‫אוניברסיטת בן גוריון בנגב‬
‫קמפוס אילת‬
‫התוכנית לניהול ויישוב סכסוכים‬
‫מלחמת התרבויות‬
‫תפיסות‪ ,‬אמונות חברתיות ובחירות אידיאולוגיות‬
‫והשפעתם על הסכסוך שבין סין לטיבט‪.‬‬
‫מגישים‪ :‬רונה שפירא ת‪.‬ז‪ ,032152167 .‬צביה זאבי‬
‫שם הקורס‪ :‬קונפליקט ופיוס‬
‫שם המרצה‪ :‬רוזלר נמרוד‬
‫תאריך הגשה‪20.2.11 :‬‬
‫‪1‬‬
‫תוכן עניינים‪:‬‬
‫פרק ‪ :1‬מבוא ‪........................................................................................................‬עמ' ‪3‬‬
‫פרק ‪ :2‬סקירה ספרותית‪........................................................................................‬עמ' ‪3-9‬‬
‫‪ .2.1‬רקע היסטורי ‪.................................................................................................‬עמ' ‪3‬‬
‫‪ 2.2‬מקיסרות מפוארת לקומוניזם מאואיסטי תרבותה המשתנה של סין ‪ .....................‬עמ' ‪3-4‬‬
‫‪ .2.3‬טיבט‪ ,‬גג העולם הבודהיסטי‪ ............................................................................‬עמ' ‪5-7‬‬
‫‪ .2.4‬השתלשלות האירועים שבין סין לטיבט‪ ...........................................................‬עמ' ‪8-9‬‬
‫פרק ‪ :3‬תפיסות‪ ,‬אמונות וגיבוש הזהות החברתית בסכסוך שבין סין לטיבט‪ .............‬עמ' ‪10-16‬‬
‫‪ 3.1‬הציביליזציה הקונפוציאנית נגד הציביליזציה הבודהיסטית ‪ ...............................‬עמ' ‪10-11‬‬
‫‪ 3.2‬הדרך לגיבוש הזהות החברתית של הקבוצות‪ .....................................................‬עמ' ‪12-14‬‬
‫‪ .3.3‬השפעתו של גיבוש הזהות החברתית על הסכסוך ‪ ..............................................‬עמ' ‪14-16‬‬
‫פרק ‪ :4‬מנהיגות לשלום או למלחמה? ‪ ...................................................................‬עמ' ‪17-21‬‬
‫‪ 4.1‬הבודהיזם הטיבטי קורא לדיאלוג‪ :‬צעדים ראשונים‪ ,‬מעשיים לשלום‪ .................‬עמ' ‪17-18‬‬
‫‪ 4.2‬הגישה הקונסטרוקטיבית קוראת להתנגדות בלתי אלימה‪ ................................‬עמ' ‪18-20‬‬
‫‪ 4.3‬המאבק ההרסני‪ ,‬הדמוני של סין הקומוניסטית‪ ................................................‬עמ' ‪20-21‬‬
‫פרק ‪ :5‬סיכום ורפלקציה‪ ......................................................................................‬עמ' ‪22-23‬‬
‫ביבליוגרפיה ‪ ..........................................................................................................‬עמ' ‪24‬‬
‫‪2‬‬
‫פרק ‪ :1‬מבוא‬
‫עבודה זו מסכמת את הקורס שעסק בקונפליקט ופיוס‪ .‬מטרתו בעבודה זו היא לבחון ולנתח את‬
‫מקור ורפרטואר של תרבות הסכסוך שבין סין וטיבט‪ .‬עבודתנו תבוסס על תיאוריות‪ ,‬תפיסות‬
‫והאמונות חברתיות שהובילו לבניית הסכסוך‪ .‬יחד עם זאת בשל ייחודו של המאבק נציג גם את‬
‫הפעולות שננקטו למציאת פתרון לקידום השלום ודרכי הפיוס‪.‬‬
‫כפי שנראה בהמשך כי‪ ,‬סכסוך זה הפך ברבות הימים להיות סכסוך א‪ -‬סימטרי וזאת בעקבות‬
‫שינוי חד צדדי במדיניות הפעולה וההכרה של הדלאי לאמה ה ‪ 14 -‬מנהגיה הרוחני והפוליטי של‬
‫טיבט‪.‬‬
‫העובדה כי סכסוך זה מיושם על פי גישת ה'אי אלימות' הנתמכת בעקרונות ואידיאולוגיה דתית‬
‫ייחודית עודדה אותנו לבחור בו כנושא סופי מסכם לקורס זה‪ .‬לדעתנו‪ ,‬מאבקו של העם הטיבטי‬
‫ראוי שיוכר וילומד בכל קורס העוסק בקונפליקט ופיוס ולו בשל העובדה שהוא מציג אלטרנטיבה‬
‫שונה שאינה דוגלת ומאמינה באלימות כנגד אלימות‪ ,‬אלה מאמינה ומיישמת תפיסה חברתית‪,‬‬
‫אידיאולוגיית שביסודה נמצאת ההכרה כי האלימות אינה חלק מ'טבע האדם' ויש להתגבר עליה‬
‫באמצעות תהליך פסיכולוגי עמוק השואף לשינוי הרגשות הבסיסיים וההרסניים המובילים‬
‫למלחמה‪ ,‬קונפליקט ורצון לנקמה ומעודדים יישום ערכים חיוביים כגון‪ :‬חמלה‪ ,‬טוב לב‪ ,‬סבלנות‪,‬‬
‫אמפתיה ורגישות לכל היצורים החיים באשר הם‪.‬‬
‫אין ספק כי הפריצה‪ ,‬עליה נרחיב ונפרט בהמשך‪ ,‬שהתרחשה בשנות השמונים הובילה לשינויים‬
‫משמעותיים לשני הצדדים המנהלים סכסוך עיקש‪ ,‬בלתי נשלט והרסני מאז סוף שנות החמישים‪.‬‬
‫עבור הסינים היא סיפקה לראשונה כלים ליישום מודרניזציה ושיקום הכלכלה והתרבות הסינית‬
‫אך בד בבד היא פרצה את הבידוד בו היתה שרויה טיבט והביאה לעלייה חדה בתמיכה במאבקם‬
‫הלא אלים של הטיבטים ודרישתם לעצמאות דתית ותרבותית‪ ,‬דמוקרטיה ושמירה על זכויות‬
‫האדם‪ .‬יחד עם זאת עדיין ניתן לראות כי ההיבט הכלכלי הרחב שמספק סין לעולם המערבי‬
‫מהווה את עיקר התמיכה במדיניות הסינית‪.‬‬
‫העבודה תחולק באופן הבא‪ :‬בפרק הראשון נציג מבוא קצר לעבודה‪ .‬בפרק השני נרחיב על הרקע‬
‫שהוביל לסכסוך בהתייחס לכל צד תוך הצגה ראשונית של התיאוריות באמצעותם ננתח את‬
‫הסכסוך‪ .‬בפרק השלישי יציג את הניתוח הפרק הרביעי יעסוק בתיאוריה הקונסטרוקטיבית‬
‫ובמאבק ההרסני כשתי זויות שונות המשפיעות על הדרך לשלום‬
‫ורפלקציה אישית‪.‬‬
‫קריאה מהנה!‬
‫‪3‬‬
‫הפרק החמישי יעסוק בסיכום‬
‫פרק ‪ :2‬סקירה ביבליוגרפית‬
‫‪ 2.1‬רקע היסטורי‬
‫הסכסוך האלים בין סין לטיבט פרץ בשנת‬
‫‪ .1949‬באותה העת התחלף השלטון בסין‪ ,‬ואת כס‬
‫הפיקוד תפס הקומוניסט מאו טסה – דונג‪ ,‬שהיה חסיד הגישה המרקסיסטית‪ .‬בעקבות שינויים‬
‫בתפיסת המרקסיסטית‪ ,‬הצליח מאו בסס מהפכה חברתית – פוליטית – כלכלית‪ ,‬שנדרשה כדי‬
‫להחזיר ולבסס שלטון יציב בסין השסועה והמצולקת‪ .‬הקרע בחברה הסינית היה עמוק מכדי‬
‫לתאר‪ .‬שנים ארוכות ורבות של כיבוש‪ ,‬מלחמות ומאבק כנגד השתלטות המעצמות על משאביה‬
‫ונכסיה‪ ,‬שלטונה ותרבותה הותירו בסינים תחושה קשה של השפלה‪ ,‬כעס‪ ,‬מרמור ורצון לנקמה‪.‬‬
‫כל אלו ועוד גרמו לסינים לשנות את 'חוקי המשחק' המסורתי ולכבוש בשנית את טיבט‪ ,‬הפעם‬
‫ללא הענקת עצמאות דתית‪ ,‬פוליטית ומשפטית כפי שהיה נהוג בעבר‪ .‬היות ובמשך תקופה ארוכה‬
‫הם חוו כיבוש אלים ומשפיל כך גם התייחסו לעם הטיבטים שנכבש‪.‬‬
‫ואכן כדי להבין ולנתח את המאבק ראשית נציג בקצרה את ההיסטוריה המפוארת של כל צד‪.‬‬
‫‪ .2.2‬מקיסרות מפוארת לקומוניזם מאואיסטי ‪ -‬תרבותה המשתנה של סין‬
‫בעברה הרחוק נחשבה סין 'כממלכה המרכזית' ונתפסה ע"י הסינים כמרכז העולם‪ .‬מדובר מדינה‬
‫גדולה‪ ,‬עשירה במשאבי טבע נדירים ובעלת תרבות ייחודית בה שלטו במשך אלפי שנים "קיסרי‬
‫סין" שהאמינו ופעלו לאורה של התפיסה ה"דאואיסטית" שמעלה על נס את ההרמוניה שבין‬
‫הטבע לאדם‪( .‬שי‪.)1981 ,‬‬
‫סיפור התפוררותה של הקיסרות הסינית עתיקת היומין‪ ,‬החל עם נפילת החומה הסינית‪ ,‬טוען שי‬
‫בספרו "ממלחמת האופיום ועד יורשי מאו"‪ .‬בשנים אלו‪ ,‬הוא מתאר‪ ,‬עברה המדינה תהליכים‬
‫היסטוריים‪ ,‬עמוקים ומהירים שפקדו אותה‪ ,‬לאחר שנשבר הבידוד והסגר בו היו נתונות (מרצון)‬
‫שתי הקיסרויות הגדולות של אסיה‪ :‬סין ויפן‪ .‬סגר שמנע מ"זרים" להיכנס למדינה (שי‪.)1981 ,‬‬
‫בשנת ‪ 1839‬בלחץ המעצמות פתחה סין את שעריה לעולם המערבי‪ ,‬בשתי נקודות בדרום סין‪ .‬כל‬
‫מאמצי המערב לבצע סחר חליפין עם הסינים נכשלו‪ .‬מנגד תוצריה ומשאביה של סין נחשבו‬
‫אטרקטיביים למערב וסיפקו סחורות נדירות כגון‪ :‬משי‪ ,‬תה‪ ,‬חרסינה לצד משאבי טבע מרכזיים‪.‬‬
‫יחסי המסחר שכשלו היו הילה למלחמה אלימה ומשפילה על שליטה (מעבר לתחום המסחר)‬
‫במדינה הסינית אליה הצטרפו בהמשך גם מלחמות עם יפן ומאוחר יותר גם הודו‪ .‬מאבק זה כלל‬
