‫שרקון ‪ -‬בן עמי ‪ -‬אשר ושות'‬ ‫משרד עורכי דין‬ ‫ָרשּות כַּ הֲ לָכָ ה‬ ‫תמוז‪ ,‬תשע"ד‬ ‫גיליון מס' ‪96‬‬ ‫יולי ‪4102‬‬ ‫עורכת ראשית‪ :‬עו"ד שהם קרן‬ ‫ליקטו וערכו‪ :‬המתמחים אירית אמיגה ודור יורוביץ‬ ‫‪1‬‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫‪ .1‬עדכוני חקיקה‬ ‫‪.0.0‬‬ ‫חוק הרשויות המקומיות (בחירות)‪ ,‬התשע"ד‪4102 -‬‬ ‫‪1.1.1‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫אושרה הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' ‪ ,)44‬התשע"ד‪-‬‬ ‫‪ ,4114‬במסגרתה יום הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות ייקבע כיום‬ ‫שבתון בתחומן של הרשויות המקומיות שבהם נערכות בחירות עירוניות‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬נקבע יום שבתון גם לגבי עובדים הרשומים בפנקס הבוחרים של‬ ‫רשויות מקומיות כאמור‪ ,‬אף אם מקום עבודתם הוא ברשות מקומית שלא‬ ‫חל בה יום שבתון‪.‬‬ ‫תקנות העיריות (מכרזים לקבלת עובדים) (תיקון)‪ ,‬התשע"ד‪4102 -‬‬ ‫צו המועצות המקומיות (נוהל קבלת עובדים לעבודה)‬ ‫(תיקון מס' ‪ ,)4‬התשע"ד‪4102 -‬‬ ‫‪1.4.1‬‬ ‫התיקון לתקנות העיריות בדבר מכרזים‪ -‬חובות וסייגים במכרז הפומבי‪-‬‬ ‫הוחלט להרחיב את סוגי המשרות להם יהיה פטור ממכרז פומבי‪ ,‬בין היתר‬ ‫נקבע כי עוזר לראש רשות מקומית‪ ,‬נהג של ראש רשות מקומית‪ ,‬עוזר של‬ ‫סגן ראש הרשות ועוד מגוון תפקידים יהיו פטורים ממכרז פומבי ולפיכך‬ ‫קבלת עובדים לתפקידים המוגדרים בתיקון החוק תהא מקלה יותר‪.‬‬ ‫התיקון לצו המועצות המקומיות‪ -‬מגדיר גם הוא מגוון תפקידים שיהיו‬ ‫פטורים ממכרז פומבי לרבות‪ :‬משרה המיועדת לבוגרי אוניברסיטה‪,‬‬ ‫במסלול של תוכנית צוערים לשלטון המקומי שאישר משרד הפנים‪ ,‬ובלבד‬ ‫שהמנהל הכללי של משרד הפנים או מי מטעמו אישר את המשרה‪ ,‬משרה‬ ‫של מלווה צמוד לתלמיד ובלבד שמשרד החינוך אישר את תקן המלווה‬ ‫הצמוד לאותו תלמיד‪ ,‬משרה של עובד הנעדר ממשרתו לתקופה זמנית‪,‬‬ ‫לשם איושה במילוי מקום שלא יעלה על שנה ועוד‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ .4‬עדכוני פסיקה‬ ‫‪.4.0‬‬ ‫ארנונה‪:‬‬ ‫‪.4.1.1‬‬ ‫‪.4.4‬‬ ‫בית המשפט העליון קבע כי למנהל הארנונה ברשות מקומית וכן לוועדת‬ ‫הערר מוקנית סמכות להארכת מועד להגשת השגה על חוב ארנונה‪ .‬אך יש‬ ‫להשתמש בסמכות זאת לעיתים חריגות‪ ,‬במתינות ובזהירות‪.‬‬ ‫דיני מכרזים‪:‬‬ ‫‪.4.4.1‬‬ ‫בקשה למתן צו ביניים‪ ,‬צריכה להיות מוגשת בד בבד עם העתירה ואין די‬ ‫באזכור של הכוונה לבקש צו ביניים במסגרת העתירה‪.‬‬ ‫‪.4.4.4‬‬ ‫בית המשפט העליון דחה בקשה לסעד זמני בערעור שבגדרה מבוקש להורות‬ ‫על עיכוב ביצוע המכרז היות ולא נמצא במקרה זה כי סיכויי הערעור‬ ‫טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת‪.‬‬ ‫‪.4.2‬‬ ‫אגודות שיתופיות‪:‬‬ ‫‪.4.3.1‬‬ ‫בית המשפט העליון קבע כי דין העתירה להידחות על הסף‪ ,‬היות ולא בנקל‬ ‫בית המשפט יתערב בהחלטות רשם האגודות השיתופיות בענייני בוררות‬ ‫וסכסוכים‪.‬‬ ‫‪.4.2‬‬ ‫חוק איסור לשון הרע‪:‬‬ ‫‪.4.4.1‬‬ ‫בית הדין האזורי לעבודה פסק כי הפרסום שפרסמו הנתבעים‪ ,‬ירון ויובל‬ ‫פורטר ברשת החברתית "פייסבוק" עולה כדי לשון הרע לפי חוק איסור לשון‬ ‫הרע‪ ,‬ולפיכך חייב את פורטר לשלם לתובעים‪ ,‬לירון לוי וצבי שרגא זריהן‬ ‫פיצויים בגין הוצאת לשון הרע‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪.4.2‬‬ ‫משפט מנהלי ושלטון מקומי‪:‬‬ ‫‪.4.5.1‬‬ ‫משפחת סיטון הגישה תביעה לפיצויים בגין הנזקים שנגרמו להם בפיגוע‬ ‫תופת באוטובוס שאירע ביום ‪ ,14.14.4111‬בו נפצעו ילדי משפחת סיטון‪.‬‬ ‫ביהמ" ש דחה את התביעה ופסק כי לצורך הטלת אחריות בגין הפיגוע‬ ‫ותוצאותיו‪ ,‬יש "למתוח קו ישר" בין הנתבעים לבין המחבלים בפיגוע‬ ‫והחוליה במסגרתה פעלו‪ .‬התובעים אף לא הוכיחו התרשלות מצד המועצה‬ ‫המקומית והעומד בראשה‪.