‫בית משפט השלום בהרצליה‬
‫ת"א ‪ 23939-12-11‬בן צור ואח' נ' משרד עו"ד‪ :‬משה קמר‬
‫תיק חיצוני‪:‬‬
‫בפני‬
‫כבוד השופטיעקב שקד‬
‫תובעים‪/‬נתבעים שכנגד‬
‫‪.1‬דנה בן צור‬
‫‪.2‬יצחק גנין‬
‫‪.3‬אמציה גנין‬
‫ע"י עו"ד יאיר עשהאל‬
‫נגד‬
‫נתבע‪/‬תובע שכנגד‬
‫משה קמר‬
‫ע"י עו"ד יוסף קמר‬
‫פסק ‪ -‬דין‬
‫מונחת בפניי תובענה כספית ע"ס ‪ ,₪ 1,709,493‬שהגישו התובעים להשבת כספים ששולמו על ידם כשכ"ט‬
‫לנתבע‪ ,‬עו"ד במקצועו‪ .‬האחרון הגיש נגד התובעים תביעה שכנגד בסך ‪ ,₪ 2,500,000‬שלשיטתו מגיעים לו‬
‫מהתובעים בגין יתרת שכ"ט‪.‬‬
‫רקע עובדתי והשתלשלות העניינים‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪.1‬‬
‫התובעים‪ ,‬בני משפחה )אחות ושני אחים(‪ ,‬פנו לנתבע בשנת ‪ 2003‬ביחד עם אביהם המנוח מר אשר‬
‫גנין ז"ל‪ ,‬שנפטר ‪ 3‬שנים לאחר מכן‪ ,‬לקבלת שירות משפטי‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫התובעים ואביהם ייפו את כוחו של הנתבע לייצגם בהליכים משפטיים כנגד עיריית רמת השרון‬
‫וכנגד הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה )שתיהן יכונו למען הנוחות להלן – "העירייה"(‪ ,‬בכל הקשור‬
‫להחזרת נכס מקרקעין הידוע כחלקה ‪ 489‬בגוש ‪ 6417‬ברמת השרון )להלן – "המקרקעין"(‪ ,‬ואשר‬
‫הועברו על ידי מר אשר גנין ז"ל לבעלותה של העירייה בפעולה של "מכר ללא תמורה"‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪.3‬‬
‫הנתבע‪ ,‬עו"ד משה קמר )להלן – "עו"ד קמר"( הינו עו"ד ותיק ובעל בעל שם בתחום דיני הפקעות‬
‫מקרקעין‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪.4‬‬
‫בתאריך ‪ 30.9.03‬נכרת בין התובעים ואביהם המנוח לבין עו"ד קמר הסכם למתן טיפול משפטי‬
‫במסגרתו התחייבו הראושנים לשלם לעו"ד קמר שכר טרחה בעד טיפול בהליכים משפטיים כנגד‬
‫העירייה‪ ,‬בנוגע למקרקעין‪ $2,500 :‬וכן ‪ + 18%‬מע"מ משווי חלק מהמקרקעין שיושב להם )נספח‬
‫"‪ "1‬לתצהיר התובעת ‪ ;1‬להלן – "ההסכם הראשון"(‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪ 1‬מתוך ‪20‬‬
‫בית משפט השלום בהרצליה‬
‫ת"א ‪ 23939-12-11‬בן צור ואח' נ' משרד עו"ד‪ :‬משה קמר‬
‫תיק חיצוני‪:‬‬
‫‪.5‬‬
‫על יסוד ההסכם הראשון‪ ,‬החל עו"ד קמר בטיפול משפטי בהליכי דרישה להחזרת נכס המקרקעין‬
‫ובכלל זה הגיש בשם התובעים עתירה מנהלית )אשר הוגשה בשם מר אשר גנין ז"ל( כנגד העירייה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪.6‬‬
‫ביום ‪ 23.2.05‬ניתן פסק דין בעתירה‪ ,‬מפי כב' השופטת מיכל רובינשטיין‪ ,‬במסגרתו התקבלה‬
‫העתירה במלואה‪ ,‬תוך שנקבע בין היתר‪ ,‬כי במשך עשרות שנים לא מומשה במקרקעין כל זכות‬
‫ציבורית‪ ,‬ולכן ההעברה ללא תמורה )שבית המשפט ראה אותה כהפקעה( תבוטל והמקרקעין יושבו‬
‫לבעליהם‪ .‬בנוסף חוייבה העיריה בתשלום הוצאות בסך ‪ ₪ 30,000‬בתוספת מע"מ )נספח "‪"3‬‬
‫לתצהיר התובעת ‪ ;1‬להלן – "פסה"ד של בית המשפט לעניינים מנהליים"(‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪.7‬‬
‫העירייה לא השלימה עם פסה"ד של בית המשפט לעניינים מנהליים והגישה ערעור לבית המשפט‬
‫העליון‪ .‬בעקבות זאת‪ ,‬בתאריך ‪ 20.3.05‬נחתם בין התובעים ואביהם המנוח לבין עו"ד קמר הסכם‬
‫שכ"ט נוסף בנוגע לטיפולו של עו"ד קמר בערעור )נספח "‪ "4‬לתצהיר התובעת ‪ ;1‬להלן – "ההסכם‬
‫השני"(‪.‬בהסכם זה‪ ,‬הוגדל אחוז שכה"ט ל‪ 27%-‬משווי המקרקעין שיושבו‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪.8‬‬
‫במסגרת הערעור שהוגש על ידי העירייה‪ ,‬הורה בית המשפט העליון על הגשת סיכומים בכתב וכן‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫נקבע דיון ליום ‪ .27.7.06‬יצויין כי כשלושה חודשים טרם דיון זה נפטר מר אשר גנין ז"ל והתובעים‬
‫נכנסו בנעליו‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫בהסכם הפשרה הוסכם שהערעור יתקבל ופסק הדין יבוטל‪ ,‬אך מנגד תבוצע החזרה חלקית של‬
‫המקרקעין לתובעים‪ ,‬תוך קביעת הוראות שונות לענין המשך הליכי התכנון וכן בענייני מיסוי )נספח‬
‫‪ 6‬לתצהיר התובעת ‪ ;1‬להלן – "הסכם הפשרה"(‪ .‬הצדדים הגישו את הסכם הפשרה לאישור בית‬
‫המשפט העליון והדיון שנקבע בערעור בוטל‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪.10‬‬
‫כדבר שבעובדה‪ ,‬בסמוך לאחר חתימת הסכם הפשרה שילמו התובעים לעו"ד קמר שכר טרחה‬
‫בסכום כולל של ‪ ,₪ 1,290,776‬במספר תשלומים בחודשים ‪ 8/06‬עד ‪) 11/06‬נספח "‪ "7‬לתצהיר‬
‫התובעת ‪.(1‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪.11‬‬
‫לאחר הגשת הסכם הפשרה לאישור בית המשפט העליון‪ ,‬הגישו מספר חברים במועצת העיר בקשה‬
‫לבית המשפט העליון ובה עתרו שלא לתת תוקף של פסק דין להסכם הפשרה‪.‬‬
‫‪.9‬‬
‫לאחר הגשת הערעור‪ ,‬התנהל בין התובעים לבין העירייה משא ומתן אינטנסיבי שהבשיל לכדי הסכם‬
‫פשרה שנחתם ביום ‪ ,26.7.06‬יממה בלבד לפני הדיון שנקבע בערעור‪.‬‬
‫‪ 2‬מתוך ‪20‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫בית משפט השלום בהרצליה‬
‫ת"א ‪ 23939-12-11‬בן צור ואח' נ' משרד עו"ד‪ :‬משה קמר‬
‫תיק חיצוני‪:‬‬
‫אלה צורפו כמשיבים להליך וחודשים ספורים לאחר מכן הגישו תגובה ובה טענו בין היתר כי נפלו בו‬
‫פגמים רבים )נספח "‪ "8‬לתצהיר התובעת ‪.(1‬‬
‫ביום ‪ 6.3.08‬הודיע היועץ המשפטי לממשלה כי הוא חפץ להצטרף להליך‪ ,‬ואף הוא קבע כי הסכם‬
‫הפשרה "לוקה בפגמים מהותיים שיש בהם כדי להביא לבטלותו" )נספחים "‪ "10"-"9‬לתצהיר‬
‫התובעת ‪.(1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪.12‬‬
‫בד בבד התנהלו מגעים אינטנסיביים בין התובעים באמצעות עוה"ד קמר לבין העירייה והוועדה‬
‫המקומית בערוצים שונים‪ .‬ביום ‪ 15.10.06‬התכנסה פעם נוספת מועצת העיר לדון בהסכם עם‬
‫התובעים ובישיבה זו אושר ההסכם פעם נוספת בידי המועצה‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪.13‬‬
‫במחצית שנת ‪ 2007‬נחקר ראש העיר במשטרה בחשד לקבלת שוחד‪ ,‬ואילך חלה תפנית בכל‬
‫המתייחס להסכם הפשרה שנחתם בין התובעים לבין העירייה והוועדה המקומית‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫ביום ‪ 4.5.08‬התקיימה ישיבה של מועצת העיר ובה הוחלט על ביטול ההסכם שנחתם בין הצדדים‬
‫ועל רצון העירייה להמשיך ולהתדיין בערעור )נספח "‪ "11‬לתצהיר התובעת ‪ ,(1‬כאשר התובעים‬
‫הגישו עמדתם כי ראוי לאשר את הסכם הפשרה )נספח "‪ "12‬לתצהיר התובעת ‪.(1‬‬
‫‪.14‬‬
‫סופו של דבר‪ :‬ביום ‪ 12.6.08‬קבע בית המשפט העליון כי נוכח חזרת העירייה מהסכם הפשרה‪ ,‬אין‬
‫מנוס משמיעת הערעור גופו )נספח "‪ "15‬לתצהיר התובעת ‪.(1‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪.15‬‬
