1. No category

‫כותרת‬
‫האוצר‬
‫משרד‬
‫אגף החשב הכללי‬
‫חטיבת נכסים‪ ,‬רכש ולוגיסטיקה‬
‫עיצוב מכרזי רכש‬
‫יישומים של תורת המשחקים במכרזי רכש‬
‫ד"ר יריב ולצמן‬
‫מינהל הרכש הממשלתי‪ ,‬החשב הכללי‬
‫סוגיות מתקדמות בדיני מכרזים‬
‫יוני ‪2014‬‬
‫משרד האוצר‬
‫אגף החשב הכללי‬
‫חטיבת נכסים‪ ,‬רכש ולוגיסטיקה‪ ,‬מינהל הרכש הממשלתי‬
‫‪2‬‬
‫צנצנת המטבעות‪...‬‬
‫לפניכם צנצנת מטבעות‪:‬‬
‫‪ ‬אנא העריכו לבד את מספר המטבעות בצנצנת‪.‬‬
‫‪ ‬רשמו את אומדנכם על פיסת הנייר‪.‬‬
‫משרד האוצר‬
‫אגף החשב הכללי‬
‫חטיבת נכסים‪ ,‬רכש ולוגיסטיקה‪ ,‬מינהל הרכש הממשלתי‬
‫המכרז האופטימאלי?‬
‫הפרכת תפיסות מוטעות –‬
‫יתרונות לגודל?‬
‫חסם כניסה‬
‫פיצול לסלים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫תחרות‬
‫תיאום‬
‫סינרגיות‬
‫כלים‬
‫•‬
‫•‬
‫𝐍‬
‫𝐋‬
‫יחסי תחרות‪ 𝐧𝐋 :‬ו ‪-‬‬
‫הצעות קומבינטוריות‪.‬‬
‫סלים‬
‫עלות‬
‫‪A‬‬
‫‪7‬‬
‫‪B‬‬
‫‪8‬‬
‫‪A+B‬‬
‫‪10‬‬
‫עלות‬
‫ממוצעת‬
‫פוחתת?‬
‫שאלות לעיצוב המכרז‬
‫• מס' הסלים האופטימאלי? מס' הזוכים? סינרגיות? תיאום?‬
‫משרד האוצר‬
‫אגף החשב הכללי‬
‫חטיבת נכסים‪ ,‬רכש ולוגיסטיקה‪ ,‬מינהל הרכש הממשלתי‬
‫המכרז האופטימאלי?‬
‫הפרכת תפיסות מוטעות –‬
‫משך התקשרות ארוך ככל שניתן?‬
‫סוגיות‬
‫• ‪Market Dynamics‬‬
‫• הוספת מוצרים במהלך‬
‫ההתקשרות‬
‫• איכות‬
‫משרד האוצר‬
‫אגף החשב הכללי‬
‫חטיבת נכסים‪ ,‬רכש ולוגיסטיקה‪ ,‬מינהל הרכש הממשלתי‬
‫שאלות לעיצוב המכרז‬
‫• משך ההתקשרות האופטימאלי?‬
‫• חלוקת סיכונים אופטימאלית?‬
‫המכרז האופטימאלי?‬
‫גישה מתודולוגית לעיצוב מכרז‬
‫• שאלות מחקר‪ ,‬אופן ביצוע המחקר‪ ,‬תמיכת החלטות‪.‬‬
‫• שיפור מתמיד לאורך זמן‪.‬‬
‫כלים‬
‫• תורת המשחקים (תורת המכרזים)‬
‫• סימולציות נומריות‬
‫• כלכלה ניסויית‬
‫מספקים ניבויים טובים ומאפשרים לעצב מכרזים באופן (יותר) נכון‬
‫ולהביא לשיפור בתוצאות‪ .‬השימוש בהם מניב ערך רב לעורך המכרז‪.‬‬
‫משרד האוצר‬
‫אגף החשב הכללי‬
‫חטיבת נכסים‪ ,‬רכש ולוגיסטיקה‪ ,‬מינהל הרכש הממשלתי‬
‫על מה נדבר‪...‬‬
‫הקדמה – "המכרז האופטימאלי"?‬
‫‪2‬‬
‫רקע למכרז מכוני מיון‬
‫‪3‬‬
‫תורת המכרזים‬
‫‪4‬‬
‫סימולציות (‪)Monte Carlo‬‬
‫‪5‬‬
‫כלכלה ניסויית‬
‫‪6‬‬
‫סיכום ומסקנות‬
‫משרד האוצר‬
‫אגף החשב הכללי‬
‫חטיבת נכסים‪ ,‬רכש ולוגיסטיקה‪ ,‬מינהל הרכש הממשלתי‬
‫מתודולוגיה לעיצוב‬
‫מכרז אופטימאלי‬
‫מכרז מכוני מיון‬
‫משרד האוצר‬
‫אגף החשב הכללי‬
‫חטיבת נכסים‪ ,‬רכש ולוגיסטיקה‪ ,‬מינהל הרכש הממשלתי‬
‫תקציר‬
‫‪ ‬ביולי ‪ ,2013‬מינהל הרכש הממשלתי ונציבות שירות המדינה ערכו מכרז לרכישת‬
