‫בס"ד‬ ‫משכנתאות בנקאיות לכל מטרה בכל הארץ‬ ‫הותיקים והמנוסים ביותר‬ ‫פתרון לכל‬ ‫בעיה‬ ‫לבעלי משקים‬ ‫ברי רשות‪-‬נחלות‬ ‫אפשרות למשכנתאות גישור‬ ‫שירות אמין‬ ‫דיסקרטיות מובטחת‬ ‫פתרון למוגבלים ומעוקלים‬ ‫בתנאים מיוחדים למושבים‬ ‫ליווי צמוד ותוכניות עסקיות לפיתוח הכנסות מהמשק‬ ‫אייל ייעוצים בע"מ טל'‪ 04-8343643 :‬פקס‪04-8246191 :‬‬ ‫ישיר לאייל‪050-7800200 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫שבועון המושבים וההתיישבות הכפרית ‪ ‰‬מס' ‪ 30 ‰ 685‬ביוני ‪ ‰ 2011‬כ"ח בסיון תשע"א‬ ‫חגיגה בכפר‬ ‫בתחילת החודש התכנסו חברי ותושבי כפר סירקין ומאות אורחים כדי לצפות במופע‬ ‫אור־קולי שהיה שיאו של פעילויות יובל ה־‪ 75‬של המושב ˆ עמ' ‪18‬‬ ‫ג’ון דיר ‪ -‬הירוקים שלא נגמרים‬ ‫סדרת הרכבים התפעולים‬ ‫במחיר מבצע‬ ‫החל מ‪₪ 33,000 -‬‬ ‫‪+‬מע”מ‬ ‫י‪.‬קמחי‬ ‫בע”מ יבואן בלעדי‬ ‫טרקטור משא‬ ‫גיטורים מסדרת ‪ HPX‬דיזל‬ ‫הזרקה ישירה ‪4*4‬‬ ‫כפר הנגיד טל’‪08-9439294 ,08-9421120 :‬‬ ‫פקס‪ ,08-9421119 :‬נייד ‪ -‬יוסי‪ ,050-8575530 :‬יובל‪050-8575535 :‬‬ ‫חדרה אזור תעשיע צפוני רפי‪04-6211142 ,050-8575534 :‬‬ ‫מכתבים‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫אוהבים לכתוב?‬ ‫שלום עם ארצנו‬ ‫הקטנה‬ ‫אוהבים לכתוב ומוכנים להשתתף ביציקת תוכן‬ ‫חדש ל"קו למושב"? אם התשובה חיובית‪ ,‬אתם‬ ‫מוזמנים ליצור איתנו קשר‬ ‫‪ /‬גידי מגן‬ ‫"קו‬ ‪‭‬למושב"‬ ‪‭‬פושט‬ ‪‭‬ולובש‬ ‪‭‬צורה‮‪.‬‬ ‫‬‪‬‭‬בלבושו‬ ‪‭‬החדש‬ ‪‭‬ייכתב" ‬קו‬ ‪‭‬למושב‪‭‬‮"‬‬ ‫‬בעיקר‬ ‪‭‬מתוך‬ ‪‭‬המושבים‮‪ ‬,‬ובידי‬ ‪‭‬חברי‪‭‬‬ ‫‬מושבים‬ ‪‭‬ותושבי‬ ‪‭‬ההרחבות‮‪ ‬.‬אנו‪‭‬‬ ‫‬מעוניינים‬ ‪‭‬בכותבי‬ ‪‭‬טורים‬ ‪‭‬ובמחברי‪‭‬‬ ‫‬כתבות‬‪‭‬‮‪‬ ,‬המאמינים‬ ‪‭‬כי‬ ‪‭‬יש‬ ‪‭‬להם‪‭‬‬ ‫‬מה‬ ‪‭‬להגיד ומוכנים‬ ‪‭‬לכתוב‬ ‪‭‬ל‮"קו‪‭‬‬ ‫‬למושב‮" בתחום‬ ‪‭‬הקרוב‬ ‪‭‬ללבם‮‪.‬‬ ‫‬‪‬‭‬אפשר‬ ‪‭‬לכתוב‬ ‪‭‬על‬ ‪‭‬נושאים‬ ‪‭‬כמו‪‭‬‬ ‫‬תרבות‮‪ ‬,‬ספרות‬‪‭‬‮‪ ‬,‬אמנות‬‪‭‬‮‪ ‬,‬נוער‬‪‭‬‮‪‬,‬‬ ‫ספורט‬‪‭‬‮‪ ‬,‬יחסי‬ ‪‭‬אגודות‮‪‬-‬הרחבות‬‪‭‬‮‪‬,‬‬ ‫נושאים‬ ‪‭‬משפטיים‬‪‭‬‮‪ ‬,‬כלכלה‮‪‬,‬‬ ‫פוליטיקה‬‪‭‬‮‪ ‬,‬הגיל‬ ‪‭‬השלישי‬‪‭‬‮‪‬ ,‬חקלאות‬‪‭‬‮‪‬,‬‬ ‫גינון‬‪‭‬‮‪ ‬,‬איכות‬ ‪‭‬סביבה‬‪‭‬‮‪ ‬,‬מחשבים‬‪‭‬‮‪‬,‬‬ ‫נושאים‬ ‪‭‬טכנולוגיים ועוד‮‪ ,‬כיד‪‭‬‬ ‫‬הדמיון‬ ‪‭‬הטובה‮‪ ‬.‬חברים‬ ‪‭‬מכל‬ ‪‭‬רחבי‪‭‬‬ ‫סובלנות וחביבות‬ ‫לאחרונה הופיעו בכפרנו‪ ,‬בית לחם‬ ‫הגלילית‪ ,‬שלטים בנוסח “לא לחנות‬ ‫בצדי הכביש ‪ -‬העבריין ייענש”‪.‬‬ ‫הבקשה הלגיטימית לא לחנות בצדי‬ ‫הכביש‪ ,‬מלווה באיום שיש בו מסר של‬ ‫אלימות מילולית‪ ,‬דבר הפוגע ברוח הק־‬ ‫הילה ואינו מתאים ליישוב כפרי השמח‬ ‫עם אורחיו‪.‬‬ ‫אפשר לסבול בשתיקה מספר קטן של‬ ‫חצופים שיצפצפו על הבקשה שלנו בלי‬ ‫להיכנס לנוסח מאיים זה‪ .‬כמובן שאין‬ ‫לנו שום סמכות להעניש וגם למשטרה‬ ‫אין‪ ,‬אלא בתביעה משפטית‪ .‬לא נראה‬ ‫שעבירות מסוג זה מצריכות תביעה‬ ‫משפטית‪.‬‬ ‫אני מודע לשאיפה הבנאלית להיות‬ ‫צודקים‪ .‬זה ממש כיף‪ .‬אבל כדאי להיזהר‬ ‫בשימוש בצדק ולהשתמש יותר בהבנה‪,‬‬ ‫חמלה וסליחה‪ ,‬גם כלפי עבריינים בר־‬ ‫שות הרבים ולשמור על סובלנות ואפי־‬ ‫לו חביבות‪.‬‬ ‫גם אם יהיו פה ושם עבריינים ‪ -‬אפשר‬ ‫לחיות עם זה בלי אלימות ובמאור פנים‬ ‫לאורחינו שטעו‪.‬‬ ‫אמנון חורב‪ ,‬בית לחם הגלילית‬ ‫ידעתי מלחמות‪ ,‬גם קרב אש ‪/‬‬ ‫טיפלתי בפצועים ופגשתי בשכול‬ ‫אני כולי חרדה וגם חושש ‪/‬‬ ‫אינני מבין ואין בפי תשובה ליום חול‬ ‫פשטתי מעלי המדים כי זקנתי להם ‪/‬‬ ‫אין בי צורך ואין קוראים לי לדגל‬ ‫אינני נרדם בלילות לא פה ולא שם ‪/‬‬ ‫פוסע אני כל ערב ברגל‬ ‫כמו כולם רוצה אני בשלום ‪/‬‬ ‫לחיות בארצי תחת הגפן והתאנה‬ ‫כמו כולם מבקש אני ביטחון ‪/‬‬ ‫שיהיה טוב לילדיי ולכל המשפחה‬ ‫אני מודד כל שעל ושומע גם דעה ‪/‬‬ ‫שאלות רבות‪ ,‬ראשי עלי סחרחר‬ ‫הדעות חלוקות הקשת כה רחבה ‪/‬‬ ‫אין בי ביטחון ליום המחר‬ ‫רוצה אני מאוד לחגוג את השלום ‪/‬‬ ‫לשבת בבית קפה לצפות בעוברים והשבים‬ ‫מבקש אני שלא יהיה זה רק חלום ‪/‬‬ ‫שרק אהבה נדע ובצד נשים את הרובים‬ ‫ארצנו הקטנה לי אישית מספיקה ‪/‬‬ ‫אוסיף לטייל גם בעולם הגדול‬ ‫אני רק מבקש ביטחון‪ ,‬שקט ולא מלחמה ‪/‬‬ ‫ואז אודה לאלוהים כל יכול‬ ‫אני יודע שאני נתון להשפעה ‪/‬‬ ‫כמעט ללא סייג וגבול‬ ‫אבל אני יודע מה עושה מלחמה ‪/‬‬ ‫ואני מעדיף את השלום ולנסוע לחו”ל‬ ‫אני מבין שהפשרה והוויתור ‪/‬‬ ‫הם חלק בתהליך כולו‬ ‫וטוב עכשיו מאשר באיחור ‪/‬‬ ‫אני רוצה להיות כבר בו‬ ‫אין בי הכוח להתווכח על המהות ‪/‬‬ ‫אני יודע שאין לי תשובות לכל‬ ‫אני מפחד לומר גם דבר שטות ‪/‬‬ ‫אך אני מאמין באלוהים כל יכול‬ ‫אני רוצה בשלום ויודע שיש לו מחיר ‪/‬‬ ‫אני מוכן להתפשר אם ישאלו לדעתי‬ ‫יש לגייס את משאבי הנפש ולא להסתיר ‪/‬‬ ‫כי צריכים אותם עכשיו ובאופן מיידי‬ ‫כאן ביתי‪ ,‬כאן נולדו ילדיי ‪/‬‬ ‫אני רוצה בשלום לא פחות מאחר‬ ‫אינני רוצה מלחמות ולא אותות על בגדיי ‪/‬‬ ‫אני רוצה בשלום עכשיו ומהר‬ ‫אין בי היכולת והכושר לשפוט ‪/‬‬ ‫זה מעבר להבנתי הפשוטה‬ ‫אני יכול רק להביא מקצת דוגמאות ‪/‬‬ ‫לחיים הטובים בלי איום של מלחמה‬ ‫אתה אלוהים‪ ,‬הכל יכול ‪ /‬שמע תפילתי‪ ,‬אני חרד לזה העם‬ ‫אתה שנמצא בכל מקום ביום חג וביום חול ‪ /‬שמור על זה‬ ‫העם בציון וגם על זה היושב מעבר לים‪.‬‬ ‫‬הארץ‬ ‪‭‬כבר‬ ‪‭‬נתנו‬ ‪‭‬את‬ ‪‭‬הסכמתם‪‭‬‬ ‫‬להשתתף‬ ‪‭‬בכתיבת‬ ‪‭‬העיתון‬‪‭‬‮‪ ‬,‬ואת‪‭‬‬ ‫‬פירות‬ ‪‭‬שיתוף הפעולה‬ ‪‭‬הזה‬ ‪‭‬אפשר‪‭‬‬ ‫‬לראות‬ ‪‭‬כבר‬ ‪‭‬בגיליון‬ ‪‭‬המונח‬ ‪‭‬לפניכם‮‪‬.‬‬ ‫אפשר‬ ‪‭‬ליצור‬ ‪‭‬קשר‬ ‪‭‬רק‬ ‪ ‭‬בטלפון‪:‬‬ ‫‬‪‬‭‬‭‬‮‪ ‬052-6052073‬או במייל‪:‬‬ ‫‪ami.‬ m‬‬ ‫‪‭ [email protected]‬‬ ‫עמי‬ ‪‭‬רוז‮'נסקי‬‪‭‬‮‪ ‬,‬עורך‬ ‪‭‬‬ ‫פרות המספרים‬ ‫התנצלות‬ ‫את תמונת השער של השרה או־‬ ‫רית נוקד שפורסמה בגיליון הש־‬ ‫בוע שעבר של "קו למושב" צילם‬ ‫דוד עינב‪ .‬המערכת מתנצלת על כך‬ ‫ששם הצלם לא פורסם עם הכתבה‪.‬‬ ‫תוכן‬ ‫עבודה בעיניים‬ ‫פעמים רבות הגינה‬ ‫ה”טבעית” וה”ירוקה”‬ ‫באה על חשבון היערות‬ ‫והעצים‪ .‬אפשר גם‬ ‫אחרת‬ ‫לא חלבי‬ ‫הרפתנים בעקבות‬ ‫"סערת הקוטג'"‪:‬‬ ‫"הממשלה פתחה‬ ‫במתקפה נגדנו"‬ ‫פרידה מגלילי‬ ‫יוסף גלילי‪,‬‬ ‫מי שהיה זקן‬ ‫העיתונאים‬ ‫בישראל‪ ,‬הלך‬ ‫לעולמו בגיל ‪96‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪24‬‬ ‫אתר קו למושב‪www.fgo.co.il/htmls/home.aspx :‬‬ ‫■כתבים ליאורה שואט‪ ,‬חני סולומון‪ ,‬עודד‬ ‫שלומות‪ ,‬יעקב לזר‪ ,‬נחמן גלבוע‪,‬‬ ‫דגנית סויסה‬ ‫■ צלמי מערכת דוד עינב ודני הדס‬ ‫■ עורך עמי רוז’נסקי ‪052-6052073‬‬ ‫■ עורך משנה עודד לפיד‬ ‫■ מנהלת עיתון עדנה זיו‬ ‫■ דואר אלקטרוני‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫מזכירה והפקה עדי גרוסי ‪03-5632547‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫■ גרפיקה מערכת שרה ראובן‬ ‫■ גרפיקה מודעות אלונה שלייפק‬ ‫מערכת ‪03-5632441‬‬ ‫מודעות לוח דניאלה גבאי‬ ‫טל’ לוח ‪[email protected] 03-5682878‬‬ ‫יועצי פרסוםדניאלה גבאי‪ ,‬יעקב קניאל‪,‬‬ ‫חוה זיו‪ ,‬יורם טביבי‪ ,‬גילה סבן‬ ‫טל’ מודעות ‪03-5632547‬‬ ‫פקס מודעות ‪03-5638728‬‬ ‫מודעות ‪[email protected]‬‬ ‫המערכת והמנהלה רח’ קרליבך ‪ ,2‬ת”א‬ ‫עורך ראשי‪ :‬אורי שרצקי ‪ | [email protected]‬מנכ"ל‪ :‬יורם כרפיס ‪ | [email protected]‬סמנכ"ל סחר‪ :‬ברק ברנר ‪[email protected]‬‬ ‫כל הזכויות שמורות‪ .‬אין להעתיק‪ ,‬לתרגם‪ ,‬לשדר בכל אמצעי‪ ,‬לאחסן במאגר מידע‪ ,‬לפרסם או להפיץ בכל אמצעי כל חלק מן המודפס בעיתון הזה‪.‬‬ ‫‪|| 2‬‬ ‫‪30.6.11‬‬ ‫סיימתם‬ ‫לקרוא?‬ ‫אנא השליכו‬ ‫את הגיליון לפח‬ ‫המחזור הסמוך‬ ‫למקום מגוריכם‪.‬‬ ‫חדשות‬ ‫מכר ביצים באופן פיראטי ונענש‬ ‫האתר שופץ‬ ‫תושב נתניה נידון לשישה חודשי עבודות שירות על‬ ‫מכירת ביצים באופן פיראטי ˆ בית המשפט קבע כי‬ ‫הנאשם סיכן את הציבור ועלול היה להביא להתפרצות‬ ‫מחלות‬ ‫לקראת יום הזיכרון השנתי שופץ אתר ההנצחה‬ ‫לקורבנות אסון הרכבת במושב הבונים‬ ‫זיו גולדפישר‬ ‫בתקופה בה משתוללת בגרמניה מגפת חיידקי אי קולי בעקבות אכילת נבטים נגועים בחיידקים‬ ‫מסוכנים‪ ,‬נשלח תושב נתניה לחצי שנת עבודות שירות לאחר שמכר ביצים באופן פיראטי וללא‬ ‫פיקוח וטרינרי‪.‬‬ ‫בגזר הדין כתבה שופטת בית משפט השלום בפתח תקווה‪ ,‬דבורה עטר כי העבירות שביצע‬ ‫הנאשם עלולות היו לסכן את הציבור‪ ,‬וקנסה אותו ב־‪ 20‬אלף שקל‪.‬‬ ‫מכתב האישום שהגישה הלשכה המשפטית במשרד החקלאות עולה כי בנובמבר ‪ 2008‬הוביל‬ ‫הנאשם ‪ 205‬תבניות ביצים לשוק העירוני בנתניה‪ .‬בסך הכול הוא התכוון למכור ‪ 6,150‬ביצים‪,‬‬ ‫שאותן רכש ממושב צוריאל‪.‬‬ ‫הביצים לא הוחזקו בתנאים סבירים‪ :‬הן לא היו ארוזות באריזה סגורה‪ ,‬לא מוינו בתחנת מיון‪ ,‬לא‬ ‫צוין עליהן תאריך אחרון לשיווק‪ ,‬ולא הייתה עליהן חותמת של קבלן מורשה לשיווק ביצים‪ .‬נוסף‬ ‫על כך‪ ,‬לנאשם לא היה היתר למכור ביצים מטעם המועצה לענף הלול‪.‬‬ ‫האיש התכוון למכור את הביצים בשוק העירוני‪ ,‬אך נתפס על ידי מפקחי המועצה לענף הלול‪.‬‬ ‫בכתב האישום נגדו צוין כי הוא סיכן את בריאות הציבור מכיוון שהביצים לא עברו שיקוף לבדי־‬ ‫קת מצב טריותן ולאיתור מחלות‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬הביצים הובלו בתנאים המאפשרים את התפתחות‬ ‫חיידק הסלמונלה המסוכן לבריאות‪.‬‬ ‫במהלך המשפט טענה התביעה‪ ,‬כי הנאשם נהג למכור באופן סדרתי ביצים באופן פיראטי ובעבר‬ ‫הורשע במכירת ביצים ונגזר עליו עונש מאסר על תנאי‪ .‬הוא הודה במעשים המיוחסים לו‪“ .‬הע־‬ ‫בירות שעשה הנאשם לשם גריפת רווח כלכלי לכיסו הן חמורות וגלום בהן פוטנציאל סיכון של‬ ‫ממש לבריאות הציבור”‪ ,‬כתבה השופטת עטר‪.‬‬ ‫ממשרד החקלאות נמסר כי מדי שנה מוגשים ‪ 200‬כתבי אישום שעניינם שיווק תוצרת חקלאית‬ ‫שלא כחוק‪ .‬מחציתם עוסקים בשיווק ביצים שלא כחוק‪ ,‬עובדה הממחישה את הסכנה שעלולה‬ ‫להיגרם מצריכת ביצים המשווקות באופן פיראטי‪.‬‬ ‫“במקרה זה‪ ,‬מדובר בענישה מאוזנת ביותר‪ ,‬שכן‬ ‫מדובר בעבריין סדרתי שנתפס פעמים אחדות ואף‬ ‫הורשע בעבר”‪ ,‬נמסר ממשרד החקלאות‪“ .‬בפסיקה זו‬ ‫הופעל נגדו עונש מאסר על תנאי‪ .‬העונש מרתיע‪,‬‬ ‫אך עם זאת מאוזן ומתחשב בנסיבותיו האישיות”‪.‬‬ ‫במשרד החקלאות ביקשו מהציבור לרכוש ביצים‬ ‫רק בחנויות מוסדרות‪ ,‬נקיות וממוזגות‪ ,‬כשהן ארוזות‬ ‫באריזות קמעוניות סגורות ועליהן מצוין התאריך‬ ‫האחרון לשיווק ופרטי משווק הביצים‪“ .‬על ביצים‬ ‫לא חתומות אין מידע‪ ,‬והמשמעות היא שהן לא עברו‬ ‫תהליך של שיקוף ומיון כנדרש על פי החוק”‪.‬‬ ‫כתב “קו למושב”‬ ‫לפני ‪ 26‬שנה‪ ,‬ב־‪ 11‬ביוני ‪ ,1985‬התרחשה תאונת הרכבת במחלף הבונים שבה נספו ‪ 19‬תלמידים‬ ‫ילדי כיתה ז’־‪ 2‬מחט”ב “ברנר” בפתח תקווה‪ .‬הורה מלווה‪ ,‬מורה ונהגת האוטובוס נספו אף הם‪.‬‬ ‫לאחר האסון הכבד הוקמה במקום אנדרטת זיכרון בחסות תושבי מושב הבונים ואף שודרג מעבר‬ ‫הרכבת באמצעות סלילת המעבר באספלט והצבת מחסומים עם התרעה רמזור ופעמון‪ .‬לאחרונה‬ ‫נפגע המקום קשה בעקבות ונדליזם‪ ,‬לכלוך רב וגניבת אלמנטים ממתכת שהוצבו במקום על־ידי‬ ‫חבר הבונים יריב אמתי‪.