1. No category

‫חוזר לקוחות ‪213102/‬‬
‫חשבונאות וביקורת ‪ -‬המחלקה המקצועית‬
‫תיקון לתקן דיווח כספי בינלאומי ‪- 9‬‬
‫"מכשירים פיננסיים"‬
‫רפורמה בחשבונאות גידור – שיקוף נאות יותר של מדיניות ניהול‬
‫הסיכונים של הישות‬
‫השורה התחתונה של התיקון‪:‬‬
‫‪‬‬
‫ה‪ IASB-‬פרסם מודל חדש של גידור חשבונאי תחת ‪ .IFRS 9‬לישויות המיישמות‬
‫את ‪ IFRS 9‬ניתנת אפשרות בחירת מדיניות חשבונאית ליישם את מודל הגידור‬
‫של ‪ IAS 39‬או ליישם את מודל הגידור של ‪.IFRS 9‬‬
‫‪‬‬
‫המודל החדש מותיר את שלושת סוגי הגידור החשבונאי על כנם‪ :‬גידור שווי הוגן‪,‬‬
‫גידור תזרים מזומנים וגידור השקעה נטו בפעילות חוץ‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬חלו שינויים‬
‫משמעותיים לגבי סוגי העסקאות הכשירות לחשבונאות גידור‪ ,‬ובאופן ספציפי‪,‬‬
‫הרחבת הסיכונים הכשירים לגידור חשבונאי לגבי פריטים לא‪-‬פיננסיים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שינויים בדרך שבה נגזרים מטופלים תחת חשבונאות גידור במודל החדש יפחיתו‬
‫את התנודתיות של דוח רווח או הפסד בהשוואה למודל של ‪ ,IAS 39‬ולכן יהיו‬
‫אטרקטיביים לישויות מסוימות‪ .‬בנוסף‪ ,‬מבחן אפקטיביות הגידור הקיים ב‪IAS 39-‬‬
‫הוחלף בעקרון "היחסים הכלכליים" (‪ .)Economic Relationship‬הערכה למפרע‬
‫של אפקטיביות הגידור אינה נדרשת עוד תחת המודל החודש‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הגמישות של מודל הגידור החדש מאוזנת על ידי הרחבת דרישות הגילוי לגבי‬
‫פעילויות ניהול הסיכונים של הישות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כחלק מהתיקון‪ ,‬מועד התחילה המחייב של ‪ IFRS 9‬בכללותו (‪ 1‬בינואר ‪)2015‬‬
‫הוסר‪ ,‬אך עדיין ניתן ליישם את התקן ביישום מוקדם‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫רקע‬
‫מודל הגידור החשבונאי של ‪ IAS 39‬ספג לאחרונה ביקורת על כך שהוא כולל כללים רבים שאינם‬
‫קשורים לפעילויות ניהול הסיכונים של הישות‪ .‬לא רק שהכללים המורכבים של ‪ IAS 39‬מקשים על‬
‫יישום חשבונאות גידור‪ ,‬אלא הם גם מקשים על ישות להסביר את תוצאות חשבונאות הגידור בהקשר‬
‫לעסקי הישות ופעילויות ניהול הסיכונים שלה‪ .‬הקשיים נוצרים כתוצאה מכך ש‪ IAS 39-‬מתייחס‬
‫לחשבונאות גידור כחריג לדרישות ההכרה והגילוי בתקני הדיווח הכספי הבינלאומי (‪ ,)IFRS‬במקום‬
‫כאמצעי לתיאור הדרך בה הישות מנהלת סיכונים‪.‬‬
‫ה‪ IASB-‬החליט כי חשבונאות הגידור צריכה לשמש אמצעי לישויות לתאר את פעילויות ניהול הסיכונים‬
‫שלהן‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬התפקיד של חשבונאות הגידור הוא לתאר את השפעת המכשירים המגדרים‬
‫וכיצד הישות עושה בהם שימוש ככלי לניהול סיכונים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬גידור חשבונאי ממשיך להיות‬
‫וולונטרי ולייצג חריגה מהדרישות החשבונאיות הרגילות‪.‬‬
‫עיקרי התיקון‬
‫יובהר בזאת כי‪ ,‬חוזר זה מתייחס להבדלים העיקריים בין מודל הגידור החדש תחת ‪ IFRS 9‬לבין‬
‫מודל הגידור הקיים כיום תחת ‪ ,IAS 39‬ולא למודל הגידור החדש תחת ‪ IFRS 9‬בכללותו‪.‬‬
‫מכשירים מגדרים‬
‫מכשירים מגדרים כשירים‬
‫ההבדל העיקרי במודל החדש לעומת המודל של ‪ IAS 39‬הוא הכשירות של מכשירים לא‪-‬נגזרים‬
‫הנמדדים בשווי הוגן דרך רווח או הפסד תחת ‪ IFRS 9‬כמכשירים מגדרים‪ .‬תחת ‪ ,IAS 39‬מכשירים‬
‫מגדרים מוגבלים לנגזרים‪ ,‬למעט חריג אחד‪ ,‬שמכשיר פיננסי לא‪-‬נגזר (לדוגמה‪ ,‬הלוואה במטבע חוץ)‬
‫יכול לשמש לגידור סיכון מטבע חוץ‪ .‬תחת המודל החדש‪ ,‬ה‪ IASB-‬החליט לא להתמקד בקריטריון של‬
‫נגזר‪/‬לא ‪ -‬נגזר לצורך בחינת הכשירות של מכשיר מגדר‪ ,‬אלא האם המכשיר נמדד בשווי הוגן דרך‬
‫רווח או הפסד או לא‪.‬‬
‫בפרקטיקה נמצאות דוגמאות מוגבלות למכשירים פיננסיים לא נגזרים הנמדדים בשווי הוגן דרך רווח‬
