‫הנעשה והנשמע‬ ‫ע‬ ‫ב " ה ‪ ,‬ת מ ו ז ת ש ס " ז ‪ /‬י ו ל י ‪ 2 0 0 7‬ג י ל י ו ן מ ס ' ‪ 2 0‬מ ח י ר‪ :‬א י ר ו פ ה ‪ € 1 . 5 :‬א נ ג ל י ה ‪ £ 1 . 1 :‬י ש ר א ל ‪₪ 6 . 2 :‬‬ ‫עותק חינם‬ ‫נאבקים ‪z‬‬ ‫באנטישמיות‬ ‫מפגש היסטורי של רבני אירופה‬ ‫בפרלמנט בשטרסבורג כאורחי הנשיא‬ ‫חרק בכוס מיץ‬ ‫משקאות קלים המוחזקים‬ ‫כשרים ‪ -‬רחוקים מכך‪100%" ,‬‬ ‫טבעי" אינו בדיוק טבעי‬ ‫זעזוע‬ ‫באוקראינה‬ ‫נחשפו קברי אחים‪ ,‬לתוכם‬ ‫הושלכו כחמשת אלפים יהודים‬ ‫בשואה לאחר שנרצחו באכזריות‬ ‫ארונות קודש ‪n‬מ עמודי תפילה מ במות תפילה‬ ‫בתי מזוזה מאבן מ פינות נטילת ידיים מאבן‬ ‫בן צבי ‪ 41‬ראשל"צ ‪ 972-3-9528858‬פקס‪972-3-9328852 :‬‬ ‫‪www.ilmo.co.il - [email protected]‬‬ ‫דבר‬ ‫המערכת‬ ‫בטכס המרגש שנערך בשבוע שעבר בורשה‪ ,‬לציון‬ ‫הנחת אבן פינה למוזיאון שיוקם לתולדות יהדות פולין‪,‬‬ ‫פרי יוזמתו הברוכה של נשיא פולין‪ ,‬לך קצ'ינסקי‪,‬‬ ‫נשמעה גם נימה צורמת‪ .‬בנאומו ביקש הנשיא למזער‬ ‫את חלקה של ארצו בזוועה הבלתי‪-‬נתפסת נגד‬ ‫האנושות ‪ -‬שואת יהודי אירופה‪" .‬אין גרמניה אחרת"‪,‬‬ ‫הכריז קצ'ינסקי‪" ,‬הנאצים היו הגרמנים"‪ .‬בהמשך‬ ‫הבטיח חגיגית‪ ,‬שהמוזיאון‪ ,‬בעלות של כ‪ 100-‬מליון‬ ‫אירו‪ ,‬קום יקום בתוך פחות משנתיים וייתן ביטוי מלא‬ ‫ל"תרומתם האדירה של יהודי פולין לתרבות הפולנית‬ ‫ולתרבות העולם"‪.‬‬ ‫הזכרון היהודי אינו כה קצר כפי שיש מי שסבורים‬ ‫כך‪ ,‬וגם כעבור ‪ 62‬שנה לסיום המלחמה‪ ,‬לא יכולה‬ ‫פולין לרחוץ בנקיון כפיה‪ .‬נכון שהתוכנית המפלצתית‬ ‫להשמדת העם היהודי לא נולדה על אדמתה‪ ,‬אך גרמניה‬ ‫הנאצית‪ ,‬והעומד בראשה‪ ,‬לא פעלה בחלל ריק‪ .‬שנאת‬ ‫היהודים באה לידי ביטוי בשיתוף פעולה ישיר ועקיף‬ ‫מצד פולנים רבים ששמחו לאיד והוסיפו את 'תרומתם‬ ‫הצנועה' לשמן שהגדיל את הלהבות במדורת ההשמדה‪,‬‬ ‫אליה הושלכו חיים עוללים רכים לצד זקנים באים‬ ‫בימים‪ ,‬נשים וגברים‪.‬‬ ‫‪ 85%‬מתוך שלושה מליון יהודים שחיו בפולין‬ ‫ערב המלחמה‪ ,‬הובלו אל מותם בחמש שנות השואה‪.‬‬ ‫מגוחך לטעון כיום שלשלטונות פולין לא היה שמץ‬ ‫של אשמה במתרחש‪ .‬לא היינו באים חשבון דווקא‬ ‫בהזדמנות חגיגית של הקמת גלעד לתיעוד ההיסטוריה‬ ‫היהודית של ‪ 700‬שנה בפולין‪ .‬צריך לזכור מה המטרה‬ ‫של מוזיאון כזה‪ :‬לא די באיסוף ממצאים היסטוריים‬ ‫מעוררי נוסטלגיה שיש בה ערך תיירותי וכלכלי‪ .‬חשובה‬ ‫ההנצחה מול מכחישי שואה מרושעים‪ ,‬דוגמת מנהיג‬ ‫מדינה איסלאמית ידועה‪ ,‬שכבר מכריזים גלויות מעל‬ ‫כל במה על שאיפתם ללכת בדרכו של אותו האיש‬ ‫ימ"ש‪ .‬לא באו"ם ולא בשום פורום בינלאומי אחר‪,‬‬ ‫נשמעת קריאה חד‪-‬משמעית להוציא את אלה אל‪-‬‬ ‫מחוץ למשפחת העמים‪.‬‬ ‫למגינת לבם של יהודים המתגוררים ברחבי אירופה‪,‬‬ ‫תופעות אנטישמיות‪ ,‬הצתת בתי כנסת וחילול בתי‬ ‫עלמין יהודיים ‪ -‬לא פסו מאדמת אירופה‪ .‬שנאת זרים‬ ‫טרם התפוגגה והחשש מפני פרעות וונדליזם כלפי‬ ‫יעדים יהודיים עודנו מדאיג רבים‪ .‬מרכז רבני אירופה‬ ‫ער למתרחש‪ .‬לא מעט פניות על רקע תקיפות אתניות‬ ‫זורמות למשרדי ארגון‪-‬הגג מקהילות יהודיות‪ .‬ה'מרכז'‬ ‫אינו מתכוון לעבור לסדר היום‪ .‬שורה של דיונים‬ ‫שמטרתם להגברת המודעות‪ ,‬מתקיימים באחרונה עם‬ ‫ראשי האיחוד האירופי‪ ,‬ועם כל ההשתדלות האנושית‬ ‫המתבקשת‪ ,‬עינינו נשואות למרומים שיחוס הבורא‬ ‫וירחם על עמו‪ ,‬ויגאלנו בפקודת ישועה ורחמים‪.‬‬ ‫א‪.‬מ‪ .‬זילברברג‬ ‫‪2‬‬ ‫הנעשה והנשמע אדר תשס"ו‬ ‫‪10‬‬ ‫ג'לוטין‬ ‫חומר‪-‬גלם הנפוץ במוצרי‬ ‫מזוןמנקודת מבטם של‬ ‫הפוסקים ‪ /‬הרב יוסף‬ ‫מרדכי זילבר‬ ‫‪14‬‬ ‫הראיון‬ ‫הגאון הרב ראובן אוחנה‬ ‫מספר על ההכרזה היסטורית‬ ‫על הקמת ישיבה גדולה‬ ‫במרסיי ‪ /‬שלמה קוק‬ ‫‪26‬‬ ‫התוכן‬ ‫אירופה והנאציזם‬ ‫הנעשה והנשמע תמוז תשס"ז ‪ /‬יולי ‪2007‬‬ ‫זאגרב‬ ‫ההפקרות בבית העלמין‬ ‫שוברת שיאים‪ :‬קברי יהודים‬ ‫נמסרים לכל המרבה במחיר‬ ‫‪ /‬אשר מדינה‬ ‫‪30‬‬ ‫בעל ההפלאה‬ ‫כך עלה הגה"ק רבי פנחס הלוי‬ ‫הורוביץ זי"ע לכהן פאר כרבה‬ ‫של פרנקפורט דמיין‬ ‫‪ /‬י‪ .‬בלומנטל‬ ‫יו"ל ע"י 'מרכז רבני אירופה'‬ ‫‪Rue Froissart 113 Brussels 1040 Belgium‬‬ ‫טל‪ +32-2-233-1819 :‬פקס‪+32-2-233-1820 :‬‬ ‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬ ‫ארץ ישראל‪ :‬בית הדפוס ‪) 12‬בית השנהב( ירושלים ‪95483‬‬ ‫טל‪ +972-2-6535949 :‬פקס‪+972-2-6516585 :‬‬ ‫אין המערכת אחראית לתוכן המודעות וסגנונן‬ ‫התוכן הנכתב בגיליון משקף את עמדת הכותבים בלבד‬ ‫יו"ר הוועד הרוחני‪ :‬הגאון הרב‬ ‫יעקב דוד שמאהל שליט"א‬ ‫דיין דק"ק שומרי הדת אנטוורפן‬ ‫מזכ"ל‪ :‬הרב מנחם מרגולין‬ ‫עורך‪ :‬א‪ .‬מ‪ .‬זילברברג‬ ‫מנהל אגף הו"ל‪ :‬אשר גולד‬ ‫רכז מערכת‪ :‬שלמה דרוקמן‬ ‫כתיבה‪ :‬שלמה קוק‪ ,‬ישראל‬ ‫הרשקוביץ‪ ,‬אשר מדינה‪ ,‬מרדכי ימיני‬ ‫עיצוב וביצוע גרפי‪ :‬ח‪ .‬סין שלום‬ ‫מהותה‬ ‫של רבנות‬ ‫הרב יחיאל מנחם מענדל קלמנסון‬ ‫ראש ישיבת ליובאוויטש ברינוא‪ ,‬צרפת‬ ‫מחבר ספר 'מי טל' על הש"ס‬ ‫הניצחון תלוי באיכות‬ ‫י‬ ‫דועה קושית המפרשים‪ :‬מה הי' חטא המרגלים‪,‬‬ ‫הרי משה רבינו ע"ה שלח אותם לתור את הארץ‬ ‫כדי לראות את הארץ מה היא ואת העם היושב‬ ‫עליהם החזק הוא "הרפה המעט הוא אם רב ומה‬ ‫הארץ אשר הוא ישב בה הטובה היא וגו' השמנה‬ ‫היא וגו'"‪.‬‬ ‫וכשחזרו סיפרו מה שראו לפי דעתם והבנתם ומה‬ ‫פשעם ומה חטאתם הרי לזה נשתלחו לספר מה שראו‬ ‫בעיניהם‪ .‬ישנם המתרצים דחטא המרגלים היה מה‬ ‫שאמרו "לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו"‪.‬‬ ‫שעל דבר זה לא ביקשו מהם כלל חוות דעתם אם‬ ‫יוכלו לנצח המלחמה‪ ,‬והי' להם רק לספר מה שראו‬ ‫ולא לסיים מסקנתם אשר לא נוכל לנצח וכו'‪.‬‬ ‫אכן גם על זה תמהו‪ ,‬שהרי לא אמרו שלפי דעתם‬ ‫אין צריך לעלות‪ ,‬אלא שלפי דעתם ‪ -‬מה שראו מוביל‬ ‫בהכרח למסקנה כי המצב הוא שבדרך הטבע לא נוכל‬ ‫לעלות ולנצח‪ .‬אבל אין הכי נמי‪ ,‬אם נרצה לעלות‬ ‫וללחום שלא בדרך הטבע יכולים לעלות‪ .‬והדרא‬ ‫קושיא לדוכתא מה היה חטאם של המרגלים‪) .‬ועיין‬ ‫בדברי מרן רשכבה"ג כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש בספר‬ ‫ליקוטי שיחות חלק י"ח ע' ‪ 141‬ואילך וש"נ(‪.‬‬ ‫ויתכן לומר בזה לענ"ד‪ ,‬דחטא המרגלים היה שטעו‬ ‫טעות גדולה שלא לקחו בחשבון כי נצחון המלחמה‬ ‫לא תלוי רק "בכמות" אנשי הצבא‪ ,‬אלא תלוי כמו כן‪,‬‬ ‫ובעיקר‪ – ,‬ב"איכות" אנשי המלחמה‪.‬‬ ‫הצד הלוחם שיודע שלוחם "בצדק" ושהאמת איתו‬ ‫אז הוא לוחם עם כל הכוחות ובמסירת נפש עם בטחון‬ ‫גמור שודאי ינצח‪ ,‬ואז הוא מנצח באמת‪ ,‬למרות שהצד‬ ‫היריב גדול יותר "בכמות" אבל חסר לו כח מיוחד זה‬ ‫של מסירות נפש וכו'‪.‬‬ ‫ואותו דבר היה בפרשת המרגלים‪ .‬כי עם ישראל‬ ‫הרי בא ללחום בכוח ציווי הקב"ה לירש את הארץ‪,‬‬ ‫והוא אשר הבטיח לנו שננצח‪ .‬ובמילא שיש לנו הכח‬ ‫של מסירת נפש ובטחון גמור בהנצחון כיון שהקב"ה‬ ‫איתנו ואז מנצחים את השונא בכח "הטבע" )ג"כ(‪.‬‬ ‫כלפי מה דברים אמורים‪ :‬ישנם לדאבון‪-‬לב רבנים‬ ‫הדואגים איך נצליח ללחום עם כל אלו העומדים‬ ‫נגדנו – נגד יהדות התורה – איך נוכל לקרב ליהדות‬ ‫ולתורה ומצוות כל אלו העומדים מרחוק‪ ,‬הרי כחנו‬ ‫קטן – יחסית – לגבי כל אלו הלוחמים נגדנו‪.‬‬ ‫אבל האמת היא שאין זה נכון‪ .‬כי באמת כחנו‬ ‫גדול ורב כי אנחנו באים בכוחו של הקב"ה‪ ,‬בכח‬ ‫‪34‬‬ ‫הנעשה והנשמע תמוז תשס"ז‬ ‫עלו זה בנגב‪...‬‬ ‫ישנם רבנים החוששים איך נצליח ללחום עם כל אלו העומדים‬ ‫נגדנו – נגד יהדות התורה – איך נוכל לקרב ליהדות ולתורה ומצוות‬ ‫כל אלו העומדים מרחוק‪ ,‬הרי כחנו קטן – יחסית – לגבי כל אלו‬ ‫הלוחמים נגדנו‪.‬אבל האמת היא שאין זה נכון‪ .‬כי באמת כחנו גדול‬ ‫ורב כי אנחנו באים בכוחו של הקב"ה‪ ,‬בכח התורה‪ .‬ומעט אור‬ ‫התורה דוחה הרבה מן החושך של הטומאה‪ .‬רואים אנו בדורנו זה‬ ‫סייעתא דשמיא גדולה אשר לב ישראל פתוח להתעוררות עצומה‬ ‫וצמאון גדול לדעת את ה'‪ .‬וזהו תפקידנו – תפקיד הרבנים רועי‬ ‫ומנהיגי הקהילות – להביא אור התורה ומצוותיה לכל בני ישראל‬ ‫בכל מקום ופינה נידחת בעולם לקרבם לתורה ומצוות‪.‬‬ ‫התורה‪ .‬ומעט אור התורה דוחה הרבה מן החושך‬ ‫של הטומאה‪.‬‬ ‫זאת ועוד‪ :‬רואים אנו בדורנו זה סייעתא דשמיא‬ ‫גדולה אשר לב ישראל פתוח להתעוררות עצומה‬ ‫וצמאון גדול לדעת את ה'‪.‬‬ ‫וזהו תפקידנו – תפקיד הרבנים רועי ומנהיגי‬ ‫הקהילות – להביא אור התורה ומצוותיה לכל בני‬ ‫ישראל בכל מקום ופינה נידחת בעולם לקרבם‬ ‫לתורה ומצוות ובודאי נצליח בעז"ה למעלה מי‬ ‫המשוער בהצלחה רבה ומופלגה‪ .‬ועי"ז נזכה לגאולה‬ ‫האמיתית והשלימה בביאת משיח צדקנו במהרה‬ ‫בימינו‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬ ‫רשת ‪ -‬הוצאת‬ ‫יריד הספרים‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫כ‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫ס‬ ‫פ‬ ‫קדושה במבחר גרדי קודש ותשמישי‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫מ‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫ט‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫ים‬ ‫כמו כן‪ ,‬אנו מתמחים בהוצאה לאור של ספרי קודש‬ ‫עד היום יצאו לאור על ידינו למעלה מ‪ 200-‬ספרים שונים‪,‬‬ ‫מכל מבחר הספרים ביהדות‪ :‬בפשט‪ ,‬רמז‪ ,‬דרש וסוד אם‬ ‫יש בידכם חידושי תורה שאתם מעונינים להדפיס‪ ,‬תוכלו‬ ‫לעשות אצלינו במהירות ובמחירים נוחים‪.‬‬ ‫שירות אדיב‬ ‫מנכ"ל שלמה כהן‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫לו‬ ‫חי‬ ‫ם‬ ‫לכ ל‬ ‫ה עולם‬ ‫הוצאת יריד הספרים רחוב מאה שערים ‪ 6‬ירושלים‬ ‫טלפקס‪ TELFAX: 972-2-5370016 :‬נייד‪MOBILE: 972-52-567-1875 :‬‬ ‫נשיא פרלמנט מועצת אירופה במיפגש עם חב‬ ‫"האנטישמיות‬ ‫באירופה מדירה‬ ‫שינה מעיניי;‬ ‫המיפגש עם‬ ‫הרבנים‪ ,‬אחד‬ ‫המרגשים בקריירה‬ ‫הפוליטית שלי"‬ ‫א‬ ‫נשי האבטחה בשערי פרלמנט מועצת‬ ‫אירופה בשטרסבורג לא זוכרים מחזה‬ ‫דומה‪ .‬שעה ארוכה בטרם החל הדיון‬ ‫המרתוני על זכויות האדם‪ ,‬נעצרה‬ ‫שיירת מכוניות בסמוך לפרלמנט‪ ,‬ממנה ירדה משלחת‬ ‫נכבדה של רבנים שצעדו לעבר הכניסה‪ .‬בדיקה קצרה‬ ‫העלתה שקבוצת הרבנים מצויידת בהזמנה אישית של‬ ‫לא אחר מאשר נשיא הפרלמנט‪ ,‬ונדר לינדן‪.‬‬ ‫ואכן‪ ,‬דקות ספורות לאחר הגיעם כבר ישבו הרבנים‬ ‫בלשכתו המפוארת של הנשיא‪ .‬על סדר יומה של‬ ‫הפגישה הדיפלומטית‪ ,‬הבלתי‪-‬שגרתית‪ ,‬היתה דאגתה‬ ‫של הקהיליה היהודית באירופה נוכח תקיפות על רקע‬ ‫אנטישמי וחילול בתי עלמין יהודיים בידי אנטישמיים‪,‬‬ ‫‪6‬‬ ‫הנעשה והנשמע תמוז תשס"ז‬ ‫חברי מועצת רבני אירופה‪:‬‬ ‫פגישת הרבנים בלשכת נשיא הפרלמנט‬ ‫כמו גם הצתות זדוניות של בתי כנסת ומוסדות‬ ‫יהודיים‪.‬‬ ‫מסתבר‪ ,‬כי סדר יומו הצפוף מאד של נשיא פרלמנט‬ ‫מועצת אירופה לא השפיע על דחיפות הנושא הנידון‪,‬‬ ‫שכן המיפגש שאמור היה להיות מדוד וקצוב למשך ‪10‬‬ ‫דקות‪ ,‬נמשך והתארך לכדי ‪ 35‬דקות! הנשיא הפתיע את‬ ‫חברי המשלחת הנכבדה כאשר הכריז כי בעיית האנטי־‬ ‫שמיות מדירה שינה מעיניו‪ ,‬וכי הוא מתקשה למצוא‬ ‫את המילים להערכה שהוא רוחש לרבנים אשר טרחו‬ ‫ובאו ללשכתו כדי להעלות את הנושא במלוא עוצמתו‪,‬‬ ‫הן בלשכתו והן בדיון שנערך מיד לאחר מכן באולם‬ ‫המליאה של הפרלמנט‪ ,‬במסגרת מושב שיוחד לזכויות‬ ‫האדם‪.‬‬ ‫ראש נציבות זכויות האדם באירופה‪ ,‬תומאס‬ ‫חמרברג‪" :‬לא ראוי לייחס מעשים אנטישמיים‬ ‫וחילול בתי קברות לקטינים או מעורערים בנפשם‪,‬‬ ‫אלא יש לקרוא לילד בשמו‪ :‬אנטישמיות" ]‬ ‫לראשונה בתולדות הפרלמנט האירופי בשטרסבורג‪:‬‬ ‫מזון כשר הוכנס לאולם הדיונים והתקיימה‬ ‫תפילת מנחה בפרלמנט באישור מיוחד‬ ‫ן מרדכי ימיני ן‬ ‫הנעשה והנשמע תמוז תשס"ז ‪7‬‬ ‫בתחילת הישיבה מסרה המשלחת אגרת‬ ‫ששיגר יו"ר אגף בתי עלמין במועצת רבני‬ ‫אירופה‪ ,‬הגאון הרב אברהם יפה‪-‬שלזינגר‬ ‫שליט"א גאב"ד של קהילת מחזיקי הדת בז'נ־‬ ‫בה‪,‬ורב דקהל בצל החכמה י"ם אשר התנצל על‬ ‫שנבצר ממנו להופיע אישית במיפגש החשוב‪.‬‬ ‫והדגיש את היותו ער לסכנת הכחדת בתי‬ ‫עלמין במקומות שונים‪ ,‬ובמקביל נעשית פעילות‬ ‫שוטפת וברוכה להצלת בתי הקברות של האגף‬ ‫שהוא עומד בראשו‪.‬‬ ‫פגיעה בחופש הדת‬ ‫הגאון הרב בנימין יעקבס‪ ,‬שליט"א יו"ר ועד‬ ‫הרבנים בהולנד וחבר מועצת רבני אירופה שפתח‬ ‫את המיפגש המיוחד‪ ,‬ציין את הידידות והיחסים‬ ‫החמים השוררים בינו ובין הנשיא מר ונדר לינדן‬ ‫המכהן גם כחבר פרלמנט ההולנדי‪ .