‬‬ ‫בשנה האחרונה אימצו ילדי גן אורן ממושב הבונים את אתר הזיכרון ובשיתוף פעולה עם האגף‬ ‫המוניציפאלי של המועצה מבצעים פעולות ניקיון ושיקום כללי במקום‪.‬‬ ‫יוסי גבאי‪ ,‬מנהל מחלקת איכות הסביבה במועצה‪“ :‬הניסיונות שלי ליצור קשר עם האחראי מעי־‬ ‫ריית פתח תקווה נכשלו פעמים רבות‪ ,‬עד אותו הרגע שזכיתי לטלפון מפתיע לפני יום הזיכרון‬ ‫השנתי‪ .‬בשיחה קצרה עם בועז רותם‪ ,‬סגן מנהל מחלקת הגינון בעיריית פתח תקווה‪ ,‬נתבקשתי‬ ‫לסייע במשהו מינורי‪ .‬ניצלתי את המומנטום ובתיאום עם משה אלזרע‪ ,‬מנהל האגף המוניציפאלי‬ ‫במועצה‪ ,‬החלטנו לשקם ולסייע בכל מה שניתן על מנת להחזיר את האנדרטה לימיה הטובים”‪.‬‬ ‫עבודות השיקום הנרחבות החלו מייד ובשיתוף פעולה הדוק עם בועז רותם הוכנה תוכנית לשי־‬ ‫קום‪ ,‬שכללה תיקון פרגולת הצללה שקרסה‪ ,‬צביעה כללית של הפרגולה‪ ,‬גיזום צמרות דקלים‪,‬‬ ‫דילול עצי זית‪ ,‬הורדת עצי בוגונביליה מעל הפרגולה שגרמו לקריסתה‪ ,‬טיפוח נופי של צמחייה‪,‬‬ ‫כיסוח עשבייה וניקיון כללי‪.‬‬ ‫המועצה האזורית חוף הכרמל השתתפה בפינוי הפסולת והגזם באמצעות רכב מנוף‪ ,‬פיקחה על‬ ‫עבודות שיקום הפרגולה‪ ,‬רכשה אשפתונים חדשים ושלט זיכרון חדש‪ ,‬הציבה עגלת אשפה מר־‬ ‫כזית‪ ,‬וביצעה ניקיון יסודי של שלט הזיכרון עם שמות הנספים בכניסה לאתר‪ ,‬שהוסתר על־ידי‬ ‫צמחיית פרא‪.‬‬ ‫הדבר המרכזי והעיקרי באתר‬ ‫ההנצחה הוא מומנט הסלע‬ ‫שצומח מתוך פסי הרכבת שנגנ־‬ ‫בו מהמקום לפני שנים רבות על־‬ ‫ידי גנבי ברזל‪ .‬בסיוע רכבת יש־‬ ‫ראל נוצר קשר עם גלעד הלפר‪,‬‬ ‫מנהל אגף פיתוח מקרקעין ומ־‬ ‫כירות של הרכבת‪ .‬האלמנט‬ ‫יוצר מחדש במוסכי רכבת יש־‬ ‫ראל בזמן שיא ובסופו של דבר‬ ‫האתר שוקם והיה מוכן לקראת‬ ‫יום ההנצחה השנתי‪.‬‬ ‫אסון הרכבת הבונים‬ ‫חוויה הונגרית‬ ‫הברחת ביצים‪ ,‬התמונה להמחשה בלבד‬ ‫עוד גנרל מושבניק‬ ‫אלוף אייל אייזנברג ממושב בן שמן נכנס החודש‬ ‫לתפקידו כמפקד פיקוד העורף‬ ‫כתב “קו למושב”‬ ‫אלוף אייל אייזנברג ממושב בן שמן נכנס החודש לתפקידו כמפקד פיקוד העורף‪ ,‬בטקס שנערך‬ ‫בבסיס מפקדת הפיקוד ברמלה‪ ,‬במעמד ראש המטה הכללי‪ ,‬רב־אלוף בני גנץ‪ ,‬וחברי פורום המטה‬ ‫הכללי‪.‬‬ ‫אלוף אייזנברג החליף בתפקידו את אלוף יאיר גולן‪ ,‬אשר כיהן בתפקיד במשך שלוש שנים וחצי‬ ‫ועתיד להתמנות למפקד פיקוד הצפון‪.‬‬ ‫מפקד הפיקוד היוצא‪ ,‬אלוף יאיר גולן‪ ,‬אמר בטקס‪“ :‬בכל אתגר עתידי נידרש לעמידות‪ ,‬לתרגול‬ ‫רב של האוכלוסייה‪ ,‬ובניגוד לאלה הסבורים כי התרגול מבהיל את אוכלוסייה‪ ,‬אני דווקא סבור‬ ‫כי תרגול‪ ,‬גם על בסיס תרחישים קשים‪ ,‬נוסך ביטחון בקרב האזרחים ולהערכה מאוזנת ואחראית‬ ‫של האיום”‪.‬‬ ‫מדברי מפקד הפיקוד הנכנס‪ ,‬אלוף אייל אייזנברג‪ ,‬בטקס‪“ :‬אני מודע לגודל האחריות המוטלת‬ ‫עלי במעמד מרגש זה‪ ,‬לחשיבות מוכנותו של העורף‪ ,‬לחוסנו ולנחישותו ביום פקודה‪ ,‬ועל היותו‬ ‫תנאי מבצעי הכרחי בכל עימות עתידי‪ .‬חזון הקמתה וביסוסה של מדינת ישראל לא תם ולא נשלם‪.‬‬ ‫אנו רק בתחילתו וזקוקים לכל יד מובי־‬ ‫לה ומנהיגה על מנת לאחד שורות ולרכז‬ ‫כוחות‪ .‬אתגרים רבים עוד נכונו לנו”‪.‬‬ ‫הרמטכ”ל‪ ,‬רב־אלוף בני גנץ‪ ,‬אמר‪:‬‬ ‫“זוהי תקופה רגישה במיוחד ומחובתו‬ ‫של צה”ל‪ ,‬העומד איתן על משמר־‬ ‫תו‪ ,‬לעשות ככל שביכולתו כדי לוודא‬ ‫שישראל תיוותר אי של ביטחון‪ ,‬גם כש־‬ ‫מכל עבר מתחוללות מהפכות‪ .‬לאור כל‬ ‫אלה הופכת משימתו של פיקוד העורף‬ ‫אלוף אייל אייזנברג מימין‏‬ ‫למורכבת אף יותר”‪.‬‬ ‫‪|| 4‬‬ ‫‪30.6.11‬‬ ‫משלחת של חמישה נציגים מהמועצה האזורית חוף‬ ‫אשקלון חזרה מביקור חם בעיר התאומה סנטש‬ ‫בהונגריה‬ ‫כתב “קו למושב”‬ ‫משלחת של חמישה נציגים מהמועצה האזורית חוף אשקלון חזרה מביקור חם בעיר התאומה סנטש‬ ‫בהונגריה‪ .‬בקרוב תצא גם משלחת נוער מטעם המועצה במסגרת שיתוף הפעולה המתהדק‪.‬‬ ‫באחרונה התארחו חמישה נציגי מועצה ממחלקות החינוך‪ ,‬התרבות‪ ,‬השירותים החברתיים ונציג‬ ‫התושבים בכנס ערים תאומות שכלל שש ערים תאומות נוספות מרחבי אירופה ‪ -‬רומניה‪ ,‬סלוב־‬ ‫קיה‪ ,‬גרמניה‪ ,‬פינלנד‪ ,‬סרביה‪ ,‬פולין‪.‬‬ ‫“נוצרו קשרים אישיים טובים מאוד עם נציגי המדינות ואנשי העיר המארחת”‪ ,‬סיפר מעוזיה סגל‪,‬‬ ‫חבר המשלחת וראש המחלקה לשירותים חברתיים במועצה האזורית חוף אשקלון‪.‬‬ ‫במעמד זה הוקמה קרן ערים תאומות שתסייע בתחומי החברה והתרבות‪ ,‬והמועצה האזורית חוף‬ ‫אשקלון הוזמנה להשתתף בקרן‪“ .‬יש חשיבות גדולה לקשר שלנו עם ערים תאומות בעולם”‪ ,‬ציין‬ ‫ראש המועצה‪ ,‬יאיר פרג’ון‪.‬‬ ‫במסגרת הביקור נערכו סיורים חקלאיים‬ ‫והיכרות עם חברי הקהילה היהודית בסנטש‪.‬‬ ‫“הקשר עם הנציגות מישראל היה כמו אוויר‬ ‫לנשימה עבור המארחים”‪ ,‬סיפרה איזבל‬ ‫שרון‪ ,‬מנהלת מחלקת החינוך במועצה וחברת‬ ‫המשלחת‪“ .‬המארחים שלנו היו צמאים לקשר‬ ‫והעניקו לנו חוויה מרגשת”‪ .‬חברי הקהילה‬ ‫היהודית בסנטש אף הזמינו משלחת נוער‬ ‫להתארח במסגרת שיתוף הפעולה המתהדק‪.‬‬ ‫“אנו מקדמים שיתופי פעולה נוספים עם‬ ‫העיר התאומה שלנו בהונגריה ועם ערים‬ ‫נוספות בעולם”‪ ,‬ציין ראש המועצה‪ ,‬יאיר‬ ‫פרג’ון‪“ .‬אנו נערכים לביקורי גומלין ומש־‬ ‫לחות נוספות”‪.‬‬ ‫המשלחת מחוף אשקלון‬ ‫חדשות‬ ‫התספורת שמניבה חלב‬ ‫הצדעה לעמק‬ ‫מחקר ישראלי‪ :‬אם מספרים את בטן הפרות בקיץ‪,‬‬ ‫תפוקת החלב עולה‬ ‫כנסת ישראל קיימה ישיבת מליאה חגיגית לציון מאה‬ ‫שנים להתיישבות העברית בעמק יזרעאל‬ ‫כתב “קו למושב”‬ ‫דליה מזורי‬ ‫גם לפרות חם בקיץ‪ ,‬ולכן הן מניבות פחות חלב‪ .‬מחקר ישראלי חדש מצא שאם עושים לפרות‬ ‫תספורת בבטן במהלך החודשים החמים‪ ,‬תפוקת החלב עולה‪.‬‬ ‫על אף הניסיון להקל על הפרות באמצעות הרטבה ואוורור‪ ,‬נבחנות כל העת דרכים חדשות‪ .‬ברפת‬ ‫“דרום” בקיבוץ גת נערך ניסוי בניהולו של עודד ארקין ועל ידי ד”ר גבי עדין‪ ,‬מהמחלקה לבקר‬ ‫במשרד החקלאות‪ .‬הממצאים היו חד משמעיים‪ :‬פרות מסופרות הניבו ‪ 2.7‬ק”ג יותר חלב בממוצע‬ ‫לחודש‪ .‬ארקין הסביר‪ ,‬כי ההרטבה והאוורור מקלים על הפרה בגב‪ ,‬אבל אזור הבטן לא מקבל די אוורור‪,‬‬ ‫ולכן הצורך בתס־‬ ‫פורת‪ .‬המחקר יוצג‬ ‫בכנס למדעי הבקר‬ ‫שנערך בירושלים‬ ‫המחל־‬ ‫ביוזמת‬ ‫קה לבקר בשה”מ‬ ‫‏(שירות ההדרכה‬ ‫והמקצוע‏)‪ ,‬התאח־‬ ‫דות מגדלי הבקר‬ ‫ומועצת החלב‪.‬‬ ‫כנסת ישראל ציינה בישיבת מליאה חגיגי ת ‪ 100‬שנים להתיישבות העברית בעמק יזרעאל‪ .‬ה�י‬ ‫שיבה החגיגית התקיימה במעמד יו”ר הכנסת ראובן‏(רובי‏) ריבלין וסגנית יו”ר הכנסת ח”כ רוחמה‬ ‫אברהם‪ ,‬ובמהלכה העלו חברי כנסת ושרים נושאים הקשורים לעמק יזרעאל‪.‬‬ ‫לכבוד האירוע הגיעה לירושלים משלחת מעמק יזרעאל בראשות ראש המועצה האזורית עמק‬ ‫יזרעאל אייל בצר‪ ,‬שכללה וותיקים‪ ,‬בני נוער ובעלי תפקידים מהיישובים ומהמועצה‪.‬‬ ‫במפגש חגיגי שקדם לישיבת המליאה נפגשו האורחים מהעמק עם ח”כ רוחמה אברהם‪-‬בלילא‬ ‫סגנית יו”ר הכנסת‪ ,‬שיזמה את האירוע בכנסת ועם אורית נוקד‪ ,‬שרת החקלאות ופיתוח הכפר‪.‬‬ ‫במפגש השתתפו גם צבי צמרת‪ ,‬יו”ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך ועמרי שלמון‪ ,‬מנכ”ל‬ ‫המועצה לשימור אתרים‪.‬‬ ‫אורית נוקד נשאה ברכה בשם ממשלת ישראל ואמרה‪“ :‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר רואה‬ ‫בעמק יזרעאל ‘בן יקיר לי’‪ ,‬אזור בעל חשיבות רבה להתיישבות הכפרית‪ ,‬לחקלאות ולשטחים‬ ‫הירוקים‪ .‬בשם הממשלה ובשמי‪ ,‬אני מבקשת לברך את עמק יזרעאל ותושביו‪ :‬עברכם המפואר‬ ‫מאחוריכם‪ ,‬עתה חמושים במורשת של עמידה באתגרים‪ ,‬ביופיו של העמק‪ ,‬ובדור המשך כישרוני‬ ‫ומבטיח‪ ,‬אתם‪ ,‬ביחד איתנו ‪ -‬צופים אל הבאות”‪.‬‬ ‫מספרים פרות‪ .‬התמונה להמחשה בלבד‬ ‫טיפול משמים‬ ‫חוקרים פיתחו שיטה חדשה למניעת נזקים לחקלאות‬ ‫באמצעות לוויינים‬ ‫בישיבה החגיגית בכנסת לכבוד ‪ 100‬שנה לעמק‬ ‫כתב “קו למושב”‬ ‫חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת בר‪-‬אילן פיתחו שיטה חדשה לזהות ולמפות‬ ‫תופעות אקלימיות בעלות חשיבות גדולה לחקלאות באמצעות לוויינים‪ .‬השיטה תסייע לתכנון‬ ‫וניהול של מערכות חקלאיות ולהיערכות לתופעות אקלימיות קיצוניות‪ ,‬תכנון מדויק של זמני‬ ‫ההדברה‪ ,‬השתילה והקטיף של גידולים חקלאיים‪ ,‬וכתוצאה מכך תקטין את הנזקים הצפויים לחק־‬ ‫לאות ואת הנזק הכלכלי לחקלאי‪.‬‬ ‫התפתחות גידולים חקלאיים והתפשטות מזיקים לחקלאות תלויה בתנאי האקלים השוררים‬ ‫בשטח‪ .‬השיטה שפיתחו פרופ’ אורי דיין מהמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית וד”ר אי־‬ ‫תמר לנסקי מהמחלקה לגיאוגרפיה וסביבה באוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬מתבססת על ניתוח מידע‬ ‫המתקבל מלוויין של רשות החלל האמריקאית נאס”א ובאמצעותו ניתן לזהות בדיוק רב‏(‪ 1‬קמ”ר‏)‬ ‫אזורים המועדים לתנאי מזג אוויר קיצוניים‪ .‬הייחודיות בשיטה שפותחה היא שבניגוד לתחזית‬ ‫מזג אוויר רגילה המתייחסת לאזורים נרחבים‪ ,‬התחזית המתקבלת מהלוויינים נותנת מענה ברמה‬ ‫המקומית של חלקה בודדת‪.‬‬ ‫על פי השיטה‪ ,‬שתיאורה פורסם באחרונה בכתב העת המוביל ‪Bulletin of the American‬‬ ‫‪ ,Meteorological Society‬מודד הלוויין קרינה באורכי גל שונים אשר מומרת לטמפרטורה‪.‬‬ ‫החוקרים בדקו מה היו טמפרטורות הקרקע ביום ובלילה בשטחים מועדים לתנאי קיצון ב־‪10‬‬ ‫השנים האחרונות ובנו מודל לתיאור התנהגות האקלים‪ .‬המודל שבנו החוקרים חשף תופעות‬ ‫אקלימיות בשטחים המועדים שאינן ניתנות לזיהוי במערך המדידות הקיים‪.‬‬ ‫“לזיהוי מקדים ומדויק של תופעות אקלימיות מקומיות חשיבות רבה לקביעת קצב הגידול של‬ ‫גידולי שדה והתפתחות מזיקים בשדה”‪ ,‬אומר פרופ’ דיין‪“ .‬הזיהוי המוקדם מאפשר תכנון וניהול‬ ‫יעיל של מערכות חקלאיות‪ ,‬של תזמון ההדברה ושל השתילה והקטיף לשנים הבאות”‪.‬‬ ‫“מערכת המאפשרת תכנון מוקדם של הפעולות הנדרשות לחקלאות היא חיונית במיוחד על רקע‬ ‫משבר המזון העולמי ההולך ומחריף”‪ ,‬אומר ד”ר לנסקי‪ .‬כיום‪ ,‬למרות כל פעולות המניעה והה־‬ ‫דברה‪ ,‬כ־‪ 40%‬מכלל התבואה העולמית נפגעת על־ידי מחלות ומזיקים‪ .‬כך למשל‪ ,‬עיתוי ההדברה‬ ‫הוא קריטי למיגור עש הליותיס הפוגע במספר רב של גידולים חקלאיים חיוניים‪ ,‬כגון עגבניות‬ ‫ותירס‪ .‬באמצעות השיטה החדשה‪ ,‬תכנון ההדברה על פי התחזית האקלימית ינוהל ברמה אזורית‬ ‫וניתן יהיה לשלוט במינון האופטימלי ולמנוע פיתוח עמידות של מזיקים לחומרי ההדברה‪.‬‬ ‫‪|| 6‬‬ ‫‪30.6.11‬‬ ‫הזמן אוזל‬ ‫ארגון עובדי המים‪“ :‬עשרות יישובים לא‬ ‫יצליחו לעמוד במועד האחרון שקבעה רשות‬ ‫המים להפרדת מנייה”‬ ‫כתב “קו למושב”‬ ‫עשרות ישובים חקלאיים פנו לאחרונה לארגון עובדי המים‪ ,‬כדי לבצע‬ ‫סקרי הפרדת מנייה‪ ,‬לקראת תום הזמן שקבעה רשות המים לסיום ההיערכות‬ ‫ארז וייסמן‪ ,‬ארגון‬ ‫להפרדת המעקב אחר צריכת המים הביתית והצריכה החקלאית‪ .‬בארגון‬ ‫עובדי המים‬ ‫הביעו חשש‪ ,‬כי הזמן הקצר שנותר‪ ,‬עד למועד שהוקצב להשלמת ההיער־‬ ‫כות‪ ,‬לא יספיק‪ ,‬וקראו ליו”ר רשות המים לתת הארכת זמן לישובים הרבים‬ ‫שכבר החלו בביצוע התהליך‪.‬‬ ‫על פי החוק‪ ,‬עד תחילת אוגוסט ‪ 2011‬נדרשים כל היישובים במגזר הכפרי לבצע הפרדה של‬ ‫המעקב אחר צריכת המים הביתית והצריכה החקלאית‪ .