שרקון‪ ,‬בן עמי‪ ,‬אשר ושות' – ‪http://www.cbralaw.com‬‬ ‫שרקון ‪ -‬בן עמי ‪ -‬אשר ושות'‬ ‫משרד עורכי דין‬ ‫ָרשּות ַּכ ֲה ָל ָכה‬ ‫אדר‪ ,‬התשע"ג‬ ‫גיליון מס' ‪57‬‬ ‫פברואר ‪3102‬‬ ‫עורכים ראשיים‪ :‬עו"ד עדי סופרסקי‬ ‫עו"ד רותם ורטנפלד‪ ,‬עו"ד רותם ברנד‬ ‫ליקטו וערכו‪ :‬המתמחים מורן אלג'ם‪ ,‬סופי יעקובוב ואבי אסיאו‬ ‫‪1‬‬ ‫שרקון‪ ,‬בן עמי‪ ,‬אשר ושות' – ‪http://www.cbralaw.com‬‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫‪ .0‬עדכוני חקיקה וחוזרי מנכ"ל‬ ‫‪0.0‬‬ ‫חוזר מנכ"ל מס' ‪ -52/02/‬נוהל מחיקת חובות לרשות המקומית‪.‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫חוזר מנכ"ל מס' ‪ -52/02/‬התייחסות לחוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות‬ ‫המקומיות‪.‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫חוזר מנכ"ל מס' ‪ -52/02/‬כללים לעניין תשלום גמול לחברי ועדת הערר לארנונה‪.‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫תקנות העירייה (סכום מרבי של אגרה או היטל בעד שירותי שמירה‪ ,‬אבטחה וסדר ציבורי‬ ‫ברשות מקומית)‪ ,‬התשע"ג ‪./022‬‬ ‫‪ .3‬עדכוני פסיקה‬ ‫‪.3.0‬‬ ‫דיני עבודה‪:‬‬ ‫‪ ./.2.2‬בית הדין הארצי לעבודה קבע‪ ,‬כי חובה על המעסיקה‪ ,‬המדינה בנסיבות אלו‪ ,‬לאפשר חזרת‬ ‫עובדת לעבודה מחופשת הלידה‪ ,‬תוך מתן הזדמנות אמיתית לשילובה בעבודה גם במקרה‬ ‫שמדובר בעובדת אשר עבדה במשרת אמון אצל נבחר ציבור שכהונתו הסתיימה בזמן שהעובדת‬ ‫שהתה בחופשת לידה‪ .‬הוראת חוק עבודת נשים היא קטגורית ומחייבת את המדינה לאפשר‬ ‫חזרת עובדת לעבודה לאחר חופשת לידה‪ ,‬לרבות עובדת שמשרתה היא משרת אמון‪ ,‬ובהתאם‪,‬‬ ‫לא תהא המדינה פטורה ממתן זכות טיעון לעובדת או לעובד‪ ,‬שהועסקו במשרת אמון‪,‬‬ ‫המבקשים לסיים העסקתם על רקע סיום כהונתו של נבחר‪.‬‬ ‫‪ ./.2./‬בית הדין האזורי קבע‪ ,‬כי פיטוריו של התובע לא נבעו מסיבות פוליטיות‪ ,‬כי נערך לו שימוע כדין‬ ‫ולא כל שכן – הזדמנות לממש את זכות הטיעון שלו במסגרתו‪ .‬נקבע‪ ,‬כי משרתו אוישה על ידו‬ ‫ללא כל מכרז בניגוד לדין ואף בניגוד לביקורות שנערכו במשרדי הנתבעת‪ ,‬שחייבו בעריכת‬ ‫מכרז‪ .‬התביעה נדחתה‪.‬‬ ‫‪.3.3‬‬ ‫מיסים‪ ,‬ארנונה‪ ,‬היטלים ואגרות‪:‬‬ ‫‪ ././.2‬בית המשפט המחוזי בחיפה‪ ,‬בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים קבע‪ ,‬כי מצב שבו רשות‬ ‫אינה מחליטה במשך שנים בבקשה למתן פטור אינו סביר וכתוצאה מהיעדר החלטה לא יכולות‬ ‫העותרת והמועצה לכלכל צעדיהן‪.‬‬ ‫‪ ./././‬בית המשפט העליון‪ ,‬קבע כי ככלל‪ ,‬טריבונל מעין‪-‬שיפוטי המחליט לבקר בשטח נושא‬ ‫המחלוקת‪ ,‬יעשה כן בנוכחות הצדדים ובאי‪-‬כוחם‪ .‬בהתקיים טעמים לערוך את הביקור שלא‬ ‫בנוכחות הצדדים‪ ,‬יהא הטריבונל רשאי לעשות כן‪ ,‬תוך שיקפיד לערוך פרוטוקול שישקף את‬ ‫‪2‬‬ ‫שרקון‪ ,‬בן עמי‪ ,‬אשר ושות' – ‪http://www.cbralaw.com‬‬ ‫מהלך הביקור‪ .‬בתום הביקור על הטריבונל ליידע את בעלי הדין אודות הביקור ולהעביר‬ ‫לידיהם את הפרוטוקול תוך מתן אפשרות ליתן להם לטעון לגביו קודם למתן החלטתו הסופית‪.‬‬ ‫‪.3.2‬‬ ‫דיני מכרזים‪:‬‬ ‫‪ ./.2.2‬בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע‪ ,‬כי מעיון בפסיקת בית המשפט בסוגיה של ניגוד העניינים‬ ‫בוועדת המכרזים‪ ,‬עולה עמדה מחמירה ובלתי מתפשרת‪ ,‬המבטאת את החשיבות שמייחס בית‬ ‫המשפט לכלל זה‪.‬‬ ‫‪.3.1‬‬ ‫משפט מנהלי‪:‬‬ ‫‪ ./.4.2‬בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מנהליים פירש בצמצום את תקנה‬ ‫‪ )8(2‬לתקנות העירייה מכרזים ופסק כי מכרז פומבי הינו הדרך המשפטית הראויה להתקשרות‬ ‫רשויות המקומית עם רואה חשבון חיצוני‪.‬‬ ‫‪ ./.4./‬בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק‪ ,‬קבע מה צריך להיות היקף תפקידיהם של‬ ‫סגני ראשי רשויות על מנת להצדיק תשלום שכר בגין תוארם‪.‬‬ ‫‪ ./.4.2‬אין מניעה‪ ,‬כי רשות מקומית תגבה אגרת פינוי פסולת בנפרד מהארנונה הכללית‪ ,‬ובלבד‬ ‫שמדובר בפינוי כמות פסולת החורגת מרמת "בסיס" מסוימת שתיקבע‪ ,‬והקשורה באופן ישיר‬ ‫להליכי הייצור של המפעל‪ .‬עיקרון הצדק הסביבתי מטיל את מימון הטיפול והמחזור של‬ ‫פסולת על יצרניה‪ .‬מכאן ההחלטה‪.‬‬ ‫‪ ./.4.4‬כלל יסוד במשפט המינהלי הינו כי הרשות חייבת לפעול במסגרת דל"ת אמותיו של החוק‪ ,‬ואין‬ ‫לה סמכות לבצע פעולה אשר לגביה לא ניתנה לה הסמכה מפורשת‪ .‬כנובע מכך‪ ,‬לעירייה‬ ‫ולוועדה המקומית לתכנון ובנייה אסור "לסחור" בחובותיהן הציבוריות ולהעניק לצד שלישי‬ ‫זכויות בנייה נוספות‪ ,‬כנגד ביצוע עבודות פיתוח‪ .‬הסדר למציאת מקורות מימון כאמור מהווה‬ ‫חריגה מסמכות ומשמעו‪ ,‬שהפעולה בטלה מעיקרה‪.‬‬ ‫‪ .0‬עדכוני חקיקה וחוזרי מנכ"ל‬ ‫‪0.0‬‬ ‫נוהל מחיקת חובות לרשות המקומית‪ ,‬פורסם בחוזר מנכ"ל ‪ 523103‬מיום ‪( 31.03.3103‬הופץ‬ ‫בפברואר ‪.)3102‬‬ ‫רקע‬ ‫נוהל זה נועד להסדיר הליכי מחיקת חובות‪ ,‬הנעשים על פי סעיפים ‪ 228‬ו‪ 223-‬לפקודת העיריות‪,‬‬ ‫סעיף ‪ 221‬לצו המועצות המקומיות (א) וסעיפים ‪ 22‬ו‪ 22/-‬לצו המועצות המקומיות (מועצות‬ ‫אזוריות)‪ .‬הנוהל בא להחליף את נוהל מחיקת החובות שפורסם בחוזר מנכ״ל ‪ 4202‬והתוספת לו‬ ‫בחוזר מנכ״ל ‪.120/‬‬ ‫להלן יובאו עיקרי הנוהל‪:‬‬ ‫‪3‬‬ ‫שרקון‪ ,‬בן עמי‪ ,‬אשר ושות' – ‪http://www.cbralaw.com‬‬ ‫מחיקת חובות שאינם ניתנים לגביה ‪ -‬חובות אבודים‬ ‫בהתאם להוראות הדין‪ ,‬נדרש אישור מהממונה על המחוז (להלן‪ :‬״הממונה״) למחיקת חובות‬ ‫אבודים בחובות של חייב לעריה בלבד‪ .‬במחיקת חובות אבודים במועצות מקומיות‪ ,‬מועצות‬ ‫אזוריות וועדים מקומיים‪ ,‬יש לפעול בהתאם לנוהל‪ ,‬אך אין צורך באישור הממונה‪ ,‬או באישור‬ ‫המועצה האזורית במקרה של ועד מקומי‪.‬‬ ‫מחיקת חוב לפי הוראות הדין האמורות‪ ,‬תותר רק כאשר מתקיימים התנאים המצטברים‬ ‫הבאים‪:‬‬ ‫‪ ‬היעדר זכות בנכס ‪ -‬מחיקת חוב של חייב‪ ,‬יחיד או תאגיד‪ ,‬תותר רק אם מדובר בחוב של חייב‬ ‫שאיננו בעל זכות בנכס מקרקעין או בנכס אחר בעל ערך כלכלי של ממש‪ ,‬אשר מימושו יכול‬ ‫לאפשר את פירעון החוב או חלקו‪.‬‬ ‫לגבי יחידים ובנסיבות מיוחדת בהן מדובר בחיים בעל חוב מועט יכולת שהנכס היחיד‬ ‫שבבעלותו הוא דירת מגוריו‪ ,‬רשאית הרשות המקומית לדחות את מועד גביית החוב מהנכס עד‬ ‫למועד מימוש הזכויות בנכס או למועד שבו חדל החייב מלהחזיק בנכס וחדלה העילה לדחיית‬ ‫המועד לגביית החוב‪ .‬ככל והרשות המקומית דחתה את התשלום‪ ,‬כאמור תהא רשאית במועד‬ ‫התשלום ובהתאם לסמכותה למחוק את ההפרש שבין ריבית הפיגורים שהצטברה לפי חוק‬ ‫רשויות מקומיות ולבין ריבית החשב הכללי ובמקרים חריגים אף תהא רשאית לבחון את‬ ‫מחיקת ריבית הפיגורים שביעור גבוה יותר‪ ,‬כולה או מקצתה‪.‬‬ ‫דחיית התשלום כמפורט לעיל תתבצע בהסכמת החייב בצירוף הצהרתו בכתב כי לא תועלה על‬ ‫ידו כל טענה כנגד החוב לרשות שיהוי ו‪2‬או התיישנות ובכפוף לרישום שיעבוד להבטחת פירעון‬ ‫החוב‪ ,‬בהתאם להנחיית היועץ המשפטי של הרשות המקומית‪.‬‬ ‫‪ ‬החוב בפיגור של לא פחות משלוש שנים מהמועד שנקבע בחוק לתשלומו‪.‬‬ ‫‪ ‬מיצוי הליכי גביה ‪ -‬יובהר‪ ,‬כי על הרשות המקומית לנקוט בהליכי גבייה מנהליים על פי דין‪,‬‬ ‫אשר ישקפו מאמץ רציני לגביית החוב ובכלל זה משלוח של מכתבי התראה וביצוע הליכי‬ ‫עיקול‪ .‬לגבי תאגיד ‪ -‬יש למצות במסגרת זאת את אפשרות הגביה מבעלי השליטה‪ ,‬בהתאם‬ ‫לסעיף ‪(8‬ג) לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) התשנ״ג‪.233/-‬‬ ‫מבלי לגרוע מהאמור לעיל‪ ,‬תקבע מועצת הרשות המקומית בהחלטת מועצה כללים בנוגע‬ ‫להליכי גביה שיש לנקוט ביחס לחובות שונים (לפי סוג החוב‪ ,‬היקפו וכיו״ב)‪ .