‬הרב יעקבס‬ ‫הטעים‪ ,‬כי הבעיה האנטישמית איננה רק פגיעה‬ ‫פיזית בחפים מפשע‪ ,‬אלא היא פוגעת נפשית בציבור‬ ‫רחב‪" .‬כאשר יש חלילה אירוע אנטישמי‪ ,‬הוא פוגע‬ ‫נפשית ביהודי אירופה ובחופש הדת‪ .‬ויש לעשות הכל‬ ‫שיהודים באירופה יוכלו לחיות ללא מורא"‪.‬‬ ‫את ניהול הישיבה העביר הרב יעקבס לעמיתו‬ ‫הגאון הרב יעקב ישראל ליכטנשטיין שליט"א‪,‬‬ ‫רב ואב"ד קהילת בני ישראל בלונדון‪ ,‬אשר הציג‬ ‫את חברי המשלחת הפועלים במסגרת מרכז רבני‬ ‫אירופה‪ ,‬המהווה ארגון‪-‬גג המייצג כאלף רבנים‬ ‫בקהילות יהודיות ברחבי אירופה‪ .‬הוא סקר בקצרה‬ ‫את פעילות ה'מרכז' בשימור בתי העלמין ובמתן סיוע‬ ‫לקהילות‪.‬‬ ‫"אנו רואים בכאב לב איך ‪ 60‬שנה לאחר נפילת‬ ‫המשטר הנאצי – עוד מרימה המפלצת את ראשה‬ ‫ואיך מתייחסים ליהודים כאל נחותי‪-‬אדם על מנת‬ ‫להצדיק ולהקל את הפגיעה בהם"‪ ,‬אמר והוסיף‪:‬‬ ‫חורבן בית המקדש לא היה רק חורבן‪ ,‬אלא הביא‬ ‫בעקבותיו גם זלזול תהומי בעם הנבחר‪ ,‬בבחינת "חי‬ ‫מאוס השימוני בעדרי חבריי" )קינות תשעה באב(‪.‬‬ ‫הוא קרא לגנות את האנטישמיות עד שלא תהיה‬ ‫מקובלת יותר‪.‬‬ ‫עוד אמר‪ ,‬כי למועצת אירופה יש עמדה ומעמד‬ ‫מיוחדים בפיסגת המגינים על זכויות האדם‪ ,‬כך‬ ‫שלדבר המוצעה יש השפעה ניכרת‪ .‬הרב ליכטנ־‬ ‫שטיין קרא מנהמת ליבו‪" :‬האם לא סבלנו די ??‬ ‫מדוע הפורעים חשים כי המישטר אינו נוקט צעדים‬ ‫של ממש?"‪...‬‬ ‫אתגר אישי לנשיא‬ ‫הרב אברהם ברקוביץ מנכ"ל איגוד הקהילות‬ ‫היהודיות בחבר העמים ציין כי מדינות אירופה‬ ‫צריכות להתלכד במאבק באנטישמיות‪ .‬לדבריו‪,‬‬ ‫המאבק החיוני הזה עשוי להיות גורם מאחד על רקע‬ ‫מתיחות מדינית ודיפלומטית השוררת ביחסי רוסיה‬ ‫ומדינות אירופה‪ .‬ואפשר שבזכות שיתוף הפעולה‬ ‫המאוחד סביב הפעילות למיגור נגע האנטישמיות‬ ‫ניתן יהיה לקרב את המדינות לעמדה משותפת גם‬ ‫ביתר הנושאים הפוליטיים העומדים על הפרק‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫הנעשה והנשמע תמוז תשס"ז‬ ‫מכתבו של הגר"א יפה‪-‬שלזינגר לנשיא פרלמנט‬ ‫מועצת אירופה‬ ‫היה זה מחזה נדיר‬ ‫לפגוש בדיון בפרלמנט‬ ‫רבנים עטורי זקנים‬ ‫ונשואי‪-‬פנים על‬ ‫לבושם המקורי‬ ‫– חליפות מהודרות‬ ‫ומגבעות כשהם‬ ‫נושאים ונותנים מול‬ ‫נציגי המדינות על‬ ‫תופעות של פגיעות‬ ‫ביהודים שיש לעקרן‬ ‫מן השורש‪ .‬עצם‬ ‫נוכחות קבוצה נכבדה‬ ‫של יהודים עוררה ענין‬ ‫רב וסקרנות טבעית‬ ‫בנושא הנידון‪ .‬עשרות‬ ‫עובדי הפרלמנט‬ ‫הרימו גבה נוכח‬ ‫המשלחת היהודית‬ ‫שהפכה לגורם‬ ‫דומיננטי במליאה‬ ‫נשיא פרלמנט מועצת אירופה‪ ,‬ונדר לינדן‪,‬‬ ‫שגילה מעורבות ערה בדיון‪ ,‬אמר כי אין ויכוח‬ ‫באשר למגמה המתבקשת למגר כל תופעה‬ ‫אנטישמית‪" .‬זו היא אחת המטרות שלשמה‬ ‫נוסדה והוקמה מועצת אירופה לאחר מלחמת‬ ‫העולם השנייה"‪ ,‬אמר הנשיא‪ .‬הוא הביע‬ ‫את רצונו לשיתוף פעולה עקבי עם ארגונים‬ ‫יהודיים‪" .‬אני בהחלט רואה עבורי כאתגר‬ ‫ראשון במעלה לעסוק במניעת תופעות‬ ‫אנטישמיות לצד עשייה חיובית לשימור‬ ‫מורשת היהדות באירופה"‪ ,‬הוסיף‪.‬‬ ‫"אירופה החדשה נבנתה על חורבות‬ ‫הנאציזם‪ ,‬וחובה עליה לייצב תשתית שתימנע‬ ‫לנצח תופעה מחודשת של שנאת היהודים‬ ‫ודיעות קדומות המובילות לאלימות חייתית‬ ‫ולרדיפת בני אדם רק בגלל מוצאם‪ ,‬דתם‪,‬‬ ‫אמונתם‪ .‬או אורח חייהם"‪ .‬עוד אמר הנשיא‬ ‫לרבני אירופה‪ ,‬כי בשנה הבאה יימלאו ‪70‬‬ ‫שנה לליל הבדולח‪ ,‬וכי המועצה מתעתדת‬ ‫לציין כראוי את המאורע החשוב הזה‪ .‬הוא‬ ‫בירך על בחירת הנשיאות החדשה לקונגרס היהודי‬ ‫העולמי ונשיאות מועצת רבני אמריקה‪.‬‬ ‫הוא גינה מעשי וונדליזם ותופעות של עקירת‬ ‫מצבות וחילול כבוד המתים‪" .‬אין לך ביזוי וניוול גדול‬ ‫מזה" – אמר הנשיא‪ .‬הוא הבטיח לנקוט בצעדים‬ ‫חינוכיים ולהטיל עונשים מרתיעים כדי להתמודד‬ ‫מול מכה זו‪.‬‬ ‫בהתייחסו להצעה שהועלתה בענין יחסי רוסיה‪-‬‬ ‫ושאר המדינות אמר לינדן כי אכן מועצת אירופה‬ ‫פועלת מתוך מגמה שרוסיה המונה בתור חבריה ויתר‬ ‫מדינות לא יהיו שני גושים נפרדים‪ ,‬אלא שיפעלו‬ ‫מתוך שיתוף פעולה וישמיעו קול אחיד‪ .‬בתום הדיון‬ ‫הודה הנשיא למשלחת הרבנים והפטיר‪" :‬המיפגש עם‬ ‫הרבנים האורטודוקסים היה אחד מהמרגשים ביותר‬ ‫שהיו לי במסגרת הקריירה הפוליטית שלי"‪.‬‬ ‫לאחר הפגישה בלשכת נשיא הפרלמנט‪ ,‬נפתח דיון‬ ‫נרחב באולם הישיבות של הפרלמנט‪ ,‬שעסק בנושא‬ ‫זכויות האדם ודמוקרטיה לצד סוגיות דת ומדינה‪.‬‬ ‫את ההצעה לסדר היום‪ ,‬במסגרתה התנהל גם דיון‬ ‫בבעיית האנטישמיות באירופה‪ ,‬העלה יו"ר הדיון מר‬ ‫עמנואל זינגריס‪ ,‬חבר פרלמנט יהודי מליטא ויו"ר‬ ‫הוועדת משנה למורשת תרבותית‪.‬‬ ‫רבנים בנוף הפרלמנטרי‬ ‫לקראת הדיון התכנסו במליאה נציגי ‪ 47‬מדינות‬ ‫אירופה החברות בפרלמנט‪ ,‬חלקם הצהירו כי באו‬ ‫להזדהות עם המאבק באנטישמיות‪ .‬בלטו בנוכחותם‬ ‫משלחת נרחבת של נציגי מרכז רבני אירופה אשר‬ ‫נשאו דברים בפני המשתתפים ונטלו בו חלק פעיל‪.‬‬ ‫היה זה מחזה נדיר לפגוש בדיון בפרלמנט רבנים‬ ‫עטורי זקנים ונשואי‪-‬פנים על לבושם המקורי‬ ‫– חליפות מהודרות ומגבעות כשהם נושאים‬ ‫ונותנים מול נציגי המדינות על תופעות של פגיעות‬ ‫ביהודים שיש לעקרן מן השורש‪ .‬עצם נוכחות קבוצה‬ ‫נכבדה של יהודים עוררה ענין רב וסקרנות טבעית‬ ‫בנושא הנידון‪ .‬עשרות עובדי הפרלמנט הרימו גבה‬ ‫נוכח המשלחת היהודית שהפכה לגורם דומיננטי‬ ‫במליאה‪.‬‬ ‫אורח הכבוד בדיון היה נציב זכויות האדם‬ ‫באירופה‪ ,‬פרופ' תומאס המרברג‪ .‬הדובר היה נחרץ‬ ‫ביותר בנאומו‪ ,‬ואמר כי חייבים להודות בעובדות‪.‬‬ ‫יש חילול בתי קברות יהודיים‪ ,‬וכאשר מתבצעים‬ ‫מעשים נפשעים כאלה‪ ,‬יש מי שמנסים למזער את‬ ‫חומרת המעשים בנימוקים שונים ומשונים כאילו‬ ‫המבצעים הינם קטינים‪" ,‬נוער שוליים"‪" ,‬גלוחי ראש"‬ ‫או מעורערים בנפשים‪" .‬הגיע הזמן"‪ ,‬אמר‪" ,‬שנקרא‬ ‫לילד בשמו‪ .‬מדובר במעשים אנטישמיים‪ ,‬ועל כולנו‬ ‫מוטלת החובה לבערם מן העולם‪.‬‬ ‫האחריות היא של כולנו"‪.‬‬ ‫עוד אמר‪ ,‬כי מכחישי השואה ואנטישמים למיניהם‬ ‫ביקשו רשות דיבור בשם חופש הביטוי‪ ,‬אך ‪ -‬אין‬ ‫חופש ביטוי לשקרים ולאיבה‪ .‬אותם גורמים מבקשים‬ ‫לצעוד בכיוון הרס הדמוקרטיה‪" .‬הפגיעה במורשת‬ ‫יהודית ‪ -‬כמוה כפגיעה במורשת הכללית של אירופה‪.‬‬ ‫חילול בתי כנסת‪ ,‬ובייחוד בתי עלמין‪ ,‬הוא עלבון צורב‬ ‫למתים אך אולי יותר – לחיים‪ .‬זוהי פגיעה נוספת‬ ‫בקהילות הקודש שקמו על עיי החורבן‪.‬‬ ‫לדבריו‪ ,‬האנטישמיות מצוייה בכל מקום‪ .‬אך לא כל‬ ‫המקומות שווים‪ .‬למשל‪ :‬במזרח גרמניה היא פושה‬ ‫יותר מאשר במערבה‪ .‬אך יש להילחם בה פה וגם שם‪.‬‬ ‫ועוד קושי‪ :‬קם עכשו דור חדש שלא חזה מקרוב את‬ ‫מוראות השואה‪ ...‬על כן יש להיחלץ לחינוך הדור‪ .‬זו‬ ‫הפעולה החשובה ביותר‪ .‬קרב זכויות האדם מתנהל‬ ‫בעיצומו כל יום‪ .‬אין לשקוט על השמרים עד אשר‬ ‫ייעלמו כל איומי האלימות וחוסר הסובלנות מחיינו‪.‬‬ ‫הגאון הרב ירמיה מנחם כהן‪ ,‬שליט"א אב"ד פריס‪,‬‬ ‫גולל את ההיסטוריה רוויית הדם של שינאת ישראל‬ ‫מאז קבלת התורה בסיני והוסיף כי עם ישראל יזכור‬ ‫לעד את אלה שנחלצו לישועתו‪.‬‬ ‫הגאון הרב יעקב דוד שמאהל שליט"א ‪ ,‬דיין‬ ‫בקהילת שומרי הדת באנטוורפן‪ ,‬שילב בדבריו‬ ‫טרגדיה משפחתית שלו‪ ,‬כאשר בנו‪ ,‬תלמיד ישיבת‬ ‫ווילרייק‪-‬אנטוורפן‪ ,‬נדקר בצאתו מן הישיבה על ידי‬ ‫פרחחים צפון‪-‬אפריקאיים‪ ,‬ובמשך שבוע ימים היה‬ ‫בבית הרפואה‪.‬‬ ‫הוא הזכיר כי מדי שבת בשבתו מתפללים יהודים‬ ‫לשלומה של מלכות‪ ,‬אך גם מצפים מן המלכות שאף‬ ‫היא תעשה לשלומם של נתיניה היהודים‪ .‬חז"ל‬ ‫המליצו‪ :‬הוי מתפלל לשלומה של מלכות‪ .‬אך על‬ ‫מלכות אירופה לחוקק חוקים שניתן יהיה לחיות‬ ‫איתם‪ .‬עוד העלה‪ ,‬שיש לשים דגש מיוחד על חינוך‬ ‫הנוער לתת כבוד לדתות אחרות‪ .‬עוד העלה‪ ,‬שיש‬ ‫לשים דגש מיוחד על חינוך הנוער לתת כבוד לדתות‬ ‫אחרות‪.‬‬ ‫ד'זואו בוסקו מוטה אמרל‪ ,‬סיו"ר משלחת פורטוגל‬ ‫בפרלמנט מועצת אירופה‪ ,‬ונשיא פרלמנט פורטוגל‬ ‫לשעבר בפרלמנט‪ ,‬הביע חרטה על גירוש יהודיה‬ ‫בשנת ‪ 1497‬ובכך הפסידה מדינתו‪ .‬הוא הודיע כי ארצו‬ ‫משקמת בתי עלמין יהודיים עתיקים ורוצה לפתוח‬ ‫דף חדש ביחסה ליהדות‪ .‬בדיון השמיעו דברים גם‬ ‫נציגי בלגיה ויוגוסלביה‪ ,‬וכן נציג מולדביה‪ ,‬שהצהיר‬ ‫כי ארצו מקימה מחדש את בית הכנסת היהודי העתיק‬ ‫בעיר סקופייה‪ .‬גם משלחת פולנית חשובה הגיעה‬ ‫לדיון והביעה צער וחרטה על העבר‪ .‬אנשי המשלחת‬ ‫ציינו כי הניחו עתה בקרקוב את אבן הפינה למוזיאון‬ ‫היהודי הגדול באירופה על יהדות פולין‪.‬‬ ‫הרב ברוך אוברלנדרד שליט"א אב"ד דק"ק חברת‬ ‫ש"ס בבודפשט הונגריה נאם אף הוא בדיון והביע‬ ‫צער על כך כי ממשלתו מכירה ביהדות הרפורמית‬ ‫ולא ביהדות האורתודוקסית‪.‬‬ ‫הגאון הרב אליעזר וולף שליט"א דיין בקק"א‬ ‫באמשטרדם‪ ,‬סקר בצרפתית רהוטה את תולדות‬ ‫האנטישמיות בדורות האחרונים‪" .‬בכל מקום בה‬ ‫הופיעה האנטישמיות – היתה אוייב השלום"‪ ,‬אמר‪.‬‬ ‫אחריות לשארית הפליטה‬ ‫פרופ' מלינסקי מאנטורפען אמר בדיון‪ ,‬כי אירופה‬ ‫ומוסדותיה אחראיות מוסרית ופיזית לגורל שארית‬ ‫הפליטה של היהודים אשר בה ולרווחתם‪ .‬ויש לפעול‬ ‫באמצעי אכיפה וענישה יעילים ורציניים ובהוקעת‬ ‫תופעת האנטישמיות כחולי מאוס ומגונה‪ .‬הוא קרא‬ ‫להוסיף תוכניות חינוכיות של הנחלת מורשת השואה‬ ‫והמרי על כל היקפה ואכזריותה‪ ,‬והחינוך לאהבת‬ ‫האדם ולכבוד הבריות‪" .‬יש להגיע לכך שכל אירופאי‬ ‫יחוש כי פעולה אנטישמית היא אקט ניבזי ומבייש"‪,‬‬ ‫אמר‪.‬‬ ‫רבה של הקהילה האורטודוקסית 'עדת יראים'‬ ‫בבודפשט‪ ,‬הגאון הרב משה טוביה וייסברגר שליט"א‬ ‫שיגר את עמדתו לישיבה באמצעות אגרת‪.‬‬ ‫במשלחת הרבנים ואישי הציבור השתתפו‪ :‬הגאון‬ ‫הרב ברוך אוברלנדר שליט"א אב"ד דק"ק 'חברה ש"ס'‬ ‫בודפשט‪ ,‬הונגריה; הגאון הרב בנימין יעקבס שליט"א‬ ‫יו"ר ועד הרבנים בהולנד; הגאון הרב יעקב ישראל‬ ‫ליכטנשטיין שליט"א‪ ,‬ראב"ד דק"ק "בני ישראל"‬ ‫לונדון; הגאון הרב ירמיה מנחם כהן שליט"א‪ ,‬אב"ד‬ ‫פריז; הגאון הרב יעקב דוד שמאהל שליט"א‪ ,‬דיין‬ ‫קהילת שומרי הדת באנטוורפן; הגאון הרב מיכאל‬ ‫שמרלה שליט"א‪ ,‬אב"ד שטרסבורג;‬ ‫הרב שמואל קוט‪ ,‬רבה הראשי של אסטוניה;‬ ‫הרב מנחם מענדל חיטריק‪ ,‬רבה של הקהילה‬ ‫האשכנזית בטורקיה; הרב אברהם ברקוביץ‪ ,‬מנכ"ל‬ ‫איגוד הקהילות היהודיות בחבר העמים; הרב מנחם‬ ‫מרגולין‪ ,‬מזכ"ל מרכז רבני אירופה; איש הקשר עם‬ ‫המימשל האירופאי הר"ר לוי מטוסוב; והר"ר מנחם‬ ‫מנדל סממה‪ ,‬הר"ר יוסף קורניק והר"ר יוסף הופמן‬ ‫מפעילי מרכז רבני אירופה‪.‬‬ ‫יצויין‪ ,‬כי הזמנתו של נשיא הפרלמנט את משלחת‬ ‫הרבנים עשתה היסטוריה כאשר לראשונה בתולדות‬ ‫הפרלמנט הוכנס למקום מזון כשר למהדרין‪.‬‬ ‫באישור מיוחד שניתן למשלחת‪ ,‬קיימו הרבנים‬ ‫תפילת מנחה בציבור באולם הישיבות‪ ,‬מיד עם תום‬ ‫הדיון‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬הורשתה – באופן יוצא מן הכלל‬ ‫ כניסת מתורגמן חיצוני‪ ,‬יהודי בשם ר' אברהם‬‫מלינסקי מאנטוורפן‪ ,‬שתרגם סימולטנית את דברי‬ ‫הנאומים בצרפתית לטובת הרבנים‪ .‬בפרלמנט בו‬ ‫נהוגים חוקים נוקשים‪ ,‬היו השינויים המפליגים‬ ‫שנעשו לכבודה של המשלחת היהודית שיחת היום‬ ‫במסדרונות הפרלמנט‪.‬‬ ‫במהלך שהותם בשטרסבורג‪ ,‬ביקרה המשלחת‬ ‫במעונו של הגאון הרב מיכאל שמערלא רב ואב"ד‬ ‫מ‬ ‫שטרסבורג וחבר מועצת רבני אירופה‪.‬‬ ‫הנעשה והנשמע תמוז תשס"ז‬ ‫‪9‬‬ ‫הרב יוסף מרדכי זילבר‬ ‫ראש אגף חומרי גלם‬ ‫מערכת הכשרות "קהל מחזיקי הדת"‬ ‫הג'לטין‬ ‫זאת לגלטין יש מספר תפקידים שאף מייצב אינו‬ ‫יכול להחליפו בצורה מלאה‪.‬‬ ‫ממה מייצרים גלטין‬ ‫במאה השנים האחרונות התעורר פולמוס בפוסקים סביב הגלטין‬ ‫)דזעלטין( אודות השימוש בו לתוספת למאכלים כשרים‪ .‬במאמר‬ ‫שלפנינו נרחיב בענין הגלטין ‪ -‬זה הנעשה מנבילות וטריפות‪ ,‬וכן‬ ‫בגלטין הנעשה מחומר‪-‬גלם כש ר‪ .‬נביא את דעות האוסרים והמתירים;‬ ‫איך נעשה כיום הגלטין במפעלים החדישים?‬ ‫ה‬ ‫גלטין‪ ,‬כמוצר סופי‪ ,‬הוא בצורת אבקה‬ ‫או פתיתים יבשים מאד‪ ,‬שכמות שהוא‬ ‫אינו ראוי לאכילה ואינו כלל בגדר אוכל‪.‬‬ ‫אולם אם ממיסים את האבקה במים חמימים או‬ ‫בתמיסות נוזליות אחרות‪ .‬החומר תופח וניתן‬ ‫להכניסו למוצרי מזון שונים כמייצב וכחומר מסמיך‬ ‫או להקרשת נוזלים‪ .‬השימוש בו הוא כמעט בכל‬ ‫סוגי המזון‪ ,‬כמו גלידות‪ ,‬ממתקים – בעיקר ממתקי‬ ‫ג'לי‪ ,‬במאפים כמו עוגות קצפת ועוגות גבינה‪ ,‬וגם‬ ‫באגף של המזון המלוח משמש הגלטין כחומר‬ ‫חשוב להכנת ציפויים שונים או קרישים על בשר‬ ‫ודגים‪.