‫העונה ה‪2011/12 | 28-‬‬ ‫אמדאוס‬ ‫הקאמרטה הישראלית ירושלים‬ ‫מייסד ומנהל מוסיקלי‪ :‬אבנר בירון‬ ‫מלחין בית‪ :‬יוסף ברדנשוילי‬ ‫חברי התזמורת‬ ‫*נגן ראשי **נגנית אורחת קבועה‬ ‫כינור שני‬ ‫כינור ראשון‬ ‫ארנולד קוביליאנסקי* נטלי שר*‬ ‫דניס ג'רסי‬ ‫מיכאל בויאנר‬ ‫זינה לוין‬ ‫פאבל גלגנוב‬ ‫קרן ליפקר‬ ‫רומן יוסופוב‬ ‫מיכאל קונצביץ'‬ ‫כרמלה ליימן‬ ‫אדוארד רזניק‬ ‫אטיין מנרי‬ ‫סופיה קירסנובה**‬ ‫ויולה‬ ‫מיכאל פלסקוב*‬ ‫דורון אלפרין‬ ‫מיכאל יאבקר‬ ‫בוריס רימר‬ ‫אנדריי שפלניקוב‬ ‫צ'לו‬ ‫צבי אורליאנסקי*‬ ‫יפים אייזנשטד*‬ ‫מרינה כץ*‬ ‫אלכסנדר סינלניקוב‬ ‫קונטרבאס‬ ‫דמיטרי רוזנצוויג*‬ ‫גנאדי ליטבין‬ ‫אבוב‬ ‫מוקי זוהר*‬ ‫אורי מירז‬ ‫חליל‬ ‫אסתי רופא*‬ ‫בסון‬ ‫מאוריציו פאז*‬ ‫קריסטיונס גריגס‬ ‫חצוצרה‬ ‫מרט גורביץ'‬ ‫נגנים אורחים‪ :‬איריס רינגר‪ ,‬חליל; רות ורון‪ ,‬עמית כהן‪ ,‬קרן יער; דימיטרי לויטס‪ ,‬חצוצרה; קרן פנפימון־זהבי‪ ,‬טימפני‬ ‫חברי העמותה וחברי הוועד המנהל‬ ‫יצחק אלרון*‬ ‫פרופ' רות ארנון*‪ ,‬יו"ר‬ ‫שמשון ארד‬ ‫יעקב אייזנר*‬ ‫פרופ' אבי בן בסט‬ ‫אלי אייל‬ ‫פרופ' בני גיגר*‬ ‫ד"ר חנן אלון‬ ‫*חברי הוועד המנהל‬ ‫בני גל־עד*‬ ‫עו"ד יאיר גרין*‬ ‫רוברט דרייק‬ ‫פרופ' משה הדני*‬ ‫פרופ' מנחם פיש*‬ ‫דיוויד קינדלר*‬ ‫פרופ' אורי קרשון‬ ‫ברוך שלו*‬ ‫משה וידמן*‬ ‫שרה זלקינד‬ ‫ניסים לוי‬ ‫הדווה פוגל*‬ ‫הצוות האדמיניסטרטיבי‬ ‫מנהל כללי‪ :‬בן ציון שירה‬ ‫מנהל אדמיניסטרטיבי‪ :‬מיכאל קונצביץ'‬ ‫מפיק‪ :‬ליאור דודי‬ ‫מנהלת שיווק‪ :‬תמר אומנסקי‬ ‫מכירות‪ :‬דגן פדר‬ ‫מזכירות‪ :‬מירב פרחי‬ ‫מנהל במה‪ :‬ואלרי אקסיונוב‬ ‫יועץ משפטי‪ :‬עו"ד עמי פולמן‬ ‫הנהלת חשבונות‪ :‬שרית יצחקי‬ ‫העוגב‪ ,‬שנבנה ע"י גדעון שמיר‪,‬‬ ‫והטימפני הועמדו לרשות‬ ‫התזמורת באדיבות‬ ‫קרן התרבות אמריקה־ישראל‬ ‫מחלקת מנויים‪ | 1-700-55-2000 :‬בימים א'‪-‬ה' ‪09:00-17:00‬‬ ‫משרד התזמורת‪ :‬רח' ההגנה ‪ ,13‬הגבעה הצרפתית‪ ,‬ירושלים | טל‪ | 02-5020503 :‬פקס‪02-5020504 :‬‬ ‫כתובתנו באינטרנט‪ | www.jcamerata.com :‬אימייל‪[email protected] :‬‬ ‫התזמורת נתמכת על ידי‪ :‬משרד התרבות והספורט | עיריית ירושלים‪ ,‬האגף לתרבות | הקרן לירושלים‬ ‫קרן מרק ריץ' | טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ | ומסתייעת בתורמים שונים‪.‬‬ ‫אמדאוס‬ ‫‪2011/2012‬‬ ‫אריה ורדי מנצח‬ ‫רוברט לוין פסנתר (ארה"ב)‬ ‫תל אביב ‪ /‬מוזיאון תל אביב לאמנות‬ ‫יום ב'‪ 2.4.12 ,‬בשעה ‪20:30‬‬ ‫ולפגנג אמדאוס מוצרט (‪)1791-1756‬‬ ‫ירושלים ‪ /‬אולם הנרי קראון‬ ‫יום ג'‪ 3.4.12 ,‬בשעה ‪20:30‬‬ ‫מוצרט־לוין אלגרו לפסנתר בארבע ידיים‬ ‫ק' ‪( )a 497( i 357‬בכורה בישראל)‬ ‫מוצרט סימפוניה מס' ‪ 38‬ברה מז'ור‬ ‫("פראג") ק‪504 .‬‬ ‫חיפה ‪ /‬אולם רפפורט‬ ‫יום ד'‪ 4.4.12 ,‬בשעה ‪20:30‬‬ ‫רחובות ‪ /‬אולם ויקס‪ ,‬מכון ויצמן למדע‬ ‫יום ה'‪ 5.4.12 ,‬בשעה ‪20:30‬‬ ‫הפסקה‬ ‫מוצרט קונצ'רטו לפסנתר מס' ‪ 18‬בסי במול מז'ור‬ ‫("פרדיס") ק‪456 .‬‬ ‫הקאמרטה מחפשת תורמים רחבי לב‬ ‫כתיבת התכנייה‪ :‬בני הנדל עיצוב‪ :‬חגית מימון‬ ‫שיעמידו לרשותנו עוגב שעלותו ‪ 8,000‬דולר‬ ‫(אובו ד'אמורה)‬ ‫ושני אבובים בארוקיים ּ‬ ‫שעלות כל אחד מהם ‪ 7,500‬אירו‪.‬‬ ‫נתברך בזכות להשתמש בכלי הנגינה בעת הצורך‬ ‫גם אם יישארו בגדר רכוש התורם‪/‬מים‪.