‫בס"ד‬ ‫משכנתאות בנקאיות לכל מטרה בכל הארץ‬ ‫הותיקים והמנוסים ביותר‬ ‫פתרון לכל‬ ‫בעיה‬ ‫לבעלי משקים‬ ‫ברי רשות‪-‬נחלות‬ ‫אפשרות למשכנתאות גישור‬ ‫שירות אמין‬ ‫דיסקרטיות מובטחת‬ ‫פתרון למוגבלים ומעוקלים‬ ‫בתנאים מיוחדים למושבים‬ ‫ליווי צמוד ותוכניות עסקיות לפיתוח הכנסות מהמשק‬ ‫אייל ייעוצים בע"מ טל'‪ 04-8343643 :‬פקס‪04-8246191 :‬‬ ‫ישיר לאייל‪050-7800200 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫שבועון המושבים וההתיישבות הכפרית ‪ ‰‬מס' ‪ 11 ‰ 691‬באוגוסט ‪ ‰ 2011‬י"א באב תשע"א‬ ‫חולבים‬ ‫אותנו‬ ‫צילום‪ :‬דוד עינב‬ ‫ששת אלפים רפתנים‬ ‫השתתפו בהפגנה‬ ‫הגדולה מכולן שקיימה‬ ‫ההתיישבות בתל־אביב‬ ‫ˆ עמ' ‪4‬‬ ‫טל‪03-6133945 :.‬‬ ‫פקס‪03-6133946 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫מגורים ושימושים לא‬ ‫חקלאיים בסקטור המושבי‬ ‫עמוד ‪5‬‬ ‫יום עיון בנושא‬ ‫מכתבים‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫אוהבים לכתוב?‬ ‫את סתם ילדה קטנה‬ ‫אוהבים לכתוב ומוכנים להשתתף ביציקת תוכן חדש ל"קו‬ ‫למושב"? אם התשובה חיובית‪ ,‬אתם מוזמנים ליצור איתנו קשר‬ ‫"קו‬ ‪‭‬למושב"‬ ‪‭‬פושט‬ ‪‭‬ולובש‬ ‪‭‬צורה‬‪‭‬‮‪‬ .‬בלבושו‪‭‬‬ ‫‬החדש‬ ‪‭‬ייכתב" ‬קו‬ ‪‭‬למושב‬ ‪‭‬‮"‬בעיקר‬ ‪‭‬מתוך‪‭‬‬ ‫‬המושבים‮‪ ‬,‬ובידי‬ ‪‭‬חברי‬ ‪‭‬מושבים‬ ‪‭‬ותושבי‪‭‬‬ ‫‬ההרחבות‮‪ ‬.‬אנו‬ ‪‭‬מעוניינים‬ ‪‭‬בכותבי‬ ‪‭‬טורים‪‭‬‬ ‫‬ובמחברי‬ ‪‭‬כתבות‬‪‭‬‮‪‬ ,‬המאמינים‬ ‪‭‬כי‬ ‪‭‬יש‬ ‪‭‬להם‪‭‬‬ ‫‬מה‬ ‪‭‬להגיד ומוכנים‬ ‪‭‬לכתוב‬ ‪‭‬ל‮"קו‬ ‪‭‬למושב‮"‬ ‫בתחום‬ ‪‭‬הקרוב‬ ‪‭‬ללבם‬‪‭‬‮‪‬ .‬אפשר‬ ‪‭‬לכתוב‬ ‪‭‬על‪‭‬‬ ‫‪ /‬סיוון סטרומזה‬ ‫יש לי אחיין בן שנתיים ועוד מעט חצי‪,‬‬ ‫אחיין יחיד‪ ,‬חכם‪ ,‬מתוק‪ ,‬חמוד‪ ,‬כפרה עליו‪.‬‬ ‫החמוד‪ ,‬כיאה לגילו‪ ,‬בודק‪.‬‬ ‫הוא בודק את סבתא שלו ‪-‬‬ ‫אחרי שהיא אמרה לו לאכול עם הכפית‬ ‫הוא מסתכל עליה ואוכל עם הידיים‪ ,‬לבדוק‪.‬‬ ‫הוא בודק את סבא שלו ‪-‬‬ ‫אחרי שהוא אמר לו שהאוטו כבר הלך לישון‬ ‫הוא לוקח את צרור המפתחות והולך לכיוון הדלת‪,‬‬ ‫לבדוק‪.‬‬ ‫הוא בודק אותי ‪-‬‬ ‫אחרי שהוא תופס לי את היד ואומר לי ללכת מפה‬ ‫הוא מחייך אליי‪ ,‬לבדוק‪.‬‬ ‫‬להשתתף‬ ‪‭‬בכתיבת‬ ‪‭‬העיתון‬‪‭‬‮‪ ‬,‬ואת‬ ‪‭‬פירות‪‭‬‬ ‫‬שיתוף הפעולה‬ ‪‭‬הזה‬ ‪‭‬אפשר‬ ‪‭‬לראות‬ ‪‭‬כבר‪‭‬‬ ‫‬בגיליון‬ ‪‭‬המונח‬ ‪‭‬לפניכם‮‪ ‬.‬אפשר‬ ‪‭‬ליצור‪‭‬‬ ‫‬‪‬‭‬קשר‬ ‪‭‬רק‬ ‪ ‭‬בטלפון‪‬‭‬ :‬‮‪‬052-6052073‬‬ ‫או במייל‪:‬‬ ‫‪ami.‬ m‬‬ ‫‪‭ [email protected]‬‬ ‫עמי‬ ‪‭‬רוז‮'נסקי‬‪‭‬‮‪ ‬,‬עורך‬ ‪‭‬‬ ‫‬נושאים‬ ‪‭‬כמו‬ ‪‭‬תרבות‮‪ ‬,‬ספרות‬‪‭‬‮‪ ‬,‬אמנות‬‪‭‬‮‪‬,‬‬ ‫נוער‬‪‭‬‮‪ ‬,‬ספורט‬‪‭‬‮‪ ‬,‬יחסי‬ ‪‭‬אגודות‮‪‬-‬הרחבות‬‪‭‬‮‪‬,‬‬ ‫נושאים‬ ‪‭‬משפטיים‬‪‭‬‮‪ ‬,‬כלכלה‮‪ ‬,‬פוליטיקה‬‪‭‬‮‪‬,‬‬ ‫הגיל‬ ‪‭‬השלישי‬‪‭‬‮‪‬ ,‬חקלאות‬‪‭‬‮‪ ‬,‬גינון‬‪‭‬‮‪ ‬,‬איכות‪‭‬‬ ‫‬סביבה‬‪‭‬‮‪ ‬,‬מחשבים‬‪‭‬‮‪ ‬,‬נושאים‬ ‪‭‬טכנולוגיים‬ ‫ועוד‮‪ ,‬כיד‬ ‪‭‬הדמיון‬ ‪‭‬הטובה‮‪ ‬.‬חברים‬ ‪‭‬מכל‪‭‬‬ ‫‬רחבי‬ ‪‭‬הארץ‬ ‪‭‬כבר‬ ‪‭‬נתנו‬ ‪‭‬את‬ ‪‭‬הסכמתם‪‭‬‬ ‫“מהרסייך ומחריבייך ממך ייצאו”‬ ‫לכבוד‪ :‬מזכ”ל תנועת המושבים‪ ,‬מר‪ ,‬מאיר‬ ‫צור‪ .‬מאיר שלום‪.‬‬ ‫הנדון‪ :‬בקשה להוצאת השר שלום שמחון מכל‬ ‫תפקידיו בתנועה והימנעות מהזמנתו לכנסים‬ ‫ולאירועים של תנועת המושבים‪.‬‬ ‫אנו‪ ,‬רפתנים חברי פורום החלב של תנועת‬ ‫המושבים‪ ,‬פונים אליך בזאת בבקשה כי תכנס‬ ‫בהקדם את מוסדות התנועה ותקבל החלטה‬ ‫על הפסקת פעילותו והוצאתו של השר שלום‬ ‫שמחון מכל תפקיד בתנועת המושבים‪ .‬כמו כן‬ ‫הינך מתבקש להימנע מלהזמין את השר שמא‬ ‫חון לאירועים ולכנסים של התנועה‪.‬‬ ‫בחודש האחרון נמצא ענף הרפת תחת מתקא‬ ‫פה חסרת תקדים‪ ,‬ששיאה היה בקבלת החלטה‬ ‫אומללה של ראש הממשלה‪ ,‬שהחליט על אימוץ‬ ‫דו”ח קדמי‪ .‬שר התמ”ת שלום שמחון ביחד עם‬ ‫שר האוצר היו מהתומכים והדוחפים לאימוץ‬ ‫מסקנות אומללות אלו על־ידי ראש הממשלה‪.‬‬ ‫השר שמחון‪ ,‬כמי שהיה שר החקלאות והיה‬ ‫מהיוזמים והתומכים העיקריים בחוק לתכא‬ ‫נון משק החלב‪ ,‬שעבר לפני כארבעה חודא‬ ‫שים בלבד בכנסת‪ ,‬שינה פתאום עורו ומיקיר‬ ‫ההתיישבות‪ ,‬החקלאות וענף הרפת הפך‪ ,‬בן‬ ‫לילה‪ ,‬לתומך הגדול ביותר בהחלטה שמשמא‬ ‫עותה חיסול ענף הרפת‪ ,‬פגיעה אנושה באלפי‬ ‫משפחות וסלילת הדרך ליבוא פרוע של מוצא‬ ‫רי חלב וההמשך הבלתי נמנע של פתיחת כל‬ ‫ענפי החקלאות לייבוא ‪ -‬דבר שיביא לחיסול‬ ‫החקלאות וההתיישבות בישראל‪.‬‬ ‫לא ייתכן שמי שנתן ידו‪ ,‬דחף ותמך בהחא‬ ‫לטה הרת אסון זו‪ ,‬ימשיך לשמש בתפקידים‬ ‫במוסדות התנועה וימשיך להופיע באירועים‬ ‫ובכנסים של התנועה בתחפושת של יקיר ההא‬ ‫תיישבות והנציג הבכיר שלנו‪.‬‬ ‫לא קל לנו לבקש ממך בקשה זו‪ ,‬ובמיוחד‬ ‫בנוגע לשר שמחון‪ ,‬שגדל בתנועה עוד מימיו‬ ‫כמדריך בתנועת הנוער‪ ,‬עבור לעמידתו בראש‬ ‫תנועת המושבים ובחירתו כנציג המושבים לכנא‬ ‫סת ולממשלה‪ .‬כמאמר הנביא ישעיהו “מהרסייך‬ ‫ומחריבייך ממך ייצאו”‪.‬‬ ‫לא ייתכן שתנועת המושבים‪ ,‬כמי שמייצגת‬ ‫את המושבים בישראל‪ ,‬תבליג ותמשיך לחבק‬ ‫את מי שיוזם ומוביל החלטות שמשמעותם‬ ‫פגיעה אנושה באלפי משפחות שהקדישו את‬ ‫חייהם לחקלאות ההתיישבות וכל הערכים‬ ‫הנעלים שתנועת המושבים מייצגת‪.‬‬ ‫אלון קמה‪ ,‬יואב צור‪ ,‬ועד הפועלים של‬ ‫רפתני פורום החלב המשפחתי‬ ‫הגזמת‬ ‫אני מבקש להגיב למאמר “לחסל את החקא‬ ‫לאות ולעבור להיי‪-‬טק” ‏(“קו למושב”‪21 ,‬‬ ‫ביולי‏)‪ ,‬בו הציע אמיר חצרוני להפסיק לייצר‬ ‫מוצרי חקלאות בארץ ולהביאם מחו”ל‪ .‬והכל‬ ‫כדי לעבור להיי‪-‬טק‪.‬‬ ‫לא שמעתי שבסינגפור משקיעים בתקציב‬ ‫הביטחון כל כך הרבה כסף כמו אצלנו‪ ,‬ואתה‬ ‫אומר שהם חיים לא רע‪ .‬אז אולי נעתיק מהם‬ ‫ונבטל את צה”ל ואז יתפנה לנו תקציב עצום‬ ‫ונוכל לקנות אננס כמה שנרצה ‪...‬‬ ‫גונב לאוזני שמחירי הנדל”ן בפולין נמוכים‬ ‫במיוחד‪ ,‬גם באוקראינה לא יקר והחלב שם זול‬ ‫ומוקרן ‏(צ’רנוביל‏)‪ .‬אז ־לא‪ 99‬אחוזים מהישר�א‬ ‫לים הלא חקלאים‪ ,‬אלה המאוכזבים מאי קיום‬ ‫הבטחותיו של הבורא בקשר לעניין של ארץ‬ ‫חלב ודבש וכו’‪ ,‬כדאי אולי להציע לבנות את‬ ‫ביתם שם ולא על חלקות האפרסקים “המפגא‬ ‫רים” שאתה מכיר‪.‬‬ ‫אתה אינך יודע איזה אננס יפה גדול טעים וזול‬ ‫צומח באוגנדה‪ ,‬שם יש מים בשפע ואין אינתיפאא‬ ‫דות‪ .‬אז “יאללה ביי”‪ ,‬סע לשם ותניח ל”חקלאים‬ ‫ההזויים‪ ,‬שעבר זמנם”‪ ,‬להמשיך ולהיצרב בשמש‬ ‫היוקדת של הארץ היחידה שבה הם רוצים לחיות‪.‬‬ ‫בקשתם היחידה היא שהממשלה תפקח על רשא‬ ‫תות השיווק ‪ ,‬שבשם “הגלובליזציה וההפרטה”‬ ‫וכל הדברים המופרחים הללו‪ ,‬מרוויחות עליהם‬ ‫אחוזים גבוהים ומיותרים‬ ‫אני משוכנע שאכ ן ‪ 99‬אחוזים מהישר�א‬ ‫לים הם מספיק אינטליגנטים על מנת להבין‬ ‫שהרעיונות שהעלית בכתבתך מופרחים וחא‬ ‫סרי תבונה‪.‬‬ ‫הגזמת‪ ,‬יקירי‪.‬‬ ‫איתן פאר‪ ,‬מושב לכיש‬ ‫פתאום הבנתי שאני‪ ,‬שלא כיאה לגילי‪ ,‬גם בודקת‪.‬‬ ‫בודקת אם יאהבו אותי כמו שאני‪,‬‬ ‫למרות מי שאני‪ .‬גם בירידות החדות שלי‪.‬‬ ‫בודקת בני זוג ‪ -‬אם הם ישימו לב לבד כשאני‬ ‫כועסת‪.‬‬ ‫בודקת אם הם יקבלו אותי גם כשאני מובטלת‪,‬‬ ‫גם כשאני מפחדת‪ ,‬מהורהרת‪ ,‬מעורערת‪,‬‬ ‫גם כשאני משמינה‬ ‫וגם כשלא בא לי‪.‬‬ ‫בודקת אם הם ישימו לב שעובר עליי משהו‪,‬‬ ‫בודקת אם יוותרו עליי אם תהיה להם האופציה‪,‬‬ ‫בודקת אם יספרו את האמת גם בלי שאשאל‪,‬‬ ‫בודקת אם יראו אהבה וגעגועים גם כשלא אבקש‬ ‫מהם‪.