פתרון מוצע לסבך הסיווגים העבות

‫עניין אישי שלילי ‪ -‬פתרון מוצע לסבך הסיווגים העבות‬
‫מאת‬
‫יורם ל‪ .‬כהן‪ ,‬עו"ד ‪ ‬אלעד טרביס (טריויס)‪ ,‬עו"ד ‪ ‬פיני שריקי‪ ,‬עו"ד‬
‫]‪[1‬‬
‫א‪ .‬הקדמה‬
‫מעשה בחברה ציבורית בשם טליטל בע"מ העוסקת‪ ,‬בין השאר‪ ,‬בתחומי הפצת תרופות‬
‫וצעצועים לכלבים‪ 08% .‬ממניות טליטל מוחזקות על ידי בעל שליטה‪ 08% ,‬מהן מוחזקות‬
‫בידי חברה בשם אולדראג בע"מ‪ ,‬העוסקת גם היא‪ ,‬בין השאר‪ ,‬בתחומי הפצת תרופות‬
‫וצעצועים לכלבים‪ ,‬ויתר מניות טליטל מוחזקות בפיזור על ידי הציבור‪.‬‬
‫טליטל מעוניינת להתקשר בעסקה עם חברת לימבו בע"מ‪ ,‬חברה העוסקת בתחום הפצת‬
‫הצעצועים לכלבים‪ ,‬ששליש ממניותיה מוחזקות על ידי בעל השליטה בטליטל‪ .‬עסקה זו הינה‬
‫עסקה מהותית של חברה עם בעל השליטה בה‪ ,‬שיש לאשרה לפי תנאי סעיף ‪ 725‬לחוק‬
‫החברות‪ ,‬תשנ"ט‪( 0111-‬להלן‪" :‬חוק החברות")‪ .‬אולדראג מתכננת להצביע נגד העסקה‬
‫באסיפה הכללית‪ ,‬ובעל השליטה מבקש לפסול אותה מלהצביע באסיפה בשל עניינה האישי‬
‫השלילי בעסקה‪ ,‬לקול מחאותיה‪.‬‬
‫בעל השליטה‪ ,‬פנה ליועץ המשפטי הפנימי של החברה בשאלה‪ :‬האם יוכל לפסול את‬
‫אולדראג מלהצביע באסיפה? היועץ המשפטי בדק את המצב המשפטי ונותר אובד עצות ועם‬
‫יותר שאלות מאשר תשובות‪:‬‬
‫האם עניין אישי שלילי נכלל בהגדרת עניין אישי? אם כן‪ ,‬האם העניין האישי במקרה זה‬
‫הוא רגיל או מהותי? אם מהותי‪ ,‬האם ישיר או עקיף? ואם ישיר‪ ,‬האם הוא גלוי או שמא‬
‫סמוי? האם לבעל השליטה המנדט לפסול מהצבעה את בעל מניות המיעוט? האם יכול הוא‬
‫לעשות זאת בעצמו או שעליו הנטל לפנות לבית המשפט שיכריע בעניין? האם הפנייה לבית‬
‫המשפט תיעשה אפריוריות להצבעה או רק לאחר קיומה? אם הנושא יגיע לפתחו של בית‬
‫המשפט‪ ,‬האם נטל ההוכחה יהיה על בעל השליטה או על בעל מניות המיעוט? ושאלות‬
‫רבות נוספות‪.‬‬
‫רשימה זו תנסה לנוע בסבך העבות של סיווגי העניין האישי‪ ,‬שסיפקה לנו הפסיקה בשנים‬
‫האחרונות וליתן מענה על שאלות אלו ואחרות‪.‬‬
‫בחלקו הראשון של המאמר‪ ,‬נסקור את החקיקה הרלבנטית ואת הפסיקה שניתנה בשנים‬
‫האחרונות בנושא עניין אישי ועניין אישי שלילי‪ ,‬תוך פירוט הסיווגים ותתי הסיווגים השונים‬
‫שהותוו בענין זה‪ ,‬וכן נדון בשאלה האם נכון להכיר בקיומו של עניין אישי שלילי בגדרי סעיף‬
‫‪ 725‬לחוק החברות?‬
‫בחלקו השני של המאמר נניח‪ ,‬חרף הספקות שהועלו על ידינו בחלק הראשון‪ ,‬שיש להכיר‬
‫בעניין אישי שלילי בגדרי סעיף ‪ 725‬לחוק החברות‪ ,‬זאת לצורך קיום דיון בשאלות‬
‫המתעוררות מהדין ומהפסיקה הקיימים‪ :‬האם בעל השליטה רשאי לפסול את בעל מניות‬
‫המיעוט מלהשתתף בהצבעה? האם הדבר ייעשה לפני או אחרי ההצבעה? האם הדבר מחייב‬
‫פנייה לערכאות? ועל מי מוטלים נטל הריצה לבית המשפט ונטל ההוכחה במקרה של‬
‫קונפליקט בנושא זה?‬
‫ב‪.‬‬
‫עניין אישי‪ ,‬עניין אישי שלילי והסיווגים השונים לעניין אישי שלילי‬
‫בחלק זה של המאמר‪ ,‬נסקור את הוראות הדין ביחס ל"עניין אישי" בעסקאות של החברה‬
‫עם בעל שליטה‪ ,‬ולאחר מכן נתמקד בפסיקה שניתנה משנת ‪ 7800‬ועד לאחרונה בפסק דינה‬
‫של כבוד השופטת רונן בעניין מלם‪-‬תים‪ [2],‬שעסקה בהיבטים שונים של השאלה‪ :‬האם ניתן‬
‫לסווג בעל מניות המתנגד לעסקה עם בעל שליטה כ"בעל עניין אישי שלילי"‪ ,‬כך שניתן יהיה‬
‫לפוסלו מהצבעה?‬
‫כמו כן‪ ,‬נסקור את המבחנים השונים שהותוו בפסיקה לסיווג "עניין אישי שלילי" על פי‬
‫טיבו‪ ,‬מידתו‪ ,‬ומאפיינים נוספים‪ .‬נראה‪ ,‬כי מבחנים אלה אינם מתייחסים באופן שווה לעניין‬
‫אישי "שלילי"‪ ,‬כפי שהם מתייחסים לעניין אישי "חיובי"‪ ,‬ולטעמנו ללא הצדק מניח את‬
‫הדעת‪.‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬נטען כי הסיווגים ותתי הסיווגים ל"עניין אישי שלילי" לא תרמו לוודאות‬
‫וליציבות בפרשנות המונח "עניין אישי"‪ ,‬והפכוהו למונח שקשה ליישמו באופן נכון וברור‪.‬‬
‫ב‪ .0‬סעיפים ‪ )4(072‬ו‪ 072-‬לחוק החברות‬
‫הפרק החמישי לחוק החברות מסדיר את הליך אישורן של עסקאות עם בעלי עניין‪ .‬חוק‬
‫החברות מונה בסעיף ‪ 728‬מספר סוגי עסקאות הטעונות אישורים‬
‫]‪[3‬‬
‫מיוחדים בחברה‪ .‬סעיף ‪ )4(728‬לחוק החברות‪,‬‬
‫בו נתמקד ברשימה זו‪ ,‬עוסק בעסקה‬
‫של חברה ציבורית עם בעל השליטה בה ובעסקה עם אדם אחר שלבעל השליטה בה יש‬
‫עניין אישי; כן הוא עוסק בהתקשרות עם בעל שליטה או קרובו‪ ,‬לרבות באמצעות‬
‫חברה בשליטתו‪ ,‬לעניין קבלת שירותים‪ ,‬בהתקשרות עם בעל השליטה או קרובו‪ ,‬בקשר‬
‫לתנאי כהונתו או העסקתו כנושא משרה או כעובד בחברה ובהצעה פרטית שלבעל‬
‫השליטה יש עניין אישי בה‪.‬‬
‫עסקאות אלה המנויות בסעיף ‪ )4(728‬לחוק החברות נדרשות‪ ,‬כתנאי לכניסתן לתוקף‪,‬‬
‫]‪[4‬‬
‫לעמוד במנגנון האישור הקבוע בסעיף ‪ 725‬לחוק‪.‬‬
‫סעיף ‪ 725‬לחוק החברות‪ ,‬כפי שתוקן בתיקון ‪ ,01‬קובע שלושה תנאים שבלעדי‬
‫התקיימותם לא תאושר עסקה מהעסקאות המנויות בסעיף ‪ )4(728‬לחוק החברות‪:‬‬
‫התנאי הראשון ‪ -‬אישור ועדת הביקורת של החברה (ובמקרה של עסקה באשר לתנאי‬
‫כהונה והעסקה ‪ -‬גם אישור ועדת התגמול)‪ ,‬התנאי השני ‪ -‬אישור דירקטוריון החברה‪,‬‬
‫והתנאי השלישי ‪ -‬אישור האסיפה הכללית‪ ,‬וזאת בכפוף לשני תנאים חלופיים על פי‬
‫]‪[5‬‬
‫סעיף ‪ )3(725‬לחוק החברות‪:‬‬
‫הראשון‪ ,‬כי העסקה תאושר ברוב מיוחד‪ ,‬הוא רוב קולות בעלי המניות המשתתפים‬
‫בהצבעה באסיפה הכללית (למעט נמנעים)‪ ,‬שאינם בעלי עניין אישי באישור העסקה‪.‬‬
‫והשני‪ ,‬כי סך קולות המתנגדים מקרב בעלי המניות שאין להם עניין אישי באישור‬
‫העסקה אינו עולה על ‪ 7%‬מכלל זכויות ההצבעה בחברה‪.‬‬
‫בתי המשפט מתארים את מנגנוני האישור המחמירים שנקבעו בסעיף ‪ 725‬כ"כלל‬
‫קניין"‪ ,‬קרי העברת מנגנון האישור של העסקה לידיהם של שלושה אורגנים של החברה‪,‬‬
‫תוך שינוי המאזן בין גושי הרוב והמיעוט ומניעת הצבעה מלכתחילה של אלה הנגועים‬
‫]‪[6‬‬
‫בעניין אישי‪.‬‬
‫הכלל אותו דחה המחוקק במקרה זה (אך כפי שנראה להלן הוחזר‬
‫לאחר מכן על ידי הפסיקה לקדמת הבמה בקשר לעניין אישי שלילי) הינו "כלל‬
‫]‪[7‬‬
‫האחריות" המופיע בסעיפים ‪ 013-017‬לחוק החברות‪.‬‬
‫כלל האחריות מעביר את‬
‫שיקול הדעת בשאלה האם בעל המניות פעל בניגוד "לאחריותו" שלא לפעול בניגוד‬
‫]‪[8‬‬
‫עניינים מול החברה‪ ,‬לבית המשפט‪ ,‬שידון בכך לאחר ההצבעה‪.‬‬
‫תכליתם של מנגנוני האישור המחמירים‪ ,‬יחסית‪ ,‬שנקבעו בסעיף ‪ 725‬לחוק החברות‪,‬‬
‫המחייבים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬אישור העסקה על ידי הרוב הנייטרלי בחברה‪ ,‬הינה בראש‬
‫ובראשונה להתמודד עם "בעיית הנציג" המובנית‪ ,‬המאפיינת בעיקר חברות ציבוריות‪,‬‬
‫שמקורה בחשש מ"בזיזת החברה" ומניצול הרוב את המיעוט בדרך של אישור עסקאות‬
‫]‪[9‬‬
‫המרעות עם החברה בכלל ועם המיעוט בפרט‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬לצורך אישור עסקה של חברה ציבורית עם בעל השליטה בה‪ ,‬כמפורט בסעיף‬
‫‪ ,)4(728‬נדרשים אנו לדעת תחילה מי יחשב לצורך סעיף ‪ 725‬לחוק החברות כבעל "עניין‬
‫אישי" באישור העסקה‪ .‬האם גם בעל מניות מיעוט המתנגד לעסקה משיקולים זרים‬
‫לטובת החברה ייחשב כבעל עניין אישי?‬
‫ב‪ .7‬הגדרת עניין אישי‬
‫הביטוי "עניין אישי" מוגדר בסעיף ‪ 0‬לחוק החברות‪:‬‬
‫""עניין אישי" ‪ -‬עניין אישי של אדם בפעולה או בעסקה של חברה‪ ,‬לרבות עניין‬
‫אישי של קרובו ושל תאגיד אחר שהוא או קרובו הם בעלי עניין בו‪ ,‬ולמעט עניין‬
‫אישי הנובע מעצם החזקת מניות בחברה‪ ,‬לרבות עניין אישי של אדם המצביע‬
‫על פי ייפוי כוח שניתן לו מאת אדם אחר אף אם אין לאחר עניין אישי‪ ,‬וכן יראו‬
‫הצבעה של מי שקיבל ייפוי כוח להצביע בשם מי שיש לו עניין אישי כהצבעה‬
‫של בעל העניין אישי‪ ,‬והכל בין אם שיקול הדעת בהצבעה הוא בידי המצביע‬
‫ובין אם לאו;"‬
‫הגדרה זו למונח "עניין אישי" הינה הגדרה מעגלית קלאסית‪ .‬היא אמנם מתווה‬
‫בכלליות את "גבולות הגזרה" של המונח‪ ,‬אך אינה מיטיבה לפרש את המונח עצמו‪.‬‬
‫בענייננו ‪ -‬ההגדרה אמנם מתייחסת גם לעניין אישי של "קרוב"‪ ,‬ומוגבלת ל"עניין‬
‫אישי" שאינו נובע מעצם החזקת מניות בחברה‪ ,‬אך אלו אינם תורמים להבנת‬
‫]‪[10‬‬
‫המונח‪.‬‬
‫לאותה מסקנה הגיע בית המשפט העליון בפסק הדין בעניין ערד שם קבע בית המשפט‬
‫כי הגדרת עניין אישי היא הגדרה "פתוחה" שיש ליצוק לה תוכן על דרך הפרשנות‪ ,‬כל‬
‫מקרה על פי נסיבותיו‪ ,‬וזאת‪ ,‬גם משום שמדובר בתחום משפטי מורכב ודינמי המחייב‬
‫הימנעות מהגדרות כוללניות‪ [11].‬בנוסף‪ ,‬בחוות דעתו של פרופ' פרוקצ'יה בעניין תדביק‪,‬‬
‫]‪[12‬‬
‫מכונה הגדרה זו כהגדרה "פרוצה"‪ ,‬שלא ניתן ליצוק לה תוכן‪ ,‬אלא על ידי פרשנות‪.‬‬
‫בית המשפט העליון בעניין ערד קבע כי המושג עניין אישי הינו מושג גמיש‪ .‬המבחן‬
‫שנקבע בפסק הדין לקיומו של עניין אישי הינו‪ :‬האם קיימת לבעל המניות "זיקה‬
‫עודפת"‪ ,‬קרי אינטרס זר‪ ,‬המשפיע על קבלת ההחלטות על ידי בעל המניה בניגוד לטובת‬
‫החברה ולמען טובתו האישית‪ .‬בעניין ערד נקבע‪ ,‬כי לא כל זיקה עודפת תיחשב כעניין‬
‫אישי‪ ,‬אלא רק זיקה עודפת משמעותית המשפיעה מהותית על שיקול דעת בעל המניות‪,‬‬
‫]‪[13‬‬
‫באופן שבעל המניות משעבד את טובת החברה למען טובתו האישית‪.‬‬