‫מלחמה כוחנית‪ ,‬כלכלית ותרבותית שפגעה והשפילה קשות את התרבות והמשטר הסיני‪ .‬מלחמות‬
‫ומאבקים אלו נמשכו עד להשתלטותו של מאו על השלטון (שי‪.)1981 ,‬‬
‫‪4‬‬
‫כל ניסיונותיה של סין להתמודד עם החדירה הפולשנית והגסה של המעצמות ליבשתה‪ ,‬עלו בתוהו‪.‬‬
‫השלטון והצבא המסורתי שהיה מושחתת ולא ערוך למלחמה מול המערב הובס פעם אחר פעם‪ .‬כל‬
‫תבוסה אילצה את הסינים לחתום על "הסכמי שלום" משפילים בהם הם נאלצו לוותר על‬
‫ריבונותם החוקים והמשפטית‪ ,‬משאביהם ואט אט החלו מאבדים גם את שלטונם במדינה‪ .‬מצב‬
‫זה הוביל כפי שכתב שי לכך שסין הושפלה בעיני עצמה‪ .‬ותחושה זו משמעותית לתהליך עיצוב‬
‫השינוי‪ ,‬שהחל פוקד את סין בעקבות כיבושים אלו (שי‪,‬‬
‫‪ .)1981‬כאוס זה שהגיע לשיאו בתחילת‬
‫המאה ה‪ 19 -‬שימש כמצע אידיאלי לחדירת הקומוניסטים‪ ,‬שצבר תאוצה עם עלייתו מאו לשלטון‬
‫בשנת ‪.1949‬‬
‫מאו נחשב לדור הסיני החדש‪ ,‬שהאמין כי על הסינים ללמוד מהתפתחויות התרבות הלאומיות‬
‫במערב ואף עודד יציאה של צעירים ללימוד מעשי בחו"ל‪ .‬בסופו של דבר התגבשה ההבנה כי‪,‬‬
‫ההשראה הלאומית – קומוניסטית‪ ,‬כפי שהיא מיושמת בדגם הסובייטי‪ ,‬תהיה הנוחה והמתאימה‬
‫ביותר לתרבות הסינית‪ ,‬מחפשת הדרך‪ .‬אימוץ דגם זה‪ ,‬הם קיוו‪ ,‬יאפשר מחד להתקרב לתפיסות‬
‫המערב ומאידך יציג פתרון מתאים לתרבות הסינית‪ ,‬תוך שמירה על ייחודיותה אל מול שכנותיה‪.‬‬
‫אך בד בבד‪ ,‬הם קיוו‪ ,‬לקבלת גיבוי כלכלי וצבאי מהסובייטים‪ ,‬שיסייעו בכיבוש טיבט (שי‪.)1981 ,‬‬
‫ה"דאואיזם" הרגיש והחברתי הפך להיות ה"מאואיזם" של מאו שהאמין כי‪ ,‬יש ליישם תפיסה‬
‫סוציאלית תוך מימוש רעיון מלחמת המעמדות‪ ,‬דבר שיאפשר בנייתה תנועה לאומית – חברתית‪,‬‬
‫שתפעל בקרב הכפריים ולא בקרב האליטה‪ ,‬שהתנגדה לשינויים מחשש לפגיעה במעמדה‬
‫הכלכלי‪,‬לו היתה רגילה‪ .‬ברוח הבנה זו‪ ,‬בוצעו שינויים בתפיסה הליניסטית – מרקסיסטית‪ .‬מאו‪,‬‬
‫נלחם נגד האליטות וקרא לפעולה המבוססת על קוד מוסרי תוך חיזוק המעמד הכפרי החלש‪.‬‬
‫(שיחור‪ .)1979 ,‬ואכן הוא היה הראשון שהצליח לבסס בחזרה תרבות ושלטון בסין המפורקת‪.‬‬
‫‪ .2.3‬טיבט‪ ,‬גג העולם הבודהיסטי‬
‫מאז ומעולם נחשבה טיבט ל"גג העולם"‪ .‬היא שוכנת בין פסגות הרי ההימלאיה‪ ,‬גובהה מעל ‪4,000‬‬
‫מטרים והיא מרוחקת מרחק גיאוגרפי רב ממדינות אחרות‪ .‬ברובה היא נווה מדבר‪ ,‬בו שורר‬
‫אקלים קשה וקר‪ .‬שטחה משתרע על ‪ 2.5‬מיליון ק"מ‪ ,‬המהווים רבע מכלל שטחה של סין העממית‬
‫והיא עשירה במשאבים נדירים כגון‪ :‬זהב ונחושת (ארן‪.)2007 ,‬‬
‫מבחינה גזעית ‪,‬הטיבטים אינם חלק ממוצא סיני והם שונים במזגם‪ ,‬מנהגיהם‪ ,‬לבושם‪ ,‬מזונם‬
‫ואורחות חייהם‪ .‬הם נחשבים לבעלי ציביליזציה דתית – בודהיסטית מפוארת‪ ,‬שחדרה למדינה‬
‫במאה הראשונה לספירה מהודו (יעקבסון‪,‬‬
‫‪ .)2008‬לבודהיזם תפקיד משמעותי בבחירת דרכי‬
‫המאבק של הטיבטים‪ .‬העובדה כי הוא דוגל בגישה פסיכולוגית מעשית להתמודדות עם רגשות‬
‫‪5‬‬
‫הרסניים באמצעות ערך החמלה‪ ,‬מקרבת אותו ולו במעט לקראת תהליך של הבשלה הנתפס כחלק‬
‫מיישום תהליך ההתפייסות והחינוך לשלום‪ ,‬כפי שאכן קורה מאז ‪( 1988‬ארן‪.)2007,‬‬
‫מהמאה ה‪ 7 -‬ועד למאה ה‪ 9 -‬נחשבה טיבט אימפריה צבאית גדולה ‪ ,‬שנשלטה על ידי מלכי טיבט‪.‬‬
‫בתקופה ההיא‪ ,‬שטח המדינה‪ ,‬שהושג באמצעות כיבושים ובריתות‪ ,‬כלל חלקים מסין‪ ,‬מונגוליה‪,‬‬
‫הודו‪ ,‬נפאל ופקיסטן במהלכה התבססה תרבות הבודהיזם בטיבט שהוכרה במאה ה‪-‬‬
‫‪ 11‬כמדינה‬
‫הבודהיסטית האדוקה בעולם‪( .‬ארבל‪.)2008 ,‬‬
‫במאה ה‪ 13 -‬נכבשה טיבט ע"י מונגוליה אך זו אפשרה לה חופש פעולה וניהול עצמאי תמורת‬
‫השראה דתית תיאולוגית (יעקבסון‪ .)2008 ,‬דגם זה שימר על עצמו עד למאה ה‪ , 16 -‬עד שהחלו‬
‫חילוקי דעות‪ .‬לצד הטיבטים התייצבו הסינים‪ ,‬שבהמשך כבשו את טיבט‪ ,‬וסיפחו אותה כמדינת‬
‫חסות‪ .‬תחת כיבושם הוחזר הדלאי לאמה (מנהיגה הרוחני של טיבט) ללהאסה (בירת טיבט) וצבא‬
‫הופקד על שמירתו‪ .‬מניעיהם של הסינים התגלו כמניעים אימפריאליים‪ ,‬שאפשרו להבטיח את‬
‫מעמדה של סין כפטרונית מדינית של אנשי "הרמה הגבוהה"‪( .‬יעקבסון‪ ;2008 ,‬ארן‪.)2007 ,‬‬
‫סין איבדה את השליטה על טיבט ב‪ .)Goldstein,2001 ( 1911 -‬בתקופה זו הסינים היו עסוקים‪,‬‬
‫במלחמות פנים‪ ,‬מול המעצמות שכבשו חלקים ממדינתם‪ .‬ועתה החלו המדינות לדרוש דריסת רגל‬
‫בחלקים מטיבט‪ ,‬שנחשבה ארץ עתירת משאבים נדירים ( ‪ ;Goldstein,2001‬ארן‪.)2007 ,‬‬
‫בתמיכת בריטניה וב'חלון ההזדמנויות' שנוצר‪ ,‬הצליחו הטיבטים לגרש את כוחות הצבא‬
‫והפקידים הסינים מטיבט ולזכות בעצמאות‪ ,‬עליה הכריז חד צדדית הדלאי ללאמה ה‪-‬‬
‫לטיבט לאחר תקופת גלות ארוכה בהודו‪ .‬עצמאות זו נמשכה עד‬
‫‪ 13‬ששב‬
‫‪ 1951‬עם כיבושו של מאו את‬
‫טיבט (‪.)Goldstein,2001‬‬
‫הסינים לא פסקו מלנסות להחזיר את טיבט להיות חלק מסין‪ ,‬טוענת ארן ואף הצליחו בשנת‬
‫‪ ,1914‬בתיווך בריטניה להחתים את טיבט על הסכם‪ ,‬המגדיר מחדש את גבולות מדינתם‪ .‬בחוזה‬
‫זה הם וויתרו על שטחים‪ ,‬אך לא זוכו בדבר‪ ,‬טוען בל בספרו " טיבט‪ ,‬עבר והווה"‪ .‬הטיבטים‬
‫שהתקשו לתפוס את המעבר מהגישה המסורתית שהיתה קיימת עד היום‪ ,‬לחלוקת גבולות‬
‫מערבית וברורה החלו מסתגרים מפני העולם המערבי‪ .‬בידוד מרצון‪ ,‬מינהל לא תקין ורב תככנים‪,‬‬
‫מנעו מטיבט לנצל מצב זה ולשנות את דפוסי משטר ימי הביניים‪ ,‬ששרר במדינה‪ ,‬ובכך מנעו‬
‫הערכות להתמודדות עם העולם המשתנה (ארן‪.)2007 ,‬‬
‫בעשורים אלו של עצמאות‪ ,‬נסגרו 'שערי' טיבט לעולם החיצוני‪ .‬הדלאי לאמה המשיך להיות‬
‫מנהיגה הרוחני והפוליטי של המדינה ושימש כסמכות העליונה בתחומי הרוח‪ ,‬הדת והפוליטיקה‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫מותו של הדלאי לאמה ה – ‪ 13‬ותהליך ההכשרה הארוך של מציאת הדלאי לאמה הבאה‪ ,‬גלגולו‬
‫של השושלת הטיבטים ומקור הידע החכמה והחמלה‪ ,‬הוא ארוך ונמשך כשמונה עשרה שנים‪.‬‬
‫לדבר זה היתה משמעות רבה כאשר‪ ,‬סין כבשה שוב את טיבט‪ ,‬והדלאי לאמה‪ ,‬בן ‪ 15‬שנים בלבד‪,‬‬
‫נאלץ לבחור את דרכה של המדינה ומאוחר יותר לברוח להודו‬
‫– שם יחיה בגלות עד היום (ארן‪,‬‬
‫‪.(2007‬‬
‫‪ .2.4‬השתלשלות האירועים שבין סין לטיבט‬
‫כבר מראשית שלטונו‪ ,‬היה מאו נחוש בדעתו לספח בחזרה את טיבט לסין גם במחיר של הפעלת‬
‫כוח‪ .‬חייליו שהתקשו להסתגל לגובה הרב ולתנאי האקלים הקשים‪ ,‬גרמו למאו להבין שכיבוש‬
‫טיבט המבודדת‪ ,‬הגבוהה וחסרת התשתיות‪ ,‬דורש זמן ותמיכה חיצונית אותה קיבל מברית‬
‫המועצות הסובייטית‪.‬‬
‫למוד ניסיונות מערביים‪ ,‬הוא החל בתהליך דיפלומטי עם הדלאי לאמה בו הוא טען כי‪ ,‬יעניק‬
‫עצמאות לטיבט ויכיר במנהיגותו של דלאי לאמה‪ ,‬כמנהיגה הרוחני והמדיני של טיבט וכמי שעומד‬
‫בראשה‪ ,‬בתנאי שהטיבטים יכירו בסין כ'ממלכה המרכזית'‪ .‬עוד בטרם נחתם החוזה‪ ,‬החלו חייליו‬
‫להיכנס לשטח טיבט ולסלול כבישים‪ ,‬בדרך ללאסה‪ .‬הדלאי לאמה הצעיר‪ ,‬היה מוכן לפשרה‬
‫במחשבה כי‪ ,‬הסכם זה יהיה כקודמיו‪ .‬משמע הכרה בריבונות סינית‪ ,‬אך עצמאות ניהולית‪,‬‬
‫תרבותית ודתית לטיבטי במתכונת ההיסטורית‪ ( .‬צ'אנג והלידיי‪.)2007 ,‬‬
‫בשנת ‪ 1951‬בסיוע האו"ם החלו שיחות שלום בביג'ין‪ ,‬הדלאי לאמה היה אז בן חמש עשרה שנים‪.‬‬
‫במעמד זה נחתם 'הסכם ‪ 17‬הנקודות' בו מכירים הטיבטים בריבונותה של סין‪ ,‬ובמקביל מכירה‬
‫סין בדלאי לאמה כסמכות העליונה‪ .‬חוזה שמבחינת הטיבטים היה ניתן להמשיך ולקיים‪ .‬ואכן‬