‫שירותי אבחון ומיון מועמדים למשרות במשרדי הממשלה‪.‬‬
‫‪ ‬במסגרת הכנת המכרז‪ ,‬מינהל הרכש בחן מספר סוגי מכרזים‪.‬‬
‫‪ ‬נעשה שימוש בתורת המשחקים‪ ,‬סימולציות ובכלכלה ניסויית‪.‬‬
‫‪ ‬התוצאות סייעו בגיבוש המכרז האופטימאלי ובניסוחו‪.‬‬
‫‪ ‬נצפתה יכולת פרדיקטיבית ביחס לתוצאת המכרז שהתקיים בפועל‪.‬‬
‫משרד האוצר‬
‫אגף החשב הכללי‬
‫חטיבת נכסים‪ ,‬רכש ולוגיסטיקה‪ ,‬מינהל הרכש הממשלתי‬
‫רקע למכרז‬
‫‪ ‬מיקור חוץ להליכי אבחון ומיון למועמדים‪.‬‬
‫‪ ‬כ‪ 14,000 -‬תפקידים מחולקים ל – ‪ 5‬אשכולות‪ ,‬על פי תחומי עיסוק‪:‬‬
‫סוג תפקידים‬
‫אשכול‬
‫א‬
‫תפקידים בתחומים מנהלי ו‪/‬או חברתי (מילולי)‬
‫ב‬
‫תפקידים בתחום המנהלי‪-‬מספרי‬
‫ג‬
‫תפקידים בתחום מדעי הטבע‪/‬מחקר‬
‫ד‬
‫תפקידים בתחום הטיפולי‬
‫ה‬
‫תפקידים בתחום הטכני ו‪/‬או התפעולי‪/‬ביצועי‬
‫‪ ‬בכל אשכול נחלקים התפקידים לרמות ‪( 1‬זוטר) עד ‪( 5‬ניהולי בכיר)‪.‬‬
‫‪ ‬לא ניתן לפצל אשכול בין מכוני מיון (משיקולים תפעוליים)‪.‬‬
‫‪ ‬מיונים הם "גנריים" (מה שמשנה למכוני המיון ‪ -‬הכמות)‪.‬‬
‫משרד האוצר‬
‫אגף החשב הכללי‬
‫חטיבת נכסים‪ ,‬רכש ולוגיסטיקה‪ ,‬מינהל הרכש הממשלתי‬
‫רקע למכרז‬
‫‪ ‬כל תהליך מיון‪ ,‬לכל תפקיד ובכל רמה‪ ,‬מורכב משני שלבים‬
‫שלב א‬
‫מבחנים‬
‫פסיכומטריים‬
‫שלב ב‬
‫מבחן קבוצתי‪ ,‬ראיון‪,‬‬
‫מרכז הערכה‪...‬‬
‫הדרישה‪ :‬מחיר אחיד‬
‫‪‬אחוז הנחה אשר יוחל באופן אחיד על מחירי המקסימום ("מחירי הפתיחה") של‬
‫השירותים‪.‬‬
‫‪ ‬המחירים ייקבעו על פי אחוז ההנחה של ההצעה המדורגת שנייה (ההצעה הזוכה‬
‫הפחות טובה)‪.‬‬
‫משרד האוצר‬
‫אגף החשב הכללי‬
‫חטיבת נכסים‪ ,‬רכש ולוגיסטיקה‪ ,‬מינהל הרכש הממשלתי‬
‫מטרות המכרז‬
‫יעילות‪ :‬הקצאתית‪ ,‬מקסום סך‬
‫הערך‬
‫אופטימאליות‪ :‬יעילות בעלות‪,‬‬
‫חסכון‬
‫איכות גבוהה‬
‫הימנעות מ"קללת המנצח"‬
‫צמצום התנהגות אסטרטגית‬
‫ותכסיסנית‬
‫הגדלת מספר הזוכים‬
‫הסרת חסמי כניסה‬
‫מחיר אחיד‬
‫משרד האוצר‬
‫אגף החשב הכללי‬
‫חטיבת נכסים‪ ,‬רכש ולוגיסטיקה‪ ,‬מינהל הרכש הממשלתי‬
‫כלים מחקריים‬
‫מחקר אמפירי ‪ /‬סקירת ספרות‬
‫ניתוח תיאורטי – תורת המשחקים (תורת המכרזים)‬
‫סימולציות ‪Monte Carlo -‬‬
‫כלכלה ניסויית‬
‫משרד האוצר‬
‫אגף החשב הכללי‬
‫חטיבת נכסים‪ ,‬רכש ולוגיסטיקה‪ ,‬מינהל הרכש הממשלתי‬
‫סיכום ומסקנות‬
‫‪.1‬‬
‫כלים כלכליים ומתורת המשחקים‬
‫‪ ‬מספקים ניבויים טובים (‪ :Google‬סטייה של עד ‪.)10%‬‬
‫‪‬‬
‫‪.2‬‬
‫מאפשרים לעצב מכרזים (יותר) נכון ולהביא לשיפור בתוצאות‪ .‬השימוש‬
‫בהם מניב ערך רב לעורך המכרז‪.‬‬
‫גישה מתודולוגית לעיצוב מכרזים‬
‫‪ ‬שאלות מחקר‪ ,‬אופן ביצוע המחקר‪ ,‬תמיכת החלטות‪.‬‬