‬בטרם קבלת‬ ‫החלטה כאמור‪ ,‬תונח בפני המועצה חוות דעתם של הגזבר והיועץ המשפטי בנושא‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫שרקון‪ ,‬בן עמי‪ ,‬אשר ושות' – ‪http://www.cbralaw.com‬‬ ‫החלטת המועצה לגבי אלו הליכי גביה יינקטו‪ ,‬תתייחס‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לעניינים הבאים‪:‬‬ ‫‪ ‬הזמנת חקירה בדבר קיומן של זכויות בנכסים בידי החייב‪.‬‬ ‫‪ ‬נקיטת הליכים של פשיטת רגל עד לסיומם‪ ,‬ככל שהליכים אלה יביאו תועלת ממשית לרשות‪.‬‬ ‫‪ ‬נקיטת הליכי פירוק בתאגיד עד לסיומם‪ ,‬אלא אם כן חיוו היועץ המשפטי והגזבר את דעתם‪ ,‬כי‬ ‫העלות של הפעלת הליכים אלה גבוהה ביחס לחוב‪.‬‬ ‫‪ ‬לגבי חייב שנפטר ‪ -‬היקף העיזבון והאפשרות למימושו‪.‬‬ ‫‪ ‬היעדרות של החייב והסיכויים לאתרו‪.‬‬ ‫הליך בקשה למחיקת חובות אבודים ‪ -‬בקשה למחיקת חוב בעירייה תוגש לאישור הממונה על‬ ‫המחוז לפי טופס ‪ .2‬הבקשה תכלול את הפרטים הבאים‪ :‬פרטי החוב; העתק של החלטת‬ ‫מועצת העריה בדבר ההליכים שיש לנקוט ביחס לסוג החוב המדובר; הצהרה של ראש הרשות‪,‬‬ ‫הגזבר והיועץ המשפטי כי תנאי הנוהל מתקיימים‪.‬‬ ‫יובהר‪ ,‬כי בכל מקום בנוהל זה שבו נדרשת חתימתו של ראש הרשות‪ ,‬נדרשת גם חתימתו של‬ ‫החשב המלווה‪ ,‬אם מונה לרשות‪.‬‬ ‫כאמור לעיל יודגש‪ ,‬כי במחיקה של חובות אבודים במועצות מקומיות‪ ,‬מועצות אזוריות וועדים‬ ‫מקומיים‪ ,‬יש לפעול בהתאם לנוהל‪ ,‬אך אין צורך באישור של הממונה‪ ,‬או באישור המועצה‬ ‫האזורית במקרה של ועד מקומי‪.‬‬ ‫מחיקת חובות שאינם אבודים מטעמים אחרים‬ ‫בהתאם להוראות הדין‪ ,‬לגבי מחיקת חובות שאינם אבודים לעירייה‪ ,‬למועצה מקומית‬ ‫ולמועצה אזורית‪ ,‬נדרש אישור השר (השר אצל סמכותו לממונים על המחוזות)‪ .‬לגבי חובות‬ ‫לוועד מקומי‪ ,‬נדרש אישור של המועצה האזורית שאליה הוא משתייך‪.‬‬ ‫מחיקת חובות לפי סעיף זה תותר בהתאם לאמור להלן‪:‬‬ ‫‪ ‬חוב ארנונה של יחיד ‪ -‬הרשות המקומית רשאית למחוק את החוב רק אם החייב עומד בתנאים‬ ‫שנקבעו בתקנות ההסדרים במשק המדינה‪ ,‬התשנ״ג ‪ ,1993 -‬או בהתאם לתנאים שנקבעו לפי‬ ‫כל דין‪.‬‬ ‫‪ ‬חוב של יחיד בגין היטלים ואגרות פיתוח (ביוב‪ ,‬רחובות‪ ,‬מים ותיעול)‪ :‬בכוונת משרד הפנים‬ ‫להימנע מאישור של מחיקת חובות "שאינם אבודים" מסוג היטלים ואגרות פיתוח‪ ,‬שכן הם‬ ‫חלים על אדם שהוא בעל נכס ובגין הנכס‪.‬‬ ‫לא תותר על פי פרק זה (מחיקת חובות שאינם אבודים מטעמים אחרים) מחיקת חוב בגין‪:‬‬ ‫אגרות עבור שירותים; אגרות רישוי; חובות אזרחיים ‪ -‬חובות שנוצרו מתוך עסקה‪ ,‬התקשרות‬ ‫או מערכת יחסים בין האזרח לרשות במישור הפרטי‪.‬‬ ‫ניתן למחוק חובות מסוג זה רק אם מדובר בחוב אבוד‪ ,‬או במסגרת הסדר פשרה כמפורט להלן‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫שרקון‪ ,‬בן עמי‪ ,‬אשר ושות' – ‪http://www.cbralaw.com‬‬ ‫בקשה למחיקת חוב שאינו ניתן לגבייה מטעמים אחרים תוגש לאישור הממונה על המחוז לפי‬ ‫טופס ‪ .2‬הבקשה תכלול את הפרטים הבאים‪ :‬פרטי החוב; העתק של החלטת המועצה בדבר‬ ‫הכללים למחיקת חובות מסוג זה; העתק של המלצת ועדת הנחות למחיקת החוב המדובר (לגבי‬ ‫חוב לעירייה שאינו ארנונה); הצהרה של ראש הרשות‪ ,‬הגזבר והיועץ המשפטי‪ ,‬כי תנאי הנוהל‬ ‫מתקיימים‪.‬‬ ‫הסדרי פשרה‬ ‫במסגרת הסדר פשרה‪ ,‬רשאית הרשות המקומית למחוק כל חוב המגיע לה (ארנונה‪ ,‬אגרות‪,‬‬ ‫היטלים‪ ,‬חובות אזרחיים וכ')‪ ,‬הן של יחיד הן של תאגיד‪ ,‬וזאת בהתאם לכללים הבאים‪:‬‬ ‫‪ ‬הפשרה נובעת ממחלוקת של ממש‪ ,‬עובדתית ו‪2‬או משפטית‪ ,‬בנוגע לקיומו של החוב הנדרש על‬ ‫ידי הרשות המקומית‪.‬‬ ‫‪ ‬מחיקת החוב היא חלק מהסכם פשרה בין הרשות לחייב‪ .‬גובה התשלום שעל החייב לשלם‬ ‫במסגרת הסדר הפשרה ייקבע בהתאם לגובה החוב‪ ,‬לעוצמת המחלוקת והקשיים המשפטיים‪,‬‬ ‫לקשיי הגביה ולסיכויי הגביה‪.‬‬ ‫‪ ‬ככלל‪ ,‬קשיי גביה כשלעצמם אינם מהווים עילה למחיקת חוב במסגרת הסדר פשרה‪ .‬במקרה‬ ‫כזה‪ ,‬יש לפעול בהתאם להחלטת המועצה בדבר מיצוי הליכי גביה‪.‬על אף האמור וכחריג לכך‪,‬‬ ‫ניתן יהיה למחוק חוב במקרה שבו ננקטו הליכי גביה אשר שיקפו מאמץ רציני לגביית החוב‬ ‫והתקבלה חוות דעת של הגזבר והיועץ המשפטי של הרשות‪ ,‬כי אין לרשות תועלת כלכלית‬ ‫מהמשך של הליכי הגביה‪ ,‬לנוכח הסכום אשר החייב מציע לשלמו לרשות המקומית‪.‬‬ ‫‪ ‬הליך הגשת בקשה לאישור של הסדר פשרה‪:‬‬ ‫בקשה לאישור של הסדר פשרה תוגש לאישור הממונה על המחוז לפי טופס ‪ 2‬אשר צורף לחוזר‬ ‫המנכ"ל‪ .‬הבקשה תכלול את הפרטים הבאים‪ :‬פרטי החוב; אישור בכתב של היועץ המשפטי‬ ‫והגזבר להסדר הפשרה‪ ,‬הכולל פירוט של הנימוקים אשר בגינם הם סבורים שההסדר עומד‬ ‫בכללים המפורטים לעיל; העתק של המלצת ועדת ההנחות למחיקת החוב (בעריה ולגבי חובות‬ ‫שאינם ארנונה); הצהרה של ראש הרשות‪ ,‬הגזבר והיועץ המשפטי‪ ,‬כי תנאי הנוהל מתקיימים‪.‬‬ ‫מחיקת חובות בגין קנסות‬ ‫מחיקת חובות בגין קנסות שלא שולמו תותר במקרים חריגים בלבד וזאת על מנת למנוע פגיעה‬ ‫בעקרון שלטון החוק ועל פי העיקרון ש״לא יהא חוטא נשכר״‪ .‬המחיקה תתאפשר רק במסגרת‬ ‫מבצע כולל של הרשות המקומית ולאחר קבלת אישורו של מנכ״ל משרד הפנים למבצע‪ .‬ככלל‪,‬‬ ‫לא תאושר מחיקת הקרן של הקנס‪ ,‬אלא רק חלק מקנסות הפיגורים‪.‬‬ ‫בקשה לאישור של מבצע למחיקת קנסות תכלול‪ :‬סוג הקנסות הנכלל במבצע ומועד‬ ‫היווצרותם; גובה החובות והסכומים הצפויים להימחק; פרטי ההסדר למחיקת החוב; משך‬ ‫המבצע; פירוט בדבר מבצעים קודמים שנערכו ברשות המקומית ותוצאותיהם; תיאור מפורט‬ ‫‪6‬‬ ‫שרקון‪ ,‬בן עמי‪ ,‬אשר ושות' – ‪http://www.cbralaw.com‬‬ ‫של הנימוקים המצדיקים את עריכת המבצע; העתק של החלטת מועצת הרשות המקומית‪,‬‬ ‫המאשרת את המבצע‪.‬‬ ‫עם סיום המבצע‪ ,‬תוגש למנכ״ל המשרד בקשה מקובצת למחיקת כל החובות שנכללו במסגרת‬ ‫המבצע‪ ,‬תוך פירוט החובות וסכומם הכולל‪.‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה)‪ ,‬התשע"א ‪-‬‬ ‫‪ ,3100‬פורסם בחוזר מנכ"ל ‪ 523103‬מיום ‪( 31.03.3103‬הופץ בפברואר ‪.)3102‬‬ ‫חוזר המנכ"ל מציין את החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת‬ ‫שעה)‪ ,‬התשע״א‪( /022-‬להלן‪":‬החוק")‪ .‬החוק נחקק כהוראת שעה ותוקפו עד ליום ‪.31.7.13‬‬ ‫בפרק ג' לחוק הוסמכו ראשי הרשויות המקומיות להסמיך מבין עובדי הרשות פקחים עירוניים‬ ‫שיהיו נתונות להם הסמכויות הקבועות בחוק‪ ,‬כולן או חלקן‪ ,‬לשם פיקוח על ביצוע חוקי עזר‬ ‫של הרשות המקומית‪ .‬חוזר המנכ"ל מציין‪ ,‬כי על הרשויות המקומיות להקפיד על כך שהסמכת‬ ‫הפקחים העירוניים לפי החוק והפעלת סמכויותיהם תיעשה אך ורק כאשר החוק בתוקף‪.‬‬ ‫הסמכתו של הפקח העירוני כאמור‪ ,‬תיעשה בכפוף להתקיימותם של התנאים הבאים‪:‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫אין לו הורשע בעבירה שמפאת מהותה‪ ,‬חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי‪ ,‬לדעת‬ ‫היועץ המשפטי לרשות המקומית‪ ,‬לשמש כפקח עירוני;‬ ‫‪./‬‬ ‫הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי פרק זה‪ ,‬כפי‬ ‫שהורה שר הפנים בהסכמת השר לביטחון פנים;‬ ‫‪.2‬‬ ‫הוא עומד בתנאי כשירות נוספים‪ ,‬ככל שהורה שר הפנים‪.‬‬ ‫שר הפנים‪ ,‬בהסכמת השר לביטחון הפנים‪ ,‬קבע את ההכשרה המתאימה ואת תנאי הכשירות‬ ‫הנוספים‪ ,‬בהתאם להוראת סעיף ‪( 3‬א)(‪ )2‬לחוק‪.‬‬ ‫על הרשות המקומית לפרסם ברשומות הודעה על הסמכת הפקח לפי החוק‪ ,‬והכנת כתב‬ ‫ההסמכה שלו תעשה בידי היועץ המשפטי שלה‪ .