דרך הייסורים -ויה דולורוזה מסלול קולי נגיש לבעלי מוגבלויות תנועה ברוכים הבאים לסיור הקולי! הרשות לפיתוח ירושלים שמחה להגיש לכם את הסיור במרחב העיר העתיקה ,ומקווה שיסייע לכם בביקורכם ובשהותכם בירושלים. המסלול איננו נוח למעבר לבעלי כיסא גלגלים ממונע והוא מחייב מלווה כשיר. * לפני שניכנס לעיר העתיקה נאזין למספר דברי הסבר. בערב חג הפסח בא ישו לירושלים ,מלווה בתלמידיו .המאורעות שהתרחשו במהלך השבוע ,מעת הגיעו אל העיר ועד לצליבתו ותחייתו ,היו לאבני היסוד של האמונה הנוצרית. לאחר שסעד עם תלמידיו ירד ישו לגת שמנים .שם נתפס ,הוסגר לרומים ונשפט למוות בצליבה .דרכו של ישו ממקום משפטו אל הצליבה מקודשת בנצרות ומוכרת בשם "דרך הייסורים" – .Via Dolorosaארבע עשרה תחנות לאורך הדרך מציינות אירועים הנזכרים בברית החדשה ובמסורות מאוחרות ,ועדות נוצריות שונות מדגישות כמה מהמסורות והתחנות על פני אחרות. התוואי הנוכחי התקבע בימי הביניים ומקורו באירועים מהמאה הראשונה לספירה ,אך משמעותו למאמינים חוצה גבולות של זמן ומרחב. טיול נעים! רצועה - 2שער האריות שער האריות הוא אחד משבעת השערים הפתוחים בחומת העיר העתיקה והיחיד מהם הפתוח לצד מזרח .השער נבנה כחלק מחומת העיר במאה ה 16-על ידי הסולטאן סולימן המפואר. נביט על תבליטי האריות משני צדי השער .אגדה מספרת שהם שובצו כאן בעקבות חלומו של הסולטאן סולימן שבו הופיעו שני אריות העומדים לטרוף אותו כעונש על כך שהעיר הקדושה ירושלים אינו מוגנת. הסולטאן פירש את החלומות כאות משמים וציווה להקיף את העיר בחומה .שימו לב שהאריות דומים יותר לברדלסים .יש הסבורים שהם הובאו לכאן ממבנה קדום יותר של השליט הממלוכי – baybarsביברס, שברדלסים היו סמלו. מעל האריות אפשר לראות עיטורים נוספים :פרחים וקשתות קטנות הניצבים בין חרכי הירי ומעליהם כתובת המנציחה את בניית חומת העיר על ידי סולימן המפואר .בחלקו העליון של השער בולטת מרפסת קטנה הנקראת משיקולי .mashikuliממרפסת קטנה זו ניתן היה להשקיף על קו החומה ובמידת הצורך לשפוך שמן רותח על פולשים ואורחים בלתי רצויים .בעבר היה זה שער תפנית ,דוגמת שער יפו ואחרים, אשר נועד לעכב פלישת כוחות אל העיר ,אך במרוצת השנים הוא הפך לשער ישר המאפשר כניסת כלי רכב. לשער שמות שונים .בערבית הוא נקרא "באב סיתנא מרים" ] [bab Sitna mariamשכן בסמוך לכאן נמצא אתר נוצרי לציון מקום קבורת מרים אם ישו בטרם הועלתה השמיימה .הנוצרים מכנים את השער "שער סטפנוס" ,על שם המרטיר הראשון ,הקדוש המעונה הראשון שמת בשל אמונתו בישו .על פי אחת המסורות ,נסקל סטפנוס סמוך לשער זה .ביום ראשון בשבוע הקדוש שלפני חג הפסחא ,נוהגים הנוצרים לשחזר את כניסתו של ישו מהר הזיתים לירושלים .החג נקרא "יום ראשון של הדקלים" ובו מתקיימות תהלוכות מאמינים מהר הזיתים לעיר העתיקה ,דרך שער האריות. ביוני 1967נכנסו דרך השער כוחות הצנחנים בדרכם להר הבית ,ולאחר 19שנים שבהן הייתה העיר העתיקה בידי הירדנים ,חודש בה הישוב היהודי .לרגלי החומה בית קברות מוסלמי ,אשר הוקם כאן, סמוך להר הבית המקודש במסורת האסלאם בשל האמונה המוסלמית בדבר יום הדין ותחיית המתים אשר תתרחש כאן. ניכנס דרך השער ונתקדם בדרך שער האריות אל תחנתנו הבאה :כנסיית סנטה אנה הקתולית .בדרך לשם נחלוף ליד מספר אתרים מעניינים :משמאל "שער השבטים" -אחד משערי הכניסה להר הבית, שדרכו נכנסים רק מוסלמים .מימין ניצב ַסבּיל – מתקן מים ציבורי שאינו פעיל כיום – ועליו כתובות ערביות מרשימות. בהמשך הרחוב נראה את הכנסייה השייכת ליוונים אורתודוכסים המוקדשת ללידת מרים .מטרים ספורים אחריה ישנו פתח גדול מימין ,ניכנס דרכו לכנסיית סנטה אנה הקתולית .