‫במשך שש שנים הכל עבד כשורה‪ ,‬כפעם (‪.)Goldstein,2001‬‬
‫בשנת ‪ 1956‬הושלמה סלילת הכבישים ללאסה‪ ,‬ומאו וחייליו החלו להפקיע מזון מהאוכלוסייה‪,‬‬
‫לתקוף את הדת ולהחרים נשק‪ .‬הטיבטים התמרדו ונלחמו וההחלטה להפוך את טיבט להיות‬
‫"מאואיסטית" נדחתה בשלוש שנים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1959‬החלו שמועות כי‪ ,‬הסינים מבקשים לחטוף את הדלאי לאמה‪ ,‬הטיבטים הגיבו‬
‫בהתקוממות ומאו החליט לאפשר לדלאי לאמה לברוח מטיבט ולא להסתכן בסערה עולמית‪ .‬עיקר‬
‫חששו היה בפני הודו שהיתה אחד מהיעדיו‪ .‬הדלאי לאמה הוברח יחד עם מאמיניו להודו והסינים‬
‫החלו במסע תעמולה המבוסס על דמוניזציה של העם הטיבטי‪ ,‬זאת כדי להכשיר את הלגיטימיות‬
‫למלחמה שעתידה לבוא (צ'אנג והלידיי‪.)Goldstein,2001 ;2007 ,‬‬
‫‪7‬‬
‫בין השנים ‪ 1962 -1959‬סבלו הטיבטים גילוי אלימות קשים ומשפילים‪ ,‬עד כדי הפיכת מנהג‬
‫ההתאבדות למנהג רווח בטיבט‪ .‬כל ניסיונות המחתרת הטיבטית‪ ,‬נתפסו ודוכאו באלימות ויד‬
‫קשה‪ .‬במקביל נעשו מעשי זוועה שהובילו לחיסול תרבותי ודתי‪ .‬מנזרים נופצו‪ ,‬נזירים נאלצו‬
‫‪.)2007‬‬
‫לשבור נדרים ומספרם פחת באופן דרסטי‪ .‬לדעת ארן‪ ,‬ניתן להגדיר זאת כג'נוסייד (ארן‪,‬‬
‫בנוסף היו אלו שנות בצורת קשה בסין שפגעו גם בטיבט‪ ,‬שם נלקח המזון מידי הכפריים ורבים‬
‫מהם גוועו ברעב‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1962‬דרשה הודו לקבל שליטה על שני אזורים בהימלאיה בינהם השטח טיבטי‪ -‬בריטי‪,‬‬
‫שלטענתה שייך לה על בסיס הסכם שנחתם עם סין בשנת ‪ .1914‬הסינים סרבו להכיר בהסכם זה‪,‬‬
‫והודו ניסתה לקחתו במלחמה שנהדפה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1966‬החליט מאו‪ ,‬שבינתיים התנתק מתמיכתה של רוסיה‪ ,‬ופיתח קו עצמאי משלו כי‪ ,‬הגיע‬
‫העת לשלב האחרון ‪ ,‬חידוש הדיקטטורה של הפרולטאריון‪ .‬הוא דרש לקיים תורה זו במלואה‪,‬‬
‫ללא סטיות ובגישה שנוקשה‪ .‬בשלב זה פוטרו מורים‪ ,‬סטודנטים‪ ,‬עיתונאים‪ ,‬ועוד‪ ,‬דבר שפגע‬
‫קשות בהתפתחותה של סין וביכולתה להעניק תנאים בסיסים לתושביה כגון‪ :‬מזון‪ .‬התנגדותו‬
‫העזה של העם מיתנה את פעולותיו‪ ,‬אך מדיניות ה'יד הקשה' המשיכה עד מותו בשנת‬
‫‪( .1976‬שי‪,‬‬
‫‪.)1981‬‬
‫בשנת ‪ 1977‬עלה לשלטון דנג סיאו – פינג שנתפס כמי שתמך במהפכה מנוגדת לתפיסתו של מאו‪.‬‬
‫דעותיו המתונות היו רצון העם והוא נבחר להנהיגם‪ .‬מדיניותו קבעה יעדים בדרך למודרניזציה‬
‫שכללו‪ :‬שיפור תשתית החקלאות‪ ,‬קידום התעשייה‪ ,‬המדע והטכנולוגיה ושיפור הצבא‪.‬‬
‫אידיאולוגיה שנתפסה כסוציאלית ובכל זאת קרובה לגישתו של מאו‪ .‬במקביל‪ ,‬הוא החל בשחרור‬
‫אסירים פוליטיים‪ ,‬החזרת הזכות לפתיחת חשבון בנק ואפשריות לזכות בתפקידים מודרניים‬
‫אותם ביטל מאו‪ .‬בד בבד עם מיתון הדיקטטורה החל דנג ליישם במדיניות חוץ במטרה לשפר את‬
‫מערכות היחסים עם המערב המתועש ועתיר הידע הטכני‪ ,‬והראשונה בחשיבות היתה ארה"ב‪( .‬שי‪,‬‬
‫‪.)1981‬‬
‫עד שנת ‪ 1985‬הצליח דנג לתקן את נזקיה של "המהפכה התרבותית" שפגעה קשות בהשכלת‬
‫התושבים ובאפשרות לפיתוח תחום המדע והטכנולוגיה והחקלאות‪ .‬תחת הנהגתו השתנה‬
‫התפיסה הסינית שנקראה עתה "סוציאליזם במדינה אחת"‪ ,‬הדוגלת בהתפתחות ללא תלות‬
‫במערב אך בסיועה‪ .‬בתקופה זו אף נפתחה שגרירות בארה"ב ונשיא סין‪ ,‬דנג מבקר לראשונה‬
‫בארה"ב (שי‪ .)1981 ,‬בשנים אלו הוא מביע רצון‪ ,‬בפעם הראשונה‪ ,‬לפתור את הבעיה הטיבטית‬
‫ומוכן לקיים שיחות שלום לגישור בתנאי שלא ידונו בה בקשות לעצמאות מלאה והתנתקות מסין‬
‫‪8‬‬
‫(‪ .)Goldstein,2001‬למרות ניסיונות הפיוס‪ ,‬הגלויים והחשאים שהתקיימו בין השנים‬
‫‪,1979‬‬
‫‪ 1982,1984‬לא נמצא פתרון‪ .‬העם הטיבטי המשיך לבקש עצמאות תרבותית‪ ,‬הכרה בדת‬
‫הבודהיסטית כדת השלטת‪ ,‬החזרת השפה הטיבטית‪ ,‬מתן אפשרות לפיתוח התרבות הטיבטים‬
‫שהושמדה‪ ,‬שיפור במצב הכלכלי‪ ,‬החזרת הרוב הטיבטי לטיבט וקבלת המשרות שנגזלו מהם‬
‫ועצמאות לא רק על טיבט כי אם על כל ריכוזי הטיבטים החיים בסין מאז המאה ה ‪ .18 -‬השיחות‬
‫נכשלו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1987‬פונה הדלאי לאמה לקבלת תמיכה מארה"ב ומדינות אירופה ובפעם הראשונה מבקר‬
‫שם ומוכר כמנהיגה הרוחני – פוליטי הגולה של העם הטיבטי‪ .‬על אדמת ארה"ב הוא נואם וקורא‬
‫לתמיכה במאבקו של העם הטיבטי התובע עצמאות‪ ,‬מדינה דמוקרטית ומימוש זכויות האדם‪,‬‬
‫חירות בבחירה דתית‪ ,‬תרבותית ושלטונית ובמקביל משנה את קריאתו ממאבק לשחרור טיבט‬
‫לדיאלוג לשחרור חלקי של טיבט‪ ; Goldstein,2001 ( .‬ארן‪.)2007 ,‬‬
‫ארה"ב‪ ,‬על אף גילויי התמיכה אינה נוקטת יוזמה מעשית וממשיכה פורמאלית לתמוך בכיבוש‬
‫הסיני ובשלטונם על טיבט תוך שהיא מכריזה כי‪ ,‬אין לה אינטרס פוליטי או כלכלי בטיבט ולכן לא‬
‫תסייע לה‪ ,‬על אף ההכרה הציבורית‪ . .‬הטיבטים מעוררים מהומות בטיבט ושוב מופעל מנגנון‬
‫דיכוי צבאי‪ ,‬אכזרי‪ .‬גם פרס הנובל לשלום אותו מקבל הדלאי לאמה בשנת‬
‫‪ ,1989‬לא מסייע‬
‫לתמיכה משמעותית של ארה"ב‪ ,‬שתחייב את סין לפעול לקידום השלום עם טיבט‪ .‬ארה"ב‬
‫מתנגדת להפעיל סנקציות כלכליות על סין ( ‪.)Goldstein,2001‬‬
‫עם עלייתו של קלינטון לשלטון שב ומתחזק הקשר בין טיבט לארה"ב‪ .‬והנשיא מבקר את‬
‫מדיניותה של סין וקורא לשמירת זכויות האדם בטיבט‪.‬‬
‫מאז ועד היום מאבקו הלא אלים של הדלאי ללאמה ממשיך ומתקיים ולא הצלחנו למצוא‬
‫מסמכים התומכים בהתקדמות המשא ומתן או שיפור היחס לטיבטים‪.‬‬
‫ואחרי שלמדנו את המהלכים שהובילו לסכסוך והצעדים שנקטו הצדדים ננסה לנתח ולהבין את‬
‫זהות הסכסוך תוך התייחסות למוקד התיאורטי בה נמצא הסכסוך בהתאם לתיאוריה של‬
‫הנטיגטון‪ ,‬לאחר מכן ננסה לראות את הזהות החברתית של כל צד וכיצד היא משפיעה על זהות‬
‫הסכסוך‪ .‬בחלק האחרון נתייחס לזווית המדברת על תהליכי התפייסות וחינוך לשלום‪ ,‬וזאת בשל‬
‫הדרך היחסית שונה‪ ,‬שבה בחר מנהיג הטיבטים להוביל את עמו ולדעתנו ראוי שיוזכר‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫פרק ‪ :3‬תפיסות‪ ,‬אמונות וגיבוש הזהות החברתית בסכסוך שבין סין לטיבט‪.‬‬
‫‪ 3.1‬הציביליזציה הקונפוציאנית נגד הציביליזציה הבודהיסטית‬
‫כפי שניתן לראות‪ ,‬הסכסוך בין סין לטיבט‪ ,‬בצורתו הנוכחית‪ ,‬החל בתחילת המאה ה – ‪ .19‬בשנת‬
‫‪ 1911‬קיבלה טיבט עצמאות בפעם הראשונה מסין ומאז יצאה לכמעט שישים שנות עצמאות‪.‬‬
‫באותה העת‪ ,‬טוען הנטינגטון‪ ,‬הסתיים עידן המלחמות שנוהלו ע"י קיסרים ושליטים והמלחמות‬
‫הפכו להיות מלחמות אידיאולוגיות שונות בהם שלטו הקומוניזם‪ ,‬הנאציזם והדמוקרטי ליברל‪.‬‬
‫אלו לא הוגדרו בהכרח באמצעות לאום ספציפי אלה באמצעות האידיאולוגיה המניעה אותה‪ .‬כך‬
‫למשל הורכבה ברית המועצות מכמה מדינות בעלות לאום שונות וכך גם לגבי גרמניה וסין‪ .‬כל‬
‫מדינה ביקשה להרחיב את השפעתה וסיפחה אליה מדינות נוספות שלא בהכרח התאימו מבחינת‬
‫הלאום ולכן ניתן היה למצוא הבדלים משמעותיים ביסודות החברה כגון‪ :‬שפה‪ ,‬תרבות ודת‪ .‬עם‬
‫תום המלחמה הקרה ונפילת ברית המועצות הקומוניסטית החל עידן חדש של מלחמות‪ ,‬הוא טוען‬
‫ומגדירם‪ ,‬כמלחמות בין ציביליזציות שיתבססו על עימותים תרבותיים‪.‬‬
‫ציביליזציה‪ ,‬הוא גרס‪ ,‬היא ישות תרבותית המגדירה ומחלקת את בני האדם על פי זהותם‬
