‫חדשות ארכיאולוגיות—‬ ‫חפירות וסקרים בישראל ‪126‬‬ ‫פח׳ורה‪ :‬שרידים מן התקופה הרומית וראשית התקופה הביזנטית‬ ‫אורן זינגבוים‪ ,‬דינה אבשלום‪-‬גורני ושמואל בר לב‬ ‫אתר פח׳ורה (כעשרה דונמים) שוכן על גבעת בזלת מסוג דלווה על הגדה המזרחית של נחל משושים‪,‬‬ ‫מצפון לעיר קצרין (איור ‪ ;)1‬שם האתר הוא כשם הכפר המודרני הסמוך‪ .‬האתר זוהה לראשונה בעקבות‬ ‫פריצת כביש בשנת ‪ ,1972‬שלאחריה נערכה במקום חפירה בראשות ש׳ בר לב מטעם אגף העתיקות (איור‬ ‫‪ ;2‬שטח ‪ ,A‬להלן; נ״צ ‪ ;264285/767491‬תכנית ‪ 1.)1‬בשנות התשעים למאה הכ׳ נסקר האתר על ידי ח׳‬ ‫בן דוד (תשס״ה‪ ,)73–71:‬ונמצא כי את ראשית היישוב במקום יש לתארך לתקופה הרומית הקדומה‪,‬‬ ‫בעוד עיקר ההתיישבות במקום היה בתקופה הרומית התיכונה‪ .‬האתר נסקר שוב על ידי חוליית סקר הגולן‬ ‫בראשות י׳ בן אפרים (לא פורסם)‪ .‬בשנת ‪ 2002‬חפרה בחלק הצפוני של האתר‪ ,‬מצפון לכביש מע״צ‪,‬‬ ‫‪264000‬כלי החרס‪263800‬‬ ‫‪264400‬וד׳ אדן‪264200 -‬‬ ‫‪ 264800‬בר אילן ‪264600‬‬ ‫משלחת ‪265000‬‬ ‫תוארך‬ ‫בייביץ׳; רוב ממצא‬ ‫בראשות ח׳ בן דוד‬ ‫מטעם אוניברסיטת‬ ‫‪767600‬‬ ‫‪767200‬‬ ‫יש‬ ‫‪99‬‬ ‫‪98‬‬ ‫‪767200‬‬ ‫‪767‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪767‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪ad‬‬ ‫‪767400‬‬ ‫פח׳ורה‬ ‫‪Fakhura‬‬ ‫‪Ro‬‬ ‫‪767800‬‬ ‫‪265‬‬ ‫‪000‬‬ ‫‪264‬‬ ‫‪800‬‬ ‫‪264‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪264‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪264‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪264‬‬ ‫‪000‬‬ ‫‪263‬‬ ‫‪800‬‬ ‫‪767‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪767400‬‬ ‫‪767‬‬ ‫‪400‬‬ ‫החפירה‬ ‫‪The Excavation‬‬ ‫‪hal‬‬ ‫‪Na‬‬ ‫‪767600‬‬ ‫‪767‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪shi‬‬ ‫‪shu‬‬ ‫‪Me‬‬ ‫ים‬ ‫‪767800‬‬ ‫‪m‬‬ ‫נח‬ ‫למ‬ ‫ש‬ ‫וש‬ ‫‪767‬‬ ‫‪600‬‬ ‫כב‬ ‫‪767000‬‬ ‫‪767‬‬ ‫‪000‬‬ ‫‪265‬‬ ‫‪000‬‬ ‫‪264‬‬ ‫‪800‬‬ ‫‪264‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪264‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪264‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪264‬‬ ‫‪000‬‬ ‫‪263‬‬ ‫‪800‬‬ ‫‪265000‬‬ ‫‪264800‬‬ ‫‪264600‬‬ ‫‪264400‬‬ ‫איור ‪ .1‬מפת איתור‪.‬‬ ‫‪264200‬‬ ‫‪264000‬‬ ‫‪263800‬‬ ‫‪767000‬‬ ‫קצרין‬ ‫‪Qazrin‬‬ ‫‪767‬‬ ‫‪000‬‬ ‫‪2‬‬ ‫פח׳ורה‪ :‬שרידים מן התקופה הרומית וראשית התקופה הביזנטית‬ ‫‪264‬‬ ‫‪320‬‬ ‫‪264‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪264‬‬ ‫‪280‬‬ ‫‪264‬‬ ‫‪260‬‬ ‫‪767‬‬ ‫‪560‬‬ ‫‪767‬‬ ‫‪560‬‬ ‫שטח ‪Area A‬‬ ‫‪767‬‬ ‫‪540‬‬ ‫‪767‬‬ ‫‪540‬‬ ‫‪767‬‬ ‫‪520‬‬ ‫‪767‬‬ ‫‪520‬‬ ‫‪767‬‬ ‫‪500‬‬ ‫מרכז האתר‬ ‫‪Center of the site‬‬ ‫‪767‬‬ ‫‪480‬‬ ‫‪767‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪767‬‬ ‫‪480‬‬ ‫שטח ‪Area B‬‬ ‫‪767‬‬ ‫‪460‬‬ ‫‪767‬‬ ‫‪460‬‬ ‫‪767‬‬ ‫‪440‬‬ ‫‪767‬‬ ‫‪440‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪264‬‬ ‫‪320‬‬ ‫‪264‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪264‬‬ ‫‪280‬‬ ‫תכנית ‪ .1‬מיקום שטחי החפירה‪.‬‬ ‫‪264‬‬ ‫‪260‬‬ ‫‪767‬‬ ‫‪420‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪767‬‬ ‫‪420‬‬ ‫אורן זינגבוים‪ ,‬דינה אבשלום‪-‬גורני ושמואל בר לב‬ ‫‪3‬‬ ‫איור ‪ .2‬תוואי הכביש בשנת ‪ ,1972‬מבט לצפון‪-‬מערב; משמאל — מרכז האתר‪.‬‬ ‫למן התקופה הרומית התיכונה ועד סוף התקופה הרומית (ח׳ בן דוד‪ ,‬מידע בעל פה)‪ .‬בשנת ‪ 2005‬נערכה‬ ‫באתר חפירת הצלה בניהולם של ד׳ אבשלום‪-‬גורני וא׳ זינגבוים מטעם רשות העתיקות‪ .‬החפירה נערכה‬ ‫כ‪ 60-‬מ׳ מדרום‪-‬מזרח לחפירה הראשונה (שטח ‪ ,B‬להלן; נ״צ ‪ ;264260/767450‬תכנית ‪ 2.)1‬מאמר זה‬ ‫מסכם את ממצאי החפירות של אגף העתיקות ושל רשות העתיקות שנערכו באתר‪.‬‬ ‫החפירות‬ ‫שטח ‪( A‬תכנית ‪)2‬‬ ‫שטח ‪ A‬נפתח בחלקו הצפוני של האתר‪ .‬נחפרו חלקים משני מבנים סמוכים (א׳‪ ,‬ב׳)‪ ,‬הבנויים מאבני בזלת‬ ‫מקומיות מהוקצעות‪ .‬ממבנה א׳ נחשפו ארבעה חדרים; ממבנה ב׳ נחשף חלק מחדר אחד‪.‬‬ ‫החפירה במבנה א׳‪ ,‬שזוהו בו ארבעה חדרים‪ ,‬נערכה בפינתו הצפונית‪-‬מזרחית — בחדר ‪ 1‬ובחלקו‬ ‫הצפוני‪-‬מזרחי של חדר ‪ ;2‬בשאר החדרים תועדו רק ראשי הקירות על פני השטח‪ .‬בחדר ‪ 1‬זוהו שני‬ ‫פתחים‪ :‬בקיר המערבי (‪ )W3‬נקבע מעבר לחדר ‪ ,2‬ובפינה הצפונית‪-‬מזרחית של החדר נקבע פתח נוסף‪.‬‬ ‫החדר רוצף באבנים קטנות ומעוגלות‪ .‬בפינה הצפונית‪-‬מערבית שלו נחשף מתקן‪ ,‬מעין מכתש קטן‪ ,‬בנוי‬ ‫אבנים ומרוצף באבנים (איור ‪ .)3‬על קרקעית המתקן נמצאו שברים אחדים של כלי חרס גדולים‪ ,‬כנראה‬ ‫קנקני אגירה שנראה כי הועמדו במכוון בפינה זו‪ .