חלקים מהאתר נגישים לביקור. רצועה - 3כנסיית סנטה אנה נעצור מול הכניסה לכנסיית סנטה אנה .הכנסייה אינה נגישה. על פי המסורת הקתולית כאן היה ביתם של אנה – חנה בעברית – ובעלה יהויכין ,ופה נולדה ִבתם :מרים – אם ישו .הכנסייה נבנתה ע"י הצלבנים במאה ה .12-זהו מבנה רומנסקי יפיפה והוא מאופיין בפשטות בנייה ,קירות עבים ,ומיעוט עיטורים. שנים ספורות לאחר כיבוש ממלכת ירושלים הצלבנית ע"י צ'לאח )מבטאים :סלאח( א-דין בשנת ,1187 ָסה ,מדרשה ללימודי דת .מתחת לקשת שער הכניסה כתובת ערבית המהללת את למ ְדר ֶ הפכה הכנסייה ָ צאלח א דין .בתקופת השלטון העותומאני ננטש המבנה ובאמצע המאה ה 19הוא נמסר לממשלת צרפת ולמסדר "האבות הלבנים" הקתולי .הנזירים שיקמו את הכנסייה וחשפו את שרידי הכנסיות הקדומות שאותן נוכל לראות באתר הסמוך .ניתן לזהות את נזירי המסדר הידידותיים המסתובבים בגלימותיהם הלבנות בחצר. בכנסייה אקוסטיקה יוצאת דופן .היא מתפקדת כתיבת תהודה מושלמת לקול האנושי. על פי המסורת הוריה של מרים ,אנה ויהויכין היו זוג אמיד אך חשוך ילדים .את כספם הקדישו לצדקה. המסורת מספרת שיהויכין עלה להר הבית להביא את קורבנו אלא שאחד הנוכחים הדף אותו בטענה שמי שלא העמיד צאצאים לא ראוי להביא קורבן .מבוזה ומלא יגון ברח יהויכין להרים ,שם נגלה אליו מלאך שציווה עליו לחזור לירושלים ולפגוש את אשתו אנה ליד השער היפה .המלאך גם בישר לו על לידתה הצפויה של ִבתם מרים .מרים הוקדשה למקדש ושם שרתה עד ארוסיה עם יוסף. נעבור לאתר הארכאולוגי "בית חסדא" .רוב חלקי האתר אינם נגישים ,אך ניתן להתרשם ממרפסת התצפית .נאזין שם להסברים לאחר הצליל. * לפנינו אחד האתרים הארכאולוגיים המרשימים ביותר בתוך עיר העתיקה. כאן אפשר לראות את שרידיהן של שתי בריכות עתיקות ,מקדש רומי ושתי כנסיות גדולות -האחת ביזאנטית והשנייה צלבנית. העמק הקטן משמאל שימש מאגר מים עוד מימי קדם ,לאחר שבפתחו הוקם סכר שנועד לאגום את מי הגשם של נחל הביזיתא )בית זיתא( הזורמים מצפון .בימי הבית השני נבנו כאן שתי בריכות אגירה גדולות .למי הבריכות יוחסו תכונות ריפוי ולכן הן מזוהות עם נס ריפוי הנכה של ישו ,שהתרחש במקום הקרוי על פי הברית החדשה "ברכת בית חסדא" – בריכת החסד. לאחר חורבן בית שני הקימו כאן הרומאים מרחצאות מפוארים ומקדש לכבוד ֵאל הרפואה הרומי – אסקלפיוס .askelapius עם הפיכת הנצרות לדת שלטת ,הוקמה באתר במאה החמישית בזיליקה גדולה אשר הוקדשה ללידת מרים ול"נס בית חסדא" .הכנסייה הוקמה על הסוללה המפרידה בין שתי הבריכות וחלקה עמד מעל פני הבריכה ,נתמך באומנות ,נראות עד היום .הכנסייה נפגעה ע"י הפרסים בשנת 614ונהרסה כמעט כליל בזמן השלטון המוסלמי. בתקופה הצלבנית זכה האתר לעדנה מחודשת .הצלבנים הפרידו בין שתי המסורות .הם בנו קפלה על חורבות הכנסייה הביזאנטית ,לזכר נס בית חסדא ,הכנסייה קטנה מקודמתה ושרידי קירותיה נראים בחלק העליון וכן את כנסיית אנה הקדושה שבה ביקרנו קודם. נמשיך ברחוב שער האריות עד הגיענו אל גרם מדרגות בצדו השמאלי של הרחוב .זוהי הכניסה לביה"ס "עומרייה" ,ראו מפה .ההליכה בקטע רחוב זה כרוכה בעלייה מאומצת ומומלץ להיעזר במלווה כשיר! רצועה - 4התחנה הראשונה בוִיָה דולורוזה :מצודת האנטוניה נעמוד ליד המדרגות המובילות לתחנה הראשונה של הוויה דולורזה – בית ספר אל-עומריה al omariya לנערים. שימו לב לעיגול המתכת מעל שלט בית הספר ,שעליו מצוינת הספרה הרומית "אחת" .כך מסומנות התחנות לאורך הויה דולורוזה ,עד כנסיית הקבר .