‫תמיכה למסקנה זו ניתן למצוא בדבריו של פרופ' אוריאל פרוקצ'יה‪ ,‬ממנסחי הצעת‬
‫חוק החברות‪ ,‬בהרצאתו מיום ‪ 75.00.7884‬בה הוא שופך אור על כוונתו הלכתחילית של‬
‫]‪[14‬‬
‫המחוקק בנסחו את הגדרת "עניין אישי"‪:‬‬
‫״הלקונה החקיקתית הזו איננה מקרית‪ ,‬והיא נובעת ממדיניותו המכוונת של‬
‫המנסח להניח לפרשן למלא לקונה זו בתוכן בהתאם לנסיבותיו המיוחדות של‬
‫כל מקרה ומקרה‪ ...‬כל נסיון לצמצם את מושג ה'עניין האישי' אל תוך מיטת‬
‫סדום סטטוטורית נדון מראש לכישלון‪ .‬החיים עשירים יותר מכל דמיון ועדיף‬
‫להותיר את ההכרעה לפרשנים בזמן אמת‪ ,‬מאשר לעצב פיתרון סינתיטי בתנאי‬
‫מעבדה‪".‬‬
‫ובהמשך דבריו מציע פרופ' פרוקצ'יה את המבחן לקיומו של עניין אישי‪:‬‬
‫"באופן מושגי אנחנו מבינים מה זה עניין אישי‪ ,‬אני יכול לומר לכם‪ ,‬זה לא סוד‬
‫אנחנו יודעים‪ ,‬הפרשנות הנכונה של הסעיף היא לזהות עניין אישי ככל עניין‬
‫המשפיע באופן מהותי על שיקול דעתו של מקבל ההחלטה‪ ,‬כך שאין הוא רואה‬
‫לנגד עיניו את טובתה של החברה כולה‪ ,‬והוא עלול להתפתות לשעבד את טובתה‬
‫של החברה לטובת הגשמתו של אותו עניין שלו‪ ,‬אותו עניין שהוא העניין‬
‫האישי‪".‬‬
‫המלומד דוד האן]‪ [15‬קובע בעניין זה כי‪:‬‬
‫"ניקיון שיקול הדעת של בעל ההשפעה בחברה‪ ,‬שהוא הערך המוגן בחקיקה‬
‫האמורה‪ ,‬ייפגם רק אם ניתן להראות כי שיקולו האישי של בעל ההשפעה מחוץ‬
‫לחברה חזק יותר וגובר על יכולתו להפעיל שיקול דעת רציונאלי לטובת החברה‬
‫בעסקה המובאת לאישור‪".‬‬
‫ב‪ .3‬עניין אישי שלילי ‪ -‬מהותו והרהורים בסוגיה‬
‫סימנים ראשונים להגדרת המונח "עניין אישי" היכולה לחבוק גם בעל עניין אישי‬
‫"שלילי" באו לידי ביטוי בפסק הדין בעניין ערד‪ .‬שם‪ ,‬הגדיר בית המשפט את המונח‬
‫עניין אישי כ"כל זיקה אישית שיש לבעל מניות לעיסקה הנדונה‪ ,‬הנוספת על הזיקה‬
‫]‪[16‬‬
‫שיש לבעל המניות בחברה בתור שכזה"‪.‬‬
‫ובכל זאת‪ ,‬הפעם הראשונה בה נידונה אפשרות של סיווג בעל מניות כבעל עניין אישי‬
‫שלילי לצורך סעיף ‪ 725‬לחוק החברות‪ ,‬קרי‪ ,‬בעל מניות החפץ בהכשלת העסקה למען‬
‫טובתו שלו ובניגוד לטובת החברה‪ ,‬הייתה בפסק הדין בעניין גולדפון שניתן בשנת‬
‫]‪[17‬‬
‫‪.7800‬‬
‫בעניין גולדפון שנידון בבית המשפט המחוזי בי"ם‪ ,‬ניתח בית המשפט באופן סדור את‬
‫תכליתו של סעיף ‪ 725‬לחוק החברות‪ .‬נפסק‪ ,‬כי התכלית שנקבעה על ידי המחוקק‬
‫לסעיף זה היא השאיפה לנטרל באופן שווה הן את כוחם של בעלי השליטה‪ ,‬למניעת‬
‫"בזיזת החברה" על ידם והן את כוחו של המיעוט "הסחטן" המונע משיקולים שאינם‬
‫עולים בקנה אחד עם טובת החברה‪ .‬על בסיס האמור‪ ,‬הגיע כבוד השופט סולברג‬
‫למסקנה‪ ,‬כי יש למנוע הצבעה בעסקה עם בעל שליטה מכל מי שאינו שוקל רק את‬
‫טובתה של החברה אלא את טובתו האישית ונגוע במניע אישי בהצבעתו‪ ,‬ללא שניתנת‬
‫חשיבות לשאלה האם הצביע בעד או נגד העסקה‪ [18].‬משמעות קביעה זו היא‪ ,‬למעשה‪,‬‬
‫כי "עניין אישי שלילי" נכנס לגדר "עניין אישי" כהגדרתו בסעיף ‪ 0‬לחוק החברות לצורך‬
‫סעיף ‪ 725‬לחוק החברות‪.‬‬
‫נעיר‪ ,‬כי בעניין גולדפון דחה בית המשפט את חוות דעתה של רשות ניירות ערך בשאלה‬
‫]‪[19‬‬
‫זו‪.‬‬
‫דעתה של רשות ניירות ערך הייתה‪ ,‬כי עניין אישי שלילי לעולם אינו נכנס תחת‬
‫הגדרת עניין אישי שבחוק‪ .‬לדעת הרשות‪ ,‬קבלת הגישה לפיה עניין אישי שלילי נכנס‬
‫להגדרת עניין אישי תחטא לתכלית ההסדר שבחוק בדבר עסקאות עם בעלי שליטה‪.‬‬
‫שכן לדידה‪ ,‬תכלית ההסדר שבסעיף ‪ ,725‬הינה למנוע הצבעה באינטרס משותף עם בעל‬
‫החברה ובכך למזער את בעיית הנציג על ידי ריסון כוחם של בעלי השליטה בחברה‬
‫הציבורית‪ ,‬להבדיל מריסון כוחו של המיעוט‪ .‬ריסון כוחו של המיעוט אינו אחת‬
‫ממטרות הפרק החמישי בחוק החברות‪ ,‬והוא אינו מגן על החברה מפני בזיזתה על ידי‬
‫]‪[20‬‬
‫בעלי השליטה בה או מניצול כוחו לרעה‪.‬‬
‫במילים אחרות‪ ,‬רשות ניירות ערך גורסת‪ ,‬כי ההסדר שבסעיף ‪ 725‬נועד להטיל מגבלות‬
‫על מי שמצביע בעד עסקה עם בעל השליטה‪ ,‬ומשכך אין הוא יכול לחול על מי שמצביע‬
‫נגד אותה עסקה‪ .‬הצבעה נגד העסקה אינה מעוררת את החשש איתו נועד הסעיף‬
‫להתמודד ‪ -‬חשש מפני בזיזת החברה על ידי בעל השליטה בה‪ .‬הרשות נסמכת גם על‬
‫לשון סעיף ‪ 725‬כאינדיקציה לפרשנותה‪ ,‬הנוקט בלשון "עניין אישי באישור‬
‫]‪[21‬‬
‫העסקה"‪.‬‬
‫עוד לשיטתה של הרשות‪ ,‬מניין בעלי עניין אישי שלילי בהצבעה על אישור עסקאות לפי‬
‫סעיף ‪ ) 4(728‬אינה שמה את טובת החברה להפקר‪ ,‬שכן התמודדות עם בעלי עניין אישי‬
‫שלילי צריכה להיעשות במסגרת סעיפים ‪ 017‬ו‪ 013-‬לחוק החברות‪ ,‬המטילים ממילא‬
‫על כל בעל מניות‪ ,‬לרבות בעל מניות מיעוט המתנגד לעסקה מהעסקאות המנויות‬
‫בסעיף ‪ )4(728‬לחוק החברות‪ ,‬לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת‪ ,‬ולהימנע מניצול לרעה של‬
‫כוחו בחברה‪.‬‬
‫הרשות סבורה‪ ,‬כי החשש היחיד מהצבעת בעלי מניות המיעוט נגד העסקה הוא‪ ,‬לכל‬
‫היותר‪ ,‬כי לא תאושרנה עסקאות בעלי עניין שהן לטובת החברה‪ ,‬וכי המענה שניתן לכך‬
‫בסעיפים ‪ 013-017‬לחוק החברות הוא ההליך המתאים שיש לנקוט בו כלפי המתנגד‬
‫לעסקה‪.‬‬
‫חיזוק משמעותי לעמדתה זו של רשות ניירות ערך‪ ,‬ניתן למצוא בספרם של ימין ווסרמן‬
‫]‪[22‬‬
‫"תאגידים וניירות ערך"‪.‬‬
‫בעניין תדביק‪ ,‬הצטרפה כבוד השופטת רות רונן לעמדת כבוד השופט סולברג בעניין‬
‫גולדפון וקבעה‪ ,‬כי ייתכן מצב בו בעל מניות המיעוט מצוי במצב של "ניגוד עניינים‬
‫]‪[23‬‬
‫שלילי" לצורך סעיף ‪ 725‬לחוק החברות‪.‬‬
‫בפסק דינה הסדור בעניין תדביק‪ ,‬מאמצת כבוד השופטת רונן את חוות הדעת של פרופ'‬
‫פרוקצ'יה בעניין זה‪ .‬בפסק הדין נקבע‪ ,‬על בסיס ניתוח מעמיק של תכלית סעיף ‪725‬‬
‫לחוק החברות‪ ,‬שהיא נטרול בעיית הנציג העלולה לפגוע בטובת החברה‪ ,‬כי כאשר ברור‬
‫כי בעל המניות המצביע נגד העסקה עם בעל השליטה אינו מצביע ממניעים‬
‫אובייקטיביים אלא ממניעים זרים‪ ,‬ייחשב הוא כבעל עניין אישי שלילי בעסקה‪ ,‬ואין‬
‫]‪[24‬‬
‫עוד מקום לאפשר לבעל מניות כזה להימנות בקרב הרוב באישורה‪.‬‬
‫בפסק דינה המאוחר יותר של כבוד השופטת רות רונן בעניין נפקו סטאר‪ [25],‬וכן בפסק‬
‫]‪[26‬‬
‫דינה שניתן לאחרונה בעניין מלם‪-‬תים‪,‬‬
‫היא חוזרת‪ ,‬פעם נוספת על הקביעה‬
‫והנימוקים לפיהם יש להכיר בעניין אישי שלילי כעניין אישי לצורך סעיף ‪ 725‬לחוק‬
‫]‪[27‬‬
‫החברות‪ .‬לקביעה זו מצטרף גם כבוד השופט כבוב בעניין כמיפל‪.‬‬
‫כאן נציין‪ ,‬כי עיון בלשון חוק החברות ובלשון הוראת הסעיף בפקודת החברות שקדמה‬
‫]‪[28‬‬
‫לו‪,‬‬
‫כמו גם עיון בפרוטוקולים של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת שדנה‬
‫]‪[29‬‬
‫בהוראות סעיף ‪,725‬‬
‫מלמד כי לנגד עיני המחוקק לא עמד דווקא המצב של עניין‬
‫אישי שלילי כנושא לטיפול‪.‬‬
‫המחוקק שיווה לנגד עיניו את סוגיית עניינו האישי של בעל השליטה וקבוצת בעלי‬
‫מניות הקשורה עמו בצורות שונות (קשרי משפחה‪ ,‬תאגידים בשליטה וקשרים עסקיים‬
‫עבותים ומהותיים)‪ ,‬ולא ראה לנגד עיניו לפסול את קבוצת מתנגדי העסקה עם בעל‬
‫השליטה‪ ,‬או עסקה שלבעל השליטה עניין אישי בה‪ ,‬או קביעת תנאי שכר וכיוצ"ב ככלל‬
‫סעיף ‪ )4(728‬לחוק החברות‪ ,‬מחמת שלמתנגדים יש עניין אישי שלילי‪.‬‬
‫עובדה זו נתמכת גם בכך‪ ,‬כפי שנראה להלן‪ ,‬ששורת המקרים שכבר הגיעו לסף דלתה‬
‫של המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בת"א‪-‬יפו ("המחלקה הכלכלית") ושל‬
‫בתי המשפט המחוזיים האחרים‪ ,‬מלמדת כי סוגיות וזוויות שונות מתעוררות בקשר‬
‫ל"עניין אישי שלילי"‪ ,‬ואף לא אחת מהן הוסדרה או אף אוזכרה בחוק החברות‪ .‬ולא‬
‫בכדי‪ ,‬שכן‪ ,‬כאמור‪ ,‬המחוקק כלל לא שיווה לנגד עיניו הסדרת נושא זה על דרך של‬
‫פסילת הצבעתם של אותם בעלי מניות‪.‬‬
‫חיזוק משמעותי נוסף לדעה זו ניתן למצוא בכך שהמחוקק כבר קבע בחוק החברות את‬
‫סעיפים ‪ 013-017‬המטילים ממילא חובה על בעל מניות לפעול בתום לב ובהגינות‬
‫בהפעלת זכות ההצבעה במקרים מסוימים‪ .‬כך‪ ,‬סעיף ‪(017‬א)(‪ )4‬לחוק החברות מתייחס‬
‫בפירוט למקרים שייחשבו הפרת חובות בעלי המניות לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת‬
‫תוך הימנעות מניצול לרעה של כוחו בחברה ב"אישור פעולות ועסקאות הטעונות‬
‫אישור האסיפה הכללית לפי הוראות סעיפים ‪ 022‬ו‪ 062-‬עד ‪ ,"072‬ובכך נוגע ישירות‬
‫לענייננו‪.‬‬
‫לשונם של סעיפים ‪ 013-017‬רחבה מספיק כדי לחבוק בעלי מניות מיעוט המצביעים נגד‬
‫עסקה עם בעל השליטה ולהטיל גם על אלה חובת הגינות כלפי החברה וחובת תום לב‬
‫בהפעלת זכויותיהם בחברה‪.‬‬
‫ניתן לטעון‪ ,‬כי המחוקק כבר הסדיר סוגיה זו של עניין אישי שלילי כמקרה פרטי של‬
‫חובת תום הלב וההגינות החלה ממילא על בעל מניות בחברה‪ ,‬ולפיכך יש ליתן מקום‬
‫ראוי לדעה‪ ,‬כי העיסוק בסוגיית העניין האישי שלילי במסגרת סעיף ‪ 725‬לחוק החברות‬
‫הינו מיותר‪.‬‬
‫סיווגי המשנה הרבים שיושמו בפסיקה שאוזכרה לעיל כמבחנים לאפיון עניין אישי‬
‫שלילי‪ ,‬ואשר נוסיף לדון בהם בהמשך בהקשר זה‪ ,‬גם לא תרמו לוודאות בסוגיה‪ ,‬ואינם‬
‫אלא תימוכין נוספים ורבי משקל לעמדה‪ ,‬כי סעיף ‪ 725‬לחוק החברות אינו‬
‫"הטריטוריה" הנכונה לעיסוק בה‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬גם לעתיד לבוא יש לדעתנו ליתן מקום ראוי לפרשנות זו לפיה‪ ,‬אין לעסוק‬