‬‬ ‫אנחנו נדאג‪ ,‬כמובן‪ ,‬להוצאות הביטוח‪.‬‬ ‫איור‪ :‬רומן רבינוביץ'‬ ‫אריה ורדי | מנצח‬ ‫א‬ ‫ריה ורדי‪ ,‬יליד הארץ‪ ,‬שייך לצמרת‬ ‫המוסיקאים בישראל וקנה לו מוניטין‬ ‫בינלאומי‪ .‬הוא החל את דרכו על בימת‬ ‫הקונצרטים בהיותו בן ‪ 15‬ברסיטל לפסנתר‬ ‫בתל אביב‪ .‬במקביל ללימודיו באקדמיה‬ ‫למוסיקה בתל אביב ‪ -‬אצל אילונה וינצה‬ ‫ונעימה ראש ‪ -‬השלים תואר במשפטים‬ ‫באוניברסיטת תל אביב‪ .‬בשנת ‪ 1960‬זכה‬ ‫בתחרות שופן בארץ‪ ,‬הופיע כסולן עם‬ ‫התזמורת הפילהרמונית הישראלית וכעבור‬ ‫שנה זכה בתחרות אנסקו בבוקרשט‪ .‬הישגים‬ ‫אלה סללו את הדרך למסעות קונצרטים‬ ‫באירופה‪ ,‬השתלמות בפסנתר ובקומפוזיציה‬ ‫אצל פאול באומגרטנר‪ ,‬פייר בולז וקרלהיינץ‬ ‫שטוקהאוזן ואחר־כך ‪ -‬הופעות עם כל‬ ‫התזמורות החשובות בישראל‪ ,‬רסיטלים‪,‬‬ ‫קונצרטים קאמריים‪ ,‬קונצרטים לנוער‬ ‫והופעות כמנצח וכסולן־מנצח‪ .‬בהופעותיו‬ ‫בישראל הגיע ורדי ליותר מ‪ 130-‬יישובים‪,‬‬ ‫פעילות שעליה זכה בפרס "אמנות לעם"‬ ‫ובפרס שרת החינוך על מפעל חיים (‪.)2004‬‬ ‫אריה ורדי‪ ,‬אחד מטובי הפרשנים לסגנון‬ ‫האימפרסיוניסטי במוסיקה‪ ,‬הקליט בשנים‬ ‫האחרונות את רוב הספרות האימפרסיוניסטית‬ ‫לפסנתר‪ ,‬ובה יצירות דביסי וראוול‪ .‬כמו כן‬ ‫הוקלטו הקונצ'רטי לפסנתר של מוצרט‬ ‫בביצועו‪ ,‬בין השאר על "פסנתר פטישים"‪.‬‬ ‫הקלטותיו בהוצאת ‪ .R.C.A.‬הניבו פרסים‬ ‫בינלאומיים‪ .‬ברפרטואר הרחב של ורדי יצירות‬ ‫ישראליות‪ ,‬שכמה מהן הוקדשו לו‪.‬‬ ‫מדי שנה אריה ורדי יוצא לסיור קונצרטים‬ ‫בחוץ לארץ‪ .‬הוא הופיע כסולן תחת שרביטיהם‬ ‫של פול פאריי‪ ,‬זובין מהטה‪ ,‬דייויד זינמן‪ ,‬לוקאס‬ ‫פוס‪ ,‬קרלו ז ֶקי וקורט מזור וניגן לצד יו־יו מה‪,‬‬ ‫ראדו לופו‪ ,‬יפים ברונפמן ואחרים‪.‬‬ ‫כמנצח הופיע בפסטיבלים חשובים בארצות‬ ‫הברית‪ ,‬באירופה ובמזרח הרחוק‪ .‬בשנת ‪2011‬‬ ‫ערך ורדי סיבוב קונצרטים ברחבי סין‪ ,‬שם‬ ‫הופיע עם תזמורות בכל האולמות הגדולים של‬ ‫רוב הערים החשובות‪ ,‬ובראשן בייג'ין ושנחאי‪.‬‬ ‫אריה ורדי מיחד זמן לחינוך‪ .‬הוא מכהן‬ ‫כפרופסור לפסנתר באקדמיה למוסיקה‬ ‫שבאוניברסיטת תל אביב‪ ,‬אותה ניהל בעבר‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1987‬נתמנה פרופסור אורח בבית הספר‬ ‫הגבוה למוסיקה בהאנובר‪ ,‬שם הוא ממשיך‬ ‫ללמד כיתות אמן וכן בארצות אחרות‪ .‬בבית‬ ‫הספר למוסיקה ג'וליארד הוא "אמן בית"‪ .‬יותר‬ ‫משלושים מתלמידיו זכו בפרסים ראשונים‬ ‫בתחרויות בינלאומיות וורדי הופיע עם תלמידיו‬ ‫בביצוע כל ‪ 32‬הסונטות של בטהובן‪.‬‬ ‫אריה ורדי מכהן כשופט בתחרויות‬ ‫הבינלאומיות לפסנתר של וינה‪ ,‬ורשה‪ ,‬טוקיו‪,‬‬ ‫לידס‪ ,‬מוסקווה וסידני‪ ,‬והוא יושב ראש‬ ‫חבר השופטים בתחרות רובינשטיין‬ ‫היוקרתית בארץ‪.‬‬ ‫אריה ורדי היה המנהל המוסיקלי של הסדרה‬ ‫"אינטרמצו" של התזמורת הפילהרמונית‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2002‬הופיע כמנצח־סולן עם התזמורת‬ ‫הקאמרית הישראלית בסדרה "קונצ'רטו‬ ‫לפסנתר"‪ ,‬ובה הציג לקהל הישראלי חמישה־‬ ‫עשר קונצ'רטי מתקופת הבארוק ועד למאה‬ ‫ה‪ .21-‬הוא עומד במרכז סדרות הטלוויזיה‬ ‫"כתת אמן"‪ ,‬צללים מן ההיכל"‪" ,‬שיחות בעשר‬ ‫אצבעות" ו"אינטרמצו עם אריק"‪.‬‬ ‫רוברט לוין | פסנתר‬ ‫לפרופסור למוסיקה באוניברסיטת הרווארד‪,‬‬ ‫משרה בה הוא מכהן עד היום‪.