‬בנוסף על היועץ המשפטי מול להכין הודעה על‬ ‫מינוי הפקח ועל הסמכויות בהן הוסמך‪ ,‬אשר תחתם על ידי ראש הרשות המקומית‪ ,‬ועליו‬ ‫לפרסמהּ ברשומות‪.‬‬ ‫במסגרת ההכשרה של הפקח לעבור כתנאי להסמכתו‪ ,‬ילמד הפקח את נושאי הלימוד‬ ‫העיקריים הבאים‪ :‬יחסי אזרח שלטון במדינה דמוקרטית‪ ,‬אוריינטציה לתפקיד הפקח העירוני‬ ‫והתשתית החוקית לעבודתו‪ ,‬תחומי הפיקוח העירוני‪ ,‬תחומי הפיקוח העירוני‪ ,‬טפסים וברירות‬ ‫קנס‪ ,‬סמכויות הפקח העירוני‪ ,‬אתיקה ציבורית‪ ,‬המערכת המשפטית ומיומנויות התנהגותיות‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫שרקון‪ ,‬בן עמי‪ ,‬אשר ושות' – ‪http://www.cbralaw.com‬‬ ‫על הרשויות המקומיות לפעול בהתאם לחוזר המנכ"ל ולבדוק‪ ,‬כי פקחיהם הוסמכו לפי‬ ‫ההוראות דלעיל‪.‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫כללים לעניין תשלום גמול לחברי ועדת הערר לארנונה‬ ‫בהמשך להנחיות שפורסמו בחוזר מנכ"ל ‪ 222/‬לעניין דרך מינוין ופעולתן של ועדות הערר‬ ‫לארנונה‪ ,‬בחוזר מנכ"ל ‪( 52/02/‬הופץ בפברואר ‪ )/022‬פורסמו כללים בנוגע לתשלום גמול‬ ‫לחברי ועדת הערר לארנונה‪ ,‬שעיקרם יובאו להלן‪:‬‬ ‫‪ ‬מועצת הרשות המקומית רשאית לקבוע שחברי ועדת הערר יקבלו גמול על השתתפותם‬ ‫בישיבות הוועדה ובלבד שהתעריפים המרביים לתשלום לחברי הוועדה לא יעלו על התעריפים‬ ‫המרביים לתשלום לחברי ועדה ציבורית‪ ,‬כפי שנקבעו על ידי החשב הכללי‪ ,‬בהתאם להוראות‬ ‫התכ"מ ‪( 22.2.1‬המדובר על סך שעתי של ‪ + ₪ 234‬מע"מ ליו"ר ועדה ו‪ + ₪ 214-‬מע"מ לחבר‬ ‫ועדה)‪.‬‬ ‫‪ ‬התעריפים הנקובים לעיל כוללים כיסוי של כל ההוצאות ובכללן החזרי נסיעות‪ ,‬אש"ל וביטול‬ ‫זמן‪.‬‬ ‫‪ ‬ניתן יהיה לדווח על שעות הכנה‪ ,‬אם העבודה שבה מדובר נעשתה במשרד‪ ,‬בסמוך לישיבה‬ ‫המתקיימת באותו מקום ואם אכן התקיימה הישיבה אליה נעשתה ההכנה‪ .‬רשות מקומית‬ ‫המעוניינת לשלם עבור שעות הכנה‪ ,‬תקיים לצורך כך מנגנון פיקוח מתאים‪.‬‬ ‫‪ ‬חבר ועדה לא ידווח על שעות נסיעה‪ ,‬או שעות שלא הוקדשו בפועל לדיון‪ ,‬ישיבה‪ ,‬או הכנה‪,‬‬ ‫כשעות לחיוב‪.‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫תקנות העירייה (סכום מרבי של אגרה או היטל בעד שירותי שמירה‪ ,‬אבטחה וסדר ציבורי‬ ‫ברשות מקומית)‪ ,‬התשע"ג ‪( 3102‬הותקנו ביום ‪.)01.03.03‬‬ ‫בתקנות אלו פורטו הסכומים המרביים (יעודכנו כל ראשון לחודש נובמבר) אותם רשאית רשות‬ ‫מקומית להטיל בחוק עזר כאגרה או היטל לפי העניין‪ ,‬ובהתקיימותם של פרטים מסוימים‪.‬‬ ‫בהתאם לתקנות‪ ,‬האגרה או ההיטל שייגבו יחושבו על פי מכפלת השטח הבנוי בנכס‪ ,‬בסכום‬ ‫המרבי אותו ניתן לגבות‪ .‬לעניין זה‪ ,‬יראו את השטח הבנוי של אותו נכס לעניין חישוב ארנונה‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬השטח של הנכס (לצורך חישוב ההיטל או האגרה)‪ ,‬יהא השטח לפיו גובים מאותו הנכס‬ ‫תשלום ארנונה‪.‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬צוין כי רשות מקומית רשאית להטיל אגרה או היטל לגבי שטח שאינו בנוי בנכס‪,‬‬ ‫בשיעור שלא יעלה על ‪ 20%‬מהסכום המרבי הנגבה משטח בנוי‪ ,‬ובלבד ‪ -‬שסך כל האגרות או‬ ‫ההיטלים שיוטלו על שטחים בנויים ושטחים שאינם בנויים בתחומה‪ ,‬לא יעלה על סך כל‬ ‫האגרות או ההיטלים שרשאית הרשות המקומית להטיל לגבי השטחים הבנויים בלבד‬ ‫שבתחומה‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫שרקון‪ ,‬בן עמי‪ ,‬אשר ושות' – ‪http://www.cbralaw.com‬‬ ‫‪ .3‬עדכוני פסיקה‬ ‫‪3.0‬‬ ‫דיני עבודה‬ ‫‪ 3.0.0‬בית הדין הארצי לעבודה דן בשאלה מה דינה של עובדת המשמשת ב"משרת אמון" כמנהלת‬ ‫לשכת סגן שר פלוני‪ ,‬כשחילופי גברי במשרדה המתרחשים לאחר בחירות‪ ,‬בדיוק בעת שהיא‬ ‫שוהה בחופשת לידה? עד כמה מחויבת המדינה כמעסיקתה של העובדת‪ ,‬בחיובים על פי חוק‬ ‫עבודת נשים תשי"ד‪ ;0551-‬בהקפדה על זכות הטיעון‪ ,‬ובכלל‪ ,‬בהתנהלות לפי אמות מידה‬ ‫מקובלות של תום לב? אלה הן אחדות מן השאלות להן נזקק בית הדין האזורי בירושלים‬ ‫במסגרת דיון בתביעתה של המערערת כנגד משרד החוץ‪ ,‬שלטענתה פעל בקשר לחזרתה‬ ‫לעבודה מחופשת הלידה‪ ,‬ובפיטוריה בסופו של יום‪ ,‬בחוסר תום לב קיצוני‪ ,‬תוך הפרת חוק‬ ‫עבודת נשים‪ ,‬וחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה‪ .‬בית הדין האזורי קיבל את מרבית טענות‬ ‫המערערת ופסק לה פיצוי כספי‪ .‬ערעור המערערת לבית הדין הארצי לעבודה נסוב בעיקר על‬ ‫שיעור הפיצוי שפסק לה בית הדין האזורי‬ ‫ע"ע (ארצי) ‪ 44203-05-22‬שירי להב נ' מדינת ישראל‪ ,‬משרד החוץ (פורסם בנבו‪ ,‬ניתן ביום‬ ‫‪ )//.2.22‬בפני כבוד השופטים‪ :‬סגן הנשיאה פליטמן‪ ,‬השופטת רוזנפלד‪ ,‬השופטת גליקסמן‪ ,‬נציג‬ ‫ציבור (עובדים) מר וייץ‪ ,‬נציג ציבור (מעבידים) מר רוזן‪.‬‬ ‫במסגרת ההליך שהתקיים בבית הדין האזורי‪ ,‬ניתנה החלטתו המפורטת של בית הדין‪ ,‬לפיה‪,‬‬ ‫חרף הפגמים הרבים שנפלו בפיטוריה של המערערת‪ ,‬אין בהם כדי להצדיק מתן סעד של ביטול‬ ‫פיטוריה והשבתה לעבודה‪ ,‬אך עם זאת‪ ,‬נפסק כי פגמים אלו מצדיקים פסיקת פיצוי כספי‪.‬‬ ‫ערעורה של המערערת סב על סכום הפיצוי שנפסק לה‪ .‬לדידה‪ ,‬לא קיימת הלימה בין מסקנות‬ ‫בית הדין לעניין המעשים החמורים שתוארו בפסק דינו והתנהלותה הדורסנית של המדינה‪,‬‬ ‫ובין הפיצוי הכספי בשיעור חמש משכורות שנפסק לה בגין פיטורין שלא כדין‪ .‬בית הדין קבע כי‬ ‫בהליך פיטוריה של המערערת נפלו שלושה פגמים חמורים‪ :‬המדינה נהגה בחוסר תום לב; לא‬ ‫נערך לה שימוע‪ ,‬ולא ניתנה לה הזדמנות אמיתית להשתלב בעבודתה‪.‬‬ ‫בית הדין הארצי קיבל את מרבית טענותיה של המערערת‪ ,‬ופסק‪ ,‬כי טענות המערערת‬ ‫שהתקבלו ברובן הגדול על ידי בית הדין האזורי‪ ,‬מפנות זרקור אל סוג העסקה מיוחד‪ ,‬הוא סוג‬ ‫העסקה ב"משרות אמון"‪ .‬אכן‪ ,‬להעסקת עובדים "במשרות אמון" בשירות המדינה נקבעו‬ ‫כללים מיוחדים‪ .‬עם זאת‪ ,‬אין בכללים אלה כדי לגבור על הוראות הדין או לשנותן‪.‬‬ ‫בחוק עבודת נשים תשי"ד‪ ,2354-‬מצויות הגנות העובדת להסדרת זכויותיה המיוחדות למשך‬ ‫תקופת ההריון ואף למועדים שלפני כן‪ ,‬לתקופת חופשת הלידה ולמועדים שלאחריה‪ ,‬לבל‬ ‫תיפגע זכותה לעבוד עקב הריונה‪ .‬בנסיבות המקרה שלפנינו עומדת על הפרק האפשרות‬ ‫המובטחת לעובדת מכוח הוראת החוק‪ ,‬לחזור למקום העבודה לאחר שהסתיימה חופשת‬ ‫הלידה בה שהתה‪ ,‬ואופן יישומה בפועל של הוראת החוק האוסרת על פיטוריה בסמוך לאחר‬ ‫תום חופשת הלידה‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫שרקון‪ ,‬בן עמי‪ ,‬אשר ושות' – ‪http://www.cbralaw.com‬‬ ‫בהתאם לחוק ולפסיקה בעניין‪ ,‬למעסיק אין שיקול דעת ואין הוא רשאי להפסיק העסקתה של‬ ‫העובדת עם תום חופשת הלידה‪ .‬לא זו אף זו‪ ,‬אין המעסיק רשאי לפדות בכסף את "התקופה‬ ‫המוגנת" והוא חייב לאפשר לעובדת המעוניינת בכך לשוב ולעבוד בפועל תוך מתן הזדמנות‬ ‫אמיתית וכנה להשתלב חזרה בעבודה‪.‬‬ ‫נפסק‪ ,‬כי חוק עובדת נשים חל במקביל עם הוראות התקשי"ר בעניין נושאי משרות אמון‬ ‫בלשכת ראש הממשלה‪ ,‬השרים וסגני השרים‪ .‬אפשר שתתעורר שאלה בדבר תחולת שני‬ ‫ההסדרים יחדיו‪ ,‬במקרה של עובדת ששהתה בחופשת לידה‪ ,‬והיא עובדת במשרת אמון‪,‬‬ ‫שבמהלך חופשת הלידה בה שהתה הסתיימה כהונת הנבחר‪ ,‬ונבחר אחר כבר מכהן במקומו‪.‬‬ ‫נפסק‪ ,‬כי אין הוראת החוק נסוגה מפני הוראות התקשי"ר‪ ,‬וחובה על המעסיקה‪ ,‬היא המדינה‬ ‫בנסיבות אלה‪ ,‬לאפשר חזרת העובדת לעבודה מחופשת הלידה‪.‬‬ ‫לא זו אף זו‪ ,‬ניתן להניח כי בקשת הנבחר לבקש המשך העסקה של עובדים בהתאם להוראת‬ ‫התקשי"ר‪ ,‬ככל שתועלה‪ ,‬תסתמך‪ ,‬בין השאר‪ ,‬על הזדמנות שניתנה לנבחר להכיר את אותם‬ ‫עובדים‪ ,‬שנמצאו ראויים גם לאמונו‪ .