‫הבבארוח‬
‫יפתח מזור‬
‫במרחק של כעשר דקות נסיעה ממשמר הנגב לכיוון מערב ואם תרצו גם מזרח‪,‬‬
‫מתקיימים דפוסים חברתיים שונים בתכלית מהלך הרוח הקיבוצי חילוני המוכר לנו‪ .‬זוהי‬
‫תופעת השתטחות על קברי צדיקים‪ ,‬והערצת קדושים בחייהם‪ .‬רבים נסחפים לתוך‬
‫הזרם הקולח‪ ,‬ובאים בהמוניהם לבקש רפואה‪ ,‬שידוך הולם‪ ,‬פרנסה טובה וכדומה‪.‬‬
‫אחרים רואים בזה מעין פולחן אלילי פגאני על אובייקט הקשור בטומאה )אם מדובר‬
‫בקברים(‪ .‬אבל מה שברור הוא‪ ,‬שהתופעה תופסת תאוצה וכיום ניתן לראותה בקרב‬
‫זרמים רבים ביהדות‪ :‬דתיים אשכנזיים וספרדים‪ ,‬חילוניים‪ ,‬מסורתיים וכל המי ומי‪.‬‬
‫סיסמתם היא פשוטה‪" :‬אני לא בטוח שזה מועיל‪ ,‬אבל לבטח לא מזיק"‪.‬‬
‫בכתבה הבאה אנסה להתחקות אחר התפתחות התופעה בארץ בכלל ובנגב בפרט‪.‬‬
‫אספר על קברים ואנשים קדושים הנמצאים בקרבתנו או שנמצאו בעבר‪ ,‬הן מהאיסלם והן‬
‫מן היהדות‪.‬‬
‫הערצת קדושים ומקומות קדושים‬
‫ברבות מן הדתות מוכרת תופעת הסגידה למקומות או לאנשים קדושים‪ .‬ביהדות‪ ,‬כמו באיסלם‪ ,‬האמונה בצדיק‬
‫רווחה בעבר בדת העממית הלא ממוסדת‪ ,‬בניגוד לנצרות‪ ,‬שבה פולחן הקדושים הוא חלק אינטגרלי מהדת‬
‫הרשמית‪.‬‬
‫ההבדל בין השתטחות על קבר צדיק לבין עבודת אלילים הוא דק‪ :‬כאן התפילה היא לה' ליד הצדיק המשמש‬
‫מעין צינור מעביר לשמיים‪ ,‬ובעבודת אלילים המאמינים מתפללים ישירות לאובייקט‪ .‬ביהדות נחשב המת‬
‫לדבר טמא אשר נגיעה בו מחייבת טבילה במקווה‪ .‬ואכן קידוש אנשים וקברים והסגידה להם מביא לויכוחים‬
‫רבים הן באיסלם והן ביהדות‪ :‬כך למשל הגאון מוילנה היה מן המתנגדים הראשיים של התופעה )גם אדמו"רים‬
‫נחשבים צדיקים(‪ ,‬גם הרמב"ם הקבור בטבריה‪ ,‬ולמרבה האירוניה היום נחשב לאתר עלייה מבוקש‪ ,‬דרש‪" :‬לא‬
‫בונים נפש על קבר‪...‬ולא יפנה אדם לבקר קברות"‪ .‬מבני זמננו הצטרף ליוצאים כנגד התופעה הרב שלמה גורן‬
‫ז"ל‪ ,‬מי שהיה הרב הראשי של צה"ל ושל א"י‪.‬‬
‫חלק מהחילונים רואים בזה סמל לתרבות בלתי מתקדמת המאיימת על האופי החילוני מערבי של המדינה‪ .‬כך‬
‫למשל חיים חפר‪ ,‬משורר הפלמ"ח הידוע‪ ,‬זוכה פרס ישראל‪ ,‬אשר בזמנו כתב בבתי שירו המפורסם את‬
‫המילים‪" :‬הרימו כוס ושתו מבלי להתבייש\לכבוד הנוער שעומד אל מול האש\לבני תימן לבני אלג'יר לבני‬