‬‬ ‫אבל תפקידו אינו רק בתחום המזון‪ ,‬למשל‬ ‫הגלטין הוא חמר הגלם היחיד המותר מבחינה‬ ‫חוקית לייצור קפסולות לתרופות "רפואיות"‪ .‬אם‬ ‫כי לתוספי מזון שונים כמו ויטמינים ‪ ,‬מינרלים‬ ‫ותרופות אליל שונות‪ -‬מותר להשתמש גם‬ ‫‪10‬‬ ‫הנעשה והנשמע תמוז תשס"ז‬ ‫בחומרים אחרים כמו צלולוזה )תאית‪-‬המרכיב‬ ‫העקרי של העץ‪ .‬שממנו מפיקים גם נייר( אולם‬ ‫בתרופות כאמור מותר רק גלטין על כן כשאדם‬ ‫בולע אנטיביוטיקה או תרופה אחרת הוא בעצם‬ ‫גם בולע גלטין‪,‬‬ ‫להלן נדון מעט בעניין ההתר לבלוע תרופות עם‬ ‫גלטין‪ ,‬או חומרים אסורים אחרים‪.‬‬ ‫הגלטין משמש גם לציפוי פילמים המיועדים‬ ‫לצילום‪ ,‬בתעשיית הנייר ובתעשיית חומרי הנפץ!‬ ‫יצור הגלטין בעולם מתרחב והולך בגלל חשיבותו‬ ‫הרבה‪ .‬ישנן מספר שיטות ליצורו כפי שנפרט בע"ה‬ ‫בהמשך‪ .‬נקדים ונאמר שכל גלטין בעולם מקורו‬ ‫בבע"ח‪ ,‬לא ניתן לייצר "גלטין סיננטי"‪ .‬אמנם יש‬ ‫קשת רחבה של מייצבים צמחיים הנותנים פתרונות‬ ‫טובים ומעולים כתחליף לגלטין‪ ,‬ואולי עולים עליו‬ ‫בתחומים מסוימים‪ ,‬אולם אינם מוגדרים כגלטין‪.‬‬ ‫לכל אחד מהמייצבים יש את שמו ןאת תפקידו‪ ,‬בכל‬ ‫ההגדרה של גלטין היא "חלבון"‪ .‬אנו מכירים‬ ‫כיום מאות אלפי סוגי חלבונים‪ ,‬והידועים שבהם‬ ‫הם הנמצאים מסביבנו‪ ,‬כמו האלבומין )חלבון‬ ‫הביצה(‪ ,‬הגלוטן )חלבון בחיטה(‪ ,‬הקזאין )חלבון‬ ‫החלב(‪ ,‬הזאין )חלבון התירס(‪ ,‬חלבון הסויה‪,‬‬ ‫וכמובן חלבוני הבשר ועוד‪.‬‬ ‫אבני הבנין של החלבונים הן חומצות אמינו‪,‬‬ ‫סך הכל יש כעשרים ושמונה חומצות אמינו‬ ‫שהם כמו אותיות הא"ב‪ ,‬וכמו שמעשרים ושתים‬ ‫אותיות אפשר להרכיב מיליארדי מילים‪ ,‬כך קורה‬ ‫גם בחלבונים‪ .‬שכל נוכחות שונה של חומצות אמינו‬ ‫נותנת סוג אחר של חלבון‪ ,‬ויש גם לדעת‪ ,‬שכל‬ ‫מולקולה של חלבון מורכבת לפעמים ממאות אלפי‬ ‫אטומים!‬ ‫אולם הגיוון של האפשרויות רב יותר‪ ,‬כי גם מבנה‬ ‫המולקולה והסידור של המרחב יוצר סוגים חדשים‬ ‫של חלבונים‪ .‬ובאמת החלבונים הם המולקולות‬ ‫הקשות ביותר לפענוח הרכבן ומבניהן‪.‬‬ ‫כחמש עשרה שנה ארך הפענוח הראשון של‬ ‫מבנה החלבון נדמה לי ההמוגלבין‪ ,‬לצוות חוקרים‬ ‫בשנות החמישים‪ ,‬עד שהגיעו לתשובה נכונה‪ ,‬כיום‬ ‫בעזרת המחשבים המשוכללים יארוך כנראה רק‬ ‫חמש עשרה דקות לפענח מבנה של חלבון לא‬ ‫ידוע‪.‬‬ ‫לא נאריך במאמר זה על החלבונים שכאמור‬ ‫ידועים כיום מאות אלפי סוגים‪ .‬אלא שרצינו‬ ‫להסביר את ההגדרה של הגלטין‪ ,‬הגלטין נחשב‬ ‫לחלבון פשוט יחסית‪ ,‬ושכיחותו בטבע היא מעטה‬ ‫גם בבע"ח‪ .‬מאידך ה"קולגן" – סוג אחר של חלבון‪,‬‬ ‫שכיחותו רבה בכל רקמות בעלי החיים‪ ,‬הקולגן‬ ‫בטיפול תעשייתי מתאים הופך לג'לטין‪ ,‬ולכן חומר‬ ‫הגלם של הגלטין אינו ג'לטין הנמצא בבע"ח‪ ,‬אלא‬ ‫הקולגן וממנו מפיקים את הגלטין‪.‬‬ ‫הקולגן נמצא בעיקר בעצמות ובעורות של‬ ‫בע"ח‪ ,‬וגם בנוצות ובחלקי בשר קשים‪ .‬אולם הפקה‬ ‫תעשיתית כיום נעשית רק מעצמות ומעורות‪.‬‬ ‫העצמות מכילות בעיקר קולגן‪ ,‬סידן ועוד סוגי‬ ‫מתכות‪ ,‬כמובן מוח העצם שהוא בעצם שומן‬ ‫וחלבונים אחרים מסולק לפני תהליך הייצור‪ ,‬בד"כ‬ ‫ע"י שטיפה והשריה במים חמים‪.‬‬ ‫מדע‬ ‫הכשרות‬ ‫אולם יש עצמות שאינם מכילים מוח‪ ,‬והם‬ ‫אינם עוברים את תהליך השטיפה‪" ,‬העור" מאידך‬ ‫מכיל שלוש שכבות‪" ,‬האפידרמיס"‪ ,‬שהוא השכבה‬ ‫החיצונית של בעל החיים הפונה לאויר העולם‪,‬‬ ‫השכבה הפנימית הפונה לבשר‪ ,‬המכילה בעיקר‬ ‫שומן וחלקי בשר‪ ,‬והשכבה האמצעית‪ ,‬שהיא כמעט‬ ‫כולה "קולגן"‪ ,‬שכבה זו היא חומר הגלם לייצור‬ ‫הג'לטין‪ ,‬השכבה החיצונית משמשת בעיקר לייצור‬ ‫נעליים‪ ,‬מגפיים ‪ ,‬חגורות ובגדים‪ .‬והשכבה הפנימית‬ ‫נזרקת‪.‬‬ ‫יש כיום גם ייצור ג'לטין מעורות דגים‪ ,‬מסוגים‬ ‫העשירים בקולגן בעורות דגים‪ ,‬יש אמנם פחות‬ ‫קולגן מאשר בעורות של בקר‪ ,‬אולם בכל זאת‬ ‫מייצרים ג'לטין מעורות אילו‪ .‬בעיקר מטעמי‬ ‫"כשרות"‪ ,‬ואצל אלה שאינם מקפידים על כשרות‪,‬‬ ‫יש את הפחד ממחלת "הפרה המשוגעת" שלפני‬ ‫מספר שנים הילכה אימים על תושבי אירופא‪ .‬ולכן‬ ‫יש כאלו המעדיפים להשתמש בגלטין דגים שאין‬ ‫בהם חשש למחלה הזאת‪.‬‬ ‫תהליך הייצור‬ ‫התהליך מתחיל בהשריית חומר הגלם‬ ‫בכימיקלים כדי לרככם‪ ,‬תהליך "הריכוך" חותך את‬ ‫שרשראות החלבונים הארוכות לשרשראות קצרות‬ ‫יותר‪ ,‬כך ניתן להפוך את הקולגן לגלטין‪ ,‬בהשריה‬ ‫יש מספר שיטות‪ ,‬יש השריה ארוכה בסיד )קלציום‬ ‫הידרוקסיד( הנמשכת כ‪ 90-‬יום‪ .‬יש השריה קצרה‬ ‫עד שבועיים בסודה קאוסטית‪) ,‬סודיום הידרוקסיד(‬ ‫ויש השריה קצרה מאד‪,‬הנעשית בעורות דגים‪,‬‬ ‫הנמשכת רק כיממה או פחות‪ .‬לאחר ההשריה‬ ‫שוטפים במים‪ ,‬ובחומצות שונות‪ ,‬ושוב שטיפות‬ ‫במים‪ ,‬אחרי זה החומר מוכן לייצור‪ ,‬ההבדל באופן‬ ‫ההשריה נותן סוגים שונים של ג'לטין שמשמשים‬ ‫לפונקציות שונות‪.‬‬ ‫מיצוי‬ ‫לאחר ההשריה והשטיפה מתחיל המיצוי‪:‬‬ ‫המיצוי מתבצע ע"י בישול העורות או העצמות‬ ‫במים‪ .‬כדי לייעל את המיצוי מבשלים את חומר‬ ‫הגלם מספר פעמים‪ ,‬תחילה בטמפ' נמוכות ולאחר‬ ‫מכן בטמפ' גבוהות יותר‪ ,‬הבישול האחרון נעשה‬ ‫ברתיחה סוערת‪ ,‬התמיסה הכוללת מים וגלטין‬ ‫‪ ,‬מכילה בשלב זה בין אחד וחצי‪ ,‬לשלש אחוז‬ ‫גלטין‪ ,‬ועוברת עד כ‪ 8-‬סוגי סינונים‪ ,‬תחילה‬ ‫מוציאים חומר גס‪ ,‬במסננת מתכת עדינה‪ ,‬לאחר‬ ‫מכן מוציאים קולואידים )"חלקיקים מרחפים"(‬ ‫ע"י אדמת פילטר )קיזלגור (‪ ,‬לאחר מכן פילטר‬ ‫כותנה או יותר נכון פילטר צלולוזה‪ ,‬המוציא סוג‬ ‫אחר של חלקיקים וכן פיגמנטים שונים‪ ,‬בהמשך‬ ‫יש הוצאת מינרלים שונים ע"י קולונות של‬ ‫רזינים המושכים החוצה את המינרלים‪ ,‬לאחר מכן‬ ‫יש אולטרא פילטרציה המוציאה בעיקר נוזלים‪,‬‬ ‫לפעמים האולטרא פילטרציה היא בשלב קודם‬ ‫לתהליך הוצאת המינרלים‪ ,‬משם לפילטר לוחות‬ ‫הפועלים על ממברנות מקרטון‪.‬‬ ‫השלב הבא הוא קונצטראט של התמיסה כלומר‬ ‫"ריכוז"‪ ,‬בתהליך רציף כמו שעושים בייצור רכזי‬ ‫פירות‪ ,‬עגבניות או חלב הפועל ע"י וואקום‪,‬‬ ‫ששואב את המים מהתמיסה‪ ,‬כאן התמיסה‬ ‫מגיעה כבר לכשלושים אחוז חומר יבש‪ ,‬שוב‬ ‫מספר פילטרים‪ ,‬והחומר עובר לתהליך הסופי‪,‬‬ ‫ל"אקסטרודר" הדוחס את התמיסה שמטמצקת‬ ‫לתוך פיות דקות‪ ,‬והחומר יוצא כמו מקרוני‪,‬‬ ‫ועובר לתהליך הייבוש‪ ,‬הייבוש נעשה בתנור ארוך‪,‬‬ ‫כארבעים מטר‪ .‬שבתוכו עובר סרט או שרשרת‪,‬‬ ‫שעליו מפוזר הגלטין בצורה אחידה לכל רוחב‬ ‫השרשרת‪ ,‬והשרשרת נעה באיטיות‪ .‬ולאט לאט‬ ‫החומר מתייבש כשהוא שוהה‪ ,‬כחמש עד שש‬ ‫שעות בתוך התנור בטמפרטורה נמוכה יחסית‪.‬‬ ‫בסוף הייבוש שוברים את המקרוני לשבבים קטנים‪,‬‬ ‫ומאכסנים עד לשלב הבא‪ ,‬בד"כ לפחות שבוע עד‬ ‫לסיום הבדיקות הכימיות והטכניות‪.‬‬ ‫השלב הסופי הטחינה והערבוב‬ ‫כיון שהגלטין משמש להרבה צרכים‪ ,‬הרי‬ ‫לכל לקוח יש דרישות ספציפיות לגבי החומר‬ ‫שמיוצר עבורו‪ ,‬לגלטין מספר פרמטרים )מדדים(‬ ‫שבהם הוא מתאפיין‪ ,‬ובהם גם נקבעת איכותו‬ ‫והתאמתו לצרכים הנדרשים‪ .‬המדדים הם בעיקר‬ ‫כושר הקשירה שלו‪ ,‬מדד הנקרא "בלום"‪ ,‬ז"א‬ ‫לאיזה קשיחות הוא יכול להביא את המוצר‪ .‬כן‬ ‫יש את המסיסות‪ ,‬את החומציות‪ ,‬תכולת המים‬ ‫וגודל החלקיקים‪) ,‬שזה נקבע בגודל החורים‬ ‫במטחנה(‪.‬‬ ‫הגלטין הוא בעצם חומר קפריזי מאד ולפעמים‬ ‫כל מספר שעות בייצור מתקבל גלטין עם פרמטרים‬ ‫שונים‪ .‬הדבר תלוי בעיקר בחומר הגלם‪ ,‬ובשלבי‬ ‫הבישול השונים )כפי שהסברתי שיש מספר‬ ‫בישולים של החומר‪ ,‬כל בישול נותן תוצאה מעט‬ ‫שונה( וכן מזג האויר משפיע על אופי הגלטין‪,‬‬ ‫ועוד דברים נוספים משפיעים‪ .‬ולכן כל ארגז של‬ ‫גלטין המכיל כ‪ 300-‬ק"ג‪ ,‬נבדק בנפרד וכל המדדים‬ ‫נרשמים‪.‬‬ ‫כשמגיעה הזמנה של לקוח‪ ,‬המגדיר בד"כ‬ ‫בדיוק את הפרמטרים‪ ,‬שהוא דורש‪ .‬מרכיבים‬ ‫במפעל רצפט ממספר מיכלים שיש במלאי שיענה‬ ‫על דרישות הלקוח‪ .‬בד"כ יש במפעל כזה‪ ,‬מאות‬ ‫טונות של גלטין‪ ,‬במלאי בהמתנה‪ ,‬כך שאין בעיה‬ ‫להרכיב רצפט מדויק שנדרש ע"י הלקוח‪ ,‬בייצור‬ ‫הכשר‪ ,‬שהמלאי קטן יותר‪ ,‬קורה לפעמים שאין‬ ‫במלאי את הגלטין עם המדדים המתאימים‪,‬לכן יש‬ ‫להשאיר חלק מהגלטין עד לייצור הבא כדי שאז‬ ‫אפשר יהיה להשלים מהיצור החדש את הפרמטרים‬ ‫החסרים‪.‬‬ ‫לאחר שהורכבה הפורמולה בד"כ במחשב‪,‬‬ ‫מעבירים את הרצפט למחלקת הטחינה‪ .‬ושם‬ ‫טוחנים ומערבבים את הכמויות לפי הרצפט‪ .‬כאן‬ ‫אסור לטעות‪ ,‬והעובדים בודקים שוב ושוב שאכן‬ ‫מספרי המיכלים מתאימים לפי הרצפט שקיבלו‬ ‫ביד‪ ,‬לכל אורך הדרך בודקים שוב גם ע"י בדיקות‬ ‫מעבדה שאכן הגלטין מתאים לדרישות הלקוח‪,‬‬ ‫עד למילוי הסופי בשקים של נייר במשקל של ‪25‬‬ ‫ק"ג‪ .‬השקים עשויים חמש שכבות‪ ,‬ועמידים אף‬ ‫בטילטולים קשים‪ ,‬כל שק מסומן במספר יצור‬ ‫ומסומן לאיזה לקוח הוא מיועד‪ .‬וכן יש גם אריזות‬ ‫גלטין בביגבגים במשקל טונה העשויים מבד עבה‪.‬‬ ‫לגלטין אורך חיים של כ‪-‬חמש שנים‪.‬‬ ‫עד כאן תהליך הייצור של הגלטין‬ ‫הגלטין והכשרות‬ ‫הדיון המפורסם הראשון בנושא הגלטין הוא‬ ‫בתשובות אחיעזר משנת תרע"ד‪ ,‬לפני כ‪ 90-‬שנה‪,‬‬ ‫התשובה נמצאת באחיעזר חלק שלישי סימן ל"ג‪,‬‬ ‫התשובה הזו דנה בענינים שונים והקטע לפני‬ ‫הקטע האחרון דן בגלטין ומסיק להתיר‪ ,‬אולם‬ ‫הוא דן רק בגלטין העשוי מעצמות‪ ,‬ומעלה להיתר‪,‬‬ ‫מכמה סיבות עי"ש‪.‬‬ ‫ואקדים רק מספר נתונים חשובים‪.‬‬ ‫<<<‬ ‫הנעשה והנשמע תמוז תשס"ז ‪11‬‬ ‫<<<‬ ‫הקולגן שמקורו מעורות בשר‪ ,‬נפסל מאכילת‬ ‫אדם בעצמו‪ ,‬עוד לפני התהליך הראשוני‪ ,‬הוא נמאס‬ ‫וסרוח מאד‪ ,‬אינני יכול לשער אם הוא גם נפסל‬ ‫מאכילת כלב‪ ,‬אבל סביר שכן‪ ,‬אולם העורות אינם‬ ‫יבשים‪ ,‬בזמן ההשריה בכימיקלים הוא ודאי נפסל‬ ‫לאכילת כלב‪.‬‬ ‫לאחר כל התהליך והעברה בפילטרים הוא חסר‬ ‫כל טעם – לא טעם טוב ולא טעם רע‪ ,‬אם יש‬ ‫אפילו הרגש של טעם כלשהוא או ריח ‪ ,‬אפילו‬ ‫טעם משובח‪ ,‬נפסל הגלטין משיווק‪ .‬כאמור בסוף‬ ‫התהליך‪ ,‬הגלטין יבש יותר מעץ ואינו ראוי לאכילה‬ ‫אלא לשימושים שהזכרנו‪.‬‬ ‫עצמות בקר הינם יבשים וגם הם בעלי ריח רע‪,‬‬ ‫אולם כיון שבין כך ובין כך אינם ראויים לאכילה‬ ‫בגלל היובש והקושי‪ ,‬לא שייך לדון אם נפסלו‬ ‫מאכילת אדם או כלב מחמת טעמם‪,‬‬ ‫עורות הדגים מגיעים בהקפאה אינם פגומים‪.‬‬ ‫ולכאורה אם יבשלום יהיו ראויים לאכילה‪ ,‬כמו‬ ‫עורות של דגי קרפיון‪ ,‬שיש הנוהגים לאוכלם‪ .‬אולם‬ ‫כאמור בסוף התהליך‪ ,‬כל סוגי הגלטין הינם אבקה‬ ‫יבשה‪ ,‬קשה וזגוגית‪ ,‬שאינה ראויה ללעיסה וחסרת‬ ‫טעם לחלוטין‪ .‬עוד יש לציין שגם בתמיסה לקראת‬ ‫סוף הסנונים‪ ,‬בד"כ הגלטין חסר טעם‪ ,‬אף שאינו‬ ‫יבש עדיין‪.‬‬ ‫"כיום הגיעו כבר‬ ‫לגלטין דגים שאינו נופל‬ ‫באיכותו מגלטין בקר‬ ‫בכל הפרמטרים‪ .‬הקושי‬ ‫העיקרי הוא השגת חומרי‬ ‫הגלם שצריכים לשנע‬ ‫אותם מקצוות תבל‬ ‫למקם היצו ר‪ ,‬כתוצאה‬ ‫מכך המחיר מאד גבוה"‬ ‫הדיון ההלכתי‬ ‫בכשרות הגלטין שנעשה מעורות ועצמות של‬ ‫נבילות וטריפות‪ ,‬נחלקו גדולי עולם ורבים דנים‬ ‫בזה‪ .‬אזכיר רק כמה מהפוסקים‪ :‬האחיעזר כאמור‬ ‫מצדד להיתר עם הסתייגות מסוימת‪).‬שחייב להיות‬ ‫שישים כנגד הגלטין( האגרות משה הסיק לאיסור‬ ‫מלבד בסוג מסוים‪ .‬וכן דנים בזה המנחת יצחק‪,‬‬ ‫הציץ אליעזר‪ ,‬המשנה הלכות ועוד ‪ .‬ובעיקר משנת‬ ‫רבי אהרן זצ"ל‪ ,‬שנחרץ מאד בפסיקתו שאולי זה‬ ‫אסור מדאוריתא‪.‬‬ ‫לא נכנס לפולמוס הלכתי מעל דפי העיתון‪ ,‬בפרט‬ ‫שכמעט כל גדולי הפוסקים דנים בזה‪ ,‬אמנם להלכה‬ ‫כמעט כל ועדי הכשרות למהדרין‪ ,‬נקטו לחומרא‪,‬‬ ‫ולא מאשרים שימוש בגלטין מנבילות וטריפות‪,‬‬ ‫אולם כיום יש יצור של גלטין כשר‪ ,‬מעורות בקר‬ ‫כשרים או מעורות דגים כשרים‪ ,‬אולם יש גם יצור‬ ‫מעורות דגים לא כשרים‪ ,‬שלכאורה אף המקילים‬ ‫בעורות או עצמות מנבילות וטריפות‪ ,‬יתכן ויחמירו‬ ‫בגלטין מעורות דגים לא כשרים‪ ,‬מאחר ועורות‬ ‫אילו לכאורה הם בשר ממש‪ ,‬והם בדרגה יותר‬ ‫חמורה מאלו שעורותם כבשרם‪ ,‬דאף שנפסק‬ ‫באלו "שעורותם כבשרם" שאם "עבדם"‪ ,‬דהיינו‬ ‫דרס עליהם או מלחם‪) ,‬ובמקביל לכך השימוש‬ ‫בכימיקלים לכאורה שווה למלח( חזר דינם כעורות‬ ‫סתם‪ ,‬אולם נראה שבעורות דגים וכן בעורות עופות‪,‬‬ ‫שגם מהם מייצרים גלטין‪ ,‬יהיה דינם "כבשר ממש"‬ ‫שבאיסורו הוא בדרגה יותר גבוהה מעור‪ ,‬שדעת רוב‬ ‫הפוסקים שאיסורו רק מדרבנן‪ ,‬עיין באג"מ )אמנם‬ ‫במשנת רבי אהרן חושש שאסורים מדאוריתא רק‬ ‫אין בהם מלקות( עכ"פ עורות בקר הם בדרגה‬ ‫יותר נמוכה מאשר בשר שהתייבש‪ .