קביעת מחיר ההון העצמי - המדריך להערכת שווי חברות

‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫‪The Hebrew University of Jerusalem‬‬
‫בית הספר למנהל עסקים מיסודם של דניאל ורפאל רקאנטי‬
‫‪EMBA – Accounting‬‬
‫‪Financial Management‬‬
‫)‪(c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות‬
‫שמורות‬
‫‪1‬‬
‫הערכת שווי חברות‬
‫ערן בן חורין וניר יוסף‬
‫מצגת מס' ‪ – 6‬קביעת שיעור היוון תזרים מזומנים –‬
‫הלכה למעשה‬
‫יוני ‪13‬‬
‫)‪(c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫‪2‬‬
‫תזכורת – מהו שיעור היוון‬
‫‪ .1‬מהו היוון?‬
‫"הִ יּוּון (מלשון "הון") הוא שם כללי לתהליך תרגום של ערך כספי מתקופה‬
‫אחת למונחי תקופה אחרת‪ .‬פעולת ההיוון היא הפיכה של התחייבות חוזית‬
‫להון‪ .‬במקרים רבים‪ ,‬המשתמשים במושג היוון מתכוונים בעצם לערך הנוכחי‪".‬‬
‫‪ .2‬מהו שיעור ההיוון?‬
‫שיעור ההיוון הינו התשואה המינימאלית שמשקיע דורש על השקעות ועל כן‬
‫משמש לחישוב הערך הנוכחי וה‪NPV -‬‬
‫‪ .3‬כיצד נקבע שיעור ההיוון?‬
‫נהוג לקשור בין שיעור ההיוון לסיכון‪ .‬המודל הנפוץ ביותר לקשור בין סיכון‬
‫לתשואה הינו מודל ה‪:SML / CAPM -‬‬
‫יוני ‪13‬‬
‫)‪(c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫‪3‬‬
‫שעת סיפור‬
‫יוני ‪13‬‬
‫)‪(c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫‪4‬‬
‫ה"סכנות" במחיר ההון [‪]1‬‬
‫‪ .1‬שינוי במחיר ההון משנה את שווי הנכס – ללא שחל שינוי תפעולי‬
‫בנכס‬
‫• נניח נכס המניב לנצח ‪ ₪ 100‬מדי שנה‪ ,‬מה שוויו?‬
‫• תלוי את מי שואלים‪:‬‬
‫ניתוח רגישות לשווי נכס ביחס לשיעור ההיוון‬
‫‪100‬‬
‫‪100‬‬
‫‪100‬‬
‫תקבול שנתי קבוע ‪100‬‬
‫‪11.0%‬‬
‫‪10.0%‬‬
‫‪9.0%‬‬
‫‪8.0%‬‬
‫שיעור היוון‬
‫‪909‬‬
‫‪1,000‬‬
‫‪1,111‬‬
‫‪1,250‬‬
‫שווי נכס‬
‫‪-9%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪11%‬‬
‫פער משווי לפי ‪25% 10%‬‬
‫‪100‬‬
‫‪12.0%‬‬
‫‪833‬‬
‫‪-17%‬‬
‫יוני ‪13‬‬
‫)‪(c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫‪5‬‬
‫דוגמה משטר הנאמנות‬
‫של חברת רבד‬
‫יוני ‪13‬‬
‫)‪(c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫‪6‬‬
‫ה"סכנות" במחיר ההון [‪]2‬‬
‫‪ .2‬בעוד שתיאוריה מאחורי מחיר ההון "מוצקה" שיטת המדידה‬
‫בפועל משתנה ובעקבות כך יוצרת שונות במחיר ההון‬
‫יוני ‪13‬‬
‫)‪(c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫‪7‬‬
‫דוגמה – אמידת הביטא‬
‫נניח שריבית חסרת סיכון היא ‪ 3.7%‬ופרמיית סיכון השוק היא ‪7%‬‬
‫מכאן כי מחיר ההון הוא‬
‫‪6.4%=3.7%+0.38*7%‬‬
‫ניתוח רגישות לשווי נכס ביחס לשיעור ההיוון‬
‫‪100‬‬
‫‪100‬‬
‫‪100‬‬
‫תקבול שנתי קבוע ‪100‬‬
‫‪1.30‬‬
‫‪0.81‬‬
‫‪0.75‬‬
‫‪0.38‬‬
‫ביטא‬
‫‪12.8%‬‬
‫‪9.4%‬‬
‫‪9.0%‬‬
‫‪6.4%‬‬
‫שיעור היוון‬
‫‪781‬‬
‫‪1,067‬‬
‫‪1,117‬‬
‫‪1,572‬‬
‫שווי נכס‬
‫‪-31%‬‬
‫‪-6%‬‬
‫‪-2%‬‬
‫פער משווי לפי ‪39% 9.2%‬‬
‫ממוצע‬
‫‪1,135‬‬
‫‪0%‬‬
‫מהו שיעור ההיוון הנכון?‬
‫ביטא‬
‫מקור‬
‫‪0.81‬‬
‫‪0.75‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪0.38‬‬
‫‪0.34‬‬
‫‪ yahoo finance Valueline google finance Nasdaq.com‬ביזפורטל‬
‫‪NYSE.com‬‬
‫‪Reuters‬‬
‫‪MSN Money‬‬
‫‪1.3‬‬
‫ביזפורטל‬
‫יוני ‪13‬‬
‫)‪(c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫‪8‬‬
‫בחזרה לקורס‪...‬‬
‫תשואה וסיכון – (ניהול פיננסי)‬
‫)‪(c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫‪9‬‬
‫• הסיכון של תזרים המזומנים מפעילות הפירמה תלוי בסיכון‬
‫הנכסים של הפירמה‪.‬‬
‫• אם יש חוב‪ ,‬בעלי המניות ובעלי החוב "מתחלקים" בתזרים‬
‫המזומנים וגם בסיכון‪ ,‬אך לא באופן שווה‪:‬‬
‫‪WACC‬‬
‫ביטת נכסים‬
‫נכסים‬
‫תפעוליים‬
‫𝑫‪β𝑨 or β‬‬
‫מגן מס‬
‫) 𝑨𝒓( 𝑨‪β‬‬
‫חוב פיננסי‬
‫הון עצמי‬
‫) 𝐃𝐫( 𝐃𝛃‬
‫) 𝐄𝐫( 𝐄𝛃 ביטא ממונפת ‪/‬‬
‫ביטת הון עצמי‬
‫• את התשואה על הנכסים ועל ההון העצמי ניתן‬
‫לאמוד על ידי משוואת ה‪:SML -‬‬
‫• מחיר ההון המשוקלל (שהוא גם התשואה המשוקללת) קרוי ה‪:WACC -‬‬
‫𝐷‬
‫𝐸‬
‫× 𝐸𝑟 ‪+‬‬
‫𝐸‪𝐷+‬‬
‫𝐸‪𝐷+‬‬
‫× )𝑡 ‪𝑊𝐴𝐶𝐶𝐴𝑓𝑡𝑒𝑟−𝑇𝑎𝑥 = 𝑟𝐷 × (1 −‬‬
‫• שימו לב שכאשר אין חוב‪ ,‬סיכון בעלי המניות זהה לסיכון התפעולי‬
‫כללי יסוד בקביעת שיעור ההיוון‬
‫)‪(c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫הערכת שווי מניות מול הערכת שווי פעילות‬
‫• בדרך כלל אנו נתעניין בהערכת שווי של ההון העצמי‪.‬‬
‫• ישנן שתי שיטות עיקריות לביצוע הערכה זו‪:‬‬
‫‪FCFE‬‬
‫‪FCFF‬‬
‫תזרים מהוון תזרים פנוי לבעלי‬
‫תזרים פנוי לכלל החברה‬
‫ריבית להיוון תוחלת התשואה לבעלי‬
‫המניות (‪)rE‬‬
‫תוחלת התשואה על פעילות החברה‬
‫(‪)WACC‬‬
‫הערכת שווי מתקבלת מהיוון התזרים‬
‫של ההון‬
‫מתבצעת במספר שלבים‪:‬‬
‫‪ - EV +‬שווי פעילות (היוון התזרים)‬
‫‪ +‬נכסים עודפים‬
‫ בניכוי שווי חוב פיננסי‬‫= שווי הון עצמי*‬
‫* שווי ההון העצמי כולל זכויות מיעוט וזכויות בעלי הון נוספים‬
‫‪10‬‬
‫עקביות ‪ -‬המטבע של תזרים המזומנים הוא גם המטבע של שיעור ההיוון‪.‬‬
‫‪ -‬אם תחזית תזרים המזומנים היא ריאלית נשתמש בשיעור היוון ריאלי וכדומה‪.‬‬
‫מחיר הון להיוון תזרימי המזומנים‬
‫)‪(c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫‪11‬‬
‫• הגישה בה אנו נוקטים ‪FCFF -‬‬
‫• מחיר הון הינו עלות גיוס ההון (כמה עולה לי לגייס את ההון)‬
‫• עלות גיוס ההון נקבעת על פי תוחלת התשואה אותה ידרשו‬
‫המשקיעים בגין האחזקה בנכס המסוכן‬