‬בחפירה שנערכה מתחת לרצפת החדר נחשפה תעלת‬ ‫ניקוז (‪ 0.35‬מ׳ עומק) מקורה באבנים קטנות ששולבו בחוסר דיוק בריצוף (איור ‪ .)4‬על פי הטופוגרפיה‪,‬‬ ‫הובילה התעלה מים ממערב למזרח‪ .‬היא הוליכה מן הפתח בקיר ‪ ,3‬חצתה את חדר ‪ 1‬והמשיכה מתחת‬ ‫לקיר ‪.1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫פח׳ורה‪ :‬שרידים מן התקופה הרומית וראשית התקופה הביזנטית‬ ‫מבנה ב ‪Building B‬‬ ‫‪W10‬‬ ‫‪L10‬‬ ‫‪W12‬‬ ‫‪W13‬‬ ‫מבנה א ‪Building A‬‬ ‫‪W2‬‬ ‫‪L1‬‬ ‫‪L2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪W5‬‬ ‫‪W1‬‬ ‫‪W3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪W4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪W9‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪W10‬‬ ‫‪W6‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪W7‬‬ ‫תכנית ‪ .2‬שטח ‪.A‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪0‬‬ ‫מ׳‬ ‫אורן זינגבוים‪ ,‬דינה אבשלום‪-‬גורני ושמואל בר לב‬ ‫‪5‬‬ ‫איור ‪ .3‬שטח ‪ ,A‬מבנה א׳‪ ,‬רצפת חדר ‪.1‬‬ ‫איור ‪ .4‬שטח ‪ ,A‬מבנה א׳‪ ,‬תעלת הניקוז בחדר ‪.1‬‬ ‫בחלקו הצפוני‪-‬מזרחי של חדר ‪ — 2‬הקטע היחיד שנחפר בחדר — נחשף טבון בנוי‪ .‬סמוך לפתח‬ ‫בקיר ‪ ,9‬בכניסה לחדר ‪ ,3‬נחשף קבר בנוי מכוסה בלוחות אבן (לא נחפר; איור ‪ .)5‬סמוך לו נחשפה שוקת‬ ‫עשויה אבן בזלת (איור ‪ .)6‬נראה כי הכניסה למבנה‪ ,‬אף שלא השתמרה‪ ,‬הייתה מן החצר בחזית המערבית‬ ‫של המבנה‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫פח׳ורה‪ :‬שרידים מן התקופה הרומית וראשית התקופה הביזנטית‬ ‫איור ‪ .5‬שטח ‪ ,A‬מבנה א׳‪ ,‬קבר בחדר ‪2‬‬ ‫(מוט הסימון הארוך מונח מימין לכיסוי הקבר)‪.‬‬ ‫איור ‪ .6‬שטח ‪ ,A‬מבנה א׳‪ ,‬שוקת אבן‪.‬‬ ‫שלושה מקירות מבנה ב׳ נראו חשופים על פני השטח‪ .‬בקיר המזרחי (‪ )W10‬זוהה פתח‪ .‬רק פינתו‬ ‫הצפונית‪-‬מזרחית של המבנה נחפרה (‪ .)L10‬הקירות נבנו מאבני בזלת מהוקצעות (איור ‪ .)7‬כמו מבנה‬ ‫א׳‪ ,‬גם רצפתו של מבנה זה עשויה אבנים קטנות (איור ‪ .)8‬בפינה נמצא מתקן (איור ‪ )9‬בנוי מאבני בזלת‬ ‫מקומיות‪ ,‬הדומה למתקן שנמצא במבנה א׳‪ .‬סמוך למרכז המבנה‪ ,‬בפינה הדרומית‪-‬מזרחית של השטח‬ ‫שנחפר (‪ ,)L10‬נחשף טבון (איור ‪.)10‬‬ ‫אורן זינגבוים‪ ,‬דינה אבשלום‪-‬גורני ושמואל בר לב‬ ‫איור ‪ .7‬שטח ‪ ,A‬מבנה ב׳‪ ,‬הפינה הצפונית‪-‬מזרחית‪.‬‬ ‫איור ‪ .8‬שטח ‪ ,A‬מבנה ב׳‪ ,‬ריצוף‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫פח׳ורה‪ :‬שרידים מן התקופה הרומית וראשית התקופה הביזנטית‬ ‫איור ‪ .9‬שטח ‪ ,A‬מבנה ב׳‪ ,‬מתקן‪.‬‬ ‫איור ‪ .10‬שטח ‪ ,A‬מבנה ב׳‪ ,‬שרידי טבון‪.‬‬ ‫שטח ‪( B‬תכנית ‪)3‬‬ ‫נחשף חלק ממבנה‪ ,‬התחום מדרום‪-‬מזרח בקיר (‪ )W4‬הבנוי אבנים גדולות‪ .‬בבדיקות שנעשו ממזרח לקיר‬ ‫לא נמצאו ממצאים‪ ,‬ואפשר להניח שהמבנה שכן בגבול המזרחי של האתר וגבל בשטחים החקלאיים‬ ‫של היישוב‪ .‬מהמבנה נחשפו שלושה חדרים שקירות המחיצה בהם (‪ )W6 ,W5 ,W3–W1‬בנויים אבנים‬ ‫‪9‬‬ ‫אורן זינגבוים‪ ,‬דינה אבשלום‪-‬גורני ושמואל בר לב‬ ‫‪3‬‬ ‫‪B1054‬‬ ‫‪L105‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪W‬‬ ‫‪L110‬‬ ‫‪L108‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪W‬‬ ‫‪B1057‬‬ ‫‪L107‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪W‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪W‬‬ ‫‪W‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪L109‬‬ ‫‪L112‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪W‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪823.00‬‬ ‫‪W2‬‬ ‫‪822.00‬‬ ‫‪W2‬‬ ‫‪W1‬‬ ‫‪W5‬‬ ‫‪821.00‬‬ ‫‪W4‬‬ ‫‪1-1‬‬ ‫תכנית ‪ .3‬שטח ‪ ,B‬תכנית וחתך‪.‬‬ ‫קטנות ומהוקצעות ורצפותיהם עשויות אבן (‪ .)L108 ,L107 ,L105‬קירות ‪ 1‬ו‪ 3-‬חוצצים בין החדרים‪,‬‬ ‫ונקבעו בהם פתחים‪ .‬קיר ‪ 3‬נבנה כ׳קיר חלונות׳ — הונחו בו אבנים מהוקצעות לרוחב הקיר‪ ,‬בגובה‬ ‫משוער של ‪ 0.6‬מ׳; כך התאפשר שימוש בחללים שנוצרו בקיר ומעבר אוויר ואור בין החדרים (הרטל‬ ‫תשס״ו‪.)283–280:‬‬ ‫בפינתו המערבית של חדר ‪ 1‬נחשף מתקן (כ‪ 1-‬מ׳ גובה) בנוי אבנים גדולות‪ ,‬שעליו נמצאה מונחת‬ ‫באתרה אבן שכב של רחיים אולינתיות (איורים ‪ ,)12 ,11‬בדומה לממצא בגמלא (‪Syon and Yavor‬‬ ‫‪10‬‬ ‫פח׳ורה‪ :‬שרידים מן התקופה הרומית וראשית התקופה הביזנטית‬ ‫איור ‪ .11‬שטח ‪ ,B‬חדר ‪ ,1‬מבט למערב‪.‬‬ ‫איור ‪ .12‬שטח ‪ ,B‬חדר ‪ ,1‬אבן שחיקה אולינתית מונחת על מתקן בנוי אבן‪ ,‬מבט למערב‪.‬‬ ‫‪ .)2010:63–67‬בחלקו הדרומי‪-‬מזרחי של החדר נחשף חדרון פנימי קטן שהופרד בקיר צר (‪ .)W5‬הכניסה‬ ‫לחדר ‪ )L108( 2‬התאפשרה משני חדרים בשני פתחים‪ ,‬האחד בקיר ‪ 1‬והאחר בקיר ‪ .3‬חדר ‪ ;L105( 3‬איור‬ ‫‪ ,)13‬הגדול בחדרים (‪ 4.25 × 3.25‬מ׳) נחשף רק בחלקו‪ .‬בקיר הדרומי‪-‬מערבי (‪ )W2‬נמצא פתח סתום‬ ‫במכוון; דומה כי הסתימה נעשתה במהלך השימוש בחדר‪.