‫קורסי תכנית דרך הרוח ‪ -‬תשע"ה ‪ -‬שדה מדעי הרוח‬ ‫סמסטר א'‬ ‫המורשת האנושית‬ ‫נ"ז סמ'‬ ‫שם מרצה‬ ‫מס' שם קורס חדש‬ ‫מס קורס דרך הרוח יום לימוד‬ ‫א‬ ‫‪4‬‬ ‫ד"ר צור שלו‬ ‫מתוקשב‬ ‫‪100.1320‬‬ ‫‪ 1‬נופי ידע ‪ -‬המסע הדתי בין מרכז לשוליים (‪+‬קבוצת תרגול ‪)100.1321‬‬ ‫מהו מסע? או אולי עדיף לשאול‪ ,‬מה הוא לא מסע? נדידות עמים‪ ,‬מסלול החיים‪ ,‬עלילות גיבורים‪ ,‬התעלות הנפש‪ ,‬קריאה‪ ,‬תגליות‪ ,‬בריחה‪ ,‬לימוד – כל אלה‬ ‫הם סוגי מסעות‪ ,‬תנועה במרחב ממשי או מדומיין‪ ,‬תהליך‪ ,‬שינוי‪ .‬את העושר הגדול הזה יציגו ארבעה מרצים מחוגים שונים ומזוויות מחקר שונות – ספרות‬ ‫(ד"ר שחר ברם)‪ ,‬אמנות (ד"ר אמה מעיין‪-‬פנר) והיסטוריה (ד"ר צור שלו)‪ .‬נלמד על מסעות היסטוריים וספרותיים‪ ,‬על המרחב החילוני ועל החוויה‬ ‫המיסטית‪ ,‬על הייצוג האמנותי בטקסט ובתמונה‪ .‬את ההרצאות ישלימו מפגשים בקהילות למידה קטנות (כ ‪ 15‬סטודנטים)‪ ,‬בהן נעמיק בטקסטים מכוננים‬ ‫וביצירות אמנות‪ .‬קהילות הלמידה מיישמות את הרעיון לפיו למידה משמעותית מתרחשת בהקשר חברתי‪ ,‬כאשר אנו נמצאים באינטראקציה עם עמיתים‪,‬‬ ‫וכולם מעורבים במאמץ משותף של הבנה ובניית ידע קהילתי ואישי‪ .‬טכנולוגיות התקשוב (מחשבים ותקשורת) יאפשרו לנו לממש הלכה למעשה רעיונות‬ ‫חינוכיים אלו‪ ,‬והן תלוונה את הפעילות בקהילות הלמידה‪ ,‬הן במפגשים פנים אל פנים‪ ,‬והן בפעילות המשכית בין המפגשים‪.‬‬ ‫חובה להרשם לאחת מקבוצות התרגול המפורטות בטבלה למטה!‬ ‫א‬ ‫‪4‬‬ ‫ד"ר רוית ראופמן‬ ‫א' ‪12-14‬‬ ‫‪100.1380‬‬ ‫‪ 2‬נופי ידע ‪ -‬אהבה (‪+‬קבוצת תרגול ‪)100.1381‬‬ ‫מה היא אהבה? מהם ייצוגיה השונים בחיי אדם? כיצד היא נתפסה והומשגה לאורך הדורות ומעבר לתחומי דעת שונים? והאם בכלל יש טעם לחקור אותה‬ ‫בכלים מדעיים? הקורס יציע מבט פנורמי רב‪-‬תחומי על מושג האהבה‪ ,‬כפי שהוא נתפס בספרות‪ ,‬בתיאוריות פסיכולוגיות ובהקשרים היסטוריים‪ .‬את הקורס‬ ‫יעבירו ד"ר רוית ראופמן‪ ,‬ד"ר נירה פנסר וד"ר דני קורן‪.‬‬ ‫חובה להרשם לאחת מקבוצות התרגול המפורטות בטבלה למטה!‬ ‫ד"ר דורית ברחנא‪-‬לורנד‬ ‫א‬ ‫א' ‪10-12‬‬ ‫‪ 3‬נופי ידע ‪ -‬הרפסודוס והפילוסוף‪ :‬מבטים על אמנות בין קדושה לשגעון‬ ‫(‪+‬קבוצת תרגול ‪)100.1371‬‬ ‫"הלא חפץ עדין הוא המשורר‪ ,‬מוכנף וקדוש‪ ,‬ואין בכוחו לומר דברי שירה‪ ,‬עד שתבוא עליו השראה אלוהית‪ ,‬ועד שתעזבנו הבינה ולא תהיה עוד דעתו בו"‬ ‫כתב אפלטון בדיאלוג המוקדם "איאון"‪ .‬מאוחר יותר‪ ,‬טען שלמרות קסמה הרב (ולמעשה בעיקר בגללו) אין לאמנות מקום במדינה‪ .‬היחס האמביוולנטי‬ ‫שמגלה אפלטון לשירה כבר בראשית דרכו הפילוסופית‪ ,‬מאפיין את יחס החברה המערבית לאמנות בכלל עד עכשיו‪ .‬מתוך תפיסה שמחד מקדשת את‬ ‫‪.‬האמנות ומאידך מגלה חשדנות כלפי הפיתוי הלא‪-‬יצרני שמציגה האמנות‪ ,‬עולה יחס כפול ובעייתי לאמנות שמרומם ומשפיל אותה בעת ובעונה אחת‬ ‫בקורס נבחן היבטים שונים של תפיסת האמנות ביחס לסוגיות של אמת‪ ,‬מוסר והכרה‪ .‬נקודת המוצא של הקורס תהיה הדיאלוג "איאון" ואליו נחבר‬ ‫טקסטים שונים מההיסטוריה של האסתטיקה‪ .‬במרכז כל שיעור תעמוד סוגיה פילוסופית שאותה נבחן לאור יצירת אמנות (אחת או יותר) מתחומי האמנות‬ ‫הפלסטית‪ ,‬התיאטרון והמוסיקה‪ .‬כך נוכל לראות כיצד האמנות‪ ,‬מצידה‪ ,‬בוחנת את השאלות הפילוסופיות אודותיה‪ .‬הקורס יאפשר לסטודנטים להתוודע‬ ‫‪.‬לשיח הפילוסופי וזיקותיו להבנת מעשה האמנות ומשמעויותיה התרבותיות‪ ,‬וכן יפגיש אותם עם דרכי החשיבה הביקורתית וביקורת האמנות‬ ‫חובה להרשם לאחת מקבוצות התרגול המפורטות בטבלה למטה‬ ‫‪4‬‬ ‫‪100.1370‬‬ ‫ד"ר שרון הלוי‬ ‫‪ 4‬נשיות‪ ,‬גבריות וכל מה שביניהם‪ :‬לקראת חקר המגדר‬ ‫ג' ‪16-20‬‬ ‫‪100.1005‬‬ ‫א‬ ‫‪4‬‬ ‫הקורס יתמקד בשורת סוגיות הקשורות למחקר מגדרי (למשל‪ ,‬האם נשיות וגבריות הם מקבץ אקראי של תכונות או שמא ישנו בסיס מוצק יותר לזהויות‬ ‫אלו? האם זהויות מיניות "נבחרות" או "נכפות"?) יבחנו תיאוריות פסיכולוגיות‪ ,‬אנתרופולוגיות‪ ,‬ופמיניסטיות העוסקות בסוגית ההבניה המגדרית והשפעת‬ ‫תובנות המחקר המגדרי על הדיסציפלינות האקדמיות‪.‬‬ ‫פרופ' גיא בר‪-‬עוז‬ ‫‪ 5‬לגלות את תיבת נוח‬ ‫א' ‪14-16‬‬ ‫‪100.1132‬‬ ‫א‬ ‫‪4‬‬ ‫הקורס סוקר את תהליך ההתקשרות בין האדם לבעלי החיים במרוצת ההיסטוריה האנושית ומציג את שלבי הביות של מגוון חיות הבית‪ .‬השיעורים בקורס‬ ‫בנויים באופן כרונולוגי וכוללים סקירה ארכיאולוגית‪ ,‬ביולוגית והיסטורית של מגוון חיות המשק מהתחלת תהליך הביות בתקופות הפרה‪-‬היסטוריות ועד‬ ‫לגידול תעשייתי של חיות משק בעידן הגלובליזציה‪.‬‬ ‫יהדות ומורשת ישראל‬ ‫פרופ' גיא בר‪-‬עוז‬ ‫‪ 6‬האדם וחיות אחרות‪ :‬ההיסטוריה החברתית של חיות הבית‬ ‫א' ‪10-12‬‬ ‫‪100.1004‬‬ ‫א‬ ‫‪2‬‬ ‫הקורס סוקר את תהליך ההתקשרות בין האדם לבעלי החיים ומציג את שלבי הביות של מגוון חיות הבית‪ .‬השיעורים בקורס בנויים באופן כרונולוגי וכוללים‬ ‫סקירה ארכיאולוגית וביולוגית של חיות המשק מראשית תהליך הביות בתקופות הפרה‪-‬היסטוריות ועד לשימוש בשיטות הנדסה גנטית‪ ,‬וניצול חיות מעבדה‬ ‫בהווה‪.‬‬ ‫ד' ‪10-12‬‬ ‫‪100.1268‬‬ ‫‪ 7‬משפינוזה ועד רוזנצוויג‪ :‬יצירות המופת של הפילוסופים היהודים המודרנייםד"אר' סדריק כהן סקלי‬ ‫‪ 4‬שנתי‬ ‫‪100.1269‬‬ ‫תקציר‪ :‬קורס מבוא זה יפרוש את סיפור התפתחות הפילוסופיה היהודית המודרנית משפינוזה ועד שנות ה‪ 30-‬של המאה ה‪ .20-‬הקורס מכיל שני חלקים‬ ‫(אפשר גם לקחת רק חלק אחד)‪ .‬חלק א‪ :‬שפינוזה ומדלסון‪ .