‫ביום ‪ 24.5.10‬ניתן בבית המשפט העליון פסק דין שקיבל את הערעור‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫בפסק הדין נקבע‪ ,‬בתמצית‪ ,‬כי אף אם נקודת המוצא תהא שההעברה ללא תמורה של המקרקעין‬
‫הינה אילוץ שדינו כמעשה הפקעה‪ ,‬הרי שעל אף השיהוי הממושך‪ ,‬הצורך הציבורי שהראתה העיריה‬
‫בהוצאת היתר להקמת גני ילדים )יממה לפני הדיון בערעור( מוביל למסקנה לא היתה מצידה זניחת‬
‫ההפקעה ‪ ,‬ולכן יש לקבל את הערעור )כב' השופטים פוגלמן וחיות(‪.‬‬
‫יצויין כי כב' השופט עמית הגיע למסקנה של קבלת הערעור ללא אותה הנחה אמורה קרי קבע כי‬
‫מדובר בהעברה רצונית ולא בהפקעה ולכן שאלת זניחת ההפקעה איננה רלבנטית )נספח "‪"15‬‬
‫לתצהיר התובעת ‪ ;1‬להלן – "פסה"ד של בית המשפט העליון"(‪.‬‬
‫‪.16‬‬
‫לאחר פסה"ד של בית המשפט העליון‪ ,‬נזרעו בין הצדדים ניצניה של מחלוקת שעניינה תשלום‬
‫שכה"ט ששולם‪.‬‬
‫‪ 3‬מתוך ‪20‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫בית משפט השלום בהרצליה‬
‫ת"א ‪ 23939-12-11‬בן צור ואח' נ' משרד עו"ד‪ :‬משה קמר‬
‫תיק חיצוני‪:‬‬
‫‪.17‬‬
‫לפיכך‪ ,‬התובעים ידרשו מעו"ד קמר להשיב להם את שכה"ט ששולם אך הוא סירב לעשות זאת‪.‬‬
‫עו"ד קמר הציע לתובעים להגיש תביעה חדשה נגד העיריה במסגרתה יעתרו לקבלת פיצוי בגין הפרת‬
‫הסכם הפשרה כולל שכה"ט ששולם‪ .‬לאחר דין ודברים‪ ,‬התובעים לא נענו לפנייתו זו של עו"ד קמר‬
‫וסירבו להגיש תביעה נוספת‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫לאחר זמן קצר‪ ,‬הוגשה התביעה שבפניי‪ .‬כאמור‪ ,‬בד בבד עם הגשת כתב ההגנה מטעמו‪ ,‬הגיש עו"ד‬
‫קמר מטעמו כתב תביעה שכנגד ע"ס ‪ ₪ 2,500,000‬לתשלום הסכומים המגיעים לו לטענתו‬
‫מהתובעים על בסיס ההסכם השני‪ ,‬נוכח הסכם הפשרה המתיימר להקנות לתובעים זכויות חלקיות‬
‫במקרקעין ונוכח סירובם להגיש תביעה נוספת נגד העיריה‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫השאלות הטעונות הכרעה‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪.18‬‬
‫בתיק זה הצדדים הכבירו בראיות וטיעונים עובדתיים ומשפטיים‪ .‬אציג להלן את השאלות‬
‫המרכזיות הטעונות הכרעה‪ ,‬ואדון בהן כסידרן‪ ,‬ראשון ראשון ואחרון אחרון‪:‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫א‪.‬‬
‫האם הסכמי שכה"ט והסכם הפשרה מזכים את עו"ד קמר בקבלת סכום כלשהו?‬
‫ב‪.‬‬
‫מהי העילה המשפטית לעתירת התובעים להשבת הכספים ששילמו?‬
‫ג‪.‬‬
‫האם ניהול המו"מ מול העיריה מהווה הפרת התחייבות מצד התובעים או חוסר תום לב‬
‫מצידם?‬
‫ד‪.‬‬
‫האם כריתת הסכם הפשרה גרמה לקבלת הערעור?‬
‫ה‪.‬‬
‫האם חלה על התובעים חובה לנקוט בהליך משפטי נוסף נגד העיריה?‬
‫ו‪.‬‬
‫האם ניתן‪ ,‬ראוי וצודק לפטור את עו"ד קמר מהשבה מלאה או חלקית של הסכומים‬
‫ששולמו לו?‬
‫ז‪.‬‬
‫האם עומדת לעו"ד קמר טענת קיזוז בגין שכר ראוי בגין הטיפול בנוגע להסכם הפשרה?‬
‫ח‪.‬‬
‫האם זכאי עו"ד קמר לסכומים הנתבעים על ידו בתביעה שכנגד?‬
‫‪ 4‬מתוך ‪20‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫בית משפט השלום בהרצליה‬
‫ת"א ‪ 23939-12-11‬בן צור ואח' נ' משרד עו"ד‪ :‬משה קמר‬
‫תיק חיצוני‪:‬‬
‫האם הסכמי שכה"ט והסכם הפשרה מזכים את עו"ד קמר בקבלת סכום כלשהו מאת התובעים?‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪.19‬‬
‫מפאת חשיבות הדברים‪ ,‬אצטט מההסכם הראשוןאת הקטע הרלבנטי למחלוקת שבפני‪:‬‬
‫" במעמד חתימת התחייבות זו אנו משלמים לעוה"ד קמר סכום השווה ל‪-‬‬
‫‪ 2,500‬דולר בצירוף מס – ערך מוסף‪.‬‬
‫אם יוסכם על החזרת החלקה‪ ,‬כולה או מקצתה‪ ,‬לידינו‪ ,‬בין לפני הגשת‬
‫תביעה לבית המשפט בערכאה הראשונה‪ ,‬או אם ייקבע כך בפסק – דין של‬
‫בית המשפט בערכאה הראשונה‪ ,‬נוסיף על הסכום הנקוב בסעיף ‪ 1‬דלעיל‬
‫ונשלם לעוה"ד קמר סכום בשיעור של ‪ % 18‬בצירוף מס – ערך מוסף משוויו‬
‫של אותו חלק מהחלקה שיוחזר‪ .....‬שווי החלקה ייקבע על ידי השמאי‬
‫חיים בן ארי וקביעתו תהיה סופית ומחייבת‪.‬‬
‫אם יוסכם או ייפסק‪ ,‬כי במקום החזרת החלקה או בנוסף להחזרתה נקבל‬
‫כספים או כל טובת הנאה אחרת‪ ,‬נוסיף ונשלם לעוה"ד קמר שכר טרחה‬
‫בשיעור ‪ % 18‬בצירוף מס – ערך מוסף מאותם כספים וטובות – הנאה‪.‬‬
‫‪ ....‬בנוסף על שכר הטרחה האמור‪ ,‬עוה"ד קמר יהיה זכאי לשכר הטרחה‬
‫וההוצאות שייפסקו בהליכי הביניים"‪.‬‬
‫‪.20‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫ובהסכם השני‪ ,‬שנכרת לאחר הגשת ערעור העיריה‪ ,‬והחליף את ההסכם הראשון‪ ,‬בכל הנוגע לסעיף ‪2‬‬
‫‪19‬‬
‫לו )הסעיף הדן בזכאות לשכ"ט ושיעורו(‪:‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫"במעמד חתימת התחייבות זו אנו משלמים לעוה"ד קמר סכום השווה ל‪-‬‬
‫‪ 2,500‬דולר בצירוף מס – ערך מוסף‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬מוסמך עוה"ד קמר לגבות מהעירייה ומהוועדה המקומית כשכר‬
‫טרחתו את הסכום שנפסק בסך – ‪ ₪ 30,000‬בצירוף מס‪ -‬ערך מוסף‪.‬‬
‫בנוסף על הסכומים ששולמו בעבר ועל הסכומים שבסעיף ‪ 1‬דלעיל‪ ,‬נוסיף‬
‫ונשלם לעוה"ד קמר סכום בשיעור של ‪ % 27‬כולל מס – ערך מוסף משווי‬
‫השטח שיוחזר לנו בחלקה ‪ 489‬בגוש ‪ 6417‬ברמת השרון‪ .‬בין אם ההחזרה‬
‫תהיה בפשרה ובין אם בפסק דין של בית המשפט‪ ....‬שווי החלקה ייקבע‬
‫על ידי השמאי חיים בן ארי וקביעתו תהיה סופית ומחייבת‪ .‬סעיף זה‬
‫מחליף את סעיף ‪ 2‬להתחייבותנו מיום ‪.30/09/2003‬‬
‫אם יוסכם או ייפסק‪ ,‬כי במקום החזרת החלקה או בנוסף להחזרתה נקבל‬
‫כספים או כל טובת הנאה אחרת‪ ,‬נוסיף ונשלם לעוה"ד קמר שכר טרחה‬
‫בשיעור ‪ % 27‬כולל מס – ערך מוסף מאותם כספים וטובות הנאה‪.‬‬
‫‪ 5‬מתוך ‪20‬‬
‫בית משפט השלום בהרצליה‬
‫ת"א ‪ 23939-12-11‬בן צור ואח' נ' משרד עו"ד‪ :‬משה קמר‬
‫תיק חיצוני‪:‬‬
‫‪ ...‬בנוסף על שכר הטרחה האמור‪ ,‬עוה"ד קמר יהיה זכאי לשכר הטרחה‬
‫וההוצאות שייפסקו בהליכי הביניים"‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪.21‬‬
‫מושכלות יסוד המה‪ ,‬כי על מנת לפרש חוזה‪ ,‬יש לבחון הן את לשונו והן את נסיבותיו‪ .‬ראו בענין זה‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬דנ"א ‪ 2045/05‬ארגון מגדלי ירקות אגודה חקלאית ואח' נ' מדינת ישראל )‪.(11.5.06‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪.22‬‬
‫תחילה ללשון ההסכם‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪.23‬‬
‫לשון ההסכם כפי שצוטטה לעיל‪ ,‬מזכירה את המילים "יוחזרו"‪" ,‬החזרה" ו"נקבל"‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫לדידי‪ ,‬אין ספק כי לשון זו שבה נקטו הצדדים מלמדת כי כוונת הצדדים לכך שתבוצע קבלה‬