‫‪ ‬שיפור מתמיד לאורך זמן‪.‬‬
‫‪ ‬לא להפריז בערך המודלים ולשכוח את ניסיון‪/‬אינטואיציה של עורך המכרז‪.‬‬
‫‪ ‬לא לבטל את המודלים‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫)‪Bandiera, Prat and Valletti (2009, AER‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מסד נתונים‪ :‬כל הרכש הציבורי באיטליה בין השנים ‪.2003-2007‬‬
‫"בזבוז" ברכש‪ 2.1% :‬מהתל"ג‪( .‬מוצרים זהים במחירים שונים)‪.‬‬
‫‪ 83%‬כתוצאה מהיעדר כשירות (השאר שחיתות)‪.‬‬
‫משרד האוצר‬
‫אגף החשב הכללי‬
‫חטיבת נכסים‪ ,‬רכש ולוגיסטיקה‪ ,‬מינהל הרכש הממשלתי‬
‫משרד האוצר‬
‫אגף החשב הכללי‬
‫חטיבת נכסים‪ ,‬רכש ולוגיסטיקה‪ ,‬מינהל הרכש הממשלתי‬
‫תודה על ההקשבה‬
‫יריב ולצמן‬
‫מינהל הרכש הממשלתי (מכללת אשקלון)‬
‫טל‪( 02-6663426 :‬יוכי)‬
‫נייד‪050-8119443 :‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫משרד האוצר‬
‫אגף החשב הכללי‬
‫חטיבת נכסים‪ ,‬רכש ולוגיסטיקה‪ ,‬מינהל הרכש הממשלתי‬
‫תרשים המכרז‬
‫‪Costs‬‬
‫‪Bids‬‬
‫‪c1‬‬
‫‪b1‬‬
‫‪c2‬‬
‫‪b2‬‬
‫‪c3‬‬
‫‪b3‬‬
‫‪c4‬‬
‫‪b4‬‬
‫משרד האוצר‬
‫אגף החשב הכללי‬
‫חטיבת נכסים‪ ,‬רכש ולוגיסטיקה‪ ,‬מינהל הרכש הממשלתי‬
‫‪Allocation‬‬
‫)‪(Winner/s‬‬
‫‪$$$‬‬
‫‪Payments‬‬
‫צנצנת המטבעות‪...‬‬
‫המטבעות בצנצנת מוצעות למכירה באמצעות מכרז "רגיל"‬
‫(מעטפות מחיר ראשון ‪.)Sealed bid First Price Auction -‬‬
‫• אנא רשמו הצעתכם על פיסת הנייר‪.‬‬
‫• בעל ההצעה הגבוהה ביותר יזכה במטבעות‬
‫(וירוויח את ההפרש בין הסכום בצנצנת וההצעה שלו)‪.‬‬
‫‪ ‬אנא רשמו גם את האומדן שלכם‪.‬‬
‫משרד האוצר‬
‫אגף החשב הכללי‬
‫חטיבת נכסים‪ ,‬רכש ולוגיסטיקה‪ ,‬מינהל הרכש הממשלתי‬
‫סוגי מכרזים – ‪ 4‬אבות טיפוס‬
‫מכרזי מעטפות (‪)Sealed Bid‬‬
‫מכרזים דינאמיים‬
‫מכרז מחיר ראשון‬
‫אנגלי – דינאמי יורד‬
‫מכרז מחיר שני (‪)Vickrey‬‬
‫הולנדי – דינאמי עולה‬
‫משרד האוצר‬
‫אגף החשב הכללי‬
‫חטיבת נכסים‪ ,‬רכש ולוגיסטיקה‪ ,‬מינהל הרכש הממשלתי‬
‫שמירה על חוקי המשחק‬
‫משרד האוצר‬
‫אגף החשב הכללי‬
‫חטיבת נכסים‪ ,‬רכש ולוגיסטיקה‪ ,‬מינהל הרכש הממשלתי‬
‫מכרז אנגלי (דינאמי יורד)‬
‫מכירה פומבית בהגשת הצעות יורדות עד‬
‫שלא מוגשות הצעות‪.‬‬
‫…‪Going‬‬
‫…‪Going‬‬
‫!‪Gone‬‬
‫‪Reservation Price:‬‬
‫‪p=7‬‬
‫‪p=8‬‬
‫‪p=9‬‬
‫‪Winning Bid: p=10‬‬
‫‪at $7‬‬
‫‪$8‬‬
‫‪bid=9‬‬
‫‪bid=7‬‬
‫משרד האוצר‬
‫אגף החשב הכללי‬
‫חטיבת נכסים‪ ,‬רכש ולוגיסטיקה‪ ,‬מינהל הרכש הממשלתי‬
‫‪bid=8‬‬
‫‪24‬‬
‫תורת המשחקים‬
‫תורת ההחלטות‪ :‬תיאוריה העוסקת בקבלת החלטות אופטימאליות על‬
‫ידי פרטים רציונאליים‪ ,‬בדרך כלל בתנאי אי ודאות‪.‬‬