‬חלק ב‪ :‬הרמן כהן‪ ,‬מרטין בובר ופראנץ רוזנצוויג‬ ‫ד"ר עדי ארליך‬ ‫‪ 8‬בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל‬ ‫ג' ‪10-12‬‬ ‫‪100.1289‬‬ ‫א‬ ‫‪2‬‬ ‫טיפולוגיה‪ ,‬כרונולוגיה‪ ,‬אדריכלות ואמנות של בתי כנסת בארץ ישראל בתקופות הרומית והביזנטית‪ .‬הנושאים הנלמדים‪ :‬מקורו של בית הכנסת ותפקידיו‪,‬‬ ‫בתי כנסת בימי בית שני‪ ,‬המאות השנייה והשלישית לספירה‪-‬היעדר או נוכחות? התגבשות בית הכנסת "הגלילי"‪ ,‬עיטור אדריכלי בבתי כנסת‪ ,‬בתי כנסת‬ ‫הכנסת‪.‬‬ ‫ביזנטית‪,‬‬ ‫ובדרום‬ ‫חברון‬ ‫בהר‬ ‫בתי כנסת‬ ‫‪ 9‬בגולן‪,‬‬ ‫‪100.1014‬‬ ‫ג' ‪12-16‬‬ ‫בבתי א‬ ‫אמנות הפסיפס ‪4‬‬ ‫ירון פרי‬ ‫החוף‪ ,‬בתי הכנסת דמויי בזיליקה פרופ'‬ ‫מישור‪19‬‬ ‫במאה ה‪-‬‬ ‫ישראל‬ ‫ארץ‬ ‫לאלנבי‪:‬‬ ‫מנפוליאון‬ ‫הקורס יעסוק בתהליכים המרכזיים שהתרחשו בא"י במאה ה‪ 19-‬והעבירו את הארץ אל הימים המודרניים‪ .‬במהלכו נכיר את המוסדות והאישים שפעלו בה‪,‬‬ ‫בני שלוש הדתות ‪ -‬מוסלמים‪ ,‬יהודים ונוצרים‪.‬‬ ‫‪ 10‬ירושלים ‪ :1948-1968‬בינוי בירה‬ ‫*‬ ‫ד"ר אסף זלצר‬ ‫‪4‬‬ ‫א‬ ‫‪100.1281‬‬ ‫ג' ‪12-16‬‬ ‫‪100.1283‬‬ ‫ב' ‪8-12‬‬ ‫א‬ ‫‪4‬‬ ‫ד"ר נורית שטובר‬ ‫‪ 11‬מבוא לגיאוגרפיה של ארץ ישראל‬ ‫הכרת יסודות הגיאוגרפיה הפיסית של ארץ‪-‬ישראל‪ :‬אקלים‪ ,‬גיאולוגיה וגיאומרפולוגיה‪ .‬הקורס מציע כלים בסיסיים להבנת התהליכים אשר הביאו לעיצוב‬ ‫פני השטח תוך לימוד יחידות הנוף הבונות את חבלי הארץ השונים‪.‬‬ ‫‪100.1323‬‬ ‫ב' ‪10-12‬‬ ‫‪ 4‬שנתי‬ ‫ד"ר אייל בן אליהו‬ ‫‪ 12‬מבוא לתולדות ישראל בימי הבית השני והמשנה‬ ‫‪100.1324‬‬ ‫בקורס המבוא נסקור את תולדות ישראל בימי הבית השני ותקופת המשנה והתלמוד ונדון בסוגיות העיקריות הנדונות במחקר ביחס לתקופה זו‪ .‬דגש ינתן‬ ‫לזרמים אידיאולוגיים ופילוסופיים שהתפתחו במהלך התקופה‬ ‫‪100.1133‬‬ ‫ג' ‪18-20‬‬ ‫‪ 4‬שנתי‬ ‫פרופ' דני גוטווין‬ ‫‪ 13‬המודרניזציה של החברה היהודית א‬ ‫‪100.1134‬‬ ‫השיעור דן במפגש בין היהודים והקפיטליזם ואת השינויים שחולל המפגש בקהילה היהודית המסורתית במאות ה‪ 18-‬וה‪ .19-‬תוך דיון בזיקות הגומלין שבין‬ ‫כלכלה‪ ,‬חברה‪ ,‬פוליטיקה ותרבות יבחנו הגורמים לעלייתה של תנועת ההשכלה מכאן והחסידות מכאן‪.‬‬ ‫א' ‪18-20‬‬ ‫‪100.1135‬‬ ‫‪ 4‬שנתי‬ ‫פרופ' דני גוטווין‬ ‫‪ 14‬בין אנטישמיות לציונות א‬ ‫‪100.1136‬‬ ‫תיאור הקורס‪ :‬השיעור בוחן את הגורמים הפוליטיים והכלכליים שהביאו למתן שוויון אזרחי ליהודי מערב ומרכז אירופה ואת הניסיון לביטולו באמצעות‬ ‫האנטשימיות במהלך המאות ה‪ 19-‬וב‪ .20-‬על רקע זה תבחן עליית הפיתרון הציוני תוך התמקדות בהגותו ופועלו של הרצל‪.‬‬ ‫לימודי המזרח התיכון‬ ‫והאיסלאם‬ ‫ד' ‪12-14‬‬ ‫‪100.1266‬‬ ‫א‬ ‫‪4‬‬ ‫ד"ר אוריאל סימונסון‬ ‫‪ 15‬מבוא לתקופה המוסלמית הקלאסית‬ ‫ה' ‪8-10‬‬ ‫הקורס סוקר את ההיסטוריה החברתית והפוליטית של המזרח הקרוב תחת שלטון האסלאם מתקופת הנביא ועד התקופה הממלוכית‪ .‬במהלך הקורס נבחן‬ ‫את תהליך התגבשותן של מערכות השלטון והחברה המוסלמית כגון מוסד הח'ליפות‪ ,‬מערכת המשפט השרעית וחוגי חכמי ההלכה‪ .‬בד בבד נעמוד על‬ ‫סוגיות חברתיות דוגמת מלחמות האזרחים‪ ,‬היחסים והמתחים בין השלטון לחכמי ההלכה ומעמד הקבוצות הלא‪-‬מוסלמיות‪.‬‬ ‫היסטוריה ותרבות של‬ ‫הציביליזציה‬ ‫המערבית‬ ‫מתוקשב‬ ‫‪100.1024‬‬ ‫א‬ ‫‪2‬‬ ‫ד"ר אורי אמיתי‬ ‫‪ 16‬יוון‪ ,‬רומא והולדת תרבות המערב ‪ -‬מתוקשב‬ ‫תיאור הקורס‪ :‬העולם הקלאסי (יוון ורומא בעת העתיקה) מהווה שתיים משלוש אבני היסוד הבסיסיות של תרבות המערב‪ .‬בקורס זה נסקור מגוון תופעות‬ ‫תרבותיות ופוליטיות שעמדו במרכז העולם הקלאסי‪ ,‬וביניהן‪ :‬אימוץ האלפבית השמי והתאמתו לתרבויות המערב‪ ,‬המיתולוגיה היוונית‪ ,‬הדראמה‬ ‫והתיאטרון‪ ,‬עלייתן ונפילתן של הדמוקרטיה והרפובליקה‪ ,‬העולם ההלניסטי והשפעותיו‪ ,‬השלום הים‪-‬תיכוני של רומא‪ ,‬ומורשתה של רומא הקיסרית‪.‬‬ ‫‪100.1142‬‬ ‫ד"ר נירה פנסר‬ ‫ד ‪14-18‬‬ ‫א‬ ‫‪4‬‬ ‫‪ 17‬כשהיסטוריה פוגשת קולנוע‪ :‬היסטוריוגפיה מול היסטוריופוטיה‬ ‫היסטוריות אקדמיות וסרטים היסטוריים – שני אלה אינם 'העבר'; אולם שניהם בבחינת ייצוגים של העבר שעוצבו‪ ,‬כל אחד על פי האג'נדה הפוליטית‬ ‫והמגדרית שלו‪ ,‬בהתאם לתנאי שיח פוליטי ומגדרי מסוימים ועל פי דרישות הסוגה‪ .‬על בסיס מבחר סרטים כמקרי בוחן‪ ,‬קורס זה מבקש לבחון את נקודות‬ ‫השוני והדמיון בין ההיסטוריוגרפיה (הצגת ההיסטוריה בדימויים מילוליים כתובים) וההיסטוריופוטיה (הצגת ההיסטוריה באמצעים ויזואליים במדיום‬ ‫הקולנועי)‪ .‬הקורס יתקיים בסמסטר א' ‪ .‬כל הרצאה תימשך כשעה ו‪ 10-‬דקות ולאחריה יתקיים בכיתה דיון של ‪ 20‬דקות (המרצים אינם מחויבים להיות‬ ‫נוכחים בזמן הקרנת הסרט)‪ .‬הקורס יועבר על ידי חברי סגל מחוגי ההיסטוריה השונים‪.‬‬ ‫ב' ‪12-14‬‬ ‫‪100.1278‬‬ ‫א‬ ‫‪2‬‬ ‫פרופ' יוסי ציגלר‬ ‫‪ 18‬השורשים הימי‪-‬ביניימים של העולם המודרני‬ ‫קורס מבוא בתולדות ימי הביניים מהפרספקטיבה של המורשה המדייבאלית בעולם המודרני (במחשבה המדינית‪ ,‬בארגון מבנים פוליטיים וסדרי שלטון‪,‬‬ ‫בארגון מערכת ההשכלה ומבנה החינוך‪ ,‬בדפוסי הארגון וההתיישבות העירונית‪ ,‬בצורת החשיבה המדעית‪ ,‬במבנה מערכת המשפט ובפילוסופיה של‬ ‫המשפט ועוד)‪.‬‬ ‫ג' ‪10-12‬‬ ‫‪100.1284‬‬ ‫א‬ ‫‪2‬‬ ‫ד"ר רות גרטווגן‬ ‫‪ 19‬תרבות ים תיכונית‪ :‬מעצבי הזהות היוונית המודרנית‬ ‫הקורס יעסוק במגוון הגורמים שעיצבו לאורך ההיסטוריה את הזהות היוונית המודרנית‪ :‬הגיאוגרפיה והסביבה הימית והיבשתית‪ ,‬מיתולוגינ ונצרות‪,‬‬ ‫ההשלכות של הכיבושים הפוליטיים תרבותיים והביטוי במנטליות‪ ,‬מזון‪ ,‬שפה ומרקם ארכיטקטוני‪ .‬הדיון יכלול גם את המורשת היוונית על העולם אותו אנו‬ ‫מכירים כיום בתחום הפוליטי תרבותי‪.