‬מאידך‪ ,‬עורות‬ ‫דגים ועופות מסברא נראה שהם בשר ממש‪ ,‬שאף‬ ‫"עיבוד" לא יתן להם דין עור‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫הנעשה והנשמע תמוז תשס"ז‬ ‫גלטין כשר מבקר‬ ‫כפי שציינו מייצרים כיום גלטין מעורות בקר‬ ‫שנשחטו כדין‪ ,‬ובד"כ גם עברו מליחה להוצאת‬ ‫הדם‪) .‬אם כי באגמ' מצדד שאין דם בעורות‬ ‫ומעיקר הדין אין צריך מליחה( והן באגר"מ והן‬ ‫במשנת רבי אהרן )המחמיר מאד בגלטין מטריפות‬ ‫וגורס שלכאורה אסור מדאוריתא( מתירים‬ ‫להשתמש בגלטין מבקר כשר גם עם חלב וגבינה‪,‬‬ ‫ע"ש במקומם‪ .‬והאגר"מ בכלל מסתפק בעור ממש‬ ‫שבישלו עם חלב אף שאינו יבש‪ ,‬אם בכלל נאסר‪,‬‬ ‫ומסיק שמעיקר הדין אין אפילו איסור דרבנן‪ ,‬אולם‬ ‫הפמ"ג מחמיר‪ ,‬והאג"מ חושש דעתו של הפמ"ג‪,‬‬ ‫אבל ביבש כותב דאין להחמיר‪ ,‬וכן גם פוסק במשנת‬ ‫רבי אהרן‪ ,‬שאפשר להשתמש בגלטין בשר כשר‬ ‫למוצרי חלב‪.‬‬ ‫גלטין מדגים כשרים‬ ‫גלטין מסוג אחר שהתחילו לייצרו לפני כעשר‬ ‫שנים הוא גלטין מעורות כשרים‪ .‬כגון מדג הטונה‬ ‫או מנסיכת הנילוס וקצת מדגי סלומון ומדגי‬ ‫טילפיה )מושט(‪.‬‬ ‫כיום הגיעו כבר לגלטין דגים שאינו נופל באיכותו‬ ‫מגלטין בקר בכל הפרמטרים‪ .‬הקושי העיקרי הוא‬ ‫השגת חומרי הגלם שצריכים לשנע אותם מקצוות‬ ‫תבל למקם היצור‪ ,‬כתוצאה מכך המחיר מאד גבוה‪,‬‬ ‫סיבה נוספת למחיר הגבוה‪ ,‬הוא משום שיש צורך‬ ‫לקשקש את העורות )הקשקשים מפריעים להפקת‬ ‫הגלטין( דבר המצריך כוח אדם ועלויות‪) ,‬דגי טריפה‬ ‫כמובן אין צורך לקשקש דהיינו הורדת הקשקשים‪,‬‬ ‫ולכן גלטין מדגים לא כשרים זול יותר(‪.‬‬ ‫ועוד סיבות למחיר הגבוה‪ :‬התפוקה של הגלטין‬ ‫מעורות הדגים נמוכה יותר מאשר בעורות בקר‪ ,‬וכן‬ ‫יש להסיף את עלויות ההשגחה‪ ,‬ובעיקר עלויות‬ ‫ההכשרה‪ ,‬שמחייבת השבתת המפעל למספר‬ ‫ימים‪ ,‬בגלל הנקיון‪ ,‬והמתנת מעת לעת ללא ייצור‬ ‫)"אינו בן יומו"(‪ ,‬ובעיקר קשה הנקיון של התנור‬ ‫ייבוש שאורך עשרות שעות‪ ,‬כי הגלטין נדבק מאד‬ ‫כשהוא יבש‪ ,‬ישנם גם עשרות מערכות ‪ -‬מיכלים‬ ‫ וכלים אחרים שיש צורך להכשיר ולכן תהליך‬‫הכנת המפעל לייצור כשר‪ ,‬אורך מספר ימים‪ ,‬זכיתי‬ ‫להיות משגיח כבר כשבע שנים בייצור כשר של‬ ‫גלטין‪ ,‬ולפי דבריהם עלות השבתת המפעל ליום‬ ‫אחד מסתכמת בעשרות אלפי דולר‪ ,‬כל אלו הם אכן‬ ‫סיבות למחיר הגבוה‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬יש לציין שגלטין דגים סתם ללא כשרות‬ ‫מיוצר בד"כ מעורות דגים לא כשרים‪ .‬מאחר‬ ‫והורדת הקשקשים מייקרת מאוד את עלות חומר‬ ‫הגלם‪ .‬ומלבד במקרים יוצאי דופן‪ ,‬לא משתמשים‬ ‫בעורות כשרים‪.‬‬ ‫הוספתי הערה זאת כי שמעתי אומרים‪ ,‬שהגלטין‬ ‫דגים בעולם אף ללא כשרות עשוי מעורות כשרים‪,‬‬ ‫הדבר אינו נכון כי‬ ‫גלטין דגים לא כשר‪ ,‬עשוי בד"כ מעורות‬ ‫כרישים – דגי חתול – ודגי באסה‪ ,‬שכולם דגים‬ ‫לא כשרים‪.‬‬ ‫גלטין דגים עם חלב או בשר‬ ‫ידועה ההלכה שדגים עם בשר אסורים מחמת‬ ‫הסכנה‪ ,‬וגם בחלב עם דגים יש החוששים לסכנה‬ ‫כפי שהביא הב"י )אחרים חולקים בחלב עם דגים‪,‬‬ ‫ויש המחלקים וסוברים שהסכנה היא רק עם‬ ‫חלב וגבינה‪ ,‬אבל לא עם חמאה(‪ ,‬האם בגלטין‬ ‫יש לחשוש לסכנה? מפסק הגר"ש אלישיב הובאו‬ ‫דבריו ב"נתיבות הכשרת" –תשס"ה‪ ,‬ע"י נאמן ביתו‬ ‫הגר"י אפרתי‪ ,‬עולה שאין סכנה בגלטין דגים עם‬ ‫חלב או בשר‪.‬‬ ‫קפסולות של גלטין לא כשר בתרופות‬ ‫על אף שבכל תרופה הנמצאת בקפסולה בולע‬ ‫האדם את הגלטין‪ ,‬הדבר מותר מאחר וזה "שלא‬ ‫כדרך אכילתו"‪ .‬בודאי שיש להקל לצורך רפואה‪.‬עוד‬ ‫יש להוסיף‪ ,‬שבשונה מגלטין המשמש למזון שהוא‬ ‫עכשיו במצב אכיל‪ .‬הגלטין בקפסולה גם עכשיו‬ ‫אינו בר אכילה‪ .‬ולכאורה גם האוסרים את הגלטין‪,‬‬ ‫יתירו את הקפסולה כיון שאינה ראוי לאכילה‪.‬‬ ‫והקב"ה יצילנו מן המכשולות‪.‬‬ ‫"כבר מהגיל הרך‬ ‫יש ללמד כיצד‬ ‫לקבל את הזולת‬ ‫ולראות בו את‬ ‫הטוב והנאצל"‬ ‫הגאון הרב דוד משה ליברמן שליט"א עם נשיא האיחוד האירופאי מר חוסה ברסו‬ ‫מתוך דברים שאמר הגאון הרב דוד משה ליברמן‪ ,‬הרב הראשי דק"ק שומרי הדת באנטוורפן וחבר מועצת מרכז רבני‬ ‫אירופה‪ ,‬בנאומו במהלך דיון על זכויות האדם‪ ,‬במעמד נשיא האיחוד האירופי‪ ,‬נשיא הפרלמנט וקנצלרית גרמניה‬ ‫מרדכי ימיני‬ ‫נאום תורני מרשים ומבריק‪ ,‬שעוטר בפנינים יקרים‬ ‫של אמרות חז"ל ותובל בהשקפה יהודית שורשית‪,‬‬ ‫השמיע חבר מועצת רבני אירופה ורבה הראשי של‬ ‫ק"ק "שומרי הדת" באנטוורפן הגאון הנודע הרב דוד‬ ‫משה ליברמן שליט"א‪ ,‬בדיון מיוחד של נציגי הדתות‬ ‫באירופה‪ ,‬במעמד ראשי ונשיאי האיחוד האירופאי‪.‬‬ ‫למושב רב‪-‬ההשפעה הוזמן הרב ליברמן כרב רשמי‬ ‫המייצג את היהדות‪ ,‬על ידי נשיא נציבות האיחוד‬ ‫האירופאי‪ ,‬מר חוסה מנואל ברוסו; נשיא הפרלמנט‪,‬‬ ‫מר האנס גכט פוטרינג‪ ,‬וקנצלרית גרמניה הנשיאה‬ ‫התורנית של האיחוד האירופאי‪.‬‬ ‫הרב ליברמן )משמאל( בדיון הפרלמנט אירופי בבריסל‬ ‫בנאומו עמד הרב ליברמן על הערך המקודש של‬ ‫אהבת האדם באשר הוא‪ ,‬כדרך חיים החיונית לשימור‬ ‫האנושות‪.‬‬ ‫"כתוב בתורתנו הקדושה 'בצלם אלוקים ברא את‬ ‫האדם'‪ ,‬והמשמעות הישירה לכך היא שכולנו‪ ,‬כל באי‬ ‫עולם‪ ,‬יצירי כפיו של בורא העולם יתברך‪ .‬ועל כן כולנו‬ ‫מחוייבים לשמור על כבוד הדדי וזכויותיו של הזולת"‪,‬‬ ‫אמר הרב בהתרגשות‪.‬‬ ‫הרב ליברמן הודה בראשית נאומו על שבחרו בו‬ ‫כנציג הדת היהודית והזמינו אותו למושב המיוחד‪" .‬אני‬ ‫מודה לכם על ההזמנה‪ ,‬הן בשמי והן מתוקף תפקידי‬ ‫כרב ראשי בקהילתי באנטוורפן"‪ .‬בהמשך דבריו העיר‬ ‫על שמו של הכינוס – "סובלנות"‪ .‬סובלנות רומזת‬ ‫מלשון 'סבל'‪ ,‬כביכול על אדם לסבול את זולתו‪ .‬ולא‬ ‫היא‪ ,‬שכן המונח המדוייק צריך להיות 'קבלה'‪ ,‬לקבל‬ ‫כל אדם באשר הוא‪ .‬להבין לרחשי ליבו‪ ,‬להכיר את‬ ‫מעלותיו ולכבד כל אדם ללא הבדל דתו‪ ,‬תפיסת עולמו‬ ‫והשקפתו האתנית‪.‬‬ ‫"ערך כבוד האדם ושמירת זכויותיו הוא תנאי בסיסי‬ ‫להמשך קיום האנושות‪ .‬בכל מקום בעולם שערך זה‬ ‫לא נשמר או התרופף – הגיע המצב עד לכדי אבסורד‬ ‫וקטסטרופה"‪ ,‬אמר הרב ליברמן‪ .‬הוא הוסיף‪ ,‬כי אין‬ ‫זה סוד שיש הרבה מה לשפר באירופה בתחום הזה‪,‬‬ ‫יש מקום להביא לשינוי באוירה ובתחושת יהודים‬ ‫המתגוררים ברחבי היבשת האירופאית‪.‬‬ ‫"אני מבקש ברשות כבוד מעלתם"‪ ,‬אמר הרב‬ ‫ליברמן‪" ,‬להציע הצעה מעשית לסדר היום‪ :‬הבה‬ ‫נתחיל לטפל מהשורש‪ ,‬נעודד את החינוך לאהבת‬ ‫הזולת כבר מהגיל הרך‪ .‬נחדיר את מורשת ערך האדם‬ ‫בקרב הילדים ובני הנוער‪ ,‬שילמדו להבין את זולתם‪,‬‬ ‫לכבד את האדם באשר הוא‪ .‬אני מציע לשלב בתוכניות‬ ‫הלימודים של בתי הספר היסודיים את הערך החשוב‬ ‫הזה‪.‬‬ ‫"אני סבור כי בעומדנו במאה העשרים ואחת‪ ,‬הגיע‬ ‫הזמן לחולל שינוי חיובי בנושא‪ .‬כל דריכה במקום‪,‬‬ ‫אי‪-‬התקדמות לכיוון חברה מתוקנת היודעת לכבד‬ ‫את האדם‪ ,‬כמוה כנסיגה‪ .‬עלינו להוביל את המגמה‬ ‫החיובית של חינוך בריא הרואה בכל אדם את הטוב‬ ‫והנאצל שבו‪ ,‬את מעלותיו ולא חסרונותיו‪ ,‬וכך נוכל‬ ‫להבטיח עתיד טוב לילדינו‪ .‬רק חינוך ערכי המבוסס‬ ‫על שלטון החוק יביא לכך שנוכל לחיות באחדות‬ ‫בשלום ובשלווה"‪ ,‬חתם הרב ליברמן את נאומו לקול‬ ‫תשואות המשתתפים‪ .‬מ‬ ‫הנעשה והנשמע תמוז תשס"ז‬ ‫‪13‬‬ ‫הראיון‬ ‫"‬ ‫אנחנו‬ ‫מכריזים‬ ‫כאן‬ ‫על הקמתה‬ ‫של‬ ‫ישיבה‬ ‫גדולה‬ ‫במרסיי‬ ‫‪14‬‬ ‫הנעשה והנשמע תמוז תשס"ז‬ ‫"‬ ‫ר‬ ‫אש‪-‬הישיבה הגאון הגדול‬ ‫ראי"ל שטיינמן ידוע כמי‬ ‫שבוחר את מארחיו‪ ,‬במהלך‬ ‫מסעות החיזוק שהוא מקיים‬ ‫ברחבי העולם‪ ,‬בקפידה‪.‬‬ ‫בעצם‪ ,‬כלל אחד עומד לנגד עיניו‪ :‬בטרם‬ ‫יצא למסע האחרון בערי אירופה‪ ,‬כאשר בני‪-‬‬ ‫ביתו עמלו על סדרי הימים ומקומות הלינה‪,‬‬ ‫פנה אליהם בזו הלשון‪" :‬אני מבקש מכם‪,‬‬ ‫להשתדל להימנע מכך שמקומות הלינה יהיו‬ ‫אצל 'גבירים' או 'עסקנים'‪ .‬הרי נוסעים אנו‬ ‫כדי להוקיר ולדבר במעלת ה'תורה'‪ .‬ואם נלך‬ ‫לעסקני הקהילה‪ ,‬איזו דוגמא אישית תהיה‬ ‫לציבור‪ .‬עלינו להראות לציבור את מי אנו‬ ‫באמת מוקירים"‪.‬‬ ‫כך זכה רבה של מרסיי‪ ,‬הרה"ג רבי ראובן‬ ‫אוחנה שליט"א‪ ,‬להיות המארח של פמליית‬ ‫ראש הישיבה לפני כחודש ימים‪ .‬בני‪-‬ביתו‬ ‫לבשו חג‪ ,‬הבית צוחצח‪ ,‬הנברשות הודלקו‪.‬‬ ‫הרב אוחנה מתקשה למצוא את המילים‬ ‫המתאימות לשעות הללו‪" .‬זה היה גן עדן"‪ ,‬הוא‬ ‫אומר בהתרגשות‪ ,‬בשיחה ל'הנעשה והנשמע'‪.‬‬ ‫"חיינו מעל הזמן‪ .‬רבנים ובחורי‪-‬ישיבות מכל‬ ‫רחבי צרפת פקדו את ביתנו בכל שעה‪ .‬זה היה‬ ‫שיא ההתרוממות‪ .‬ראינו מלאך‪ ,‬שכמעט ולא‬ ‫ישן‪ ,‬כמעט ולא אוכל‪ ,‬עם כוחות של בחור‬ ‫צעיר‪ .‬לי‪ ,‬אישית‪ ,‬זה נתן חיזק אדיר‪ ,‬שלא לדבר‬ ‫על בני הקהילה עצמה"‪...‬‬ ‫אבל לא בכך תם חלקו של הרב אוחנה‬ ‫במסע המיוחד של מרנן הגראי"ל שטיינמן‬ ‫וכ"ק האדמו"ר מגור‪ .‬הוא הוזמן אישית על‪-‬ידי‬ ‫ראש הישיבה להתלוות במטוס הפרטי‪ ,‬לאורך‬ ‫כל המסע המשותף‪ .‬וכן עשה‪.‬‬ ‫אנחנו שואלים אותו איך זכה לקשר‬ ‫רבה הראשי של מרסיי‪,‬‬ ‫הרה"ג רבי ראובן אוחנה‪,‬‬ ‫מספר ל'הנעשה והנשמע'‬ ‫על ההכרזה הדראמטית‬ ‫להקמת ישיבה גדולה חדשה‬ ‫בעירו‪ ,‬בנשיאותו של הגאון‬ ‫הגדול ראי"ל שטיינמן בעת‬ ‫ביקורו האחרון בצרפת‪:‬‬ ‫"לצערנו‪ ,‬בקרב בני הנוער‬ ‫בוגרי ישיבות של מרסיי‪,‬‬ ‫קיימת 'נשירה' גבוהה‬ ‫יחסית" ] על המסלול‬ ‫לתפקיד‪" :‬התפקיד של רב‬ ‫ראשי‪ ,‬בדרך‪-‬כלל‪ ,‬שמור‬ ‫ל'אנ"ש'‪ ,‬לאלו שעברו את‬ ‫המסלול הרגיל ברבנות‪.‬‬ ‫אבל כאן היתה התערבות‬ ‫של גדולי ישראל ששלחו‬ ‫אותי לכאן מפאריז" לאחר‬ ‫הפצרות רבות מראשי ורבני‬ ‫קהילת מרסיי ] "יש כאן‬ ‫כ‪ 70,000-‬יהודים‪ .‬עד לפני‬ ‫כעשרים שנה‪ ,‬כמעט כל‬ ‫הילדים היהודיים במרסיי‬ ‫התחנכו במוסדות לא‬ ‫יהודיים‪ .‬בין ארצות‪-‬הברית‬ ‫לפאריז יש פער של כעשר‬ ‫שנות יהדות‪ .‬זה פער אדיר‬ ‫שחייבים להדביק"‬ ‫ן‬ ‫שלמה מנחם ן‬ ‫הנעשה והנשמע תמוז תשס"ז ‪15‬‬ ‫הראיון‬ ‫עם הגראי"ל שטיינמן‬ ‫"שאלתי את גדולי ישראל האם כדאי לפתוח ישיבה עם לימודי‬ ‫מקצוע במיוחד למען בחורים אלו? דממה דקה שררה בחדר‪ .‬גדולי‬ ‫ישראל הרהרו בשאלה‪ .‬האדמו"ר מגור כיבד את ראש הישיבה‬ ‫להשיב‪ ,‬וכה אמר הגראי"ל שטיינמן‪" :‬האם כאשר אדם חולה‬ ‫אתה רוצה להביא רעל אל פיו‪ ,‬במקום תרופה? בחורים אלה הינם‬ ‫'חולים'‪ .‬אתה רוצה לרפא את מחלתם ברעל התלישה מעולמה של‬ ‫תורה? מחלה לא מרפאים ברעל! בשום פנים ואופן לא! צריכים‬ ‫לפתוח ישיבה שתתאים לבחורים אלה‪ .‬אבל רק על טהרת הקודש‪.‬‬ ‫ישיבה שתהיה בצלמה ודמותה של ישיבה – על‪-‬פי המסורת"‪.‬‬ ‫המיוחד עם ראש‪-‬הישיבה‪ ,‬והוא מגלה‪" :‬זה לא נולד‬ ‫מהיום וזה לא רק קשר מיוחד עם ראש‪-‬הישיבה‪.‬‬ ‫זה קשר עם הגאון הגדול רי"ש אלישיב והגאון‬ ‫הגדול ראי"ל שטיינמן‪ .‬זה התחיל לפני הרבה שנים‬ ‫וזה התחזק כאשר הם ביקשו שאבוא לכהן כאן‪,‬‬ ‫במרסיי‪ ,‬כרב ראשי‪ .‬גדולי ישראל ביקשו את זה‪,‬‬ ‫לאור פניות של רבני ועסקני הקהילה‪ .‬אחרת‪ ,‬זה‬ ‫לא היה קורה"‪.‬‬ ‫מ אתם לא רציתם בכך?‬ ‫"אני לא חיפשתי את התפקיד‪ .‬די היה לי בתפקידי‬ ‫המכובד בפאריז‪ ,‬שם היתה לי קהילה עצמאית‪ .‬שם‬ ‫הקמתי כולל‪ ,‬ישיבה וסמינר ולא עבדתי מטעם‬ ‫הרבנות הרשמית‪ ,‬מה שמכונה כאן ה'קונסיס־‬ ‫טואר'"‪.‬‬ ‫מ מה רע לעבוד מטעם ה'קונסיסטואר'?‬ ‫"שום דבר לא רע‪ .‬זו פשוט הייתה מציאות‪ .‬אני‬ ‫לא בוגר סמינר לרבנים‪ ,‬אלא בוגר ישיבות‪ .‬מיר‬ ‫בירושלים וגרודנא באשדוד וכו'‪ .‬בדרך‪-‬כלל‪ ,‬ברבנות‬ ‫הרשמית‪ ,‬בעיקר בתפקידים הבכירים נוהגים לקחת‬ ‫רבנים שאינם בוגרי ישיבה אלא בוגרי הסמינר‬ ‫לרבנים בפאריז‪" .‬התפקיד של רב ראשי בעיר כל כך‬ ‫‪16‬‬ ‫הנעשה והנשמע תמוז תשס"ז‬ ‫גדולה‪ ,‬בדרך‪-‬כלל‪ ,‬שמור לאלו שלמדו בסמינר‬ ‫לרבנים בפאריז ולאלו שעברו את המסלול הרגיל‬ ‫ברבנות‪ .‬אבל כאן היתה חריגה אודות לרצונם של‬ ‫רבני ומנהיגי קהילת מרסיי‪ .‬גדולי ישראל שלחו אותי‪,‬‬ ‫הם ראו חשיבות בכך שרב בוגר ישיבות יכהן בתפקיד‬ ‫רב ראשי במרסיי"‪.‬‬ ‫רעל במקום תרופה?‬ ‫כך‪ ,‬בארבע השנים האחרונות מכהן הרב אוחנה‬ ‫כרבה של מרסיי השוכנת על חופי צרפת‪" .‬יש כאן‬ ‫כ‪ 70,000-‬יהודים"‪ ,‬הוא אומר‪ .‬אבל בפועל‪ ,‬מצודתו‬ ‫פרוסה וניכרת גם על פני בירת צרפת‪ ,‬בה כיהן כרב‬ ‫קהילה במשך ‪ 13‬שנים עד היום הוא מנהל ומפקח‬ ‫על המוסדות שהוקמו שם בזמנו – הכוללים‪ ,‬הישיבה‪,‬‬ ‫הסמינרים‪" .‬מה שהקמנו שם‪ ,‬הצליח מאוד בסיעתא‬ ‫דשמיא גדולה"‪ ,‬הוא מודה‪" ,‬ואנחנו מקווים להעתיק‬ ‫את ההצלחה‪ ,‬אט‪-‬אט גם למרסיי"‪.‬‬ ‫בשיאו של מסע החיזוק‪ ,‬קיבל הרב אוחנה החלטה‬ ‫משמעותית‪ ,‬מרחיקת‪-‬לכת‪ .‬לאחר דיון שקיים בביתו‬ ‫עם גדולי ישראל‪ ,‬נטל לעצמו שעות אחדות מחשבה‪.‬‬ ‫בתומן הכריז‪ ,‬במפתיע‪ ,‬על הקמת ישיבה גדולה‬ ‫במרסיי‪ ,‬בקרוב‪.