‫𝐷‬
‫𝐸‬
‫× 𝐸𝑟 ‪+‬‬
‫𝐸‪𝐷+‬‬
‫𝐸‪𝐷+‬‬
‫עלות גיוס הון עצמי‬
‫× )𝑡 ‪𝑊𝐴𝐶𝐶𝐴𝑓𝑡𝑒𝑟−𝑇𝑎𝑥 = 𝑟𝐷 × (1 −‬‬
‫עלות גיוס חוב בניכוי מגן מס‪,‬‬
‫"מחיר החוב לאחר מס"‬
‫שלבים בקביעת מחיר ההון של‬
‫חברה‬
‫𝐷‬
‫𝐸‬
‫× )𝑡 ‪= 𝑟𝐷 × (1 −‬‬
‫× 𝐸𝑟 ‪+‬‬
‫𝐸‪𝐷+‬‬
‫𝐸‪𝐷+‬‬
‫)‪(c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫‪12‬‬
‫‪ .1‬קביעת משקולות‬
‫𝑥𝑎𝑇‪𝑊𝐴𝐶𝐶𝐴𝑓𝑡𝑒𝑟−‬‬
‫𝐷‬
‫𝐸‬
‫)‬
‫‪,‬‬
‫(‬
‫𝐸‪𝐷+𝐸 𝐷+‬‬
‫‪ .2‬קביעת מחיר החוב לאחר מס ()𝑡 ‪)𝑟𝐷 × (1 −‬‬
‫‪ .3‬קביעת מחיר ההון העצמי ( 𝑬𝒓)‬
‫‪ .4‬קביעת מחיר ההון המשוקלל (‪)WACC‬‬
‫)‪(c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫‪13‬‬
‫שלב ‪ :I‬קביעת‬
‫משקולות‬
‫𝐷‬
‫𝐸‬
‫× )𝑡 ‪= 𝑟𝐷 × (1 −‬‬
‫× 𝐸𝑟 ‪+‬‬
‫𝐸‪𝐷+‬‬
‫𝐸‪𝐷+‬‬
‫𝑥𝑎𝑇‪𝑊𝐴𝐶𝐶𝐴𝑓𝑡𝑒𝑟−‬‬
‫קביעת משקולות ‪ -‬תיאוריה‬
‫• בשלב זה עלינו לחשב את השווי הכלכלי של‪:‬‬
‫)‪(c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫‪14‬‬
‫• ‪ – E‬הון עצמי‪ :‬שווי של ההון העצמי הכולל מניות ורכיבים הוניים נוספים‬
‫(אופציות‪ ,‬זכויות מיעוט וכדומה)‬
‫• ‪ – D‬חוב נטו‪ :‬שווי של החוב הפיננסי בניכוי מזומנים‪ ,‬שווי מזומנים ונכסים‬
‫פיננסים‬
‫• ישנן שיטות שונות לאמוד את שווי ההון העצמי ושווי‬
‫החוב הפיננסי נטו‪ ,‬בשקפים הבאים נאמוד על‬
‫השיטות העיקריות‬
‫חישוב משקולות – שווי ההון העצמי‬
‫• שווי הון המניות‪:‬‬
‫)‪(c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫‪15‬‬
‫• עבור חברה סחירה נשתמש בשווי השוק‬
‫• אם החברה לא סחירה נשתמש במכפיל‬
‫• יש להתחשב גם בשווי אופציות‪ ,‬שווי זכויות מיעוט‪ ,‬שווי רכיב המרה‬
‫ובשווי כל רכיב הוני אחר‪( .‬שווי שוק‪ DCF ,‬או מכפיל)‬
‫• עבור בזק – קיים שווי שוק‪:‬‬
‫הון מניות (שווי שוק)‬
‫שווי אופציות (מודל ‪)B&S‬‬
‫זכויות מיעוט (מכפיל)‬
‫שווי ההון של בזק‬
‫‪10,635‬‬
‫‪500‬‬
‫‪500‬‬
‫‪11,635‬‬
‫חישוב משקולות השוק – שווי החוב‬
‫• לרוב מתודולוגיית חישוב החוב תקבע לפי זמינות הנתונים‪:‬‬
‫)‪(c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫‪16‬‬
‫נשתמש בשווי המאזני של‬
‫החוב אם הוא מהווה אומדן טוב‬
‫לשווי השוק שלו‪ .‬אחרת‪ ,‬עלינו‬
‫‪ 4‬לחשוב על אומדן אחר‬
‫נשלב בין שווי השוק של החוב‬
‫והשווי המאזני של חלקו האחר‬
‫(בהנחה שהוא מהווה אומדן‬
‫טוב לשוי השוק שלו)‬
‫‪3‬‬
‫האם חלק מהחוב‬
‫מאזני וחלק ממנו‬
‫סחיר?‬
‫שווי השוק של החוב‬
‫יהיה הערך הנוכחי של‬
‫התשלומים הצפויים‬
‫בגינו‬
‫‪2‬‬
‫האם החברה מפרסמת‬
‫את לוח הסילוקין‬
‫העתידי של החוב‬
‫שבידה?‬
‫האם כל‬
‫החוב‬
‫סחיר?‬
‫נשתמש בשווי השוק‬
‫של החוב‬
‫‪1‬‬
‫עבור חברות גדולות ויציבות השווי המאזני הוא אומדן טוב (כלומר אמידת השווי הכלכלי לא שווה את המאמץ)‬
‫יוני ‪13‬‬
‫)‪(c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫‪17‬‬
‫חישוב משקולות השוק – שווי החוב‬
‫• לרוב לא ננתח חברה שכל החוב שלה סחיר – על כן ה"עדיפות‬
‫הראשונה" אינה ישימה במרבית המקרים‬
‫• לחוב‪ ,‬חברות אינן מפרסמות את לוח הסילוקין של חובותיהן ועל כן‬
‫ה"עדיפות השנייה" גם כן אינה רלוונטית במקרים רבים‬
‫• ת‪ 126 .‬אינו מספק מענה במקרים רבים‪:‬‬
‫תשלומי קרן‬
‫שנה ראשונה‬
‫שנה שניה‬
‫שנה שלישית‬
‫שנה רביעית‬
‫שנה חמישית ואילך‬
‫סה"כ‬
‫שקלי צמוד‬
‫מדד‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫שקלי לא‬
‫צמוד מדד‬
‫‪597,222‬‬
‫‪597,222‬‬
‫‪597,222‬‬
‫‪695,222‬‬
‫‪2,159,111‬‬
‫‪4,645,999‬‬
‫יורו‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫דולר‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫_________ _________ _________‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫אחר‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫תשלומי‬
‫ריבית‬
‫ברוטו (ללא‬
‫ניכוי מס)‬
‫‪207,576‬‬
‫‪181,602‬‬
‫‪156,483‬‬
‫‪130,626‬‬
‫‪235,300‬‬
‫‪911,587‬‬
‫חישוב משקולות השוק – שווי החוב‬
‫)‪(c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫‪18‬‬
‫• "העדיפות‬
‫השלישית" הינה‬
‫להמיר את החוב‬
‫עבורו כן יש שווי‬
‫שוק בשווי השוק‬
‫שלו (נתוני שווי שוק‬
‫מאתר הבורסה)‬
‫• "העדיפות‬
‫הרביעית" הינה‬
‫להניח כי גובה‬
‫החוב בספרים‬
‫הינו אומדן עבור‬
‫שווי החוב‬
‫ספרים‬
‫‪4,740‬‬
‫חוב אג"ח‬
‫‪4,806‬‬
‫חוב בנקאי‬
‫‪-1,637‬‬
‫נכסים פיננסי‬
‫שווי חוב פיננסי נטו ‪7,909‬‬
‫שווי שוק‬
‫‪5,136‬‬
‫‪4,806‬‬
‫‪-1,637‬‬
‫‪8,305‬‬
‫הטיפול בחוב חוץ‪-‬מאזני (חכירות)‬
‫)‪(c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫‪19‬‬
‫• כפי שצוין בתחילת הקורס [מצגת ‪ – ]2‬יש להתייחס גם לחובות חוץ‬
‫מאזניים‪ ,‬כדוגמת ההתחייבויות התפעוליות כחוב פיננסי‬
‫• ראה טיפול בסוגיה זו בנספחים‬
‫סיכום – חישוב משקולות עבור בזק‬
‫• לסיכום‪:‬‬
‫)‪(c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫‪20‬‬
‫‪D + E = VL= 21,944‬‬
‫‪D = Net Debt = 10,309‬‬
‫‪E = Equity = 11,635‬‬
‫• מכאן נקבל כי‪:‬‬
‫יעד מבנה הון‬
‫)‪(c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫‪21‬‬
‫• מחיר ההון אמור לשקף את העתיד ולא את העבר‬
‫• לרוב נניח כי מבנה ההון הנוכחי ימשיך בעתיד‪ ,‬אך‬
‫לעיתים לא‪:‬‬
‫• כאשר מבנה ההון חורג משמעותית מגבולות הנורמה‬
‫לעיתים מניחים כי המינוף החברה יתכנס למינוף‬
‫הממוצע בענף‬
‫• ישנם מקרים בהם ההנהלה מחליטה על יעד למבנה‬
‫ההון של החברה (נניח יעד של ‪)D/V=20%‬‬