‫תורת המשחקים‪ :‬ניתוח אינטראקציות אסטרטגיות‪.‬‬
‫ניתוח קבלת החלטות אסטרטגיות על ידי שחקנים רציונאליים‬
‫השואפים להשיג רווח (תועלת) מקסימאלי ונמצאים באינטראקציה כך‬
‫שהחלטותיהם משפיעות זה על זה ‪.‬‬
‫התורה בונה מודלים מתמטיים לתיאור סיטואציות כאלו‪ ,‬חוקרת אותם‬
‫ומנסה לנבא את התנהגות השחקנים‪.‬‬
‫משרד האוצר‬
‫אגף החשב הכללי‬
‫חטיבת נכסים‪ ,‬רכש ולוגיסטיקה‪ ,‬מינהל הרכש הממשלתי‬
‫התחזית של תורת המשחקים‬
‫שיווי משקל נאש במכרז‪:‬‬
‫העיקרון הבסיסי‪ :‬בשיווי משקל‪ ,‬כל מציע בוחר הצעה‪ ,‬אשר בהינתן הצעות האחרים‬
‫וההקצאה הנובעת מהן‪ ,‬הוא מעדיף את המיקום שלו על פני כל מיקום אחר‪.‬‬
‫האם ‪𝐛 = 𝑏1 ,𝑏2 ,𝑏3‬‬
‫מקיים שווי משקל?‬
‫‪b1‬‬
‫מודל קלאסי של תחרות מחירים‪:‬‬
‫‪b2‬‬
‫𝑡𝑠𝑜𝐶 𝑙𝑎𝑛𝑖𝑔𝑟𝑎𝑀 = 𝑒𝑐𝑖𝑟𝑃‬
‫‪ ‬מספר המציעים צריך להיות‬
‫גבוה ממספר הסלים‪.‬‬
‫משרד האוצר‬
‫אגף החשב הכללי‬
‫חטיבת נכסים‪ ,‬רכש ולוגיסטיקה‪ ,‬מינהל הרכש הממשלתי‬
‫‪Out‬‬
‫‪b3‬‬
‫נפלאות התבונה – סצנת הבר‬
‫משרד האוצר‬
‫אגף החשב הכללי‬
‫חטיבת נכסים‪ ,‬רכש ולוגיסטיקה‪ ,‬מינהל הרכש הממשלתי‬
‫סצנת הבר כמשחק‬
‫‪ ‬השחקנים‪ :‬הבחורים (נניח שניים‪ :‬נאש וחבר אחד)‬
‫‪ ‬פעולות (אסטרטגיות)‪:‬‬
‫{"ללכת על הבלונדינית"‪" ,‬ללכת על הברונטית"}‪.‬‬
‫‪ ‬תשלומים‪:‬‬
‫‪ ‬האם הסרט הבין את המשחק נכון?‬
‫משרד האוצר‬
‫אגף החשב הכללי‬
‫חטיבת נכסים‪ ,‬רכש ולוגיסטיקה‪ ,‬מינהל הרכש הממשלתי‬
‫משחק נץ‪-‬יונה (‪/chicken‬מתנדב)‬
‫משרד האוצר‬
‫אגף החשב הכללי‬
‫חטיבת נכסים‪ ,‬רכש ולוגיסטיקה‪ ,‬מינהל הרכש הממשלתי‬
‫סצנת הבר ‪ -‬הפתרון‬
‫‪ ‬שיוויי משקל‪ :‬אחד הבחורים הולך על הבלונדינית‪ ,‬האחר על הברונטית‪.‬‬
‫(תיאום הפוך)‬
‫‪ ‬מספר שיוויי המשקל כמספר השחקנים (הבחורים) בקבוצה‪.‬‬
‫‪ ‬מי יהיה "אחד הבחורים שילך על הבלונדינית"?‬
‫‪ ‬האם ג'ורג' קלוני הוא אחד מהחבר'ה?‬
‫(‪)"focal point”, Schelling‬‬
‫‪ ‬במכרז‪ ,‬הרקע של המציעים משחק תפקיד חשוב‪.‬‬
‫משרד האוצר‬
‫אגף החשב הכללי‬
‫חטיבת נכסים‪ ,‬רכש ולוגיסטיקה‪ ,‬מינהל הרכש הממשלתי‬
‫מודל סימולציות – ‪Monte Carlo‬‬
‫אי וודאות‪:‬‬
‫יש משתנים במודל שערכם אינו ידוע או אינו וודאי‪.‬‬
‫לכן יש אי וודאות לגבי תוצאת המכרז (הצעות ⇐ הקצאה‪ ,‬עלויות)‪.‬‬
‫החלטות המבוססות על אינפורמציה לא וודאית כרוכות בסיכון ("סיכון" הוא ההסתברות‬
‫להפסד וגודל ההפסד)‪.‬‬
‫השיטות לניתוח סיכון‪:‬‬
‫• ‪.Best Case/Worst Case Analysis‬‬
‫• ניתוח "מה אם" (‪ ,)what-if Analysis‬ניתוח תרחישים‪.‬‬
‫• סימולציות (‪.)Simulation‬‬
‫משרד האוצר‬
‫אגף החשב הכללי‬
‫חטיבת נכסים‪ ,‬רכש ולוגיסטיקה‪ ,‬מינהל הרכש הממשלתי‬