‬‬ ‫‪.4.9‬‬ ‫תאגידי מים וביוב‪:‬‬ ‫‪.4.6.1‬‬ ‫‪.4.2‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בתל אביב‪ ,‬בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים‪,‬‬ ‫קיבל את התובענה הייצוגית שהוגשה כנגד תאגיד המים וביוב מיטב‪ ,‬וקבע‬ ‫כי מיטב לא הייתה רשאית לגבות את רכיב המע"מ מעבר לתעריף‪ ,‬שהיה‬ ‫בתוקף ערב כניסת חוק תאגידי מים וביוב שכן סעיף ‪154‬א' לחוק תאגידי‬ ‫מים וביוב קובע כי כל עוד לא נקבעו לחברה תעריפים לפי חוק זה‪ ,‬ימשיכו‬ ‫לחול התעריפים שהיו בתוקף לפני כן‪.‬‬ ‫דיני עבודה‪:‬‬ ‫‪.4.7.1‬‬ ‫בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבע‪ ,‬כי למרות שהתובעת פוטרה‬ ‫משיקולים לגיטימיים ועניינים‪ ,‬התובעת תהא זכאית לפיצוי בסכום שלו‬ ‫הייתה זכאית אילו פרשה מרצון‪ ,‬היות ואלמלא פגמים במסגרת הליך המכרז‬ ‫הפנימי בו לא זכתה התובעת‪ ,‬יכול להיות שהייתה מסכימה לפרוש מרצון‬ ‫מהעבודה ומקבלת את החלטת ועדת המכרזים בעניין העובדת האחרת‪.‬‬ ‫‪.4.7.4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע פסק כי עובד אשר מקבל תוספות שכר‬ ‫בגין עבודה שלא ביצע בפועל‪ ,‬ומבלי שהדבר דווח ואושר על ידי הרשות‬ ‫המקומית עולה כדי חריגת שכר ומהווה הפרה של סעיף ‪ 42‬לחוק יסודות‬ ‫התקציב שאליו כפופה הרשות המקומית‪.‬‬ ‫‪ .1‬עדכוני חקיקה‬ ‫‪.1.1‬‬ ‫חוק הרשויות המקומיות (בחירות)‪ ,‬התשע"ד‪4102 -‬‬ ‫‪ .1.1.1‬אושרה הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' ‪ ,)44‬התשע"ד‪,4114 -‬‬ ‫במסגרתה יום הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות ייקבע כיום שבתון בתחומן של‬ ‫הרשויות המקומיות שבהם נערכות בחירות עירוניות‪ .‬כמו כן‪ ,‬נקבע יום שבתון גם לגבי‬ ‫עובדים הרשומים בפנקס הבוחרים של רשויות מקומיות כאמור‪ ,‬אף אם מקום עבודתם‬ ‫הוא ברשות מקומית שלא חל בה יום שבתון‪.‬‬ ‫‪.1.1‬‬ ‫תקנות העיריות (מכרזים לקבלת עובדים)‬ ‫(תיקון)‪ ,‬התשע"ד‪4102 -‬‬ ‫צו המועצות המק ומומיות (נוהל קבלת עובדים לעבודה)‬ ‫(תיקון מס' ‪ ,)4‬התשע"ד‪4102 -‬‬ ‫‪ .1.2.1‬התיקון לתקנות העיריות בדבר מכרזים‪ -‬חובות וסייגים במכרז הפומבי ‪ -‬הוחלט להרחיב‬ ‫את סוגי המשרות להם יהיה פטור ממכרז פומבי‪ ,‬בין היתר נקבע כי עוזר לראש רשות‬ ‫מקומית‪ ,‬נהג של ראש רשות מקומית‪ ,‬עוזר של סגן ראש הרשות ועוד מגוון תפקידים‬ ‫יהיו פטורים ממכרז פומבי ולפיכך קבלת עובדים לתפקידים המוגדרים בתיקון החוק‬ ‫תהא מקלה יותר‪.‬‬ ‫התיקון לצו המועצות המקומיות‪ -‬מגדיר גם הוא מגוון תפקידים שיהיו פטורים ממכרז‬ ‫פומבי לרבות‪ :‬משרה המיועדת לבוגרי אוניברסיטה‪ ,‬במסלול של תוכנית צוערים לשלטון‬ ‫המקומי שאישר משרד הפנים‪ ,‬ובלבד שהמנהל הכללי של משרד הפנים או מי מטעמו‬ ‫אישר את המשרה‪ ,‬משרה של מלווה צמוד לתלמיד ובלבד שמשרד החינוך אישר את תקן‬ ‫המלווה הצמוד לאותו תלמיד‪ ,‬משרה של עובד הנעדר ממשרתו לתקופה זמנית‪ ,‬לשם‬ ‫איושה במילוי מקום שלא יעלה על שנה ועוד‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪ .1‬עדכוני פסיקה‬ ‫‪ .1.1‬ארנונה‬ ‫‪.2.1.1‬‬ ‫בית המשפט העליון קבע כי למנהל הארנונה ברשות מקומית וכן לוועדת הערר מוקנית‬ ‫סמכות להארכת מועד להגשת השגה על חוב ארנונה‪ .‬אך יש להשתמש בסמכות זאת לעיתים‬ ‫חריגות‪ ,‬במתינות ובזהירות‪.‬‬ ‫ברמ ‪ 211414‬עבוד ויקטור‪ ,‬למיא עבוד‪ ,‬רהיטי אלנבי ‪ 0661‬בע"מ נ' עיריית חיפה וועדת ערר‬ ‫לענייני ארנונה חיפה‪ ,‬ניתן על ידי כבוד השופטת דפנה ברק ארז‪ ,‬ביום ‪.6.7.14‬‬ ‫המדובר על בקשת רשות ערעור על פסק דין מנהלי שבמסגרתו נקבע כי לא מתערבים‬ ‫בהחלטת ועדת ערר לענייני ארנונה והשאלה שעמדה במחלוקת בפני בית המשפט הנוכחי‬ ‫הייתה האם רשאי מנהל הארנונה ברשות מקומית לדון בהשגה שהוגשה באיחור והאם‬ ‫מוסמכת ועדת הערר לענייני ארנונה להאריך מועדים להגשת ההשגה או ערר‪.‬‬ ‫ויקטור ולמיא (המבקשים) רשומים כבעלי המניות בחלקים שווים של חברת רהיטי אלנבי‬ ‫וברישומיה של המשיבה (עיריית חיפה) הנכס רשום ברחוב יקוט בעיר חיפה כשייך לחברה‬ ‫עצמה‪ .‬ובחודש מאי ‪ 4112‬הועבר הנכס מעמידר לעבוד ויקטור ואחיו‪ ,‬לאחר ההעברה דנא‪,‬‬ ‫קיבלו האחים הודעה מהעירייה על חיוב בארנונה בגין הנכס‪ .‬בהודעה צוין כי הנכס בבעלות‬ ‫חברת אלנבי והח‪.‬פ הנכון הופיע רק בכותרת בעוד שבמכתב עצמו צוין ח‪.‬פ שאינו תואם את‬ ‫זה של החברה עצמה‪ .