‬האחריות על ביצוע ההפרדה חלה על‬ ‫האגודה וישוב שלא יבצע הפרדה יימצא כעובר על החוק ויחויב בתעריף היקר יותר של צריכה‬ ‫ביתית‪ ,‬לפי חישוב צריכה שנתית של ‪ 300‬מ”ק לנפש‪ .‬כעת יש חשש כי ישובים רבים‪ ,‬שכבר החלו‬ ‫בתהליך‪ ,‬ימצאו עצמם חשופים לקנסות גבוהים ואף לקיצוץ בתעריף של מי החקלאות‪ ,‬בשל אי‬ ‫יכולתם לסיים את ההיערכות במועד‪.‬‬ ‫ארז וייסמן‪ ,‬מנכ”ל ארגון עובדי המים‪ ,‬פנה ליו”ר רשות המים בבקשה להקצות הארכת זמן לסיום‬ ‫הפרדת המנייה‪ ,‬בכדי לא לגרום לישובים הרבים‪ ,‬שכבר החלו בהיערכות‪ ,‬לעבור על החוק‪“ :‬אנו‬ ‫כבר קרובים מאוד למועד האחרון לביצוע ההפרדה וישוב שלא ישלים את ההיערכות עלול למצוא‬ ‫עצמו נתון לסנקציות ולהליך משפטי‪ .‬עשרות ישובים חקלאיים פנו אלינו בשבועות האחרונים‬ ‫ואנו נערכים למתן פתרון לכל הפונים‪ .‬פניתי ליו”ר רשות המים בבקשה להאריך את פרק שהזמן‬ ‫שהוקצב לסיום ההפרדה‪ ,‬על מנת שנוכל לסייע לכל הישובים שפנו אלינו‪ ,‬בהיערכות וסיום‬ ‫הפעולות הנדרשות”‪.‬‬ ‫ארגון עובדי המים‪ ,‬שהתווה עבור רשות המים את שיטת הסקר המקובלת כיום בארץ להפרדת‬ ‫מנייה‪ ,‬ביצע בששת החודשים האחרונים סקרים להפרדת מנייה בלמעלה מ־‪ 160‬ישובים חקלאיים‬ ‫ובשנים האחרונות בוצעו סקרים דומים בעשרות ישובים נוספים‪ .‬לדברי וייסמן‪ ,‬היקף החיסכון‬ ‫השנתי של הישובים שכבר בצעו הפרדה במנייה עומד בממוצע על כ־‪ 150,000‬שקל‪.‬‬ ‫חדשות‬ ‫מיזוג בצפון‬ ‫מילודע רכשה את מעבדות מיג”ל מקרית שמונה‬ ‫כתב “קו למושב”‬ ‫מעבדות מילודע‪ ,‬חברת בת מתשלובת מפעלי מילואות‪ ,‬חתמה על הסכם מיזוג עם מעבדות‬ ‫מיג”ל‏(מרכז ידע גליל עליון‏) מקריית שמונה‪.‬‬ ‫מיג”ל הוא מכון מחקר יישומי‪ ,‬הפועל בתחומי הביוטכנולוגיה‪ ,‬מדעי הסביבה והחקלאות‪ .‬הוא‬ ‫נמצא בבעלות החברה לפתוח הגליל‪ ,‬ממוקם בקרית שמונה ומפעיל באמצעות מו”פ צפון מספר‬ ‫תחנות מחקר חקלאי ברחבי הגליל‪ .‬למיג”ל מעבדה מחקרית‪ ,‬אשר בעקבות המיזוג תהפוך חלק‬ ‫אינטגראלי ממעבדות מילודע‪ .‬פעילות מיג”ל תמשיך להתקיים בקרית שמונה‪ ,‬ו־‪ 17‬עובדי‬ ‫המעבדה ימשיכו בעבודתם‪ ,‬כעובדי שלוחת מילודע בצפון‪ .‬על פי הסכם האיחוד‪ ,‬מילודע תחזיק‬ ‫ב־‪ 82%‬מהבעלות על המעבדה‪ ,‬ומיג”ל ב־‪.18%‬‬ ‫לדברי רעיה הראל‪ ,‬מנכ”ל מילודע‪“ :‬הצטרפות מעבדות מיג”ל למילודע מהווה נדבך נוסף‬ ‫בהרחבת פעילות החברה‪ ,‬לצורך מתן מענה כולל וחבילת שי־‬ ‫רותים מדעית שלמה ללקוחותיה‪ ,‬בתחומי הכימיה‪ ,‬אביזרים‬ ‫רפואיים‪ ,‬מיקרוביולוגיה‪ ,‬ביולוגיה מולקולרית ואיכות הס־‬ ‫ביבה”‪.‬‬ ‫מעבדות מילודע מקבוצת תשלובת “מילואות” הן מעב־‬ ‫דות לבקרת איכות‪ ,‬המעניקות מענה לבדיקות מזון‪ ,‬מים‪,‬‬ ‫התקנים רפואיים‪ ,‬קוסמטיקה‪ ,‬וטרינריה וחקלאות‪ .‬בעקבות‬ ‫המיזוג ימנה צוות המעבדות ‪ 80‬עובדים‪ .‬מילודע ממוקמות‬ ‫במתחם מילואות במבואות עכו‪.‬‬ ‫הישג למגדלי הפירות בבית‬ ‫המשפט העליון‬ ‫יקבלו הפרשי הצמדה על נזקי טבע ‪ ‬בחורף ‪1991-2‬‬ ‫בהיקף של עשרות מיליוני שקלים‬ ‫כתב "קו למושב"‬ ‫החורף של שנת ‪ 1991-1992‬היה הקשה ביותר שידעה החקלאות הישראלית מבחינת נזקי טבע‬ ‫וכלל נזקי סופות‪ ,‬רוחות‪ ,‬ברד והצפות‪.‬‬ ‫בעקבות פגעי מזג האויר הקשים שילמה המדינה סכום של חצי מיליארד שקל פיצוי לחקלאים‬ ‫על הנזקים שנגרמו להם‪ ,‬אולם בשל ההתדיינויות הממושכות חלק מהחקלאים קיבלו את הפיצוי‬ ‫באיחור של עד חמש שנים‪.‬‬ ‫למרות הזמן הרב שחלף בין הנזק לחקלאי ועד לקבלת הפיצוי סרבה המדינה לשלם לחקלאים‬ ‫הצמדה‪ .‬ארגון מגדלי הפירות הגיש תביעה באמצעות עו”ד שאול פלס בשם ‪ 3600 ‬מגדלי פירות‬ ‫ו‪ 600-‬מגדלי הדרים בדרישה להשלמת התשלום‪.‬‬ ‫לאחר דיונים ממושכים בערכאות שונות בועדות ערר ובתי משפט פסק כעת בית המשפט העליון‬ ‫כי על המדינה לשלם את הסכומים הנדרשים עם הצמדה על כל שנות העיכובים – סכום הפיצוי‬ ‫יגיע על פי ההערכה ל‪ 50-70-‬מיליון שקל‪.‬‬ ‫הרכב השופטים בראשות השופטת פרוקצ’יה מתח ביקורת חריפה על דרך התנהלותה של המדי־‬ ‫נה ורבע כי היה עליה לפעול לבירור האמת ולעשיית צדק עם ציבור גדול של חקלאים שהמדינה‬ ‫חייבת להם חוב גדול‪.‬‬ ‫מנכ”ל ארגון מגדלי הפירות‪ ,‬אילן אשל‪ ,‬מסר שבית המשפט העליון תיקן עוול של המדינה‬ ‫כלפי אלפי חקלאים‪ .‬המאבק של מגדלי הפירות נמשך בנחישות ‪ 16‬שנים וכלל אכזבות בערכאות‬ ‫הנמוכות‪ .‬זו הוכחה נוספת שמי שמרגיש שנגרם לו אי צדק צריך להלחם על זכויותיו‪.‬‬ ‫אשל קרא למגדלי הפירות וההדרים למהר ולמלא את הטפסים הנדרשים כדי לקבל את הפיצוי‬ ‫המגיע להם‪.‬‬ ‫אילן אשל‬ ‫‪|| 8‬‬ ‫‪30.6.11‬‬ ‫חקלאים מאזור בנימינה תובעים‬ ‫‪ 1.2‬מיליארד שקל מהמדינה‬ ‫טוענים כי תוכנית המתאר מגבילה כל אפשרות לפיתוח‬ ‫חקלאי באזור‪ .‬להערכתם‪ ,‬ערך הקרקעות ירד מ‪ 30-‬אלף‬ ‫דולר לדונם בממוצע לדונם לפחות מ‪ 10,000-‬דולר‬ ‫עידו אפרתי‪ ,‬צילום‪ :‬דוד עינב‬ ‫‪ 425‬חקלאים‪ ,‬אגודות שיתופיות ובעלי חלקות קרקע חקלאיות מאזור בקעת הנדיב (זכרון יעקב‪,‬‬ ‫בנימינה‪ ,‬פרדס חנה‪-‬כרכור וגבעת עדה) הגישו לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה שומרון תביעת‬ ‫ענק על‪-‬סך ‪ 1.2‬מיליארד שקל בגין ירידת ערך אדמותיהם‪ ,‬שנגרמה לטענתם בעקבות הנחיות‬ ‫תוכנית המתאר הארצית (תמ”א) ‪.35‬‬ ‫את התביעה הגישו החקלאים עם אגודות שיתופיות ובעלי חלקות חקלאיות באמצעות עורך הדין‬ ‫גד שטילמן‪.‬‬ ‫לטענתם‪ ,‬התוכניות החדשות מתהדרות במטרה הנעלה של “שמירה על המורשת החקלאית”‪,‬‬ ‫אולם בפועל הן מטילות מגבלות חדשות המדכאות כל אפשרות לפיתוח חקלאי מודרני וכפועל‬ ‫יוצא מכך הם ייאלצו לנטוש את המשך העיבוד החקלאי מחמת חוסר כדאיות כלכלית‪.‬‬ ‫צניחה בערך הקרקעות‬ ‫על‪-‬פי חוות דעת של השמאי ארז כהן ממשרד קציר‪-‬פרידמן‪-‬ברק ושות’‪ ,‬שהוגשה לצד התביעה‪,‬‬ ‫שווי הקרקעות החקלאיות נע בעבר בין ‪ 10,000‬דולר ל‪ 50-‬אלף דולר לדונם‪ ,‬ובממוצע שווי של‬ ‫‪ 30‬אלף דולר‪ .‬לפי כהן‪ ,‬כתוצאה משינוי תוכניות המתאר שווי הקרעות ירד לסכומים של בין‬ ‫‪ 5,000‬ל‪ 10,000-‬דולר לדונם‪.‬‬ ‫כנגזרת של תמ”א ‪ 35‬קודמה תוכנית מתאר מחוזית (תמ”מ ‪ ,)6‬ששינתה את את רוב ייעודי‬ ‫הקרקעות החקלאיות שבתחום היישובים הללו‪.‬‬ ‫הייעודים החדשים‪ ,‬טוענים החקלאים שהגישו את התביעה‪ ,‬הטילו מגבלות רבות על ניצול הקר־‬ ‫קע למטרות חקלאיות ומניעת פיתוח עתידי‪ .‬נוסף למגבלות אלה‪ ,‬גם תוכנית “סובב בקעת הנדיב”‬ ‫הוסיפה שכבות נוספות של מגבלות תכנוניות‪.‬‬ ‫טענת עו”ד שטילמן‪ ,‬אף שחלפו יותר מ‪ 4.5-‬שנים מיום הגשת ההתנגדויות לתוכנית‪ ,‬עד היום‬ ‫לא התקבלה כל החלטה בעניין‪.‬‬ ‫“המשמעות של הטלת ההגבלות האלה על החקלאות היא פגיעה ביכולת של התובעים כחקלאים‬ ‫בחבל ארץ זה לעשות שימוש בחלקות לפרנסתם‪ ,‬פגיעה ביכולתם ‘להתחרות’ עם חקלאים אחרים‬ ‫באזורים אחרים של הארץ”‪ ,‬טוען עו”ד שטילמן‪.‬‬ ‫לדבריו “עצירת ההתפתחות הטכנולוגית‪ ,‬מניעת התייעלות והגבלה על גידולים חקלאיים ‘מו־‬ ‫דרניים’ ו’אינטנסיביים’‪ .‬כל אלה יובילו כאמור לקריסת החקלאות באזור”‪.‬‬ ‫עוד נטען בתביעה‪ ,‬כי הקרקעות החקלאיות שבתחום המושבות זכרון יעקב‪ ,‬בנימינה‪ ,‬גבעת עדה‬ ‫ופרדס חנה?כרכור היו בעלות פוטנציאל לשינוי ייעוד‪ ,‬ושוויין נסחר בעבר בערכי שווי העולים‬ ‫על שווי “קרקע חקלאית טהורה “‪.‬‬ ‫חדר אורחים‬ ‫בתיאבון ובביטחון‬ ‫בשבחה של הוודאות‬ ‫בזמן שבהלת המלפפונים שוטפת את אירופה‪ ,‬בישראל‬ ‫אפשר לאכול ירקות ופירות בשלווה ˆ עוד הוכחה לחשיבותו‬ ‫של ענף החקלאות המקומי‬ ‫על בג”ץ חלקת המגורים במושבים‬ ‫דובי אמיתי‬ ‫מדינות אירופה המפותחות‪ ,‬שמהוות מודל לקדמה ולאיכות חיים‪ ,‬עמדו חסרות אונים בהתמו־‬ ‫דדות מול “בהלת המלפפונים” הגדולה‪ .‬החיידק המסתורי הביא למותם של כ־‪ 40‬איש ולאשפוזם‬ ‫של מאות אחרים‪ ,‬שכל חטאם הסתכם ברצונם לאכול בריא‪ .‬הפרשה מבהירה את חשיבותה של‬ ‫עצמאות חקלאית‪ ,‬ומוכיחה שוב כי היכולת לייצר תוצרת חקלאית ללא תלות במקורות זרים היא‬ ‫נכס אסטרטגי לא פחות מעצמאות בתחום האנרגיה‪.‬‬ ‫הצרכן הישראלי רגיל לקבל פרי טרי‪ ,‬משובח‪ ,‬יפה‪ ,‬איכותי ומבוקר ברמה גבוהה מאוד‪ .‬הפירות‬ ‫והירקות שלנו ידועים בכל העולם כאיכותיים ביותר‪ .‬וכך‪ ,‬כשאנו רואים את מה שהתחולל באי־‬ ‫רופה‪ ,‬קל יותר להבין מהי המשמעות של הקצאות מים‪ ,‬שמירה על שטחים פתוחים ומניעת זיהום‬ ‫האדמה ממפעלים‪.‬‬ ‫ב־‪ 63‬שנות קיומנו כמדינה היינו עדים למספיק מחדלים‪ ,‬אבל קטסטרופה כמו בהלת המלפפונים‬ ‫באירופה לא יכולה לקרות בארץ‪ .‬כי הקשר בין האיכר לצרכן אינו רק כלכלי‪ ,‬וגם ילדיו של החק־‬ ‫לאי אוכלים את התוצרת שאותה הוא מגדל בשבילנו‪ .‬בשנים האחרונות מתמודד המגזר החקלאי‬ ‫עם התעלמות מצד השלטון וחוסר גיבוי להמשך העשייה החקלאית בארץ‪ .‬ראוי כי אלה המנסים‬ ‫לקעקע את העצמאות החקלאית בשם שיקולים כלכליים עלומים‪ ,‬יפקחו עיניים ויראו את המחיר‬ ‫הכלכלי‪ ,‬הפסיכולוגי והבריאותי המתחבא מאחורי תוצרת גלובלית זולה‪.‬‬ ‫אזרחי מדינת ישראל צריכים מצדם להמשיך לקנות את התוצרת החקלאית המקומית הטריה‬ ‫והאיכותית‪ .‬בשעה שמשרד התמ”ת מוביל את קמפיין כחול‪-‬לבן‪ ,‬מוצפים שווקי ישראל בתוצרת‬ ‫חקלאית מיובאת‪ ,‬המתחרה בתוצרת המקומית‪ .‬הקמפיין מבקש לעודד צריכה וגאווה לאומית‪ ,‬אבל‬ ‫דווקא בתחום החקלאות שבו נתפשת ישראל כמעצמה מובילה בעולם‪ ,‬אין לצרכן כלים לזהות‬ ‫פירות וירקות המיובאים מחו”ל או ממקורות אחרים‪.‬‬ ‫תופעת הירקות המזוהמים שהתפשטו באירופה מבהירה את הצורך בסימון מוצרים מתוצרת‬ ‫חקלאית מיובאת‪ .‬בנוסף לערך של עידוד צריכה וגאווה לאומית‪ ,‬מדובר בצו השעה על מנת לשקם‬ ‫את אמונם של הצרכנים בתוצרת החקלאית האיכותית‪ ,‬הבדוקה והבטוחה שגדלה בארץ‪.‬‬ ‫הכותב הוא איכר‪ ,‬מתיישב ונשיא התאחדות האיכרים בישראל‬ ‫דובי אמיתי‪ .‬צילום‪ :‬דוד עינב‬ ‫‪|| 10‬‬ ‫‪30.6.11‬‬ ‫עורכי הדין חגי שבתאי וגלי פלד‬ ‫בתום שנים של מאבק נכנסו לתוקפן החלטות מועצת מקרקעי ישראל הקובעות הסדר חדש לח־‬ ‫לקת המגורים במושב‪ .‬הסדר ראשון נוגע למגורים והשני לשימושים הלא חקלאיים‪ .‬לגבי שימושי‬ ‫המגורים‪ ,‬ההחלטה מאפשרת לבעלי הנחלה לבחור בין שלוש אפשרויות הנוגעות להתנהלותם מול‬ ‫המינהל‪.‬‬ ‫הראשונה‪ :‬שמירה על המצב הקיים‪ ,‬ללא שינוי‪ ,‬עד למכירת הנחלה לצד שלישי‪ .‬אפשרות שנייה‪:‬‬ ‫להצטרף להסדר החדש תוך תשלום של ‪ 3.75%‬מערך החלקה‪ .‬בתמורה החקלאי יקבל “ביטוח” לפיו‬ ‫הקרקע לא תילקח ממנו בשינוי יעוד‪ ,‬ביטול חלקי של דרישת רצף בין דורי וניוד זכויות הבניה‬ ‫בחלקה ביתר גמישות בין המבנים השונים‪ .‬פיצול יעשה בתשלום נוסף‪ .‬ההסדר השלישי מרחיק‬ ‫לכת יותר וקובע כי תמורת תשלום של ‪ 33%‬משווי הזכויות בחלקת המגורים ניתן יהיה לרכוש את‬ ‫מלוא הזכויות התכנוניות בחלקה‪ .‬רכישה זו אף תעניק פטור מדמי הסכמה ופיצול‪.‬‬ ‫ההחלטה הנוגעת לשימושים לא חקלאיים היא הסדר חלופי להחלטת “קדמון”‪ .‬לבעלי הנחלות‬ ‫ניתנת אפשרות‏(והזדמנות!‏) מיוחדת להסדיר את ענייניהם הכספיים מול המינהל‪ ,‬תוך הקלה גדו־‬ ‫לה בדרישות הכספיות של המינהל‪ ,‬במקרים מסוימים‪ .‬פועל יוצא מהסדרה כספית זו היא האפש־‬ ‫רות לקבל את חתימתו של המינהל לרשויות התכנון ואפשרות להסדרה תכנונית של העסקים‪ .‬יחד‬ ‫עם זאת נקבע כי לא יותרו השכרות לצדדים שלישיים‪ ,‬אולם תיתכן הפעלה של עסקים על ידי‬ ‫בני משפחתו של בעל נחלה במקרה שהוא מוגבל ואינו יכול לעשות זאת‪ .