מאחר שבית הספר אינו פתוח לקהל נשמע כאן הסבר כללי על הוויה דולורוזה ולאחר מכן ניכנס למתחם שממול שבו נמצאת התחנה השנייה במסלול. * הוויה דולורוזה - dolorosaדרך הייסורים ,הוא הנתיב האחרון שבו הלך ישו לפני מותו .ממקום משפטו ועד לאתר הצליבה ,כיום כנסיית הקבר .נתיב זה מושך אליו צליינים עוד מראשית הנצרות .הצליינים באים כדי לשחזר את השעות האחרונות של ישו ,ללמוד ולהזדהות עם סבלו ולפקוד את האתרים הקדושים הניצבים בדרך .מסלול דרך הייסורים עבר שינויים במשך השנים ,והתקבע במאה ה 18-ע"י הנזירים הפרנציסקאנים .זוהי דרך ובה 14תחנות ,אשר מקובלת על הנוצרים הקתוליים .עדות נוצריות אחרות נוהגות ללכת לאורך הדרך ,אך לא בהכרח לציין את כל התחנות .בכל יום שישי מקיימים הנזירים פרנציסקנים צעדה צנועה ,ואילו ביום שישי הקדוש לפני חג הפסחא גודשים המונים את הוויה דולורוזה בתהלוכות רבות שיוצאות מאתר זה לכיוון כנסיית הקבר. התחנה הראשונה היא כאמור בית ספר עומריה .בית הספר שוכן במקום שבו עמדה בתקופת ישו "מצודת אנטוניה" .כאן הורשע ישו על ידי הנציב הרומי פונטיוס פילטוס ב"מרד במלכוּת" והחל לשאת את הצלב עד לגבעת הגולגולתא שעליה נצלב ומת .כיום נמצאת שם כנסיית הקבר. על שרידי מצודת האנטוניה בנו הצלבנים את "קפלת המנוחה" ,אשר שימשה לסימון המקום שבו ,על פי המסורת ,הוחזק ישו לפני משפטו .לאחר כיבוש ירושלים על ידי צלאח א-דין ב 1187-הפכה הקפלה לקבר מוסלמי .במאה ה 14-נבנתה כאן מדרסה ) madraseבית ספר מוסלמי( ובמאה ה 19-התאכסן במקום חיל מצב תורכי .ב 1923-הפך המקום לבית ספר לבנים .למרות היותו התחנה הראשונה אין במקום כל כנסייה או קפלה להנצחת האירוע ,בניגוד לתחנות האחרות במסלול. ניכנס אל המתחם הפרנציסקני מצדו הנגדי )הצפוני( של הרחוב ,מול ביה"ס אל עומרייה ,שימו לב למדרגה בכניסה .נרד באמצעות הכבש מימין אל מפלס הכניסה. רצועה - 5התחנה השנייה :כְּפיית הצלב בבשורה על פי יוחנן מתואר" :אז לקח פילטוס את ישוע והלקה אותו .החיילים שמו על ראשו עטרת שקלעו מקוצים והלבישוהו גלימת ארגמן .נגשו אליו ואמרו' :שלום לך מלך היהודים' וסטרו על פניו". התחנה השנייה מציינת את המקום שבו הולקה ישו על ידי החיילים הרומים ,הוכתר בכתר קוצים והולבש בלעג בגלימה אדומה .כל זאת לאחר הרשעתו .כאן גם כפו עליו את הצלב .מעל הכניסה למתחם אפשר להבחין בכתובת לטינית ,המציינת את האירוע שהתרחש כאן .במרכז הכתובות מופיע סמלו של המסדר הפרנציסקני ,האחראי על שמירת המקומות הקדושים " -קוסטודיה די טרה סנטה" .בתוך המתחם שוכנים כנסיית ההלקאה ,כנסיית כפיית הצלב ,מוזיאון ארכאולוגי ומרכז מחקרי ארכיאולוגי. ניכנס למתחם ונעמוד מימין ,מול פתח כנסיית ההלקאה . Flagellation Chapel -שם נאזין להסבר לאחר הצליל. * הכנסייה חשוכה ומעניקה תחושת נכאים לנכנסים לתוכה. היא מציינת את המקום שבו התעללו החיילים הרומים בישו לאחר גזר דין המוות שנגזר עליו .נביט על הקשתות בפתח ונוכל להבחין שבאחת מהן מגולפים עיטורים דמוי קוצים המסמלים את כתר הקוצים שהניחו על ראשו של ישו .הכריות בקשת העליונה הן חיקוי של פרט אופייני בכנסיות גותיות .הכנסייה נבנתה בעשור השלישי של המאה העשרים ) (English=1920sעל שרידים של כנסייה צלבנית והבונים שמרו על הסגנון האדריכלי של ימי הביניים. המבנה תוכנן ע"י אנטוניו ברלוצ'י ,Antonio Barluzziאדריכל שבנה מבני דת רבים בארץ הקודש ,כמו כנסיית כל העמים בגת שמנים ,כנסיית הביקור בעין כרם והכנסייה בהר תבור .בתחתית דלתות הכנסייה אפשר לראות את כתר הקוצים ואת המסמרים. שימו לב גם לחלונות הויטארז' stained glassהמציגים את סבלו של ישו ,פונטיוס פילטוס הרוחץ בניקיון כפיו ואת שחרורו של האסר השני בר נבא. לאחר ביקור בכנסייה נוכל להתרשם מהפריטים הארכאולוגים הפזורים בחצר .