‫והחזרה בפועל‪ ,‬כפי שצוין לעיל‪.‬‬
‫‪.24‬‬
‫בנוסף‪ ,‬תכליתם המסחרית של ההסכמים מובילה למסקנה זו‪ ,‬שכן מטרתם העסקית של התובעים‬
‫‪14‬‬
‫בבואם להתקשר עם עו"ד קמר היתה השבת הזכויות במקרקעין‪ ,‬כעולה מתצהירה של התובעת ‪1‬‬
‫ומהגיונם של דברים‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫לענין פרשנות חוזה בהתאם להגיונו המסחרי ראו ע"א ‪ 4956/90‬פזגז חברה לשיווק בע"מ נ' גזית‬
‫הדרום בע"מ‪ ,‬פ"ד מו)‪.35 (4‬‬
‫אזכיר את ההלכה הפסוקה לפיה במקרה של ספק פרשנות מסמך הרי שזה פועל לרעת המנסח‪,‬‬
‫שהינו עו"ד קמר‪ ,‬ועל כך אין חולק )ראו למשל ע"א ‪ 9609/01‬מול הים )‪ (1978‬בע"מ נ' עו"ד שגב‪,‬‬
‫‪.(28.3.04‬‬
‫‪24‬‬
‫‪.25‬‬
‫אף התנהגותו של עו"ד קמר מובילה למסקנה זו‪ .‬כזכור הסכם הפשרה נחתם בחודש יולי ‪ .2006‬אם‬
‫היה סבור עו"ד קמר כי מגיעים לו ‪ 27%‬משווי טובת ההנאה שצמחה לתובעים באותה עת‪ ,‬היה עליו‬
‫לפנות לשמאי בן ארי הקבוע בהסכם השני על מנת שישום את שוויה‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫תחת זאת‪ ,‬פעל עו"ד קמר במשך מספר שנים על מנת לאשר את הסכם הפשרה ללא שהוא מפנה‬
‫לתובעים דרישה כספית נוספת כלשהי‪ .‬גם השמאי בן ארי בהודה בעדותו כי כלל לא נתבקש להכין‬
‫חוו"ד שמאי מכח הסכם שכה"ט‪ ,‬שכן כלל לא היה מודע לכך שמונה כשמאי מכריע )עמ' ‪17‬‬
‫לפרוטוקול‪ ,‬ש' ‪ .(14 – 10‬סבורני כי בהתנהגותו זו גילה עו"ד קמר את דעתו כי לא די בעצם חתימת‬
‫הסכם הפשרה והוא מנוע כעת מלטעון אחרת‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫‪ 6‬מתוך ‪20‬‬
‫בית משפט השלום בהרצליה‬
‫ת"א ‪ 23939-12-11‬בן צור ואח' נ' משרד עו"ד‪ :‬משה קמר‬
‫תיק חיצוני‪:‬‬
‫‪.26‬‬
‫טוען עו"ד קמר )פרק ט' לסיכומיו(‪ ,‬כי זכותו לקבל את שכה"ט קמה עם ההגעה להסכמה מול‬
‫העיריה‪ ,‬שכן בהסכם השני נרשם "אם יוסכם" וכי "המועד לתשלום הוא תוך ‪ 30‬יום מיום ההגעה‬
‫להסכמה"‪ .‬אין בידי לקבל טענה זו‪.‬‬
‫‪.27‬‬
‫ראשית‪ ,‬כאמור‪ ,‬כוונת הצדדים היתה שתבוצע השבה בפועל של המקרקעין ולא רק הסכמה על‬
‫‪5‬‬
‫השבה‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫שנית‪ ,‬חוזה צריך שיהא חוקי ולא נוגד את תקנת הציבור ואין צורך להרחיב בסוגיה זו‪ .‬מספר‬
‫צדדים הגישו התנגדויות לאישורו של ההסכם‪ ,‬ואף היועץ המשפטי לממשלה בכבודו ובעצמו קבע‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫כי ההסכם "לוקה במספר פגמים מהותיים‪ ,‬שיש בהם כדי להביא לבטלותו" )סעיף ‪ 14‬לנספח ‪10‬‬
‫לתצהיר התובעת ‪.(1‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫העיריה עצמה הודיעה‪ ,‬כי נוכח האמור היא עצמה חוזרת בה מהסכם הפשרה )סעיף ‪ 6‬לנספח "‪"11‬‬
‫לתצהיר התובעת ‪ .(1‬בית המשפט העליון קבע כי נוכח חזרת העיריה מהסכם הפשרה‪" ,‬אין מנוס‬
‫משמיעת הערעור גופו"‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪.28‬‬
‫היועמ"ש הוסיף וקבע כי לא התקבל אישור שר הפנים להעברת המקרקעין כנדרש בסעיף ‪188‬‬
‫לפקודת העיריות‪ ,‬לא הונחה חוות דעת משפטית בפני מועצת העיריה טרם אישורו ועוד‪.‬‬
‫‪.29‬‬
‫‪19‬‬
‫ממילא‪ ,‬הסכם הפשרה לא אושר‪ ,‬העיריה חזרה בה מחתימתו‪ ,‬ולכן איננו בבחינת סוף פסוק‪ ,‬וטענת‬
‫עו"ד קמר כי מגיע לו שכ"ט בשל עצם חתימתו‪ ,‬ללא שאושר או יושם‪ ,‬וללא שצמחו ממנו לתובעים‬
‫פירות כלשהם‪ ,‬דינה דחיה וזאת ללא שיהא צורך להכריע בטענת עו"ד קמר כי הסכם הפשרה חוקי‬
‫אם לאו‪.‬‬
‫מהי העילה המשפטית לעתירת התובעים להשבת הכספים ששולמו?‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪.30‬‬
‫בפרק ט' לסיכומיו טוען עו"ד קמר כי התובעים לא הצביעו על המקור החוקי המאפשר להם לדרוש‬
‫את השבת הכספים ששולמו לו‪.‬‬
‫‪.31‬‬
‫לשיטתו‪ ,‬אין הוראה כזו בהסכמים בין הצדדים והכספים לא שולמו על תנאי וכיוון שמילא אחר כל‬
‫התחייבויותיו בהסכמים‪ ,‬אין מקום להשבה לרבות בשל כך שההסכמים לא בוטלו‪ .‬עוד מציין עו"ד‬
‫קמר כי אף אין מקום להשיב את הכספים מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪ 7‬מתוך ‪20‬‬
‫בית משפט השלום בהרצליה‬
‫ת"א ‪ 23939-12-11‬בן צור ואח' נ' משרד עו"ד‪ :‬משה קמר‬
‫תיק חיצוני‪:‬‬
‫‪.32‬‬
‫דין הטענות הנ"ל דחיה‪ .‬המקור הראשוני ליחסי הצדדים הינו ההסכמים ביניהם ועל סמכם יש‬
‫לבחון האם עו"ד קמר רשאי להחזיק בכספים ששולמו לו‪ ,‬ואם אינו רשאי לעשות זאת‪ ,‬הרי שעליו‬
‫להשיבם שכן הוא מחזיק בהם בניגוד להסכמים‪.‬‬
‫‪.33‬‬
‫בהקשר זה ראוי להתייחס לנסיבות ביצוע התשלום‪ .‬בתצהירה ציינה התובעת ‪ 1‬כי שילמו את‬
‫‪5‬‬
‫הכספים לפי דרישת עו"ד קמר‪ ,‬ומתוך הסתמכות על דבריו כי‪:‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫"אין ספק שבית המשפט העליון יאשר את הסכם הפשרה‪...‬בתוך כך‪ ,‬נתנו את אמוננו ומבטחנו‬
‫בנתבע כי במקרה בו בית המשפט העליון יימנע מלאשר את הסכם הפשרה ויינתן פסק דין המקבל‬
‫את הערעור‪ ,‬הרי שהכספים יוחזרו לנו במלואם‪) ...‬סעיף ‪ 16‬לתצהיר(‪.‬‬
‫בחקירתה חזרה התובעת ‪ 1‬על הדברים כאשר נשאלה האם היתה לה סיבה לחשוב שהסכם הפשרה‬
‫לא יאושר בבית המשפט העליון‪:‬‬
‫"לא היתה לנו סיבה לחשוב‪ ,‬קיבלנו את דבריו של הנתבע‪ ,‬סמכנו עליו‪ ,‬הלכנו אחריו בעיניים‬
‫עצומות‪ ,‬הוא אמר שאין ספק שביהמ"ש יאשר את הסכם הפשרה" )עמ' ‪ 12‬לפרוטוקול‪ ,‬ש' ‪– 19‬‬
‫‪.(23‬‬
‫‪18‬‬
‫‪.34‬‬
‫עו"ד קמר מציין בהקשר זה כי לאחר חתימת הסכם הפשרה הגיעו למשרדו התובעים ‪ ,2-3‬ביום‬
‫‪ ,30.7.06‬על מנת להסדיר את תשלום שכה"ט וסוכם כי תשלום מקדמה תוך ימים ספורים )סעיף ‪44‬‬
‫לתצהיר(‪ .‬ההתייחסות הבאה לענין זה בתצהירו הינה בסעיף ‪ ,56‬בו מציין עו"ד קמר כי ביום‬
‫‪ ,3.10.06‬לאחר צירוף חברי האופוזיציה בעיריה כמשיבים‪ ,‬סוכם כי התובעים ישלמו מקדמה נוספת‬
‫במספר תשלומים‪ .‬עו"ד קמר מכחיש את טענת התובעת ‪ 1‬וטוען כי לא דובר על כך שאם הסכם‬
‫הפשרה לא יאושר לא יהיה זכאי לכספים וישיבם )סעיף ‪ .(57‬יחד עם זאת אין חולק כי עו"ד קמר‬
‫סבור שהסכם הפשרה תקף‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪.35‬‬
‫מקובלת עלי עדותה של התובעת ‪ .1‬עדות זו מתחזקת מכח דברי עו"ד קמר עצמו‪ ,‬שאמר לתובעים‬
‫בזמן אמת כי ההסכם יאושר‪ ,‬מה גם שהוא מביע עמדה זו בדבר תוקף ההסכם מאז ועד היום )ראו‬
‫פרק ז' לסיכומיו(‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫פשיטא‪ ,‬ביצוע התשלומים בוצע על סמך אמירות אלה של עו"ד קמר‪ ,‬תוך אמונה בו ובעצותיו וכן‬