‫או הפסד המשמשים למטרות גידור כלכלי‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬תרחיש שכזה עשוי להתעורר‪ ,‬למשל‪ ,‬כאשר‬
‫ישות משתמשת בהשקעה בקרן המשקיעה במכשירים הקשורים לסחורות ( ‪commodity linked‬‬
‫‪ )instruments‬לצורך גידור סיכון המחיר של עסקה חזויה של רכישת סחורה‪.‬‬
‫ערך הזמן של חוזה אופציה‬
‫תחת ‪ ,IAS 39‬ישויות המבצעות חשבונאות גידור באמצעות חוזי אופציות שבהם רק הערך הפנימי‬
‫מיועד כמכשיר מגדר‪ ,‬מכירות בשינויים בשווי ההוגן של מרכיב ערך הזמן של חוזה האופציה ברווח או‬
‫‪2‬‬
‫הפסד‪ .‬הדבר עלול לגרום לתנודתיות ברווח או הפסד‪ .‬עם זאת‪ ,‬ניהול סיכונים בדרך כלל מתייחס‬
‫לערך הזמן של חוזה האופציה (השווה בדרך כלל לפרמיה המשולמת בעת רכישת חוזה האופציה)‬
‫כעלות הגידור‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬עלות שהתהוותה לצורך הגנה על הישות משינויים לא רצויים במחיר‪.‬‬
‫כתוצאה מכך‪ ,‬ה‪ IASB-‬החליט כי תחת המודל של ‪ IFRS 9‬ערך הזמן של חוזה האופציה‪ ,‬שלא יועד‬
‫כמגדר‪ ,‬יטופל ברווח או הפסד על בסיס עלות ולא על בסיס שווי הוגן‪ .‬טיפול חשבונאי זה יוביל‬
‫לפחות תנודתיות ברווח או הפסד‪.‬‬
‫תחת המודל החדש‪ ,‬הטיפול בערך הזמן יבוצע בשני שלבים‪ .‬השלב הראשון הוא לזקוף לרווח כולל‬
‫אחר‪ ,‬על פני תקופת הגידור‪ ,‬את השינויים בשווי ההוגן של מרכיב ערך הזמן של חוזה האופציה‬
‫(במידה בה הוא מתייחס לפריט המגודר)‪ .‬השלב השני הוא להעביר סכומים שהוכרו בהון לרווח או‬
‫הפסד בהתאם לקטגוריה של המכשיר המגודר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫פריט מגודר המתייחס ל"עסקה" (גידור של עסקה חזויה); או‬
‫‪‬‬
‫פריט מגודר המתייחס ל"תקופה" (גידור של פריט קיים‪ ,‬כמו מלאי‪ ,‬על פני תקופת זמן)‪.‬‬
‫עבור פריט מגודר המתייחס ל"עסקה"‪ ,‬השינוי המצטבר בשווי ההוגן שהוכר ברווח כולל אחר מוכר‬
‫ברווח או הפסד בתקופה שבה הפריט המגודר מוכר ברווח או הפסד‪ .‬אם הפריט המגודר הינו נכס‬
‫לא‪-‬פיננסי או התחייבות לא‪-‬פיננסית הסכום המצטבר שהוכר יועבר מההון ויוכר כחלק מהערך‬
‫בספרים של הפריט המגודר במועד ההכרה לראשונה‪ .‬סכום זה יוכר ברווח או הפסד באותו המועד בו‬
‫הפריט המגודר משפיע על הרווח או הפסד בהתאם לכללי החשבונאות הרגילים החלים על הפריט‬
‫המגודר‪.‬‬
‫עבור פריט מגודר המתייחס ל"תקופה" הסיווג מחדש של הסכום המצטבר שהוכר בהון הוא שונה‪.‬‬
‫במקום להתאים את עלות האופציה לעסקה ספציפית‪ ,‬הסכום של ערך הזמן המקורי של האופציה‬
‫(הפרמיה ששולמה בעת רכישת האופציה) המתייחס לפריט המגודר מופחת לרווח או הפסד לפי‬
‫בסיס רציונאלי (ייתכן‪ ,‬למשל‪ ,‬קו ישר) על פני תקופת הגידור‪.‬‬
‫מרכיב המסירה העתידית של חוזה אקדמה (‪ )forward points‬ומרווחי הבסיס של מטבע חוץ‬
‫בתגובה לאופן הטיפול שנקבע לערך הזמן של חוזה אופציה‪ ,‬מספר מגיבים הציעו ל‪ IASB-‬לאמץ גישה‬
‫דומה למרכיב המסירה העתידית (‪ )forward‬של חוזה אקדמה שבו רק המרכיב למסירה מיידית‬
‫(‪ )spot‬מיועד כמגדר‪.‬‬
‫תחת ‪ ,IAS 39‬אם רק מרכיב ה‪ spot-‬מיועד כמגדר‪ ,‬השינויים בשווי ההוגן של המרכיב למסירה‬
‫עתידית (‪ )forward points‬מוכרים ברווח או הפסד‪ ,‬וגורמים לתנודתיות ברווח או הפסד‪ .‬דוגמה למצב‬
‫בו ישות מייעדת רק את מרכיב ה‪ spot-‬של חוזה אקדמה הינה כאשר חוזה האקדמה משמש לגידור‬
‫של נכס קיים‪ ,‬כגון מלאי‪ ,‬שאינו חשוף לסיכון מחיר מסירה עתידית‪ ,‬אלא רק לשינויים במחיר ה‪.spot-‬‬
‫‪3‬‬
‫תחת המודל החדש של ‪ ,IFRS 9‬ה‪ IASB-‬הסכים לאפשר (ולא לחייב) טיפול חשבונאי במרכיב‬
‫המסירה העתידית של חוזה אקדמה הדומה לטיפול החשבונאי בערך הזמן של חוזי אופציה‪ ,‬כמתואר‬
‫לעיל‪.‬‬
‫בדומה למרכיב ה‪ forward-‬של חוזה אקדמה‪ ,‬רבים מהמגיבים טענו כי שינויים בשווי ההוגן של‬
‫מרווחי הבסיס של מטבע חוץ בנגזר מטבע חוץ המיועד כמגדר לא צריכים להיות מטופלים כחוסר‬
‫אפקטיביות בגידור‪ ,‬אלא כעלות בלתי נמנעת של הגידור‪ .‬ה‪ IASB-‬החליט לאפשר להפריד מנגזר‬
