‫קבר דוד על הר ציון‬ ‫תוכן‬ ‫הקדמה‪2 .....................................................................................‬‬ ‫מסורות ופולחן דתי במתחם‪3 ........................................................‬‬ ‫חפירות ארכיאולוגיות ופעולות שימור‪5 ..........................................‬‬ ‫הרס האריחים בחדר הקבר‪7 .........................................................‬‬ ‫חדר הסעודה האחרונה (‪9 ........................................)Coenaculum‬‬ ‫אונסק"ו והר ציון‪11 .......................................................................‬‬ ‫המשמעות הפוליטית של המאבק על צביון מתחם הקבר‪11 .................‬‬ ‫סיכום והמצלות‪12 .........................................................................‬‬ ‫© עמק שווה (חל"צ) אפריל ‪2112‬‬ ‫כתיבה ותחקיר‪ :‬יונתן מזרחי ואנה וידר‬ ‫עריכה‪ :‬דליה טסלר‬ ‫צילומים‪ :‬עמק שווה‬ ‫____________________________________________________________________‬ ‫הפרסום הופק על ידי ארגון עמק שווה )חל"צ) ונתמך בידי שגרירות נורווגיה בישראל ‪,‬קורדאייד (‪)Cordaid‬‬ ‫והמחלקה הפדרלית לענייני חוץ ‪,‬שוויץ (‪ .)FDFA‬המידע המפורסם הוא באחריות ארגון עמק שווה בלבד ‪,‬ואינו מייצג‬ ‫את דעת התומכים הנ"ל‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫הקדמה‬ ‫בינואר ‪ 2113‬נהרסו באופן שיטתי האריחים אשר עיטרו את קירות קבר דוד‪ .‬האריחים היו שרידי‬ ‫עיטור ייחודי מהמאה ה‪ – 17-‬התקופה העות'מאנית‪ .‬הפגיעה נעשתה על מנת להעלים כל אלמנט‬ ‫מוסלמי ולחזק את החזות היהודית של קבר דוד‪ .‬המתח הבין דתי בקבר דוד והשימוש או הפגיעה‬ ‫בעתיקות כביטוי למתח זה‪ ,‬לא התחילו עם הפגיעה בינואר ‪ .2113‬בעשור האחרון ניכרת עלייה‬ ‫במתח בין מבקרי ותושבי הר ציון היהודים לנוכחות הנוצרית והמוסלמית בהר‪.‬‬ ‫המתחם המכונה 'קבר דוד' נמצא בהר ציון‪ ,‬מדרום‪-‬מערב לשער ציון ומחוץ לחומת העיר העתיקה‬ ‫של ירושלים‪ .‬חדר הקבר נמצא בקומה התחתונה של מבנה דו‪-‬קומתי‪ ,‬ואילו בקומה השנייה מזהה‬ ‫המסורת הנוצרית את 'חדר הסעודה האחרונה' (‪ .)Coenaculum‬משנת ‪ 1929‬נכלל הר ציון ומתחם‬ ‫הקבר בתוך הקו הירוק והם חלק משטח ישראל‪ .‬בקומת הקרקע מצויים חדר מבוא וחדר הקבר‪,‬‬ ‫שבו מוצב סרקופג מכוסה בפרוכת‪ .‬בקומה השנייה נמצא חדר הסעודה האחרונה‪ ,‬חדר מוארך‬ ‫גדול עם עמודי תמך לתקרת קמרונות‪ .‬לכל קומה יש כניסה נפרדת‪ .‬בעוד שקבר דוד מנוהל על ידי‬ ‫משרד הדתות כאתר דתי‪ ,‬חדר הסעודה האחרונה מנוהל על ידי משרד הפנים והתפילה בו‬ ‫אסורה‪ 1.‬רוב החללים מסביב לקבר מוחזקים על ידי "ישיבת התפוצות"‪ .‬בצמוד למתחם נמצאים‬ ‫בית הקברות המוסלמי של משפחת דג'אני ובית הכנסת הספרדי‪ .