‫הצעה למודל חדש להליך פשרה בתיקים שעניינם חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים‪ ,‬התשל"ה‪1975-‬‬ ‫מאת‬ ‫אהרן ד‪ .‬גולדס ואביעד איגרא‬ ‫‪1‬‬ ‫מבוא‬ ‫אחוז ניכר מן התיקים המתנהלים בבית המשפט מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים‪ ,‬התשל"ה‪1975-‬‬ ‫)להלן‪" :‬חוק הפלת"ד"(‪ ,‬מסתיימים בפשרה‪ .‬ההליכים יכולים להסתיים בפשרה בנקודות זמן אחדות כדלקמן‪:‬‬ ‫‪ .I‬טרם הגשת התביעה לבית המשפט‪ .‬במקרים רבים מציעות חברות הביטוח הצעת פשרה לנפגע בטרם‬ ‫הגשת התביעה לבית המשפט‪ .‬בשלב זה מתנהל הליך הפשרה כמשא ומתן ישיר בין הצדדים‪.‬‬ ‫‪ .II‬לאחר הגשת התביעה לבית המשפט‪ .‬הגשת התביעה לבית המשפט אינה מונעת מהצדדים לסיים את‬ ‫התיק בפשרה והם יכולים להמשיך ולקיים משא ומתן ישיר ביניהם גם לאחר הגשתה‪ .‬במקרה זה יכולה‬ ‫הצעת הפשרה לקבל תוקף של פסק דין‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ .III‬לאחר הגשת תחשיבי נזק‪ .‬עד לשלב זה לא כימת התובע את מרבית תביעתו‪ .‬אומנם‪ ,‬כבר בכתב‬ ‫התביעה מכמת התובע חלק מהרכיבים אולם החלק הארי של התביעה נשאר פתוח ומוגבל לגובה‬ ‫סמכותו של בית המשפט‪ .‬כעת‪ ,‬לאחר שנקבעו לתובע אחוזי נכות צמיתה או זמנית או שנקבע כי לא‬ ‫קיימת נכות הקשורה לתאונה‪ ,‬מגישים הצדדים תחשיבי נזק מטעמם‪ .‬אחוז הנכות הוא המדד העיקרי‬ ‫לקביעת גובה הפיצויים שיינתנו בסופו של דבר לתובע בהתאם לרכיבים השונים‪ 3.‬לאחר בחינת נתוני‬ ‫התיק‪ ,‬סיכויי התביעה ותחשיבי הצדדים‪ ,‬מציע בית המשפט הצעה לפשרה על סמך תחשיבי הנזק‪.‬‬ ‫הצעה זו אינה מחייבת את הצדדים ורק במקרה שבו שני הצדדים מקבלים אותה‪ ,‬ניתן להצעה תוקף של‬ ‫פסק דין‪.‬‬ ‫‪ 1‬השופט אהרן ד‪ .‬גולדס משמש כסגן הנשיאה בבית המשפט בכפר סבא‪ .‬עו"ד ומגשר אביעד איגרא הוא דוקטורנט בפקולטה‬ ‫למשפטים באוניברסיטת בר‪-‬אילן ושימש בעבר כעוזר המשפטי של כבוד השופט גולדס‪ .‬תודתנו נתונה לשופטת מירב בן‪-‬ארי‬ ‫ולד"ר מיכל אלברשטין אשר קראו את המאמר והעירו הערות מועילות‪.‬‬ ‫המאמר התפרסם לראשונה בעלון לשופטים‪ ,‬גיליון ‪ ,7‬מאי ‪.2011‬‬ ‫‪ 2‬ס' ‪79‬א)ב( לחוק בתי המשפט התשמ"ד ‪.1984 -‬‬ ‫‪ 3‬הרכיבים של תחשיב הנזק מורכבים מכאב וסבל‪ ,‬הפסדי שכר לעבר ולעתיד‪ ,‬הוצאות לעבר ולעתיד של עזרת צד ג'‪ ,‬נסיעות‬ ‫והוצאות רפואיות וכן ניכויים שונים‪ .‬בדרך כלל המרכיב העיקרי הוא הפסד השכר לעתיד אשר מושפע באופן הקיצוני ביותר‬ ‫מאחוז הנכות של התובע‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ .IV‬מתן פסק דין על דרך הפשרה לפי סעיף ‪)4‬ג( לחוק הפלת"ד‪ .