‫שבט תשע"א‬ ‫ינואר ‪323 2011‬‬ ‫הישג‬ ‫להתאחדות הקבלנים‬ ‫פריצת דרך‬ ‫בבנייה להשכרה‬ ‫בהתאחדות‪Ø‬ז‘ואל טל‬ ‫עמוד ≤‪±‬‬ ‫פעילות ענפה של‬ ‫הארגונים המקומיים‬ ‫עמוד ∂≤‬ ‫האסיפה הכללית‬ ‫של התאחדות הקבלנים ∞‪≤∞±‬‬ ‫ז‘ואל טל‬ ‫ישראל כץ¨ שר התחבורה¨ ניסים בובליל¨ נשיא ההתאחדות‬ ‫ומוטי כידור¨ מנכ“ל התאחדות הקבלנים‬ ‫משפצים מכל הלב‬ ‫צביקה ©ציקי® שרף‬ ‫עמוד ‪≥¥‬‬ ‫מבזקים משפטיים‪Ø‬‬ ‫עו“ד נתן לרר‬ ‫עמוד ∂≥‬ ‫לקחי אסון הכרמל ≠‬ ‫האם נדע להקדים‬ ‫תרופה למכה‪ø‬‬ ‫אשר גרין‬ ‫עמוד ‪±π‬‬ ‫‪ÌÈÚÂ‚¯„Â ˙ÂÈÏÚÓ ÏÚ‬‬ ‫שלמה קפלן‬ ‫עמוד ‪≤¥‬‬ ‫ח‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫אל‬ ‫ס‬ ‫מ‬ ‫כד‬ ‫ת‬ ‫לו‬ ‫לש‬ ‫פ‬ ‫מ‬ ‫לב‬ ‫ית‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬ ‫א‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬ ‫חדש ביהודה‬ ‫לוחות ‪ securock‬לשימוש חיצוני‬ ‫מתוצרת ‪USG‬‬ ‫אלו לוחות המיוצרים מתערובת גבס מטופלת בשילוב‬ ‫סיבי זכוכית מאפשרת שימוש חיצוני והגנה ממים יוצאת‬ ‫מן הכלל‪ .‬לוח ה‪ securock-‬מיועד לשמש כמצע לחיפוי‬ ‫כדוגמת אבני ציפוי‪ ,‬לוחות חיפוי דקורטיביים‪” ,‬טיח סלע“‬ ‫תוצרת תרמוקיר‪ ,‬טיח כדוגמת סטוקו ועוד‪.‬‬ ‫לוחות ה‪ securock-‬תוכננו לעמוד בתנאי חוץ בהתאם‬ ‫לשיטות ומערכות יישום לחיפוי וקירוי חיצוני‪.‬‬ ‫פתרון אידיאלי לבנייה מהירה וזולה של תוספות בנייה‪,‬‬ ‫מבנים יבילים‪ ,‬תקרות חוץ לקומות מפולשות‪ ,‬קירות חוץ‬ ‫לבתים צמודי קרקע ועוד‪.‬‬ ‫יתרונות המוצר‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬ ‫קלות ומהירות בהתקנה‪,‬חיתוך והברגת הלוחות כמו‬ ‫בלוח גבס רגיל‪.‬‬ ‫לא מחייב יישום נוסף של יריעות ניילון כמו במוצרים‬ ‫מתחרים‪.‬‬ ‫עמידות והתגוננות גבוהה מול עובש ותחב‪.‬‬ ‫שני צדי הלוח מצופים אריג זכוכית צפוף המונע את‬ ‫הצטברות או השארות המים על פניו‪.‬‬ ‫קל משקל משמעותית מצמנט בורד סטנדרטי‬ ‫אישורים נדרשים‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬ ‫נבדק ע”פ תקן אש ישראלי ‪ 755‬ות”י ‪931‬‬ ‫חומר שאינו דליק‬ ‫מיוצר בארצות הברית ותחת תקינה מחמירה‬ ‫אחריות היצרן ‪ USG‬ל‪ 5-‬שנים‬ ‫זול משמעותית מכל מוצר מקביל בשוק‬ ‫נתונים טכניים‪:‬‬ ‫רוחב ‪ 120‬ס”מ‬ ‫גובה ‪ 240/244/260/300‬ס”מ‬ ‫עובי ‪ 12.5‬מ”מ‬ ‫חוברת הוראות התקנה ניתנת להורדה מאתר‬ ‫החברה יהודה יצוא יבוא‪:‬‬ ‫‪www.Judea-ex.co.il‬‬ ‫‪www.judea-ex.co.il‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫מרכז לקוחות טל‪03-6508111 :‬‬ ‫סניף ראשי טל‪03-6508105 :‬‬ ‫סניף צפון טל‪04-8493460 :‬‬ ‫סניף דרום‪ :‬צומת כנות טל‪08-8690504 :‬‬ ‫דבר יו"ר המערכת‬ ‫"ולפני עיוור לא תיתן מכשול‪ ,‬ויראת מאלהיך"‬ ‫(ויקרא)‬ ‫התאחדות הקבלנים‪ ,‬ראשיה ו‪ 16-‬חברות בנייה מואשמות‬ ‫התאחדות הקבלנים והבונים בישראל ‪ 0‬שבט תשע"א ‪ 0‬ינואר ‪ 323 0 2011‬בהסדר כובל (מהעיתונות)‬ ‫תוכן‬ ‫‪6‬‬ ‫שבט תשע"א‬ ‫ינואר ‪323 2011‬‬ ‫הישג‬ ‫להתאחדות הקבלנים‬ ‫פריצת דרך‬ ‫בבנייה להשכרה‬ ‫דבר הנשיא ‪/‬‬ ‫ניסים בובליל‬ ‫בהתאחדות‪Ø‬ז‘ואל טל‬ ‫עמוד ≤‪±‬‬ ‫פעילות ענפה של‬ ‫הארגונים המקומיים‬ ‫עמוד ∂≤‬ ‫האסיפה הכללית‬ ‫של התאחדות הקבלנים ∞‪≤∞±‬‬ ‫‪8‬‬ ‫ז‘ואל טל‬ ‫ישראל כץ¨ שר התחבורה¨ ניסים בובליל¨ נשיא ההתאחדות‬ ‫ומוטי כידור¨ מנכ“ל התאחדות הקבלנים‬ ‫משפצים מכל הלב‬ ‫צביקה ©ציקי® שרף‬ ‫עמוד ‪≥¥‬‬ ‫‪ÌÈÚÂ‚¯„Â ˙ÂÈÏÚÓ ÏÚ‬‬ ‫שלמה קפלן‬ ‫משולחן המנכ"ל ‪/‬‬ ‫מוטי כידור‬ ‫עמוד ‪≤¥‬‬ ‫מבזקים משפטיים‪Ø‬‬ ‫עו“ד נתן לרר‬ ‫עמוד ∂≥‬ ‫‪10‬‬ ‫לקחי אסון הכרמל ≠‬ ‫האם נדע להקדים‬ ‫תרופה למכה‪ø‬‬ ‫אשר גרין‬ ‫האסיפה הכללית של‬ ‫התאחדות הקבלנים‬ ‫עמוד ‪±π‬‬ ‫‪ 0‬יו"ר המערכת‪ :‬שלמה קפלן‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‬ ‫‪ 0‬עורכת‪ :‬דפנה אשכול‬ ‫‪ 0‬חברי המערכת‪ :‬‬ ‫שלמה קפלן — יו"ר ועדת הקבלן והבונה‪,‬‬ ‫ז'ואל טל — מרכזת המערכת‪ ,‬יוסי לוינסקי‬ ‫— יו"ר ועדת תדמית הקבלן‪ ,‬איתן גולן‪,‬‬ ‫מרדכי מנדלסון‪ ,‬יעקב רוזן‪ ,‬גבי בן גלים‪,‬‬ ‫ערן קוזינצקי‪ ,‬יהודה לשמן‪ ,‬עופר שגיב‪,‬‬ ‫שלמה אפרים‪ ,‬אלי חסון‪ ,‬אלי גרשט‪,‬‬ ‫רווית גבאי‪ ,‬חיסדאי גור‪-‬אריה (ועדת ביקורת)‪.‬‬ ‫‪ 0‬רכזת המערכת‪ :‬ז'ואל טל‬ ‫‪ 0‬מערכת‪ :‬התאחדות הקבלנים‬ ‫והבונים‪ ,‬רח' אחד העם ‪ ,9‬ת"א‬ ‫ טל‪,03-5671217 .‬‬ ‫ פקס‪03-5671207 .‬‬ ‫‪ 0‬הוצאה לאור‪ ,‬מנויים ומודעות‪:‬‬ ‫ תירוש הוצאה לאור בע"מ‪,‬‬ ‫ רח' הגר"א ‪( 17‬בית גרפוליט)‬ ‫ תל‪-‬אביב ‪66024‬‬ ‫ טל‪,03-5662080 :‬‬ ‫ פקס‪03-5662081 :‬‬ ‫ ‪[email protected]‬‬ ‫‪ 0‬מנהלת מכירות‪ :‬לאה צור‬ ‫‪ 0‬עיצוב גרפי‪ :‬ליאת אוריאל‬ ‫‪ 0‬הפצה‪ :‬התאחדות הקבלנים ‬ ‫ והבונים‪ ,‬רח' אחד העם ‪ ,9‬ת"א‬ ‫‪ 0‬כתובת ההתאחדות באינטרנט‪:‬‬ ‫ ‪www.acb.org.il‬‬ ‫‪ 0‬חומר פרסומי המופיע או מצורף‬ ‫ לעיתון‪ ,‬הינו על אחריות ‬ ‫ החברות המפרסמות בלבד‬ ‫‪24‬‬ ‫מסביב לעולם ‪/‬‬ ‫שלמה קפלן‬ ‫מדורים‬ ‫‪12‬‬ ‫בהתאחדות ‪/‬‬ ‫ז'ואל טל‬ ‫‪18‬‬ ‫אגף תשתיות ובנייה‬ ‫חוזית‪/‬דוד שחף‬ ‫‪22‬‬ ‫אגף יזמות ובנייה‪/‬‬ ‫ערן ניצן‬ ‫‪26‬‬ ‫בארגונים‬ ‫‪34‬‬ ‫קבלני התאחדות שיפוצים‪/‬‬ ‫‪36‬‬ ‫מבזקים משפטיים ‪/‬‬ ‫‪39‬‬ ‫הפינה הירוקה‪/‬‬ ‫‪41‬‬ ‫ערן סיב‪ ,‬צביקה (ציקי) שרף‬ ‫עו"ד נתן לרר‬ ‫עידית הוד‬ ‫חדשות מסים‬ ‫אדוני שר הבינוי והשיכון‪ ,‬מי כמוך יודע על קיומו של איסור חמור מדאורייתא האוסר על‬ ‫ניצול חולשת העיוור והכשלתו בדרך‪ .‬אתה וודאי בקיא בהלכה ובפרשנות המרחיבה‪ ,‬הכוללת‬ ‫במפורש איסור מתן עצה מטעה לאדם‪ .‬רש"י מפרש — "לפני הסומא בדבר לא תתן עצה‬ ‫שאינה הוגנת לו‪ ,‬אל תאמר מכור שדך וקח לך חמור‪ ,‬ואתה עוקף עליו ונוטלה הימנו‪ :‬ויראת‬ ‫מאלהיך — לפי שהדבר הזה אינו מסור לבריות לידע אם דעתו של זה לטובה או לרעה‪ ,‬ויכול‬ ‫להשמט ולומר לטובה נתכוונתי‪ ,‬לפיכך נאמר בו ויראת מאלהיך המכיר מחשבותיך"‪.‬‬ ‫התורה כל כך הקפידה באיסור זה עד שדאגה להכניסו למסגרת הקללות שנתנו בהר עיבל‪,‬‬ ‫"ארור משגה עיוור בדרך" (דברים)‪ .‬רבי משה חיים לוצאטו‪ ,‬שכונה הרמח"ל‪ ,‬כלל את האיסור‬ ‫הזה במידת הנקיות‪ ,‬כשהוא עומד על היסוד הנפשי שבו‪ .‬הרמח"ל מסכם את תפיסתו באופן‬ ‫הבא‪" :‬אך זאת היא חובת האדם הישר‪ ,‬כאשר יבוא איש להתייעץ בו‪ ,‬ייעצהו העצה שהיה הוא‬ ‫נוטל לעצמו ממש‪ ,‬מבלי שישקיף בה אלא לטובתו של המתייעץ‪ ,‬לא לשום תכלית אחר‪ ,‬קרוב‬ ‫או רחוק שיהיה‪ .‬ואם יארע שיראה הוא היזק לעצמו בעצה ההיא‪ ,‬אם יכול להוכיח אותה על‬ ‫פניו של המתייעץ‪ ,‬יוכיחהו‪ .‬ואם לאו‪ ,‬יסתלק מן הדבר ולא ייעצהו‪ .‬אך על כל פנים‪ ,‬אל ייעצהו‬ ‫עצה שתכליתה דבר זולת טובתו של המתייעץ"‪.‬‬ ‫אינני משפטן‪ ,‬וכמובן שגם אין לי כל מושג מי נתן עצה אם בכלל‪ ,‬אך במישור העקרוני‪ ,‬למיטב‬ ‫הבנתי‪ ,‬זו חובתה של ההתאחדות ואולי זכותה‪ ,‬לתת עצות טובות למתייעצים הבאים בשעריה‪.‬‬ ‫האם יעלה על הדעת‪ ,‬שקבלת ייעוץ במכרז העלול לגרום לנזק כלכלי אדיר למציע‪ ,‬הופך את‬ ‫מקבל העצה לשותף להסדר כובל ואת נותן העצה לעבריין?!‬ ‫ׁשּי ָה" (ישעיהו)‬ ‫יהא אשר יהא נותן העצה עצתו ראויה והיא בבחינת " ִהפְל ִיא עֵצָה ִהגְּדִיל ּתּו ִ‬ ‫* * *‬ ‫בוועידה השנתית‪ ,‬שנערכה בחודש דצמבר‪ ,‬התלוננו כמה מן החברים על רשם הקבלנים‬ ‫במשרד השיכון‪ .‬לדבריהם‪ ,‬הוא מכביד עליהם את עולו בדרישות קשות ולא ענייניות‪.‬‬ ‫תגובתו של נשיא ההתאחדות לא אחרה לבוא באומרו‪" :‬זו השנה השנייה שרשם הקבלנים‬ ‫הופך לנושא מרכזי בדיונים שלנו‪ .‬נפעל כדי שבשנה הבאה לא נצטרך לדון שוב בעניין זה‪".‬‬ ‫אם כן אדוני הנשיא‪ ,‬הנושא הינו חלק בלתי נפרד ממנגנון התורשה שלנו‪ ,‬גנטי‪ ,‬תקוע עמוק‬ ‫ב‪ DNA-‬של ההתאחדות‪.‬‬ ‫עוד בחודש יולי ‪ ,1994‬לפני כ‪ 16-‬שנים‪ ,‬בתגובה לפנייתו ויוזמתו של מנכ"ל ההתאחדות דאז‪,‬‬ ‫(ברעם) שביקש מהחברים להעלות את הסיווג אצל רשם הקבלנים‪ ,‬השבתי לו‪" :‬אל לנו להנציח‬ ‫את המצב‪ ,‬על התאחדות הקבלנים לעשות כל אשר לאל ידה‪ ,‬לשחרר את ציבור הקבלנים מעולו‬ ‫של הרשם וליטול תחת חסותה את האחריות לכך‪ ,‬אין כל הצדקה שציבור התעשיינים ו‪/‬או‬ ‫בעלי מלאכה ו‪/‬או האיכרים ו‪/‬או החקלאים יהא פטור מחובת ההוכחה לכשירותם המקצועית‬ ‫ו‪/‬או הכספית של חבריו ורק אנו הקבלנים נזדקק לעינו הפקוחה של "האח הגדול"‪.‬‬ ‫דא עקא‪ ,‬שההתאחדות תמיד הייתה נכונה בהצהרותיה‪ ,‬אך לא נכוחה במעשיה‪ ,‬שהרי החלטות‬ ‫מעין אלו‪ ,‬התקבלו בעבר בוועדי הפועל‪ ,‬ועידות שנתיות‪ ,‬מועצות שנתיות ומצאו את ביטוין‬ ‫בכל המלצה של ועדה מתמדת (כן‪ ,‬היה פעם מושג כזה)‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2005‬נפתח לנו חלון הזדמנויות‪ ,‬שכן לתקופה קצרה בת כ‪ 10-‬חודשים‪ ,‬עלה מר יצחק‬ ‫הרצוג‪ ,‬לסחרחרה המסתובבת של משרד הבינוי והשיכון‪ .‬או אז‪ ,‬למרבה ההפתעה‪ ,‬הוא גילה‬ ‫שאחד הנושאים שהיו ראויים לבירור הינו האם המדינה צריכה לנפק את הרישיונות? האם היא‬ ‫צריכה לקחת על עצמה אחריות על עבודות הקבלן?! הוא גם מינה ועדה ציבורית לבחינת חוק‬ ‫רישום קבלנים‪ .‬למרבה הצער נרדמנו בשמירה‪ ,‬לא היינו שם כדי לשכנע את השר שההתאחדות‬ ‫נכונה ליטול תחת חסותה את האחריות לרישום קבלנים‪ .‬כפי שגם במקרים נוספים אחרים‬ ‫לא השכלנו לקדם את האינטרס של החברים‪ ,‬דוגמת המלצת ועדת זיילר אשר התבטאה "שרק‬ ‫גאון או משוגע יכול להתמצא בענף הבנייה"‪ .‬איזה שימוש עשינו במונח "מעגל שוטה" שתיאר‬ ‫את ענף הבנייה כמי שאין לו ‘אבא'‪ ,‬ענף שמפוצל בין ‪ 10‬משרדים ממשלתיים שונים‪ .‬לא ניצלנו‬ ‫את ההזדמנות לשכנע להקים משרד בנייה אחד שירכז את כל ענייני הבנייה‪.‬‬ ‫לא יצאנו מעולם למתקפות נגד‪ ,‬כי אין לנו את העוצמה שיש לציבור התעשיינים‪ ,‬לא יצאנו‬ ‫לקרב הסתערות‪ ,‬כי אין לנו את הנחישות שיש לחקלאים‪ ,‬על כן לצערי תמיד התמודדנו‬ ‫בקרבות בלימה ובמזעור נזקים‪ ,‬נועדנו שלא בטובתנו לשאת בנטל המשא‪ ,‬זו היא הרעה החולה‬ ‫שהולידה גם את הפיקוח על שוק העובדים‪ ,‬הכבידה את המעמסה והעיקה שלא לצורך את‬ ‫כובד סבלו של רשם הקבלנים‪ ,‬ועוד היד נטויה‪.‬‬ ‫אמנם אנו ערים‪ ‬לנאמר במסכת אבות "ֹלא עָל ֶיָך ַה ְּמל ָאכָה לִג ְמֹור"‪ ,‬אך באותה מידה "וְֹלא‬ ‫ַאּתָה בֶן חֹוִרין לִּבָטֵל ִמ ֶּמּנ ָה"‪.‬‬ ‫על כן‪ ,‬יש לפעול לאלתר‪ ,‬לשינוי מצב מביש זה ובכך תוסיף ההתאחדות נדבך לחיזוקה‬ ‫ולמעמדה‪.‬‬ ‫שלכם‪,‬‬ ‫שלמה קפלן‬ ‫דבר הנשיא‬ ‫ניסים בובליל‬ ‫חברי התאחדות הקבלנים‪,‬‬ ‫גיליון זה של "הקבלן והבונה" יוצא לאור לאחר קיומה של‬ ‫האסיפה הכללית השנתית של התאחדות הקבלנים‪ ,‬המהווה‬ ‫ציון דרך לסיומה של שנת פעילות מקצועית עמוסה וברוכה‬ ‫בהתאחדות‪ .‬השנה האחרונה התאפיינה בהיותה אחת השנים‬ ‫המאתגרות והמעניינות ביותר בענף הנדל"ן‪ ,‬שנה בה סוגיות‬ ‫שונות וכבדות משקל הקשורות לענף הבנייה והתשתיות בכלל‬ ‫ולמחירי הדירות בפרט‪ ,‬לא ירדו מסדר היום הציבורי והכלכלי‪.‬‬ ‫מצב דברים זה חייב אותנו‪ ,‬נציגי הציבור וראשי הענף‪ ,‬יחד‬ ‫עם הצוות המקצועי בהתאחדות‪ ,‬לתשומת לב מיוחדת ברמה‬ ‫המקצועית‪ ,‬הציבורית והתקשורתית תוך התמודדות מתמדת‬ ‫עם שלל דעות‪ ,‬הצעות חוק‪ ,‬רפורמות‪ ,‬תקנות והחלטות ממשלה‬ ‫שיש בהן כדי להשפיע על פעילותנו היומיומית כקבלנים‪.