‬ליד הכניסה אל המתחם מצד‬ ‫צפון שוכנת כנסיית הדורמיציון והמנזר הבנדיקטיני‪ ,‬השייכים לכנסייה הקתולית‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ש' פוני‪" ,‬מפעל שימור ושיקום מתחם קבר דוד‪ :‬תהליכים‪ ,‬תכנון וממצאים"‪ ,‬טבע הדברים ‪( 171‬דצמבר ‪,)2112‬‬ ‫‪http://www.tevahadvarim.co.il/images/stories/teva170/atikot//atikot.pdf‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מבט על מתחם קבר דוד ובית הקברות המוסלמי‬ ‫מסורות ופולחן דתי במתחם‬ ‫מבנה הקבר מזוהה במסורת היהודית‪ ,‬הנוצרית והמוסלמית כקבר דוד המלך‪ .‬העדות הראשונה‬ ‫המזהה את המתחם כקבר דוד מופיעה אצל הגיאוגרף המוסלמי הירושלמי אל‪-‬מוקדסי במאה‬ ‫העשירית‪ ,‬אך יש להניח כי מסורת זו היא נוצרית במקורה‪ 2.‬על פי מקורות היסטוריים‪ ,‬בתקופה‬ ‫הביזנטית והערבית הקדומה היה מתחם הקבר חלק מכנסיית "איה ציון" )‪ ,(Hagia Sion‬כלומר‬ ‫"ציון הקדושה"‪ ,‬שנהרסה בשנת ‪ .1199‬כמו כן נקשרה מסורת "הסעודה האחרונה" של ישוע‬ ‫ותלמידיו להר ציון כבר במאה הרביעית‪ 3.‬העדות הראשונה ממקור יהודי על זיהוי המבנה כקבר‬ ‫דוד היא של בנימין מטודלה‪ ,‬באמצע המאה ה‪ .12-‬בתחילת המאה ה‪ 12-‬החלו הצלבנים לבנות על‬ ‫ההריסות את הכנסייה החדשה "גבירתנו של הר ציון"‪ ,‬שבה נכלל המתחם של קבר דוד ומעליו‬ ‫חדר המזוהה עם חדר הסעודה האחרונה‪ .‬בעקבות סכסוכים בין היהודים לנוצרים על הבעלות‬ ‫במקום החליט הסולטאן העות'מאני בשנת ‪ 1529‬כי ההר כולו הוא הקדש מוסלמי‪ ,‬והאתר הועבר‬ ‫לניהולו של שיח' אל דג'אני‪ .‬המבנה הפך למסגד ועליו נבנה מינרט‪ .‬בתקופה הזאת השתרש הקשר‬ ‫המוסלמי למקום‪ .‬בתקופת המנדט הבריטי הובטחו זכויותיהם של כל בני הדתות לביקור ופולחן‬ ‫במקומותיהם הקדושים‪ .‬קבר דוד הוגדר כמקום קדוש מוסלמי‪ .‬בהמשך לנוהג בתקופה‬ ‫‪2‬‬ ‫א' ריינר‪'" ,‬המקום אשר היה שם ארון האלונים עד שנבנה הבית' – לתולדותיה של מסורת הר ציונית"‪ ,‬חידושים‬ ‫בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה‪ ,‬כרך ג' ‪55-29 ,2119 ,‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪http://www.bibarch.com/archaeologicalsites/cenacle.htm‬‬ ‫‪3‬‬ ‫העות'מאנית‪ ,‬נוצרים הורשו להיכנס לחדר הסעודה האחרונה אך לא להתפלל בו‪ ,‬ויהודים יכלו‬ ‫להתפלל במקום רק פעם בשנה‪ ,‬וגם אז רק אם אפשר זאת המצב הפוליטי‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫לאחר המלחמה ב‪ 1921-‬היה קבר דוד המקום הקדוש היהודי היחיד שנותר בצידה המערבי של‬ ‫העיר‪ .‬מיקום הקבר‪ ,‬והתצפית לעבר הכותל והר הזיתים מגג המבנה‪ ,‬הפכו למוקד עלייה לרגל‬ ‫להמוני יהודים ותיירים‪ .‬מוסדות הממשלה‪ ,‬בעיקר משרד הדתות‪ ,‬יזמו פעילויות במקום תוך‬ ‫הדגשת ערכו הדתי‪ .‬דבר זה נמשך עד היום‪ .‬חדר הקבר מושך אליו כיום בעיקר נוער דתי‪-‬לאומי‬ ‫וקבוצות הקרובות מבחינה אידיאולוגית למתנחלים‪ ,‬המכונות "נוער הגבעות"‪ ,‬וכן חרדים הבאים‬ ‫להתפלל כאן באופן סדיר‪ .