‬הזדמנות מעין זו אינה מצויה בידי הנבחר בקשר לעובדת‬ ‫הנעדרת מן העבודה מפאת חופשת לידה‪.‬‬ ‫בדומה לאמור לעיל לעניין חוק עבודת נשים‪ ,‬זכות הטיעון נמנית על זכויות היסוד הראשוניות‬ ‫של שיטתנו המשפטית‪ ,‬והיא מעוגנת ב"כבוד האדם" של העובד‪ .‬המדינה לא תהא פטורה ממתן‬ ‫זכות טיעון לעובדת או לעובד‪ ,‬שהועסקו במשרת אמון‪ ,‬שמבקשים לסיים העסקתם על רקע‬ ‫סיום כהונתו של נבחר‪ .‬לפיכך‪ ,‬זכות הטיעון לא תיסוג מפני הפררוגטיבה הניהולית המיוחדת‬ ‫שניתנה בידי השרים וסגניהם בכל הקשור ל"משרות אמון"‪ ,‬וההסדר המפורט כפי שנקבע‬ ‫לגביהן בתקשי"ר‪ .‬הטיבו לתאר זאת בפסק הדין‪ -‬הביטוי "משרת אמון" לא ישמש מילת קסם‬ ‫"לנעול" את שערי הטיעון מפני עובדים שהעסקתם עומדת לבחינה‪ ,‬ובמיוחד שלנבחר נתונה‬ ‫האפשרות לבקש להמשיך ולהעסיק את מי שהועסק אצל קודמו‪.‬‬ ‫לבסוף‪ ,‬ביקר בית הדין הארצי את התנהלותו של משרד החוץ בכל הקשור לפיטורי המערערת‬ ‫בענייננו‪ .‬בית הדין הארצי אף תיאר זאת כ"ענן כבד של חוסר תום לב ואי חוקיות"‪ .‬לעניין‬ ‫הפיצוי‪ ,‬סבר בית הדין הארצי‪ ,‬כי מקרה זה הוא מסוג המקרים החריגים המצדיקים פסיקת‬ ‫פיצוי כספי בגין עגמת נפש‪ .‬לטעמו‪ ,‬בעובדה שהמערערת הועסקה במשרת אמון אין כדי‬ ‫להמעיט מעצמת הפגיעה בכבודה‪ ,‬בגינה היא תהא זכאית למלוא הפיצוי שתבעה‪ ,‬בסך של‬ ‫‪( ₪ 20,000‬באשר לפיצוי המערערת בשיעור של ‪ 8‬משכורות‪ ,‬בהתאם לקביעת בית הדין הארצי‬ ‫לעבודה‪ ,‬לא התערבה ערכאת הערעור)‪ .‬כמו כן‪ ,‬בית הדין הארצי‪ ,‬מצא לנכון להעלות את סכום‬ ‫הפיצוי שפסק בית הדין האזורי למערערת בגין הפרת חובתה לפי חוק עבודת נשים‪ ,‬ובמקרה דנן‬ ‫ אי מתן הזדמנות נאותה למערערת להשתלב בעבודה בתקופה המוגנת‪ ,‬ל‪( ₪ /0,000-‬במקום‬‫‪ )₪ 8,000‬וכן‪ ,‬סכום ההוצאות שנפסק לטובתה בבית הדין האיזורי (‪ )₪ 5,000‬הועלה לסכום של‬ ‫‪ ,₪ 20,000‬כדי שיישקף נאמנה את זכייתה של המערערת‪.‬‬ ‫‪ 3.0.3‬בית הדין האזורי קבע‪ ,‬כי פיטוריו של התובע לא נבעו מסיבות פוליטיות‪ ,‬כי נערך לו שימוע‬ ‫כדין ולא כל שכן – הזדמנות לממש את זכות הטיעון שלו במסגרתו‪ .‬נקבע‪ ,‬כי משרתו אוישה‬ ‫על ידו ללא כל מכרז בניגוד לדין ואף בניגוד לביקורות שנערכו במשרדי הנתבעת‪ ,‬שחייבו‬ ‫‪11‬‬ ‫שרקון‪ ,‬בן עמי‪ ,‬אשר ושות' – ‪http://www.cbralaw.com‬‬ ‫בעריכת מכרז‪ .‬כך‪ ,‬אף עקב אי זכייתו במכרזים שנערכו ‪ -‬המשיך לאחוז במשרתו‪ .‬התביעה‬ ‫נדחתה‪.‬‬ ‫תע"א (חי') ‪ /242208‬חלבי עלי נ' עיריית עיר הכרמל‪ -‬עוספיא‪ -‬דאלית אל כרמל‪ ,‬בבית הדין‬ ‫האזורי לעבודה בחיפה (פורסם בנבו‪ ,‬ניתן ביום ‪ )2.2/.2/‬בפני כב' השופטת מיכל אריסון‪-‬חילו‪,‬‬ ‫נציג ציבור העובדים מר חיים דרור ונציג ציבור מעבידים מר בנימין זוסמן‪.‬‬ ‫התובע מר עלי חלבי שימש כמנהל מחלקת רישוי עסקים בעיריית עיר הכרמל וביום ‪28.1./008‬‬ ‫פוטר מעבודתו‪ .‬בתביעתו ביקש מר חלבי‪ .2 :‬לבטל את פיטוריו ‪ ./‬להשיבו לעבודה ‪ .2‬לפסוק לו‬ ‫פיצוים בגין פיטוריו ללא שימוע ושנעשה מסיבות פוליטיות לטענתו‪ .‬התובע טען‪ ,‬כי הסולחה‬ ‫בין שתי משפחות שהוא היה היוזם והמארגן לה – היוותה איום על ראש המועצה דאז‪ ,‬וזוהי‬ ‫הסיבה שהוחלט על פיטוריו‪ .‬מנגד‪ ,‬טוענת הנתבעת‪ ,‬עיריית עיר הכרמל‪ ,‬כי הפיטורים נעשו כדין‬ ‫ומסיבות ענייניות – עקב קבלה לעבודה במועצה ללא מכרז‪ ,‬אי זכייה בשני המכרזים להם הגיש‬ ‫מועמדותו ובשל תפקודו הלקוי‪ .‬במקביל לתביעתו הנ"ל‪ ,‬ביקש מר חלבי ליתן צו מניעה זמני‬ ‫לביטול מכתב הפיטורין שקיבל ולהשיבו למשרתו‪ ,‬אך בית המשפט החליט שאין מקום להיענות‬ ‫לבקשה זו‪ ,‬מאחר ולא שוכנע כי נפל פגם בפיטוריו‪.‬‬ ‫בשנת ‪ ,2331‬התקבל התובע ללא מכרז לעבודתו אצל הנתבעת‪ ,‬בתפקיד מנהל מחלקת תיירות‪.‬‬ ‫בשנת ‪ /000‬מונה למנהל מחלקת פיקוח ורישוי עסקים‪ ,‬גם ללא מכרז וללא אישור נחיצות‬ ‫משרה ממשרד הפנים כדין‪.‬‬ ‫בשנת ‪ /00/‬נערכה ביקורות של משרד הפנים ונמצאו ליקויים רבים במועצה המקומית‪ ,‬כמו גם‬ ‫במינויו של התובע ובדירוג שכר משרתו‪ .‬בסמוך לביקורת הורה משרד הפנים לראש התובעת‬ ‫לערוך מכרז לתפקידו של התובע באופן מיידי ולהוריד את דירוג שכרו‪ .‬לאחר איחודן של‬ ‫המועצות המקומיות עוספיא ודלית אל כרמל בשנת ‪ /002‬למועצה המקומית עיר הכרמל (הלא‬ ‫היא הנתבעת)‪ ,‬נדרשה הנתבעת לערוך מכרזים לאיוש המשרות שבה‪ .‬כך‪ ,‬בשנת ‪ /004‬יצאה‬ ‫הנתבעת במכרז פנימי אליו הוגשה גם מועמדות התובע‪ ,‬בה נקבע כי אף אחד מהמועמדים איננו‬ ‫מתאים לתפקיד וכי יש לצאת למכרז חיצוני לשם כך‪ .‬בנוסף‪ ,‬ציינה ועדת הבחינה באשר לתובע‪,‬‬ ‫כי נתוני פעולתו מצביעים על אי אמינות ובעייתיות במיומנותו‪ .‬בשלב זה ועל אף שלא נבחר‬ ‫לתפקיד במסגרת המכרז – המשיך התובע לעבוד במשרתו אצל הנתבעת‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬בשנת ‪ /001‬ביקרה הוועדה הבינמשרדית לרישוי עסקים במחוז חיפה אצל הנתבעת‪ ,‬וקבעה‬ ‫בין היתר‪ ,‬כי מצב רישוי העסקים בעירייה אינו תקין‪ .‬לאור מסקנות הוועדה החליטה הנתבעת‬ ‫על פרסום מכרז חדש לתפקיד מנהל המחלקה לפיקוח ורישוי עסקים וקבעה למשרה דרישות‬ ‫סף‪ .‬המכרז פורסם בשנת ‪ /001‬והתובע היה המועמד היחיד למשרה זו‪ ,‬אולם לאור העובדה כי‬ ‫לא ענה על הקריטריונים ‪ -‬נפסלה מועמדתו על הסף‪.‬‬ ‫ביום ‪ 3.2./008‬קיבל התובע הזמנה לשימוע‪ ,‬וביום ‪ 28.1./008‬פוטר מעבודתו‪.‬‬ ‫בית הדין האזורי קבע‪ ,‬כי השיקולים שהביאו לפיטורי התובע היו שיקולים עניינים ובמיוחד‬ ‫בעקבות העובדה‪ ,‬שהתקבל לעבודתו ללא מכרז וכן עקב תפקודו הלקוי במסגרת עבודתו זו‬ ‫ובעיות משמעת‪ .‬עוד נקבע‪ ,‬כי בהתאם למסמכים שהוצגו בפניו עולה כי התובע כשל בביצוע‬ ‫תפקידו‪ .‬בנוסף‪ ,‬קבע בית הדין‪ ,‬כי השימוע שנערך לתבוע לא נעשה למראית עין בלבד‪ ,‬אלא‬ ‫לתובע ולבא כוחו ניתנו מספר הזדמנויות להשמיע את טענותיהם ואף להשלים טענותיהם‬ ‫‪11‬‬ ‫שרקון‪ ,‬בן עמי‪ ,‬אשר ושות' – ‪http://www.cbralaw.com‬‬ ‫בכתב‪ ,‬ובכך מומשה זכות הטיעון‪ .‬כך‪ ,‬גם נקבע כי הימשכות הליכי הפיטורין נבעה מבקשותיו‬ ‫של התובע לקבל מסמכים נוספים – ועל כן‪ ,‬לא נמצא כי נפל בהם פגם‪.‬‬ ‫לאור האמור לעיל‪ ,‬דחה בית הדין האזורי את תביעת התובע והחליט כי התובע פוטר כדין‬ ‫ומשיקולים ענייניים‪ .‬בכלל זה‪ ,‬דחה בית הדין האזורי את בקשת התובע לקבל פיצויי פיטורין‬ ‫שלא כדין ולפסיקת פיצויים עונשיים והנזקיים עקב אי קבלת שכר‪.‬‬ ‫‪ 3.3‬מיסים ארנונה היטלים ואגרות‬ ‫‪ 3.3.0‬אי מתן החלטה של רשות בבקשה לפטור מארנונה משך שנים אינו סביר‪ ,‬משום מבקשת‬ ‫הפטור לא יכולה לכלכל צעדיה ומנגד המועצה סומכת על היעדרו של הפטור ומתכננת בהתאם‬ ‫את תקציבה ומשכך‪ ,‬על בית המשפט מוטל לקצוב לרשות מועד למתן ההחלטה‪ ,‬עם סנקציה‬ ‫נלווית בצידה‪.‬‬ ‫ביהמ"ש דחה את העתירה ככל שהיא מתייחסת למתן פטור מתשלום ארנונה לשנים ‪– 3111‬‬ ‫‪ 3117‬והורה למשיב ‪ 0‬ליתן החלטה מפורשת ומנומקת בבקשות העותרת למתן פטור מארנונה‬ ‫עבור המרכז הקהילתי לשנים ‪ .3101 -3111‬כמו כן קבע‪ ,‬כי אם לא תינתן החלטה מפורשת‬ ‫ומנומקת במועד יראו את בקשות העותרת כאילו התקבלו ויוענק להן פטור גם לשנים ‪-3111‬‬ ‫‪.3101‬‬ ‫עת"מ ‪ 251/3-08-22‬עמותת אלגורבאא נ' הממונה על מחוז הצפון במשרד הפנים ואח'‪( ,‬פורסם‬ ‫בנבו‪ ,‬ניתן ביום ‪ )20.2.22‬בפני כב' השופט רון סוקול‪.‬‬ ‫העותרת‪ ,‬עמותת אלגורבאא‪ ,‬מבקשת לכוף על שני המשיבים‪ ,‬הממונה על מחוז הצפון במשרד‬ ‫הפנים והמועצה המקומית עראבה‪ ,‬להכיר בה כמוסד מתנדב בהתאם להוראות סעיף ‪(5‬י')‬ ‫לפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין)‪( 2328 ,‬להלן‪" :‬פקודת הפיטורין")‪ ,‬ולחייב את‬ ‫המועצה המקומית ליתן לה פטור מתשלום ארנונה עבור כלל הנכסים שהיא מחזיקה בשטחי‬ ‫המועצה החל משנת ‪ /004‬ואילך‪ .