‬‬ ‫בדברי הפעם‪ ,‬בחרתי להקדיש התייחסות מיוחדת לנושא‬ ‫ברמת חשיבות לאומית ממדרגה ראשונה‪ ,‬הנוגע לכל אחת‬ ‫ואחד מאיתנו כאזרחי המדינה ואף נוגע לפעילותנו כקבלנים‪,‬‬ ‫בוני הארץ אשר תמיד נרתמו למשימות לאומיות — "מוכנת‬ ‫לרעידת אדמה בהיבטי תמ"א ‪ ."38‬בעקבות אסון השריפה‬ ‫בכרמל אין צורך להכביר מילים בדבר חשיבות ההערכות‬ ‫המוקדמת של מדינה לאסונות טבע ובכלל זה לרעידות אדמה‪.‬‬ ‫נראה כי חשיבות מטרתה הבסיסית והראשונית של התמ"א‬ ‫— חיזוק מבנים כנגד רעידות אדמה‪ ,‬נעלמה מעיניהם של‬ ‫מקבלי ההחלטות ושוב אנו‪ ,‬כמדינה וכקבלנים המהווים את‬ ‫זרועה ארוכה של הממשלה לביצוע עבודות החיזוק‪" ,‬נופלים"‬ ‫בסבך הבירוקרטיה וההליכים המינהלים‪ ,‬ובמה דברים‬ ‫אמורים? נמצאנו למדים‪ ,‬כי לאחר כל פעילותנו המאומצת‬ ‫והשגינו ביצירת מערכת תמריצי התמ"א דוגמת‪ :‬הזכות‬ ‫לניוד זכויות‪ ,‬תוספת קומה נוספת‪ ,‬הרחבת התחולה לשנת‬ ‫‪ 1992‬ופטור ממס שבח‪ ,‬תמריצים שאף עברו אישור חקיקתי‬ ‫מתוך כוונה לעודד ולהמריץ את ביצוע פרויקטי תמ"א ‪ ,38‬אנו‬ ‫עדין ממתינים לכינוסה של המועצה הארצית לצורך מתן תוקף‬ ‫ואישורם של התמריצים כאמור‪ .‬גם במקרה זה אנו פועלים‬ ‫בכל המישורים לכינוסה של המועצה בהקדם לצורך אישור‬ ‫ההחלטות כאמור‪ ,‬שיהיה בהן כדי לגרום לשחרור פרויקטים‬ ‫רבים לביצוע ולקידום מוכנות המדינה לרעידות אדמה‪.‬‬ ‫כחלק ממדיניות ההתאחדות ליישום מדיניות הרחבת ההיצע‪,‬‬ ‫פניתי וקראתי לכלל מקבלי ההחלטות במשק ולחברי ממשלת‬ ‫ישראל בראשות ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לפעול‬ ‫בהתאם להצעת התאחדות הקבלנים שעיקרה‪ :‬בתחום התכנון‬ ‫והרישוי — חידוש פעילות הול"ל להאצת הליכי תכנון ואישור‬ ‫‪6‬‬ ‫הקבלן והבונה‪/‬ינואר ‪2011‬‬ ‫מהירים‪ ,‬סיום הטיפול תוך ‪ 180‬יום בכל התוכניות המופקדות‬ ‫ותוספת של ‪ 10%‬לכמות יחידות דיור והקומות בתוכניות‬ ‫המפורטות‪ .‬בתחום כח האדם בענף — הגדלת מכסת העובדים‬ ‫המקצועיים הזרים בענף ל‪ 20,000-‬עובדים תוך קידום הליכי‬ ‫הכשרה וקליטה של עובדים ישראליים לענף‪ .‬בתחום המיסוי‬ ‫— הפחתת נטל המיסוי החריג על הענף תוך ביטול מס רכישה‬ ‫לרוכשי הדירה הראשונה‪ ,‬הנחה של ‪ 50%‬במס שבח במכירת קרקע‬ ‫לחברות יזמיות וחברות בנייה‪ ,‬החזרת מענקי המקום והכרה‬ ‫בריבית על המשכנתאות כהוצאה‪ ,‬וכן הקלות ועידוד פרויקטי‬ ‫פינוי‪-‬בינוי‪ ,‬תמ"א ‪ 38‬ודיור בר השגה‪.‬‬ ‫יחד עם שלל המטלות והנושאים שבטיפולנו‪ ,‬אנו ממשיכים‬ ‫להשיג הישגים בלתי מובטלים עבור כלל חברי הבית‪ .‬כך נתבשרנו‬ ‫לאחרונה על שני הישגים מרכזיים לענף‪ ,‬האחד‪ :‬בעקבות פעילות‬ ‫מתמדת ומאומצת של נציגי ההתאחדות הצלחנו להגדיל את‬ ‫מכסת העובדים הפלשתינאים בעוד ‪ 4,000‬עובדים והשני‪:‬‬ ‫בהמשך למאמצינו לעידוד הבנייה להשכרה בדגש על הגדלת‬ ‫הכדאיות הכלכלית והתמריצים לפועלים בתחום‪ ,‬הצלחנו לשנות‬ ‫את ההגבלות החלות היום בתחום ולבטל את מגבלת גודל‬ ‫הדירה ואף להעמיד את שכר הדירה הממוצע על ‪,₪6,200‬‬ ‫הקלות ותמריצים שללא ספק יביאו לעידוד תחום הבנייה‬ ‫להשכרה והגדלת מלאי הדירות להשכרה‪.‬‬ ‫במקביל להישגנו הענפיים דלעיל‪ ,‬אני גאה כי אנו‪ ,‬כהתאחדות‬ ‫הקבלנים החברים בלשכת התיאום של הארגונים הכלכליים במשק‪,‬‬ ‫היינו שותפים מרכזיים להחלטה על הגדלת שכר המינימום במשק‪,‬‬ ‫מהלך מבורך שאותו‪ ,‬מתוך ראייה לאומית של טובת העובדים‬ ‫ותרומתם לענף‪ ,‬יישמנו זה מכבר הלכה למעשה בענף הבנייה‬ ‫והתשתיות כחלק מההסכם הקיבוצי הענפי החדש‪.‬‬ ‫לסיום‪ ,‬עם חילופי המנכ"לים בהתאחדות הקבלנים‪ ,‬פרישתו של‬ ‫יוסי גורדון וכניסתו לתפקיד של מוטי כידור‪ ,‬ברצוני להודות‬ ‫ליוסי גורדון על שנים של פעילות ועשייה מאומצת מלאת‬ ‫הישגים לטובת הענף והפעילים בו ולאחל למוטי כידור איחולי‬ ‫הצלחה ושיתוף פעולה פורה ומוצלח עם נבחרי הבית והפעילים‬ ‫בהתאחדות‪ ,‬באמונה מלאה כי הגורמים המקצועיים בהתאחדות‬ ‫בראשותו של מוטי כידור ימשיכו את דרך העשייה המבורכת‬ ‫לטובת הענף ורווחת החברים הפועלים בו ללא הבדל גודל או‬ ‫סיווג מקצועי‪.‬‬ ‫שלכם‬ ‫ניסים בובליל‬ ‫נשיא התאחדות הקבלנים והבונים בישראל‬ ‫משולחן המנכ"ל‬ ‫חברי התאחדות הקבלנים‪,‬‬ ‫לאחר ‪ 25‬שנות שרות בצה"ל‪ ,‬ולאחר מספר שנים של עשייה במגזר‬ ‫הפרטי‪ ,‬נעניתי לפנייתו של נשיא התאחדות הקבלנים להתמנות‬ ‫למנכ"ל ההתאחדות‪.‬‬ ‫האתגר הוא גדול‪ ,‬המשימות חשובות וקריטיות להבטחת המשך‬ ‫שגשוגו בביטחה של ענף הבנייה והתשתיות‪ ,‬ואני מבטיח לכם‬ ‫כי‪ ,‬ביחד עם נבחרי הבית והסגל המקצועי של בית ההתאחדות‪,‬‬ ‫נשלב כוחות על מנת להביא לכם‪ ,‬החברים‪ ,‬את ההישגים הטובים‬ ‫ביותר‪.‬‬ ‫אחד הנושאים הבוערים ביותר מבחינתנו הינו נושא המחסור‬ ‫בעובדים לעבודות הרטובות‪ .‬אנו פועלים במישורים רבים על‬ ‫מנת לצמצם מחסור זה‪ ,‬ובימים אלה‪ ,‬לאחר פעילות אינטנסיבית‬ ‫של ההתאחדות‪ ,‬נתבשרנו כי ועדת השרים אישרה כניסתם של‬ ‫‪ 4,000‬פועלים פלשתינאים נוספים לעבודה באתרי הבנייה‪ .‬אך‬ ‫בזה לא תמה פעילותינו בנושא ונמשיך לפעול להבאת עובדים‬ ‫פלשתינאים‪/‬זרים בהקדם‪ ,‬בד בבד עם העמקת המאמץ להכשרת‬ ‫עובדים ישראלים לענף‪.‬‬ ‫מוטי כידור‬ ‫על הפרק נושאים נוספים רבים כגון חוק מכר דירות‪ ,‬פינוי‬ ‫בינוי‪ ,‬תמ"א ‪ ,38‬חוזה אחיד וכולם מטופלים על ידי ההתאחדות‪.‬‬ ‫בכוונתנו לקיים גם השנה ימי עיון מקצועיים להעשרת הידע של‬ ‫החברים‪ ,‬הכשרות לעובדי בניין ותיקים‪ ,‬ולפעול להכשיר עובדים‬ ‫ישראליים חדשים לענף‪ ,‬בשיתוף משרדי הממשלה הרלוונטיים‪.‬‬ ‫עם כניסתי לתפקיד מנכ"ל ההתאחדות‪ ,‬אני מבקש להדגיש כי‬ ‫עתה‪ ,‬יותר מתמיד‪ ,‬סגל בית ההתאחדות ואני בראשם נמצאים‬ ‫כאן על מנת לסייע‪ ,‬לייעץ ולתת שרות לכל חבר וחבר‪.‬‬ ‫אני מבקש לציין ולהדגיש כי דלתי פתוחה לפני כל אחד ואחת‬ ‫מכם‪ ,‬ובכוונתי לקיים פגישות אישיות בקרוב עם כל מנהלי‬ ‫הארגונים המקומיים על מנת לעמוד מקרוב וללמוד גם את‬ ‫הסוגיות המקומיות‪/‬מוניציפאליות‪.‬‬ ‫אני מאחל לכולנו דרך משותפת פוריה ומשגשת‬ ‫שלכם‪,‬‬ ‫מוטי כידור‬ ‫מנכ"ל ההתאחדות‬ ‫ב‬ ‫התאחדות‪/‬ז'ואל טל‬ ‫אסיפה הכללית של‬ ‫ה‬ ‫האסיפה הכללית של התאחדות הקבלנים‪ ,‬כולל סיכום הפעילות של שנת ‪ ,2010‬התקיימה‬ ‫בסוף חודש דצמבר במרכז האירועים אווניו באייר פורט סיטי בשיתוף עם הקרן לעידוד‬ ‫ופיתוח ענף הבנייה בישראל‪ .‬באסיפה השתתפו למעלה מ‪ 400-‬חברי התאחדות‪ ,‬מנהלי‬ ‫הארגונים המקומיים ומוזמנים‪.‬‬ ‫"הגיעה השעה שנקרע מעל פניהם של מקבלי ההחלטות את המסכה‪ .‬ממשלת ישראל לא‬ ‫רוצה להוריד את מחירי הדירות בארץ"‪ ,‬אמר נשיא התאחדות הקבלנים והבונים בישראל‪,‬‬ ‫ניסים בובליל‪" .‬הכנסות המדינה ממיסוי נדל"ן הגיעו לכ‪ 14-‬מיליארד שקל‪ ,‬הרבה יותר‬ ‫מהתחזיות‪ .‬זהו סכום עצום ובכל שנה יש עלייה בהיקף המס שהמדינה גובה מאיתנו" אמר‬ ‫בובליל והוסיף כי "הממשלה צריכה להפסיק את התרגילים‪ .‬אפשר להוריד מחירי דירות‪.‬‬ ‫אין סיבה שקרקע ביבנה תעלה ‪ 400‬אלף שקל לשטח ליחידת דיור‪ .‬לפני שנתיים מכרנו שם‬ ‫דירות מוכנות ב‪ 500-‬אלף שקל"‪.‬‬ ‫נשיא ההתאחדות דיבר גם על הצורך הדחוף של ענף הבנייה בידיים עובדות על רקע קיצוצי‬ ‫מכסות העובדים הזרים שבוצעו על ידי הממשלה‪ .‬לדבריו‪" ,‬אנחנו צריכים כ‪ 20,000-‬עובדים‬ ‫זרים‪ ,‬כיום יש רק ‪ ,6000‬אנחנו פועלים להכשרת ישראלים אבל זה לא מספיק‪ .‬כיום בונים דירה‬ ‫ב‪ 30-‬חודשים בממוצע והשנה נגיע ל‪ 40-‬חודשים או יותר‪ .‬יש לזה משמעות כלכלית‪ .‬אנחנו‬ ‫לא רוצים עליות של ‪ 20%‬במחירי הדירות בכל שנה‪ .‬הקפיצות האלה מסכנות אותנו"‪.‬‬ ‫איציק מויאל‪ ,‬יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והעץ‪ ,‬ציין בהקשר של העובדים הזרים כי למרות‬ ‫שההסתדרות וההתאחדות משתפות פעולה בהכשרת עובדים ישראלים בשנים האחרונות‪ ,‬הוא‬ ‫ויו"ר ההסתדרות עופר עיני‪ ,‬תומכים בהמשך העסקת זרים‪" .‬חישוב שלנו מעלה כי העסקת‬ ‫כל עובד זר בשוק הבנייה מאפשרת להעסיק בממוצע חמישה עובדים ישראלים בתעשיות‬ ‫התומכות בשוק זה ולכן חייבים לקבוע מכסה קבועה של עובדים זרים לענף"‪.‬‬ ‫שר התחבורה ישראל כץ שהתארח בכנס אמר כי הוא הציב שלוש מטרות עיקריות למשרדו‬ ‫— שיפור התחבורה בפריפריה‪ ,‬חיזוק איזור ירושלים והפחתת הפקקים במרכז הארץ‪.‬‬ ‫לדבריו הוא משתף פעולה עם משרד השיכון על מנת לייצר נגישות תחבורתית למתחמי בנייה‬ ‫חדשים ונתן כדוגמא את ראש העין‪ .‬כמו כן נעשה שיתוף פעולה לגבי פינוי מתחמים לבנייה כמו‬ ‫איזור שדה התעופה באילת או פינוי שדה דב על ידי הקמת שדה תעופה חלופי בתמנע‪.‬‬ ‫ללא עובדים מקצו עיי‬ ‫במשך ‪ 40‬חודש ומח יריה‬ ‫סגני הנשיא מדווחים על פע‬ ‫שיא כבוד‪ ,‬יוסי גור‬ ‫דון‪ ,‬המנכ"ל היוצא‬ ‫סם אולפינר‪ ,‬נ‬ ‫‪10‬‬ ‫הקבלן והבונה‪/‬ינואר ‪2011‬‬ ‫איציק מויאל‪ ,‬יו‬ ‫"ר הסתדרות עובדי‬ ‫ליוסי גורדון הבניין‪ ,‬מעניק מגן‬ ‫ב‬ ‫התאחדות‪/‬ז'ואל טל‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ח‬ ‫ד‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ק‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪20‬‬ ‫קצו עיים נבנה דירות‬ ‫מח יריהן ימשיכו לעלות‬ ‫סגני נשיא ההתאחדות ויושבי ראש האגפים המקצועיים איציק אמסלם (יו"ר אגף יזמות ובנייה)‬ ‫רוני בריק (יו"ר הארגונים המקומיים)‪ ,‬אשר גרין (יו"ר אגף בנייה חוזית) ואילן מרדכי (יו"ר‬ ‫אגף בנייה חוזית) סקרו בפני החברים את הפעילות הענפה של האגפים במהלך שנת ‪.2010‬‬ ‫יו"ר ועדת הביקורת אבנר לוי הציג את דו"ח ועדת הביקורת ואביגדור פרויד הציג את נתוני‬ ‫הדוחות הכספיים‪ .‬כל הדוחות אושרו פה אחד‪.‬‬ ‫לצד הנאומים וסיכומי השנה עמד האירוע בסימן הפרידה ממנכ"ל ההתאחדות בארבע השנים‬ ‫האחרונות‪ ,‬יוסי גורדון‪ ,‬וכניסתו לתפקיד של המנכ"ל החדש של ההתאחדות‪ ,‬מוטי כידור‪.‬‬ ‫שבחים רבים על עבודתו קיבל יוסי גורדון איחולי הצלחה למוטי כידור נאמרו על ידי כל‬ ‫הנואמים‪.‬‬ ‫במסגרת האסיפה חילקה קרן המלגות של ההתאחדות זו השנה השלישית‪ 30 ,‬מלגות בסך של‬ ‫‪ ₪ 5,000‬כל מלגה לסטודנטים הלומדים את מקצועות הבנייה וכן הרימה תרומה למספר‬ ‫ארגונים חברתיים‪:‬‬ ‫הסטודיו לאומנויות התיאטרון בנווה צדק אשר במסגרתו עובדים הסטודנטים בתיאטרון‬ ‫כחלק מהכשרתם המקצועית עם ילדים בסיכון‪ ,‬ילדי עובדים זרים‪ ,‬בתי ספר בשכונת התקווה‬ ‫ועוד‪.‬‬ ‫קרן היעל‪ ,‬עמותה לטיפוח ערכי טבע‪ ,‬נוף‪ ,‬חיות הבר ומורשת ישראל — דווקא בימים אלה‪,‬‬ ‫של השריפה בכרמל‪ ,‬אנחנו מביעים את הזדהותנו ומבקשים לטפח את החינוך לשמירה על‬ ‫היערות שלנו‪.‬‬ ‫ארגון משואה‪ ,‬מכון ללימודי השואה אשר בין השאר מקיים סמינרים בנושא השואה לתלמידים‬ ‫מכל רחבי הארץ‪.‬‬ ‫בנוסף הועלתה תרומה לבית ספר גבעול‪ ,‬בית ספר דמוקרטי בגבעת אולגה‪ ,‬מתוך סך החסויות‬ ‫שגוייסו בכנת אילת ‪.2010‬‬ ‫עוד השתתפו באירוע‪ ,‬ערן סיב יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים‪ ,‬יהודה טלמון יו"ר להב‬ ‫מלשכת התאום של הארגונים הכלכליים‪ ,‬ומנכ"ל משרדו מוטי שפירא ונשיאי הכבוד של‬ ‫ההתאחדות אורי דורי וסם אולפינר‪.‬‬ ‫את הערב חתמה הופעתו של ישראל קטורזה‪ ,‬שהצחיקה מאוד את כל המשתתפים‪.