‫ב"עניין אישי שלילי" במסגרת סעיף ‪ 725‬לחוק החברות‪ .‬פרשנות זו מביאה להרמוניה‬
‫חקיקתית עם סעיפים ‪ 013-017‬אשר נראה‪ ,‬כי הם אלה שנועדו להתמודד עם‬
‫"סחטנותו" של בעל מניות מיעוט‪ ,‬בעוד סעיף ‪ 725‬לחוק החברות שתכליתו העיקרית‬
‫היא התמודדות עם נטרול עניין אישי מצד בעל השליטה והמעוניינים בטובתו‪ ,‬אינו‬
‫בהכרח המקום המתאים לכך‪.‬‬
‫בכל האמור לעיל‪ ,‬יש כדי להאיר בצד החיוב והתמיכה את עמדתה של רשות ניירות‬
‫ערך‪ ,‬שהוצגה בפני הערכאות השונות‪ .‬עיון מקרוב בסוגיה מלמד‪ ,‬כי יש לדעה זו מקום‬
‫ראוי וכי אין להקל ראש בנימוקיה‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬אין כמובן לשלול על הסף את העמדה שהתקבלה בפסיקת בתי המשפט‬
‫המחוזיים‪ ,‬המכלילה את סוגיית העניין האישי השלילי בגדר סעיף ‪ 725‬לחוק החברות‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬לשון סעיף ‪ 725‬לחוק החברות יש בה כדי לכלול גם סוגיה זו בתוכה‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬לפי המצדדים בעמדה זו‪ ,‬בחירתו של המחוקק בסעיף ‪ 725‬להעביר את ההכרעה‬
‫לגבי גורל עסקה עם בעלי שליטה לידי המיעוט‪ ,‬נתכוונה מלכתחילה למסור את‬
‫ההכרעה לידיו של מיעוט אובייקטיבי שאינו נגוע בשיקולים זרים‪ ,‬היינו לא לידיו של‬
‫בעל שליטה אך גם לא לידי מיעוט סחטן‪ ,‬או מיעוט בעל שיקולים אישיים מהותיים‬
‫הגורמים לו להתנגד להחלטה המובאת מטעם בעל השליטה‪ .‬כך‪ ,‬עלולים אנו להחטיא‬
‫]‪[30‬‬
‫את תכלית החוק‪.‬‬
‫לסיום חלק זה‪ ,‬יש לציין את גישתם המעניינת של פרופ' אסף חמדני ופרופ' שרון חנס‬
‫בנושא‪ .‬גם על פי חמדני וחנס‪ ,‬אין לסווג בעל מניות בעל אינטרס מובהק נגד אישור‬
‫העסקה כבעל עניין אישי לפי סעיף ‪ 725‬לחוק החברות‪ ,‬לשם כך קיימים סעיפים‬
‫‪ 013-017‬לחוק החברות‪ .‬לדידם‪ ,‬על מנת לפסול את בעל המניות מלהצביע‪ ,‬יש להוכיח‬
‫הן את קיומו של אינטרס זר והן שהאינטרס הזר הביא את בעל המניות להתנגד לעסקה‬
‫ולהפר את חובותיו‪ .‬לגישתם‪ ,‬היה ובעל המניות נפסל מלהצביע לפי סעיפים ‪013-017‬‬
‫לחוק החברות‪ ,‬יש לאפשר לו לשכנע את בית המשפט שלא לפסול את הצבעתו‪ ,‬אם‬
‫]‪[31‬‬
‫יוכיח כי היו לו טעמים לגיטימיים להתנגדות לעסקה‪.‬‬
‫במאמר זה לא נתיימר להכריע בשאלה מהי "הטריטוריה" הנכונה לעיסוק בסוגיית‬
‫העניין האישי השלילי‪ .‬עם זאת‪ ,‬לצורך הדיון‪ ,‬מאחר שהפסיקה דהיום קובעת באופן‬
‫גורף‪ ,‬כי יש להסדיר סוגיה זו בדלת אמותיו של סעיף ‪ ,725‬יתר הסוגיות שינותחו‬
‫במאמר זה יתבססו על ההנחה‪ ,‬כי יש להכיר בעניין אישי שלילי בגדרו של סעיף ‪725‬‬
‫לחוק החברות‪.‬‬
‫בהמשך המאמר נעסוק במה שנראה לנו כתוצאת לוואי נוספת של העיסוק בסוגיית‬
‫העניין האישי השלילי במסגרת סעיף ‪ 725‬לחוק החברות‪ ,‬המביאה לקושי מעשי‬
‫בקביעת מבחנים נוחים ליישום‪ .‬כפי שנראה בהמשך‪ ,‬הפסיקה אמנם קבעה‪ ,‬כי עניין‬
‫אישי שלילי נכנס להגדרת עניין אישי שבחוק החברות‪ ,‬אך בד בבד לא החילה דין שווה‬
‫בין המבחנים לקביעת עניין אישי "חיובי" לבין עניין אישי "שלילי"‪ .‬לדידנו‪ ,‬המבחנים‬
‫ותתי המבחנים שהוסיפו בתי המשפט לצורך אפיון עניין אישי שלילי יצרו מצב משפטי‬
‫מורכב‪ ,‬קשה ליישום‪ ,‬ושבסופו של יום אינו רצוי‪ .‬לעיתים‪ ,‬הבחנות אלה שימשו את בית‬
‫המשפט על מנת לסלול את הדרך להכריע על מי יוטל נטל הריצה לערכאות‪.‬‬
‫ב‪ .4‬בין עניין אישי גלוי לסמוי‬
‫בעניין גולדפון‪ ,‬הוספה ההבחנה בין עניין אישי גלוי‪ ,‬קרי עניין אישי הנובע מהאינטרס‬
‫השלילי הגלוי של בעל המניות הקושר אותו באופן שלילי ישיר לעסקה שאישורה‬
‫מבוקש‪ ,‬לבין עניין אישי נסתר‪ ,‬אשר פלוני טוען כי יש לזולתו‪ .‬במצב בו העניין האישי‬
‫הוא גלוי‪ ,‬ואינו שנוי במחלוקת‪ ,‬יחול כלל הקניין שבסעיף ‪ 725‬לחוק החברות‪ .‬לעומת‬
‫זאת‪ ,‬כאשר העניין האישי הוא נסתר ובעל המניות שנטען לגביו‪ ,‬כי הוא מצוי בניגוד‬
‫]‪[32‬‬
‫עניינים אינו מודה בו‪ ,‬יחול כלל האחריות שבסעיפים ‪ 013-017‬לחוק החברות‪.‬‬
‫למסקנה זו מגיע בית המשפט לאור סעיף ‪ 721‬לחוק החברות הקובע‪ ,‬כי "בעל מניה‬
‫המשתתף בהצבעה לפי סעיף ‪ 072‬יודיע לחברה לפני ההצבעה באסיפה או‪ ,‬אם‬
‫ההצבעה היא באמצעות כתב הצבעה ‪ -‬על גבי כתב ההצבעה‪ ,‬אם יש לו עניין אישי‬
‫באישור העסקה אם לאו"‪.‬‬
‫]‪[33‬‬
‫כלל זה שהוצע בעניין גולדפון‬
‫הינו‪ ,‬לכאורה‪ ,‬כלל "נייטרלי"‪ ,‬אך בפועל אין הוא‬
‫נייטרלי כלל ‪ -‬אלא חל באופן בלתי שוויוני רק על בעל העניין האישי השלילי" שעניינו‬
‫האישי הינו מיניה וביה סמוי‪ ,‬בעוד שההנחה היא כי "עניין אישי חיובי" הינו גלוי‬
‫מעצם טבעו‪.‬‬
‫רוצה לומר‪ ,‬לו הכלל היה אכן מוגבל לדלת אמותיו של סעיף ‪ ,725‬היה על כלל האחריות‬
‫לחול גם על בעל עניין אישי חיובי שלא הודיע בגלוי על העניין האישי שלו‪ .‬בכל מקרה‬
‫אחר‪ ,‬הוספת הבחנת משנה לגבי עניין אישי שלילי‪ ,‬ללא שהיא חלה במקביל גם על עניין‬
‫אישי חיובי‪ ,‬אינה עולה בקנה אחד עם ההנחה‪ ,‬כי אין הבדל בין עניין אישי שלילי‬
‫וחיובי וכי יש לראות בכל מי שטובת החברה אינה לנגד עיניו כבעל עניין אישי באישור‬
‫העסקה‪.‬‬
‫בהנחה שיש להכיר בעניין אישי שלילי בגדרו של סעיף ‪ 725‬לחוק החברות‪ ,‬אין מנוס‪,‬‬
‫לדעתנו‪ ,‬אלא לאמץ גישה הרואה בעניין אישי שלילי‪ ,‬כעניין אישי לכל דבר ועניין‪ ,‬לפי‬
‫המבחנים הגמישים שנקבעו ל"עניין אישי"‪ ,‬ולהחיל גם עליו את כלל הקניין ללא סייג‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬מאחר שכלל הקניין במקורו נועד להיות כלל שחל מלכתחילה ולא‬
‫בדיעבד ‪ -‬הפתרון הנכון הוא‪ ,‬כי בעל מניות הנגוע בעניין אישי‪ ,‬בין אם שלילי ובין אם‬
‫חיובי‪ ,‬תימנע הצבעתו ב"זמן אמת"‪ .‬בהמשך רשימה זו‪ ,‬נעסוק בעניין זה בהרחבה‪,‬‬
‫בהקשר של נטל הריצה לבית המשפט‪.‬‬
‫ב‪ .5‬בין עניין אישי ישיר לעקיף‬
‫פסק דין תדביק מוסיף עוד תת הבחנה לעניין אישי שלילי‪ ,‬היא ההבחנה בין עניין אישי‬
‫שלילי ישיר‪ ,‬לבין עניין אישי שלילי עקיף‪ .‬בעוד שבעל מניות מיעוט המעוניין להכשיל‬
‫עסקה בשל היותו‪ ,‬למשל‪ ,‬בעל אינטרס בחברה מתחרה‪ ,‬ייחשב כבעל עניין אישי שלילי‬
‫ישיר‪ ,‬בעל מניות מיעוט "סחטן" המבקש להשיג תועלת כלשהי מעצם התנגדותו‬
‫]‪[34‬‬
‫לעסקה‪ ,‬ייחשב כבעל עניין שלילי עקיף‪.‬‬
‫אנו סבורים‪ ,‬כי להבחנה זו אין השלכה אופרטיבית אמיתית‪ ,‬שכן שני סוגי בעלי העניין‬
‫האישי‪ ,‬הן הישיר והן העקיף‪ ,‬ייחשבו כבעלי עניין אישי שלילי‪ .‬הוספת סיווגים ותתי‬
‫סיווגים רבים ל"עניין אישי שלילי" מקשה על מלאכת הפרשן‪ ,‬ואינה תורמת לוודאות‬
‫ביישום הדין‪ .‬לפיכך‪ ,‬לטעמנו‪ ,‬די כי נדבוק בכלל האצבע לפיו כל בעל מניות‪ ,‬בין אם‬
‫הוא מצביע בעד עסקה ובין אם נגדה‪ ,‬ייחשב כבעל עניין אישי‪ ,‬כל עוד אין טובת החברה‬
‫לנגד עיניו‪.‬‬
‫בעניין נפקו סטאר ‪ ,‬ההבחנה בין עניין אישי שלילי ישיר לבין עניין אישי שלילי עקיף‬
‫זכתה לנפקות בחיי המעשה‪ .‬נקבע‪ ,‬כי יש להתייחס לטענת העניין האישי העקיף באופן‬
‫זהיר‪ ,‬ושעדיף שלא להכלילו כלל בין בעלי עניין אישי‪ .‬התכלית הראשונה אותה תולה‬
‫בית המשפט בהבחנה זו היא‪ ,‬שיש "לחשוד" מלכתחילה בבעל השליטה שלו אינטרס‬
‫לטעון חדשות לבקרים כי לבעל מניית מיעוט עניין עקיף‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬יקל על בעל‬
‫השליטה לטעון בכלליות‪ ,‬כי בעל מניות המיעוט פועל ממניעים של סחטנות‪ .‬התכלית‬
‫השנייה היא מניעת העברת מקרים רבים מדי לדיון בבתי המשפט‪ ,‬והשלישית‪ ,‬היא‬
‫]‪[35‬‬
‫מניעת העברת ההכרעה למיעוט שבמיעוט‪.‬‬
‫לטעמנו‪ ,‬תכליות אלה אינן עולות בקנה אחד עם הדעה שהתקבלה בבתי המשפט לפיה‬
‫יש להכיר בענין אישי שלילי בגדרו של סעיף ‪ 725‬לחוק החברות‪ ,‬שכן התכלית שעמדה‬
‫בבסיס דעה זו הייתה מלכתחילה חתירה לכך שעסקאות עם בעלי שליטה תאושרנה‬
‫ברוב "נייטרלי"‪ .‬לפיכך‪ ,‬אין זה מוצדק להקל דווקא עם בעל עניין אישי "עקיף" מקרב‬
‫המיעוט‪ ,‬שכן בדומה לבעל עניין אישי "ישיר" גם הוא אינו רואה את טובת החברה לנגד‬
‫עיניו‪.‬‬
‫בדברינו אלה‪ ,‬אין כדי להפחית מנטל ההוכחה שיש להרים על מנת להוכיח קיומו של‬
‫עניין אישי‪ .‬נטל הוכחה זה חל על כל בעלי העניין האישי‪ ,‬החיובי והשלילי‪" ,‬הישיר"‬
‫ו"העקיף" ומאחר שממילא יש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו‪ ,‬אנו מסתייגים מהבחנה‬
‫זו בין עניין אישי ישיר ועקיף‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬כפי שנראה להלן בעניין כמיפל‪ ,‬ייתכנו מקרים‬
‫בהם עניין "עקיף" או "נסתר" לפי הגדרתו‪ ,‬יהיה כה "גלוי" או "ישיר"‪ ,‬עד שסיווגו‬
‫כעקיף או נסתר תהיה מוקשה‪ ,‬ותגרור אי נוחות‪ ,‬וזה יסווג באופן לא עקבי בהתאם‬
‫לנסיבות‪ ,‬ותוך סטייה מהסיווגים שהותוו בפסיקה‪.‬‬
‫בשל נימוק זה‪ ,‬וכל עוד העמדה לפיה יש להכיר בגדרי סעיף ‪ 725‬לחוק החברות בעניין‬
‫אישי "שלילי" בעינה עומדת‪ ,‬אין לדעתנו גם לקבל את עמדתה של עו"ד לחמן מסר‪,‬‬
‫בחוות דעתה שניתנה בעניין תדביק‪ ,‬ואשר בית המשפט לא הכריע בה ישירות‪ ,‬כי סיווגו‬
‫של בעל מניות מיעוט כבעל עניין אישי שלילי ייעשה רק במקרים נדירים ביותר‪ .‬גם‬
‫בהקשר זה‪ ,‬אנו סבורים‪ ,‬כי אין זה מן העניין להחמיר עם בעל השליטה הנגוע בעניין‬