‬לטענת המבקשים‪ ,‬ההודעה שנשלחה אליהם הייתה חסרה חתימה וכן‬ ‫מכיוון שצוין רק חלק משם החברה וח‪.‬פ שאינו נכון ולכן אינה יכולה להיחשב כשומת ארנונה‬ ‫תקפה‪ ,‬שממועד קבלתה יחל מנין ‪ 21‬הימים להגשת השגה‪.‬‬ ‫בית המשפט העליון קיבל את הערעור וקבע על דרך ההיקש כי לוועדת הערר סמכות להאריך‬ ‫מועד להגשת ערר ולמצער בסמכות עזר הנתונה לה‪ ,‬שתפעל במקרים חריגים ומתאימים‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬בעניין המועד להגשת ההשגה כפי שמעלים המבקשים‪ ,‬בית המשפט סבור כי מנהל‬ ‫הארנונה רשאי להאריך את המועד להגשת השגה בעצמו וכן שגם ועדת הערר רשאית להאריך‬ ‫את המועד להגשת ההשגה‪ .‬אמנם‪ ,‬מנהל הארנונה אינו גוף שיפוטי‪ ,‬והכשרת תפקידו‬ ‫מתאימה פחות להחלטות על הארכת מועדים ועדיין יש להכיר בסמכותו להארכת מועד‬ ‫להגשת השגה בתנאים מסוימים כשהדבר נובע ממתן שירות יעיל ומיטבי לציבור‪ .‬קל וחומר‪,‬‬ ‫‪6‬‬ ‫כאשר מדובר בוועדת הערר‪ ,‬המבקשת את פעילותו וסמכותו של מנהל הארנונה‪ ,‬נתונה‬ ‫הסמכות להאריך את המועד‪.‬‬ ‫עוד מדגיש העליון כי הפעלת סמכותם של מנהל הארנונה וועדת הערר להאריך את המועד‬ ‫להגשת השגה צריכה להיות מופעלת לעיתים חריגות‪ ,‬במתינות ובזהירות וראוי שהדבר יוסדר‬ ‫בחקיקה‪.‬‬ ‫לאור הדברים הללו‪ ,‬בית המשפט העליון מקבל את הערעור במובן זה שהעניין יושב אל וועדת‬ ‫הערר לבחינת הטענות הנמצאות בסמכותה‪ ,‬לגופן‪.‬‬ ‫‪ .1.1‬דיני מכרזים‬ ‫‪.2.2.1‬‬ ‫בקשה למתן צו ביניים‪ ,‬צריכה להיות מוגשת בד בבד עם העתירה ואין די באזכור של הכוונה‬ ‫לבקש צו ביניים במסגרת העתירה‪.‬‬ ‫ברמ ‪ 4116414‬מ‪.‬ס קבלאן חברה קבלנית בע"מ נ' מועצה מקומית חורפיש וועדת מכרזים של‬ ‫המועצה המקומית חורפיש‪ ,‬ניתן ע"י כבוד השופטת דפנה ברק ארז‪ ,‬ביום ‪17.6.14‬‬ ‫ביום ‪ 41.7.13‬פרסמו המשיבות מועצה מקומית חורפיש וועדה מקומית של המועצה מכרז‬ ‫לבניית מגרש משולב ומשחקייה‪ ,‬המועד הוארך עד ליום ‪ .45.2.13‬בישיבה על בחירת ההצעה‬ ‫הומלץ לפסול את הצעת המבקשת (מ‪.‬ס חברה קבלנית)‪ ,‬בשל כך שהערבות שצורפה הייתה‬ ‫ערבות מטיבה‪ .‬לפיכך‪ ,‬נותרה במכרז רק עוד הצעה אחת והוחלט על ביטול המכרז ופרסום‬ ‫מחודש‪ .‬ביום ‪ 13.4.14‬הגישה החברה הקבלנית עתירה מנהלית להורות על ביטולו של המכרז‬ ‫החדש ולהכריז על זכייתה במכרז הקודם‪.‬‬ ‫לאחר הגשת העתירה פנו המבקשים ביום ‪ 44.4.14‬בבקשה למתן צו ביניים‪ .‬הבקשה כוונה‬ ‫לעיכובם של הליכי המכרז עד להכרעה בעתירה‪ .‬בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה למתן‬ ‫צו ביניים להקפאתם של הליכי מכרז עד למתן פסק דין בעתירה שהוגשה על ידי המבקשים‬ ‫וזאת ממספר טעמים‪:‬‬ ‫עיתוי הגשת העתירה והבקשה‪ ,‬אי צירופם של יתר המציעים כמשיבים לעתירה וכן העובדה‬ ‫שמדובר במכרז המתוקצב על‪-‬ידי הממשלה‪ ,‬כך שכל דחייה נוספת בו עלולה לפגוע בתקציב‬ ‫זה‪ .‬בנוגע לטענות המבקשת‪ ,‬החברה הקבלנית‪ ,‬כי יש להכריז עליה כזוכה במכרז הקודם‪,‬‬ ‫קבע בית המשפט כי תוקף הערבות הבנקאית שצורפה להצעה במסגרת המכרז הקודם פג‬ ‫‪7‬‬ ‫ביום ‪ ,15.11.4113‬אך היא לא פנתה לבית המשפט בבקשה למתן סעד מתאים ואף לא‬ ‫האריכה ביוזמתה את תוקף הערבות‪.‬‬ ‫בית המשפט העליון קבע כי בנסיבות העניין ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בשיקול‬ ‫דעת הערכה הדיונית‪ ,‬קרי‪ ,‬הוחלט שלא להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי‪ .‬במקרה דנא‬ ‫נפסק כי לא נפל פגם המצדיק את התערבותה של הערכה הנוכחית‪ .‬כמו כן בית המשפט‬ ‫העליון הדגיש שני שיקולים מרכזיים‪ :‬השיהוי לכאורה שנפל בהגשת הבקשה לצו ביניים‪,‬‬ ‫משזו הוגשה ימים אחדים לאחר הגשת העתירה וכן את אי צירופן של שאר המציעים במכרז‬ ‫כמשיבים‪ .‬בעניין שיהוי בהגשת הבקשה קבע הוסיף העליון והדגיש כי הבקשה למתן צו‬ ‫ביניים צריכה לבוא בד בבד עם העתירה המנהלית ואין די באזכור הכוונה לבקש צו ביניים‬ ‫במסגרת העתירה‪ ,‬זאת בהתאמה לנוסח של תקנה ‪ 2‬לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים‬ ‫הקובעת כי בקשה צרכיה להיות מוגשת במסמך נפרד מהעתירה‪.