‬העותרת טענה בעתירתה‪ ,‬כי היא עומדת בכל הקריטריונים‬ ‫לקבלת הכרה כמוסד מתנדב לשירות הציבור וכי נכסיה משמשים לשירותים ציבוריים‪ ,‬ועל כן‬ ‫ביקשה לכוף על הממונה להעניק לה את האישור לכך‪.‬‬ ‫המשיבים אינם חולקים כי העותרת עומדת בקריטריונים לקבלת הכרה כמוסד מתנדב לשירות‬ ‫הציבור החל משנת ‪ ,/022‬אלא טוענים להשתהות בהגשת הבקשה ואי עמידה בדרישה להצגת‬ ‫מסמכים מספיקים בשנים ‪./020 -/001‬‬ ‫לבית המשפט נותר רק להכריע בשאלה‪ :‬מהו מועד תחילת ההכרה בעותרת כמוסד מתנדב‬ ‫לשירות הציבור?‬ ‫ביהמ"ש ציין‪ ,‬כי ארנונה היא מס אשר באמצעותו מממנת הרשות את הוצאותיה‪ ,‬והיא מהווה‬ ‫מקור עיקרה לתקציבה‪ .‬המס הנ"ל נגבה ממי שנהנה באופן ישיר מפעולותיה של הרשות‬ ‫והרשות אינה יכולה לפעול בלעדיו‪ .‬כך‪ ,‬באופן הגיוני‪ ,‬הענקת פטור מארנונה היא בבחינת הטלת‬ ‫מעמסה גדולה יותר על שאר התושבים‪ .‬פטור מארנונה הוא החריג לכלל לפיו יש לשלם ארנונה‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬הוראות מתן פטור מארנונה שחוקקו על ידי המחוקק – פורשו בפסיקה בצמצום‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫שרקון‪ ,‬בן עמי‪ ,‬אשר ושות' – ‪http://www.cbralaw.com‬‬ ‫המחוקק קבע בנוסף לפטורים הספציפיים‪ ,‬כי ישנן פעילויות בעלות אופי ציבורי שראוי לעודדן‬ ‫ולקבוע סייגים (פטורים) להחלת הוראות המיסוי המוניציפאלי‪ .‬הפטור העיקרי מצוי בהוראות‬ ‫פקודת הפיטורין‪ ,‬פקודה שנחקקה עוד בטרם הקמת המדינה‪.‬‬ ‫על מנת לזכות בפטור מכוחו הוראת סעיף ‪(5‬י) לפקודת הפיטורין‪ ,‬יש צורך בהתקיימותם של‬ ‫שלושה תנאים מצטברים‪( :‬א) המבקש הינו מוסד מתנדב לטובת הציבור (ב) המבקש משתמש‬ ‫ברכוש אך ורק למטרת שירות הציבור (ג) שר הפנים אישר כי המוסד זכאי לפטור זה‪.‬‬ ‫העותרת הגישה בקשות לפטור עבור השנים ‪ /008-/020‬ונדרשה להוסיף להן מסמכים נוספים‬ ‫שלטענתה הוגשו גם הם‪ .‬אם סבר הממונה כי אין די במסמכים שהוגשו לו צפוי היה כי תינתן‬ ‫החלטה מפורשת הדוחה את הבקשות בנוגע לשנים ‪ ,/020 – /008‬אך החלטה כזו לא ניתנה‪.‬‬ ‫מצב שבו רשות אינה מחליטה במשך שנים בבקשה למתן פטור אינו סביר‪ .‬כתוצאה מהיעדר‬ ‫החלטה לא יכולות העותרת והמועצה לכלכל צעדיהן‪ .‬מחד לא יכולה העותרת לדעת מדוע‬ ‫נדחתה בקשתה‪ ,‬היא אינה יכולה להשיג על ההחלטה או לעתור כנגדה‪.‬‬ ‫מהי המשמעות של היעדר החלטה מפורשת ביחס לבקשות הפטור לשנים ‪ ?/020 -/008‬היעדרה‬ ‫של החלטה מנומקת אינה מחייבת את בית המשפט לכפות על הרשות את הבקשה‪ .‬הדבר‬ ‫מותנה בדין ובנסיבות העניין‪ .‬בהיעדר הוראת חוק הכופה החלטה במקרה שבו הרשות לא‬ ‫קיבלה החלטה (כמו למשל בסעיף ‪(4‬ב) לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה‬ ‫כללית)‪ ,‬התשל"ו‪ ,)2311-‬הדרך הראויה שבה על בית המשפט לילך הינה לקצוב לרשות מועד‬ ‫למתן החלטה‪ ,‬הוראה שסנקציה בצידה‪.‬‬ ‫יצוין עם זאת‪ ,‬כי היעדר הנמקה להחלטת הרשות אינה מצדיקה בהכרח לקבל את הבקשה של‬ ‫האזרח ולחייב את הרשות לקבלה במקביל‪.‬‬ ‫ביהמ"ש דחה את העתירה ככל שהיא מתייחסת למתן פטור מתשלום ארנונה לשנים ‪– /004‬‬ ‫‪ ,/001‬עקב כך שהעותרת לא עמדה במועד הקבוע בנהלים להגשת הבקשות לקבלת אישור‬ ‫לפטור‪ .‬כמו כן‪ ,‬הורה לממונה על המחוז ליתן החלטה מפורשת ומנומקת תוך ‪ 20‬יום בבקשות‬ ‫העותרת למתן פטור מארנונה עבור השנים ‪ ,/020 -/008‬ואם לא תינתן במועד ‪ -‬יראו את‬ ‫הבקשות כאילו התקבלו ויוענק לה פטור גם לשנים ‪./020 -/008‬‬ ‫‪ 3.3.3‬ככלל‪ ,‬טריבונל מעין‪-‬שיפוטי המחליט לבקר בשטח נושא המחלוקת‪ ,‬יעשה כן בנוכחות‬ ‫הצדדים ובאי‪-‬כוחם‪ .‬בהתקיים טעמים לערוך את הביקור שלא בנוכחות הצדדים‪ ,‬יהא‬ ‫הטריבונל רשאי לעשות כן‪ ,‬תוך שיקפיד לערוך פרוטוקול שישקף את מהלך הביקור‪ .‬בתום‬ ‫הביקור הטריבונל יידע את בעלי הדין על כך‪ ,‬יעביר לידיהם את הפרוטוקול‪ ,‬ויאפשר להם‬ ‫לטעון לגביו קודם למתן החלטתו הסופית‪.‬‬ ‫ברמ ‪ 131122/‬נצב"א אחזקות ‪ 0555‬בע"מ נ' מנהל הארנונה בעיריית טירת הכרמל‪( ,‬פורסם‬ ‫בנבו‪ ,‬ניתן ביום ‪ )/0.2.22‬בפני כבוד השופטים‪ :‬כבוד השופט י' דנציגר‪ ,‬כבוד השופט ע' פוגלמן‬ ‫וכבוד השופט י' עמית‪.‬‬ ‫בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים‬ ‫מינהליים אשר דחה ברובו ערעור שהגישו המבקשות על החלטת ועדת הערר לענייני ארנונה‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫שרקון‪ ,‬בן עמי‪ ,‬אשר ושות' – ‪http://www.cbralaw.com‬‬ ‫המבקשות טענו כי אסור היה למשיבים לחייב אותן לפי הדיווחים שמסרו הן עצמן לעניין‬ ‫החלוקה בין השטחים שמוחזקים על‪-‬ידן במתחם לבין אלה שמוחזקים בידי שוכרים‪ ,‬והיה‬ ‫עליהם להתבסס על מסקנות המודדים מטעמם בכל הנוגע להחזקות של שוכרים במתחם‪ .‬עוד‬ ‫טוענות המבקשות כי אסור היה לוועדה לערוך סיור במתחם מבלי להודיע על כך לצדדים‬ ‫מבעוד מועד‪ ,‬לאפשר להם לטעון לגביו ולערוך פרוטוקול‪.‬‬ ‫בפסק הדין סקר בית המשפט את מקור הסמכות הנורמטיבית של ועדת הערר וקבע כי ככל‬ ‫טריבונל מעין‪ -‬שיפוטי‪ ,‬גם ועדת הערר מחויבת להקפיד על כללי הצדק הטבעי הכוללים את‬ ‫זכות הטיעון ואת האיסור להימצא במצב של ניגוד ענייינים או לנהוג במשוא פנים ‪ -‬במלואם‪,‬‬ ‫ואין בגמישות המאפיינת את סדרי הדין הנהוגים בה כדי לגרוע מחובה זו‪.‬‬ ‫לעניין זכות הטיעון נקבע כי זו נועדה לסייע לרשות לבסס את החלטתה על בסיס תשתית‬ ‫עובדתית מלאה ורלוונטית‪ ,‬כמו גם להעניק לפרטים שמושפעים מהחלטותיה תחושה של צדק‬ ‫והגינות ביחס לתהליך קבלת ההחלטה‪ .‬מתוקף זכות הטיעון מחויבת הרשות ליידע מראש את‬ ‫הפרט בנוגע להחלטה שעשויה לפגוע בזכות או באינטרס שלו ולאפשר לו להשמיע את טענותיו‪.‬‬ ‫ברגיל‪ ,‬על הטיעון להיעשות לפני קבלת ההחלטה אולם‪ ,‬במקרים חריגים‪ ,‬שבהם טיעון מוקדם‬ ‫עשוי למנוע מהרשות לתפקד באופן תקין או לפגוע באופן ממשי באינטרס חשוב אחר‪ ,‬ניתן‬ ‫לדחות את מימוש זכות הטיעון לאחר קבלת ההחלטה‪ ,‬ולעיתים אף לאחר שנתבצעה‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫זכות טיעון מאוחרת היא בגדר חריג היוצא מן הכלל‬ ‫בבג"ץ ‪ /85214‬עזבון שיף נ' שר החקלאות‪ ,‬פ"ד יט (‪( 44-45 ,40 )/‬להלן‪" :‬עניין שיף") צוין‬ ‫שמקום שטריבונל מעין‪-‬שיפוטי עורך ביקור במקום‪ ,‬ומקום שביקור שכזה נעשה שלא במעמד‬ ‫המתדיינים או באי‪-‬כוחם ומבלי לתת להם הזדמנות להיות נוכחים‪ ,‬עלול הדבר לעלות כדי‬ ‫פגיעה בכללי הצדק הטבעי‪ .‬דברים אלה מקובלים על ביהמ"ש כאן והם חלים לגבי ועדת הערר‬ ‫דנן‪.‬‬ ‫לאור האמור לעיל‪ ,‬נקבע‪ ,‬כי החלטת ועדת הערר פגעה בזכות הטיעון של המבקשות‪ .‬ועדת‬ ‫הערר ביקרה במתחם בלא נוכחות בעלי הדין‪ ,‬כאמור‪ ,‬והוועדה התרשמה באורח בלתי אמצעי‬ ‫מהמצב בשטח ויש להניח שמלכתחילה סברה כי התרשמות זו רלוונטית ותתרום להכרעתה‬ ‫(שאם לא כן‪ ,‬לא היה טעם בביצוע הביקור מלכתחילה)‪ .‬היעדר נוכחותן של המבקשות שלל מהן‬ ‫את האפשרות להפנות את תשומת ליבה של הוועדה לפרטים רלוונטיים‪ ,‬כמו גם לספק הסברים‬ ‫לממצאים בשטח‪ .‬זאת ועוד‪ :‬לא נטען בפני בית המשפט כי בנסיבות מקרה זה הייתה סיבה‬ ‫לקיים את הביקור שלא במעמד הצדדים‪ .‬אולם אף נניח מנקודת הנחה‪ ,‬לצורך הדיון‪ ,‬כי היה‬ ‫טעם כזה‪ ,‬דבר הביקור נודע למבקשות לראשונה בהחלטה הסופית של הוועדה‪ ,‬מבלי שניתנה‬ ‫להן הזדמנות לטעון לעניין ממצאי הביקור ולו בדיעבד‪ .‬בכך נפגעה זכותן לטעון ביחס למכלול‬ ‫חומר הראיות שעליו התבססה ועדת הערר‪ .