‬‬ ‫ווחים על פעילות לשנת ‪2010‬‬ ‫תחבורה ישראל כץ‬ ‫שר ה‬ ‫הקבלן והבונה‪/‬ינואר ‪2011‬‬ ‫‪11‬‬ ‫בב‬ ‫התאחדות‬ ‫התאחדות‬ ‫טל‬ ‫ז'ואלטל‬ ‫ז'ואל‬ ‫פריצת דרך בבנייה להשכרה‬ ‫בעקבות פעילות של התאחדות הקבלנים קיבלה מנהלת מרכז‬ ‫ההשקעות במחצית חודש ינואר ‪ 2011‬החלטה לשנות את‬ ‫המגבלות החלות כיום בנוגע לבנייה להשכרה ובכך הוסרו חסמים‬ ‫מהותיים שמנעו הקמת פרויקטים מסוג זה‪.‬‬ ‫סגן נשיא התאחדות הקבלנים‪ ,‬איציק אמסלם‪ ,‬ציין כיום כי‬ ‫במשך שנים ניסתה ממשלת ישראל לעודד בנייה להשכרה כפיתרון‬ ‫דיור עבור זוגות צעירים ואוכלוסיות המתקשות ברכישת דירה‪.‬‬ ‫הרעיון העומד בבסיס הבנייה להשכרה הוא יצירת מלאי של‬ ‫דירות להשכרה שאותן יוכלו הדיירים לשכור לטווח ארוך כנהוג‬ ‫במדינות רבות בעולם‪.‬‬ ‫אולם עד עתה‪ ,‬למרות ניסיונות חקיקה ותמריצים שניתנו‬ ‫במסגרת החוק ‪ ,‬הפרויקטים לא יצאו לדרך בגלל מגבלות שחלו‬ ‫על החוק‪.‬‬ ‫על פי התקנות החדשות שהתקבלו‪ ,‬לא תחול מגבלה על גודל‬ ‫הדירות ושכר הדירה יוכל לעלות עד ‪ ₪ 6200‬בחודש בממוצע‪.‬‬ ‫חוק עידוד השקעות הון מעניק הטבות במס הכנסה (‪ , )11%‬פחת‬ ‫מואץ (‪ )20%‬והקלות באגרות והיטלים בעבור פרויקטים אשר‬ ‫‪ 50%‬מהדירות שבהם יושכרו למהלך חמש שנים לפחות‪.‬‬ ‫התאחדות הקבלנים מודה למנהל מרכז ההשקעות ולשר התמ"ת‬ ‫פואד בן אליעזר על יישום הצעדים ומעריכה כי ביטול המגבלות‬ ‫ישפר באופן ניכר את הכדאיות בבניית פרויקטים להשכרה‪.‬‬ ‫בשנים הקרובות נראה הקמת פרויקטים למגורים הכוללים גם דירות‬ ‫המיועדות למכירה וגם דירות המיועדות להשכרה לטווח ארוך‪.‬‬ ‫מדובר בבשורה עבור זוגות צעירים וציבור שוכרי הדירות‪ ,‬שכן הם‬ ‫יוכלו להתגורר בדירות חדשות בפרויקטים מודרניים לתקופות‬ ‫ארוכות מבלי לעבור דירה כל תקופה קצרה‪.‬‬ ‫ח”כ יעקב כץ סייר באתרי בנייה ונפגש עם פועלי בניין ישראלים‬ ‫‪12‬‬ ‫הקבלן והבונה‪/‬ינואר ‪2011‬‬ ‫צילום‪ :‬לשכת ח"כ כץ‬ ‫יו"ר הוועדה לעובדים זרים בכנסת ח"כ יעקב כץ (כצל'ה) סייר‬ ‫בתחילת חודש ינואר ‪ 2011‬יחד עם נציגי בנק ישראל ועם מנכ"ל‬ ‫התאחדות הקבלנים מוטי כידור וסמנכ"ל כספים וכלכלה‬ ‫איציק גורביץ בשני אתרי בנייה ובית ספר להכשרת פועלי בנייה‬ ‫ישראלים‪.‬‬ ‫לאחר שהממשלה הוציאה את מירב העובדים הזרים (סינים)‬ ‫בענף הבנייה דחף כצלה את משרדי הממשלה לקדם יוזמות של‬ ‫פתיחת קורסים להכשרת ישראלים לעבודות "רטובות" בענף בכל‬ ‫המגזרים‪ .‬לשם כך פעל יחד עם גורמים ממשלתיים‪ ,‬ההסתדרות‬ ‫וגורמים נוספים למתן מענקים לחיילם משוחררים שישתתפו‬ ‫בקורסים וישתלבו בענף‪.‬‬ ‫חבר הכנסת כץ סייר באתר בנייה של  חברת "דניה סיבוס" ברמלה‬ ‫ובאתר בנייה של חברת "א‪ .‬דורי" בתל‪-‬אביב ושוחח עם הקבלנים‬ ‫ועם הפועלים הישראלים שנקלטו לאחר שעברו את ההכשרה‬ ‫בקורסים‪.‬‬ ‫הסיור נחתם בביקור נוסף של יו"ר הוועדה בביהס מלט"ב בחולון‬ ‫בו מתקיימים הקורסים מטעם משרד התמ"ת‪.‬‬ ‫בכל אחד מן האתרים התגלעו ויכוחים קשים בין כצל'ה המגובה‬ ‫בקבלנים לבין נציגי בנק ישראל באשר להחלטת הממשלה‬ ‫להמשיך במתווה הפוחת ולהוציא בתוך שנה את כל הפועלים‬ ‫הסיניים שעוד נותרו בענף‪.‬‬ ‫ח"כ כץ התריע‪ ,‬כי בעוד ראש הממשלה‪ ,‬שר האוצר ואנשי בנק‬ ‫ישראל מדברים על הצורך בדיור בר השגה‪ ,‬הרי שצמצום מספר‬ ‫העובדים הזרים בענף פוגע קשות בלוח הזמנים של הקמת‬ ‫הפרויקטים‪ ,‬מאט את קצב הבנייה ומייקר ביצוע פרויקטים‬ ‫רבים‪" .‬ביבי לא מבין שהמטרה כרגע חייבת להיות דיור בר השגה‬ ‫לכל זוג צעיר‪ .‬התיאוריות המורכבות לפיהן אם נגביל את מכסת‬ ‫העובדים הזרים יעלה מחיר שעת עבודה לעובדים ישראלים‬ ‫בבניין והמוני ישראלים ינהרו לעבוד בבניין — מתנפצות למול‬ ‫המציאות‪ .‬הרי גם אם מחר ישחררו מאות דונמים נוספים של‬ ‫קרקע לבנייה — אין מי שיבנה אותה" אמר ח"כ כץ‪" .‬צמצום‬ ‫העובדים הזרים יכול להיות אמצעי‪ ,‬אבל היעד חייב להיות דיור‬ ‫בר השגה‪ .‬ביבי חייב להתעשת ולגזור את האמצעים מהיעד ולא‬ ‫להיפך"‪ ,‬קבע יו"ר ועדת העובדים הזרים‪ ,‬ח"כ יעקב כץ‪.‬‬ ‫א‪.‬ס‪ .‬חליל‬ ‫חומרי‬ ‫בע"מ‬ ‫ב נ י ין‬ ‫פינוי פסולת‬ ‫במכולות ושרוולים‬ ‫‪ #‬מחפרונים‪ ,‬טרקטורים‪ ,‬פטיש‪,‬‬ ‫בובקט‪ ,‬מיני בובקט ובובקט מטאטא‬ ‫‪ #‬עבודות חפירה‪ ,‬הריסה ופיתוח‬ ‫‪ #‬אספקת חומרי בניין וחמרה‬ ‫‪ #‬עבודות מנוף‬ ‫‪ #‬מכולות מכל הגדלים‬ ‫‪ #‬אספקת מצע‬ ‫‪ #‬עבודות שופל‬ ‫‪ #‬עבודות פיתוח ותשתיות לבנייה‬ ‫שרות אמין‪ ,‬מקצועי ומהיר‬ ‫‪www.elsaid.co.il‬‬ ‫כפר אז"ר‬ ‫נייד‪:‬‬ ‫‪050-5245431 ,057-7731987‬‬ ‫ב‬ ‫התאחדות‪/‬ז'ואל טל‬ ‫לקראת האסון הבא?‬ ‫נשיא התאחדות הקבלנים‪ ,‬ניסים בובליל‪:‬‬ ‫אנו מתריעים מזה חודשים על מחדלים של משרד הפנים‬ ‫בקידום תמ”א ‪ 38‬ודבר לא נעשה‬ ‫התאחדות הקבלנים שלחה מכתב חריף לשר אלי ישי‪ ,‬עם‬ ‫העתקים לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר האוצר יובל‬ ‫שטייניץ‪ ,‬ובו היא מפנה אצבע מאשימה כנגד משרד הפנים בכל‬ ‫הקשור לתוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים כנגד רעידות‬ ‫אדמה‪.‬‬ ‫נשיא התאחדות הקבלנים‪ ,‬ניסים בובליל‪ ,‬ציין כי לאור השריפה‬ ‫בצפון וחשיפת הכשלים ביכולתה של מדינת ישראל להתמודד עם‬ ‫שריפת הענק בכרמל‪ ,‬מחובתנו היום לצאת שוב ולהזהיר מפני‬ ‫הסכנה הטמונה ברעידות אדמה‪.‬‬ ‫מזה חצי שנה‪ ,‬מאז שהתקבלה החלטת ממשלה המעניקה הטבות‬ ‫לפרויקטים בתמ"א ‪ ,38‬משרד הפנים אינו מכנס את המועצה‬ ‫הארצית שתפקידה לאשר את ההקלות שיאפשרו ליותר פרויקטים‬ ‫לצאת לדרך ולחיזוק של יותר מבנים בישראל‪ ,‬זאת למרות מספר‬ ‫רב של מכתבים שנשלחו מצידנו בנושא והועברו לשר אלי ישי‪.‬‬ ‫במכתב לשר הפנים‪ ,‬מציינת התאחדות הקבלנים כי בחודש‬ ‫נובמבר פג הפטור שניתן מהיטל השבחה לפרויקטים של תמ"א‬ ‫‪ 38‬ועד היום טרם חודש הפטור‪ .‬המשמעות היא שכל הפרויקטים‬ ‫נעצרו מחוסר כדאיות כלכלית‪.‬‬ ‫התאחדות הקבלנים קוראת למשרדי הממשלה להקדים תרופה‬ ‫למכה ולהימנע מוועדת החקירה שעתידה לקום בעקבות רעידת‬ ‫אדמה‪ ,‬באם תתרחש כאן בישראל‪.‬‬ ‫יש לקדם את החלטות הממשלה בדבר מתן הקלות למי שיחזק‬ ‫את ביתו כנגד רעידות אדמה‪ ,‬ולחדש את הפטור מהיטל השבחה‪,‬‬ ‫שמלכתחילה לא אמור היה להיות מוטל שכן מדובר בתוכנית‬ ‫מתאר ארצית‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬קוראת ההתאחדות למשרדי הממשלה לקדם את חיזוק‬ ‫מבני הציבור שאינם נכללים במסגרת התמ"א‪ ,‬בתי חולים‪,‬‬ ‫בתי ספר וכיוצב שעלולים להתמוטט על יושביהם בעת רעידת‬ ‫אדמה ולפגוע פגיעה קשה ביכולת של מדינת ישראל להתמודד‬ ‫עם האסון‪.‬‬ ‫חברי ההתאחדות ערוכים לבנות ולשפץ‬ ‫את הבתים שנפגעו ונשרפו באסון הכרמל בתקופה קצרה‬ ‫סגן נשיא התאחדות הקבלנים‪ ,‬רוני בריק שסייר לאחר השריפה‬ ‫באזור הכרמל ציין כי הקבלנים חברי ההתאחדות ערוכים לבנייה‬ ‫ושיפוץ מהיר של הבתים שנהרסו על מנת לאפשר לתושבים ולבעלי‬ ‫הבתים לחזור לשגרה‪.‬‬ ‫הצהרתו של סגן נשיא ההתאחדות באה על רקע הודעת ההמשלה‬ ‫כי היא פועלת לזרז את שיפוץ הבתים שנפגעו בשריפה בכרמל‬ ‫ושוקלת לאשר מתן פטור ממכרז לשיפוץ בתים‪.‬‬ ‫בריק ציין כי חלק גדול מהבתים שנשרפו יזדקקו לבנייה מחדש‬ ‫ושיפוץ לא יהווה מענה מספיק‪.‬‬ ‫לדבריו‪ ,‬ייתכן כי מבנים שהיו בתוך האש לאורך זמן ניזקו נזק‬ ‫טוטאלי‪ ,‬לכן יש לבצע בדיקה של המבנים עי מהנדסים מוסמכים‬ ‫שיבחנו האם האש גרמה לנזקים משמעותיים למערכות השלד של‬ ‫‪14‬‬ ‫הקבלן והבונה‪/‬ינואר ‪2011‬‬ ‫המבנה והאם בהפעלת עומס אין סכנה‬ ‫לקריסת המבנה‪.‬‬ ‫גם בבניינים שנבנו משילוב של בטון‬ ‫מזויין ומורכבים ממוטות פלדה יש‬ ‫לזכור כי לא מדובר בחומרים החסינים‬ ‫לאש ללא גבול‪ .‬מבנה שהיה חשוף לאש‬ ‫במשך מספר שעות והעשוי מבטון וברזל‪,‬‬ ‫יש סיכויים כי נוצרו או ייווצרו סדקים‬ ‫במבנה בהתרחבות הברזל כתוצאה‬ ‫מהחום ועל כן סביר להניח כי נכון יהיה‬ ‫מבחינה בטיחותית וגם כלכלית להרוס‬ ‫את המבנה ולבנות אותו מחדש‪.‬‬ ‫רוני בריק‪ ,‬סגן‬ ‫נשיא ההתאחדות‬ ‫ד‬ ‫וברות ויחסי ציבור‬ ‫ההתאחדות בעיתונות‪:‬‬ ‫‪16‬‬ ‫הקבלן והבונה‪/‬ינואר ‪2011‬‬ ‫משרד ארנה פרי‬ ‫ד‬ ‫וברות ויחסי ציבור‬ ‫משרד ארנה פרי‬ ‫ההתאחדות בעיתונות‪:‬‬ ‫הקבלן והבונה‪/‬ינואר ‪2011‬‬ ‫‪17‬‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫התאחדות‬ ‫חוזית‬ ‫גף תשתיות ובנייה‬ ‫ז'ואל‬ ‫טל סמנכ"ל ומנהל האגף המשותף‬ ‫שחף‪,‬‬ ‫דוד‬ ‫מי אחראי‬ ‫לממש את מדיניות הממשלה?‬ ‫זו אחת התופעות המוכרות וארוכות השנים בממשל הישראלי‪.‬‬ ‫יחסי כוחות משתנים‪ ,‬שלא נאמר מאבקי כוחות בין הפקידות‬ ‫הממשלתית‪ ,‬בפרט האוצר‪ ,‬ובין השרים — נבחרי הציבור‪.‬‬ ‫אך טשטוש גבולות האחריות וקבלת ההחלטות בין הדרג הנבחר‬ ‫לדרג הביצועי מעורר שאלה מהותית‪ :‬מהי משמעותה האמיתית של‬ ‫עמדת המשרד הממשלתי? האם מדובר בעמדת הפקידות הבכירה‬ ‫או כל דרג מקצועי אחר או שמא מדובר בעמדת השר הממונה‪ ,‬מי‬ ‫שקיבל את המנדט מהציבור ומראש הממשלה? האם בימים של‬ ‫העברת קבלת ההחלטות‪ ,‬הלכה למעשה‪ ,‬לידי הפקידות‪ ,‬לשר נותרה‬ ‫באמת אחריות מיניסטריאלית?‬ ‫ניקח כדוגמה את אסון ורסאיי‪ ,‬קריסת הקומה השלישית באולם‬ ‫האירועים בירושלים שגבתה מחיר של עשרות הרוגים ופצועים‪.‬‬ ‫בעקבות האסון הוקמה ועדת חקירה ממלכתית בראשות השופט‬ ‫בדימוס ורדימוס זיילר אשר קיבלה שורה של החלטות חשובות‬ ‫ומרחיקות לכת ובהן איחוד כל תחומי הבנייה למשרד ממשלתי‬ ‫אחד‪ ,‬החלת קוד בנייה חדש‪ ,‬החלת סטנדרטיזציה של חוזים בבנייה‬ ‫ציבורית ועוד‪.‬‬ ‫ממשלת שרון אימצה את מסקנות הוועדה‪ ,‬ממשלת אולמרט קבעה‬ ‫תאריכי יעד ליישום וממשלת נתניהו עברה את הדד‪-‬ליין אך דבר‬ ‫לא נעשה‪ .‬אף מסקנה לא יושמה‪ .‬החלטת הממשלה נותרה כאילו‬ ‫לא התקבלה מעולם‪ .‬לפקידות היתה המילה האחרונה‪.‬‬ ‫בעתירה שהוגשה לאחרונה על ידי התאחדות הקבלנים דרשנו‬ ‫לחייב את המדינה להשיב מדוע לא יושמו מסקנות ועדת זיילר כפי‬ ‫שהחליטה הממשלה והמדינה השיבה‪ ,‬באיחור רב‪ ,‬במגוון תירוצים‬ ‫‪http://news.walla.co.i?w=/22/1771151/@@/item/printer‬‬ ‫‪ - : : ...‬‬ ‫‪http://news.walla.co.i?w=/22/1771151/@@/item/printer‬‬ ‫‪http://news.walla.co.i?w=/22/1771151/@@/item/printer‬‬ ‫‪http://news.walla.co.i?w=/22/1771151/@@/item/printer‬‬ ‫‪http://news.walla.co.i?w=/22/1771151/@@/item/printer‬‬ ‫‪ - : : ...‬‬ ‫‪ - : : ...‬‬ ‫‪ - : : ...‬‬ ‫‪ - : : ...‬‬ ‫‪http://news.walla.co.i?w=/22/1771151/@@/item/printer‬‬ ‫‪ - : : ...‬‬ ‫והתחמקויות‪ .‬לשאלה שנשאלה לא התקבלה תשובה של ממש‪.‬‬ ‫ראוי לציין כי העתירה הוגשה ביום האחרון שבו קבעה לעצמה‬ ‫הממשלה יעד ליישם את מסקנות הוועדה‪ ,‬אך כאמור‪ ,‬דבר לא נעשה‪.‬‬ ‫אנו ממתינים לפסיקת בג"צ ובפסיקתו יהיה תקדים משפטי מעניין‬ ‫— פעם אחת ולתמיד נדע מי חזק יותר — הממשלה או פקידיה‪.‬‬ ‫סוגיה שבוודאי תשליך על המבנה הדמוקרטי של המדינה כולה‪.‬‬ ‫באירועים בעלי השלכות לאומיות‪ ,‬החל ממחדל יום הכיפורים‬ ‫וכלה במחדלי השריפה בכרמל להבדיל‪ ,‬צפה ועולה מחדש שאלת‬ ‫האחריות המיניסטריאלית‪ .‬ועדות חקירה כאלה ואחרות מפנות‬ ‫אצבע מאשימה כלפי שרים‪ ,‬אבל נשאלת השאלה הקשה — האם‬ ‫הם האחראים?!‬ ‫לא אחת אנו‪ ,‬כנציגי הקבלנים בישראל‪ ,‬יושבים בדיונים ממשלתיים‬ ‫במשרדים השונים ונבוכים לגלות עד כמה השרים הממונים אינם‬ ‫יודעים דבר על הנעשה בתחומי משרדם ויתרה מכך — האם הנושא‬ ‫שעל סדר היום הוא בעל אופי טכני או דווקא חלק ממדיניות‬ ‫המשרד‪ .