‬על פי משרד התיירות מבקרים במתחם מאות ואף אלפי אנשים כל‬ ‫יום‪ 5.‬הטענות שקבר דוד נמצא על פי המקרא בעיר דוד (דהיינו בגבעה הדרומית‪-‬מזרחית‪ ,‬הכפר‬ ‫סילואן של היום) אינן גורעות מקדושת המקום‪ .‬קבר דוד הוא דוגמה מובהקת לכך שמסורת דתית‬ ‫בתמיכת הממסד הפוליטי חזקה מן המחקר ההיסטורי‪-‬ארכיאולוגי בקביעת נרטיב וזהות למקום‪.‬‬ ‫בית הכנסת שלפני הכניסה לקבר דוד‬ ‫‪4‬‬ ‫ד' בר‪" ,‬תמורות במציאות הדתית‪-‬פולחנית בירושלים לאחר שנת ‪ :1921‬המקרה של הר ציון‪ ,‬קבר דוד וחדר הסעודה‬ ‫האחרונה"‪ ,‬אופקים בגאוגרפיה ‪11-5 ,)2111( 52‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ע' רוזנבלום‪" ,‬פעולות השימור במתחם קבר דוד"‪,‬דבר עבר‪ ,‬יולי ‪21-11 ,2113‬‬ ‫‪4‬‬ ‫קבר דוד‬ ‫חפירות ארכיאולוגיות ופעולות שימור‬ ‫מפאת קדושת המקום והמתח הבין דתי‪ ,‬אתר הקבר כמעט לא נחפר‪ .‬המבנה תועד לראשונה בשנת‬ ‫‪ 1159‬על ידי א' פיירוטי‪ ,‬מהנדס איטלקי‪ ,‬שטען כי מצא מערה מתחת לבית הקברות במערב הר‬ ‫ציון המוליכה אל מתחת למתחם הקבר‪ 6.‬פיירוטי סבר כי המערה היא אתרו האמיתי של קבר דוד‬ ‫החצוב בסלע‪ .‬בשנת ‪ 1951‬נערכה במקום חפירה קצרה בידי יעקב פינקרפלד‪ ,‬אך תוצאותיה לא‬ ‫פורסמו מעולם‪ 7.‬פינקרפלד סבר כי המבנה המקורי הוא בית כנסת מן המאה הראשונה לספירה‪,‬‬ ‫בשל הגומחה (להנחת ספרי תורה) וכיוון המבנה (לא מזרחה‪ ,‬כמו הכנסיות‪ ,‬אלא לעבר הר הבית)‪.‬‬ ‫תיאוריה זו זכתה להתעניינות רבה‪ ,‬ונעשו ניסיונות לקשור את המקום לבית כנסת או לכנסייה‬ ‫יהודית‪-‬נוצרית‪ ,‬דבר שהיה מחזק את זיקת הנוצרים למבנה‪ 8.‬על תיאוריות אלו גם נמתחה‬ ‫ביקורת רבה מצד ארכיאולוגים שונים‪ ,‬הטוענים שאין לה די סימוכין בממצא הארכיאולוגי‬ ‫‪9‬‬ ‫במקום‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬העדויות המעטות שיש בידינו מפריכות את זיהוי המתחם כבית כנסת עתיק‪.‬‬ ‫בחפירות שנערכו בקרבת מקום לקבר דוד נחשפו שרידים מעטים של מבנים מהתקופה הביזנטית‪.‬‬ ‫לימים שילבה הכנסייה הצלבנית בתוכן את שרידי הכנסיות הקדומות‪ .‬בשנת ‪ 2111‬נערכה בחצר‬ ‫‪6‬‬ ‫ע' ראם‪" ,‬קבר דוד בהר ציון"‪ ,‬חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה‪ ,‬כרך ז‪ ,2113 ,‬עמ'‬ ‫‪7‬‬ ‫‪http://www.bibarch.com/ArchaeologicalSites/j__pinkerfeld.htm‬‬ ‫‪8‬‬ ‫ראה למשל ‪B. Pixner "Church of the Apostles Found on Mt. Zion." Biblical Archaeology‬‬ ‫‪Review 16.3 (May/June 1990):16-35, 60.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪H. Geva, "Searching for Roman Jerusalem", Biblical Archaeology Review 23.6 1997, pp.‬‬ ‫‪34-45, 72-73.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫הקלויסטר הפרנציסקני חפירת בדיקה מצומצמת על ידי ע' ראם‪ ,‬מטעם רשות העתיקות‪ .