‬‬ ‫ה‬ ‫פסנתרן רוברט לוין‪ ,‬יליד ניו יורק‪ ,‬החל‬ ‫ללמוד פסנתר בהיותו בן ‪ 5‬ובהגיעו לגיל‬ ‫‪ 12‬נסע לפריס ללמוד אצל נדיה בולאנז'ה‪.‬‬ ‫תשע שנים אחר כך‪ ,‬ב‪ ,1968-‬סיים בהצטיינות‬ ‫את לימודיו באוניברסיטת הרווארד‪ .‬במקביל‬ ‫המשיך ללמוד עוגב אצל נדיה בולנז'ה ופסנתר‪,‬‬ ‫סולפז'‪ ,‬קונטרפונקט‪ ,‬הלחנה וניצוח אצל‬ ‫לואיס מרטין‪ ,‬ז'אן קאסאדסי‪ ,‬קליפורד קרזון‪,‬‬ ‫רובר קאסאדסי ושטפאן וולפה‪ .‬עם סיום‬ ‫לימודיו נענה להזמנת רודולף סרקין לנהל את‬ ‫מחלקת התיאוריה במכון קרטיס בפילדלפיה‪.‬‬ ‫מפי סרקין נודע לו כי מאחורי ההזמנה יוצאת‬ ‫הדופן הזאת לצעיר בן ‪ 21‬עמדה המלצת נדיה‬ ‫בולאנז'ה‪ ,‬שבהמשך אף ביקשה כי יחליף‬ ‫אותה בניהול הקונסרבטוריון האמריקני‬ ‫פונטנבלו שליד פריס‪ .‬ב‪ 1973-‬התמנה לוין‬ ‫פרופסור חבר בבית הספר לאמנויות "סני‬ ‫ּפֶרְצֶ'ס" שליד ניו יורק וב‪ 1975-‬היה לפרופסור‬ ‫מן המניין‪ .‬בשנים ‪ 1993-1986‬כיהן כפרופסור‬ ‫לפסנתר בבית הספר הגבוה למוסיקה‬ ‫בפרייבורג שבגרמניה‪ .‬ב‪ 1993-‬נתמנה‬ ‫רוברט לוין מופיע ברסיטלים‪ ,‬בהרכבים‬ ‫קאמריים וכסולן עם תזמורת באולמות‬ ‫הקונצרטים המרכזיים של כל היבשות‪ .‬על‬ ‫פסנתר בן ימינו ניגן עם תזמורות אטלנטה‪,‬‬ ‫ברלין‪ ,‬ברמינגהם‪ ,‬בוסטון‪ ,‬דטרויט‪ ,‬וינה‪,‬‬ ‫טורונטו‪ ,‬יוטה‪ ,‬לה סקלה‪ ,‬לוס אנג'לס‪,‬‬ ‫מונטריאול‪ ,‬קליבלנד ושיקגו‪ ,‬תחת שרביטיהם‬ ‫של סייז'י אוזווה‪ ,‬סמיון ביצ'קוב‪ ,‬ברנרד‬ ‫הייטינק‪ ,‬סר נביל מרינר‪ ,‬ג'וזף סילברסטין‪,‬‬ ‫ג'יימס קונלון וסר סיימון ראטל ועל פסנתרים‬ ‫עתיקים ניגן עם האקדמיה למוסיקה עתיקה‪,‬‬ ‫סולני הבארוק האנגלים‪ ,‬אגודת הנדל והיידן‪,‬‬ ‫הנגנים הקלאסיים של לונדון‪ ,‬תזמורת עידן‬ ‫הנאורות וה‪Orchestre Révolutionnaire-‬‬ ‫‪ et Romantique‬עם סר ג'ון אליוט גרדינר‪,‬‬ ‫כריסטופר הוגווד‪ ,‬סר צ'רלס מאקרס‪ ,‬ניקולס‬ ‫מק'גיגן וסר רוג'ר נורינגטון‪.‬‬ ‫של חברות התקליטים המובילות בעולם‪:‬‬ ‫ד ֶקה‪ ,‬אי סי אם‪ ,‬הרמוניה מונדי‪ ,‬נונסאץ'‪ ,‬סוני‪,‬‬ ‫פיליפס ועוד‪ .‬קדנצות שחיבר לוין לקונצ'רטי‬ ‫לכינור של מוצרט הוקלטו בנגינת גדעון קרמר‬ ‫עם הפילהרמונית של וינה בניצוח ניקולאוס‬ ‫הרנונקור‪ .‬הוצאת התווים ה ֶנְל ֶה פרסמה את‬ ‫הקדנצות שלו לקונצ'רטי לחליל‪ ,‬לנבל ולחליל‪,‬‬ ‫לאבוב‪ ,‬לקרן ולבסון של מוצרט והקונצ'רטו‬ ‫לכינור של בטהובן‪.‬‬ ‫הוא משתתף תדיר בפסטיבלי סרסוטה‪,‬‬ ‫באך־אורגון‪ ,‬טנגלווד‪ ,‬רוויניה‪ ,‬ברֶמן‪ ,‬לוקנהאוס‬ ‫וה‪ Mozartwoche-‬בזלצבורג‪ .‬כמוסיקאי‬ ‫קאמרי הוא מרבה להופיע עם הוויולנית קים‬ ‫קשקשיאן ועם רעייתו‪ ,‬הפסנתרנית יה־פיי‬ ‫צ'ואנג‪ ,‬ברסיטלים לשני פסנתרנים ובליווי‬ ‫תזמורת‪ .‬אחרי יותר מרבע מאה כחבר סגל‬ ‫ההנהלה של פסטיבל המוסיקה של סרסוטה‪,‬‬ ‫ירש בשנת ‪ 2007‬את מקומו של פול וולף‬ ‫כמנהל הפסטיבל‪.‬‬ ‫לדעת רבים לוין הוא גדול חוקרי מוצרט‬ ‫בעולם היום ומאמריו על המלחין הזה הם בין‬ ‫הישגיו הבולטים כתיאורטיקן וכמוסיקולוג‪.‬‬ ‫הוא חבר באקדמיה לחקר מוצרט והשלמותיו‬ ‫ושחזוריו ליצירות מוצרט וליצירות מלחינים‬ ‫אחרים יצאו לאור בהוצאות התווים החשובות‬ ‫ביותר ומבוצעות ומוקלטות ברחבי העולם‪.‬‬ ‫מלאכת ההשלמה שלו ליצירות בלתי גמורות‬ ‫של מוצרט‪ ,‬בהן הרקוויאם ברה מינור והמיסה‬ ‫הגדולה בדו מינור‪ ,‬נחשבת לגדולה בהישגיו‬ ‫וגם להישג גדול לעולם המוסיקה‪ .