‫התרבותית‪ .‬היא מוגדרת ע"י יסודות אובייקטיביים משותפים כגון‪ :‬שפה‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬לשון וזהות‬
‫עצמית סובייקטיבית שיכולה להשתנות מאדם לאדם בכל תקופה ולכן ישנה סבירות שתשנה את‬
‫הגבולות והרכב הציביליזציה‪ .‬כך למשל ביקשו הטיבטים במאבקם לעצמאות‪ ,‬עצמאות גם עבור‬
‫כל הטיבטים החיים בחלקים שונים של סין ובכך הגדירו את שטח הציביליזציה שלהם על פי‬
‫המיקומים בהם נמצאים מרבית העם הטיבטי‪ .‬הגדרות אלו מאפיינות רבים מהסכסוכים בעולם‬
‫ואלו ילכו ויגדלו בעתיד ויעצבו את העולם ואת המלחמות הבאות‪.‬‬
‫הנטינגטון מגדיר שמונה ציביליזציות מרכזיות‪ :‬הציביליזציה המערבית הכוללת את ארה"ב‪,‬‬
‫בריטניה וצרפת‪ ,‬הציביליזציה המוסלמית‪ ,‬הציביליזציה הלטינו‪-‬אמריקאית‪ ,‬האורתודוקסית‪,‬‬
‫ההינדית הקונפוציאנית (מדינות בעלי קרבה תרבותית והיסטורית לסין)‪ ,‬היפנית והבודהיסטית‪.‬‬
‫המאבק אותו אנו מציגים כפי שניתן לראות‪ ,‬מייצג את הציביליזציה הבודהיסטית שבראשה‬
‫עומדת טיבט ובה הלאומיות הדת והתרבות מתחברים יחד והציביליזציה הקונפוציאנית‬
‫שמתייחסת לסין ומדינות הסמוכות אליה המיוצג ע"י הקומוניזם שהוא תרבות בפני עצמו אך‬
‫ללא דת‪.‬‬
‫הנטינגטון‪ ,‬הניח מספר הנחות יסוד אותם נתאר בקצרה‪ .‬ראשית הוא גרס כי‪ ,‬הסכסוכים הבאים‬
‫יתבססו על רקע תרבותי ולא כלכלי או אידיאולוגי‪ ,‬על אף שרקע כזה יסייע לחזק את הזהות של‬
‫האנשים עם הציביליזציה על אף השוני בין מדינות הלאום השונות שיכולות להרכיב את‬
‫‪10‬‬
‫הציביליזציה‪ .‬בין הציביליזציות ניתן להבדיל באמצעות ערכים‪ ,‬השקפות עולם והנחות יסוד אך‬
‫במונחים אתניים דתיים‪.‬‬
‫לדעתו הסיבות האפשריות להתנגשות בין ציביליזציות נובעות‪ ,‬ראשית מהבדלים בסיסיים‪ ,‬שנבנו‬
‫בתהליכים היסטוריים ארוכים‪ ,‬הנוגעים בנקודות זהות משמעותיות כגון‪ :‬דת‪ ,‬תרבות היסטוריה‬
‫ועוד‪ .‬מאבקים על רקע זה עלולים להיות ממושכים ואלימים ביותר‪ .‬נדידת העמים בין תרבויות‪,‬‬
‫הוא טעון‪ ,‬מחזקת את הקשר התרבותי הראשוני וזו גורמת לקיטוב בין האנשים בשתי‬
‫התרבותיות‪ ,‬תוך יצירת הבדלה וההפרדה דיכוטומית המנתקים את מדינת הלאום‪ ,‬כמקור הזהות‬
‫ומחברים מחדש את הגבולות הלאומיים‪ .‬האצת התהליך של "חזרה לשורשים" הוא טוען‪ ,‬נובעת‬
‫מהרצון לעצב את העולם שלא דרך תפיסה מערבית‪.‬‬
‫סכסוכים תרבותיים ודתיים בין הציביליזציות‪ ,‬בניגוד לסכסוך כלכליים ופוליטיים‪ ,‬קשים לגישור‬
‫ולפשרה ויוצרים הפרדה חדה וברורה בין האנשים אותה ניתן לחזק באמצעות כלכלה אזורית‬
‫חזקה ויציבה שתשפיע על הרצון להשתייך לציביליזציה כזו או אחרת בשל העובדה כי היא‬
‫מאגדת שיתוף פעולה כלכלי נרחב כמאפיין של הציביליזציה אליה הם משתייכים (הנטינגטון‪,‬‬
‫‪ .)2000‬וכך עושה גם סין שמנסה לייצב את הכלכלה המסחר והחקלאות בטיבט‪.‬‬
‫אם ננסה להתייחס לסכסוך בין טיבט לסין נוכל לראות כי‪ ,‬מדובר במלחמה על תרבות‪ .‬גישתם של‬
‫הסינים הקומוניסטים‪ ,‬שהתחילה כתנועת מחאה נגד האימפריאליזם המערבי‪ ,‬הפכה במהרה‬
‫לדיקטטורה כפייתית‪ ,‬המנסה להשליט את תפיסותיה‪ ,‬אמונותיה על זהות הסכסוך ועל הזהות‬
‫החברתית של הטיבטים גם במחיר של הפעלת כוח ואלימות‪ .‬מנגד עומדת ציביליזציה‬
‫בודהיסטית אדוקה בעלת תרבות ייחודית ותחושת זהות וחיבור בין הלאום לדת הבודהיסטית‪.‬‬
‫אמונתם של אנשי הציביליזציה הבודהיסטית – הטיבטים רואה בדתם מערכת תרבותית‪ ,‬פרקטית‬
‫המבוססת על עקרונות בודהיסטים‪ ,‬פסיכולוגיים ורגשיים המגדירה את זהותם החברתית‪ .‬הם‬
‫אינם שואפים להפוך את סין כולה להיות בודהיסטית‪ ,‬אלה מבקשים להמשיך ולקיים את דתם‪,‬‬
‫מתוך חיבור וזהות לגישה המערבית דמוקרטית המאמינה בחופש דת פולחן וזכויות אדם‪ .‬ובכך‬
‫בעצם מנסים להשיג את תמיכת של הציביליזציה המערבית כפי שעוד נראה בהמשך‪.‬‬
‫את קווי השבר שבין הציביליזציות מסכם הנטינגטון באופן הבא‪...":‬לסין‪ ,‬יש מחלוקות‬
‫טריטוריאליות תלויות ועומדות עם מרבית שכניה‪ .‬היא נקטה מדיניות חסרת רחמים כלי תושביה‬
‫הבודהיסטים של טיבט" יחד עם זאת ניתן לראות עדויות גם ל" ‪ ...‬חילוקי הדעות הבסיסיים שבין‬
‫סין לארצות הברית בתחומים כגון זכויות האדם‪ ,‬סחר והפצת נשק" (הנטינגטון‪ 2000 ,‬עמ' ‪.)141‬‬
‫‪11‬‬
‫‪ 3.2‬הדרך לגיבוש הזהות החברתית של הקבוצות‬
‫עתה ננסה לנתח את הסכסוך ולראות כיצד התגבשה הזהות החברתית של שתי הקבוצות‪ ,‬ראשית‬
‫נציג את עיקריה של התיאוריה ובהמשך ננסה להדגים את זה על הסכסוך בין סין לטיבט‪.‬‬
‫תיאוריית הזהות החברתית הינה תיאוריה העוסקת בקשר בין הפרט לקבוצה ובין הקבוצות‬
‫ובתהליכים לבניית זהות חברתית‪.‬‬
‫טאג'פל )‪ ,(Tajfel, 2004‬אבי התיאוריה‪ ,‬הגדיר קבוצה חברתית כ"אוסף של פרטים" המקיימים‬
‫ביניהם לפחות אחד מהמאפייני ם הבאים‪ :‬אינטראקציה ישירה בין הפרטים בקבוצה‪ ,‬חברות‬
‫המושתת על מכנה משותף כגון‪ :‬מין‪ ,‬גזע ולאום‪ ,‬שותפות בגורל‪ ,‬בזהות ובמטרות‪.‬‬
‫הפרט בתוך הקבוצה‪,‬הוא הוסיף‪ ,‬מגדיר עצמו כשייך לאליה‪ ,‬וקיימת הסכמה כללית לגבי מי‬
‫משתייך לקבוצה ומי נמצא מחוצה לה‪ .‬חשוב לציין‪ ,‬כי הזהות החברתית היא גורם משמעותי‬
‫בעיצוב זהותו של הפרט‪ ,‬משום שאדם פועל רוב הזמן‪ ,‬כחבר בקטגוריות חברתיות שונות‪ .‬חברות‬
‫בקטגוריה מסוימת פירושה קבלת נורמות‪ ,‬ערכים ומחויבות המוטלות על חברי הקבוצה‪ .‬כל אדם‬
‫כחבר קבוצה‪ ,‬שואף להשיג זהות חברתית חיובית‪ .‬זהות זו מושגת ע"י השוואה עם קבוצות‬
‫אחרות ותוצאות ההשוואה נקבעות על פי פרמטרים משותפים בין הקבוצות‪ .‬פרמטרים אלו‪,‬‬
‫מתייחסים ליחסי הכוחות בין הקבוצות‪ ,‬להיסטוריה המשותפת שלהן ולהיסטוריה האישית של‬
‫כל קבוצה בנפרד )‪.(Tajfel, 2004‬‬
‫לטענתו‪ ,‬ניתן להבחין בין שני סוגי זהות עיקריים‬
‫‪ :‬זהות אישית המורכבת מתכונות ואפיונים‬
‫אישיים של האדם ‪,‬הבאים לידי ביטוי בקשרים הבינאישיים‪ .‬ו זהות חברתית ‪ ,‬המורכבת מהגדרות‬
‫וכללים שהאדם בונה לעצמו כחבר בקבוצה חברתית מסוימת‪.‬‬
‫כדי לבסס הבנייה של הזהות החברתית נדרש תוצר של ארבעה מרכיבים עיקריים‪:‬‬
‫קטגוריזציה‬
‫חברתית שממיינת אובייקטים ויחידים לקבוצות‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬אין התייחסות לפרטים בתוך‬
‫בקבוצה כאינדיבידואלים ‪ ,‬אלא אנשים ממיינים זה את זה לקבוצות ‪,‬על בסיס מגדר‪ ,‬גזע‪ ,‬מעמד‬
‫או מטרה משותפת‪ .‬המיון לקבוצות יוצר הכללה המשויכת לכלל חברי הקבוצה‪.‬‬
‫היתרון בקטגוריזציה הוא‪ ,‬יצירת רשמים מהירים ושימוש בחוויות העבר לשם יצירת‬
‫אינטראקציות חדשות‪ .‬כמו כן‪ ,‬הכללה יוצרת סדר‪ ,‬ארגון ויציבות בזיכרון‪.‬‬
‫חיסרון הקטגוריזציה הוא בהיותו בסיס להתפתחות סטריאוטיפים‪ .‬כלומר‪ ,‬מאחר והפרטים‬
‫הינם חלק מקבוצה‪ ,‬נוצרות סטיגמות ואי דיוקים המכלילי ם את כלל החברים בקבוצה ועלולים‬
‫להוביל בסופו של תהליך ליצירת הסטריאוטיפים‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫כל זאת משום שהדגש מושם על ההבדלים בין הקבוצות ופחות מתייחס להבדלים בין הפרטים‬
‫בתוך הקבוצות‪ )1982( Tajfel .‬טוען כי‪ ,‬הסטריאוטיפ הינו רגש שלילי המתפתח כלפי האחר על‬
‫סמך החברות בקבוצה מסוימת ונובע ממוגבלות קוגניטיבית של האדם‪ .‬סטריאוטיפים אלו‬
‫מתפתחים בנסיבות היסטוריות מסוימות ומשקפים ‪ ,‬בדרך כלל‪,‬יחסי כוח ורווח בין הקבוצות‬
‫השונות ‪.‬בעקבות הסטריאוטיפ‪ ,‬עלולה להתפתח אפליה שמשמעה התנהגות שלילית כלפי אנשים‬
‫על סמך חברותם בקבוצה‪.‬‬
‫זהות חברתית המתייחסת לייחוד‪ ,‬הערכים ותחושת השייכות הקבוצתית של הפרטים בקבוצה‬