‫מטבע חוץ את המרכיב של מרווחי הבסיס של מטבע חוץ ולא לייעד אותו כמגדר‪ ,‬באותו האופן כמו‬
‫מרכיב ה‪ forward-‬של חוזה אקדמה‪.‬‬
‫פריטים מגודרים‬
‫ה‪ IASB-‬ביצע שינויים משמעותיים לגבי סוגי הפריטים הכשירים לחשבונאות גידור וכיצד ישויות‬
‫מייעדות אותם כפריטים מגודרים תחת המודל של ‪.IFRS 9‬‬
‫גידור מרכיבי סיכון‬
‫תחת ‪ , IAS 39‬ישות רשאית לגדר סיכון ספציפי (או מרכיב סיכון) בפריט פיננסי בהינתן שהסיכון ניתן‬
‫לזיהוי נפרד וניתן למדידה באופן מהימן‪ .‬לדוגמה‪ ,‬סיכון שיעור הריבית של אגרת חוב הינו מרכיב‬
‫סיכון הכשיר לחשבונאות גידור‪ ,‬מכיוון שהוא ניתן לזיהוי נפרד וניתן למדידה באופן מהימן‪ .‬יחד עם‬
‫זאת‪ ,‬תחת ‪ ,IAS 39‬ישות רשאית לגדר פריט לא‪-‬פיננסי בכללותו (בהתייחס לכל הסיכונים הגלומים‬
‫בו)‪ ,‬או רק בהתייחס לסיכון מטבע חוץ‪ .‬אסור לגדר סיכון ספציפי אחר (או מרכיב סיכון אחר) בפריט‬
‫לא‪-‬פיננסי‪.‬‬
‫מכיוון ש‪ IAS 39-‬מגביל את הסוגים של הסיכונים הספציפיים (או מרכיבי הסיכון) הניתנים לגידור‬
‫כאשר הפריט המגודר הינו פריט לא‪-‬פיננסי‪ ,‬לעתים ישויות אינן יכולות ליישם חשבונאות גידור של‬
‫פריט לא‪-‬פיננסי או מחויבות לייעד את הפריט המגודר באופן הסותר את האופן שבו הן מנהלות את‬
‫הסיכון הספציפי (או את מרכיב הסיכון)‪ .‬הדבר עלול לגרום לחוסר אפקטיביות בגידור שאינו עקבי עם‬
‫גישת ניהול הסיכונים של הישות‪.‬‬
‫מודל הגידור החדש תחת ‪ IFRS 9‬מרחיב את כשירות הגידור של סיכונים ספציפיים (או מרכיבי סיכון)‬
‫גם לפריטים לא‪-‬פיננסיים‪ ,‬בהנחה שאותו סיכון ספציפי (או מרכיב סיכון) ניתן לזיהוי נפרד וניתן‬
‫למדידה באופן מהימן‪ .‬לפיכך‪ ,‬ישויות רשאיות ליישם חשבונאות גידור לסיכונים ספציפיים (או למרכיבי‬
‫סיכון) של פריטים לא‪-‬פיננסיים שאינה מותרת תחת ‪.IAS 39‬‬
‫‪4‬‬
‫ראוי לציין כי הסיכון הספציפי (או מרכיב הסיכון) לא חייב להיות מפורט חוזית כדי שניתן יהיה לזהותו‬
‫בנפרד‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬אם הסיכון הספציפי (או מרכיב הסיכון) אינו מפורט חוזית‪ ,‬יהיה יותר קשה‬
‫להפריד חלקים של מחיר השוק לסיכונים ספציפיים (או מרכיבי סיכון) הניתנים לזיהוי נפרד וניתנים‬
‫למדידה באופן מהימן‪ .‬במיוחד‪ ,‬יהיה מאתגר לישויות לנתח כיצד משתתפי שוק מתמחרים פריטים‬
‫לא‪-‬פיננסיים מסוימים (לדוגמא‪ ,‬מבנה השוק) כדי לקבוע אם מרכיב סיכון ניתן לזיהוי בנפרד וניתן‬
‫למדידה באופן מהימן‪.‬‬
‫דוגמה אחת לכך עשויה להיות קביעה כי סיכון המחיר המתייחס לדלק מטוסים כולל מדד ייחוס‬
‫ספציפי לסיכון מחיר הנפט הגולמי‪.‬‬
‫פריטים מגודרים הכוללים נגזרים ("פוזיציות סינתטיות")‬
‫מודל הגידור של ‪ IFRS 9‬מתיר לחשיפה מצרפית הכוללת נגזר להיות כשירה כפריט מגודר‪ .‬זאת‬
‫בניגוד למודל הגידור של ‪ ,IAS 39‬האוסר באופן מפורש לייעד נגזר כפריט מגודר‪ .‬הדבר גרם לקשיים‬
‫פרקטיים לישויות המנהלות חשיפות לסיכון הכוללות נגזרים‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬לישות שמטבע הפעילות שלה הוא ש"ח‪ ,‬יש עסקה חזויה לרכישת סחורה (‪)commodity‬‬
‫הנקובה במטבע חוץ (דולר)‪ .‬הישות עשויה לנהל את סיכון המחיר של הסחורה שנתיים מראש‬
‫באמצעות התקשרות בחוזה אקדמה לקיבוע מחיר הסחורה על ‪ 111‬דולר ליחידה‪ .‬שנה לאחר מכן‪,‬‬
‫הישות עשויה לגדר את סיכון מטבע החוץ העולה מהעסקה החזויה יחד עם הנגזר לקיבוע מחיר‬
‫הסחורה במונחי מטבע הפעילות‪ ,‬באמצעות עסקת החלפה (‪ )SWAP‬בה הישות מוסרת ‪ 411‬ש"ח‬
‫בתמורה ל‪ 111-‬דולר במועד התרחשות העסקה החזויה (בעוד שנה)‪ .‬תחת מודל הגידור של ‪,IFRS 9‬‬
‫‪5‬‬
‫עסקת גידור סיכון מטבע החוץ של העסקה החזויה הכוללת את הנגזר לקיבוע מחיר הסחורה במונחי‬
‫מטבע הפעילות‪ ,‬תהיה כשירה גם היא ליחסי גידור חשבונאיים‪.‬‬
‫גידור על בסיס פורטפוליו ועל בסיס פוזיציה‪ ,‬נטו‬
‫על מנת לבצע גידור אפקטיבי של חשיפות לסיכון‪ ,‬אסטרטגיות ניהול סיכונים מנתחות לעיתים סיכונים‬