‬‬ ‫‪ 20‬יוון בין פשיטת רגל ב‪ 1893-‬למשבר הכלכלי הנוכחי‬ ‫ד"ר אנגל צ'ופרצייב‬ ‫‪2‬‬ ‫א‬ ‫‪100.1285‬‬ ‫ד' ‪14-16‬‬ ‫‪20‬‬ ‫הקורס יעסוק בהיסטוריה של יוון המודרנית מסוף המאה ה‪ 19-‬והמשבר הכלכלי הראשון ועד היום‪ .‬הוא יתמקד בעיקר בפוליטיקה הפנימית של המדינה‬ ‫והמדיניות הכלכלית של הממשלות השונות במשך יותר ממאה‪ .‬נעשה בדיקה וניתוח של הגורמים לבעיות כלכליות אז ועכשיו בחיפוש שורשי המשבר‬ ‫הנוכחי במדינה‬ ‫היסטוריה ותרבות של‬ ‫הציביליזציה‬ ‫האסיאנית‬ ‫ב' ‪10-12‬‬ ‫א‬ ‫‪4‬‬ ‫‪ 21‬סין הטרום מודרנית‪ :‬מראשית התרבות הסינית עד שלהי העידן הקיסרי ד"ר יורם עברון‬ ‫‪100.1029‬‬ ‫ב' ‪14-16‬‬ ‫הקורס מיועד להקנות היכרות עם תולדות הקיסרות הסינית עד המאה ה‪ ,17-‬מקורותיה ושלבי התפתחותה‪ ,‬תוך הדגשת המרכיבים התרבותיים‪ ,‬המדיניים‪,‬‬ ‫הצבאיים‪ ,‬הכלכליים והחברתיים אשר עיצבו אותה‪ ,‬ובפרט אותן מגמות אשר השפיעו על סין בתקופה המודרנית ואשר בלעדיהן לא ניתן להבין את סין של‬ ‫ימינו‪.‬‬ ‫ד' ‪8-12‬‬ ‫‪100.1155‬‬ ‫א‬ ‫‪4‬‬ ‫ד"ר שחר רהב‬ ‫‪ 22‬סין המודרנית‪ :‬מהשושלת האחרונה עד מאו‬ ‫סין המודרנית נולדה מתוך התהפוכות הקיצוניות ולעיתים אלימות‪ ,‬שהתחוללו בה במהלך מאתיים השנים האחרונות‪ .‬מטרת השיעור היא לערוך לתלמידים‬ ‫היכרות עם האירועים המרכזיים‪ ,‬התהליכים החברתיים‪ ,‬והאישים הבולטים שעיצבו את דמותה של סין במהלך תקופה זו‪ ,‬בין ימי הזוהר של שושלת צ'ינג‬ ‫לעליית המפלגה הקומוניסטית הסינית לשלטון ב‪ ,1949-‬ואשר מתוכם צמחה סין של ימינו‪ .‬הקורס יתמקד בתהליכים פוליטיים‪ ,‬תרבותיים וחברתיים‪ .‬ננסה‬ ‫להבין מדוע וכיצד התמוטט הסדר החברתי הקיסרי? מה היה אופיו של הסדר החברתי החדש? מה הוביל בסופו של דבר לנצחון המפלגה הקומוניסטית?‬ ‫הנושאים שייבחנו יכללו לפיכך תהליכים מרכזיים בתוך סין ‪ -‬התקוממויות ומרידות‪ ,‬שינויים בחיי ההגות והרוח‪ ,‬תהליכי עיור והתפתחות כלכלית‪ ,‬מבנה‬ ‫חברתי משתנה‪ ,‬המעבר מקיסרות למדינת‪-‬לאום‪ ,‬התהוות פוליטיקה מפלגתית‪ ,‬יחסים עם מדינות אחרות וההתנגשות עם אירופה המתפשטת‪.‬‬ ‫ב' ‪14-18‬‬ ‫‪100.1032‬‬ ‫א‬ ‫‪4‬‬ ‫פרופ' רותם קובנר‬ ‫‪ 23‬מפרל הרבור לנס הכלכלי‪ :‬יפן בעת המודרנית‬ ‫הקורס סוקר את תולדות יפן המודרנית מאז פתיחתה למערב באמצע המאה ה‪ 19-‬ועד ימינו‪ .‬דגש מיוחד מושם על תהליכי המודרניזציה ועל הצורה בה‬ ‫קלטה יפן את תרבות המערב ושלבה אותה במסורת ובערכים שלה‪ .‬בנוסף‪ ,‬הקורס בוחן את הרקע לכיבושים היפניים ונפילת האימפריה‪ ,‬סוקר את הסיבות‬ ‫להצלחה הכלכלית של יפן ומנתח את התהליכים העוברים על החברה היפנית בהווה‪.‬‬ ‫ספרות ושירה‬ ‫ד"ר איילת לנגר‬ ‫ב'‪+‬ד' ‪18-20‬‬ ‫‪100.1271‬‬ ‫א‬ ‫‪4‬‬ ‫‪ 24‬שייקספיר ‪ -‬אנגלית‬ ‫הקורס עוסק בשלושת הז'אנרים העיקריים של מחזות שייקספיר תוך קריאה בשלושה מחזות‪ :‬ריצ'ארד השני‪ ,‬הסערה והמלך ליר‪ .‬נתמקד בסוגיות של‬ ‫מלוכה‪ ,‬זהות‪ ,‬משפחה‪ ,‬אהבה וכוח‪ .‬נבחן פרשנויות שונות ונדון בהפקות לתיאטרון ולקולנוע של כל אחד מהמחזות הנלמדים‪.‬‬ ‫א' ‪14-16‬‬ ‫‪100.1315‬‬ ‫א‬ ‫‪4‬‬ ‫ד"ר ישראל המאירי‬ ‫‪ 25‬מבוא לדרמה ותיאטרון‬ ‫ב' ‪16-18‬‬ ‫סקירת מושגי יסוד באסתטיקה של הדרמה והתיאטרון; פרקים נבחרים בתולדות הדרמה והתיאטרון‪ .‬עיון במחזות נבחרים‪.‬‬ ‫ג'‪+‬ה' ‪10-12‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ד"ר ולדימיר פפרני‬ ‫‪100.1317‬‬ ‫א‬ ‫‪ 26‬פאוסט‪ :‬גלגולי האגדה על הברית בין אדם לשטן בספרות אירופה‬ ‫הקורס יעסוק בגילגולו של המוטיב המיתופואטי של הברית בין אדם ושטן בספרות אירופה‪.‬במוקד הקורס יעמדו היצירות הבאות‪ :‬הרומן "דוקטור פאוסטוס"‬ ‫לתומאס נאן‪" ,‬פאוסט" לגתה‪ ,‬הרומן "האחים קרמאזוב" לדוסטוייבסקי ועוד‪ .‬חובות‪ :‬נוכחות‪ ,‬עבודה‬ ‫ה' ‪12-14‬‬ ‫‪100.1322‬‬ ‫א‬ ‫‪2‬‬ ‫ד"ר ורד לב כנען‬ ‫‪ 27‬אפלטון‪ :‬שני דיאלוגים על אהבה‬ ‫השעור יתרכז בשני דיאלוגים של אפלטון‪ :‬המשתה ופיידרוס‪ .‬נדון במקומו של ארוס במחשבת אפלטון ובתרומתה של הפילוסופיה האפלטונית לדיון אודות‬ ‫התשוקה ומשמעותה בחיינו‪ .‬נבקש להבין כיצד השפיעו דיאלוגים אלה על עיצוב תולדות ספרות האהבה ושיח האהבה מהעולם העתיק ועד ימינו‪.‬‬ ‫בלשנות ולשונות‬ ‫‪2‬‬ ‫פרופ' יעל משלר‬ ‫ג' ‪16-18‬‬ ‫‪100.1078‬‬ ‫א‬ ‫‪ 28‬כיצד אנחנו מתקשרים ‪ -‬על הפרגמטיקה וחקר השיח‬ ‫תיאור הקורס‪ :‬השפה היא הבסיס לפעילות התקשורתית של בני האדם‪ .‬תחומי הבלשנות העוסקים בסוגיית השימוש שעושים בני האדם בשפה הם‬ ‫הפרגמטיקה וחקר השיח‪ .‬בקורס זה נכיר את יסודות שני תחומים אלו‪ ,‬תוך התמקדות במאפייניה החברתיים והקוגניטיביים של השפה‪ .‬כמו כן‪ ,‬נרכוש‬ ‫שיטות מחקר בתחום‪ :‬נלמד להקליט‪ ,‬לתמלל ולנתח שיח טבעי מהמציאות היומיומית של חיינו‪ .‬על השיחות שנלקט נבחן את התיאוריות המרכזיות בתחום‪.‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪32‬‬ ‫מתוקשב‬ ‫א‬ ‫‪2‬‬ ‫ד"ר יהודית הנשקה‬ ‫‪100.1258‬‬ ‫תולדות הלשון העברית ‪ -‬מתוקשב‬ ‫התוודעות אל תקופותיה העיקריות של הלשון העברית והכרת מאפיינים עיקריים בכל רובד; מבט מקיף ומשווה של הרבדים השונים; מעקב אחרי תהליכי‬ ‫ההתפתחות והשינויים שחלו מתקופה לתקופה‪ ,‬קריאת טקסטים מייצגים מן התקופות השונות‬ ‫ג' ‪14-16‬‬ ‫א‬ ‫‪2‬‬ ‫פרופ' תמר צבי‬ ‫‪100.1259‬‬ ‫העברית בראי הבלשנות השמית‬ ‫סקירה היסטורית של השפות השמיות‪ .‬דרכי התפתחות השפות‪ .‬מיון השפות השמיות‪ .‬בלשנות שמית במזרח ובמערב‪ .‬תופעות לשוניות יסודיות‪ :‬מבנה‬ ‫פונטי בניינים נטיית הפועל והשם‪ .‬מבנה סינתטי ואנליטי בשפות השמיות‪.