‬החופר‬ ‫זיהה שרידי קירות ומתקנים שייתכן שיש לתארכם לתקופה הרומית‪-‬ביזנטית‪ ,‬ובהמשך לתקופות‬ ‫הצלבנית והעות'מאנית‪ 10.‬כל החפירות הארכיאולוגיות במתחם היו מוגבלות בשטחן ובהיקפן‪,‬‬ ‫ולכן קשה לשחזר את תולדות האתר ואופיו על פי המחקר הארכיאולוגי‪ .‬בקרב החוקרים הדעות‬ ‫חלוקות האם המבנה כיום הוא במקורו מן התקופה הרומית המאוחרת (מאה ‪ 2-2‬לספירה)‪,‬‬ ‫הביזנטית (מאות ‪ 7-2‬לספירה)‪ ,‬הצלבנית (מאות ‪ )13-12‬או מן התקופה הממלוכית או‬ ‫העות'מאנית (מאות ‪ .)15-12‬זיהוי המקום כבית כנסת או כנסייה יהודית‪-‬נוצרית מצביע בעיקר על‬ ‫הכוח הרב של המסורת הדתית לעצב נרטיב של מקום קדוש‪ ,‬תוך התעלמות מן הממצאים‬ ‫‪11‬‬ ‫בפועל‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2117‬החלה "ישיבת התפוצות" בעבודות בנייה במקום‪ ,‬שאיימו למוטט את האגף הדרומי‬ ‫של המבנה‪ .‬העבודות הופסקו ובעקבות זאת החליטה הרשות לפיתוח ירושלים לשלב את מתחם‬ ‫קבר דוד בפרויקט העיר העתיקה של ממשלת ישראל‪ .‬העבודות בוצעו על ידי רשות העתיקות‬ ‫והרשות לפיתוח המקומות הקדושים‪ .‬במסגרת עבודות השימור שוקמו חדרי הח'אן בחלקו‬ ‫הדרומי של המתחם‪ ,‬החצר המרכזית והפרוזדור לכניסה הצפונית‪ ,‬אולם הקמרונות ואולם‬ ‫הסעודה האחרונה‪ 12.‬עבודות השימור הסתיימו במהלך שנת ‪ .2113‬מנהלת השימור של רשות‬ ‫‪13‬‬ ‫העתיקות השקיעה כאן שנים אחדות של עבודה וזכתה למימון של מיליוני שקלים‪.‬‬ ‫הכניסה לקבר דוד מ'עזרת הנשים'‬ ‫‪10‬‬ ‫ע' ראם‪" ,‬ירושלים‪ ,‬הר ציון"‪ ,‬חדשות ארכיאולוגיות‪ ,‬גליון ‪2112 ,122‬‬ ‫‪11‬‬ ‫ש' פוני‪ ,‬טבע הדברים‬ ‫‪12‬‬ ‫ע' רוזנבלום‪" ,‬פעולות השימור במתחם קבר דוד"‪,‬דבר עבר‪ ,‬יולי ‪21-11 ,2113‬‬ ‫‪13‬‬ ‫מבוסס על הודעת רשות העתיקות והערכה על פי היקף העבודה והצוות – חמישה פועלים ושני מנהלי שימור ‪+‬‬ ‫חומרים)‬ ‫‪6‬‬ ‫הרס האריחים בחדר הקבר‬ ‫עבודות השימור כללו שימור ושחזור האריחים העות'מאניים מן המאה ה‪ ,17-‬שכיסו חלק מקירות‬ ‫חדר הקבר‪ .‬היו אלה אריחים מצוירים ביד ומעוטרים בעלים‪ ,‬פרחים וצורות גיאומטריות בצבעי‬ ‫ירוק‪ ,‬תורכיז ואדמדם על רקע לבן‪ 14.‬האריחים היו מעוטרים בסגנון האמנותי שהיה מקובל‬ ‫באימפריה העות'מאנית במאה ה‪ 15-‬והמשיך להיות נפוץ בחלקים של האימפריה במאות ה‪ 17-‬וה‪-‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪.11‬‬ ‫ב‪ 19-‬דצמבר ‪ ,2112‬במהלך עבודות השימור‪ ,‬נתפס צעיר חרדי מנתץ את האריחים העתיקים‪.‬‬ ‫הבחור סיפר לשוטרים כי עשה את המעשה על מנת לזכות בשידוך‪ 16.‬שבועיים לאחר מכן‪ ,‬בלילה‬ ‫שבין ה‪ 2-‬ל‪ 3-‬בינואר ‪ ,2113‬הושחתו בשנית אריחי הקרמיקה באתר‪ 17.‬הפגיעה באריחים הוגדרה‬ ‫כנזק מוחלט‪ .‬רשות העתיקות הגישה תלונה במשטרה ופרסמה הודעה על חשיבותו היוצאת דופן‬ ‫של מתחם קבר דוד מבחינה ארכיאולוגית‪ ,‬תרבותית ודתית‪ .