‬‬ ‫בודקת אם יקדישו תשומת לב ל”בייבי” שלי‪,‬‬ ‫הכתיבה‪ ,‬גם מבלי שאבקש מהם לקרוא‪.‬‬ ‫אני בודקת חברים אם הם ימשיכו לרצות להיות‬ ‫חברים‬ ‫גם כשאני רוצה לפעמים את הלבד שלי‪,‬‬ ‫גם כשאין לי חשק לדבר עם אף אחד‪,‬‬ ‫גם כשלוקח לי שנים לחזור לטלפונים‬ ‫וגם כשהדרך היחידה שאני מתקשרת לאחרונה היא‬ ‫הפייסבוק‪...‬‬ ‫בודקת אם ייתנו לי את ה”ספייס” שאני מבקשת‬ ‫או ילחצו עליי כדי לפרוץ את החומה הזמנית‪.‬‬ ‫בודקת את ההורים אם יהיה להם אכפת כשאני‬ ‫מצוברחת‪,‬‬ ‫אם ימשיכו לקבל אותי גם עם הפרצוף תחת שלי‬ ‫והחוסר סבלנות שלי והעצבים שלי‬ ‫או שמא יבעטוני מביתם‪.‬‬ ‫אני לא באמת מתכוונת לעשות‬ ‫את כל הבדיקות האלה‪ ,‬כמו ילד בן שנתיים‪,‬‬ ‫זה פשוט יוצא לי ככה‪...‬‬ ‫‪....‬ילדה‪...‬‬ ‫‏(או כמו שהחמוד אומר לי ‪“ -‬את בת שלוש”‏)‪.‬‬ ‫תוכן‬ ‫שווים פחות‬ ‫חברי משואות‬ ‫יצחק הכריעו ‪-‬‬ ‫הנשים ישתכרו‬ ‫פחות‬ ‫במקום מזגן‬ ‫עצי צל בגינה ‪-‬‬ ‫מזגנים טבעיים‬ ‫ללא צריכת‬ ‫חשמל‬ ‫חיקוי או חקיינות‬ ‫ויקאנד ארוך זה‬ ‫נהדר ‪ -‬אבל שישבת‪,‬‬ ‫לא שבת¯ראשון‬ ‫‪20‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫אתר קו למושב‪www.fgo.co.il/htmls/home.aspx :‬‬ ‫■כתבים ליאורה שואט‪ ,‬חני סולומון‪ ,‬עודד‬ ‫שלומות‪ ,‬יעקב לזר‪ ,‬נחמן גלבוע‪,‬‬ ‫דגנית סויסה‬ ‫■ צלמי מערכת דוד עינב ודני הדס‬ ‫■ עורך עמי רוז’נסקי ‪052-6052073‬‬ ‫■ עורך משנה עודד לפיד‬ ‫■ מנהלת עיתון עדנה זיו‬ ‫■ דואר אלקטרוני‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫מזכירה והפקה עדי גרוסי ‪03-5632547‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫■ גרפיקה מערכת שרה ראובן‬ ‫■ גרפיקה מודעות אלונה שלייפק‬ ‫מערכת ‪03-5632441‬‬ ‫מודעות לוח דניאלה גבאי‬ ‫טל’ לוח ‪052-6052108 ,03-5682878‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫יועצי פרסוםדניאלה גבאי‪ ,‬נעמה שלו‪,‬‬ ‫יעקב קניאל‪ ,‬חוה זיו‪ ,‬יורם טביבי‪ ,‬גילה סבן‬ ‫טל’ מודעות ‪03-5632547‬‬ ‫פקס מודעות ‪03-5638728‬‬ ‫מודעות ‪[email protected]‬‬ ‫המערכת והמנהלה רח’ קרליבך ‪ ,2‬ת”א‬ ‫עורך ראשי‪ :‬אורי שרצקי ‪ | [email protected]‬מנכ"ל‪ :‬יורם כרפיס ‪ | [email protected]‬סמנכ"ל סחר‪ :‬ברק ברנר ‪[email protected]‬‬ ‫כל הזכויות שמורות‪ .‬אין להעתיק‪ ,‬לתרגם‪ ,‬לשדר בכל אמצעי‪ ,‬לאחסן במאגר מידע‪ ,‬לפרסם או להפיץ בכל אמצעי כל חלק מן המודפס בעיתון הזה‪.‬‬ ‫‪|| 2‬‬ ‫‪11.8.11‬‬ ‫סיימתם‬ ‫לקרוא?‬ ‫אנא השליכו‬ ‫את הגיליון לפח‬ ‫המחזור הסמוך‬ ‫למקום מגוריכם‪.‬‬ ‫ההפגנה החלה אחרי שוועדת קדמי בדקה וקבעה במסקנותיה כי האשמים בעלייה החדה‬ ‫במחירי מוצרי החלב הן המחלבות ורשתות השיווק ובהיפוך מוחלט למסקנותיה ‪ -‬המליצה‬ ‫הוועדה לפגוע דווקא בפרנסת הרפתנים‬ ‫ששת אלפים רפתנים‬ ‫בהפגנה הגדולה מכולן שקיימה‬ ‫ההתיישבות בתל־אביב‬ ‫עמי רוז’נסקי‪ ,‬צילום‪ :‬דוד‬ ‫עינב‬ ‫‪ 6,000‬רפתנים‪ ,‬חברי קיבוצים ומ�ו‬ ‫שבים הגיעו אל העיר הגדולה ופתחו‬ ‫בצעדה ובעצרת מחאה גדולה ביותר‬ ‫שקיימה אי פעם ההתיישבות העובו‬ ‫דת בלב תל־אביב‪ .‬העיתוי ‪ -‬יום לפני‬ ‫פגרת הכנסת; היעד ‪ -‬מחאה כנגד‬ ‫המדיניות לה אחראים ראש ממשלת‬ ‫ישראל‪ ,‬שר האוצר‪ ,‬ואיתם שר התמ”ת‪.‬‬ ‫האחרון‪ ,‬שלום שמחון‪ ,‬חבר מושב אבן‬ ‫מנחם‪ ,‬בשר מבשרנו‪ ,‬שפעם נחשב‬ ‫למגן החקלאות ושינה את עורו‪.‬‬ ‫“אדוני ראש הממשלה‪ ,‬אתה מנותק‬ ‫מהעם! עשרות אלפי עובדי אדמה‬ ‫אומרים לך ‪ -‬אתה מפוטר!” זעק יעקב‬ ‫בכר‪ ,‬מנכ”ל התאחדות מגדלי הבקר‬ ‫לחלב‪“ .‬באנו להגיד לך כי דו”ח ועדת‬ ‫קדמי הוא הספר הלבן של ענף החלב‬ ‫במדינת ישראל”‪.‬‬ ‫“באנו להזהיר את כלל קבוצות‬ ‫המחאה בארץ מפניך ומפני ממשלו‬ ‫תך”‪ ,‬הוסיף‪“ .‬כאשר תחליט סוף סוף‬ ‫לדבר איתנו תצטרך לאסוף אותו‬ ‫נו מהשדות והרפתות בפריפריה‪ ,‬כי‬ ‫אין לנו בתים בת”א ואנחנו לא חיים‬ ‫במגדלים‪ .‬עד אז נמשיך בדרכנו ונבו‬ ‫נה את הארץ הזו‪ ,‬וכאשר אנו אומרים‬ ‫הארץ הזו‪ ,‬אנו מתכוונים למדינת‬ ‫ישראל‪ ,‬לא לרומניה!”‬ ‫הרפתנים מאמינים כי פתיחת היבוא‬ ‫למוצרי חלב ופגיעה במשכורותיהם‬ ‫אינן החלטות מקצועיות ואינן מעוגו‬ ‫נות במציאות‪ .‬הם מאמינים כי הן‬ ‫ביטוי לרצון ההיסטורי של הממשלה‬ ‫הזאת לחסל את ההתיישבות העובו‬ ‫דת ולהפסיק את ייצור החלב בישו‬ ‫ראל‪ .‬החלטה שתגרום לכך שהציבור‬ ‫בישראל יהיה תלוי בחסדי זרים‪ ,‬ואם‬ ‫לוקחים בחשבון את הקשיים בשוק‬ ‫החלב העולמי‪ ,‬כנראה שכבר בקיץ‬ ‫הקרוב לא יהיה די חלב לציבור הצרו‬ ‫כנים בישראל‪.‬‬ ‫הרפתנים צעדו לאורך רחוב מרמוו‬ ‫רק‪ ,‬סמוך למאהל בשדרות רוטשילד‪,‬‬ ‫מלווים בטרקטור ועגלה‪ ,‬ממנה חיו‬ ‫לקו שקיות חלב עליהן נכתב‪“ :‬מציו‬ ‫לים את ענף החלב בישראל”‪ .‬בכיכר‬ ‫הבימה הם קראו והניפו שלטים‪“ :‬ביבי‬ ‫הילחם בטייקונים ולא ברפתנים”‪,‬‬ ‫“ביבי מאבד את האדמה” וגם “שמחון‬ ‫בגד ברפתנים”‪ .‬הרפתנים קראו להדו‬ ‫‪|| 4‬‬ ‫‪11.8.11‬‬ ‫חתו של ראש הממשלה נתניהו והניפו‬ ‫שלטים עם הכיתוב “ביבי תתפטר‪,‬‬ ‫הפרות שוות יותר”‪.‬‬ ‫מחאת הרפתנים הנמשכת זה מספר‬ ‫שבועות‪ ,‬החלה אחרי החלטת ראש‬ ‫הממשלה לקבל את המלצות ועדת‬ ‫קדמי‪ ,‬הוועדה שהוקמה לבחינת התו‬ ‫ייקרות מוצרי החלב‪ ,‬שהמלצותיה‬ ‫יובילו כנראה לחיסול ענף הרפת‬ ‫הישראלי‪ .‬עוד אומרים הרפתנים כי‬ ‫משרד האוצר ביצע מחטף וחתם על‬ ‫אישור לפתיחת היבוא לגבינות קשות‬ ‫מחו”ל‪ ,‬תוך הורדת עשרים אחוז מעו‬ ‫לות המכס‪ .‬לדבריהם זו החלטה אומו‬ ‫ללה שמלבד פגיעה קשה ברפתנים‪,‬‬ ‫היא לא תוביל להורדת מחירי מוצרי‬ ‫החלב‪ ,‬ותמשיך להעשיר את הטייקוו‬ ‫נים ורשתות השיווק המייבאות את‬ ‫מוצרי המזון‪ .‬הרפתנים מאמינים כי‬ ‫ההחלטה התקבלה רק כדי להעשיר‬ ‫את הטייקונים‪ ,‬שכן פתיחת היבוא לא‬ ‫תתרום להוזלת מוצרי החלב‪ ,‬וברור כי‬ ‫נתניהו מבקש לרצות את אנשי ההון‬ ‫תוך עריפת ראשם של הרפתנים‪.‬‬ ‫בכר‪“ :‬זה אבסורד ממשלתי ‪ -‬ועדת‬ ‫קדמי בדקה וקבעה במסקנותיה כי‬ ‫האשמים בעלייה החדה במחירי מוצרי‬ ‫החלב הן המחלבות ורשתות השיווק‪,‬‬ ‫ובהיפוך מוחלט למסקנותיה שלה‪,‬‬ ‫המליצה הוועדה לפגוע דווקא בפרו‬ ‫נסת הרפתנים‪ ,‬שאין להם יד בעלו‬ ‫יית המחירים‪ .‬ראש הממשלה החליט‬ ‫להפחית בשליש את שכרם המפוו‬ ‫קח על ידי הממשלה של הרפתנים‪,‬‬ ‫ולפתוח את שוק החלב לייבוא‪ ,‬מהלך‬ ‫שהוא מכה אנושה לרפתנים בישראל‬ ‫ולעובדים במעגלים השונים שפרנסו‬ ‫תם על ענף הרפת‪ .‬כתוצאה מהחלו‬ ‫טות רה”מ יסגרו תוך פחות משנתיים‬ ‫כ־‪ 400‬רפתות מתוך ‪ 950‬הרפתות‬ ‫בישראל ואלפי חקלאים ועובדים‬ ‫אחרים בענף הרפת יצטרפו למעו‬ ‫גל האבטלה‪ .‬הרפתות במושבים יהיו‬ ‫אלה שיפגעו ראשונות‪ ,‬ויתחסל מטה‬ ‫לחמם של חקלאים יושבי הפריפריה‪,‬‬ ‫שאין באזורם פתרונות תעסוקה אחו‬ ‫רים‪ .‬אותן רפתות מפרנסות ישובים‬ ‫שלמים”‪.‬‬ ‫יצחק אלרוב ממחאת הקוטג’ אמר‬ ‫בכנס‪“ :‬ראש הממשלה‪ ,‬טעית! לא‬ ‫יצאנו נגד הרפתן‪ ,‬זו פגיעה בחוליה‬ ‫החלשה‪ .‬אנחנו לא ניתן לזה לקרות‪.‬‬ ‫ייצור המזון עצמאי הוא אינטרס של‬ ‫כל המדינה‪ .‬שולחים אותנו לפריפריה‬ ‫ופוגעים בה‪ .‬אז למה שנלך לפריפו‬ ‫ריה? לא נשאר ממנה כלום!”‪.‬‬ ‫אגם רודברג‪ ,‬שחקנית ובת למשפו‬ ‫חת רפתנים ממושב רמת צבי‪ ,‬אמרה‬ ‫בכנס‪“ :‬בתור בת למשפחת רפתנים‬ ‫דור שלישי‪ ,‬באתי לתמוך במאבק של‬ ‫משפחתי‪ .‬אנחנו משפחה שחיה בצנעה‬ ‫וביושר‪ .‬אף רפתן לא התעשר מהרפת!‬ ‫אני דורשת מהממשלה לתת למשפו‬ ‫חתי להמשיך להתפרנס בכבוד ולא‬ ‫לאמץ את המלצות ועדת קדמי‪ ,‬שיו‬ ‫פגעו אנושות ברפתנים‪ .