‬‬ ‫ה' ‪16-18‬‬ ‫א‬ ‫ד"ר סול אזואלוס‪-‬אטיאס ‪2‬‬ ‫‪100.1257‬‬ ‫לשון החוק והמשפט העברי‬ ‫העברית המשפטית נתפסת בציבור הרחב כ"לשון סתרים"‪ .‬בקורס יסקרו מאפיינים המייחדים‪ ,‬במידה זו או אחרת‪ ,‬את לשון החוק והמשפט העברית‪ ,‬כתת‪-‬‬ ‫שפה של העברית הכללית‪ ,‬בכל תחומי הלשון ודקדוק הטקסט‪ :‬הדקדוק‪ ,‬התחביר‪ ,‬אוצר המילים והביטויים ומשמעויותיהם‪ ,‬הלכידות הטקסטואלית‪,‬‬ ‫מוסכמות ניסוח‪ ,‬כללי פרשנות וארגומנטציה משפטית‬ ‫ב' ‪12-14‬‬ ‫א‬ ‫‪2‬‬ ‫ד"ר דלית אסולין‬ ‫‪100.1256‬‬ ‫לשון וחברה (מבוא לסוציולינגוויסטיקה)‬ ‫הקורס בוחן את היחסים בין לשון וחברה‪ ,‬ומתבסס בעיקר על דוגמאות מן העברית הישראלית בת ימינו‪.‬‬ ‫פילוסופיה ולימודי‬ ‫תרבות‬ ‫ד' ‪14-18‬‬ ‫‪100.1042‬‬ ‫א‬ ‫‪4‬‬ ‫פרופ' גיורא הון‬ ‫‪ 33‬הפילוסופיה ויסודות המדעים בהיבט היסטורי‬ ‫מה היא פילוסופיה? תחומי העיון של הפילוסופיה ואופי המחשבה הפילוסופית בהשוואה לדרך המחשבה המיתולוגית‪ .‬מה היא פילוסופיה של המדע?‬ ‫המדע כשיטת חקירה וההנחות המטפיזיות שבבסיסה‪ :‬רציונליזם (דקרט)‪ ,‬אמפיריציזם‪ ,‬לאונרדו דה וינצי (ריאליזם מדעי (ניוטון וקפלר) אינסטרומנטליזם‬ ‫(אוסיאנדר) העולם החיצוני וקישורו לחושים והעולם הפנימי וקישורו לתבונה‪ .‬אפשרותה של מחלוקת מדעית והדוגמא של ניסוי מיליקן על המטען החשמלי‬ ‫(תפיסה בדידה או רציפה)‪ ,‬חקירה ניסויית‪ :‬דיוק ואופטימליות‪ .‬החוק המדעי‪ ,‬ניסוחו והקשרו לניבוי‪ .‬ניסוח חוק וישומו בניבוי על פי היינריך הרץ‪ .‬שני סוגי‬ ‫תורות על פי אינשטיין‪ :‬תורה קונסטרוקטיבית ותורה של עיקרון‪ .‬ניבוי והסבר על פי המפל‪ .‬חוקים לוגיים ופיסיקליים‪ .‬דדוקציה‪ ,‬אינדוקציה ומודוס טולנס‪.‬‬ ‫צורה (סינטקס) ותוכן (סמנטיקה)‪ .‬סיכום‪ :‬מבט כולל על הידיעה המדעית מנקודת המבט של ויטגנשטיין (פרק ‪ 6‬של ה"טרקטטוס")‪.‬‬ ‫ב' ‪14-18‬‬ ‫‪100.1043‬‬ ‫א‬ ‫‪4‬‬ ‫פרופ' רות לורנד‬ ‫‪ 34‬פילוסופיה חדשה‪ :‬דקארט עד קאנט‬ ‫מושגי יסוד של המאה ה‪ 17-‬וה‪ .18-‬המהפכה המדעית ונסיונות הביסוס של המדע החדש‪ .‬תורת ההכרה של דקארט‪ ,‬לייבניץ‪ ,‬שפינוזה‪ ,‬לוק‪ ,‬ברקלי ויום‪.‬‬ ‫אמנויות‬ ‫ד' ‪16-20‬‬ ‫‪100.1280‬‬ ‫א‬ ‫‪4‬‬ ‫ד"ר קרן עמרי‬ ‫‪ 35‬קצבי אמריקה‪ :‬אסטטיקת הג'אז של תרבות המאה ה‪ - 20-‬אנגלית‬ ‫‪This course will explore the link between Jazz music and 20th century american literature and culture. Listening to musical‬‬ ‫‪examples un the class and reading theoretical work on the politics of aesthetics, the course will offer an introduction to jazz as a‬‬ ‫‪basis for literary analysis.‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‪39‬‬ ‫פרופ' יובל שקד‬ ‫הרבה דורות‪ ,‬חלום בהקיץ אחד‬ ‫*‬ ‫ב' ‪14-16‬‬ ‫‪100.1309‬‬ ‫א‬ ‫‪2‬‬ ‫ד"ר אביגיל ווד‬ ‫משירי ערש לראפ ביידיש‬ ‫*‬ ‫ג' ‪10-12‬‬ ‫‪100.1310‬‬ ‫א‬ ‫‪2‬‬ ‫ד"ר אלון שב‬ ‫שירי אהבה מימי הביניים ועד לימינו‬ ‫*‬ ‫ד' ‪10-12‬‬ ‫‪100.3192‬‬ ‫א‬ ‫‪2‬‬ ‫ד"ר דורית ירושלמי‬ ‫אמנות‪ ,‬קהילה ואקטיביזם חברתי‬ ‫קורס זה מקנה מושגים תיאורטיים מרכזיים המאפשרים לדון במגוון פרקטיקות אמנותיות המבטאות את ההתערבות והמעורבות של אמנים במרחב‬ ‫הציבורי‪ .‬נתמקד בשינויים מהותיים באופניי הייצור האמנותי ביחס למעמד האובייקט האמנותי ואופני הצגתו‪ .‬כמו גם‪ ,‬בסוגיות מרכזיות בשדה האמנות‬ ‫העכשווית סביב‪ ,‬מרחב ואמנות ציבורית‪ ,‬פוליטיקת זהות‪ ,‬קולקטיביות‪ ,‬מנגנוני שימור ושינוי בשדה האמנות‪ ,‬יחסי כוח חברתיים‪ ,‬צורות של דיכוי ושליטה‪,‬‬ ‫אמנות ואקטיביזם חברתי‪ .‬נשאל האם וכיצד האמנות מחוללת שינוי? האם וכיצד האמן מעלה שאלות לדיון ציבורי? מהי אמנות מתנגדת? מהי אמנות‬ ‫בורגנית? מהם הפוטנציאלים של האמנויות כזירה למאבק חברתי‪-‬קהילתי? כיצד האמנויות משמשות כפרקטיקות מעצימות של קהילות מוחלשות? מהו‬ ‫האוטופי באמנות? כיצד אמנות מבקרת את ההווה ובו זמנית גם מציעה פורמטים פוליטיים‪-‬חברתיים חדשים? מהי אמנות השתתפותית? הקורס‪ ,‬כולל גם‬ ‫חלקים מעשיים‪ ,‬הוא מיועד לסטודנטים מתחומי דעת שונים ואין צורך בדרישות קדם‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫א‬ ‫א' ‪14-16‬‬ ‫‪100.1299‬‬ ‫‪118.1037‬א‪01‬‬ ‫‪ 4‬שנתי‬ ‫ד"ר עתי ציטרון‬ ‫‪ 40‬תיאטרון‪ ,‬שכל וחושים (שנתי)‬ ‫‪118.1038‬ב‪01‬‬ ‫באמצעות סקירה של ההיסטוריה של האוונגרד האירופי (מהריאליזם עד תיאטרון המחול) והאמריקני (מההפנינג‪ ,‬הליבינג תיאטר עד המיצג)‪ ,‬נבחן את‬ ‫אמצעי השידור והקליטה בתיאטרון‪ .‬נבחין בין פניה מובהקת לשכל לבין פניה מובהקת לחושים‪ ,‬כשאנו נעזרים בטקסטים דרמטיים ותיאורטיים‪ ,‬מניפסטים‬ ‫ותיעוד מופעים (בכתב ובווידיאו)‪ .‬עבודת הסיכום של הסטודנטים תהייה עיצוב מופע המבוסס על מחקר עצמאי‪.‬‬ ‫ד' ‪12-14‬‬ ‫פירוט תרגילים לקורסי‪ -‬נופי ידע סמסטר א‬ ‫‪100.1321‬‬ ‫נופי ידע‪-‬המסע הדתי בין מרכז לשוליים תרגיל‬ ‫‪100.1381‬‬ ‫נופי ידע ‪ -‬אהבה תרגיל‬ ‫מספר תרגיל‬ ‫‪100.1321‬א‪01‬‬ ‫‪100.1321‬א‪02‬‬ ‫‪100.1321‬א‪03‬‬ ‫‪100.1321‬א‪04‬‬ ‫‪100.1321‬א‪05‬‬ ‫‪100.1321‬א‪06‬‬ ‫‪100.1321‬א‪07‬‬ ‫‪100.1381‬א‪01‬‬ ‫‪100.1381‬א‪02‬‬ ‫‪100.1381‬א‪03‬‬ ‫‪100.1381‬א‪04‬‬ ‫יום משעה‬ ‫א' ‪12:00‬‬ ‫א' ‪16:00‬‬ ‫ב' ‪12:00‬‬ ‫ג' ‪12:00‬‬ ‫ג' ‪16:00‬‬ ‫ד' ‪12:00‬‬ ‫ה' ‪12:00‬‬ ‫א' ‪14:00‬‬ ‫א' ‪14:00‬‬ ‫א' ‪14:00‬‬ ‫ב' ‪10:00‬‬ ‫עד שעה‬ ‫‪14:00‬‬ ‫‪18:00‬‬ ‫‪14:00‬‬ ‫‪14:00‬‬ ‫‪18:00‬‬ ‫‪14:00‬‬ ‫‪14:00‬‬ ‫‪16:00‬‬ ‫‪16:00‬‬ ‫‪16:00‬‬ ‫‪12:00‬‬ ‫‪100.1381‬‬ ‫נופי ידע ‪ -‬אהבה תרגיל‬ ‫‪100.1381‬א‪05‬‬ ‫‪100.1371‬א‪01‬‬ ‫‪100.1371‬א‪02‬‬ ‫‪100.1371‬‬ ‫‪100.1371‬א‪03‬‬ ‫נופי ידע ‪ -‬הרפסודוס והפילוסוף‪ :‬מבטים על אמנות בין קדושה לשגעון תרגיל‬ ‫‪100.1371‬א‪04‬‬ ‫ישנם מספרי תרגילים עבור תלמיד מ"א ‪ -‬לפרטים נא לפנות למזכירות תכנית דרך הרוח‬ ‫*‬ ‫סמסטר ב'‬ ‫המורשת האנושית‬ ‫מס'‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫יהדות ומורשת ישראל‬ ‫ה'‬ ‫ג'‬ ‫ד'‬ ‫ד'‬ ‫ה'‬ ‫‪10:00‬‬ ‫‪12:00‬‬ ‫‪12:00‬‬ ‫‪16:00‬‬ ‫‪10:00‬‬ ‫‪12:00‬‬ ‫‪14:00‬‬ ‫‪14:00‬‬ ‫‪18:00‬‬ ‫‪12:00‬‬ ‫נ"ז סמ'‬ ‫שם מרצה‬ ‫שם קורס חדש‬ ‫מס קורס דרך הרוח יום לימוד‬ ‫ד' ‪10-12‬‬ ‫‪100.1390‬‬ ‫ב‬ ‫‪4‬‬ ‫ד"ר יונתן בן דב‬ ‫נופי ידע ‪ -‬זמן (‪+‬קבוצת תרגול ‪)100.1391‬‬ ‫בקורס זה נלמד על מהותו של הזמן והיחס אליו מזוויות שונות‪ .