‫• במקרים כאלו‪ ,‬באם הערכות החברה נראות לנו סבירות‬
‫נשתמש ביעד מבנה ההון (בדוגמה שלנו ‪)D/V=20%‬‬
‫• תופעה זו נפוצה ברכישות של חברות‬
‫)‪(c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫‪22‬‬
‫קביעת מחיר החוב‬
‫ושיעור המס‬
‫𝐷‬
‫𝐸‬
‫× )𝑡 ‪= 𝑟𝐷 × (1 −‬‬
‫× 𝐸𝑟 ‪+‬‬
‫𝐸‪𝐷+‬‬
‫𝐸‪𝐷+‬‬
‫𝑥𝑎𝑇‪𝑊𝐴𝐶𝐶𝐴𝑓𝑡𝑒𝑟−‬‬
‫קביעת מחיר החוב ‪ -‬תיאוריה‬
‫•‬
‫עלות החוב היא הריבית בה הפירמה יכולה ללוות כיום‬
‫• אין להשתמש בעלות היסטורית‬
‫)‪(c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫‪23‬‬
‫• לרוב הריבית על החוב תתומחר על ידי הוספת פרמיית‬
‫סיכון אשראי ("מרווח סיכון") לריבית חסרת סיכון‪:‬‬
‫𝑑𝑎𝑒𝑟𝑝𝑆 𝑡𝑙𝑢𝑎𝑓𝑒𝐷 𝑟𝑒𝑤𝑜𝑟𝑟𝑜𝐵 ‪𝑟𝐷 = 𝑟𝐹 +‬‬
‫• כאשר‪ - 𝑟𝐹 :‬ריבית חסרת סיכון של המשק המקומי‬
‫• 𝑑𝑎𝑒𝑟𝑝𝑆 𝑡𝑙𝑢𝑎𝑓𝑒𝐷 𝑟𝑒𝑤𝑜𝑟𝑟𝑜𝐵 – תוספת התשואה‬
‫הנדרשת בגין סיכון האשראי של הלווה לעומת סיכון‬
‫האשראי של המדינה‪.‬‬
‫• הערה‪ :‬ישנם מודלים מתוחכמים יותר עם מספר משתנים‪.‬‬
‫מרווח הסיכון‬
‫• כיצד לאמוד את מרווח הסיכון של חוב?‬
‫)‪(c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫‪24‬‬
‫חוב מדורג‬
‫•‬
‫יש להוסיף ל ‪ rf‬את מרווח‬
‫הסיכון בהתאם לדרוג*‬
‫חוב שאינו מדורג‬
‫• יש לבצע "הערכת דרוג"‬
‫* בגישה זו אנו מניחים שהדרוג נכון‪ .‬בפועל יש שונות בין ענפים ובין פירמות‬
‫(הדרוג אינו רציף)‬
‫** ישנן "גישות שוק" להערכת מרווח הסיכון‪ ,‬להרחבה פנו לפרק ‪6‬‬
‫מרווח הסיכון – נתוני ‪Moody’s‬‬
‫יוני ‪13‬‬
‫)‪(c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫‪25‬‬
‫המרווח‬
‫עולה ככל‬
‫שהמח"מ‬
‫עולה‬
‫מרווח הסיכון – נתוני ‪Moody’s‬‬
‫יוני ‪13‬‬
‫)‪(c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫‪26‬‬
‫• בזק מדורגת ‪( Aa2‬הדירוג המקביל הוא ‪ AA‬ב‪)S&P -‬‬
‫• כעת נחשב את הריבית חסרת הסיכון הנומינאלית (לא צמוד)‬
‫והריאלית (צמוד) של בזק‪ ,‬לטווח זמן של ‪ 5‬ו‪ 10-‬שנים‪:‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫=‬
‫=‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫=‬
‫=‬
‫המרווח ע"פ זמן – נתוני ‪Moody’s‬‬
‫יוני ‪13‬‬
‫)‪(c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫‪27‬‬
‫המרווח משתנה על פני זמן ונוטה להיות מאוד‬
‫גבוה בזמני משבר‬
‫מרווח הסיכון – נתוני ‪Damodaran‬‬
‫)‪(c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫‪28‬‬
‫• דמודרן מפרסם בחינם טבלאה המקשרות בין‬
‫דרוג לבין המרווח מעל אג"ח ממשלתי‬
‫• בזק מדורגת ‪ ,AA‬מכאן כי המרווח הוא ‪0.7%‬‬
‫וכי מחירי החוב הריאלי והנומינאלי הינם‪:‬‬
‫הערות‪:‬‬
‫• המרווח שדמודרן מפרסם הינו ל‪ 10-‬שנים‬
‫• ערכי הטבלאות משתנים על פני זמן‬
‫• ישנן גם טבלאות מישראל‪:‬‬
‫‪http://biz.leumi.co.il/home_01/capital_market_review/12513/‬‬
‫‪http://pages.stern.nyu.edu/~adamodar/New_Home_Page/datafile/ratings.htm‬‬
‫‪For large manufacturing firms‬‬
‫‪coverage ratio is‬‬
‫קטן מ‬
‫גדול מ‬
‫‪8.50‬‬
‫‪8.50‬‬
‫‪6.50‬‬
‫‪6.50‬‬
‫‪5.50‬‬
‫‪5.50‬‬
‫‪4.25‬‬
‫‪4.25‬‬
‫‪3.00‬‬
‫‪3.00‬‬
‫‪2.50‬‬
‫‪2.50‬‬
‫‪2.25‬‬
‫‪2.25‬‬
‫‪2.00‬‬
‫‪2.00‬‬
‫‪1.75‬‬
‫‪1.75‬‬
‫‪1.50‬‬
‫‪1.50‬‬
‫‪1.25‬‬
‫‪1.25‬‬
‫‪0.80‬‬
‫‪0.80‬‬
‫‪0.65‬‬
‫‪0.65‬‬
‫‪0.20‬‬
‫‪0.20‬‬
‫‪Rating is‬‬
‫‪AAA‬‬
‫‪AA‬‬
‫‪A+‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬‫‪BBB‬‬
‫‪BB+‬‬
‫‪BB‬‬
‫‪B+‬‬
‫‪B‬‬
‫‪B‬‬‫‪CCC‬‬
‫‪CC‬‬
‫‪C‬‬
‫‪D‬‬
‫‪Spread is‬‬
‫‪0.40%‬‬
‫‪0.70%‬‬
‫‪0.85%‬‬
‫‪1.00%‬‬
‫‪1.30%‬‬
‫‪2.00%‬‬
‫‪3.00%‬‬
‫‪4.00%‬‬
‫‪5.50%‬‬
‫‪6.50%‬‬
‫‪7.25%‬‬
‫‪8.75%‬‬
‫‪9.50%‬‬
‫‪10.50%‬‬
‫‪12.00%‬‬
‫עלות החוב – חוב שאינו מדורג‬
‫)‪(c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫‪29‬‬
‫• אם החברה אינה מדורגת עלינו לייצר דירוג סינטטי‬
‫• ישנם מודלים רבי משתנים אך נמצא כי המשתנה בעל‬
‫ההשפעה הרבה ביותר הינו יחס כיסוי הריבית‪:‬‬
‫• הרווח התפעולי של בזק הינו ‪ 3,035‬מיליוני ‪ .₪‬הוצאות הריבית‬
‫נטו של בזק (ללא הוצ' מימון אחרות וכולל התאמה לנכס‬
‫החכירה) הינן כ‪ 530 -‬מ' ‪ .₪‬מכאן כי יחס הכיסוי הינו ‪5.7‬‬
‫• לפי שיטה זו הדירוג הסינטטי‬
‫של בזק נמוך מדירוגה האמיתי‬
‫ועל כן המרווח גבוה יותר (‪)0.85%‬‬
‫עלות החוב – סיכום‬
‫•‬
‫)‪(c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫‪30‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫בדרך כלל עדיף לסמוך על הדרוג הרשמי‪ ,‬אלא אם כן ישנה סיבה‬
‫להאמין כי הדרוג אינו נכון ואז ניתן להשתמש בדירוג סינטטי‪.‬‬
‫עדיף להשתמש בטבלת מרווחים מפורטת כגון זו של ‪Moody’s‬‬
‫אם לא – אומדן המרווח של דמודרן הינו מספיק טוב‬
‫בכל מקרה‪ ,‬חשוב לזכור כי שימוש בנתוני דמודרן או ‪Moody’s‬‬
‫עבור חברות בישראל‪ ,‬מניח כי המרווח (בהתאם לדירוג) בין ריבית‬
‫החברות בארה"ב לריבית אג"ח ממשלת ארצות הברית‪ ,‬זהה‬
‫למרווח בין ריבית החברות בישראל לריבית אג"ח ממשלת ישראל‬
‫ניתן לאמוד את המרווח ע"פ נתוני שוק בישראל – הרחבה בפרק ‪6‬‬
‫משום ששימוש בנתוני ‪ Moody’s‬עדיף‪ ,‬אם אנו מעוניינים במחיר‬
‫החוב ל‪ 10-‬שנים הרי כי עבור בזק נאמוד אותו בכ‪ 4.8% -‬נומינאלית‬
‫וכ‪ 2.7% -‬ריאלית‬
‫מה קורה כאשר לחברה אין חוב והיא אינה מדורגת‬
‫• נניח כי החוב הוא ‪ 1,000‬וכי הרווח התפעולי הוא ‪280‬‬
‫)‪(c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫‪31‬‬
‫• נניח תחילה מחיר חוב גבוהה‪ 10% :‬מכאן כי תשלום הריבית יהיה ‪.100‬‬