‬אנחנו רוצים‬ ‫להחזיר את הפיקוח על מוצרי החלב‬ ‫למען הרפתנים והצרכנים יחדיו!”‪.‬‬ ‫ארנון אושרי‪ ,‬רפתן מכפר ויתקין‪,‬‬ ‫חבר במטה המאבק‪ ,‬אמר בהפגנה‪“ :‬אני‬ ‫מודאג מאוד כאזרח המדינה‪ ,‬כאב ליו‬ ‫לדים וכרפתן‪ ,‬מהתנהלותה הבלתי‬ ‫אחראית של ממשלת ישראל‪ ,‬שמתו‬ ‫עלמת מחוקים שהיא חוקקה‪ .‬חוק החלב‬ ‫נחקק רק לפני כשלושה חודשים‪ ,‬וכבר‬ ‫יש מי שמוכפף אותו בממשלה בכדי‬ ‫להתאימו לגחמות פוליטיות ומאוויים‬ ‫של אנשי ההון‪ ,‬שמסתבר שהם מנהלים‬ ‫את הממשלה‪ .‬ממשלת ישראל דורסת‬ ‫ברגל גסה חוק שהיא חוקקה‪ ,‬ונכנעת‬ ‫לפופוליזם של שלום שמחון ושל ועדת‬ ‫קדמי‪ .‬המלצות הוועדה הזאת הן בעצם‬ ‫מהלך לחיסול ממוקד של ענף החלב‬ ‫בישראל והעברתו לידיים של ענקים‬ ‫כמו אייפקס‪ ,‬מה שיהפוך את ישראל‬ ‫לתלויה בחברות בינלאומיות באספקת‬ ‫המזון הטרי שלה‪ .‬מחיר המהלך הזה‬ ‫אינו נחלתם של הרפתנים בלבד‪ ,‬הוא‬ ‫צריך להדאיג כל אזרחי ישראל”‪.‬‬ ‫בעצרת נאמו גם מאיר צור‪ ,‬מזכיר‬ ‫תנועת המושבים‪ ,‬חיים ילין‪ ,‬ראש מוו‬ ‫עצת אשכול בעוטף עזה‪ ,‬יעל בודניק‪,‬‬ ‫רפתנית מכפר ורבורג‪ ,‬זאב ‏(ולוולה‏)‬ ‫שור‪ ,‬מזכיר התנועה הקיבוצית‪ ,‬אלון‬ ‫טל‪ ,‬מנכ”ל התנועה הירוקה‪ ,‬שמוליק‬ ‫ריפמן‪ ,‬מנהל פורום המועצות האו‬ ‫זוריות ונחמיה רפל‪ ,‬מזכיר הקיבוץ‬ ‫הדתי‪.‬‬ ‫חדשות‬ ‫רואים את האור‬ ‫קיבלו שוק‬ ‫לאחר מאבק של שנים‪ :‬צומת קסטינה יואר וירומזר‬ ‫מדי יום שישי מתקיים “שוק איכרים ‪ -‬במחשבה ירוקה”‬ ‫במדשאת המועצה האזורית חוף אשקלון‬ ‫כתב “קו למושב”‬ ‫סופית‪ :‬צומת קסטינה‪ ,‬הידוע כאחד הצמתים המסוכנים בארץ‪ ,‬ישנה בקרוב את פניו ויהפוך‬ ‫בטיחותי הרבה יותר עבור נהגים והולכי רגל‪ .‬אגף הבטיחות בחברה הלאומית לדרכים והמועצה‬ ‫האזורית באר טוביה מובילים בצוותא את התוכנית‪ ,‬שבמסגרתה ייבנו מדרכות להולכי רגל ויוצבו‬ ‫רמזורים ועמודי תאורה‪.‬‬ ‫כן ייסלל כביש חדש אשר יחבר בין כביש מס ’ ‪ 3‬לכביש מס’ ‪ .40‬בצומת עם כביש ‪ 3‬יוצבו רמז�ו‬ ‫רים ובצומת עם כביש ‪ 40‬תוקם כיכר תנועה חדשה‪.‬‬ ‫בעקבות השינויים‪ ,‬הכניסה למתחם תחנות האוטובוס תותר לתחבורה הציבורית בלבד‪ .‬העבודות‬ ‫במקום צפויות להתחיל בתוך חודשיים ועלותן נאמדת בעשרה מיליון ש”ח‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות גבה הצומת קורבנות ונפגעים רבים‪ .‬מרבית התאונות התרחשו כתוצאה מניסו‬ ‫יון של נוסעי התחבורה הציבורית לחצות את כביש מספר ‪ ,3‬החוצץ בין קריית מלאכי לבין תחנת‬ ‫האוטובוס המרכזית‪ .‬קטע כביש זה אינו מוסדר ובמקום אף אין מעבר חצייה‪.‬‬ ‫“מה שהיה עד היום זו הפקרות לשמה”‪ ,‬אומר דרור שור‪ ,‬ראש המועצה האזורית באר טוביה‪.‬‬ ‫“צומת קסטינה מהווה‬ ‫נקודת תורפה בטיחותית‪,‬‬ ‫שמייצרת סכנה של ממש‬ ‫לעוברים והשבים‪ .‬אחרי‬ ‫מאבק ממושך שהמועצה‬ ‫ניהלה‪ ,‬מחדל של עשרות‬ ‫שנים יגיע בקרוב לקיצו”‪.‬‬ ‫צומת קסטינה‬ ‫כתב “קו למושב”‬ ‫מדי שבוע מוצבים כ־‪ 30‬דוכנים על גבי מדשאת חצר המועצה האזורית חוף אשקלון‪ .‬המציגים‬ ‫מציעים מגוון רחב של תוצרת מקומית בהקשר “ירוק” ‪ -‬ירקות אורגניים‪ ,‬גבינות עזים מיוחדות‪,‬‬ ‫שמן זית איכותי‪ ,‬קוסמטיקה טבעית‪ ,‬בירה בוטיק‪ ,‬עוגות ועוגיות ביתיות‪ ,‬חפצי אומנות שונים‪,‬‬ ‫בגדים מהמזרח ועוד‪.‬‬ ‫לאחר כחודש להפעלת השוק הוא מרחיב את פעילותו גם למען הקהילה‪ .‬כך למשל‪ ,‬במקום‬ ‫פינת איסוף ילקוטים לטובת משפחות נזקקות‪ ,‬מתחם “קחתן” לילדים‪ ,‬ענתיקות ומוצרי יד שנייה‬ ‫במחירים נמוכים במיוחד‪ ,‬ודוכני טיפוח ויופי המופעלים על ידי בני נוער‪ .‬בקרוב יפעלו במקום גם‬ ‫סנדלר ותופרת שיציגו חינוך להפחתה ומחזור חומרים‪.‬‬ ‫כן נפתח במקום‬ ‫מתחם ילדים ובו‬ ‫משחקי ענק‪ ,‬פינת‬ ‫ליטוף בעלי חיים‬ ‫ואפשרויות יצירה‬ ‫ורכישה‪ .‬כמוכן ניתן‬ ‫להשתמש בשירותי‬ ‫הנמצו‬ ‫שמרטפות‬ ‫אים במקום‪ .‬במתחם‬ ‫ההוליסטי ניתן לקבל‬ ‫מגוון טיפולים בחדר‬ ‫טיפולים ממוזג ומו‬ ‫עוצב‪.‬‬ ‫שוק האיכרים‪ .‬צילום‪ :‬שחר ג’ויה‪-‬קולן‬ ‫תמונה אחת שווה‪...‬‬ ‫מבנים מוכנים‬ ‫במגוון‬ ‫אפשרויות‬ ‫אדריכליות‬ ‫רמת גימור גבוהה‬ ‫בניה מתקדמת‬ ‫קירות מבטון ובידוד‬ ‫ברמה גבוהה‬ ‫טל‪ 08-8535888 :‬פקס‪08-8565765 :‬‬ ‫רח‘ הפלדה ת‪.‬ד‪ ,12194 .‬א‪ .‬ת‪ .‬צפוני אשדוד ‪77524‬‬ ‫‪[email protected] www.modelhome.co.il‬‬ ‫‪|| 6‬‬ ‫‪11.8.11‬‬ ‫חדשות‬ ‫מנכ”ל חדש לרשות המים‪:‬‬ ‫אלכסנדר קושניר‬ ‫ביטוח מורחב‬ ‫סמנכ”ל משרד התשתיות ימונה לתפקיד במקום אורי שני‬ ‫שפרש לאחרונה \ השר לנדאו‪“ :‬הוא האדם המתאים”‬ ‫קנט החלה בהרשמה לביטוח המורחב כנגד נזקי טבע‬ ‫ואסונות טבע בירקות \ תוכניות הביטוח החקלאיות‬ ‫מקיפות את מרבית הסיכונים בענפיים לרבות נזקי‬ ‫מחלות ומזיקים‬ ‫כתב “קו למושב”‬ ‫כתב “קו למושב”‬ ‫אלכסנדר קושניר‪ ,‬סמנכ”ל תשתיות אנרגיה ומים במשרד התשתיות‪ ,‬ימונה למנכ”ל רשות‬ ‫המים‪ .‬קושניר יחליף בתפקיד את אורי שני שסיים את תפקידו‪.‬‬ ‫“מדובר בטוב ביותר מבין רשימה של טובים”‪ ,‬אמר שר התשתיות‪ ,‬עוזי לנדאו‪ ,‬שבחר בקושניר‬ ‫לתפקיד‪“ .‬אין לי ספק שאלכס‪ ,‬עם הניסיון העשיר שלו בתפקידי מפתח בשירות הציבורי‪ ,‬ביניהם‬ ‫תפקידים בכירים ברשות המים‪ ,‬הוא האדם המתאים והראוי ביותר לעמוד בשעה זו בראש המער־‬ ‫כת‪ ,‬אל מול האתגרים שעוד נכונים לה”‪.‬‬ ‫קנט‪ ,‬הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות‪ ,‬החלה בהרשמה לביטוח המורחב כנגד נזקי טבע ואסונות‬ ‫טבע בירקות‪ .‬תוכניות הביטוח מקיפות סיכונים נרחבים בחקלאות‪ ,‬כך שלצד ביטוח נזקי הטבע‬ ‫הקיים מזה שנים‪ ,‬ניתן יהיה לרכוש גם ביטוח אסונות טבע מורחב‪ ,‬כנגד נזקים שיגרמו כתוצאה‬ ‫מאירוע אקלימי שאינם מבוטחים בביטוח נזקי טבע המסורתי או נזקי מחלות‪ ,‬וירוסים ושאר‬ ‫מזיקים‪.‬‬ ‫בעונה החולפת פוצו מגדלי הירקות המבוטחים כנגד נזקי טבע בסכום כולל של כ־‪ 55‬מיליון‬ ‫שקל‪ .‬בביטוח אסונות טבע שהושק לאחרונה מוערכים הפיצויים בכ־‪ 4‬מיליון שקל עקב נזקי‬ ‫מחלות ומזיקים‪.‬‬ ‫במסגרת חידוש הביטוח‪ ,‬מועצת הצמחים רכשה לכל המגדלים את הביטוח הבסיסי כנגד נזקי‬ ‫טבע ואסונות הטבע‪ ,‬ברמת מחירים המכסה כ־‪ 45%‬מעלויות הייצור‪ .‬במקביל‪ ,‬קנט מאפשרת לכלל‬ ‫המגדלים לרכוש ביטוח מורחב ישירות בחברה‪ .‬הביטוח המורחב מאפשר למגדלים לצמצם באופן‬ ‫משמעותי את חשיפתם לנזקים ולפגיעה כלכלית‪.‬‬ ‫בביטוח נזקי טבע הבסיסי שיעור ההשתתפות העצמית גדל השנה ל־‪ 14%‬במרבית המקרים‪,‬‬ ‫לעומת ההשתתפות העצמית בביטוח המורחב העומדת על ‪ 7%‬במרבית המקרים‪ .‬מסלול הביטוח‬ ‫המורחב מציע למגדל המעוניין להגן באופן המיטבי על השקעותיו ‪ -‬כיסוי של עד ‪ 100%‬מהוצאות‬ ‫הייצור‪ .‬כמו כן‪ ,‬הביטוח המורחב מציע לרכוש כיסוי גבוה יותר המכסה הוצאות ייצור גבוהות‬ ‫מהנורמה ‏(במספר גידולים ספציפיים‏)‪ .‬בנוסף‪ ,‬סכומי השיפוי בביטוח המורחב משופרים וגבוהים‬ ‫ביחס לביטוח הבסיסי‪ .‬יצוין כי השתתפות המועצה בדמי הביטוח של המגדלים‪ ,‬מאפשרת רכישת‬ ‫ביטוח מורחב בקנט במחירים נמוכים יותר‪ .‬כמו כן‪ ,‬במסגרת הביטוח המורחב יכולים המגדלים‬ ‫לבטח מראש את כל המזרעים אותם הם מתכננים לזרועה ‏(על ידי עדכון קנט במועדי הזריעה‬ ‫המדויקים ‪-‬בעת הביצוע בפועל‏)‪.‬‬ ‫בביטוח אסונות טבע‪ ,‬הכיסוי הביטוחי נוגע לנזקים שנגרמו כתוצאה מאירוע אקלימי‪ ,‬מחלה‪ ,‬או‬ ‫תקיפת מזיקים‪ ,‬שלא ניתן היה להתגבר עליהם ושגרמו לאובדן‪ ,‬או העדר יבול‪ ,‬או לתמותת שתי־‬ ‫לים‪/‬צמחים‪ .