‬‬ ‫במהלך השנתיים האחרונות‪ ,‬במהלכן זכינו לראיין‬ ‫עשרות רבנים ומנהיגי קהילות באירופה‪ ,‬כל פעם‬ ‫מחדש שאלנו שאלה זהה ואף קיבלנו תשובה זהה‪.‬‬ ‫מה השאיפה שלכם? שאלנו‪" .‬שתהיה כאן ישיבה‪ ,‬זה‬ ‫ייתן טל תחייה על פני הקהילה"‪ ,‬אומרים הרבנים‪.‬‬ ‫זהו חלומו הגדול של כל רב‪ :‬לזכות ולהקים ישיבה‬ ‫בקהילתו‪ .‬והנה‪ ,‬הרב אוחנה מגשים זאת‪.‬‬ ‫היה זה בשעת צהריים ביומו הראשון של המסע‪.‬‬ ‫ראשי הכוללים‪ ,‬רבנים ודיינים נועדו בביתו של‬ ‫הרב אוחנה‪ ,‬בצוותא עם הגראי"ל שטיינמן וכ"ק‬ ‫האדמו"ר מגור‪ .‬הם העלו שאלות קשות של הנהגה‪,‬‬ ‫על מצב החינוך‪ .‬או אז הועלתה בעיה כואבת‬ ‫ביותר במרסיי‪ .‬בעיית ה'נשירה' בקרב בני הנוער‪.‬‬ ‫"זה כמה וכמה שנים שבחורים ממרסיי נושרים‬ ‫מעולם הישיבות"‪ ,‬מסביר לנו הרב אוחנה‪" .‬רובם‪,‬‬ ‫בדרך לנשירה‪ ,‬אף עברו בישיבות בארץ ישראל"‪ .‬הוא‬ ‫מוסיף כי‪ ,‬לדעתו‪ ,‬אם למדוד זאת באחוזים‪ ,‬אזי "אני‬ ‫חושב שבמרסיי יש 'נשירה' גבוהה יותר מבארץ‪ .‬וזה‬ ‫לא דבר טבעי‪ .‬שהרי זה אמור להיות הפוך‪ .‬במרסיי‪,‬‬ ‫לעומת החינוך בארץ ישראל‪ ,‬מי שגולה לישיבה‪,‬‬ ‫עושה זאת בדרך‪-‬כלל מרצונו החופשי‪ ...‬ובכל‪-‬זאת‪,‬‬ ‫זה המצב"‪.‬‬ ‫"שאלתי את גדולי ישראל"‪ ,‬מספר הרב אוחנה‪,‬‬ ‫"האם כדאי לפתוח ישיבה עם לימודי מקצוע במיוחד‬ ‫למען בחורים אלו?"‪.‬‬ ‫דממה דקה שררה בחדר‪ .‬גדולי ישראל הרהרו‬ ‫בשאלה‪.‬‬ ‫האדמו"ר מגור כיבד את ראש הישיבה להשיב‪ ,‬וכה‬ ‫היתה תגובתו המדהימה‪" :‬האם כאשר אדם חולה‬ ‫אתה רוצה להביא רעל אל פיו‪ ,‬במקום תרופה?"‬ ‫שאל הגראי"ל שטיינמן בכאב והשיב‪" :‬בחורים אלה‬ ‫הינם 'חולים'‪ .‬אתה רוצה לרפא את מחלתם ברעל‬ ‫התלישה מעולמה של תורה? מחלה לא מרפאים‬ ‫ברעל! בשום פנים ואופן לא! צריכים לפתוח ישיבה‬ ‫שתתאים לבחורים אלה‪ .‬אבל רק על טהרת הקודש‪.‬‬ ‫ישיבה שתהיה בצלמה ודמותה של ישיבה – על‪-‬פי‬ ‫המסורת‪ .‬אם הנסיעה לארץ‪-‬ישראל אינה מתאימה‬ ‫לכולם‪ ,‬צריכים לפתוח ישיבה גדולה במרסיי‪ .‬זה‬ ‫בוודאי יפתור חלק מהבעיה"‪...‬‬ ‫אפילו ראש הישיבה‪ ,‬סביר להניח‪ ,‬לא העלה‬ ‫בדעתו כי בזמן כה קצר‪ ,‬תוכנית הקמת הישיבה‬ ‫תקרום עור וגידים‪ .‬לקראת ערבו של יום‪ ,‬באולם‬ ‫'קרלטון ביץ'' התכנסו בני הקהילות בצוותא עם גדולי‬ ‫ישראל‪ ,‬והרב אוחנה‪ ,‬כמובן‪ ,‬נקרא לשאת דברים‪.‬‬ ‫"אנחנו מכריזים כאן על הקמתה של ישיבה גדולה‬ ‫במרסיי"‪ ,‬זעק ונקטע בקול מחיאות הכפיים של אלפי‬ ‫המשתתפים‪" .‬ביקשתי את הסכמתו של ראש הישיבה‬ ‫הגראי"ל שטיינמן שיכהן בנשיאות הישיבה‪ ,‬והוא‬ ‫ניאות לכך"‪ ,‬אמר הרב אוחנה‪.‬‬ ‫שלושה ועדים‬ ‫חודש לאחר‪-‬מכן‪ ,‬הרה"ג רבי ראובן אוחנה‪ ,‬רבה‬ ‫של מרסיי‪ ,‬נחת בארץ‪-‬הקודש עם בני משפחתו‪ .‬הוא‬ ‫בא לחתונת בנו בעיה''ק ירושלים ולעבור כאן את‬ ‫חג מתן תורה‪ .‬כל דקה מנוצלת‪ .‬ביקורים אצל גדולי‬ ‫ישראל‪ ,‬פגישות‪ ,‬וכמובן ענייני החג והמשפחה‪ .‬ניכר‬ ‫עליו כי התוכנית להקמת הישיבה‪ ,‬נעשית רצינית‬ ‫יותר מדקה לדקה‪.‬‬ ‫"בשעה טובה‪ ,‬מבנה כבר רכשנו"‪ ,‬אומר הרב‬ ‫אוחנה וחיוך עולה על פניו‪" .‬בימים הקרובים‪,‬‬ ‫לאחר שאשוב למרסיי‪ ,‬נכריע בשאלה אם הישיבה‬ ‫תוקם כבר השנה או במשך השנה הבאה‪ .‬זאת‪,‬‬ ‫משום שראש‪-‬הישיבה והרבי אמרו לי‪ ,‬שאם אכן‬ ‫תוקם ישיבה‪ ,‬אנו זקוקים למיטב הכוחות‪ ,‬הצוות‬ ‫והמשגיחים הטובים ביותר‪ ,‬ובכדי למוצאם יש להיערך‬ ‫לכך בסבלנות‪ ,‬בכדי להקים בס''ד ישיבה איכותית‪.‬‬ ‫מסתבר‪ ,‬כי ביקור של גדולי ישראל בקהילות‪ ,‬אין‬ ‫דומה לו‪ .‬הוא חודר לנימי הנפש של בני הקהילה‪,‬‬ ‫ועושה נפשות‪ .‬לא בכדי‪ ,‬בני‪-‬ביתם של גדולי ישראל‬ ‫מקבלים פניות‪ ,‬יומם וליל‪ ,‬מקהילות רבות ברחבי‬ ‫העולם‪ ,‬המבקשים לחלות את פניהם של גדולי‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫"גולת הכותרת של התוצאות מהביקור היא‬ ‫הישיבה"‪ ,‬הוא אומר‪" ,‬אבל הוחלט גם כן במשך‬ ‫הביקור לעשות במרסיי עוד כמה דברים‪ .‬בעידודם‬ ‫של הגדולים החלטנו על הקמת שלושה ועדים‪' .‬הועד‬ ‫לשמירת השבת' שתפקידו יהיה לייסד שיעורים‬ ‫בהלכות שבת ולגייס מתנדבים לשכנע את הסוחרים‬ ‫שלדאבוננו לא עומדים בניסיון‪ ,‬לסגור את בתי העסק‬ ‫שלהם בשבתות‪' .‬ועד הצניעות' שיעסוק בהחדרת‬ ‫המודעות לצניעות ובייסוד שיעורים בעניין הזה‬ ‫ובנושא טהרת הבית היהודי‪ ,‬ו'הועד להפצת שיעורי‬ ‫תורה' שיעבוד בהסברה ובשכנוע על חשיבות הלימוד‬ ‫ובכך להרבות שיעורי תורה ולקרוא לכל יהודי לבוא‬ ‫ולהשתתף‪.‬‬ ‫מ אאיך אתם מסבירים את ההשפעה המשמעותית‬ ‫כל‪-‬כך של הביקור על בני הקהילה‪ ,‬גם כאלו שאינם‬ ‫מוגדרים חרדים?‬ ‫"ברוך ה'‪ ,‬מבחינת התושבים‪ ,‬תמיד זכינו‬ ‫לאהדה‪ ,‬אבל כעת בני הקהילות הבחינו כי ההנהגה‬ ‫הרוחנית‪ ,‬בעצם‪ ,‬כפופה לגדולי ישראל ומושתתת‬ ‫על דעת תורה‪ .‬הם מתחילים להבין שזה לא רק‬ ‫'הרב המקומי' שדורש כך וכך‪ ,‬זו פשוט סמכות‬ ‫התורה שעוברת מדור לדור ומסורה לזקני הדור‪.‬‬ ‫"יש במרסיי עולם חרדי‪ ,‬אבל רובם כאן משתייכים‬ ‫ליהדות שומרת מסורת‪ .‬הם מקיימים מצוות ושומרים‬ ‫על צביונם של החגים‪ ,‬אבל אין להם שייכות לעולם‬ ‫התורה והישיבות‪ .‬לרובם זו היתה הפגישה הראשונה‬ ‫בחייהם עם השקפה של יהודי‪ ,‬השקפה של תורה‪.‬‬ ‫"כל זמן שיהודים חיים וקיימים כאן‪ ,‬צריך לעשות הכל‬ ‫כדי שיישארו ושיחיו כיהודים"‪ ,‬אומר הרב אוחנה‪ " .‬אין זה‬ ‫מתפקידי להעלות את היהודים לארץ‪ ,‬אלא בעיקר לחזק את‬ ‫היהדות כאן‪ .‬התוצאה המשנית היא שמי שמתחזק מעוניין‬ ‫בסופו של דבר לעלות לארץ‪ ,‬אבל המטרה של שמירת הגחלת‬ ‫היהודית עולה בהרבה על המטרה של עלייה לארץ‪ .‬אנחנו גם‬ ‫לא רוצים לקפח את מי שנשאר פה"‬ ‫הנעשה והנשמע תמוז תשס"ז ‪17‬‬ ‫הראיון‬ ‫עם מנהל משרדי 'המרכז' בצרפת הרב שמעון בן עגו‬ ‫להבין שכל העולם לפי התורה‪ .‬שיהודי הוא לא‬ ‫כמו 'נוכרי שומר מצוות'‪ .‬יהודי זה בריאה בפני עצמה‪.‬‬ ‫הוא חושב אחרת‪ .‬מדבר אחרת‪ .‬מטרותיו אחרות‪.‬‬ ‫סולם הערכים שלו שונה‪ .‬והסברנו את זה שוב ושוב‪.‬‬ ‫"מלאכת המודעות אינה מלאכה קלה"‪ ,‬הוא מודה‪.‬‬ ‫"בשלושת השבועות שקדמו לביקור‪ ,‬עשינו אווירה‪.‬‬ ‫ניצלתי את הפינות שאני מגיש ברדיו המקומי של‬ ‫מרסיי‪ ,‬כדי לדבר על כך שעומד להתרחש כאן משהו‬ ‫היסטורי‪ .‬שבאים האדמו"ר והראש‪-‬ישיבה בגילו‬ ‫המופלג עמו"ש‪ ,‬שהם למעשה משני זרמים שונים‪,‬‬ ‫אבל הם נוסעים יחד כדי להעביר מסר חזק של אחדות‬ ‫ולחזק את היהדות ואת התורה‪ .‬הרי רבים מהם לא‬ ‫שמעו מעולם את שמותיהם של גדולי ישראל‪...‬‬ ‫"אני מאמין"‪ ,‬הוא מסכם‪" ,‬שאפילו מי שלא ממש הבין‬ ‫את המשמעות של המושג הגבוה גדולי ישראל‪ ,‬ה'והיו‬ ‫עיניך רואות את מוריך' פעל בחוש‪ .‬הם ראו שכל בני‬ ‫העיר – נשים‪ ,‬גברים וטף – נוהרים‪ .‬לא היו שם רק‬ ‫בני‪-‬ישיבות‪ .‬היו שם גם בתי‪-‬ספר ממלכתיים‪-‬דתיים‬ ‫ומטה‪ .‬כל מנהלי בתי‪-‬הספר נרתמו ושכרו אוטובוסים‬ ‫לאולמות‪ .‬הייתה אווירה של משהו היסטורי"‪.‬‬ ‫מרסיי מתקדמת‬ ‫כך או כך‪ ,‬ניתן לקבוע‪ ,‬כי בשנים האחרונות "מרסיי‬ ‫הנעשה‬ ‫והנשמע‬ ‫ברכת מזל טוב נאמנה‬ ‫לחד ומיוחד‪ ,‬העושה לילות כימי‬ ‫במסירות למע העיתו‬ ‫הר"ר אברה מרדכי זילברברג שיחי'‬ ‫עור "הנעשה והנשמע"‬ ‫להולדת הנכדי‬ ‫רוב נחת ואושר מה ומכל יוצאי חלציו‬ ‫המערכת‬ ‫‪18‬‬ ‫הנעשה והנשמע תמוז תשס"ז‬ ‫מתחרדת"‪ .‬קיימים חמישה כוללים לאברכים‪ ,‬בהם‬ ‫לומדים למעלה מעשרה מנייני אברכים‪ ,‬שכל‪-‬כולם‬ ‫בני תורה‪ .‬יש בעיר גם כמה תלמודי תורה וישיבות‬ ‫קטנות‪ ,‬ובתי ספר למינהם וכאמור‪ ,‬בקרוב תקום‬ ‫הישיבה הגדולה‪.‬‬ ‫ההשפעה ניכרת גם על כלל הציבור היהודי בעיר‪.‬‬ ‫כמחצית מ‪ 17-‬בתי הספר היהודיים נוסדו בשנים‬ ‫האחרונות‪ ,‬מספר התלמידים בהם הוכפל והוא עומד‬ ‫כעת על כ‪ .4,000-‬מספר המסעדות הכשרות זינק‬ ‫בתוך חמש שנים‪ ,‬מ‪ 19-‬ל‪ ,33-‬ומספר בתי הכנסת‬ ‫רשם עלייה מתונה יותר‪ ,‬מ‪ 43-‬לפני חמש שנים‪,‬‬ ‫ל‪ .49-‬כל זה קורה בשנים שבהן‪ ,‬על פי הערכת‬ ‫הסוכנות היהודית‪ ,‬נפרדה מרסיי מכ‪ 2,000-‬יהודים‬ ‫שעלו לישראל‪ .‬רבים אחרים התבוללו באותן שנים‪.‬‬ ‫"כל זמן שיהודים חיים וקיימים כאן‪ ,‬צריך לעשות הכל‬ ‫כדי שיישארו ושיחיו כיהודים"‪ ,‬אומר הרב אוחנה‪.‬‬ ‫"אין זה מתפקידי להעלות את היהודים לארץ‪,‬‬ ‫אלא בעיקר לחזק את היהדות כאן‪ .‬התוצאה‬ ‫המשנית היא שמי שמתחזק מעוניין בסופו של‬ ‫דבר לעלות לארץ‪ ,‬אבל המטרה של שמירת הגחלת‬ ‫היהודית עולה בהרבה על המטרה של עלייה לארץ‪.‬‬ ‫אנחנו גם לא רוצים לקפח את מי שנשאר פה"‪.‬‬ ‫הרב אוחנה מתרגש‪.‬‬ ‫"עד לפני עשרים שנה‪ ,‬רוב הילדים היהודיים במרסיי‬ ‫התחנכו במוסדות לא יהודיים ולפעמים גם נוצריים‪.‬‬ ‫בין ארצות‪-‬הברית לפאריז יש פער של כעשרים שנות‬ ‫יהדות‪ .‬מרסיי נמצאת באיחור של למעלה מעשר שנות‬ ‫יהדות לעומת פאריז‪ .‬זה פער אדיר שחייבים להדביק‪.‬‬ ‫וכל פעולה – כל ביקור של גדולי ישראל‪ ,‬כל הקמת‬ ‫מוסד – עושה את זה בהצלחה אדירה"‪ .‬מ‬ ‫הכתבה ‪ -‬בסיוע משרד "מרכז רבני אירופה" בצרפת‬ ‫"הנעשה והנשמע"‬ ‫– הירחון המופץ‬ ‫ביותר בקרב הקהילות‬ ‫היהודיות באירופה‬ ‫אם אתה בעל עסק ‪ /‬מוסד ‪ /‬ארגון‬ ‫נצל את ההזדמנות‬ ‫לחדור לשווקי אירופה‬ ‫פרסם ב"הנעשה והנשמע"‬ ‫ותהנה מחשיפה מירבית‬ ‫במחירים אטרקטיבים במיוחד‬ ‫לפרטים בטל'‪+32.2.233.1812 :‬‬ ‫או בפקס‪+32.2.233.1820 :‬‬ Purification bed ‫מיטת טיהור נפטר‬ GERI 054-8439553 The bed was made by need to purification deceased out of the state of Israel. By the Jewish Hallacha the deceased has to be treated by respect, and the purification bed was planned to be efficient and respectable. Specification ‫המיטה נוצרה מתוך צורך לטיהור נפטר מחוץ‬ .‫לגבולות מדינת ישראל‬ ‫על פי ההלכה היהודית יש להתייחס לנפטר‬ ‫במידה של כבוד ומיטת הטיהור תוכננה לשמש‬ ‫למטרה זו ביעילות ותוך מתן כבוד לנפטר‬ • Total weight: 12 Kg • Stainless structure • Collapsible and easy to use • Packed in portable bag • Drainage Hole is located in • 2 years guarantee ‫מפרט‬ ‫ ק"ג‬12 ‫[ משקל כללי‬ ‫[ מבנה ממתכת‬ ‫[ מתקפל ונח לשימוש‬ ‫[ חור לניקוז נוזלים‬ ‫[ שנתיים אחריות‬ E-mail [email protected] Tel +972.8.976.1795 Fax +972.8.976.1692 Mobile: +972.50.6655572 ‫חרק‬ ‫בכוס‬ ‫מיץ‬ ‫ד‬ ‫ם בכוס המשקה? אל תפערו זוג עיניים‪.‬‬ ‫גם היום אפשר להזמין כוס משקה ולגלות‬ ‫שה'אדום האדום הזה' אינו אלא דם‪ ,‬ולא סתם‬ ‫דם אלא דם חרקים‪ .‬ושלא כמו במצרים‪ ,‬שם‬ ‫כאשר מכר הישראלי את המים לשכנו המצרי‬ ‫היה הדם הופך למים‪ ,‬היום מסוגל איש יהודי‬ ‫לרכוש בכסף מלא מהמוכר הגוי את המשקה‪ ,‬בלי להעלות על‬ ‫דעתו שהצבע הופק מדם חרקים‪ ,‬שקצים ורמשים‪.‬‬ ‫בררר‪....‬‬ ‫נגלה התחשבות ונחסוך מכם את שמותיהם של החרקים‪,‬‬ ‫את מראיהם ממחוש ועד כנף‪ ,‬וזאת בכדי שלא לעורר סתם‬ ‫כך תחושת קבס שתגרום לכם למחזר את ארוחת הבוקר‪.‬‬ ‫אך הפרטים ברורים ואין בהם של שמץ של גוזמא‪" .‬צבע‬ ‫מאכל אדום שמופיע תחת הסימון ‪ e120‬מופק מדם חרקים"‪,‬‬ ‫מגלה הרב פנחס פאדווא‪ ,‬דיין חסידי בעלזא בציריך וראש‬ ‫אגף הכשרות של מרכז רבני אירופה‪" .‬ולמעשה לא מדובר‬ ‫בהמצאה בת זמנינו‪ .‬כבר בהקמת המשכן השתמשו ב'שני‬ ‫תולעת' להפקת צבע‪ .‬בשיטה זו נעשה שימוש גם היום‬ ‫ודווקא בתחום תעשיית המזון"‪.‬‬ ‫יהודים רבים אינם מתעמקים יותר מדאי במשקה ובמה‬ ‫‪20‬‬ ‫הנעשה והנשמע תמוז תשס"ז‬ ‫שיש או אין בו‪ ,‬וכאשר תוקף אותם הצמא הם נגשים למרכול‬ ‫הסמוך ורוכשים בקבוק משקה קל בהנחה ש'מה כבר יכול‬ ‫להיות במיץ טבעי'‪ .‬הבעיה שלא פעם ישנם תוספות‪,‬‬ ‫תמציות‪ ,‬חומרי טעם וריח‪ ,‬חומרים משמרים וצבע מאכל‪,‬‬ ‫שלרוב הם עשויים ממאכלים אסורים‪ .‬מי שמשלה את עצמו‬ ‫שהוא ימצא איזכורים מפורשים לרכיבים כאשר ירפרף על‬ ‫רשימת רכיבי המוצר‪ ,‬יופתע עד כדי אכזבה‪.‬‬ ‫ברשימה הוא יגלה לכל היותר שמות של רכיבים שמופיעים‬ ‫לרוב תחת קודים ומספרים )‪ e163‬הוא צבע מאכל שמופק‬ ‫מיין‪" ,‬סתם יינם"‪ ,‬וזו רק דוגמא קלה(‪ ,‬אך גם אם הרכיבים‬ ‫מופיעים בשמותיהם צריך להיות מומחה כשרות ובקי בטיבם‬ ‫של חומרי הגלם בכדי לקשר בין הרכיב התמים לעובדה‬ ‫שהוא מהווה בעיה מבחינה הלכתית‪ ,‬כך שהאוכלו עובר על‬ ‫כמה וכמה לאוין‪ .‬מאחר שלפחות רובינו אינם כאלה‪ ,‬אין‬ ‫ברירה אלא לחפש את חותמת הכשרות על המוצר שתוודא‬ ‫כי המשקה 'נקי' גם מחשש של מאכלות אסורות‪ ,‬בישולי‬ ‫עכו"ם‪ ,‬חלב עכו"ם‪ ,‬טריפות‪ ,‬שלא לדבר על איסורים של‬ ‫תרו"מ ועוד‪.