‬‬ ‫אורן זינגבוים‪ ,‬דינה אבשלום‪-‬גורני ושמואל בר לב‬ ‫‪11‬‬ ‫איור ‪ .13‬שטח ‪ ,B‬חדר ‪ ,3‬מבט לדרום‪-‬מערב‪.‬‬ ‫ממצא כלי החרס‬ ‫מכלול כלי החרס משתי עונות החפירה נחלק לשניים‪ :‬מקצת מן הכלים הם מראשית התקופה הרומית (‪5%‬‬ ‫מכלל הממצא) ורובם מן התקופה הרומית המאוחרת וראשית התקופה הביזנטית (‪ 95%‬מכלל הממצא)‪.‬‬ ‫לצד הצגה טיפולוגית של כל הכלים‪ ,‬יוצג המכלול מעונת החפירות השנייה (שטח ‪ )B‬גם כמותית (טבלה‬ ‫‪ .)1‬ממצא כלי החרס באתר מתאפיין בכלים מתוצרת מקומית‪ ,‬ובהם קערות‪ ,‬קערות בישול‪ ,‬סירי בישול‬ ‫ופכים שיוצרו בגולן‪ ,‬הדומים לטיפוסי הכלים שיוצרו בכפר חנניה (‪,)Adan-Bayewitz 1993:165–171‬‬ ‫וכן קנקנים הדומים לאלה הנפוצים באתרים מן תקופות הרומית והביזנטית בגליל‪.‬‬ ‫ראשית התקופה הרומית (איור ‪)14‬‬ ‫לראשית התקופה הרומית יוחסו חמישה טיפוסי כלים‪.‬‬ ‫קערה ‪( Bo.1‬איור ‪ —.)1:14‬זוהי קערה פתוחה‪ ,‬שבשפתה הפשוטה חריץ אחד‪ .‬היא דומה לכלים מטיפוס‬ ‫‪ G1A‬שיוצרו בכפר חנניה‪ ,‬המתוארכים למן ראשית המאה הא׳ לפסה״נ ועד סוף המאה הא׳ לסה״נ‬ ‫(‪ .)Adan-Bayewitz 1993: Pl. G1A‬בגמלא מתוארכים כלים אלה למן ראשית המאה הא׳ לפסה״נ ועד‬ ‫שנת ‪ 67‬לסה״נ (‪.)Berlin 2006:45, Fig. 2.19:8–15‬‬ ‫קערת בישול ‪( Cb.1‬איור ‪ —.)2:14‬זוהי קערה ששפתה שטוחה ונוטה חוצה; כתף הכלי מעוגלת‪ .‬הכלי‬ ‫דומה לכלים מטיפוס ‪ G3A‬שיוצרו בכפר חנניה‪ ,‬המתוארכים לראשית התקופה הרומית (‪Adan-Bayewitz‬‬ ‫‪ .)1993: Pl. G3A‬בגמלא מתוארכים כלים אלה לשנים ‪ 50‬לפסה״נ – ‪ 67‬לסה״נ (‪Berlin 2006:41. Fig.‬‬ ‫‪.)42:7–11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫פח׳ורה‪ :‬שרידים מן התקופה הרומית וראשית התקופה הביזנטית‬ ‫סה״כ‬ ‫‪110‬‬ ‫‪109‬‬ ‫‪108‬‬ ‫‪107‬‬ ‫‪106‬‬ ‫‪105‬‬ ‫‪104‬‬ ‫‪103‬‬ ‫‪102‬‬ ‫‪101‬‬ ‫לוקוס‬ ‫‪19‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪A1‬‬ ‫‪Bo.1‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪B1‬‬ ‫‪Bo.2‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪D1‬‬ ‫‪Bo.4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪C1‬‬ ‫‪Bo.3‬‬ ‫‪829‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪76‬‬ ‫‪199‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪484‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪E1‬‬ ‫‪Bo.5‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪A3‬‬ ‫‪Cb.1‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪B3‬‬ ‫‪Cb.2‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪A4‬‬ ‫‪Cp.1‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪D4‬‬ ‫‪Cp.4‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪C4‬‬ ‫‪Cp.3‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪B4‬‬ ‫‪Cp.2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪5B1‬‬ ‫‪Jar.1‬‬ ‫הכלים‪ :‬טיפוס ותת‪-‬טיפוס‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪5B2‬‬ ‫‪Jar.2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1087‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪102‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪288‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪49‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪543‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫עוצה‬ ‫‪8‬‬ ‫הרודיאני‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪IE‬‬ ‫‪IE‬‬ ‫קדום‬ ‫‪Sj.1‬‬ ‫‪Sj.2‬‬ ‫‪Sj.3‬‬ ‫‪Sj.4‬‬ ‫‪Sj.5‬‬ ‫נר‬ ‫סה״כ‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪A6‬‬ ‫‪Jar.3‬‬ ‫טבלה ‪ .1‬התפלגות כמותית של טיפוסי כלי החרס (שטח ‪)B‬‬ ‫אורן זינגבוים‪ ,‬דינה אבשלום‪-‬גורני ושמואל בר לב‬ ‫‪13‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪0‬‬ ‫איור ‪ .14‬כלי חרס מראשית התקופה הרומית (כל הכלים עשויים מחרס אדום עם מעט חסמים שחורים קטנים)‪.‬‬ ‫מס׳‬ ‫הכלי‬ ‫לוקוס‬ ‫סל‬ ‫‪1‬‬ ‫קערה‬ ‫‪107‬‬ ‫‪1018‬‬ ‫‪2‬‬ ‫קערה‬ ‫‪102‬‬ ‫‪1012‬‬ ‫‪3‬‬ ‫סיר בישול‬ ‫‪103‬‬ ‫‪1051‬‬ ‫‪4‬‬ ‫סיר בישול‬ ‫‪108‬‬ ‫‪1031/2‬‬ ‫‪5‬‬ ‫קנקן‬ ‫‪103‬‬ ‫‪1032‬‬ ‫סיר בישול ‪( Cp.1‬איור ‪ —.)3:14‬זהו סיר בישול גבה צוואר‪ ,‬שתעלה נמשכת בצדה הפנימי של שפתו‬ ‫המעוגלת‪ .‬הכלי דומה לכלים מטיפוס ‪ G4A‬שיוצרו בכפר חנניה‪ ,‬המתוארכים לאמצע המאה הא׳ לפסה״נ‬ ‫– אמצע המאה הב׳ לסה״נ (‪.)Adan-Bayewitz 1993: Pl. G4A‬‬ ‫סיר בישול ‪( Cp.1‬איור ‪ —.)4:14‬זהו סיר בישול ששפתו שטוחה‪ ,‬נוטה חוצה‪ ,‬שעליה שני חריצים‪ .‬חריץ‬ ‫נוסף נמשך בבסיס הצוואר‪ .‬לכלים מטיפוס זה שתי ידיות הנמשכות מן השפה אל הכתף‪ .‬הסיר דומה‬ ‫לכלים מטיפוס ‪ G4B‬שיוצרו בכפר חנניה‪ ,‬המתוארכים לאמצע המאה הא׳ לפסה״נ – אמצע המאה הב׳‬ ‫לסה״נ (‪.)Adan-Bayewitz 1993: Pl. G4B‬‬ ‫קנקן ‪( Sj.1‬איור ‪ —.)5:14‬לקנקן זה שפה מעוגלת ומדורגת בצד הפנימי‪ .