‬‬ ‫‪.2.2.2‬‬ ‫בית המשפט העליון דחה בקשה לסעד זמני בערעור שבגדרה מבוקש להורות על עיכוב‬ ‫ביצוע המכרז היות ולא נמצא במקרה זה כי סיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה‬ ‫לטובת המבקשת‪.‬‬ ‫עעמ ‪ 3616414‬עידנים (נעם אשכנזי) עבודות ציבוריות בע"מ נ' עיריית תל אביב‪-‬יפו ‪ -‬ועדת‬ ‫המכרזים‪ ,‬ניתן על ידי כב' השופט צ' זילברטל‪ ,‬ביום ‪.44.6.4114‬‬ ‫המשיבה‪ ,‬עיריית תל אביב‪ ,‬פרסמה מכרז פומבי לביצוע עבודות ניקוי וטיאוט עבור שני‬ ‫אזורים בעיר תל אביב‪ :‬אזור דרום ואזור עבר הירקון מערב‪ .‬המבקשת‪ ,‬שבזמן פרסום‬ ‫המכרז כבר סיפקה שירותי ניקיון לעירייה באזור הדרום‪ ,‬השתתפה גם במכרז החדש‪ .‬בעת‬ ‫פתיחת ההצעות שהוגשו התברר כי קיים פער משמעותי בין גובה ההצעות לבין אומדן‬ ‫העירייה לעלות אספקת שירותי הניקיון‪ ,‬בהתאם המליצה ועדת המכרזים של העירייה על‬ ‫ביטול המכרז‪ ,‬בהתאם לתקנה ‪ 43‬לתקנות העיריות (מכרזים) התשמ"ח‪.1227 -‬‬ ‫כלפי החלטת העירייה לבטל את המכרז הגישה המבקשת עתירה מנהלית‪ ,‬אשר נדחתה‪.‬‬ ‫המבקשת הגישה ערעור על פסק הדין הדוחה את העתירה וכן הגישה בקשה לסעד זמני‬ ‫בערעור‪.‬‬ ‫בית המשפט העליון‪ ,‬דחה את הבקשה לסעד זמני בערעור שבגדרה מבוקש להורות על עיכוב‬ ‫ביצוע המכרז היות ולא נמצא במקרה זה כי סיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה‬ ‫לטובת המבקשת כפי שיפורט להלן‪:‬‬ ‫הלכה היא כי על המבקש סעד זמני בתקופת הערעור להוכיח במסגרת בקשתו לסעד זמני‬ ‫שסיכויי הערעור שהגיש טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו‪ .‬אמות מידה אשר מקיימות‬ ‫‪8‬‬ ‫מעין "מקבילית כוחות" ‪ -‬ככל שסיכויי הערעור להתקבל גבוהים יותר‪ ,‬כך ניתן למעט‬ ‫בדרישת מאזן הנוחות ולהיפך‪ .‬במקרה זה‪ ,‬בחינת סיכויי הערעור ומאזן הנוחות לא הובילו‬ ‫למסקנה כי יש להיעתר לבקשה ולהורות על הקפאת הליכי המכרז‪ .‬לעניין מאזן הנוחות‪,‬‬ ‫היות ומדובר במכרז לאספקת שירותים (בניגוד למכרזי הקמה)‪ ,‬ניתן להסב את הזכייה בו‬ ‫לחברה שבית המשפט יקבע לגביה כי היא הזוכה‪ .‬כמו כן‪ ,‬במידה והליכי המכרז ימשכו‬ ‫כסדרם וערעור המבקשת יתקבל‪ ,‬הרי שהנזק ניתן לכימות ולפיצוי כספי‪ ,‬ועל כן לא מדובר‬ ‫בנזק בלתי הפיך שעשוי להטות את שיקולי מאזן הנוחות לכדי קבלת הבקשה‪ .‬לא זו אף זו‪,‬‬ ‫יש ממש בטענת העירייה כי בשיקולי מאזן הנוחות יש להביא בחשבון גם את האינטרס‬ ‫הציבורי אשר עלול להיפגע במידה שהמכרז החדש יעוכב‪ ,‬שכן המכרז החדש יקל על הקופה‬ ‫הציבורית‪ ,‬אשר תינזק מהתקשרות בחוזה שעלותו גבוהה משמעותית מהתקציב שיועד לו‪.‬‬ ‫זאת ועוד‪ ,‬נקבע כי בשל המסקנה לעניין מאזן הנוחות‪ ,‬גם סיכויי הערעור אינם גבוהים באופן‬ ‫שיביא לקבלת הבקשה‪ .‬הבקשה נדחתה‪.‬‬ ‫‪ .1.2‬אגודות שיתופיות‬ ‫‪.2.3.1‬‬ ‫בית המשפט העליון קבע כי דין העתירה להידחות על הסף‪ ,‬היות ולא בנקל בית המשפט‬ ‫יתערב בהחלטות רשם האגודות השיתופיות בענייני בוררות וסכסוכים‬ ‫בג"צ ‪ 776414‬שושנה בן צור נ' עוזרת רשם האגודות השיתופיות ואח'‪ ,‬ניתן ביום ‪16.6.4114‬‬ ‫על ידי כבוד השופטים ח‪ .‬מלצר‪ ,‬נ‪ .‬הנדל ו‪ -‬נ‪ .‬סולברג‬ ‫העותרים חברי האגודה השיתופית רמת הדר יצטרפו יחד עם ‪ 14‬משפחות לשכונת ההרחבה‬ ‫שהקימה האגודה השיתופית‪.‬‬ ‫‪ 13‬המשפחות נטו במשותף פרדס ולצורך עיבודו וניהולו הקימו אגודה שיתופית נוספת‪-‬‬ ‫אגודת הפרדסנים‪ .‬ברבות הזמן הוחלט על עקירת הפרדס המשותף ועל חלוקת שטחו באופן‬ ‫שוויוני בין ‪ 13‬המשפחות‪ .‬העותרים הגישו תביעה לרשם העמותות במסגרתה טענו בין היתר‪,‬‬ ‫כי ההחלטה לחלוקת הפרדס המשותף התקבלה על ידי האגודה השיתופית רמת הדר בחוסר‬ ‫סמכות שכן אגודת הפרדסנים היא הגוף המוסמך להחליט בעניין‪.‬‬ ‫ניתן פסק בוררות‪ ,‬לפיו נדחתה תביעת העותרים שכן חלוקת שטח הפרדס המשותף נעשתה‬ ‫בסמכות‪ .‬נגד פסק הבוררות הוגשה השגה לרשם האגודות השיתופיות‪ .‬עוזרת הרשם קבעה כי‬ ‫דין ההשגה כולה להידחות היות ולא הייתה חריגה מסמכות‪.