‫היקיים\לבני עקיבא ו‪ -‬לבני הדיסקוטקים‪ ...‬לחיי העם הזה‪ ...‬כמה טוב שהוא כזה‪ ,"...‬ברבות הימים שינה את‬
‫גישתו ובראיון שנתן בעיתון "ידיעות אמריקה" לפני כשנה‪ ,‬הוא ניראה כבר מתבייש עד מאוד‪" :‬מה הם הביאו‬
‫)הכוונה למרוקאים(‪ ,‬את המופלטות? תרבות של כמה קברים?‪ ...‬אבו חצירא הוא לא הגאון הכי חשוב‪ .‬בינו לבין‬
‫אינשטיין יש הבדל של יום ולילה"‪.‬‬
‫במאמר זה אגע כמלוא הנימה בעולם התרבותי העשיר של צובאי הקברים‪ .‬אנסה להוריד את תחושת‬
‫הרתיעה שנוצרה אצל רבים מאיתנו כלפי התופעה‪ ,‬אולי משום אי ידיעה או אולי משום אי סובלנות‬
‫תרבותית‪ .‬זאת אעשה ע"י הצצה לא גדולה לסובב אותנו כיום‪ ,‬קילומטרים ספורים מהקיבוץ‪ .‬כמו בכל‬
‫מפעל גדול גם במערת הסבוכה של קברי הקדושים והקדושים החיים ישנם צדדים יפים ומכוערים; בכתבה‬
‫אציג את שניהם‪.‬‬
‫אולם כדי להבין את הנראה היום צריך לנבור אחורה בכתובים של אתמול‪ ,‬וזה אברר בפסקה הבאה‪.‬‬
‫מתי הכל התחיל?‬
‫שורשיה של העלייה לקברי קדושים קדומים עד מאוד‪ :‬המסורות מספרות שאבותינו אשר הלכו במדבר והגיעו‬
‫לארץ הלכו להשתטח על קברי אבות במערת המכפלה‪ .‬ברם הדבר זכה להכרה והחל להיות נפוץ בארץ רק מן‬
‫המאות ה‪ .13 –12-‬עד אז נודעה התופעה בקרב יהודים מקומיים ועולי רגל מארצות שונות שחלקו את פולחן‬
‫קברי הקדושים עם שכניהם המוסלמים על אותם האתרים המקודשים!‬
‫המפנה הגדול מתרחש במאה ה‪ .16-‬לצפת מגיע מי שנחשב מאז ועד היום לגדול המקובלים‪ -‬הרי הוא האר"י‬
‫הקדוש‪ .‬האר"י שהיה ידוע ביכולתו המאגית היה יוצר קברי קדושים של צדיקים‪ :‬את הנשמות של הצדיקים‬
‫והחכמים היה הארי משכין במקומות שונים‪ ,‬בסלעים ובמערות ברחבי הגליל‪ .‬אט אט נוצרו מקומות נוספים‬
‫והתגברה העלייה למקומות אלו‪.‬‬
‫בשורת הציונות לא הטיבה עם מקומות אלו ובתקופה זו לא היה הפולחן אינטנסיבי ביותר‪ ,‬זאת משום אופיים‬
‫החילוני של רוב עולי הבראשית‪ .‬גם לאחר קום המדינה לא הורגש העניין במיוחד אלא שהוא התחיל לתפוס‬
‫תאוצה החל משנות ה‪ ,60-‬בעקבות עליית יהדות מסורתית מצפון אפריקה לארץ‪ ,‬בה פולחן קדושים וקברים‬
‫היה מאוד מפותח‪ .‬אז התחזק פולחן מעין זה בארץ‪ ,‬אומצו קברים קיימים‪ ,‬נוסדו מסורות חדשות והועתקו‬
‫מקומות קבורה של קדושים ממרוקו לא"י‪ .‬פתאום צצו צדיקים ומקובלים מקומיים וארציים‪.‬‬