‬‬ ‫"משקה קל אינו נושא קל כלל וכלל"‪ ,‬קובע הרה"ג ר'‬ ‫דב לנדאו מירושלים‪ ,‬ראש מערכת הכשרות וחבר בד"ץ‬ ‫צמא?‬ ‫מבקש‬ ‫לשתות כוס מיץ?‬ ‫עצור בטרם תרכוש‪.‬‬ ‫בירור קל לגבי התכולה‬ ‫יגרום לך להשאיר את‬ ‫המשקה על המדף ולגשת‬ ‫לברז המים הקרוב ] 'מאה‬ ‫אחוז טבעי'? זהו‪ ,‬שטבעי‬ ‫הוא לא בדיוק טבעי‪ ,‬וגם‬ ‫צבע המאכל התמים עשוי‬ ‫להתברר כמופק מ‪ ...‬עדיף‬ ‫שלא לדעת ] אז מה‬ ‫שותים?‬ ‫ן‬ ‫ישראל הרשקוביץ ן‬ ‫הנעשה והנשמע תמוז תשס"ז ‪21‬‬ ‫אילוסטרציה‬ ‫שלא‪ ,‬אך מה שברור שכל עוד איננו יודעים בבירור‬ ‫ממה עשוי המוצר אין להעלות על הדעת טעימה‬ ‫ממנו‪ ,‬גם עקב החומרים הבעייתים וגם משום שאי‬ ‫אפשר לדעת באלו תנאים הוא יוצר והאם הפיסטור‬ ‫למשל לא נעשה באופן שיאסור את המוצר"‪.‬‬ ‫ואכן‪ ,‬במכתב שנשלח להרב אברהם אבא טורצקי‬ ‫מ'מרכז רבני אירופה' מבהיר הגאון רבי משה לנדא‬ ‫בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים‪" :‬אני מייצר‬ ‫קוקה קולה בהשגחה מיוחדת מתחילה ועד סוף ועליו‬ ‫אני יכול לומר שהמשקה כשר‪ .‬על כל ייצור אחר איני‬ ‫מעורב כלל ולדעתי כל ייצור זקוק להכשר"‪.‬‬ ‫מה שותים? מים‬ ‫'חוג חתם סופר' בני ברק‪ .‬הרב לנדאו‪ ,‬ששמו הולך‬ ‫לפניו כמומחה עולמי בתחום תעשיית המזון וכבקי‬ ‫בנבכי חומרי הגלם‪ ,‬מפרט רשימה ארוכה של חומרים‬ ‫תמימים לכאורה שיכולים להימצא – והם נמצאים‬ ‫– בתוך כוס של משקה קל שאותו קונים בלי לחשוב‬ ‫ומתוך מחשבה ש'מה כבר אפשר להכניס'‪.‬‬ ‫"זהו‪ ,‬שבמפעלים מכניסים למוצרים שורה‬ ‫ארוכה של חומרים שחלקם הגדול בעייתי מאד"‪,‬‬ ‫אומר הרב לנדאו‪" .‬אין ספק כי יהודי המקפיד על‬ ‫כשרות המאכלים ונזהר מכל סרך של איסור אמור‬ ‫להיזהר שלא להכניס לפיו משקה שמיוצר ונמכר ללא‬ ‫השגחה‪ .‬כל עוד הוא אינו מכיר את המשקה ויודע כי‬ ‫כל החומרים בו אינם בעייתיים‪ ,‬חלילה לו מלהכניסו‬ ‫לפיו ולעבור בכך על כמה וכמה לאוין"‪.‬‬ ‫ותתפלאו‪ ,‬דווקא צבע החרקים לא מטריד את‬ ‫הרב לנדאו‪" .‬שימוש בחרקים להפקת צבע היה נפוץ‬ ‫בעבר ובאחרונים נפסק כי באם החרקים 'נעשו כעץ'‬ ‫לאחר י"ב חודש אפשר להשתמש בהם כצבע מאכל‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬חשוב לוודא שאכן השימוש בצבע יעשה‬ ‫בהתאם להנחיות ההלכה"‪.‬‬ ‫מ מאיפה מגיע הקיטור?‬ ‫‪22‬‬ ‫הנעשה והנשמע תמוז תשס"ז‬ ‫טבעי שאינו טבעי‬ ‫אילוסטרציה‬ ‫ איזו בעיה יכולה להיות בכוס קולה? הנוסחאות‬‫הרי אחידות‪ ,‬ואם בארץ ישראל או בארה"ב יש‬ ‫לחברה זו הכשר‪ ,‬מדוע שלא אוכל לרכוש את המוצר‬ ‫בכל מקום לו אגיע ברחבי אירופה?‬ ‫הרב לנדאו‪ :‬מנין לך שהנוסחאות אחידות? את‬ ‫הקולה‪ ,‬הן של פפסי והן של קוקה קולה‪ ,‬מייצרים‬ ‫בכל מקום בבית חרושת עצמאי שאינו אלא זכיין של‬ ‫החברה‪ .‬איש אינו ערב שהמפעל המייצר את הקולה‬ ‫באירופה וברוסיה מבסס את תוצרתו על אותם‬ ‫תמציות וחומרים שבהם נעשה שימוש בישראל‪.‬‬ ‫"העובדה שהמפעל בבני ברק עומד תחת השגחתו‬ ‫המהודרת של רבה של בני ברק הגאון רבי משה‬ ‫יהודה לייב לנדא‪ ,‬אינה אומרת דבר וחצי דבר לגבי‬ ‫הייצור שנעשה במקומות אחרים‪ .‬מה גם שרבה של‬ ‫בני ברק עצמו מבהיר שבארץ ישראל הייצור נעשה‬ ‫בצורה שונה‪ .‬אני שוחחתי עם מנהל הייצור של‬ ‫קוקה קולה פה והוא לא ידע לומר לי איך נעשה‬ ‫הייצור בחו"ל‪ .‬יתכן שהוא מיוצר בשיטה דומה ויתכן‬ ‫משקאות הדיאט מהווים אף הם‬ ‫בעיה הלכתית‪ .‬משקה דיאט הוא‬ ‫בעקרון מופחת סוכר‪ ,‬כאשר‬ ‫ההמתקה נעשית באמצעות רכז‬ ‫מיץ‪ .‬רכז מיץ מיוצר לרוב ממיץ‬ ‫ענבים ושוב אנו נתקלים באיסור‬ ‫יין נסך במוצר התמים‪ .‬הרב‬ ‫פאדווא‪" :‬נתקלתי כבר במיץ‬ ‫תפוחים שנחשב ל‪ 100%‬טבעי‪.‬‬ ‫הוא אמנם מכיל רק פרי‪ ,‬אך בכדי‬ ‫להשיג מתיקות הומתק המשקה‬ ‫בעזרת רכז מיץ ענבים‪ .‬כך שגם‬ ‫'‪ 100%‬מיץ טבעי' עשוי להתברר‬ ‫כאסור לשתיה במאת האחוזים"‪...‬‬ ‫הרב דב לנדאו מפרט רשימה ארוכה של חומרים‬ ‫שבהם נעשה שימוש בתעשיית המשקאות‪ ,‬כאשר‬ ‫כל אחד בעייתי יותר ממשנהו‪ :‬ישנם חומרים‬ ‫שמופקים מבעלי חיים‪ ,‬ישנם מיין נסך‪ ,‬קורה גם‬ ‫שהקיטור משותף למפעל סמוך שמייצר בשר טרף‪.‬‬ ‫"הגענו למפעל שנבדק ונמצא כי הייצור כולו נעשה‬ ‫בצורה שהניחה את דעתינו‪ .‬אך כאשר חיפשנו את‬ ‫מקור הקיטור של המפעל גילינו כי המפעל רוכש‬ ‫אדי קיטור ממפעל סמוך‪ .‬במפעל זה ייצרו שימורי‬ ‫בשר כך שהאדים שבהם פוסטרו המשקאות פסלו‬ ‫את המשקאות מטעמי טריפה‪ .‬הבעיה הזו לא תצויין‬ ‫על התווית ואין סיכוי שצרכן מהשורה ידע לשים‬ ‫לכך לב"‪.‬‬ ‫ אז מה אפשר לשתות ללא חשש?‬‫"מים‪ ,‬מים מינירליים וכן סודה‪ .‬אותם אפשר‬ ‫לשתות בכל מקום בלי בעיה‪ .‬אמנם בפסח היו‬ ‫שעוררו לגבי הגז‪ co2 ,‬בעגה המקצועית‪ ,‬שנטען‬ ‫לגביו כי הוא מופק מחיטה‪ .‬אולם ב'הליכות שלמה'‬ ‫הוכרע שאין לחשוש לכך"‪.‬‬ ‫ מה בנוגע לבירות?‬‫"בבירה סטנדרטית‪ ,‬למיטב ידיעתי‪ ,‬אין מה‬ ‫לחשוש‪ .‬בבירה רגילה אין בעיה של בישול עכו"ם‬ ‫שכן בשו"ע הוכרע שלגבי משקה אין חשש לבישול‬ ‫עכו"ם‪ .‬לגבי איסור 'חדש' נהוג שלא לחשוש בחו"ל‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬בקפריסין ישנו מפעל בשם 'קיאב' שם‬ ‫גילינו שהצנרת המסועפת משתלבת בהמשך עם קווי‬ ‫ייצור של יין‪ .‬הקיטור משותף מה שהופך את הבירה‬ ‫לסתם יינם‪ .‬גם בבירה עם הטעמים הנמכרת בבלגיה‬ ‫ובצרפת עשויים להתגלות חומרי טעם אסורים‪ .‬אך‬ ‫ברור שרכישה של משקה בעצימת עיניים ובהסתכמות‬ ‫על הרכיבים הינו מעשה שלא יעשה"‪.‬‬ ‫במקום מושבו‪ ,‬בציריך שבשוויץ‪ ,‬מוצף הרב פאדווא‬ ‫בשאלות מהסוג של 'מה מותר לשתות'‪ .‬זוהי תולדה‬ ‫של המצב הקיים באירופה שם מעטים המשקאות‬ ‫המתהדרות בחותמת כשרות‪ ,‬לעומת ארה"ב ושלא‬ ‫לדבר על ארץ ישראל שבה מרבית המשקאות‬ ‫מיוצרים תחת השגחה רבנית‪ .‬הרב פאדווא סבור‬ ‫שההסתמכות על רשימת הרכיבים אינה יכולה להתיר‬ ‫משקה לשתיה‪" :‬יש כאלו שכאשר יזהו שבמוצר‬ ‫מופיע רכז המיוצר מענבים הם יבינו שיש בעיה‪ ,‬אך‬ ‫אם הכיתוב יבשר על 'לקטוז' הם ישתו לרוויה‪ .‬הם‬ ‫אינם יודעים‪ ,‬ומנין להם בעצם‪ ,‬שהלקטוז אינו אלא‬ ‫סוכר חלב שעשוי מחלב עכו"ם?"‬ ‫"חומר תמים המופיע תחת הקוד ‪ e334‬עשוי סתם‬ ‫יינם ‪ .‬חומצת טרטרט עשויה אף היא מיין‪ ,‬סתם יינם‪.‬‬ ‫החומר הזה מופיע בכל 'קוקה קולה לימון' שאינו‬ ‫מיוצר תחת השגחה‪ ,‬כך פורסם לאחרונה ב'הקהל'‬ ‫של כדתיא‪ .‬כך שמי ששואל מה כבר יכול להיות בכוס‬ ‫קולה לימון הנה התשובה‪ .‬סתם יינם לא פחות"‪.‬‬ ‫דווקא בתחום המיצים הטבעיים אפשר להקל‪ ,‬אך‬ ‫גם זה בעירבון מוגבל‪ .‬בארץ ישראל ובארה"ב אין‬ ‫מה להסתמך על מוצר 'טבעי' שכן כאשר מופיע על‬ ‫בקבוק משקה "‪ 100%‬טבעי" אין מניעה חוקית לשפר‬ ‫את המוצר עם רכזים וחומרי טעם‪ .‬במפעלים מכירים‬ ‫את התכסיס והכיתוב מופיע על בקבוקים שהקשר‬ ‫בינם ל"טבעי" מקרי בהחלט‪" .‬באירופה המצב אינו‬ ‫כך"‪ ,‬קובע הרב פאדווא‪" .‬כאשר מופיע על משקה‬ ‫הכיתוב '‪ 100%‬טבעי' אין מה לחשוש שעירבו במוצר‬ ‫חומרים נוספים שאינם מופיעים בטבלת הרכיבים‪,‬‬ ‫וסביר להניח שהמוצר אכן מכיל רק מיץ תפוזים‪,‬‬ ‫אורנג'וס‪ .‬הבעיה מתחילה כאשר המוצר מכיל חומר‬ ‫משמר‪ ,‬במקרה זה אין ודאות באשר למקור החומר‬ ‫ולמבנהו"‪.‬‬ ‫אבל גם כאשר המוצר 'נקי' צריך לחשוב פעמיים‪:‬‬ ‫"מי אומר שהפיסטור נעשה בלי חשש של טריפות‬ ‫או חלב עכו"ם?" הרב פאדווא מספר על מפעל‬ ‫לייצור מיץ תפוחים "‪ 100%‬טבעי" בו ביקר לאחרונה‬ ‫שהתברר כי באותו מכשיר שבו יוצר המיץ נעשה‬ ‫שימוש שעות ספורות קודם לכן לדריכת ענבים למיץ‪.‬‬ ‫מיץ אמנם טבעי למהדרין אך הוא אינו נקי מחשש‬ ‫סתם יינם‪ .‬בשוויץ בכלל‪ ,‬הוא מגלה‪ ,‬מרבית יצרני‬ ‫המיצים שייכים למפעלי החלב והצנרת משותפת‪.‬‬ ‫קיצור של דבר‪ :‬למיחש מיבעי‪.‬‬ ‫משקאות הדיאט מהווים אף הם בעיה הלכתית‪.‬‬ ‫משקה דיאט הוא בעקרון מופחת סוכר‪ ,‬כאשר‬ ‫ההמתקה נעשית באמצעות רכז מיץ‪ .‬רכז מיץ‬ ‫מיוצר לרוב ממיץ ענבים ושוב אנו נתקלים‬ ‫באיסור סתם יינם במוצר התמים‪" .‬נתקלתי כבר‬ ‫במיץ תפוחים שנחשב ל‪ 100%‬טבעי‪ .‬הוא אמנם‬ ‫מכיל רק פרי‪ ,‬אך בכדי להשיג מתיקות הומתק‬ ‫המשקה בעזרת רכז מיץ ענבים‪ .‬כך שגם '‪100%‬‬ ‫מיץ טבעי' עשוי להתברר כאסור לשתיה במאת‬ ‫האחוזים"‪...‬‬ ‫שומרי השמיטה באירופה‬ ‫בארץ ישראל ההיערכויות לשנת השמיטה הקריבה בעיצומן‪ .‬במערכות הכשרות מנסים לאתר‬ ‫מקורות ליבוא של פירות וירקות מחו"ל‪ ,‬סוגיית ה'היתר מכירה' תופסת את הכותרות ונפילת עזה‬ ‫בידי מיליציות החמאס קברה את הסיכוי האחרון להסתמכות על המקור העזתי‪ .‬אך גם באירופה‬ ‫מקדישים תשומת לב מרובה לשמיטה הקריבה‪:‬‬ ‫"משקאות קלים רבים מבוססים על רכז תפוזים והדרים המיוצר בארץ ישראל"‪ ,‬אומר הרב‬ ‫פאדווא המגלה כי ישראל שומרת עדיין על מעמד הבכורה בתעשיית ההדרים‪ ,‬כאשר לא ספרד‬ ‫ולא קליפורניה הצליחו לקחת ממנה את ההגמוניה‪" .‬מפעלי מיצים אירופאיים רבים מתבססים על‬ ‫הרכזים הישראלים‪ ,‬וכך גם אם רכשת מיץ תפוזים מאה אחוז טבעי וכשר למהדרין‪ ,‬בשנת השמיטה‬ ‫יהיה אסור לשתותו"‪.‬‬ ‫מדובר בנושא מורכב למדי‪" .‬עצם הוצאת פירות הקדושים בקדושת שביעית לחו"ל מהווה בעיה‪,‬‬ ‫ובודאי אם אנו עומדים אחר זמן הביעור שאז אסרו לשתות את המשקה‪ .‬לא נגענו בסוגיית הפרשת‬ ‫" כוס קפה חם בעייתי פחות ממשקה קל‪ .‬בכוס עצמה אין בעיה‪ ,‬גם אם‬ ‫היא עשויה זכוכית ובודאי אם מדובר בכוס חד פעמית‪ .‬במים אין בעייה של‬ ‫בישול עכו"ם ומים חזקה עליהם שאין מערבים בהם חומרים נוספים‪ .‬בקפה‬ ‫השחור מהסוג הסטנדרטי ובסוכר אין בעיה‪ ,‬כך שישתו ענווים ויתרעננו‪.‬‬ ‫בכוס פשוט של קולה‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬עשויים לבעבע עשרות תמציות כאשר‬ ‫בכל לגימה נעבור על כמה וכמה איסורים‪ ,‬החל מאכילת חרקים וכלה ביתר‬ ‫מאכלות אסורות‪ .‬מה שברור שהמשקה הקל לא קל בכלל‪"...‬‬ ‫מה מסתתר בוודקה הרוסית?‬ ‫אז האם אפשר להסתער לפחות על‬ ‫המשקאות הטבעיים? ממש לא‪ .‬כפי‬ ‫שהודגש גם בטבעיים שכיחים חומרים‬ ‫שלא היינו רוצים ולא מצפים לפגוש אותם‬ ‫בכוס השתיה שלנו‪ ,‬והעניינים רק הולכים‬ ‫ומתסבכים כאשר המשקה הופך למוגז‪ ,‬אז‬ ‫החומצה עשויה להיות בעייתית‪ .‬ברור כי‬ ‫ברגע שמתווספים צבעי מאכל )את הדם‬ ‫כבר הזכרנו‪ .‬גם יתר צבעי המאכל אינם תמימים‬ ‫כפי שהם נשמעים‪ ,‬לרוב יש בהם בעיה של סתם‬ ‫יינם(‪ ,‬חומרי טעם ומשמרים‪ ,‬אז לא ניתן לדעת כיצד‬ ‫וממה עשוי החומר‪.‬‬ ‫רק לשם המחשה‪" :‬החומר המקנה למוצר ארומה‬ ‫של תות אינו מיוצר מתות והוא לא ראה תות אמיתי‬ ‫מעולם‪ .‬מדובר בחומר כימי לחלוטין שמורכב לכה"פ‬ ‫מ‪ 20‬עד ‪ 30‬חומרי גלם שונים‪ ,‬שכ‪25%‬‬ ‫מהם עשויים להיות בעייתיים מבחינה כשרותית‪ ,‬וזהו‬ ‫רק חומר אחד"‪ ,‬מבהיר הרב פאדווא‪.‬‬ ‫כיצד מתמודדים עם הבעייתיות המאפיינת את‬ ‫השוק? הדבר לא קל‪ ,‬ואכן במערכות ההשגחה‬ ‫משקיעים מחשבה מרובה רק בגיוס אלטרנטיבות‪.‬‬ ‫הגר"ד לנדא‪" :‬לא חסרים מפעלים‬ ‫שמוציאים את עצמם ביודעין מהעסק‬ ‫רק משום שהם אינם משיגים חומרים‬ ‫ותמציות הזוכים לקבל אישור כשרות‪.‬‬ ‫אך מה שחשוב לדעת הוא שכאשר מפעל‬ ‫מסויים או אפילו מוצר מסויים מקבל‬ ‫הכשר‪ ,‬אין זה אומר שיתר המוצרים במפעל‬ ‫ ואפילו אותו מוצר שנה או שנתיים לאחר‬‫מכן ‪ -‬כשרים בלי פקפוק‪ .‬יתכן שאז ייצרו‬ ‫את המיץ בעזרת תחליף כשר ועכשיו‬ ‫השתמשו בתהליך הייצור בחומר דומה שהוא‬ ‫טרף למהדרין"‪.‬‬ ‫הרב פאדווא‪" :‬אנו מוצאים יהודים רבים‬ ‫שבביתם מקפידים על כל מאכל ונזהרים‬ ‫שלא להכניס מוצרים למרות שמתמוססת‬ ‫עליהם חותמת של מערכת כשרות‪ ,‬רק משום‬ ‫שהכשרות ההיא אינה מניחה את הדעת‬ ‫מבחינתם‪ .‬אותם יהודים לא יהססו לקנות פחית‬ ‫קולה ברחוב‪ ,‬מתוך הנחה מוטעית שהמוצר אינו‬ ‫בעייתי‪ .‬למעשה‪ ,‬יתכן שהמוצר בעייתי בהרבה‬ ‫מאשר הסוכריה שאותה חשבו לקנות אך נסוגו‬ ‫בהם לאחר שהכשרות לא היתה מהודרת לטעמם"‪.‬‬ ‫מה שמקומם אותו יותר מהכל הוא תופעת‬ ‫<< המשך בעמוד הבא‬ ‫הנעשה והנשמע תמוז תשס"ז ‪23‬‬ ‫מרכז רבני אירופה נערך לכנס ייחודי‬ ‫לחכמי ורבני ספרד שיתקיים במדריד‬ ‫כנס תורני רב‪-‬רושם צפוי להתקיים במדריד‪,‬‬ ‫מיד לאחר החגים הבעל"ט‪ .‬בכנס ישתתפו חכמי‬ ‫ורבני ספרד ומזרח באירופה‪ ,‬ויועלו בו מיגוון‬ ‫נושאים תורניים‪-‬הלכתיים‪.‬‬ ‫הכנס המאורגן על‪-‬ידי מרכז רבני אירופה‪ ,‬נועד‬ ‫לגבש את ציבור הרבנים ל"חבורה של מצוה"‬ ‫במטרה להחזיר עטרה ליושנה ולהשיב עטרת‬ ‫תפארת לדייני ורבני ישראל היושבים על מדין‪.‬‬ ‫בימים אלו החלו ההכנות לקראת הכנס‪ ,‬שייערך‬ ‫בימים ראשון‪-‬שלישי ט'‪-‬י"א חשון תשס"ח‪ .