‫על בסיס תיק מצרפי (‪ .)aggregated portfolio basis‬גישה זאת מאפשרת לישות לנצל את הפוזיציות‬
‫המקזזות הטבעיות הקיימות בתיק במקום‪ ,‬למשל‪ ,‬לגדר בנפרד שני מכשירים בתיק בעלי השפעות‬
‫מקזזות על בסיס אינדיבידואלי‪.‬‬
‫מודל הגידור של ‪ IAS 39‬מגביל את יישום חשבונאות הגידור לגבי קבוצות של פריטים ולגבי פוזיציות‬
‫נטו באופן שבו במקרים מסוימים לא ניתן להשיג גידור חשבונאי‪ ,‬דבר שגורם לתוצאה חשבונאית‬
‫שאינה תואמת לגישת ניהול הסיכונים של הישות‪.‬‬
‫תחת מודל הגידור של ‪ ,IFRS 9‬ה‪ IASB-‬החליט כי קבוצות של פריטים (למשל‪ ,‬קבוצת נכסים) ופוזיציות‬
‫נטו (למשל‪ ,‬פוזיציה נטו של נכסים והתחייבויות או פוזיציה נטו של רכישות חזויות ומכירות חזויות)‬
‫ניתנות לגידור על בסיס מצרפי כקבוצה‪ ,‬בהינתן שהפריטים המרכיבים את הקבוצה כשירים לגידור‬
‫באופן פרטני )‪ )individually eligible hedged items‬ושפריטים אלו מנוהלים יחד לצורכי ניהול‬
‫סיכונים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬לגבי גידור תזרים מזומנים על בסיס פוזיציה נטו‪ ,‬ה‪ IASB-‬החליט כי ניתן לבצע‬
‫גידור כאמור רק כאשר הסיכון המגודר הוא סיכון מטבע חוץ‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫לצורכי הצגה של גידור פוזיציות נטו ברווח או הפסד‪ ,‬ה‪ IASB-‬החליט כי גידור של פוזיציות נטו‪,‬‬
‫המשפיעות על סעיפים שונים בדוח רווח או הפסד‪ ,‬צריך להיות מוצג בשורה נפרדת מהשורות בהן‬
‫מוצגים הפריטים המגודרים‪.‬‬
‫גידור השקעות במכשירים הוניים המיועדות בשווי הוגן דרך רווח כולל אחר‬
‫תחת הוראות ‪ ,IFRS 9‬ישות ראשית לייעד‪ ,‬במועד ההכרה לראשונה‪ ,‬השקעות במכשירים הוניים‬
‫בשווי הוגן דרך רווח כולל אחר‪ .‬מכיוון ששינויים בשווי ההוגן של מכשירים כאלו נזקפים לרווח כולל‬
‫אחר ואינם משפיעים על רווח או הפסד‪ ,‬ה‪ IASB-‬שקל לקבוע כי מכשירים אלו אינם כשירים כפריטים‬
‫מגודרים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬ה‪ IASB-‬לא קיבל תמיכה ממגיבים להצעה זאת‪ ,‬מכיוון שישויות רבות מנהלות‬
‫את סיכוני השוק של השקעות במכשירים הוניים ללא קשר לסיווג החשבונאי שלהן‪.‬‬
‫לאחר דיונים חוזרים‪ ,‬ה‪ IASB-‬הסכים עם הקביעה כי יש לשקף את פעילויות ניהול הסיכונים‬
‫המתייחסות להשקעות במכשירים הוניים ללא קשר לסיווג החשבונאי שלהן‪ .‬לפיכך‪ ,‬ה‪ IASB-‬החליט כי‬
‫מכיוון שהשינויים בשווי ההוגן של אותן ההשקעות נזקפים לרווח כולל אחר‪ ,‬כל חוסר אפקטיביות‬
‫בגידור צריך להיות מוכר גם הוא ברווח כולל אחר‪.‬‬
‫כתוצאה מכך‪ ,‬עבור גידור השקעות במכשירים הוניים המיועדות בשווי הוגן דרך רווח כולל אחר‪ ,‬גם‬
‫החלק האפקטיבי של הגידור וגם החלק הלא אפקטיבי של הגידור מוכרים ברווח כולל אחר‪ ,‬ללא‬
‫הכרה ברווח או הפסד תחת מודל הגידור של ‪.IFRS 9‬‬
‫התנאים ליישום חשבונאות גידור‬
‫מטרת בחינת חוסר האקטיביות בגידור‬
‫תחת ‪ ,IAS 39‬כדי להיות כשירים לגידור חשבונאי‪ ,‬יחסי גידור צריכים להיות אפקטיביים ברמה גבוהה‪,‬‬
‫הן למפרע והן מעתה ואילך‪ .‬המונח "אפקטיבי ברמה גבוהה" מתייחס לרמת הקיזוז בין השינויים‬
‫בשווי ההוגן של המכשיר המגדר או השינויים בתזרים המזומנים של המכשיר המגדר לשינויים בפריט‬
‫המגודר‪ IAS 39 .‬מגדיר גידור כאפקטיבי ברמה גבוהה אם הקיזוז הוא בטווח של ‪.01%-125%‬‬
‫‪7‬‬
‫כתוצאה מכך‪ ,‬ישויות נדרשות לבצע בחינה כמותית של אפקטיביות הגידור אשר בודקת אם הקיזוז‬
‫הינו בטווח של ‪ 01%-125%‬כדי לקבוע אם הגידור יהיה כשיר כגידור חשבונאי‪.‬‬
‫דרישות אלו מכבידות‪ ,‬אינן עקביות עם פעילויות ניהול הסיכונים ופגיעות לכשלים טכניים (במקום‬
‫ל"שבירה" ביחסים הכלכליים של הגידור)‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬הדבר יוצר קושי להסביר את מדיניות ניהול‬
‫הסיכונים כאשר חשבונאות הגידור אינה מותרת בגלל סף כמותי חשבונאי של ‪.01%-125%‬‬