‬ההחלטות הותקפו בבג”ץ‬ ‫מכל עבר על ידי גופים שונים כגון פורום הערים הגדולות במשק‪ ,‬וגופים ירוקים ו”חברתיים”‪.‬‬ ‫בין היתר דחה הבג”ץ טענות הנוגעות לכך שיש להשוות בין חלקת המגורים לשטחים החקלאיים‬ ‫ולגזור לגביה את גזירת “הקשת המזרחית”‪ ,‬טענות להתערבות לא חוקית של תנועת המושבים‬ ‫בהליכי קבלת ההחלטה‪ ,‬טענות לאובדן הכנסות אדירות למדינה עקב הסדר החובות של השימושים‬ ‫הלא חקלאיים‪ ,‬וטענות לגבי סכנת הפרבור שעתידה להיגרם עקב פיצול חלקות‪ .‬בית המשפט‬ ‫קיבל את טענות המושבים גם בדבר החשיבות בביטול הדרישה לרצף בן דורי ואת ההגבלות על‬ ‫אופן הבניה בחלקת המגורים והפיצול וקבע כי יש לשמר את החקלאות תוך התחשבות בתנאי‬ ‫המציאות המשתנה‪ ,‬ולא באמצעות כפייה של תנאים המנוגדים להליכים הטבעיים‪ .‬לאורך כל‬ ‫פסק הדין מוזכרת תרומתם העצומה של החקלאים אשר קידמו את מטרת הציונית‪ ,‬ונראה כי בית‬ ‫המשפט אכן לקח שיקול חשוב זה במסגרת השיקולים ששקל בעת הכרעתו והכיר בחשיבות פועלה‬ ‫של התיישבות זו וייחודה‪.‬‬ ‫אין ספק כי ניסוחן הלא ברור של ההחלטות עוד יביא תיקונים והחלטות חדשות שיבהירו אותן‪.‬‬ ‫אולם הבשורה העיקרית מההחלטות היא דווקא הבשורה של היציבות‪ .‬אישור הרכב מורחב יעניק‬ ‫לבעלי הנחלות שקט נפשי ואפשרות לתכנן את צעדיהם לטווח ארוך‪ ,‬זכות ממנה לא טעמו זמן‬ ‫רב‪.‬‬ ‫עוה”ד חגי שבתאי‪ ,‬אריה שפירא וגלי פלד ממשרד עוה”ד חגי שבתאי־שפירא ייצגו בבג”ץ את‬ ‫תנועת המושבים‪ ,‬תנועת משקי חירות בית”ר‪ ,‬ארגון המושבים של העובד הציוני ואיגוד המושבים‬ ‫של הפועל מזרחי‬ ‫אבני איתן‬ ‫גינה לי‬ ‫טרמפ‬ ‫ציני‬ ‫פעמים רבות הגינה ה”טבעית” וה”ירוקה” לשוחרי הטבע‬ ‫ואיכות הסביבה ‪ -‬באה על חשבון היערות והעצים ˆ אפשר‬ ‫גם אחרת‬ ‫שמעון חמו‪ ,‬מנכ”ל פשוט ירוק‬ ‫גיליון‬ ‫הבא‬ ‫יוני ‪2011‬‬ ‫המגמה הירוקה התופסת תאוצה בעולם ובארץ מביאה עימה‪ ,‬לצד דברים טובים רבים‪ ,‬גם לא‬ ‫מעט צביעות וניצול של תמימות‪ .‬לקראת עונת האביב‪ ,‬שבו נהוג לחדש את מראה הגינה‪ ,‬כדאי‬ ‫להקדיש מחשבה למחיר הסביבתי שלה‪.‬‬ ‫כולנו מכירים את בתי המלון‪ ,‬אתרי הספא והגינות הפרטיות המתהדרים בתדמית ירוקה‪ .‬הם‬ ‫קוראים לאורחיהם להימנע מהשלכת מגבות לכביסה כדי לא לפגוע בסביבה‪ ,‬עושים שימוש בנייר‬ ‫ממוחזר וכן הלאה‪ .‬כל פעולה ירוקה היא חשובה וגורמת ומשפיעה על המגיעים למקומות האירוח‬ ‫ואולי גם תורמת לשינוי אורחות חייהם בביתם הפרטי‪.‬‬ ‫אולם למרבה הצער‪ ,‬דווקא מקומות ואנשים שמגדירים עצמם כ”ירוקים”‪ ,‬מרבים לעשות שי־‬ ‫מוש בעץ טבעי‪ ,‬קני במבוק ומוצרים אחרים שנלקחו מהטבע‪ ,‬לעיתים תוך פגיעה הרסנית ובלתי‬ ‫הפיכה‪ .‬קל למצוא באותם אתרי נופש יוקרתיים דקים מעץ טבעי ולעיתים אף חדרי אירוח שלמים‬ ‫שכולם על טהרת הטבע‪.‬‬ ‫זוהי דוגמה לתפיסת טרמפ צינית על איכות הסביבה‪ .‬כולנו נחרדים מעקירת יערות העד בברזיל‬ ‫ובמקומות אחרים‪ ,‬אך תורמים לכך מכלי משים‪ ,‬או גרוע מכך במודעות מלאה‪ .‬דומה הדבר למי‬ ‫ששם פוחלצים של בעלי חיים שצד בסלון ומצהיר בפני אורחיו על אהבתו לחי‪ .‬מן הראוי להוקיע‬ ‫ולשרש תופעות שליליות כאלו‪.‬‬ ‫אוהבי העיצוב הטבעי אינם צריכים להתנזר ולוותר על אהבתם בשל הדאגה לטבע ויכולים‬ ‫לבחור בחלופות שיעניקו להם את המראה שהם רוצים לגינה‪ ,‬לחצר או לגג ‪ -‬וזאת תוך פגיעה‬ ‫נמוכה במשאבי כדור הארץ‪.‬‬ ‫תעשיית העץ הטבעי מייצרת כל העת עודפים שניתן לעשות בהם שימוש לתועלתנו בלי לגרום‬ ‫לפגיעה נוספת‪ .‬כך למשל‪ ,‬יש תחלופה מתמדת ברחבי העולם של אדני רכבת שהתיישנו‪ .‬מדובר‬ ‫בעיקר במדינות של הגוש המזרחי לשעבר שבעקבות השיפור בכלכלתן יכולות להחליף תשתיות‬ ‫ישנות‪.‬‬ ‫אדני הרכבת הישנים הם פריט עיצובי יפיפה שיכול לשדרג כל גינה‪ .‬ניתן להשתמש בהם‬ ‫ליצירת מדרגות‪ ,‬ערוגות‪ ,‬פינות חמד‪ ,‬ספסלים‪ ,‬פסי דריכה ודברים רבים אחרים כיד הדמיון‪,‬‬ ‫כל זאת בעלות קטנה ובלי לפגוע בדבר‪ .‬אדני הרכבת יכולים לשמש גם לעיצוב קירות ותקרות‬ ‫במרפסות‪.‬‬ ‫תוצר לוואי חשוב נוסף של תעשיית העץ היא הנסורת וכפיסי העץ שנותרים לאחר העיבוד‪.‬‬ ‫שיירי העץ בשילוב עם פלסטיק ממוחזר הם חומר הגלם להכנת דק עץ סינתטי‪ ,‬שדומה במראהו‬ ‫לעץ הטבעי ואף נאה מהמקור ובעל יתרונות רבים למשתמשים בו‪.‬‬ ‫הודות לתהליך העיבוד‪ ,‬דק סינתטי באיכות גבוהה אינו מצריך תחזוקה או צביעה מחודשת‪ .‬הוא‬ ‫אינו כר נוח להתפתחות חרקים ולכן חוסך את הצורך בריסוסים וקל לניקוי‪ .‬הדגמים מחקים את‬ ‫דגמי העץ הפופולאריים וכך אפשר להנות לדוגמה מדק דמוי איפאה‪ ,‬בלי ליטול על המצפון את‬ ‫כריתת העץ‪.‬‬ ‫גם המדשאה הביתית מחייבת חשיבה נוספת ושונה‪ .‬הנחת דשא טבעי אינה פוגעת כמובן בטבע‬ ‫של כדור הארץ‪ ,‬אולם יש לה השלכות סביבתיות שאותן עלינו לקחת בחשבון‪ .‬הדשא אינו מתאים‬ ‫לאקלים של כדור הארץ וצורך כמויות רבות של מים יקרים שנלקחים בסופו של דבר מהטבע‪.‬‬ ‫יתרה מכך‪ ,‬את המדשאה הטבעית נהוג לרסס כנגד מזיקים ולהעשיר בחומרים כימיים וכל אלו‬ ‫יכולים להגיע לילדים‪ ,‬בעלי חיים ומבוגרים שבאים במגע עם הדשא או לחלחל לתוך הקרקע‪.‬‬ ‫פשוט ירוק ‪www.pashutyarok.co.il‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫הבא‬ ‫גיליון‬ ‫אוגוסט‪2011‬‬ ‫הבא יוני‬ ‫גיליון‬ ‫ע‬ ‫יתון לענף ה‬ ‫בקר והחלב‬ ‫מבר ‪2009‬‬ ‫והחלב דצ‬ ‫ענף הבקר‬ ‫צ‬ ‫עיתון ל‬ ‫י‬ ‫אן בגרמניה‬ ‫פה אבל‬ ‫אים בלגיים‬ ‫חקל‬ ‫רפת‬ ‫| עמ' ‪52‬‬ ‫ה לעיר‬ ‫הקירב‬ ‫מך | עמ' ‪24‬‬ ‫שב אחיס‬ ‫תמם במו‬ ‫‪11‬‬ ‫‪|| 12‬‬ ‫עמ' ‪48‬‬ ‫צילום‪:‬‬ ‫דור צעיר ‪-‬‬ ‫פור ההון‬ ‫שי שי בענף‬ ‫האנו‬ ‫עמ' ‪14‬‬ ‫מחיר‬ ‫מרססים ח‬ ‫לא תמ‬ ‫יד רווחי ˆ‬ ‫דוד עינב‬ ‫ישרדות ‪-‬‬ ‫ה ום הוגן‬ ‫קי ות קטנות‬ ‫לרפת‬ ‫עמ' ‪10‬‬ ‫לב כמחאה‬ ‫מרץ ‪2010‬‬ ‫‪30.6.11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫סוף סוףגנגםבי הבקר‬ ‫הם במגננה‬ ‫‪ 20‬זר‬ ‫כפתרוןמהלחממויינת‬ ‫לב קיץ‬ ‫‪43‬‬ ‫‪26‬‬ ‫הרפת משי‬ ‫דו שיח אינ‬ ‫טרנטי‬ ‫בה‬ ‫ספרים‬ ‫במילים‬ ‫אני מצייר‬ ‫“יוסף־חיים ברנר ‪ -‬במלאות ‪ 90‬שנים להירצחו”‬ ‫כפי שסיפר עליו נחום גוטמן לאהוד בן עזר‬ ‫מבוא‪ :‬אהוד בן עזר‬ ‫נחום גוטמן עלה לארץ ישראל עם משפחתו מאודיסה בשנת ‪ ,1905‬בהיותו בן שבע‪ .‬אביו‪ ,‬שמחה־‬ ‫אלתר גוטמן‪ ,‬הידוע בכינויו ש‪ .‬בן־ציון‪ ,‬היה סופר‪ ,‬עורך ספרותי ומורה‪ .‬הוא נשלח ארצה כדי‬ ‫להקים כאן מרכז ספרותי עברי‪ ,‬והתמנה למורה בבית הספר לבנות בנווה צדק‪ ,‬ליד יפו‪ .‬ש‪ .‬בן־ציון‬ ‫ערך את כתב העת הספרותי “העומר”‪ ,‬ותקופת זמן שימש שמואל־יוסף צ’צ’קס‪ ,‬שבא לארץ ישראל‬ ‫ב־‪ ,1907‬כמזכירו הספרותי בעריכת כתב העת‪ ,‬שבו פירסם את סיפורו הראשון‪“ ,‬עגונות”‪ ,‬שעליו‬ ‫חתם לראשונה בשמו הידוע ‪ -‬עגנון‪.‬‬ ‫ברנר הגיע לארץ ישראל בשנת ‪ .1909‬התקופה שעליה משתרעים זיכרונותיו של נחום גוטמן על‬ ‫ברנר היא השנים ‪ 1920-1909‬לערך‪ ,‬שבמרוצתן התגורר נחום גוטמן במקומות אחדים‪ :‬נווה צדק‪,‬‬ ‫רחוב הרצל בשכונה “אחוזת בית” שהיתה ראשיתה של תל אביב‪ ,‬ירושלים‪ ,‬בתור תלמיד “בצלאל”‪,‬‬ ‫ותקופה קצרה בפתח תקווה‪ ,‬באביב ‪ ,1917‬כאשר תושבי תל אביב‪ ,‬ובהם ברנר וגוטמן‪ ,‬גורשו ממנה‬ ‫בפקודת השלטון הטורקי‪.‬‬ ‫הזכרונות המובאים כאן הם בעקבות הראיון “במילים אני מצייר”‪ ,‬זיכרונות על סופרים‪ ,‬שערכתי‬ ‫עם נחום גוטמן בשלהי שנת ‪ 1973‬לירחון “מאזניים”‪ ,‬ונדפס בכרך ל”ח‪ ,‬חוב’ ‪ 2-1,‬דצמבר ‪1973‬־‬ ‫ינואר ‪ ,1974‬וכן הפרק “ברנר” מתוך ספרי “בין חולות וכחול שמים‪ ,‬סיפר וצייר נחום גוטמן‪ ,‬כתב‬ ‫אהוד בן עזר”‪ ,‬בהוצאת יבנה‪ ,‬תל אביב‪.1980 ,‬‬ ‫אהוד בן עזר‪ .‬צילום‪ :‬יוסי זליגר‬ ‫יוסף חיים ברנר‬ ‫‪30.6.11‬‬ ‫|| ‪13‬‬ ‫“הכנס השנתי למדעי הבקר”‪ ,‬שנערך בשבוע שעבר בירושלים‪ ,‬תוכנן זמן רב מראש‪,‬‬ ‫אך היה ברור שהפעם הוא לא יתנהל על מי מנוחות ˆ מטבע הדברים הדוברים ניצלו את‬ ‫ההזדמנות כדי להגיב על “סערת הקוטג’” ‪ -‬ובעיקר כדי למתוח ביקורת חריפה על כוונת‬ ‫הממשלה לפתוח ליבוא את החלב ומוצריו ˆ שייקה דרורי‪“ :‬הצהרות הממשלה על יבוא‬ ‫הן אחיזת עיניים שתעלה לצרכן הישראלי ביוקר”‬ ‫“הממשלה פתחה‬ ‫במתקפה נגדנו”‬ ‫כתב וצילם‪ :‬עמי רוז’נסקי‬ ‫מדי שנה מתקיים במלון “רמדה” שבירו־‬ ‫שלים “הכנס השנתי למדעי הבקר”‪ .‬הכנס‬ ‫הזה מתקיים זאת השנה ה־‪ .23‬זהו אירוע‬ ‫מכובד מאוד הנמשך כשלושה ימים‪ ,‬ושו־‬ ‫תפים לו שה”מ (שירות ההדרכה והמקצוע)‬ ‫במשרד החקלאות‪ ,‬מועצת החלב‪ ,‬והתאח־‬ ‫דות מגדלי בקר לחלב‪ .‬בכנס משתתפים‬ ‫מאות רפתנים‪ ,‬מושמעות בו עשרות הר־‬ ‫צאות בנושאים שונים המעניינים את ענף‬ ‫החלב בישראל‪ ,‬ומתקיימים במסגרתו דיו־‬ ‫נים בסוגיות המטרידות את הענף‪ .‬הכנס‬ ‫נחשב ליוקרתי מאוד גם בעיני מומחים‬ ‫ואנשי מקצוע בעולם כולו‪.‬‬ ‫באירוע הפתיחה‪ ,‬שהוא תמיד מרשים‬ ‫מאוד‪ ,‬היו הפעם הרבה מאוד מצלמות של‬ ‫התקשורת‪ .‬בדרך כלל אפשר לראות בטקס‬ ‫עיתונאי או שניים מהתקשורת המקצועית‪,‬‬ ‫המתרוצצים ומנסים גם לכתוב וגם לצלם‪,‬‬ ‫ביניהם גם עבדכם הנאמן‪ ,‬שהוא גם עורכו‬ ‫של העיתון “הרפת והחלב”‪.‬‬ ‫כצפוי‪ ,‬בגלל פרשת הקוטג’‪ ,‬האווירה‬ ‫באולם הכנסים במלון היתה מחשמלת‪.‬‬ ‫ד”ר גבי עדין‪ ,‬המרכז המדעי של הכנס‪,‬‬ ‫הודיע כבר במעמד הפתיחה‪ ,‬כי הפעם סדר‬ ‫היום יהיה מעט שונה מכנסים קודמים‪.‬‬ ‫אחרי טקסי הענקת אות יקיר הענף למס־‬ ‫פר חברים וניסיון להקנות מעמד חגיגי‬ ‫לאירוע‪ ,‬די מהר עלו הטונים והסבלנות‬ ‫הישראלית פקעה‪ .‬לאנשי המפתח בענף‬ ‫היה הרבה מה להגיד‪ ,‬וכשהתקשורת ממ־‬ ‫‪|| 14‬‬ ‫‪30.6.11‬‬ ‫תינה למצוא פיהם‪ ,‬הם ניצלו את ההזדמ־‬ ‫נות כדי להעביר את המסר לקובעי המדי־‬ ‫ניות בישראל‪.‬‬ ‫שייקה דרורי‪ ,‬מנכ”ל מועצת החלב‪,‬‬ ‫בדרך כלל אדם בעל מזג טוב‪ ,‬שאינו יוצא‬ ‫מגדרו בהכרזות מיליטנטיות‪ ,‬תפס את‬ ‫המיקרופון והודיע לקהל הרפתנים ואנשי‬ ‫המקצוע שגדשו את האולם‪“ :‬תדעו לכם‬ ‫שממשלת ישראל פתח במתקפה נגד־‬ ‫נו! הממשלה הודיעה על כוונתה לפתוח‬ ‫את היבוא לחלב‪ .‬וזה אומר שהרפתנים‬ ‫היושבים כאן באולם ייצרו מרגע היפתח‬ ‫היבוא רק כמחצית הכמות שהם ייצרו עד‬ ‫כה! הצהרות הממשלה על יבוא הן אחיזת‬ ‫עיניים שתעלה לצרכן הישראלי ביוקר!‬ ‫האבסורד הוא גדול‪ ,‬כי רק לא מזמן אותה‬ ‫ממשלה השקיעה כ־‪ 800‬מיליון שקלים‬ ‫ברפורמה ושדרוג רפתות במדינת ישר־‬ ‫אל‪ .‬אותה ממשלה גם דנה עם החקלאים‬ ‫במשך מספר שנים על חקיקת חוק החלב‪,‬‬ ‫עד שהוא עבר בכל שלוש הקריאות בכנ־‬ ‫סת‪ ,‬רק באחרונה‪ .‬ואילו עכשיו הממשלה‬ ‫יוצאת בהכרזות שהן בניגוד גמור לחוק‬ ‫שהעבירה בכנסת‪ .‬לכל המדינות ברור כי‬ ‫צפוי מחסור בחלב בשנים הבאות‪ .‬הממ־‬ ‫שלה מתנהלת כמו רובין הוד‪ ,‬רק הפוך‬ ‫ עושקת את החקלאים הפשוטים ומחזקת‬‫את התעשיינים והמתעשרים”‪ .‬דברים זכו‬ ‫כצפוי למחיאות כפיים סוערות‪.‬‬ ‫אבשלום (אבו) וילן‪ ,‬יו”ר התאחדות‬ ‫חקלאי ישראל‪ ,‬הגוף היצוגי שמאחד את‬ ‫כלל חקלאי ישראל‪ ,‬ולא חשוב באיזו תנו־‬ ‫עה או ארגון הם חברים‪ ,‬קיבל את רשות‬ ‫הדיבור ופתח בהודעה דרמטית‪“ :‬נכנסנו‬ ‫למגננה‪ .‬רוצים לפגוע בענף החלב שהוא‬ ‫הטופ של החקלאות הישראלית‪ .