‬שיעור ההשתתפות העצמית יהיה ‪ 30%‬והוא ינוכה משיעור הנזק אותו יקבע המעריך‪.‬‬ ‫בביטוח אסונות הטבע המורחב‪ ,‬מציע קנט בחירה בין מספר רמות ביטוח‏(רמה ב’ ורמה ג’‏) המקנות‬ ‫פיצויים גבוהים יותר מהביטוח הבסיסי‪.‬‬ ‫חשוב לדעת כי הביטוח לגידולי הירקות אינו‬ ‫כולל את ביטוח בתי הצמיחה ובתי הרשת‪ .‬בבי־‬ ‫טוח נזקי טבע במקרה של נזק לגידול בבית צמי־‬ ‫חה שאינו מבוטח‪ ,‬תגדל ההשתתפות העצמית‬ ‫לגידול‪ .‬בכדי להצטרף לביטוח בתי הצמיחה‪ ,‬יש‬ ‫למלא טופס מאתר קנט או לקבלו בפנייה למחל־‬ ‫קת ביטוח‪ .‬לאחר קבלת הטופס בקנט ישלח למגדל‬ ‫הצעת מחיר‪ .‬כמו כן‪ ,‬לכול מגדל שרכש בעונה‬ ‫שעברה ביטוח לבתי הצמיחה‪ ,‬תישלח הצעה חדשה‬ ‫לחידוש הביטוח‪.‬‬ ‫קושניר כיהן בעבר כראש המינהל לפיתוח תשתיות ביוב‪ ,‬מנהל‬ ‫אגף בכיר רשות המים הממשלתית‪ ,‬מנהל אגף בכיר ברשות לשי־‬ ‫רותים ציבוריים מים וביוב ומהנדס ראשי במינהל למשק המים‬ ‫ברשויות המקומיות‪ .‬המנכ”ל העתידי של לרשות המים עלה‬ ‫לישראל בשנת ‪ 1986‬מאוקראינה והוא בעל תואר שני בהנדסה‬ ‫אזרחית‪.‬‬ ‫קושניר יגיע אל רשות המים‪ ,‬שממשיכה להיאבק במחסור הקשה‬ ‫במים‪ .‬בימיו של המנכ”ל הקודם‪ ,‬שונו תעריפי המים‪ ,‬הוטל למשך‬ ‫תקופה מס בצורת והושקו מספר קמפיינים שקראו לציבור לחסוך‬ ‫במים‪.‬‬ ‫אלכסנדר קושניר‪.‬‬ ‫צילום‪ :‬משרד התשתיות‬ ‫הצדעה למתגייסים‬ ‫רגע לפני יציאתם לשירות צבאי או לאומי‪ ,‬ערכו במועצה‬ ‫האזורית לב השרון כנס הצדעה והוקרה למתגייסים‬ ‫והוריהם‬ ‫כתב “קו למושב”‬ ‫כמדי שנה‪ ,‬כשבוגרי שכבת י”ב מסיימים את לימודיהם‪ ,‬ורגע לפני יציאתם לשירות צבאי או‬ ‫לאומי‪ ,‬עורכים במועצה האזורית לב השרון כנס הצדעה והוקרה למתגייסים והוריהם‪.‬‬ ‫הטקס השנה התקיים בכפר הגמלאים “פרוטיאה בכפר” שבבני דרור‪ .‬את הכנס הנחו דין בראלי‬ ‫ובר פיטוסי ובין המברכים ניתן היה לשמוע את הברכה המסורתית של ראש המועצה‪ ,‬עמיר ריטוב‪,‬‬ ‫מנכ”ל “פרוטיאה בכפר”‪ ,‬יחיאל ניסנהולץ‪ ,‬נציגת ההורים אילת עזרא‪ ,‬נציג שכבת י”א טל כוכבי‬ ‫ונציג המתגייסים אופק צוק צוקרמן‪ .‬לאחר הברכות המרגשות וברכת הדרך עלו למופע קצר כל‬ ‫המדריכים הבוגרים המהווים את הצוות הבוגר במדור נוער לב השרון‪ .‬מיד אחר כך עלתה לשמח‬ ‫את הקהל ואת ‪ 120‬המתגייסים להקת חיל הים‪ .‬לקראת סיום‪ ,‬חולקו למתגייסים תיקי צ’ימידן‬ ‫גדולים אותם תרמו נציגי “פרוטיאה בכפר”‪.‬‬ ‫התעדכן במודיעין‬ ‫שר האוצר הגיע לביקור עבודה בחבל מודיעין‬ ‫כתב “קו למושב”‬ ‫שר האוצר יובל שטייניץ היה אורחה של המועצה האזורית חבל מודיעין‪ .‬בישיבת העבודה‬ ‫המשותפת של אנשי משרד האוצר וראשי האגפים במועצה סקר שמעון סוסן‪ ,‬ראש המועצה‪ ,‬בפני‬ ‫השר‪ ,‬את פעילות המועצה בשמונה שנים האחרונות ובמיוחד הדגיש את פעילות המועצה הנרחבת‬ ‫בנושא חינוך‪ ,‬רווחה‪ ,‬שירות לתושב ופיתוח‪.‬‬ ‫סוסן אף העלה לדיון את הבעיה שיוצרת החלטת הממשלה לצמצם את מענקי האיזון‪“ .‬לצד‬ ‫ההחלטה יש ליצור מנגנון שיאפשר לרשויות להבטיח תקציבים חלופיים”‪ ,‬אמר‪ .‬עוד הועלה בפני‬ ‫השר הצורך של הישובים הוותיקים לקבל סיוע ממשלתי שיאפשר טיפול טוב יותר בתשתיות‬ ‫שהוזנחו זה עשרות שנים‪.‬‬ ‫שר האוצר התייחס לבקשות והבטיח כי משרדו יקדם את הטיפול בנושאים השונים‪ .‬השר אף‬ ‫הביע את התרשמותו מהתקדמות המועצה וחיזוקה‪.‬‬ ‫מסיבת המתגייסים‬ ‫‪|| 8‬‬ ‫‪11.8.11‬‬ ‫ביקור שר האוצר בחבל מודיעין‬ ‫חדשות‬ ‫פינוי פלסטיק בלב השרון‬ ‫פינוי‬ ‫יריעות‬ ‫פלסטיק‬ ‫המחלקה‬ ‫לאיכות החיים‬ ‫והסביבה‬ ‫במועצה‬ ‫אזורית לב‬ ‫השרון הגיעה‬ ‫להסכם עם‬ ‫חברת ש‪.‬ח‪.‬ף‪,‬‬ ‫לפינוי עודפי‬ ‫יריעות‬ ‫פלסטיק‬ ‫מחממות‬ ‫הישובים‬ ‫כתב “קו למושב”‬ ‫המחלקה לאיכות החיים‬ ‫והסביבה במועצה אזורית‬ ‫לב השרון הגיעה להסכם‬ ‫עם חברת ש‪.‬ח‪.‬ף‪ ,‬לפינוי‬ ‫עודפי יריעות פלסטיק‬ ‫מחממות הישובים‪ .‬המוע־‬ ‫צה החליטה לקיים פיילוט‬ ‫ראשוני במושב פורת ול־‬ ‫אחר מכן להתרחב למו־‬ ‫שבים נוספים‪ .‬במסגרת‬ ‫הפינוי‪ ,‬החברה תציב‬ ‫מכולות בשלושה מקומות‬ ‫מרכזיים בישוב והחקלאים‬ ‫יפנו את יריעות הפלסטיק‬ ‫ישירות למכולות‪.‬‬ ‫מזכיר הישוב ידווח לח־‬ ‫ברה כשהמכולות יתמ־‬ ‫לאו‪ ,‬והחברה תבוא לאסוף‬ ‫את המכולות‪ .‬המועצה‬ ‫עושה את כל המאמצים‬ ‫על מנת שפינוי יתבצע‬ ‫ללא עלויות נוספות של‬ ‫החקלאים‪.‬‬ ‫ציון דוד‪ ,‬מנהל היחידה‬ ‫לאיכות הסביבה במועצה‬ ‫האזורית לב השרון‪“ :‬אני‬ ‫מאמין שהפיילוט יצליח‬ ‫וההסדר יכלול את כל‬ ‫התושבים החקלאיים‪ .‬כדי‬ ‫להצליח לקדם את הת־‬ ‫הליך‪ ,‬אנו עורכים סקר‬ ‫לחקלאים ומבקשים שי־‬ ‫תוף פעולה של המגדלים‬ ‫עם מפקח המועצה משה‬ ‫פינסקי”‪.‬‬ ‫‪˙¯ÂÓ˘· ˜¯Ë‬‬ ‫‪ÈÂÂ„ ‰„‰‬‬ ‫‪˙ÎÏ È·‰Â‡Ï ≠ ‰·ËÈÓ· ˙È„Â‰‰ ‰È‡ÏÓÈ‰‰‬‬ ‫‪°˙ÁË·ÂÓ ‰‡ÈˆÈ‬‬ ‫‪≤∞±± ¯·ÂË˜Â‡· ≤∞ ≠ ¯·ÓËÙÒ· ≥∞ ¨ÌÂÈ ≤±‬‬ ‫‪Ï˘ ‰˜ÈÒ‡Ï˜‰‬‬ ‫‪Â„Â‰‬‬ ‫‪˙È„Â‰‰ ˙Â·¯˙‰‬‬ ‫‪≤∞±±‬‬ ‫≥≠‬ ‫‪≤±ÌÚ‬‬ ‫‪È˘Â‡ ˘‚ÙÓ‬‬ ‫‪ÆÆÆ‰ÈÚ·ˆ ÏÏ˘ ÏÚ‬‬ ‫≤‪≤∞±± ¯·Óˆ„· ≥± ≠ ≤∞ ¨ÌÂÈ ±‬‬ ‫לגעת בהודו � טיולים שנוגעים עמוק‬ ‫„¯‪Â„Â‰ ÌÂ‬‬ ‫≥ ≠ ≥≤‬ ‫‪≤±‬‬ ‫‪≤∞±±‬‬ ‫˙¯·‪ÏÂÈË· ÌÈ·È‰¯Ó ÌÈÙÂÂ ˙˜˙¯Ó ˙Â‬‬ ‫‪˜ÈÓÚÓÂ‬‬ ‫‡‪È˙ÂÎÈ‬‬ ‫‪≤∞±±‬‬ ‫≥ ≠ ≥≤‬ ‫‪≤±‬‬ ‫‪±µ‬‬ ‫‪≤∞±±‬‬ ‫∞‪≤¥ ≠ ±‬‬ ‫∂‪≤∞±≤ ¯‡ÂÈ· ≤± ≠ ∂ ¨ÌÂÈ ±‬‬ ‫‪Â„Â‰‬‬ ‫‪˙¯ÂÒÓ È¯ÓÂ˘Ï‬‬ ‫‪±µ‬‬ ‫∞‪≤¥ ≠ ±‬‬ ‫‪≤∞±±‬‬ ‫‪‰ÈÊÎ¯Ó Ï‡ È˙ÈÈÂÂÁÂ È˙ÂÎÈ‡ ÏÂÈË‬‬ ‫‪Â„Â‰ Ï˘ ÌÈÈ˙Â·¯˙‰‬‬ ‫‪≤∞±±‬‬ ‫‪±µ‬‬ ‫·‪≤∞±≤ ¯‡Â¯·Ù‬‬ ‫‪≤∑ ≠ ≤¥±¥≠ ±∞¨ÌÂÈ ±¥‬‬ ‫‪11.8.11‬‬ ‫|| ‪11‬‬ ‫חדר אורחים‬ ‫בלי תירוצים‬ ‫חוסר תום לב‬ ‫בטיפול במשבר הנדל”ן נדרשת מנהיגות ולא רפיסות‪,‬‬ ‫משילות ולא בכיינות‪ ,‬קבלת אחריות ולא הטלתה‬ ‫על אחרים‬ ‫בית המשפט מתערב בשיקול דעת האגודה בעניין אישור‬ ‫חברות של רוכש נחלה במושב עולש‬ ‫דודו קוכמן*‬ ‫קופת האוצר היא הנהנית העיקרית מהמשבר המתמשך בשוק הנדל”ן ודמעות התנין של הממו‬ ‫שלה לא יצליחו לעמעם עובדה זו‪.‬‬ ‫מדינת ישראל מנהלת באמצעות מינהל מקרקעי ישראל ‏(ממ”י‏) ‪ 93%‬מקרקעות המדינה ‏(יתר‬ ‫הקרקעות הן קרקעות פרטיות‏) ומשמעות הדבר היא שהמדינה כרגולטור יכולה בכוח שליטתה זה‬ ‫לייצר תכנון מושכל של שוק דיור שבו תהיה בנייה מסובסדת למשפחות חסרי דיור ודיור להשכרה‬ ‫למיעוטי יכולת ולסטודנטים‪ ,‬לצד בנייה צמודת קרקע ומגדלי יוקרה לטייקונים‪.‬‬ ‫בהחלטה מס ’ ‪ 1‬של מועצת מקרקעי ישראל במאי ‪ 65‬נקבע כי “ניתן למסור קרקע בתנאים ש�ו‬ ‫נים‪ ...‬באזורים שבהם תקבע הממשלה כי יש לה עניין מיוחד לעודד פיתוחם ויישובם”‪ .‬ברור כי זו‬ ‫היתה אחת המטרות בהקמתו של מינהל מקרקעי ישראל ‪ -‬קידום מטרות לאומיות לצד פיתוחה‬ ‫הכלכלי של המדינה‪.‬‬ ‫מרכיב המס בשוק הדיור אינו גזרה משמיים‪ ,‬שכן הממשלה שולטת באמצעות הכנסת גם על‬ ‫הליכי החקיקה הקובעים את נטל המס המוטל על האזרח‪.‬‬ ‫אפשר להאשים את הבירוקרטיה‪ ,‬את הסחבת במוסדות התכנון‪ ,‬את חוסר היעילות של מינהל‬ ‫מקרקעי ישראל‪ ,‬אך לא ניתן להתעלם מהעבודה הברורה‪ ,‬והיא‪ ,‬שכ־‪ 60-70%‬ממחירי הדירה‬ ‫נובעים ממכרזים על הקרקעות‪ ,‬וממיסים שמוטלים על רוכשי הדירות ומוכריהן בצורה ישירה‬ ‫ועקיפה‪.‬‬ ‫רק בשני ם ‪ 2009-2010‬הרוויח ממ”י לקופת האוצר כ־‪ 10‬מיליארד שקל יותר ממה שתכנן באמ�צ‬ ‫עות מכרזי הקרקע‪ .‬אם נוסיף לכך את הכנסות המדינה ממיסי נדל”ן בשנת ‪ 2010‬שעומדים על‬ ‫כמעט ‪ 7‬מיליארד שקל‏(גידול של כ־‪ 30%‬מ־‪2009‬‏)‪ ,‬הרי ברור שאוצר המדינה הוא הנהנה העיקרי‬ ‫מהמשבר‪.