‫אחד השיאים הקשורים באתרים מקודשים היה בשנת ‪ ,1981‬אז נוסד )ע"י זרם אשכנזי( ועד מיוחד להצלת קברי‬
‫קדמונים בא"י‪ .‬תפקידם היה לאתר קברים ברחבי הגליל‪ ,‬לבנותם ולתחזק את האתרים‪ ,‬חדשים כישנים‪ .‬הם‬
‫עודדו ועדיין מעודדים מבקרים לראות במקומות אלו אתרים קדושים‪ .‬השיא בתופעת הערצת קדושים בחייהם‬
‫)ועל אחת כמה וכמה אחרי מותם( קשור לבבא סאלי ממשפחת אבו חצירא עליו עוד יסופר בהמשך‪.‬‬
‫מתי הגיעו קדושים וקברי קדושים לנגב?‬
‫כפי שכבר ציינתי עיקרה של התופעה התרחש ומתרחש גם כיום בהרי הגליל הרחוקים‪ .‬אולם באזורנו נמצאו‬
‫הקדושים וקברי הקדושים עוד לפני מאות בשנים‪ .‬אלה היו רובם ככולם קברי קדושים מוסלמים‪ .‬אחד מהם‬
‫הוא קבר גדול אשר נמצא ב'פארק שרשרת' )מול המושב תדהר( ובו קבור אבו הורירה מחבריו של הנביא‬
‫מוחמד )אבו הורירה קבור בעוד מספר מקומות בארץ ובעולם וביניהם בעיר יבנה מה שהיום היהודים הפכו‬
‫לקבר רבן גמליאל(‪ .‬סביב הקבר היה מבנה מפואר שהיום הוא מט לנפול )ראה תמונה(‪ .‬בעבר נהגו בני שבטי‬
‫המלאלחה‪ ,‬אשר האמינו באבו הורירה יותר מכולם )ואף ראו בו אביהם הקדמון(‪ ,‬להגיע לקברו בכל הזדמנות‬
‫ולזבוח שם זבחים‪ .‬מעשי נסים ומעשי ריפוי רבים מיוחסים לזכותו של הקדוש‪ ,‬ביניהם הקשורים לימי מלחמת‬
‫העולם הראשונה‪ :‬אז חפרו שם התורכים חפירות הגנה כנגד הצבא הבריטי הקרב‪ .‬הסיפורים מספרים שלצבא‬
‫התורכי שהתבצר במקום היה חוסר חמור במזון‪ .‬החיילים היו מכניסים כמות מצומצמת של לחם לתוך אתר‬
‫הקבר‪ ,‬ואחרי שהלחם היה נמצא בתוך הקבר כל הלילה היה בבוקר מזין מאות אנשים‪ .‬מעין נס הלחם והדגים‬
‫מקומי!‬
‫לאחר קום המדינה הקבר הוזנח וניזוק מנזקי הזמן‪ .‬כיום הפולחן בו מתחדש וניתן לראות שיש פעילות ערה‬
‫באתר הקבר‪ :‬ישנה ברכה בגרפיטי על גוף הקבר‪ ,‬העטוף בבד לבן‪ ,‬המשבחת את אללא‪ .‬לעיתים ניראה שריד‬
‫לזבח מקומי‪ .‬ואמנם גם הנסים התחדשו בו‪ .‬והרי לכם סיפור נסי )?( שהתרחש במקום רק לפני שנים מספר‪.‬‬
‫אלון דגני מספר‪" :‬היינו בסיור של משרד התיירות בנושא קברי קדושים בצפון הנגב‪ ...‬נכנסנו לחצר הקבר של‬
‫אבו הורירה‪ .‬בעוד אנו מדברים על משמעות הקדוש והאם יש חשיבות בכלל לקדושה שלו‪ ,‬נפלה אבן אחת‬
‫מהקיר המערבי של מבנה הקבר‪ ,‬אנו ממשיכים לדבר ופתאום התמוטט הקיר כולו!!!"‪.‬‬