‬המלחמה‬ ‫היא נגד הרפתנים העובדים מבוקר עד‬ ‫ערב ומקבלים עבור החלב שהם מייצרים‬ ‫תמורה שהיא עלות פלוס‪ ,‬זה הכל‪ .‬הם‬ ‫הפכו לקורבן במאבק שהם לא חלק ממנו‪.‬‬ ‫המשבר הגדול הוא של המחלבות‪ ,‬יצרני‬ ‫מוצרי החלב‪ ,‬והתשובה שאנחנו שומעים‬ ‫מראש הממשלה היא‪ ,‬שבמקום להחזיר את‬ ‫הפיקוח על מוצרי יסוד של ענף החלב‪,‬‬ ‫כפי שהיה בעבר‪ ,‬הוא מכריז שהוא מתכוון‬ ‫לפתוח את היבוא‪ .‬מה הוא יכול להביא?‬ ‫אבקת חלב וגבינות קשות‪ ,‬זה הכל‪ .‬קוטג’‬ ‫הוא לא ייבא‪ .‬יש גבול לפופוליזם‪ .‬במקום‬ ‫להסדיר את מחיר הקוטג’ הוא בחר בדרך‬ ‫הקלה ‪ -‬לפגוע בחקלאים‪ .‬מה שכמובן לא‬ ‫יוריד את מחיר הקוטג’‪.‬‬ ‫היבוא‪ ,‬טוענים החקלאים‪ ,‬אינו מעשי‬ ‫ויגרום נזק כבד למשק החלב הישראלי‪.‬‬ ‫יש אפשרות אחת ללמד לקח את ראשי‬ ‫המחלבות שסרחו‪ ,‬והיא להחזיר את מחי־‬ ‫רי הגבינות הלבנות לפיקוח‪ .‬מה שטוב‬ ‫לדלק‪ ,‬טוב גם לגבינות‪ .‬הצעות היבוא הן‬ ‫פופוליסטיות‪ ,‬זורעות רוח ויקצרו סופה‪.‬‬ ‫חשוב להזכיר כי ממשלת ישראל החליטה‬ ‫בזמנו על מספר מוצרי חלב בפיקוח‪ ,‬כדי‬ ‫להגן על האזרחים‪ .‬אבל ועדה של ממשלת‬ ‫ישראל החליטה‪ ,‬אי שם בתקופת ממשלת‬ ‫אולמרט‪ ,‬לאפשר את הוצאת הקוטג’ מפי־‬ ‫קוח‪.‬‬ ‫וילן‪“ :‬מגלגלים עלינו את האחריות‪ ,‬אבל‬ ‫אני מודיע לכם שהענף לא יהיה טרף לפו־‬ ‫ליטיקאים‪ ,‬גם אם זה ראש הממשלה!”‪ .‬הוא‬ ‫מציע למחלבות לעשות שיעורי בית ולל־‬ ‫מוד את הלקח מהצעד שהן נקטו בו‪“ .‬היד‬ ‫שהותירה תהיה היד שתחזיר את הפיקוח‪,‬‬ ‫אנחנו לא פראיירים”‪.‬‬ ‫שייקה דרורי חוזר למיקרופון‪“ :‬בצרכנות‬ ‫נבונה צריכה להיות שיטה‪ .‬מחיר הדלק‬ ‫בישראל הוא פי שניים ממחירו באמריקה‪,‬‬ ‫כי כאלה הם המחירים כאן‪ .‬בישראל מוכ־‬ ‫רים מדי שנה כ־‪ 600‬מיליון גביעי קוטג’‬ ‫כשהממשלה מקבלת מכל גביע שנמכר‬ ‫כשקל אחד‪ .‬אם היא תתיר יבוא של תו־‬ ‫צרת חלב‪ ,‬היא בעצם תעזור למשקי החלב‬ ‫האירופאים‪ ,‬המסובסדים באופן כבד בידי‬ ‫ממשלותיהם‪ .‬אנחנו זקוקים לחוקים בנו־‬ ‫סח זה הנהוג בשוויץ‪ .‬שם החוק קובע כי‬ ‫מחצית מהתוצרת הנמכרת במדינה חייבת‬ ‫להיות ממקור מקומי‪ .‬כך מגינים על תו־‬ ‫צרת הארץ”‪.‬‬ ‫ענף החלב הישראלי הוא המאורגן שבין‬ ‫“הממשלה מתנהלת כמו רובין הוד‪ ,‬רק הפוך ‪-‬‬ ‫עושקת את החקלאים הפשוטים ומחזקת את‬ ‫התעשיינים והמתעשרים”‬ ‫אבשלן (אבו) וילן‪ .‬המלחמה היא נגד הרפתנים‬ ‫העובדים מבוקר עד ערב ומקבלים בקושי‬ ‫עבור העלויות‬ ‫ח"כ חרמש‪ .‬בפוליטיקה הישראלית כבר‬ ‫מזמן אין מי שמוכן לשכב על הגדר בשבילנו‬ ‫החקלאים‬ ‫השרה נוקד‪ .‬עמדתי בפני הסערה והודעתי‬ ‫כי המכשיר המהיר הוא התמודדות עם כשלי‬ ‫השוק‬ ‫יעקב בכר‪ .‬אלה שצריכים להגן עלינו‪ ,‬הכניסו‬ ‫אותנו פתאום לבונקר‬ ‫שייקה דרורי‪ .‬תדעו לכם כי ממשלת ישראל‬ ‫פתחה במתקפה עלינו‬ ‫הענפים‪ .‬כדי שהזעקה לא תצא רק מצמ־‬ ‫רת הענף מועלים לבמה‪ ,‬בזה אחר זה‪ ,‬שני‬ ‫רפתנים‪ ,‬האחד מהדרום והשני מרמת הגו־‬ ‫לן‪ .‬יואב צור מבאר טוביה‪ ,‬חקלאי פעיל‬ ‫מאוד המוכר לרפתנים‪ ,‬אומר‪ 20“ :‬אלף‬ ‫משפחות מוצאות את פרנסתן מענף החלב‪,‬‬ ‫החל מעובדים בשדה וברפת ועד למערכת‬ ‫המייצרת אריזות ואת מוצרי החלב עצמם‬ ‫וגם מחלקת אותם ברחבי הארץ‪ .‬כולם מצ־‬ ‫פים שהמדינה תגן עליהם‪ .‬הכסף שנשדד‬ ‫מהציבור לא נשדד על ידינו ואנחנו מצפים‬ ‫שהממשלה לא תתיר יבוא‪ ,‬כי כשמתחילים‬ ‫ביבוא יודעים אולי איך זה מתחיל‪ ,‬אבל‬ ‫בכלל לא בטוח שנדע לשים לזה סוף”‪.‬‬ ‫אחריו דיבר צביקה ורפר מגבעת יואב‬ ‫שברמת הגולן‪“ :‬שר האוצר וראש הממ־‬ ‫שלה נוהגים בחוסר אחריות‪ .‬קשה להבין‬ ‫את ההיגיון במהלך שלהם‪ .‬אני רק מקווה‬ ‫שמאחורי הקלעים לא מסתתר משהו שאין‬ ‫לנו קשר אליו‪ .‬לא מתקיים כאן קרב בין‬ ‫הצרכנים ליצרני החלב‪ ,‬אנחנו ספקי המזון‬ ‫של האזרחים‪ .‬לענף החלב גם ערך לאומי‬ ‫רב‪ ,‬הוא מחזק את אחיזתנו בפריפריה וא־‬ ‫נחנו נתנגד לפתיחת היבוא”‪.‬‬ ‫עכשיו מקבל את רשות הדיבור יעקב‬ ‫בכר‪ ,‬מזכיר התאחדות מגדלי בקר לחלב‪.‬‬ ‫בכר ידוע בלשונו הנחרצת‪ .‬הוא לא עושה‬ ‫חשבון לאף אחד‪ ,‬אף פעם‪ ,‬ובוודאי לא‬ ‫בשיאה של סערת הקוטג’‪.‬‬ ‫בכר‪“ :‬כשמנהיגי מדינות שונות מגיעים‬ ‫ארצה לביקור‪ ,‬ממשלת ישראל גאה לה־‬ ‫ראות להם את ענף החלב המפואר שלנו‪,‬‬ ‫ששמו יצא לפניו בכל העולם‪ .‬אבל מה‪,‬‬ ‫ראש הממשלה ומי ששולטים בתקשורת‪,‬‬ ‫אלה שצריכים להגן עלינו‪ ,‬הכניסו אותנו‬ ‫פתאום לבונקר‪.‬‬ ‫“כשאני רואה שריפה מרחוק‪ ,‬אני רץ לכ־‬ ‫בות אותה‪ ,‬כי אני יודע שהיא עלולה להגיע‬ ‫גם אלי‪ .‬ואת אשר יגורנו בא לנו‪ .‬המחל־‬ ‫בות העלו את מחיר הקוטג’ ועכשיו מפי־‬ ‫לים אסון על כולנו‪ ,‬שלא באשמתנו‪ .‬שוב‬ ‫נערי האוצר מדברים בשם איזו דת כלכלית‬ ‫מסתורית והם לא יניחו לעובדות לבלבל‬ ‫אותם‪ .‬כל מי שעיניים בראשו יכול להבין‬ ‫כי אם יפתחו את היבוא‪ ,‬הצרכן ישלם בסופו‬ ‫של דבר הרבה יותר‪ .‬איזו תרופה הם מצי־‬ ‫עים לנו? כזאת שתביא עלינו דבר?! שילמ־‬ ‫דו ממדינות אירופה‪ ,‬בהן שרי האוצר ורא־‬ ‫שי הממשלות מבינים שסבסוד החקלאות‬ ‫המקומית הוא בסופו של דבר נכס לאומי‪.‬‬ ‫כך זה בשוויץ‪ ,‬באיטליה‪ ,‬בצרפת‪ ,‬בהולנד‬ ‫ובמדינות אחרות‪ .‬הם מסבסדים את הרפת‬ ‫המקומית‪ ,‬ואילו אצלנו שורר אפס סבסוד‪.‬‬ ‫עכשיו‪ ,‬כדי לזכות בפופולריות ובשקט‪ ,‬הם‬ ‫רוצים לשלם בהרס ענף החלב הישראלי‪.‬‬ ‫אני מצפה משרת החקלאות‪ ,‬הנוכחת כאן‬ ‫היום‪ ,‬להיאבק למעננו‪ ,‬כי אנחנו לא נסכים‬ ‫ליחבוא”‪.‬‬ ‫ח”כ יש חרמש מקדימה‪ ,‬קיבוצניק ויו”ר‬ ‫הלובי החקלאי‪ ,‬אמר בתורו כי בפוליטיקה‬ ‫הישראלית כבר מזמן אין מי שמוכן לשכב‬ ‫על הגדר בשבילנו החקלאים‪“ .‬החשש הוא‬ ‫לא רק מייבוא של אבקת חלב‪ ,‬החשש הוא‬ ‫שממש כמו בטקסטיל‪ ,‬יעבירו את יצור החלב‬ ‫לירדן השכנה‪ ,‬שם העבודה זולה יותר‪ ,‬שם‬ ‫המגדלים יהנו מהטבות ממשלתיות‪ ,‬וכמו‬ ‫בטקסטיל‪ ,‬המדינה השכנה תייצר את החלב‬ ‫עבור השוק הישראלי”‪ .‬מעל הבמה הוא דורש‬ ‫מאורית נוקד‪ ,‬שרת החקלאות‪ ,‬להגיד בפה‬ ‫מלא שהיא נגד היבוא‪“ .‬את ושלום שמחון‪,‬‬ ‫חברים בממשלה‪ ,‬צריכים להגיד לראש‬ ‫הממשלה שאתם מתנגדים בחריפות לייבוא‪.‬‬ ‫אחרי הכל‪ ,‬זהו מאבק פוליטי והמערכת הפו־‬ ‫ליטית היא שתגזור את גורלנו”‪.‬‬ ‫שרת החקלאות מקבלת את המיקרופון‬ ‫ואומרת‪“ :‬עמדתי ברורה‪ .‬עמדתי בפני‬ ‫הסערה אשר ממשיכה לשטוף את הארץ‪,‬‬ ‫והודעתי כי המכשיר המהיר‪ ,‬הזמין והמת־‬ ‫אים ביותר להתמודדות עם כשלי השוק‪,‬‬ ‫ועם החובה של המדינה להבטיח מחירים‬ ‫הוגנים למוצרי החלב הבסיסיים‪ ,‬הוא‬ ‫הפיקוח על המחירים‪ .‬הוצאת מוצרי החלב‬ ‫מפיקוח לא תרמה לתחרות ופגעה בצרכ־‬ ‫נים‪ ,‬ובעיקר היא פגעה ברפתנים‪ .‬יש לד־‬ ‫רוש חובת דיווח על רווחיות של המחלבות‬ ‫בגין המוצרים שייצאו מפיקוח‪ .‬זכותה של‬ ‫המדינה לקבל תמונה מדויקת‪ ,‬כדי להו־‬ ‫ריד את המחירים במקרה הצורך‪ .‬הבהרתי‬ ‫למחלבות את עמדתי”‪.‬‬ ‫היא לא מתרשמת יותר מידי מהקרי־‬ ‫אות של ח”כ שי חרמש הדורש ממנה‬ ‫לצאת בהכרזה שתתפרש כהתנגדות ישי־‬ ‫רה לדברי ראש הממשלה בנושא הייבוא‪.‬‬ ‫היא יוצאת מהסבך באמירה עקיפה ממנה‬ ‫אפשר להבין‪ ,‬כאילו שיש מי שמטפל בנו־‬ ‫שא‪ ,‬ושעל פי הערכתה לא יהיה יבוא של‬ ‫מוצרי חלב‪ .‬המישהו הזה‪ ,‬כך מעריכים‪,‬‬ ‫הוא אהוד ברק‪ .‬הדברים נכתבים ב־‪22‬‬ ‫ביוני‪ ,‬למחרת הכנס‪ .‬עד פרסום הדברים‬ ‫אני מניח שכולנו נהיה יותר חכמים‪.‬‬ ‫דיעה‪ /‬עמי רוז’נסקי‬ ‫כולה קוטג’‬ ‫כולה קוטג’ ותראו איזו מהומת אלוהים‪.‬‬ ‫טוב‪ ,‬בעצם זה היה צפוי‪ :‬המחלבות הגדולות‬ ‫יעלו את מחיר הקוטג’‪ ,‬התקשורת תחגוג‬ ‫ותהפוך את הגבינה המגורענת הזאת לבעיה‬ ‫לאומית מספר אחת‪ ,‬ואז פוליטיקאים בגרוש‬ ‫ינצלו את הסערה‪ ,‬כדי לקבל כמה כותרות‪.‬‬ ‫אפילו ראש הממשלה‪ ,‬שלא מצא לנחוץ‬ ‫להתערב במשבר הרופאים‪ ,‬יכריז על הכוונה‬ ‫לייבא חלב ומוצריו‪.‬‬ ‫המחלבות‪ ,‬אלה שהעלו את המחירים‪ ,‬כנר־‬ ‫אה שלא יפגעו‪ ,‬כי הן חסונות מספיק‪ .‬הן‬ ‫אולי יספגו פגיעה תדמיתית לאיזה שבוע־‬ ‫שבועיים‪ .‬לא נורא‪ ,‬זה יעבור‪.‬‬ ‫ומי שישלם את המחיר? כמובן שהחקלאי‪,‬‬ ‫שבזכות הרפת שלו נשמרים שדות ירוקים‬ ‫וקרקעות לאום בפריפריה‪ .‬לחקלאי‪ ,‬להז־‬ ‫‪|| 16‬‬ ‫‪30.6.11‬‬ ‫כירכם‪ ,‬אין כל נגיעה להעלאת מחיר מוצ־‬ ‫רי החלב‪ ,‬כי החקלאי רק מייצר חלב ומקבל‬ ‫עבורו את מה שנהוג לכנות “מחיר המטרה”‪,‬‬ ‫שאותו קובעים אחרים‪.‬‬ ‫גם די ברור‪ ,‬ואני מקווה שלא אצטרך בשל‬ ‫האמירה הבאה לאכול את הכובע‪ ,‬שיהיה מי‬ ‫שילחש בזמן על אוזנו של ראש הממשלה ‪-‬‬ ‫זה יהיה בוודאי אהוד ברק‪ ,‬שירצה להגן על‬ ‫שרת החקלאות הטריה‪ ,‬אורית נוקד‪ ,‬ממפ־‬ ‫לגתו ‪ -‬ויציע לו לרדת מהעץ‪ ,‬ממילא את‬ ‫הכותרות הוא כבר קצר‪.‬‬ ‫כל חכמי הכלכלה מצביעים על גרף מחירי‬ ‫הקוטג’ בעולם‪ ,‬כשישראל ניצבת באחד המ־‬ ‫קומות הראשונים‪ .‬לא שאני מגן על המחלבות‬ ‫הישראליות‪ ,‬הן לא זקוקות להגנתי‪ ,‬אבל צריך‬ ‫להזכיר לכל מי ששכח‪ ,‬שהקוטג’ האירופאי‪,‬‬ ‫כמו מוצרי החלב אחרים ביבשת‪ ,‬מוגן ומ־‬ ‫רופד בסובסידיות ממשלתיות שמנות מאוד‪.‬‬ ‫החקלאות הישראלית‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬איננה ני־‬ ‫הנת מסובסידיות כלשהן‪ ,‬למעט אולי מכסים‬ ‫המגינים על התוצרת המקומית‪ .‬מה שכנראה‬ ‫לא מספיק כדי להוריד את המחירים לצרכן‬ ‫במשק המקומי‪ ,‬כמו באירופה‪.‬‬ ‫ואם בסופו של דבר יוחלט‪ ,‬בכל זאת‪ ,‬על‬ ‫ייבאו מוצרי חלב‪ ,‬רק כדי ללמד לקח את‬ ‫החקלאים‪ ,‬שלא פשעו בכלום‪ ,‬ושאפילו לא‬ ‫היתה להם נגיעה להעלאת המחירים‪ ,‬תיווצר‬ ‫סיטואציה אבסורדית למדי‪ ,‬כשממשלות אי־‬ ‫רופה יסבסדו את היבוא הזה באופן די כבד‪.‬‬ ‫כלכלני היבשת ילעגו לנו בוודאי בסתר לבם‬ ‫ויאמרו איש לרעהו כי ישראל‪ ,‬אלופת העו־‬ ‫לם ברפת‪ ,‬יצאה מדעתה בגלל קוטג’‪ .‬בראש‬ ‫היוצאים מדעתם ניצב בגאון ראש ממשלה‬ ‫ואחריו חברי הפרלמנט והתקשורת‪ .‬כולם‪,‬‬ ‫לצורך העניין‪ ,‬רודפי כותרות‪ ,‬ואילו חקלאי‬ ‫היבשת השכנה יהנו כשעם ישראל יאכל גב־‬ ‫ינת קוטג’ המסובסדת בכבדות בידי ממשלת‬ ‫הולנד‪ ,‬למשל‪.‬‬ ‫מסקר בינלאומי שערך מכון ‪ IFCN‬עולה‬ ‫כי עלויות ייצור החלב בארץ נמוכות מע־‬ ‫לויות הייצור ברוב מדינות אירופה‪ .‬אך כא־‬ ‫מור‪ ,‬בניגוד לאירופה‪ ,‬הרפתן הישראלי אינו‬ ‫נהנה מסיבסוד‪ ,‬המגיע באירופה לכ־‪20%‬‬ ‫מהכנסותיו‪ .‬מחיר החלב הגולמי בישראל‬ ‫עומד כיום על כ־‪ 2.2‬שקל לליטר‪ ,‬כאשר‬ ‫עלות המספוא לייצור החלב היא ‪ .60%‬ערך‬ ‫הייצור בשער המשק הוא כ־‪ 2.7‬מיליארד‬ ‫שקלים בשנה‪.‬‬ ‫מעל המגדל‬ ‫סביב נשקיפה‬ ‫ב־‪ 6‬ביוני התכנסו חברי ותושבי מושב כפר סירקין ביחד עם מאות אורחים במגרש‬ ‫הכדורגל של המושב‪ ,‬כדי לצפות במופע אור־קולי שהיה שיאו של פעילויות יובל ה־‪75‬‬ ‫של המושב‬ ‫משה ברנע‪ ,‬כפר סירקין‬ ‫היסטוריה על קצה המזלג‬ ‫המתיישבים הראשונים עלו על קרקע‬ ‫כפר סירקין ב־‪ 1‬באפריל ‪ ,1936‬שלושה‬ ‫שבועות טרם פרוץ מאורעות הדמים‪ .‬המ־‬ ‫טרות העיקריות בהקמתו היו לשמש מוצב‬ ‫חוץ שיגן על המושבה פתח תקווה ממז־‬ ‫רח‪ ,‬על מסילת הברזל הסלולה מזרחית‬ ‫לו ועל הגשר העובר על נחל שילה‪ ,‬שהיו‬ ‫יעד למחבלים ערבים‪ .‬הרעיון המרכזי היה‬ ‫להגשים את חלום ההתיישבות על הקר־‬ ‫קע‪ ,‬משאת נפשם של החברים שהיו פוע־‬ ‫לים בחקלאות ובבנין‪ ,‬אשר עבדו במושבה‬ ‫הסמוכה פתח תקווה‪ .‬הכפר היה היישוב‬ ‫המזרחי ביותר מול אזור המיושב בערבים‪.