‬מעמד‬ ‫נהדר בקודש זה מצטרף לשורת כינוסים תורניים‬ ‫וימי עיון שמרכז רבני אירופה מארגן לציבור‬ ‫הרבנים בהשתתפות דמויות הוד מעולם הרבנות‪,‬‬ ‫להגדיל תורה ולהאדירה‪.‬‬ ‫באר חפרוה שרים‬ ‫מרן הגאון הרב עובדיה יוסף‬ ‫שליט"א קיבל בחום את פניו של‬ ‫גאב"ד ק"ק מחזיקי הדת בז'נבה רב‬ ‫קהילת "בצל החכמה" בירושלים‪,‬‬ ‫הגאון הרב אברהם יפה‪-‬שלזינגר‬ ‫שליט"א‪ ,‬חבר מועצת רבני אירופה‬ ‫בעת ביקורו החודש בארץ ישראל‪.‬‬ ‫השניים שוחחו בדברי תורה והגר"א‬ ‫שלזינגר העניק להגר"ע יוסף את‬ ‫ספרו החדש "באר שרים" על חודש‬ ‫תשרי‪.‬‬ ‫<< המשך מהעמוד הקודם‬ ‫ההסתמכות על ה'שמועות'‪ ,‬כהגדרתו‪" .‬ישנם משקאות‬ ‫ש'מקובל לגביהם' שהם כשרים‪ .‬מנין הקבלה‪ ,‬מי אמר‪,‬‬ ‫מי בדק‪ ,‬זאת אין איש שיכול למסור‪ .‬מעניין שלגביהם‬ ‫מסתמכים על השמועות שנמסרות איש מפי איש ללא‬ ‫כל חקירה ובדיקה‪ ,‬חברך חברא אית ליה ויש שאפילו‬ ‫'מדמים מילתא למילתא' וקובעים כי אם במיץ תפוזים‬ ‫אין בעיה ברור שבמיץ ענבים אין בעיה‪ ...‬ואילו לגבי‬ ‫מנת הבשר שהם יקבלו בחתונה היא לא תיכנס לפיהם‬ ‫עדי יחקרו ויבדקו בשבעים בדיקות"‪.‬‬ ‫חשוב לדעת‪ ,‬הוא מבהיר‪ :‬כאשר שומעים על משקה‬ ‫מסויים שרב מסויים התירו לשתות ובכל מקום‪ ,‬יש‬ ‫לברר מי הוא הרב שהתיר ולמה בדיוק התייחס‪.‬‬ ‫בסופו של דבר יתברר כי לא מדובר בכל המוצרים‬ ‫של אותה חברה‪ ,‬לא בכל העולם ולא לתמיד‪ .‬מדובר‬ ‫בקולה מסויימת שאי פעם נבדקה בניו יורק והתברר‬ ‫כי מרכיביה כשרים‪ .‬מאז זרמו ליטרים רבים של‬ ‫קולה בצינורות המפעל‪ ,‬הנוסחאות השתנו והתמציות‬ ‫הוחלפו‪ .‬מה שהותר בעבר אינו אקטואלי כעת‪"...‬‬ ‫‪24‬‬ ‫הנעשה והנשמע תמוז תשס"ז‬ ‫גם הרב ישראל הולנדר‪ ,‬מ‪ ,ou-‬יוצא חוצץ נגד מה‬ ‫שהוא מכנה כ"היתר מאה רבנים" שניתן למשקאות‬ ‫שונים‪" .‬אומרים שאת המשקה הזה שותה הרבה‬ ‫הזה ואת המשקה ההוא ראו על שולחנו של הרב‬ ‫ההוא‪ .‬האם על סמך האמירה שיכולה להיות תלושה‬ ‫מן המציאות אשפר להכניס לפה כוס שתיה שיכולה‬ ‫להכיל דברים שאיננו רוצים כי יכנסו לפינו?‬ ‫הרב הולנדר מצביע על בעיה שאינה ידועה והיא‬ ‫קיימת דווקא בתעשיית המשקאות החריפים‪" .‬בוודקה‬ ‫משתמשים בגליצרין להצללה‪ .‬הגליצרין מופקים‬ ‫מאצות ים וזה בסדר‪ .‬אך באוקראינה‪ ,‬ערש הוודקה‬ ‫הפופולרית‪ ,‬משתמשים בגליצרין המופק כשומן‬ ‫מן החי‪ .‬יהודים רבים אינם מעלים על דעתם שיש‬ ‫בעיה בוודקא מעבר לחמץ שניתן למכרו ב'מכירת‬ ‫חמץ'‪ ,‬כאשר השותה כוסית לחיים גומע בעצם שומן‬ ‫טמא‪"...‬‬ ‫מה תרצו? קפה‬ ‫"נקלעתי לאיזור נידח בצרפת"‪ ,‬אנו שואלים את‬ ‫הרב פאדווא‪" .‬הצמא תוקף בעוז ואני כמה למשקה‬ ‫מרענן‪ .‬מה אוכל לבחור?"‬ ‫"על השאלה הזו קשה לענות‪ .‬ראשית‪ ,‬צריך לחפש‬ ‫את אישור הכשרות על המוצר ולא להסתפק בתעודת‬ ‫הכשר כוללנית על המוצרים‪ .‬שנית – כאשר אתה מגיע‬ ‫לאיזור שאין שם משקה מניח את הדעת לגבי כשרות‪,‬‬ ‫כדאי לדעת כי עדיף להזמין קפה חם בלי חלב מאשר‬ ‫לשתות כוס משקה קל"‪.‬‬ ‫ כוס קפה חם בעייתי פחות ממשקה קל?‬‫"בהחלט‪ .‬שים לב‪ :‬בכוס עצמו אין בעיה‪ ,‬גם אם‬ ‫היא עשויה זכוכית ובודאי אם מדובר בכוס חד פעמית‪.‬‬ ‫במים אין בעייה של בישול עכו"ם ומים חזקה עליהם‬ ‫שאין מערבים בהם חומרים נוספים‪ .‬בקפה השחור‬ ‫מהסוג הסטנדרטי ובסוכר אין בעיה‪ ,‬כך שישתו‬ ‫ענווים ויתרעננו‪.‬‬ ‫בכוס פשוט של קולה‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬עשויים לבעבע‬ ‫עשרות תמציות כאשר בכל לגימה נעבור על כמה‬ ‫וכמה איסורים‪ ,‬החל מאכילת חרקים וכלה ביתר‬ ‫מאכלות אסורות‪ .‬מה שברור שהמשקה הקל לא קל‬ ‫מ‬ ‫בכלל‪"...‬‬ ‫לכבוד הרבנים הגאונים דבכל האתר ואתר במדינות‬ ‫אירופה הננו שמחים להודיע בזה אודות פרוייקט‬ ‫חדש של אגף ההוצאה לאור שע"י מרכז רבני אירופה‪.‬‬ ‫במסגרת הפרוייקט כל רב המעוניין להוציא מספריו‬ ‫לאור יוכל לקבל סיוע בכל שלבי הוצאת הספר עד‬ ‫להדפסתו והוצאתו לאור‪.‬‬ ‫אנו פונים בזאת לכל הרבנים החשובים אשר‬ ‫באמתחתם כתבים מחידושיהם ומתשובותיהם‬ ‫להסתייע בשירות החדש‪.‬‬ ‫ספריו של הגאון הרב יחיאל קלמנסון שליט"א‪,‬‬ ‫ראש ישיבת ליובאוויטש בצרפת‪ ,‬שיצאו לאור על ידי‬ ‫"מכון ירושלים" כבר התפרסמו בשמם הטוב‪ .‬הספר‬ ‫החדש‪ ,‬הששה עשר במספרו‪ ,‬הוא "מי טל ‪ -‬ד'" שיצא‬ ‫לאור לאחרונה‪.‬‬ ‫ספר זה‪ ,‬הראשון מסדרת הספרים שמסודר על‬ ‫סדר הש"ס‪ ,‬אוצר בתוכו מערכות נהדרות על פרק "יש‬ ‫נוחלין"‪ .‬בפרק זה‪ ,‬העוסק באריכות בדיני יורש וירושה‪,‬‬ ‫אגף ההוצאה לאור‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫טל‪+972-2-653-5949 :‬‬ ‫פקס‪+972-2-651-6585 :‬‬ ‫סוגיות עמוקות ויסודיות הנוגעות לכל הש"ס‪.‬‬ ‫במערכות אלו‪ ,‬פ"ב במספר‪ ,‬שנאמרו בפני תלמידים‬ ‫מקשיבים בישיבת ליובאוויטש בברינואה‪ ,‬צרפת‪.‬‬ ‫מתבארים בהם גדרי קורבה וירושה‪ ,‬כמו גם יסודות‬ ‫בדיני בכור ושעבוד נכסים‪ ,‬ועוד מסוגיות הפרק‪.‬‬ ‫בטוב טעם ובשפה ברורה‪ ,‬מתוך עיון בדברי רבותינו‬ ‫הראשונים‪ ,‬מתבארים הסוגיות ומתיישבים ההדורים‬ ‫לשמחת לבב הלומדים‪.‬‬ ‫ניתן להשיג במשרדי 'מרכז רבני אירופה'‬ ‫טל‪ +972-2-653-5949 :‬פקס‪+972-2-651-6585 :‬‬ ‫הנעשה והנשמע תמוז תשס"ז ‪25‬‬ ‫הפקרות בבית‬ ‫העלמין היהודי‬ ‫מאת אשר מדינה‬ ‫כ‬ ‫מה פועלים גברתניים התקרבו אל חלקת‬ ‫הקבר הישנה‪ .‬הם הביטו עליה בעיניים‬ ‫חורשות רעה‪ .‬הבחינו במציבה המתפוררת‬ ‫ובעשבים הגדלים מסביבה והחליטו שזה הסוף שלה‪.‬‬ ‫בצהרי היום‪ ,‬מול העוברים והשבים‪ ,‬פתחו הפועלים‬ ‫בברוטאליות את הקבר‪ ,‬הוציאו את הגופה והשליכוה‬ ‫אל קבר אחים סמוך‪ .‬הנה‪ ,‬עוד חלקת קבר יקרה‬ ‫התפנתה והעיריה תוכל לשלשל אל כיסה סכום כסף‬ ‫נאה‪.‬‬ ‫סיפור זה לא התרחש בפרעות הקוזאקים לפני‬ ‫מאה שנה‪ .‬הוא מתרחש בימים אלה ממש‪ ,‬דבר יום‬ ‫ביומו‪ ,‬בבית הקברות היהודי של העיר זאגרב‪ ,‬בירת‬ ‫קרואטיה‪.‬‬ ‫‪26‬‬ ‫הנעשה והנשמע תמוז תשס"ז‬ ‫ספק רב אם יהודי העולם נתנו את דעתם להפקרות‬ ‫המתחוללת בבית הקברות היהודי הזה‪ ,‬כאשר עיריית‬ ‫זאגרב שהלאימה בכוחנות את המקום עושה בו‬ ‫כבשלה‪ ,‬שלא לדבר על יהודים מומרים מבני הקהילה‬ ‫שם המשתפים איתה פעולה עבור בצע כסף‪.‬‬ ‫קהילת יהודי זאגרב‪ ,‬מונה לפי האומדן הרשמי‬ ‫כשלושת אלפי איש‪ ,‬אולם ההערכה היא שהמספר גבוה‬ ‫יותר ומגיע עד ל‪ 8,000-‬איש‪" .‬הקהל היהודי מורכב‬ ‫ממהגרים שהגיעו לאחר מלחמת העולם השנייה מוינה‪,‬‬ ‫הונגריה‪ ,‬סרביה ובוסניה"‪ ,‬מספר הרב פנחס זקלאס‪,‬‬ ‫שליח חב"ד בעיר‪" .‬רבים מהם הסתירו את יהדותם‬ ‫מחשש מפני הנאצים וחלק התנצרו‪ .‬עד היום רבים‬ ‫מהם חוששים להודות שהם יהודים"‪.‬‬ ‫במשך שנים הקהילה היהודית חיה כצאן ללא רועה‪,‬‬ ‫ללא רב מכוון‪ .‬לפני שמונה שנים הגיע לעיר הרב כותל‬ ‫דדון לכהן כרב‪ .‬בשל חילוקי דעות קשים עם הפלג‬ ‫החילוני של הקהילה‪ ,‬הוא הקים קהילה אורתודוקסית‬ ‫נפרדת בשם "בית ישראל"‪.‬‬ ‫בית העלמין היהודי בעיר‪ ,‬מאכלס מאות רבות של‬ ‫קברים יהודיים‪ ,‬רובם ממלחמת העולם השנייה‪ .‬בית‬ ‫הקברות שבמשך שנים היה בבעלות הקהילה היהודית‪,‬‬ ‫הולאם שרירותית לאחר המלחמה על ידי העירייה‪,‬‬ ‫וכעת ההפקרות שם חוגגת‪ ,‬כפי שמספר הרב כותל‬ ‫דדון‪:‬‬ ‫"החברא קדישא היהודית שהיתה מתפעלת את בית‬ ‫הקברות בימים עברו ‪ -‬נמחקה לאחר המלחמה‪ ,‬מאחר‬ ‫ורוב היהודים הושמדו בשואה‪ .‬כאשר הגעתי לעיר‪,‬‬ ‫בשנת תשנ"ח לא היתה כאן רבנות ולא חברה קדישא‪.‬‬ ‫לא יאומן כי יסופר‪ :‬הוצאת עצמות יהודים מקבריהם לאור היום‪ ,‬שריפת עצמות או‬ ‫קבורתן בקבר אחים‪ ,‬מכירת קברי יהודים לגויים תמורת בצע כסף – הם לא סיפורים‬ ‫מהמאה הקודמת‪ ,‬אלא מעשים המתרחשים מידי יום בית הקברות היהודי של זאגרב‬ ‫בירת קרואטיה ] בית העלמין היהודי הולאם על ידי העירייה‪ ,‬ובשל המחירים הגבוהים‬ ‫בני משפחות הנפטרים מוכרים את הקברים למרבה במחיר‪ ,‬ואפילו גויים ] בנוסף‪,‬‬ ‫העירייה מוציאה על פי חוק עצמות יהודים שקבריהם לא מתוחזקים ומשליכה אותם‬ ‫בקבר אחים ] רב הקהילה הרב דדון‪" :‬מדובר בחילול המת מאין כמותו וכל זעקותיי‬ ‫נופלות על אוזניים ערלות"‬ ‫בית הקברות היהודי נמצא בשכנות לבית הקברות‬ ‫הקתולי של העיר ונשאר עד היום בבעלות העירייה‪,‬‬ ‫מה שהוליד שתי בעיות חמורות‪:‬‬ ‫"הראשונה‪ :‬מכירת קברים יהודיים ע"י בני‬ ‫משפחותיהם תמורת בצע כסף‪ .‬קבר בבית הקברות‬ ‫היהודי הוא נכס יקר שיכול להגיע ליותר מעשרת‬ ‫אלפים יורו‪ .‬במקרים רבים מגיע נכד של יהודי שנקבר‬ ‫במקום‪ ,‬ומוכר את הקבר של סבו לכל המרבה במחיר‪.‬‬ ‫לאחר המכירה הוא מוציא את עצמותיו של המת‬ ‫וקובר אותו בקבר אחים‪ .‬מדובר ביהודים שהתבוללו‪,‬‬ ‫או ביהודים ללא חינוך שלא בוחלים לזלזל בכבוד בן‬ ‫משפחתם המת תמורת בצע כסף‪ .‬יש גם מקרים בהם‬ ‫הנכד לא מעוניין לקבור את עצמות הנפטר והוא מוביל‬ ‫אותן לשריפה רח"ל – תופעה נפוצה מאד במקום‪.‬‬ ‫"הבעיה השנייה היא התעמרות של העירייה‬ ‫בקברים הלא מתוחזקים‪ .‬על פי החוק הנהוג במקום‪,‬‬ ‫כל קבר חייב להיות מתוחזק במימון בני המשפחה‪.‬‬ ‫כאשר העירייה מבחינה בקברים שלא מטופלים‪ ,‬או‬ ‫משום שלא נותרו קרובי משפחה לנפטרים‪ ,‬או משום‬ ‫שאין לבני המשפחה כסף לממן את תחזוקתם‪ ,‬היא‬ ‫מפנה את עצמות הנפטר מהקבר וקוברת אותן בקבר‬ ‫אחים‪ .‬לאחר מכן המקום נמכר לאדם אחר‪ ,‬יהודי או‬ ‫גוי"‪ ,‬אומר הרב דדון‪.‬‬ ‫וכך‪ ,‬לאור שליטת העירייה בבית העלמין‪ ,‬היטשטשו‬ ‫הגבולות בין יהודים לגויים‪ ,‬וכיום‪ ,‬כ‪ 40%-‬מהקברים‬ ‫בבית העלמין היהודי הם של גויים‪ .‬האבסורד מחריף‬ ‫עוד יותר לאור העובדה‪ ,‬שצורת הקבורה בבית העלמין‬ ‫הזה היא בקומות‪ .‬שלושה מתים בכל קבר‪ ,‬אחד על‬ ‫גבי השני‪ .‬כך יוצא לעיתים רבות‪ ,‬שבתוך חלקה אחת‬ ‫ניתן למצוא שני גויים ויהודי אחד‪.‬‬ ‫"נפתח שוק פרטי ומכוער של מכירת קברים על‬ ‫ידי יהודים לכל המרבה במחיר והעירייה לא מתערבת‪.‬‬ ‫היהודים הללו מוכרים את הקברים גם לגויים וכולם‬ ‫מתערבים בכולם‪ .‬מה שהכי כואב הוא‪ ,‬שקברי‬ ‫תופעה חמורה זו של‬ ‫סחר בקברים וביזוי‬ ‫המתים נמשך זה למעלה‬ ‫מחמישים שנה ללא פוצה‬ ‫פה ומצפצף‪ .‬הרב דדון‪:‬‬ ‫"מתחולל כאן מצב בלתי‬ ‫יאומן של ביזוי המת‬ ‫מתחת לאף של כולם‬ ‫באמצע אירופה‪ .‬מי שיבקר‬ ‫במקום יזדעזע‪ .‬ניתן לראות‬ ‫מצבות בהם יש מונומנטים‬ ‫של מגן דוד וצלב על אותה‬ ‫מצבה‪ ,‬כי בתוך הקבר‬ ‫קבורים יהודים וגוי יחדיו"‬ ‫היהודים שנהרגו בשואה כלל לא בטוח שהם אכן‬ ‫קבורים שם‪ ,‬למרות המצבות המציינות את שמם‪.‬‬ ‫סביר מאד להניח שעצמותיהם הוצאו משם ובמקומם‬ ‫נקברו גויים"‪ ,‬אומר הרב דדון‪.‬‬ ‫ציוני‬ ‫קודש‬ ‫תופעה חמורה זו של סחר בקברים וביזוי המתים‬ ‫נמשך זה למעלה מחמישים שנה ללא פוצה פה ומצפצף‪.‬‬ ‫"מתחולל כאן מצב בלתי יאומן של ביזוי המת מתחת‬ ‫לאף של כולם באמצע אירופה‪ .‬מי שיבקר במקום‬ ‫יזדעזע‪ .‬ניתן לראות מצבות בהם יש מונומנטים של‬ ‫מגן דוד וצלב על אותה מצבה‪ ,‬כי בתוך הקבר קבורים‬ ‫יהודים וגוי יחדיו"‪ ,‬הוא אומר‪.‬‬ ‫הרב דדון ניסה להילחם בכל דרך אפשרית בתופעה‪,‬‬ ‫אולם עד כה הדברים נפלו על אוזניים ערלות‪" .‬פניתי‬ ‫במכתבים לראש העיר‪ ,‬זעקתי את הנושא בעיתונים‬ ‫ובכל מקום אולם ללא הועיל‪ .‬הממשלה הקומוניסטית‬ ‫ששלטה כאן השאירה עדיין את חותמה באזור וקשה‬ ‫לשנות את זה‪ .‬רק התערבות חיצונית מאסיבית יכולה‬ ‫לשנות את המצב‪ .‬עיקר הבעיה נעוץ בעובדה שבית‬ ‫העלמין לא הוחזר לבעלות הקהילה היהודית ונשלט‬ ‫על ידי העירייה"‪ ,‬הוא אומר‪.‬‬ ‫ראוי לציין‪ ,‬כי בבית קברות זה המונה למעלה מאלף‬ ‫קברי יהודים‪ ,‬קבורים גם רבנים וחכמים של קהילת‬ ‫זאגרב לאורך התקופות השונות‪.‬‬ ‫שליח חב"ד‪ ,‬הרב פנחס זקלאס‪ ,‬ניסה למצוא את‬ ‫קבר האחים המדובר אולם ללא הצלחה‪" .‬נראה‬ ‫שבמתכוון מסתירים אותו‪ .‬פעמים רבות ביקשתי‬ ‫שיראו לי אותו ולא הסכימו"‪ .‬הוא אומר‪.‬‬ ‫לאחרונה החל יהודי בשם דן בר סלע‪ ,‬בפרויקט‬ ‫מיוחד הנושא את השם‪" :‬לכל איש יש שם"‪ ,‬ובמסגרתו‬ ‫הוא מתכוון להקים מציבה גדולה ובה יונצחו שמות‬ ‫כל היהודים הקבורים בקבר האחים הזה‪.‬‬ ‫מדובר במשימה מורכבת הכוללת תחקיר רציני‬ ‫ומעמיק‪ ,‬וכמובן עולה כסף רב‪ .‬עלות המציבה‬ ‫מסתכמת ב‪ 18,000-‬יורו‪ ,‬והוא מתכוון לגייס תרומות‬ ‫מנדיבים לצורך הפרויקט‪" .‬הבטחתי לו שאני אסייע‬ ‫לו בכל כוחי במשימה זו‪ ,‬וחשוב מאד שנדיבי עם‬ ‫ירתמו גם הם למפעל החשוב הזה ויסייעו לו"‪ ,‬אומר‬ ‫הרב זקלאס‪.