‬‬ ‫בית המשפט העליון קבע‪ ,‬כי לא בנקל יתערב בהחלטות רשם האגודות השיתופיות בענייני‬ ‫בוררות וסכסוכים וכי עילות ההתערבות מצומצמות למקרים חריגים בלבד‪ ,‬כגון‪ :‬טעות‬ ‫‪9‬‬ ‫משפטית מהותית בפסק הדין או התקיימות נסיבות יוצאות דופן אחרות בהן שיקולי הצדק‬ ‫מחייבים את תיקון ההחלטה‪.‬‬ ‫במסגרת זו‪ ,‬בית המשפט קרא למחוקק לתקן את החוק‪ ,‬ולקבוע סמכות ערעור על החלטות‬ ‫רשם האגודות השיתופיות בענייני בוררות‪.‬‬ ‫במקרה דנן‪ ,‬נקבע כי עוזרת הרשם דנה בטענות העותרים בצורה מקיפה ויסודית וטענות‬ ‫העותרים אינן מגלות עילת התערבות‪ ,‬בעיקר לנוכח עילות ההתערבות המצומצמות במקים‬ ‫אלו‪ .‬כמו כן‪ ,‬צוין כי היות והעתירה הוגשה רק בחלוף כשישה חודשים לאחר מתן החלטת‬ ‫עוזרת הרשם‪ -‬די בשיהוי מכביד זה כדי לדחות את העתירה‪ .‬העתירה נדחתה‪.‬‬ ‫‪ .1.2‬חוק איסור לשון הרע‬ ‫‪.2.4.1‬‬ ‫בית הדין האזורי לעבודה פסק כי הפרסום שפרסמו הנתבעים‪ ,‬ירון ויובל פורטר ברשת‬ ‫החברתית "פייסבוק" עולה כדי לשון הרע לפי חוק איסור לשון הרע‪ ,‬ולפיכך חייב את‬ ‫פורטר לשלם לתובעים‪ ,‬לירון לוי וצבי שרגא זריהן פיצויים בגין הוצאת לשון הרע‪.‬‬ ‫סעש (ב"ש) ‪ 43223-15-14‬לירון לוי וצבי שרגא זריהן נ' ירון ויובל פורטר‪ ,‬ניתן על ידי כבוד‬ ‫השופט יוסף יוספי‪ ,‬ביום ‪.14.6.14‬‬ ‫התובעים‪ ,‬לירון לוי וצבי שרגא זריהן הינם מנהליה ובעליה של מספרה ידועה באילת‪ ,‬העונה‬ ‫לשם "צנזורה"‪ .‬כמו כן‪ ,‬התובעים בעלי מניות בחברת "ריברו גרופ בע"מ"‪ ,‬אשר הפעילה‬ ‫מועדון לילה בשם "ריברו" בעיר אילת‪.‬‬ ‫לשיטתם של הנתבעים‪ ,‬האחים פורטר אשר עבדו במועדון הלילה "ריברו"‪ ,‬נותר חוב כלפיהם‬ ‫בגין שכר עבודה‪ ,‬עת עבדו במועדון כיחצ"נים‪ ,‬החוב בו עסקינן הינו ביחס ל‪ 6 -‬ימי עבודה‬ ‫עבור יובל פורטר ובגין ‪ 4‬חודשים ביחס לירון פורטר‪ .‬התובעים מצידם טוענים שהם רק בעלי‬ ‫מניות בחברה שהפעילה את מועדון הלילה ולכן במידה ואכן התעורר חוב שכזה הרי שלא הם‬ ‫אלה שצריכים לשלם לנתבעים את החוב הנטען‪.‬‬ ‫עיקר התביעה שהוגשה בתשלום פיצויים בסך של ‪ ₪ 151,111‬בגין לשון הרע שהינו תולדה של‬ ‫פרסום ברשת ה"פייסבוק"‪ .‬פרסומו של הנתבע יובל פורטר נחשף לכל ‪ 0,111‬החברים שלו‬ ‫ב"פייסבוק"‪ ,‬ובמסגרת הפרסום קרא להחרמת המספרה‪ .‬כמו כן‪ ,‬גם ירון פורטר פרסם‬ ‫פוסט לכל ‪ 2,821‬חבריו בו הוא כינה את התובעים "צמד נוכלים"‪" ,‬סמרטוטי רצפה"‪ ,‬וכן‬ ‫ביקש כי "כל מי שמסתפר שם יכיר וידע איפה הוא משאיר את הכסף שלו ויותר חמור מזה‬ ‫באיזה ידיים הוא שם את ראשו"‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬הנתבעים פתחו קבוצה הקוראת להחרמת‬ ‫המספרה שבבעלות התובעים‪ ,‬הקבוצה מונה ‪ 2,128‬חברים‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫בית הדין האזורי לעבודה קיבל את התביעה בחלקה ופסק כי הפרסומים עולים כדי לשון‬ ‫הרע‪ ,‬שכן בעת שירון פורטר מכנה את התובעים "צמד נוכלים" ו‪" -‬סמרטוטי רצפה"‪ ,‬עסקינן‬ ‫בכינויים המהווים לשון הרע‪ ,‬הם משפילים בעיני הבריות מבזים אותם‪ ,‬ועושים אותם מטרה‬ ‫ללעג‪.‬‬ ‫גם הקריאות מצד האחים פורטר הקוראים להחרמת המספרה שבבעלות התובעים מהוות‬ ‫לשון הרע‪ ,‬ובפרט מאחר וקריאות אלה היו שלובות באמירות קשות ביחס לתובעים‪ ,‬שאינן‬ ‫אמירות קולמוס או שנאמרו בשעת כעס משום שיש בהם המשכיות לאורך התגובות‬ ‫והמועדים ולא פרט לוואי שאין בו פגיעה של ממש‪ .‬האמירות המתייחסות לעיסוקם כספרים‪,‬‬ ‫למהימנות שלהם וליושרם‪ .‬וכן‪ ,‬לאחים פורטר לא קמה הגנת אמת הפרסום שבסעיף ‪14‬‬ ‫לחוק איסור לשון הרע‪.‬‬ ‫יתרה מזאת‪ ,‬בית הדין פסק כי מאחר ולא היה אמת בפרסום‪ ,‬ממילא אין מקום לבחון אם‬ ‫היה בפרסום עניין ציבורי ולאחים פורטר כלל לא קמה עילת ההגנה של אמת הפרסום לפי‬ ‫סעיף ‪ 14‬לחוק איסור לשון הרע‪.‬‬ ‫זאת ועוד‪ ,‬ביחס לטענות הנתבעים לכספים שכביכול היו חייבים להם התובעים‪ ,‬קבע בית‬ ‫הדין כי האחרונים לא היו מעסיקיהם של האחים פורטר ולכן טענת החוב הכספי אינה‬ ‫במקומה‪.‬‬ ‫לאור האמור לעיל‪ ,‬תביעתם של לירון לוי וצבי שרגא זריהן בעניין לשון הרע התקבלה ונפסק‬ ‫כי ירון פורטר ישלם לכל אחד מהתובעים ‪ ₪ 5,111‬ויובל פורטר ישלם לכ"א מהתובעים‬ ‫‪.