‬מבחינה כרונולוגית זו האפשרות‬ ‫האחרונה לסיים את התיק במעין פשרה‪ ,‬לרוב בשלב מתקדם של ההליך‪ .‬על שני הצדדים להסמיך את‬ ‫בית המשפט לפסוק על דרך הפשרה בעניינם‪ .‬פסק הדין שניתן לפי סעיף ‪)4‬ג( לחוק הפלת"ד הוא פסק‬ ‫דין לכל דבר ועניין ומחייב אותם ככל פסק דין אחר‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫במאמרנו זה נתמקד בהצעה לפשרה מטעם בית המשפט לאחר הגשת תחשיבי נזק‪ .‬נסקור את הבעייתיות‬ ‫בדרך זו ואת חסרונותיה ונציע פתרונות‪ .‬הפתרון שיוצע יהיה מודל חדש לפשרה בתיקים של נפגעי תאונות‬ ‫דרכים‪ ,‬מודל הניתן ליישום מיידי בבתי המשפט‪.‬‬ ‫אקדמות מילין בעניין השימוש בהליכים אלטרנטיביים‬ ‫השימוש בהליכים אלטרנטיביים ליישוב סכסוכים צבר תאוצה ברחבי העולם בעשורים האחרונים‪ 5‬וגם‬ ‫במדינת ישראל חלה בשנים האחרונות התפתחות משמעותית בתחום‪ .‬הרציונאלים שעמדו מאחורי חקיקת‬ ‫הסעיפים המאפשרים יישוב סכסוכים בדרכים אלטרנטיביות במשפט הישראלי‪ ,‬היו "להחיש את פתרון‬ ‫הסכסוך מחד‪ ,‬ולהקל מעומס ההתדיינויות שבבתי המשפט מאידך"‪ 6,‬ולאפשר לשופטים להתרכז דווקא‬ ‫בסכסוכים הקשים‪,‬‬ ‫‪7‬‬ ‫הליכים אלטרנטיביים ליישוב סכסוכים הם עתיקי יומין ומוכרים גם במשפט העברי‪ .‬העמדה הרווחת במשפט‬ ‫העברי‪ ,‬שאף נתקבלה להלכה‪ 8,‬קובעת כי הדרכים האלטרנטיביות ליישוב סכסוכים הן לפחות שוות ערך לדין‬ ‫אם לא עדיפות על פניו‪ .‬הרציונאלים אשר מנחים את השימוש בדרכים אלטרנטיביות ליישוב סכסוכים‬ ‫במשפט העברי שונים אם כן מהרציונאלים של המשפט הישראלי‪ .‬בעוד אשר המשפט הישראלי תופס את הדין‬ ‫כהליך העיקרי ואילו את הדרכים האלטרנטיביות כמסייעות להליך השיפוטי וכמפחיתות את העומס על‬ ‫המערכת הרי שהמשפט העברי רואה בדרכים האלטרנטיביות הליכים איכותיים לפחות כמו הדין‪.‬‬ ‫‪ 4‬סעיף ‪)4‬ג( לחוק הפלת"ד שימש כמקור לחקיקת סעיף ‪79‬א לחוק בתי המשפט ]נוסח משולב[ התשמ"ד‪ .1984 -‬סעיף ‪79‬א‬ ‫שימושי מאוד בהליכים אזרחיים‪.‬‬ ‫‪ 5‬אורנה דויטש פישור‪ -‬הענק המתעורר ‪.(1998) 25‬‬ ‫‪ 6‬דברי ההסבר לחוק בתי המשפט )תיקון מס' ‪ (15‬התשמ"ד‪ ,1984 -‬ה"ח ‪ ,2070‬ובנוסח דומה בדברי ההסבר להצעת חוק הבוררות‬ ‫התשכ"ז‪ ,1967-‬ה"ח ‪.717‬‬ ‫‪ 7‬יעקב טירקל "אחד לדין ואחד לפשרה" שערי משפט ג ‪) 15‬תשס"ב(‪.‬‬ ‫‪ 8‬שולחן ערוך‪ ,‬חושן משפט‪ ,‬סימן יב סעיף ב‪ ,‬וכן רמב"ם‪ ,‬סנהדרין כ"ב‪ ,‬ד‪ .‬המייצג העיקרי של תפיסה זו במשפט העברי הינו ר'‬ ‫יהושע בן קרחה‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫במשפט המודרני ניתן למצוא סברות דומות לתפיסת המשפט העברי‪ .