‬‬ ‫הנעשה והנשמע תמוז תשס"ז ‪27‬‬ ‫רבנים מומחים‬ ‫מארץ ישראל‬ ‫יצאו לאוקראינה‬ ‫לטפל בקבר‬ ‫האחים שנחשף‬ ‫במחוז אודסה‬ ‫הרב וולף רבה של אודסה בהתייעצות עם המומחים‬ ‫משלחת רבנים בסיוע מרכז רבני אירופה יצאה לאודסה שבאוקראינה לתת חוות דעת הלכתית‬ ‫בנוגע לקבר האחים שנחשף ] קבר אחים נוסף התגלה במהלך בדיקות הרבנים‬ ‫מעמד הקבורה המרגש בפיקוחו של הרב מנחם מנדל עקשטיין‪ ,‬מומחה לזיהוי קברים‬ ‫משלחת רבנים מומחים יצאה לאוקראינה כדי‬ ‫לבחון פתרונות הלכתיים לקבר האחים המזעזע‬ ‫שנחשף במחוז אודסה‪ ,‬אליו הושלכו גופותיהם‬ ‫של יהודים ששהו במחנה ריכוז שהיה באיזור בעת‬ ‫מלחמת העולם השנייה‪.‬‬ ‫אוטובוס ובו כ‪ 20 -‬אברכים מתלמידי הישיבה‬ ‫והכולל בקהילה היהודית המקומית יצא כדי לעזור‬ ‫למשלחת הרבנים‪ ,‬שכללה את הרה"ג ר' יעקב רוז'ה‪,‬‬ ‫רב החברה קדישא תל אביב‪ ,‬הרה"ג ר' מנחם מענדל‬ ‫עקשטיין‪ ,‬מומחה לזיהוי עצמות והרה"ג ר' חזקיה‬ ‫קלמנוביץ מאתרא קדישא‪.‬‬ ‫המשלחת הגיעה להזמנת הרב הראשי של אודסה‬ ‫ודרום אוקראינה‪ ,‬הרב אברהם וולף‪ ,‬כדי לעמוד‬ ‫מקרוב על גודל הזוועה‪ ,‬בכפר גוואזדובקא במחוז‬ ‫אודסה ולקבוע את רדיוס השטח בו קבורים‪ ,‬או‬ ‫יותר נכון‪ :‬מונחים וחשופים‪ ,‬עצמות יהודים קדושי‬ ‫השואה‪.‬‬ ‫קבר האחים הגדול נחשף לאחר שלפני מספר‬ ‫‪28‬‬ ‫הנעשה והנשמע תמוז תשס"ז‬ ‫שבועות הגיעו לידי האגף לבתי העלמין של מרכז‬ ‫רבני אירופה בראשות הגאון הגדול רבי אברהם יפה‬ ‫שלזינגר שליט"א‪ ,‬גאב"ד דק"ק מחזיקי הדת בג'נבה‬ ‫ורב דקהל בצל החכמה בירושלים מידע על גילוי‬ ‫עצמות‪-‬אדם בכפר השוכן ‪ 220‬קילומטר מהעיר ע"י‬ ‫הכפר גוואזדובקא‪ ,‬בעקבות עבודות שטח שנעשו‬ ‫לצורך התקנת צינור גז גדול במקום‪.‬‬ ‫אנשי חברת הגז ניסו להסתיר ראיות כדי להתקין‬ ‫במהירות את הצינור כפי שתכננו ולכסות במעט עפר‬ ‫את העצמות המתגלגלות‪ .‬זקני הכפר נדהמו מאטימות‬ ‫העובדים וראשי החברה ופנו אל רב הקהילה‪.‬‬ ‫הרב אברהם וולף‪ ,‬רבה של אודסה ודרום אוקראינה‪,‬‬ ‫שלח מיד למקום את אנשי ארגון "ניצולי השואה"‬ ‫שבמסגרת קהילתו‪ ,‬ארגון המופקד על שמירת קברי‬ ‫אחים וסימון אזורי קברי אחים‪ .‬אלה חקרו‪ ,‬בדקו‬ ‫ואימתו ראיות‪ ,‬צילמו ודיווחו את מסקנותיהם לרב‬ ‫וולף שאכן‪ ,‬מדובר בקבר אחים של כ‪ 5,000 -‬מאחינו‬ ‫היהודים שנספו באכזריות‪ ,‬נורו ונקברו במקום‪.‬‬ ‫הרבנים שהגיעו למקום הקבר ‪ ,‬היו המומים‬ ‫מהמראות הקשים מחלקי הגופות המתגלגלים בביזיון‬ ‫נורא על האדמה‪ ,‬והחלו לעבוד במלוא המרץ‪ ,‬למרות‬ ‫החום הכבד ששרר במקום‪ ,‬למען כבוד הנרצחים‪.‬‬ ‫לאחר שסיימו הרבנים את העבודה במקום‪,‬‬ ‫שוחחו הרבנים עם זקני הכפר‪ ,‬ובמהלך השיחה ‪,‬‬ ‫אחד מהזקנים סיפר שבמרחק לא רב מכאן ישנו עוד‬ ‫מקום שבו מתגלגים עצמות‪ .‬הרבנים לא התמהמהו‪,‬‬ ‫ומיד חשו למקום‪ .‬בבדיקה שערכו הרבנים‪ ,‬התברר‬ ‫שאכן מדובר בקבר אחים נוסף‪ ,‬ומסתבר שהאזור‬ ‫כולו שימש את הנאצים ימ"ש להוצאת אלפי יהודים‬ ‫זקנים‪ ,‬אנשים‪ ,‬נשים וטף להורג וקבורתם בקבר‬ ‫אחים גדול‪ .‬לכן‪ ,‬סוכם שבשבועות הקרובים יבואו‬ ‫הרבנים פעם נוספת על‪-‬מנת למצוא פתרון הלכתי‬ ‫מתאים‪.‬‬ ‫בנימין מלאך וועפריק מחברי הכולל אומר‪" :‬אני‬ ‫לא יכול לחזור לעצמי‪ ,‬אני מסתובב עם המראות‬ ‫הנוראים שנתגלו לעיניי אתמול‪ ,‬זה בלתי ניתן‬ ‫לתיאור‪ .‬אתה הולך ומרגיש עצמות אדם תחת סוליות‬ ‫נעליך‪"---‬‬ ‫מאז שנחשפה הזוועה מתקיימת פעילות אינטנ־‬ ‫סיבית במספר מישורים‪ :‬אישורים מראשי השלטון‬ ‫המקומי לקבלת הבעלות על האדמה; משא ומתן עם‬ ‫חברת הגז להתקנת צינור מחוץ לתחום והשארת‬ ‫הצינור החדש במקומו; משא ומתן עם חברות‬ ‫הסוללרי שמתכננות להציב אנטנה במקום‪ .‬כמו כן‬ ‫נעשית פעולה להשבת חלקי עצמות הנמצאות עתה‬ ‫במכון הפתולוגי באודסה בסמכות התביעה הכללית‪,‬‬ ‫לקבורה כדת וכדין‪.‬‬ ‫ברכות מאליפות‬ ‫נשגר קדם מרנן ורבנן הרבנים הגאונים‪ ,‬יושבי על מדין קהילות‬ ‫מאליפות‬ ‫ברכות‬ ‫במעונם‪ ,‬ה"ה‬ ‫השמחה השרויה‬ ‫הקודש לרגל‬ ‫מעכ"ת הגאון הרב אברהם יפה‪-‬שלזינגר שליט"א‬ ‫גאב"ד דק"ק 'מחזיקי הדת' ג'נבה ורב דקהל בצל החכמה י‪-‬ם‬ ‫יו"ר אגף בתי עלמין באירופה‬ ‫לרגל שמחת הולדת הנכד‬ ‫בן לבנו הרה"ג שמואל צבי שלזינגר שליט"א‬ ‫מעכ"ת הרב הגאון שמואל לוריא שליט"א‬ ‫רב ודיין דבית מדרש ויזניץ אנטוורפען‬ ‫לרגל הולדת נכדו בן להרב ברוך שמעון ארנסטר שליט"א‬ ‫נין לכ"ק מרן אדמו"ר מויזניץ שליט"א‬ ‫למעכ"ת הגאון הרב ישראל יעקב ליכטנשטיין שליט"א‬ ‫אב"ד דק"ק בני ישראל לונדון ויו"ר האגף למקוואות באירופה‬ ‫לרגל הולדת נכדו שיחי'‬ ‫הרב הגאון שלמה וילהלם שליט"א‬ ‫רבה של ז'יטומיר אוקראינה‬ ‫לרגל שמחת הבר מצוה לבנו שיחי'‬ ‫ולסב מעכ"ת הגאון הרב דוד משה ליברמן שליט"א‬ ‫רב הראשי דקהילת 'שומרי הדת' אנטווערפן‬ ‫מעכ"ת הגאון הרב דוד משה ליברמן שליט"א‬ ‫הרה"ר דק"ק 'שומרי הדת' אנטווערפן‬ ‫לרגל חתונת נכדו שיחי'‬ ‫הרב הגאון שלמה בנדיבה שליט"א‬ ‫רבה של העיר מונטרייל‪ ,‬צרפת‬ ‫להולדת הנכד שיחי'‬ ‫מעכ"ת הגאון הרב יצחק רוזנגרטן שליט"א‬ ‫ראש ישיבת בעלז לונדון‬ ‫לרגל אירוסי ביתו שתחי'‬ ‫יזכו לרוות מהם ומכל יוצאי חלציהם רוב נחת מתוך בריות גופא ונהורא מעליא כל הימים‬ ‫המברכים בכל לב‬ ‫ההנהלה‬ ‫להרבות כבוד המת‬ ‫זו המטרה של אברהם וחבריו‪ ,‬שפתחו קו ייצור למיטות‬ ‫לטיהור נפטר המיטה הפכה להיות מבוקשת באירופה‬ ‫ובאפריקה‪ ,‬אבל אפילו בישראל היא יכולה להועיל‬ ‫אחד מכללי הכבוד הבסיסיים בתורת ישראל‬ ‫הוא כבוד המת‪ .‬הקב"ה מבקש ללמדנו כי 'צדיקים‬ ‫במותם קרויים חיים'‪ ,‬ובעצם‪ ,‬הרי 'עמך כולם‬ ‫צדיקים'‪ .‬יהודים לאורך כל הדורות מסרו נפשם‬ ‫למען כבוד המת‪ .‬הם חצו יבשות‪ ,‬הפעילו קשרים‬ ‫ועשו כל שביכולתם כדי לתת את הכבוד הראוי‬ ‫לאחיהם הנפטר‪ .‬להרבות כבוד המת‪ ,‬כי כך גם‬ ‫מתרבה כבוד השם‪.‬‬ ‫זו אכן המטרה הניצבת בפני אברהם וחבריו‪,‬‬ ‫שפתחו קו ייצור בלעדי למיטות טיהור נפטר‪ .‬ר'‬ ‫אברהם לא יישכח את היום בו קיבל את הטלפון‪.‬‬ ‫על הקו היה רב צרפתי ידוע‪ ,‬הכואב את כבוד‬ ‫המת‪ .‬הוא אמר‪ ,‬כי כאשר מקיימים הלוויות‬ ‫בצרפת‪ ,‬ובמקומות נוספים מעבר לים‪ ,‬בפרט‬ ‫אם וכאשר ישנה טיסה בדרך‪ ,‬המצב אינו עניין‬ ‫של מה בכך‪" .‬במקומות שמטהרים בצורה‬ ‫ממש מסורבלת‪ ,‬קשה לעשות טהרה בצורה‬ ‫מכובדת ללא המיטה הנכונה"‪ ,‬מסביר אברהם‪.‬‬ ‫תוך כמה חודשים‪ ,‬באמצעות מומחים בתחום‬ ‫ולאחר אינספור נסיונות‪ ,‬נוצרה המיטה הייחודית‪,‬‬ ‫ראשונה מסוגה בעולם‪ ,‬לטיהור נפטר‪ .‬הרבנים ואנשי‬ ‫ה'חברה קדישא' בחו"ל‪ ,‬ראו והתלהבו‪" .‬אין מה‬ ‫להשוות בין המיטה הזו לבין ה'אלונקה' הרגילה"‪,‬‬ ‫אומר אברהם‪.‬‬ ‫המיטה הפכה להיות להיט באירופה ובאפריקה‪,‬‬ ‫אבל אפילו בישראל‪ ,‬ובמקומות שטהרת המת‬ ‫מסורבלת פחות‪ ,‬היא יכולה לסייע‪ ,‬כך משוכנע‬ ‫אברהם‪.‬‬ ‫הנעשה והנשמע תמוז תשס"ז ‪29‬‬ ‫כך מונה הגאון הצדיק בעל הפלאה לרבה של פרנקפורט דמיין‪.‬‬ ‫חול‬ ‫במקום‬ ‫דיו‬ ‫הפלאה והיה לו לעזר ואחיסמך בעת ההיא‪ .‬שמו של‬ ‫הגאון רבי פנחס הלוי הורוויץ יצא למרחוק ונתפרסם‬ ‫בזכות חידושיו על הש"ס 'הפלאה'‪.‬‬ ‫מממ‬ ‫מצבה בעל ההפלאה‬ ‫י‪ .‬בלומנטל‬ ‫ה‬ ‫גאון החסיד‪ ,‬צדיק יסוד עולם‪ ,‬הרב פנחס‬ ‫הלוי הורוויץ זצוק"ל‪ ,‬שימש ברבנות בתחילה‬ ‫כרב ואב"ד בק"ק לעכוויץ‪ .‬אולם כאשר רבו‬ ‫שם המחלוקת והרדיפות כנגדו‪ ,‬נאלץ לעזוב את העיר‬ ‫ונכנס לגור בליאמפלא עד אשר ימצא משרת רבנות‬ ‫הולמת‪.‬‬ ‫רבה של ליאמפלא היה הגאון רבי מרדכי זאב‪ ,‬אביו‬ ‫של בעל ה 'ישועת יעקב'‪ .‬אשר שם עינו על הגאון בעל‬ ‫‪30‬‬ ‫הנעשה והנשמע תמוז תשס"ז‬ ‫השנה ה'תקכ"ו‪ .‬אירופה חצויה לשניים‪ .‬אש‬ ‫המחלוקת שפרצה בין רבני אירופה בעקבות פרשיית‬ ‫הגט מקליווא )שסידר הרב הגאון ישראל ליפשיץ אב"ד‬ ‫קליווא לבעל שיש שסברו שהוא שוטה(‪ ,‬חילקה את‬ ‫הרבנים וגדולי הדור היושבים על מדין לשני מחנות‬ ‫ הללו אוסרים והללו מתירים‪ .‬מחנה אחד עמד לימינו‬‫של הגאון הרב ישראל ליפשיץ אב"ד קליווא מסדר‬ ‫הגט‪ .‬והמחנה השני עמד לימין הרב הגאון אברהם‬ ‫אבוש אב"ד דק"ק פרנקפורט דמיין‪ ,‬הפוסל את הגט‪.‬‬ ‫כל אחד מהצדדים פנה לרבני ישראל היושבים על‬ ‫מדין‪ ,‬על מנת לקבל חוות דעת‪ -‬דעת תורה‪ ,‬לעניין‬ ‫כשרות הגט‪ .‬בין השאר פנו גם לקבל את חוות דעתו‬ ‫של הגאון הקדוש רבי פנחס הורוויץ זי"ע‪ ,‬הנקרא בפי‬ ‫כל בעל 'הפלאה'‪.‬‬ ‫באותה עת ישב בעל הפלאה ביאמפלא‪ ,‬וכאשר‬ ‫נתקבלה שאלתם התיישב בדבר הגאון‪ ,‬בדק ועיין‬ ‫עד שהחל לכתוב את תשובתו הרמה בעניין הגט‪.‬‬ ‫התשובה הארוכה הייתה כתובה בבקיאות ובחריפות‬ ‫כיד ה' הטובה‪ .‬ערוך ומסודר בראיות וסברות שאין‬ ‫עליהם ערעור כלל‪ .‬ומסקנת דבריו היא הגט שנכתב‬ ‫ע"י הגאון הרב ישראל ליפשיץ אב"ד קליווא כשר ואין‬ ‫להרהר אחריו‪.‬‬ ‫לאחר שסיים לכתוב את התשובה הארוכה שהיא‬ ‫מגילה שלמה‪ ,‬פנים ואחור כתובה על 'דף שאינו חלק'‪,‬‬ ‫פנה לקחת את הכלי עם החול ולפזרו על הדיו הרטוב‪.‬‬ ‫אולם מסובב הסיבות רצה אחרת וכלי החול התחלף‬ ‫בכלי הדיו ובמקום החול נשפך הדיו על האיגרת וכל‬ ‫האיגרת התמלאה בדיו ולא היה ניתן לקרוא דבר‬ ‫מהנכתב בה‪.‬‬ ‫בצר לו רצה לשבת בעל ה'הפלאה' לכתוב פעם‬ ‫נוספת אגרת זו ולהוסיף עוד מראי מקומות‪ ,‬אך הגאון‬ ‫רבי מרדכי זאב המרא דאתרא עיכב בעדו ואמר לו‪:‬‬ ‫"מכיוון שנזדמן לו למר כך‪ ,‬לא כדאי לו להטריח טרחה‬ ‫יתרה‪ ,‬ויסתפק הרב הגאון מקליווא בתשובה שקיבל‬ ‫משאר גאוני הדור"‪ ...‬ובכך נמנעה תשובה שהייתה‬ ‫אמורה להגיע לרב דקליווא המחזקת את ידיו ומציבה‬ ‫את בעל ה'הפלאה' לימינו‪.‬‬ ‫כאשר נסתלק אב בית הדין של פרנקפורט הגאון‬ ‫הרב אברהם אבוש‪ ,‬תרו ראשי הקהל עבור מעומד‬ ‫מתאים שימלא את מקומו של רבם‪ .‬אולם לא כל גדול‬ ‫וגאון היה יכול למלא את מקומו של רבם‪ ,‬הן בשל גודל‬ ‫המשרה והן בשל התנאי שהציגו הדיינים שרב שהתנגד‬ ‫לפסק הדין של רבם בעניין הגט מקליווא והתיר גט זה‬ ‫לא יוכל לשבת על כסא זה‪.‬‬ ‫רובם של רבני וגאוני פולין תמכו ברב מקליווא כך‬ ‫שנוצרה בעיה‪ .‬הסכימו ראשי הקהל לשבת ולעבור על‬ ‫תשובות הרבנים ומי שלא השיב בעניין הוא שיעלה‬ ‫לכהן פאר ברבנות פרנקפורט דמיין‪.‬‬ ‫לאחר בדיקה יסודית של התשובות משני המחנות‬ ‫מצאו כי גאון אחד הוא שלא השיב הלוא הוא הגאון‬ ‫הצדיק הרב פנחס הלוי הורוויץ בעל ה'הפלאה'‪ .‬מיד‬ ‫ישבו ראשי הקהל וכתבו כתב רבנות על שמו ובחרו‬ ‫בשני שליחים נכבדים‪ ,‬שזכו לשני שולחנות שולחן‬ ‫של תורה ושולחן של עשירות‪ .‬השליחים התייצבו‬ ‫בביתו של בעל ה'הפלאה' ומסרו לו את כתב הרבנות‬ ‫של הקהילה הקדושה פרנקפורט‪.‬‬ ‫קיבל בעל ה'הפלאה' את כתר הרבנות שהוצא לו‬ ‫על ידי קהילת פרנקפורט‪ .‬ובא לחנות בעיר החשובה‪,‬‬ ‫תוך כדי שהוא מחפש אחר אחד‬ ‫מספרי הראשונים‪ ,‬היטה אוזנו‬ ‫לשיחת השמש עם אחד הלומדים‬ ‫כאשר הלומד מקשה ושמש בית‬ ‫המדרש מתרץ תוך שהוא מפלפל‬ ‫בסברות ישרות עוד מספר קושיות‪.‬‬ ‫דברי השמש היו ברורים ונהירים‬ ‫ובשמעו את דבריו עמד נבהל‬ ‫ומשתומם ולא האמין למשמע אוזניו‬ ‫מנין לו חידושים אלו? שכן דברים‬ ‫אלו הם חידושי ה'הפלאה' בעצמו‪.‬‬ ‫‪...‬לאחר שסיים לכתוב את‬ ‫התשובה הארוכה שהיא מגילה‬ ‫שלמה‪ ,‬פנים ואחור כתובה על‬ ‫'דף שאינו חלק'‪ ,‬פנה לקחת את‬ ‫הכלי עם החול ולפזרו על הדיו‬ ‫הרטוב‪ .‬אולם מסובב הסיבות רצה‬ ‫אחרת וכלי החול התחלף בכלי‬ ‫הדיו ובמקום החול נשפך הדיו על‬ ‫האיגרת וכל האיגרת התמלאה‬ ‫בדיו ולא היה ניתן לקרוא דבר‬ ‫מהנכתב בה‪.‬‬ ‫החפצה בו‪ .‬טרם בואו לעיר הכין לו דרשה נאה וארוכה‬ ‫המלאה בפלפול ובדרוש‪ .‬וביום שישי ערש"ק בא בעל‬ ‫ה'הפלאה' לעיר ונכנס לבית המדרש בכדי לעיין‬ ‫בספרים‪ ,‬מאחר וספריו היו עדיין אסורים בנמל‪.‬‬ ‫תוך כדי שהוא מחפש אחר אחד מספרי הראשונים‪,‬‬ ‫היטה אוזנו לשיחת השמש עם אחד הלומדים כאשר‬ ‫הלומד מקשה ושמש בית המדרש מתרץ תוך שהוא‬ ‫מפלפל בסברות ישרות עוד מספר קושיות‪ .‬דברי‬ ‫השמש היו ברורים ונהירים ובשמעו את דבריו עמד‬ ‫נבהל ומשתומם ולא האמין למשמע אוזניו מנין לו‬ ‫חידושים אלו? שכן דברים אלו הם חידושי ה'הפלאה'‬ ‫בעצמו‪.‬‬ ‫או‪-‬אז ניגש אל השולחן ועמד והכין דרשה אחרת‬ ‫מתוך עמל ויגע צלל בים התלמוד ראשונים ופוסקים‬ ‫והעלה מרגליות ושזרן למחרוזת נאה של חידושי‬ ‫תורה ובכניסתו לבית המדרש נשא תפילה לבורא עולם‬ ‫שלא יבוא לידי תקלה ח"ו ושיהיו דבריו מקובלים לפני‬ ‫הלומדים והדיינים חברי בית הדין‪.‬‬ ‫ואכן זכה הגאון לשבת ולשמש בקודש בקהילת‬ ‫פרנקפורט שנים רבות ‪.‬‬ ‫רחוב היהודים בפרנקפורט‬ ‫הנעשה והנשמע תמוז תשס"ז ‪31‬‬ ‫דואר אוויר‬ TO RETURN: Bet Hadfus 12, Jerusalem 95483 Israel 95483 ‫ ירושלים‬,12 ‫ רח' בית הדפוס‬:‫לחזרה‬ AIR MAIL p.p . ‫שול‬ 9268 ÌÈÏ˘Â¯È JERUSALEM