אחר כך ניגש לכנסיית כפיית הצלב הניצבת בצדו השני של המתחם .נאזין שם להסברים לאחר הצליל. * הכנסייה מציינת את המקום שבו נכפה על ישו הצלב .הכנסייה נקראת גם כנסיית ההרשעה Condemnation Chapelוהיא בנויה על שרידי כנסייה ביזאנטית .ברצפת הכנסייה משולבות אבנים מקוריות מאבני הריצוף של הפורום הרומי שנבנה על ידי הקיסר הרומי הדריאנוס במאה השנייה לספירה. שימו לב לחריצים באבנים שבפינה הפנימית של הכנסייה ,שנועדו למנוע החלקה של הולכי הרגל והסוסים על ריצוף הסלע. במרכז הכנסייה פסל המציג את ישו יורד במדרגות הקדושות ,סנטה סקאלה ,santa scalaשל מצודת נראה פילטוס pilatusרוחץ את ידיו .תבליט אחר מציג את ישו עם האנטוניה כשעל גבו הצלב .מאחוריו ֶ אמו ,הבוכה על כאבו .בפינת החצר דגם תלת ממדי של ירושלים בימיו של ישו ,הכוללת את תוואי החומות ושחזור של בית המקדש .צלבי העץ ניצבים בחצר ומיועדים לשימושן של קבוצות הצליינים הצועדים לאורכה של הוויה דולורוזה ,מכאן ועד לכנסיית הקבר. נצא בחזרה אל הרחוב ונפנה ימינה .נמשיך עד למפגש הרחוב עם רחוב המעלות הנזירות )מימין(. מרחוב פייסל ועד קשת אקה הומו יש עלייה קשה .יש להיעזר במלווה כשיר. רצועה - 6זה האיש! קשת "אקה הומו" הקשת שמעלינו מוכרת בשם אקה הומו ecce homoשפירושו בלטינית "הנה האיש" .ע"פ הברית החדשה במקום זה הוציא פילטוס את ישו אל העם והציגו לעומדים בחוץ ואמר" :הנה האיש" שאני עומד לגזור את דינו. הקשת הייתה חלק משער ניצחון רומי ,שכלל שלוש קשתות .אנו רואים כאן את שרידי הקשת המרכזית הגדולה .הקשת הצדדית הצפונית שולבה במבנה הכנסייה הסמוכה .במשך מאות שנים סברו הצליינים שהקשת הייתה שער שהיה חלק ממצודת האנטוניה שבה נשפט ישו ,ואולם בשנות השלושים של המאה העשרים נערך סקר מקיף באזור והארכיאולוגים הסיקו כי הקשת הוקמה על ידי הקיסר הדריאנוס כחלק מפורום עירוני שהקים כאן במאה השנייה לספירה ,כלומר כ 100שנה לאחר מות ישו. ב 1868הוקם כאן מנזר "אקה הומו" של האחיות ציון הכולל כנסייה יפה שבה נראים שרידים מהקשת. במהלך עבודות בניית המנזר התגלו גם שרידים מרשימים של ריצוף הפורום הקדום ,שיוחס בטעות לרחבה של מצודת אנטוניה .המקום נקרא ביוונית ליטוסראטוס ] [Lithostratosבארמית :גבתא. נמשיך במורד הרחוב לרחוב הגיא ונפנה שמאלה על-גבי ריצוף רומי .משמאל -התחנה השלישית והתחנה הרביעית הנמצאות במתחם הארמני-קתולי. רצועה - 7התחנה השלישית והתחנה הרביעית נביט על תבליט האבן מעל שער הקפלה הקטנה משמאל .זו התחנה השלישית בדרך הייסורים ,המקום שבו על פי המסורת התמוטט ישו בפעם הראשונה כשהוא נושא את הצלב על גבו. הקפלה הוקמה במאה ה 19-ושופצה ב 1947על ידי יחידת חיילים פולנים שלחמו לצד הבריטים נגד הנאצים .היא חלק מהכנסייה הסמוכה של הקהילה הארמנית-קתולית. במפלס התחתון של הכנסייה הארמנית קתולית נתגלה פסיפס ביזאנטי שבו משולב זוג סנדלים .המסורת מציינת כאן את המקום שבו עמדה מרים כאשר ישו עבר עם הצלב .הכנסייה מוקדשת ל"גבירתנו המתייסרת" ,מרים אם ישו. המתחם אינו נגיש. נמשיך ברחוב הגיא ונפנה ימינה לרחוב ויה דולורוזה .משמאלנו משקוף ועליו כיתוב בלטינית בין צלבים. רצועה - 8התחנה החמישית :שמעון מקירניה אנו נמצאים מול התחנה החמישית שבה נמצאת קפלה קטנה המציינת את המקום שבו התבקש שמעון מקירניה לעזור לישו לשאת את הצלב .על השער כתוב בלטינית "שמעון מקיריניה עוזר להרים את הצלב". תחנה זו מוחזקת ע"י המסדר הפרנציסקני ,אשר נוסד במאה ה 13-על-ידי פרנציסקוס הקדוש מאסיזי שהטיף לפשטות ,לעוני ולעשיית חסדים .