‫אישי‪ ,‬יותר מאשר עם בעל מניות מיעוט שיש לו עניין אישי‪ .‬פיצול זה אינו רצוי וגם‬
‫אינו מבוסס‪ ,‬מאחר שאלה ואלה אינם שוקלים את טובת החברה ולכן אין טעם מבוסס‬
‫להחיל דין שונה על שניהם‪.‬‬
‫]‪[36‬‬
‫על רקע האמור לעיל‪ ,‬נעבור לדון בפסק הדין בעניין כמיפל‪.‬‬
‫]‪[37‬‬
‫כבוד השופט כבוב קבע בעניין כמיפל‬
‫כי יש לסווג את ניאופרם בין הקטגוריה של‬
‫עניין אישי שלילי ישיר לעקיף‪ ,‬וזאת בשל העובדה שניופארם שאינה צד ישיר לעסקה‬
‫אינה יכולה להיחשב כבעלת עניין אישי ישיר‪ ,‬אך מאחר שפוטנציאל הרווח שהיא יכולה‬
‫להפיק מהעסקה גדול‪ ,‬יש להחשיבה כבעלת עניין אישי ישיר‪.‬‬
‫לנו נראה‪ ,‬כי בעניין כמיפל ‪ ,‬ניואפרם נופלת בהכרח להגדרת עניין אישי שלילי עקיף‪.‬‬
‫ברם נדמה‪ ,‬כי מאחר שעסקינן במקרה קיצון בו ברור כי לניאופרם עניין אישי בעסקה‪,‬‬
‫היא סווגה בטעות כבעלת עניין ישיר בה‪ .‬עמדתנו זו מובעת למעלה מן הנדרש‪ ,‬מאחר‬
‫שכאמור לדידנו‪ ,‬אין כלל להידרש להבחנה בין עניין אישי ישיר לעקיף‪.‬‬
‫באשר להבחנה בין עניין אישי גלוי לסמוי‪ ,‬קבע בית המשפט בעניין כמיפל‪ ,‬כי לניאופרם‬
‫עניין אישי שלילי גלוי‪ .‬למסקנה זו הגיע בית המשפט על סמך ניתוח עובדות המקרה‪,‬‬
‫]‪[38‬‬
‫וחשיפת אינטרסים מנוגדים בין ניאופרם לבין החברה‪ .‬עם זאת מדגיש בית המשפט‪,‬‬
‫כי גם משנקבע כי העניין האישי השלילי גלוי לחלוטין‪ ,‬אין בכך כדי ליתן מנדט לבעל‬
‫השליטה לסווג אפריורית את בעל מניות המיעוט כנגוע בעניין אישי ושהדבר יתבצע על‬
‫ידי בית המשפט‪.‬‬
‫עם קביעה זו איננו יכולים להסכים‪ ,‬שכן לדידנו‪ ,‬ההבחנה בין עניין אישי גלוי ונסתר‬
‫נוצרה על מנת להבחין בין מקרים בהם תהיה זכות לבעל השליטה לפסול מלכתחילה‬
‫בעל מניות מיעוט מהצבעה באסיפה‪ ,‬בנימוק כי נגוע הוא בעניין אישי שלילי גלוי‪ .‬אם‬
‫בכל מקרה‪ ,‬כפי שקבע בית המשפט בעניין כמיפל‪ ,‬לא יוכל בעל מניות השליטה לסווג‬
‫את בעל מניות המיעוט כנגוע בעניין אישי שלילי‪ ,‬מה טעם יש להיזקק כלל להבחנה זו?‬
‫קביעות אלה ממחישות עד כמה מתעתעים הם תתי הסיווגים בהם עושה הפסיקה‬
‫שימוש בקשר עם הגדרת עניין אישי שלילי‪.‬‬
‫לסיכום ביניים‪ :‬בחלק זה של המאמר‪ ,‬דנו בשאלות‪ :‬מהו "עניין אישי" לצורך סעיף ‪725‬‬
‫לחוק החברות? והאם יש להכיר ב"עניין אישי שלילי"? כמו כן‪ ,‬שאלנו האם יש להחיל‬
‫דין שווה מבחינת סיווג בעלי מניות הנגועים בעניין אישי "חיובי" ו"שלילי"‪ .‬באשר‬
‫לשאלה הראשונה‪ ,‬בין היתר לאור הוראות סעיפים ‪ 013-017‬לחוק החברות‪ ,‬הבענו ספק‬
‫רב האם סעיף ‪ 725‬נועד מלכתחילה לעסוק בסוגיית העניין האישי ה"שלילי"‪ .‬באשר‬
‫לשאלה השנייה‪ ,‬מציעים אנו גישה שונה מגישת הפסיקה‪ ,‬לפיה יש להתייחס באופן‬
‫שווה לסיווג בעלי מניות הנגועים בעניין אישי חיובי ושלילי‪ ,‬ללא צורך להידרש לתתי‬
‫הסיווגים שנקבעו בפסיקה‪.‬‬
‫בחלק הבא של המאמר נתבסס על קביעת הפסיקה הקיימת לפיה‪ ,‬יש להכיר בעניין‬
‫אישי "שלילי" בגדרי סעיף ‪ 725‬לחוק החברות‪ ,‬אך ננסה להציע גישה אשר אף היא‬
‫שונה מפסקי הדין המרכזיים בנושא שהוזכרו לעיל‪ ,‬ולפיה דין חברות נכון יותר‪,‬‬
‫המאפשר לחברה "מרחב תמרון" גדול בהתנהלותה העסקית‪ ,‬ראוי שיטיל את נטל‬
‫הריצה לבית המשפט במקרה של חילוקי דעות בקשר עם קיומו של "עניין אישי שלילי"‬
‫דווקא על בעל מניות המיעוט‪ ,‬תוך יישום איזונים ראויים להגנה על המיעוט במידה‬
‫שיתברר בדיעבד‪ ,‬כי בעל השליטה ניצל לרעה את כוחו בחברה‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫אפשרות הפסילה‪ ,‬מועד הפסילה‪ ,‬נטל הריצה לבית המשפט ונטל ההוכחה‬
‫בהנחה שבסופו של יום תיוותר על כנה קביעת הפסיקה כי יש להכיר בעניין אישי שלילי‪,‬‬
‫נבקש לבחון גם את השאלות הבאות‪ ,‬לגבי מקרים בהם עולה חשש כי לבעל מניות מיעוט יש‬
‫עניין אישי שלילי באישור עסקה מהותית עם בעל השליטה‪:‬‬
‫א)‬
‫האם בעל השליטה רשאי לפסול את בעל מניות המיעוט כבעל עניין אישי שלילי‪ ,‬או‬
‫שמא רק בעל מניות המיעוט רשאי לפסול עצמו?‬
‫ב)‬
‫אם בעל השליטה רשאי לפסול את בעל מניות המיעוט כבעל עניין אישי שלילי‪ ,‬האם‬
‫הפסילה תתבצע לפני או אחרי ההצבעה‪ ,‬והאם הפסילה צריכה להתבצע במסגרת הליך‬
‫משפטי בלבד?‬
‫ג)‬
‫על מי יש להטיל את "נטל הריצה לבית המשפט" ואת נטל ההוכחה במקרה של‬
‫קונפליקט בנושא סיווג בעל מניות המיעוט כבעל עניין אישי שלילי?‬
‫כעת‪ ,‬נציג את פסיקת בית המשפט בשאלות אלו‪ ,‬נפרט את האינטרסים השונים לכאן ולכאן‪,‬‬
‫נראה את עמדת הדין ובתי המשפט של דלוור בנושאים אלו‪ ,‬ולבסוף נכריע בשאלות שפירטנו‬
‫לעיל‪.‬‬
‫ג‪ .0‬פסיקת בתי המשפט‬
‫כפי שהראינו לעיל‪ ,‬פסקי הדין המחוזיים שניתנו החל משנת ‪ ,7800‬הציעו סיווגים‬
‫שונים בשאלת העניין האישי השלילי‪ .‬להלן תפורט פסיקת בית המשפט המחוזי‬
‫בשאלות בהן עוסק פרק זה‪.‬‬
‫בעניין תדביק נקבע‪ ,‬כי דרך המלך בכל הנוגע לסיווג בעל מניות כבעל עניין אישי שלילי‬
‫היא פסילה עצמית של בעל המניות על פי סעיף ‪ 721‬לחוק החברות לפני קיום האסיפה‪.‬‬
‫אם הצהיר בעל המניות‪ ,‬כי הוא בעל עניין אישי‪ ,‬קולו לא יימנה באסיפה‪ ,‬אך אם לא‬
‫פסל עצמו מרצונו‪ ,‬בעל השליטה ייאלץ להסתפק בפנייה לבית המשפט על מנת לפסלו‬
‫רק לאחר ההצבעה‪.‬‬
‫]‪[39‬‬
‫בעניין גולדפון‪ ,‬פסק בית המשפט באופן דומה כשקבע‪ ,‬כי כאשר לבעל מניות המיעוט‬
‫יש עניין אישי גלוי (קרי כאשר בעל המניות מודה שהוא בעל עניין אישי שלילי על פי‬
‫סעיף ‪ 721‬לחוק החברות)‪ ,‬קולו לא יימנה באסיפה‪.‬‬
‫מאידך‪ ,‬אם לבעל מניות המיעוט עניין אישי נסתר או כזה הנטען על ידי בעל מניות‬
‫אחר‪ ,‬יותר לו להצביע באסיפה‪ .‬לאחר ההצבעה‪ ,‬בעל השליטה יוכל להגיש תביעה נגד‬
‫בעל מניות המיעוט לפי סעיף ‪(017‬א)(‪ )4‬לחוק החברות‪ ,‬בטענה כי הפר את חובת‬
‫ההגינות או כי לא נהג בהפעלת זכויותיו כלפי החברה וכלפי בעלי המניות האחרים‬
‫בתום לב ובדרך מקובלת‪ ,‬וניצל לרעה את כוחו בחברה בהצבעתו לאישור פעולות‬
‫]‪[40‬‬
‫ועסקאות הטעונות אישור האסיפה הכללית לפי סעיף ‪ 725‬לחוק‪.‬‬
‫בית המשפט בעניין כמיפל ‪ ,‬מציע פתרון מעט שונה‪ ,‬בקבעו כי במקרים מובהקים‬
‫הנתמכים בראיות לקיומו של עניין אישי ישיר וגלוי‪ ,‬בו הזיקה העודפת של בעל מניות‬
‫המיעוט ברורה‪ ,‬בעל השליטה יידרש להביא העניין בפני בית המשפט טרם ההצבעה‪,‬‬
‫אך בכל מקרה אחר‪ ,‬נדרש מבעל השליטה להמתין עד לאחר ההצבעה ורק אז יוכל‬
‫]‪[41‬‬
‫להביא העניין בפני בית המשפט‪.‬‬
‫לפתרון דומה הגיעה גם כבוד השופטת רונן בעניין‬
‫]‪[42‬‬
‫מלם‪-‬תים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬נקבע בעניין כמיפל‪ ,‬כי גם אם יש לבעל מניות המיעוט עניין אישי עקיף‪ ,‬יוכל‬
‫בעל השליטה לפנות לבית המשפט ולבקש לפסול את הראשון מלהצביע באסיפה לפני‬
‫קיומה‪ ,‬וזאת אך אם תוכיח החברה קיומו של פוטנציאל רווח משמעותי למיעוט מאי‬
‫אישור העסקה‪ .‬למשל‪ ,‬במקרים בהם הרוב והמיעוט מתחרים בשוק ריכוזי שחסימת‬
‫עסקת החברה המוחזקת תסייע למתחרה המחזיק בה‪ ,‬או במקרים בהם דחיית העסקה‬
‫]‪[43‬‬
‫תוביל לנזק חריף לחברה‪.‬‬
‫תוצאתם המעשית של פתרונות שונים וסבוכים אלו שהציעו בתי המשפט בנסותם ליתן‬
‫מענה למקרה הקונקרטי הנדון בפניהם‪ ,‬ושהינם תולדה של סיווגים ותתי סיווגים‬
‫לעניין אישי "שלילי"‪ ,‬אשר ספק אם היה בהם צורך מלכתחילה‪ ,‬הינה חוסר ודאות‬
‫עסקית‪.‬‬
‫להלן נפרט את האינטרסים המתנגשים בכל אחת מהשאלות המפורטות לעיל‪ ,‬ולבסוף‬
‫נביע דעתנו באשר לסוגיות אלו‪.‬‬
‫ג‪ .7‬האינטרסים השונים‬
‫(‪)0‬‬
‫מי‪ :‬האם בעל השליטה יהיה רשאי לפסול את בעל מניות המיעוט כבעל עניין‬
‫אישי שלילי‬
‫בתי המשפט עסקו רבות בשאלה האם בעל השליטה רשאי לפסול את בעל מניות‬
‫המיעוט מלהשתתף בהצבעה‪ ,‬בשל חשד לעניין אישי שלילי‪ ,‬וקביעותיהם נשענו‬
‫]‪[44‬‬
‫רבות על חוות הדעת שהוגשו עבורם בתיקים אלו‪.‬‬
‫מחד‪ ,‬מתן סמכות לחברה לפסול את בעל מניות המיעוט מלהצביע מקנה סמכות‬
‫זו‪ ,‬דה‪-‬פקטו‪ ,‬לבעל השליטה‪ .‬לפיכך‪ ,‬קיים חשש‪ ,‬כי יתאפשר לבעל השליטה‬
‫"לנטרל" את מתנגדיו באסיפה בכך שיקבע כי אלה נגועים בעניין אישי שלילי‪,‬‬
‫יגרום לפסילתם‪ ,‬ובכך יעלה בידיו להעביר כל החלטה אשר יחפוץ בה‪ [45],‬בין אם‬
‫היא טובה לחברה ובין אם לאו‪.‬‬
‫יש גם שיטענו כי מתן סמכות זו‪ ,‬דה‪-‬פקטו‪ ,‬לבעל השליטה תחטא לתכלית סעיף‬
‫‪ 725‬לחוק החברות‪ ,‬שמטרתה על פי טענות אלה‪ ,‬היא להגביל את כוחו של בעל‬
‫השליטה‪ ,‬שהחוק מביט עליו בחשדנות‪ ,‬ושאותו יש לנטרל על ידי העברת סמכות‬
‫ההחלטה לבעלי מניות המיעוט‪ .‬תכליות אלה לא תושגנה אם יינתן לבעל השליטה‬
‫]‪[46‬‬
‫כוח הפסילה‪.‬‬
‫יש המביעים חשש‪ ,‬כי פסילת בעל מניות המיעוט תטיל עליו‪ ,‬לעיתים שלא בצדק‪,‬‬
‫"כתם" של סחטן‪ ,‬בעוד שבאופן אבסורדי‪ ,‬בעל מניות השליטה לו ניתן כוח‬
‫]‪[47‬‬
‫הפסילה בהצבעה‪ ,‬אינו רשאי להצביע בה בעצמו‪.‬‬
‫ניתן להשיב לטיעונים אלו‪ ,‬כי מטרת סעיף ‪ 725‬לחוק החברות אינה בהכרח‬
‫החלשת בעל השליטה ומנגד העצמת כוחם של בעלי מניות המיעוט‪ ,‬אלא דווקא‬
‫לסייע לחברה לקבל החלטות נכונות ורצויות על ידי מתן זכות הצבעה רק לנטולי‬
‫אינטרסים מהותיים מכל צד שהוא‪ .‬טיעון זה עולה בקנה אחד עם פרשנות סעיף‬
‫‪ 725‬לחוק החברות‪ ,‬לפיה יש למנוע מבעלי עניין אישי שלילי להצביע‪ ,‬מכיוון‬