‬כשהשר עצמו אינו יודע אם מדובר בעניין טכני או‬ ‫במדיניות‪ ,‬מי מקבל את ההחלטות? הפקידות תעסוק במדיניות?‬ ‫אז בשביל מה יושב שם שר ממונה?‬ ‫יש לומר את הדברים בבירור‪ ,‬רק ממשלה‪ ,‬ולא משנה כרגע מאיזה‬ ‫צד של המפה הפוליטית‪ ,‬היא זו שיכולה לקבוע מדיניות ולדרוש‬ ‫מהפקידים ליישם כל מדיניות שעליה יוחלט‪ .‬מי שלא רוצה או לא‬ ‫יכול — שיפנה את כיסאו‪ .‬זו מהות הדמוקרטיה‪ .‬שלטון נבחרי העם‬ ‫ולא שלטון פקידי הממשל‪ .‬לעיתים קרובות מדי מתחלף המשטר‬ ‫הדמוקרטי במשטר בירוקרטי‪.‬‬ ‫מן העיתונות ‪ -‬אגף תשתיות ובנייה חוזית‬ ‫‬ ‫>‪"Joelle Tal" <[email protected]‬‬ ‫ ‪ 3‬‬ ‫‪January 4, 2011 3:10:39 PM IST‬‬ ‫>‪<[email protected]>, <[email protected]>, <[email protected]‬‬ ‫‪Save‬‬ ‫‪Slideshow‬‬ ‫‪5 Attachments, 5.0 KB‬‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‪ :‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‪::‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‪:‬‬ ‫‬ ‫ !‬ ‫‪, :‬‬ ‫‬ ‫‪ :20:09‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‪,2010‬‬ ‫‪22 ,‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫ !‬ ‫ ‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪:‬‬ ‫ ‬ ‫! ‬ ‫ ‬ ‫ ‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‪20:09‬‬ ‫‬ ‫‪,‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪!,,2010‬‬ ‫ ‬ ‫‪,22‬‬ ‫‬ ‫‪:‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‬ ‫‪,‬‬ ‫‬ ‫‪ 20:09‬‬ ‫‬ ‫ ‪.‬‬ ‫‪ 22‬‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪!,2010‬‬ ‫ ‬ ‫‪,22‬‬ ‫‬ ‫‪:‬‬ ‫‪20:09‬‬ ‫‬ ‫‪,‬‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‪,‬‬ ‫‬ ‫‪:‬‬ ‫‪20:09‬‬ ‫‪,2010‬‬ ‫‬ ‫‪22‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫!‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‪,‬‬ ‫‬ ‫‪:‬‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‪ 20:09‬‬ ‫‬ ‫ ‪.‬‬ ‫‪ 22‬‬ ‫ ‬ ‫‪,2010‬‬ ‫‬ ‫‪,‬‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‪ , :‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫?‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫ (‬ ‫ ) ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‬ ‫?‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‪?,‬‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪:‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫ (‬ ‫ ‬ ‫)‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫?‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪,‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ) ( ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫?‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫(‬ ‫ ‬ ‫ )‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‪,‬‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫(‬ ‫ ‬ ‫)‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‪,‬‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫?‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‪,‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‪,‬‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫(‬ ‫ ‬ ‫)‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪,‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‪, ,‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‪,‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪,‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‪,‬‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‪,‬‬ ‫ ‬ ‫‪,‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‪,‬‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‪,‬‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫"‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‪,‬‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫"‬ ‫‪,‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‪,‬‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‪,‬‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‪,‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‪,‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫"‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‪,‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫""‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‪,‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫"‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪,‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪,‬‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫"" ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‪ ,‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫‬ ‫"‬ ‫‬ ‫‬ ‫"‬ ‫‪ ,‬‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‪,‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‪.‬‬ ‫‬ ‫‪ ,‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪,‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫ "‪, , ,‬‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‪,‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫"‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫"‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‪,‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‪ ,‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫"‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪,‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫"" ‪ ,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‪,‬‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫"‪,‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪,‬‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‪ ,‬‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‪.,‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‪,‬‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪.‬‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫"‬ ‫‪ , ," ,‬‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‪,‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‪,",‬‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‪,‬‬ ‫ ‬ ‫ ‪,‬‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‪,‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫""‪,‬‬ ‫ ‪ ,‬‬ ‫ ‪ ,‬‬ ‫ ‪,‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‪.,‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪,‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‪,‬‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‪,‬‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‪,‬‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫"‪.‬‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫"‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‪,",‬‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‪.‬‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‪ ,‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‪,‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‪,‬‬ ‫ ‪,‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫"‪,‬‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‪,‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‪.,‬‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ "‪,‬‬ ‫‬ ‫‪,‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪,‬‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‪,‬‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‪,‬‬ ‫ ‬ ‫ ‪,‬‬ ‫ ‪,‬‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‪,‬‬ ‫"‪.‬‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‪,‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪.‬‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪,‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‪,‬‬ ‫ ‪,‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‪,‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫ "‬ ‫""‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‪,‬‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫"‪.‬‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‪,‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪,‬‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‪,‬‬ ‫ ‪,‬‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‪,‬‬ ‫"‪.‬‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‪,‬‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪.‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪,‬‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‪,‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ "‬ ‫ ‬ ‫"‬ ‫"‪.‬‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‪,‬‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‪,‬‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ "‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‪,‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‪,‬‬ ‫ ‪,‬‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‪,‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ "‬ ‫ ‬ ‫"‬ ‫‬ ‫‪,‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‪,‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‪,‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‪.‬‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ "‬ ‫ ‬ ‫"‬ ‫"‪.‬‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‪,‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪,‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫"‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‪.‬‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫"‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫"‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‪ ,‬‬ ‫‪18‬‬ ‫הקבלן והבונה‪/‬ינואר ‪2011‬‬ ‫ ‪ :‬‬ ‫ '‬ ‫ ‪ " :‬‬ ‫ ‪" -‬‬ ‫ ‬ ‫‪26/12/10‬‬ ‫ ‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪ ,‬‬ ‫ ‪ " ,‬‬ ‫ "‪. ,‬‬ ‫ ‪ " ,‬‬ ‫ ‪ ,‬‬ ‫ "‪.‬‬ ‫א‬ ‫גף תשתיות ובנייה חוזית‬ ‫אשר גרין סגן נשיא ויו"ר אגף בנייה חוזית‬ ‫לקחי אסון הכרמל ‪-‬‬ ‫האם נדע להקדים תרופה למכה?