בשנת 1219ביקר פרנציסקוס במזרח התיכון ,ומאז צועדים בעקבותיו הנזירים הפרנציסקנים ,דבקים באתרים הקדושים למרות תנאים קשים ושלטון מוסלמי עוין. לאחר נפילת ממלכת ירושלים הצלבנית עזבו הפרנסיסקנים את ירושלים ושבו אליה במאה ה 14-אז גם זכו לאישור מטעם האפיפיור להיות "משמרת ארץ הקודש".Custodia Terra Sancta , נתבונן מעל עיגול המתכת הנושא את הספרה הרומית חמש ונראה את סמל המסדר הפרנציסקני. הפרנציסקנים אימצו את צלב ממלכת ירושלים הצלבנית :צלב גדול ובין זרועותיו ארבעה צלבים קטנים. בסמל המסדר שתי ידיים מוצלבות :יד חשופה ויד עטויה שרוול ,ולרוב מעליהן רוח הקודש בדמות יונה. הסמל מנציח את הופעתם הפלאית של ה"סטיגמטה" ,פצעי הצליבה של ישו בגופו של הקדוש פרנציסקוס. היד החשופה היא ידו של ישו והיד הנתונה בשרוול היא ידו של פרנציסקוס. סיפורו של שמעון מקיריניה מופיע בברית החדשה בבשורה על פי לוקאס" :כאשר הוליכוהו משם עצרו איש אחד שבא מן השדה ,את שמעון מקירניה ,ושמו עליו את הצלב כדי שיישא אותו אחרי ישוע". במסורת הנוצרית אין מידע נוסף על שמעון ,אולם בשל שמו מניחים שהיה יהודי וייתכן שהגיע לירושלים כעולה רגל. הקפלה הוקמה ב 1889-ע"י הפרנסיסקנים .עד אז סומנה התחנה באמצעות האבן המחורצת הקבועה בקיר מימין לקפלה .על פי המסורת נוצר השקע ממגע ידו של ישו שעה שעבר ברחוב בדרכו לגולגולתא. לכן הצליינים נוהגים ללטף את האבן כאות הזדהות עם סבלו של ישו. נשוב לאחור בדרך שממנה באנו ונתקדם צפונה ברחוב הגיא עד לנקודת המפגש עם רחוב בית הבד ,ראו מפה .שימו לב :ברחוב הגיא הצפיפות רבה והריצוף העתיק על פי רוב חלקלק! ההליכה ברחוב קשה ומאומצת ויש להיעזר במלווה כשיר .בסוף הרחוב יש לפנות שמאלה לרחוב בית הבד. רצועה - 9רחוב הגיא ורחוב בית הבד הרחובות הגיא ובית הבד הם המרכז המסחרי של העיר העתיקה ובהם מגוון רב של סחורות ,ריחות וצבעים .זהו שוק המשמש בעיקר לצריכה מקומית .שני הרחובות האלו בנויים על תוואי רחובות רומיים מן המאה השנייה לספירה ,עת הפכה ירושלים לעיר אלילית בשם איליה קפיטולינה .משער שכם ,הוביל הקרדו המזרחי )רחוב הגיא( אל אזור שער האשפות של ימינו ,ואילו הקרדו המערבי חצה את העיר משער שכם עד שער ציון של ימינו )רחוב בית הבד(. נתקדם ישר עד התחנה השביעית בדרך הייסורים ,מול המפגש עם רחוב ויה דולורוזה. רצועה - 10התחנה השביעית :שער המשפט לפנינו פתחה של קפלה פרנציסקנית שהוקמה בשנת .1875לפי המסורת -שאינה נזכרת בברית החדשה -נפל כאן ישו בשנית תחת נטל הצלב .בפנים מוצגים שרידי עמודי הענק של הקרדו -הרחוב הראשי אשר חצה את ירושלים מצפון לדרום בתקופה הרומית .שרידי הקרדו נחשפו גם ברובע היהודי. על פי המסורת הגיע ישו אל שער העיר ,הנקרא גם שער המשפט .כאן היו הרומאים מציגים את כתבי האשמה של הנידונים למוות ,וכאן הודיעו לישו שהוא עומד להיצלב משום שהכריז על עצמו כמלך היהודים. נמשיך ברחוב ונפנה ימינה ברחוב שוק הצבעים ,נתקדם בעיקול הרחוב עד לכניסה לכנסייה מימין .זוהי הכנסייה הרוסית הנקראת ע"ש אלכסנדר נייבסקי ,מצביא רוסי אשר חי במאה ה 13-והפך להיות דמות נערצת ומקודשת ברוסיה .הכנסייה אינה נגישה. רצועה - 11כנסיית אלכסנדר נייבסקי נייבסקי היה הקדוש הפטרון של הצאר הרוסי אלכסנדר השלישי יוזם הבנייה הרוסית במאה ה19- בירושלים .הכנסייה נחנכה בשנת ,1896והיא בנויה בסגנון בארוקי ומעוטרת באבן אדומה ולבנה.כאן הייתה אמורה להיבנות הקונסוליה הרוסית ולצידה בית הארחה לצליינים ,אך גילוי ממצאים ארכיאולוגיים מרעישים שינו את התכנית .בעת עבודות ההקמה התגלו כאן שרידי שער גדול וגרם מדרגות .היו אלו כנראה שרידיו של הפורום הרומי אשר נבנה במאה השנייה לספירה .