₪ 3,111‬‬ ‫‪ .1.2‬משפט מנהלי ושלטון מקומי‬ ‫‪.2.5.1‬‬ ‫משפחת סיטון הגישה תביעה לפיצויים בגין הנזקים שנגרמו להם בפיגוע תופת באוטובוס‬ ‫שאירע ביום ‪ ,04.04.4110‬בו נפצעו ילדי משפחת סיטון‪ .‬ביהמ"ש דחה את התביעה ופסק כי‬ ‫לצורך הטלת אחריות בגין הפיגוע ותוצאותיו‪ ,‬יש "למתוח קו ישר" בין הנתבעים לבין‬ ‫המחבלים בפיגוע והחוליה במסגרתה פעלו‪ .‬התובעים אף לא הוכיחו התרשלות מצד המועצה‬ ‫המקומית והעומד בראשה‪.‬‬ ‫תא (ת"א) ‪ 1414415‬יעקב סיטון ואח' נ' הרשות פלסטינית‪ ,‬מרואן ברגותי ואח'‪ ,‬ניתן ביום‬ ‫‪7.7.14‬‬ ‫‪11‬‬ ‫המדובר על פיגוע תופת של התפוצצות מטען חבלה רב עוצמה כנגד אוטובוס בקו ‪ ,122‬לאחר‬ ‫בהתפוצצות המטען‪ ,‬המשיך האוטובוס לנסוע עוד מטרים ספורים והמחבלים המשיכו לירות‬ ‫על יושבי האוטובוס בכדי להגדיל את כמות הנפגעים‪ .‬לבסוף הסתיימה המתקפה הרצחנית‬ ‫רק לאחר שארבעה לוחמי מג"ב פתחו בירי לעבר המחבלים וחיסלו אותם‪ .‬בפיגוע עצמו נפגעו‬ ‫ילדי משפחת סיטון והוריהם הגישו את התביעה דלעיל כנגד הרשות והמועצה הפלסטינית‪,‬‬ ‫בטענה כי בניגוד לחובתן לא פיקחו על פעולות ארגוני הטרור‪ ,‬כנגד מרואן ברגותי‪ ,‬אשר‬ ‫לטענתם קידם ועודד את פיגועי הטרור וכן כנגד המועצה המקומית עמנואל והעומד בראשה‬ ‫אשר לא הפעילו אוטובוסים ממגוני ירי כפי שלכאורה היה צריך להיות‪.‬‬ ‫בית המשפט המחוזי דחה את התביעה וקבע בראשית דבריו שברי כי מדובר על פיגוע טרור‬ ‫רצחני ומזעזע שבוצע על ידי מחבלים נתעבים‪ ,‬שהרס את חייהם של משפחות ההרוגים‬ ‫והשפיע קשות על הפצועים שחייהם ניצלו בנס‪ ,‬ואמנם הדעה הרווחת היא שהנתבעים‬ ‫(הרשות‪ ,‬המועצה הפלסטינית וברגותי) אחראים באופן מסוים לפיגועי הטרור‪ ,‬מי יותר ומי‬ ‫פחות‪ ,‬דעה זו אולי נכונה‪ ,‬היא אפילו כמעט בגדר ידיעה שיפוטית‪ ,‬אך רק "כמעט"‪ .‬ויש לנקוט‬ ‫במשנה זהירות בעת הטלת אחריות למעשים כה חמורים‪ ,‬תוך בירור נסיבתי של כל מקרה‪,‬‬ ‫ולא לומר שכל אירוע כזה או אחר של פיגוע בהכרח ממלא את אחת החלופות של "ידיעה‬ ‫שיפוטית"‪ .‬קיימות שלוש קטגוריות של "ידיעה שיפוטית"‪:‬‬ ‫‪ .1‬עובדות ברורות וידועות לכל אדם סביר גם ללא עיון במקורות כלשהם;‬ ‫‪ .4‬עובדות הניתנות לבירור וקביעה מדויקת ע"י היזקקות מהירה למקורות שלא שנויים‬ ‫במחלוקת;‬ ‫‪ .3‬עניינים הנכללים במסגרת "הדין"‪ ,‬שלגביו נקבע שהם מפורסמים שאינן צריכות ראיה‪.‬‬ ‫לצורך הטלת האחריות על הנתבעים (הרשות המועצה וברגותי) בגין הפיגוע ותוצאותיו צריך‬ ‫לאתר קשר ישיר בין המחבלים בפיגוע וחוליות הטרור שבמסגרתן פעלו לבין אותם נתבעים‬ ‫דלעיל‪.‬‬ ‫את הקשר הישיר דנא נוכל להשיג רק באמצעות אינדיקציות ראייתיות ממשיות ויש לערוך‬ ‫בירור עובדתי באמצעות גורמי הביטחון שאמונים על איסוף הנתונים הרלוונטיים לגבי זהות‬ ‫המחבלים וארגון הטרור אליו הם שייכים‪.‬‬ ‫ביח ס לאחריות המועצה המקומית עמנואל ולעומד בראשה נפסק כי המנשר שהופץ ובו נמסר‬ ‫מידע לגבי שעות הפעילות של אוטובוסים ממגוני ירי במסלול של עמנואל‪ -‬בני ברק כלל את‬ ‫‪12‬‬ ‫קו האוטובוס ‪ 122‬שבו ארע הפיגוע החבלני‪ ,‬אולם‪ ,‬לא כל טעות של המועצה עולה כדי רשלנות‬ ‫ולאור זאת התובעים לא עמדו בנטל להראות שהמועצה והעומד בראשה התרשלו בפרסום‬ ‫המנשר שכלל את המידע לגבי האוטובוס הממוגן ושעות הפעילות מבלי לבדוק את הטענות‬ ‫לאשורם ולאמת את לוחות הזמנים שהופיעו על עלון המידע‪.‬‬ ‫לסיכומו של דבר בית המשפט הגיע למסקנה כי אחריות הנתבעים (הרשות הפלסטינית‪,‬‬ ‫המועצה הפלסטינית ומרואן ברגותי) לא הוכחה כנדרש‪ .‬בנוסף‪ ,‬התנהלותם של המועצה‬ ‫והעומד בראשה עולה כדי התרשלות‪ .‬לאור זאת‪ ,‬התביעה כמקשה אחת נדחתה‪.‬‬ ‫‪ .1.2‬תאגידי מים וביוב‬ ‫‪.2.6.1‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בתל אביב‪ ,‬בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים‪ ,‬קיבל את התובענה‬ ‫הייצוגית שהוגשה כנגד תאגיד המים וביוב מיטב‪ ,‬וקבע כי מיטב לא הייתה רשאית לגבות‬ ‫את רכיב המע"מ מעבר לתעריף‪ ,‬שהיה בתוקף ערב כניסת חוק תאגידי מים וביוב שכן סעיף‬ ‫‪024‬א' לחוק תאגידי מים וביוב קובע כי כל עוד לא נקבעו לחברה תעריפים לפי חוק זה‪,‬‬ ‫ימשיכו לחול התעריפים שהיו בתוקף לפני כן‪.