‫בונים את הזהות החברתית‪ .‬זהות זו‪ ,‬נבנית תוך כדי משא ומתן‪ ,‬השוואה ותחרות עם הקבוצות‬
‫האחרות ‪ .‬תהליך זה‪ ,‬של בניית זהות חברתית הינו תהליך דינאמי הפועל בשני מישורים‪ :‬במישור‬
‫האחד‪ ,‬ניצב הפרט הבונה הכללות על סביבתו ועל עצמו‪ .‬הכללה זו מאפשרת לו לזהות בסביבתו‬
‫את הקבוצה הקרובה ביותר להגדרה העצמית שלו‪ .‬במישור השני‪ ,‬ישנן הקבוצות שסביבו‪,‬‬
‫המגדירות אותו כמשתייך לקבוצה מסוימת‪ .‬קבוצות חוץ אלו‪ ,‬מאשרות או דוחות את ההגדרות‬
‫של הפרט כחבר בקבוצה זו או אחרת‪.‬‬
‫השוואה חברתית המאמינה כי‪ ,‬כל קבוצה שואפת ל"זהות חברתית" חיובית‪ .‬משמע‪ ,‬הקבוצה‬
‫שואפת להכרה ולהערכה מצד חברי הקבוצה ומצד הקבוצות האחרות‪ ,‬שברשותה קימות תכונות‬
‫ומשאבים המוערכים על ידי כלל החברה‪ .‬ה"זהות החברתית" ע"פ התיאוריה‪ ,‬נוצרת תוך כדי‬
‫השוואה עם הקבוצות האחרות ‪ .‬השאיפה של כל קבוצה היא שההשוואה עם הקבוצה האחרת‬
‫תניב תוצאה חיובית‪ .‬רצון זה ‪,‬להשיג זהות חברתית חיובית‪ ,‬גורם להעדפת חברי קבוצת הפנים‬
‫(‪ )intergroup‬על פני קבוצות החוץ ( ‪(outgroup‬ומוביל לקונפליקטים ולמאבקי כוח‪.‬‬
‫ייחוד קבוצתי נדרש על מנת להשיג זהות חברתית חיובית כאשר כל קבוצה מנסה להפגין את‬
‫ייחודה‪ .‬ייחודיות זו‪ ,‬מושגת באמצעות הבלטת ההבדלים הקיימים בין הקבוצה לקבוצות האחרות‬
‫עמן היא בתחרות‪.‬‬
‫על פי ‪ ,)2004 ( Tajfel‬קבוצות נוקטות באסטרטגיות שונות על מנת לשפר את זהותן החברתית‬
‫‪:‬‬
‫קבוצות החשות עליונות כלפי הקבוצה האחרת‪ ,‬תנסנה לשמר ולהרחיב את עליונותן באמצעי‬
‫שכנוע ו‪/‬או כוח‪ .‬קבוצות החשות נחיתות מול קבוצת החוץ‪ ,‬תנסנה לשנות זהותן באמצעות‬
‫"ניידות חברתית" ‪ -‬מעבר בין קבוצות (התנתקות מהקבוצה) או‪ ,‬על יד "השוואה פנים קבוצתית"‪-‬‬
‫אדם יבחר להשוות עצמו לאלה מבין קבוצתו הנתפסים כחלשים יותר‪ .‬קבוצות בעלות זהות‬
‫חברתית נמוכה עשויות לנקוט בצעד של עימות ישיר עם הקבוצה הדומיננטית‪ .‬מאבק זה עלול‬
‫‪13‬‬
‫להיות קשה‪ ,‬משום שברשות הקבוצה הדומיננטית יש בדרך כלל‪ ,‬משאבים כלכליים פוליטיים‬
‫וחברתיים משמעותיים‪ ,‬ומכאן עוצמתן‪ .‬במאבק שכזה הסיכוי להצלחה נמוך‪ .‬דרך נוספת‬
‫להתמודדות עם זהות חברתית נמוכה היא‪ ,‬ניסיון להגדיר מחדש את האלמנטים הנוטלים חלק‬
‫בהשוואה עם הקבוצה השלטת‪ .‬לדוגמה‪ :‬המשפט‬
‫"‪ "black is beautiful‬שימש את הקבוצה‬
‫האפרו אמריקנית לשיפור הזהות החברתית של כלל הקבוצה ‪(Hogg & Abrams, 1988).‬‬
‫על פי‬
‫‪ ,)2004 ( Tajfel‬סביר להניח שאסטרטגיה זו תנציח את הסטאטוס קוו הקיים ותגרום‬
‫לחבריה להסתפק במצב הנוכחי‪.‬‬
‫ניתן לאמר לסיכום‪ ,‬תיאוריית הזהות החברתית מתייחסת לתהליכים של היווצרות קבוצות‪.‬‬
‫ה"זהות הקבוצתית" נוצרת תוך השוואה ותחרות עם הקבוצות האחרות ‪,‬המובילה לאפליה בין‬
‫קבוצת הפנים וקבוצת החוץ (אנחנו והם)‪.‬‬
‫עקרונות תיאוריה זו‪ ,‬מתאימים הן לקבוצות קטנות כגון קבוצות עבודה‪ ,‬קבוצות משחק‪ ,‬והן‬
‫לקבוצות גדולות כגון קבוצות לאום‪ ,‬קבוצות אתניות‪ ,‬קבוצות מגדר וכדומה‪.‬‬
‫‪ .3.3‬השפעתו של גיבוש הזהות החברתית על הסכסוך‬
‫כפי שציינו‪ ,‬תיאוריית הזהות החברתית מתייחסת לתהליכים בבניית הזהות החברתית בקבוצה‪,‬‬
‫ולמערכת היחסים בין הקבוצות‪.‬‬
‫בסכסוך שלפנינו‪ ,‬ניצבות שתי קבוצות א‪-‬סימטריות‪ .‬כל קבוצה נסמכת על קטגוריה חברתית‬
‫שונה‪ .‬טיבט‪ ,‬חברה מסוגרת בעלת מרכיב אתני מרכזי‪ .‬העם הסיני‪ ,‬קבוצה בפני עצמה מעצם‬
‫הגדרתו כעם בעל מטרה‪ ,‬לאום והיסטוריה משותפים‪ .‬הפרטים בכל קבוצה רואים בהגדרתם‬
‫העצמית כמזדהים עם הקבוצה ופועלים על פי הערכים והנורמות המקובלים בקבוצה זו‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫הגדרתם כ"קבוצה" מוענקת לכל אחת מהן על ידי הקבוצה הנגדית (" אנחנו –הם")‪.‬‬
‫בסכסוך א‪-‬סימטרי זה‪ ,‬ניתן להבחין בהתנגשות בין אידיאולוגיות‪ .‬האחת רואה בלאומיות את‬
‫עיקר האידיאולוגיה‪ ,‬והאחרת רואה בתרבות ובמסורת את לב ליבה של האידיאולוגי ה ‪ .‬כל קבוצה‬
‫בונה זהות חברתית משלה‪ ,‬כאשר הצד הטיבטי‪ ,‬דורש הכרה בזכותו הלגיטימית (לטענתו)‪ ,‬לחופש‬
‫תרבותי‪ .‬סין מצדה‪ ,‬רואה בשטח הגיאוגרפי של טיבט חלק מהטריטוריה של עצמה‪ ,‬ועל כן מנסה‬
‫לכפות את זהותה החברתית על טיבט‪ ,‬ולמעשה להכחיד את הזהות החברתית הייחודית של‬
‫טיבט‪ .‬סין מחשיבה עצמה כמדינה רב לאומית ותפיסת העולם שלה לגבי מיעוטים ברורה‪ .‬סין‪,‬‬
‫הנשלטת ע"י משטר קומוניסטי‪ ,‬כחלק מתפיסת העולם שלה רודפת דתות ככלל‪ ,‬ואת הנזירות‬
‫הטיבטית בפרט‪ .‬למעשה מדובר בקבוצת כוח‪ ,‬החשה בעליונותה ובדומיננטיות שלה המצהירה כי‬
‫‪14‬‬
‫מטרתה אינה להשמיד את העם הטיבטי אלא לשלוט במחשבתו ובאמונתו‪ .‬מבחינת סין‪ ,‬החלפת‬
‫האמונה הדתית באמונה הקומוניסטית‪ ,‬סוציאליסטית היא תנאי הכרחי‪.‬‬
‫על מנת לכפות דעתם‪ ,‬מפעילים הסינים את כוחם כקבוצה‪ ,‬יוצרים דמוניזציה ואי לגיטימציה של‬
‫הדת על מנת להוציאה אל מחוץ לחוק‪.‬‬
‫כפי שמציין ‪ ,)2004 ( Tajfel‬הזהות החברתית של קבוצה נבנית ע"י ארבעה מרכיבים עיקריים‪.‬‬
‫אחד המרכיבים הוא ה"קטגוריזציה החברתית"‪ .‬כפי שניתן לראות‪ ,‬סין יוצרת הכללה של‬
‫הזהויות האישיות של העם הטיבטי והופכת אותו לקבוצה הומוגנית אחת‪ .‬קבוצה זו‪ ,‬מוגדרת על‬
‫כמקשה אחת‬
‫ידי סין ִ‬
‫– קבוצה הפוגעת בערכי הלאומיות הסינית‪ .‬בעקבות כך‪ ,‬התפתחו‬
‫סטריאוטיפים כלפי העם הטיבטי‪ .‬סין רואה בטיבט חברה ברברית פרימיטיבית הפוגעת בתרבות‬
‫הסינית‪ .‬סין מאמינה כי חברה ברברית זו‪ ,‬גורלה ומחויבותה להצטרף לקבוצה הדומיננטית‬
‫(הסינית)‪ ,‬או מנגד להיכחד‪.‬‬
‫הסינים‪ ,‬הרואים בקומוניזם תפיסת עולם המכוונת את אורח חייהם‪ ,‬אינם מוכנים לקבל כל‬
‫התבדלות ואורח חיים שונה‪ .‬כקבוצה בעלת כוחות ומשאבים פוליטיים וכלכליים ‪,‬רואים הסינים‬
‫בקבוצתם קבוצת רוב דומיננטית ומנגד‪ ,‬מתייחסים אל העם הטיבטי כ"קבוצה נחותה" המובלת‬
‫על ידי מנהיג זדוני – הדלאי לאמה‪ .‬אלה הינם סטריאוטיפים המפלים לרעה את הטיבטים באופן‬
‫קיצוני ומובילים למעשי פשע והתעללות‪.‬‬
‫הטיבטים בפועל‪ ,‬מבחינה גיאוגרפית בינלאומית מוגדרים כחלק מסין‪ ,‬אך למעשה רואים‬
‫במדינתם חלק עצמאי שנכבש ע"י סין‪ .‬המכנה המשותף בטיבט הוא המרכיב האתני תרבותי‪.‬‬
‫הבודהיזם מהווה את האידיאולוגיה ואת לב הלאומיות הטיבטית‪ .‬למרות שבהיסטוריה של טיבט‬
‫ניתן למצוא מאבקי כוח פנימיים על הנהגה ושליטה‪ ,‬הזהות החברתית הטיבטית מוצגת באופן‬
‫הומוגני וחד משמעי ומהווה חלק אינטנסיבי במאבק ה"לא אלים" בקבוצה הדומיננטית‪ -‬סין‪.‬‬
‫עד החשיפה לחברה המודרנית (שנעשתה ביוזמת סין) ‪,‬ראו עצמם הטיבטים כקבוצה בעלת זהות‬
‫אתנית הנסמכת על הזיקה לאבות הקדמונים וגדלו בדפוסי התנהגות אוטנטיים‪ .‬עם החשיפה‬
‫לתרבות המערב‪ ,‬החלו הטיבטים להגדיר עצמם "כלאום" השואף מלבד השפה‪ ,‬התרבות‬
‫וההיסטוריה המשותפים ‪,‬להכרה בטריטוריה עצמאית ולשליטה עצמית‪.‬‬
‫חשוב לציין ‪,‬כי בנקודה זו חל שינוי ובמסגרת המאבק ה"לא אלים" אותו מנחיל הדלאי לאמה‪,‬‬
‫הסכימה טיבט לוותר על עצמאות מלאה ונתנה לקבוצה הדומיננטית לנהל את העניינים הצבאיים‬
‫ואת קשרי החוץ‪ .‬בכך למעשה‪ ,‬העבירה מסר כי רצונה העיקרי הוא להשקיע את כל המשאבים‬
‫לשימור התרבות ולהמשך קיום אורח חיים מסורתי‪ .‬למרות זאת‪ ,‬ניתן עדיין למצוא במרכיבי‬
‫‪15‬‬