‬המלומדים פרנק סנדר וקרי מנקל‪-‬מידו‬ ‫סבורים כי הליכים אלטרנטיביים ליישוב סכסוכים אינם משמשים רק להורדת העומס מההליך המשפטי‬ ‫הרגיל‪ ,‬אלא עדיפים עליו מהותית‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫אהדת הצדדים נתונה לרוב ההליכים האלטרנטיביים בעיקר בשל העובדה שניתנת להם האפשרות‪ ,‬הלכה‬ ‫למעשה‪ ,‬להשפיע בצורה משמעותית מאוד על התוצאה הסופית של ההליך‪.‬‬ ‫הבעייתיות בנושא תחשיבי הנזק‬ ‫כאשר בית המשפט מורה לצדדים להכין תחשיבי נזק מטעמם‪ ,‬הם מודעים לכך שהתחשיבים נועדו לצורך‬ ‫הליכי פשרה‪ .‬כל צד מדגיש אומנם באותיות קידוש לבנה כי ההצעה אינה מחייבת אותו וכי ניתנה לצורך‬ ‫ניסיון פשרה בלבד אך בפועל אין הצדדים הולכים ולו במעט זה לקראת זה ואינם מנסים כלל להתפשר‪ .‬ההיפך‬ ‫הוא הנכון‪ :‬הצדדים מקצינים בתחשיבי הנזק את עמדתם‪ .‬לרוב‪ ,‬תחשיבי הנזק מטעם התובעים נוקבים‬ ‫בסכומים גבוהים יותר מאשר נדרשו בכתב התביעה באותם רכיבים שכומתו‪ ,‬ככל הנראה משום שהם סבורים‬ ‫כי בית המשפט יציע בהצעת הפשרה שלו סכום שינוע בין סכומי הקצה של התחשיבים השונים‪ .‬מובן כי ככל‬ ‫שהתובעים מעלים את תביעתם ביחס לסכום הריאלי כך מקטינים הנתבעים את הסכום שהם מציעים‪ .‬גם‬ ‫פעולה זו נובעת מחששם של הנתבעים שככל שיציעו סכום גבוה יותר כך יציע בית המשפט הצעת פשרה‬ ‫גבוהה יותר שתשקף סכום אמצע שבין הצעות הצדדים‪ .‬מן האמור לעיל עולה כי הליך הפשרה באמצעות‬ ‫תחשיבי נזק משפיע לרעה על האפשרות לקיים משא ומתן מוצלח‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬נתבעים רבים מציעים בתחשיב‬ ‫הנזק לדחות את התביעה על אף שמדובר בהליך של ניסיון להגיע לפשרה‪ .‬ההצעות המופרזות מטעם באי כוח‬ ‫התובעים אף עשויות לעגן אצל התובע ציפייה לסכום כסף מסוים אשר תגרום לו לדחות ולטרפד כל הצעה‬ ‫פחותה על אף שאותו סכום כלל לא התיימר להיות הצעה ריאלית לפשרה‪.‬‬ ‫‪ 9‬מיכל אלברשטין תורת הגישור )‪ (2007‬בעמ' ‪ 29-28‬וכן להרחבה בעניין זה ראו בעיקר את המקורות‪FRANK E. SANDER, :‬‬ ‫‪DISPUTE RESOLUTION WITHIN AND OUTSIDE THE COURTS: AN OVERVIEW OF THE US EXPERIENCE IN:‬‬ ‫‪ALTERNATIVE DISPUTE RESOLUTION : WHAT IT IS AND HOW IT WORKS Ch.13 (Edited by P.C. Rao and‬‬ ‫;)‪William Sheffield, 2005‬וכן‪Carrie Menkel-Meadow, Toward Another View of Legal Negotiation: The :‬‬ ‫‪Structure of Problem Solving, 31 U.C.L.A L. REV 754 (1984).‬‬ ‫‪3‬‬ ‫הרקע המעשי למודל החדש‬ ‫הייחודיות של התיקים המתנהלים לפי חוק הפלת"ד היא שברובם המוחלט אין מחלוקת לגבי האחריות אלא‬ ‫אך ורק לגבי גובה הנזק‪ .