‬בהודעתה מציינת רשות העתיקות‬ ‫את הכספים הרבים (מיליוני שקלים) שהושקעו בעבודות השימור ו"קוראת לאחראים על‬ ‫המתחם‪ ,‬למשטרת ישראל ולעיריית ירושלים‪ ,‬לסייע בשמירתו כדי למנוע הישנות מקרים‬ ‫דומים"‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫חשופים‪.‬‬ ‫רשות העתיקות החליטה לא לשקם את האריחים‪ ,‬אלא להשאיר את הקירות‬ ‫‪19‬‬ ‫התנהלותה של רשות העתיקות בפרשה זו תמוהה ביותר‪ .‬כסף ‪ ,‬עבודה ומחשבה רבה הושקעו‬ ‫במשך כמה שנים בשימור המתחם‪ ,‬כולל באריחים המיוחדים‪ .‬אף על פי כן מוותרת רשות‬ ‫העתיקות על דרישה לשחזור האריחים‪ ,‬ומסכימה להוריד כמעט את כולם מן הקירות‪ .‬היום ניתן‬ ‫לראות רק פסים קטנים של אריחים מבצבצים בתפר שבין בין התקרה לקיר‪ .‬במקום לשחזר את‬ ‫האריחים מדגישה רשות העתיקות את היתרון שבמראה הקירות החשופים‪ ,‬המאפשר לראות את‬ ‫קווי הפתחים המקוריים‪.‬‬ ‫על הרס העתיקות נמתחה ביקורת קשה מצדדים שונים‪ .‬הטורקים‪ ,‬אשר ראו בהרס האריחים‬ ‫פגיעה באתר מורשת עות'מאנית‪ ,‬הביעו את מחאתם ואף ביקרו במקום‪ .‬ניכר שמבחינת הטורקים‬ ‫נתפסת החלטת רשות העתיקות כהתנערות מאחריותה לשחזר את הקבר‪ .‬חוקר ירושלים אמנון‬ ‫רמון בחן את התנהלות הרשויות בשמירה על קבר דוד והעלה כמה שאלות לגבי אופן קבלת‬ ‫ההחלטות והתנהלות הרשויות במתחם‪:‬‬ ‫‪14‬‬ ‫נ' שלו‪-‬כליפא‪, ,‬בפאתי היער הקדום – אריחי הקרמיקה במתחם קבר דוד במלך"‪ ,‬חידושים בארכיאולוגיה של‬ ‫ירושלים וסביבותיה‪ ,‬כרך ג (‪73-57 ,)2119‬‬ ‫‪15‬‬ ‫אפרת אסף‪" ,‬שיפוץ ושימור במתחם קבר דוד"‬ ‫‪16‬‬ ‫נ' חסון‪" ,‬חרדי הרס אריחים עתיקים בקבר דוד 'כדי לזכות בשידוך'"‪ ,‬הארץ ‪ 22‬בדצמבר ‪2112‬‬ ‫‪17‬‬ ‫נ' חסון‪" ,‬חשד‪ :‬אלמונים ניפצו אריחים בקבר דוד כדי למחוק את זכר האיסלאם"‪ ,‬הארץ ‪ 3‬בינואר ‪2113‬‬ ‫‪18‬‬ ‫הודעת רשות העתיקות‪" ,‬ונדליזם קשה הלילה במתחם קבר דוד‪ .‬רשות העתיקות מגישה תלונה למשטרת‬ ‫ירושלים"‪ 3 ,‬בינואר ‪2112‬‬ ‫‪19‬‬ ‫נ' חסון‪" ,‬מי מייהד את קבר דוד?"‪ ,‬הארץ ‪ 2‬באוגוסט ‪,2113‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪‬‬ ‫כיצד התאפשרה הפגיעה באתר החשוב והקדוש לשלוש הדתות‪ ,‬וזאת לאחר ששבועיים‬ ‫קודם לכן הושחת המקום? האם הדלת הייתה קלה לפריצה והאם הותקנו מצלמות‬ ‫באתר?‬ ‫‪‬‬ ‫כיצד התאפשר ההרס השיטתי באתר בפעם השנייה? איך לא שמעו השכנים‪ ,‬אנשי‬ ‫"ישיבת התפוצות"‪ ,‬את קולות ההרס‪ ,‬במיוחד לאור העובדה שהמנתצים השתמשו בכלים‬ ‫כבדים ופעלו במשך כמה שעות?‬ ‫‪‬‬ ‫כיצד מתיישב המחדל עם הצהרות ראשי המדינה בנוגע לשמירתה של מדינת ישראל על‬ ‫המקומות הקדושים בירושלים? ומדוע לא פורסמו תוצאות החקירה בשני האירועים?‬ ‫‪20‬‬ ‫נשאלות כמה שאלות על תהליך קבלת ההחלטות ברשות העתיקות‪:‬‬ ‫‪ .1‬האם בסמכותו של הפורום הפנימי של רשות העתיקות להחליט בנושא כה רגיש?