‬‬ ‫נטל המס בישראל הוא מן הגובהים בעולם ובנוסף למיסים הישירים מטילה הממשלה מיסים‬ ‫עקיפים על אזרחיה באמצעות מע”מ‪ ,‬מס קניה‪ ,‬בלו ועוד בעוד‪ .‬היא פועלת לצמצום נטל המס על‬ ‫החברות ובכך מעשירה את העשירים‪.‬‬ ‫אפשר לצאת בהכרזות על הסופרטנקר‪ ,‬רפורמה בתכנון ורפורמה בממ”י ואפשר גם להאשים את‬ ‫הממשלה הקודמת והקודמת לקודמת במצב החמור‪ ,‬אך בשורה האחרונה ‪ -‬מבחינת האזרח היצרני‬ ‫זו המשמרת של הממשלה הנוכחית ועליה להביא פתרונות היום ולא מחר‪.‬‬ ‫קורת גג אינה מוצר מותרות והיא חלק מהצרכים הבסיסים של כל אדם‪ ,‬כמו בגד ומזון‪ ,‬וכאשר‬ ‫האדם הממוצע נדרש לשלם יותר מ־‪ 30%‬מהכנסתו הפנויה לדיור‪ ,‬משהו לא תקין‪.‬‬ ‫המחסור בקורת גג או חוסר הביטחון בהמשך קיומה גורם למתחים ומביא משפחות רבות לתסכול‬ ‫שביטויו במתחים תוך משפחתיים‪ ,‬תחושת קיפוח‪ ,‬גירושין ועוד‪.‬‬ ‫הפתרונות הם רבים ובעולם הנאור הם פועלים בהצלחה מתוך ראייה של טובת האזרח‪ ,‬למרות‬ ‫שבכל המדינות הללו אין מצב קיצוני הדומה לישראל שבו המדינה שולטת במרבית הקרקעות‪.‬‬ ‫בין הפתרונות המוצעים‪ :‬בניה מגוונת בכל אתר שכוללת בניית בתים לזכאי דיור‪ ,‬בניה להשו‬ ‫כרה‪ ,‬בנייה ייעודית לסטודנטים וצעירים‪ ,‬משכנתאות אטרקטיביות לחסרי דיור ולזוגות צעירים‪,‬‬ ‫מכרזי בניה ללא מרכיב הקרקע‪ ,‬צמצום נטל המס וביטול המע”מ‪ ,‬הטלת מס מדורג על השכרת‬ ‫דירה ‏(ככל ששכר הדירה גבוה יותר המס יהיה גבוה יותר‏)‪ ,‬הטלת מס על רוכשי דירה שנייה‪,‬‬ ‫מענקי מקום‪ ,‬ושינוי חקיקה להבטחת כדאיות‏(פינוי בינוי‪ ,‬תמ”א ‪38‬‏)‪ .‬אלו רק דוגמאות לפעולות‬ ‫שניתן באמצעותם להוביל שינוי מחר ולא בעוד שנים‪.‬‬ ‫הפער בין שכבות העם הולך וגדל וביטויו אינו בא רק בשחיקת מעמד הביניים‪ ,‬שחיקת מעמד‬ ‫העובד‪ ,‬ערעור מעמדו בחברה האזרחית‪ ,‬זלזול באזרח הוותיק ועוד‪ .‬התופעה של התקוממות אזרו‬ ‫חית אינה אלא פועל יוצא של זלזול הממשל באזרחיו‪.‬‬ ‫נדרשת מנהיגות ולא רפיסות‪ ,‬נדרשת משילות ולא בכיינות‪ ,‬נדרשת קבלת אחריות ולא הטלתה‬ ‫על אחרים‪ .‬זו המשמרת שלכם ‪ -‬גלו אחריות ואל תבנו על הזיכרון הקצר של האזרח‪.‬‬ ‫* הכותב הוא עו”ד ומשמש כמזכ”ל ישובי האיחוד החקלאי‪.‬‬ ‫כפר ידידיה‪ .‬צילום‪ :‬אלי דסה‬ ‫‪|| 12‬‬ ‫‪11.8.11‬‬ ‫עו”ד גד שטילמן‬ ‫כבוד השופט מנהיים בבית המשפט המחוזי פתח תקווה קבע שמושב עולש נהג בחוסר תום לב‬ ‫עת סירב לאפשר לרוכשת נחלה לרכוש נחלה בשל הטענה‪ ,‬שסכום הרכישה של הנחלה לא יאפשר‬ ‫את כיסוי חובותיו של מוכר הנחלה‪.‬‬ ‫בהחלטה תקדימית קבע בית המשפט כי “אין ולא צריך להיות כל קשר בין השיקולים העומדים‬ ‫בבסיס ההחלטה לקבלת רוכש לחברות לבין פירעון החוב ההיסטורי שיצר המוכר”‪ .‬לדברי ביהמ”ש‪,‬‬ ‫“הפרמטר היחיד לקבלת חבר חדש הוא איכותו הפרסונלית של המועמד מבחינת אישיותו‪ ,‬אופיו‪,‬‬ ‫כישוריו ויכולתו להתנהל בחברה המושבית שהיא בעלת אופי חברתי כלכלי ייחודי”‪.‬‬ ‫ביהמ”ש הבהיר כי החלטות האגודה בקבלת חברים הן מסוג ההחלטות עליהן חלים כללי הביקורת‬ ‫השיפוטית וכללי ההתערבות השיפוטית‪ .‬סירוב אגודה לקבל רוכש נחלה לחברות היא החלטה‬ ‫הפוגעת בזכות הקניין של אדם ובזכות שוויון ההזדמנויות‪.‬‬ ‫התניית האפשרות להגיש מועמדות לחברות בפירעון חוב המוטל על המוכר היא שיקול זר‪ ,‬שאיו‬ ‫נו לגיטימי‪ ,‬אשר לא לשם תכליתו ניתנה לאגודה הסמכות לקבוע מי יוכל לרכוש נחלה במושב‪.‬‬ ‫בעניין הזה מדגיש ביהמ”ש כי האגודה מחזיקה במקרקעי המדינה שהם משאב לאומי‪ .‬השימוש‬ ‫שעשתה האגודה בזכויות שהוענקו לה היה שלא כדין ובניגוד למערכת החוזית שנקבעה על־ידי‬ ‫מנהל מקרקעי ישראל וההוראות לדין‪.‬‬ ‫ביהמ”ש הוסיף כי אין האגודה בעלת זכות שיעבוד על קרקע הנחלה אלא רק על המניה של החבר‬ ‫וחלקו בהון‪ ,‬והוסיף כי נוכח העובדה שהסכם המכר אושר בביהמ”ש בהליכים שהתנהלו בין הקונה‬ ‫למוכר ושהאגודה ידעה על קיומם‪ ,‬משתיקה את האגודה מלעלות טענות נגד מחיר העסקה‪.‬‬ ‫ביהמ”ש העביר ביקורת על טענת האגודה‪ ,‬לפיה קיים חוב “שרובץ על המשק החקלאי” וקיבל‬ ‫בעניין זה את טענת התובעת‪ ,‬לפיה במקרים בהם קיים למוכר חוב‪ ,‬החוב “אינו רובץ על המשק”‬ ‫אלא הוא חוב אישי של המוכר ועל האגודה לנקוט באמצעים לגבייתו מהמוכר בלבד‪.‬‬ ‫בעניין זה סיכם ביהמ”ש‪“ :‬אגודה אינה יכולה לנכס לעצמה זכות של נושה מובטח ראשון‪ .‬בשו‬ ‫קילת שיקול מסוג זה במסגרת שיקוליה בקבלת ההחלטות האמורות מהווה שימוש שלא בתום לב‬ ‫ולמטרה זרה בסמכויות בכוחות שבידי האגודה”‪.‬‬ ‫הכותב הוא עו”ד מומחה לדיני אגודות שיתופיות ומינהל מקרקעי ישראל‪ ,‬שימש כונס‬ ‫הנכסים של הנחלה וייצג את הרוכשים‏(ת”א ‪17132-03-09‬‏)‬ ‫אין האגודה בעלת זכות שיעבוד על קרקע‬ ‫הנחלה אלא רק על המניה של החבר‬ ‫וחלקו בהון‬ ‫חצי ראש‪,‬‬ ‫חצי עבודת כפיים‬ ‫יגאל חן ממושב שאר ישוב תמיד האמין בשילוב בין מוח לכוח \ לכן‪ ,‬לאורך כל הקריירה‬ ‫העשירה שלו שהובילה אותו לתפקיד מנכ”ל מחוז הצפון המשרד החקלאות‪ ,‬הוא לא ויתר על‬ ‫עבודת הכפיים במשק שלו‬ ‫דגנית חן־סוויסה‬ ‫המסר המרכזי אותו שולח לממשלת יש־‬ ‫ראל יגאל חן‪ ,‬לשעבר מנכ”ל מחוז הצפון‬ ‫במשרד החקלאות‪ ,‬המכהן בהווה כמנכ”ל‬ ‫חברת “מי גולן”‪ ,‬הוא שלענפי החקלאות‬ ‫ולציבור החקלאים בפרט שמור התפ־‬ ‫קיד החשוב ביותר בשמירה על קרקעות‬ ‫הלאום‪.‬‬ ‫בנוסף להיות החקלאים שומרי קרקעות‬ ‫המדינה‪ ,‬הם גם האחראים על כך שהשט־‬ ‫חים הללו ישארו ירוקים‪ .‬ולא פחות חשוב‪:‬‬ ‫החקלאים הם יצרני המזון הראשיים‪.‬‬ ‫יגאל חן‏(‪60‬‏)‪ ,‬חבר מושב שאר יישוב ובעל‬ ‫משק משלו‪ ,‬מכיר את הענף היטב ולא רק‬ ‫מעמדת המנכ”ל‪ .‬בעבר עסק בגידול נשי־‬ ‫רים וכיום הוא מגדל בעיקר הדרים מזנים‬ ‫שונים‪ .‬במשק שלו יש גם צימרים‪.‬‬ ‫יגאל נולד בעיר ספי שבמרוקו‪ ,‬עיר‬ ‫תעשייתית קטנה‪ ,‬ועלה ארצה בגיל ‪ 5‬עם‬ ‫הוריו‪ .‬המשפחה התיישבה בקרית שמונה‪.‬‬ ‫מהצבא ומשירות המילואים הוא השתחרר‬ ‫בדרגת סא”ל‪ .‬בשאר יישוב הוא מתגורר‬ ‫מזה כ־‪ 35‬שנים‪ ,‬לאחר שהגיע לשם ממושב‬ ‫גבעת יואב שבגולן יחד עם רעייתו אירית‪,‬‬ ‫עובדת סוציאלית במקצועה‪ .‬בשאר ישוב‬ ‫הם גידלו את ארבעת ילדיהם ‪ -‬יניב‏(‪36‬‏)‪,‬‬ ‫כלכלן במשרד החקלאות; אלעד ‏(‪31‬‏)‪,‬‬ ‫עורך דין; מעיין ‏(‪27‬‏)‪ ,‬פסיכולוגית; ומור‪,‬‬ ‫בת הזקונים‪ ,‬חיילת בצה”ל‪ .‬לשאר ישוב‬ ‫הם עברו אחרי שאירית‪ ,‬שהייתה מבין‬ ‫האקדמאים הראשונים בגולן ולא הצליחה‬ ‫למצוא עבודה באזור‪ ,‬שקיבלה משרה של‬ ‫עובדת סוציאלית בקריית שמונה‪ .‬אירית‬ ‫היא עובדת ביחידה להתפתחות הילד בק־‬ ‫ריית שמונה‪.‬‬ ‫יגאל‪ ,‬שכל חייו שאף לאמץ אורח חיים‬ ‫דואלי של “חצי ראש וחצי עבודת כפיים”‬ ‫כדבריו‪ ,‬מעולם לא תכנן לעבוד כחקלאי‬ ‫יגאל חן‪ .‬צילום‪ :‬עמי רוז'נסקי‬ ‫‪|| 14‬‬ ‫‪11.8.11‬‬ ‫במשרה מלאה ואת אהבתו לעבודת האד־‬ ‫מה הוא שילב עם מאוויים נוספים‪ ,‬כמו גם‬ ‫עם סקרנות אינטלקטואלית ושאיפה לל־‬ ‫מוד ולהתקדם‪ .‬לכן רכש השכלה אקדמית‬ ‫בלימודי ארץ ישראל ובלימודי חקלאות‬ ‫במדרשת “רופין”‪.‬‬ ‫כשהיה עוד חבר גבעת יואב הוא שימש‬ ‫שם כמרכז משק ובהמשך גם הפך למזכיר‬ ‫המשק ושימש בתפקיד זה עד לעזיבתו‪.‬‬ ‫את הקריירה במשרד החקלאות החל‬ ‫בשנ ת ‪ 1977‬כשאריק שרון‪ ,‬אז שר הח�ק‬ ‫לאות‪ ,‬הציע לו את תפקיד של מתכנן‬ ‫במשרד‪ .‬ההצעה עלתה במהלך ביקורו של‬ ‫שרון במושבי וקיבוצי הצפון לאחר שב־‬ ‫שיחה בין השניים שאל שרון את יגאל על‬ ‫היחס בין קיבוצניקים ומושבניקים עובדי‬ ‫משרד החקלאות‪ .