‬ואכן‪ ,‬המודל המוצע אינו מתאים לתיקים בהם קיימת שאלת אחריות‪ .‬ייחודיות נוספת‬ ‫של תיקים בנושא זה היא העובדה שברוב המקרים עורכי הדין יודעים את סדר הגודל של הפיצויים שעשויים‬ ‫להיפסק בסופו של ההליך שכן קיימות הלכות ברורות בנושא ועל פיהן פועלים בתי המשפט‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫יש לציין כי כבר בשלב מוקדם למדי של ההליך ניתן לעמוד על אחוז הנכות של הנפגע‪ .‬כיוון שלאחר שלב‬ ‫קביעת הנכות לא צפוי להיחשף בהמשך ההליך כל נתון מפתיע‪ ,‬הרי שאין סיבה מדוע לא לסיים את ההליך‬ ‫כבר בשלב זה‪.‬‬ ‫סעיפים ‪79‬א עד ‪79‬ג לחוק בתי המשפט ]נוסח משולב[ התשמ"ד‪ 1984-‬מפרטים את הדרכים העיקריות‬ ‫ליישוב סכסוכים אלטרנטיבי‪ :‬פשרה‪ ,‬בוררות וגישור‪ .‬דרך נוספת היא באמצעות משא ומתן בין הצדדים ללא‬ ‫גורם שלישי‪ .‬הדרכים לסיום ההליך בתיקים של נפגעי תאונות דרכים שנסקרו במבוא למאמרנו כוללות שלוש‬ ‫מתוך ארבע הדרכים ליישוב הסכסוכים‪ .‬בשני סוגי ההליכים הראשונים שצוינו לעיל נפתר הסכסוך באמצעות‬ ‫פשרה שהצדדים הגיעו אליה במשא ומתן ביניהם‪ .‬הדרך השלישית מזכירה באופן מעניין אלמנטים של גישור‪:‬‬ ‫שני צדדים מציגים את עמדתם בפני גורם שלישי‪ ,‬הגורם השלישי מציע הצעה לפתרון ועל שני הצדדים‬ ‫להסכים לו על מנת שהפתרון יחייב אותם‪ .‬הדרך הרביעית היא הפשרה השיפוטית לפי סעיף ‪)4‬ג( לחוק‬ ‫הפלת"ד‪.‬‬ ‫עולה כי מבין ארבע הדרכים ליישוב סכסוכים אלטרנטיבי רק הבוררות לא הוצעה כאפשרות לפתרון הסכסוך‬ ‫בתחום פיצוי נפגעי תאונות דרכים‪ .‬אמת‪ ,‬בוררות רגילה אינה מתאימה להליכים אלו‪ ,‬אולם לבוררות נגזרות‬ ‫רבות המתקיימות מחוץ לישראל‪ ,‬ולדעתנו השלכה מסוג מסוים של בוררות מתאימה מאוד לשמש כפתרון‬ ‫להליך לפי חוק הפלת"ד‪.‬‬ ‫הצעת החוק החדשה בעניין התיקון לחוק בתי המשפט )בוררות חובה( )הוראת שעה(‪ ,‬התשע"א‪,2011-‬‬ ‫פותחת במילים‪:‬‬ ‫‪ 10‬ראו למשל בנושא השנים האבודות‪ -‬ע"א ‪ 10990/05‬דוד פינץ נ' הראל חברה לביטוח‪) ,‬פורסם בנבו( )‪ ;(2006‬ע"א‬ ‫‪ 8181/06‬הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ נ' עזבון המנוח אטיאס דוד ז"ל‪) ,‬פורסם בנבו( )‪.(2010‬‬ ‫‪4‬‬ ‫"על המערכת השיפוטית במדינת ישראל מוטל נטל שיפוטי כבד ובלתי רגיל‬ ‫בהשוואה למערכות שיפוטיות בעולם‪ .‬נטל זה גורם להתמשכות בלתי רגילה של‬ ‫הליכים ולעומסים קשים המשליכים בראש ובראשונה על זכויות המתדיינים ואף‬ ‫פוגעים בתדמית בית המשפט"‪.‬‬ ‫הצעת החוק מדגישה כי היא אינה חלה על תובענה לפיצוי בגין נזק גוף‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫המודל המוצע במאמרנו יכול‬ ‫להשלים את הצעת החוק של שר המשפטים ולהתאים הליך דמוי בוררות גם לתובענות לפיצוי בגין נזקי גוף‪.