הפורום היה רחבת שוק ובקצהו שער ניצחון. הנוצרים מאמינים שזהו שער המשפט מתקופת בית שני :שער בחומת ירושלים מימי הבית השני שממנו יצא ישו מן העיר אל מקום צליבתו .בראש המבנה סמלה של החברה האימפריאלית הפראבוסלבית ,הגוף שהקים את מבני הציבור הרוסיים בתקופה העותומנית .הסמל המכיל את האותיות ִחי ורוֹ -חריטוס .דגל החברה מתנוסס יחד עם דגל רוסיה מעל הבניין. נתקדם ישר עד הגיענו אל פתח צר המוביל לרחבת הכניסה לכנסיית הקבר .שימו לב :במדרגות המובילות אל רחבת הכנסייה ישנו כבש תלול מאוד .נרד בזהירות מרבית בכבש התלול אל הרחבה .מומלץ להוריד את הכיסא כשהגב כלפי הכנסייה. רצועה - 12כנסיית הקבר הקדוש – רחבת הכניסה לפנינו האתר הקדוש ביותר לרוב העדות הנוצריות בעולם .מצד ימין ,במעלה המדרגות ,נבחין בקפלה קטנה בעלת כיפת מתכת וסורג אדום .זאת קפלה "חלוקת הבגדים" ,התחנה העשירית ב"וויה דולורוזה". כאן על פי המסורת הורידו החיילים הרומים את הצלב מישו ,הסירו את רוב בגדיו וחילקו אותם בין הנוכחים במקום .הקפלה הקטנה נמצאת בחזקת המסדר הפרנציסקני והיא אינה פתוחה למבקרים. חזית הכנסייה שמולנו היא מהתקופה הצלבנית .נשים לב לקשתות ול"כריות" הדקורטיביות סביב הפתחים .אלו קישוטים אופייניים לבנייה הצלבנית .פתח הכניסה היה במקורו פתח כפול ,אך חלקו הימני נאטם ,ייתכן בהוראת צלאח א-דין .באותו זמן נִתנו מפתחות הכנסייה והאחריות על פתיחתה למשפחות נוסייבה ] [nuseibaוג'וֹדָה המוסלמיות. כנסיית הקבר היא אחת הכנסיות העתיקות בירושלים והיא עברה שינויים רבים במהלך ההיסטוריה .היא נוסדה בשנת 335לספירה על ידי הקיסר קונסטנטין ,הקיסר הרומי שנתן חופש דת ואפשר את הפולחן הנוצרי .קונסטנטין ביקש להרוס את המקדש הפגאני שעמד במקום ולהחליפו בכנסיה על מקום הצליבה, הקבורה והתחייה של ישו .הכנסייה נקראה כנסיית ה"אנאסטאזיס" – תחייה .לפי מסורת מאוחרת הייתה זו הלנה שהגיעה לירושלים וזיהתה כאן את הצלב .בעולם הנוצרי המערבי הכנסייה נקראת "כנסיית הקבר". המתחם הכנסייתי שהוקם במאה הרביעית היה רחב מימדים .היה זה לב ליבה של ירושלים במשך מאות שנות השלטון הביזנטי .בכיבוש הפרסי בשנת 614ניזוקה הכנסייה קשות ,וב 1009היא חרבה כמעט לגמרי בהוראת השליט הפאטימי אלחאכם .הריסתה שימשה אחת האמתלות למסע הצלב הראשון. הכנסייה שוקמה בעזרתו של הקיסר הביזנטי קונסטנטין מונומכוס ,אך גודלה הצטמצם לכדי מחצית. לאחר כיבוש ירושלים על ידי הצלבנים ב 1099-שופצה שוב כנסיית הקבר ושרידי השיפוץ נכרים בחזיתה. הכנסייה עברה עוד מספר שיפוצים אך המבנה הכללי לא השתנה מאז .משמאל לכניסה מתנשא מגדל פעמונים מן התקופה הצלבנית .בעבר ,היה המגדל גבוה יותר ,אולם ניזוק ברעידות אדמה. אם נסובב את ראשינו נראה בצידה השני של הרחבה את הצריח של מסגד עומר המתנשא לגובה רב. המסגד נבנה על ידי הממלוכים במאה ה ,15-במקום שבו על פי המסורת התפלל הח'ליף עומר בן אל- ח'טאב כאשר ביקר בכנסיית הקבר עם כניסתו לירושלים .האגדה מספרת שכשהגיע זמן התפילה הציע פטריארך ירושלים סופרוניוס לח'ליף להתפלל בכנסיית הקבר בה ביקרו .אולם עומר סירב בטענה שכנסיית הקבר עלולה להפוך למקום קדוש גם למוסלמים בשל תפילתו במקום ,ובכך ייפתח פתח לסכסוכים על המקום .הוא יצא להתפלל בחוץ ,ובמקום תפילתו נבנה המסגד .אין לבלבל את המסגד עם כיפת הסלע המצויה על הר הבית וקרויה על ידי רבים בטעות בשם "מסגד עומר". נביט שוב על חזית כנסיית הקבר ונתמקד בפרט קטן .אם נסתכל על שני החלונות העליונים שבחזית, נשים לב שמתחת לחלון הימני ניצב סולם קטן .הוא נמצא כאן מאז המאה ה 19למרות שאין לו כיום כל שימוש מעשי .