‫שהמחוקק לא התכוון להמיר את שיקול דעתם המוטה של בעלי השליטה בשיקול‬
‫]‪[48‬‬
‫דעתם המוטה של בעלי מניות המיעוט‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬יש להניח‪ ,‬כי במרבית המקרים בעל מניות שנפסל על ידי בעל השליטה‬
‫אינו הסחטן אותו ביקש המחוקק לנטרל‪ ,‬שכן לו היה סחטן כפי הנטען‪ ,‬היה‬
‫מבקש גמול בתמורה להצבעתו בעד העסקה‪ ,‬דבר שהיה מונע פסילתו מלכתחילה‬
‫ומותיר את כל הצדדים מרוצים‪ ,‬בעוד טובת החברה‪ ,‬כמובן‪ ,‬לא הייתה במוקד‬
‫הכרעתו‪ .‬מעת שלא עשה כן‪ ,‬לא ייחשב כסחטן אלא לבעל מניות הדואג לענייניו‪,‬‬
‫בין אם תואמים הם את טובת החברה ובין אם לאו‪.‬‬
‫(‪)7‬‬
‫מתי‪ :‬מועד פסילת בעל מניות המיעוט ומועד הכרעתו של העניין האישי‬
‫היה ובעל השליטה רשאי לפסול את בעלי מניות המיעוט‪ ,‬האם פסילת בעל מניות‬
‫המיעוט תתבצע לפני או אחרי ההצבעה באסיפה? גם בשאלה זו שיקולים לכאן‬
‫ולכאן‪.‬‬
‫]‪[49‬‬
‫שיקול ראוי לציון בעניין זה‪ ,‬הוא מניעת תביעות סרק לבית המשפט‪:‬‬
‫לפני‬
‫ההצבעה‪ ,‬לבית המשפט אין את כלל הנתונים הנדרשים להחלטה בעניין סיווג‬
‫עניין אישי וכן הוא חסר את תמונת המציאות של גורלה האמיתי של ההצבעה‪.‬‬
‫ייתכן‪ ,‬שאם תידחה הפנייה לבית המשפט עד לאחר ההצבעה‪ ,‬העסקה לא תעבור‬
‫למרות פסילת בעל מניות המיעוט‪ ,‬או לחלופין‪ ,‬תעבור בשל כך שבעל מניות‬
‫המיעוט ישנה את דעתו ויצביע בעד העסקה‪ ,‬דבר שייתר את הפנייה לבית המשפט‪.‬‬
‫מאידך‪ ,‬הסיכוי שבעל מניות ישנה את דעתו אינו גבוה‪ ,‬וממילא אם יהיה מעוניין‬
‫להגיע להסכמה עם בעל השליטה להצבעה בעד העסקה‪ ,‬יוכל לעשות זאת לפני‬
‫ההצבעה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬אם פסילת בעל מניות המיעוט תתבצע אך ורק לאחר ההצבעה‪ ,‬דבר‬
‫שיחייב את בעל השליטה לפנות לבית המשפט‪ ,‬הדבר יפגע מאוד בהתנהלותה‬
‫היעילה של החברה‪ .‬יש לזכור‪ ,‬כי הפנייה לבית המשפט תתבצע רק לאחר המתנה‬
‫לכינוס אסיפה ולאחר ההצבעה‪ .‬בנוסף‪ ,‬יש לשכלל את משך הדיון בבית המשפט‬
‫ואת הזמן שיעבור בין תום הדיונים בתיק לבין מתן הכרעתו של בית המשפט‪ .‬אלו‬
‫יכולים להימשך חודשים רבים‪ ,‬שהיו נחסכים אילו הפסילה הייתה מתבצעת לפני‬
‫ההצבעה וללא פנייה לבית המשפט‪ .‬עיכוב זה‪ ,‬ופגיעה בניהול יעיל של עסקי‬
‫החברה‪ ,‬עלולים לגרום לתקיעת מהלכים והחלטות חשובות לגורל החברה‬
‫ולאיבוד עסקאות‪ ,‬שהרי בחלק מן המקרים עשוי שיהיה מעורב בעסקאות "אדם‬
‫אחר שלבעל השליטה יש בה ענין אישי" (כהגדרתו בחוק החברות)‪ .‬קיים חשש‬
‫שצד ג' זה (אך לא רק הוא)‪ ,‬יזנח את העסקה מיוזמתו מחמת העובדה שתקפותה‬
‫מוטלת בספק‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬באפשרות של פסילה מראש ואישור העסקה כתוצאה מכך‪ ,‬תוכל החברה‬
‫ממילא להתלות את תוקפה של העסקה שאושרה בהכרעת מאוחרת של בית‬
‫המשפט בנושא‪ ,‬ככל שתידרש‪ .‬במקרה הגרוע ביותר‪ ,‬וככל שיקבע בית המשפט‪ ,‬כי‬
‫סיווג בעל המניות כבעל עניין אישי שלילי היה שגוי‪ ,‬התנאי המתלה לקיומה של‬
‫העסקה לא יתקיים‪ ,‬וממילא עסקה זו תהיה בטלה‪.‬‬
‫פתרון אחר שהוצע בפסיקה הוא‪ ,‬שבעל השליטה יהיה רשאי לפנות לבית המשפט‬
‫על מנת לפסול את בעל מניות המיעוט לפני ההצבעה‪ .‬התומכים בפתרון זה יטענו‪,‬‬
‫כי בית המשפט הוא הגוף בעל המיומנות הרבה ביותר לעסוק בעניינים אלו‪,‬‬
‫מיומנות שאינה נתונה לבעל השליטה או לאורגני החברה‪ ,‬ולכן אין לאפשר לבעל‬
‫]‪[50‬‬
‫השליטה לפסול את בעלי מניות המיעוט בעצמו‪.‬‬
‫מאידך‪ ,‬פתרון זה הינו בעייתי‪ :‬הוא הופך את בית המשפט לא לכלי לביקורת‬
‫שיפוטית על החלטות החברה‪ ,‬אלא לאורגן מאורגני החברה הנדרשים לאשר‬
‫החלטות שלבעל השליטה עניין בהן‪ .‬העומס הרב בבתי המשפט‪ ,‬העלויות הרבות‬
‫של פנייה לבית המשפט‪ ,‬והאפשרות של חברה להתנהל באופן יעיל ועל פי שיקול‬
‫דעת עצמאי‪ ,‬מורים נגד פתרון זה‪.‬‬
‫(‪)3‬‬
‫נטל הריצה לבית המשפט ונטל ההוכחה‬
‫בהקשר זה‪ ,‬עולה שאלה נוספת‪ :‬על מי מוטל נטל הריצה לבית משפט ועל מי מוטל‬
‫נטל ההוכחה במקרה של סכסוך בין בעל השליטה לבין בעלי מניות המיעוט‪,‬‬
‫בשאלת עניינם האישי השלילי של בעלי מניות המיעוט?‬
‫כפי שהראינו לעיל‪ ,‬מרבית פסקי הדין המחוזיים בנושא קבעו‪ ,‬שהן נטל הפנייה‬
‫]‪[51‬‬
‫לבית המשפט והן נטל ההוכחה מוטלים על בעל השליטה‪.‬‬
‫יצוין‪ ,‬כי הכרעות‬
‫]‪[52‬‬
‫אלו מהוות תקדים מנחה ולא מחייב‪.‬‬
‫שאלה זו‪ ,‬פנים רבות לה‪ .‬נטל הריצה לבית המשפט הינו כבד ‪ -‬בעלי מניות מיעוט‪,‬‬
‫השרויים באדישות רציונלית‪ ,‬ייחשבו את תוחלת הזכייה שלהם בבית המשפט‬
‫לפני שיפנו אליו‪ ,‬ויעמידו מולה את העלויות הכרוכות בפנייה‪ ,‬ולכן פעמים רבות‬
‫יעדיפו לוותר על הפנייה לבית המשפט‪ ,‬אם בשל העלויות הגבוהות ואם מכיוון‬
‫]‪[53‬‬
‫שההליך אינו משפיע מהותית על רווחתם‪.‬‬
‫קיים גם קושי פסיכולוגי בפנייה לבית המשפט ‪ -‬לא כל בעל מניות ירצה להתנצח‬
‫בבית משפט ולעיתים יעדיף "לספוג" עסקה שלדעתו מנוגדת לטובת החברה‪ ,‬על‬
‫מנת להימנע מעימות זה‪ .‬עניין זה מצטרף‪ ,‬כאמור‪ ,‬למאפיינים קלאסיים של‬
‫]‪[54‬‬
‫אדישות רציונלית של בעלי מניות‪.‬‬
‫בעל השליטה יתומרץ יותר לפנות לבית המשפט‪ ,‬מאחר שהן תוחלת הזכייה שלו‬
‫והן תוחלת הנזק שלו גבוהות יותר משל בעל מניות מיעוט בשאלה אם העסקה‬
‫תעבור או תסוכל‪.‬‬
‫טענות אלו אינן בהכרח נכונות‪ .‬בעלי מניות מיעוט המחזיקים נתח נכבד בחברה‪,‬‬
‫אינם סובלים מאדישות רציונלית‪ ,‬יכולים להיות בעצמם בעלי הון השולטים‬
‫בחברות אחרות‪ ,‬ולהם לא יהיה קושי כלכלי לפנות לבית המשפט‪ .‬בעניין כמיפל‪,‬‬
‫]‪[55‬למשל‪ ,‬בעל מניות המיעוט היה קבוצת ניאופארם‪ ,‬חברה מבוססת בתחום‬
‫מוצרי הרפואה והקוסמטיקה‪ .‬בעל מניות מיעוט כניאופארם המחזיק נתח נכבד‬
‫ממניות החברה (יותר מ‪ )08%-‬לא יתקל באדישות רציונלית‪ ,‬יהיה מוכן להשקיע‬
‫כסף בתביעה בשל תוחלת נזק ורווח גבוהות יחסית‪ ,‬וכן לא יהיה בעל קושי‬
‫פסיכולוגי בין אם בשל היותו בעל ניסיון בתחום‪ ,‬ובין אם בשל נגישותו לייעוץ‬
‫משפטי שוטף‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬ייתכן שהדין צריך להתחשב פחות בבעלי מניות מיעוט הסובלים מאדישות‬
‫רציונלית כלפי ענייני החברה‪ ,‬עד שאינם מוכנים לפנות לבית המשפט כדי לעמוד‬
‫על טובתה‪ ,‬וכי יש להגביל את השפעתם הפוטנציאלית על ענייניה‪.‬‬
‫הדבר מתחדד לאור העובדה‪ ,‬כי מניעת האפשרות מבעל השליטה לפסול בעלי עניין‬
‫אישי שלילי מקרב המיעוט מהווה בפועל הענקת זכות וטו למיעוט על כל‬
‫התקשרות של החברה עם בעל השליטה‪ ,‬בין אם טובה היא לחברה ובין אם‬
‫]‪[56‬‬
‫לאו‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬כפי שמצוין גם בחוות דעתו של פרופ' פרוקצ'יה בעניין תדביק‪ [57],‬ברירת‬
‫המחדל בחוק החברות‪ ,‬הינה שהרוב בחברה נהג כשורה בהחלטתו‪ .‬לפיכך‪ ,‬נטל‬
‫הריצה לבית המשפט ראוי שיוטל על בעלי מניות המיעוט‪ ,‬ועליהם לפנות לבית‬
‫]‪[58‬‬
‫המשפט ולעתור לביטול פסילתם מהצבעה‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫משפט משווה‪ :‬דלוור‬
‫אם נפנה מבטנו למדינת דלוור‪ ,‬שפסיקתה מהווה מוקד משיכה לחברות מכל העולם‪ ,‬נראה‬
‫]‪[59‬‬
‫כי דין דלוור מאפשר לחברה להתנהל ביעילות ומקשה על המנסה לחסום את התנהלותה‪.‬‬
‫השקפת הדין בדלוור רואה בהתנהלות הדירקטוריון‪ ,‬ועדת הביקורת והאסיפה הכללית‬
‫("אורגני החברה ") במסגרת אישור עסקת בעלי עניין‪ ,‬כתקינה אלא אם נטען אחרת על ידי‬
‫בעל מניות‪ [60].‬אורגנים אלו נדרשים לאשר את העסקה ברוב רגיל‪.‬‬
‫]‪[61‬‬
‫לאחר שאורגני החברה אישרו את עסקת בעלי העניין‪ ,‬נטל הריצה לבית המשפט מוטל על‬
‫בעלי מניות המיעוט הטוענים שתנאיה המהותיים של העסקה אינם הוגנים‪ [62].‬כאשר העניין‬
‫מגיע לבית המשפט‪ ,‬מחיל האחרון את כלל ההגינות המלאה ‪The Entire Fairness -‬‬
‫]‪[63‬‬
‫‪,Rule‬‬
‫כלל מחמיר יותר מכלל שיקול הדעת העסקי ‪,The Business Judgment Rule‬‬
‫]‪[64‬‬
‫הנהוג בדרך כלל בדלוור‪.‬‬
‫על פי כלל ההגינות המלאה‪ ,‬מוטל על בעל השליטה הנטל להוכיח בבית המשפט כי העסקה‬
‫הוגנת באופן מלא‪ ,‬אלא אם כן היא עברה ברוב מקרב המיעוט באסיפה הכללית או אם‬
‫אושרה על ידי ועדה מיוחדת המורכבת מדירקטורים עצמאיים בלבד‪ .‬במקרה כזה‪ ,‬יועבר‬
‫]‪[65‬‬
‫נטל ההוכחה שתנאיה המהותיים של העסקה בלתי הוגנים‪ ,‬לבעל מניות המיעוט‪.‬‬
‫אמנם בדלוור מושג של עניין אישי "שלילי" אינו קיים‪ ,‬וממילא לא נמצאו מקרים בהם בעל‬
‫שליטה פסל בעל מניות מיעוט מלהצביע באסיפה‪ ,‬אך יחד עם זאת‪ ,‬מהדברים המצוינים לעיל‬
‫נית ן ללמוד על יחסם של הדין ושל בתי המשפט להחלטות הקשורות לעסקאות בעלי עניין‬
‫שנתקבלו בחשד לניגוד עניינים‪ :‬הפנייה לבית המשפט תהיה לאחר קבלת ההחלטה באורגני‬
‫החברה‪ ,‬ובכללם הצבעת האסיפה הכללית‪ .‬נטל הריצה לבית המשפט מוטל על בעל מניות‬
‫המיעוט המלין על ההחלטה‪ ,‬ונטל ההוכחה מוטל על בעל השליטה‪ ,‬אלא אם העסקה אושרה‬
‫על ידי רוב מקרב המיעוט או על ידי ועדה מיוחדת של דירקטורים בלתי מעורבים‪.‬‬
‫בישראל‪ ,‬בה אומץ לאחרונה על ידי בית המשפט העליון מבחן ההגינות המלאה בהקשר של‬
‫תביעה בטענה של קיפוח בעלי מניות מיעוט‪ [66],‬לנאמר בדין דלוור בהקשר זה ישנה חשיבות‬
‫לא מעטה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬וכפי שהראינו לעיל‪ ,‬גם גישת חוק החברות בישראל הינה‪ ,‬כי הרוב קובע‪ ,‬וכי על‬