‫בדבריו שישיב את הכספים אם הסכם הפשרה לא יאושר ולמצער הערעור יתקבל‪ ,‬מה שאירע‬
‫לבסוף‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪ 8‬מתוך ‪20‬‬
‫בית משפט השלום בהרצליה‬
‫ת"א ‪ 23939-12-11‬בן צור ואח' נ' משרד עו"ד‪ :‬משה קמר‬
‫תיק חיצוני‪:‬‬
‫‪.36‬‬
‫‪.37‬‬
‫מקור נוסף להשבת הכספים הינו חוק עשיית עושר ולא במשפט‪ ,‬תשל"ט – ‪) 1979‬להלן – חוק עשיית‬
‫עושר ולא במשפט(‪ .‬סעיף ‪ 1‬לחוק זה קובע כי‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫"מי שקיבל שלא על פי זכות שבדין נכס‪ ,‬שירות או טובת הנאה אחרת )להלן ‪ -‬הזוכה( שבאו לו‬
‫‪3‬‬
‫מאדם אחר )להלן ‪ -‬המזכה(‪ ,‬חייב להשיב למזכה את הזכיה"‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫טוען עו"ד קמר כי התעשרות שהינה על סמך חוזה תקף אינה התעשרות שלא כדין‪ .‬ודאי שטענה זו‬
‫נכונה עקרונית אף בענייננו‪ ,‬אך כפי שנקבע לעיל‪ ,‬ההסכמים בין הצדדים אינם מזכים את עו"ד קמר‬
‫בקבלת הכספים ששולמו לו ולכן לא קמה לעו"ד קמר הזכות לקבלת הכספים )זולת הסכמה‬
‫מותנית‪ ,‬ועל כך להלן(‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫טוען עו"ד קמר כי אין זה צודק להורות על השבת הכספים‪ .‬בטענה זו אדון להלן לאחר שאתייחס‬
‫למחלוקות נוספות הרלבנטיות להכרעה בטענה זו‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫האם ניהול המו"מ מול העירייה מהווה הפרת התחייבות של התובעים או עוולה אחרת כלפי עו"ד קמר ?‬
‫‪11‬‬
‫‪.38‬‬
‫טוען עו"ד קמר כי התובעים דרשו ממנו לנהל מו"מ עם העיריה ובכך גרמו לדחית מועד הדיון‬
‫בערעור‪ ,‬כאשר לשיטתו באם הדיון היה מתקיים במועדו‪ ,‬היה נדחה‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪.39‬‬
‫סבורני כי יש לדחות את הטענה הראשונה‪ ,‬הן ברמה העובדתית והן ברמה המשפטית‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫‪.40‬‬
‫אכן‪ ,‬התובע ‪ 2‬היה מעורב באופן אישי במגעים מול העיריה בכל הקשור להסכם הפשרה‪ .‬יחד עם‬
‫זאת‪ ,‬מהראיות שבפני עולה כי עו"ד קמר לא התנגד להסכם הפשרה‪ ,‬תמך בו וניסה בכל כוחו לגרום‬
‫לאישורו‪ .‬כך העידה התובעת ‪ ,1‬שעדותה מקובלת עלי‪ ,‬באומרה כי‪:‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫"לאורך כל הדרך הנתבע תמך בהסכם ודחף אותנו‪...‬מי שדחף וארגן את ההסכם היה הנתבע‪,‬‬
‫איציק )התובע ‪ – 2‬י‪.‬ש‪ (.‬היה שליח" )עמ' ‪ 10‬לפרוטוקול‪ ,‬ש' ‪ 13 – 12‬וש' ‪.(19‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫כמבואר להלן‪ ,‬עו"ד קמר ניסח טיוטות של הסכם הפשרה‪ ,‬שנחתם במשרדו‪ ,‬הוגש לבית המשפט‬
‫העליון והוא פעל בנחישות להגן על תוקפו )נספח "‪ "12‬לתצהיר התובעת ‪.(1‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫בתצהירו אף מציין עו"ד קמר את השתלשלות העניינים‪ :‬לשיטתו‪ ,‬התובע ‪ 2‬דיווח לו על מגעים מול‬
‫העיריה ביום ‪ 26.5.06‬ועו"ד קמר אמר לו שלא יסכים לדחית הדיון בערעור אלא אם כמובן ייחתם‬
‫הסכם )סעיף ‪ .(26‬עו"ד קמר מציין כי ביום ‪ 29.6.06‬השתתף בפגישה עם ראש העיר והיועץ המשפטי‬
‫לעיריה ולאחר מכן עם סגן ראש העיר )סעיפים ‪ .(29-30‬בהמשך מצהיר עו"ד קמר כי הכין טיוטת‬
‫הסכם והשתתף בהמשך המו"מ )סעיפים ‪ .(32-36‬עו"ד קמר הכין טיוטה נוספת ולבסוף נחתם הסכם‬
‫וכן בקשה מוסכמת לדחית הדיון )סעיפים ‪.(37-32‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪.41‬‬
‫‪ 9‬מתוך ‪20‬‬
‫בית משפט השלום בהרצליה‬
‫ת"א ‪ 23939-12-11‬בן צור ואח' נ' משרד עו"ד‪ :‬משה קמר‬
‫תיק חיצוני‪:‬‬
‫‪.42‬‬
‫בהינתן האמור‪ ,‬נקבע כמימצא עובדתי כי עו"ד קמר היה מעורב בכל רמ"ח אבריו במו"מ‪ ,‬בניסוח‬
‫ההסכם ובפגישות מול נציגי העיריה‪ ,‬תמך בהסכם וניסה לשכנע את בית המשפט העליון בתוקפו‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪.43‬‬
‫ממילא‪ ,‬לא ברור מדוע בא עו"ד קמר כעת בטרוניה לתובעים בהקשר זה‪ .‬אילו היה עו"ד קמר מודיע‬
‫לתובעים בזמן אמת כי הוא מסרב לטפל במו"מ ובהסכם הפשרה‪ ,‬שכן אלו פוגעים באינטרסים‬
‫שלהם )ושלו(‪ ,‬וטוען בפניהם כי יש לקיים את הדיון בערעור במועד ובכל מקרה לא יסכים להשבת‬
‫הכספים אם הם עומדים על כריתת הסכם הפשרה‪ ,‬היה יכול להעלות טענותיו אלו כעת )ואיני קובע‬
‫כי היו מתקבלות(‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫העלאת טענה מסוג זה כעת הינה חסרת תום לב ובגדר חוכמה בדיעבד ולכן דינה דחיה‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪.44‬‬
‫זאת ועוד‪ .‬התובעים סמכו על ייעוצו של עו"ד קמר ודבריו כי הסכם הפשרה יאושר והוא חוקי‪ .‬סופו‬
‫של דבר‪ ,‬בית המשפט העליון לא אישר את ההסכם והיועץ המשפטי לממשלה קבע כי הוא אינו‬
‫חוקי‪ .‬בכל הכבוד‪ ,‬טענותיו של עו"ד קמר כעת בדבר חוקיות ההסכם‪ ,‬שאין בדעתי לדון בהן‪ ,‬הינן‬
‫בגדר דעתו המשפטית הפרטית בלבד‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪.45‬‬
‫אציין‪ ,‬כי אין בפני כל ראיה של ממש שעשויה להוביל לקביעות חרות‪ .‬טענת עו"ד קמר בדבר‬
‫‪13‬‬
‫אינטרסים של התובעים בקשר למקרקעין אחרים בתחום הרשות המקומית נטענו בעלמא‬
‫וכספקולציה‪ ,‬ובהקשר זה מקובלת עלי עדות התובעת ‪ 1‬שהכחישה זאת )ר' דבריה בעמ' ‪13‬‬
‫לפרוטוקול ש' ‪ 31- - 25‬ועמ' ‪ 15‬ש' ‪.(25 – 15‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫לפיכך‪ ,‬מכלל נסיבות הענין עולה כי התובעים פעלו בתום לב מלא כאשר ניהלו – ביחד עם עו"ד קמר‬
‫– מו"מ עם העיריה‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪.47‬‬
‫כפי שצויין לעיל‪ ,‬עו"ד קמר תמך בהסכם הפשרה‪ ,‬ניסחו והגן עליו בכל כוחו‪ .‬לכן‪ ,‬הדיון בשאלה זו‬
‫הינו בבחינת למעלה מהדרוש בלבד‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪.48‬‬
‫טוען עו"ד קמר כי אם היה מתקיים דיון בערעור בחודש יולי ‪ ,2006‬כפי שנקבע במקור‪ ,‬הערעור היה‬
‫נדחה‪ .‬עו"ד קמר מפנה גם לעמדת היועץ המשפטי לעיריה )ראה סעיף ‪ 59‬לתצהיר ונספח טו'(‪.‬‬
‫לתמיכה בטענה זו מציין עו"ד קמר כי הצורך הציבורי במקרקעין קם רק לאחר שהועדה המקומית‬
‫לתכנון ולבניה הוציאה היתר בניה לגני ילדים במקרקעין יום לפני הדיון בערעור בשנת ‪) 2010‬נספח‬
‫כד' לתצהירו(‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪.46‬‬
‫האם כריתת הסכם הפשרה גרמה בסופו של דבר לדחיית הערעור בבית המשפט העליון?‬
‫‪ 10‬מתוך ‪20‬‬
‫בית משפט השלום בהרצליה‬
‫ת"א ‪ 23939-12-11‬בן צור ואח' נ' משרד עו"ד‪ :‬משה קמר‬
‫תיק חיצוני‪:‬‬
‫‪.49‬‬
‫אכן‪ ,‬הצורך הציבורי האמור לא היה קיים בחודש יולי ‪ .2006‬יחד עם זאת‪ ,‬אין כל וודאות כי אכן‬