‫מודל סימולציות – ‪Monte Carlo‬‬
‫‪:Best Case/Worst Case Analysis‬‬
‫•‬
‫•‬
‫‪ – Best Case‬חישוב המודל כפוף להערכה האופטימית ביותר‪.‬‬
‫‪ – Worst Case‬חישוב המודל כפוף להערכה הפסימית ביותר‪.‬‬
‫הבעיה‪:‬‬
‫זהו רק ניתוח של הגבולות‪ .‬לא יודעים כלום לגבי ההתפלגות של התוצאות‬
‫האפשריות בין הגבולות‪.‬‬
‫משרד האוצר‬
‫אגף החשב הכללי‬
‫חטיבת נכסים‪ ,‬רכש ולוגיסטיקה‪ ,‬מינהל הרכש הממשלתי‬
‫התפלגויות אפשריות בתוך הטווח‬
‫‪best case‬‬
‫‪best case‬‬
‫‪worst case‬‬
‫‪worst case‬‬
‫משרד האוצר‬
‫אגף החשב הכללי‬
‫חטיבת נכסים‪ ,‬רכש ולוגיסטיקה‪ ,‬מינהל הרכש הממשלתי‬
‫‪best case‬‬
‫‪best case‬‬
‫‪worst case‬‬
‫‪worst case‬‬
‫מודל סימולציות – ‪Monte Carlo‬‬
‫‪What if Analysis‬‬
‫ניתוח תרחישים – יצירת סדרה של ערכים (סבירים ככל הניתן) וחישוב התוצאות‬
‫עבורה‪.‬‬
‫הבעיה‪:‬‬
‫• בחירת הערכים עלולה להיות מוטה‪.‬‬
‫• יתכנו מאות ואלפי תרחישים שונים‪.‬‬
‫• לא מספק למנהל את האינפורמציה באופן שמאפשר קבלת החלטה‪.‬‬
‫משרד האוצר‬
‫אגף החשב הכללי‬
‫חטיבת נכסים‪ ,‬רכש ולוגיסטיקה‪ ,‬מינהל הרכש הממשלתי‬
‫מודל סימולציות – ‪Monte Carlo‬‬
‫‪Simulation‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫דומה לניתוח תרחישים (‪.)What if Analysis‬‬
‫מגדירים התפלגויות (משתנים מקריים) למשתנים הלא וודאיים באופן חסר הטיה‬
‫(על סמך נתונים‪/‬הערכות)‪.‬‬
‫⇐ המחשב מייצר מאות ואלפי תרחישים שונים‪.‬‬
‫תוצאות התרחישים מוצגות באופן שמאפשר להבין את התנהגות התוצאות‬
‫ולקבל החלטה המבוססת על עדות "אמפירית"‪.‬‬
‫משרד האוצר‬
‫אגף החשב הכללי‬
‫חטיבת נכסים‪ ,‬רכש ולוגיסטיקה‪ ,‬מינהל הרכש הממשלתי‬
‫כלכלה ניסויית‬
‫משרד האוצר‬
‫אגף החשב הכללי‬
‫חטיבת נכסים‪ ,‬רכש ולוגיסטיקה‪ ,‬מינהל הרכש הממשלתי‬
‫סוגיות לבחינה‬
‫החלטות בעיצוב המכרז שנבחנו ע"י כלכלה ניסויית‪:‬‬
‫דינאמי (אנגלי) במערכת הכרוז ‪ Vs.‬מעטפות?‬
‫בהנחה שנבחר מכרז דינאמי‪ ,‬האם להשתמש במנגנון לחסימת האפשרות‬
‫לאסטרטגית ‪?Jump Bid‬‬
‫משרד האוצר‬
‫אגף החשב הכללי‬
‫חטיבת נכסים‪ ,‬רכש ולוגיסטיקה‪ ,‬מינהל הרכש הממשלתי‬
‫מכרז דינאמי‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫היכנסו לאפליקציה – ‪.Socrative student‬‬
‫הקלידו את מס' החדר‪:‬‬
‫הזינו הצעתכם ב‪( ₪-‬יש לכתוב שם)‪.‬‬
‫יש להגיש אך ורק הצעה המשפרת‬
‫את ההצעה המובילה‪.‬‬
‫ספרה אחת אחרי השבר העשרוני‪.‬‬
‫משרד האוצר‬
‫אגף החשב הכללי‬
‫חטיבת נכסים‪ ,‬רכש ולוגיסטיקה‪ ,‬מינהל הרכש הממשלתי‬
‫מכרז דינמי‬
‫או‬
‫מכרז מעטפות‬
‫משרד האוצר‬
‫אגף החשב הכללי‬