‫]‪[67‬‬
‫המיעוט לפנות לבית המשפט במקרה שחש מקופח או עשוק מהחלטות שהעביר הרוב‪.‬‬
‫ה‪ .‬הכרעתנו בנושא‬
‫אנו סבורים‪ ,‬כי השיקול החשוב ביותר מהשיקולים שפורטו לעיל בעניין זה‪ ,‬הוא יכולתה של‬
‫החברה להתנהל ביעילות בקבלת החלטות עצמאית על ידי מנגנוניה ותוך מינימום התערבות‬
‫שיפוטית‪.‬‬
‫אילו יותר לבעל מניות המיעוט החשוד בהיותו בעל עניין אישי שלילי להצביע באסיפה (אם‬
‫לא פסל עצמו מלהצביע)‪ ,‬וכפועל יוצא מכך‪ ,‬ייאלץ בעל השליטה לפנות לבית המשפט בכל‬
‫פעם שבעל מניות החשוד כבעל עניין אישי שלילי יתכוון להצביע באסיפה‪ ,‬הדבר יפגע מאוד‬
‫במנגנוני קבלת ההחלטות בחברה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬הדבר יביא להתדיינויות משפטיות רבות שעלולות להימשך שנים ושסופן לגרום‬
‫לאובדנן של עסקאות מהותיות עבור החברה‪ ,‬שהרי ייתכן כי הצד השני לעסקה לא ימתין‬
‫תקופה ממושכת כל כך עד להכרעה בעניין זה‪ .‬כך למשל‪ ,‬בעניין כמיפל הוגשה תביעה על ידי‬
‫בעלי השליטה ב‪ 00.07.00-‬והחלטה בעניין ניתנה כמעט שנה וחצי אחר כך ב‪ .38.4.03-‬בנוסף‪,‬‬
‫בהליך זה ייתכן שיוגש ערעור לבית המשפט העליון‪ ,‬שעד שתתקבל החלטתו בעניין‪ ,‬עלול‬
‫לעבור זמן רב‪ .‬התמשכות הליכים זו מביאה לכך שיותר משנה וחצי עברו בהן החברה אינה‬
‫]‪[68‬‬
‫יכולה לבצע את העסקה‪ ,‬ועוד היד נטויה‪.‬‬
‫בנוסף יצוין‪ ,‬כ י התמשכות ההליכים והתרחקות המועד המתוכנן לכינוס האסיפה מהכרעת‬
‫בית המשפט יכולות אף לגרום לכך שהכרעת בית המשפט שעלולה להינתן כעבור חודשים‬
‫רבים‪ ,‬תהיה שונה מההכרעה שהייתה מתקבלת אילו העניין היה מוכרע סמוך למועד‬
‫ההצבעה‪ .‬כך בעניין כמיפל‪ ,‬מאז הגשת התביעה השתנו הנסיבות וניאופרם הפכה מתחרה‬
‫ישירה לכמיפל בשיווק מוצרי תינוקות‪ ,‬תחום הרלוונטי לאישור עסקת לונדי שבמחלוקת‪,‬‬
‫רק מה‪ [69],0.7.03-‬כשנה וחודשיים לאחר מועד הגשת התביעה‪ .‬תחרות ישירה זו הייתה אחד‬
‫השיקולים המהותיים ביותר לסיווג ניאופרם כבעלת עניין אישי שלילי‪ ,‬ישיר וגלוי‪ ,‬ולפסול‬
‫אותה מלהצביע באסיפה‪ .‬אילו הכרעת בית המשפט הייתה מתקבלת לפני כן‪ ,‬ייתכן שבית‬
‫המשפט לא היה פוסל את ניאופרם מלהצביע‪.‬‬
‫בשל כל האמור לעיל‪ ,‬אנו מציעים את הפתרון הבא‪ :‬בעל מניות המיעוט יפסול עצמו כבעל‬
‫עניין אישי שלילי אם ירצה בכך‪ .‬אם בעל מניות המיעוט לא פסל עצמו‪ ,‬והחברה סוברת כי‬
‫הוא בעל עניין אישי שלילי‪ ,‬היא תפסול אותו מלהצביע לפני ההצבעה ומבלי שתזדקק לפנות‬
‫לבית המשפט‪ .‬אם בעל מניות המיעוט רוצה לערער על ההחלטה לפסלו‪ ,‬עליו לפנות לבית‬
‫המשפט לאחר ההצבעה‪ .‬אם פנה בעל מניות המיעוט לבית המשפט‪ ,‬יוטל נטל ההוכחה‬
‫שהחלטת החברה לפסול את בעל מניות המיעוט מחמת היותו בעל עניין אישי שלילי הייתה‬
‫מוצדקת‪ ,‬על בעל השליטה‪ ,‬וזאת בהתאם לכלל ההגינות המלאה הדלוורי‪ ,‬שאומץ לאחרונה‪,‬‬
‫כאמור‪ ,‬על ידי בית המשפט העליון‪ .‬היה ונמצא שההחלטה אינה מוצדקת ושהצבעת בעל‬
‫מניות המיעוט לא הייתה נגועה בעניין אישי שלילי‪ ,‬עשוי בית המשפט להגיע לתוצאה לפיה‬
‫לעסקה לא יהיה תוקף על פי סעיפים ‪ 700-708‬לחוק החברות‪ ,‬סוגיה שידה של רשימה זו‬
‫קצרה מלהכיל‪ ,‬ו‪/‬או להטיל הוצאות על בעל השליטה‪ ,‬כפי שיפורט להלן‪.‬‬
‫יצויין ויובהר‪ ,‬כי הפתרון המוצע אינו נדרש לסיווגים הסבוכים שהוצעו בפסיקה‪ ,‬כפי‬
‫שפורטו בחלק הראשון במאמר‪.‬‬
‫אנו סבורים‪ ,‬כי הפתרון המוצע יפשט את הדין‪ ,‬יקל על התנהלותן של חברות ויגביר את‬
‫הוודאות לגורלן של "עסקאות בעלי שליטה"‪.‬‬
‫עלינו לציין‪ ,‬כי איננו מתעלמים מהשאלות הקשות שהעלתה עו"ד דוידה לחמן‪-‬מסר בחוות‬
‫דעתה ובחוות דעתה המשלימה בעניין תדביק‪ ,‬כפי שנידונו לעיל‪ ,‬וביניהן‪:‬‬
‫]‪[70‬‬
‫מדוע להטיל על בעל מניות מיעוט המחזיק פחות מ‪ 7%-‬מהמניות‬
‫את הנטל לפנות לבית‬
‫המשפט‪ ,‬הן בשל עלותה הגבוהה של הפנייה והן בשל אדישותו הרציונלית של בעל מניות‬
‫שכזה‪ ,‬אשר בראש מעיניו מצויה טובת החברה?‬
‫כמו כן‪ ,‬כיצד מתמודדים עם תסריט‪ ,‬בו בעל שליטה המעוניין להעביר החלטה בעסקת בעלי‬
‫עניין ינצל את כוחו לרעה‪ ,‬על מנת להיפטר מהמתנגדים לעסקה וכך תעבור כל עסקת בעלי‬
‫]‪[71‬‬
‫עניין‪ ,‬גם אם היא מאיימת לפגוע בטובת החברה‪.‬‬
‫למרות האמור לעיל‪ ,‬בשל השיקול החשוב שפירטנו‪ ,‬בדבר החשש משימת מקל בגלגלי‬
‫פעילותן של חברות ציבוריות ובתהליך קבלת ההחלטות בהן‪ ,‬אנו סבורים כי פתרוננו עדיף‪.‬‬
‫ה‪ .0‬הצעה לשינוי הדין‬
‫המחלקה הכלכלית התברכה בשופטים בעלי הבנה רבה בתחומי התאגידים וניירות‬
‫הערך‪ ,‬ובעלי כלים מתאימים להכריע בסכסוכים בין בעלי מניות בחברה‪.‬‬
‫לשופטים אלו ניתנה הסמכות הבלעדית להכריע ב‪"-‬עניין כלכלי כמשמעותו בסעיף‬
‫]‪[72‬‬
‫‪40‬ב‪ ,‬שבסמכות בית משפט מחוזי שהוקמה בו מחלקה כלכלית"‪,‬‬
‫וביניהם "עניין‬
‫אזרחי בקשר לזכויות או לחובות של בעלי מניות בחברה ככאלה‪ ,‬המוסדרים בתקנון‬
‫החברה או בחוזה אחר"]‪ - [73‬הגדרה זו כוללת בתוכה גם הכרעה בעניין זכות ההצבעה‬
‫של בעל מניות באסיפה הכללית במקרה בו רוצים לסווגו כבעל עניין אישי‪.‬‬
‫שופטי המחלקה הכלכלית יוכלו להכריע בסכסוך שכזה במהירות‪ ,‬בצורה מושכלת‬
‫ביותר וביעילות המירבית‪ ,‬אך יש להעניק לבית המשפט את הכלים הדיוניים לעשות‬
‫]‪[74‬‬
‫זאת‪:‬‬
‫יש לקבוע כי ניתן להגיש תביעה לבירור סיווג בעל מניות מיעוט כבעל עניין‬
‫]‪[75‬‬
‫אישי שלילי‪ ,‬באמצעות המרצת פתיחה בתביעה לקבלת סעד הצהרתי‪.‬‬
‫יצוין‪ ,‬שהמלצתנו מתחזקת בשל העובדה שפסק דין כמיפל ניתן‪ ,‬כאמור‪ ,‬כמעט שנה‬
‫וחצי לאחר הגשת התביעה כ"תיק אזרחי"‪ ,‬וזאת בניגוד ליתר התיקים שנידונו לעיל‪,‬‬
‫שהוגשו בדרך של המרצת פתיחה והוכרעו בזמן קצר בהרבה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬אנו ממליצים לתחום בחקיקה את ההכרעה בהמרצת פתיחה זו במחלקה‬
‫הכלכלית בסד זמנים של ‪ 38‬יום מעת הגשת התביעה‪ ,‬ועד להכרעת בית המשפט‪.‬‬
‫קביעת זהות בית המשפט‪ ,‬סוג ההליך ותחימת סד הזמנים יוכלו כולם לסייע לייעול‬
‫ההליך‪ ,‬ולהסרת החשש משימת מקלות בגלגלי החלטות החברה הציבורית‪ ,‬המאיים על‬
‫תפקודה התקין ועלול לגרום לאיבוד עסקאות מהותיות לה‪.‬‬
‫במצב עניינים שכזה‪ ,‬אילו הייתה המלצתנו מתקבלת‪ ,‬על דרך של חקיקה ראשית (או‬
‫הסמכה לקבוע תקנות ברוח המוצע) ייתכן שהכרעתנו‪ ,‬בסוגיה המהותית של נטל‬
‫הריצה לבית המשפט הייתה שונה‪ :‬קרי‪ ,‬כי היינו מעבירים את נטל הריצה לבית‬
‫המשפט לבעל השליטה‪ ,‬וקובעים‪ ,‬כי הדיון המשפטי ייערך לפני ההצבעה באסיפה‬
‫וללא צורך בסיווגים עודפים כעניין אישי שלילי רגיל‪/‬מהותי‪ ,‬ישיר‪/‬עקיף‪ ,‬גלוי‪/‬סמוי‪.‬‬
‫שיקולינו הינם כדלקמן‪ :‬בהינתן מצב בו המחלקה הכלכלית תוסמך בחקיקה להכריע‬
‫בשאלות של עניין אישי שלילי לבעל מניות מיעוט‪ ,‬בתוך פרק זמן קצר וקצוב (הצענו ‪38‬‬
‫יום)‪ ,‬כי אז המטוטלת המאזנת בין שיקולי טובת החברה‪ ,‬היכולת לקבל החלטות‬
‫עסקיות והכרעה באספות כלליות והעיקרון של קבלת החלטת הרוב‪ ,‬זולת אם ההחלטה‬
‫נגועה בפגם מהותי‪ ,‬מחד גיסא‪ ,‬לבין זכות ההצבעה‪ ,‬החופשית של בעלי מניות המיעוט‪,‬‬
‫המהווה חלק אינהרנטי של זכות הקניין במניה‪ ,‬מאידך גיסא‪ ,‬תיטה המטוטלת לכיוון‬
‫"זכות הקניין" של בעל המניה‪ ,‬עקרון אי ההגבלה של זכות ההצבעה במניה וחופש‬
‫ההצבעה‪.‬‬
‫תיחום זמן קצוב וקצר להכרעה שיפוטית בסוגיה מקטין באופן מהותי את החשש שמא‬
‫תיפגע מהותית יכולתה של החברה הציבורית לקבל החלטות עסקיות ולהתקשר עם‬
‫צדדים שלישיים (בהם לבעל שליטה עניין אישי כמובן)‪.‬‬
‫ה‪ .7‬כיצד מאזנים את כוחו של בעל השליטה לפסול את בעלי מניות המיעוט?‬
‫היה והצעתנו לשינוי חקיקה לא תתקבל‪ ,‬אנו מציעים מספר פתרונות בניסיון לאזן את‬
‫כוח הפסילה הנתון בידי בעל השליטה ואת עלויות ההתדיינות המוטלות על בעל מניות‬
‫המיעוט‪ .‬אם פסל בעל השליטה את בעל מניות המיעוט כבעל עניין אישי שלילי‪ ,‬בעל‬
‫מניות המיעוט פנה לבית המשפט לאחר ההצבעה ונמצא כי הפסילה הייתה שלא כדין‪,‬‬
‫יוכל בית המשפט לפעול באופן הבא‪:‬‬
‫‪‬‬
‫להטיל הוצאות משפט ריאליות על בעל השליטה במקרה שייקבע כי פסל את בעל‬
‫מניות המיעוט שלא כדין;‬
‫‪‬‬
‫במקרה שנגרם נזק לחברה‪ ,‬לחייב את בעל השליטה להשיב לחברה את הנזק‬
‫]‪[76‬‬
‫שנגרם לה מכיסו‪ ,‬וכן להשיב כל טובת הנאה שקיבל שלא כדין;‬
‫‪‬‬
‫להטיל הוצאות מוגדלות‪-‬עונשיות על בעל השליטה כלפי החברה בשל פסילת‬
‫הצבעתו של בעל מניות המיעוט ללא ביסוס סביר‪ ,‬או קל וחומר‪ ,‬משיקולים זרים‪,‬‬
‫חוסר תום לב‪ ,‬שרירות וכיוצ"ב‪.‬‬
‫אנו רואים כעדיפה את האפשרות לתקן נזק שנגרם לבעל מניה כתוצאה מהדרתו‬
‫מהצבעה שלא כדין על ידי פיצוי‪ ,‬ותיקון נזק לחברה על ידי השבת טובת הנאה‪ ,‬מאשר‬
‫אפשרות פחות עדיפה‪ ,‬לדעתנו‪ ,‬של סכנת איבוד עסקאות‪ ,‬שעשויות להיות חיוניות‬
‫לחברה ושעלולות לגרום לשיתוק מנגנוני קבלת ההחלטות בה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫סיכום‬
‫המחלקה הכלכלית‪ ,‬כבר בשנים המעטות בהן היא פועלת‪ ,‬תרמה רבות לדיני החברות ולדיני‬
‫ניירות הערך‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬וכפי שהראנו לעיל‪ ,‬בשאלת סיווג עניין אישי שלילי של בעלי מניות המיעוט‪ ,‬הלכה‬