‫הערעור היה נדחה‪ .‬עיון מדוקדק בפסק דינו של כב' השופטת פוגלמן )בהסכמת כב' השופטת חיות(‬
‫מעלה כי ביהמ"ש העליון היה מוכן להניח‪ ,‬מבלי להכריע בכך‪ ,‬שההעברה ללא תמורה של‬
‫המקרקעין הינה אילוץ שדינו כמעשה הפקעה )סעיף ‪ 9‬לפסק דינו(‪ .‬או אז‪ ,‬על אף השיהוי הממושך‪,‬‬
‫הצורך הציבורי שהראתה העיריה של הקמת גני ילדים‪ ,‬אפילו באיחור‪ ,‬הוביל למסקנה כי לא היתה‬
‫מצידה זניחת ההפקעה‪ ,‬ולכן נפסק כי יש לקבל את הערעור‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪.50‬‬
‫צא ולמד‪ ,‬אם לא היה מוקם צורך ציבורי טרם הדיון הנדחה‪ ,‬היה בית המשפט העליון נזקק לשאלה‬
‫שלגביה לא הוכרע דבר בפסק דינו של כב' השופט פוגלמן‪ ,‬והיא האם הכללים הנוגעים להפקעה כגון‬
‫שיהוי וזניחת ההפקעה‪ ,‬חלים על ההעברה ללא תמורה שבוצעה במקרה זה‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫אין כל ודאות כי בית המשפט העליון היה עונה לשאלה זו בחיוב‪ ,‬והא ראיה כי כב' השופט עמית‬
‫הביע דיעה הפוכה בפסק הדין – ולפיה הכף נוטה למסקנה שמדובר בהעברה רצונית ולא בהפקעה‬
‫ולכן אין צורך להידרש לשאלה אם הוכחה זניחת ההפקעה‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪.51‬‬
‫טוען עו"ד קמר כי בסמוך לאחר פסק דינו של בית המשפט העליון‪ ,‬ביקשו ממנו התובעים להגיש‬
‫תביעה נגד העיריה על יסוד הסכם הפשרה‪ ,‬לרבות בשל שכה"ט ששולם לו ונזקים נוספים‪ .‬לדבריו‪,‬‬
‫לאחר מכן ביקשו אותו שלא להגיש את התביעה בשל כך שהם בונים ‪ 6‬קוטג'ים על חלקת האב‬
‫המנוח ולא חפצו בעימות מול העיריה‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪.52‬‬
‫ביום ‪ 20.3.11‬פנו התובעים לעו"ד קמר בכתב ויבקשו שיטפל בהגשת התביעה )נספח לא' לתצהיר‬
‫‪19‬‬
‫עו"ד קמר(‪ ,‬והוא הביע הסכמה מלאה לכך‪ ,‬ללא תשלום שכ"ט‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬טוען עו"ד קמר כי‬
‫התובעים חזרו בהם מהכוונה להגיש את התביעה‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪.53‬‬
‫כאמור‪ ,‬לשיטתו של עו"ד קמר‪ ,‬הסכם הפשרה תקף עד היום‪ .‬בפרק ז' לסיכומיו מפרט עו"ד קמר‬
‫את הנמקותיו‪ ,‬לרבות הנמקות משפטיות והעובדה שבתחילת הדרך עמדת העיריה בבית המשפט‬
‫העליון היתה כי ההסכם תקף‪ ,‬טענה נכונה כשלעצמה )ראו נספח יט' לתצהיר עו"ד קמר(‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪.54‬‬
‫הטענה כי בחירתו של לקוח שלא להגיש תביעה נוספת‪ ,‬שאיננה כלולה כלל ועיקר בהסכם שכה"ט‬
‫מול עוה"ד‪ ,‬מהווה חוסר תום לב‪ ,‬בנסיבות הענין שבפניי‪ ,‬מרחיקת לכת ואין בידי לקבלה‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫האם חלה על התובעים חובה לנקוט בהליך משפטי נוסף נגד העירייה ?‬
‫‪27‬‬
‫‪ 11‬מתוך ‪20‬‬
‫בית משפט השלום בהרצליה‬
‫ת"א ‪ 23939-12-11‬בן צור ואח' נ' משרד עו"ד‪ :‬משה קמר‬
‫תיק חיצוני‪:‬‬
‫הגשת תביעה נגד העיריה כפי שהוצע ע"י עו"ד קמר‪ ,‬בסך ‪ 16‬מליון ‪ ,₪‬כרוכה בהוצאות רבות‬
‫ובסיכון לא מבוטל‪ .‬תחילה האגרה‪ ,‬בשיעור ‪ 2.5%‬שמסתכמת בסכום עתק של ‪ ,₪ 400,000‬תשלום‬
‫למומחים וכן סיכון כי התביעה תידחה והתובעים יחוייבו בהוצאות הצד שכנגד‪ ,‬שיכולות להסתכם‬
‫בסכומי עתק בשש ואף בשבע ספרות‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫בענין זה‪ ,‬עיין בית המשפט בתכתובת בין הצדדים הנוגעת למגעים ביניהם בקשר להגשת תביעה נגד‬
‫העיריה‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫במכתב התובעים מיום ‪ 20.3.11‬נספח לא' לתצהיר עו"ד קמר מצויין כי הם מעוניינים שימשיך‬
‫לייצגם בתביעה נגד העיריה בגין הפרת הסכם הפשרה‪ ,‬אך מבקשים להכין הסכם בינם לבינו שיפרט‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫בין היתר אם נוהל השבת הכספים ששולמו לו על ידם‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫יתרה מזו‪ ,‬התובע ‪ 3‬שלח לעו"ד קמר הודעת מייל כחודש לפני כן )נספח כח' לתצהיר עו"ד קמר(‬
‫המתייחס לסיכום פגישה ביניהם‪.‬נרשם שם כי סוכם שעו"ד קמר הצהיר שלא יגבה שכ"ט ואגרות‬
‫)או הוצאות נוספות( הכרוכות בהגשת התביעה והוא נתבקש לאשר הפרוטוקול‪ .‬עו"ד קמר אינו‬
‫מתייחס בתצהירו למסמכים אלה ולא בכדי‪ .‬עיון במכתבו מיום ‪ 6.3.11‬לתובעים )נספח כח'( מגלה‬
‫לא היתה הסכמה בין הצדדים‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫כך למשל‪ ,‬במכתב זה מציין עו"ד קמר כי לא יגבה שכ"ט עבור הייצוג‪ ,‬אך אין אף מילה לגבי הוצאות‬
‫נוספות ואזכיר כי האגרה הסתכמה ב ‪.₪ 400,000 -‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪.56‬‬
‫נוסיף‪ ,‬כי הצעת עו"ד קמר היתה כי כספי שכה"ט יוותרו בידו עד תום בירור התביעה שהציע להגיש‬
‫)ראה סעיף ‪ 5‬למכתבו נספח ‪)17‬ב( לתצהיר התובעת ‪ (1‬ואם יקבלו שיפוי על הכספים "לא יהיה צורך‬
‫להיזקק לנשוא השבת הכספים ששולמו"‪ ,‬כלומר גם אם התביעה תיכשל‪ ,‬לא התחייב עו"ד קמר‬
‫להשיב את הכספים‪...‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪.57‬‬
‫צא ולמד‪ ,‬לא היתה כל הסכמה בין הצדדים בקשר לתנאי ההתקשרות ביניהם בכל הנוגע להגשת‬
‫התביעה נגד העיריה ובעיקר לענין השבת הכספים ששלומו‪ ,‬אם התביעה תיכשל‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪.58‬‬
‫בהקשר זה ראוי להתייחס לפסק הדין שניתן בע"א )מחוזי ת"א( ‪ 33150-02-12‬משה קמר עזבון‬
‫‪23‬‬
‫המנוח יהודה שמחה רוהלד ואח' )‪ ,(10.4.13‬תיק שבו היה עו"ד קמר צד‪ .‬במקרה זה נפסק בין‬
‫היתר‪ ,‬כי‪:‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫"הבעלות בנכס‪ ,‬כמו גם בזכות התביעה שייכות ללקוח )המנוח וקבוצת שלזינגר( וזכותו להחליט‬
‫מה ייעשה בהן" )סעיף ‪ 18‬לפסה"ד של כב' השופט ענבר(‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪.55‬‬
‫‪ 12‬מתוך ‪20‬‬
‫בית משפט השלום בהרצליה‬
‫ת"א ‪ 23939-12-11‬בן צור ואח' נ' משרד עו"ד‪ :‬משה קמר‬
‫תיק חיצוני‪:‬‬
‫‪.59‬‬
‫‪.60‬‬
‫‪.61‬‬
‫בהמשך נקבע כי הלקוח רשאי להפסיק את הטיפול אף אם לא הושלם ובלבד שכמובן שיובטח שכר‬
‫ראוי לעוה"ד עד אותו מועד )על דרכי ההוכחה של שכר ראוי – להלן(‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫בסעיף ‪ 19‬לפסה"ד נקבע כי בקשת הלקוח מעו"ד קמר להסיר את הסעד העיקרי ניתנה לאחר‬
‫שקילת הכדאיות הכלכלית והסיבה היתה עניינית ולגיטימית‪ .‬בפיסקאות ‪ 3-4‬לפסק דינה של כב'‬
‫השופטת שבח אף נקבע כי אין לכפות על לקוח לקיים הליך משפטי בניגוד לרצונו רק בגלל ציפיית‬
‫עוה"ד לשכ"ט‪ ,‬כמו שלא ניתן לכפות על חולה לעבור ניתוח רק משום שפנה לרופא‪ ,‬וכי "עידוד‬