‫חטיבת נכסים‪ ,‬רכש ולוגיסטיקה‪ ,‬מינהל הרכש הממשלתי‬
‫קללת המנצח (‪)Winner’s Curse‬‬
‫הצעה זוכה במחיר נמוך מעלות אספקת השירות‬
‫שתי גישות לאופן הערכת הזכייה במכרז‪:‬‬
‫ערך פרטי (‪ )Private Value Auction‬ערך הזכייה לכל מציע בלתי תלוי בערך של‬
‫שאר המציעים‪ .‬לכל מציע אינפורמציה מלאה לגבי ערכו (אך איננו יודע את הערך‬
‫עבור שאר המציעים)‪.‬‬
‫ערך משותף (‪ )Common Value Auction‬ערך הזכייה הוא זהה לכל המציעים‪ .‬ערך‬
‫זה אינו ידוע‪.‬‬
‫משרד האוצר‬
‫אגף החשב הכללי‬
‫חטיבת נכסים‪ ,‬רכש ולוגיסטיקה‪ ,‬מינהל הרכש הממשלתי‬
‫קללת המנצח (‪)Winner’s Curse‬‬
‫גורם לקללת המנצח‪ :‬רמת אי‪-‬וודאות גבוהה לגבי ערך‬
‫הזכייה המשותף‪.‬‬
‫האומדנים‪,xi = µ + εi :‬‬
‫מי שיזכה איננו המציע בעל הערכת‬
‫שווי הזכייה המדויקת ביותר‪ ,‬אלא‬
‫בעל ההערכה הגבוהה (האופטימית) ביותר‪,‬‬
‫בעל הטעות כלפי מעלה הגבוהה ביותר‪.‬‬
‫משרד האוצר‬
‫אגף החשב הכללי‬
‫חטיבת נכסים‪ ,‬רכש ולוגיסטיקה‪ ,‬מינהל הרכש הממשלתי‬
‫קללת המנצח ‪ -‬השלכות‬
‫‪ ‬הצעות יתר (‪ :)overbidding‬מציעים שאינם מודעים ל"קללת המנצח" מבססים‬
‫את הצעתם רק על האומדן ומציעים ביתר אגרסיביות‪.‬‬
‫⇐ הצעות זוכות ‪ -‬הפסדיות (‪.)ALT‬‬
‫‪ ‬הצעות בחסר (‪ :)underbidding‬מציעים מנוסים ורציונאליים שמודעים לתופעה‬
‫וחוששים מהפסדים‪ ,‬יציעו ביתר זהירות ויבצעו "הנמכת הצעות" (‪.)Bid Shading‬‬
‫⇐ "זכייה = ‪ ."Bad News‬הצעות שמרניות‪.‬‬
‫משרד האוצר‬
‫אגף החשב הכללי‬
‫חטיבת נכסים‪ ,‬רכש ולוגיסטיקה‪ ,‬מינהל הרכש הממשלתי‬
‫קללת המנצח – מכרז מכוני מיון‬
‫יעילות הספק‬
‫"ערך פרטי"‬
‫היקף וסוג עבודה‬
‫"ערך משותף"‬
‫• ניסיון ומקצועיות הצוות‬
‫• יכולות ניהוליות‬
‫• מחיר ההון (תנאי אשראי)‬
‫• איכות הציוד ומחירי תשומות‬
‫• כמות המועמדים שיתחילו תהליך מיון (שיבצעו‬
‫את שלב א')‪.‬‬
‫• אחוז מעבר לשלב ב'‪.‬‬
‫• התפלגות המועמדים בין הרמות‪.‬‬
‫• דרישות "פתוחות"‪ ,‬שאינן מוגדרות היטב ונתונות‬
‫לפרשנות‪.‬‬
‫משרד האוצר‬
‫אגף החשב הכללי‬
‫חטיבת נכסים‪ ,‬רכש ולוגיסטיקה‪ ,‬מינהל הרכש הממשלתי‬
‫קללת המנצח – מכרז מכוני מיון‬
‫‪ ‬במכרז מכוני המיון ניתן לזהות מאפיינים של שני המודלים‪.‬‬
‫‪ ‬רמת אי‪-‬וודאות גבוהה לגבי ערך הזכייה המשותף‪ ,‬אשר הופכת את המכרז‬
‫לרגיש ל"קללת המנצח"‪.‬‬
‫‪ ‬במכרז דומה על‪-‬ידי שב"ס‪ ,‬שהיה מכרז מעטפות‪ ,‬הזוכה (אדם מילא) נפל‬
‫קורבן ל"קללת המנצח"‪.‬‬
‫משרד האוצר‬
‫אגף החשב הכללי‬
‫חטיבת נכסים‪ ,‬רכש ולוגיסטיקה‪ ,‬מינהל הרכש הממשלתי‬
‫מכרז דינאמי – כפתרון לקללת המנצח‬
‫‪.1‬‬