‫לפיכך‪ ,‬ה‪ IASB-‬החליט להציג תחת מודל הגידור של ‪ IFRS 9‬תנאי כשירות ליישום גידור חשבונאי‬
‫שהינם יותר מבוססי עקרונות‪ ,‬תוך הימנעות מסף כמותי ספציפי לקיזוז‪ ,‬שעלול להיות לא עקבי עם‬
‫גישת ניהול הסיכונים של הישות‪.‬‬
‫דרישות אפקטיביות הגידור של ‪ IFRS 9‬הינן כדלקמן‪:‬‬
‫‪‬‬
‫צריכים להיות יחסים כלכליים בין המכשיר המגדר לבין הפריט המגודר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫השפעת סיכון אשראי אינה צריכה להכתיב (‪ )dominate‬את השינויים בשווי המתרחשים‬
‫כתוצאה מהיחסים הכלכליים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יחס הגידור צריך לשקף את הכמות בפועל של המכשיר המגדר המשמש לגידור הכמות‬
‫בפועל של הפריט המגודר (בהינתן שלא מדובר בניסיון מכוון להציג תוצאה חשבונאית לא‬
‫נאותה)‪.‬‬
‫הערכה כמותית לעומת הערכה איכותית של ה"יחסים הכלכליים" ו"יחס (‪ )ratio‬הגידור"‬
‫בחינת אפקטיביות הגידור תחת ‪ IFRS 9‬דורשת הפעלת שיקול דעת בקביעה האם קיימים יחסים‬
‫כלכליים בין המכשיר המגדר לבין הפריט המגודר‪ .‬ככל שיחסי הגידור מורכבים יותר‪ ,‬יש לתמוך את‬
‫שיקול הדעת כאמור בהערכה כמותית או בהערכה איכותית של היחסים הכלכליים‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬התנאים הקריטיים (עיתוי‪ ,‬סכומים‪ ,‬שיעורים וכו') של המכשיר המגדר ושל הפריט המגודר‬
‫עשויים להיות זהים‪ .‬במקרה כזה‪ ,‬ניתוח איכותי עשוי להספיק כדי לקבוע כי מתקיימים יחסים‬
‫כלכליים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬ייתכן מצב‪ ,‬למשל‪ ,‬בו ישות מגדרת פריט באמצעות מכשיר המגלם סיכון בסיס‬
‫מהותי‪ .‬במקרה כזה‪ ,‬עשויה להידרש הערכה כמותית לצורך הקביעה כי קיימים יחסים כלכליים‪ .‬יש‬
‫לצפות כי במקרים כאלו ההערכה הכמותית כבר מבוצעת כחלק מתהליך ניהול הסיכונים כדי להעריך‬
‫את ההתאמה של המכשיר לגידור הסיכון המנוהל‪ .‬במקרים מסוימים‪ ,‬הערכה כמותית עשויה להידרש‬
‫גם כדי לתמוך ביחס (‪ )ratio‬הגידור המשמש ליחסי הגידור‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬מודל הגידור של ‪ IFRS 9‬דורש לבצע את ההערכה של אפקטיביות הגידור רק מעתה ואילך‪,‬‬
‫כלומר רק להעריך האם יחסי הגידור צפויים להיות אפקטיביים בעתיד‪ .‬הדבר מסיר את ההכבדה‬
‫הקיימת של בחינת אפקטיביות הגידור גם למפרע (כנדרש כיום תחת ‪ ,)IAS 39‬אשר בתורה מסירה‬
‫‪0‬‬
‫את חוסר הודאות לגבי הפסקת חשבונאות הגידור בתקופות עתידיות‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש לציין כי יש‬
‫להמשיך למדוד ולהכיר בחוסר האפקטיביות בגידור בסוף כל תקופת דיווח‪.‬‬
‫הטיפול החשבונאי ביחסי גידור כשירים‬
‫בדומה ל‪ ,IAS 39-‬גם המודל של ‪ IFRS 9‬מבצע הבחנה בין שלושה סוגים של גידור‪:‬‬
‫‪‬‬
‫גידור תזרים מזומנים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫גידור שווי הוגן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫גידור השקעה נטו בפעילות חוץ‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫גידור תזרים מזומנים והתאמות בסיס‬
‫יש רק היבט אחד של גידור תזרים מזומנים השונה ממודל הגידור של ‪ .IAS 39‬ההבדל מתייחס‬
‫ל"התאמת בסיס"‪ .‬כאשר גידור של עסקה חזויה שתוצאתה הכרה בפריט לא‪-‬פיננסי‪" ,‬התאמת בסיס"‬
‫מתייחסת להסרה של הסכום המצטבר שהוכר בקרן גידור תזרים מזומנים מההון וזקיפתו לערך‬
‫בספרים של הפריט הלא‪-‬פיננסי‪.‬‬
‫תחת ‪ ,IAS 39‬יישום "התאמת בסיס" לגידור של עסקה חזויה שתוצאתה הכרה בפריט לא‪-‬פיננסי נתון‬
‫לבחירת הישות (החלופה הינה להשאיר את הסכום המצטבר בקרן גידור תזרים מזומנים בהון ולסווג‬
‫אותו מחדש לרווח או הפסד כאשר הפריט המגודר משפיע על רווח או הפסד)‪ .‬אפשרות זאת חלה גם‬
‫במקרים בהם מבוצע גידור תזרים מזומנים של עסקה חזויה‪ ,‬שהופכת להיות בתקופה עוקבת‬
‫התקשרות איתנה עבורה מבוצע גידור שווי הוגן‪.‬‬
‫מודל הגידור של ‪ IFRS 9‬ביטל את אפשרות הבחירה ב"התאמת בסיס"‪ .‬תחת ‪ ,IFRS 9‬ישות נדרשת‬