‬יגאל הבהיר‪ ,‬כי בשעתו‬ ‫לא היו כלל עובדים מושבניקים במשרד‪.‬‬ ‫שרון‪ ,‬ששאף לתקן את המצב באופן מיידי‬ ‫ואף הוקסם מהפוטנציאל האדיר של יגאל‪,‬‬ ‫החליט לגייסו למחוז‪.‬‬ ‫שנות ־ה־‪ 70‬היו תור הזהב של החק�ל‬ ‫אות בישראל‪ .‬באזור גבול הצפון שגשגו‬ ‫במיוחד מטעי הנשירים והלולים‪ .‬החקל־‬ ‫אות בישראל‪ ,‬שהניבה אז רווחים גדולים‬ ‫בעיקר מתנופת היצוא‪ ,‬נזקקה אז לידיים‬ ‫עובדות‪ .‬נדרש גם תכנון קפדני של מש־‬ ‫אבים‪ ,‬ובעיקר אג’נדה חדשה‪ ,‬נועזת ומה־‬ ‫פכנית‪ ,‬שתוביל את החקלאות הישראלית‬ ‫קדימה‪ .‬כאן נכנס לתמונה יגאל‪ ,‬שהפך‬ ‫למתכנן במשרד והיה אחראי על מהפכות‪,‬‬ ‫בהן רפורמות כלכליות חשובות‪ .‬הרפור־‬ ‫מה הראשונה עליה היה חתום יגאל החלה‬ ‫בוועדת רביד שהייתה אז בטיפולו‪ .‬היי־‬ ‫תה זאת ועדת היגוי עליונה לנושא המשק‬ ‫המושבי בראשות של ש‪ .‬רביד‪ ,‬שהיה עובד‬ ‫בכיר של הסוכנות‪ .‬על ועדת רביד הוטל‬ ‫לבדוק את מצבם הכלכלי של המושבים‬ ‫ולגבש “הסדר נושים”‪ .‬בוועדה נטלו חלק‬ ‫“גדולים וקטנים קיבלו ממני תמיד את אותו יחס‪.‬‬ ‫לא התביישתי להביע את דעתי באף פורום ולא‬ ‫זלזלתי באף חקלאי”‬ ‫נציגי הבנקים ‏(בהיותם הנושים הגדולים‬ ‫ביותר‏)‪ ,‬המנהלים הכלליים של משרד‬ ‫החקלאות והחטיבה להתיישבות בסוכנות‬ ‫והממונה על התקציבים במשרד האוצר‪.‬‬ ‫ועדת רביד הגישה המלצותיה במאי ‪1987‬‬ ‫ומבחינת יגאל הייתה זאת אך הסנונית‬ ‫הראשונה שתבשר את בואן של עוד רפור־‬ ‫מות רבות וחשובות במשרד שהוא עצמו‬ ‫היה משותפיהן ואף ממוביליהן‪.‬‬ ‫יגאל אף פעל יחד עם גדליה גל מכפר‬ ‫ויתקין לחקיקתו של חוק ההסדרים במגזר‬ ‫החקלאי המשפחתי‪ ,‬התשנ”ב־‪ ,1992‬שזכה‬ ‫לכינוי “חוק גל”‪ .‬החוק נועד לחייב את‬ ‫הבנקים להגיע להסדרים של מחיקה ופ־‬ ‫ריסה של חובות המושבים‪.‬‬ ‫מיזם נוסף שעליו חתום יגאל הוא פי־‬ ‫תוחו של תחום התיירות הכפרית שנועד‬ ‫מלכתחילה לתת פתרון פיננסי רווחי ונוח‬ ‫לחקלאים‪ ,‬שנשחקו והגיעו לגיל פרישה‪.‬‬ ‫כיום הפך ענף התיירות הכפרית לבן‪-‬‬ ‫לוויה הכרחי כמעט בכל משק חקלאי בצ־‬ ‫פון ולעיתים הוא אף מהווה את פרנסתם‬ ‫העיקרית של החקלאי ומשפחתו‪ ,‬שכבר‬ ‫אינם מסתפקים עוד בענפי המשק החק־‬ ‫לאי בלבד‪.‬‬ ‫את רעיון התיירות כפרית שאב יגאל‬ ‫יחד עם עמיתיו במשרד החקלאות מסיור‬ ‫שערכו בגרמניה‪ ,‬לשם נשלחו כדי לבדוק‬ ‫את הנושא מקרוב‪ .‬שם הוא נתקל לראשו־‬ ‫נה במונח “צימר” הלקוח מן השפה הגר־‬ ‫מנית ושפירושו חדר אירוח‪ .‬בגרמניה היה‬ ‫נהוג בשעתו שכאשר מתפנה חדר בבית‬ ‫לאחר שהילדים גדלו ועזבו‪ ,‬החדר אינו‬ ‫נשאר ריק‪ ,‬אלא מושכר לזרים ובכך הוא‬ ‫תורם להגדלת ההכנסה המשפחתית‪.‬‬ ‫פיתוחו של תחום התיירות הכפרית אף‬ ‫חייב מציאת פתרונות אקולוגיים עבור‬ ‫המושבים‪ ,‬שעד לעת ההיא סבלו מצחנת‬ ‫הלולים הבלתי נסבלת‪ .‬היה ברור שאם‬ ‫מבקשים למשוך תיירנים ומטיילים שיבו־‬ ‫או להתארח באזור‪ ,‬איש לא ירצה במהלך‬ ‫שהייתו בצימר לנשום את ריחות הלול‪ .‬גם‬ ‫הבעיה הזו תרמה ליוזמת הרפורמה בענף‬ ‫הלול‪ ,‬שנועדה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לפינוי הלולים‬ ‫מהשטח הבנוי במושבים‪.‬‬ ‫מיזם מבורך נוסף של יגאל חן ושותפיו‬ ‫לדרך‪ ,‬הוא פתיחת השערים לייצוא תפו־‬ ‫חים מהכפרים הדרוזיים שבגולן אל סוריה‬ ‫ושיווקם שם‪.‬‬ ‫מתי נבחרת למנהל המחוז?‬ ‫חן‪“ :‬למנהל המחוז נבחרתי ב־‪.1991‬‬ ‫מנכ”ל משרד החקלאות היה אז יגאל צור‪,‬‬ ‫שהיה קיבוצניק ומולי התמודד מועמד‬ ‫נוסף שאף הוא קיבוצניק במקור‪ .‬נבחרתי‬ ‫בכל זאת תודות לתמיכה הרוחבית שקי־‬ ‫בלתי מהתנועה הקיבוצית”‪.‬‬ ‫שמך עלה לכותרות בעיקר במלחמת‬ ‫לבנון השנייה‪ .‬מדוע?‬ ‫“במלחמה טיפלתי בהסדרי הפיצויים‬ ‫של החקלאים‪ .‬בניתי מסלול ירוק ואדום‬ ‫שהתבסס על פיצוי לפי דונם ולא לפי‬ ‫הערכת אומדן של הנזק ע”פ הערכות‬ ‫שמאי‪ ,‬דבר שהיה לוקח זמן וגורם לסחבת‪.‬‬ ‫החקלאים אומנם קיבלו פיצוי קטן יותר‪,‬‬ ‫אך טווח ההמתנה היה קצר יותר‪ .‬חקלאים‬ ‫קיבלו פיצוי מיידי על הנזק שנגרם להם‪,‬‬ ‫במקום לחכות שנים לבירוקרטיה שתע־‬ ‫שה את עבודתה‪ .‬כך או כך‪ ,‬גם אם עבודת‬ ‫השמאות הייתה נעשית‪ ,‬עדיין רוב הכסף‬ ‫היה הולך לעורכי הדין‪ ,‬לרואי החשבון‬ ‫ולשמאים‪ ,‬וכך היה שכרם של החקלאים‬ ‫המפוצים יוצא בהפסדם‪ .‬המסלול החדש‬ ‫איפשר לחקלאים ליהנות מפיצוי מיידי‬ ‫שלא יחייב אותם לחלוק אותו עם אחרים‪.‬‬ ‫במהלך המלחמה שנמשכה כחודש איבדו‬ ‫החקלאים כ־‪ 8.1%‬מהתוצרת‪ .‬מתוך נזק‬ ‫ש ל ‪ 450‬מיליארד שקלים שספגו החק�ל‬ ‫אים עקב השבתת הייצור‪ ,‬חישבו את הנזק‬ ‫המיידי והמשני וכך פוצו החקלאים במס־‬ ‫גרת הסדר‪ ,‬ממנו יצאו מרוצים כל הצד־‬ ‫דים‪ ,‬החקלאים והאוצר”‪.‬‬ ‫מה עשה לך השדרוג במעמדך‪ ,‬כשהת־‬ ‫חלת לדבר עם הגדולים יותר?‬ ‫“גדולים וקטנים קיבלו ממני תמיד את‬ ‫אותו יחס‪ .‬לא התביישתי להביע את דעתי‬ ‫באף פורום ולא זלזלתי באף חקלאי”‪.‬‬ ‫בגיל ‪ 60‬פרש חן ממשרד החקלאות‬ ‫בתחושה שמיצה את עצמו במגזר הציבורי‪.‬‬ ‫משפרש בחר לעשות למען ביתו ולפתח‬ ‫את המשק והצימרים שלו‪ ,‬אולם בה בעת‬ ‫פנה אליו אלי מלכה‪ ,‬יו”ר המועצה הא־‬ ‫זורית גולן‪ ,‬בבקשה שיכין עבורו תוכנית‬ ‫את רעיון התיירות הכפרית שאב יגאל יחד עם‬ ‫עמיתיו במשרד החקלאות מסיור שערכו בגרמניה‪,‬‬ ‫לשם נשלחו כדי לבדוק את הנושא מקרוב‪ .‬שם‬ ‫הוא נתקל לראשונה במונח “צימר” הלקוח מן‬ ‫השפה הגרמנית‬ ‫לקליטת התיישבות בגולן והגדלת משב־‬ ‫צת הקרקע מ־‪ 35‬ל־‪ 60‬דונם‪ .‬יגאל חובב‬ ‫האתגרים נרתם לפרויקט ברצון ובמסגר־‬ ‫תו הוגדלה לא רק משבצת הקרקע ביחי־‬ ‫דת המשק במושב‪ ,‬אלא הוגדלו גם מכסות‬ ‫המים ־מ־‪ 18,000‬קוב ל־‪ 26,000‬קוב‪ .‬במ�ס‬ ‫גרת תוכנית הקליטה תוכנן להביא לגולן‬ ‫כאלף מתיישבים שיעסקו בחקלאות‪.‬‬ ‫ואתה גם יו”ר “מי גולן”‪.‬‬ ‫“פנו אלי מ’מי גולן’ ומאז אני שם‪ .‬קי־‬ ‫בלתי פנייה נוספת ממו”פ צפון וגם לשם‬ ‫הלכתי‪ .‬שם אנחנו מנהלים פרויקט של‬ ‫חקלאות ידידותית לסביבה שבמסגר־‬ ‫תו אנו מטפלים בהדברת זבוב הים תי־‬ ‫לוחמי שיריון התמקמו במטעי מטולה‪ .‬מישהו צריך לשלם את הנזק שגרמו הטנקים למטעים ולמערכות ההשקיה‬ ‫‪|| 16‬‬ ‫‪11.8.11‬‬ ‫כון‪ .‬נבחרו שלושה יישובי פיילוט לצורך‬ ‫הפרויקט ובהם בית הילל‪ ,‬כפר בלום ושדה‬ ‫נחמיה‪ .‬היישובים הללו נבחרו כיוון שהם‬ ‫קרובים למקורות מים ויש בהם גם תיירות‬ ‫כפרית והרחבות קהילתיות‪ .‬היה חשוב לנו‬ ‫להדביר את הזבוב באמצעות בקבוקים‬ ‫מיוחדים כדי למנוע נזק של ריסוס מה־‬ ‫אוויר שבעטיו ירוססו גם הצימרים‪ ,‬מתלי‬ ‫הכביסה ורהיטי הגן‪ .‬הפרויקט נחל הצלחה‬ ‫רבתי וכיום הצלחנו להדביר את מכת הז־‬ ‫בובים וגם להבטיח שקט באזורים שבעבר‬ ‫הופרה בהם השלווה בעקבות מטוסי הרי־‬ ‫סוס שעלו לאוויר עם שחר והפריעו את‬ ‫מנוחתם של חברי המושבים”‪.‬‬ ‫חקלאות היא לא היי־טק‪ .‬מה עושים‬ ‫בכל זאת כדי למשוך אנשים לתחום הח־‬ ‫שוב הזה?‬ ‫“תעסוקה היא מילת המפתח‪ .‬הרי ידע־‬ ‫נו שהבנים לא יחזרו הביתה אם לא נספק‬ ‫להם פתרונות תעסוקתיים‪ ,‬בעיקר ביי־‬ ‫שובי הגדר ‪ -‬אביבים‪ ,‬דובב וכיו”ב‪ .‬לכן‬ ‫הגדלנו את מכסות ההטלה ל־‪ 400‬מכסות‪.‬‬ ‫הנוסחה הצליחה ומצאנו שאיפה שיצרנו‬ ‫הזדמנויות תעסוקה‪ ,‬היו גם התיישבויות”‪.‬‬ ‫מה באשר למאבקים על שטחי המרעה?‬ ‫“את המאבק על שטחי המרעה אנחנו‬ ‫מנהלים כרגע מול מינהל מקרקעי יש־‬ ‫ראל‪ ,‬כי הפתרון לבעיה נמצא בידיים‬ ‫של הגוף החשוב הזה‪ .‬צריך להסדיר את‬ ‫מכסות הקרקע ולגדר את השטחים‪ .