‫צבירת אינפורמציה (‪:)Information Aggregation‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מציעים יכולים לעדכן את תחזיותיהם‪.‬‬
‫צמצום אי‪-‬וודאות לגבי הערך המשותף והקטנת הסיכוי ל"קללת‬
‫המנצח"‪.‬‬
‫‪ ‬יתרונות נוספים רלוונטיים‪:‬‬
‫‪ .2‬חשיפת מחירים ואלוקציות טנטטיביים‪:‬‬
‫‪ ‬מאפשר לספקים לקבל החלטות עקביות עם המגבלות שלהם תוך כדי‬
‫המכרז‪ .‬בפרט במכרזים מפוצלים (עם מספר סלים)‪.‬‬
‫‪ ‬מפשט את בעיית ההחלטה של המציעים‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫מכרז מחיר שני (‪ – )Vickery‬מעודד מציעים לחשיפת העלות האמתית‬
‫שלהם ומניב תוצאות יעילות‪.‬‬
‫משרד האוצר‬
‫אגף החשב הכללי‬
‫חטיבת נכסים‪ ,‬רכש ולוגיסטיקה‪ ,‬מינהל הרכש הממשלתי‬
‫‪Jump Bidding‬‬
‫משרד האוצר‬
‫אגף החשב הכללי‬
‫חטיבת נכסים‪ ,‬רכש ולוגיסטיקה‪ ,‬מינהל הרכש הממשלתי‬
‫אסטרטגיית "‪"Jump Bid‬‬
‫‪• Pedestrian Bidding‬‬
‫‪• Jump Bidding‬‬
‫‪400‬‬
‫‪350‬‬
‫‪250‬‬
‫‪200‬‬
‫‪150‬‬
‫‪100‬‬
‫‪50‬‬
‫‪0‬‬
‫‪bi‬‬
‫)‪Min (b-i‬‬
‫משרד האוצר‬
‫אגף החשב הכללי‬
‫חטיבת נכסים‪ ,‬רכש ולוגיסטיקה‪ ,‬מינהל הרכש הממשלתי‬
‫סכום ההצעה בשקלים‬
‫‪300‬‬
‫אסטרטגיית "‪"Jump Bid‬‬
‫‪• Pedestrian Bidding‬‬
‫‪• Jump Bidding‬‬
‫‪400‬‬
‫‪350‬‬
‫‪300‬‬
‫‪200‬‬
‫‪150‬‬
‫סכום הצעה בשקלים‬
‫‪250‬‬
‫‪100‬‬
‫‪50‬‬
‫‪0‬‬
‫‪15‬‬
‫‪14‬‬
‫‪13‬‬
‫‪12‬‬
‫‪11‬‬
‫‪10‬‬
‫‪9‬‬
‫‪bi‬‬
‫‪8‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫)‪Min (b-i‬‬
‫‪ – Jump Bid‬הצעה נמוכה (באופן משמעותי) מהמינימום הנדרש‪.‬‬
‫משרד האוצר‬
‫אגף החשב הכללי‬
‫חטיבת נכסים‪ ,‬רכש ולוגיסטיקה‪ ,‬מינהל הרכש הממשלתי‬
‫השלכות "‪"Jump Bidding‬‬
‫•‬
‫מטרתה‪ :‬איתות – "הפחדה"‪.‬‬
‫– השלכות שליליות של ‪:Jump Bidding‬‬
‫• אופטימאליות (עלויות)‪:‬‬
‫דיכוי תחרות ויצירת תיאום ‪ ‬מחירים גבוהים‪.‬‬
‫‪ ‬מדוע לא לחסום את האפשרות ל – ‪ Jump bid‬תמיד?‬
‫– יתרונות של ‪:Jump Bidding‬‬
‫«‬
‫«‬
‫«‬
‫הקטנת עלויות‪ :‬צמצום עלות הזמן‪.‬‬
‫הימנעות מ"מלחמת התשה"‪ ,‬השפעות פסיכולוגיות ("אפקט הבעלות"‪,‬‬
‫וכו')‪.‬‬
‫‪ Jump Bidding‬כרוך בתשלום של "פרמיית סיכון"‪.‬‬
‫‪ ‬יעילות‪ :‬לא צפויה להיפגע‪.‬‬
‫משרד האוצר‬
‫אגף החשב הכללי‬
‫חטיבת נכסים‪ ,‬רכש ולוגיסטיקה‪ ,‬מינהל הרכש הממשלתי‬
‫בחינת הסוגיות‬
‫במכרז מכוני מיון‬
‫משרד האוצר‬
‫אגף החשב הכללי‬
‫חטיבת נכסים‪ ,‬רכש ולוגיסטיקה‪ ,‬מינהל הרכש הממשלתי‬
‫תיאור הניסוי‬
‫מספיק פשוט לביצוע‪ ,‬יחד עם זאת מספיק עשיר כדי לתפוס את מאפייני המכרז‬
‫המרכזיים‬
‫ערך משותף – מידע על מס' המועמדים בכל אשכול‬
‫ערך פרטי – מידע על עלות קבועה (השקעה הונית) ועלות שולית למיון‬