‫ההתדיינות רק כדי לספק מקור הכנסה לעורך הדין – מנוגד להגיון כלכלי ולמדיניות שיפוטית‬
‫ראויה"‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫בענייננו‪ ,‬הלקוח כלל לא ביקש להפסיק את הייצוג וזה הסתיים בפסק הדין בבית המשפט העליון‪.‬‬
‫התביעה שביקש עו"ד קמר להגיש בשם התובעים לא היתה נשוא הסכמי שכה"ט בין הצדדים כלל‬
‫ועיקר וממילא אין לדבר על הפסקת ייצוג כלשהי‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫בבחינת למעלה מהדרוש אוסיף‪ ,‬כי ניתן להבין את החלטת התובעים שלא להגיש את התביעה‬
‫ולטעון כי הסכם הפשרה בתוקף גם לאור עמדת היועץ המשפטי לממשלה שקבע בחוות דעת‬
‫שהוגשה לבית המשפט העליון כי נפלו בו פגמים והוא בטל מעיקרו )ראה נספחים ‪ 8-11‬ו‪13-14-‬‬
‫לתצהיר התובעת ‪.(1‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫עם כל הכבוד לעו"ד קמר‪ ,‬כאשר רואים התובעים כי היועץ המשפטי לממשלה בכבודו ובעצמו סבור‬
‫כך‪ ,‬ובית המשפט העליון לא מאשר את ההסכם‪ ,‬מה להם כי יגישו תביעה מעין זו הטוענת את‬
‫ההיפך ?‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫זאת ועוד‪ .‬אחד הטעמים המרכזיים מבחינת העיריה לכרות את ההסכם היה ביטול פסק הדין של‬
‫בית המשפט המחוזי )ראה עמ' ‪ 91-92‬לפרוטוקול מוצעת העיריה נספח י' לתצהיר עו"ד קמר( וביטול‬
‫זה נזכר בהסכם הפשרה‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫מובן איפוא כי הא בהא תליא‪ ,‬וטענה של תוקף חלקי של הסכם הפשרה או תביעת פיצוי מכוחו‬
‫כאשר תנאי מרכזי של ביטול פסק הדין לא הוסכם )וביטולו בפסק דין "לא רצוני" מספר שנים לאחר‬
‫מכן אינו מעלה או מוריד כמובן( – הינה טענה שלא מתקבלת על הדעת‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫נזכיר‪ :‬מי שהפסיד במשפט בסופו של דבר היו התובעים‪ ,‬ולא עו"ד קמר‪ .‬עתירתם להשבת‬
‫המקרקעין נדחתה‪ .‬התובעים בעלי אינטרס לא פחות ואף יותר מעו"ד קמר להגן על הסכם‬
‫הפשרה‪ ,‬ואם החליטו שלא להגיש את התביעה‪ ,‬כבעלי אינטרס ראשון במעלה‪ ,‬הרי שזו זכותם‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫המלאה ועל רקע האמור לעיל‪ ,‬סבורני כי פעלו בתום לב מוחלט‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫‪ 13‬מתוך ‪20‬‬
‫בית משפט השלום בהרצליה‬
‫ת"א ‪ 23939-12-11‬בן צור ואח' נ' משרד עו"ד‪ :‬משה קמר‬
‫תיק חיצוני‪:‬‬
‫סיכומו של דבר‪ ,‬סבורני כי לא היה כל פסול או חוסר תום לב בהחלטת התובעים שלא להגיש את‬
‫התביעה נגד העיריה‪ .‬ממילא‪ ,‬אין בכך כדי להוות הגנה כנגד עתירת התובעים להשיב את כספם‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫התביעה הנגדית מבוססת על הטענה כי היתה חובה על התובעים להגיש את התביעה ועל הנחה כי‬
‫היו זוכים בה‪ .‬משנקבע כאמור‪ ,‬וכן נוכח העובדה שהטענה כי היו זוכים בתביעה הינה ספקולטיבית‬
‫ומרחיקת לכת ביותר‪ ,‬אף יש לדחות את התביעה שכנגד‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪.63‬‬
‫מוסיף וטוען עו"ד קמר כי סעיף ‪ 2‬לחוק עשיית עושר ולא המשפט‪ ,‬מאפשר לבית המשפט לפטור‬
‫מחובת השבה או חלקה‪ ,‬או ראה "נסיבות אחרות העושות את ההשבה בלתי‪-‬צודקת"‪ .‬גורס עו"ד‬
‫קמר כי בנסיבות הענין ההשבה בלתי צודקת ויש לפטור אותו מביצועה‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪.64‬‬
‫אכן‪ ,‬נפסק עקרונית לא אחת כי דיני ההשבה מכח עשיית עושר ולא במשפט יכול ויחולו גם על השבה‬
‫מכח דיני החוזים )ע"א ‪ 2702/92‬גינזברג נ' בן יוסף‪ ,‬פ"ד מז)‪ ;540,557 19‬ד"נ ‪ 20/82‬אדרס חומרי‬
‫בנין בע"מ נ' הרלו אנד ג'ונס‪ ,‬פ"ד מב)‪.(266 ,221 (1‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪.65‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬סבורני כי במצב הדברים שבפניי‪ ,‬אין תחולה לדיני עשיית עושר ולא במשפט‪ .‬סעיף ‪1‬‬
‫‪14‬‬
‫לחוק עשיית עושר ולא במשפט קובע כי "מי שקיבל שלא על פי זכות שבדין נכס‪ – "...‬חייב‬
‫בהשבתו‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫שכה"ט שולם ע"י התובעים לעו"ד קמר על תנאי‪ ,‬כפי שהצהירה התובעת ‪:1‬‬
‫‪17‬‬
‫"תשלום הכספים מצדנו היה כרוך במאמץ לא מבוטל וחלקנו אף נאלץ ליטול הלוואות לצורך‬
‫גיוסם‪ .‬ברם‪ ,‬אנו שילמנו לנתבע על בסיס דרישתו‪ ,‬ומתוך הסתמכות על דבריו כי אין ספק שבית‬
‫המשפט העליון יאשר את הסכם הפשרה‪...‬בתוך כך‪ ,‬נתנו את אמונתנו ומבטחנו בנתבע כי במקרה‬
‫בו בית המשפט העליון יימנע מלאשר את הסכם הפשרה ויינתן פסק דין המקבל את הערעור‪ ,‬הרי‬
‫שהכספים יוחזרו לידינו במלואם‪ ,‬משהנתבע לא היה זכאי‪ ,‬מדעיקרא‪ ,‬לתשלום שכר הטרחה על פי‬
‫ההסכם השני" )סעיף ‪.(16‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫התובעת ‪ 1‬חזרה על דברים אלה בעדותה‪ ,‬המקובלת עלי )ראה עמ' ‪ 11‬לפרוטוקול‪ ,‬ש' ‪.(23 – 21‬‬
‫‪24‬‬
‫בקטעים הרלבנטיים בתצהירו מציין עו"ד קמר כי ביום ‪ 30.7.06‬הגיעו אליו התובעים ‪ 2-3‬על מנת‬
‫להסדיר את שכר טרחתו וסוכם כי תשולם מקדמה תוך מספר ימים )סעיף ‪ (44‬ולאחר מספר‬
‫חודשים‪ ,‬ביום ‪ 3.10.06‬סוכם כי תשולם מקדמה נוספת ולאחר מכן את היתרה )סעיף ‪ .(56‬עו"ד קמר‬
‫אינו מכחיש בתצהירו את דברי התובעת ‪ ,1‬בתצהירה שהוגש כמובן לפני תצהירו ולא טוען כי‬
‫הכספים שולמו ללא תנאי‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪.62‬‬
‫האם ניתן‪ ,‬ראוי וצודק לפטור את עו"ד קמר מהשבה מלאה או חלקית של הכספים ששולמו לו?‬
‫‪.66‬‬
‫‪ 14‬מתוך ‪20‬‬
‫בית משפט השלום בהרצליה‬
‫ת"א ‪ 23939-12-11‬בן צור ואח' נ' משרד עו"ד‪ :‬משה קמר‬
‫תיק חיצוני‪:‬‬
‫‪.67‬‬
‫לפיכך‪ ,‬נקבע כמימצא עובדתי כי הכספים שולמו לעו"ד קמר על תנאי‪ ,‬כי הסכם הפשרה‬
‫יאושרואם לאו‪ ,‬יושבו‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ממילא‪ ,‬אין המדובר בכספים ששולמו "לא על פי זכות שבדין"‪ ,‬וכוונתי איננה לזכות הנובעת‬
‫מההסכמים בין הצדדים‪ ,‬אלא להסכמה המותנית של התובעים‪ .‬נוכח האמור‪ ,‬הרי שסעיף ‪ 2‬לחוק‬
‫עשיית עושר ולא במשפט‪ ,‬המאפשר לפטור בנסיבות מסויימות מחובת השבה או חלקה‪ ,‬לא חל‬
‫בענייננו‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫למעלה מהדרוש‪ ,‬אתייחס אף למצב בו חוק עשיית עושר ולא במשפט חל על הסיטואציה שבפניי‪.‬‬
‫בע"א ‪ 5393/03‬פרג' נ' מיטל‪ ,‬פ"ד נט)‪ ,337 (5‬בסעיף ‪ 11‬לפסק דינה של כב' השופטת פרוקצ'יה‪ ,‬נקבע‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫בהקשר לסעיף ‪ 2‬לחוק עשיית עושר ולא במשפט כך‪:‬‬
‫" הוראה זו חולשת גם על דין ההשבה מכח סעיף ‪ 21‬לחוק ‪ ,‬והיא נותנת בידי בית המשפט‬