‬שטחי‬ ‫מרעה יש לתת רק לאדם ללא רבב‪ ,‬ללא‬ ‫רישום פלילי‪ ,‬עדר מסודר ויכולת כלכ־‬ ‫לית ולוגיסטית מוכחת‪ .‬השטחים יגודרו‬ ‫ובעל המכסה יצטרך לחתום על חוזה עם‬ ‫המינהל ולעמוד בכל תנאיו”‪.‬‬ ‫מה התוכניות שלך לעתיד?‬ ‫“אחרי שאפרוש מתפקידי אני רוצה לע־‬ ‫שות למען ביתי ולהתפנות למשק הפרטי‬ ‫שלי ולמשפחתי”‪.‬‬ ‫ואולם‪ ,‬על אף ההצהרות‪ ,‬קשה להאמין‬ ‫שהאיש החיוני והנמרץ הזה יישב בחיבוק‬ ‫ידיים זמן רב‪.‬‬ ‫גינה לי‬ ‫דוד ידיד‪ ,‬משרד עורכי דין ונוטריון‬ ‫בהמלצת ועדת התיאום‬ ‫של ארגוני יוצאי מרוקו‬ ‫לחברי המושבים‬ ‫יוצאי מרוקו‬ ‫עצי צל ‪-‬‬ ‫מזגנים טבעיים ללא‬ ‫צריכת חשמל‬ ‫כשמחירי החשמל עומדים בפני זינוק‪ ,‬כדאי לשקול חלופות‬ ‫טבעיות לצינון האוויר‬ ‫שנולדו עד ‪( 8/1943‬במרוקו)‬ ‫ממשלת גרמניה החליטה להעניק לכם‬ ‫וואן וונדי‪ ,‬משתלות וונדי‬ ‫תגמול חד פעמי בסך ‪₪ 13,000‬‬ ‫למימוש זכאותכם פנו בדואר‪ ,‬פקס‬ ‫או מייל ונשלח אליכם טפסים‪.‬‬ ‫טלפונים‪ • 03-5101158 ,050-2157480 :‬לפקס‪03-5104038 :‬‬ ‫אלנבי ‪ 22‬תל‪-‬אביב‪ ,‬א’‪-‬ה’ ‪[email protected] • 9:00-16:00‬‬ ‫אוגוסט‪2010‬‬ ‫הבא אוגוסט‬ ‫גיליון הבא‬ ‫גיליון‬ ‫‪2011‬‬ ‫ע‬ ‫יתון לענף ה‬ ‫בקר והחלב‬ ‫מבר ‪2009‬‬ ‫והחלב דצ‬ ‫ענף הבקר‬ ‫צ‬ ‫עיתון ל‬ ‫י‬ ‫אן בגרמניה‬ ‫פה אבל‬ ‫אים בלגיים‬ ‫חקל‬ ‫רפת‬ ‫עמ' ‪48‬‬ ‫| עמ' ‪52‬‬ ‫צילום‪:‬‬ ‫דור צעיר ‪-‬‬ ‫פור ההון‬ ‫שי שי בענף‬ ‫האנו‬ ‫עמ' ‪14‬‬ ‫מחיר‬ ‫מרססים ח‬ ‫לא תמ‬ ‫יד רווחי ˆ‬ ‫דוד עינב‬ ‫ישרדות ‪-‬‬ ‫ה ום הוגן‬ ‫קי ות קטנות‬ ‫לרפת‬ ‫עמ' ‪10‬‬ ‫לב כמחאה‬ ‫מרץ ‪2010‬‬ ‫חום יולי אוגוסט נופל עלינו כל שנה מחדש בכבדות רבה ומבריח אותנו לתוך הבית הממוזג‪.‬‬ ‫בחוץ‪ ,‬בגינה‪ ,‬חם ולח והשמש יוקדת‪ .‬אך אם נשכיל לשלב בתוך הגינה עצי צל שיצרו אפקט של‬ ‫קירור ואוורור‪ ,‬נוכל לבנות לנו פינות חביבות‪ ,‬בהן נוכל לשבת ולנוח אחרי יום עבודה מפרך‪ ,‬עם‬ ‫כוס משקה קר‪ ,‬וליהנות מיפי הגינה‪ ,‬בצל ובקרירות יחסית‪.‬‬ ‫כעת‪ ,‬כשמחירי החשמל עומדים לזנק‪ ,‬כדאי יותר מתמיד לשקול חלופות טבעיות‪ ,‬נעימות וב־‬ ‫ריאות לצינון האוויר‪.‬‬ ‫עצי צל בגינה עשויים להוריד את הטמפרטורה בסביבתם בין ‪ 5‬עד ‪ 10‬מעלות ולהוות מזגן‬ ‫אמיתי של הגינה‪ .‬עצי הצל הם מוקד חשוב בגן וכדאי לתכנן אותם נכון‪ ,‬על מנת שמצד אחד יצלו‬ ‫על הגינה ויצרו נקודות קרירות ומאווררות‪ ,‬ומצד שני שלא יחשיכו מדי את הגינה ויאפשרו גם‬ ‫לפרחים לצבוע לנו את הגן‪ .‬שטחי הגינה קטנים עם השנים ועל כן עלינו לחפש עצי צל שלא יהיו‬ ‫גדולים מדי‪ .‬חשוב גם לתת את הדעת על האגרסיביות של השורשים והמרחק של השתילה מקיר‪,‬‬ ‫מדרכה או ביוב וההשפעה של העצים עליהם‪.‬‬ ‫קצב הצימוח הוא נושא חשוב בבחירת עץ‪ ,‬היות ואנו צריכים להיות מודעים לכמה זמן לוקח‬ ‫לעץ להגיע לגודל הרצוי לנו‪ ,‬לעיתים הסבלנות היא גורם מכריע‪ .‬חשוב גם לוודא התאמה לאזור‬ ‫המבוקש מבחינת תנאי אקלים כמו קור בחורף‪ ,‬סוגי קרקע‪ ,‬קרבה לים ועוד‪.‬‬ ‫בתקופת הסתיו והחורף העצים הנשירים משירים את עליהם‪ .‬אם מצויה בקרבת העץ מדשאה‪,‬‬ ‫שכבת העלים שנשרו תכסה את הדשא ותאפשר לו תקופה של מעט יותר אור‪ ,‬ואנו נוכל להתחמם‬ ‫מעט בשמש בעקבות הנשירה‪ .‬בקיץ העצים מלאי עלים ופרחים‪ ,‬צילם שוטף את הגן ומקשט‬ ‫אותו‪.‬‬ ‫עצי הצל המומלצים לשתילה הם האלביציה הורודה בפונפוני פרחים ורודים באביב‪ ,‬כליל החורש‬ ‫המוכר גם מהטבע בפריחה מדהימה באביב לפני לבלוב העלים‪ ,‬לגסטרמיה הודית‪ ,‬עם זנים חד־‬ ‫שים שעמידים לקימחון ופורחים בשלל צבעים בקיץ‪ ,‬פררכידנדרון מעוקל עם פומפונים כתומים‬ ‫באביב ופרות יפיפיים בצורת סלילים בקיץ‪ ,‬בולוסנתוס נאה עם פריחה סגולה ותות בכות שניתן‬ ‫לעצב אותו כפרגולה‪ .‬כל העצים שנמנו אינם גדולים (‪ 6-5‬מטר גובה) ועם זאת ניתן לתכנן אותם‬ ‫כך שיצלו על פינת ישיבה‪.‬‬ ‫עצים ירוקי עד בסדרי גודל כאלה הם הכרבל הלביד בצורתו הטבעית‪ ,‬אריטרה דיבריקטה עם‬ ‫לבלוב חדש בצורה זוויתית וצבע אדמדם שנותן מראה של פריחה‪ ,‬קופניה דמוית חרוב שכשמה‬ ‫כן היא‪ ,‬איקליפטוס מאדים עם פריחה מדהימה באדום או כתום בתחילת הקיץ‪ ,‬מרקהמיה שפורחת‬ ‫רוב הקיץ בצהוב ריחני וברכיכטונים לזניהם בצבעים שונים‪.‬‬ ‫במקרה של שמש צד ניתן להסתיר את הקרניים על־ידי עצים או שיחים גבוהים בהתאם למבנה‬ ‫החצר‪ .‬הזנים המומלצים הם שזיף הדובדבן (פיסרדי) המתהדר בעליו האדומים‪ ,‬סיזיגיום אוסטרלי‪,‬‬ ‫פודוקרפוס ועוד‪.‬‬ ‫בגינות ההדגמה של משתלות וונדי יש כמה דוגמאות לעצים שמטילים צל ומצננים את האוויר‬ ‫שבסביבתם בצורה משמעותית‪ .‬חשוב להשאיר פתחי אוורור בגן‪ ,‬כיוון שתנועת אוויר היא מפתח‬ ‫לצינון‪ .‬יש להקפיד ולבחון את כי־‬ ‫ווני הרוח הרגילים בסביבתנו ולא‬ ‫לבלום אותם ‪ -‬והרי לנו מזגנים‬ ‫טבעיים ללא צריכת חשמל כלל‪.‬‬ ‫ניתן לקבל יעוץ בנושא בחירת‬ ‫עצי צל במשתלות וונדי בעין‬ ‫ורד‪ ,‬שילת ו”עד הלום”‪.‬‬ ‫מידע נוסף והמלצות בנושא‬ ‫גינון באתר “עולם הגן”‪www. :‬‬ ‫‪olamhagan.co.il‬‬ ‫ה לעיר‬ ‫הקירב‬ ‫שב אחיס‬ ‫מך | עמ' ‪24‬‬ ‫תמם במו‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫סוף סוףגנגםבי הבקר‬ ‫הם במגננה‬ ‫‪ 20‬זר‬ ‫כפתרוןמהלחממויינת‬ ‫לב קיץ‬ ‫‪26‬‬ ‫הרפת משי‬ ‫דו שיח אינ‬ ‫טרנטי‬ ‫בה‬ ‫‪43‬‬ ‫עצי צל –‬ ‫מזגנים טבעיים‬ ‫‪|| 18‬‬ ‫‪11.8.11‬‬ ‫ספרים‬ ‫מבצע‬ ‫עכו‬ ‫הרוחנית‬ ‫“זאוויה ‪ -‬סיפורו של מסדר סופי שאזליה יאשרוטיה בישראל”‬ ‫מאת זאב בן אריה‬ ‫הוצאת ספרים אריאל‬ ‫הסופים הם הענף המיסטי של האיסלאם‪ ,‬המטיף לאיחוד בלתי אמצעי עם האל‪ .‬הסופים מאוג־‬ ‫דים במסדרים שונים‪ ,‬הנקראים בדרך כלל על שם המייסד‪ .‬אחד המעניינים שבהם נוסד בישראל‬ ‫באמצע המאה ה־‪ 19‬על ידי עלי נור א‪-‬דין יאשרוטי‪ ,‬שהגיע לעכו מטוניס‪ .‬המסדר מונה ארבעה‬ ‫מיליון מאמינים בעולם‪ .‬מרכזו נמצא בעמאן שבירדן‪ ,‬אך מרכזו ההיסטורי‪ ,‬הדתי והרוחני נמצא‬ ‫בעכו‪.‬‬ ‫הספר סוקר את תולדות היווצרותו של המסדר השאזליה יאשרוטיה בעכו‪ ,‬את סיפורה של המיס־‬ ‫טיקה הסופית שקדמה לו ואת קורות המסדר‪ .‬בספר תיאור מפורט של המרכז החדש והמפואר‬ ‫במרכז עכו‪ .‬זהו ספר ראשון בעברית‪ ,‬הדן בתולדות העדה ומהותה‪ .‬סיפורו של המסדר משולב‬ ‫בסיפורו האישי של המחבר והיכרותו עם השאזלי והדרך הסופית‪.‬‬ ‫החלק הראשון מביא באופן כללי את קורות המיסטיקה הסופית‪ .‬החלק השני כולל מדריך למבקר‬ ‫ב”זאוויה” המפוארת בעכו‪ .‬החלק האחרון מספר על הקשרים הנסתרים של עכו עם דרכים רוחניות‬ ‫אחרות‪ .‬לפנינו ספר המיועד לקורא ולמעיין ומדריך שיטתי למבקר במקום‪.‬‬ ‫זאב בן אריה הוא מורה דרך ומחברם של ספרים ומאמרים‪ ,‬החוקר את דתות העולם ותרבויותיו‬ ‫בדרך ייחודית‪ ,‬המתחקה אחר משמעותן המיסטית‪.‬‬ ‫הוזלה מיוחד לחברי‬ ‫ההתיישבות העובדת –‬ ‫מושבים וקיבוצים‬ ‫חביתוש‬ ‫(בהצגת ת‪ .‬זהות)‬ ‫לבית חלומותי‬ ‫ממלכת הילדים‬ ‫בגבעת ברנר‪.‬‬ ‫חדש!‬ ‫בימים‬ ‫ראשון ‪ 21/8‬עד חמישי ‪.25/8‬‬ ‫חביתוש‬ ‫פארק‬ ‫בין השעות‬ ‫‪ 16.00‬עד ‪ 20.00‬בלבד‪,‬‬ ‫מחיר מיוחד לילדים ולהורים‬ ‫מהמושבים והקיבוצים‪.‬‬ ‫מחיר לילד מגיל שנה – ‪₪ 50‬‬ ‫במקום ‪,₪ 70‬‬ ‫מחיר למבוגר מגיל ‪₪ 25 – 13‬‬ ‫במקום ‪.₪ 42‬‬ ‫בית חלומותי קבוץ גבעת ברנר‬ ‫‪08 - 9443331‬‬ ‫אתר ‪www.dreamland.org.il‬‬ ‫‪11.8.11‬‬ ‫|| ‪19‬‬ ‫שישי או ראשון‬ ‫שבוע עבודה בן חמישה ימים? מצוין \ שני ימי שבתון עוקבים? נפלא \ שבוע עבודה בימים‬ ‫א’‪-‬ה’ ובסופם ‪ -‬שישבת‬ ‫אורי הייטנר‬ ‫במאמרו “חיקוי והתבוללות” (תרנ”ג‪,‬‬ ‫‪ )1893‬מבחין אחד העם בין שני סוגים של‬ ‫חיקוי‪.