‫המאבק שימוש באלמנטים לאומיים כגון‪ :‬הנפת דגל טיבטי בכל מקום ( בתוך "הגולה" ההודית)‪,‬‬
‫שימוש בהמנון הלאומי‪ ,‬אירועי זיכרון לאומיים ושמירה על "הזיכרון הקולקטיבי" (הר ציון‪,‬‬
‫‪.)2008‬‬
‫מרכיב נוסף‪ ,‬בתיאוריית הזהות החברתית הוא הצורך בהשגת זהות חברתית חיובית‪ .‬כל קבוצה‬
‫בונה את זהותה החברתית החיובית תוך העצמת הערכים איתם היא מזדהה והעדפת קבוצת‬
‫הפנים )‪ (intergroup‬על פני קבוצת החוץ‬
‫)‪ . (outgroup‬כל קבוצה בסכסוך זה‪ ,‬נסמכת על‬
‫עקרונותיה ואמונותיה ומשתמשת באמצעים שונים לבנות את זהותה החברתית החיובית‪ .‬סין‬
‫מבחינתה‪ ,‬פעלה על פי עקרונות הקומוניזם ולא בחלה באמצעים לדכא באכזריות ולנסות להשמיד‬
‫את התרבות הטיבטית‪ .‬משהדבר לא עלה בידה‪ ,‬להכחיד תרבות זו‪ ,‬היו וישנם ניסיונות למצוא‬
‫פתרונות חלופיים כגון‪ :‬הכנסת מודרניזציה לתוך השטח הטיבטי המסורתי‪ ,‬והצפת האזור‬
‫הטיבטי בסינים ‪.‬כל זאת על מנת לערער ואף "לחסל" את הזהות החברתית של טיבט ולהטמיע‬
‫את החברה הטיבטית בתוך הקבוצה השלטת‪ -‬סין‪.‬‬
‫טיבט מבחינתה‪ ,‬שומרת על ייחודה הקבוצתי‪ .‬היא מנסה להפגין ולהבליט את עקרונותיה‬
‫ותרבותה‪ .‬הממשלה הגולה היושבת בהודו‪ ,‬מדגישה את הסממנים הייחודיים לה‪ .‬ההתמקדות‬
‫אינה בסבל או בזיכרון הקולקטיבי אלא בשימור המורשת התרבותית המסורתית‪ .‬עצם המאבק‬
‫הייחודי ו"הלא אלים" אותו מוביל הדלאי לאמה‪ ,‬יוצר את הייחודיות הקבוצתית ‪,‬עושה לה הדים‬
‫בעולם המערבי כולו‪ ,‬ובכך צובר אמפתיה עולמית למאבק‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬מאבק זה בין סין לטיבט‪ ,‬עוסק בשתי קבוצות א‪-‬סימטריות‪ .‬סין מדגישה ומשמרת‬
‫עליונותה מתוקף נגישותה כלאום למשאבים הכלכליים הפוליטיים והצבאיים‪ .‬ומנגד טיבט‪,‬‬
‫הקבוצה שניתן להגדירה כ"קבוצה הנחותה" משום מיעוט המשאבים הפוליטיים והצבאיים‬
‫שברשותה‪ .‬סין משתמשת באמצעים כפייתיים קשים על מנת לבטל את ערכי הזהות הקבוצתית‬
‫של טיבט ולספח אותה לשורותיה‪ .‬בכך למעשה‪ ,‬מתכוונת ליצור קבוצה גדולה ‪,‬הומוגנית‪ ,‬בעלת‬
‫זהות חברתית אחידה ומרכיב לאומי חזק‪ .‬טיבט‪ ,‬מצטיירת כ"קבוצת קורבן"‪ ,‬המנסה לשמר את‬
‫כוחה ועוצמתה בערכים החשובים לה ובשימור הזהות החברתית הייחודית שלה‪.‬‬
‫כידוע "כללי המשחק" ודרכי הפעולה של המאבק בין זהותן של שתי קבוצות אלו‪ ,‬שונים‬
‫מהמקובל בחברות המערביות המודרניות‪ .‬נכון להיום המאבק עדיין לא תם וכל צד מתבצר‬
‫בעמדותיו‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫פרק ‪ :4‬חינוך ל'אי אלימות' כבסיס להתמודדות עם סכסוכים בלתי נשלטים‬
‫כפי שנאמר‪ ,‬היה זה בתחילת שנות השמונים‪ ,‬שהסכסוך בין סין לטיבט תפס את מקומו‪ ,‬בדעת‬
‫הקהל העולמית‪ .‬באותה העת‪ ,‬החלו שתי המדינות לשפר את מדיניות החוץ של מדינתם‪.‬‬
‫סין‪ ,‬בהנהגתו של דנג‪ ,‬חיזקה את הקשרים עם המדינות המתועשות עתירות הידע הטכנולוגי‬
‫ובראשם ארה"ב‪ ,‬במטרה לקדם דמוקרטיזציה ושיפור תשתיות בסין (שי‪,‬‬
‫‪ .)1998‬טיבט‪ ,‬לעומת‬
‫זאת‪ ,‬ביקשה לגייס תומכים בינלאומיים למאבקה הלא אלים ודרישתה לעצמאות ולהחזרת טיבט‬
‫לטיבטים‪ ,‬כמדינה דמוקרטית בעלת חופש דתי ותרבותי‪ ,‬הדוגלת בשמירה על זכויות האדם ובכך‬
‫פרצה את בידודה בעולם המערבי ובכלל (ארן‪.)2007 ,‬‬
‫השינוי המשמעותי בתפיסת הטיבטים היה בשנת ‪ .1988‬בשנה זו שינה הדלאי לאמה את אופיו של‬
‫המאבק שהוגדר עד כה כ"מאבק לשחרור טיבט השלמה" שונה ל"דיאלוג לאוטונומיה חלקית של‬
‫טיבט"‪( .‬הרציון – שני‪ .)2007 ,‬בהגדרה מחודשת זו‪ ,‬הקוראת לדמוקרטיה בטיבט‪ ,‬טמון שינוי‬
‫אידיאולוגי‪ ,‬משמעותי ופרקטי‪ .‬ראשית נשמעה טענה כי‪ ,‬דמוקרטיזציה במצבים של סכסוך בין‬
‫מדינות נתפסת כתנאי ראשון בדרך להתפייסות (בר –טל‪ ,‬בנינק‪ .)2002 ,‬שנית‪ ,‬הצהרתו של הדלאי‬
‫לאמה נתפסת כצעד מעשי‪ ,‬חד צדדי‪ ,‬שיסייע לו להוביל שינוי פסיכולוגי‪ ,‬חברתי שמאפשר שינוי‬
‫מטרות ותחושות כלפי הסכסוך והכנת עמו לחיים בעידן של שלום‪ .‬שלישית‪ ,‬פעולה זו אפשרה‬
‫לדאלי לאמה לגייס תמיכה מהקהילה הבינלאומית שלה תפקיד חשוב במעורבות בפתרון‬
‫הקונפליקט ועשיית שלום (בר‪-‬טל ורוזן‪ .)2010 ,‬כל אלו ועוד מראים לנו כי ‪,‬מנהיגה של טיבט‪,‬‬
‫החל בנקיטת צעדים לפיוס ופתרון הסכסוך‪ ,‬שנמשך הרבה מעבר לעשרים וחמש שנים ( בר‪-‬טל‪,‬‬
‫רוזן‪ .)2010 ,‬יחד עם זאת מדובר בצעדים ראשונים‪ ,‬ולא ביישום מלא של תיאוריות ההתפייסות‬
‫והחינוך לשלום‪ ,‬אבל כך או כך גישה זו מתקדמת הרבה מעבר למה שהיו הסינים מוכנים לעשות‬
‫למען פתרון הסכסוך‪.‬‬
‫‪ .4.1‬הבודהיזם הטיבטי קורא לדיאלוג‪ :‬צעדים ראשונים‪ ,‬מעשיים לשלום‬
‫הסכמתם של הטיבטים לשוב ולהיות‪ ,‬כבעבר‪ ,‬תחת ריבונות סינית‪ ,‬בתנאי שתתאפשר להם‬
‫אוטונומיה דתית ותרבותית‪ ,‬נתפסת כצעדים ראשונים לשינוי "הרפרטואר הדומיננטי של תרבות‬
‫הסכסוך"‪ ,‬כפי שטוענים בר‬
‫–טל ורוזן במאמרם (בר‬
‫–טל‪ ,‬רוזן‪ .)2010 ,‬יחד עם זאת‪ ,‬הם‬
‫מוסיפים כי‪ ,‬תהליך הפיוס דורש לא רק הגדרה מחדש של אופי המאבק‪ ,‬אלה גם גיבוש מחדש של‬
‫האופן בו נתפס העבר תוך שהוא מוביל למחילה ולהחלמה קולקטיבית הדדית‪( .‬בר‬
‫‪ ;2010‬בר –טל בנינק‪.)2002 ,‬‬
‫‪17‬‬
‫–טל‪ ,‬רוזן‬
‫מחילה‪ ,‬חמלה‪ ,‬החלמה‪ ,‬אמפתיה‪ ,‬סובלנות ועוד אלו רק חלק מהשאיפות של הדת הבודהיסטית‬
‫המאמינה כי‪ ,‬מטרתה היא לפתח באדם תבונה שתאפשר לו לשמור על הכרה צלולה במציאות‪,‬‬
‫תוך הסרת המכשולים פסיכולוגיים‪ :‬קוגניטיביים ורגשיים‪ ,‬הגורמים לרגשות עזים‪ .‬באמונתם‪,‬‬
‫רגשות אלו‪ ,‬מעוותים את תפיסת העולם ויוצרים דיכוטומיה בין הרצוי לשנוא‪ ,‬למושך לדוחה והם‬
‫עלולים להיות עוצמתיים‪ .‬במקרים כאלה יתעוררו רגשות כגון‪ :‬תסכול‪ ,‬סלידה‪ ,‬חרדה‪ ,‬יראה‪,‬‬
‫תלות תוקפנות ועוד‪ .‬אלו מכונים בבודהיזם תאוות‪ .‬כשהתאוות לא מסופקות הן מובילות לכעס‪,‬‬
‫תסכול‪ ,‬תוקפנות בסכסוך וסבל (ארן‪ .)2007 ,‬עוד הם מאמינים כי‪ ,‬באמצעות פיתוח ערך החמלה‬
‫כלפי כל היצורים החיים‪ ,‬טוב לב וסובלנות ניתן להתמודד עם האלימות שנגרמת כתוצאה‬
‫מרגשנות הרסניים ולכן קוראים להתנגדות המבוססת על תורת ה'אי אלימות' אותה ספג הדלאי‬
‫לאמה ה ‪ 14 -‬ממנהיגה של הודו‪ ,‬מהטמה גנדי‪ .‬שניהם האמינו כי‪ ,‬אנשים מטבעם הם רודפי שלום‬
‫ורחומים וכי אלימות אינה חלק מהטבע האנושי (ארן‪ ;2007 ,‬הרציון שני‪.)2007 ,‬‬
‫כאמור‪ ,‬ניתן לראות כיצד שילוב עקרונות בודהיסטים בד בבד עם שינוי אופי המאבק‪ ,‬ממאבק‬
‫לעצמאות מלאה ל'דיאלוג לאוטונומיה חלקית של טיבט' אפשר לדלאי לאמה לבסס תהליכים‬
‫ראשוניים לשינוי תרבות הסכסוך‪.‬‬
‫הכרזתו המחודשת על מאבק המבוסס על דיאלוג עודדה את עמו מחד להמשיך בהתנגדות בלתי‬
‫אלימה (למרות שמדי פעם ניתן היה לראות מרד המוני עממי) ומאידך‪ ,‬באמצעות תרגול‬
‫בודהיסטי‪ ,‬ניתן היה להוביל שינוי באמונות החברתיות והרגשיות (היוצרות את הזיכרון‬
‫הקולקטיבי ואתוס הסכסוך)‪ .‬פעולות אלו אפשרו גיוס תמיכה של הקהילה הבינלאומית למאבקם‬
‫המתנגד והבלתי אלים‪ ,‬שהכרחי לקידום פתרון הסכסוך בדרכי שלום ופיוס (בר –טל ורוזן‪.)2010 ,‬‬
‫על מהלכים אלו זכה בשנת ‪ 1989‬הדלאי לאמה ה – ‪ 14‬בפרס נובל לשלום‪.‬‬
‫‪ .4.2‬הגישה הקונסטרוקטיבית קוראת להתנגדות בלתי אלימה‬
‫כפי שניתן לראות‪ ,‬מאבקם הבלתי אלים של הטיבטים יאפשר לנו להבין את הגישה‬
‫הקונסטרוקטיבית אותה תיארו אלון עומר וויינבלט במאמרם‪ .‬לטענתם‬
‫‪ ,‬הגישה‬