‬‬ ‫תמ (ת"א) ‪ 116412‬ויצו הסתדרות לאומית לנשים ציוניות נ' מיטב‪ -‬מים טיול וביוב בע"מ‪,‬‬ ‫ניתן על ידי כבוד השופטת רות רונן‪ ,‬ביום ‪11.6.4114‬‬ ‫התובעת‪ ,‬ויצו‪ ,‬הגישה כנגד הנתבעת‪ ,‬מיטב‪ -‬תאגיד מים וביוב‪ ,‬תובענה ייצוגית שאושרה‪.‬‬ ‫לטענת ויצו‪ ,‬קביעת תוספת מע"מ בשיעור של ‪( 15.5%‬דאז)‪ ,‬נעשתה על ידי מיטב שלא כדין‪.‬‬ ‫למיטב אסור היה להוסיף על התעריפים שהיו בתוקף ביום תחילת הפעילות של מיטב‪ ,‬כל עוד‬ ‫רשות המים לא קבעה עבורה תעריפים אחרים‪ ,‬או נתנה למיטב אישור לשינוי תעריפים אלה‪.‬‬ ‫לטענת מיטב‪ ,‬דין התביעה להידחות שכן ויצו מנסה להכיח על מיטב במסגרת התביעה‪ ,‬שלא‬ ‫כדין‪ ,‬את הנורמות המשפטיות של הרשות המקומית שקדמה לה ואת העקרונות של דיני‬ ‫ההיטלים העירוניים‪ ,‬אולם‪ ,‬לטענת מיטב חוק תאגידי מים וביוב יצר רפורמה‪ ,‬ויצר מנגנון‬ ‫נפרד ושונה מזה שהיה קיים עובר לכניסתו לתוקף‪.‬‬ ‫מיטב היא חברה פרטית‪ ,‬וככזו כשירה לבצע כל פעולה משפטית ולא צריכה הסמכה מפורשת‬ ‫בחוק לשם גביית מע"מ‪ ,‬מיטב היא עוסק מורשה והיא חייבת לגבות מע"מ בהתאם‪.‬‬ ‫בית המשפט המחוזי קיבל את התביעה הייצוגית שהוגשה כנגד מיטב‪ ,‬וקבע כי מיטב לא‬ ‫הייתה רשאית לגבות את רכיב המע"מ מעבר לתעריף‪ ,‬שהיה בתוקף ערב כניסת חוק תאגידי‬ ‫מים וביוב שכן סעיף ‪154‬א' לחוק תאגידי מים וביוב קובע כי כל עוד לא נקבעו לחברה‬ ‫‪13‬‬ ‫תעריפים לפי חוק זה‪ ,‬ימשיכו לחול התעריפים שהיו בתוקף ערב הקמתה‪ ,‬כאשר מסקנה זו‬ ‫עולה מלשון סעיף זה‪.‬‬ ‫מלשון החוק עולה כי המחוקק ביקש לשמור על יציבות בתקופת הביניים כך שהתעריפים‬ ‫ששולמו על ידי הנישומים לא ישתנו‪ ,‬קרי‪ ,‬המחוקק קבע באופן ברור כי למשך תקופת‬ ‫הביניים הראשונה‪ ,‬מה שהיה הוא שיהיה והפנה למצב הקודם שהיה קיים ערב החוק‪ ,‬עד‬ ‫להסדרה המפורטת של נושא התעריף‪ ,‬דבר העולה מדברי ההסבר לסעיף זה‪.‬‬ ‫‪ .1.2‬דיני עבודה‬ ‫‪.2.7.1‬‬ ‫בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבע‪ ,‬כי למרות שהתובעת פוטרה משיקולים‬ ‫לגיטימיים ועניינים‪ ,‬התובעת תהא זכאית לפיצוי בסכום שלו הייתה זכאית אילו פרשה‬ ‫מרצון‪ ,‬היות ואלמלא פגמים במסגרת הליך המכרז הפנימי בו לא זכתה התובעת‪ ,‬יכול להיות‬ ‫שהייתה מסכימה לפרוש מרצון מהעבודה ומקבלת את החלטת ועדת המכרזים בעניין‬ ‫העובדת האחרת‪.‬‬ ‫ס"ע (תא) ‪ 31341-11-14‬עמליה פאר נ' עיריית רעננה‪ ,‬ניתן על ידי כב' השופטת אופירה דגן‪-‬‬ ‫טוכמכר (ניתן ביום ‪ 2.6.14‬פורסם בנבו)‬ ‫התובעת‪ ,‬גב' פאר‪ ,‬הועסקה אצל הנתבעת‪ ,‬עיריית רעננה‪ ,‬בין השנים ‪ ,1221-4111‬במהלכן גב'‬ ‫פאר התקשתה להשתלב בתפקיד קבוע בעירייה ונדדה בין תפקידים רבים‪.‬‬ ‫ביום ‪ 16.5.11‬פרסמה עיריית רעננה מכרז פנימי לתפקיד מנהל מדור בטיחות בדרכים‪ ,‬למכרז‬ ‫זה ניגשו ‪ 4‬מועמדות‪ :‬התובעת‪ -‬גב' פאר וכן גב' עוזרי‪.‬‬ ‫ועדת הבחינה החליטה‪ ,‬פה אחד‪ ,‬למנות את גב' עוזרי לתפקיד מנהלת מדור בטיחות בדרכים‬ ‫ובהתאם הודיעו לגב' פאר כי התפקיד נמסר למועמדת אחרת‪ .‬לטענת גב' פאר המכרז לתפקיד‬ ‫נעשה למראית עין בלבד והתנהל מתוך משוא פנים וכדי שלא תוכל לטעון כי המשרה כבר‬ ‫נתפרה מראש עבור גב' עוזרי‪.‬‬ ‫לטענתה עוד בטרם פרסום המכרז מטרת העירייה הייתה לפטר את התובעת ולגרום לה‬ ‫להסכים לפיטורים אלה‪ .‬עוד טוענת התובעת כי ההחלטה לפטרה הייתה עוד לפני הליך‬ ‫השימוע שהיה הליך מוטעה ונעשה למראית עין בלבד‪ .‬מנגד‪ ,‬טוענת עיריית רעננה‪ ,‬כי החלטת‬ ‫ועדת המכרזים על מינוי גב' עוזרי‪ ,‬נעשתה משיקולים עניינים‪ ,‬לאחר בחינת המועמדות‬ ‫בשוויון ובהגינות‪ .‬ניתנה לתובעת אפשרות להתייחס בכתב לטענות שהופנו כנגדה בדבר‬ ‫ליקויים בתפקידה‪ ,‬חוסר שביעות רצונם מעבודתה והעדר לויאליות‪ ,‬וכן קוים לה שימוע בעל‬ ‫פה‪ .‬כן‪ ,‬נטען ע"י העירייה כי החלטת ועדת הפיטורים הייתה עניינית ומפורטת והתייחסה‬ ‫באופן מפורט לטענות התובעת‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬ניתנה לתובעת זכות טיעון רחבה‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫בית הדין האזורי לעבודה קיבל את התביעה בחלקה ופסק כדלקמן‪ ,‬הפררוגטיבה הניהולית‬ ‫של המעביד‪ ,‬מקנה לו סמכות לעריכת שיוניים במקום העבודה לשם תפעול שוטף ותקין‬ ‫והפקת המרב ממקום העבודה‪ .