‬ברקוויאם‬ ‫של מוצרט בנה מחדש את פוגת "אמ ֵן"‬ ‫מתוך סקיצות של מוצרט עצמו והבכורה‬ ‫הייתה ב‪ 1991-‬בפסטיבל האירופי למוסיקה‬ ‫בשטוטגרט תחת שרביטו של הלמוט רילינג‪.‬‬ ‫את השלמתו למיסה הגדולה‪ ,‬ק' ‪ ,427‬הזמין‬ ‫הקרנגי הול בניו יורק‪ ,‬והיה זה שוב רילינג‬ ‫שניצח על הקונצרט‪ ,‬בינואר ‪ .2005‬ולא רק‬ ‫מוצרט‪ :‬סר ג'ון אליוט גרדינר הזמין מלוין חיבור‬ ‫חלקים תזמורתיים חסרים לחמישה פרקים‬ ‫מתוך קנטטות של יוהאן סבסטיאן באך‪.‬‬ ‫חוזקה בולטת של לוין היא יכולותיו באלתור‬ ‫ובעיטור יצירות ברפרטואר הקלאסי‪ .‬הקלטות‬ ‫של תרומותיו בתחום זה הופיעו בהפקותיהן‬ ‫רוברט לוין משתתף כשופט בתחרויות‬ ‫פסנתרנים ברחבי העולם ואשתקד היה בחבר‬ ‫השופטים בתחרות רובינשטיין בתל אביב‪.‬‬ ‫צילום‪ :‬דן פורגס‬ ‫הקונצרטים הבאים‬ ‫אריאל צוקרמן‬ ‫מריסה מרטינס‬ ‫אבנר בירון‬ ‫האנסמבל הקולי החדש‬ ‫אחרי גירוש ספרד‬ ‫מור בירון‬ ‫מעשה בחייל‬ ‫אריאל צוקרמן מנצח‬ ‫מריסה מרטינס (ספרד) מצו סופרן‬ ‫האנסמבל הקולי החדש בניהולו המוסיקלי של יובל בן עוזר‬ ‫אבנר בירון מנצח‬ ‫מור בירון בסון‬ ‫ערן צור קריין‬ ‫• מנדלסון סימפוניה לכלי קשת בסול מינור מס' ‪12‬‬ ‫• סלומונה די רוסי שיר השירים אשר לשלמה‬ ‫• אלברטו חמזי שירי עם בלדינו בעיבוד מנחם ויזנברג‬ ‫• לואי סלדן מזמור עברי‬ ‫• שמעון כהן שירי עם של יהודי ספרד‬ ‫• גלוק דון ז'ואן‬ ‫• רוסיני קונצ'רטו לבסון‬ ‫• באך קונצ'רטו לבסון בדו מז'ור‬ ‫• סטרווינסקי מעשה בחייל‬ ‫כרמיאל‪ :‬היכל התרבות‪ ,‬יום ה'‪ 3.5.12 ,‬בשעה ‪20:30‬‬ ‫תל אביב‪ :‬מוזיאון תל אביב לאמנות‪ ,‬יום ו'‪ 4.5.12 ,‬בשעה ‪;13:00‬‬ ‫מוצאי שבת‪ 5.5.12 ,‬בשעה ‪ ;21:00‬יום א'‪ 6.5.12 ,‬בשעה ‪20:30‬‬ ‫טבריה‪ :‬היכל התרבות יד שטרית‪ ,‬יום ב'‪ 7.5.12 ,‬בשעה ‪20:30‬‬ ‫ירושלים‪ :‬אולם ימק"א‪ ,‬יום ג'‪ 8.5.12 ,‬בשעה ‪20:30‬‬ ‫תל אביב‪ :‬מוזיאון תל אביב לאמנות‬ ‫מוצאי שבת‪ 9.6.12 ,‬בשעה ‪21:00‬‬ ‫ירושלים‪ :‬אולם הנרי קראון‬ ‫יום ב'‪ 11.6.12 ,‬בשעה ‪20:30‬‬ ‫כרמיאל‪ :‬היכל התרבות‬ ‫יום ג'‪ 12.6.12 ,‬בשעה ‪20:30‬‬ ‫ולפגנג אמדאוס מוצרט (‪ - )1791-1756‬רוברט לוין (‪)1947‬‬ ‫אלגרו לפסנתר בארבע ידיים ק' ‪)a 497( i357‬‬ ‫כ‪ 9-‬דק'‬ ‫דברי רוברט לוין על האלגרו לפסנתר‬ ‫בארבע ידיים שהשלים‪:‬‬ ‫בין ‪ 140‬היצירות הבלתי גמורות שנמצאו‬ ‫בעזבונו של מוצרט היו גם שני פרקים בסול‬ ‫מז'ור לפסנתר בארבע ידיים‪ .‬בשנת ‪1853‬‬ ‫פורסמו שני הפרקים ‪ -‬עם השלמה ‪ -‬בהוצאת‬ ‫התווים אנדרֶה שבעיר אופנבך ע"נ מיין‪ .‬קרוב‬ ‫לוודאי כי את ההשלמות הכין יוליוס‪ ,‬בכיר‬ ‫בניו של המוסיקאי והמוציא לאור יוהאן‬ ‫אנדרה‪ ,‬שאחרי מות מוצרט מיהר לרכוש‬ ‫מידי קונסטנצה‪ ,‬אלמנת מוצרט‪ ,‬חלק נכבד‬ ‫מעזבון בעלה‪ .‬קכל תיארך את שני הפרקים‬ ‫האלה כאילו נכתבו יחד ב‪ ,1780-‬הציבן‬ ‫ברשימתו לפני הסונטה לפסנתר בארבע‬ ‫ידיים בסי במול מז'ור‪ ,‬ק' ‪ ,358‬והעניק להם‬ ‫את המספר הקטלוגי ק' ‪ .357‬ואולם‪ ,‬מבדיקות‬ ‫שנערכו במאה העשרים בנייר התווים‬ ‫של מוצרט ובכתב ידו‪ ,‬עולה כי הן התיארוך‬ ‫והן כריכת שני הפרקים יחד בטעות‬ ‫יסודם‪ ,‬שכן הסונטה ק' ‪ 358‬נוצרה ב‪1774-‬‬ ‫ואילו שני הפרקים הלא גמורים נכתבו‬ ‫מאוחר יותר ובזמנים שונים‪ :‬הראשון‪ ,‬זה‬ ‫שנשמע הערב‪ ,‬נכתב לא לפני ‪ 1787‬ואולי‬ ‫אפילו בזמן כלשהו בין ‪ 1787‬ל‪ ,1789-‬ואילו‬ ‫את הפרק השני הלחין מוצרט ב‪,1791-‬‬ ‫שנת מותו‪.