‬‬ ‫המודל המוצע‬ ‫הצעתנו היא מודל פסיקה על פי תחשיב הנזק האחרון‪ .‬מודל זה מתבסס על "הליך בוררות ההצעה האחרונה"‬ ‫)‪.(Last Offer Arbitration‬‬ ‫הליך בוררות ההצעה האחרונה‬ ‫‪12‬‬ ‫הוא נוסחה הגזורה מתורת המשחקים‪ .‬כל צד מציע הצעה סופית הוגנת‬ ‫ואחרונה לסיום המחלוקת והבורר בוחר אחת מבין שתי ההצעות אשר מחייבת את הצדדים‪ .‬בוררות מסוג זה‬ ‫היא הרכה ביותר והקרובה ביותר להליך הגישור‪ .‬כך לענייננו‪ ,‬כל צד יודע כי אחת מבין שתי ההצעות תיבחר‬ ‫על ידי השופט וכיוון שהצדדים מבינים כי השופט יבחר בהצעה הסבירה ביותר – כל צד מעוניין להיות סביר‬ ‫והגיוני ולתת הצעה שממקסמת את האינטרסים של הצד השני‪ .‬הליך זה מוביל לדינמיקה שבה שני הצדדים‬ ‫יתקרבו בהצעותיהם‪ ,‬יצמצמו את הפערים הקיימים ויגדילו את הסיכוי להסכם ביניהם עוד בטרם ההכרעה‬ ‫השיפוטית‪ .‬כיוון שהצדדים עשויים לחשוש ולהיות שמרנים בשל חוסר הוודאות האופף את הצעת הצד השני‪,‬‬ ‫הרי שלאחר שיגישו את הצעתם הראשונה יוכלו לשפר אותה בתוך ארבעה עשר יום והשופט יבחר באחת‬ ‫מבין שתי ההצעות המשופרות‪ .‬כדי לא לרוקן את ההצעה הראשונה מתוכנה‪ ,‬הפער בינה ובין ההצעה השנייה‬ ‫לא יעלה על ‪ .25%‬סטייה גדולה יותר תאפשר הגשת הצעה משופרת נוספת ואחרונה תוך ארבעה עשר יום‬ ‫נוספים וגם הצעה זו מוגבלת לאותם אחוזי סטייה‪.‬‬ ‫‪ 11‬ראה סעיף מוצע ‪79‬ב‪)1‬ב()‪ (1‬וכן הקדמה להצעת החוק‪.‬‬ ‫‪ 12‬קיימות נגזרות רבות לקיום ההליך הקלאסי אותו אנו מציעים‪ .‬לדוגמא‪ Amended Final Offer Arbitration :‬שבה הצד‬ ‫הזוכה אף מקבל כתוספת להצעתו האחרונה גם את ההפרש שבין הסכום הסופי של הצעתו לבין הסכום הסופי של ההצעה מטעם‬ ‫המפסיד‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫בשונה מהליך בוררות רגיל שבו הנושא הוא הזכויות בלבד‪ ,‬הרי שבהליך זה מתקיים גם שיח של אינטרסים‬ ‫ולא רק שיח זכויות‪ .‬הצדדים מכירים את הפסיקות המקובלות בתחום‪ ,‬וההצעות שלהם תהיינה קרובות מאוד‬ ‫לפסיקה המוכרת‪ ,‬תוך התחשבות מקסימלית בצד השני‪.‬‬ ‫בשל היתרונות הרבים של סוג הליך זה‪ ,‬השימוש בו לפתרון סכסוכים מקובל מאוד במגזר הציבורי בארצות‬ ‫הברית‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬הליך זה ידוע גם בשם "בוררות בייסבול" לאור העובדה שהשתמשו בו פעמים רבות‬ ‫להכרעה במחלוקות הנוגעות לגובה המשכורות של השחקנים בענף ספורט זה‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫נמחיש את יעילותו של ההליך לאחר שנבין מספר מושגי יסוד מתחום המשא ומתן‪ .