‫במקרים מיוחדים וחריגים כלים להתאים את הסדרי ההשבה באופן שי ביאו לתוצאות‬
‫צודקות ביחסים שבין הצדדים המעורבים ) פרידמן ‪ ,‬כהן ‪ ,‬שם ‪ ,‬עמ ' ‪ .( 1201‬במסגרת סעיף ‪2‬‬
‫ל חוק עשיית עושר ולא במשפט ניתן לטעון לטעמים של צדק ויושר בהחלת עקרונות‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪Chitty, On‬‬
‫‪15‬‬
‫‪ ; Contracts, 28th ed. 1999, § 30-009‬פרידמן ‪ ,‬דיני עשיית עושר ולא במשפט‪ ,‬כרך‬
‫‪16‬‬
‫ב '‪ ,‬סעיף ‪ .( 29.3‬במסגרת כללי היוש ר ‪ ,‬מוסמך בית המשפט לשקול במקרים יוצאי דופן‬
‫את התנהגותם של הצדדים שברקע תביעת ההשבה ‪ ,‬ולהורות על היקף השבה כנגזר‬
‫מהתנהגות זו ‪ .‬במצבים אלה ‪ ,‬התנהגות הצדדים נבחנת על רקע הקודם להתקשרות‬
‫ביניהם ‪ ,‬על בסיס נסיבות שארעו במהלך תקופת ההתקשרות ‪ ,‬ואפשר גם על פי נסיבות‬
‫שארע ו לאחר ביטול החוזה ‪ .‬גם בשלב אחרון זה עשויה להיות משמעות להתנהגות‬
‫הצדדים ביחס להיקף ההשבה שיורה עליו בית המשפט ‪ .....‬בדרך זו ‪ ,‬יתכן צורך במקרים‬
‫חריגים להשוות את תרומתם של הצדדים להיווצרות העילה להשבה ‪ ,‬ולהיקף הנזק‬
‫שנגרם ‪...‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫הגנה כללית של טעמי צדק ויושר מציבה‪ ,‬אפוא‪ ,‬בעצם טיבה‪ ,‬את התנהגות הצדדים במוקד שיקול‬
‫הדעת השיפוטי‪ .‬היא בוחנת את שאלת האשם של מבקש ההקלה או פטור מהשבה; היא משווה‬
‫את תרומתם של הצדדים להיווצרות הצורך בהשבה‪ ,‬להיקף הנזק שנגרם‪ ,‬ולהיווצרות הנסיבות‬
‫שבגינן מתבקשת הגנה שבצדק וביושר; היא מאפשרת התחשבות בעקרונות של צדק חלוקתי‪,‬‬
‫החותר לעשיית צדק בין הצדדים לחוזה על פי מצבם האובייקטיבי )א‪ .‬פורת‪ ,‬שיקולי צדק בין‬
‫הצדדים לחוזה ושיקולים של הכוונת התנהגויות בדיני החוזים של ישראל‪ ,‬עיוני משפט כב)‪(3‬‬
‫‪ ;649-657 ,647‬מ‪ .‬מאוטנר‪ ,‬יוצרי סיכונים ונקלעי סיכונים – הגנתו של המסתמך על מצג הזולת‬
‫בחקיקה האזרחית החדשה‪ ,‬משפטים ט"ז )תשמ"ו( ‪"92‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫ההשבה ‪ ) .‬ע " א ‪ 827 /76‬ישראל נ ' בנק הפועלים ‪ ,‬פ " ד לב ) ‪; 159 , 153 ( 1‬‬
‫‪ 15‬מתוך ‪20‬‬
‫בית משפט השלום בהרצליה‬
‫ת"א ‪ 23939-12-11‬בן צור ואח' נ' משרד עו"ד‪ :‬משה קמר‬
‫תיק חיצוני‪:‬‬
‫‪.68‬‬
‫אף אם תאמר כי ניתן‪ ,‬עקרונית‪ ,‬לעשות שימוש בסעיף ‪ 2‬לחוק עשיית עושר ולא במשפט‪ ,‬הרי שנוכח‬
‫קביעתי לעיל‪ ,‬לפיה התובעים פעלו בתום לב מוחלט‪ ,‬הן בניהול המו"מ ביחד עם עו"ד קמר מול‬
‫העיריה והן בהחלטתם שלא להגיש תביעה נוספת נגד העיריה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪.69‬‬
‫מעבר לכך‪ ,‬עו"ד קמר‪ ,‬פרקליט ותיק ומומחה בעל שם בתחום הפקעות המקרקעין‪ ,‬לקח על עצמו‬
‫סיכון מרצון כאשר התקשר עם התובעים בהסכם על בסיס הצלחה‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪.70‬‬
‫הסכם מעין זה מכיל סיכון וסיכוי כאחד ונהוג "לפצות" על הסיכון של אי הצלחה ועבודה בחינם‬
‫בקביעת שכ"ט באחוז גבוה מהזכיה‪ .‬ואכן עו"ד קמר קבע ‪ 18%‬בהסכם הראשון ו‪ 27%-‬בהסכם‬
‫השני‪ ,‬ואם היה זוכה‪ ,‬היו מגיעים לו מליוני ‪ .₪‬אכן‪ ,‬ניתן להבין לליבו של עו"ד קמר‪ ,‬שהשקיע ללא‬
‫ספק עבודה רבה בהיקף של מאות שעות בתיק ולבסוף‪ ,‬לא יקבל דבר‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫דא עקא‪ ,‬כך הם פני הדברים בהסכם שכ"ט על בסיס הצלחה ובענין זה התובעים עימו ב"אותה‬
‫סירה"‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫הותרת הסכום שגבה עו"ד קמר מהתובעים בנסיבות אלה בידיו )או חלקו( איננה צודקת‪ ,‬תביא‬
‫לחסרון כיס גדול ביותר לתובעים ותתערב התערבות של ממש שאיננה ראויה בחופש החוזים‬
‫ובהתקשרות שבין הצדדים‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫מן הראוי להביא בהקשר זה את הדברים הבאים‪:‬‬
‫‪15‬‬
‫"הסכם‪ ,‬כל הסכם‪ ,‬אמור ליצור איזון כלשהו בחלוקת סיכונים וסיכויים בין הצדדים לו וצד שנטל‬
‫סיכון‪)...‬ובצידו זכה גם בסיכוי(‪ ,‬לא יישמע בטענה כי להוותו נתגשם הסיכון" )ע"א ‪ 4481/90‬אהרן‬
‫נ' פרץ חברה להנדסה‪ ,‬פ"ד מז)‪.(427 (3‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫ואם יאמר מאן דהוא כי ראוי לילך בענייננו לפנים משורת הדין‪ ,‬אשיבנו כי גם בענין זה הזהירונו‪:‬‬
‫‪19‬‬
‫"על בית המשפט להזהיר עצמו תדיר שמא מתוך הליכה יתרה במידה של לפנים משורת הדין או‬
‫הרחמים יהא ניזוק צד אחר‪ ,‬שהרי אין המדובר על פי רוב במצב שבו זה נהנה וזה אינו חסר"‬
‫)רע"א ‪ 4458/06‬משה הר בע"מ נ' בסול‪.(22.6.06 ,‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫בנסיבות אלה‪ ,‬אין בנמצא כל נסיבות חריגות המצדיקות לפטור את עו"ד קמר מהשבת הכספים‬
‫‪23‬‬
‫ששולם על ידו‪ ,‬במלואם‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪.71‬‬
‫‪ 16‬מתוך ‪20‬‬
‫בית משפט השלום בהרצליה‬
‫ת"א ‪ 23939-12-11‬בן צור ואח' נ' משרד עו"ד‪ :‬משה קמר‬
‫תיק חיצוני‪:‬‬
‫האם עומדת לעו"ד קמר טענת קיזוז בגין שכר ראוי בכל הקשור לטיפול בהסכם הפשרה והגנה עליו?‬
‫‪1‬‬
‫‪.72‬‬
‫עו"ד קמר מעלה טענת קיזוז והיא שביצע עבודות נוספות שנתבקשו ע"י התובעים בנסיון להגן על‬
‫הסכם הפשרה בבית המשפט העליון ובועדת הערר‪ .‬לדבריו‪ ,‬הקדיש לעניינים אלה ‪350-400‬שעות‬
‫עבודה‪ ,‬ולפי תעריף של ‪ + ₪ 1,500‬מע"מ לשעה‪ ,‬המדובר בסכום עתק של כ – ‪ ₪ 600,000‬לפחות‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪.73‬‬
‫דין טענה זו דחיה‪ ,‬ממספר טעמים‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪.74‬‬
‫ראשית‪ ,‬בסעיף ‪ 2‬להסכם השני נקבע כי הוא חל החזרת המקרקעין לתובעים "בין בפסק דין ובין‬
‫בפשרה"‪ .‬ממילא‪ ,‬ברור כי כל המגעים לפשרה וטיפול בהסכם הפשרה והגנה עליו כלולים בהסכם‬
‫שכה"ט‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪.75‬‬
‫שנית‪ ,‬לו סבר עו"ד קמר כי הטיפול בהסכם הפשרה והגנה עליו הינם "מחוץ להסכם"‪ ,‬היה עליו‬
‫‪9‬‬
‫לומר זאת מפורשות לתובעים ולערוך עימם הסכם שכ"ט‪ .‬עו"ד קמר לא פצה פיו באותה עת אלא רק‬
‫כאשר הוגשה נגדו תביעה‪ ,‬כחמש שנים לאחר מכן‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫מצב דברים מעין זה לא יעלה על הדעת ועצם העלאת הטענה בשיהוי כה רב‪ ,‬ועוד בסכומי עתק‪ ,‬הינו‬
‫חסר תום לב באופן מובהק ומלמד על מהימנותה‪ ,‬או ליתר דיוק חוסר מהימנותה‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫שלישית‪ ,‬כבר נפסק כי על מנת להוכיח תביעה לשכר ראוי יש להגיש חוו"ד מומחה‪:‬‬
‫‪14‬‬