‫ליישם "התאמת בסיס" כאשר היא מבצעת גידור תזרים מזומנים של עסקה חזויה שתוצאתה הכרה‬
‫בפריט לא‪-‬פיננסי‪.‬‬
‫שינוי יחסי גידור והפסקת יחסי גידור‬
‫שינוי יחסי גידור ("איזון מחדש")‬
‫תחת ‪ , IAS 39‬שינויים ביחסי גידור דורשים מישות‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬להפסיק את חשבונאות הגידור‬
‫הקיימת‪ ,‬ולהתחיל מחדש עם יחסי גידור חדשים אשר "תופסים" (‪ )capture‬את השינויים הרצויים‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬למטרות ניהול סיכונים‪ ,‬יחסי גידור מתואמים לעתים בתגובה לשינוי בנסיבות‪ .‬לדוגמה‪,‬‬
‫ישות מגדרת חשיפה למטבע חוץ א' באמצעות נגזר המתייחס למטבע חוץ ב'‪ .‬מטבעות א' ו‪-‬ב'‬
‫"מהודקים"‪ ,‬כלומר שער החליפין שלהם נשמר במסגרת רצועה או נקבע על ידי בנק מרכזי או רשות‬
‫‪1‬‬
‫טכניקות גידור שווי הוגן וגידור השקעה נטו בפעילות חוץ נותרו ללא שינוי לעומת המודל הקיים ב‪.IAS 39-‬‬
‫‪9‬‬
‫אחרת‪ .‬אם שער החליפין ה"מהודק" בין מטבעות א' ו‪-‬ב' עובר לרצועה חדשה או נקבע לשער חדש‪,‬‬
‫הגידור עשוי להיות מתואם למטרות ניהול סיכונים כדי להתאים מחדש את הכמות של המכשיר‬
‫המגדר הדרושה לגידור החשיפה‪.‬‬
‫תחת ‪ ,IAS 39‬שינוי שכזה ליחסי הגידור יביא להפסקת יחסי הגידור המקוריים במלואם‪ .‬אם ישות‬
‫רוצה להמשיך ליישם חשבונאות גידור‪ ,‬כלומר לבצע ייעוד מחדש‪ ,‬עליה להתחיל ביחסי גידור חדשים‪.‬‬
‫הדבר עלול לגרום לחוסר אפקטיביות בגידור שאינו עקבי עם גישת ניהול הסיכון המגודר (חוסר‬
‫אפקטיביות הנגרם כתוצאה מאיפוס הנגזר התיאורטי למדידת הפריט המגודר בגידור תזרים‬
‫מזומנים)‪.‬‬
‫כתוצאה מכך‪ ,‬תחת ‪ ,IFRS 9‬ה‪ IASB-‬מתיר לבצע שינויים מסוימים ביחסי הגידור לאחר מועד היישום‬
‫לראשונה של הגידור החשבונאי כחלק מיחסי הגידור הנמשכים מבלי לכפות הפסקה של יחסי הגידור‬
‫בכללותם‪.‬‬
‫הפסקת יחסי גידור‬
‫תחת ‪ ,IAS 39‬יחסי גידור מופסקים כאשר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫המכשיר המגדר פוקע או נמכר‪ ,‬מבוטל או ממומש‪.‬‬
‫‪‬‬
‫העסקה החזויה כבר לא צפויה ברמה גבוהה‪ ,‬עבור גידור תזרים מזומנים של עסקה חזויה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הגידור אינו מקיים עוד את הקריטריונים של חשבונאות הגידור‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הישות מתקנת או מבטלת את הייעוד‪.‬‬
‫שלושת המקרים הראשונים המתוארים לעיל נותרו ללא שינוי במודל הגידור של ‪ .IFRS 9‬לעומת זאת‪,‬‬
‫ה‪ IASB-‬קבע שביטול וולונטארי של חשבונאות הגידור על ידי הישות אינו נאות כאשר מטרת ניהול‬
‫הסיכון לא השתנתה עבור יחסי הגידור‪ .‬לפיכך‪ ,‬ה‪ IASB-‬ביטל את יכולת הישות להפסיק באופן‬
‫וולונטארי את הייעוד של הגידור החשבונאי תחת המודל של ‪ .IFRS 9‬המשמעות של כך היא שכאשר‬
‫ישות בוחרת ליישם חשבונאות גידור‪ ,‬לא ניתן להפסיקה כל עוד מטרת ניהול הסיכון המגודר לא‬
‫השתנתה‪ ,‬המכשיר המגדר אינו פוקע והגידור מקיים את הקריטריונים של חשבונאות הגידור‪.‬‬
‫הרחבת האפשרות לייעד בשווי הוגן במקום ליישם חשבונאות גידור‬
‫גידור סיכון אשראי‬
‫ישויות רבות משתמשות בנגזרי אשראי כדי לנהל את חשיפתן לסיכון אשראי‪ .‬עם זאת‪ ,‬כדי לגדר‬
‫מרכיב סיכון אשראי של פריט פיננסי‪ ,‬המודלים של ‪ IAS 39‬ושל ‪ IFRS 9‬דורשים כי מרכיב סיכון‬
‫האשראי ניתן יהיה לזיהוי נפרד וניתן יהיה למדידה באופן מהימן (כמו כל מרכיב סיכון אחר)‪.‬‬
‫בפרקטיקה הדבר עשוי להיות קשה‪ ,‬ולכן ה‪ IASB-‬שקל יישום גישות חלופיות‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫מודל הגידור של ‪ IFRS 9‬מאפשר לישות לייעד חשיפות אשראי (למשל‪ ,‬הלוואות‪ ,‬אגרות חוב ומחויבות‬
‫למתן הלוואה) בשווי הוגן דרך רווח או הפסד‪ ,‬כאשר מתקיימים התנאים הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫הן מגודרות עם נגזר אשראי (למשל ‪.)Credit Default Swap‬‬