‫• נקבל כי יחס כיסוי הריבית הוא ‪.)280/100( 2.8‬‬
‫• ליחס זה מתאים מרווח של ‪ 2.0%‬ובתוספת הריבית חסרת הסיכון‬
‫הנומינלית ל‪ 10-‬שנים (‪ )3.7%‬מתקבל כי הריבית הנומינאלית על החוב היא‬
‫‪5.7%‬‬
‫• הערה‪ :‬משום שה‪ EBIT -‬הוא בערכים נומינאליים יש לחשב את יחס הכיסוי‬
‫רק על בסיס נתוני ריבית נומניאלית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫לפי ריבית של ‪ 5.7%‬הוצאות הריבית הינן כ‪57 -‬‬
‫נקבל כי יחס כיסוי הריבית הוא ‪)280/57( 4.9‬‬
‫ליחס זה מתאים מרווח של ‪ 1.0%‬וריבית נומינאלית של ‪4.7%‬‬
‫לפי ריבית של ‪ 4.7%‬הוצאות הריבית הינן ‪47‬‬
‫נקבל כי יחס הכיסוי הוא ‪ .)280/47( 6.0‬ליחס זה מתאים מרווח של ‪.0.85%‬‬
‫במרווח של ‪ 0.85%‬מתקבל כי יחס הכיסוי הוא ‪ 6.15‬ועל כן הדירוג אינו‬
‫משתנה‬
‫לא‬
‫חובה‬
‫קביעת שיעור המס‬
‫)‪(c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫‪32‬‬
‫𝐷‬
‫𝐸‬
‫× 𝐸𝑟 ‪+‬‬
‫𝐸‪𝐷+‬‬
‫𝐸‪𝐷+‬‬
‫× )𝑡 ‪𝑊𝐴𝐶𝐶𝐴𝑓𝑡𝑒𝑟−𝑇𝑎𝑥 = 𝑟𝐷 × (1 −‬‬
‫• משום שהוצאות הריבית מוכרות לצורכי מס‪ ,‬העלות הכלכלית של‬
‫לקיחת הלוואה היא עלות החוב לאחר מס‪.‬‬
‫• חברת בזק מייצרת ומוכרת בישראל והיא אינה מפעל מאושר‪ .‬לכן‬
‫שיעור המס השולי של החברה הינו מס החברות בגובה‬
‫‪26.5%‬‬
‫)‪(c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫‪33‬‬
‫קביעת מחיר ההון‬
‫העצמי‬
‫𝐷‬
‫𝐸‬
‫× )𝑡 ‪= 𝑟𝐷 × (1 −‬‬
‫× 𝐸𝑟 ‪+‬‬
‫𝐸‪𝐷+‬‬
‫𝐸‪𝐷+‬‬
‫𝑥𝑎𝑇‪𝑊𝐴𝐶𝐶𝐴𝑓𝑡𝑒𝑟−‬‬
‫קביעת מחיר ההון העצמי ‪ -‬תיאוריה‬
‫מודלים לתמחור מחיר ההון‪:‬‬
‫)‪(c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫‪34‬‬
‫• ישנם מספר מודלים לתמחור מחיר ההון‪ ,‬אך לכולם רעיון‬
‫דומה‪ :‬מחיר ההון הוא פונקציה של הריבית החסרת הסיכון‬
‫ואיזושהי פרמיה על סיכון שיטתי שלא ניתן לפיזור‪.‬‬
‫• בפרקטיקה משתמשים בשני מודלים עיקריים‪:‬‬
‫• ‪CAPM‬‬
‫• מודל הפקטורים של ‪ Fama‬ו‪( French -‬מבוסס על ה‪)APT-‬‬
‫• אנו נשתמש בעיקר במודל ה‪:CAPM -‬‬
‫מדד‬
‫הסיכון‬
‫השיטתי‬
‫ביחס‬
‫לשוק‬
‫מחיר‬
‫הזמן‬
‫)‪(c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫קביעת מחיר ההון העצמי‬
‫על ידי מודל ה‪CAPM -‬‬
‫𝐷‬
‫𝐸‬
‫× )𝑡 ‪= 𝑟𝐷 × (1 −‬‬
‫× 𝐸𝑟 ‪+‬‬
‫𝐸‪𝐷+‬‬
‫𝐸‪𝐷+‬‬
‫‪35‬‬
‫‪CAPM‬‬
‫𝑥𝑎𝑇‪𝑊𝐴𝐶𝐶𝐴𝑓𝑡𝑒𝑟−‬‬
‫קביעת מחיר ההון העצמי ‪CAPM -‬‬
‫מודל ה‪ – CAPM -‬הלכה למעשה‬
‫)‪(c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫‪36‬‬
‫• לפי מודל ה‪ CAPM -‬את מחיר ההון העצמי נקבע באופן הבא‪:‬‬
‫) 𝐹𝑟 ‪(𝐸(𝑟𝑀 ) −‬‬
‫פרמיית הסיכון של השוק‬
‫× 𝐸𝛽 ‪𝐸(𝑟𝐸 ) = 𝑟𝐹 +‬‬
‫• כלומר‪ ,‬מחיר ההון העצמי הוא פונקציה של‪:‬‬
‫• ריבית חסרת הסיכון‬
‫• הביטא על ההון עצמי של המניות – מדד הסיכון השיטתי‬
‫• פרמיית הסיכון של שוק המניות‬
‫• בשקפים הבאים נראה כיצד לקבוע כל אחד מהרכיבים‬
‫שאלות לדיון‬
‫) 𝑓𝑟 ‪(𝐸(𝑟𝑚 ) −‬‬
‫פרמיית הסיכון של השוק‬
‫)‪(c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫‪37‬‬
‫× 𝐸𝛽 ‪𝐸(𝑟𝐸 ) = 𝑟𝐹 +‬‬
‫• כיצד נקבע את הריבית חסרת הסיכון?‬
‫• אג"ח ממשלתי? איזה?‬
‫• כיצד נקבע את הביטא?‬
‫• רגרסיה?‬
‫• מהי פרמיית הסיכון?‬
‫• כיצד נקבע את פרמיית סיכון השוק?‬
‫• נאמוד היסטורית?‬
‫)‪(c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫‪38‬‬
‫קביעת מחיר ההון העצמי‬
‫על ידי מודל ה‪CAPM -‬‬
‫קביעת ריבית חסרת סיכון‬
‫𝑓𝑟 ‪𝐸(𝑟𝐸 ) = 𝑟𝐹 + 𝛽𝐸 × 𝐸(𝑟𝑚 ) −‬‬
‫קביעת ריבית חסרת סיכון‬
‫)‪(c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫‪39‬‬
‫• כמשקיעים ישראלים אנו נניח כי חוב של מדינת ישראל הוא חוב‬
‫חסר סיכון‬
‫• לכן התשואות לפדיון של האג"חים הסחירים של מדינת ישראל‬
‫ישמשו לקביעת ריבית חסרת סיכון‬
‫• שמירה על עקביות‪:‬‬
‫• ריבית ריאלית (גליל) מול ריבית נומינלית (שחר ‪ /‬ממשלתית שקלית)‬
‫• התאמת מח"מ – מח"מ החוב צ"ל זהה למח"מ הפרויקט‪ /‬חברה‬
‫• נשם לב כי גם במקרה של חברה בה התזרים הוא אין סופי המח"מ הוא‬
‫סופי ‪(1+r)/r‬‬
‫• נהוג להשתמש באג"ח מדינה עם זמן לפדיון של ‪ 10‬שנים‬
‫שם נייר‬
‫שחר (נומינלי)‬
‫גליל (ריאלי)‬
‫זמן לפידיון תשואה לפדיון‬
‫‪3.7%‬‬
‫‪10‬‬
‫‪1.6%‬‬
‫‪10‬‬
‫נק' למחשבה‪,‬‬
‫האם עבור אמריקאים השקעה‬
‫בישראל הינה חסרת סיכון?‬
‫יוני ‪13‬‬
‫)‪(c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫‪40‬‬
‫אתר בנק ישראל‬
‫סטטיסטיקה ‪‬הפעילות הפיננסית ‪‬שוק‬
‫איגרות החוב והמק"ם ‪‬שיעור התשואה‬
‫על איגרות חוב ‪‬סדרות‬
‫‪http://www.boi.org.il/he/DataAndStatistics/Pages/SeriesSearchBySubject.aspx?Level=3&sId=42‬‬
‫יוני ‪13‬‬
‫)‪(c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫‪41‬‬
‫)‪(c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫‪42‬‬
‫קביעת מחיר ההון העצמי‬
‫על ידי מודל ה‪CAPM -‬‬
‫קביעת פרמיית סיכון השוק‬
‫𝑓𝑟 ‪𝐸(𝑟𝐸 ) = 𝑟𝐹 + 𝛽𝐸 × 𝐸(𝑟𝑚 ) −‬‬
‫מהי פרמיית סיכון השוק‬
‫)‪(c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫‪43‬‬
‫• פרמיית סיכון השוק הינה תוספת התשואה אותה דורשים‬
‫המשקיעים בגין השקעה בנכס המסוכן "תיק השוק"‬
‫כללי אצבע‬
‫• עבור ארה"ב נהוג להניח שפרמיית הסיכון היא נעה בין ‪ 4.5%‬ל‪-‬‬
‫‪6.5%‬‬
‫• בהתאם ל"תחושת הסיכון" בשוק ניתן לקבוע את פרמיית הסיכון‬
‫• בישראל נהוג להניח פרמיית סיכון של ‪8.5%-5.5%‬‬
‫• בהתאם ל"תחושת הסיכון" בשוק ניתן לקבוע את פרמיית הסיכון‬
‫פרמיית הסיכון‪:‬‬
‫כללי אצבע‬