‬‬ ‫הנקודה הדרומית לו היתה כרם בן שמן‬ ‫והצפונית לו רמת הכובש‪.‬‬ ‫לכפר סירקין היו מספר מאפיינים‬ ‫יחודיים משלו‪ ,‬בהשוואה לרוב מושבים‬ ‫‪|| 18‬‬ ‫‪30.6.11‬‬ ‫שהוקמו בשנות ־ה־‪ 30‬של המאה הקו�ד‬ ‫מת‪ .‬המספר החריג של המשפחות שהת־‬ ‫יישבו בכפר היה גדול פי שלושה מאשר‬ ‫בכל מושב שכיח‪ .‬גם ההרכב האנושי של‬ ‫המושב ‪ -‬שכלל קבוצה גדולה של פועלים‬ ‫ותיקים קשי יום‪ ,‬וקבוצת מיעוט מבוססת‬ ‫של יוצאי גרמניה ‪ -‬היה יוצא דופן בנוף‬ ‫התיישבות באותם ימים‪ .‬בין שתי הקבוצות‬ ‫היו חילוקי דעות עמוקים באשר לתפישות‬ ‫כלכליות וארגוניות של המושב‪.‬‬ ‫המושב החליט מיום היווסדו שלא לה־‬ ‫צטרף לאף תנועה התיישבותית והסתפק‬ ‫בהסתנפותו למרכז החקלאי‪ .‬מכאן‪ ,‬שלא‬ ‫היה לכפר “גב פוליטי”‪ ,‬עובדה שלא‬ ‫סייעה לו עת פנה לקבל סיוע בתחומים‬ ‫שונים‪ .‬במשך שני העשורים הראשונים‬ ‫לקיומו הוא היה נתון במשבר כלכלי עמוק‬ ‫ומתמשך‪.‬‬ ‫השקעות העתק של החברים ברכישת‬ ‫הקרקע‪ ,‬השבחתה ופיתוח התשתיות‪ ,‬כולן‬ ‫היו במימון עצמי‪ .‬ההשקעות הללו היו‬ ‫חריגות בהיקפן במגזר התיישבותי והן‬ ‫העלו תהיות קבועות בקרב חברי הכפר‬ ‫באשר לזכויותיהם‪ ,‬בהשוואה לאלה של‬ ‫חברי ישובים חקלאיים‪ ,‬שזכו לתמיכה‬ ‫כספית וארגונית מסיבית של המוסדות‪.‬‬ ‫בשל כל הסיבות הללו התפתחו מאבקים‬ ‫מתמידים נגד קק”ל ומינהל מקרקעי יש־‬ ‫ראל‏(ממ”י‏)‪ ,‬במשך כל שנות קיום הישוב‪.‬‬ ‫בשנתיים האחרונות מנהל הכפר מאבק‬ ‫משפטי נגד הקק”ל וממ”י‪ ,‬באשר לזכויות‬ ‫חבריו בחלקת המגורים הרשומה על שם‬ ‫כל חבר בלשכת רישום המקרקעין‪ ,‬שאת‬ ‫רוב רכישתה ומלוא השבחתה מימנו הח־‬ ‫ברים‪ .‬האגודה אף מחזיקה בחוזה חכירה‬ ‫ראשי על שטחו המקורי של הכפר למשך‬ ‫‪ 999‬שנה‪ .‬אלו חוזים המקנים זכויות הקר�ו‬ ‫בות לבעלות‪ ,‬כפי שנקבע במספר פסקי‬ ‫דין‪.‬‬ ‫גם יוסף וייץ‪ ,‬יו”ר קק”ל‪ ,‬ניתח את התו־‬ ‫פעה הייחודית של כפר סירקין והגדיר‬ ‫אותה בכתביו‪’“ ,‬לא הא ולא דא’‪ ,‬לא מושב‬ ‫חקלאי ולא שכונת‪-‬עובדים‪....‬והרי עומד‬ ‫הישוב הזה לפני בעיה‪ :‬לשנות את פרצופו‬ ‫לשכונת עובדים על בסיס של מגרש בן‬ ‫דונם אחד‪ ,‬ועל ידי כך יתרבו התושבים‬ ‫וייקחו חלק בהוצאות הציבור הכבדות; או‬ ‫לחלקו לשניים‪ :‬חלק יהיה מושב חקלאי‬ ‫בעל יחידה משקית מתאימה‪ ,‬והשאר יהיה‬ ‫שכונת עובדים”‪.‬‬ ‫לאחר קום המדינה נוספו לכפר ‪1,000‬‬ ‫דונם‪ .‬הוקמה אגודה חקלאית בשם “קמה”‪,‬‬ ‫־ש־‪ 65‬מחבריה קיבלו כל אחד ‪ 15‬דונם נ�ו‬ ‫ספים לעיבוד חקלאי‪ .‬במהלך השנים בוצע‬ ‫מגדל המים שימש בסיס לאיתות מורס בשנים‬ ‫טרם קום המדינה‪ .‬שנים רבות שכן בו סניף הדואר‬ ‫של הכפר‪ .‬הוא שימש גם כמחסן הנשק זמן רב‬ ‫באחד מערבי החורף נערך בבית העם ערב‬ ‫מספרי סיפורים‪ ,‬בו העלו וותיקי הכפר וגם‬ ‫צעירים סיפורים מהעבר הרחוק וגם הקרוב‪ .‬את‬ ‫הקור הפיגו המרקים המהבילים שהביאו חברות‬ ‫הכפר שהפליאו במטעמיהן‬ ‫בידול לשתי קטגוריות‪ :‬בעלי משקי עזר‬ ‫שלהם חלקה בשטח ‪ 5‬דונם ובעלי נחלות‬ ‫שלהם חלקה א’ כנ”ל וחלקה ב’ בשטח ‪15‬‬ ‫דונם‪.‬‬ ‫חברי אגודת “קמה” הסתפקו בתקן נחלה‬ ‫מוקטן זה‪ ,‬מאחר שהועמדו לרשותם שט־‬ ‫חים גדולים נוספים לעיבוד במחנה סירקין‪,‬‬ ‫בנמל התעופה בן גוריון‪ ,‬ובאזור השכונות‬ ‫המזרחיות של פתח תקווה דהיום‪ :‬עמישב‬ ‫והדר גנים‪ .‬אדמות אלה‪ ,‬שהיו בסטטוס של‬ ‫חכירה חד שנתית‪ ,‬הוחזרו לממ”י‪ .‬והחק־‬ ‫לאים הפעילים המתמחים בגידולי שסק‬ ‫ואפרסמון מעבדים‪ ,‬כיום‪ ,‬שטחים קטנים‬ ‫יותר מבעבר‪.‬‬ ‫פיתוח הכפר‬ ‫כיום חיות בכפר מעל ‪ 230‬משפחות‪.‬‬ ‫לפני מספר שנים אושרה תוכנית פר־‬ ‫צלציה המאפשרת בניה ‪ 3‬יחידות דיור‬ ‫במשקי העזר בדומה לנחלות‪ ,‬וכן תוכנית‬ ‫שיכון בנים‪ .‬זו תוכנית ייחודית המיועדת‬ ‫לבניית ‪ 621‬יחידות דיור‪ ,‬שתהפוך את‬ ‫הכפר ליישוב הכפרי הגדול ביותר בישר־‬ ‫אל‪ ,‬להערכתי‪.‬‬ ‫מימוש התוכנית מתעכב‪ ,‬בין השאר‪,‬‬ ‫מצד ממ”י‪ ,‬ולאור העובדה שההליך המש־‬ ‫פטי בנושא הזכויות טרם הסתיים‪ .‬גם‬ ‫הליך ההידברות עם ממ”י שנמשך למעלה‬ ‫משנה‪ ,‬עלה על שרטון‪ .‬ובימים אלה‪ ,‬בהמ־‬ ‫לצת בית המשפט‪ ,‬מנסים לבחור במגשר‬ ‫מוסכם על שני הצדדים‪ .‬אנו מקווים לה־‬ ‫גיע להבנות כי נקבל אישור מותנה למי־‬ ‫מוש התוכנית‪ ,‬בכפוף לתוצאות ההליך‬ ‫המשפטי‪ .‬זאת כדי לאפשר את התחלת‬ ‫הרחבת הכפר‪ ,‬מיידית‪.‬‬ ‫בעיה קשה נוספת העומדת בפני החברים‬ ‫היא ההוצאה הניכרת לפיתוח התשתיות‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות הוקמה מערכת הביוב‬ ‫בכפר‪ .‬הושלמה כמעט החלפת צנרת המים‬ ‫העשויה מאסבסט לצנרת מתכת‪ .‬עתה יש‬ ‫לממן את סלילת הכבישים והמדרכות‬ ‫ובניית מערכת ניקוז‪ ,‬הוצאה כבדה נוספת‬ ‫המטילה עלינו עומס כלכלי עצום‪ .‬באם‬ ‫יתאפשר מימושה של תוכנית הפרצל־‬ ‫ציה‪ ,‬ייווצרו מקורות כספיים אשר יאפ־‬ ‫שרו להתחיל לבצע את תוכניות הפיתוח‬ ‫בשלבים‪.‬‬ ‫שנת יובל ה־‪75‬‬ ‫על אף המצוקה הכספית‪ ,‬החליטה האסי־‬ ‫פה הכללית לאשר תקציב מיוחד לפעילו־‬ ‫יות שנת היובל‪ .‬התגבשה קבוצת פעילים‬ ‫משוגעים לדבר‪ ,‬שקיבלה את הכינוי “צוות‬ ‫החווה”‪ ,‬שהחליטה לחגוג באופן קצת שונה‬ ‫את החג‪ ,‬בצורה של סדרת אירועים‪ .‬נבחר‬ ‫מפיק לאירועים‪ ,‬עופר מנדלוביץ מ”במבי‬ ‫הפקות” שליווה את הצוות בכל השלבים‪.‬‬ ‫נקבע יעד‪ ,‬והוא לשתף את מרבית חברי‬ ‫הקהילה בפעילויות במסגרת סדרת אירו־‬ ‫עים שהתקיימה במשך מספר חודשים‪:‬‬ ‫ט”ו בשבט ‪ -‬בהשתתפות מאות חברי‬ ‫ותושבי הכפר‪ ,‬ובעיקר בני נוער‪ ,‬נטענו‬ ‫את חורשת ה־‪ 75‬במרכז הכפר‪ ,‬בצמוד‬ ‫לבית העם ולאנדרטת הזכרון לנופלים‪.‬‬ ‫תחרות סמליל היובל ‪ -‬הוכרזה תחרות‬ ‫סמליל‏(לוגו‏) היובל‪ .‬הוגשו ‪ 10‬הצעות על‬ ‫ידי אמנים המתגוררים בכפר‪ ,‬שהקשו‪,‬‬ ‫בגלל איכותן הגבוהה‪ ,‬על “צוות החווה”‪,‬‬ ‫לבחור באחת מהן‪ .‬לפיכך הוחלט להביאן‬ ‫לשיפוט הציבור‪ .‬נערכה הצבעה חשאית‬ ‫בקלפי‪ ,‬בה נבחר הסמליל הזוכה‪.‬‬ ‫ערב מספרי סיפורים ‪ -‬באחד מערבי‬ ‫החורף נערך בבית העם ערב מספרי סי־‬ ‫פורים‪ ,‬בו העלו וותיקי הכפר וגם צעירים‬ ‫סיפורים מהעבר הרחוק וגם הקרוב‪ .‬את‬ ‫המעברים בין הסיפורים ליווה צוות מו־‬ ‫זיקלי מוכשר של בני הנוער‪ .‬ואת הקור‬ ‫הפיגו המרקים המהבילים שהביאו חברות‬ ‫הכפר שהפליאו במטעמיהן‪.‬‬ ‫אחד הסיפורים המרגשים יותר בערב‬ ‫היה אודות דבר רציחתם של ‪ 3‬חברי כפר‬ ‫בשנים טרם קום המדינה‪ ,‬שעשו דרכם‬ ‫חזרה לכפר מכיוון ראש העין דהיום‪ .‬בכפר‬ ‫סירקין התקבלה החלטה להקים לזכרם‬ ‫מצבה בקרבת המקום בו נרצחו‪ ,‬בצמוד‬ ‫לתוואי שביל ישראל‪ .‬זאת‪ ,‬בנוסף להנ־‬ ‫צחתם באנדרטה לזכר הנופלים במערכות‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫כן נערך ארוע ניווט ‪ -‬לאחר חג הפסח‪,‬‬ ‫שנקרא “מנווטים אל השורשים”‪ .‬באמצעות‬ ‫תצלום אוויר‪ ,‬התבקשו המשתתפים להגיע‬ ‫לנקודות שונות בכפר‪ ,‬כגון הבאר הישנה‪,‬‬ ‫העמדה הקיצונית בכפר‪ ,‬הסליק ועוד‪ .‬בכל‬ ‫נקודה שוחזרו אירועים מהעבר באמצעות‬ ‫שחקנים‪ .‬בו במקום קיבל כל משתתף חלק‬ ‫מתצריף‏(“פאזל”‏) ומי שהצליח לבקר בכל‬ ‫הנקודות‪ ,‬הצליח להרכיבו‪ .‬האירוע רב‬ ‫המשתתפים הוכיח לנו שבכפר גדל דור‬ ‫חדש של בני נוער שיהיו סיירים מוצלחים‬ ‫לא פחות מהוריהם והורי הוריהם‪.‬‬ ‫קיר הפסיפס ‪ -‬במהלך מספר מפגשים‬ ‫שהתקיימו בבית העם בימי שישי בהרכב‬ ‫משפחתי כמעט מלא‪ ,‬התבצע פרויקט הפ־‬ ‫סיפס‪ .‬על כל משפחה הוטל לעצב יצי־‬ ‫רה משלה לפי שיקול דעתה‪ .‬יש לציין‬ ‫כי ההשתתפות היתה כמעט מלאה וכל‬ ‫משפחה כמעט בכפר תרמה מכשרונה‪.‬‬ ‫והתוצאה היא קיר פסיפס‪ ,‬המהווה יצירת‬ ‫אמנות של ממש‪ ,‬המקשט את קיר הכניסה‬ ‫למזכירות הכפר‪.‬‬ ‫סיור לילי ‪ -‬כדי להמחיש לחברים ובעי־‬ ‫קר לבני הנוער את הפעילות הרבה שנ־‬ ‫עשתה בשנים טרם הוקמה המדינה והשנים‬ ‫הראשונות שלה‪ ,‬נערך סיור לילי מיוחד‪,‬‬ ‫במחצית חודש מאי‪ .‬קראנו לו “שמעתי‬ ‫מעשיה בליל לבנה”‪ .‬במסגרת הפעילות‬ ‫באזור המחצבות הסמוכות לקיבוץ נח־‬ ‫שונים‪ ,‬נערכה צעדה בחשיכה מוחלטת‬ ‫לכיוון נחל שילה‪ .‬שם נערך קומזיץ‪ ,‬כמו‬ ‫בימים עברו‪ ,‬ושמענו סיפורים על הפעי־‬ ‫לות הביטחונית‪ ,‬בה השתתפו חברי הכפר‪.‬‬ ‫המועד שנבחר היה ליל ירח מלא‪ ,‬וזריחתו‬ ‫מעל ההרים‪ ,‬במהלך הישיבה סביב המדו־‬ ‫רה‪ ,‬קסמה למשתתפים‪ ,‬שאת הדרך בח־‬ ‫זרה בסביבות חצות‪ ,‬כבר עשו באור כמעט‬ ‫מלא‪.‬‬ ‫כנס המחזורים ‪ -‬מספר שעות טרם האי־‬ ‫רוע המרכזי‪ ,‬נערך כנס מחזורים בחצר‬ ‫בית הספר‪ .‬השתתפו בו מאות בוגרי בית‬ ‫הספר ע”ש ברל כצנלסון לדורותיהם‪ .‬מי‬ ‫שהצליח להתנתק מחבריו גם זכה לראות‬ ‫הופעה של התלמידים ולהאזין לדברי‬ ‫הברכה של המנהלות בעבר ובהווה‪.‬‬ ‫האירוע המרכזי ‪ -‬לאחר עבודת תחקיר‬ ‫יסודית של מספר חודשים‪ ,‬חזרות מפר־‬ ‫כות בשילוב בעלי מקצוע מתחומים שו־‬ ‫נים ואינספור תיאומים של “צוות החווה”‬ ‫בניצוחו של עופר מנדלוביץ‪,‬הועלה הפקה‬ ‫שכמותה טרם היתה בכפר‪ .‬קראנו לה בשם‬ ‫“מעל המגדל סביב נשקיפה”‪ ,‬מכיוון שה־‬ ‫חלטנו שמגדל המים‪ ,‬שהוא סמל הכפר‪,‬‬ ‫יככב ויהווה את מסמר הארוע‪.‬‬ ‫מגדל המים נבנה עוד בשנת ‪ 1935‬לאחר‬ ‫שנחפרה הבאר ועוד טרם העליה על‬ ‫הקרקע‪ .‬מלבד היותו נדבך מרכזי במע־‬ ‫רכת המים העצמאית של הכפר‪ ,‬היו לו‬ ‫תפקידים רבים נוספים‪ .‬הוא שימש בסיס‬ ‫לאיתות מורס בשנים טרם קום המדינה‪.‬‬ ‫שנים רבות שכן בו סניף הדואר של הכפר‪.‬‬ ‫הוא שימש כמחסן הנשק זמן רב‪ .‬היום יש‬ ‫בו תערוכת קבע בתחום הביטחון‪ .‬כאמור‪,‬‬ ‫מבנה רב תכליתי ורב משימתי‪ .‬לכן‪ ,‬על‬ ‫אף גילו המופלג‪ ,‬הוחלט לגייס אותו גם‬ ‫לפרויקט הזה‪.‬‬ ‫במופע השתתפו מעל ‪ 150‬איש‪ ,‬מזקן‬ ‫ועד טף‪ .‬שולבו בו קטעי נגינה‪ ,‬זמרה‪,‬‬ ‫מחול ופעילויות נוספות בליווי מערכות‬ ‫אור והגברה‪ ,‬שלא היו מביישים מופע של‬ ‫כוכבי על‪ ,‬והוא עורר התלהבות רבה בקרב‬ ‫הצופים‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬שותף מרכזי במופע היה מגדל‬ ‫המים‪ ,‬עליו הוקרן החל מתחילת ההתכ־‬ ‫נסות תריס עץ ישן שהיה סגור‪ .‬לתדהמת‬ ‫הצופים‪ ,‬עם התחלת המופע‪ ,‬נפתח לפתע‬ ‫התריס‪ ,‬וממנו הציץ אחד מחברי הכפר‬ ‫הוותיקים‪ ,‬עטור זקן לבן‪ ,‬שהחל לנהל דו‬ ‫שיח עם השחקנים שעל הבמה‪ ,‬שנמשך‬ ‫לאורך כל האירוע‪.‬‬ ‫לאחר כמעט שעתיים מרתקות עם אפס‬ ‫תקלות‪ ,‬עלו כל המשתתפים‪ ,‬לקול תשו־‬ ‫אות הקהל‪ ,‬על הבמה‪ .‬הם שרו ביחד את‬ ‫המנון הכפר שחובר במיוחד לאירוע וכ־‬ ‫מובן את ההמנון הלאומי‪ .‬האירוע הסתי־‬ ‫ים בקריאה לכולם להיפגש שוב בחגיגות‬ ‫יובל ה־‪.100‬‬ ‫‪30.6.11‬‬ ‫|| ‪19‬‬ ‫ניצת הדובדבן‬ ‫יוני זה בדיוק הזמן לעלות צפונה אל מטעי הדובדבנים‪ :‬לקטוף‪ ,‬לנגוס ולקחת הביתה ˆ‬ ‫חוויה מתוקה בצבע אדום‪-‬בורדו‬ ‫יעל פז־מלמד‪ ,‬צילום‪ :‬קובי רן‬ ‫אם אתם בני ‪ ,50‬או אפילו ‪ ,40‬סביר‬ ‫להניח שלא גדלתם עם דובדבנים‪.‬‬ ‫צלחת הפירות הישראלית עד שנות‬ ‫הו‪ 90‬לא כללה את הפרי האדום‪-‬בוו‬ ‫רדו הזה‪ ,‬שבמיטבו הוא מתוק ועסיסי‬ ‫שאפשר להשתגע‪ ,‬שלא לדבר על‬ ‫כך שהוא מקשט כל שולחן שתפתחו‬ ‫למען אורחיכם‪ .‬הדובדבן תמיד יישאר‬ ‫לא מכאן‪ .‬הוא איננו אבטיח‪ ,‬שכל‪-‬כך‬ ‫מתאים ונכון לאקלים ולאופי הישרו‬ ‫אלי‪ ,‬הולך נהדר עם ים וחול וגבינה‬ ‫בולגרית‪ ,‬ואפשר לבצוע ממנו פרוו‬ ‫סות גדולות ולנעוץ את השיניים‪ .