‬ ‫האסון בכרמל היה אמנם שילוב אכזרי בין כוחות הטבע — אש ורוחות‪,‬‬ ‫אבל בחלוף הטראומה והעצב הלאומי‪ ,‬כשבוחנים את ההתרחשויות‬ ‫לעומקן‪ ,‬קשה שלא לחוש תסכול מול אזלת היד שמגלה המדינה פעם‬ ‫אחר פעם בביצוע המשימות החשובות ביותר‪.‬‬ ‫אין זו אשמתה של ממשלה כזו או אחרת‪ ,‬אלא התנהלות לא תקינה הנמשכת‬ ‫לאורך שנים ואין זועק כנגדה — כך לא מתנהלת מדינה‪ ,‬כך לא מתנהלת‬ ‫ממשלה במדינה דמוקרטית‪ ,‬זו אינה לקיחת אחריות כלפי אזרחי ישראל‪.‬‬ ‫"אין בידי הממשלה היכולת לחייב חברות ממשלתיות ותאגידים‬ ‫סטטוטוריים‪ ,‬בהחלטת ממשלה גרידא‪ ,‬לבצע התקשרויות באמצעות‬ ‫חוזה כזה או אחר‪ ...‬סמכותו של החשב הכללי לחייב באמצעות הוראות‬ ‫תכ"ם הינה רק ביחס למשרדי ממשלה ויחידות הסמך‪ ...‬כל האמור‬ ‫ביחס לחברות ממשלתיות‪ ,‬תקף גם לתאגידים סטטוטוריים‪ ,‬שהינם‬ ‫בעלי אישיות משפטית נפרדת ואינם כפופים להחלטת הממשלה"‪.‬‬ ‫הציטוטים שלעיל לקוחים מתשובת מדינת ישראל לבג"צ אותו הגישה‬ ‫התאחדות הקבלנים והבונים ביוני האחרון כנגד משרד האוצר ומשרדי‬ ‫ממשלה אחרים בגין אי מימוש החלטות הממשלה להמלצות ועדת‬ ‫זיילר בעניין אסון ורסאי‪.‬‬ ‫עם תום המועד אותו הקצתה לעצמה הממשלה ובו אמורה הייתה‬ ‫ליישם את מסקנות ועדת זיילר‪ ,‬שקמה לאחר אסון ורסאיי‪ ,‬ביקשנו‬ ‫מהמדינה להשיב — מדוע לא יושמו ההחלטות? בין היתר‪ ,‬התייחסנו‬ ‫להמלצה שאינה משתמעת לשני פנים — לחייב סטנדרטיזציה של חוזים‬ ‫בבנייה ציבורית‪ ,‬כזו שעשויה למנוע חלק גדול מהנסיבות שהובילו‬ ‫לקריסת הרצפה באולם ורסאיי‪.‬‬ ‫הממשלה‪ ,‬באופן לא מפתיע‪ ,‬התחמקה מתשובה‪.‬‬ ‫איננו מופתעים‪ ,‬רק מודאגים‪ .‬בישראל ‪ 2011‬נתונים האזרחים ליד‬ ‫המקרה ולכוחה של האקראיות‪ ,‬אבל אינם יכולים להישען על היערכות‬ ‫מוקדמת‪ ,‬ראייה לטווח רחוק או אפילו יישום המלצות ודו"חות‪.‬‬ ‫מי שקורא את דו"ח בנק ישראל על החריגות הבלתי נסבלות בתקציבים‬ ‫ובלוחות זמנים בכל הנוגע לפרויקטים ציבוריים; מי שמעיין בדו"ח‬ ‫מבקר המדינה המתייחס למצבם הרעוע והמסוכן של גשרים בישראל;‬ ‫מי שתוהה איך יתכן שלא יישמו עד היום את שורת ההמלצות של ועדת‬ ‫זיילר‪ ,‬ועדת חקירה ממלכתית‪ ,‬מבין כי את הליקויים ניתן לתקן ועל‬ ‫ידי כך למנוע שורה של אסונות‪ ,‬קטנים וגדולים‪ ,‬אבל יש מי שבוחר‬ ‫לא לקרוא את הכתובת‪ ,‬לא להסיק מסקנות‪.‬‬ ‫הממשלה תקצה עכשיו סכומים נכבדים לטובת שירותי הכבאות‬ ‫וההצלה וטוב שכך‪ .‬חבל שרק עכשיו‪ .‬כך או כך‪ ,‬פקידי האוצר יוכלו‬ ‫לסמן עליהם "וי" ולהמשיך כרגיל‪.‬‬ ‫מבלי להתהדר בכוחות נבואה אני יכול לקבוע בפסקנות שעוד נדע‬ ‫אסונות לאומיים‪ .‬זה יקרה בתשתיות‪ ,‬בתחבורה‪ ,‬בבניין; זה יקרה‬ ‫בשיטפון או בקריסת חשמל או בהצפה של ביוב אבל זה יקרה‪ ,‬כי כל‬ ‫עוד הממשלה לא מיישמת את החלטותיה שלה‪ ,‬ובמקרה הזה דו"ח‬ ‫זיילר הוא משל‪ ,‬לא נוכל להגיע למצב שבו מקדימים תרופה למכה‪.‬‬ ‫אם יש לקח שעלינו ללמוד כציבור בעקבות האסון הנורא בכרמל —‬ ‫הרי שזהו הלקח החשוב מכל‪.‬‬ ‫הקבלן והבונה‪/‬ינואר ‪2011‬‬ ‫‪19‬‬ ‫מערכת כוללת לניהול הנדסי‬ ‫ניהול ביצוע‬ ‫חשבונות‬ ‫בקרה‬ ‫תקציבית‬ ‫מול חוזים ‪-‬‬ ‫קבלני משנה‬ ‫בקרת איכות‬ ‫בביצוע‬ ‫ניהול‬ ‫הוצאות‬ ‫מול הספקי‬ ‫ביצוע‬ ‫* כמויות‬ ‫‪DL‬‬ ‫‪N‬‬ ‫‪O‬‬ ‫‪V‬‬ ‫מעקב‬ ‫לוחות‪-‬‬ ‫זמנים‬ ‫בריסקאד‬ ‫‪11‬‬ ‫ת אי‬ ‫‪cad‬‬ ‫נ‬ ‫ט‬ ‫רנ‬ ‫ניהול‬ ‫אחזקה‬ ‫ט ית ל נ י ה ו ל תו‬ ‫תו‬ ‫מערכ‬ ‫מ‬ ‫סמכים‬ ‫‪E‬‬ ‫תואם לנוהלים‬ ‫ניהול‬ ‫סיכומי ישיבות‬ ‫ומשימות‬ ‫כניו‬ ‫ניהול תקלות * אחזקה‬ ‫*‬ ‫מונעת * תקציב‬ ‫ניהול‬ ‫אי‬ ‫התאמות‬ ‫יומן עבודה‬ ‫ממוחשב‬ ‫ניהול משאבים‬ ‫ועלויות‬ ‫ניהול‬ ‫תהליכים‬ ‫(גרפי)‬ ‫הזמנות‬ ‫פלוטים‬ ‫מתממשק עם‬ ‫מערכות לניהול‬ ‫מכרזים‪ ,‬תעריפי תכנון‬ ‫וחשבונות ביצוע‪.‬‬ ‫ח‬ ‫ד‬ ‫ש‬ ‫!‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ק‬ ‫נה על‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ח‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫מ‬ ‫שרדכם!‬ ‫ד לקבלנים ‪-‬‬ ‫מיוח‬ ‫קשר להנה"ח!‬ ‫‪ #‬ניהול תקציב ‪ #‬תזרים מזומנים ‪ #‬ניהול הזמנות ‪ #‬ניהול חשבונות ‪ #‬ניהול דיירים‬ ‫יעי‬ ‫ל‪ ,‬מ‬ ‫היר‪,‬‬ ‫איכ‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ת‬ ‫ס‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫במחיר תחר‬ ‫ו‬ ‫ן‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫כ‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ותי‪,‬‬ ‫של ל‬ ‫בניה ואינטרנט בע"מ‬ ‫טל‪ # 03-6020602 .‬פקס‪03-6025602 .‬‬ ‫‪#‬‬ ‫רח' נחום ‪ ,5‬תל‪-‬אביב‬ ‫‪#‬‬ ‫‪www.bricsys.co.il‬‬ ‫‪#‬‬ ‫מע‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫מע‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫שנ‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫ים‬ ‫אקוסטיפייפ‬ ‫הבידוד האידיאלי‬ ‫להפחתת רעש‬ ‫של צנרת שופכין‪Æ‬‬ ‫הרכב ייחודי של חומרים מאפשר‬ ‫ספיגה ובלימת רעשים בתדירות‬ ‫גבוהה ונמוכה כאחד‪Æ‬‬ ‫עין הנצי“ב ד‪.‬נ‪ .‬עמק בית שאן ‪ ,10805‬מס‘ טל‪ ,04-6062905 .‬פקס‘ ‪04-6062865‬‬ ‫א‬ ‫גף יזמות ובנייה‬ ‫ערן ניצן סמנכ"ל אגף יזמות ובנייה‬ ‫בנייה ירוקה בישראל — שתי סיבות לפקפק בהצלחתו של המודל‬ ‫ואין סוף סיבות להאמין בו‬ ‫כל מי שמצוי בעולם הבנייה והנדל"ן הישראלי ‪ -‬לא יכול היה‬ ‫להתחמק בשנתיים האחרונות מדיון כזה או אחר בסוגיית‬ ‫התפתחותה ועתידה של הבנייה הירוקה בישראל‪.‬‬ ‫"ידע הוא משהו שאפשר להשתמש בו‪ ,‬אמונה היא משהו‬ ‫שמשתמש בך" ‪ -‬קבע החכם הסופי אידריס שה‪.‬‬ ‫האם הבנייה הירוקה היא ידע? האם היא נמצאת כאן כדי‬ ‫להישאר‪ ,‬להפוך למציאות‪ ,‬לשנות את פני הבתים שלנו‪ ,‬המשרדים‬ ‫שלנו ‪ -‬מוסדות הציבור שלנו? או שמא מדובר בדת‪ ,‬באמונה‬ ‫תיאורטית נחלת מעטים המשוגעים לדבר‪ ,‬נטולת סיכוי לחולל‬ ‫שינוי אמיתי בחיי היום יום של כולנו?‬ ‫כנגד סיכוייה של הבנייה הירוקה בישראל עומדים שני גורמים‬ ‫משמעותיים‪.‬‬ ‫ראשית‪ ,‬במדינות אירופה וארה"ב‪ ,‬שם הבנייה הירוקה צוברת‬ ‫תאוצה‪ ,‬הממשלות הובילו את התהליך וקבעו כי כל מבנה ציבור‬ ‫שייבנה או יישכר על ידיהן ‪ -‬יהיה חייב לעמוד בתקני הבנייה‬ ‫הירוקה‪ .‬מדיניות כזו מקדמת את בנייתם של מבני ציבור חדשים‬ ‫ירוקים ואת שיפוצם של המבנים הקיימים כך שיהפכו לכאלה‪ .‬כך‬ ‫דרוש‪/‬ה‬ ‫מנהל‪/‬ת מחלקת בינוי‬ ‫אגף פיתוח ולוגיסטיקה‬ ‫ניהול‪ ,‬תכנון‪ ,‬ביצוע‪ ,‬פיקוח ובקרה על כל עבודות הבינוי‬ ‫והפיתוח של האוניברסיטה בכל אתריה‬ ‫הכישורים הדרושים‪:‬‬ ‫א‪ .‬מהנדס בנין‪/‬מהנדס אזרחי‪ ,‬רצוי תואר שני בניהול ביצוע הבנייה‪/‬‬ ‫מנהל עסקים‬ ‫ב‪ .‬ניסיון של ‪ 10‬שנים בתחומים רלוונטיים‬ ‫ג‪ .‬ניסיון בניהול וביצוע פרויקטי בינוי משמעותיים‬ ‫ד‪ .‬שליטה בשפות עברית ואנגלית‬ ‫ה‪ .‬ניסיון בניהול צוות עובדים וניהול מו"מ‪.‬‬ ‫היקף משרה‪ 100% :‬משרה ארעית‬ ‫פרטים נוספים על תיאור התפקיד ניתן למצוא באתר האוניברסיטה‬ ‫‪http://cmsprod.bgu.ac.il/Units/hr/tenders/external_tenders.htm‬‬ ‫פניות בצירוף קורות חיים יש להגיש בדוא"ל‪,[email protected] :‬‬ ‫ובציון משרה מס' ‪.18/2011‬‬ ‫יזומנו לראיון רק המועמדים בעלי ההתאמה הגבוהה ביותר לדרישות התפקיד‬ ‫‪22‬‬ ‫הקבלן והבונה‪/‬ינואר ‪2011‬‬ ‫נבנים בתי חולים בהם שיעורי התחלואה נמוכים יותר ואיכות‬ ‫חיי הצוותים המשרתים בהם ‪ -‬גדולה יותר‪ ,‬כך נבנים בתי ספר‬ ‫בהם הישגי התלמידים גבוהים יותר וכך נבנים מבני משרדים‬ ‫המעלים את פריון העובדים בהם‪.‬‬ ‫אולם משמעותה של מדיניות ממשלתית זו כרוכה בתוספת‬ ‫תקציבית מיידית להוצאות הבינוי והשכירות של הממשלה שכן‪,‬‬ ‫נכסים ירוקים נוטים להיות יקרים יותר בטווח הזמן הקצר‪.‬‬ ‫במציאות הכלכלית הישראלית שיקולים תקציביים מיידיים‬ ‫קצרי טווח הנם בעלי סיכוי רב יותר לגבור על שיקולים ארוכי‬ ‫טווח הכרוכים בהחלטות בנושאי בנייה ירוקה‪.‬‬ ‫קטליזטור שני מרכזי בהתפתחות ענף הבנייה הירוקה טמון‬ ‫בקיומן של חברות נדל"ן המחזיקות במספר רב של נכסים מניבים‬ ‫בתחומי המגורים‪ ,‬המסחר והמשרדים‪ .‬לחברות אלו ישנו אינטרס‬ ‫ענק להפחית בהוצאות האחזקה של הנדל"ן ולשמר את ערכם‬ ‫של הנכסים לאורך זמן‪ .‬כך הופכים גופים כלכליים אלו לסוכנים‬ ‫הגדולים ביותר של תעשיית הבנייה הירוקה וזאת בשם היתרונות‬ ‫הכלכליים הטמונים בבנייה זו‪.‬‬ ‫בישראל‪ ,‬המבנה המיושן של מערכת המיסוי איננו מעודד את‬ ‫התפתחותן של חברות אחזקת נדל"ן גדולות‪ .‬חסרונן של חברות‬ ‫אלו יקשה על החדרתה המאסיבית של הבנייה הירוקה למשק‬ ‫הישראלי‪.‬‬ ‫אולם לצד החסרונות המובהקים האמורים‪ ,‬ישנן הרבה סיבות‬ ‫לצבוע את עתיד הבנייה הירוקה בישראל בצבעים ורודים‬ ‫עזים‪.‬‬ ‫תנאי האקלים בארץ תומכים בבנייה ירוקה‪ .‬ישראל מתאפיינת‬ ‫באימוץ מאוחר של מגמות עולמיות והבנייה הירוקה מהווה‬ ‫מזה זמן עובדה קיימת בארה"ב‪ ,‬אירופה ואוסטרליה‪ .‬המודעות‬ ‫הציבורית לסוגיה הירוקה בכללותה ולבניינים ירוקים בפרט‬ ‫הולכת וגדלה ועם המודעות מתחיל להתעורר הביקוש לסוג זה‬ ‫של מבנים‪ .‬גופים רבי עוצמה בשוק הנדל"ן מפנים את פעילותם‬ ‫הנדלנ"ית לטובת הבנייה הירוקה בין אם מתוך הכרה אמיתית‬ ‫בצורך של פעילות מקיימת ובין אם מתוך טעמים של יחסי‬ ‫ציבור גרידא‪.‬‬ ‫ומעל כל אלה קיימת העובדה הפשוטה שאין באמת ברירה‬ ‫ הצטרפותה של ישראל לארגון ה‪ OECD -‬והתחייבויותיה‬‫הבינלאומיות מחייבות אותה לקדם גם את נושא הבנייה‬ ‫הירוקה‪.‬‬ ‫כל אלו מהווים תנאים רבי עוצמה אשר עשויים‪ ,‬על אף הקשיים‪,‬‬ ‫לחולל את המהפך המיוחל ולהפוך את הבנייה הירוקה בישראל‬ ‫מדת תיאורטית המצויה בקרב מעטים‪ ,‬לידע רחב המחולל שינוי‬ ‫אמיתי בחיי רבים‪.‬‬ ‫"מי עלה שמים וירד"‬ ‫(משלי)‬ ‫שלמה קפלן‬ ‫על מעליות ודרגנועים‬ ‫מעליות קדומות‪ ,‬שפעלו בעזרת חבלים והונעו בכוח אדם‪ ,‬היו‬ ‫קיימות בעולם העתיק‪ .‬האזכור הראשון למעליות בהיסטוריה‬ ‫הכתובה‪ ,‬מופיע בכתביו של מרקוס ויטרוביוס פוליו אשר היה‬ ‫אדריכל‪ ,‬סופר ומהנדס רומאי‪ .‬ויטרוביוס כתב כי ארכימדס‬ ‫בנה את המעלית הראשונה בשנת ‪ 236‬לפני הספירה‪ .‬מקורות‬ ‫היסטוריים מתארים את המעליות הראשונות כתבניות עץ‪ ,‬להן‬ ‫מחובר חבל אשר היה עשוי מצמח הקנביס‪ ,‬שהונעו על ידי בעלי‬ ‫חיים‪ ,‬בני אדם או מנגנונים שונים אשר עשו שימוש בניצול‬ ‫אנרגית המים‪.‬‬ ‫הצורך בכלי לשינוע בני אדם‪ ,‬לצד התפתחות יכולת האדם לבנות‬ ‫בניינים גבוהים‪ ,‬יצרה את הצורך לפתח את המעליות‪.‬‬ ‫המרוץ לפיתוח מעלית‬ ‫התפשט ברחבי העולם‬ ‫ובשנת ‪ 1835‬הומצאה‬ ‫בבריטניה מעלית‬ ‫נוסעים אשר התבססה‬ ‫על רצועות ומשקל‬ ‫נגד‪ .‬זו צוידה במנוע‬ ‫קיטור‪ ,‬שנועד להרים‬ ‫בעוד‬ ‫את המעלית‪,‬‬ ‫מעלון מתקפל המורכב על מסילה‬ ‫הרצועות מאפשרות‬ ‫במעקה המדרגות‬ ‫הורדה מבוקרת שלה‪.‬‬ ‫כחלוף עשור‪ ,‬בשנת ‪ ,1846‬בנה ויליאם תומפסון מעלית שהופעלה‬ ‫בכוח הידרואלי‪ .‬זו נסמכה על מילוי וריקון של לחץ המים על ידי‬ ‫משאבות אשר נטו להתקלקל ולכן זמן העליה והירידה היה ארוך‬ ‫במיוחד‪ .‬מספר שנים לאחר מכן‪ ,‬בשנת ‪ ,1853‬הציג אלישע אוטיס‬ ‫(‪ ,)Elisha Otis‬ממציא אמריקני את מעצור החירום אשר נוצר כדי‬ ‫למנוע נפילתה של מעלית במקרה בו נקרעה רצועה וכך השיב את‬ ‫אמון הציבור ברעיון המעלית‪ .‬ב‪ 1857-‬הותקנה מעלית אוטיס‬ ‫דרגנוע ברכבת התחתית בקופנהגן‬ ‫הראשונה ברחוב ברודוויי‬ ‫‪ ,488‬בניו יורק‪ .