‫צירופי מקרים ‪ -‬אהובים על המיסטיקאים אך שנואים על המתמטיקאים!‬
‫מלבד קברי קדושים מוסלמים ישנם באזור קוסמים‪/‬מכשפים מוסלמים הנקראים "דרוו'ישים"‪ .‬עבודה‬
‫מקיפה על הדרוו'ישים נעשתה ע"י ד"ר עליאן אלקרינאוי מרהט שבשנת ‪ 2000‬הוציא ספר מקורי בשם "אתנו‪-‬‬
‫פסיכיאטריה‪ -‬בחברה הבדואית ערבית בנגב" העוסק בן השאר בעבודתם של המרפאים המסורתיים בחברה‬
‫הבדואית ערבית‪ -‬הדרוו'ישים‪ .‬ששון בר‪ -‬צבי אשר חקר אף הוא את הנושא‪ ,‬ראיין דרוו'יש מקומי שחי באזור‬
‫סכר משמר הנגב‪ .‬והרי חלק קטן מהראיון‪ :‬שאלה‪" :‬האם אתה עוסק בכתיבת קמיעות?" תשובה‪" :‬אינני כותב‬
‫קמיעות‪ .‬הריפוי שלי הוא ע"י הפעולות האלו‪ :‬אני דורך על החולה ברגלי‪ ,‬ונופח עליו בהבל פי‪ .‬אני בודק אותו‬
‫באמצעות המחרוזת שלי‪."...‬‬
‫קברי קדושים וקדושים יהודיים‪ ,‬הגיעו לנגב בטפטוף עדין עם קום המדינה והלאה‪ .‬הקבר הראשון היה קברו‬
‫של ר' חיים חורי בב"ש‪.‬‬
‫פרסומו החל רק לאחר מותו )‪ ,(1957‬ונפלאותיו התפתחו בראייה לאחור‪ ,‬בסיפורים שתפחו עם הזמן‪ .‬רבי חיים‬
‫חורי נולד בטוניסיה היה רב נערץ בעיר גאבס‪ ,‬וידוע ומכובד בקרב קהילות יהודי המדינה‪ .‬הוא עלה לארץ‬
‫בגיל ‪ 70‬בשנת ‪ ,1954‬התיישב בב"ש ולאחר שנים ספורות נקבר בה‪.‬‬
‫‪ 40‬שנה נערכת הילולה לזכרו בדיוק בתאריך פטירתו‪ .‬זוהי ההילולה הרביעית בגודלה בארץ‪ ,‬אחרי ההילולה‬
‫של רבי שמעון בר יוחאי )במירון(‪ ,‬רבי מאיר בעל הנס )בטבריה( והבבא סאלי )בנתיבות(‪ .‬לפני ההילולה‬
‫הגדולה בב"ש‪ ,‬תולים מודעות ברחובות‪ ,‬מפרסמים בעיתונים‪ ,‬שוכרים זמרים‪ ,‬מזמינים פוליטיקאים וכו'‪ .‬מכל‬
‫הארץ מגיעים לאירוע עשרות אלפי אנשים‪ .‬ההילולה מסתיימת בערב בסעודה חגיגית באולם גדול )כרוך‬
‫בתשלום(‪ .‬בשנים האחרונות נערכות לזכרו הילולות גם במקומות אחרים כמו למשל בעכו ואף בעיר סרסל‬
‫שליד פריז‪ .‬כמו כן מסתבר שההילולה עצמה מועברת בשידור חי לפריז‪ .‬ב"חמאם קפה"‪ ,‬בלב ה"פלייצל"‪,‬‬
‫הרובע היהודי של פריז שהיה פעם אשכנזי‪ ,‬יושבים יוצאי תוניסיה ומרוקו‪ ,‬עורכים סעודה לזכר הרב‬
‫ומעבירים דרך האינטרנט בשידור חי בקשות‪ .‬לפני כמה שנים הם שכרו שם אולם ל‪ 400-‬איש על מנת להכיל‬
‫את כמות המבקשים להשתתף באירוע‪.‬‬