‬ויודגש‪ :‬החלטת הוועדה נשענה בין היתר על‬ ‫התרשמותה מהביקור‪ ,‬ומכך שלא מצאה במהלכו נכסים הרוסים בשטח‪ ,‬כטענת המבקשות‪.‬‬ ‫נקבע כי מאחר והמדובר במתחם שגודלו למעלה מ‪ 50-‬דונם‪ ,‬ולטענת המבקשות מצויים בו‬ ‫מבנים הרוסים שאין לחייב בארנונה בגינם לא ניתן לשלול את האפשרות – מבלי לקבוע‬ ‫מסמרות – כי הוועדה לא סיירה במתחם כולו; אולם עצם העובדה שאין באפשרות בית‬ ‫המשפט לדעת באיזה חלק של המתחם סיירה הוועדה‪ ,‬מאלו מבנים היא התרשמה והאם‬ ‫מדובר באותם מבנים ספציפיים שלמבקשות טענות בעניינן‪ ,‬מעידה כי אין לדעת מהו המשקל‬ ‫הראיתי של ראיה זו ומהי תרומתה להכרעה הסופית‪ .‬במצב דברים זה‪ ,‬ומבלי להביע עמדה‬ ‫‪14‬‬ ‫שרקון‪ ,‬בן עמי‪ ,‬אשר ושות' – ‪http://www.cbralaw.com‬‬ ‫לגופן של הטענות שהיו המבקשות יכולות להעלות‪ ,‬נקבע כי נפגעה זכות הטיעון שלהן באופן‬ ‫היורד לשורש העניין‪ ,‬ומצדיק את ביטול ההחלטה‪.‬‬ ‫פסק דינו של בית המשפט קמא והחלטת ועדת הערר בוטלו‪ ,‬והדיון הוחזר לוועדת הערר כדי‬ ‫שתערוך ביקור במקום בנוכחות הצדדים‪ ,‬ולאחר מכן תחליט במחלוקת שלפניה כחוכמתה‪.‬‬ ‫‪ 3.2‬דיני מכרזים‬ ‫‪ 3.2.0‬בית המשפט קיבל את העתירה וקבע‪ ,‬כי המבחן לקיומו של ניגוד עניינים אסור בוועדה‬ ‫המקומית ‪ -‬הינו מבחן אובייקטיבי‪ .‬ויודגש – אף קיומו של חשש סביר בלבד להיווצרותו של‬ ‫משוא פנים בוועדת המכרזים (שלא כמו מימוש ניגוד העניינים בפועל)‪ ,‬הינו פגם שאינו ראוי‬ ‫למחילה‪ ,‬בהיותה של ועדת המכרזים האמונה על ייצוגו של האינטרס הציבורי‪.‬‬ ‫ה"פ ‪ 4312-22-2/‬נ‪.‬ע‪ .‬לבה בע"מ נ' עזרה ובצרון חברה לשכון בע"מ ואח'‪( ,‬פורסם בנבו‪ ,‬ניתן‬ ‫ביום ‪ )/.2.22‬בפני כב' השופט יונה אטדגי‪.‬‬ ‫המבקשת‪ ,‬לבה בע"מ‪ ,‬הגישה עתירה להורות על ביטול החלטת ועדת המכרזים על הזוכה‬ ‫במכרז לתכנון והקמה של מתקני משחקים בפארק וכן להורות על ביטולו‪ ,‬ולחילופין ‪ -‬להורות‬ ‫על זכייתה במכרז‪ ,‬בטענה כי יש לפסול הצעתה של חברת ַאלו את ניצן בע"מ‪ ,‬המשיבה ‪,/‬‬ ‫בעקבות קשר רציף שנמשך לאורך שנים בינה לבין המומחה המייעץ לוועדת המכרזים‪ ,‬מר‬ ‫מנחם קציר‪ .‬המשיבה ‪ ,2‬שעשועים וספורט בע"מ‪ ,‬הצטרפה לעמדת המבקשת‪.‬‬ ‫בנימוקיה ציינה המבקשת‪ ,‬כי בתפקידו כיועץ מומחה לוועדת המכרזים‪ ,‬מילא מר קציר תפקיד‬ ‫מרכזי ומשמעותי בהליך בחירת ההצעה הזוכה של המשיבה ‪ ,/‬וכי הייתה לו השפעה ישירה על‬ ‫החלטה זו של ועדת המכרזים‪ .‬השפעתו הרבה של מר קציר נובעת מהקשר בינו לבין המשיבה‪,‬‬ ‫אשר נסוב סביב חוות דעת שנהג להעביר למזמיני שירותים‪ ,‬לפיהן המשיבה ‪ /‬הינה ספק יחיד‬ ‫בתחום‪ ,‬ומשכך – פטרו את המזמין מחובת עריכת מכרז וסיפקו למשיבה ‪ /‬רווח כלכלי‪ ,‬כפועל‬ ‫יוצא מכך‪ .‬כך גם סייע מר קציר למשיבה ‪ ,/‬בחוות דעת נוספות ואף התייצב מטעמה בהליכים‬ ‫משפטיים שונים‪.‬‬ ‫מנגד טענו עורכת המכרז‪ ,‬עזרה ובצרון חברה לשיכון בע"מ והמשיבה ‪ ,/‬כי לא נפל כל פגם‬ ‫בהעסקתו של מר קציר כיועץ לוועדת המכרזים ובאימוץ חוות דעתו‪ ,‬שכן התשלומים אשר‬ ‫קיבל מר קציר מהמשיבה ‪ /‬מהווים חלק שולי מממוצע הכנסתו באותן השנים‪ .‬לטענתם‪ ,‬הוכח‬ ‫כי קציר הוא יועץ עצמאי יחידי מסוגו בארץ בעניין מתקני משחקים ויש לו היכרות מקצועית‬ ‫עם כל הגופים הפועלים בתחום‪ .‬משכך‪ ,‬הייתה קיימת חשיבות רבה ביותר במתן הייעוץ‪,‬‬ ‫והמבקשת מנועה מלטעון לניגוד עניינים משידעה על זהותו של קציר כיועץ לוועדה‪ ,‬מאחר ולא‬ ‫קמה למר קציר כל טובת הנאה מזכייתה של המשיבה ‪ ,/‬ולכן ‪ -‬סעד לביטולו של המכרז הוא‬ ‫סעד קיצוני שיש להימנע ממנו‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫שרקון‪ ,‬בן עמי‪ ,‬אשר ושות' – ‪http://www.cbralaw.com‬‬ ‫עיקר הדיון נסוב סביב השאלה‪ :‬מהי מידת החשש לקיומו של ניגוד עניינים הנדרשת‪ ,‬כדי‬ ‫להצדיק את התערבותו של בית המשפט ‪ -‬האם המדובר בחשש סביר ואפשרות ממשית לקיומו‬ ‫או שדיי בחשש רחוק ותיאורטי?‬ ‫אמנם‪ ,‬שאלה זו טרם הוכרעה באופן חד משמעי בפסיקה‪ ,‬יחד עם זאת‪ ,‬אין די בחשש תיאורטי‬ ‫לקיומו של ניגוד עניינים להצדקת התערבות זו (ר' בעניין זה עת"מ (מחוזי מרכז) ‪52181-02-2/‬‬ ‫מטרופולי‪-‬נט בע"מ נ' מועצה מקומית כוכב יאיר (‪ ,/02/‬פורסם בנבו)‪.‬‬ ‫המבחן להכרעה בשאלת ניגוד העניינים היא בחינתו של מידת הקשר הנטען בין הגורמים‬ ‫הקשורים לאותו ניגוד עניינים – מר קציר והמשיבה ‪ ,/‬לבין מידת השפעתו של הגורם שנטען כי‬ ‫היה מצוי בניגוד עניינים – מר קציר‪ .‬בעקבות יחסי העבודה השוטפים שהיו בין שני הגורמים‬ ‫לעיל‪ ,‬לא ניתן לומר כי הקשר היה שולי וכי החשש לניגוד העניינים הינו רחוק ותיאורטי‪ .‬ועדת‬ ‫המכרזים אימצה את חוות דעתו המקצועית של קציר במלואה‪ ,‬ונראה כי מר קציר הוא שקבע‬ ‫בפועל מי יזכה במכרז‪ .‬לפיכך‪ ,‬יש מקום להתערבותו של בית המשפט‪.‬‬ ‫כאשר עסקינן בדיני מכרזים ראוי לאמץ את המבחן המחמיר למידת קיומו של חשש לניגוד‬ ‫עניינים‪ ,‬אשר יבטיח את אמונו של הציבור בהליכי המכרז‪ .‬קיים אינטרס ראשון במעלה לקבל‬ ‫את הייעוץ הנאמן ביותר בקשר למכרז ‪ -‬ייעוץ חופשי לחלוטין מכל חשש של ניגוד עניינים‪.‬‬ ‫בית המשפט סקר את פסיקת בית המשפט בסוגיה של ניגוד העניינים בוועדת המכרזים‪ ,‬ממנה‬ ‫עולה עמדה מחמירה ובלתי מתפשרת‪ ,‬המבטאת את החשיבות שמייחס בית המשפט לנושא‬ ‫בחינת קיומו של ניגוד העניינים אסור בועדת המכרזים והכרעתו על סמך מבחן אובייקטיבי‪.‬‬ ‫שכן‪ ,‬המבחן החוקיות אינו משופע מהשאלה האם ניגוד העניינים התקיים בפועל ואכן הגיע‬ ‫לכדי מימוש‪ .‬המבחן‪ ,‬הינו האם אדם סביר יסבור שקיים בנסיבות העניין חשש סביר או ממשי‬ ‫לקיומו מצד אדם מסוים או מצד ועדת המכרזים בכללותה‪ .‬השאלה היא‪ ,‬האם עלולה להיווצר‬ ‫בנסיבות העניין העדפה של אחד המציעים כתוצאה מאינטרס אישי של נציג הרשות‪ ,‬על פני‬ ‫האינטרס הציבורי עליו אמונה ועדת המרכזים‪ .‬כך‪ ,‬יתעורר חשש ממשי כאשר קיים אינטרס‬ ‫אישי למאן דהוא המשפיע על בחירת הזוכה בתוצאות המכרז‪ .‬די בקיומו של חשש זה בלבד –‬ ‫כדי לפסול את החלטתה של ועדת המכרזים‪ ,‬גם ללא התממשותו של החשש בפועל‪.‬‬ ‫קיומו של משוא פנים או חשש סביר למשוא פנים בוועדת המכרזים הינו מסוג הפגמים שברוב‬ ‫רובם של המקרים אינם ראויים למחילה‪ .‬נזקו של פגם זה יאפיל על כל שיקול אחר התומך‬ ‫לכאורה בהבלגה על הפגם‪ .‬ועל כן‪ ,‬קיומו של ניגוד עניינים בעבודתה של ועדת המכרזים יחייב‪,‬‬ ‫בדרך כלל‪ ,‬את פסילת ההחלטה או ההליך הנגועים בניגוד עניינים‪ ,‬ולצורך כך אין לייחס‬ ‫חשיבות רבה להתנהגות העותר ואף לא למיהותו‪.‬‬ ‫לעניין סוגיית ביטול המכרז נקבע כי‪ ,‬בהתחשב בקושי שמעוררת החלטה שיפוטית לביטול‬ ‫מכרז‪ ,‬החלטה שכזו תהא צריכה להצביע על כך שהפגם שנפל בהליך המכרז הינו מסוג שאינו‬ ‫ניתן לתיקון‪ ,‬היות ופגם כאמור הניתן לתיקון בדרך כלשהי לא יצדיק בדרך כלל את ביטול‬ ‫המכרז אלא רק את תיקון הפגם‪ .‬כך‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬פגם שנפל בהצעה הזוכה לא יוביל בדרך כלל‬ ‫לביטול המכרז בכללותו‪ ,‬אלא רק לפסילת ההצעה הזוכה ולביטול החלטתה הסופית של ועדת‬ ‫המכרזים‪ .‬ביטול המכרז יהיה מוצדק בנסיבות שבהן הפגם הנטען נפל במכרז עצמו כגון‬ ‫‪16‬‬ ‫שרקון‪ ,‬בן עמי‪ ,‬אשר ושות' – ‪http://www.cbralaw.com‬‬ ‫שהמכרז נוסח באופן פגום שאינו מאפשר את יישומו‪ ,‬כשתנאי המכרז שונו לאחר שההצעות‬ ‫כבר הוגשו‪ ,‬כשהתגלה ניגוד עניינים בוועדת המכרזים או כשכלל ההצעות שהוגשו למכרז היו‬ ‫פגומות או בלתי ראויות‪.‬‬ ‫לאור האמור לעיל‪ ,‬החליט ביהמ"ש‪ ,‬כי התוצאה היחידה האפשרית במקרה דנן ‪ -‬היא ביטולו‬ ‫של המכרז על אף חשיבותו הרבה של הפרויקט לרווחת הציבור‪.