‫המשתתפים (בהתנדבות)‪ :‬עובדי מינהל הרכש‪ ,‬עובדי נציבות שירות המדינה‪,‬‬
‫סטודנטים ממכללת אשקלון‪.‬‬
‫קבוצות‪ :‬ארבעה משתתפים (מציעים) בכל קבוצה‬
‫משרד האוצר‬
‫אגף החשב הכללי‬
‫חטיבת נכסים‪ ,‬רכש ולוגיסטיקה‪ ,‬מינהל הרכש הממשלתי‬
‫ניתוח שוק‬
‫ערך משותף‪:‬‬
‫אשכול א‪ :‬ערך אמיתי ‪ 10,000 -‬מועמדים‪cv .‬נשלף מתוך האינטרוול‬
‫‪ ,8,000 - 12,000‬כאשר [‪]cv – 1,500, cv + 1,500‬‬
‫בענף מתבצעים כ – ‪ 250,000‬מיונים בשנה והמחזור בו הוא מעל ‪100‬‬
‫מלש"ח‪ .‬מבנה ענף שלושה ספקים דומיננטיים‪ ,‬השאר מכונים קטנים‪.‬‬
‫התפלגות שוק על פי מספר עובדים‬
‫‪3% 2%‬‬
‫‪4%‬‬
‫אדם מילא‬
‫‪17%‬‬
‫קינן שפי‬
‫פילת‬
‫‪57%‬‬
‫‪17%‬‬
‫טופ שיא‬
‫בגישה שונה‬
‫ב ‪.‬י ‪.‬פ‬
‫משרד האוצר‬
‫אגף החשב הכללי‬
‫חטיבת נכסים‪ ,‬רכש ולוגיסטיקה‪ ,‬מינהל הרכש הממשלתי‬
‫השליפה לניסוי – "הסביבה"‬
‫ספק ‪)S( B‬‬
‫ספק ‪)S( A‬‬
‫עלויות‬
‫‪C‬‬
‫‪FC‬‬
‫‪820‬‬
‫‪100,000‬‬
‫אומדן לאשכולות‬
‫א‬
‫ב‬
‫‪)H( 11,700‬‬
‫‪)H( 9,300‬‬
‫ג‬
‫‪)L( 1,100‬‬
‫עלויות‬
‫‪C‬‬
‫‪FC‬‬
‫‪C‬‬
‫‪FC‬‬
‫‪800‬‬
‫‪85,000‬‬
‫א‬
‫ב‬
‫‪)L( 8,400‬‬
‫‪)A( 7,800‬‬
‫ג‬
‫‪)H( 2,700‬‬
‫ספק ‪)W( C‬‬
‫ספק‪)S)S( ( DD‬‬
‫ספק‬
‫עלויות‬
‫‪840‬‬
‫‪110,000‬‬
‫אומדן לאשכולות‬
‫עלויות‬
‫אומדן לאשכולות‬
‫א‬
‫ב‬
‫‪)H( 11,800‬‬
‫‪)L( 6,800‬‬
‫ג‬
‫‪)H( 2,400‬‬
‫משרד האוצר‬
‫אגף החשב הכללי‬
‫חטיבת נכסים‪ ,‬רכש ולוגיסטיקה‪ ,‬מינהל הרכש הממשלתי‬
‫‪C‬‬
‫‪FC‬‬
‫‪900‬‬
‫‪140,000‬‬
‫אומדן לאשכולות‬
‫א‬
‫ב‬
‫‪)A( 10,600‬‬
‫‪)H( 9,100‬‬
‫ג‬
‫‪)H( 2,600‬‬
‫סוגי המכרזים שנבחנו‬
‫הטיפולים (‪)Treatments‬‬
‫מעטפות‬
‫(‪)SB‬‬
‫דינאמי‬
‫ללא ‪Jump‬‬
‫(‪)DN‬‬
‫משרד האוצר‬
‫אגף החשב הכללי‬
‫חטיבת נכסים‪ ,‬רכש ולוגיסטיקה‪ ,‬מינהל הרכש הממשלתי‬
‫)‪Jump (DJ‬‬
‫תוצאות הניסוי ‪ Vs‬תוצאות המכרז‬
‫תוצאות הניסוי‬
‫תוצאות המכרז‬
‫אסטרטגיית ‪:Jump Bid‬‬
‫לא אפקטיבית‪.‬‬
‫מכרז דינאמי‪ :‬הצעות מדורגות על‬
‫פי העלויות (יעיל)‪.‬‬
‫תהליך הגשת ההצעות מרמז על‬
‫יעילות‪.‬‬
‫דינאמי‪ :‬צבירת אינפורמציה‬
‫אפקטיבית‪ .‬סיכוי קטן לקללת המנצח‬
‫תחשיבי רווח העידו כי המציעים‬
‫מרוויחים‪.‬‬
‫מציע שלישי לא מימש אופציה‬
‫מציע שלישי מימש אופציה‬
‫משרד האוצר‬
‫אגף החשב הכללי‬
‫חטיבת נכסים‪ ,‬רכש ולוגיסטיקה‪ ,‬מינהל הרכש הממשלתי‬
‫אסטרטגיית ‪:Jump Bid‬‬
‫לא אפקטיבית‪.‬‬
‫תוצאות המכרז‬
‫משרד האוצר‬
‫אגף החשב הכללי‬
‫חטיבת נכסים‪ ,‬רכש ולוגיסטיקה‪ ,‬מינהל הרכש הממשלתי‬
‫תוצאות המכרז‬
‫משרד האוצר‬
‫אגף החשב הכללי‬
‫חטיבת נכסים‪ ,‬רכש ולוגיסטיקה‪ ,‬מינהל הרכש הממשלתי‬