‬בהמשך‬ ‫הקים אוטיס חברת מעליות‬ ‫ובשנת ‪ 1861‬אף רשם פטנט‬ ‫על מעלית קיטור‪ .‬במהלך‬ ‫העשורים הבאים הוחלף‬ ‫מנגנון הקיטור במעליות‬ ‫הידראולית מבוססות מים‬ ‫או שמן‪.‬‬ ‫המעליות החשמליות הופיעו‬ ‫רק בשלהי המאה ה‪19-‬‬ ‫והראשונה שבהן הומצאה‬ ‫במנהיים שבגרמניה‪ ,‬בשנת‬ ‫דרגנועים מעוגלים וישרים‬ ‫‪ 1880‬על ידי ממציא גרמני‬ ‫בשם ארנסט ורנר פון סימנס‪ ,‬ושנה לאחר מכן‪ ,‬הותקנה המעלית‬ ‫החשמלית לשימוש בעיר מינכן‪.‬‬ ‫בסוג אחר של מעליות הידראוליות‪ ,‬הבוכנה הייתה מושכת בחבל‬ ‫שהיה מחובר לגלגלים‪ .‬החבל משך את המעלית כלפי מעלה או‬ ‫כלפי מטה‪ .‬האדם היה מפעיל מנוף שהיה מותקן בתוך המעלית‪.‬‬ ‫גם כיום ישנם בתים גדולים ובתי מלון אשר משתמשים במעליות‬ ‫שמופעלות ביד לצורך העלאת מצרכים מקומה לקומה‪ .‬המעליות‬ ‫קשורות לחבל שעובר‬ ‫על גלגלים ומחובר‬ ‫בקצה למשקולת‪.‬‬ ‫משיכה בחבל מעלה‬ ‫את המעלית והמעלית‬ ‫יורדת למטה בכוח‬ ‫משקלה‪.‬‬ ‫אולם האם יתכן‬ ‫שהמעלית כבר הייתה‬ ‫מעלון בכניסה לבניין בהמבורג‬ ‫קיימת מאז ומעולם?!‬ ‫שמא היא אף נרמזת משכבר הימים?! נרד למעמקי המרתף נלחץ‬ ‫על המתג ונזמין את מעלית הזמן‪ ,‬שהרי נאמר "שיר המעלות‬ ‫ממעמקים קראתיך"‪.‬‬ ‫שלמה המלך‪ ,‬שנודע בחוכמתו הרבה וקרוב לוודאי שגם רוח‬ ‫הקודש נחה עליו‪ ,‬גילה את דעתו בקובעו‬ ‫ׁשּיֵעָׂשֶה וְאֵין ּכָל ָחדָׁש‬ ‫ּׁשּנַעֲׂשָה הּוא ֶ‬ ‫ׁשּי ִ ְהי ֶה ּומַה ֶ‬ ‫ּׁש ָהי ָה הּוא ֶ‬ ‫"מַה ֶ‬ ‫ּׁשמֶׁש‪:‬‬ ‫ּתחַת ַה ָ‬ ‫ַ‬ ‫ׁשּיֹאמַר ְראֵה ז ֶה ָחדָׁש הּוא ּכְבָר ָהי ָה ל ְ ֹעלָמִים ֲאׁשֶר ָהי ָה‬ ‫י ֵׁש ּדָבָר ֶ‬ ‫מּלְפָנ ֵנו" קהלת‬ ‫ִ‬ ‫רש"י מסביר לנו את דבריו בכך שלמעשה בכל מה שהוא למד‬ ‫בדבר שהוא חליפי השמש‪ ,‬אין בו חידוש‪ ,‬לא יראה אלא מה‬ ‫שהיה כבר‪ ,‬שנברא בששת ימי בראשית‪.‬‬ ‫הסיפור המדהים הבא‬ ‫מסופר ביחזקאל פרק מ'‪:‬‬ ‫יחזקאל הוזה שהוא מובא‬ ‫אל ארץ ישראל ומניחו‬ ‫על הר גבוה‪ ,‬מדרום להר‬ ‫הוא רואה מבנה של עיר‬ ‫בה הוא מבחין בחומה‬ ‫ובנין‪ ,‬לידו איש המודד את‬ ‫פיר מעלית‬ ‫הבניין ואת קומותיו בתוך‬ ‫הליך המדידה המצויין‬ ‫בדיוק רב הוא מתאר פריטים ופעולות‪ ,‬האם הם נחזים להראות‬ ‫כמעלית? להלן מקטעים מהפרק "וַיּ ַעַל 'במעלותו' ּבְ ַמעֲלֹותָיו‪"...‬‬ ‫תא‪" "....‬וְחַֹּלנֹות ֲאטֻמֹות‬ ‫תאִים‪ִ " "...‬מגַּג ַה ּ ָ‬ ‫תא‪ּ" "...‬ובֵין ַה ּ ָ‬ ‫"ו ְ ַה ּ ָ‬ ‫שבְעָה‪".....‬‬ ‫תאִים‪ּ" "....‬ו ַמעֲלֹות ִ‬ ‫אֶל ַה ּ ָ‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫מה בדיוק ראה יעקב בחלומו?‬ ‫ּׁש ָמיְמָה ו ְ ִהּנ ֵה ַמל ְ ֲאכֵי‬ ‫"ו ְ ִהּנ ֵה סֻּל ָם מֻּצָב אְַרצָה וְֹראׁשֹו ַמּג ִיעַ ַה ָ‬ ‫על ִים וְיְֹרִדים ּבֹו‪ ":‬בראשית‬ ‫אֱֹלהִים ֹ‬ ‫האם יתכן שבבניית מגדל בבל‪ ,‬לאור הידע והשימוש בטכנולוגיית‬ ‫הבנייה‪ ,‬היה שימוש באמצעי שינוע?‬ ‫מי ִם" בראשית‬ ‫ּׁש ַ‬ ‫"וַּיֹאמְרּו ָהבָה נִבְנ ֶה ּל ָנּו עִיר ּו ִמגְּדָל וְֹראׁשֹו בַ ָ‬ ‫ומה המשמעות של חשבנות מחשבת חושב על המגדלים?‬ ‫ׁשבֶת חֹוׁשֵב לִהְיֹות עַל ַה ִּמגְּדָל ִים"‬ ‫ּׁשבֹנֹות ַמ ֲח ֶ‬ ‫ׁשל ִַם ִח ְ‬ ‫"וַּיַעַׂש ּבִירּו ָ‬ ‫דברי הימים ב‬ ‫בארץ ישראל הותקנה מעליה‬ ‫ראשונה (כך היא נקראה)‬ ‫בבניין שהוקם ברח' הרצל‬ ‫בתל אביב‪ .‬בניין פנסק —‬ ‫הפסאז'‪ ,‬נבנה בשנת ‪1925‬‬ ‫בידי מרדכי פנסק‪ .‬היה זה‬ ‫הבניין הראשון בעיר שנבנה‬ ‫מראש לתכלית מסחרית שלט הכוונה למעלית הראשונה‬ ‫והאטרקציה המרכזית‬ ‫בארץ ישראל‪ ,‬בניין הפסג'‪,‬‬ ‫רחוב הרצל‪ ,‬תל אביב‬ ‫הייתה כאמור "המעליה"‬ ‫שהייתה מעלית משא‪ .‬בשנת‬ ‫‪ 1935‬הותקנה מעלית בבית הפגודה‪ ,‬הייתה זו המעלית הראשונה‬ ‫בבית מגורים בתל‪-‬אביב! המעלית הייתה כל‪-‬כך מיוחדת ונדירה‪,‬‬ ‫עד שילדים עמדו בתור כדי לעלות ולרדת בה‪.‬‬ ‫כיום כמובן עובדות המעליות‬ ‫בבטיחות מלאה ובאופן‬ ‫אוטומטי מלא‪ .‬הדלתות נפתחות‬ ‫ונסגרות בצורה אוטומטית על‬ ‫ידי עין אלקטרונית השולחת‬ ‫קרן אור לעבר אדם או חפץ‬ ‫כלשהו העוברים בפתח‬ ‫מסוע מזוודות‬ ‫ביב לעולם‬ ‫מס‬ ‫המעלית וקוטעים את קרן האור‪ ,‬וכך‬ ‫גורמים לדלתות להישאר פתוחות‪.‬‬ ‫לשומרי שבת יש מנגנון מיוחד‪,‬‬ ‫המכונה "פיקוד שבת" המאפשר‬ ‫למעלית לעלות ולהיעצר אוטומטית‬ ‫בכל קומה וקומה‪ ,‬כך שכל אדם‬ ‫יוכל להשתמש בה מבלי לחלל את‬ ‫השבת‪.‬‬ ‫מדרגות‬ ‫ַ;‬ ‫ע‬ ‫נֹו‬ ‫‪+‬‬ ‫ֶּרג‬ ‫ֶד‬ ‫(מן‬ ‫ַ‬ ‫ע‬ ‫ְדַּרג ְנֹו‬ ‫מנועי מעליות חדשות‬ ‫נעות) הוא אמצעי המקל‪ ,‬מנגיש במגדל מגורים במודיעין‬ ‫ומזרז מעבר מקומה לקומה בתוך‬ ‫בניין‪ .‬מרבית הדרגנועים כוללים גם מעקה שנע יחד עמם ומאפשר‬ ‫למשתמשים בדרגנוע לאחוז בו לשם נוחות ולשם בטיחות מפני‬ ‫נפילות מהדרגנוע או עליו‪.‬‬ ‫ישנם דרגנועים המשולבים במסועים (מדרכות נעות) המִקלים על‬ ‫ההליכה האופקית במסדרונות ארוכים‪ .‬ישנם גם כאלה המשלבים‬ ‫מסועים אלכסוניים והם ספק דרגנועים וספק מסועים‪.‬‬ ‫ב‪ 1892-‬נרשם פטנט על דגם למדרגות נעות‪ ,‬שלא נבנה מעולם‪.‬‬ ‫וכחלוף ‪ 5‬שנים היה זה צ'ארלס סיברגר הראשון שבנה מדרגות‬ ‫נעות בקוני איילנד שבניו יורק‪ .‬לאחר מכן הוא המשיך בפיתוח‬ ‫והצטרף לחברת אוטיס למעליות עד שב‪ 1899-‬בנו יחדיו את‬ ‫הדרגנוע הראשון שאף זכה בפרס בתערוכה העולמית שנערכה‬ ‫בפריס ב‪ .1900-‬זהו האב טיפוס של הדגם המשמש עד היום‪.‬‬ ‫שיפורים הפכו את הדרגנוע למקובל יותר בחנויות‪ ,‬בבנקים‬ ‫בתחנות רכבת עיליות ותחתיות‪ .‬כיום החברה הגרמנית אורנשטיין‬ ‫וקופל (‪ )K&O‬היא החברה העיקרית בתחום המדרגות הנעות‪.‬‬ ‫מוכר ומפורסם במיוחד דרגנוע סנטרל — מיד‪-‬לוולס שבהונג‬ ‫קונג‪ .‬זוהי מערכת של דרגנועים מקורה וחיצונית לבניין‪ ,‬הארוכה‬ ‫ביותר בעולם‪ .‬אורכה ‪ 800‬מ' והיא מורכבת מ‪ 20-‬דרגנועים שונים‬ ‫ושלוש מדרכות נעות שטוחות‪ .‬הפרש הגבהים בין קצותיה הוא‬ ‫‪ 135‬מטר‪ ,‬זמן הנסיעה מקצה לקצה ‪ 20‬דקות‪ ,‬אולם רוב האנשים‬ ‫הולכים בשעה שהמדרגות נעות ומקצרים את משך ההסעה‪.‬‬ ‫מידי יום עוברים לאורכה למעלה מ‪ 45,000-‬איש‪ .‬מלבד חשיבות‬ ‫הדרגנועים לעיר הם מהווים אטרקציה תיירותית ועל כן לאורך‬ ‫המסלול נפתחו בשנים האחרונות מסעדות לרוב ומקומות בילוי‬ ‫שוקקי חיים‪.‬‬ ‫מעליות דו קומתיות שקופות‪ ,‬קנדה‬ ‫מעלון בכניסה לאוטובוס‬ ‫ב‬ ‫ארגונים‬ ‫ארגון פתח‪-‬תקוה‬ ‫אסיפה כללית ובחירות בארגון‬ ‫הקבלנים והבונים פתח תקווה‬ ‫ביום שלישי ‪ ,23.11.10‬התקיימה האסיפה‬ ‫הכללית של ארגון הקבלנים והבונים פתח‬ ‫תקווה במסגרתה התקיימו בחירות לתפקיד‬ ‫שרה בר און‬ ‫יו"ר הארגון‪ ,‬חברי הנהלה וחברי ועדת‬ ‫מנכ"ל הארגון‬ ‫הביקורת‪.‬‬ ‫באסיפה‪ ,‬המתקיימת אחת לשנתיים‪ ,‬נכחו רוב חברי הארגון‪ ,‬וכן‬ ‫עו"ד אורנה שגיב ועו"ד עדי שגיב היועמ"ש של הארגון‪.‬‬ ‫לקדנציה נוספת כיו"ר הארגון נבחר פה אחד ובהצבעה גלויה של‬ ‫החברים‪ ,‬עמרי גלבאום; לתפקיד גזבר הארגון נבחר צבי נקר;‬ ‫לתפקיד חברי ההנהלה נבחרו‪ :‬אילני דורון‪ ,‬דינוביץ אהרון‪,‬‬ ‫ירון ישעיהו‪ ,‬עזרא שאול‪ ,‬עתמי מאיר‪ ,‬פרטוש חיים‪ ,‬קולסקי‬ ‫רונן ושמי יהורם‪ .‬לתפקיד חברי ועדת ביקורת נבחרו‪ :‬גור אריה‬ ‫חסדאי‪ ,‬אלעני דוד ורום צבי‪ .‬לתפקיד חבר שופטים למשפט‬ ‫חברים נבחרו‪ :‬ישעיהו ירון‪ ,‬חסדאי גור אריה‪ ,‬צבי רום‪ ,‬דינוביץ‬ ‫אהרון וצביקה נקר‪.‬‬ ‫יו"ר הארגון עמרי גלבאום ברך את הנוכחים וציין כי ארגון‬ ‫הקבלנים והבונים פתח תקווה ידוע ומוכר כארגון מוביל‪ ,‬חזק‪,‬‬ ‫מקצועי ומאוחד‪ ,‬שנותן שירות ‪ VIP‬לכל חבר וחבר‪ ,‬יוזם ומטפל‬ ‫בנושאים רבים הן במישור המקומי והן במישור הארצי‪ .‬גלבאום‬ ‫הדגיש כי כל חברי הארגון משמשים כגרעין קשה ויציב של‬ ‫קבלנים מקצועיים‪ ,‬אמינים ובעלי חברות משפחתיות עם מסורת‬ ‫ארוכה של שנות עבודה רבות‪ ,‬והודה לחברי ההנהלה וחברי ועדת‬ ‫הביקורת שמקדישים מזמנם וכשוריהם לטובת כלל החברים‪ .‬הוא‬ ‫ברך את גזבר הארגון היוצא ארהל'ה דינוביץ שנבחר לאחרונה‬ ‫לתפקיד יו"ר איגוד ערים לכבאות אש ומסיים ‪ 13‬שנים מסורות‬ ‫כגזבר הארגון‪ .‬עוד דיווח גלבאום על הפעילות וההישגים של‬ ‫ההנהלה והוועדה המוניציפאלית ונתן סקירה רחבה על תקינה‬ ‫וחקיקה חדשות ופעילות ההתאחדות ברמה הארצית‪.‬‬ ‫מימין לשמאל יושבים‪ :‬אהרון דינוביץ‪ ,‬צבי רום‪,‬‬ ‫שרה בר און‪ ,‬ישעיהו ירון‪ ,‬חסדאי גור אריה‪ ,‬קולסקי רונן‪.‬‬ ‫מימין לשמאל עומדים‪ :‬יהורם שמי‪ ,‬עתמי מאיר‪ ,‬צבי נקר‪,‬‬ ‫עמרי גלבאום‪ ,‬חיים פרטוש‪ ,‬שאול עזרא‪.‬‬ ‫‪26‬‬ ‫הקבלן והבונה‪/‬ינואר ‪2011‬‬ ‫עומרי הודה גם למנכ"ל הארגון שרה בראון על עבודתה‬ ‫המקצועית‪.‬‬ ‫אהרון דינוביץ‪ ,‬גזבר הארגון היוצא‪ ,‬הציג את הדוח הכספי‪ ,‬הודה‬ ‫ליו"ר הארגון על היד החופשית שנתנה לו‪.‬‬ ‫ישעיהו ירון — יו"ר ועדת תרבות‪ ,‬כנסים ואירועים‪ ,‬סקר את הפעילות‬ ‫הענפה של הוועדה בקדנצייה החולפת של ‪ :2008-2010‬כגון —‬ ‫תקנות הבנייה בגובה; תקנות המילוט החדשות של כיבוי אש‪.‬‬ ‫חסדאי גור אריה‪ ,‬חבר ועדת הביקורת הציג את דוח הוועדה‬ ‫ודיווח על פעילות ותרומת יתר חברי ההנהלה‪.‬‬ ‫גור אריה הדגיש כי אחד ההשגים החשובים של ההנהלה‬ ‫היה ניהול משא ומתן לאיחוד התאחדות בוני ומפתחי ישראל‬ ‫והתאחדות הקבלנים והבונים בישראל בשנת ‪.2009‬‬ ‫ארגון אשקלון‬ ‫ערב מפגש לחברי הסניף‬ ‫באולמי "אגמים"‬ ‫ארגון אשקלון‪ ,‬בשיתוף הקרן לענף הבנייה‪,‬‬ ‫ארחו את חברי הסניף ובנות זוגם לערב‬ ‫שכלל מפגש חברים‪ ,‬ארוחת ערב והרצאות‬ ‫בנושאים שונים‪.‬‬ ‫הערב‪ ,‬שאורגן על ידי רחלי ביטון ודידי ימין‪,‬‬ ‫רחלי ביטון‪,‬‬ ‫קיבל את חסותן של החברות איטונג‪ ,‬כרמית‪,‬‬ ‫מנהלת הארגון מיסטר פיקס‪ ,‬חרש ואינטר אפ מעליות‪.‬‬ ‫לאירוע הוזמן מנכ"ל החברה הכלכלית אשקלון גלעד אורן‪ ,‬שסקר‬ ‫את הנעשה בתחומי העיר‪ ,‬ודיווח על עבודות הפיתוח והמכרזים‬ ‫החדשים ועל התוכניות העתידיות לפיתוח העיר אשקלון‪.‬‬ ‫נשיא התאחדות הקבלנים וחברי ההנהלה הבכירה של ההתאחדות‬ ‫הארצית כיבדו בנוכחותם את הארגון‪ .‬נשיא ההתאחדות ניסים‬ ‫בובליל הביע את הערכתו לעליית הביקושים לדירות בעיר‬ ‫אשקלון ולעובדה כי העיר נבחרה כאחת מהערים הפופולאריות‬ ‫בארץ‪.‬‬ ‫נשיא ההתאחדות מסר כי ההתאחדות ממשיכה לפעול על‬ ‫מנת שממשלת ישראל תגדיל את ההקצאות לעובדים זרים‬ ‫לענף הבנייה וזאת גם כדי להוסיף מקומות העבודה לעובדים‬ ‫הישראלים — הגדלת‬ ‫מכסות עובדים זרים לענף‬ ‫הבנייה מביאה לגידול‬ ‫בהתחלות פרויקטים‬ ‫חדשים שבהם מועסקים‬ ‫עובדים ישראלים‬ ‫במקצועות אלומיניום‪,‬‬ ‫חשמל‪ ,‬נגרות ועוד‪.‬‬ ‫יו"ר ארגון אשקלון דוד‬ ‫רוזנר קיבל את תמיכת‬ ‫חברי הארגון‪ ,‬נבחר לקדנציה מימין ‪ -‬דוד רוזנר יו"ר הארגון‪,‬‬ ‫רחלי ביטון מנהלת הארגון‬ ‫נוספת ואיחל לחברי הארגון‬ ‫ודידי ימין‪ ,‬מנכ"ל הארגון‬ ‫הצלחה רבה ופרנסה טובה‪.‬‬ ‫ב‬ ‫ארגונים‬ ‫רוזנר סקר את הנעשה בארגון מול ההתאחדות הארצית ומול‬ ‫הרשות המקומית וציין את הסיכום החדש בנושא הטמנת‬ ‫אשפה שהושג בשיתוף הניג אפרים ועם מנכ"ל ומהנדס העירייה‬ ‫באשקלון‪.‬‬ ‫מנכ"ל הארגון דידי ימין (אשר הנחה את הערב ואת הבחירות‬ ‫להנהלת הארגון) נבחר עם חברי הנהלה נוספים‪ ,‬והבטיח כי כולם‬ ‫ימשיכו ויעסקו בקידום הארגון בנושאים השונים לטובת הארגון‬ ‫ולטובת העיר אשקלון ותושביה‪.‬‬ ‫להנאת החברים והמוזמנים הופיע הסטנדאפיסט הידוע קובי‬ ‫מיימון‪.