‬‬ ‫‪ 3.1‬משפט מינהלי‬ ‫‪ 3.1.0‬המדובר בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית משפט לעניינים‬ ‫מנהליים (השופט הבכיר הווארי) בעת"מ ‪ 15613-11-03‬מיום ‪ .32.7.03‬עניין הערעור בשאלת‬ ‫הדרך המשפטית הראויה להתקשרות של רשויות מקומיות עם רואה חשבון חיצוני‪ ,‬האם‬ ‫חלות תקנות הרכש‪ ,‬או בהתאם לפסיקת בית משפט קמא‪ ,‬באפשרות ראש העירייה לקבל‬ ‫החלטה מכוח סמכותו השיורית תוך היעזרות בוועדה מייעצת‪ ,‬או האם על הרשות המקומית‬ ‫לקיים מכרז‪.‬‬ ‫עע"מ ‪ 124522/‬עיריית נצרת עילית נ' זאב הרטמן‪ ,‬חבר מועצה ואח' (פורסם בנבו‪ ,‬ניתן ביום‬ ‫‪ )22.2.22‬בפני כבוד השופטים רובינשטיין‪ ,‬פוגלמן‪ ,‬ברק ארז‪.‬‬ ‫בית המשפט העליון קבע כי תקנה ‪ /‬לתקנות העיריות (הסדר רכישות‪ ,‬ניהול מחסנים‪ ,‬רישום‬ ‫וניהול טובין)‪ ,‬התשנ"ח‪( 2338 -‬להלן‪" :‬תקנות הרכש") קובעת כי "עירייה תסדיר את‬ ‫רכישותיה‪ ,‬תנהל את מחסניה ואת הטובין שלה בהתאם לתקנות אלה"‪" .‬טובין" מוגדרים‬ ‫בסעיף ההגדרות (תקנה ‪ )2‬כ"מיטלטלין שבבעלות העירייה או שנמסרו לה דרך שכירות‪ ,‬שאילה‬ ‫או רישיון לרבות כאלה שנתרמו או נרכשו מכספי תרומה"‪ .‬פשוטם של דברים הוא‪ ,‬שהתקנות‬ ‫נועדו ליצור הליך נאות לרכישה של טובין – מיטלטלין על‪-‬ידי הרשות‪ ,‬והן אינן מתייחסות‬ ‫למתן שירותים מקצועיים שונים ולמינוי גורמי מקצוע‪.‬‬ ‫בכל הנוגע להתקשרות רשויות מקומיות בפטור ממכרז‪ ,‬בית המשפט מצביע על העובדה כי לא‬ ‫נקבע הסדר סטטוטורי מיוחד או כל נוהל אחר לגבי הדרך שבה רשות מקומית מתקשרת בפטור‬ ‫כאמור‪ ,‬וכי לא יעלה על הדעת שלא יהא כל מנגנון אשר יבטיח ניהול תקין והוגן של התקשרות‬ ‫עם נותני שירותים שונים בפטור ממכרז‪ ,‬באופן אשר יבטיח חלוקת משאבים וכספי הציבור‬ ‫באופן שוויוני והגון תוך התנהלות שקופה‪.‬‬ ‫לעניין חובת המכרז‪ ,‬הרי שחובה זו רחבה ומתייחסת לכלל סוגי העסקאות שמבצעת רשות‬ ‫מנהלית בהתאם לכלל לקיום מכרז פומבי הקבוע בסעיף ‪(/‬א) לחוק חובת מכרזים‪ ,‬התשנ"ב‪-‬‬ ‫‪.233/‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬תקנה ‪ )8(2‬לתקנות העיריות (מכרזים)‪ ,‬קובעת פטור ממכרז ל"חוזה לביצוע עבודה‬ ‫מקצועית הדורשת ידע ומומחיות מיוחדים‪ ,‬או יחסי אמון מיוחדים‪ ,‬כגון‪ :‬עבודות תכנון‪,‬‬ ‫פיקוח‪ ,‬מדידה‪ ,‬שמאות‪ ,‬ייעוץ ועבודות כיוצא באלה"‪ .‬בהיותה של הוראה זו חריג לכלל בדבר‬ ‫‪17‬‬ ‫שרקון‪ ,‬בן עמי‪ ,‬אשר ושות' – ‪http://www.cbralaw.com‬‬ ‫חובת מכרז‪ ,‬הטעימה הפסיקה כי יש לפרשה בצמצום‪ .‬לפיכך‪ ,‬אך במקרים שנדרשת בהם‬ ‫מומחיות מיוחדת או מדובר ביחסי אמון מיוחדים‪ ,‬נמצא מקום למתן פטור ממכרז‪ ,‬נוכח‬ ‫הייחודיות של נותן השירותים‪ .‬אמנם‪ ,‬ראש העירייה הפנה לתקנה ‪(5‬א)(‪ )/‬לתקנות חובת‬ ‫המכרזים תשנ"ג‪ ,2332-‬לפיה ניתן לאפשר פטור ממכרז‪ ,‬בין השאר‪ ,‬בכל הנוגע לראיית חשבון‪.‬‬ ‫דא עקא‪ ,‬שהדבר אינו מופיע בפטור בתקנות העירייה (מכרזים) תשמ"ח‪ ,2381-‬ואין לקרוא‬ ‫"הקלות" נוספות לתקנות אלה‪.‬‬ ‫יתרה על כן‪ ,‬עקרונות המינהל התקין ודיני המכרזים מובילים אפוא למסקנה‪ ,‬כי בהיעדר‬ ‫חקיקה שונה קיימת עדיפות להתקשרות בדרך של מכרז פומבי על פני דרך אחרת‪ ,‬כדי לקדם‬ ‫את תכליות המכרז הידועות‪ :‬הגנה על עקרון השוויון‪ ,‬שמירה על טוהר המידות‪ ,‬מניעת משוא‬ ‫פנים ושחיתות‪ ,‬וכן במישור אחר‪ ,‬מתן אפשרות לרשות המנהלית להתקשר בעסקה‬ ‫אופיטימלית מבחינה כלכלית‪.‬‬ ‫על רקע זה‪ ,‬פסק בית המשפט העליון כי התקשרותה של רשות מקומית עם רואה חשבון חיצוני‬ ‫איננה פטורה ממכרז‪.‬‬ ‫‪ 3.1.3‬ביום ‪ 00.5.3100‬אישרה מועצת עיריית חיפה את מינוים של שני סגנים חדשים לראש‬ ‫העירייה (להלן‪ :‬הסגנים)‪ .‬מועצת העירייה קבעה לכל אחד מהם תחום עיסוק‪ :‬האחד נקבע‬ ‫כסגן ראש עירייה לענייני נוער וצעירים ואילו השני נקבע כסגן ראש עירייה לענייני שכונות‪.‬‬ ‫ביום ‪ 1.1.3100‬הוגשה העתירה דנן‪ .‬העותר‪ ,‬זאב סילס‪ ,‬הוא חבר מועצת עיריית חיפה‪.‬‬ ‫לטענתו‪ ,‬לסגנים החדשים לא הואצלו תפקידים וסמכויות ממשיים‪ ,‬ועל כן לא מתקיימים‬ ‫התנאים לכך שישולם להם שכר‪ ,‬לפי הכללים שנקבעו לעניין זה על‪-‬ידי מנכ"ל משרד הפנים‪.‬‬ ‫בג"ץ ‪ 5114222‬זאב סילס‪ ,‬חבר מועצת עיריית חיפה נ' עיריית חיפה (פורסם בנבו‪ ,‬ניתן‬ ‫ביום‪ )20.2/.2/‬בפני כבוד השופטים‪ :‬הנשיא גרוניס‪ ,‬השופט הנדל והשופטת ברק ארז‪.‬‬ ‫בית המשפט דחה את העתירה ופסק כי‪ ,‬סוגית מינוים של סגנים לראש רשות ועירייה‪ ,‬זכתה‬ ‫לעיגון בחקיקה במתכונת הכוללת התייחסות לשני היבטים של הסדרה‪ :‬האחד‪ ,‬עניינו הסדרת‬ ‫מספר הסגנים שניתן למנות; השני עניינו בשאלה האם הסגנים הממונים יהיו זכאים לתשלום‬ ‫שכר‪ .‬כיום‪ ,‬מכלול ההוראות הסטטוטוריות מעוגנות בחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש‬ ‫הרשות וסגניו וכהונתם)‪ ,‬התשל"ה‪( 2315-‬להלן‪ :‬חוק הרשויות המקומיות‪ ,‬או‪ :‬החוק)‪.‬‬ ‫נקבע‪ ,‬כי באופן כללי‪ ,‬ניתן לומר שהחקיקה בנושא מבחינה בין הפיקוח על שאלת מספרם של‬ ‫הסגנים לראש הרשות לבין הפיקוח על שאלת תשלום שכרם‪ .‬בעוד שהרגולציה של מספר‬ ‫הסגנים היא בעלת אופי טכני ‪ -‬תלויה בנתונים אובייקטיבים של מספר תושבים‪ ,‬סוגיית תשלום‬ ‫שכר לסגן שמונה לראש הרשות הינה מהותית ומותנית באישור שר הפנים‪.‬‬ ‫בהתאם למדיניות שאימץ לעניין זה שר הפנים אשר זכתה לעיגון בחוזרי מנכ"ל שפורסמו‬ ‫במהלך השנים‪ ,‬תשלום שכר לסגן ראש רשות מותנה בכך שהואצלו לו תפקידים וסמכויות לפי‬ ‫סעיף ‪ 21‬לחוק‪ ,‬המאפשר לראש הרשות לאצול מתפקידיו וסמכויותיו לסגניו‪ ,‬המדיניות שאימץ‬ ‫שר הפנים גורסת כי האישור למינוי סגן לראש רשות יינתן באותם מקרים בהם התואר סגן‬ ‫ראש רשות הוא כלי נושא תוכן ולא רק "קליפה" מצוחצחת‪ .‬עקרונות אלה עולים כיום‪ ,‬מן‬ ‫‪18‬‬ ‫שרקון‪ ,‬בן עמי‪ ,‬אשר ושות' – ‪http://www.cbralaw.com‬‬ ‫ההסדר העדכני המעוגן בחוק הרשויות המקומיות‪ ,‬הסדר המתווה מערך נורמטיבי תלת‪-‬שלבי‪.‬‬ ‫הנדבך הראשון קבוע בסעיף ‪ 24‬לחוק‪ ,‬הקובע את הרף הבסיסי בתחום – לכל ראש רשות יהיה‬ ‫סגן אחד‪ ,‬למעט ברשויות גדולות יותר‪ ,‬כמפורט בסעיף‪ ,‬שבהן יהיו לראש הרשות שני סגנים‪.‬‬ ‫הנדבך השני של ההסדר מצוי בסעיף ‪ 25‬לחוק‪ .‬סעיף זה מאפשר למועצת הרשות‪ ,‬מבלי לחייב‬ ‫אותה‪ ,‬להוסיף לראש העירייה סגנים נוספים‪ ,‬שמספרם נקבע לפי גודלה של הרשות שמדובר‬ ‫בה‪ .‬הנדבך השלישי שקבוע בסעיף ‪25‬א‪ 2‬הוא זה שמסדיר את סוגית תשלום השכר‪ .‬סעיף זה‬ ‫קובע את מספר סגני הרשות בשכר שמוסמכת מועצת הרשות לאשר (בזיקה למספר התושבים‬ ‫ברשות)‪ ,‬וכן מוסיף וקובע כי מינוים יהיה טעון אישור השר בהתאם לכללים שקבע לעניין זה‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬הכלל שאימץ שר הפנים לעניין מתן אישורו למינוי סגני ראש רשות בשכר הוא שישולם‬ ‫שכר רק לסגן ראש רשות שלו הואצלו סמכויות ותפקידים כדין‪.‬‬ ‫בשונה מכך‪ ,‬בענייננו‪ ,‬שר הפנים אישר את תשלום השכר לסגנים שמונו על‪-‬ידי מועצת עיריית‬ ‫חיפה‪ ,‬והעתירה‪ ,‬שהיא בעלת אופי ציבורי‪ ,‬מעלה את הטענה כנגד תשלום השכר‪ ,‬ומכוונת כנגד‬ ‫מועצת העירייה ושר הפנים כאחד וזאת כיוון שלטענת העותר לא הואצלו לסגנים תפקידים של‬ ‫ממש‪.‬‬ ‫לגופם של הדברים‪ ,‬בית המשפט קבע כי לא עלה באפשרותו לקבוע כי תשלום שכר בגין‬ ‫התפקידים שהופקדו בידיהם של הסגנים חורג ממתחם הסבירות‪ ,‬במיוחד כאשר מדובר בעיר‬ ‫גדולה כמו חיפה‪ .‬השאלה שאמורה להיות מוכרעת היא האם ההחלטה שקיבלה מועצת עיריית‬ ‫חיפה הינה החלטה סבירה‪ ,‬המפקידה לכאורה תכני פעילות ממשיים בידיהם של הסגנים‪ .‬בית‬ ‫המשפט קבע‪ ,‬כי אינו יכול להשיב על שאלה זו בשלילה‪.