‬כלים דומים מוכרים בכפר נחום‬ ‫ומתוארכים שם לראשית התקופה הרומית (‪ .)Loffreda 2008: Tipo ANF 11‬אדן‪-‬בייביץ ווידר (‪Adan-‬‬ ‫‪ )Bayewitz and Wieder 1992: Fig. 5:5‬מציעים כי כלים אלו יוצרו בבית היוצר של שיחין‪ ,‬המתוארך‬ ‫לתקופה הרומית‪.‬‬ ‫נר‪ —.‬נמצאו פיה ושבר גוף של נר מקורצף‪ .‬נרות אלה מתוארכים לתקופה הרומית הקדומה ומוכרים‬ ‫באתרים רבים מתקופה זו באזור (‪.)Adan-Bayewitz et al. 2008:39‬‬ ‫התקופה הרומית המאוחרת וראשית התקופה הביזנטית (איור ‪)15‬‬ ‫מכלול כלי החרס שזמנו התקופה הרומית המאוחרת וראשית התקופה הביזנטית כולל קערות (‪,)87%‬‬ ‫סירי בישול (‪ ,)9%‬פכים (‪ )1%‬וקנקנים (‪.)3%‬‬ ‫קערות‪ —.‬הובחנו ארבעה טיפוסי קערות‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫פח׳ורה‪ :‬שרידים מן התקופה הרומית וראשית התקופה הביזנטית‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪0‬‬ ‫איור ‪ .15‬כלי חרס מן התקופה הרומית המאוחרת וראשית התקופה הביזנטית (כל הכלים‬ ‫עשויים מחרס אדום עם מעט חסמים שחורים קטנים)‪.‬‬ ‫איור ‪15‬‬ ‫מס׳‬ ‫הכלי‬ ‫לוקוס‬ ‫סל‬ ‫מס׳‬ ‫הכלי‬ ‫לוקוס‬ ‫סל‬ ‫‪1‬‬ ‫קערה‬ ‫‪108‬‬ ‫‪1040‬‬ ‫‪7‬‬ ‫פך‬ ‫‪1049‬‬ ‫‪107‬‬ ‫‪2‬‬ ‫קערה‬ ‫‪107‬‬ ‫‪1039/1‬‬ ‫‪8‬‬ ‫פך‬ ‫‪1064‬‬ ‫‪109‬‬ ‫‪3‬‬ ‫קערה‬ ‫‪107‬‬ ‫‪1018/2‬‬ ‫‪9‬‬ ‫קנקן‬ ‫‪1054‬‬ ‫‪105‬‬ ‫‪4‬‬ ‫קערה‬ ‫‪107‬‬ ‫‪1045‬‬ ‫‪10‬‬ ‫קנקן‬ ‫‪1063‬‬ ‫‪110‬‬ ‫‪5‬‬ ‫קערה‬ ‫‪108‬‬ ‫‪1050‬‬ ‫‪11‬‬ ‫קנקן‬ ‫‪1050‬‬ ‫‪108‬‬ ‫‪6‬‬ ‫סיר בישול‬ ‫‪107‬‬ ‫‪1039/2‬‬ ‫א‪ .‬קערה ‪( Bo.2‬איור ‪ .)1:15‬זוהי קערה מכונסת‪ ,‬שעל שפתה הפשוטה שני חריצים‪ .‬היא דומה לכלים‬ ‫מטיפוס ‪ G1B‬שיוצרו בכפר חנניה‪ ,‬המתוארכים למן סוף המאה הא׳ – ראשית המאה הב׳ עד אמצע‬ ‫המאה הד׳ לסה״נ (‪.)Adan-Bayewitz 1993: Pl. G1B‬‬ ‫ב‪ .‬קערה ‪( Bo.3‬איור ‪ .)2:15‬זוהי קערה פתוחה ששפתה מעובה‪ ,‬חתכה מלבני ובראשה חריץ‪ .‬הקערה‬ ‫דומה לכלים מטיפוס ‪ G1C‬שיוצרו בכפר חנניה‪ ,‬המתוארכים לאמצע המאה הג׳ – סוף המאה הד׳ לסה״נ‬ ‫(‪.)Adan-Bayewitz 1993: Pl. G1C‬‬ ‫ג‪ .‬קערה ‪( Bo.4‬איור ‪ .)3:15‬זוהי קערה פתוחה ששפתה מעובה‪ ,‬חתכה מלבני ובראשה שני חריצים‪.‬‬ ‫הקערה דומה לכלים מטיפוס ‪ G1D‬שיוצרו בכפר חנניה‪ ,‬המתוארכים לאמצע המאה הג׳ – סוף המאה הד׳‬ ‫לסה״נ (‪.)Adan-Bayewitz 1993: Pl. G1D‬‬ ‫אורן זינגבוים‪ ,‬דינה אבשלום‪-‬גורני ושמואל בר לב‬ ‫‪15‬‬ ‫ד‪ .‬קערה ‪( Bo.5‬איור ‪ —.)4:15‬זוהי קערה פתוחה ששפתה מעובה וחתכה מלבני‪ .‬הקערה דומה לכלים‬ ‫מטיפוס ‪ G1E‬שיוצרו בכפר חנניה‪ ,‬המתוארכים לאמצע המאה הג׳ – סוף המאה הה׳ לסה״נ (‪Adan-‬‬ ‫‪.)Bayewitz 1993: Pl. G1E‬‬ ‫קערת בישול ‪( Cb.2‬איור ‪ —.)5:15‬לקערה זו שפה שטוחה הנוטה מעט כלפי מעלה‪ .‬גוף הכלי מזווה‪,‬‬ ‫ובסיסו מעוגל‪ .‬לכלים מטיפוס זה שתי ידיות מעוצבות הנמשכות מן השפה אל הכתף‪ .‬קערה זו דומה‬ ‫לכלים מטיפוס ‪ G3B‬שיוצרו בכפר חנניה‪ ,‬המתוארכים לראשית המאה הב׳ – סוף המאה הד׳ לסה״נ‬ ‫(‪.)Adan-Bayewitz 1993: Pl. G3B‬‬ ‫סירי בישול‪ —.‬כל סירי הבישול הם גבהי צוואר‪ .‬הובחנו בהם שני טיפוסים‪.‬‬ ‫א‪ .‬סיר בישול ‪ .Cp.3‬לסיר בישול מטיפוס זה שפה שטוחה נוטה חוצה‪ ,‬ועליה שני חריצים‪ .‬שתי ידיות‬ ‫מחברות את השפה אל כתף הכלי‪ .‬הסיר דומה לכלים מטיפוס ‪ G4C‬שיוצרו בכפר חנניה‪ ,‬המתוארכים‬ ‫לראשית המאה הב׳ – אמצע המאה הד׳ לסה״נ (‪.)Adan-Bayewitz 1993: Pl. G4C‬‬ ‫ב‪ .‬סיר בישול ‪( Cp.4‬איור ‪ .)6:15‬לסיר בישול מטיפוס זה שפה שטוחה‪ ,‬נוטה חוצה‪ .‬לכלים מטיפוס זה‬ ‫גוף מעוגל ושתי ידיות המחברות את שפת הכלי אל הכתף‪ .‬הסיר דומה לכלים מטיפוס ‪ G4D‬שיוצרו בכפר‬ ‫חנניה‪ ,‬המתוארכים למן סוף המאה הג׳ או ראשית המאה הד׳ ועד ראשית המאה הה׳ לסה״נ (‪Adan-‬‬ ‫‪.)Bayewitz 1993: Pl. G4D‬‬ ‫פכים‪ —.‬הובחנו שני טיפוסי פכים‪.‬‬ ‫א‪ .‬פך ‪( Jar.1‬איור ‪ .)7:15‬לפך מטיפוס זה שפה מעוגלת נוטה פנימה וצוואר גבוה ומעוקל‪ .‬פך זה דומה‬ ‫לכלים מטיפוס ‪ 5B1‬שיוצרו בכפר חנניה‪ ,‬המתוארכים למן ראשית המאה הד׳ ועד ראשית המאה הה׳‬ ‫לסה״נ (‪.)Adan-Bayewitz 1993: Pl. 5B1‬‬ ‫ב‪ .‬פך ‪( Jar.2‬איור ‪ .)8:15‬לפך מטיפוס זה שפה שטוחה‪ ,‬נוטה חוצה וצוואר זקוף וגבוה‪ .‬הפך זה דומה‬ ‫לכלים מטיפוס ‪ 5B2‬שיוצרו בכפר חנניה‪ ,‬המתוארכים למן ראשית המאה הד׳ ועד ראשית המאה הה׳‬ ‫לסה״נ (‪.)Adan-Bayewitz 1993: Pl. 5B2‬‬ ‫קנקנים‪ —.‬הובחנו שלושה טיפוסי קנקנים‪.‬‬ ‫א‪ .‬קנקן ‪( Sj.2‬איור ‪ .)9:15‬לקנקן זה שפה שטוחה נוטה חוצה‪ ,‬וצוואר זקוף שבבסיסו רכס‪ .‬טיפוס זה‬ ‫מוכר מבית היוצר של חורבת עוצה (שכבות ‪ ,)9–7‬ותוארך שם למן ראשית המאה הד׳ ועד סוף המאה‬ ‫הה׳ לסה״נ (‪ .)Avshalom-Gorni 2009: Fig. 2.37:4–6‬באחיהוד הוא תוארך לראשית המאה הד׳ לסה״נ‬ ‫(טיפוס ג׳; ‪.)Avshalom-Gorni and Shapiro, forthcoming‬‬ ‫ב‪ .‬קנקן ‪ .Sj.3‬לקנקן זה שפה מעוגלת כלפי חוץ ורכס בבסיס הצוואר‪ .