‬‬ ‫צילום‪ :‬רן ידעי‬ ‫מחוז השרון והשומרון‬ ‫ארגון השרון הקים קרן מלגות‬ ‫משותפת עם ערי השרון‬ ‫הנהלת ארגון השרון אישרה לאחרונה הקמת‬ ‫קרן מלגות משותפת עם הרשויות בשרון‬ ‫שתיקרא "קרן המלגות מייסודו של ארגון‬ ‫הקבלנים והבונים מחוז השרון והשומרון"‪.‬‬ ‫ויקטור כנפי‪ ,‬מטרות הקרן — הענקת מלגות לסטודנטים‬ ‫מנכ"ל הארגון המעוניינים לרכוש הכשרה מקצועית והשכלה‬ ‫בתחום ענף הבנייה והתשתיות‪ ,‬על כל ענפיו ומקצועותיו לרבות‬ ‫אדריכלות‪ ,‬הנדסה וכיו"ב‪.‬‬ ‫המקורות הכספיים לקרן ייתרמו ע"י הקבלנים שיקבלו היתרי‬ ‫בנייה עפ"י מפתח קבוע‪ ,‬חברי הארגון שירצו לתרום מכיסם‬ ‫הפרטי למטרה חשובה זו ומחסויות‪.‬‬ ‫ראשי הרשויות בשרון ברכו על היוזמה והודיעו כי יצרפו מכתב‬ ‫תודה וברכה של ראש העיר לכל קבלן שיתרום לקרן זו‪.‬‬ ‫הליך המיון והבחירה של המועמדים לקבלת המלגות יתבצע ע"י‬ ‫ועדה משותפת לארגון ולרשות ויסתיים בטקס מכובד שיתקיים‬ ‫מידי שנה בהשתתפות ראשי הערים‪ ,‬קבלנים חברי הארגון‬ ‫ומוזמנים‪.‬‬ ‫הסטודנטים מקבלי המלגות יתבקשו לתרום מזמנם בפעולות‬ ‫התנדבותיות לקהילה‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2011‬יבוצע פיילוט בעיר הוד השרון ולאחריו יורחב‬ ‫הפרויקט לערים האחרות‪.‬‬ ‫יו”ר הארגון השתתף בפאנל ראשי ערים‬ ‫בנושא דיור בר השגה‬ ‫התנועה למען דיור לזוגות צעירים שבראשה עומד הרצל דלל‬ ‫(שהינו קבלן וחבר הארגון)‪ ,‬קיימה לאחרונה פאנל ראשי ערים‬ ‫וחברי כנסת שמטרתו הקמת פורום משותף שיפעל למימוש זכויות‬ ‫הזוגות הצעירים ומציאת פתרונות למצוקת הדיור של אוכלוסיה‬ ‫זו‪ .‬הפאנל התקיים במכללת "שערי משפט" בהוד השרון והשתתפו‬ ‫בו ח"כ זאב ביילסקי‪ ,‬ח"כ יוחנן פלסנר‪ ,‬יהודה בן חמו‪ ,‬ראש‬ ‫עיריית כפר סבא; חי אדיב‪ ,‬ראש עיריית הוד השרון; איציק‬ ‫רוכברגר‪ ,‬ראש עיריית רמת השרון; נחום חופרי‪ ,‬ראש עיריית‬ ‫‪28‬‬ ‫הקבלן והבונה‪/‬ינואר ‪2011‬‬ ‫רעננה ודר מוטי דלגו ראש המועצה האיזורית דרום השרון‪.‬‬ ‫בפאנל השתתף גם רוני בריק‪ ,‬יו"ר הארגון וסגן הנשיא שהציג‬ ‫את עמדת ההתאחדות והקבלנים בנושא דיור בר השגה‪.‬‬ ‫בתום הפאנל‪ ,‬שהיה סוער בחלקו‪ ,‬חתמו ראשי הערים על אמנה‬ ‫מיוחדת שמטרתה חיזוק שיתוף הפעולה בכל הקשור למציאת‬ ‫פתרונות למצוקת הדיור של הזוגות הצעירים בארץ בכלל ובשרון‬ ‫בפרט‪.‬‬ ‫יום עיון בנושא ההסכם הקיבוצי החדש‬ ‫ארגון השרון קיים יום עיון בנושא ההסכם הקיבוצי החדש‬ ‫בשיתוף עם ההסתדרות ואגף הכספים בהתאחדות‪ .‬ביום העיון‬ ‫השתתפו גם יצחק מויאל יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והעץ‪ ,‬אורי‬ ‫רובין שהביא לגיבוש ההסכם‪ ,‬איציק גורביץ' סמנכ"ל הכספים‬ ‫בהתאחדות ועוד‪.‬‬ ‫ביום העיון שהתקיים בבית חיל האויר בהרצליה השתתפו‬ ‫כ‪ 60-‬נציגי חברות ובהם קבלנים‪ ,‬מנהלי חשבונות ומנהלי‬ ‫כח אדם‪.‬‬ ‫לאחר סקירה מקיפה על פרטי ההסכם שניתנה ע"י אורי רובין‬ ‫התקיים פאנל שאלות ותשובות בהשתתפות יצחק מויאל‪ ,‬אורי‬ ‫רובין‪ ,‬איציק גורביץ'‪ ,‬עו"ד נתן לרר ואבי מויאל — יועץ פנסיה‬ ‫מטעם הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה‪.‬‬ ‫ב‬ ‫ארגונים‬ ‫ארגון תל‪-‬אביב‬ ‫יום עיון יישום תמ”א ‪— 38‬‬ ‫הלכה למעשה‬ ‫ב‪ 15/12/10-‬קיים הארגון בשיתוף חברת‬ ‫אורבונד‪ ,‬יום עיון במרכז הכנסים בכפר‬ ‫המכביה שעסק ביישום תמ"א ‪ .38‬ביום העיון‬ ‫לקחו חלק יותר מ‪ 120-‬משתתפים‪.‬‬ ‫אלי רוזנטל‪ ,‬את יום העיון פתח יו"ר ארגון הקבלנים‬ ‫מנכ"ל הארגון והבונים בתל אביב‪-‬יפו‪-‬בת ים‪ ,‬אבנר לוי‪,‬‬ ‫שהתייחס לדברי שר השיכון שנאמרו לא מכבר‬ ‫על תמ"א ‪" :38‬מעצבי המדיניות‪ ,‬ובראשם שר השיכון‪ ,‬ציינו לא‬ ‫מכבר את העובדה כי התוכנית במבנה שלה איננה יכולה לענות‬ ‫על צורכי הפריפריה‪ .‬לדעתי ניתן להגיע לנוסחה שעל פיה גם‬ ‫הפריפריה תהנה מהיוזמה‪ ,‬אך גם אם זו תושג‪ ,‬הבעיה העיקרית‬ ‫תעמוד בעינה‪ ,‬וזו לדעתי אינה לקוחה מעולם הכלכלה ולא מעולם‬ ‫הסוציולוגיה אלא מעולם הפסיכולוגיה‪ .‬לצערי הדייר הממוצע‬ ‫מגלה חשדנות רבה כלפי הקבלנים והיזמים‪ ,‬ואיננו ממהר לחתום‬ ‫ולהתחייב לאפשר את ביצוע התמ"א באזור מגוריו‪.‬‬ ‫גם הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה אינם עושים די על מנת‬ ‫להציג את הצורך ביישום התמ"א כמדיניות רשמית בפני הציבור‪,‬‬ ‫לבקש ואף לדרוש מהציבור לסייע ביישומה בטרם תתרחש רעידת‬ ‫האדמה הבאה‪ .‬כמו כן‪ ,‬גם כשיש קבוצה גדולה של דיירים הרוצה‬ ‫ביישום התמ"א‪ ,‬קיים תמיד מיעוט קטן המתנגד ומונע מהרוב‬ ‫את יישומה"‪.‬‬ ‫פאנל ביום העיון‬ ‫לוי גם התייחס להצעת החוק של ח"כ זבולון אורלב לתיקון חוק‬ ‫החיזוק שעברה בקריאה טרומית בכנסת‪ ,‬ובה מוצע להפחית‬ ‫את הרוב הדרוש לקבלת החלטה בדבר עבודות חיזוק הכרוכות‬ ‫בהרחבת הדירות הקיימות או תוספת יחידות דיור ל‪ ,51%-‬בכפוף‬ ‫לאישור של המפקח על הבתים המשותפים‪" .‬אני מקווה כי החוק‬ ‫יושלם ויעבור כבר בכנסת הנוכחית‪ .‬אם הדבר אכן יקרה‪ ,‬יהיה‬ ‫זה הישג גדול לאלו הרוצים בתמ"א ‪."38‬‬ ‫יו"ר ועדת תמ"א ‪ 38‬בארגון הקבלנים והבונים בתל אביב‪-‬יפו‪-‬‬ ‫בת ים‪ ,‬יצחק שגב‪ ,‬אמר ביום העיון כי עד כה הוגשו לוועדות‬ ‫התכנון ‪ 450‬בקשות ליישום תמ"א ‪ ,38‬מתוכן אושרו ‪ 115‬תוכניות‪,‬‬ ‫ו‪ 20-‬תוכניות כבר הושלמו‪ .‬עוד נמצאות בשלבי משא ומתן בין‬ ‫יזמים לדיירים כ‪ 2500-‬יוזמות וכן ‪ 2500‬פניות נוספות מצד‬ ‫דיירים ליזמים‪ .‬לדברי שגב "כל הטענות כלפי תמ"א ‪ 38‬בטלות‬ ‫בשישים מול כל הבתים שחוזקו ועמידים כעת מפני רעידות אדמה‬ ‫באשדוד‪ ,‬ראשון לציון‪ ,‬רעננה וכפר סבא‪ .‬כיום הדיירים מבינים‬ ‫את חשיבות תמ"א ‪ 38‬ויוזמים פנייה ליזמים‪ ,‬וגם הרשויות נותנות‬ ‫כתף‪ ,‬ובכלל זה עיריית תל אביב שנותנת כיום דחיפה לתמ"א"‪.‬‬ ‫במסגרת יום העיון התקיימו ההרצאות הבאות‪ :‬יישומי בנייה קלה‬ ‫באמצעות מערכת אורבונד‪ ,‬ע"י מהנדסת הדס וסרמן‪ ,‬מנהלת‬ ‫שיווק אורבונד; היבטים פרקטיים ביישום הנדסי של תמ"א ‪ ,38‬עי‬ ‫המהנדס דני שפירא‪ ,‬קונסטרוקטור; שינויים ועדכונים משפטיים‪,‬‬ ‫ע"י עוד דולפין מינצר‪-‬כרמון; פתרונות חניה ע"י יוסי אליעזר‬ ‫מחב' פרומוט מתקני חניה; התזת בטון ועיבוי מבנים‪ ,‬ע"י אלון‬ ‫מורד מנכ"ל ויקטוראל; ופתרון חדשני לאקוסטיקה כמשקל קל‬ ‫ע"י מירית כהן‪-‬זמיר סמנכ"לית שיווק ופיתוח עסקי ש‪ .‬כהן‪.‬‬ ‫בנוסף חולקה לחברי הארגון חוברת הדרכה‪ ,‬מס' ‪ ,2‬בנושא תמ"א‬ ‫‪ ,38‬זאת לאחר שחוברת ראשונה יצאה לפני כשנתיים‪.‬‬ ‫ארגון מחוז דן‬ ‫האסיפה הכללית של ארגון‬ ‫הקבלנים מחוז דן‬ ‫ב‪ 14-‬בנובמבר ‪ ,2010‬התקיימה‪ ,‬במלון‬ ‫שרתון סיטי טאואר ברמת‪-‬גן‪ ,‬האסיפה‬ ‫הכללית השנתית של ארגון הקבלנים‬ ‫נורית שוקתי‪ ,‬מחוז דן‪ .‬במסגרת האסיפה התקיים גם‬ ‫מנהלת הארגון כנס מקצועי בנושא תמ"א ‪ .38‬במפגש זה‬ ‫השתתפו כ‪ 150-‬חברי הארגון ומוזמנים‪,‬‬ ‫ומנחה הערב היה אברהם להב‪ ,‬חבר הנהלת הארגון‪.‬‬ ‫משה נחום‪ ,‬מ"מ יו"ר הארגון ברך את באי הכנס וסקר את פעילות‬ ‫הארגון‪ .‬בדבריו גינה בחריפות את האלימות כלפי קבלנים‪ .‬כמו‬ ‫כן‪ ,‬דיווח על האיחוד בין ארגון מחוז דן לבין ארגון רג"ב‪.‬‬ ‫ניסים בובליל‪ ,‬נשיא התאחדות הקבלנים‪ ,‬ברך את באי הכנס‪,‬‬ ‫סקר את פעילות ההתאחדות והצטרף לגינוי האלימות כלפי‬ ‫קבלנים והבטיח כי ירתם לעזור למיגור התופעה‪.‬‬ ‫יצחק מויאל‪ ,‬יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והעץ סקר את‬ ‫פעילות ההסתדרות ובדבריו חידד את נושא ההסכם הקיבוצי‬ ‫וצו ההרחבה החדש‪ .‬מויאל ביקש מהקבלנים להיצמד להסכם‪,‬‬ ‫בכדי למנוע תביעות של פועלים‪.‬‬ ‫האסיפה הכללית אישרה את שמו החדש של הארגון "ארגון‬ ‫הקבלנים מחוז דן מיסודו של ארגון הקבלנים רמת‪-‬גן גבעתיים‬ ‫בני‪-‬ברק"‪.‬‬ ‫בסיום האסיפה הכללית — התקיים כנס מקצועי בנושא תמ"א‬ ‫‪ 38‬בו השתתפו‪ :‬חיים כהן — מהנדס העיר ר"ג — אשר הציג‬ ‫מצגת ותוכניות בנושא תמ"א ‪ 38‬וסיפר על המהלכים שעושה‬ ‫הרשות להתחדשות עירונית בעיר ר"ג; עו"ד אייל מאמו ועו"ד‬ ‫פורטן ממשרד עו"ד אגמון — הציגו מצגת והסבירו את ההיבטים‬ ‫המשפטיים של תמ"א ‪.38‬‬ ‫הקבלן והבונה‪/‬ינואר ‪2011‬‬ ‫‪29‬‬ ‫ב‬ ‫ארגונים‬ ‫ארגון ראשון‪-‬לציון‬ ‫לראשונה נבחרה אישה לכהן‬ ‫כיו"ר ארגון קבלנים‬ ‫מימין לשמאל — משה נחום — מ"מ יו"ר הארגון‪,‬‬ ‫אברהם להב — חבר ההנהלה‪ ,‬אביגדור פרויד —‬ ‫גזבר ההתאחדות ויעקב רוזן חבר הארגון‬ ‫עוד הרצו עו"ד יוני הולצר — מנכ"ל בנק אדנים למשכנתאות‬ ‫לשעבר; איילת רוסק — מנהלת סקטור נדל"ן מבנק ירושלים‬ ‫שהציגה את האפשרויות למימון בנקאי לעסקאות תמ"א ‪;38‬‬ ‫איתן חוזינוב — מנכ"ל אינטרפז טכנולוגיות — הציג מצגת בנושא‬ ‫"פתרונות החניה עולים קומה"‪.‬‬ ‫ארגון הקבלנים  והבונים בראשון לציון‬ ‫עשה היסטוריה ובחר באישה‪ ,‬עו"ד אופירה‬ ‫גולומב‪ ,‬לעמוד בראש הארגון‪ .‬הבחירות‬ ‫התקיימו במחצית חודש דצמבר ‪2010‬‬ ‫ווגולומב תחליף את היו"ר היוצא פיני‬ ‫מלכה‪ ,‬שסיים את הקדנציה‪.‬‬ ‫עידו הלר‪,‬‬ ‫מדובר בפעם  הראשונה  בתולדות‬ ‫מנהל הארגון‬ ‫התאחדות הקבלנים והבונים הארצית‪,‬‬ ‫שבבחירות לתפקיד יושב ראש ארגון נבחרת אשה‪.‬‬ ‫עו"ד גולומב נטלה‪ ,‬עד לאחרונה‪  ,‬חלק בוועדת החקירה הממלכתית‬ ‫שחקרה את הטיפול במפוני גוש קטיף  וצפון השומרון‪.‬‬ ‫ששש‬ ‫בסוף חודש דצמבר נפגשו נציגי ארגון הקבלנים מחוז דן והתאחדות‬ ‫הקבלנים והבונים עם נציגי משטרת ישראל במרחב דן‪.‬‬ ‫בפגישה העלו נציגי ארגון הקבלנים בפני נציגי המשטרה סוגיות‬ ‫שונות הנוגעות לניסיונות סחיטה‪ ,‬פלישות בלתי חוקיות לשטחי‬ ‫בנייה‪ ,‬דרישות לתשלום דמי חסות ועוד‪.‬‬ ‫נציגי המשטרה המליצו לחברים לדאוג כי ראשית תוגש תלונה‬ ‫רשמית במשטרה והבטיחו כי יפעלו למיגור התופעה‪.‬‬ ‫חג החנוכה — נובמבר ‪2010‬‬ ‫חלוקת סופגניות באתרי בנייה‬ ‫בחג החנוכה‪ ,‬חילק ארגון הקבלנים מחוז דן מיסודו של ארגון הקבלנים‬ ‫רמת‪-‬גן גבעתיים בני‪-‬ברק‪ ,‬סופגניות לפועלים באתרי הבנייה של קבלני‬ ‫הארגון‪ ,‬אשר התקבלנו בברכה ואף בהתרגשות רבה‪.‬‬ ‫הארוע התקיים בשיתוף פעולה עם נציגי ההסתדרות החדשה‬ ‫במרחב רמת‪-‬גן בני‪-‬ברק — יורם ברק — יו"ר האיגוד המקצועי‬ ‫ופיצי דובינר מזכיר חטיבה ארצי עובדים זרים בענף הבנייה‪.‬‬ ‫‪30‬‬ ‫הקבלן והבונה‪/‬ינואר ‪2011‬‬ ‫עו"ד אופירה גולומב‪ ,‬יו"ר נכנסת ופיני מלכה‪ ,‬יו"ר יוצא‬ ‫"זוהי גדולתם של החברים‪ ,‬ומשכך‪ ,‬אין  לי אלא להודות להם‬ ‫על הזכות שהעניקו בידי לנסות ולקדם את הארגון שלנו בבחינת‬ ‫"החזרת עטרה ליושנה"‪ ,‬אמרה עו"ד גולומב והוסיפה כי הארגון‬ ‫ידע עליות ומורדות‪ ,‬זמנים קלים וקשים‪ ,‬אך חוסנו ליווה אותו בכל‬ ‫הטלטלות‪" .‬אין חולק כי את עמידתו האיתנה וכושר הישרדותו‬ ‫לאורך עשרות בשנים יש לזקוף ל"מייסדי  השבט ומובילי דור‬ ‫ההמשך" שבחוכמתם ותבונתם השכילו להוביל ארגון לתפארת‪,‬‬ ‫ארגון מכובד‪ ,‬יעיל‪ ,‬דומיננטי וחזק גם בתקופות של שפל‪.‬‬ ‫יודגש כי חברים רבים התנדבו לשרת את הארגון ולהקדיש מזמנם‬ ‫לטובת הפעילות בארגון‪ ,‬ויש עוד רבים הממשיכים להתנדב‬ ‫ולתמוך‪ .‬התוצאה הנגזרת מכך הינה ללא ספק שהארגון שלנו‬ ‫שורד לאורך עשרות בשנים‪.‬‬ ‫מעבר להיותנו ארגון ששם למטרתו לקדם‪ ,‬לדאוג לפיתוח המקצוע‬ ‫ולהגן על האינטרסים של החברים‪ ,‬יש לארגון גם מטרות חברתיות‬ ‫קהילתיות‪ .