‬הוא‬ ‫גם לא המלון‪ ,‬או הסברס‪ ,‬או התאנים‪,‬‬ ‫ושאר פירות הקיץ‪.‬‬ ‫עד לפני כו‪ 15‬עד ‪ 20‬שנה היו‬ ‫הדובדבנים מושא של געגועים וכו‬ ‫מיהה למי שהגיע הנה מארצות הקור‬ ‫של אירופה בעיקר‪ ,‬ממש כמו הפטל‬ ‫והאוכמניות‪ .‬סבים וסבתות‪ ,‬או הורים‬ ‫שבאו משם‪ ,‬היו מספרים לילדיהם על‬ ‫הפרי ההוא‪ ,‬שטעמו כטעם גן עדן‪,‬‬ ‫שהיה משביח את הקיץ של ילדותם‪,‬‬ ‫ולא חולמים אפילו שיום אחד הוא‬ ‫יהיה אורח של קבע גם בשולחן הקיץ‬ ‫הישראלי‪.‬‬ ‫השינוי הגדול התחיל ברמת הגוו‬ ‫לן‪ .‬שם‪ ,‬ברמה המוריקה והקרה מאוד‬ ‫בחורף‪ ,‬התחילו חקלאים עם חזון‬ ‫לחלום על מטעי דובדבנים‪ ,‬כמו‬ ‫באירופה‪ .‬הרי האקלים די דומה‪.‬‬ ‫חלמו ועשו‪ .‬אלפי דונמים של מטעי‬ ‫דובדבנים ניטעו ברמה וכעבור זמן‬ ‫התמלאו עציהם ירוקי העלים במאות‬ ‫כתמים אדומים‪ ,‬שנקטפו אחד אחד‬ ‫ביד מיומנת‪ ,‬נארזו בעדינות ונשלחו‬ ‫לשווקים‪ .‬הדובדבנים נראו בארץ‪.‬‬ ‫העונה שלהם קצרה‪ .‬אם משאירים‬ ‫אותה רק לחוקי הטבע‪ ,‬היא לא עולה‬ ‫על חודש‪ .‬אם מתערבים קצת בחוקו‬ ‫יו‪ ,‬אפשר להגיע כמעט עד חודשיים‪.‬‬ ‫בכל שנה בתחילת יוני אנחנו מוצאים‬ ‫את עצמינו איכשהו מטפסים לעבר‬ ‫רמת הגולן‪ ,‬בואכה מטעי הדובדבנים‪.‬‬ ‫יוני זה החודש שבו קוטפים אותם‪.‬‬ ‫כך עשינו גם השנה‪ ,‬וכך מומלץ לכל‬ ‫מי שיכול לנצל את הימים הללו של‬ ‫ראשית הקיץ‪ .‬הפעם החלטנו להתו‬ ‫חיל את מסע הדובדבנים שלנו בבית‬ ‫האריזה המתקדם שהקימו לפני כמה‬ ‫שנים כמה קיבוצים ברמה יחד עם‬ ‫כמה קיבוצים מהגליל‪.‬‬ ‫“בראשית” הם קראו לבית האו‬ ‫ריזה המשותף הזה הממוקם במרום‬ ‫גולן‪ ,‬ושבו נארזים גם תפוחים ואגו‬ ‫סים ונקטרינות ומשמשים ושזיפים‪,‬‬ ‫ושאר הפירות שכל כך אהובים עלינו‪.‬‬ ‫בתיאום מראש עם מרכז המבקרים‬ ‫של בראשית‪ ,‬הזמנו את עצמינו לסו‬ ‫יור מודרך‪ ,‬שמאוד מומלץ‪ .‬קחו לכם‬ ‫שעה‪ ,‬שלמו עשרים שקלים‪ ,‬ומלאו‬ ‫את ליבכם גאווה ונחת‪ ,‬כשתראו‬ ‫כיצד הופכים חקלאות להייוטק‪.‬‬ ‫עכשיו אלו הדובדבנים שמגיעים אל‬ ‫בית האריזה הזה‪ ,‬זמן קצר אחרי שהם‬ ‫נקטפים‪ .‬הם מקבלים מיד בהגיעם‬ ‫שטיפה רצינית של מים קרים‪ ,‬ועובו‬ ‫רים משם למכונה שמחוברת למחשב‬ ‫משוכלל וממיינת אותם לפי גודלם‪.‬‬ ‫כשהם ממוינים הם עוברים עוד שטיו‬ ‫פה במים קרים‪ ,‬מוכנסים לאריזות‪,‬‬ ‫נסגרים היטב ונשלחים לשווקים‪ .‬מה‬ ‫שלא נשלח באותו יום מגיע לבתי‬ ‫קירור עם טמפרטורה אופטימלית‪,‬‬ ‫נאטם הרמטית על ידי הוצאת החמצן‬ ‫והכנסת חנקן‪ ,‬ויכול לשכב שם כמה‬ ‫שצריך כשכל ערכיו התזונתיים נשו‬ ‫מרים‪ .‬זה פחות משמעותי כאשר מדוו‬ ‫בר בדובדבנים‪ ,‬שרובם נמכרים בזמן‬ ‫אמת‪ ,‬ומאוד משמעותי לגבי תפוחים‬ ‫ואגסים‪ ,‬למשל‪ ,‬שמוצאים לשוק כל‬ ‫השנה‪.‬‬ ‫אחרי שהבנו איך אורזים‪ ,‬הגיע הזמן‬ ‫למנה העיקרית ‪ -‬הצטיידות במלאי‬ ‫דובדבנים‪ .‬לצורך כך אנחנו בדרכינו‬ ‫אל אחת מפינות החמד שמציע האזור‬ ‫ הבוסתן בעין זיוון‪ .‬תמורת ‪ 25‬שקו‬‫לים לילד וו‪ 35‬למבוגר תוכלו לבלות‬ ‫יום שלם במתחם של ‪ 15‬דונם‪ ,‬נקי‬ ‫ומטופח‪ ,‬שכולו עצים עבותים שבציו‬ ‫לם שולחנות וספסלים‪ .‬הרוח הנעימה‬ ‫של הרמה תשיב את נפשכם‪ ,‬הילדים‬ ‫יזכו להתרוצץ להנאתם‪ ,‬לבקר באו‬ ‫טרקציות מיוחדות להם‪ ,‬לראות חיות‬ ‫ולעלות ולרדת ממתקני משחקים‪.‬‬ ‫ומה שהכי חשוב ‪ -‬עצים עמוסי‬ ‫דובדבנים יחכו לכם‪ ,‬ואתם תוכלו‬ ‫לקטוף ולאכול כאוות נפשכם‪ .‬אם‬ ‫תרצו‪ ,‬תוכלו גם למלא מיכלי פלו‬ ‫סטיק עם הפירות שקטפתם‪ ,‬לשלם‬ ‫עבורם ולקחת הביתה‪ .‬כיוון שמיהרנו‪,‬‬ ‫בילינו במקום רק כשעה‪ .‬אילו יכולנו‪,‬‬ ‫היינו נשארים שעות רבות‪ .‬מדובר‬ ‫באמת באחד המקומות היותר מוצו‬ ‫לחים ונעימים שבהם תוכלו להעביר‬ ‫שעות של נחת עם הילדים‪ ,‬או בלעו‬ ‫דיהם‪ .‬זוהי דוגמא למקום שבו ברור‬ ‫שמקבלים תמורה מלאה עבור הכסף‬ ‫ששילמתם‪.‬‬ ‫מחשבים‬ ‫רפי נגר‪“ ,‬אשדוטק”‬ ‫האמת שמאחורי המחשב‬ ‫זהו המאמר הראשון שלי ב”קו למוו‬ ‫שב” ואני מודה שאני מעט מתרגש‪,‬‬ ‫אבל גם שמח‪.‬‬ ‫אני מקווה שתשמחו לקרוא את‬ ‫המאמר הזה ואת המאמרים שיבוו‬ ‫או בעקבותיו במדור החדש הנפתח‬ ‫בזאת‪.‬‬ ‫במאמר ההיכרות הזה אני מעוניין‬ ‫לתקן טעות נפוצה בקרב רוכשי מחו‬ ‫שבים חדשים‪ ,‬טעות שיכולה לעלות‬ ‫בלא מעט כסף‪.‬‬ ‫במסגרת עבודתי וגם מחוץ לה שמו‬ ‫עתי לא פעם את המשפט‪“ ,‬אני רוצה‬ ‫את המחשב החזק ביותר שיש!”‬ ‫לכאורה‪ ,‬יש בבקשה הזאת הגיון‬ ‫מסוים‪ ,‬משום שככל שהמחשב הוא‬ ‫חזק ועוצמתי יותר‪ ,‬הוא אמור להיות‬ ‫רלוונטי זמן רב יותר‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬זאת רק לכאורה‪ .‬מדוע? משום‬ ‫שההתקדמות הטכנולוגית בכלל ושל‬ ‫המחשבים בפרט‪ ,‬מאופיינת במהירות‬ ‫‪|| 20‬‬ ‫‪30.6.11‬‬ ‫גדולה‪ ,‬ומחשב שנחשב חזק מאוד‬ ‫היום הופך להיות לא רלוונטי כעבור‬ ‫שנהושנה וחצי‪ .‬לפעמים אפילו פחות‬ ‫זמן מזה‪.‬‬ ‫נכון שיש משתמשים מקצועיים‬ ‫והמקצועניים‪ :‬אדריכלים‪ ,‬מעצבים‪,‬‬ ‫כימאים‪ ,‬פיזיקאים וגם גיימרים ושחו‬ ‫קנים כבדים‪ ,‬המשחקים משחקי מחשב‬ ‫ורשת בעלי ביצועים גבוהים‪.‬‬ ‫אלה ואלה נחשבים משתמשים כבו‬ ‫דים הזקוקים למחשבים בעלי עוצמה‬ ‫של מאה פילים ועם מהירות העבודה‬ ‫הגבוהה ביותר שאפשר להשיג ויכוו‬ ‫לות גרפיות ‪ -‬חדות תמונות ווידאו‬ ‫ותנועה חלקה של תוכנות או משחקים‬ ‫ חזקות ביותר‪.‬‬‫המשתמשים האלה אכן זקוקים‬ ‫למחשב החזק ביותר והם ישדרגו‬ ‫אותו או ירכשו מחשב אחר חזק יותר‬ ‫לעתים תכופות‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬למשתמשים הביתיים הרגיו‬ ‫לים‪ ,‬המהווים את הרוב המוחלט של‬ ‫רוכשי המחשבים ‪ -‬עקרות בית (שיש‬ ‫לי הרבה כבוד אליהן)‪ ,‬קשישים‪ ,‬ילדים‬ ‫קטנים‪ ,‬תלמידים‪ ,‬סטודנטים‪ ,‬קיבוצו‬ ‫ניקים‪ ,‬מושבניקים‪ ,‬ובקיצור‪ ,‬כמעט‬ ‫כולנו ‪ -‬לכל אלה יספיק מחשב שאיו‬ ‫נו צריך לענות על ההגדרה “המחשב‬ ‫החזק ביותר שיש היום”‪.‬‬ ‫זאת משום שלרובנו אין צורך במחו‬ ‫שב כזה‪ .‬מחשב משוכלל ביותר יכול‬ ‫לעלות כפול ואפילו הרבה יותר ממחו‬ ‫שב בסיסי‪ .‬חשוב לזכור כי לא קונים‬ ‫משאית ענקית עם מנוע אימתני של‬ ‫‪ 1,000‬כוחות סוס וארגז בנפח אלפי‬ ‫טונות על ‪ 18‬גלגלים‪ ,‬רק כדי להעו‬ ‫ביר אשכול ענבים קטן מהכרם במוו‬ ‫שב לבית האריזה המקומי‪.‬‬ ‫כולנו יודעים כי השימושים העיו‬ ‫קריים של רובנו הם לצורך גלישה‬ ‫באינטרנט‪ ,‬שליחה וקבלת דואר אלקו‬ ‫טרוני‪ ,‬כתיבת מסמכים ועבודות במו‬ ‫עבד תמלילים (וורד)‪ ,‬צפייה במצגות‬ ‫(פאוור פוינט)‪ ,‬יצירת טבלאות וגרפים‬ ‫(אקסל)‪ ,‬ומשחק ברוב משחקי המחשב‬ ‫הקיימים‪ .‬המחשב הבסיסי הנמכר בחו‬ ‫נויות יענה על הצרכים האלה בקלות‬ ‫רבה‪ ,‬ביעילות גבוהה‪ ,‬ובעבודה חלקה‬ ‫ושוטפת ומהירה מאוד‪.‬‬ ‫לכן הנה מה שהייתי ממליץ‪ ,‬ברו‬ ‫שותכם‪ :‬אם אתם רוצים מחשב חזק‬ ‫יותר‪ ,‬אין צורך ואין סיבה להשקיע‬ ‫אלפי שקלים נוספים‪ .‬מחשב בסיסי‬ ‫העולה קצת יותר מאלף שקלים‪ ,‬יענה‬ ‫על רוב‪ ,‬אם לא כל הצרכים שלכם‪.‬‬ ‫וזה מה שמחשב צריך לעשות‪ :‬להתו‬ ‫אים ולענות לצרכים האישיים של‬ ‫המשתמש‪.‬‬ ‫רוצים לחזק את המחשב? ברוב החו‬ ‫נויות תוכלו להוסיף בעלות נמוכה‬ ‫שני ‪ GB‬של זיכרון נדיף (‪,)RAM‬‬ ‫דבר שיגביר את יכולת ומהירות‬ ‫העבודה של המחשב במידה ניכרת‬ ‫(כו‪ 150‬ש”ח בלבד)‪.‬‬ ‫למי שלא מסתפק בכך‪ ,‬ניתן להוסיף‬ ‫כרטיס גרפי (כרטיס מסך) בעלות של‬ ‫כו‪ 250‬ש”ח‪ ,‬מה שיוסיף הן למהירות‬ ‫העבודה של המחשב והן ליכולות‬ ‫הגרפיות בצפייה בסרטי וידאו‪ ,‬או‬ ‫כשמשחקים במשחקי מחשב כבדים‬ ‫מהרגיל‪ .‬הנושא של כרטיסים גרו‬ ‫פיים הוא רחב ואפשר להקדיש מאמר‬ ‫שלם רק לו‪ .‬אציין בקצרה שמשחקי‬ ‫המחשב זוללי הביצועים נהיים חזקים‬ ‫יותר משנה לשנה ומחודש לחודש‪ ,‬כך‬ ‫שכרטיס גרפי שנרכש היום יכול לא‬ ‫להספיק למשחק שיוצא בחודש הבא‪.‬‬ ‫ואין לדבר סוף‪.‬‬ ‫הכותב היא‬ ‫מבעלי חנות‬ ‫מחשבים‬ ‫באשדות יעקב‬ ‫מאוחד‬ ‫החצר‬ ‫כל אחת והסיפור שלה ‪ /‬יבל ברקאי‬ ‫שבועות בגן‬ ‫בהנחיית רותי אזרד‪ ,‬גננת מגן “ספיר” במושב תושיה‪ ,‬נערך טקס חג שבועות דתי‬ ‫‏(ומרגש!‏) לילדי הגנים במועצה אזורית שדות נגב‪.‬‬ ‫הטקס התקיים במעמד אסתר חטב‪ ,‬המפקחת הארצית על גני הילדים‪ ,‬וכמובן ראש‬ ‫המועצה האזורית שדות נגב‪ ,‬מאיר יפרח‪.‬‬ ‫כמעט‬ ‫אלופים‬ ‫נבחרת מכון התערובת‬ ‫“אמבר” הצטיינה כבר בעו־‬ ‫נתה הראשונה בליגה למקו־‬ ‫מות עבודה בקטרגל כשזכתה‬ ‫במקום השני‪ ,‬וזאת לאחר ני־‬ ‫צחון משכנע ‪ 4:9‬על “גלובל‬ ‫רוטו” מפארק התעשייה קיס־‬ ‫ריה‪.‬‬ ‫במקום הראשון זכתה הנבח־‬ ‫רת הוותיקה של בית החולים‬ ‫“הלל יפה”‪.‬‬ ‫סיור‬ ‫לימודי‬ ‫זכו במדליות‬ ‫זו השנה השלישית שמתקיימת‬ ‫אולימפיאדת הילדים‪ .‬לאחר‬ ‫שבשנתיים הראשונות היא הת־‬ ‫קיימה במקביל בערים שונות‪,‬‬ ‫השנה היא התקיימה בלעדית‬ ‫בחדרה‪.‬‬ ‫השנה השתתפו באולימפיאדה‬ ‫מעל ‪ 40‬רשויות וכ־‪ 5,000‬ילדים‬ ‫התחרו במגוון ענפי ספורט‪ .‬מו־‬ ‫עצה אזורית חוף הכרמל הייתה‬ ‫מיוצגת בענף הטאקוונדו והצט־‬ ‫יינה בו‪.‬‬ ‫נועה קרטר‪ ,‬זיו טואף‪ ,‬זיו יער‪,‬‬ ‫יואב לנדאו ומאי אמוראי זכו‬ ‫כולם במדליות ‪ -‬מזהב ועד‬ ‫ארד‪.‬‬ ‫אלופת‬ ‫ישראל‬ ‫ענבר נצר‪ ,‬בת ‪11‬‬ ‫ממושב מולדת‪ ,‬זכתה‬ ‫במקום ראשון בקרב רב‬ ‫באליפות ישראל בהת־‬ ‫עמלות מכשירים מסלול‬ ‫עממי במכון וינגייט‪,‬‬ ‫והוכרזה כאלופת ישראל‬ ‫לשנה זו‪.‬‬ ‫בקפיצות היא השיגה‬ ‫מקום שלישי‪ ,‬בקורה מקום רביעי‪ ,‬במקבילים מקום שני ובקרקע מקום ראשון‪.‬‬ ‫ענבר נמצאת במקצוע זה חמש שנים ונוסעת ארבע פעמים בשבוע לאימונים בעמק‬ ‫הירדן‪.‬‬ ‫לענבר הצעירה היה ממי ללמוד ולחקות‪ .‬אחותה הגדולה‪ ,‬אופיר נצר‪ ,‬מתאמנת אף היא‬ ‫באגודת עמק הירדן במסלול אולימפי והיא מהמתעמלות הבכירות בישראל‪.‬‬ ‫‪|| 22‬‬ ‫‪30.6.11‬‬ ‫ממסלול‬ ‫תלמידים‬ ‫ואלקטרוניקה‬ ‫חשמל‬ ‫מביה”ס גלים במועצה‬ ‫אזורית חוף הכרמל יצאו‬ ‫לשבוע של למידה מק־‬ ‫צועית בפרנקפורט‪ ,‬גר־‬ ‫מניה‪ .‬זו מסורת שנמשכת‬ ‫כבר השנה השלישית‪.‬‬ ‫הצטרפו‬ ‫התלמידים‬ ‫ליום לימודים ועבודה‬ ‫במפעל “בוש” לכלי עבודה ומוצרי חשמל‪ .‬המפעל מנהל ביה”ס מקצועי משלו ומכשיר‬ ‫את אנשי המקצוע שלו לעתיד‪.‬‬ ‫במקביל ללימודים העיוניים ביקרו התלמידים במפעל המפורסם של “אופל” והתלהבו‬ ‫מעבודת הרובוטים‪ .‬כן ביקרו בחברת החשמל של פרנקפורט ובאתר פסולת עירונית‪,‬‬ ‫שבו הופכים את הפסולת לאנרגיה שימושית‪.‬‬ ‫צלילי סיום‬ ‫במועצה אזורית שדות נגב מתגאים במרכז המוזיקה שלהם‪ .‬בערב הסיום בבית רבקה‬ ‫ניגנה תזמורת תלמידים את הפתיחה של האופרה “כרמן”‪ ,‬ותזמורת חלילי צד ניגנה‬ ‫יצירות של באך‪.‬‬ ‫מביה”ס מעגלים ניגנה תזמורת כלי נשיפה‪.‬‬ ‫אנשי מרכז המוזיקה יודעים לשווק את עצמם וכמות התלמידים השנה הייתה גבוהה‬ ‫ב־‪ 70‬אחוז מבשנה שלפניה‪ .‬ראש המועצה מאיר יפרח הביא באירוע תקווה שבסיום‬ ‫השנה הבאה של מרכז המוזיקה‪ ,‬הקונצרט המסכם ייערך בהיכל התרבות החדש‪.‬‬ ‫בחר בחיים‬ ‫זקן העיתונאים בישראל‪ ,‬יוסף גלילי‪ ,‬מראשוני כתבי “קו למושב”‪ ,‬הלך לעולמו לפני‬ ‫שבועות מספר ˆ גלילי‪ ,‬חבר קיבוץ שמיר‪ ,‬שנפטר בגיל ‪ ,96‬שכל בחייו אישה ובן ˆ על‬ ‫אף האסונות הוא המשיך לעבוד במרץ גם בגיל מופלג‪ ,‬והשאיר אחריו אלפי כתבות‬ ‫שטח‪ ,‬ספרים ומיליוני מילים ˆ אנו מביאים כאן ראיון שערכה איתו לפני שנתיים כתבתנו‬ ‫דגנית חן־סוויסה עבור “קו למושב” ˆ יהי זכרו ברוך‬ ‫דגנית חן‪-‬סוויסה‬ ‫בקיבוץ שמיר השוכן באצבע הגליל‪ ,‬לא‬ ‫הרחק מקריית שמונה‪ ,‬מתגורר זקן עיתו־‬ ‫נאי ישראל ‪ -‬הז’ורנליסט הוותיק והכתב‬ ‫המיתולוגי של “קו למושב” ו”על המש־‬ ‫מר” יוסף ‏(יוסקה‏) גלילי בן ה־‪ .94‬בתואר‬ ‫המכובד הוא זכה כבר כשהגיע לגבורות‪,‬‬ ‫ובחשבון פשוט ‪ -‬לפני ‪ 14‬שנה‪.