‫"שיעורו של השכר הראוי אינו בגדר ידיעה שיפוטית‪ ,‬ואין בית המשפט מוסמך לקובעו על פי‬
‫שיקול דעתו בלבד‪...‬עקב הרב גוניות‪ ,‬המורכבות והדינמיות של הטיפול המשפטי מקצועי‪ ,‬לענפיו‬
‫השונים‪ ,‬יש להוכיח אמות מידה והשיקולים הרלבנטיים לקביעת השכר הראוי‪ ,‬בכל מקרה ומקרה‬
‫לגופו‪ ,‬באמצעות מומחים אשר על סמך נסיונם המקצועי מחווים את דעתם על הנוהג הקיים בקשר‬
‫לכך באותו מגזר מקצועי" )ע"א ‪ 136/92‬ביניש עדיאל נ' דניה סיבוס חברה לבנין בע"מ‪ ,‬פ"ד מז)‪(5‬‬
‫‪.(125 ,114‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫בענייננו‪ ,‬אין בפני כל חוות דעת מומחה המוכיחה את שיעור השכר הראוי שנטען כי מגיע לעו"ד קמר‬
‫וגם מטעם זה יש לדחות את טענתו‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪.76‬‬
‫התביעה שכנגד‬
‫‪.77‬‬
‫‪23‬‬
‫בתביעה שכנגד טוען עו"ד קמר כי מגיעים לו ‪ 27%‬מטובת ההנאה שהיתה אמורה לצמוח להם‬
‫מהמקרקעין שיושבו להם בהתאם להסכם הפשרה‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫מכאן סכום התובענה‪ ,‬המבוסס על חוו"ד שמאי מקרקעין‪ ,‬בקיזוז הסכום ששולם על ידי התובעים‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫‪ 17‬מתוך ‪20‬‬
‫בית משפט השלום בהרצליה‬
‫ת"א ‪ 23939-12-11‬בן צור ואח' נ' משרד עו"ד‪ :‬משה קמר‬
‫תיק חיצוני‪:‬‬
‫‪.78‬‬
‫התייחסתי לעיל בפירוט לטענת עו"ד קמר כי חלה על התובעים חובה להגיש את התביעה נגד העיריה‬
‫ונקבע‪ ,‬כי לא חלה כל חובה כזו וכי החלטתם שלא להגישה נעשתה בתום לב‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪.79‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬כאמור‪ ,‬העיריה חזרה בה מהסכם הפשרה‪ ,‬היועץ המשפטי לממשלה כי הוא אינו חוקי‬
‫ובטל מעיקרו‪ ,‬ובית המשפט העליון לא אישרו‪ .‬כן נקבע כי כוונת הצדדים כעולה מלשום ההסכמים‬
‫ונסיבותיהם היתה השבה בפועל‪ ,‬דבר שאין חולק כי לא התקיים‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪.80‬‬
‫לא אשוב על ההנמקות שניתנו לקביעות לעיל‪ .‬בנסיבות אלה‪ ,‬טענתו של עו"ד קמר כי יש לחייב את‬
‫התובעים לשלם לו ‪ 27%‬מטובת הנאה ערטילאית‪ ,‬שכלל לא באה לעולם‪ ,‬חסרת כל בסיס‪ .‬יש לדחות‬
‫איפוא את התביעה שכנגד‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪.81‬‬
‫בסיפת הדברים אוסיף‪ :‬במסגרת סיכומיהם ויתר כתבי הטענות טענו הצדדים טענות נוספות‪ ,‬דוגמת‬
‫‪9‬‬
‫טענת עו"ד קמר כי התובע ‪ 2‬נמנע מלהעיד‪ .‬לא ראיתי לדון בטענות אלה‪ ,‬באשר אין להן השפעה על‬
‫הקביעות שבפסק דין זה‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫אחרית דבר‬
‫‪13‬‬
‫התביעה העיקרית מתקבלת‪ .‬עו"ד קמר ישלם לתובעים יחד ולחוד סך ‪ ,₪ 1,709,493‬בצירוף ריבית‬
‫והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשתה ועד התשלום בפועל‪ .‬הסכום ישולם תוך ‪ 60‬יום מהיום‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫בנוסף‪ ,‬ישלם עו"ד קמר לתובעים יחד ולחוד את אגרת המשפט ששולמה‪ ,‬אף זאת בצירוף ריבית‬
‫והפרשי הצמדה כחוק מיום התשלום ועד התשלום בפועל‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪.83‬‬
‫התביעה הנגדית נדחית‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫‪.84‬‬
‫אשר לשכ"ט עו"ד‪ .‬בסיכומיהם מציינים התובעים כי הסכם שכה"ט עם בא כוחם )שהעתקו צורף‬
‫לסיכומים( קובע ‪ 20%‬בתוספת מע"מ‪ ,‬בסך הכל‪ ,‬מהסכום שייפסק להם וכן מהסכום‬
‫שיידחה‪/‬ייחסך בתביעה הנגדית‪ ,‬קרי מסכום כולל של כ – ‪ 4.2‬מליון ‪ .₪‬המדובר איפוא בכ –‬
‫‪ ₪ 840,000‬בצירוף מע"מ‪ .‬זאת בנוסף ל‪ $3,500-‬ששולמו בתחילת ההליך‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪.85‬‬
‫אכן‪ ,‬הפסיקה קובעת כי בעל דין זכאי להוצאות ריאליות )בג"צ ‪ 891/05‬תנובה נ' הרשות המוסמכת‬
‫למתן רשיונות יבוא‪:(30.6.05 ,‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪.82‬‬
‫‪ 18‬מתוך ‪20‬‬
‫בית משפט השלום בהרצליה‬
‫ת"א ‪ 23939-12-11‬בן צור ואח' נ' משרד עו"ד‪ :‬משה קמר‬
‫תיק חיצוני‪:‬‬
‫"כעניין שבעקרון‪ ,‬וכנקודת מוצא‪ ,‬יש לפסוק לבעל הדין שזכה בדינו הוצאות ריאליות‪ ,‬כלומר‬
‫ההוצאות שהוציא בפועל או שהתחייב להוציא‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬זוהי נקודת מוצא בלבד‪ .‬אין היא‬
‫נקודת סיום‪ ,‬שכן על היושב בדין לבחון את שיעור ההוצאות הנטען ולבדוק אם המדובר בהוצאות‬
‫סבירות‪ ,‬מידתיות והכרחיות לניהול ההליך בהתחשב בכלל נסיבות העניין‪ .‬שכר הטרחה וההוצאות‬
‫שהוצאו בפועל הן אפוא נתון רלבנטי במסגרת פסיקת ההוצאות אולם לא נתון בלעדי )השוו ע"א‬
‫‪9535/04‬סיעת "ביאליק ‪ "10‬נ' סיעת "יש עתיד לביאליק )טרם פורסם(‪...‬ההוצאות צריכות להיות‬
‫פרופורציונליות להליך עצמו ומהותו שכן בכך יש כדי למנוע הטלת עלות יתר על המפסיד להליך‬
‫כמו גם עידוד ניהול הליך ראוי על ידי הזוכה‪".‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪.86‬‬
‫בענייננו‪ ,‬עתירת התובעים לחיוב עו"ד קמר בשכ"ט בסכום כה גבוה‪ ,‬אינה מוצדקת ואינה מידתית‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬ההליך שבפני היה הליך ממושך‪ ,‬לא פשוט וכלל דיון בשאלות מורכבות‪ .‬יחד עם זאת‪,‬‬
‫התקיימה בתיק ישיבת הוכחות אחת והשאלות העובדתיות לא היו סבוכות במיוחד‪ .‬אמנם סכומי‬
‫התובענות גבוהים )בסה"כ למעלה מ‪ 4-‬מליון ‪ ,(₪‬אך עדיין אין הצדקה לחיוב עו"ד קמר בשכ"ט‬
‫בשיעור כזה‪ ,‬ובהקשר זה‪ ,‬הבאתי בחשבון גם את כלל נסיבות העניין‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪.87‬‬
‫לפיכך‪ ,‬מועמד שכה"ט שישלם עו"ד קמר לתובעים יחד ולחוד‪ ,‬בגין התביעה והתביעה שכנגד‪ ,‬ע"ס‬
‫‪ .₪ 250,000‬סכום זה ישולם תוך ‪ 60‬יום מהיום‪ ,‬שאם לא כן יישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק‬
‫מהיום ועד התשלום בפועל‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫ובסעיף ‪ 20‬לפסק הדין‪:‬‬
‫"יחד עם זאת‪ ,‬הכפפת נקודת מוצא זו לדרישות של סבירות‪ ,‬הכרחיות ומידתיות בהתחשב בכלל‬
‫נסיבות העניין‪ ,‬באה למנוע מצב בו ההוצאות שיוטלו יהיו גבוהות יתר על המידה תוך הרתעת יתר‬
‫של בעלי הדין‪ ,‬יצירת חוסר שוויון‪ ,‬ייקור מיותר של ההליכים המשפטיים ופגיעה בזכות הגישה‬
‫לערכאות"‪.‬‬
‫ניתן היום‪ ,‬כ"ח סיוון תשע"ד‪ 26 ,‬יוני ‪ ,2014‬בהעדר הצדדים‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫‪ 19‬מתוך ‪20‬‬
‫בית משפט השלום בהרצליה‬
‫ת"א ‪ 23939-12-11‬בן צור ואח' נ' משרד עו"ד‪ :‬משה קמר‬
‫תיק חיצוני‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪ 20‬מתוך ‪20‬‬