‬‬ ‫הסוג האחד הוא חיקוי מתוך התבטלות‪.‬‬ ‫חברה מבטלת את עצמה ואת עצמיותה‬ ‫ומחקה את הנעשה סביבה ללא בקרה‪ ,‬ללא‬ ‫סינון‪ ,‬ללא הגנה על ליבת זהותה‪ .‬התבו‬ ‫טלות זו גורמת להתבוללות‪ ,‬וכך איבדו‬ ‫עמים רבים את קיומם‪ .‬הסוג השני הוא‬ ‫חיקוי מתוך התחרות‪ ,‬שבו חברה לומדת‬ ‫מסביבתה‪ ,‬אך שומרת על עצמיותה ובכך‬ ‫מעשירה את עצמה מלמידה זו‪.‬‬ ‫לאחרונה עלה על סדר היום הציבוו‬ ‫רי הרעיון להוסיף על השבת יום שבתון‬ ‫נוסף‪ ,‬יום ראשון‪ ,‬כמקובל במדינות המעו‬ ‫רב‪ ,‬באמריקה ובאירופה‪ .‬לאיזה משני סוגי‬ ‫החיקוי‪ ,‬עליהם הצביע אחד העם במאמרו‪,‬‬ ‫יש לשייך את הרעיון הזה?‬ ‫הרעיון הזה מכיל חיקוי מבורך של רעיון‬ ‫שבוע העבודה בן חמישה ימים‪ .‬אולם בכך‬ ‫אין חידוש רב‪ ,‬מאחר שחלק ניכר מהמשק‬ ‫הישראלי כבר עבר לשבוע עבודה מקוו‬ ‫צר‪ ,‬ומן הראוי להרחיב זאת ולהכיל זאת‬ ‫על המשק הישראלי כולו‪ .‬החידוש ברעו‬ ‫יון הוא קיום יום השבתון הנוסף ביום א’‪.‬‬ ‫למה יום א’‪ ,‬דווקא? כי ככה נהוג באירופה‬ ‫ובארה”ב‪ .‬אך למה כך נהוג שם? כיוון שיום‬ ‫א’ הוא יום השבתון הנוצרי‪ .‬האם קביעת‬ ‫יום השבתון הנוסף שלנו‪ ,‬המדינה היהוו‬ ‫דית‪ ,‬דווקא ביום א’‪ ,‬הוא הדרך המתאימה‬ ‫לנו‪ ,‬לתרבותנו ולצרכינו? האם זה חיקוי‬ ‫מתוך התחרות‪ ,‬או חקיינות לשמה‪ ,‬מתוך‬ ‫התבטלות?‬ ‫התנועה הרפורמית בראשיתה העתיקה‬ ‫מן הכנסיה הנוצרית מנהגים שונים‪ ,‬דוגו‬ ‫‪|| 20‬‬ ‫‪11.8.11‬‬ ‫מת נגינת עוגב בתפילה‪ .‬היה בכך כדי‬ ‫לחזק את מעמד התפילה ומרכזיותו של‬ ‫בית הכנסת‪ ,‬להפוך את התפילה לחגיגית‬ ‫ומכובדת יותר‪ ,‬ולכן ניתן להצביע על שיו‬ ‫נוי זה כעל חיקוי מתוך התחרות‪.‬‬ ‫אולם בדיון על דמותה של השבת‪ ,‬שנעו‬ ‫רך בוועידת הרבנים הרפורמים בברסלאו‪,‬‬ ‫גרמניה‪ ,‬בו‪ ,1846‬הציע הרב שמואל הוו‬ ‫לדסהיים‪ ,‬מנהיג הזרם הרדיקאלי בתנועה‬ ‫הרפורמית‪ ,‬רעיון מהפכני ‪ -‬להעביר את‬ ‫השבת ליום ראשון‪ .‬הוא נימק זאת בכך‬ ‫שיהודים החייבים לעבוד בשבת לפרנסו‬ ‫תם‪ ,‬אך מקום העבודה שלהם מושבת ביום‬ ‫ראשון‪ ,‬אינם זוכים לשבת‪ ,‬כיוון שיום ראו‬ ‫שון הוא בעבורם סתם יום חופש‪ .‬אם תהיה‬ ‫האופציה‪ ,‬לאותם יהודים‪ ,‬לקיומה של‬ ‫השבת ביום ראשון‪ ,‬עם ההליכה לבית הכו‬ ‫נסת והתפילה‪ ,‬השבת תרוויח מכך‪ .‬הרעיון‬ ‫שלו לא נדחה‪ ,‬כיוון שכלל לא עלה להצו‬ ‫בעה‪ ,‬והוא עצמו לא התכוון להעלות אותו‬ ‫להצבעה‪ ,‬ואף הקדים להצגתו את המשו‬ ‫פט “בוודאי תסקלו אותי באבנים”‪ .‬אולם‬ ‫הרעיון הזה כשלעצמו הוא התגלמות המוו‬ ‫שג האחד העמי “חיקוי מתוך התבוללות”‪.‬‬ ‫ולא בכדי‪ ,‬אותו אחד העם כתב ש”יותר‬ ‫מששמרו ישראל את השבת‪ ,‬שמרה השבת‬ ‫על ישראל”‪ .‬אין לי ספק‪ ,‬שאילו אימצה‬ ‫התנועה הרפורמית את הרעיון‪ ,‬היא לא‬ ‫הייתה נשארת זרם ביהדות‪ ,‬אלא הייתה‬ ‫מתבוללת ומתנתקת‪.‬‬ ‫איני משווה את הרעיון של שבתון נוסף‬ ‫על השבת ביום ראשון להמרת השבת ביום‬ ‫ראשון‪ .‬ואף על פי כן‪ ,‬אני רואה דמיון‬ ‫מסוים בין הרעיונות‪ .‬שניהם מחקים מתוך‬ ‫התבטלות נוהג הקיים בעולם המערבי‬ ‫הנוצרי‪ ,‬אף שהוא זר להוויה התרבותית‬ ‫שלנו ‪ -‬שם כקהילה יהודית בגולה‪ ,‬וכאן‬ ‫כיהודים ישראלים‪.‬‬ ‫סגן ראש הממשלה סילבן שלום מתהדר‬ ‫באבהותו לרעיון‪ ,‬אך לאמיתו של דבר‪ ,‬זהו‬ ‫רעיון שעלה מתוך קבוצות הידברות בין‬ ‫חילונים ודתיים כבר באמצע שנות הו‪,90‬‬ ‫כמו למשל‪ ,‬באמנת גביזוןומדן‪ .‬ככל הידוע‬ ‫לי‪ ,‬הראשון שהעלה אותו היה הרב מיכאל‬ ‫מלכיאור‪ ,‬מתוך מגמה ברוכה להתמודד‬ ‫עם תרבות הקניונים בשבת‪ .‬הוא העריך‬ ‫שתוספת יום שבתון תייתר את המנהג‬ ‫הקלוקל הזה‪ ,‬כיוון שניתן יהיה להפוך את‬ ‫יום ראשון ליום שופינג‪ ,‬וכך ניתן יהיה‬ ‫לעצב את השבת כשבת התרבות והרוח‬ ‫של ישראל‪ .‬רעיון מצוין‪ ,‬אך למה ביום‬ ‫ראשון ולא ביום שישי?‬ ‫יום השבתון החלקי המתקיים בפועל‬ ‫בישראל הוא יום שישי‪ .‬זהו יום השבתון‬ ‫הטבעי לתרבותנו‪ .‬מאחר והשבת אינה‬ ‫נכנסת ביום שישי בחצות הלילה‪ ,‬אלא‬ ‫אווירת השבת נכנסת כבר ביום ה’‪ .‬חברים‬ ‫לעבודה נפרדים ב”שבת שלום”‪ ,‬אנשים עורכים‬ ‫את הקניות לשבת‪ ,‬מתחילים לחוש שבת באוויר‬ ‫בשעות אחה”צ‪ ,‬ובחורף אף בשעות אחה”צ‬ ‫המוקדמות‪ ,‬יום שישי אינו יום עבודה רגיל‬ ‫ואינו יכול להיות יום עבודה רגיל‪ .‬עוד‬ ‫בטרם הונהג שבוע עבודה מקוצר בישראל‪,‬‬ ‫יום ו’ היה חצי יום עבודה‪ .‬היום‪ ,‬חלק ניכר‬ ‫מן המשק הישראלי שובת ביום ו’‪ .‬אווירת‬ ‫השבת נכנסת כבר ביום ה’‪ .‬חברים לעבוו‬ ‫דה נפרדים ב”שבת שלום”‪ ,‬אנשים עורכים‬ ‫את הקניות לשבת‪ ,‬מתחילים לחוש שבת‬ ‫באוויר‪ .‬יום שישי עצמו הולך ומתכוונן‬ ‫לשבת‪ ,‬ומקבל אט אט את קדושתה‪.‬‬ ‫הדבר נכון לא רק בשבת של החברה‬ ‫הדתית‪ .‬הנה‪ ,‬כך מתוארת כניסת השבת‬ ‫בקיבוץ‪ ,‬בשירם של יהושע רבינוב ודוד‬ ‫זהבי‪“ :‬ירדה השבת אל בקעת גנוסר ‪ /‬וניו‬ ‫חוח עתיק בשוליה‪ / .‬ויעמדו מסביב הרו‬ ‫רים שושבינים ‪ /‬לשאת אדרתה הזוהבת‪/ ,‬‬ ‫תעלינה יונים מכנרת הים ‪ /‬קבל את רוחה‬ ‫הלוהבת”‪ .‬לאחרונה הנחיתי קורס למובילי‬ ‫קבלות שבת‪ .‬אחד ממשתתפי הקורס‪ ,‬חבר‬ ‫קיבוץ באצבע הגליל‪ ,‬סיפר שלפני שנים‬ ‫יצא לשליחות תנועתית בארה”ב‪ .‬לאחר‬ ‫שנה הוא הפסיק את השליחות וחזר ארצה‪,‬‬ ‫כיוון שלא יכול לשאת את העדר האווירה‬ ‫המיוחדת של יום ו’‪ ,‬ערב שבת‪ ,‬בקיבוץ;‬ ‫כיוון שלא יכול להמיר את הניחוח העתיק‬ ‫הזה‪ ,‬בערב חול רגיל בכרך האמריקאי הגו‬ ‫דול‪ .‬ועוד לא אמרתי דבר על ריח החלות‬ ‫הנאפות בבתי הילדים‪.‬‬ ‫כך גם בצבא‪ .‬היום רבים מהחיילים יוצו‬ ‫אים לשבת כבר ביום ה’‪ .‬אבל גם בימים‬ ‫שאני הייתי חייל‪ ,‬כבר ביום ה’ ניתן היה‬ ‫לחוש את השבת‪ ,‬גם אם ב”הפוך על הפוך”‬ ‫ במסעות ולילות לבנים‪ .‬ויום ו’ הוא יום‬‫של מסדרים‪ ,‬אם לקראת היציאה הביתה‬ ‫ואם לקראת שבת בבסיס (או בשטח)‪ .‬ואם‬ ‫בו‪ 15:00‬שמענו בבסיס את צלילי “לפו‬ ‫נות ערב” בוקעים מן הטרנזיסטור‪ ,‬ידענו‬ ‫שזהו‪ ,‬נשארנו שבת‪ ,‬ולכן כינינו את הצו‬ ‫לילים “מארש הדיכאון”‪ .‬ואף על פי כן‪,‬‬ ‫אפילו בצבא היה ניחוח מיוחד לשבת וגם‬ ‫בצבא התכונה של יום ו’ העצימה זאת‪.‬‬ ‫אין תחליף לאווירת השבת הקסומה‬ ‫הזאת‪ ,‬ובמעבר לחמישה ימי עבודה בשו‬ ‫בוע יש להעצים אותה בקביעת יום שישי‬ ‫כיום מנוחה ושבתון‪“ .‬ויקאנד”‪ ,‬שהנו חיקוי‬ ‫מתוך תחרות‪ ,‬ולא מתוך התבוללות‪ ,‬הוא‬ ‫“שישבת”‪ .‬אי אפשר להשיג את האפקט‬ ‫המיוחד הזה ב”וויקנד” של חיקוי מתוך‬ ‫התבוללות‪.‬‬ ‫השישבת מסתיים בברכת “שבוע טוב”‬ ‫ובפרידה מהקודש וחזרה אל החולין‪ ,‬החוו‬ ‫לין המבורך של שבוע העבודה המתחיל‬ ‫ביום א’ בשבוע‪ .‬כל כך טבעי לנו‪ ,‬כל כך‬ ‫נכון לנו‪ ,‬כל כך יהודי וכל כך ישראלי‪ .‬מה‬ ‫פתאום לחקות מנהג זר לנו כל כך?‬ ‫הרעיון הזה בעייתי גם מבחינה כלכלית‪.‬‬ ‫איני מאמין שניתן יהיה להחזיר את יום ו’‬ ‫ליום עבודה‪ ,‬ולמעשה שבוע העבודה יקוו‬ ‫צר לשבוע של ארבעה ימים וקצת; שבוע‬ ‫קצת בעייתי מבחינת פריון העבודה‪.‬‬ ‫סיבה נוספת להעדפת השבתון ביום ו’‬ ‫על יום א’‪ :‬המיעוט המוסלמי בישראל‬ ‫גדול הרבה יותר מהמיעוט הנוצרי‪ ,‬וקו‬ ‫ביעת שישי כיום השבתון השני תשרת‬ ‫את צרכיו‪ ,‬ותקרין התחשבות בו‪ ,‬וגם בכך‬ ‫עשויה להיות ברכה חברתית רבה‪.‬‬ ‫שבוע עבודה בן חמישה ימים? מצוין‪ .‬שני‬ ‫ימי שבתון עוקבים? נפלא‪ .‬שבוע עבודה‬ ‫בימים א’‪-‬ה’ ובסופם ‪ -‬שישבת‪.‬‬ ‫אחד העם‬