‫המחלקה הכלכלית בנתיב סבוך‪ ,‬כאשר יצרה סיווגים רבים ושונים בשאלת העניין האישי‬
‫השלילי‪ ,‬אשר מקשים על תפקודה של חברה ציבורית המבקשת להתקשר בעסקאות בעלי‬
‫עניין‪.‬‬
‫בחלק הראשון של המאמר‪ ,‬סקרנו את הדין בנושא עניין אישי בכלל ועניין אישי שלילי בפרט‪,‬‬
‫והתלבטנו בשאלה‪ ,‬התלבטות שאינה קלה ותוך שאיננו מכריעים בה‪ ,‬האם להכיר בעניין‬
‫אישי שלילי במסגרתו של סעיף ‪ 725‬לחוק החברות? כן הראנו‪ ,‬שעמדת הפסיקה לפיה יש‬
‫להכיר בעניין אישי שלילי במסגרת הנורמטיבית של סעיף ‪ ,725‬אינה נטולת ספקות‪.‬‬
‫לצורך הדיון בחלק השני של המאמר‪ ,‬הנחנו שיש להכיר בעניין אישי שלילי‪ ,‬ודנו בשאלות‪:‬‬
‫האם בעל השליטה רשאי לפסול את בעל מניות המיעוט? האם הדבר ייעשה לפני או אחרי‬
‫ההצבעה? האם הדבר מחייב פניה לערכאות? ועל מי מוטלים נטל הריצה לבית המשפט ונטל‬
‫ההוכחה במקרה של קונפליקט בנושא זה?‬
‫בעניינים אלו הכרענו‪ ,‬כי לבעל השליטה יותר לפסול את בעל מניות המיעוט לפני ההצבעה‬
‫ומבלי שיזדקק לפנות לבית המשפט לשם כך‪ .‬על בעל מניות המיעוט שנפסל מוטל הנטל‬
‫לפנות לבית המשפט לאחר ההצבעה על מנת לקבול על פסילתו‪ .‬בבית המשפט‪ ,‬יוחל כלל‬
‫ההגינות המלאה הדלוורי‪ ,‬שאומץ לאחרונה על ידי בית המשפט העליון‪ ,‬ויוטל על בעל‬
‫השליטה נטל ההוכחה שהחלטת החברה הוגנת‪ .‬היה ונמצא שההחלטה אינה נכונה ושפניית‬
‫בעל מניות המיעוט הייתה מוצדקת‪ ,‬ייתכן שיוכל בית המשפט להגיע לתוצאה לפיה‪ ,‬לעסקה‬
‫לא יהיה תוקף ולהטיל הוצאות ריאליות‪ ,‬ובמקרים מיוחדים גם להטיל הוצאות עונשיות על‬
‫בעל השליטה‪.‬‬
‫בכך‪ ,‬מייתרת הכרעתנו את סבך הסיווגים של עניין אישי שלילי‪ :‬רגיל‪/‬מהותי‪ ,‬ישיר‪/‬עקיף‪,‬‬
‫גלוי‪/‬סמוי‪.‬‬
‫אחר כך המשכנו והצענו הצעה לשינוי הדין‪ ,‬באופן שיעניק למחלקה הכלכלית כלים לפעול‬
‫ביעילות ובמהירות לפתרון סכסוכים בנושא סיווג עניינם האישי השלילי של בעלי מניות‪:‬‬
‫לקבוע כי יש להגיש תביעה לבירור סיווג בעל מניות מיעוט כבעל עניין אישי שלילי באמצעות‬
‫המרצת פתיחה בתביעה לקבלת סעד הצהרתי במחלקה הכלכלית‪ ,‬וכן לתחום את ההחלטה‬
‫בעניין בסד זמנים של ‪ 38‬יום מעת הגשת התביעה ועד להכרעת בית המשפט‪ .‬קבלת הצעתנו‬
‫זו‪ ,‬ייתכן שתצדיק הטלת נטל הריצה לבית המשפט על בעל השליטה‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬וכל עוד לא תתקבל הצעתנו לשינוי הדין‪ ,‬הצענו פתרונות שיאזנו את כוחו של בעל‬
‫השליטה‪ ,‬כתוצאה מסמכותו לפסול בעלי מניות מיעוט כבעלי עניין אישי שלילי לפני‬
‫ההצבעה‪ ,‬וללא היזקקות לבית המשפט‪.‬‬
‫]‪.[1‬‬
‫המחברים הינם ממשרד עוה"ד יורם ל‪ .‬כהן‪ ,‬אשלגי אשל‪ .‬עו"ד יורם ל‪ .‬כהן הינו השותף‬
‫המנהל וראש התחומים‪ :‬חברות‪ ,‬הסכמים מסחריים ושוק ההון‪ .‬עו"ד אלעד טרביס (טריויס)‬
‫הינו עורך דין במחלקת ההגבלים העסקיים‪ .‬עו"ד פיני שריקי הינו עורך דין בתחומים‬
‫חברות‪ ,‬הסכמים מסחריים ושוק ההון במשרד‪.‬‬
‫]‪.[2‬‬
‫ה"פ ‪ 00010-85-07‬מלם‪-‬תים בע"מ נ' ליפשס ואח' (‪ ,)0.2.03‬אתר תאגידים‪:‬‬
‫‪( www.taagidim.co.il‬להלן‪" :‬אתר תאגידים") (להלן‪" :‬עניין מלם‪-‬תים")‪.‬‬
‫]‪.[3‬‬
‫נוסחו של סעיף ‪ )4(728‬הינו כדלקמן‪:‬‬
‫"עסקה חריגה של חברה ציבורית עם בעל השליטה בה או עסקה חריגה של חברה‬
‫ציבורית עם אדם אחר שלבעל השליטה יש בה עניין אישי‪ ,‬לרבות הצעה פרטית שלבעל‬
‫השליטה יש בה עניין אישי; וכן התקשרות של חברה ציבורית עם בעל השליטה בה או‬
‫עם קרובו‪ ,‬במישרין או בעקיפין‪ ,‬לרבות באמצעות חברה שבשליטתו‪ ,‬לעניין קבלת‬
‫שירותים בידי החברה וכן אם הוא גם נושא משרה בה ‪ -‬באשר לתנאי כהונתו והעסקתו‪,‬‬
‫ואם הוא עובד החברה ואינו נושא משרה בה ‪ -‬באשר להעסקתו בחברה‪".‬‬
‫]‪.[4‬‬
‫נוסחו של סעיף ‪ 725‬הינו כדלקמן‪:‬‬
‫"(א) עסקה שמתקיים בה האמור בסעיף ‪ )4(072‬טעונה אישורם של אלה בסדר הזה‪:‬‬
‫(‪)1‬‬
‫ועדת הביקורת‪ ,‬ובעסקה באשר לתנאי כהונה והעסקה – ועדת התגמול;‬
‫(‪)0‬‬
‫הדירקטוריון;‬
‫(‪)3‬‬
‫האסיפה הכללית‪ ,‬ובלבד שיתקיים אחד מאלה‪:‬‬
‫(א)‬
‫במנין קולות הרוב באסיפה הכללית ייכללו רוב מכלל קולות בעלי‬
‫המניות שאינם בעלי עניין אישי באישור העסקה‪ ,‬המשתתפים‬
‫בהצבעה; במנין כלל הקולות של בעלי המניות האמורים לא יובאו‬
‫בחשבון קולות הנמנעים;‬
‫(ב)‬
‫סך קולות המתנגדים מקרב בעלי המניות האמורים בפסקת משנה (א)‬
‫לא עלה על שיעור של שני אחוזים מכלל זכויות ההצבעה בחברה‪".‬‬
‫]‪.[5‬‬
‫במסגרת תיקון ‪ 01‬לחוק החברות הומרה הדרישה לשליש מקולות בעלי המניות שאינם‬
‫בעלי עניין אישי בדרישה לרוב מקולות בעלי מניות אלה‪ ,‬ושיעור המתנגדים המותר הועלה‬
‫מאחוז אחד לשניים‪.‬‬
‫]‪.[6‬‬
‫ה"פ (מחוזי‪-‬י‪-‬ם) ‪ 2731-85-00‬גולדפון בע"מ נ' ב‪ .‬יאיר חברה קבלנית לעבודות בניה ‪1822‬‬
‫בע"מ (‪ ,)00.0.00‬אתר תאגידים‪ ,‬פס' ‪ 01-00‬לפסק הדין (להלן‪" :‬עניין גולדפון")‪.‬‬
‫]‪.[7‬‬
‫נוסחם של סעיפים ‪ 013-017‬הינו כדלקמן‪:‬‬
‫"‪( .180‬א) בעל מניה ינהג בהפעלת זכויותיו ובמילוי חובותיו כלפי החברה וכלפי בעלי‬
‫המניות האחרים בתום לב ובדרך מקובלת‪ ,‬ויימנע מניצול לרעה של כוחו‬
‫בחברה‪ ,‬בין השאר‪ ,‬בהצבעתו באסיפה הכללית ובאסיפות סוג‪ ,‬בענינים האלה‪:‬‬
‫(‪)1‬‬
‫שינוי התקנון;‬
‫(‪)0‬‬
‫הגדלת הון המניות הרשום;‬
‫(‪)3‬‬
‫מיזוג;‬
‫(‪)4‬‬
‫אישור פעולות ועסקאות הטעונות אישור האסיפה הכללית לפי הוראות‬
‫סעיפים ‪ 022‬ו‪ 062-‬עד ‪;072‬‬
‫(ב)‬
‫בעל מניה יימנע מלקפח בעלי מניות אחרים‪.‬‬
‫(ג) על הפרת הוראות סעיפים קטנים (א) ו‪(-‬ב) יחולו הדינים החלים על הפרת‬
‫חוזה‪ ,‬בשינויים המחויבים‪ ,‬ועל הפרת הוראת סעיף קטן (ב)‪ ,‬יחולו גם הוראות‬
‫סעיף ‪ ,181‬בשינויים המחויבים‪.‬‬
‫‪.183‬‬
‫(א) על המפורטים להלן מוטלת החובה לפעול בהגינות כלפי החברה‪:‬‬
‫(‪)1‬‬
‫בעל השליטה בחברה;‬
‫(‪ )0‬בעל מניה היודע שאופן הצבעתו יכריע בעניין החלטת אסיפה כללית או‬
‫אסיפת סוג של החברה;‬
‫(‪)3‬‬
‫בעל מניה שלפי הוראות התקנון יש לו כוח למנות או למנוע מינוי של‬
‫נושא משרה בחברה או כוח אחר כלפי החברה‪.‬‬
‫(ב)‬
‫על הפרת חובת הגינות יחולו הדינים החלים על הפרת חוזה‪ ,‬בשינויים‬
‫המחויבים‪ ,‬בשים לב למעמדם בחברה של המנויים בסעיף קטן (א)‪".‬‬
‫]‪.[8‬‬
‫עניין גולדפון‪ ,‬ה"ש ‪ 1‬לעיל‪ ,‬פס' ‪.71‬‬
‫]‪.[9‬‬
‫עדי זלצמן‪ ,‬קרן אלגרבלי גולדמן "האבולוציה של המונח "עניין אישי"‪ ,‬תאגידים ח‪,37 4/‬‬
‫‪ 34‬ואתר תאגידים (להלן‪" :‬זלצמן ואלגרבלי גולדמן‪ ,‬האבולוציה"); ראו גם ע"פ ‪,3010/84‬‬
‫ערד השקעות ופיתוח תעשיה בע"מ נ' מדינת ישראל (‪ ,)7.1.85‬אתר תאגידים‪ ,‬פס' ‪ 40‬לפסק‬
‫דינו של השופט ריבלין (להלן‪" :‬עניין ערד")‪.‬‬
‫]‪.[10‬‬
‫השוו גם‪ :‬זלצמן ואלגרבלי‪" ,‬האבולוציה" מאמר בה"ש הקודמת‪ ,‬בעמוד ‪.37‬‬
‫]‪.[11‬‬
‫עניין ערד‪ ,‬ה"ש ‪ 1‬לעיל‪ ,‬פס' ‪ 41‬לפסק דינו של השופט ריבלין‪.‬‬
‫]‪.[12‬‬
‫""עניין אישי" באסיפה הכללית של החברה" (חוות דעת של פרופ' אוריאל פרוקצ'יה‪,‬‬
‫‪ ,08.00.7800‬בפס' ‪( 03‬להלן‪" :‬פרוקצ'יה‪ ,‬חו"ד ראשונה")‬
‫]‪.[13‬‬
‫עניין ערד‪ ,‬ה"ש ‪ 1‬לעיל‪ ,‬פס' ‪ 58‬לפסק דינו של השופט ריבלין‪.‬‬
‫]‪.[14‬‬
‫הדברים אוזכרו בזלצמן ואלגרבלי גולדמן "האבולוציה"‪ ,‬מאמר בה"ש ‪ 1‬לעיל‪ ,‬בעמוד ‪;31‬‬
‫ראו בעניין זה את מאמרו של דוד האן "נקי יהיה מביתו‪ :‬עניין אישי באישור עסקה של‬
‫חברה" הפרקליט מט ‪( 11 ,13‬התשס"ז) (להלן‪" :‬ד‪ .‬האן "נקי יהיה מביתו"); כן ראו אירית‬
‫חביב סגל דיני חברות‪ ,‬בעמודים ‪.)7882( 510-512‬‬
‫]‪.[15‬‬
‫ד‪ .‬האן "נקי יהיה מביתו"‪ ,‬מאמר בה"ש הקודמת‪ ,‬בעמוד ‪.083‬‬
‫]‪.[16‬‬
‫עניין ערד‪ ,‬ה"ש ‪ 1‬לעיל‪ ,‬פס' ‪ 78‬לפסק הדין של השופט ריבלין‪.‬‬
‫]‪.[17‬‬
‫עניין גולדפון‪ ,‬ה"ש ‪ 1‬לעיל‪ ,‬פס' ‪ 02‬לפסק הדין‪.‬‬
‫]‪.[18‬‬
‫עניין גולדפון‪ ,‬ה"ש ‪ 1‬לעיל‪ ,‬פס' ‪ 02‬לפסק הדין‪.‬‬
‫]‪.[19‬‬
‫שם‪ ,‬פס' ‪ 30‬לפסק הדין‪.‬‬
‫]‪.[20‬‬
‫"עניין אישי שלילי"‪ ,‬הגורם המוסמך לפסול קולו של בעל מניות המצביע נגד אישור‬
‫עסקה עם בעל שליטה‪ ,‬והמבחנים לפסילת קולו של בעל מניות המצביע נגד עסקה עם בעל‬
‫שליטה" (עמדת רשות ניירות ערך‪ ,‬מרץ ‪ ,)7807‬פס' ‪.2-1‬‬
‫]‪.[21‬‬
‫ההדגשה אינה במקור‪ ,‬כאן ובכל מקום אחר במאמר‪ ,‬אלא אם צוין אחרת‪.‬‬
‫]‪.[22‬‬
‫מוטי ימין ואמיר וסרמן תאגידים וניירות ערך ‪.)7881( 141-140‬‬
‫]‪.[23‬‬
‫ה"פ (תל‪-‬אביב‪-‬יפו) ‪ 44118-07-00‬איי אי אל ישראל אקוויטי בע"מ נ' תדביק בע"מ ואח'‬
‫(‪ ,)08.0.07‬אתר תאגידים (להלן‪" :‬עניין תדביק")‪ ,‬פס' ‪ 32‬לפסק הדין‪.‬‬
‫]‪.[24‬‬
‫]‪.[25‬‬
‫שם‪.‬‬
‫ה"פ ‪ 141-07-07‬נפקו סטאר בע"מ נ' קרל גאוס בע"מ ואח' (‪ ,)30.0.03‬אתר תאגידים‬
‫(להלן‪" :‬עניין נפקו סטאר")‪.‬‬
‫]‪.[26‬‬
‫עניין מלם‪-‬תים‪ ,‬ה"ש ‪ 7‬לעיל‪.‬‬
‫]‪.[27‬‬
‫ת"א (ת"א) ‪ 00372-07-00‬כמיפל בע"מ נ' ניאופרם השקעות ‪ 1866‬בע"מ (‪ ,)38.4.03‬אתר‬
‫תאגידים (להלן‪" :‬עניין כמיפל")‪.‬‬
‫]‪.[28‬‬
‫סעיף ‪11‬לו לפקודת החברות [נוסח חדש]‪ ,‬תשמ"ג‪( 0103-‬כפי שהייתה בתוקף מתשמ"ג‪-‬‬
‫‪ 0103‬ועד יום ביטולה בתשנ"ט)‪.‬‬
‫]‪.[29‬‬
‫ראו למשל‪ :‬פרוטוקול ועדת החוקה‪ ,‬חוק ומשפט‪ ,‬הכנסת ה‪ 0( 04-‬באוקטובר ‪.)0110‬‬
‫]‪.[30‬‬
‫ראו גם פרוקצ'יה‪ ,‬חו"ד ראשונה‪ ,‬ה"ש ‪ 07‬לעיל‪ ,‬בפס' ‪.38‬‬