‬‬ ‫עשרות הפרגמנטים שהותיר מוצרט אינם‬ ‫קורפוס זניח; נהפוך הוא‪ :‬ניתן למצוא בהם‬ ‫כמה מפניני המלחין‪ .‬וכך גם בשני הפרקים‬ ‫האלה‪ :‬רמת המוסיקה גבוהה‪ .‬מאפיין מרכזי‬ ‫של יצירות מוצרט המאוחרות הוא נטייה‬ ‫להפתיע את המאזין בהתרוממות פתע אל‬ ‫עבר סולם רחוק ואחרי טיול רב דמיון וקסם ‪-‬‬ ‫להשיבו "הביתה"‪ .‬המראה כזאת מתרחשת‬ ‫לקראת סוף האקספוזיציה של האלגרו‬ ‫שנשמיע היום‪.‬‬ ‫השלמות יוליוס אנדרה לוקות בשני עניינים‪:‬‬ ‫הן חורגות ממנעד המקלדת של מוצרט ואין‬ ‫הן תואמת את השפה הסגנונית והמבנית‬ ‫שנהג מוצרט לנקוט בפרקים ראשונים‪.‬‬ ‫ב‪ 1991-‬כתבתי השלמה חדשה לאלגרו ק'‬ ‫‪ ,i 357‬הסבתי את מספרו ל‪ a 497-‬והוא בוצע‬ ‫בפסטיבל מוצרט בלינקולן סנטר בניו־יורק‪,‬‬ ‫ואילו בשנת ‪ 2005‬השלמתי את הפרק השני‪,‬‬ ‫ק' ‪ ii 357‬וקראתי לו ‪ .a 500‬שני הפרקים‬ ‫פורסמו במהדורת ה־ ‪Wiener Urtext‬‬ ‫של יצירות הפסנתר לארבע ידיים של‬ ‫ולפגנג מוצרט‪.‬‬ ‫וולפגנג אמדאוס מוצרט (‪ / )1791-1756‬סימפוניה מס' ‪ 38‬ברה מז'ור ("פראג") ק‪504 .‬‬ ‫‪ .1‬אדאג'ו ‪ -‬אלגרו ‪ .2 /‬אנדנטה ‪ .3 /‬פינאלה‪ :‬פרסטו‬ ‫ש‬ ‫נת ‪ 1787‬הייתה למוצרט שנת פראג‪.‬‬ ‫הגאון הוערך בעיר מושבו וינה‪ ,‬אך‬ ‫זכה לכוכבות־על בבירה הבוהמית‪" .‬נישואי‬ ‫פיגרו" שלו‪ ,‬שהוצגה לראשונה בווינה וזכתה‬ ‫שם להצלחה מסויגת‪ ,‬התקבלה בפראג‬ ‫בסוף ‪ 1786‬בהתלהבות שהיינו מכנים היום‬ ‫מוצרטו־מניה‪ .‬על פי הצהרת הנחתום עצמו‪,‬‬ ‫האופרה הייתה סנסציה‪" :‬כאן לא מדברים על‬ ‫דבר מלבד פיגרו‪ ,‬לא מנגנים‪ ,‬נושפים‪ ,‬שרים‪,‬‬ ‫שורקים אלא פיגרו‪ .‬אין אופרה השואבת‬ ‫את ההמונים כמו פיגרו‪ .‬זה כבוד גדול‬ ‫בעבורי"‪ .‬ומעשית‪ ,‬ההתלהבות הזאת הניבה‬ ‫הזמנה לאופרת מוצרט‪/‬דה פונטה נוספת‪,‬‬ ‫"דון ג'ובאני"‪ ,‬וזו הוצגה לראשונה בפראג‬ ‫באוקטובר ‪.1787‬‬ ‫מוצרט הלחין את הסימפוניה ברה מז'ור‬ ‫בסוף ‪ 1786‬בווינה‪ ,‬אולם הוא ייעד אותה כפי‬ ‫הנראה לנגנים הצ'כים‪" ,‬כי אנשי בוהמיה‬ ‫נודעים בשליטתם בכלי נשיפה של עץ"‪,‬‬ ‫כמאמרו באחד ממכתביו‪ ,‬והושמעה שם‬ ‫לראשונה בעת ביקורו של מוצרט בפראג‪,‬‬ ‫ומכאן כינויה‪.‬‬ ‫מוצרט נמנע מכתיבת סימפוניות במשך‬ ‫שלוש שנים‪ ,‬מאז הסימפוניה מס' ‪ ,36‬והוא‬ ‫ניגש הפעם למלאכה מתוך התלהבות‬ ‫ושקידה‪ .‬הרישומים שהותיר אחריו מעידים‬ ‫על קשיים לא מבוטלים במלאכת ההלחנה‪,‬‬ ‫בניגוד לידוע לנו על כתיבתו חסרת־המאמץ‬ ‫בדרך כלל‪.‬‬ ‫בניגוד לסימפוניות המאוחרות בנות ארבעת‬ ‫הפרקים‪ ,‬בסימפוניה הזאת שלושה פרקים‬ ‫בלבד‪ ,‬שניים מהירים‪ ,‬ארוכים ומורכבים‪,‬‬ ‫ובתווך פרק איטי‪ .‬לא ברור מדוע בחר מוצרט‬ ‫לוותר על פרק המנואט המסורתי‪ ,‬אולי‬ ‫משום ממדיו העצומים של הפרק הראשון‬ ‫(אם ממלאים אחר כל סימני החזרות של‬ ‫מוצרט‪ ,‬הפרק נמשך כרבע שעה)‪ ,‬ואולי‬ ‫משום שבפרק השני ריקודיות מתונה‪ ,‬מעין‬ ‫פרפראזה על מנואט‪ ,‬וכך הוא ממלא כביכול‬ ‫שני תפקידים‪.‬‬ ‫הסימפוניה נולדה כאמור בין שתי אופרות‬ ‫פורצות־דרך מבחינת תחכומן הצורני והסגנוני‪,‬‬ ‫והיא מיטלטלת תדיר בין עולם השנינה‬ ‫והתככים של "פיגרו"‪ ,‬שעמה היא חולקת את‬ ‫סולם הפתיחה‪ ,‬לבין תחושת הכובד‪ ,‬האיום‬ ‫והריקוד־על־פי־תהום של "דון ג'ובאני"‪.