‬לכל צד קיימת נקודה‬ ‫שאליה הוא שואף להגיע – למשל מחיר שהוא רוצה לקבל – הנקראת "נקודת יעד"‪ .‬המחיר הראשון‬ ‫שפותחים בו את המשא ומתן הוא "נקודת הפתיחה"‪ .‬נקודת הפתיחה צריכה להיות מרוחקת מאוד מנקודת‬ ‫היעד על מנת שבסופו של המשא ומתן יוכל כל צד להגיע אל נקודת היעד שלו‪ .‬לכן‪ ,‬מוכר יציע את מרכולתו‬ ‫בנקודת פתיחה גבוהה מנקודת היעד ואילו הקונה הפוטנציאלי יציע בעד מרכולתו של המוכר נקודת פתיחה‬ ‫נמוכה בהרבה מנקודת היעד שלו עצמו‪ .‬המחיר האחרון שכל צד מוכן לשלם או לקבל בעד הממכר‪ ,‬מחיר‬ ‫אשר מתחתיו או מעליו לא תתבצע עסקה‪ ,‬נקרא "נקודת ההסתייגות"‪ .‬האזור היעיל במשא ומתן שבו יכולה‬ ‫להתקיים העסקה הוא בין נקודת ההסתייגות של המוכר לבין נקודת ההסתייגות של הקונה‪.‬‬ ‫מחיר פתיחה‬ ‫מוכר‬ ‫נקודת יעד‬ ‫מוכר‬ ‫נ' הסתייגות‬ ‫קונה‬ ‫אזור‬ ‫יעיל‬ ‫נ' הסתייגות‬ ‫מוכר‬ ‫נקודת יעד‬ ‫קונה‬ ‫מחיר פתיחה‬ ‫קונה‬ ‫כיום‪ ,‬כאשר מגישים הצדדים תחשיבי נזק לבית המשפט הם מציעים ברוב המקרים את נקודת הפתיחה שלהם‪,‬‬ ‫ואולם בהליך של פסיקה לפי ההצעה האחרונה יציעו הצדדים את מחיר ההסתייגות האחרון שלהם‪ .‬הם יעדיפו‬ ‫לקבל את "הקו האדום" שלהם מאשר את הצעתו של הצד השני‪ .‬כאמור‪ ,‬בסוג בוררות זו נפתרים סכסוכים‬ ‫רבים בהידברות ישירה בין הצדדים עוד בטרם ההכרעה‪ ,‬בשל העובדה שההצעות מטעם שני הצדדים‬ ‫מתקרבות מאוד זו אל זו‪.‬‬ ‫‪ 13‬סטפן ב‪ .‬גולדברג‪" ,‬הליכים קיבוציים ליישוב סכסוכים קיבוציים בארצות‪-‬הברית"‪ ,‬בהסכמה ‪.(2004) 27 ,26‬‬ ‫‪Henry S. Farber An Analysis of Final Offer Arbitration THE JOURNAL OF CONFLICT RESOLUTION 683 14‬‬ ‫‪VOL. 24 NO.4 (Dec 1980).‬‬ ‫‪6‬‬ ‫כעת נציג דוגמה על מנת לשפוך אור על השינוי הדרמטי שעשוי להביא המודל המוצע‪ .‬בתיק שנקבעו בו אפס‬ ‫אחוזי נכות לתובע‪ ,‬קיימות תלונות סובייקטיביות רבות של התובע על כאבים והוצגו אישורים על ימי מחלה‬ ‫שנלקחו בשל התאונה ועל מספר טיפולי פיזיותרפיה‪ .‬המצב כיום הוא שתחשיבי הנזק המוגשים מטעם‬ ‫התובעים במקרים אלו מגיעים לסכומים של ‪ ₪50,000‬ולפעמים‪ ,‬אצל באי כוח יצירתיים במיוחד‪ ,‬הסכומים‬ ‫אף נוסקים לגובה של ‪ .₪100,000‬לעומתם‪ ,‬הנתבעים שמודעים להפרזה בדרישות‪ ,‬מקשיחים את עמדתם‬ ‫ומבהירים שככלל על התביעה להידחות לגמרי – אך הם מוכנים 'להתפשר' על סך כולל של ‪ .₪ 500‬כל צד‬ ‫חושש‪ ,‬כאמור‪ ,‬שבית המשפט יבחר מעין נקודת אמצע בין ההצעות ועל כן הצדדים מקצינים מאוד את‬ ‫עמדותיהם‪ ,‬מטרפדים כל אפשרות להסכמה ביניהם ולא מקדמים במאומה את הצעת בית המשפט שיכולה‬ ‫הייתה להינתן גם ללא תחשיבי הנזק הבלתי סבירים שהם מציגים‪ .