זהו ביטוי למאבקים בין העדות הנוצריות על חלוקת השטחים בכנסייה .הכנסייה הארמנית בקשה לעשות בו שימוש ,שכן בבעלותה החדר בקומה השנייה ,אך העדה היוונית אורתודוכסית האחראית על החזית סירבה .השלטונות התורכיים התירו את הנחת הסולם אך לא את השימוש בו והוא הפך לסמל לאחיזה של הארמנים בכנסיית הקבר .והוא מוחלף רק כאשר הוא נרקב או נהרס. בשנת 1852נחתם הסכם סטטוס-קוו בין העדות המחזיקות בחלקים שונים של הכנסייה .ההסכם תקף עד היום והוא מסדיר את הנהלים במקום ובכללם את אזורי התפילה של כל עדה ואת ושעות התפילה שלה .בעבר במקרה של מחלוקת הריבון נהג להכריע ,כיום מעדיפים להימנע מלהתערב ,ונציגי העדות מתאמצים לפתור את המחלוקות בינם לבין עצמם. כשנסייר בכנסייה נוכל לראות את החלוקה לאזורים של העדות השונות .כנסיית הקבר מקודשת למרבית הנוצרים אך לא לכל העדות יש אחיזה בכנסייה .במאה ה 19-הציעו פרוטסטנטים אתר אלטרנטיבי מחוץ לעיר העתיקה ,כאתר הצליבה והקבורה" ,גן הקבר" ,ורבים מהם נוהגים להתפלל שם. הביקור נגיש רק במפלס הכניסה של הכנסייה .ניכנס אל הכנסייה .שימו לב :בכניסה יש מדרגה. רצועה - 13כנסיית הקבר – אבן המשיחה מימין מדרגות העולות לתחנה האחת עשרה ,המצויה בחזקת העדה הקתולית ,ולתחנה השתיים עשרה, המוחזקת ע"י העדה היוונית אורתודוכסית .זוהי גבעת הגולגותא ,גולגולת בארמית .ייתכן שהשם ניתן לגבעה בשל צורתה המקורית שהזכירה גולגולת ,אך מסורות מייחסות את השם לקבורת גולגלתו של אדם הראשון ,שעל חטאו בגן עדן בא ישו ל ָכ ֵפר. התחנה האחת עשרה מציינת את המקום שבו מוסמר ישו לצלב והתחנה השתים עשרה מציינת את מקום הצליבה ,במרומי גבעת הגולגותא .עולי הרגל מטפסים במדרגות ומבקשים לחוש את הסלע הקדוש שבו הוצב הצלב .יש לזכור שבעת הצליבה היה אתר הצליבה מחוץ לעיר ,ליד אתר קבורה .בתקופה הביזאנטית עמד הסלע בחצר פתוחה לשמיים .הצלבנים בנו את התקרה שמעלינו והפכו את הקפלות לחלק מהמבנה הסגור של כנסיית הקבר. אנו רואים אבן אדמדמה שמעליה שורה של מנורות -זו אבן המשיחה ,שעליה השכיבו את ישו לאחר מותו .גופתו הוכנה לקבורה ע"י משיחתה בשמן ובשמים ועטיפתה בתכריכים כמנהג היהודים .תחנה זו מאפשרת קשר בלתי אמצעי של עולי הרגל עם המקום שנגע בישו .אנשים רוכנים אל האבן ,מנשקים אותה ,מורחים עליה שמנים ובשמים ומנגבים אותה עם מטפחות כדי לקחת עמם את הקדושה .רבים מניחים מזכרות שקנו בשוק על האבן מתוך אמונה שהן ייספגו את קדושת האבן. שימו לב למנורות התלויות ולביצים בצבעים שונים שמעליהן .אלו מייצגות את עדות הנוצריות בכנסייה. הביצים המוזהבות הגדולות מייצגות את הכנסייה היוונית אורתודוקסית .הביצה בצבעי קרם-לבן את הקתולים ,הביצים בעלות הציורים בסגנון ארמני של הארמניים והביצה בעלת העיטור בגווני שחור מייצגת נראה פסיפס מרשים המציג בפרקים את סיפורו של ישו את הקופטים .על הקיר מאחורי אבן המשיחהֶ , לאחר מותו .זה פסיפס חדש יחסית ,משנת ,1990שהוכן לקראת סוף המילניום השני. בחלקו הימני של הפסיפס נבחין בישו מורד מהצלב .לצדו ניצבים תלמידיו ואימו .מאחורי הצלב הגדול עומדים שני הצלבים שעליהם נצלבו שני פושעים יחד עם ישו" :הגנב הטוב" שקיבל עליו את האמונה ו"הגנב הרע" שזלזל בו .במרכז הפסיפס תוכלו לראות את ישו על אבן המשיחה ומצד שמאל את הבאת גופתו לקבורה .מאחר שישו נצלב ביום שישי ולפי הדת היהודית חובה לקבור אותו לפני כניסת השבת, הוחלט לטמון אותו בגן הסמוך לגולגולתא ,שהיה שייך למשפחתו של אחד מתלמידיו של ישו .בגן נחפר קבר שטרם הונח בו איש. נפנה ימינה .מימין קפלת אדם – קפלה הנמצאת מתחת למקום הצליבה .