‬‬ ‫בית המשפט פסק‪ ,‬כי הדברים אינם יכולים להיבחן רק באמצעות "ספירת מלאי" של‬ ‫הסמכויות הפורמאליות שהואצלו לכל אחד מן הסגנים‪ ,‬אלא מן הפרספקטיבה של היקף‬ ‫הפעילות שהופקדה בידי הסגנים‪ .‬עוד צוין‪ ,‬כי חוזר מנכ"ל משרד הפנים מתייחס לאצילת‬ ‫סמכויות ותפקידים‪ ,‬ולא רק לאצילת סמכויות‪.‬‬ ‫יתר על כן‪ ,‬בית המשפט הביע דעתו‪ ,‬שנתן משקל לעובדה שאצילת הסמכויות והתפקידים‬ ‫הניחה את דעתו של משרד הפנים‪ ,‬לאחר שזו נבדקה על ידו ועברה את מנגנון הביקורת שלו‪.‬‬ ‫‪ 3.1.2‬אין מניעה‪ ,‬כי רשות מקומית תגבה אגרת פינוי פסולת בנפרד מהארנונה הכללית‪ ,‬ובלבד‬ ‫שמדובר בפינוי כמות פסולת החורגת מרמת "בסיס" מסוימת שתיקבע‪ ,‬והקשורה באופן‬ ‫ישיר להליכי הייצור של המפעל‪ .‬עיקרון הצדק הסביבתי מטיל את מימון הטיפול והמחזור‬ ‫של פסולת על יצרניה‪ .‬מכאן ההחלטה‪.‬‬ ‫בג"ץ ‪ 2151220‬עיריית חולון נ' שר הפנים ואח' (פורסם בנבו‪ ,‬ניתן ביום ‪ )/.2./022‬בבית המשפט‬ ‫העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק‪ ,‬בפני כב' הנשיא א' גרוניס והשופטים נ' הנדל וד' ברק‬ ‫ארז‪.‬‬ ‫העותרת‪ ,‬עיריית חולון‪ ,‬ביקשה לאשר חוק עזר חדש בנושא פינוי פסולת ממפעלים וגביית אגרה‬ ‫ייעודית עבור שירות זה‪ ,‬כך שגובה האגרה יהא באופן ישיר להיקף פינוי הפסולת של החייב‬ ‫‪19‬‬ ‫שרקון‪ ,‬בן עמי‪ ,‬אשר ושות' – ‪http://www.cbralaw.com‬‬ ‫בתשלום‪ .‬חוק העזר נשלח למחלקה לשירותיים מוניציפאליים במשרד הפנים לצורך קבלת‬ ‫אישורו של שר הפנים‪ .‬שר הפנים דחה את הבקשה לאישור חוק העזר בנימוק‪ ,‬שהוא סותר את‬ ‫דיני ההקפאה וחוק ההסדרים‪ ,‬וכי המדובר בניסיון פסול להעלות את תעריף הארנונה‪ .‬לעמדת‬ ‫המדינה‪ ,‬פינוי פסולת מהווה אחד מבין השירותים המוניציפאליים העיקריים הניתנים על ידי‬ ‫הרשויות המקומיות‪ ,‬כנגד תשלום ארנונה‪.‬‬ ‫בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ מציין‪ ,‬כי גביית תשלומי חובה מתבססים על חוק עזר עירוני‬ ‫תקף‪ ,‬המאושר על ידי משרד הפנים‪ .‬לצד הארנונה הכללית התפתחה במהלך השנים פרקטיקה‬ ‫של גביית תשלומי חובה נוספים "ייעודיים"‪ ,‬הקשורים לאספקתם של שירותים מסוימים על‬ ‫ידי הרשות‪.‬‬ ‫צוין‪ ,‬כי ישנן שתי מגבלות החלות על הכרה בתשלומי חובה‪ :‬האחת‪ ,‬הנושא שבגינו נגבה‬ ‫התשלום צריך להיות בסמכותה של הרשות המקומית‪ .‬השנייה‪ ,‬כי תשלומי החובה החדשים לא‬ ‫מהווים חלק ממאגר השירותים המוניציפאלי הכללי שבגינו נגבית הארנונה הכלכלית‪ .‬במקרה‬ ‫דנא נקבע‪ ,‬כי אין ספק שתחום סילוק הפסולת נופל במסגרת הסמכויות שהוקנו לרשות‬ ‫המקומית‪ .‬לעניין המגבלה השנייה נקבע‪ ,‬כי יש הבחנה בין שירותי "בסיס" הנופלים ממילא‬ ‫לגדר חובותיהן של הרשויות כגון‪ :‬פינוי פסולת בסיסי לבין פינוי פסולת "חריג" החורג מגדר‬ ‫השירותים המוניציפאליים המסורתיים‪ ,‬בגינו ניתן לגבות תשלום נפרד‪ .‬אגרת פינוי פסולת‬ ‫מעבר לרמה הבסיסית אינה תשלום שהמכולל להיכלל במסגרת תשלום הארנונה‪ ,‬וכן חוק‬ ‫ההסדרים אינו מונע העלאה בשיעורי הארנונה‪ ,‬אלא רק מפקח על תשלומי הארנונה ומחייב‬ ‫קבלת אישור לצורך העלאתם‪.‬‬ ‫אשר על כן‪ ,‬קיבל בית המשפט את העתירה בחלקה‪ ,‬בכך שקיבל את עיקרון "המזהם – משלם"‬ ‫אותו הציעה העותרת וקבע כי החלטת שר הפנים שלא לאשר את חוק העזר – ניתנה שלא כדין‪.‬‬ ‫אולם בד בבד ביקש מהעותרת לבחון את נוסחו של חוק העזר ולחוקק חוק העונה על אמות‬ ‫המידה שהותוו בהחלטה זו (טרם הגשתו לאישורו של שר הפנים)‪ ,‬אשר יושם בו דגש על‬ ‫ההבחנה בין עלויות הפינוי הבסיסיות (המכוסות במסגרת תשלום הארנונה הכללית) לבין‬ ‫עלויות הפינוי החריגות‪.‬‬ ‫‪ 3.1.1‬כלל יסוד במשפט המינהלי הינו כי הרשות חייבת לפעול במסגרת דל"ת אמותיו של החוק‪,‬‬ ‫ואין לה סמכות לבצע פעולה אשר לגביה לא ניתנה לה הסמכה מפורשת‪ .‬כנובע מכך‪ ,‬לעירייה‬ ‫ולוועדה המקומית לתכנון ובניה אסור "לסחור" בחובותיהן הציבוריות ולהעניק לצד שלישי‬ ‫זכויות בנייה נוספות‪ ,‬כנגד ביצוע עבודות פיתוח‪ .‬הסדר למציאת מקורות מימון כאמור מהווה‬ ‫חריגה מסמכות ומשמעו‪ ,‬שהפעולה בטלה מעיקרה‪.‬‬ ‫עת"מ ‪ 41248-03-22‬גדעון לרמן ואח' נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובניה תל אביב (פורסם בנבו‪,‬‬ ‫ניתן ביום ‪ ,)25.2./022‬בבית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו בשבתו כבית משפט לעניינים‬ ‫מנהלים‪ ,‬בפני כב' השופטת שרה גדות‪ ,‬סגנית נשיא‪.‬‬ ‫עסקינן בעתירה שהוגשה כנגד החלטות הוועדה המחוזית לתכנון ובניה תל אביב‪ ,‬מיום‬ ‫‪ 22.1./022‬בהן אושרו למתן תוקף שתי תכניות‪ .2 :‬תכנית תא‪2/1252‬ב‪ ,‬שמטרתה‪ :‬חיזוק אזור‬ ‫‪21‬‬ ‫שרקון‪ ,‬בן עמי‪ ,‬אשר ושות' – ‪http://www.cbralaw.com‬‬ ‫מע"ר הצמוד לשכונת נווה צדק‪ ,‬שכונת כרם ישראל ומתחם נחלת בנימין ועידוד להתחדשות‬ ‫עירונית ופינוי בניינים קיימים‪ .‬בתכנית מוצע להקים מגדל בן ‪ 21‬קומות‪ ,‬מבנה בן ‪ 3‬קומות‪,‬‬ ‫שימור מבנה וכן לאפשר את הרחבת רחוב יצחק אלחנן (להלן‪" :‬תכנית פינוי הבינוי")‪./ .‬‬ ‫תכנית תא‪2/1252‬ג‪ ,‬שמטרתה‪ :‬הסדרת מגרש ציבורי והדרכים התוחמות אותו במטרה לאפשר‬ ‫שטחים זמניים עבוד מוסדות ציבור ובמטרה לאפשר שדרוג של המרחב הציבורי ומימוש‬ ‫הרחבת דרך בחלקו המערבי של רחוב יצחק אלחנן עד רחוב הכרמל‪ .‬התכנית מאפשרת השלמת‬ ‫תהליך שמטרתו שיפור מערך התנועה וריכוזה ברח' יצחק אלחנן‪ .‬התוכנית גם מגדילה את‬ ‫שטחי הבנייה למגורים ע"י הוספת ‪ 8‬קומות למגדל מאושר (להלן‪" :‬תכנית שדרוג המרחב‬ ‫הציבורי")‪ .‬יובהר‪ ,‬כי תנאי להפקדת תכנית פינוי הבינוי היא הפקדת תכנית שדרוג המרחב‬ ‫הציבורי‪.‬‬ ‫בית המשפט הגיע למסקנה כי התכנית נועדה למצוא מקורות מימון לביצוע עבודות פינוי ובינוי‬ ‫שטח ציבורי של העירייה‪ .‬תוספת הזכויות שניתנה ליזמים היא נגזרת של עלויות העבודות והיא‬ ‫מהווה בעצם תמורה ליזמים עבור ביצוע עבודות אלה‪.‬‬ ‫בית המשפט קבע כי כלשונם של העותרים "אין לאפשר למוסדות התכנון להתייחס לאחוזי‬ ‫בניה כאל שטרות כסף המצויים בידן"‪ ,‬והעירייה איננה מוסמכת לגייס מקורות מימון‬ ‫לפעילויותיה‪ ,‬באמצעות קידום תוכניות נקודתיות‪.‬‬ ‫על רקע זה‪ ,‬בית המשפט החליט לקבל את העתירה תוך שהוא קובע כי העירייה ו‪2‬או הוועדה‬ ‫המקומית אינן רשאיות להתפרק מחובותיהן הציבוריות ולהעניק זכויות בניה תמורת ביצוע‬ ‫חובות המוטלות עליהן‪.‬‬ ‫בית המשפט הזכיר את הלכת דירות יוקרה (ע"א ‪ 1218201‬דירות יוקרה בע"מ ואח' נ' ראש‬ ‫עיריית יבנה‪ ,‬מר צבי גוב‪-‬ארי ואח'‪( ,‬פורסם בנבו ניתן ביום ‪ ,))/1.1./022‬לפיה עקרון חוקיות‬ ‫המינהל‪ ,‬מהווה נורמה בסיסית במשפט הציבורי – ואין בסמכותה של הרשות לחרוג‬ ‫מהסמכויות שהקנה לה החוק‪ .‬כך‪ ,‬נאמר בהלכת דירות יוקרה‪ ,‬כי החוק אינו מכיר בהסדר לפיו‬ ‫הרשות תגלגל על יזם (או כל צד שלישי שהוא) את חובותיה‪ ,‬בתמורה לטובות הנאה כלשהן‪.‬‬ ‫שיקולים כלכלים הם שיקולים לגיטימיים‪ ,‬אולם הסדר כאמור מהווה פתח להסכמות המונחות‬ ‫משיקולים בלתי ענייניים וליצור מצב של אי שוויון בין תושבי הרשות המקומית‪ .‬כך‪ ,‬גם תועלת‬ ‫גדולה לציבור – אינה מצדיקה הסדר למציאת מקורות מימון שנעשה בניגוד לסמכויות‬ ‫המוקנות לעירייה בחוק ותוך הפרת פקודת העיריות וחוק חובת מכרזים‪ ,‬מעצם מסירת ביצוע‬ ‫העבודות ליזם ללא מכרז‪ .‬בנוסף קבע בית המשפט‪ ,‬כי אכן הופר סעיף ‪4‬ב להחלטת ההפקדה‬ ‫וכי אין מקום להחיל את תורת הבטלות היחסית‪ ,‬מקום שתנאי להפקדת התכנית האחת הינו‬ ‫הפקדת השנייה‪ .‬בית המשפט הורה‪ ,‬כי החלטת ההפקדה וההחלטה מיום ‪ – 22.1.22‬בטלות‪ .‬אי‬ ‫לכך‪ ,‬ה"עסקה" בטלה עקב חריגה מסמכות ובניגוד לחוק חובת מכרזים‪.‬‬ ‫‪21‬‬