‬‬ ‫הפתיחה האיטית והאפלה מזכירה את‬ ‫ההקדמה האיטית לפתיחה של "ג'ובאני"‪,‬‬ ‫ורמז לדפיקות פסל הקומנדטורה בדלת‬ ‫מופיע כאן לראשונה‪ .‬כלי הקשת מנסים‬ ‫להמריא אל עבר רוממות נפש‪ ,‬אך האווירה‬ ‫הקודרת משתלטת‪ .‬הכינורות פותחים‬ ‫באלגרו מהוסס וכלי הנשיפה והטימפאני‬ ‫קוראים מיד "כן‪ ,‬זה הכיוון"‪ .‬הנושא הופך עליז‬ ‫(הוא יופיע ארבע שנים אחר כך בפתיחה‬ ‫ל"חליל הקסם")‪ ,‬אולם העיבוד הרב־קולי‬ ‫והמורכב מכהה את עליזותו ומעניק לו‬ ‫כפל־פנים‪ .‬הנושא השני‪ ,‬השירתי‪ ,‬נתון‬ ‫לכינורות ולצמד הפגוטים‪ ,‬כמעין הערת‬ ‫ביניים שאינה שייכת לדיון הכללי‪ .‬קטע‬ ‫הפיתוח משתמש בחומרים הלקוחים מן‬ ‫הנושא הראשון‪ ,‬אך זוכים כאן לעיבוד‬ ‫קונטרפונקטי עשיר במיוחד‪ ,‬שלא היה‬ ‫כמותו בסימפוניה הקלאסית‪.‬‬ ‫כ‪ 35-‬דקות‬ ‫בפרק האמצעי‪ ,‬מעין מחול איטי‪ ,‬משמשים‬ ‫בערבוביה יסודות של תחכום עירוני‬ ‫(ביניהם רמזים לאריה "הפוליטית" של פיגרו‬ ‫‪ )Se vuol ballare‬לצד יסודות כפריים (חיקוי‬ ‫חמתות חלילים נשמע בצלילי ה"דרון" של כלי‬ ‫הקשת הנמוכים)‪ .‬הדו־שיח בין כלי הקשת‬ ‫לבין כלי הנשיפה (החצוצרות דוממות כאן)‬ ‫מורכב הן ממשפטים שירתיים מתמשכים‬ ‫והן מחטיבות קצובות‪ .‬מדי פעם השלווה‬ ‫מופרעת על ידי הדים מאיימים‪ ,‬המזכירים את‬ ‫הפתיחה הקודרת; הכרומטיקה משרה אווירה‬ ‫מתוחה‪ .‬בחטיבת הפיתוח היצרים האפלים‬ ‫משתחררים ומשתלטים‪ ,‬אך עד מהרה הסדר‬ ‫מושב על כנו והפרק מסתיים בנימה רוגעת‪.‬‬ ‫בפינאלה מוצרט שב אל אווירת המשובה‬ ‫של "נישואי פיגרו" והנושא הפותח מזכיר את‬ ‫דואט סוזנה־כרובינו ממערכה א'‪ .‬כלי הקשת‬ ‫וכלי הנשיפה מתחרים זה בזה במרדף היתולי‬ ‫המופרע מדי פעם על ידי אזהרת הטימפני‪,‬‬ ‫החצוצרות וכלי הקשת נמוכי הצליל‪ .‬גם‬ ‫הנושא השני מצטרף לעליצות הכללית‪.‬‬ ‫השימוש בקנון במקטע הפיתוח מעורר‬ ‫הדים למורכבות הקולית של הפרק הראשון‪,‬‬ ‫אך הנימה הקומית הכללית הופכת את‬ ‫הניסיון חמור הסבר למעין ראי עקום לתחכום‬ ‫שהופיע קודם לכן ‪ -‬מוצרט מביט בעצמו‬ ‫ובעולם בהומור ובאירוניה‪.‬‬ ‫על פי מאמר של קדם ברגר‬ ‫וולפגנג אמדאוס מוצרט ‪ /‬קונצ'רטו לפסנתר מס' ‪ 18‬בסי במול מז'ור ק‪( 456 .‬פרדיס)‬ ‫‪ .1‬אלגרו ויוצ'ה ‪ .2 /‬אנדנטה און פוקו סוסטנוטו ‪ .3 /‬אלגרו ויוצ'ה‬ ‫א‬ ‫חרי מסעות הילדות והנעורים מעוררי‬ ‫ההשתאות וחיפושי השווא אחר‬ ‫משרה בזלצבורג‪ ,‬מנהיים ומינכן‪ ,‬השתקע‬ ‫מוצרט בווינה והפעם סופית‪ ,‬למשך העשור‬ ‫וחצי האחרון של חייו‪ .‬בבירה הקיסרית‬ ‫הקים משפחה‪ ,‬החלו קשרי הידידות‬ ‫ושיתוף הפעולה עם "פאפא היידן" והחלה‬ ‫תהילתו לזהור בקרב שוחרי הקונצרטים‬ ‫ואוהבי האופרה‪.‬‬ ‫ושם שילבתי קטעים שרק מקצוענים יוכלו‬ ‫להבין מה עשיתי בהם‪ ,‬אך כתבתי אותם כך‬ ‫שאפילו הפחות־משכילים לא יוכלו שלא‬ ‫ליהנות‪ ,‬גם מבלי להבין בזכות מה‪ ...‬בימינו כבר‬ ‫לא יודעים להעריך את שביל הזהב של אמת‬ ‫ויופי‪ .‬היום‪ ,‬כדי לזכות במחיאות כפיים‪ ,‬אתה‬ ‫צריך לכתוב רדוד כל כך שגם עגלון יוכל‬ ‫לשיר את זה ומסובך כל כך שעצם אי ההבנה‬ ‫תסב הנאה‪".‬‬ ‫שנות וינה היו מצוינות מבחינת מגוון יצירתו‪,‬‬ ‫איכותה והיקפה‪ :‬בין ‪ 1782‬ל‪ 1786-‬ערך‬ ‫קונצרטי מנויים שבהם היה הוא המפיק‪,‬‬ ‫המלחין והסולן ולשמם הלחין שלושה או‬ ‫ארבעה קונצ'רטי חדשים לפסנתר בכל עונה‪,‬‬ ‫ביניהם (ב‪ )1784-‬את הקונצ'רטו שנשמע‬ ‫הערב‪ .