‬הבנת מושג הזמן הינה‪ ,‬למעשה‪ ,‬הבנת היתכנותו של תהליך והבנתו של השינוי‪ .‬על כן‪,‬‬ ‫הזמן הוא מבט על מהותה של הפעילות האנושית‪ .‬כיוון שהזמן הוא אחת הקטגוריות הבסיסיות של התפיסה‪ ,‬הוא מהווה חלון התבוננות על מושגים‬ ‫מרכזיים של בני האדם באשר הם‪ .‬הקורס יציג טעימה מן הפנים השונות שלבשו הזמן וביטוייו ברבות האנושית‪ .‬הוא ישלב קריאה של חומר אקדמי עם עיון‬ ‫במיתוסים עתיקים‪ ,‬בהיסטוריה של הרעיונות ובפילוסופיה של המדע‪ .‬יצירות אומנות‪ ,‬ספרות וקולנוע יהוו אף הם חלק ניכר בתכנית הקורס‪.‬‬ ‫חובה להרשם לאחת מקבוצות התרגול המפורטות בטבלה למטה!‬ ‫ב‬ ‫‪4‬‬ ‫ד"ר ורד לב כנען‬ ‫ג' ‪16-18‬‬ ‫‪100.1340‬‬ ‫נופי ידע ‪ -‬חווה ופנדורה (‪+‬קבוצת תרגול ‪)100.1341‬‬ ‫במסגרת השעור "המיתוסים המכוננים של מדעי הרוח" סדרת ההרצאות החשה תעסוק במיתוס האישה הראשונה ותרומתו המעצבת לתפישות יופי‪,‬‬ ‫תשוקה‪ ,‬מגדר‪ ,‬זהות ומשמעות‪ .‬הקורס מציע מפגש מסוג חדש בין עולם הדמיון המיתי לעולם המחקר בתחום מדעי הרוח הואמנויות‪ ,‬וזאת‪ ,‬תוך הצגת‬ ‫פרספקטיבות בינתחומיות מצטלבות שיוצגו על ידי חוקרים מובילים בתחומם‪ ,‬במקביל לקבוצות לימוד קטנות בהן יונחו הסטודנטים בקריאה צמודה‬ ‫בטקסטים ספרותיים ותיאורטיים‪.‬‬ ‫חובה להרשם לאחת מקבוצות התרגול המפורטות בטבלה למטה!‬ ‫ג' ‪10-12‬‬ ‫‪100.1288‬‬ ‫ב‬ ‫‪2‬‬ ‫ד"ר דני רוזנברג‬ ‫ממהפכה למהפכה‪ :‬מבוא לתקופות הניאוליתיות והכלקוליתיות בדרום‬ ‫הלבאנט‬ ‫הקורס עוסק בפרק הזמן שבין שלהי התקופה האפיפליאוליתית‪,‬תקופה בה מופיעים ניצני "המהפכה החקלאית"‪ ,‬ועד להופעת המאפיינים הברורים של‬ ‫מהפכת "התוצרים המשניים" ו"המהפכה העירונית" בדרום הלבאנט‪.‬במסגרת קורס המבוא נכיר את המאפיינים העיקריים של התקופות הניאוליתית‬ ‫והכלקוליתית (‪ 11,500-5,900‬שנים לפני זמננו בקרוב) ואת התהליכים החברתיים והכלכליים שעמדו בייסוד השינויים הדרמטיים שאפיינו פרק זמן זה‪.‬‬ ‫במהלך הקורס נבחן את המשמעות שלהופעת יישוביהקבע החקלאים הראשונים באזור והמעבר מכלכלה המתבססת על לקט וצייד‪ ,‬לכלכלה חקלאית‬ ‫מלאהולביות צמחים ובעלי חיים‪.‬נבחן גם את השינויים הסביבתיים‪ ,‬את הופעתם של טיפוסי כלים חדשים ומשמעותם ושל טכנולוגיותחדשות ליצור כלים‪.‬‬ ‫הקורס יסקור גם את התמורות שחלו בטכניקות עיבוד המזון ובארגון המרחבי של הישובים ויציג את השינויים בארגון החברתי במנהגי הקבורה ובפולחן‬ ‫לאורך ציר הזמן‬ ‫ג' ‪12-16‬‬ ‫‪100.1261‬‬ ‫ב‬ ‫‪4‬‬ ‫ד"ר שרון הלוי‬ ‫מגדר‪ ,‬חברה ותרבות‬ ‫הקורס מיועד להקנות ידע בסיסי בנושאי מגדר וחברה במערב אירופה וצפון אמריקה במאה ה‪ 20-‬ובהקשרים התרבותיים שלהם‪ ,‬למשל כיצד משתקפים‬ ‫היחסים בין גברים ונשים לביטוי ביצירות קולנוע‪ ,‬אמנות וספרות או כיצד השפיעו טכנולוגיות חדשות על אפשרויות הבניית מגדר ומין‪.‬‬ ‫ג' ‪12-16‬‬ ‫‪100.1002‬‬ ‫ב‬ ‫‪4‬‬ ‫פרופ' דני נדל‬ ‫‪ 5‬כלים‪ ,‬אש וחברה‪ :‬תולדות אדם הקדמון בארץ‬ ‫הקורס מכוון להיכרות ראשונית עם האדם הקדמון‪ ,‬התפתחותו מיצור דמוי שימפנזה ועד הופעת האדם המודרני‪ ,‬ושיטות המחקר של האתרים הקדומים‪.‬‬ ‫הנושאים העיקריים כוללים את מוצא האדם באפריקה והקשר שלנו לקופי העל‪ ,‬מוצא האדם המודרני והקשר שלנו לאדם הניאנדרטאלי‪ ,‬האתרים‬ ‫הארכיאולוגיים הקדומים בעולם‪ ,‬מנהגי הקבורה הקדומים בעולם‪ ,‬הקניבלים הראשונים‪ ,‬התרבויות הפרהיסטוריות בישראל ועוד‪ .‬בנוסף‪ ,‬הקורס מקנה‬ ‫למשתתפים גם כלים בסיסיים להבנת שיטות המחקר של אתרים פרהיסטוריים‪ .‬במסגרת זו נחשפים המשתתפים התחומי מחקר כגון שיטות תיארוך‬ ‫(פחמן ‪ ,14‬ההיפוכים המגנטיים של כדור הארץ ועוד) ושיטות לשחזור הסביבה הקדומה (כולל נושאים כגון תקופות הקרח‪ ,‬אגמים שהתייבשו ואבקת‬ ‫פרחים מאובנת)‪.‬‬ ‫ג' ‪8-10‬‬ ‫‪100.1311‬‬ ‫ב‬ ‫‪2‬‬ ‫פרופ' גיא בר עוז‬ ‫‪ 6‬תרבות ואוכל‬ ‫בקורס ישמשו הרגלי תזונה ומזון כאמצעי להכרת האבולוציה של האדם והתפתחות הציוויליזציה האנושית‪ .‬התפתחות ייצור המזון לסוגיו ושינויים בהרכב‬ ‫התזונה האנושית ישמשו לבחינת היבטים כלכליים‪ ,‬חברתיים‪ ,‬ופוליטיים בתקופות השונות‪ .‬יבחנו הקשרים שונים בהיסטוריה הקולינארית מהתפתחות‬ ‫הטאבו לאכילת מזונות מסוימים בעת העתיקה ועד הרגלי צריכת המזון היום‪ .‬מטלת סיום הקורס‪-‬בחינה‪.‬‬ ‫ד' ‪10-12‬‬ ‫‪100.1268‬‬ ‫‪ 7‬משפינוזה ועד רוזנצוויג‪ :‬יצירות המופת של הפילוסופים היהודים המודרנייםד"בר' סדריק כהן סקלי‬ ‫‪ 4‬שנתי‬ ‫‪100.1269‬‬ ‫תקציר‪ :‬קורס מבוא זה יפרוש את סיפור התפתחות הפילוסופיה היהודית המודרנית משפינוזה ועד שנות ה‪ 30-‬של המאה ה‪ .20-‬הקורס מכיל שני חלקים‬ ‫(אפשר גם לקחת רק חלק אחד)‪ .‬חלק א‪ :‬שפינוזה ומדלסון‪ .