‫)‪(c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫‪44‬‬
‫• מקור‪:‬‬
‫‪http://www.iese.edu/research/pdfs/DI-0920-E.pdf‬‬
‫פרמיית הסיכון ההיסטורית‬
‫יתרונות‪:‬‬
‫)‪(c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫‪45‬‬
‫• קל לחישוב‪ ,‬זמינות נתונים‪" ,‬אובייקטיבי"‪Low of Large Num ,‬‬
‫• חסרונות "קלים"‪:‬‬
‫• אופן החישוב אינו חד משמעי ובפרט‪:‬‬
‫• מהו תיק השוק בחישוב (‪?)Rm-Rf‬‬
‫• באיזו ריבית חסרת סיכון משתמשים?‬
‫• ממוצע של כמה שנים אחורנית?‬
‫מספר שנים‬
‫‪17‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫חשבונאי‬
‫‪9.3%‬‬
‫‪14.8%‬‬
‫‪8.1%‬‬
‫‪-5.0%‬‬
‫‪-22.8%‬‬
‫מדד‪ :‬תל אביב ‪ .100‬על בסיס ריבית חסרת‬
‫סיכון לטווח קצר (שנה לפדיון)‬
‫סוג ריבית‬
‫ריבית טווח‬
‫קצר (שנה)‬
‫מספר שנים חשבונאי‬
‫‪11‬‬
‫ריבית טווח‬
‫ארוך (‪11 )8-10‬‬
‫‪10.7%‬‬
‫‪8.9%‬‬
‫מדד‪ :‬תל אביב ‪ .100‬על בסיס ריבית חסרת סיכון לטווח‬
‫קצר (שנה לפדיון) וריבית חסרת סיכון לטווח ארוך (‪8-10‬‬
‫שנים לפדיון‪ ,‬הטווח נובע בעקבות זמינות נתונים‪.‬‬
‫לא‬
‫חובה‬
‫פרמיית הסיכון ההיסטורית‬
‫• חסרונות משמעותיים בפרמיית הסיכון ההיסטורית‪:‬‬
‫• במשקים מסוימים פרמיית הסיכון משתנה על פני זמן‪.‬‬
‫(‪ )c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫• ישראל של שנות ה‪ 90-‬לעומת ישראל של שנות ה‪2000 -‬‬
‫• בסקירה היסטורית מתחשבים בערכים קיצוניים (שליליים‪ ,‬מאוד חיוביים)‬
‫• סטיות התקן מאוד גבוהות ולפרמיות הסיכון אין מובהקות סטטיסטית‬
‫• נכון גם עבור ארה"ב שם למעלה מ‪ 100 -‬שנים של נתונים‪.‬‬
‫פרמיית הסיכון בישראל על פני זמן‪ ,‬בהתבסס על ת"א ‪100‬‬
‫‪100.0%‬‬
‫‪80.0%‬‬
‫‪60.0%‬‬
‫‪40.0%‬‬
‫‪20.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪-20.0%‬‬
‫‪-40.0%‬‬
‫‪46‬‬
‫‪-60.0%‬‬
‫פרמיית הסיכון ‪RF LONG‬‬
‫פרמיית הסיכון ‪RF SHORT‬‬
‫• חוסר עקביות חישובית‪:‬‬
‫• הממוצע (החשבונאי) של‬
‫פרמיית הסיכון בשנים‬
‫‪ 1995-2007‬היה כ‪.10.5% -‬‬
‫בשנת ‪ 2008‬ירד השוק ב‪-‬‬
‫‪ 51%‬ובעקבות כך פרמיית‬
‫הסיכון הממוצעת בשנים‬
‫‪ 1995-2008‬ירדה ל‪.5.8% -‬‬
‫האם הסיכון בשוק ירד? לא‬
‫חובה‬
‫אומדן חיצוני לארה"ב – ‪Duff & Phelps ERP‬‬
‫(‪ )c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫‪47‬‬
‫אומדן חיצוני למגוון מדינות – ‪Damodaran‬‬
‫פרמיית‬
‫סיכון השוק‬
‫לפי ‪CDS‬‬
‫מרווח‬
‫‪ CDS‬של‬
‫המדינה‬
‫פרמיית‬
‫סיכון השוק‬
‫לפי דירוג‬
‫פרמיית‬
‫סיכון מדינה‬
‫לפי דירוג‬
‫)‪(c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫‪48‬‬
‫‪http://pages.stern.nyu.edu/~adamodar/New_Home_Page/datafile/ctryprem.html‬‬
‫אומדן חיצוני למגוון מדינות – ‪Damodaran‬‬
‫יוני ‪13‬‬
‫)‪(c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫‪49‬‬
‫• דמודרן מחשב את פרמיית הסיכון עבור ארה"ב ע"פ נתוני השוק‪ .‬נכון‬
‫לתחילת ‪ 2013‬היא עמדה על ‪.5.80%‬‬
‫• על בסיס פרמיית הסיכון הזו דמודרן עושה התאמות לפרמיית הסיכון‬
‫של מדינות שונות‪:‬‬
‫• התאמה ע"פ דירוג המדינה‬
‫• עבור משקים בדירוג ‪ – Aaa‬דמודרן מניח פרמיית סיכון כמו של ארה"ב‬
‫• עבור משקים בדירוג נמוך יותר דמודרן אומד את פרמיית סיכון השוק‬
‫כפרמיית הסיכון של ארה"ב בתוספת פרמיית סיכון המדינה מוכפלת ב‪:1.5 -‬‬
‫‪ERPi = ERPus + (Country Risk Premium)x1.5‬‬
‫• התאמה ע"פ ‪CDS‬‬
‫• אם עבור משק נסחר ‪ ,CDS‬דמודרן אומד את פרמיית סיכון השוק כפרמיית‬
‫הסיכון של ארה"ב בתוספת מרווח ה‪ CDS-‬של המדינה בניכוי מרווח ה‪CDS -‬‬
‫של ארה"ב‪:‬‬
‫לא‬
‫‪ERPi = ERPus + (CDSi-CDSus)x1.5‬‬
‫חובה‬
‫כיצד לאמוד את פרמיית הסיכון‬
‫• לרוב נשתמש בפרמיית הסיכון המפורסמת ע"י דמודרן‪ ,‬היתרונות‪:‬‬
‫)‪(c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫‪50‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫סטנדרטי – יש לו הרבה משתמשים‬
‫חינמי‬
‫מתעדכן מדי שנה‪ ,‬וחלק מהנתונים מדי חודש‬
‫כמות גדולה של נתונים מכל העולם‬
‫נוח אם צריך להשוות לחברות בין לאומית‬
‫• האם להשתמש בפרמיית הסיכון לפי ‪ CDS‬או לפי דירוג המדינה‪:‬‬
‫• אין תשובה רשמית‪ ,‬הנוהג הוא ע"פ דירוג המדינה‬
‫• יתרון הדירוג‪ :‬פחות תנודתי – מרווחי ה‪ CDS -‬משתנים באופן רציף‬
‫• יתרון ה‪ :CDS -‬מגלם את העובדה כי גם בתוך קבוצות הדירוג קיימת‬
‫שונות‪ .‬שימו לב לפרמיית הסיכון של ישראל וצ'כיה (מדורגות בדירוג‬
‫זהה) לפי דירוג מדינה ולפי ‪.CDS‬‬
‫)‪(c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫‪51‬‬
‫קביעת מחיר ההון העצמי‬
‫על ידי מודל ה‪CAPM -‬‬
‫אמידת הביטא של ההון העצמי‬
‫𝑓𝑟 ‪𝐸(𝑟𝐸 ) = 𝑟𝐹 + 𝛽𝐸 × 𝐸(𝑟𝑚 ) −‬‬
‫כיצד לאמוד את ביטא ‪ -‬תיאוריה‬
‫)‪(c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫‪52‬‬
‫• אמידה ישירה של ביטא‪,‬‬
‫• הבעיות באמידת ביטא באופן ישיר‬
‫• פתרון‪BOTTOM UP BETA :‬‬
‫• שלב א‪ :‬מציאת ביטת הנכסים של החברה‬
‫• שלב ב‪ :‬מציאת ביטת ההון העצמי של החברה‬
‫יוני ‪13‬‬
‫אמידה ישירה על ידי רגרסיה‬
‫• ניתן לאמוד את משוואת ה‪ SML -‬על ידי רגרסיית ‪OLS‬‬
‫)‪(c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫‪53‬‬
‫• ניתן להשתמש במאגרי נתונים‪ ,‬לדוגמה עבור טבע‪:‬‬
‫ביטא‬
‫מקור‬
‫‪1.3‬‬
‫‪0.81‬‬
‫‪0.75‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪0.38‬‬
‫‪0.34‬‬
‫‪ yahoo finance Valueline google finance Nasdaq.com‬ביזפורטל ‪ 3‬שנים ביזפורטל שנה‬