‬ ‫‪ .2‬האם לא נכון היה להרחיב את הדיון בסוגיה ולהביאה לדיון בפורומים רחבים יותר?‬ ‫‪ .3‬האם נשקלו חלופות אחרות‪ ,‬כמו שיקום אחד הקירות? הרי בידיה של רשות‬ ‫העתיקות מצויים העתקים של האריחים!‬ ‫‪ .2‬האם בהחלטה שלא לשמר את האריחים אין מעין מתן פרס לעבריינים ומחללי‬ ‫הקבר? מה יהיו ההשלכות של ההחלטה על עתידו של הר ציון ומקומות קדושים‬ ‫אחרים?‬ ‫פס של אריחים שהושארו על אחד מקירות הקבר‬ ‫‪20‬‬ ‫א' רמון‪ ,‬סיכום הרצאה בנושא "סוגיית השימור והמאבק על השליטה במקומות הקדושים‪ :‬המקרה של קבר דוד"‪,‬‬ ‫מכון ירושלים לחקר ישראל‪ 5 ,‬יוני ‪2113‬‬ ‫‪8‬‬ ‫האריחים המוסלמיים – מבט מקרוב‬ ‫חדר הסעודה האחרונה (‪)Coenaculum‬‬ ‫נושא השליטה בחדר הסעודה האחרונה עומד כבר שנים רבות במרכז הדיונים בין ישראל לוותיקן‪.‬‬ ‫במהלך ביקורו בישראל בשנת ‪ 2111‬ערך האפיפיור יוחנן פאולוס השני במקום זה מיסה בנוכחות‬ ‫מלוויו ובישופים מקומיים‪ .‬גם ממשיכו‪ ,‬האפיפיור בנדיקטוס השישה‪-‬עשר‪ ,‬ביקר במקום בשנת‬ ‫‪ .2119‬שמועות על התקדמות במגעים בין ישראל לוותיקן הופיעו בתקשורת במהלך שנת ‪,2113‬‬ ‫במיוחד בקשר לחדר הסעודה האחרונה וקבר דוד‪ .‬ביולי ‪ 2113‬הגיש ח"כ ניסים זאב (ש"ס) הצעת‬ ‫החלטה ("ישראל נכנעה לוותיקן – מתחמים‪ ,‬כולל בקבר דוד‪ ,‬יועברו לשליטתם")‪ ,‬שבה הוא טוען‬ ‫שישראל נכנעת ללחץ בינלאומי ומעבירה מקום קדוש לעם היהודי לידי הוותיקן‪ ,‬ולכן יש לקיים‬ ‫דיון בנושא זה בוועדת החוץ ובוועדת הביטחון של הכנסת‪ .‬ההצעה הזאת התקבלה‪ .‬במהלך הדיון‬ ‫הודה סגן שר החוץ זאב אלקין כי המשא ומתן אכן התקדם מאוד והיה קרוב לסיום‪ ,‬אך ציין‬ ‫שההסכם המתגבש אינו מקנה לוותיקן בעלות או חזקה בחדר הסעודה האחרונה‪ 21.‬אף על פי כן‬ ‫הופצה בשנית שמועה דומה בפברואר ‪ ,2112‬אך לא ברורה רמת אמינותה‪.‬‬ ‫הנושא צפוי להמשיך לעמוד על סדר היום‪ ,‬בעיקר בקרב חוגים חרדיים וחוגים נוצריים‬ ‫אוונגליסטיים‪ ,‬לקראת ביקורו השני הצפוי של האפיפיור פרנציסקוס השישה‪-‬עשר‪ ,‬המתוכנן‬ ‫‪22‬‬ ‫למאי ‪.2112‬‬ ‫‪21‬‬ ‫פרוטוקול ישיבה מס' ‪ 52‬של הכנסת ה‪ 17 ,19-‬יולי ‪ ,2113‬עמ' ‪235-231‬‬ ‫‪22‬‬ ‫י' יפרח‪ ,‬הנסיגה האחרונה‪" :‬האם ישראל נכנעת לוותיקן?"‪ 21 ,nrg ,‬לאפריל ‪ 2112‬וגם איי‪-‬פי‪ ,‬האפיפיור‬ ‫פרנסיסקוס יבקר בישראל ב‪ 22-‬במאי‪ ,‬הארץ‪ 5 ,‬ינואר ‪2112‬‬ ‫‪9‬‬ ‫חדר הסעודה האחרונה (‪)Coenaculum‬‬ ‫כתובת בערבית ופריטי אדריכלות מוסלמית בחדר הסעודה האחרונה‬ ‫‪11‬‬ ‫אונסק"ו והר ציון‬ ‫העיר העתיקה של ירושלים וחומותיה הוכרזה בשנת ‪ 1911‬ל"אתר מורשת עולמית" של ארגון‬ ‫אונסק"ו‪ .‬מדינת ישראל כללה את הר ציון ברשימה הטנטטיבית של אתרי מורשת שהיא מבקשת‬ ‫שארגון אונסק"ו יכיר בהם כאתרי מורשת עולמיים‪ 23.