‫הקונסטרוקטיבית‪ ,‬מבוססת על תורת ה'אי אלימות' ומטרתה ליצור שינוי בעמדות הפנימיות‬
‫כלפי הסכסוך‪ ,‬דבר שישפיע גם על התמורה החיצונית‪ .‬מודל חברתי‬
‫– פוליטי זה‪ ,‬של התנגדות‬
‫בלתי – אלימה‪ ,‬התפתח ותפס תאוצה כתוצאה מפועלם של מנהיגים כמו‪ :‬מהטמה גנדי‪ ,‬מרטין‬
‫לותר קינג והדלאי לאמה‪ .‬אלו שאפו לחולל שינוי בהתנהגות הגלויה ובעמדות הפנימיות במטרה‬
‫לאפשר פתרון לסכסוך בדרכי פיוס ושלום גם במקרים של סכסוכים הרסניים‪ ,‬עקשניים ובלתי‬
‫נשלטים המבוססים על עוצמות רגשיות שליליות‪ ,‬הנחות דמוניות ונשלטות ע"י הפחד‪ ,‬הכאב‬
‫‪18‬‬
‫והשנאה הלוחמנית המלבות את המאבק‪ .‬עוד הם טוענים כי גישה זו תתאפשר גם במדיניות‬
‫שאינה בעיקרה סובלניות כדת הבודהיסטית‪( .‬אלון‪ ,‬עומר‪.)2005 ,‬‬
‫גישה זו מבוססת על מספר עקרונות יסוד אותם נציג בקצרה‪ .‬ראשית‪,‬‬
‫חובה להתנגד‪ .‬ההתנגדות‬
‫לטענתם‪ ,‬חייבת להיות מבוססת על תגובות אמפטיות כלפי הצד השני‪ ,‬משולבות בניסיונות לפיוס‬
‫ושכנוע מילולי‪ ,‬ללא כניעה ומתוך מחווה של רצון טוב והבנה‪ .‬אין דיכוטומיה של שחור או לבן‪,‬‬
‫טוב או רע אלא יש דמיון בסיסי וריבוי קולות ועל כל צד לשאוף לפתח את הדמיון החיובי שבין‬
‫הקבוצות‪ .‬תגובה לאלימות תבוסס על עקרון האי סימטריה‪ .‬משמעות הדבר היא תגובות בלתי‬
‫אלימות למעשי אלימות‪ .‬ההתנגדות הם מוסיפים‪ ,‬חייבת להיות מבוססת מתוך כוונה שלא לפגוע‬
‫בגופו וברגשותיו של השני בתקווה שזה יגרום לצד השני לפעול אחרת‪ .‬גישה בלתי אלימה יכולה‬
‫למנוע הסלמה‪ ,‬כל שצריך הוא להימנע מתגמול‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬מאמיני גישה זו מאמינים כי‪ ,‬יש‬
‫לשחרר מהניסיון לשלוט על האחר ורק להתנגד לפעולות לא מוסריות‪ ,‬כאשר הדגש הוא מניעה‬
‫והתנגדות לפעילות לא מוסרית‪ .‬עוד הם טוענים כי‪ ,‬חשאיות וסודיות‪ ,‬מעודדות מלחמה והסתרה‬
‫ואילו שקיפות ופומביות מרסנות את האלימות משני הצדדים‪ ,‬מאפשרות גיוס ותמיכה פנימית‬
‫וחיצונית למחנה הבלתי אלים‪ .‬המאבק‪ ,‬הם מוסיפים‪ ,‬אינו מבחן כוח ואינו מיועד כדי לקבוע מי‬
‫יהיה השולט‪ ,‬אלה עליו לשאוף ולהגדיר את איכות הקשר‪ .‬התנגדות אלימה צריכה להבשיל כדי‬
‫שתהיה מסוגלת להשתנות ולהוביל תהליכים של פיוס ושלום על פי‬
‫עקרון ההבשלה ‪ .‬עקרון זה‬
‫כרוך בהקשבה להתפתחות המצב‪ ,‬תוך שינוי מערך הציפיות החיוביות‪.‬‬
‫יתרונה של גישה זו נובע מיכולתה למצוא פתרון לייאוש‪ ,‬לעלבון כל זאת ללא דמוניזציה של‬
‫האויב והסלמת הסכסוך‪ ,‬הכאב והצער המלווים אותו‪ .‬על מנת שגישה זו תשיג את מטרתה יש‬
‫לקבוע יעדים ומטרות התנגדות‪ ,‬לבנות אסטרטגיית פעולה‪ ,‬מציאת תומכים חיצוניים‪ ,‬אימון‬
‫משתתפים והבטחה שאלו ינהגו בריסון עצמי (אלון ועמור‪.)2005 ,‬‬
‫יחד עם זאת ועל סמך הנלמד בקורס זה‪ ,‬ניתן לראות כי השימוש בגישה הקונסטרוקטיבית הוא‬
‫נדיר ומיוחד ולצערנו גישת ה'אי אלימות' אינה מאפיינת בדרך כלל סכסוכים הרסניים ובלתי‬
‫נשלטים‪ .‬ייתכן והסיבה נעוצה בכך‪ ,‬שנדרש גם שינוי אידיאולוגי חיצוני ופנימי בד בבד עם נקיטת‬
‫צעדים בלתי אלימים לפעילות אלימה‪ ,‬דבר שברוב המקרים דורש‪ ,‬התנגדות פנימית לתגובות‬
‫טבעיות של רגשות הגורמים למרביתנו לרצות ל"החזיר" למי שפגע בנו‪ .‬בנוסף‪ ,‬תהליך‬
‫קונסטרוקטיבי הינו תהליך הדורש לעיתים עשרות רבות של שנים והנהגה מלווה שמהווה דוגמא‬
‫אישית גם במקרים של פגיעה משמעותית וכואבת בעם‪ .‬לדעתנו‪ ,‬במאבקם של העם הטיבטי הדבר‬
‫מתאפשר ביתר קלות בשל הדת הבודהיסטית המהווה תשתית רוחנית‪ ,‬אידיאולוגיית‪ ,‬מעשית‬
‫‪19‬‬
‫המשפיעה על אורחות החיים של העם הטיבטי בטיבט ובפזורה שבגולה‪ .‬כמו כן העובדה כי‪,‬‬
‫מנהיגם מהווה מודל ודוגמא ברמה העולמית מסייע להטמעת התהליך ולאימוץ דרכיו‪ ,‬אמונותיו‬
‫והצהרותיו על אף המחלוקות הפנימיות‪ ,‬הטבעיות‪ ,‬הנשמעות בקרב עמו‪( .‬הרציון –שני‪.)2007 ,‬‬
‫‪ .4.3‬המאבק ההרסני‪ ,‬הדמוני של סין הקומוניסטית‬
‫מנגד‪ ,‬כשמתבוננים בהתנהגותם של הסינים ניתן לראות כי‪ ,‬מאבקם ממשיך להיות הרסני ומבוסס‬
‫על הראיה הדמונית שאחד מסכנותיו טוענים אלון‪ ,‬עומר וויינבלט הוא שהוא עלול להוביל‬
‫למלחמות‪ ,‬כפי שאכן קרה‪ .‬גישה זו כפי שמיד נראה מבוססת על מספר הנחות יסוד המנוגדות‬
‫לתפיסה שהוצגה קודם לכן‪ ,‬ואף היא מבוססת על מספר עקרונות מנחים‪.‬‬
‫ראשית הצדדים מאמינים כי הם שונים זה מזה מטבעם ‪ ,‬באופן דיכוטומי‪ .‬האחד יוזם מלחמה‪,‬‬
‫מונע מכוח פנימי‪ ,‬ונושא באחריות מלאה למאבק ואילו השני‪ ,‬רק מגיב לפעולות נגדו ואינו אחראי‬
‫לדבר‪ .‬תפיסה זו מצדיקה כעס ורצון לנקמה ומובילה למצבים קיצוניים בהם תכונותיו של האויב‬
‫נתפסות כשליליות‪ ,‬עמוקות ואמיתיות ואילו תכונות הצד המגיב חיוביות (אלון‪ ,‬עומר וויינבלט‬
‫‪ .)2005‬צ'אנג והלידיי מתארים את מסע התעמולה‪ ,‬שניהלו הסינים כנגד העם הטיבטי בשנת ‪,1959‬‬
‫רגע לפני כיבושם‪ .‬מסע תעמולה זה התבסס על דמוניזציה של האויב הטיבטי ובו טענו הסינים כי‪,‬‬
‫טיבט היא מקום מפחיד‪ ,‬המעודד עינויים ועוד מעשי זוועה כאלה ואחרים‪ .‬וכך הם כותבים‬
‫בספרם‪" :‬בסיוען של דעות קדומות עתיקות יומין קצר מסע התעמולה הצלחה ומאו הצליח‬
‫לשתול במוחותיהם של הסינים את הרעיון שטיבט היא ארץ ברברית" (צ'אנג והלידיי‪,‬‬
‫‪ 2007‬עמ'‬
‫‪ .)559‬גם ארן בספרה טוענת כי הטיבטים הוצגו כעם שלא ניתן לחנכו‪ ,‬ולהתגבר על הנחיתות‬
‫האינטלקטואלית שמשפיעה על יכולותיו לפתח מדיניות כלכלית ולכן יש לדחוק את הטיבטים‬
‫מארצם וליישב במקומם סינים משכילים שיעזרו במינהל (ארן‪.)2007 ,‬‬
‫בנוסף‪ ,‬גישת המאבק ההרסני מאמינה כי חובה לנצח בכל מחיר‪ ,‬רצוי בתבוסה מוחלטת של הצד‬
‫השני‪ -‬תוצאה 'סכום אפס' (אלון ועמור‪ ;2005 ,‬בר‪-‬טל‪ ,‬רוזן‪ .)2010 ,‬אין פשרות וויתורים‪ ,‬יש מנצח‬
‫ומפסיד‪ .‬ואכן העדויות מראות כי מאבקם של הסינים בטיבט היה מתוך רצון להוביל חיסול‬
‫תרבותי‪ ,‬לאומי עד כדי הכנעה וכך נכתב בספרם של צ'אנג והלידיי‪" :‬מאו היה נחוש בדעתו להרוס‬
‫את הדת‪ ,‬תמצית החיים הטיבטיים" (צ'אנג והלידיי‪ 2007 ,‬עמ' ‪ .)561‬במקביל טוענת ארן כי צנג‪,‬‬
‫ביקש לפתח תשתיות כלכליות בטיבט ומשלא הצליחה מדיניות הליברליזציה שהובילה לתוצאה‬
‫הפוכה ולתחיית הלאומיות הטיבטית‪ ,‬שוב הוחלט לאכוף ביתר שאת הכנעה צבאית‪ ,‬גם במחיר של‬
‫פגיעה בזכויות אדם‪ ,‬מאסרים פוליטיים ללא משפט‪ ,‬רציחות פומביות ועוד‪ .‬כל זאת בניסיון‬
‫להכניע את העם הטיבטי (ארן‪.)2007 ,‬‬
‫‪20‬‬
‫תפיסה זו מתחברת לעקרון התגמול המאמין כי‪ ,‬לצד השני מגיע לסבול ומעשי נקמה נתפסים‬
‫כמוצדקים מוסרית ובעלי מטרה נעלה‪ .‬לזה מצטרף הרצון להגיע לשליטה מלאה באויב‪ ,‬שלדעת‬
‫אלון ועומר‪ ,‬נובע מפחד ורצון להגנה עצמית‪ ,‬אך לדעתנו‪ ,‬אינו מן ההכרח במקרה של סין ולדעתנו‬
‫מונע ממניעים אימפריאליסטים‪ ,‬כוחניים ברוח התפיסה הקומוניסטית המאוחרת הקוראת‬
‫לשליטה של מנהיג אחד בדרך אחת‪ .‬אין ספק כי‪ ,‬לגישתם של הסינים מצטרפת תודעה‬
‫קולקטיבית של כניעה והשפלה אותה הם ספגו במשך מאות שנים ע"י מדינות המערב שכבשו‬
‫חלקים משטחם‪ ,‬כפי שתואר בסקירה הספרותית‪.‬‬
‫יחד עם זאת ניתן לראות כי נגד האויב מופעלות פעולות כוחניות הכוללות גירוש‪ ,‬השמדה‪,‬‬
‫השפלה‪ ,‬כניעה ועוד כדרך התנהגות בסיסית‪ .‬לטענתם של מצדדי הגישה‪ ,‬התנהגות זו כלפי העם‬
‫"הנחות" יכולה להוביל לשינוי תודעתי ולאימוץ הגישה‪ .‬ואכן ניתן למצוא עדויות רבות לאלימות‬