‬כלים דומים מוכרים בחורבת‬ ‫עוצה‪ ,‬שם הם יוצרו בשכבות ‪ 8‬ו‪ ,9-‬המתוארכות למן ראשית המאה הד׳ לסה״נ ועד ראשית המאה הה׳‬ ‫לסה״נ (‪ .)Avshalom-Gorni 2009: Fig. 2.37:7–11‬באחיהוד מתוארכים קנקנים אלה לראשית המאה‬ ‫הד׳ לסה״נ (טיפוס ה׳; ‪.)Avshalom-Gorni and Shapiro, forthcoming‬‬ ‫‪16‬‬ ‫פח׳ורה‪ :‬שרידים מן התקופה הרומית וראשית התקופה הביזנטית‬ ‫ג‪ .‬קנקן ‪( Sj.4‬איור ‪ .)11 ,10:15‬לקנקן זה שפה מקופלת חוצה‪ ,‬שחתכה מלבני‪ ,‬וצוואר זקוף שבבסיסו‬ ‫רכס‪ .‬כלים דומים מוכרים בחורבת עוצה‪ ,‬בשכבה ‪ ,8‬המתוארכת לראשית המאה הד׳ לסה״נ (‪Avshalom-‬‬ ‫‪.)Gorni 2009: Fig. 2.37:7–11‬‬ ‫כלי החרס משני שטחי החפירה מעידים כי יש לתארך את ראשית הנוכחות באתר לראשית התקופה‬ ‫הרומית (מאמצע המאה הא׳ לפסה״נ ועד סוף המאה הא׳ לסה״נ)‪ .‬עם זאת‪ ,‬עיקר ממצא כלי החרס באתר‬ ‫מתוארך למן המאה הב׳ לסה״נ ועד למאה הד׳ לסה״נ (התקופה הרומית המאוחרת וראשית התקופה‬ ‫הביזנטית)‪.‬‬ ‫כל הכלים הם מתוצרת מקומית‪ ,‬ונראה על כן כי האוכלוסייה באתר הייתה יהודית‪ ,‬שכן זוהי אוכלוסייה‬ ‫שהקפידה מסיבות הלכתיות הקפדה יתרה על מקור הכלים שבהם השתמשה‪ .‬תופעה זו מוכרת באתרים‬ ‫אחרים המתוארכים לתקופה הרומית הקדומה‪ ,‬למשל יודפת (‪)Avshalom-Gorni and Getzov 2002:81‬‬ ‫וגמלא (‪ .)Berlin 2006:153–155‬נראה כי הקערות‪ ,‬סירי הבישול והפכים יוצרו בבתי יוצר בגולן‪ ,‬והם‬ ‫דומים לאלו שיוצרו בבית היוצר של כפר חנניה‪ .‬הקנקנים דומים לאלו שיוצרו בגליל‪ :‬בבתי היוצר של‬ ‫שיחין‪ ,‬עוצה ואחיהוד‪.‬‬ ‫למרות הדמיון במקורם של כלי החרס למכלול הכלים מגמלא‪ ,‬ממצא הקנקנים בפח׳ורה שונה מזה‬ ‫של גמלא‪ ,‬ובכך חשיבותו‪ .‬הקנקנים בגמלא אמנם עשויים מחומר מקומי ויוצרו בבית היוצר בגמלא‪ ,‬אך‬ ‫הם דומים לאלו שיוצרו ביהודה (‪ ,)Berlin 2006:152–153‬עדות לזיקתה של אוכלוסיית גמלא לעולם‬ ‫התרבותי של יהודה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הממצאים מפח׳ורה מעידים כי לתושבי המקום הייתה זיקה לעולם‬ ‫התרבותי הגלילי‪.‬‬ ‫מטבעות‬ ‫בחפירת שטח ‪ A‬נמצאו עשרה מטבעות; תשעה מהם זוהו (ר׳ נספח)‪ 3.‬בולט בהם מטבע צור מהשנים‬ ‫‪ 182/183‬לסה״נ (בר לב תשל״ג [א])‪ .‬זמנם של המטבעות — המאות הב׳–הג׳ לסה״נ — מתאים לממצא‬ ‫הקרמי‪.‬‬ ‫סיכום ודיון‬ ‫אתר פח׳ורה ממוקם בשטח המתאפיין במסלע רב ובשלוחות תלולות היורדות אל הנחלים שהתחתרו‬ ‫בקילוחי בזלת דלווה‪ .‬בחלקו הצפוני‪-‬מזרחי של האתר נחשפו שרידי מבנים שהשתמרו לגובה נדבכים‬ ‫אחדים‪ .‬ניכר כי אחד המבנים (שטח ‪ )B‬נמצא בשולי האתר‪ .‬דומה כי מיקום האתר וממצאי הסקרים‬ ‫והחפירות בו מלמדים כי במקום התקיים יישוב כפרי‪ ,‬שאוכלוסייתו הייתה יהודית‪.‬‬ ‫הממצא בחפירה מיוחס לשכבה אחת בלבד‪ ,‬שהוקמה במאה הא׳ לסה״נ‪ ,‬ועיקר יישובה‪ ,‬כעדות כלי‬ ‫החרס והמטבעות‪ ,‬היה במאות הב׳–הד׳ לסה״נ‪ .‬ממצא זה והיעדר ממצא מהמחצית השנייה של המאה‬ ‫הד׳ מרמזים כי יש לקשור את חורבן היישוב לרעידת האדמה בשנת ‪ 363‬לסה״נ‪ ,‬המוכרת מחורבנן של‬ ‫אורן זינגבוים‪ ,‬דינה אבשלום‪-‬גורני ושמואל בר לב‬ ‫‪17‬‬ ‫ציפורי (בלוקה תשנ״ט) וגבעת אורחה (מעוז ‪[1992‬א׳])‪ .‬אתר פח׳ורה הוא אחד משני האתרים המוכרים‬ ‫באזור זה של הגולן שההתיישבות פסקה בהם באמצע המאה הד׳ לסה״נ; האתר השני הוא סנבר (בן דוד‬ ‫תשס״ה‪.)69:‬‬ ‫סקר שערך בן דוד (תשס״ה‪ )181–180:‬ב‪ 45-‬אתרים בגולן‪ ,‬לצד הנתונים שפורסמו מחפירות גמלא‬ ‫וא‪-‬תל (בית ציידה)‪ ,‬אפשרו לו לקבוע כי בתקופות הרומית והביזנטית התקיימו בגולן התחתון שלושה‬ ‫סוגים עיקריים של יישובים (בן דוד תשס״ה‪ :‬מפה ‪ 18 :)4‬יישובים (‪ )40%‬שהתקיימו בכל שלבי התקופה‬ ‫הרומית ולפחות גם בשני השלבים הראשונים של התקופה הביזנטית (יישובי רצף); ‪ 16‬יישובים (‪)35.5%‬‬ ‫שהתקיימו בשלבי התקופה הרומית‪ ,‬אך לא שרדו בתקופה הביזנטית (יישובים קדומים); ו‪ 11-‬יישובים‬ ‫(‪ )24.5%‬שלא היו קיימים בתקופה הרומית הקדומה‪ ,‬הוקמו בתקופה הרומית התיכונה או המאוחרת‬ ‫והתקיימו במהלך התקופה הביזנטית (ישובים מאוחרים)‪.‬‬ ‫בן דוד מצביע על ממצא חשוב נוסף‪ :‬בכל ‪ 16‬היישובים הקדומים‪ ,‬שזמנם התקופה הרומית התיכונה‬ ‫ו‪/‬או המאוחרת ושנעלמו לפני שנת ‪ 350‬לסה״נ‪ ,‬לא נמצאו שרידים של בתי כנסת או פריטים מובהקים‬ ‫שאפשר לשייך להם‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ב‪ 25-‬מ‪ 29-‬האתרים שהתקיימו משנת ‪ 350‬לסה״נ ואילך נמצאו שרידים‬ ‫של בתי כנסת או פריטים השייכים להם‪ .‬ארבעת האתרים שבהם ממצא מסוג זה לא נתגלה הם תל סלוקיה‬ ‫ושלושה אתרים שבהם נחשפו שרידי יישוב נוצרי (ג׳ורניא‪ ,‬דיר קרוח וח׳ דליה; בן דוד תשס״ה‪.)182:‬‬ ‫נראה כי זהותם האתנית של תושבי פח׳ורה — יישוב שהתקיים בפרק הזמן שבין חורבנה של גמלא‬ ‫לסוף התקופה הרומית המאוחרת — הייתה יהודית‪ .