‬ישראל טענה שיש להרחיב את אתר‬ ‫המורשת של העיר העתיקה לכיוון הר ציון‪ ,‬מכיוון שזהו חלק בלתי נפרד מירושלים הקדומה‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2111‬החליטה הוועדה לאתרי מורשת עולמיים לדחות את בקשת ישראל‪ ,‬בטענה שכל עוד‬ ‫העיר העתיקה של ירושלים אינה חלק מהסכם על פי החוק הבינלאומי‪ ,‬אי אפשר להרחיב את‬ ‫‪24‬‬ ‫ירושלים כאתר מורשת עולמית‪.‬‬ ‫ההכרה בכך שחשיבותה הדתית וההיסטורית של ירושלים אינה מסתיימת בחומות העיר העתיקה‬ ‫מקובלת על טובי החוקרים ואנשי המקצוע‪ .‬הבנה זו קיימת גם באונסק"ו‪ .‬אילולי הסכסוך‬ ‫הפוליטי‪ ,‬ניתן וראוי היה להרחיב את ירושלים כאתר מורשת עולמית לכיוון הר ציון‪ ,‬וגם לכיוון‬ ‫ירושלים הקדומה הר הזיתים‪ .‬אין לדעת אם הכרה של אונסק"ו במתחם קבר דוד הייתה יוצרת‬ ‫לחץ על ישראל להקפיד להגן על הקבר ומונעת את הרס האריחים‪.‬‬ ‫ישראל‪ ,‬אשר ידעה שאין סיכוי להרחבת ירושלים כאתר מורשת לכיוון השטחים הכבושים כמו הר‬ ‫הזיתים ונחל קדרון‪ ,‬ניסתה להרחיב את ההכרה לכיוון הקו הירוק‪ .‬החלטת אונסק"ו מעידה על‬ ‫כך שמבחינה בינלאומית‪ ,‬הדרך ליצור הכרה‪ ,‬שיתוף פעולה והגנה מרבית על מתחם הקבר קשורה‬ ‫במציאת פתרון פוליטי לעיר העתיקה‪.‬‬ ‫המשמעות הפוליטית של המאבק על צביון מתחם הקבר‬ ‫מתחם קבר דוד אינו נתון למחלוקת טריטוריאלית‪ .‬המתחם נמצא בתוך הקו הירוק‪ ,‬ובכל הסכם‬ ‫פוליטי בין ישראל לפלסטינים יהיה המתחם חלק מישראל‪ .‬הרגישות הפוליטית של מתחם הקבר‬ ‫נובעת מכמה גורמים עיקריים‪ .1 :‬קדושת המקום ומתחמי הדת הנמצאים בשימוש על ידי בני‬ ‫הדתות השונות‪ .2 .‬מיקום הקבר כחלק מן המתחם הרחב של האגן ההיסטורי (הקדוש) של‬ ‫ירושלים‪ ,‬בצמוד לחומות העיר העתיקה‪ .3 .‬מגמות בקרב גורמים יהודים קיצוניים למחוק את‬ ‫העבר הנוצרי והמוסלמי של העיר‪.‬‬ ‫הרכב האוכלוסייה המבקר בקבר היה ידוע ומוכר לשירותי הביטחון‪ .‬באמצעים פשוטים (כגון‬ ‫מצלמות אבטחה) היה אפשר לכל הפחות למצוא את הפוגעים באריחים‪ .‬נראה שהרשויות‬ ‫הישראליות מיישרות קו עם הדגשת הצביון היהודי של הקבר‪ ,‬אם מתוך אוזלת יד וחוסר ברירה‬ ‫ואם מתוך החלטה פוליטית מודעת‪ .‬במצב הזה נמשך באין מפריע התהליך של ייהוד הקבר‪ ,‬ואתר‬ ‫האמור להיות מרכז רב דתי‪ ,‬מחוץ לסכסוך הפוליטי‪ ,‬הופך לחלק בלתי נפרד מן המאבק על זהות‬ ‫המקום והצגת נרטיב היסטורי‪/‬דתי אחד תוך מחיקת האחר‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫הועד הישראלי לאונסק"ו‪ ,‬האמנה למורשת עולמית והנחיותיה‬ ‫‪24‬‬ ‫‪WHC, Israel tentative list, Jerusalem‬‬ ‫‪11‬‬ ‫קבר דוד הוא מתחם בעל חשיבות דתית ותרבותית בינלאומית‪ .‬התעניינותו של הוותיקן בחדר‬ ‫הסעודה האחרונה ומחאתם של הטורקים על הפגיעה באריחים הן שתי דוגמאות לכך‪ .‬הרצון‬ ‫לצרף את הר ציון לרשימת אתרי המורשת של אונסק"ו‪ ,‬והמשא ומתן המתנהל בין ישראל‬ ‫לוותיקן הם עדות להכרה הישראלית בחשיבותו הבינלאומית של המתחם‪ .