‬אולם‪ ,‬המצב שונה כאשר הצדדים יודעים‬ ‫שבית המשפט יבחר באחת ההצעות‪ .‬בהנחה שפסיקה קודמת בתחום קבעה בעבר במקרים דומים סכומים‬ ‫הנעים בין ‪ ₪ 4,500‬לבין ‪ ,₪ 7,000‬ההצעות של הצדדים בתחשיביהם ינועו בתוך תחום זה‪ ,‬בהתאם‬ ‫לנסיבות המיוחדות של המקרה הספציפי‪ .‬באי הכוח הם שחקנים חוזרים המודעים למצב המשפטי האמיתי‬ ‫השורר ברוב המקרים‪ .‬תובע לא ידרוש ‪ ₪ 80,000‬בהליך פסיקה לפי ההצעה האחרונה כפיצוי בעבור תאונה‬ ‫שאובחנה כחבלת "צליפת שוט" ונקבעו בה אפס אחוזי נכות‪ .‬דרישה מופרזת כזאת תאפשר מראש את קבלת‬ ‫הצעת הנתבעים בכל סכום שהוא‪ ,‬גם אם יהיה מתחת לאזור היעיל של הפסיקה המוכרת‪ .‬מנגד‪ ,‬הגשת הצעות‬ ‫קרובות עשויה להוביל להסכמה בין הצדדים אף ללא צורך בהכרעה השיפוטית‪.‬‬ ‫יישום המודל בהליך‪ .‬ייחודיות ההליך בתיקים המתנהלים לפי חוק הפלת"ד‪ ,‬כפי שסקרנו לעיל‪ ,‬מאפשרת‬ ‫ליישם בבית המשפט במקרים אלו את מודל הפסיקה לפי ההצעה האחרונה‪ .‬אנו מציעים אם כן להפעילו‬ ‫בתיקים שבהם לא קיימת שאלת אחריות‪ ,‬ואילו בתיקים שבהם שאלת האחריות עודנה עומדת בעינה‪ ,‬ניתן‬ ‫ליישם את המודל המוצע במאמר לאחר הכרעת בית המשפט בשאלה זו‪.‬‬ ‫על הצדדים להסמיך מראש את בית המשפט לבחור אחת מבין ההצעות הסופיות שיגישו הצדדים בתחשיבי‬ ‫הנזק מטעמם‪ .‬לצדדים יהיו ארבעה עשר ימים לשפר את הצעותיהם‪ ,‬השופט יבחר את ההצעה הסבירה יותר‬ ‫מבין ההצעות והיא זו שתחייב את הצדדים‪ .‬ניתן יהיה לערער על החלטת בית המשפט כמו על כל פסק דין‬ ‫‪7‬‬ ‫אחר ומוצע כי בית המשפט שלערעור יכריע בין הצדדים באופן שיבחר את אחת מבין ההצעות שהוגשו‪ .‬על‬ ‫מנת שצדדים רבים יתנסו בדרך זו‪ ,‬חשוב שלא לצמצם את אפשרויות הערעור‪ .‬כיוון שבית המשפט בוחר‬ ‫באחת מבין ההצעות שהוצעו על ידי הצדדים הרי שאין מניעה שבית המשפט שלערעור יתערב בהחלטה‪,‬‬ ‫בניגוד לצמצום מידת ההתערבות בהליכים לפי ס' ‪)4‬ג( לחוק הפלת"ד וס' ‪79‬א לחוק בתי המשפט‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫הגורם היחיד אשר עלול להשפיע בצורה משמעותית על ההבדלים בין הצעות הצדדים הוא אחוז הנכות‬ ‫התפקודית‪ ,‬שכן התובע והנתבע עשויים להיות חלוקים לגביו גם לאחר קביעת אחוז הנכות על ידי המומחה‪.‬‬ ‫כיוון שמחלוקת זו תהא משמעותית רק בתיקים שנקבעו בהם מעל עשרה אחוזי נכות‪ ,‬מוצע שבתיקים אלו‬ ‫יוכל בית המשפט לבקש את הסכמת הצדדים ליתן הכרעה לפי ס' ‪)4‬ג( לחוק הפלת"ד‪ ,‬אם יסבור כי שתי‬ ‫ההצעות אינן משקפות בצורה קיצונית וחריגה במיוחד את נתוני התיק‪ .