‬הקונצרטים זכו לפופולאריות רבה‬ ‫ועל כן הניבו הכנסה נאה‪ .‬הנה נדמה כי‬ ‫הגיע עידן שבו פסנתרן וירטואוז ומלחין‬ ‫רב־מוניטין אינו זקוק עוד לחסדיהם של‬ ‫קיסרים‪ ,‬ארכיבישופים‪ ,‬דוכסים וסוחרים‬ ‫אמידים כדי להתקיים בכבוד‪ .‬המוסיקולוג‬ ‫האמריקני מיינרד סולומון מתאר את התקופה‬ ‫הזאת בחיי מוצרט כתקופה שבה "נוצרה‬ ‫סימביוזה מופלאה בין מלחין ומבצע תאב‬ ‫הופעות לבין קהל מתענג‪ ,‬שהתמזל מזלו‬ ‫לחזות במו עיניו כיצד המוסיקה מעפילה‬ ‫לפסגות חדשות של יופי ותחכום"‪.‬‬ ‫קונצ'רטו מספר ‪ 18‬ק' ‪ 456‬מתוזמר לפסנתר‬ ‫סולו‪ ,‬חליל‪ ,‬צמד אבובים‪ ,‬צמד בסונים‪ ,‬צמד‬ ‫קרנות וכלי קשת‪ .‬את נושאו החגיגי‪ ,‬הפשוט‬ ‫והיפה של הפרק הראשון מציגים כלי הקשת‪,‬‬ ‫וכלי הנשיפה מחזיקים־מחרים אחריהם‪.‬‬ ‫כשהנושא מבשיל לידי השלמה‪ ,‬לעתים‬ ‫תוך כדי "חילופי רעיונות" בין כלי הנשיפה‬ ‫לכלי הקשת‪ ,‬הסולן נוטל אותו לידיו‪ .‬אז‬ ‫מתפתח שיח משולש‪ :‬כלי הקשת משוחחים‬ ‫עם החליל ועם הקרנות וכלי הנשיפה של‬ ‫עץ ואילו אצבעות הפסנתרן כורכים סביב‬ ‫אמרותיהם חוטי מרוצ ָה וירטואוזיים‪ ,‬טרילים‬ ‫מצטלצלים וארפג'י מענגים‪ .‬באמצע הפרק‪,‬‬ ‫בסביבות הדקה השביעית‪ ,‬יש לפסנתר‬ ‫רעיון חדש‪ ,‬המתקבל בקולות קשב והסכמה‬ ‫על ידי האבובים‪ ,‬הבסונים והחליל‪ ,‬ואז‬ ‫הכל חוזרים בכוחות מחודשים להשמיע‪,‬‬ ‫בווריאציות שונות‪ ,‬את פרזות הנושא עד‬ ‫לסיום הפרק‪ ,‬המתרחש לא לפני קדנצה‬ ‫סולנית נאה של הסולן‪.‬‬ ‫במכתב לאביו מאותה תקופה מוצרט‬ ‫מתאר כך את הקונצ'רטי לפסנתר שחיבר‬ ‫לצורך קונצרטי המנויים‪" :‬הם מיזוג עדין בין‬ ‫המתוחכם לפשוט‪ .‬הם וירטואוזיים‪ ,‬נעימים‬ ‫לאוזן וטבעיים ובכל זאת ‪ -‬לא פשטניים‪ .‬פה‬ ‫הפרק השני‪ ,‬האנדנטה‪ ,‬מתחיל במנגינה‬ ‫קורעת לב‪ ,‬שדומה לה ישים מוצרט שנתיים‬ ‫אחר כך בפי ברברינה ב"נישואי פיגרו"‪.‬‬ ‫כ‪ 34-‬דקות‬ ‫התזמורת חוזרת על שני חלקי הנושא פעמיים‬ ‫בטרם מתחיל הסולן את דברו‪ ,‬כך שבהתחילו‬ ‫ גם כן מתוך חזרה על כל פראזה ‪ -‬ניתן‬‫לזהות את אלמנט "המַעֲנ ֶה" שבגרסתו שלו‬ ‫ואת יצירתיות הפיתוחים והעיטורים‪ .‬בסביבות‬ ‫הדקה ה‪ ,21-‬נושא שני מוגש לפסנתר על ידי‬ ‫קנון בין החליל לבין כלי הנשיפה האחרים‬ ‫וכאן נוספת לעצב של הנושא הראשון גם‬ ‫טראגיות ותחושת אופל‪ ,‬על ידי מהלכים‬ ‫כרומאטיים ואקורדים דיסוננטיים‪ .‬השיבה אל‬ ‫הנושא הראשון מאורגנת כך‪ ,‬שכלי הנשיפה‪,‬‬ ‫הפסנתר וכלי הקשת משמיעים אותו לסירוגין‪,‬‬ ‫תוך החלפת תפקידים ביניהם‪.‬‬ ‫בפרק המסיים המילה הגרמנית "שפיל"‬ ‫(‪ )Spiel‬מיוצגת בשתי משמעויותיה‪ :‬הן נגינה‬ ‫והן משחק‪ .‬הפסנתר מציג מנגינה עליזה‪,‬‬ ‫ילדית ונמרצת והתזמורת נוטלת אותה מידיו‬ ‫בחשק‪ .‬באמצע הפרק‪ ,‬אחרי חילופי משקל‬ ‫בין ‪ 6/8‬לבין ‪ ,2/4‬הפסנתר מגיש מנגינה‬ ‫שאין מילה אחרת לתארה זולת "רומנטית"‬ ‫והקונצ'רטו מסתיים בקדנצה נוספת‪ ,‬כיד‬ ‫דמיון הפסנתרן הטובה עליו‪.‬‬ ‫הקונצ'רטו מכונה "פרדיס" משום שבמכתב‬ ‫של לאופולד מוצרט אל בתו ננרל מוזכר‬ ‫קונצ'רטו "נפלא" שהלחין וולפגנג על פי‬ ‫הזמנת הזמרת והפסנתרנית העיוורת‬ ‫מריה־תרזה פון פרדיס‪ .‬לגבי השאלה האם‬ ‫אמנם התכוון לאופולד לקונצ'רטו מספר ‪,18‬‬ ‫מוסיקולוגים מתפלמסים בלהט עד עצם‬ ‫היום הזה‪ .‬בעיני הפסנתרן והמנצח אריה ורדי‬ ‫אין כלל שאלה‪ :‬לקונצ'רטו‪ ,‬הוא אומר‪ ,‬יש‬ ‫טעם גן עדן‪.