‬על כך מעידות שלוש עובדות‪( :‬א) באתר נמצא‬ ‫שימוש נרחב בכלים מקומיים שיוצרו בגולן‪ ,‬הדומים לכלים שיוצרו בבית היוצר בכפר חנניה שבגליל‬ ‫היהודי; (ב) לא נתגלו באתר כלי חרס שמקורם בבתי היוצר של צפון הגולן בתקופה זו‪ ,‬חוורית ובניאס‬ ‫(‪( ;)Hartal 2008:211–222‬ג) בסמיכות לפח׳ורה מוכרים רק יישובים שבהם נמצאו שרידים יהודיים‪,‬‬ ‫דוגמת קצרין‪ ,‬עין נשוט וסנבר‪ ,‬ולא נמצאו יישובים שבהם ממצאים המעידים על אוכלוסייה פגנית או‬ ‫נוצרית‪.‬‬ ‫בסקר החירום שנערך בגולן בשנת ‪ 1968‬תועדו בערוץ הנחל שמצפון לפח׳ורה ארבעה עמודים ובסיס‬ ‫עמוד מעוטר במנורות (המקום כונה ׳מגרש הכדור‪-‬עף׳; אפשטיין וגוטמן תשל״ב‪ .)268:‬צ״א מעוז‬ ‫הציע כי פריטים אלו נלקחו מאתר עין נשוט הסמוך‪ ,‬הצעה שעליה חלק ד׳ אורמן כשטען כי מקורם‬ ‫של הפריטים בפח׳ורה (‪ .)Urman 1995:454‬אולם‪ ,‬בחפירה לא נמצאו פריטים אדריכליים או אבני גזית‬ ‫שיעידו על מבנה ציבור באתר‪ ,‬ונראה על כן שמעוז צודק בטענתו כי מקור הפריטים הוא אתר עין נשוט‪.‬‬ ‫העדר עדות לבית כנסת או למבנה ציבור אחר באתר פח׳ורה‪ ,‬שלא שרד לאחר אמצע המאה הד׳ לסה״נ‪,‬‬ ‫מחזק את הצעתו של בן דוד (תשס״ה‪ )192:‬כי ביישובים אשר לא המשיכו להתקיים במאה הה׳ לסה״נ‬ ‫לא הוקמו בתי כנסת מונומנטליים‪.‬‬ ‫את ממצאיו מסכם בן דוד (תשס״ה‪ )188:‬בקביעה כי בגליל היה משבר יישובי בשלהי התקופה‬ ‫הרומית המאוחרת ובתחילת התקופה הביזנטית (מאמצע המאה הרביעית לסה״נ ואילך; ר׳ גם‪ :‬ספראי‬ ‫תשמ״ה‪ .)Adan-Bayewitz 1993:240–243 ;17:‬מסקנה זו תואמת את הממצא בפח׳ורה‪ ,‬ואף הוצעה‬ ‫על ידי חוקרים נוספים‪ .‬חופרי בית שערים (‪ )Avigad 1955; Mazar 1973:6–7, 18–19, 141‬טענו כי‬ ‫‪18‬‬ ‫פח׳ורה‪ :‬שרידים מן התקופה הרומית וראשית התקופה הביזנטית‬ ‫היישוב היהודי שם נהרס במהלך מרד גאלוס‪ ,‬בשנת ‪ 351‬לסה״נ‪ ,‬אך לאחרונה טענה ביכובסקי (תשס״ד)‬ ‫כי בדיקה נומיסמטית מדוקדקת אינה תומכת בהצעה זו‪ .‬מאיירס (‪)Meyers et al. 1981:158, 160–161‬‬ ‫ציין כי פריחתה של מירון הייתה במאות הג׳ והד׳ לסה״נ‪ ,‬וכי התנאים הפוליטיים הקשים אחרי מרד‬ ‫גאלוס ורעש האדמה בשנת ‪ 363‬לסה״נ הם שגרמו לנטישתה‪ .‬ייתכן כי האוכלוסייה שגרה בפח׳ורה עברה‬ ‫בעקבות רעידת האדמה לאתרים סמוכים‪ ,‬כדוגמת קצרין‪ ,‬אשר התרחבה בתקופה זו (מעוז ‪[1992‬ג];‬ ‫קילברו ‪ ,)1992‬ועין נשוט‪ ,‬אשר הוקמה במאה זו (מעוז ‪[1992‬ב]; תשנ״ה‪Adan-Bayewitz,104–73:‬‬ ‫‪ .)1993:221–222‬תופעה מעין זו — נדידת יישובים בטווח של כשני קילומטרים — מוכרת במרכז‬ ‫הגולן‪ ,‬כפי שמפרט בן דוד (תשס״ה‪.)190:‬‬ ‫ממצאי החפירות בפח׳ורה תורמים אפוא להבנת ההתיישבות היהודית במרכז הגולן ובדרומו בשנים‬ ‫שלאחר המרידות ועד רעידת האדמה של אמצע המאה הד׳ לסה״נ‪.‬‬ ‫הערות‬ ‫‪ 1‬החפירה בשטח ‪( A‬רישיון מס׳ ‪ ;K-7/1972‬נ״צ ‪ ;264285/767491‬בר לב תשל״ג [א]; תשל״ג [ב])‪ ,‬מטעם קמ״ט גולן‪ ,‬נוהלה‬ ‫על ידי שמואל (סמי) בר לב (מדידות וצילום)‪ ,‬בהשתתפות חיילי צה״ל‪ .‬את הממצא המטבעות עיבדו יעקב משורר וגבריאלה‬ ‫ביכובסקי‪ .‬אלכס קלץ צייר את ממצא כלי החרס‪.‬‬ ‫‬‫‪ 2‬החפירה בשטח ‪( B‬הרשאה מס׳ ‪ ;A-4528‬זינגבוים ואבשלום גורני ‪ )2009‬נערכה לקראת הצבת עמוד חשמל והנחת קו חשמל‬ ‫תת‪-‬קרקעי‪ .‬החפירה‪ ,‬מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת החשמל‪ ,‬נוהלה על ידי אורן זינגבוים ודינה אבשלום‪-‬גורני‪ .‬סייעו יוסי‬ ‫יעקובי (מנהלה)‪ ,‬ואדים אסמן וויצ׳סלב פירסקי (מדידות)‪ ,‬הוארד סמיטליין (צילום)‪ ,‬חגית טחן‪-‬רוזן (ציור ממצא)‪ ,‬לאה פורת‬ ‫(רפאות) ואליזבטה בלשוב (תכניות)‪.‬‬ ‫‪ 3‬המטבעות נבדקו על ידי גבי ביכובסקי‪ .‬אי אפשר היה לזהות מטבע אחד (מס׳ ר״ע ‪.)10056‬‬ ‫הפניות‬ ‫‪http://www.hadashot-esi.org.il/report_detail.‬‬ ‫זינגבוים א׳ ואבשלום‪-‬גורני ד׳ ‪ .2009‬פח׳ורה‪ .‬חדשות ארכיאולוגיות ‪)5/1( 121‬‬ ‫‪( aspx?id=995&mag_id=115‬גישה ‪.)14/12/2014‬‬ ‫אפשטיין ק׳ וגוטמן ש׳ תשל״ב‪ .‬הסקר ברמת הגולן‪ .‬בתוך מ׳ כוכבי עורך‪ .‬יהודה‪ ,‬שומרון והגולן‪ :‬סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ״ח‪.‬‬ ‫ירושלים‪ .‬עמ׳ ‪.295–243‬‬ ‫ביכובסקי ג׳ תשס״ד‪ .‬ממצא נומיסמטי מבתי כנסת כעדות למרד גאלוס‪ .‬כנס חידושים בחקר בית הכנסת הקדום ועולמו‪ :‬תקצירי‬ ‫הרצאות‪ .‬רמת‪-‬גן‪ .‬עמ׳ ‪.24–22‬‬ ‫בלוקה מ׳ תשנ״ט‪ .‬העדויות לקיומה של רעידת אדמה בשנת ‪ 363‬והמעבר מן התקופה הרומית לתקופה הביזנטית על פי הממצא‬ ‫הארכיאולוגי בציפורי‪ .‬עבודת מוסמך‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ .‬ירושלים‪.‬‬ ‫בן דוד ח׳ תשס״ה‪ .‬הישוב היהודי בגולן בתקופת המשנה והתלמוד לאור ממצאי הסקר הארכיאולוגי בגולן התחתון (מחקרי גולן ‪.)1‬‬ ‫קצרין‪.‬‬ ‫בר לב ש׳ תשל״ג (א)‪ .‬פח׳ורה‪ .‬חדשות ארכיאולוגיות מה‪.1:‬‬ ‫בר לב ש׳ תשל״ג (ב)‪ .‬פח׳ורה‪ .‬חדשות ארכיאולוגיות מז‪.1:‬‬ 19 ‫גורני ושמואל בר לב‬-‫ דינה אבשלום‬,‫אורן זינגבוים‬ .‫ קצרין‬.)2 ‫ ארץ היטורים (מחקרי גולן‬.‫הרטל מ׳ תשס״ו‬ -‫בארץ‬ ‫החדשה לחפירות ארכיאולוגיות‬ ‫ האנציקלופדיה‬.