‫לא פלא‪ ,‬שדווקא בנגב מתחדשת המסורת של הילולות לזכר צדיקים בקרב יהודי צפון אפריקה‪ ,‬שכן כאן‬
‫קיימים ריכוזים של בני עדות המזרח שהביאו איתם עוד מארצות מוצאם תרבות מפותחת ומגוונת זו‪.‬‬
‫צדיק הוא אדם נערץ שקושרים לו יכולות ריפוי ומעשי נסים בחייו‪ .‬אך ברוב המקרים היו הופכים הצדיקים‬
‫לכאלה רק אחרי מותם‪ .‬אחרי שמת‪ ,‬גופת הצדיק אינה נרקבת‪ .‬הוא הופך לקדוש שאליו עולים פעם בשנה‬
‫ביום פטירתו ומקימים טקס חגיגי ושמח לציון היום בו עלה הצדיק השמיימה היכן ששוכן הקדוש ברוך הוא‪.‬‬
‫הילולה בארמית פירושה כלולות‪ -‬מציין את כלולותיו של הצדיק עם ה'‪.‬‬
‫דוגמה קלאסית לקדוש שלאחר מותו החלו הילולות על קיברו היא הבבא סאלי אשר קבור בנתיבות‪ .‬הבבא‬
‫סאלי שעלה ממרוקו בערוב ימיו )בגיל ‪ (73‬היה נזר למשפחה קדושה עוד ממרוקו‪ ,‬משפחת עבו חצירא‪ .‬הבבא‬
‫נודע כמרפא מכוח הברכה‪ .‬רבים היו פוקדים את ביתו בנתיבות על מנת לקבל את ברכתו‪.‬‬
‫עד שהבבא סאלי עלה לישראל האירוע המרכזי של עולי מרוקו היה הילולת ל"ג בעומר במירון לזכרו של‬
‫הרשב"י‪ .‬כמו כן היו לא מעטים אשר פנו גם אל הידעונים הערביים‪.‬‬
‫אין ספק שכיום ההילולה לבבא סאלי היא אחד מהאירועים החברתיים הגדולים והחשובים ביותר בארץ‪.‬‬
‫להילולה הזו מגיעים בסביבות ‪ 50‬אלף איש מהם אף מחו"ל‪ .‬פוליטיקאים מזמינים מקום מראש‪ .‬שם משפחתו‬
‫של הבבא סאלי הוא מותג‪ .‬כיום קיימות מעל מאה ועשרים עמותות הנושאות את השם אבו חצירא )בטח‬
‫זוכרים אתם את הבבאבובא מהתוכנית 'זהו‪ -‬זה' אשר היה לפרודיה על תופעת הבבאבות(‪ .‬רבים מהמשפחה‬
‫)שכולה נחשבת צדיקה( היו עסקנים פוליטיים‪ ,‬רבנים ראשיים וכדומה‪ .‬ויש גם יורשים הטוענים ל'כתר' ואף‬
‫רבים עליו‪ .‬כך לדוגמה בן הבבא סאלי‪ ,‬הבבא ברוך טען שהוא ממשיך דרכו של אביו שהעניק לו את הכבוד‬
‫לפני מותו )בעבר שלח הבבא ברוך ידו בפוליטיקה ואף הסתבך בפלילים(‪ .‬ומנגד אשתו )השלישית( של הבבא‬
‫סאלי‪ ,‬הרבנית סמי‪ ,‬אף היא עוסקת בברכות ובעימותים עם הבבא ברוך‪.‬‬
‫בן דודו של ברוך‪ ,‬רבי אליעזר‪ ,‬אף הוא קלף חזק בעניין‪ ,‬אולי אף יותר מהבבא ברוך‪ .‬הוא מתגורר בוילה‬
‫ענקית בב"ש‪ .‬אפיזודה מעניינת שעשויה להמחיש את כוחו של האיש‪ ,‬התרחשה לפני מספר שנים‪ :‬לאחר‬
‫שהתברר שכדי להגיע לבית הכנסת שלו הנמצא כמה עשרות מטרים מביתו‪ ,‬צריך רבי אליעזר לחצות את‬