‬‬ Amadeus 2011/2012 Arie Vardi conductor Robert Levin piano (USA) Tel Aviv / Tel Aviv Museum of Art Monday, April 2 2012 at 20:30 Wolfgang Amadeus Mozart (1756-1791) Jerusalem / Henry Crown Hall, Jerusalem Theater Tuesday, April 3 2012 at 20:30 Mozart-Levin Allegro for Piano four hands K. 357/i (497a) Mozart Symphony No. 38 in D Major K. 504 (Prague) Intermission Haifa / Rappaport Auditorium Wednesday, April 4 2012 at 20:30 Rehovot / Wix Auditorium, Weizmann Institute Thursday, April 5 2012 at 20:30 Mozart Piano Concerto No. 18 in B flat Major (Paradis) Program notes: Benny Hendel Design: Hagit Maimon THE ICJ SEEKS YOUR MAGNANIMOUS DONATION! We need an organ valued at $ 8000 and two oboes d'amore valued at € 7,500 each. We shall be greatly indebted, should the instruments be made available to us upon necessity, even if they remain the property of the donors. We shall, of course, be glad to cover insurance expenses. The Israel Camerata Jerusalem Music Director and Founder: Avner Biron Composer in Residence: Josef Bardanashvili The musicians 1st Violin Arnold Kobiliansky* Michael Boyaner Pavel Galaganov Sophia Kirsanova** Carmela Leiman Etien Meneri Roman Yusupov *principal player **permanent guest musician 2nd Violin Natalie Sher* Denice Djerassi Michael Kontsevich Zina Levin Keren Lipker Eduard Reznik Viola Michael Plaskov* Doron Alperin Andrei Shapelnikov Boris Rimmer Michael Yavker Cello Yafim Aizenstadt* Marina Katz* Zvi Orleansky* Alexander Sinelnikov Bassoon Mauricio Paez* Kristijonas Grigas Flute Esti Rofé* Oboe Muki Zohar* Ori Meiraz Trumpet Marat Gurevich Bass Dmitri Rozenzweig* Genadi Litvin Iris Ringer, flute; Ruth Varon, Amit Cohen, French horn; Dmitri Levitas, trumpet; Karen Phenpimon Zehavi, timpani Board of Directors and Members of Association Prof. Ruth Arnon*, Chairman Jacob Aizner* Dr. Hanan Alon Shimshon Arad Prof. Avi Ben Basat Robert Drake Izaak Elron* Eli Eyal *Member of the board Prof. Menachem Fisch* Benny Gal–Ed* Hedva Foguel* Prof Benny Geiger* Yair Green* Prof. Moshe Hadani* Prof Uri Karshon David Kindler* Nissim Levy Baruch Shalev* Moshe Vidman* Sara Zelkind Administration General Manager: Ben-Zion Shira Administrative Manager: Michael Kontsevich Producer: Lior Dodi Marketing Manager: Tamar Umansky Sales: Dagan Feder Secretary: Merav Farhi Stage Manager: Valery Aksyonov Legal Advisor: Adv. Ami Folman Accountant: Sarit Yitshaki Office: 13 HaHagana St. (HaGiv'a HaTsarfatit) Jerusalem | Tel: +972-2-5020503 Fax: +972-2-5020504 Internet: www.jcamerata.com | Email: [email protected] The Orchestra is supported by: The Ministry of Culture and Sport | The Municipality of Jerusalem | The Jerusalem Foundation The Marc Rich Foundation | Teva Pharmaceutical Industries Ltd. | and by the generous support of various donors. The Municipality of Jerusalem THE 28th SEASON | 2011/2012 AMADEUS