‬אך לצד הכוונות‬ ‫המוצהרות של ישראל‪ ,‬בפועל מזוהה הקבר כמאחז דתי‪-‬חרדי בעל צביון יהודי ברור‪ .‬סממנים‬ ‫מוסלמיים הוסרו ממנו באלימות וחדר הסעודה האחרונה‪ ,‬הניצב מעל הקבר‪ ,‬מאובטח על ידי‬ ‫משרד הפנים כדי למנוע פגיעה והפרעה לביקורים של נוצרים באתר‪ .‬נראה שהמציאות הפוליטית‬ ‫הפנים‪-‬ישראלית אינה מצליחה להתאים את עצמה למציאות הפוליטית הבינלאומית‪.‬‬ ‫סיכום והמלצות‬ ‫בשנים האחרונות אפשר לראות גופים ישראליים שונים הפועלים ביתר שאת במתחם הקבר‪ .‬כך‪,‬‬ ‫למשל‪ ,‬החלטת החברה לפיתוח ירושלים להשתתף במימון עבודות השימור‪ ,‬והיקף העבודה של‬ ‫רשות העתיקות במתחם‪ .‬למרות כל אלה נפגע אופיו האוניברסלי של המתחם‪ .‬רשות העתיקות‬ ‫נאלצה להצהיר שהסרת האריחים תאפשר את הצגת המבנה הביזנטי (אף על פי שאין כל ודאות‬ ‫לגבי תארוך המבנה) ובכך להצדיק את ההחלטה לא לשחזר את האריחים‪.‬‬ ‫קבר דוד‪ ,‬כמו אתרים קדושים אחרים‪ ,‬כדוגמת הר הבית בעיר העתיקה או קברי האבות בחברון‪,‬‬ ‫הם מבנים בני אלפי שנים‪ ,‬הבנויים שכבה על גבי שכבה‪ .‬אתרים אלו מעולם לא נחפרו או נחקרו‬ ‫כראוי‪ .‬המתח הדתי והאינטרסים הפוליטיים אינם מאפשרים להתייחס למבנים אלו כאל אתרי‬ ‫עתיקות; קדושתם מאפילה על המחקר‪ .‬כפי שהראינו במקרה של קבר דוד‪ ,‬חלק מן המידע מקורו‬ ‫בחפירות מצומצמות ביותר‪ ,‬ורובו מסקרים ארכיאולוגיים או ממקורות היסטוריים‪.‬‬ ‫המסורת היהודית‪ ,‬הנוצרית והמוסלמית מתערבבות יחדיו בקבר דוד‪ .‬העדות לכך נראית גם‬ ‫באדריכלות של מבנה הקבר וחדר הסעודה האחרונה‪ .‬מכיוון שקבר דוד אינו נמצא בלב מחלוקת‬ ‫פוליטית‪ ,‬כמו קברי האבות בחברון או הר הבית‪/‬חראם א‪-‬שריף‪ ,‬אפשר היה לצפות שישראל‬ ‫תעמוד בהתחייבויותיה לשמור על המבנה מפני ונדליזם של גורמים קיצוניים‪ .‬אף על פי כן כשלו‬ ‫הרשויות במילוי משימה זו‪ ,‬וההרגשה היא שהמצב שנוצר נוח לממשלה‪ ,‬או לפחות יש השלמה עם‬ ‫הפגיעה באתר‪.‬‬ ‫מקרה קבר דוד הוא מקרה מבחן ליכולתה של ישראל לאפשר סובלנות דתית‪ .‬נראה שמעורבות‬ ‫בינלאומית רבה יותר במתחם תדגיש את חשיבותו הבינלאומית של האתר‪ .‬מעורבות שכזאת‬ ‫יכולה לשמש משקל שכנגד לקבוצות יהודיות קיצוניות‪ ,‬שאינן מוכנות לקבל אורח חיים או אמונה‬ ‫שונה משלהן‪ .‬טוב תעשה ישראל אם תוכיח לעצמה ולעולם שהיא מסוגלת להגן על אתר קדוש‬ ‫לשלוש הדתות‪ ,‬הנמצא מחוץ לסכסוך הפוליטי‪ ,‬ושאינה מאפשרת לקבוצות קיצוניות לקבוע את‬ ‫אופי המקום‪ .‬אך כפי שהזכרנו קודם לכן‪ ,‬אי אפשר לנתק את מיקום הר ציון וקבר דוד מן הקרבה‬ ‫לעיר העתיקה‪ .‬המאבק הפוליטי בעיר העתיקה‪ ,‬הגורם להקצנה לאומית ודתית‪ ,‬מגיע גם לקבר‬ ‫דוד‪ .‬נראה שכל עוד אין הסדר פוליטי בעיר העתיקה‪ ,‬התופעות של התחזקות קבוצות קיצוניות‬ ‫תהיינה חלק בלתי נפרד מן האווירה בהר ציון ובמתחם הקבר‪.‬‬ ‫‪12‬‬