‬אין ספק כי כל צד מעדיף לקחת חלק‬ ‫בכתיבת פסק הדין שלו‪ ,‬ועל כן יסכימו הצדדים להשתמש במודל החדש המוצע וגם יציעו בתחשיבי הנזק‬ ‫מטעמם הצעות ריאליות ביותר‪.‬‬ ‫ניתן ליישם את המודל המוצע בבתי המשפט החל מהיום‪ ,‬באמצעות הסכמה מראש של הצדדים לדרך זו‬ ‫והסמכת בית המשפט לכך דרך סעיף ‪)4‬ג( לחוק הפלת"ד‪ .‬על מנת להקל על הצדדים את חוסר הבהירות‬ ‫בשימוש בסעיף ‪)4‬ג( וכדי להעניק הכרה רשמית לאפשרות זו לסיום הסכסוך‪ ,‬מומלץ להתקין תקנה ‪)4‬ד(‬ ‫שיקבע בה כדלקמן‪:‬‬ ‫‪)4‬ד()‪ (1‬בית המשפט רשאי ליתן פסק דין על דרך הפשרה לענין זכותו של נפגע לפיצוי לפי חוק זה‪,‬‬ ‫בהתאם לאחד מבין תחשיבי הנזק שיגישו הצדדים‪ ,‬אם בעלי הדין הסכימו לתת לבית המשפט‬ ‫סמכות כאמור; פסק הדין יהיה נתון לערעור ככל פסק דין אחר‪.‬‬ ‫)‪ (2‬הסכימו הצדדים לפי סעיף קטן )ד()‪ ,(1‬יהיו רשאים להגיש הצעה מתוקנת תוך ‪ 14‬יום מן‬ ‫המועד שנקבע להגשת ההצעות‪.‬‬ ‫)‪ (3‬הוגשה הצעה מתוקנת הסוטה בלמעלה מ‪ 25%-‬מן ההצעה המקורית‪ ,‬יהיו הצדדים רשאים‬ ‫להגיש בתוך ‪ 14‬יום הצעה שלישית ואחרונה‪.‬‬ ‫‪ 15‬ע"א ‪ 1639/97‬אגיאפוליס בע"מ נ' הקסטודיה אינטרנציונלה דה טרה סנטה‪ ,‬פ"ד נג)‪ ;(1999) 350 ,337 (1‬וכן‪ :‬ע"א‬ ‫‪ 10838/05‬זקס נ' קלינגר )‪ ;(2008‬ע"א )י‪-‬ם( ‪ 2518/08‬התשואל נ' קוקיה‪ ,‬פסקאות ‪.(2010) 74-72‬‬ ‫‪8‬‬ ‫)‪ (4‬בתיקים שנקבעו בהם מעל ‪ 10%‬נכות צמיתה וסבר בית המשפט כי שתי ההצעות קיצוניות‬ ‫וחורגות מן התוצאה הסבירה והראויה‪ ,‬רשאי בית המשפט ליתן פסק דין על דרך הפשרה לפי ס'‬ ‫קטן )ג(‪ ,‬אם בעלי הדין הסכימו לתת לבית המשפט סמכות כאמור‪.‬‬ ‫חשוב להדגיש‪ ,‬כאמור לעיל‪ ,‬שהמודל יעיל לשימוש באופן מיידי‪ ,‬כלומר אף בטרם חקיקת הסעיף המוצע‪.‬‬ ‫אומנם‪ ,‬חלק ניכר מן השחקנים החוזרים הם שמרנים מאוד ועלולים לחשוש מהליך שמזכיר הליך אלטרנטיבי‪,‬‬ ‫אולם אנו סמוכים ובטוחים כי בשל היתרונות הרבים שפירטנו יסכימו צדדים רבים להתנסות בדרך זו‪ ,‬ועם‬ ‫הזמן היא תזכה לאמון רב יותר ותהפוך לדרך המלך בתיקים מסוג זה‪.‬‬ ‫תחום זה של קביעת גובה הפיצויים בעניין נפגעי תאונות הדרכים הוא כר מטבי לשימוש במודל המוצע‪ .‬יחד‬ ‫עם זאת‪ ,‬מודל זה מתאים לדעתנו גם ליישום בתיקים אזרחיים אחרים כגון בהליכי רשות להגן בהתייחס‬ ‫לביצוע שטר‪ ,‬בתביעות שיבוב‪ ,‬בתביעות פח ופח וכן בהליכים נוספים בסדר דין מהיר‪.‬‬ ‫אין ספק כי השימוש בדרך אלטרנטיבית זו יביא תועלת רבה לבית המשפט ולכל הבאים בשעריו‪ :‬הצדדים יזכו‬ ‫לקבל פסק דין שהם שלמים אתו ואילו בית המשפט יחסוך זמן שיפוטי חיוני‪.‬‬ ‫‪9‬‬