‫‪NYSE.com‬‬
‫‪Reuters‬‬
‫‪MSN Money‬‬
‫• גם מקורות אלו חשבו את הביטא ע"י רגרסיה‪ ,‬פשוט כל אחד באופן‬
‫שונה‬
‫• נהוג לחשב את הרגרסיה ע"פ שיעורי השינוי במחירי המניה‬
‫השבועיים (מתואמים לחלוקת דיבידנד) ב‪ 3-‬השנים האחרונות‬
‫בעיות באמידה על ידי רגרסיה‬
‫)‪(c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫‪54‬‬
‫‪ .1‬סטיית תקן גבוהה‪:‬‬
‫• אומנם האומדן מובהק‪,‬‬
‫אך רווח הסמך של‬
‫הביטא הוא כ‪ 0.44 -‬עד‬
‫כ‪.0.88 -‬‬
‫(‪)0.66±2*0.11‬‬
‫‪ .2‬האומדן הוא היסטורי ואינו חוזה פני עתיד‪:‬‬
‫‪ 2.1‬האומדן מייצג את תערובת העסקים והנכסים של הפירמה בעבר‪.‬‬
‫• בשנים האחרונות רכשה טבע חברות תרופות שאינן גנריות‪ ,‬האם‬
‫ניתן לצפות שהביטא תשתנה?‬
‫‪ 2.2‬האומדן מייצג את המינוף הממוצע של החברה בשנים בהן‬
‫נאמדה הביטא‬
‫• אם הרכישות מומנו על ידי חוב‪ ,‬מנוף החברה הנוכחי גבוהה יותר‪.‬‬
‫שאלה לדיון‪:‬‬
‫)‪(c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫• האם ניתן לפתור את הבעיות הסטטיסטיות על‬
‫ידי מיצוע הביטא של חברות דומות?‬
‫רמז‪:‬‬
‫רמז "עבה"‪:‬‬
‫‪55‬‬
‫פתרון‪ / BOTTOM UP BETA :‬ביטא‬
‫פונדמנטלית‬
‫)‪(c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫שלבים‪:‬‬
‫‪ .1‬נחשב את ביטת הנכסים של החברה‪ .‬ביטת הנכסים היא‬
‫הביטא שהייתה למניית החברה אלמלא הייתה ממונפת‪.‬‬
‫‪ .2‬קביעת יחס החוב להון עצמי של הפירמה‪ ,‬במונחי שווי שוק‪.‬‬
‫‪ .3‬חישוב ביטת ההון העצמי (הביטא הממונפת) המתאימה‬
‫לפירמה ‪ -‬מינוף מחדש של ביטת הנכסים של הפירמה לפי‬
‫מידת המינוף שלה עצמה‪.‬‬
‫נזכיר את ההבדל בין ביטת הנכסים לביטת ההון העצמי‬
‫ביטת נכסים‬
‫) 𝑨𝒓( 𝑨‪β‬‬
‫‪56‬‬
‫נכסים‬
‫תפעוליים‬
‫מגן מס‬
‫חוב פיננסי‬
‫הון עצמי‬
‫) 𝐃𝐫( 𝐃𝛃‬
‫) 𝐄𝐫( 𝐄𝛃 ביטא ממונפת ‪/‬‬
‫ביטת הון עצמי‬
‫מדוע ביטת נכסים – מינוף‬
‫)‪(c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫‪57‬‬
‫• הנוסחה לקשר בין ביטת הנכסים של חברה לביטת ההון העצמי‬
‫(הממונפת) של חברה הינה‪:‬‬
‫𝐷‬
‫𝐷𝛽 ‪𝛽𝐸 = 𝛽𝐴 + × 𝛽𝐴 −‬‬
‫𝐸‬
‫• נוסחה זו מניחה שהחוב מתנהגת באופן דומה למניות‪ ,‬כלומר שיש‬
‫לו גם סיכון שוק (לא באותה מידה)‬
‫• עבור חברות בדרוג גבוה יחסית (‪ )investment grade‬ניתן להניח כי‬
‫כל סיכוני השוק גלומים במניה (‪ .)βD=0‬לכן ניתן להשתמש בנוסחה‪:‬‬
‫𝐷‬
‫‪𝛽𝐸 = 𝛽𝐴 × 1 +‬‬
‫𝐸‬
‫• נוסחה זו פשוטה יותר ליישום ועבור מרבית המקרים ה"עלות" נמוכה‬
‫• קיימת בעייתיות באמידת ביטת החוב‬
‫• כאשר משתמשים בנוסחה בה ‪ βD>0‬בד"כ מניחים ערך של ‪0.1-0.3‬‬
‫• כפי שניתן לראות ב‪ 2 -‬הנוסחאות ביטת ההון העצמי תלויה‬
‫במנוף הפיננסי‪ ,‬אשר שונה מחברה לחברה‪ .‬לכן לא ניתן למצע ‪βE‬‬
‫של חברות שונות‪.‬‬
‫מדוע ביטת נכסים – דוגמה להשפעת המינוף‬
‫• נניח כי אני ואתם משקיעים בדירה בשווי ‪ 1‬מיליון ‪ ₪‬כאשר‪:‬‬
‫)‪(c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫‪58‬‬
‫• אני לוקח משכנתא על ‪ 50%‬משווי הדירה‬
‫• אתם משקיעים רק מהון עצמי‬
‫• נניח כי ביטת החוב ( ) היא אפס‬
‫• נניח כי הביטא של דירות היא ‪ 1‬מה הביטא של ההון העצמי שלנו?‬
‫נכסים ‪-‬‬
‫דירה בשווי הון עצמי‬
‫מיליון ‪ ₪‬מיליון ‪₪‬‬
‫חוב ‪-‬‬
‫נכסים ‪-‬‬
‫‪K500‬‬
‫דירה בשווי‬
‫הון עצמי ‪-‬‬
‫מיליון ‪₪‬‬
‫‪K500‬‬
‫שלב ‪ :1‬כיצד לחשב את ביטת הנכסים‬
‫)‪(c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫‪59‬‬
‫‪ .1‬שימוש במאגרי נתונים כגון ‪ Capital IQ‬או זה של‬
‫‪ - Damodaran‬מאגרי הנתונים כבר עושים בשבילנו את‬
‫העבודה‪.‬‬
‫• הערה‪ :‬שימוש במאגר נתונים מארה"ב לחברות בישראל מניח שהסיכון‬
‫התפעולי של ענף מסוים זהה בתוך מדינות‪ .‬זה לא תמיד נכון‬
‫‪ .2‬אמידה ידנית‪:‬‬
‫‪ .1‬אמידה ידנית של ביטת ההון העצמי של חברות דומות‪,‬‬
‫‪ .2‬מציאת ביטת הנכסים של כל אחת מהחברות‪ ,‬על ידי אחת‬
‫מהנוסחאות בשקף הקודם ובהתאם למנוף הפיננסי של כל‬
‫פירמה‬
‫‪ .3‬מיצוע ביטת הנכסים של החברות‬
‫להרחבה נוספת פנו לפרק ‪.6‬‬
‫דוגמה מתוך מאגרו של דמודרן‬
‫כיצד נאמוד את ביטת הנכסים של בזק?‬
‫‪ ‬בזק היא חברת טלקום‪ ,‬לכן נבדוק את הביטא של חברות שרותי טלקום‬
‫‪ ‬מומלץ לבדוק שחברות אמריקאיות שאנחנו מכירים ודומות לבזק מופיעות‬
‫במאגר (‪)AT&T‬‬
‫)‪(c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫‪60‬‬
‫ביטת הנכסים ‪ /‬ביטא‬
‫שאינה ממונפת‬
‫סך החוב‪,‬‬
‫לא חוב נטו‬
‫שלב ‪ :4‬מציאת הביטא הממונפת של‬
‫חברת בזק ומחיר ההון העצמי‬
‫)‪(c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫‪61‬‬
‫• כאמור‪ ,‬ביטת ההון העצמי היא פונקציה של ביטת הנכסים אותה‬
‫חשבנו בסעיף הקודם‪.‬‬
‫• אם נניח כי הביטא של החוב של בזק היא אפס‪ ,‬נקבל כי‬
‫𝐷‬
‫‪= 0.82 × 1 + 47% = 1.2‬‬
‫𝐸‬
‫נתוני‬
‫חושב‬
‫בשקף ‪20‬‬
‫‪𝛽𝐸,𝐵𝑒𝑧𝑒𝑞 = 𝛽𝐴,𝐵𝑒𝑧𝑒𝑞 × 1 +‬‬
‫דמודרן‬
‫• אם אנו מעוניינים במחיר ההון הנומינאלי‪ ,‬נשתמש בתשואה לפדיון‬
‫על אג"ח ממשלתי ל‪ 10-‬שנים בריבית קבועה שאינו צמוד‪:‬‬
‫‪𝑟𝐸,𝑏𝑒𝑧𝑒𝑞 = 𝑟𝐹,𝑁𝑜𝑚 + 𝛽𝐸,𝐵𝑒𝑧𝑒𝑞 × 𝐼𝑠𝑟𝑎𝑒𝑙 𝐸𝑅𝑃 = 3.7% + 1.2 × 7.08% = 12.2%‬‬
‫• אילו התחזית הייתה ריאלית היינו משתמשים בריבית חסרת הסיכון‬
‫הריאלית פרמיית הסיכון והביטא היו זהות‪:‬‬
‫‪𝑟𝐸,𝑏𝑒𝑧𝑒𝑞 = 𝑟𝐹,𝑅𝑒𝑎𝑙 + 𝛽𝐸,𝐵𝑒𝑧𝑒𝑞 × 𝐼𝑠𝑟𝑎𝑒𝑙 𝐸𝑅𝑃 = 1.6% + 1.2 × 7.08% = 10.1%‬‬
‫יתרונות השימוש ב‪BOTTOM UP -‬‬
‫‪BETA‬‬
‫• יתרונות‪:‬‬