‫]‪.[31‬‬
‫אסף חמדני ושרון חנס‪"" ,‬לא" לטיהור האסיפה הכללית" גלובס‪-‬דעות‪,0.7.7807 ,‬‬
‫‪http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000723165.‬‬
‫]‪.[32‬‬
‫עניין גולדפון‪ ,‬ה"ש ‪ 1‬לעיל‪ ,‬פס' ‪ 71-74‬לפסק הדין‪.‬‬
‫]‪.[33‬‬
‫עניין גולדפון‪ ,‬שם‪ ,‬פס' ‪ 71‬לפסק הדין‪.‬‬
‫]‪.[34‬‬
‫עניין תדביק‪ ,‬ה"ש ‪ 73‬לעיל‪ ,‬פס' ‪ 30‬לפסק הדין‪.‬‬
‫]‪.[35‬‬
‫עניין נפקו סטאר‪ ,‬ה"ש ‪ 75‬לעיל‪ ,‬פס' ‪ 35-30‬לפסק הדין‪.‬‬
‫]‪.[36‬‬
‫בעניין כמיפל בעלת מניות המיעוט (ניאופרם) הייתה מתחרה בחברה בה היא מחזיקה‬
‫(כמיפל)‪ .‬העסקה שאישורה עמד על הפרק‪ ,‬הינה עסקה בין כמיפל לבין חברת לונדי‪ ,‬אשר‬
‫בעל השליטה בכמיפל מחזיק בה החזקה מהותית‪ .‬כמיפל טענה‪ ,‬כי לניאופרם יש עניין אישי‬
‫שלילי בעסקה ועל כן אין לספור את קולה של האחרונה בהצבעה על עסקת לונדי‪ .‬לטענת‬
‫ניאופרם‪ ,‬לא די להצביע על תחרות בין החברות כדי להוכיח כי היא נגועה בעניין אישי‬
‫שלילי‪ ,‬אלא יש להוכיח כי התחרות היא זו שהביאה את ניאופרם להצביע נגד העסקה‪.‬‬
‫]‪.[37‬‬
‫עניין כמיפל‪ ,‬ה"ש ‪ 72‬לעיל‪ ,‬פס' ‪ 50‬לפסק הדין‪.‬‬
‫]‪.[38‬‬
‫עניין כמיפל‪ ,‬שם‪ ,‬פס' ‪ 14‬לפסק הדין‪.‬‬
‫]‪.[39‬‬
‫עניין תדביק‪ ,‬ה"ש ‪ 73‬לעיל‪ ,‬פס' ‪ 44‬לפסק הדין; הפסיקה בעניין נפקו סטאר הייתה דומה‬
‫לזו בעניין תדביק‪ ,‬ולכן לא ראינו לנכון לחזור על הנאמר בעניין‪.‬‬
‫]‪.[40‬‬
‫עניין גולדפון‪ ,‬ה"ש ‪ 1‬לעיל‪ ,‬פס' ‪ 72-75‬לפסק הדין‪.‬‬
‫]‪.[41‬‬
‫עניין כמיפל‪ ,‬ה"ש ‪ 72‬לעיל‪ ,‬פס' ‪ 11-28‬לפסק הדין‪.‬‬
‫]‪.[42‬‬
‫עניין מלם‪-‬תים‪ ,‬ה"ש ‪ 7‬לעיל‪ ,‬פס' ‪ 71‬ו ‪ 37-‬לפסק הדין‪.‬‬
‫]‪.[43‬‬
‫עניין כמיפל‪ ,‬ה"ש ‪ 72‬לעיל פס' ‪ 18‬לפסק הדין‪.‬‬
‫]‪.[44‬‬
‫פרוקצ'יה‪ ,‬חו"ד ראשונה; ה"ש ‪ 07‬לעיל‪" ,‬הערות נוספות בשאלת אישור תנאי העסקתו‬
‫של אילן דרורי בחברתכם" (חוות דעת של פרופ' אוריאל פרוקצ'יה‪ 38 ,‬בנובמבר ‪( )7800‬להלן‪:‬‬
‫"פרוקצ'יה‪ ,‬חו"ד משלימה"); "סיווגו של בעל מניות כבעל עניין אישי באישור תנאי כהונתו‬
‫והעסקתו של בעל השליטה בחברת תדביק" (חוות דעת של עו"ד דוידה לחמן‪-‬מסר‪70 ,‬‬
‫בנובמבר ‪( )7800‬להלן‪" :‬לחמן‪-‬מסר‪ ,‬חו"ד ראשונה"); "התייחסותי לתגובתו פרופ'‬
‫פרוקצ'יה" (חוות דעת של עורכת דין דוידה לחמן‪-‬מסר‪ 2 ,‬בדצמבר ‪( )7800‬להלן‪" :‬לחמן‪-‬‬
‫מסר‪ ,‬חוו"ד משלימה")‪.‬‬
‫]‪.[45‬‬
‫לחמן‪-‬מסר‪ ,‬חו"ד משלימה‪ ,‬שם‪ ,‬בפס' ‪.1‬‬
‫]‪.[46‬‬
‫עניין תדביק‪ ,‬ה"ש ‪ 73‬לעיל‪ ,‬פס' ‪ 42-45‬לפסק הדין‪.‬‬
‫]‪.[47‬‬
‫עניין גולדפון‪ ,‬ה"ש ‪ 1‬לעיל‪ ,‬פס' ‪ 73‬לפסק הדין; לחמן‪-‬מסר‪ ,‬חו"ד משלימה‪ ,‬ה"ש ‪ 44‬לעיל‪,‬‬
‫בפס' ‪.30‬‬
‫]‪.[48‬‬
‫פרוקצ'יה‪ ,‬חו"ד ראשונה‪ ,‬ה"ש ‪ 07‬לעיל‪ ,‬פס' ‪.75‬‬
‫]‪.[49‬‬
‫עניין כמיפל‪ ,‬ה"ש ‪ 72‬לעיל‪ ,‬פס' ‪ 71‬לפסק הדין‪.‬‬
‫]‪.[50‬‬
‫עניין גולדפון‪ ,‬ה"ש ‪ 1‬לעיל‪ ,‬פס' ‪ 70‬לפסק הדין‪.‬‬
‫]‪.[51‬‬
‫כך למשל בעניין כמיפל‪ ,‬ה"ש ‪ 72‬לעיל‪ ,‬פס' ‪ 11‬לפסק הדין‪.‬‬
‫]‪.[52‬‬
‫פרוקצ'יה‪ ,‬חו"ד ראשונה‪ ,‬ה"ש ‪ 07‬לעיל‪ ,‬בפס' ‪ ;28‬ס' ‪ 78‬לחוק יסוד‪ :‬השפיטה‪ ,‬ס"ח‬
‫התשמ"ד ‪.20‬‬
‫]‪.[53‬‬
‫משה בר ניב "בתי משפט" הגישה הכלכלית למשפט ‪( 0030 ,0033‬אוריאל פרוקצ'יה עורך‪,‬‬
‫‪ ;) 7807‬המאמר מתייחס לעלויות הבירור והאכיפה של הדין‪ ,‬אך אותם דברים תקפים גם‬
‫בענייננו; אוריאל פרוקצ'יה "תאגידים" הגישה הכלכלית למשפט ‪( 007 ,250‬אוריאל‬
‫פרוקצ'יה עורך‪( )7807 ,‬להלן‪" :‬פרוקצ'יה "תאגידים"")‪.‬‬
‫]‪.[54‬‬
‫פרוקצ'יה "תאגידים"‪ ,‬שם‪ ,‬עמודים ‪.008-081‬‬
‫]‪.[55‬‬
‫עניין כמיפל‪ ,‬ה"ש ‪ 72‬לעיל‪ ,‬פס' ‪ 0-1‬לפסק הדין‪.‬‬
‫]‪.[56‬‬
‫פרוקצ'יה‪ ,‬חו"ד ראשונה‪ ,‬ה"ש ‪ 07‬לעיל‪ ,‬פס' ‪.1‬‬
‫]‪.[57‬‬
‫שם‪ ,‬פס' ‪.24-25‬‬
‫]‪.[58‬‬
‫כך למשל‪ :‬לפי סעיף ‪ 55‬הנטל על הטוען לפעולה חורגת מהרשאה המנוגדת לטובת החברה‬
‫על ידי הנהלת החברה הוא על בעל המניה המתנגד לפעולתה‪ ,‬או על החברה עצמה‪ ,‬ולא מוטל‬
‫על הנהלת החברה לפנות לבית המשפט על מנת לאשר פעולה זאת; בנוסף‪ ,‬סעיף ‪ 13‬לחוק‬
‫החברות מאפשר לדירקטוריון לכנס אסיפה מיוחדת על פי החלטתו‪ ,‬וכן לדרישת דירקטור‬
‫או בעל מניה בעל שיעור אחזקה מסוים‪ .‬מקום בו לא כינס הדירקטוריון אסיפה לבקשת‬
‫דירקטור או בעל מניה‪ ,‬רשאי הדורש לפנות לבית המשפט בבקשה שיורה על כינוס האסיפה‬
‫לפי סעיף ‪ 15‬לחוק החברות‪ ,‬ולא נדרש מהנהלת החברה לתת הסברים לבית המשפט מדוע‬
‫היא אינה מכנסת אסיפה כללית; בנוסף‪ ,‬לפי סעיף ‪ 01‬לחוק החברות‪ ,‬הכרזה על החלטת‬
‫יושב ראש אסיפה הינה ראיה לכאורה לאמור בה – ברירת המחדל היא תקינות מעשי‬
‫החברה‪ ,‬ולפי סעיף ‪ 10‬רשאי בית המשפט לאחר פניית בעל מניות להורות על ביטול החלטה‬
‫שאינה מקיימת את תנאי החוק או התקנון‪ ,‬ואין כל דרישה שהנהלת החברה תעשה זאת‬
‫מיוזמתה; בפרוקצ'יה‪ ,‬חו"ד ראשונה בפס' ‪ ,25‬ה"ש ‪ 07‬לעיל‪ ,‬מפורטות דוגמאות נוספות‬
‫המראות שברירת המחדל היא שהחלטת החברה תקינה‪ ,‬אך יד רשימה זו קצרה מלהכילן‪.‬‬
‫]‪.[59‬‬
‫פרוקצ'יה‪ ,‬חו"ד ראשונה‪ ,‬ה"ש ‪ 07‬לעיל‪ ,‬פס' ‪.20‬‬
‫]‪.[60‬‬
‫שם‪ ,‬פס' ‪.00‬‬
‫]‪.[61‬‬
‫‪Edward P. Welch, Andrew J. Turezyn and Robert S. Saunders (Ed.), Folk on‬‬
‫‪the Delaware General Corporation Law, vol. 1, §151.5.3 (5th ed. 2006 & Supp.‬‬
‫‪( 2012-2).‬להלן‪ Folk )"Folk on the Delaware General Corporation Law" :‬מפנה‬
‫אל ‪ ;Williams v. Geier, 671 A.2d 1368, (Del. 1996) 1382‬אישורו של רוב מקרב‬
‫המיעוט‪ ,‬אינו הכרחי על מנת שהעסקה תעבור‪ ,‬אך הדבר עשוי לסייע להעביר את נטל‬
‫ההוכחה בבית המשפט לבעלי מניות המיעוט‪ ,‬אם אלו יקראו תגר על ההחלטה‪ ,‬כפי שיצויין‬
‫בהמשך‪.‬‬
‫]‪.[62‬‬
‫‪ ,Folk on the Delaware General Corporation Law, Ibid.‬שם‪.‬‬
‫]‪.[63‬‬
‫כלל ההגינות המלאה‪ :The Entire Fairness Doctrine/‬כאשר בעל שליטה בחברה‬
‫עומד משני צדי העסקה (עסקת בעלי עניין)‪ ,‬בוחן בית המשפט בדלוור את השאלות הבאות‬
‫כחלק ממכלול‪ :‬א) ‪ :Fair Price‬האם מחיר העסקה הוגן? מה היו השיקולים הכלכליים‬
‫והפיננסים של העסקה‪ ,‬כולל‪ :‬ערך שוק‪ ,‬הכנסות‪ ,‬פוטנציאל‪ ,‬ועניינים אחרים המשפיעים על‬
‫ערך מניות החברה? ב) ‪ :Fair Dealing‬מהו תזמון העסקה? מי יזם אותה? כיצד היא‬
‫הובנתה?‪ ,‬כיצד נישאה וניתנה? כיצד הוצגה לדירקטוריון? וכיצד אישורי בעלי המניות‬
‫והדירקטורים הושגו? לפרטים נוספים ראו‪Weinberger v. UOP, Inc., 457 A.2d at :‬‬
‫‪.711‬‬
‫]‪.[64‬‬
‫להרחבה בנושא כלל שיקול הדעת העסקי ראו‪Gagliardi v. Trifoods International, :‬‬
‫‪ ;Inc. 683 A.2d 1049; Smith v. Van Gorkom, 488 A.2d 858‬בעניין זה יצויין‪ ,‬כי‬
‫לאחרונה‪ ,‬פסק ה‪ ,Court of Chancery -‬בהחלטה חדשנית‪ ,‬בנוגע לעסקת מיזוג שבעל‬
‫השליטה היה צד לה‪ ,‬כי כאשר עסקת בעל שליטה אושרה על ידי רוב מקרב המיעוט באסיפה‬
‫הכללית‪ ,‬בעת שהמיעוט שהצביע באסיפה מיודע לגבי פרטי העסקה וקיבל החלטתו בצורה‬
‫עצמאית וללא כפיית אדם אחר וכן וכתנאי מצטבר‪ ,‬העסקה אושרה על ידי ועדה מיוחדת‬
‫המורכבת מדירקטורים עצמאיים בלבד החופשיים להצביע בניגוד לדעת בעל השליטה‬
‫ושעומדים בחובת הזהירות שלהם‪ ,‬יוחל כלל שיקול הדעת העסקי ולא כלל ההגינות המלאה‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬אם התקבלו הן אישורי האסיפה והן אישורי הדירקטורים באופן זה‪ ,‬בית המשפט לא‬
‫יבחן את הגינותה של העסקה וידחה את התביעה‪ ,‬אלא אם תנאי העסקה היו כל כך‬
‫קיצוניים עד שאדם הגיוני הפועל בתום לב לא היה מעלה על דעתו שתנאיה הוגנים למיעוט;‬
‫להרחבה בעניין זה ראו‪In re MFW Shareholders Litigation, C.A. No. 6566–CS :‬‬
‫)‪( 1, 65 (Del. Ch. May 29, 2013‬פורסם באתר‪)GCL - Global Comparative Law :‬‬
‫]‪.[65‬‬
‫אסף חמדני ושרון חנס‪" ,‬הגינות מלאה? בעלי שליטה‪ ,‬חובות הדירקטוריון וביקורת‬
‫שיפוטית" משפט ועסקים ט ‪( 20 ,25‬ספטמבר ‪Kahn v. Lynch Communication ;)7880‬‬
‫)‪(Del.Sys., 638 A.2d 1110 1994‬‬
‫]‪.[66‬‬
‫ע"א ‪" 7200/81‬גדיש" קרנות תגמולים בע"מ נ' אלסינט בע"מ (‪ ,)70.5.07‬אתר תאגידים‪,‬‬
‫פס' ‪ 48‬לפסק דינה של השופטת בייניש‪.‬‬
‫]‪.[67‬‬
‫פרוקצ'יה‪ ,‬חו"ד ראשונה‪ ,‬ה"ש ‪ 07‬לעיל‪ ,‬פס' ‪.27‬‬
‫]‪.[68‬‬
‫עניין כמיפל‪ ,‬ה"ש ‪ 72‬לעיל‪ ,‬פס' ‪ 14 ,07‬לפסק הדין‪.‬‬
‫]‪.[69‬‬
‫שם‪ ,‬פס' ‪ 00‬לפסק הדין‪.‬‬
‫]‪.[70‬‬
‫לחמן‪-‬מסר‪ ,‬חו"ד משלימה‪ ,‬ה"ש ‪ 44‬לעיל‪ ,‬פס' ‪.5‬‬
‫]‪.[71‬‬
‫ראו ה"ש ‪ 44‬לעיל‪ :‬לחמן‪-‬מסר‪ ,‬חו"ד ראשונה‪ ,‬פס' ‪ ;73 ,70-78‬לחמן‪-‬מסר‪ ,‬חו"ד‬
‫משלימה‪ ,‬בפס' ‪.1‬‬
‫]‪.[72‬‬
‫סעיף ‪47‬ה(א)(‪ )0‬לחוק בתי המשפט [נוסח משולב]‪ ,‬התשמ"ד‪.0104-‬‬
‫]‪.[73‬‬
‫סעיף ‪47‬ב(א)(‪ )3‬לחוק בתי המשפט [נוסח משולב]‪ ,‬התשמ"ד‪.0104-‬‬
‫]‪.[74‬‬
‫גם בעניין תדביק‪ ,‬ה"ש ‪ 73‬לעיל‪ ,‬פס' ‪ ,57‬נאמר שזאת בדיוק הסיבה להקמת המחלקה‬
‫הכלכלית‪ .‬אנו מסכימים עם דברים אלו‪ ,‬אך סוברים שיש לסייע לבית המשפט להתייעל‬
‫ולתת לו את הכלים הדיוניים הנדרשים‪ ,‬לשם תפקוד מיטבי‪.‬‬
‫]‪.[75‬‬
‫על פי סעיף ‪ 753‬לתקנות סדר הדין האזרחי‪ ,‬תשמ"ד‪.0104-‬‬
‫]‪.[76‬‬
‫פרוקצ'יה‪ ,‬חו"ד משלימה‪ ,‬ה"ש ‪ 07‬לעיל‪ ,‬פס' ‪.05‬‬