‬‬ ‫ביקרנו אצל יוסקה לרגל צאת ספרו‬ ‫האוטוביוגרפי “’אני בזמני”‪ ,‬שהוא בעצם‬ ‫יומן מסע מרגש המזמן לנו נסיעה אחורה‬ ‫בזמן לעבר תחנות בחייו של גלילי‪ .‬סיפור‬ ‫חייו נשזר בקורותיה של ארץ ישראל עוד‬ ‫בטרם זו הוכרה כמדינת היהודים‪.‬‬ ‫הרומן של גלילי עם ארץ ישראל החל‬ ‫עוד בשנות השלושים של המאה הקודמת‪,‬‬ ‫ליתר דיוק בשנת ‪ ,1936‬כשעלה ארצה‬ ‫ביחד עם חבריו כחלוץ צעיר ומהפכן‪.‬‬ ‫גלילי‪ ,‬כמו חוזה מדינת היהודים‪ ,‬החל‬ ‫את הרומן שלו עם הציונות לאחר שנחשף‬ ‫לגילויים אנטישמיים חריפים בבלצי שב־‬ ‫סרביה‏(רומניה‏)‪ ,‬שם נולד ב־‪ ,1915‬להוריו‬ ‫חיה ונוח‪.‬‬ ‫אחד הגילויים האנטישמיים המזוויעים‬ ‫ביותר לדבריו‪ ,‬נגלה לעיניו בערבו של‬ ‫מפגן אנטישמי שהתרחש בעירו ושבסו־‬ ‫פו נספו אנשים‪ ,‬נשים וטף‪ .‬פרשים דהרו‬ ‫על סוסיהם ברחובות וכל יהודי שנקרה‬ ‫בדרכם באותו היום דינו נחרץ‪ .‬אז גם הבין‬ ‫גלילי‪ ,‬שליהודי אין שום מקום אחר פרט‬ ‫לארץ ישראל‪ .‬הוא הצטרף לתנועת השו־‬ ‫מר הצעיר בשנת ‪ 1927‬ובשנת ‪ 1933‬יצא‬ ‫להכשרה בהרי הקרפטים ובבוקרשט‪ ,‬מכין‬ ‫את עצמו לקראת העלייה לארץ‪.‬‬ ‫עם עלייתו הוא היה בין מקימיו של קי־‬ ‫בוץ שמיר שחנה באותם ימים סמוך לרמת‬ ‫יוחנן‪ .‬חלומו היה ליטול חלק במפעל כי־‬ ‫בוש העבודה העברית בנמל חיפה‪ ,‬בנשר‪,‬‬ ‫בסלילת כביש לבתי הזיקוק בנעמן‪ .‬אז‪,‬‬ ‫כשהעברית לא הייתה שגורה בפיו עדיין‪,‬‬ ‫הוא הצטרף לכובשי העבודה העברית‬ ‫בנמל חיפה‪.‬‬ ‫גלילי‪ ,‬שהיה תלמיד חרוץ ואוטודיד־‬ ‫קט‪ ,‬החל לומד לבדו ובמרץ את לשונה‬ ‫של המדינה שבדרך‪ .‬בשנת ‪ ,1940‬במחנה‬ ‫על יד רמת יוחנן‪ ,‬הוא פגש את שושנה‬ ‫בפעילות הסניף של הליגה הסוציאליס־‬ ‫טית בכפר עטא ‏(שתהפוך לימים לקריית‬ ‫אתא‏)‪ .‬זמן קצר לאחר שהכירו הם נישאו‬ ‫ובחלוף זמן לא רב‪ ,‬הביאו לעולם את בכו־‬ ‫רם עמיר‪.‬‬ ‫‪|| 24‬‬ ‫‪30.6.11‬‬ ‫שנ ת ‪ 1944‬מהווה ציון דרך חשוב בת�ו‬ ‫לדות בני הזוג‪ ,‬שהיו בין מקימי שמיר‬ ‫בפאתי עמק החולה‪ .‬שלוש שנים לאחר‬ ‫מכן מתרחבת המשפחה ולבני הזוג נולדת‬ ‫בת‪ ,‬חיה‪.‬‬ ‫גלילי האנרגטי צד את עיניהם אנשי‬ ‫הסוכנות היהודית ומפלגת מפ”ם וייצא‬ ‫על פי צו התנועה בשליחות לניכר‪ .‬וכך‬ ‫יוצא‪ ,‬שדווקא ערב הכרזת העצמאות‪,‬‬ ‫הרגע שכול יהודי חלם עליו‪ ,‬גלילי יצא‬ ‫בשליחות המדינה הצעירה לאיטליה וצר־‬ ‫פת‪ .‬כששב הביתה בשנת ‪ ,1952‬נולדה‬ ‫נטע‪ ,‬בתו השלישית‪.‬‬ ‫ערב מלחמת סיני‪ ,‬התגייס גלילי לשי־‬ ‫רות הפוליטיקה וריכז את סניפי מפ”ם‬ ‫בלוד ובהרצליה‪ .‬בצד הפעילות הפוליטית‬ ‫גלילי גילה גלילי את אהבתו לעיתונאות‬ ‫והחל לכתוב ב”על המשמר”‪ .‬בתחילת‬ ‫עבודתו בעיתון‪ ,‬סיקר את הגליל העליון‪,‬‬ ‫צפת וטבריה‪ ,‬ובכך הפך למעשה להיות‬ ‫“כתבנו בגליל ובעמק הירדן”‪ .‬בד בבד הוא‬ ‫שימש החל משנת ‪ 1958‬גם ככתב סוכנות‬ ‫הידיעות הישראלית עתי”ם‏(עיתונות יש־‬ ‫ראלית מאוחדת‏) בצפון‪.‬‬ ‫מספר הכובעים שחבש והעובדה שהחל‬ ‫להזרים ידיעות בשצף קצף‪ ,‬חייבו את‬ ‫הנוגעים בדבר להקצות לכתב החרוץ קו‬ ‫טלפון נפרד‪ ,‬מה שלא נחשב בשעתו לחזון‬ ‫נפרץ‪ .‬גלילי קיבל את מבוקשו והמכשיר‬ ‫איפשר לו להרחיב את קשריו‪ ,‬ליצור קשר‬ ‫מהיר עם המערכת בתל־אביב ולהגביר את‬ ‫כמות הידיעות ששלח‪ .‬כשפרצה מלחמת‬ ‫ששת הימים שימש גלילי ככתב ברמת‬ ‫הגולן שסועת הקרבות‪.‬‬ ‫גלילי היה מאושר מההצלחה המסחר־‬ ‫רת שלו בתחום העיתונות‪ ,‬ביחד עם החיי‬ ‫המשפחה והקיבוץ‪ .‬אלא שבשנת ‪,1974‬‬ ‫הצטרף גלילי למשפחת השכול עם היר־‬ ‫צחה של רעייתו שושנה‪ .‬מחבלים שחדרו‬ ‫לחצר הקיבוץ ירו בה במכוורת‪ .‬גלילי‬ ‫מצא את עצמו אלמן עם שלושה יתומים‬ ‫דגנית חן‪-‬סויסה עם‬ ‫יוסף גלילי‬ ‫יוסף גלילי‬ ‫“כאבתי את האסונות האלה בדיוק כמו כל אדם‬ ‫אחר‪ ,‬אבל הגבתי עליהם בדרכי שלי”‬ ‫“סיפורה של ניצולת שואה”‪“ ,‬שיחות עם‬ ‫שעליו לגדלם בגפו‪.‬‬ ‫לימים נמצא סידור לילדים וגלילי חזר אורי גורדון”‪“ ,‬אנשים וייחודם”‪“ ,‬זרעים‬ ‫למלא את שליחותו העיתונאית‪ .‬בשנת בדרך לשלום” ‏(שנכתב בשיתוף עם יעקב‬ ‫‪ 19766‬הוא שב ושימש ככתב “על המ�ש שליש‏) ואחרון חביב‪ ,‬ה”בייבי” שלו‪“ ,‬אני‬ ‫מר” וסוכנות עתי”ם כשהוא עוסק בנושאי בזמני” שהוא למעשה האוטוביוגרפיה‬ ‫שלו‪.‬‬ ‫עלייה‪ ,‬קליטה וחקלאות‪.‬‬ ‫החל משנת ‪ 2000‬החל גלילי פרק חדש‬ ‫ערב מלחמת שלום הגליל‪ ,‬בשנת ‪,1982‬‬ ‫כשישראל עושה את דשדושיה הראשונים בחייו‪ ,‬בהפכו גם לפעיל שלום במסגרת‬ ‫בבוץ הלבנוני‪ ,‬התאהב גלילי מחדש ורקם הפורום למשפחות שכולות ישראליות ופש‬ ‫רומן עם סבינה‪ .‬הרומן הוביל לזוגיות לסטיניות הפועלות למען פיוס‪ ,‬דו‪-‬קיום‬ ‫חדשה‪ ,‬אלא שגם האושר הזה לא האריך ושלום‪ .‬בשנת ‪ 2004‬הוא חזר לביתו שמיר‪,‬‬ ‫ימים‪ .‬בשנ ת ‪ 1983‬תופסת את גלילי בש�ו כשעדיין‪ ,‬בגילו המופלג‪ ,‬מניעות אותו‬ ‫רת איוב נוספת‪ :‬בנו בכורו‪ ,‬עמיר‪ ,‬נהרג אותן אנרגיות שהניעו אותו גם אז בצעיש‬ ‫רותו‪ .‬לדבריו‪ ,‬הסקרנות והשאיפה להרחבת‬ ‫בלבנון בעת שירות מילואים‪.‬‬ ‫חרף הטרגדיה הקשה‪ ,‬גלילי אינו נשבר הידע הם העומדים בבסיס פעילותו הבלש‬ ‫וממשיך להקדיש את עצמו למלאכת הכש תי נלאית‪ ,‬שגם הגיל המופלג והטרגדיות‬ ‫תיבה העיתונאית‪ ,‬כשבד בבד הוא מתמסר האישיות הקשות שעמסו כאבים קשים על‬ ‫גם לכתיבה ספרותית ומפרסם בזה אחר זה כתפיו ולבו‪ ,‬אינם מסוגלים לעצור‪.‬‬ ‫גלילי מספר כי לאחר שרעייתו שושש‬ ‫את ספריו‪ ,‬ובהם “יוסקה ממשיך לרוץ”‪,‬‬ ‫נה נרצחה ובנו עמיר נפל‪,‬‬ ‫היו חברים בשמיר שהרימו‬ ‫גבה ותהו על הדרך המאופקת‬ ‫בה הוא התאבל‪ .‬הוא לא הזיל‬ ‫דמעה אף פעם‪ ,‬לפחות לא‬ ‫לעיני הסובבים אותו‪ .‬הוא לא‬ ‫שקע לתוך עצמו ולא התמסר‬ ‫לשכול ולתביעות היגון הבא‬ ‫בעקבותיו‪ .‬במקום זאת הוא‬ ‫בחר בחיים‪.‬‬ ‫“כאבתי את האסונות האלה‬ ‫משמאל‪ :‬יוסף גלילי‪ ,‬ישראל זמיר ויעקב‬ ‫נמרודי‪ .‬בדיוק כמו כול אדם אחר‪ ,‬אבל‬ ‫צילום‪ :‬דוד עינב‬ ‫הגבתי עליהם בדרכי שלי”‪ ,‬הוא הסביר‪.‬‬ ‫“לא בכיתי‪ ,‬לא שקעתי אל תוכי ולא‬ ‫התמסרתי ליגון ולאבל‪ .‬היה לי ברור‬ ‫שאני צריך להמשיך‪ ,‬כי אם אשקע אפול‪.‬‬ ‫אבל הוא עניין אישי ופנימי‪ .‬אני ממעט‬ ‫ללכת לבית הקברות‪ .‬אינני זקוק למקום‬ ‫הזה כדי לזכור את יקירי‪ .‬השקפתי על‬ ‫החיים והמוות מושפעת מן הפילוסופים‬ ‫הקדמונים‪ ,‬סוקרטס‪ ,‬אפלטון וקונפוציוס‪,‬‬ ‫שהעדיפו להתבונן על החיים מנקודת‬ ‫מבט רציונלית‪ ,‬יותר מאשר אמוציונלית‪.‬‬ ‫כך נהגתי ולכן שרדתי‪ .‬אבל שלא יטעה‬ ‫מישהו לחשוב‪ :‬עמוק בתוכי שוקעים כאב‬ ‫ויגון שאין להם מרפא”‪.‬‬ ‫גלילי‪ ,‬העיתונאי והסופר החיוש‬ ‫ני והנמרץ בן ה־‪ ,94‬נע בקצב‪ ,‬שאפילו‬ ‫אני הצעירה התקשיתי להדביקו‪ .‬שטף‬ ‫דיבורו‪ ,‬רוחו הסוערת והתוכניות לעתיד‬ ‫מושפעים מדבריו של הסופר הצרפתי‬ ‫האהוב עליו רומן רולן‪ ,‬שכתב בספרו‬ ‫“ז’אן כריסטוף”‪ ,‬שהשמחה והעצב יהיו‬ ‫כרוכים יחדיו לעולם‪ .‬גלילי בחר לזקק‬ ‫את המסר החשוב וליצוק בו תוכן חדש‪.‬‬ ‫בניגוד לרולן‪ ,‬הוא סבור שהתקווה והאהבה‬ ‫הן המוליכות אותנו לאורך חיינו‪ .‬כזו היא‬ ‫גישתו של גלילי‪ ,‬עדיין רומנטיקן חסר‬ ‫יוסף גלילי מראיין בנכר‬ ‫תקנה שממרום ‪ 94‬שנותיו ממשיך לדבר‬ ‫איתנו על אהבה ומכריז השכם והערב‪ ,‬כי‬ ‫התקווה שמפעמת בו מתחברת עם האופש‬ ‫טימיות שהוא מכריז עליה תמיד‪.‬‬ ‫“אני ממעט ללכת לבית הקברות‪ .‬אינני זקוק‬ ‫למקום הזה כדי לזכור את יקירי”‬ ‫היי גיא‬ ‫גיא בן־טוב‪ ,‬תלמיד י”א מאבן יהודה‪ ,‬הוא יוצר‪ ,‬קלידן‪ ,‬זמר ומפיק ˆ בעודו שוקד על‬ ‫הבגרויות הוא הצליח גם להוציא לאור אלבום בכורה ובו עשרה שירים פרי יצירתו‬ ‫אילנה רף‬ ‫גיא בן־טוב ‪ -‬יוצר‪ ,‬קלידן‪ ,‬זמר ומש‬ ‫פיק ‪ -‬מסיים בימים אלה את לימודיו‬ ‫בכיתה י”א בבית ספר “הדסים” באבן‬ ‫יהודה במגמת מוזיקה‪ .‬בעודו שוקד‬ ‫על הבגרויות הוא מוציא לאור אלבום‬ ‫ראשון ובו עשרה שירים פרי יצירתו‪.‬‬ ‫גיא החל ללמוד נגינה בגי ל ‪ ,14‬ה�ת‬ ‫קדם במהירות וכיום הוא לומד פסנתר‬ ‫אצל הפסנתרן ברט ברמן וקומפוזיציה‬ ‫אצל המוזיקאי והמלחין איליה חפץ‪.‬‬ ‫כבר בתחילת דרכו התעניין גיא‬ ‫בכל התחומים הקשורים למוזיקה‪:‬‬ ‫כתיבה‪ ,‬הלחנה‪ ,‬הפקה ועיבוד‪.‬‬ ‫בין יצירותיו‪ :‬שירי ילדים‪ ,‬שירי‬ ‫תיאטרון‪ ,‬ומוזיקה אמנותית לפסנתר‬ ‫ולתזמורת‪.‬‬ ‫ב־‪ 2010‬התארח בתוכנית הרדיו‬ ‫“שירת האורנים” אצל קובי אייל‪ ,‬שם‬ ‫הושמעו יצירותיו המוקדמות‪ ,‬הופיע‬ ‫עם שיריו ב”ארט בר” בעין הוד והשש‬ ‫תתף בסדנאות מתא”ן של בית ספר‬ ‫רימון‪ ,‬לצורך הרחבת הידע המוזיקלי‬ ‫שלו בתחום הג’אז‪.‬‬ ‫בביתו הוא הקים אולפן הקלטות קטן‬ ‫והחל להקליט את יצירותיו הראשונות‪.‬‬ ‫לבד‪ ,‬ללא נגנים וזמרים נוספים‪ .‬אחרי‬ ‫שהתנסה וצבר מעט ניסיון הוא הקליט‬ ‫‪|| 26‬‬ ‫‪30.6.11‬‬ ‫את האלבום הנוכחי‪“ ,‬אני עוד פה”‪.‬‬ ‫איזה סוגי מוזיקה אתה אוהב‬ ‫לשמוע?‬ ‫גיא‪“ :‬קצת מהכול‪ ,‬אבל בעיקר‬ ‫מוזיקה קלאסית ורוק משנות ה־‪60‬‬ ‫וה־‪ .70‬אני חושב שזה חשוב בתור‬ ‫מוזיקאי לדעת להקשיב ולכבד כל‬ ‫אמן שיש לו קהל‪ .‬אני דואג להקשיב‬ ‫כל יום לפחות שעה למוזיקה שאינני‬ ‫מכיר‪ ,‬כדי לספוג כמה שיותר השפש‬ ‫עות ורעיונות”‪.‬‬ ‫גיא מספר על עשיית האלבום‪:‬‬ ‫“לאחר תגובות חיוביות על הסקיצות‬ ‫שהקלטתי בבית באו הצעות לעש‬ ‫שות אלבום עם הרכב מוזיקלי מלא‪.‬‬ ‫בחרתי לעצמי עשרה שירים המלש‬ ‫ווים אותי כבר זמן רב ושהגיע הזמן‬ ‫להקליט אותם בצורה מקצועית יותר‪.‬‬ ‫התחלתי בכתיבת עיבודים לשירים‬ ‫ובניתי קונספט מוזיקלי לגבי איך‬ ‫אני רוצה שהאלבום יישמע מבחינת‬ ‫כלי נגינה‪ ,‬שירה‪ ,‬חיבורים בין שירים‬ ‫וכו’‪ .‬באלבום משתתפים גם דניאל‬ ‫טייך שמנגן בגיטרות‪ ,‬עלמה קידמן‪,‬‬ ‫שירה וקולות‪ ,‬ושי ג’ובאני ‪ -‬גיטריסט‬ ‫אורח בשיר הנושא של האלבום‪.‬‬ ‫“היה מאוד קשה להקליט את האלש‬ ‫בום‪ ,‬מכיוון שההקלטות נעשו במהלך‬ ‫שנת הלימודים‪ .‬עלמה ודניאל הם בני‬ ‫גילי ותלמידים בעצמם ולכן היה קשה‬ ‫לתאם ימים ושעות שיתאימו לכולם‬ ‫בין כל השיעורים‪ ,‬המבחנים והבגרויות‪.‬‬ ‫שי שהתארח באלבום הוא חייל והוא‬ ‫התאמץ לתמרן בין השירות להקלטות‪.‬‬ ‫אני מאוד קפדן והדרישות שלי מעצמי‬ ‫ומאחרים מאוד גבוהות‪ .‬בחרתי לעבוד‬ ‫עם אנשים שכבר עבדתי איתם בעבר‬ ‫ואני נהנה לעבוד איתם‪ ,‬לכן עבודת‬ ‫ההקלטה נעשתה ברוח טובה ויצירתית‬ ‫על אף הדרישות הגבוהות שלי”‪.‬‬ ‫מה התוכניות לעתיד?‬ ‫“אני מעוניין להמשיך לעשות מוש‬ ‫זיקה‪ .‬יש לי רצון ומוטיבציה להמשיך‬ ‫להקליט מכיוון שיש לי עוד הרבה מה‬ ‫להגיד‪ .‬אני מקווה שהצבא יכיר בי‬ ‫כמוזיקאי מצטיין‪ ,‬כדי שאוכל להמש‬ ‫שיך ליצור וללמוד מוזיקה גם בזמן‬ ‫השירות הצבאי‪ .‬כמובן שארצה להופיע‬ ‫עם המוזיקה שלי‪ .‬השאיפות הרחוקות‬ ‫יותר הן ללמוד ניצוח בברלין”‪.‬‬ ‫האלבום יצא באינטרנט וניתן‬ ‫לשמוע ולהוריד את השירים בחינם‬ ‫דרך דף הפייסבוק של גיא‪:‬‬ ‫‪http://www. GuyBenTov /‬‬ ‫‪facebook.com‬‬ ‫האזנה מהנה‪.‬‬ ‫גיא בן־טוב‬