‫)‪(c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מפחית את בעיית סטיית התקן (חוק המספרים הגדולים)‬
‫פותר את בעיית המינוף השונה בין חברות שונות‬
‫ניתן ליישום גם אם אין נתונים היסטורים (‪ )IPO‬וגם עבור חברות פרטיות‬
‫לא היסטורי אלא צופה פני עתיד‬
‫• פותר את בעיית "תערובת העסקים"‬
‫• ניתן למצוא את הביטא של כל אחת מהפעילויות הנוכחיות ו‪/‬או עתידיות‬
‫• פותר את בעיית ההתבססות על המנוף ההיסטורי‬
‫• ניתן להתאים למנוף הנוכחי וכן למנוף עתידי‬
‫• חסרונות‪:‬‬
‫• שימוש במאגרים‪:‬‬
‫• נתונים מחו"ל לא תמיד תקפים לישראל‬
‫• אמידה ידנית‪:‬‬
‫‪62‬‬
‫• קשה מאוד למצוא חברות מקבילות מושלמות‬
‫• האם בזק היא חברה דומה לסלקום ופרטנר?‬
‫• יש לאמוד את הביטאות באופן עקבי (או להשתמש במקור עקבי)‬
‫סוגיות בקביעת מחיר ההון‬
‫העצמי‪ :‬פרמיית גודל‬
‫)‪(c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫‪63‬‬
‫• חשוב מאוד‪ :‬דורש מאיתנו להחליט מישהו המשקיע השולי בחברה!‬
‫• לבזק אין טעם להוסיף פרמיית גודל (אם נניח כי המשקיע השולי הוא‬
‫מקומי)‬
‫סוגיות בקביעת מחיר ההון העצמי‬
‫– מספר תחומי פעילות‬
‫)‪(c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫• מה קורה אם חברה פועלת במספר תחומי פעילות‬
‫שונים?‬
‫• פתרון‪ :‬נמצא ביטת נכסים לכל פעילות ונעשה ממוצע‬
‫משוקלל לפי התרומה לשווי החברה‬
‫• כזכור ביטא של תיק של נכסים היא ממוצע משוקלל של‬
‫הנכסים‬
‫‪64‬‬
‫• הרחבה בפרק ‪ 6‬ובתרגיל הבית‬
‫סוגיות בקביעת מחיר ההון העצמי‬
‫– סוגיית המשקיע השולי‬
‫)‪(c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫‪65‬‬
‫• מה קורה אם המשקיע השולי הוא משקיע זר?‬
‫• פתרון‪ :‬כל החישוב יעשו מנקודת המבט של המשקיע‬
‫הזר‪ .‬לדוגמה‪ :‬אם המשקיע השולי של טבע הינם בתי‬
‫השקעות אמריקאים – חישוב מחיר ההון יתבצע מנק'‬
‫מבט של משקיע אמריקאי‪:‬‬
‫• ריבית חסרת סיכון‪ ,‬פרמיית סיכון וביטא – כמו של משקיע‬
‫אמריקאי‬
‫• פרמיית גודל ביחס לשוק האמריקאי‬
‫לא‬
‫חובה‬
‫חישוב ה‪WACC -‬‬
‫• חישוב ה‪ WACC -‬של בזק‪:‬‬
‫)‪(c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫‪66‬‬
‫𝐷‬
‫𝐸‬
‫× )𝑡 ‪= 𝑟𝐷 × (1 −‬‬
‫× 𝐸𝑟 ‪+‬‬
‫𝐸‪𝐷+‬‬
‫𝐸‪𝐷+‬‬
‫𝑥𝑎𝑇‪𝑊𝐴𝐶𝐶𝐴𝑓𝑡𝑒𝑟−‬‬
‫• כאשר‪ ,‬עבור תחזית נומינאלית‪:‬‬
‫𝑥𝑎𝑇‪𝑊𝐴𝐶𝐶𝐴𝑓𝑡𝑒𝑟−‬‬
‫‪= 4.8% × (1 − 26.5%) × 47% + 12.2% × 53%‬‬
‫‪= 8.1%‬‬
‫• ועבור תחזית ריאלית‪:‬‬
‫𝑥𝑎𝑇‪𝑊𝐴𝐶𝐶𝐴𝑓𝑡𝑒𝑟−‬‬
‫‪= 2.6% × (1 − 26.5%) × 47% + 10.1% × 53%‬‬
‫‪= 6.6%‬‬
‫*ערכי הגורמים במשוואות חושבו בשקפים ‪20,30,32,61‬‬
‫סיכום‬
‫• יש לשמור על עקביות (‪)FCFF vs FCFE, Real vs Nominal, Currency‬‬
‫• משקולות‪:‬‬
‫)‪(c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫‪67‬‬
‫• חוב‪ :‬עבור פירמות שאינן במצוקה פיננסית נהוג להשתמש בשווי‬
‫המאזני (תוך הנחה כי השווי המאזני מייצג נאמנה שווי כלכלי)‪ .‬אם ניתן‬
‫להחליף בקלות את סך החוב או חלקים ממנו בשווי כלכלי נעשה כך‪.‬‬
‫• הון עצמי‪ :‬שווי שוק או מכפיל‪ .‬בפרקטיקה לא תמיד מוסיפים שווי‬
‫אופציות וזכויות מיעוט‪ ,‬למרות שצריך וזו טעות נפוצה!!‬
‫• מחיר חוב לאחר מס‪:‬‬
‫• נהוג לאמוד את מחיר החוב על ידי הוספת מרווח סיכון לריבית חסרת‬
‫סיכון במשק‪ .‬מרווח הסיכון יקבע על בסיס דרוג חיצוני או דרוג סינטטי‪.‬‬
‫במקרים של חברה יציבה ומבוססת וכאשר יש נתוני שוק איכותיים‬
‫ניתן להשתמש בנתוני השוק או במודלים מבוססי נתוני שוק‪.‬‬
‫• מחיר הון עצמי‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫נהוג להשתמש במודל ה‪ CAPM -‬באופן הבא‪:‬‬
‫ריבית חסרת סיכון = תשואה לפדיון על אג"ח לפי מח"מ (עבור חברות‬
‫מח"מ של ‪ 10‬שנים‪ ,‬או ‪ 10‬שנים לפדיון)‬
‫פרמיית סיכון שוק‪ :‬מנתוני ‪ ,Damodaran‬או הוספת מרווח הסיכון של‬
‫המשק הישראלי לפרמיית סיכון השוק של שוק בוגר כגון ארה"ב‪.‬‬
‫ביטא‪ :‬בניית ביטא פונדמנטלית על ידי נתונים ענפיים (‪)Damodaran‬‬
‫)‪(c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫‪68‬‬
‫תרגיל בית‬
‫תרגיל בית ‪ -‬רקע‬
‫•‬
‫•‬
‫)‪(c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫‪69‬‬
‫•‬
‫•‬
‫פירמת "רעלבורו" הינה פירמה הפועלת בתחום הטבק (‪)Tobacco‬‬
‫לפירמה רווח תפעולי של ‪ 1.5‬מיליארד ש"ח אשר שליש ממנו נובע‬
‫מתחום המזון והיתר מתחום הטבק‪.‬‬
‫תשלום הריבית האחרון של הפירמה היה כ ‪ 250‬מיליון ש"ח‬
‫חובותיה הפיננסים נטו של החברה לפי הספרים הינם ‪ 4‬מיליארד ‪.₪‬‬
‫• הניחו כי לחובותיה של הפירמה אין סיכון שוק ורק סיכון אשראי‬
‫• לחברה אין נכסים עודפים‬
‫• כל ההון העצמי של החברה סחיר ושוויו ‪ 13,160‬מיליארד ‪.₪‬‬
‫• הנח כי אין אופציות‪ ,‬זכויות מיעוט או רכיבי הון עצמי אחרים‬
‫• שיעור המס הוא ‪25%‬‬
‫• ריבית חסרת סיכון נומינאלית הינה ‪ 5%‬וריבית חסרת סיכון ריאלית‬
‫הינה ‪3%‬‬
‫תרגיל בית – שאלות מנחות‬
‫• מצאו את היחסים‪:‬‬
‫)‪(c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫‪70‬‬
‫𝐷‬
‫𝐸‬
‫‪,‬‬
‫𝐸‪𝐷+𝐸 𝐷+‬‬
‫ו‪-‬‬
‫𝐷‬
‫𝐸‬
‫• מהו מחיר החוב הריאלי ומהו מחיר החוב הנומינאלי של הפירמה? וכן את‬
‫מחיר החוב הריאלי לאחר מסומחיר החוב הנומיאלי לאחר מס‬
‫• מהי ביטת הנכסים של הפרימה ומהי ביטת ההון העצמי של הפירמה?‬
‫• מצאו את מחיר ההון העצמי הנומינאלי והריאלי של הפירמה ( 𝐸𝑟)‬
‫• מצאו את מחיר ההון המשוקלל של הפירמה (‪)WACC‬‬
http://pages.stern.nyu.edu/~adamodar/New_Home_Page/datafile/Betas.html •