‫ עורכים‬,‫גלבוע‬-‫ בתוך א׳ שטרן וא׳ לוינזון‬.‫ גבעת אורחה‬.)‫(א‬1992 ‫מעוז צ״א‬ .269–267 ‫ עמ׳‬.‫ ירושלים‬.1 ‫ישראל‬ ‫ האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות‬.‫עורכים‬ ‫ בתוך א׳ שטרן וא׳‬.‫ עין נשוט‬.)‫(ב‬1992 ‫מעוז צ״א‬ .1203–1201 ‫ עמ׳‬.‫ ירושלים‬.3 ‫ישראל‬ ‫ האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל‬.‫ עורכים‬,‫ בתוך א׳ שטרן וא׳ לוינזון גלבוע‬.‫ קצרין‬.)‫(ג‬1992 ‫מעוז צ״א‬ .1426–1423 ‫ עמ׳‬.‫ ירושלים‬.4 .‫ קצרין‬.‫ אמנות ואדריכלות‬:‫ בתי כנסת עתיקים בגולן‬.‫מעוז צ״א תשנ״ה‬ .‫ מעלות‬.‫ פרקי גליל בתקופת המשנה והתלמוד‬.‫ספראי ז׳ תשמ״ה‬ ‫ האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ‬.‫ עורכים‬,‫גלבוע‬-‫ בתוך א׳ שטרן וא׳ לוינזון‬.‫ היישוב‬:‫ קצרין‬.1992 ‫קילברו א׳‬ .1428–1426 ‫ עמ׳‬.‫ ירושלים‬.4 ‫ישראל‬ -‫בארץ‬ ,‫גלבוע‬-‫לוינזון‬ Adan-Bayewitz D. 1993. Common Pottery in Roman Galilee: A Study of Local Trade. Ramat-Gan. Adan-Bayewitz D. and Wieder M. 1992. Ceramics from Roman Galilee: A Comparison of Several Techniques for Fabric Characterization. JFA 19:189–205. Adan-Bayewitz D., Wieder M., Asaro F. and Giauqe R.D. 2008. Preferential Distribution of Lamps from the Jerusalem Area in the Late Second Temple Period (Late First Century B.C.E. 70 C.E). BASOR 350:37–85. Avigad N. 1955. Excavations at Beth Shearim, 1954: Preliminary Report. IEJ 4:88–107. Avshalom-Gorni D. 2009. The Pottery from Strata 9–6. In N. Getzov, D. Avshalom-Gorni, Y. Gorin-Rosen, E.J. Stern, D. Syon and A. Tatcher. Horbat ‘Uza, The 1991 Excavations II: The Late Periods (IAA Reports 42) Jerusalem. Pp. 27–75. Avshalom-Gorni D. and Getzov N. 2002. Phoenicians and Jews: a Ceramic Case-study. In A. Overman and A. M. Berlin eds. The First Jewish Revolt. London–New York. Pp 74–84. Avshalom-Gorni D. and Shapiro A. Forthcoming. A Pottery Workshop at Ahihud and its Relationship to the Jar Industry in the Eastern Zevulun Valley and Western Galilee in the Roman Period. ‘Atiqot. Babelon E. 1893. Les Perses achéménides: les satrapes et les dynasties tributaires de leur empire: Cypre et Phénicie. Paris. Berlin A.M. 2006. Gamla I: The Pottery of the Second Temple Period; The Shmarya Gutmann Excavations 1976–1989 (IAA Reports 29). Jerusalem. BMC Phoen.: G.F. Hill. Catalogue of the Greek Coins of Phoenicia. London 1910. Hartal M. 2008. The use of Pottery as a Tool for the Definition of Provincial Borders. In S. Bar ed. In the Hill Country, and in the Shephela, and in the Arabah: Studies and Researches Presented to Adam Zertal in the Thirthieth Anniversary of the Manasseh Hill-Country Survey. Jerusalem. Pp. 211*–222*. Kindler A. 1961. The Coins of Tiberias. Tiberias. Loffreda S. 2008. Cafarnao VI: Tipologie e contesti della ceramica (1968–2003). Jerusalem. Mazar B. 1973. Beth Shearim I: Report on the Excavations during 1936–1940. Jerusalem. Meyers E.M., Strange J.F and Meyers C.L. 1981. Excavations at Ancient Meiron, Upper Galilee, Israel 1971– 72, 1974–75, 1977 (Meiron Excavation Project 3). Winona Lake. RIC V/I: P.H. Webb. The Roman Imperial Coinage V, I. London 1927. RIC V/II: P.H. Webb. The Roman Imperial Coinage V, II. London 1933. Syon D. and Yavor Z. 2010. Gamla II: The Architecture; The Shmarya Gutmann Excavations 1976–1989. (IAA Reports 44). Jerusalem. Urman D. 1995. Public Structures and Jewish Communities in the Golan Heights. In D. Urman and P.V.M. Flesher eds. Ancient Synagogues: Historical Analysis and Archaeological Discovery 2. Leiden. Pp. 373–599. 38 1 92 91 --- --- 26 79 2* 3* 4 5 6 7 8 9 W7 1 Surface --- W9 W9 Section 2 10 Surface Loc. No. 2.76 2.80 6.12 11.47 1.81 5.21 8.73 9.84 7.87 Weight (Gm) 20 22 22 25 14 20 24 20 20 Diam. (Mm) ↑ ↑ ↑ ↑ ↑ ↑ ↑ Axis Temple seen in perspective view. Below, murex-shell. [SEPTVRO METROP COL PENIC] Emperor galloping on horse to l. Mintmark illegible. [ADVENTVS A]VG? Uncertain – Antoninianus Emperor stretching hand to kneeling woman. In exergue: C*P RESTITVT ORIENTIS Aurelian (270–276) – Antoninianus Obliterated. Obliterated. Illegible inscription within wreath. Uncertain Bust r., radiate, cuirassed and draped. IMP CC[---] Two oxen to r., above them standard: LEG/III/GAL. In r. field, murex-shell. In exergue: COLO SEPTIM TYRO Severus Alexander (222–235) Bust r., radiate, cuirassed and draped. IMP AVRELIANVS AVG [---] Head r., laureate. Obliterated. Head Serapis r. TIB KΛ CYP ΠAΛ Elagabalus (218–222) [IMP CAES MAV SEVE ALEXANDER AV] [---] Bust r., laureate. È#– TY–POY/ MH–TPO/ ΠOΛ–EWC/ HT– Club with ¾ above; flanked by inscription: Commodus (176–192) Bust r., laureate, cuirassed and draped. Bust r., laureate. Reverse GABY BIJOVSKY ROMAN PROVINCIAL Autonomous IMP CAES MAY ANTONIN[---] Head r., laureate. AYT [KM]AYP KOMMO]ΔOC Head of Melqart r. Obverse All coins are bronze unless otherwise stated; coins marked with an astrisk appear in Fig. App. 1. 