‬חלק ב‪ :‬הרמן כהן‪ ,‬מרטין בובר ופראנץ רוזנצוויג‬ ‫‪100.1282‬‬ ‫ג' ‪8-12‬‬ ‫ב‬ ‫‪4‬‬ ‫פרופ' גור אלרואי‬ ‫‪ 8‬מבוא למאה ה‪20-‬‬ ‫המבוא יסקור שלוש תקופות בסיס בתולדות א"י במאה העשרים‪ :‬שלהי התקופה העות'מאנית ומלחמת העולם הראשונה‪ ,‬תקופת המנדט ומדינת ישראל‬ ‫מראשיתה עד ‪1967‬‬ ‫ב' ‪10-12‬‬ ‫‪100.1323‬‬ ‫‪ 4‬שנתי‬ ‫ד"ר אייל בן אליהו‬ ‫‪ 9‬מבוא לתולדות ישראל בימי הבית השני והמשנה‬ ‫‪100.1324‬‬ ‫בקורס המבוא נסקור את תולדות ישראל בימי הבית השני ותקופת המשנה והתלמוד ונדון בסוגיות העיקריות הנדונות במחקר ביחס לתקופה זו‪ .‬דגש ינתן‬ ‫לזרמים אידיאולוגיים ופילוסופיים שהתפתחו במהלך התקופה‬ ‫ג' ‪18-20‬‬ ‫‪100.1133‬‬ ‫‪ 4‬שנתי‬ ‫פרופ' דני גוטווין‬ ‫‪ 10‬המודרניזציה של החברה היהודית ב‬ ‫‪100.1134‬‬ ‫השיעור דן במפגש בין היהודים והקפיטליזם ואת השינויים שחולל המפגש בקהילה היהודית המסורתית במאות ה‪ 18-‬וה‪ .19-‬תוך דיון בזיקות הגומלין שבין‬ ‫כלכלה‪ ,‬חברה‪ ,‬פוליטיקה ותרבות יבחנו הגורמים לעלייתה של תנועת ההשכלה מכאן והחסידות מכאן‪.‬‬ ‫א' ‪18-20‬‬ ‫‪100.1135‬‬ ‫‪ 4‬שנתי‬ ‫פרופ' דני גוטווין‬ ‫‪ 11‬בין אנטישמיות לציונות ב‬ ‫‪100.1136‬‬ ‫תיאור הקורס‪ :‬השיעור בוחן את הגורמים הפוליטיים והכלכליים שהביאו למתן שוויון אזרחי ליהודי מערב ומרכז אירופה ואת הניסיון לביטולו באמצעות‬ ‫האנטשימיות במהלך המאות ה‪ 19-‬וב‪ .20-‬על רקע זה תבחן עליית הפיתרון הציוני תוך התמקדות בהגותו ופועלו של הרצל‪.‬‬ ‫‪100.126‬‬ ‫ב' ‪10-12‬‬ ‫ב‬ ‫‪2‬‬ ‫ד"ר יונתן בן דב‬ ‫‪ 12‬צדק חברתי במקרא‬ ‫ספרות המקרא מגלה רגישות חברתית ומוסרית מרשימה‪ ,‬ומהווה עד היום מופת להתחשבות בעני‪ ,‬בחלש ובזר‪ .‬מטרת הקורס היא ללמוד גילויים שונים‬ ‫של האידיאל של צדק חברתי‪ ,‬ולהבין אותם לעומקם‪ :‬בחוק ומשפט‪ ,‬בדברי הנביאים‪ ,‬בסיפורים‪ ,‬במזמורים ובדברי איוב‪ .‬המלך ושריו היו מחוייבים להנהיג‬ ‫משפט וצדקה בארץ‪ ,‬והנביאים הוכיחו בצורה חריפה את כל מי שכשל במילוי חובה זו‪ .‬התורה קוראת שוב ושוב להחיל את חוקיה על "הגר והאזרח"‪,‬‬ ‫ומגדירה כללים של שמירה על העבד‪ ,‬העני והיתום‪ .‬ספרי שמואל ומלכים מספרים על משפטים מפורסמים‪ ,‬שחלקם נעשו לטובה וחלקם לרעה (כרם נבות)‪.‬‬ ‫התנ"ך לא המציא את השיח של צדק ומשפט‪ ,‬אלא הוא עוגן היטב כבר בשיח המשפטי של המזרח הקדום‪ ,‬וגם אותו נלמד בקורס‪ .‬נשים דגש מיוחד על‬ ‫הבנת החברה הישראלית הקדומה כרקע להבנת המקורות העוסקים בצדק חברתי‪.‬‬ ‫לימודי המזרח התיכון‬ ‫והאיסלאם‬ ‫ד"ר שוש בן ארי‬ ‫ב‬ ‫ג' ‪8-10‬‬ ‫‪ 13‬המעבר מחיי נדודים לישיבה של קבע במזרח התיכון‪ :‬היבטים‬ ‫תרבותיים‪ ,‬חברתיים‪ ,‬כלכליים ודתיים‬ ‫הקורס יעסק בתאור המעבר מחיי נוודים לישיבה של קבע‪ ,‬על הביטיו הסוציולוגיים‪ ,‬התרבותיים וההסטוריים‪ ,‬מאז תקופת הנביא מוחמד ועד לימינו אנו‪.‬‬ ‫מרכיב מרכזי בדיונים תהיה תורתו של אבן ח'לדון‪ ,‬שנחשב לאבי תורת הסוציולוגיה‪ .‬הנושא אקטואלי לאור המתרחש במדינות‪ ,‬כגון‪ :‬לוב‪ ,‬עיראק ואחרות‬ ‫המתפרקות לשבטים שקדמו להיותן מדינות לאום‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪100.1276‬‬ ‫ג' ‪10-12‬‬ ‫ב‬ ‫‪2‬‬ ‫‪100.1267‬‬ ‫ד"ר עידו שחר‬ ‫‪ 14‬היסטוריה חברתית של המזרח התיכון‬ ‫קורס זה מבקש להשיג מטרה כפולה‪ :‬א‪ .‬להציג בפני הסטודנטים התפתחויות בחקר המזרח התיכון המודרני‪ ,‬תוך עריכת היכרות עם גישות מחקריות‬ ‫שונות ועם פרספקטיבות דיסציפלינריות שונות‪ .‬ב‪ .‬לערוך לסטודנטים היכרות אקדמית עם סוגיות חברתיות ותרבותיות מרכזיות אשר מעסיקות את חוקרי‬ ‫המזרח התיכון‪ .‬בהתאם לשתי מטרות אלו‪ ,‬ישלב הקורס תכניםמתודולוגיים ותיאורטיים עם דיון תימטי‪.‬‬ ‫‪ 15‬התפתחות התנועה הלאומית הפלסטינית‬ ‫*‬ ‫היסטוריה ותרבות של‬ ‫הציביליזציה‬ ‫המערבית‬ ‫ד"ר אייל פסקוביץ‬ ‫‪4‬‬ ‫ב‬ ‫‪100.3196‬‬ ‫מתוקשב‬ ‫ג' ‪16-20‬‬ ‫‪100.1263‬‬ ‫ב‬ ‫‪4‬‬ ‫ד"ר חסן חלאילה‬ ‫‪ 16‬מין ומיניות בתרבות האסלאם‬ ‫הקורס יעסוק בהיסטוריה האינטימית של תרבות האסלאם ויתמקד בשלושה היבטים‪ :‬מין ודת‪ ,‬החברה והפרט‪ ,‬מין וחינוך‪ .‬הסקירה תכלול בין השאר מבט‬ ‫אל שירת הארוטיקה‪ ,‬התנהגות לפני‪ ,‬במשך ואחרי קיום יחסי המין‪ ,‬החובה המינית של בני הזוג‪ ,‬התעלסות‪ ,‬אוננות‪ ,‬מין אנאלי ואורלי‪ ,‬לסביות‬ ‫והומוסקסואליות‪ ,‬זנות ודיני ענישה‪ ,‬אמצעי מניעה נגד הריון‪ ,‬סיפורי מין כפי שמשתקפים מהחיבור "אלף לילה ולילה"; נתייחס גם כן להיבט היהודי בנדון‬ ‫על סמך התנ―ך והתלמוד‬ ‫‪100.1128‬‬ ‫ד"ר צור שלו‬ ‫מתוקשב‬ ‫ב‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ 17‬אירופה מרנסנס להשכלה ‪ -‬מתוקשב‬ ‫אירופה בין המאות הט"ו והי"ח ידעה אחדות מן התמורות המרכזיות שעיצבו את העולם המודרני‪ :‬צמיחת המדינה הריכוזית‪ ,‬התפתחות הקפיטליזם‬ ‫המסחרי‪ ,‬התגליות הגיאוגרפיות והקולוניזציה‪ ,‬הרפורמציה‪ ,‬והתפתחות הידע החילוני‪ .‬השיעור יסקור תהליכים אלו תוך הדגמה של מורכבות החברה‬ ‫האירופית בפרט והרצף ההיסטורי בכלל‪ .‬את ההרצאה מלווה תיעוד ויזואלי עשיר מן התקופה‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ד"ר אנגל צ'ופרצייב‬ ‫ב' ‪10-12‬‬ ‫‪100.1286‬‬ ‫ב‬ ‫‪ 18‬יוון והבלקנים מסוף התקופה העות'מאנית ועד המלחמה הקרה‬ ‫היסטוריה ותרבות של‬ ‫הציביליזציה‬ ‫המערבית‬ ‫‪18‬‬ ‫הקורס יעסוק בהיסטוריה של יוון והבלקן במהלך המאות ה‪ 19-‬וה‪ .20-‬הוא יתמקד בעיקר במדיניות החוץ של המדינה היוונית מאז עצמאותה ועד לאחר‬ ‫מלחמת העולם השנייה‪ .‬בקורס נדון בכל ההיבטים של היחסים בין יוון לבין שכנותיה בבלקן‪ .‬כמו כן‪ ,‬נבדוק את התפקיד ואת התערבותן של המעצמות‬ ‫הגדולות ובעיקר בריטניה‪ ,‬רוסיה וארצות הברית‪.