http://pages.stern.nyu.edu/~adamodar/New_Home_Page/datafile/vebitda.html •
http://pages.stern.nyu.edu/~adamodar/New_Home_Page/datafile/ratings.htm •
‫ כל הזכויות שמורות‬- ‫(ערן בן חורין וניר יוסף‬c)
‫תרגיל בית – חומרי עזר‬
71
‫חישוב מבנה ההון‬
‫• שווי החוב הוא ‪ 4,000‬ושווי ההון העצמי הוא ‪ 13,160‬וכן כי‪:‬‬
‫)‪(c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫‪72‬‬
‫‪30% D/E‬‬
‫)‪23% D/(D+E‬‬
‫)‪77% E/(D+E‬‬
‫חישוב מחיר החוב‬
‫)‪(c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫‪73‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫הוצאות הריבית הן ‪ 250‬וה‪ EBIT -‬הוא ‪.1,500‬‬
‫מכאן כי יחס כיסוי הריבית הוא ‪6‬‬
‫המרווח המתאים הוא ‪0.85%‬‬
‫מכאן כי מחיר החוב הריאלי‬
‫והנומינלי הוא‪:‬‬
‫‪rD*(1-t) rD‬‬
‫‪rF‬‬
‫‪4.39% 5.85% 5%‬‬
‫נומינלי‬
‫ריאלי (צמוד) ‪2.89% 3.85% 3%‬‬
‫‪http://pages.stern.nyu.edu/~adamodar/New_Home_Page/datafile/ratings.htm‬‬
‫חישוב מחיר ההון העצמי‬
‫• חישוב ביטת הנכסים (ביטא שאינה ממונפת)‪:‬‬
‫)‪(c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫‪74‬‬
‫• חישוב ביטא ממונפת‪ ,‬נניח כי ‪βD=0‬‬
‫• פרמיית סיכון – נשתמש באומדן ע"פ דמודרן ולפי דירוג מדינה –‬
‫כלומר ‪( 7.08%‬שקף ‪:)48‬‬
‫• מחיר הון עצמי נומינאלי וריאלי‪:‬‬
‫‪ = 5.0% + 1.03 × 7.08% = 12.29%‬נומינלי‪𝑟𝐸,‬‬
‫‪ = 3.0% + 1.03 × 7.08% = 12.29%‬ריאלי‪𝑟𝐸,‬‬
‫חישוב מחיר ההון המשוקלל‬
‫• חישוב ה‪ WACC -‬של רעלבורו‪:‬‬
‫)‪(c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫‪75‬‬
‫𝐷‬
‫𝐸‬
‫× )𝑡 ‪= 𝑟𝐷 × (1 −‬‬
‫× 𝐸𝑟 ‪+‬‬
‫𝐸‪𝐷+‬‬
‫𝐸‪𝐷+‬‬
‫𝑥𝑎𝑇‪𝑊𝐴𝐶𝐶𝐴𝑓𝑡𝑒𝑟−‬‬
‫• כאשר‪ ,‬עבור תחזית נומינאלית‪:‬‬
‫‪ = 5.85% × 1 − 25% × 23% + 12.29% × 77% = 10.5%‬נומינלי𝐶𝐶𝐴𝑊‬
‫• ועבור תחזית ריאלית‪:‬‬
‫‪ = 3.85% × 1 − 25% × 23% + 10.29% × 77% = 8.6%‬נומינלי𝐶𝐶𝐴𝑊‬
‫מושגים בשימוש בשיעור זה‬
‫•‬
‫•‬
‫)‪(c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫‪76‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪ :Free Cash Flow to Firm :FCFF‬תזרים מזומנים חופשי של הפירמה (רווח תפעולי לאחר‬
‫מיסים‪ ,‬בניכוי השקעות הוניות והשקעות בהון חוזר)‬
‫‪ :Free Cash Flow to Equity :FCFE‬תזרים מזומנים חופשי לבעלי ההון העצמי‪( .‬רווח נקי‪,‬‬
‫בניכוי השקעות הוניות והשקעות בהון חוזר ובתוספת השינוי בגובה החוב)‬
‫סיכון‪ :‬בעולם המימון נהוג למדוד סיכון על ידי סטיית תקן‬
‫סיכון שיטתי‪ :‬סיכון שלא ניתן לפיזור על ידי השקעה בתיק של מניות‬
‫‪ :CAPM‬מודל לתמחור התשואה על נכס מסוכן בהתבסס רק על ריבית חסרת סיכון והסיכון‬
‫השיטתי של הנכס (מידת הרגישות של הנכס לתשואת תיק השוק‪)β ,‬‬
‫תוחלת התשואה‪ :‬המודלים לתמחור התשואה חוזים את תוחלת התשואה‪ .‬בפועל‪ ,‬התשואה‬
‫תהיה שונה‪.‬‬
‫מחיר הון ‪ /‬מחיר הון עצמי ‪ /‬מחיר החוב‪ :‬העלות לגיוס הון (הון עצמי ו‪/‬או חוב)‬
‫• העלות לגיוס הינה תוחלת התשואה הנדרשת על הנכס‬
‫• מקובל להניח כי התשואה נקבעת לפי מודלים של סיכון ותשואה‪ ,‬ביניהם ה‪.CAPM -‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫שיעור היוון‪ :‬שיעור ההיוון משמש להיוון ולחישוב ערך נוכחי (או עתידי)‪ .‬בכדי לשמור על‬
‫עקביות שיעור ההיוון יהיה שווה לתוחלת התשואה מהנכס‪ ,‬שהיא כאמור‪ ,‬תלויה בסיכון הנכס‪.‬‬
‫‪Weighted Average Cost Of Capital :WACC‬‬
‫‪ :βE‬הביטא של ההון העצמי‪ ,‬הצבה ב‪ CAPM -‬תניב את ‪ rE‬מחיר ההון העצמי‬
‫‪ :βA‬הביטא של נכסי החברה ‪ /‬חברה לא ממונפת‪ ,‬הצבה ב‪ CAPM -‬תניב את ‪ rA‬מחיר ההון של‬
‫חברה לא ממונפת ‪ /‬שיעור התשואה הנדרש על נכסי הפירמה‬
‫‪ :rF‬ריבית חסרת סיכון‬
‫‪ :βD‬הביטא של חוב החברה‪ .‬במקרים בהם החברה יציבה ומבוססת נהוג להניח כי ‪ .βD=0‬את‬
‫התשואה על החוב (‪ )rD‬לא עומדים על ידי ‪ ,CAPM‬אך במקרים מסוימים מניחים כי ‪βD>0‬‬
‫לצורך חישוב ‪ ,βE‬אך לא לצורך חישוב מחיר החוב (‪)rD‬‬
‫מושגים בשימוש בשיעור זה‬
‫•‬
‫•‬
‫)‪(c‬ערן בן חורין וניר יוסף ‪ -‬כל הזכויות שמורות‬
‫‪77‬‬
‫•‬
‫•‬
‫שווי כלכלי‪ :‬שווי על בסיס ניתוח פונדמנטלי‪ :‬הערך הנוכחי של תזרימי‬
‫המזומנים הצפויים מהנכס‪.‬‬
‫שווי שוק‪ :‬שווי הנקבע במסחר בין קונה מרצון למוכר מרצון‪ ,‬לכן נהוג‬
‫להניח כי זהו שווי כלכלי‪.‬‬
‫‪ / Equity Risk Premium :ERP‬פרמיית סיכון השוק ‪ /‬פרמיית הסיכון‪:‬‬
‫התשואה העודפת הנדרשת בגין השקעה בתיק השוק במקום השקעה‬
‫בנכס חסר סיכון (‪)rM – rF‬‬
‫מרווח סיכון‪ :)Default spread / Credit Spread( :‬הפער בתשואה‬
‫לפדיון של אגרות חוב הנוצר בעקבות הבדלים באיכות הלווה (הבדלים‬
‫בסיכוני אשראי)‪ .‬מרווח הסיכון משקף את התשואה העודפת שמשקיע‬
‫עשוי להרוויח בעקבות השקעה בחוב עם יותר סיכון אשראי‪.‬‬
‫• חשוב למדוד את סיכון האשראי בין מכשירים דומים (מח"מ ‪ /‬מדינת‬
‫פעילות מטבע ‪ /‬צמוד ‪ /‬קבוע ‪ /‬משתנה)‬
‫• ‪ :Borrower default spread‬מרווח של אג"ח קונצרני מול ממשלתי‬
‫• ‪ :Country Risk Premium / Country Default Spread‬מרווח של אג"ח‬
‫ממשלתי מול אג"ח של ממשלה הנחשבת כחסרת סיכון (דוג' ארה"ב)‬
‫• תשואה לפדיון‪ :‬התשואה אותה יקבל מחזיק האג"ח אם יחזיק את‬
‫האג"ח עד הפירעון ואם לא יהיו אירועי אי תשלום‬
‫• מח"מ‪ :‬הממוצע המשוקלל של זמן פירעון הקרן ותשלומי הריבית של‬
‫האיגרת‪ .‬באיגרת שבה אין ריבית והקרן מסולקת בסוף התקופה‪,‬‬
‫המח"מ יהיה זהה לאורך החיים ה"רגיל"‪.‬‬