‫הכביש ולהיחשף לציבור‪ ,‬החליטו חסידיו לחפור מנהרה מתחת לכביש ולחבר את ביתו עם בית הכנסת‪ .‬כך‬
‫הצדיק לא יאלץ להראות את פניו ברבים‪ .‬עיריית ב"ש אישרה את הפרוייקט‪ ,‬והיום יש לרבי אליעזר מנהרה‬
‫פרטית משלו!‬
‫מלבד כל אלה‪ ,‬צצים בכל האזור אדמו"רים וקדושים כמו פטריות אחרי הגשם‪ .‬ריכוז העלייה המזרחית בנגב‬
‫יוצר איזו אותנטיות תרבותית נשכחת‪ ,‬והופך את הנגב אט אט להיות מטרופולין של מקומות קדושים ואנשים‬
‫קדושים‪ ,‬אשר גם הם יהפכו פעם למקומות‪ ,‬ולא ישכחו לעולם‪ :‬כך צץ לו פתאום 'הרנטגן' בנתיבות הלא‬
‫הוא רבי יעקוב איפרגן‪ ,‬אשר מוכר בהצלחה רבה את יכולתו המיסטית ואת כוחות הריפוי שלו‪ ,‬והילולת‬
‫הצדיקים במשפחת פינס‪ ,‬שעצמותיהם הועברו ממרוקו לארץ ונטמנו בקרית מלאכי‪...‬‬
‫מי יודע‪ ,‬אולי בעתיד יתפוס הנגב את הבכורה לגליל או לפחות יהיה תוספת נכבדת למפעל הענק הזה אשר‬
‫מעורר מיליונים מהדיכוי התרבותי שנכפה עליהם עת הגיעו ארצה‪.‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫• ספר "שבטי הבדואים במחוז באר שבע"‪ -‬מאת עארף אל עארף‪ -‬מהפרק "אמונות ודעות"‬
‫• ספר "הבדואים"– מאת טוביה אשכנזי‪ -‬ע"מ ‪101‬‬
‫• ספר "אזור נחל עמוד"‪ -‬מאת טפר‪ ,‬דרעין‪ ,‬טפר‪ -‬ע"מ ‪117‬‬
‫• ספר "קדושים בע"מ"‪ -‬מאת יוסי בר‪ -‬מוחא ודני דור‬
‫• מאמרים מהאינטרנט‪ -‬מאת ששון בר צבי‪" -‬קברי הבדואים בנגב" ו "קדושים מסורות ודרכי פולחן"‬
‫• עיתון מעריב‪ -‬כתבה מאת טל פרי‪ ,‬אריה בנדר ואיליאל שחר‪" -‬חיים חפר הוא בור מתנשא זורע‬
‫שנאה"‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מגזין מסע אחר‪ -‬גיליון מס' ‪ 124‬מאמר מאת פרופ' יורם בילו ויעל שוורץ‪" -‬ניחוח המנגל"‬
‫מגזין מסע אחר‪ -‬גיליון מס' ‪ 124‬מאמר מאת פרופ' יורם בילו ויעל שוורץ – "המשפחה הקדושה"‬
‫מגזין מסע אחר‪ -‬גיליון מס' ‪ 124‬מאמר מאת פרופ' יורם בילו ויעל שוורץ – "מפגשים קדושים"‬
‫מגזין מסע אחר‪ -‬גיליון מס' ‪ 20‬מאמר מאת ד"ר גדעון ביגר‪" -‬התגלות הבתולה באחו"‪.‬‬
‫מגזין טבע הדברים‪ -‬גיליון מס' ‪ 71‬מאמר מאת ינון שבטיאל‪" -‬פולקלור ומיסטיקה בדורנו"‬
‫מגזין ארץ וטבע‪ -‬גיליון מס' ‪ 51‬מאמר מאת תרצה יובל‪" -‬הצדיק מבאר שבע"‬
‫קבר אבו הוריירה בעבר‬