780 1 1 Bas. No. Cat. No. APPENDIX: COIN CATALOGUE1 Second half 3rd c. 3rd c.? 1st – 2nd c.? 2nd c.? 182/183 Date (CE) Cyzicus Tyre Tyre Tiberias Tyre Mint Cf. RIC 5/1:132, No. 22. RIC 5/2:304, No. 351. Babelon 1893:332, No. 2262. BMC Phoen.:274, No. 394. Kindler 1961:61, No. 15. BMC Phoen.:267, No. 357. References Silver plated Silver plated Notes 10054 10051 10052 10055 10053 10050 10049 10047 10048 IAA Nos. ‫ שרידים מן התקופה הרומית וראשית התקופה הביזנטית‬:‫פח׳ורה‬ 20 21 ‫גורני ושמואל בר לב‬-‫ דינה אבשלום‬,‫אורן זינגבוים‬ 2 3 Fig. App. 1. Coins. Fakhura: Remains from the Roman and Early Byzantine Periods Oren Zingboym, Dina Avshalom-Gorni and Shmuel Bar-Lev Two salvage excavations were conducted at Fakhura in the Golan Heights (Figs. 1, 2): in 1972, by the Antiquities Department (Plan 1: Area A; map ref. 264285/767491), and in 2005, by the IAA (Plan 1: Area B; map ref. 264260/767450). Area A (Plan 2), in the northern part of the site, yielded parts of two adjacent buildings (A, B) built of dressed local basalt stones, with floors paved with small stones. Building A comprised four rooms (1–4); only room 1 and the northeastern part of room 2 were fully excavated (Figs. 3–6). Similarly, only the northeastern corner of Building B was excavated (Figs. 7–10). Area B (Plan 3) yielded part of a building (Rooms 1–3; Figs. 11–13), which seems to be located at the eastern margin of the settlement. Its outer wall was built of large stones, whereas its partition walls were built of small, dressed stones; its floors were paved with stone. The pottery assemblage consists of two chronological groups (Table 1): 5 percent of the finds are from the Early Roman period (mid-first century BCE to the end of the first century CE; Fig. 14), and 95% are from the Late Roman and early Byzantine periods (second–fourth centuries CE; Fig. 15). All the vessels are of local production, suggesting that the settlement’s population was Jewish. The vessels seem to have been produced in the Golan, and are similar to those produced at Kefar Hananya, Shikhin, ‘Uza and Ahihud. This assemblage, with its affinities with the cultural world of the Jewish Galilee, differs from the Gamla assemblage which bears resemblance to the cultural realm of Judea. ‫ שרידים מן התקופה הרומית וראשית התקופה הביזנטית‬:‫פח׳ורה‬ 22 The pottery and coins (see Appendix) suggest that the site was destroyed in the mid-fourth century CE, probably by an earthquake. Like other sites of the lower Golan that did not survive the mid-fourth century crisis, the rural Jewish settlement at Fakhura did not include a monumental synagogue. Captions to Illustrations Fig. 1. Location map. Plan 1. Location of excavation areas. Fig. 2. Road cutting through the site, 1972, looking northwest; left—the center of the site. Plan 2. Area A. Fig. 3. Area A, Building A, floor in Room 1. Fig. 4. Area A, Building A, drainage channel in Room 1. Fig. 5. Area A, Building A, tomb in Room 2 (measuring rod to its left). Fig. 6. Area A, Building A, stone trough. Fig. 7. Area A, Building B, the northeastern corner. Fig. 8. Area A, Building B, pavement. Fig. 9. Area A, Building B, installation. Fig. 10. Area A, Building B, remains of a tabun. Plan 3. Area B, plan and section. Fig. 11. Area B, Room 1, looking west. Fig. 12. Area B, Room 1, olynthian grinding stone on a stone installation, looking west. Fig. 13. Area B, Room 3, looking southwest. Fig. 14. Early Roman-period pottery (all vessels are made of red clay with few small, black tempers). Fig. 15. Late Roman and early Byzantine-period pottery (all vessels are made of red clay with few small, black tempers). Table 1. Frequencies of vessel types (Area B).