‫‪‬‬
‫ישנה התאמה בין הצדדים לחוזה והבטוחה של המכשיר הפיננסי הנמסר במסגרת נגזר‬
‫האשראי לאלו של חשיפת האשראי המגודרת‪.‬‬
‫הדבר מאפשר לישות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫לייעד את המכשיר המגודר בשווי הוגן דרך רווח או הפסד במועד ההכרה לראשונה או‬
‫בתקופות עוקבות (אם הייעוד מבוצע בתקופות עוקבות‪ ,‬ההפרש בין הערך בספרים של‬
‫המכשיר במועד הייעוד לשוויו ההוגן במועד זה מוכר מיידית ברווח או הפסד); וכן‬
‫‪‬‬
‫לבצע את הייעוד למרכיב מסוים מהערך הנומינלי של המכשיר (ולא לערכו הנומינלי המלא)‪.‬‬
‫גידור חוזים לרכישת או מכירת פריטים לא‪-‬פיננסיים ל"שימוש עצמי"‬
‫חוזים מסוימים לרכישת או מכירת פריטים לא פיננסיים אשר עומדים בהגדרת "שימוש עצמי" אינם‬
‫כפופים לחשבונאות נגזרים מכיוון שהם מוחרגים מתחולת ‪ ,IAS 39‬ומטופלים כחוזי רכישה או מכירה‬
‫רגילים‪ .‬דוגמה נפוצה לכך הינה רכישה של סחורה (‪ )commodity‬על ידי ישות המשתמשת בה לייצור‬
‫מוצרים למכירה‪.‬‬
‫ישויות מסוימות מגדרות את החשיפה לסיכון הכלכלי של חוזי הרכישה או המכירה של פריטים לא‪-‬‬
‫פיננסיים יחד עם מלאי סחורות ונגזרים הנמדדים בשווי הוגן‪ .‬מכיוון שחלק מחוזי הרכישה או המכירה‬
‫עשויים להיות לא מוכרים בדוחות הכספיים‪ ,‬הדבר עלול להביא לחוסר הקבלה חשבונאית‪ .‬בשל‬
‫הכמות הגדולה של העסקאות בהן אותן ישויות מתקשרות והשינויים התמידיים של החשיפה נטו‬
‫בגינן‪ ,‬חשבונאות גידור הינה מכבידה ולעתים אינה ישימה‪.‬‬
‫כדי להפחית את הצורך בחשבונאות גידור במקרים כאלו‪ ,‬ה‪ IASB-‬החליט להרחיב את אפשרות‬
‫הייעוד בשווי הוגן דרך רווח או הפסד גם לחוזים העומדים בחריג ה"שימוש העצמי"‪ ,‬אם ייעוד כאמור‬
‫מבטל או מקטין משמעותית חוסר הקבלה חשבונאית‪ .‬במעבר ל‪ ,IFRS 9-‬ישויות תהיינה רשאיות‬
‫לייעד חוזים כאמור בשווי הוגן דרך רווח או הפסד‪ ,‬אך רק אם הדבר עומד בהוראות הייעוד‬
‫הספציפיות ובתנאי שהישות מייעדת את כל החוזים הדומים בשווי הוגן דרך רווח או הפסד‪.‬‬
‫דרישות גילוי והוראות מעבר‬
‫דרישות גילוי‬
‫ה‪ IASB-‬הרחיב את הוראות הגילוי המתייחסות לגידור חשבונאי ב‪ IFRS 7-‬מעבר להוראות הגילוי‬
‫הקיימות‪ .‬הוראות גילוי אלו יחולו כאשר הישות מיישמת את הוראות חשבונאות הגידור של ‪,IFRS 9‬‬
‫‪11‬‬
‫ללא קשר לבחירת המדיניות החשבונאית של הישות ליישם את מודל הגידור של ‪ IAS 39‬או את מודל‬
‫הגידור של ‪.IFRS 9‬‬
‫הוראות חשבונאות הגידור של ‪ IFRS 9‬מתמקדות במתן מידע למשתמשים בדוחות הכספיים לגבי‬
‫פעילויות ניהול הסיכונים של הישות‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬מתן מידע למשתמשים לגבי המטרה וההשפעה‬
‫של המכשירים המגדרים (בדרך כלל נגזרים) וכיצד הם משמשים לניהול סיכונים‪.‬‬
‫הוראות הגילוי החדשות בנויות סביב שלוש מטרות‪ ,‬אשר יספקו מידע לגבי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫אסטרטגיית ניהול הסיכונים של הישות וכיצד היא מיושמת‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כיצד פעילויות ניהול הסיכונים של הישות עשויה להשפיע על הסכום‪ ,‬העיתוי ואי הודאות של‬
‫תזרימי המזומנים העתידיים שלה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ההשפעה של חשבונאות הגידור על הדוח על המצב הכספי‪ ,‬הדוח על הרווח הכולל והדוח‬
‫על השינויים בהון של הישות‪.‬‬
‫הוראות מעבר‬
‫מודל הגידור של ‪ ,IFRS 9‬אם מיושם‪ ,‬יישום בדרך של מעתה ואילך‪ ,‬למעט חריגים מוגבלים‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬יישום למפרע של הטיפול החשבונאי בערך הזמן של אופציות נדרש עבור כל יחסי‬
‫הגידור בהם הערך הפנימי מיועד כמגדר תחת ‪ .IAS 39‬היישום למפרע כאמור יחול על יחסי הגידור‬
‫הקיימים בתחילת תקופת ההשוואה‪ ,‬או לאחר מכן‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬ישות תהיה רשאית לבצע יישום למפרע כאשר המכשיר המגדר המיועד תחת ‪ IAS 39‬הוא‬