‬‬ ‫ד"ר רותי גרטווגן‬ ‫‪ 19‬המסתורין והאקזוטי בתיאורי המסע של האיים היווניים בין המאות ה‪12-‬‬ ‫וה‪17-‬‬ ‫הקורס יעסוק בתאוריהם של סוחרים‪ ,‬עולי רגל ונוסעים שונים (מוסלמיים‪ ,‬נוצרים ויהודים) את מסעותיהם בים התכון המזרחי בין המאות ה‪ 12 -‬ל‪.17-‬‬ ‫הקורס יתמקד במקומות אותם פקדו במסעותיהם‪ :‬האי קפריסין‪ ,‬ואיי הים האגיאי והאיוני באותם בפקדו נתמקד בתיאוריהם את הנוף התרבותי והאנושי‬ ‫לאור המערך הגיאופוליטי המאפיין תקופה זו– הביטוי של המיזוג האתני‪-‬תרבות במרקם האורבני‪/‬ארכיטקטוני בין מערב אירופה לים התיכון המזרחי‬ ‫כתוצאה מכיבושים ממושכים‪ ,‬בד בבד שמירת הזהות האתנית והארכיטקטונית‪/‬תרבותית; נתמקד ביחס לאחר והשונה ויחסי הגומלין בין הדתות והתרבויות‬ ‫השונות הן על כלי השייט כמיקרוקוסמוס והן במקומות המתויירים‪ .‬במסגרת הקורס יתקיים סיור לעכו‪.‬‬ ‫היסטוריה ותרבות של‬ ‫הציביליזציה‬ ‫האסיאנית‬ ‫‪2‬‬ ‫ב‬ ‫‪100.1287‬‬ ‫ג' ‪10-12‬‬ ‫ב' ‪10-12‬‬ ‫פרופ' רותם קובנר‬ ‫‪100.1030‬‬ ‫ב‬ ‫‪4‬‬ ‫‪ 20‬סמוראים‪ ,‬גיישות ומעבר‪ :‬עלייתה של הציביליזציה היפנית‬ ‫ב' ‪14-16‬‬ ‫תיאור הקורס‪ :‬הקורס סוקר את ההיסטוריה של הציביליזציה היפנית מאז ראשיתה ועד מחצית המאה ה‪ 19-‬ומתעכב על ההתפתחויות התרבותיות‪,‬‬ ‫החברתיות‪ ,‬הדתיות והפוליטיות שהביאו להתגבשותה של אומה זו והמשפיעות על יפן המודרנית ותרבותה עד ימינו‪ .‬הקורס כולל הרצאות‪ ,‬הדגמות‬ ‫וסרטים‪ ,‬ופותח צוהר לזרמים ותורות שעצבו את יפן כחלק ממזרח אסיה (כתב‪ ,‬בודהיזם‪ ,‬קונפוציאניזם‪ ,‬וכו') וכן למוסדות תרבות ודת יחודים ליפן (משינטו‪,‬‬ ‫קבוקי‪ ,‬ועד סדור פרחים)‪.‬‬ ‫ב ‪16-20‬‬ ‫‪100.1031‬‬ ‫ב‬ ‫‪4‬‬ ‫ד"ר גיא פודולר‬ ‫‪ 21‬קוריאה המודרנית‪ :‬מהתפוררות המלוכה לגרעין הצפון קוריאני‬ ‫תיאור הקורס‪ :‬הקורס סוקר את התהליכים‪ ,‬האירועים‪ ,‬והשחקנים המרכזיים שעיצבו את קוריאה מאמצע המאה ה‪ 19-‬ועד ימינו‪ ,‬והוא דן בשנותיה‬ ‫האחרונות של השושלת הקוריאנית האחרונה‪ ,‬בתקופת הכיבוש היפני‪ ,‬בנסיבות חלוקת קוריאה לשתי מדינות נפרדות‪ ,‬ובהתפתחותן ומאפייניהן של דרום‬ ‫קוריאה וצפון קוריאה‪.‬‬ ‫ד' ‪10-14‬‬ ‫ד"ר איתמר תיאודור‬ ‫‪100.1274‬‬ ‫ב‬ ‫‪4‬‬ ‫‪ 22‬ההינדואיזם והג'ייניזם‪ :‬היסטוריה‪ ,‬דת ‪ ,‬אקולוגיה ותרבות‬ ‫ההינדואיזם הינו דת עולם ולה כמיליארד מאמינים כאשר רובם בהודו‪ ,‬והמקור לתרבותה הקלאסית של הודו ובכלל זה לבודהיזם ולג'ייניזם‪ .‬להינדואיזם‬ ‫קורפוס ספרותי רחב ממדים ואשר היצירות הקלאסיות שבו כתובות רובן ככולן בסנסקריט‪ .‬הקורס יעסוק בהיסטוריה הקדומה של ההינדואיזם ובכלל זה‬ ‫בתרבות עמק האינדוס‪ ,‬בספרות הקלאסית של ההינדואיזם הן בקטגוריית השרוטי והן בקטגוריית הסמריטי ובכלל זה בריג וודה‪ ,‬באופנישדות ‪,‬‬ ‫במהאבהרטה‪ ,‬בראמאיאנה‪ ,‬בבהגווד גיטא‪ ,‬בדהרמה שאסטרה‪ ,‬ביוגה‪-‬סוטרה ובפוראנות‪ .‬הקורס יעסוק ביוגה הקלאסית‪ ,‬במסורות היער ובג'ייניזם‬ ‫שהעלה על נס את ערכי האי אלימות והסגפנות‪ ,‬והתפרסם בעולם דרך משנתו של מהטמה גנדהי אשר שילב בה ערכים הינדואיים וג'יינים‪.‬‬ ‫ספרות ושירה‬ ‫ד"ר איתמר תיאודור‬ ‫א' ‪14-18‬‬ ‫‪100.1275‬‬ ‫ב‬ ‫‪4‬‬ ‫‪ 23‬המהאבהרטה והראמיאנה‬ ‫המהאבהארטה והראמיאנה הן שני האפוסים הגדולים של ההינדואיזם‪ .‬המהאבהארטה היא היצירה הארוכה בעולם ואורכה כ ‪ 100,000‬בתי שיר או‬ ‫פסוקים‪ ,‬ואילו אורך ההראמיאנה הוא כרבע מכך‪ .‬למרות שהיצירות האלה הן בקטגוריית הסמריטי (קטגוריה ספרותית משנית לשרוטי)‪ ,‬חשיבותן‬ ‫בהינדואיזם עצומה‪ ,‬וביחד עם הספרות הפוראנית הן מהוות את הליבה הטקסטואלית של ההינדואיזם‪ .‬הקורס יעסוק בקריאה של אפיזודות רבות ושונות‬ ‫משתי היצירות הללו ויאפשר היכרות מעמיקה עם שתי הקלאסיקות ההודיות והעולמיות האלה‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ד"ר זואי בינסטוק‬ ‫ג'‪+‬ה' ‪16-18‬‬ ‫‪100.1272‬‬ ‫ב‬ ‫‪ 24‬הרומן הגותי ‪ -‬אנגלית‬ ‫הרומן הגותי פרץ לסצנה הספרותית של תקופת ההשכלה‪ ,‬עם סיפורי זימה אודות העל‪-‬טבעי‪ ,‬רשות שטנית‪ ,‬סטייה מינית וטרור‪ .‬רומנים אלו בודקים‬ ‫חרדות תרבותיות וזהויות כתגובה לשינויים חברתיים מואצים‪ .‬הרומן הגותי מזוהה עם כתיבה נשית ומתייחס לסוגיות של חינוך ודת מנקודות מבט‬ ‫משתנות הנעות בין החתרני לשמרני‪ .‬קורס זה יבחן את האסתטיקה הגותית באמצעות ספרות‪ ,‬אך גם דרך התיאוריה וביקורת‪ .‬טקסטים כוללים את טירת‬ ‫אוטרנטו של הורס וולפול‪ ,‬נזיר של מתיו לוויס‪ ,‬איטלקי של אן רדקליף‪ ,‬מנזר נורת'אנגר של ג'יין אוסטן‪ ,‬פרנקנשטיין של מרי שלי ו‪-‬אנקת גבהים של אמילי‬ ‫ברונטה‪ .‬ביקורת על ידי אדמונד בורק‪ ,‬זיגמונד פרויד‪ ,‬טזבטן טודרוב ואייב קוזובסקי סנדג'ויק‬ ‫א' ‪12-14‬‬ ‫‪4‬‬ ‫פרופ' לריסה פיאלקובה‬ ‫‪100.1313‬‬ ‫ב‬ ‫‪ 25‬אלכסנדר פושקין והשינוי המהותי בספרות הרוסית‬ ‫ה' ‪10-12‬‬ ‫הקורס יתייחס למקומו העצום של פושקין בספרות הרוסית‪ ,‬להשפעתו על התפתחותה של השפה הרוסית‪ ,‬לזרמים ספרותיים (רומנטיזם‪ ,‬ריאליזם)‬ ‫ולז'אנרים שונים (פואמות‪ ,‬רומן בחרוזים‪ ,‬מעשיות ספרותיות‪ ,‬מחזות) ביצירותיו‪ .‬חובות‪ :‬נוכחות מלאה‪ ,‬קריאה שוטפת‪ ,‬בחינה‪.‬‬ ‫א'‪+‬ה' ‪14-16‬‬ ‫‪4‬‬ ‫פרופ' לריסה פיאלקובה‬ ‫‪100.1314‬‬ ‫ב‬ ‫‪ 26‬דמויות דמוניות בפולקלור ובספרות הסלאבית‬ ‫הקורס ידון באלילות סלאבית (רוסית‪ ,‬אוקראינית‪ ,‬סרבית‪ ,‬פולנית וכו')‪ ,‬בתפקידם של דמויות דמונית בז'אנרים שונים של ספרות עממית סלאבית (מעשיה‪,‬‬ ‫אגדה דמונית‪ ,‬אפוס) ובהתפתחותם ביצירותיהם של א‪ .‬פושקין‪ ,‬א‪ .‬מיצקביץ'‪ ,‬נ‪.‬גוגול‪ ,‬מ‪ .‬קונופניצקה ואחרים‪.‬חובות הקורס‪ :‬נוכחות מלאה‪ ,‬בחינה‪.‬‬ ‫ב'‪+‬ד' ‪14-16‬‬ ‫‪100.1316‬‬ ‫ב‬ ‫‪4‬‬ ‫ד"ר רות עמר‬ ‫‪ 27‬התפתחות תימת הבדידות‬ ‫מטרת הקורס‪ :‬להקנות ידע שיאפשר לסטודנטים להבין לעומק את השינויים שחלו ברומן הצרפתי במאות ה—‪ 20 -21‬ולהתמקד בשאלת הבדידות‪ ,‬שאלה‬ ‫מרכזית בכל רומן שנלמד‪.