‬במסגרת הפררוגטיבה הניהולית‪ ,‬המעביד רשאי לפטר עובדים‬ ‫ו‪4‬או להעבירם מתפקידם‪ ,‬כל עוד הדבר נעשה כדין בסבירות ומידתיות וכן בהתחשב בנסיבות‬ ‫המיוחדות של כל עניין‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬כלל הוא כי בית הדין לא ישים את שיקול דעתו במקום שיקול דעתה של הרשות‪,‬‬ ‫אפילו אם הוא עצמו היה פועל אחרת מהאופן שבו בחרה הרשות לפעול‪ ,‬וזאת כל עוד הדבר‬ ‫מצוי במתחם הסבירות‪.‬‬ ‫בית המשפט לא קיבל את גרסת התובעת בעניין קנוניה שנרקמה כנגדה בדמות פרסום המכרז‬ ‫לשם פיטוריה‪ ,‬ונקבע כי התובעת פוטרה משיקולים לגיטימיים ועניינים הקשורים בעבודתה‪.‬‬ ‫יתרה מזאת‪ ,‬ולמרות שהוחלט כי פיטוריה של גב' פאר היו כדין‪ ,‬בית המשפט קבע כי התובעת‬ ‫תהא זכאית לפיצוי בסכום שלו הייתה זכאית אילו פרשה מרצון‪ ,‬היות ואלמלא פגמים‬ ‫במסגרת הליך המכרז הפנימי בו לא זכתה התובעת‪ ,‬יכול להיות שהייתה מסכימה לפרוש‬ ‫מרצון מהעבודה ומקבלת את החלטת ועדת המכרזים בעניין העובדת האחרת‪ .‬בהחלטתו זו‬ ‫לקח בית המשפט בחשבון את תקופת העבודה הארוכה של גב' פאר‪ ,‬גילה‪ ,‬הקשיים‬ ‫בהשתלבות בשוק העבודה ובעוגמת הנפש של הגב' פאר‪.‬‬ ‫‪.2.7.2‬‬ ‫בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע קבע‪ ,‬כי עובד אשר מקבל תוספות שכר בגין עבודה‬ ‫שלא ביצע בפועל‪ ,‬ומבלי שהדבר דווח ואושר על ידי הרשות המקומית עולה כדי חריגת שכר‬ ‫ומהווה הפרה של סעיף ‪ 46‬לחוק יסודות התקציב שאליו כפופה הרשות המקומית‪.‬‬ ‫ס"ע (ב"ש) ‪ 13126-12-11‬יצחק אלחרט נ' עיריית שדרות‪ ,‬ניתן על ידי כבוד השופט יוחנן כהן‬ ‫(ניתן ביום ‪ 1.7.14‬פורסם בנבו)‬ ‫התובע‪ ,‬מר יצחק אלחרט‪ ,‬כיהן כמנהל וסגן מחלקת שפ"ע אצל הנתבעת‪ ,‬עיריית שדרות‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 4112‬הוחלט לסיים את העסקתו של מר אלחרט‪ ,‬זאת הן לאור הטענה כי קבלתו‬ ‫לעבודה הייתה לא כדין והן בשל צמצומי כוח אדם והעדר תקן לתפקיד סגן מנהל מחלקת‬ ‫שפ"ע בעירייה‪.‬‬ ‫בין הצדדים היה הסכם המבוסס על נוהג ולפיו התובע יהיה זכאי לקבל את תוספות השכר‬ ‫כפי שמקבלים עובדי אגף המחלקה שבפיקוחו‪ .‬אולם‪ ,‬בפועל משלמת העירייה שכר יסוד בלבד‬ ‫מבלי תוספות שכר הנובעות משעות כוננות ו‪4‬או שעות עבודה נוספות‪.‬‬ ‫מנגד‪ ,‬העירייה גורסת כי טענותיו של מר אלחרט מבוססות על הסכמי שכר חורגים ושאין‬ ‫מקום לשלם עבור תוספות אלה משלא עבד הנ"ל שעות נוספות בפועל‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫בית הדין האזורי לעבודה דחה את התביעה וקבע כי לא עלה בידי מר אלחרט להוכיח כי‬ ‫העירייה אינה משלמת את שכרו‪ ,‬בהתאם לדרגת שכר ‪ 14‬לדירוג המנהלי‪ .‬כמו כן‪ ,‬תביעתו של‬ ‫מר אלחרט שנשענת על העובדה כי שאר העובדים מקבלים שכר עבור שעות כוננות ו‪4‬או שעות‬ ‫נוספות גם אם הם אינם מבצעים אותם בפועל אינה ראויה להישמע וטענתו להפליה ביחס‬ ‫לעובדים ותיקים שמקבלים תוספות כאלה אינה עולה כדי הפלייתו שכן תשלומים המשולמים‬ ‫לעובדי העירייה הוותיקים‪ ,‬מעבר לתשלום עבור שעות העבודה‪ ,‬הינם בגדר תשלומים חריגים‬ ‫אשר מוכרים במסגרת הסכם חריגות שכר והתובע עצמו הינו עובד חדש ואינו זכאי לקבל‬ ‫תנאי שכר חורגים שלא הוכשר בהסכם ולפיכך אין לו להלין על כך או להשוות את מעמדו‬ ‫ביחס לעובדים הותיקים האחרים‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬יש לבחון את תנאי העסקתו של מר אלחרט בהתאם לכללים המעוגנים בחוקת‬ ‫העבודה‪ ,‬היינו‪ ,‬התשלום עבור תוספות שכר בגין שעות נוספות‪ ,‬שעות כוננות ונסיעות הינו‬ ‫תשלום המותנה בדרישת מעסיקו לביצוע השעות דנא וביצוען בפועל הכל בחסות הפררוגטיבה‬ ‫הניהולית של העירייה‪.‬‬ ‫בית הדין הוסיף וקבע כי עמדתו של מר אלחרט אינה מתיישבת עם האמור בסעיף ‪ 42‬לחוק‬ ‫יסודות התקציב‪ ,‬אשר חל על העירייה ולפיו עובד אשר לא מבצע הלכה למעשה שעות נוספות‬ ‫ו‪4‬או שעות כוננות אינו זכאי לקבלת תוספות אלה ואין לאשר חריגות שכר אלו‪.‬‬ ‫‪16‬‬