‫מרכיב ה‪ spot-‬בחוזה ‪ forward‬או כאשר מרווח הבסיס של נגזר מטבע חוץ מופרד ומוחרג מהייעוד‬
‫של נגזר מטבע החוץ כמכשיר מגדר‪ .‬ה‪ IASB-‬החליט גם כי אם ישות בוחרת לבצע יישום למפרע‬
‫ביחס למרכיב ה‪ forward-‬שאינו מיועד כמגדר‪ ,‬עליה לבצע יישום למפרע של כל יחסי הגידור מסוג זה‬
‫(בהם מרכיב ה‪ spot-‬בחוזה ה‪ forward-‬הוא המכשיר המגדר)‪.‬‬
‫מועד התחילה המחייב של ‪ IFRS 9‬ויישום מוקדם‬
‫מועד התחילה המחייב של ‪IFRS 9‬‬
‫ה‪ IASB-‬נעשה מודע לעובדה כי מועד התחילה המחייב הנוכחי של ‪ 1( IFRS 9‬בינואר ‪ )2015‬איננו‬
‫אפשרי‪ ,‬מכיוון ש‪ IFRS 9-‬עדיין לא הושלם וקיים ספק אם הוא יושלם עד סוף דצמבר ‪ .2013‬כתוצאה‬
‫מכך‪ ,‬ה‪ IASB-‬החליט להסיר את מועד התחילה המחייב של ‪ .IFRS 9‬מועד תחילה מחייב חדש ייקבע‬
‫כאשר ‪ IFRS 9‬יושלם (טרם הושלמו החלקים של ירידת ערך נכסים פיננסיים ושל סיווג ומדידה)‪.‬‬
‫יישום מוקדם‬
‫‪12‬‬
-‫ ניצל את ההזדמנות לבצע תיקון נוסף ל‬IASB-‫ ה‬,‫כחלק מפרסום הוראות חשבונאות הגידור החדשות‬
.‫ שאינו קשור לחשבונאות הגידור‬IFRS 9
‫ החליט לשנות את הוראות היישום המוקדם המתייחסות להצגה ברווח כולל אחר של שינויים‬IASB-‫ה‬
‫בשווי ההוגן המיוחסים לשינויים בסיכון אשראי של התחייבויות פיננסיות המיועדות בשווי הוגן דרך‬
‫ לגבי רווחים או‬IFRS 9 ‫ מתיר כעת לישויות ליישם את הוראות ההצגה של‬IASB-‫ ה‬.‫רווח או הפסד‬
‫ ללא יישום‬,‫הפסדים בגין התחייבויות פיננסיות המיועדות בשווי הוגן דרך רווח או הפסד בלבד‬
.IFRS 9 ‫ההוראות האחרות של‬
.‫אנו עומדים לרשותכם בכל הסבר נוסף שיידרש‬
‫או לעשות בו שימוש כלשהוא מבלי לקבל עצה מקצועית מתאימה‬3‫אין להסתמך על תוכן חוזר זה ו‬
.‫שכן אין מטרת החוזר אלא להסב את תשומת הלב לאמור בו‬
www.deloitte.co.il
Deloitte Brightman Almagor Zohar is one of Israel’s leading professional services firms, providing a wide range of world-class audit, tax, consulting,
financial advisory and trust services. Through 75 partners and directors and approximately 1000 employees the firm serves domestic and
international clients, public institutions and promising fast-growth companies whose shares are traded on the Israeli, US and European capital
markets. The firm is a fully integrated member of Deloitte Touche Tohmatsu Limited
Deloitte provides audit, tax, consulting, and financial advisory services to public and private clients spanning multiple industries. With a globally
connected network of member firms in 154 countries, Deloitte brings world class capabilities and deep local expertise to help clients succeed
wherever they operate. Deloitte's more than 200,000 professionals are committed to becoming the standard of excellence . Deloitte's professionals
are unified by a collaborative culture that fosters integrity, outstanding value to markets and clients, commitment to each other, and strength from
diversity. They enjoy an environment of continuous learning, challenging experiences, and enriching career opportunities. Deloitte's professionals
are dedicated to strengthening corporate responsibility, building public trust, and making a positive impact in their communities.
Deloitte refers to one or more of Deloitte Touche Tohmatsu Limited, a UK private company limited by guarantee, and its network of member firms,
each of which is a legally separate and independent entity. Please see www.deloitte.com/about for a detailed description of the legal structure of
Deloitte Touche Tohmatsu Limited and its member firms.
© 2013 Brightman Almagor Zohar & Co. Member of Deloitte Touche Tohmatsu Limited.
13