‬הקורס יכלול מבוא על מהי בדידות (חיובית ושלילית) מבחינה פילוסופית (נעמוד על הגדרות של פילוסופים וסופרים שונים)‬ ‫וסקירה של הרומנים הדנים בבדידות עד המאה העשרים‪ .‬הקורס יתבסס על רומנים של סופרים צרפתיים מייצגים של המאה ‪ : 20-21‬הזר של אלבר‬ ‫קאמו‪ ,‬דג זהב‪ ,‬של ג'‪.‬מ‪.‬ג' לה קלזיו‪ ,‬בן החולות‪ ,‬של טהר בן ג'לון‪ ,‬אני הולך מפה‪ ,‬של ג'ן אשנוז‪ ,‬הרחבת תחום המאבק‪ ,‬של מישל וולבק‪ .‬חובות‪ :‬נוכחות‪,‬‬ ‫עבודה‬ ‫ב'‪+‬ד' ‪8-10‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ד"ר ולדימיר פפרני‬ ‫‪100.1319‬‬ ‫ב‬ ‫‪ 28‬הדרמה והפרוזה של צ'כוב‬ ‫השיעור יעסוק ביצירתו הדמאטית והפרוזאית של צ'יכוב בהבטיה השונים תוך דגש על ניתוח ישירות‪-‬מופת כגון "דוקוב"‪ ,‬האולם מספר ‪ ,6‬בית‪-‬השחף‪,‬‬ ‫שלוש אחיות‪ ,‬גן הדובדבנים‪ ,‬כלה וכו'‬ ‫בלשנות ולשונות‬ ‫ד"ר דלית אסולין‬ ‫ד' ‪14-16‬‬ ‫‪100.1254‬‬ ‫ב‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ 29‬מבוא לבלשנות כללית‬ ‫קורס זה יקנה את יסודות הבלשנות המודרנית ואת עיקרי הגישה הסטרוקטוראליסטית לניתוח לשוני‪ ,‬תוך הדגמה מהעברית ומשפות אחרות‪.‬נמשיך‬ ‫בגישות פוסט‪-‬סטרוקטוראליסטיות ובתחומי ההשקה של הבלשנות עם דיסציפלינות אחרות (סוציולוגיה‪ ,‬תקשורת ופסיכולוגיה)‬ ‫‪ 30‬הדקדוק הפדגוגי ‪ -‬אנגלית‬ ‫פרופ' בתיה לאופר‬ ‫‪4‬‬ ‫ב‬ ‫‪100.127‬‬ ‫ב'‪+‬ג' ‪14-16‬‬ ‫הקורס מקנה את הידע הבלשני בדקדוק האנגלי הנחוץ להוראת אנגלית בכיתה‪ .‬מטרתו לנתח מערכות דקדוקיות המהוות בעיה לדובר העברית הלומד‬ ‫אנגלית כשפה זרה‪.‬‬ ‫ד"ר סול אזואלוס‪-‬אטיאס ‪2‬‬ ‫א' ‪16-18‬‬ ‫‪100.1255‬‬ ‫ב‬ ‫‪ 31‬מבוא לסמנטיקה‬ ‫מהי משמעות; ריבוי הפנים של המשמעות; ניתוח המילה לרכיבים סמנטיים; מעתקים סמנטיים (מטאפורה‪ ,‬מטונימיה‪ ,‬חיסור ואטימולוגיה עממית); המילה‬ ‫הרב‪-‬משמעית(פוליסמיה והומונימיה); יחסים סמנטיים בין מילים‪ :‬נרדפות‪ ,‬ניגודים‪ ,‬היכללות; שאילת מילים; הצירוף הכבול; שקיפות ואטימות‪.‬‬ ‫פילוסופיה ולימודי‬ ‫תרבות‬ ‫‪4‬‬ ‫פרופ' עדו לנדאו‬ ‫א'‪+‬ה' ‪12-14‬‬ ‫‪100.1221‬‬ ‫ב‬ ‫‪ 32‬משמעות החיים‬ ‫תיאור הקורס‪ :‬מטרת השיעור היא להביא להיכרות עם מספר מהדיונים המרכזיים הקשורים בשאלת משמעות החיים ולעזור לפתח מיומנויות פילוסופיות‬ ‫ומחשבתיות ביקורתיות‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫פרופ' יונתן ברג‬ ‫‪100.1262‬‬ ‫ב‬ ‫‪ 33‬לוגיקה יישומית ‪ -‬בשפה האנגלית מתוקשב‬ ‫מטרת הקורס היא לפתח את כושר החשיבה הביקורתית תוך יישום מושגי הלוגיקה בטיעוני היום‪-‬יום‪ .‬הקורס יועבר באנגלית באופן מקוון‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫פרופ' דני סטטמן‬ ‫ד' ‪10-14‬‬ ‫‪100.1044‬‬ ‫ב‬ ‫‪ 34‬פילוסופיה‪ ,‬מוסר ומשפט‬ ‫הקורס ידון תחילה בכמה היבטים תיאורטיים של היחס בין מוסר ומשפט‪ ,‬ובעמדתו של בית המשפט העליון לגבי טבעם של שיקולי צדק‪ .‬לאחר מכן יעסוק‬ ‫הקורס בדילמות פילוסופיות ומוסריות שונות כגון ציות לחוק וסרבנות‪ ,‬הולדה בעוולה‪ ,‬פגיעה ברגשות דתיים‪ ,‬ופרשת נחמני‪ .‬הקורס יכלול קריאה של פסקי‬ ‫דין בנושאים אלה‪ ,‬וכן מאמרים פילוסופיים הדנים בהם באורח ביקורתי‪ .‬מכאן תתברר תרומתו של הדיון הפילוסופי לסוגיות המשפטיות‪-‬מוסריות הבאות‬ ‫לפני בית המשפט‪.‬‬ ‫מתוקשב‬ ‫אמנויות‬ ‫‪35‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪38‬‬ ‫ד"ר סוניה קלינגר‬ ‫ב‬ ‫ב' ‪8-10‬‬ ‫מיתולוגיה קלאסית באמנות המערבית‬ ‫*‬ ‫ב' ‪14-16‬‬ ‫‪100.1312‬‬ ‫ב‬ ‫‪2‬‬ ‫ד"ר אביגיל ווד‬ ‫דיווה! נשים במוסיקה פופולרית‬ ‫*‬ ‫ה' ‪12-14‬‬ ‫‪100.1298‬‬ ‫ב‬ ‫‪2‬‬ ‫ד"ר רון פוקס‬ ‫הבית הים תיכוני‬ ‫*‬ ‫ד' ‪10-12‬‬ ‫‪100.3193‬‬ ‫ב‬ ‫‪2‬‬ ‫ד"ר דורית ירושלמי‬ ‫גישות משחק ובימוי‬ ‫מאז ומתמיד היה מי שתאם בין מרכיבי ההפקה אך רק במחצית המאה התשע‪-‬עשרה החלה להתמסד הפונקציה היצירתית של הבמאי‪ .‬מטרת הקורס היא‬ ‫היכרות ראשונית עם גישות בימוי מרכזיות במחצית הראשונה של המאה העשרים והשלכותיהן על גישות משחק וחלל‪ .‬בקורס יידונו גישות בימוי באמצעות‬ ‫טקסטים רעיוניים שניסחו אנשי תיאטרון מרכזיים במשולב עם מחזות ודוקומנטים מהצגותיהם‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪100.1297‬‬ ‫ד' ‪12-14‬‬ ‫‪ 4‬שנתי‬ ‫ד"ר עתי ציטרון‬ ‫‪ 39‬תיאטרון‪ ,‬שכל וחושים (שנתי)‬ ‫‪118.1037‬א‪01‬‬ ‫‪118.1038‬ב‪01‬‬ ‫באמצעות סקירה של ההיסטוריה של האוונגרד האירופי (מהריאליזם עד תיאטרון המחול) והאמריקני (מההפנינג‪ ,‬הליבינג תיאטר עד המיצג)‪ ,‬נבחן את‬ ‫אמצעי השידור והקליטה בתיאטרון‪ .‬נבחין בין פניה מובהקת לשכל לבין פניה מובהקת לחושים‪ ,‬כשאנו נעזרים בטקסטים דרמטיים ותיאורטיים‪ ,‬מניפסטים‬ ‫ותיעוד מופעים (בכתב ובווידיאו)‪ .‬עבודת הסיכום של הסטודנטים תהייה עיצוב מופע המבוסס על מחקר עצמאי‪.‬‬ ‫פירוט תרגילים לקורסי‪ -‬נופי ידע סמסטר ב‬ ‫‪100.1341‬‬ ‫חוה ופנדורה ‪ -‬נופי ידע תרגיל‬ ‫מספר תרגיל‬ ‫‪100.1431‬ב‪01‬‬ ‫יום משעה עד שעה‬ ‫א' ‪12:00 10:00‬‬ ‫*‬ ‫‪100.1431‬ב‪02‬‬ ‫‪100.1431‬ב‪03‬‬ ‫‪100.1341‬‬ ‫‪100.1431‬ב‪04‬‬ ‫חוה ופנדורה ‪ -‬נופי ידע תרגיל‬ ‫‪100.1391‬ב‪01‬‬ ‫‪100.1391‬ב‪02‬‬ ‫‪100.1391‬ב‪03‬‬ ‫‪100.1391‬‬ ‫‪100.1391‬ב‪04‬‬ ‫זמן ‪ -‬נופי ידע תרגיל‬ ‫ישנם מספרי תרגילים עבור תלמיד מ"א ‪ -‬לפרטים נא לפנות למזכירות תכנית דרך הרוח‬ ‫ג'‬ ‫ג'‬ ‫ה'‬ ‫א'‬ ‫ב'‬ ‫ג'‬ ‫ד'‬ ‫‪10:00‬‬ ‫‪14:00‬‬ ‫‪10:00‬‬ ‫‪12:00‬‬ ‫‪12:00‬‬ ‫‪12:00‬‬ ‫‪12:00‬‬ ‫‪12:00‬‬ ‫‪16:00‬‬ ‫‪12:00‬‬ ‫‪14:00‬‬ ‫‪14:00‬‬ ‫‪14:00‬‬ ‫‪14:00‬‬