לפי המסורת כאן גם היה מקום קבורתו של אדם הראשון ,ובעת הצליבה התרחשה רעידת אדמה וטיפה מדמו של ישו זלגה בסדק בסלע, עד גולגלתו של אדם הראשון. נתקדם במסדרון המעגלי ,מימין לנו מזבחות השייכים לעדות שונות .נתקדם עד הגיענו אל אולם עגול – "הרוטונדה". רצועה - 14התחנה ה - 14 -הקבר והתחייה אנחנו בלב לִבה של כנסיית הקבר .במרכז האולם בולט מבנה קטן הנקרא אדיקולה ,היכלית ,עשוי שיש, בתוכו מצוי קבר ישו .האדיקולה מורכבת משני חדרים קטנים .הראשון הוא קפלת המלאך .לכאן על פי המסורת הגיעו הנשים שבאו לפקוד את הקבר שלושה ימים לאחר מות ישו ,ומצאו שהוא ריק .המלאך שישב כאן בישר להן שישו קם לתחייה .החדר הפנימי הוא קבר ישו עצמו .לעתים משתרך כאן תור ארוך של צליינים המבקשים להיכנס למבנה לרגעים ספורים. הרוטונדה היא אולם עגול ענק המחפה על הקבר .זהו מבנה צלבני הבנוי על יסודות כנסיית הקבר המקורית שהוקמה בימי קונסטנטינוס לפני כ 1700-שנה .אם נרים את ראשינו נראה את עיטורי הכיפה דמוית השמש .העיטורים נוספו לכיפה ב 1997-לאחר שהעדות בכנסייה הגיעו להסכמה ביניהן על שיפוץ הכיפה .בשעות הצהריים חודרות קרני השמש דרך החלונות העליונים ,והאור השמימי מוסיף לאולם נופך של מסתורין. האירוע המרשים ביותר המתרחש ברוטונדה בכל שנה הוא טקס "שבת האור" ,הנחגג מדי שנה החל מהמאה התשיעית .התשיעית .הטקס מתקיים בשבוע הקדוש שלפני הפסחא ,בצהרי השבת ,לאחר יום שישי הקדוש .אלפי מאמינים גודשים את המקום ונרות כבויים בידיהם .הפטריארך היווני ובישוף ארמני נכנסים למבנה הקבר ומקבלים את האש הקדושה משמיים .הם מפיצים את האש למאמינים ,וזו מתפשטת במהירות בנרותיהם של אלפי האנשים שבאולם בעוד הפעמונים מצלצלים ללא הפסקה .משם האש מוצאת לחצר הכנסייה ,נלקחת לכנסיות המזרחיות בעיר העתיקה ,ומועברת מיד לכל העולם הנוצרי-אורתודוקסי באמצעות שליחים ובמטוסים מיוחדים. מול הקבר נראה אולם תפילה גדול של היוונים -אורתודוכסיים הנקרא קתוליקון .באולם זה ,כמו בכנסיות היווניות-אורתודוכסיות בכלל ,אין מושבים והמזבח נמצא מאחורי מחיצת איקונות – איקונוסטאזסיס ,לכן איננו נראה ממקום עומדנו .במרכז האולם ,ליד הכלים להנחת הנרות ,אפשר לראות גביע אבן בצבע אדמדם ,המציין את טבור העולם .לפי המסורת ,כנסיית הקבר היא מרכז העולם :מקום תחילת הבריאה, לידת אדם וקבורתו. מסביב לרוטונדה מצויות הקפלות של העדות אחרות. נצא בחזרה דרך הכניסה הראשית של הכנסייה .נצא מחצר הכנסייה שמאלה ונפנה ימינה ברחוב מוריסטן .נאזין להסבר לאחר הצליל. * משמאל כנסייה מרשימה בעלת מגדל פעמונים ,זוהי כנסיית הגואל הלותרנית אשר נחנכה בשנת .1898 בצדו השני של הרחוב -שוק אבטימוס ,אשר נבנה בראשית המאה העשרים על ידי הכנסייה היוונית אורתודוכסית .חלקים משוק זה נגישים ואפשר לנוח באחת מפינותיו. סיימנו מסע מופלא אל נבכי האמונה הנוצרית בין סמטאותיה הססגוניות ומלאות החיים של ירושלים .עבור מאמינים רבים ,הליכה בעקבות סבלו ותחייתו של ישו הוא שיאו של הביקור בארץ הקודש .אל אתר מקודש זה שבו אנו מסיימים את סיורנו נשואות עיניהם של מיליוני מאמינים נוצריים ברחבי העולם, המבקשים להזדהות עם ישו הנוצרי .הליכה בנתיב זה מאפשרת אף לנו להכיר ולו במעט את אמונתם של הנוצרים ,ואת המסורות בדבר קדושתה של ירושלים עבור המאמינים הנוצריים ועולי הרגל הרבים הפוקדים את העיר. למעוניינים לצאת מהעיר העתיקה :נתקדם ברחוב מוריסטן ונפנה שמאלה לרחוב דויד ושוב ימינה ברחוב היהודים )בכניסה לרחוב דויד יש מדרגה!( .נתקדם עד הגיענו אל הרובע היהודי ,ומשם נוכל להיעזר בחבורה ציבורית. אנו מודים לכם על שטיילתם איתנו בירושלים ומקווים שתמשיכו ליהנות מיופיה של העיר ומאתריה....
© Copyright 2024