‫כנגד הטיבטים‪ ,‬הרעבה‪ ,‬ביזה והרס התרבות לצד בנייה וביסוס התרבות הסינית (ארן‪,‬‬
‫צ'אנג והילדיי‪ .)2007 ,‬בנוסף דורשת גישה זו יישום‬
‫‪;2007‬‬
‫עקרון המיידיות השואף להכרעה סופית‬
‫ומיידית‪ .‬כל אלו התבצעו תוך חשד עמוק וסודיות גמורה המאפיין את התורה הקומוניסטית של‬
‫סין עד היום‪.‬‬
‫ההיגיון הפנימי של הדמוניזציה עלול להוביל לרצון לגרימת נזקים חמורים עד כדי חורמה וחורבן‬
‫ואף מלחמות הרסניות‪ ,‬כל זאת במטרה להביס את האויב‪ .‬בגישה זו יוגדר האויב במונחים‬
‫אתניים‪ ,‬ביולוגיים‪ ,‬חברתיים‪ ,‬דתיים‪ ,‬לאומים או אידיאולוגיים וכל עוד לא תשתנה הגישה‬
‫הבסיסית‪ ,‬לא ניתן יהיה להוציא את הפוטנציאל ההרסני מהסכסוך‪ ,‬טוענים אלון ועומר ווינבלט‪.‬‬
‫(אלון‪ ,‬עומר ‪.)2005‬‬
‫לסיכום ניתן לראות כיצד תרבות אחרת בוחרת בדרך של שלום ופתיחות והרכה במורכבות של‬
‫הצד השני ואילו התרבות האחרות בוחרת לנהל מאבק דמוני‪ ,‬אלים והרסני כלפי האחרת‪.‬‬
‫קיצוניות זו בין שני המאבקים יכולה להיות מוסברת בשל הפאר התרבותי הקיים בין שתי‬
‫הציביליזציות ויש הטוענים‪ ,‬כפי שאמרנו שבשל כך סכסוכים מסוג זה קשים לגישור ופתרון‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫פרק ‪ :5‬סיכום ורפלקציה‬
‫הסכסוך שבין סין לטיבט הינו סכסוך א – סימטרי בהרבה מאד מובנים‪ ,‬כפי שניתן לראות‪ .‬הוא‬
‫מתחילה בהגדרות הציביליזציה ומאפייניה וממשיך באופן בו כל קבוצה חברתית מגדירה את‬
‫עצמה ובונה את תפיסותיה‪ ,‬אמונותיה וזהותה החברתית‪ .‬אי הסימטריה בסכסוך מאפיין גם את‬
‫עוצמת התגובה וההתנהגות האלימה של צד אחד בסכסוך כשמולו עומדים כוחות מתנגדים אך‬
‫באופן שונה‪.‬‬
‫התקשנו שלא להפוך לנקוט צד בסכסוך זה‪ ,‬אך בסופו של דבר הפכו גם דעותינו לדיכוטומיות‪,‬‬
‫ככל שהעמקנו לנתח את הסכסוך הזה‪ .‬הסינים רעים‪ ,‬הטיבטים טובים‪ ,‬אלו אלימים ואלו‬
‫מתנגדים‪ ,‬היה מאד קשה לשים את הרגשות שהתעוררו בצד‪ ,‬ולא עזרה לכך העובדה שכמעט בכל‬
‫מאמר שקראנו‪ ,‬הסינים הוזכרו והושמצו על התנהגותם הרצחנית והאלימה‪ .‬תיאורים על המצב‪,‬‬
‫והיחס המחפיר של סין כלפי טיבט‪ ,‬מצאנו גם באמרים שעסקו בהצגת תיאוריות כגון‪:‬‬
‫הנטינגטון‪ ,‬אלון ועומר‪. .‬‬
‫בשל כך‪ ,‬השתדלנו אף יותר לנסות להבין את הצד הסיני‪ .‬ניסנו לנמק את פעולותיו ולהצדיקם‬
‫כמעשים שהתרחשו בשל החוויות שעברו הסינים‪ ,‬במאה השנים שעברו‪ ,‬בהם נלחמו בפולשים‬
‫מערביים‪ ,‬שהשפילו אותם‪ ,‬בזזו את מדינתם‪ ,‬תרבותם‪ ,‬שלטונם והשאירו את המדינה פצועה‬
‫ומשוסעת אבל‪ ,‬יכולנו לעשות זאת רק כל עוד היה מאו בשלטון‪ ,‬אבל משהתחלפו המנהיגים שוב‬
‫לא הבנו מדוע על אף העובדה כי טיבט ויתרה על ריבונות עצמאית הסינים עדיין מתעקשים להפוך‬
‫את טיבט לקומוניסטית ולא יכולנו שלא לשאול את עצמנו האם המאבק הלא אלים שמנהל‬
‫הדלאי לאמה אכן עוזר? האם אכן הם יזכו שוב לעצמאות גם אם רק תרבותית ודתית? הנטינגטון‬
‫ואחרים טוענים שהסיכוי קטן‪ .‬אומנם לא מצאנו עדויות לכך אבל‪ ,‬סביר להניח שהטיבטים‬
‫חושבים אחרת‪ .‬הם ממשיכים וקוראים‪ ,‬מסבירים לתיירים ולעולם כי‪ ,‬יש להמשיך במאבק בלתי‬
‫אלים הקורא לדיאלוג ושחרור תרבותי ודתי של טיבט והפיכתה למדינה דמוקרטית המבוססת על‬
‫חופש פולחן דתי תרבותי תוך שמירה על זכויות האדם‪ .‬וכשקוראים את זה וכששומעים את‬
‫הדאלי לאמה מדבר על זה (במקרה אחת מאתנו השתתפה בכמה שיעורים שהוא העביר)‪ ,‬קשה‬
‫שלא לתמוך במאבקם‪ .‬ותחושה אלו מתחזקות כאשר‪ ,‬שמים על כף המאזניים את הבחירות‪,‬‬
‫האמונות ומהמעשים שנקטו כל אחת מהקבוצות‪.‬‬
‫ניתן לראות כי‪ ,‬הסכסוך כפי שתיארנו אותו הוא סכסוך על תרבותי בין שתי ציביליזציות השונות‬
‫במהותן‪ .‬האחת דוגלת בשלום והתמודדות יום יומי לשחרור הורדת חסמים פסיכולוגיים ותרגול‬
‫של חמלה‪ ,‬מחילה וסליחה ואילו השנייה מאמינה כי‪ ,‬קומוניזם דיקטטורי תוך כפיה ואלימות הם‬
‫‪22‬‬
‫הדרך לשנות ולהטמיע רעיונות חדשים במוחותיהם של הטיבטים‪ .‬צד אחד דורש כניעה ואימוץ‬
‫תפיסותיו באופן מוחלט ומיידי והצד השני ממשיך וקורא לדיאלוג ולהקמת מדינה דמוקרטית‪,‬‬
‫בעלת גרעין תרבותי דתי וחברתי המבוסס על עקרונות הבודהיזם‪.‬‬
‫ככל שקוראים ומתעמקים‪ ,‬קשה שלא להשבות בקסם הבודהיסטי ובקסמו של מנהיגם הנעלה‬
‫הדלאי לאמה ה – ‪ .14‬כשכיכר ההמונים ממלאה את חבל לדאק‪ ,‬מחוז טיבטי בצפון הודו‪ ,‬באלפי‬
‫טיבטים גולים המתרגלים מדיטציה של שחרור מכעסים‪ ,‬עלבון ושנאה והבעת אהבה וחמלה‬
‫סליחה וסובלנות‪ ,‬קשובים למנהיגם המדבר ברוב חסד על כמה חשובה הסליחה גם למי שפגע בך‪,‬‬
‫קשה שלא לתמוך במאבקם‪.‬‬
‫אין ספק בייחוד אחרי קריאת עבודה זו שסכסוך זה‪ ,‬שעל אף מודעותו ההולכת וגדלה בקרב אנשי‬
‫המערב‪ ,‬עדיין לא נחשף‪ ,‬דובר או נתמך יתר על המידה ואולי דווקא מאבק זה שקולו כמעט ולא‬
‫נשמע ראוי שנשים אליו לב‪ ,‬אליו ולבחירות של מנהיגו‪.‬‬
‫אנחנו בחרנו בסכסוך זה כי‪ ,‬חשבנו שסיפורו של סכסוך זה ובייחוד הא‪ -‬סימטריה שהוא מאפיין‬
‫המציגה מאבק שונה‪ ,‬צריך וראוי שיסופר ואולי אפילו יהווה מודל לחיקוי‪ .‬זה נכון שמאבק זה‬
‫לא יכול להסביר כל סכסוך אבל הוא בהחלט מציג אלטרנטיבה מעניינת להתמודדות עם סכסוכים‬
‫תרבותיים עיקשים והרסניים בדרכים של שלום‪ ,‬פיוס וחמלה‪ .‬ואין ספק שהוא מציג הנהגה‬
‫מסורה‪ ,‬חכמה הנלחמת במלוא עומתה להשגת שלום שלא בדרכי אלימות‪.‬‬
‫באמת קשה שלא לתמוך בהם‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫ביבליוגרפיה‪:‬‬
‫‪ ‬אלון‪ ,‬נ' ועומר‪ ,‬ח' ווינבלט‪ ,‬א'‪" .)2005 ( .‬מאבק ללא אלימות"‪ .‬מתוך‪ :‬השטן שבינינו‪:‬‬
‫מדמוניזציה להידברות ‪ :‬אלון‪ ,‬עומר (עורכים)‪ .‬חיפה‪ :‬ספרים‪ .‬עמ' ‪.111-138‬‬
‫‪‬‬
‫ארבל‪ ,‬ע' (‪ .)2008‬טיבט על מה ולאמה‪ .‬רמת גן‪ :‬אוניברסיטת בר אילן (עבודת סטודנט)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ארן‪ ,‬ל' (‪ .)2007‬ג'נוסייד‪ :‬טיבט‪ 1950-2000 ,‬השמדת תרבות‪ .‬רעננה‪ :‬האוניברסיטה‬
‫הפתוחה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בר‪-‬טל ד'‪ ,‬בנינק‪ ,‬ג' (‪ .)2002‬התפייסות כתוצאה וכתהליך‪ .‬פוליטיקה‪.9-34 ,9 ,‬‬
‫‪‬‬
‫בר –טל‪ ,‬ד'‪ ,‬ורוזן‪ ,‬י' (‪ .)2010‬חינוך לשלום בחברות המעורבות בסכסוך בלתי נשלט‪ :‬מודל‬
‫עקיף וישיר‪ .‬עיונים בחינוך ‪ ,3 ,‬עמ' ‪.30 – 12‬‬
‫‪‬‬
‫הנטינגטון‪,‬ס‪.‬פ'‪ .)2000( ,‬התנגשות הציביליזציות‪ .‬תכלת‪ ,‬כתב עת למחשבה ישראלית ‪,9 ,‬‬
‫‪.129-157‬‬
‫‪ ‬הרציון – שני‪ ,‬א' (‪ .)2007‬המאבק הלא אלים לשחרור טיבט‪ :‬הבניית הלאומיות הטיבטית‬
‫במרכזי תיירות בהודו ובנפאל‪ .‬באר שבע‪ :‬אוניברסיטת בן גוריון‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יעקבסון‪ ,‬י' (‪ .)2008‬תורת המורכבות‪ .‬מגאזין מסע אחר ‪.53 -47 ,200 ,‬‬
‫‪‬‬
‫צ'אנג‪ ,‬צ' והלידיי‪ ,‬ג' (‪ .)2007‬מרד הטיבטים בתוך‪ :‬מאו הסיפור הבלתי נודע (עמ' ‪557-‬‬
‫‪ .)562‬ת"א‪ :‬ספריית מעריב‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שי‪ ,‬א' (‪ .)1981‬ממלחמת האופיום עד יורשו של מאו‪ .‬ת"א‪ :‬זמורה‪ ,‬ביתן‪ ,‬מודן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שי‪ ,‬א' (‪ .)1998‬סין במאה העשרים ‪ .‬ת"א‪ :‬משרד הביטחון‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שיחור‪ ,‬י' (‪ .)1979‬סין‪ ,‬מסורת מול שינוי‪ .‬ת"א‪ :‬משרד הביטחון‪.‬‬
‫‪Goldstein, c.m (2001). "The Dalai Lama's dilemma" in. foreign affairs, 77 (1),83-97.‬‬
‫‪24‬‬