‬הארגון מקיים כבר עשרות שנים טקס הענקת מלגות‬ ‫לסטודנטים מיעוטי יכולת מהעיר ראשל"צ‪ ,‬המלגות ניתנות כל‬ ‫שנה כמניין שנות המדינה‪ .‬מדובר במסורת מתמשכת ומכובדת‬ ‫בה הארגון גאה ביותר"‪.‬‬ ‫לארגון שאיפה להרחיב את שורותיו‪ .‬כיו"ר הארגון‪  ,‬רואה  גולומב‬ ‫משימה זו כבעלת חשיבות עליונה שכן יש לה את הכוח להשליך‬ ‫על הפעילות השוטפת  של הארגון ולכן יפעל הארגון לצירופם‬ ‫של חברים חדשים‪ .‬‬ ‫ב‬ ‫ארגונים‬ ‫כחלק ממאמצי הארגון‪ ,‬ננסה לקדם ברשות המוניציפאלית מיזמי‬ ‫בנייה בעיר‪ ,‬וכן פרויקטים שהם צורך אקוטי קיומי לעת הזו כגון‪:‬‬ ‫תמ"א ‪ 38‬ו‪/‬או רץ ‪ ,106‬התחדשות עירונית ושיפור פני העיר‪.‬‬ ‫אופירה גולומב מאמינה כי הארגון הוא הבית של החברים‪ ,‬אך‬ ‫הוא גם חלק מהקהילה‪ .‬תושבי העיר שירצו להיעזר בשרותיו‬ ‫מוזמנים  לפנות ישירות לארגון‪ .‬בכוונת הארגון להפעיל גם‬ ‫מנגנון בוררויות וגישורים לפתרון סכסוכים בין רוכשי דירות‬ ‫לבין קבלנים וכן לסוגיות הקשורות בנושאי הבנייה‪.‬‬ ‫"יחד עם החברים אנסה להצעיד את הארגון ולמנף אותו קדימה‬ ‫לטובת כולם‪ .‬בסופו של דבר הארגון הוא של כולנו‪ ,‬זה הבית‬ ‫שלנו‪ ,‬ועל הבית הזה נשמור‪".‬‬ ‫ארגון הקבלנים ראשון לציון‬ ‫מחלק מלגות לסטודנטים‬ ‫גם השנה חילקה קרן המלגות מיסודו של ארגון הקבלנים והבונים‬ ‫ראשון לציון‪ 64 ,‬מלגות לסטודנטים תושבי העיר בסך ‪₪ 2,500‬‬ ‫כל אחת‪.‬‬ ‫כ‪ 400-‬פניות הוגשו למשרדי הארגון ע"י סטודנטים תושבי ראשון‬ ‫לציון‪ .‬מדובר במסורת‪ ,‬יוזמה של הקבלן שמשון זליג נשיא הקרן‪,‬‬ ‫שהחלה בשנת ‪.1974‬‬ ‫האירוע התקיים באולמי "שמש אדומה" בראשון לציון‪ ,‬ולצד ותיקי‬ ‫התאחדות הקבלנים וחברי הארגון לקחו בו חלק גם סגני נשיא‬ ‫ההתאחדות רוני בריק ואיציק אמסלם‪ ,‬ראש העיר ראשון לציון‬ ‫דב צור‪ ,‬מהנדס העיר אלי יהלום‪ ,‬יו"ר החברה הכלכלית בעיר יוסי‬ ‫שניר‪ ,‬רבה של העיר יהודה וולפא ומכובדים נוספים‪.‬‬ ‫ראשון לציון הינה העיר היחידה בישראל שבה הקבלנים הבונים‬ ‫בעיר מתחייבים להפריש לקרן המלגות של הארגון ‪ ₪ 50‬עבור‬ ‫כל חדר שהם בונים‪ ,‬לפי הגרמושקה המוגשת לעירייה‪.‬‬ ‫ארגון ראשון לציון רואה חשיבות גדולה במיזם זה‪ ,‬המהווה תרומה‬ ‫ייחודית לקהילה‪ ,‬ודאגה לחלשים כצעד של ערבות הדדית‪.‬‬ ‫האירוע כלל קבלת פנים‪ ,‬ארוחת ערב ותוכנית אמנותית‪.‬‬ ‫נפרדים ומודים לשלומי סהר‬ ‫זוהי זכות גדולה‪ ,‬בשם חברי ארגון הקבלנים בראשל"צ ובשמי‪,‬‬ ‫להודות ולברך את מר שלומי סהר ולאחל לו את הברכה‬ ‫המסורתית "ברוך אתה בצאתך"‪.‬‬ ‫שלומי שימש עד לאחרונה‪ ,‬במשך ‪ 5‬שנים‪ ,‬כמנהל אגף רישוי‬ ‫ופיקוח על הבנייה בעיריית ראשון לציון‪ .‬בתפקידו זה תרם‬ ‫שלומי רבות להתפתחות הבנייה בעיר‪ ,‬היה לעזר לחברים ובין‬ ‫היתר‪ ,‬נרתם וסייע למיגור התופעה של בנייה בלתי מורשית למי‬ ‫שאינו קבלן רשום‪.‬‬ ‫סהר‪ ,‬שהינו בעל תואר ראשון במשפטים‪ ,‬מתעתד ללמוד גם‬ ‫לתואר השני‪ ,‬הינו בעל ידע ובקיא בדיני התכנון והבנייה‪.‬‬ ‫אנו מאחלים לו הצלחה בהתמחותו במשרד עו"ד אולפינר בולקינד‬ ‫שבראשון לציון‪ .‬אנו משוכנעים‪ ,‬שבהמשך פועלו הוא יהיה לעזר‬ ‫רב לחברי ארגון הקבלנים בעירנו‪.‬‬ ‫שלמה קפלן‬ ‫פרת תעשיות אנרגיה בע”מ‬ ‫שואבת עבורך מקסימום חום מהשמש‬ ‫תכנון מערכות ע”י מחלקת ההנדסה‬ ‫של החברה‬ ‫ייצור‪ ,‬הרכבה ושרות‬ ‫לדודים‬ ‫לקולטים‬ ‫ולהתקנה‬ ‫מערכות מרכזיות ופרטיות‬ ‫טל‪ ,09-7402594 .‬פקס‪09-7402616 :‬‬ ‫‪www.prat-solar.co.il [email protected]‬‬ ‫הקבלן והבונה‪/‬ינואר ‪2011‬‬ ‫‪31‬‬ ‫ב‬ ‫ארגונים‬ ‫ארגון באר‪-‬שבע‬ ‫ראשי ארגון ב”ש והנגב בסדרת‬ ‫מפגשים פורייה עם ראש העיר‬ ‫באר שבע והנהלת העיר הבכירה‬ ‫ביוזמה משותפת של ארגון הקבלנים והבונים‬ ‫בב"ש והנגב‪ ,‬בראשותו של אלי אביסרור‬ ‫ושל עיריית באר שבע והעומד בראשה‬ ‫רוביק דנילוביץ וסגנו‪ ,‬המחזיק בתיק‬ ‫שוש גיא‬ ‫מנהלת הארגון פיתוח עסקי טל אל‪-‬על‪ ,‬נערכות פגישות‬ ‫משותפות וסדירות בכדי להגיע להבנות‬ ‫ולשיתוף פעולה בין העירייה לקבלנים בעיר‪ .‬בפגישות השתתפו‬ ‫גם בכירים נוספים מהנהלת העיר‪ ,‬ובהם יו"ר החברה הכלכלית‬ ‫לב"ש שלומי ביתן‪ ,‬מהנדס העיר דימיטרי פוגליאנסקי‪ ,‬היועץ‬ ‫המשפטי לעירייה ועוד‪.‬‬ ‫בעקבות פגישות אלה‪ ,‬ובעקבות פניות חוזרות ונשנות של הארגון‬ ‫לגבי הביורוקרטיה המכבידה שבה נתקלים הקבלנים במחלקות‬ ‫העירייה השונות‪ ,‬הוחלט לאחרונה בעיריית באר‪-‬שבע על פרסום‬ ‫מכרזים לקליטת שני עובדים במחלקת הרישוי ועובד אחד‬ ‫במחלקת תכנון באגף ההנדסה‪.‬‬ ‫נושאים רבים נוספים הועלו בפגישות המשותפות ובהם‪ :‬טענת‬ ‫הקבלנים על יוקר היטלי הבנייה בבאר שבע‪ ,‬פיקוח על בנייה‬ ‫פרטית על ידי קבלנים בלתי רשומים‪ ,‬שיתוף פעולה ליישום תמ"א‬ ‫‪ 38‬בב"ש‪ ,‬הקלה בתנאי הסף במכרזי העירייה‪ ,‬בעיית התחזוקה‬ ‫והחזות באזורי התעשייה בבאר שבע‪ ,‬פיצול מכרזים גדולים בכדי‬ ‫שיותר קבלנים מהאזור יוכלו להשתתף בהם‪" ,‬מסלול ירוק"‬ ‫לקבלנים במוקדי הביורוקרטיה בעירייה ועוד‪.‬‬ ‫יו"ר ארגון הקבלנים והבונים‪ ,‬אלי אביסרור‪ ,‬אמר‪" :‬אנו מברכים‬ ‫על כך שהעירייה הגיעה למסקנה שיש לתגבר במהרה את השורות‬ ‫באגפים אלה ואני מקווה שזה יקל על המצב‪ .‬אני מקווה שאיוש‬ ‫המשרות יקדם את נושא המסלול הירוק לקבלנים בעירייה‪ ,‬שעליו‬ ‫שוחחנו לא פעם עם ראש העיר וסגנו טל אל‪-‬על"‪.‬‬ ‫קבלני התשתיות בארגון באר‪-‬שבע מתאחדים‬ ‫בארגון ב"ש והנגב נערכה לראשונה אסיפה של קבלני תשתיות‬ ‫בנגב‪ ,‬במסגרת ארגון הקבלנים החדש והמאוחד‪.‬‬ ‫עשרות קבלני תשתיות מכל רחבי הנגב הגיעו לאסיפה שהתנהלה‬ ‫בראשותו של יו"ר ארגון הקבלנים והבונים בב"ש והנגב אלי‬ ‫אביסרור ויו"ר ועדת התשתיות בארגון אמיר יעקובי‪.‬‬ ‫במהלך הישיבה העלו הקבלנים מספר נושאים אשר לדעתם‬ ‫דורשים שינוי וטיפול ומצויים על סדר יומם של קבלני התשתיות‪.‬‬ ‫בין הנושאים שהועלו בישיבה‪ :‬בעיות ביורוקרטיה מול הרשויות‬ ‫השונות ומול רשם הקבלנים‪ ,‬שינויים בהסכם הקיבוצי והשפעתם‬ ‫על הענף‪ ,‬שינוי בתנאים לקבלת רישיון לנהיגה בכלים כבדים‪,‬‬ ‫קבלת דרישות לתשלום דמי חבר מארגונים מקצועיים שאינם‬ ‫קשורים לענף‪ ,‬הקשחת תנאי הסף במכרזים ועוד‪.‬‬ ‫מנכ"ל ארגון הקבלנים‪ ,‬עו"ד אמנון כהן‪ ,‬עדכן את הנוכחים‬ ‫‪32‬‬ ‫הקבלן והבונה‪/‬ינואר ‪2011‬‬ ‫במספר תוכניות וצעדים של הארגון אשר עשויים להקל על קבלני‬ ‫התשתיות וביניהם‪ :‬קורס לרישיון לנהגי טרקטור על פי תקנות‬ ‫הצמ"ה החדשות‪ ,‬בשיתוף פעולה עם מכללת ‘קטרפילר'‪ ,‬הדרכה‬ ‫על אופן הכנת תלושי השכר לעובדים על פי חוק ההסדרים‬ ‫החדש ועוד‪.‬‬ ‫כמו כן עדכן עו"ד כהן את הנוכחים לגבי פעילויות שונות שננקטו‬ ‫על ידי ועדת התשתיות של התאחדות הקבלנים והבונים הארצית‪,‬‬ ‫שבה יושבים נציגים של הארגון הבאר שבעי‪ ,‬ובהם‪ :‬שינוי בחוק‬ ‫בהגדרת "שימושים לאדמה חקלאית"‪ ,‬תמריצים לקבלנים‬ ‫המעסיקים עובדים ישראלים וצעדים שננקטו מול רשויות וגופים‬ ‫שגרמו עוולות לקבלני תשתיות‪.‬‬ ‫יו"ר ארגון הקבלנים והבונים‪ ,‬אמר‪" :‬אני סבור כי יש חשיבות‬ ‫עצומה למפגש הזה‪ ,‬שבו קבלני התשתיות יכולים להיפגש עם‬ ‫עמיתיהם ולראות שיש לכולם אינטרסים משותפים ועד כמה‬ ‫חשובים ההתארגנות ושיתוף הפעולה להשגת המטרות הללו‪ .‬הם‬ ‫גם יכלו להתרשם ולהתעדכן איזו פעילות ענפה נעשית בארגון‬ ‫למענם‪ .‬כארגון שמנו לעצמנו כמטרה לקדם את האינטרסים של‬ ‫כל הענפים של תחום הקבלנות‪ ,‬ובקרוב יתקיימו כינוסים דומים‬ ‫גם של הענפים הנוספים בתחום"‪.‬‬ ‫ארגון ב"ש פועל להקמת בתי ספר‬ ‫למקצועות הבנייה בישובים הבדואים‬ ‫ארגון הקבלנים והבונים בנגב פועל להקמת בי"ס למבוגרים‬ ‫(במתכונת קורסים) להכשרה מקצועית במקצועות הבנייה‬ ‫ביישובי המגזר הבדואי‪ ,‬בסיוע ובתקצוב משרד התמ"ת וקרנות‬ ‫שונות‪ .‬יו"ר הארגון‪ ,‬העלה את הרעיון לאחרונה‪ ,‬בעת שהתארח‬ ‫ביריד המעסיקים הגדול שערך משרד התמ"ת ברהט‪ ,‬עם שר‬ ‫התמ"ת בנימין (פואד) בן‪-‬אליעזר‪ .‬בן‪-‬אליעזר מיהר להיענות‬ ‫ואמר כי ייתן את ידו ליוזמה זו וכי משרדו יסייע להוצאתה‬ ‫לפועל‪.‬‬ ‫כמו כן שוחח יו"ר הארגון בעניין זה גם עם ראש עיריית רהט‬ ‫פאיז אבו‪-‬סהיבאן וראש מועצת לקייה חאלד אלסנע‪ .‬שניהם‬ ‫אמרו שהרשות שהם עומדים בראשה תסייע בכל הנדרש להקמת‬ ‫בתי הספר‪.‬‬ ‫אלי אביסרור‪ ,‬יו"ר הארגון‪ ,‬אמר כי הקמת בית הספר הוא‬ ‫מצב של ‪ WIN WIN‬ממנו יפיקו תועלת הן אנשים רבים במגזר‬ ‫הבדואי‪ ,‬אשר סובל מאבטלה גבוה במיוחד והן המעסיקים‪.‬‬ ‫"הבוגרים יוכשרו למקצועות נדרשים‪ ,‬שבהם מקפידים על תנאים‬ ‫סוציאליים טובים ושכר הולם ולצידם גם קידום‪ .‬גם ענף הבניין‬ ‫באזור הנגב ירוויח משום שהוא משווע לידיים עובדות"‪.‬‬ ‫ארגון הצפון‬ ‫מאיר שבח — יו"ר ארגון הצפון‬ ‫לקדנציה נוספת‬ ‫בתאריך ‪ 23/11/2010‬התקיימו האסיפה השנתית והכנס המקצועי‬ ‫של ארגון הצפון באולם "אצולת העמק" בעפולה‪.‬‬ ‫ב‬ ‫ארגונים‬ ‫באסיפה נכחו חברי ארגון הצפון‪ ,‬מ"מ ראש העיר נצרת עלי‬ ‫סלאם‪ ,‬ראש עיריית עפולה אבי אלקבץ‪ ,‬ראש עיריית נצרת‬ ‫עלית שמעון גבסו‪ ,‬בעלי תפקידים בהתאחדות וביניהם ניסים‬ ‫בובליל — נשיא התאחדות הקבלנים‪ ,‬רוני בריק — סגן נשיא‬ ‫ויו"ר הארגונים המקומיים‪ ,‬אילן מרדכי — סגן נשיא ויו"ר אגף‬ ‫התשתיות‪ ,‬אליאב בן‪-‬שמעון — ע‪ .‬מנכ"ל התאחדות הקבלנים‪,‬‬ ‫אביגדור פרויד — גזבר התאחדות הקבלנים ואורחים נוספים‪.‬‬ ‫באסיפה זו נבחר מאיר שבח לקדנציה נוספת בתפקיד יו"ר‬ ‫הארגון‪.‬‬ ‫הטלסקופי של בובקט‬ ‫עושה את ההבדל!‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬ ‫גובה מירבי ‪ 17.4‬מ'‬ ‫צידוד הזרוע ‪ 75‬ס"מ לכל צד‬ ‫גחון מוגן מפגעים‬ ‫זרועות נשלפות ללא בוכנות‬ ‫יציבות גבוהה בשליפה מירבית‬ ‫מאיר שבח יו"ר ארגון הצפון ואבי אלקבץ ראש העיר עפולה‬ ‫מאיר שבח ברך את כל החברים לרגל חג עיד אלאדחא‪ ,‬חנוכה‪ ,‬חג‬ ‫המולד וראש השנה האזרחית וכן את החברים החדשים שהצטרפו‬ ‫לארגון‪ .‬שבח גם פרס את מיגוון הפעילויות של הארגון במהלך‬ ‫שנת ‪ — 2010‬כגון כנס מקצועי בים המלח‪ ,‬קורס למניעת ליקויי‬ ‫בנייה ועוד‪...‬‬ ‫כמו כן הציג את תוכנית עבודה לשנת ‪ — 2011‬הכוללת גיוס‬ ‫חברים חדשים‪ ,‬ימי עיון מקצועיים‪ ,‬קורסים‪ ,‬סיורים ועוד‪.‬‬ ‫יו"ר הארגון הודה לכל חברי הנהלת הארגון על שיתוף הפעולה‬ ‫המלא וכן לסגל ההתאחדות על השתתפותם באירועים השונים‬ ‫של הארגון‪.‬‬ ‫בהמשך האסיפה נשאו דברים‪ :‬ניסים בובליל‪ ,‬נשיא התאחדות‬ ‫הקבלנים והבונים‪ ,‬אשר דיווח על הישגי ופעילות התאחדות‬ ‫הקבלנים; רוני בריק סגן נשיא ויו"ר הארגונים המקומיים נתן‬ ‫סקירה על סל השירותים הרחב אשר התאחדות הקבלנים והקרן‬ ‫לעידוד ופיתוח ענף הבנייה מציעות לקבלנים‪.‬‬ ‫בחלקו המקצועי של הכנס ניתנו הרצאות בנושאים הבאים‪:‬‬ ‫תוכנית משרד הבינוי והשיכון לתקופה הקרובה — ע"י משה‬ ‫פדלוביץ' נציג משרד הבינוי והשיכון מחוז צפון‪.‬‬ ‫ליווי בנקאי בפרויקטים לבנייה — אלי כהן מנהל מרכז עסקים‬ ‫בנק הפועלים‪ ,‬נצרת‪.‬‬ ‫מערכות אוורור וסינון תיבת נוח — יוסי גריבי מנהל מחלקת‬ ‫מערכת אוורור וסינון תעשיות בית אל‪.‬‬ ‫רשמה‪ :‬דגנית נהרי‬ ‫הקבלן והבונה‪/‬ינואר ‪2011‬‬ ‫‪33‬‬ ‫ה‬ ‫תאחדות קבלני השיפוצים‬ ‫צביקה (ציקי) שרף‪ ,‬מנהל תפעול‬ ‫משפצים מכל הלב‬ ‫במשרדי ההתאחדות כינוס של נפגעי "ענק האינסטלציה"‪ ,‬יחד עם‬ ‫לאחרונה קיבלנו מספר פניות של אזרחים נפגעי ענף השיפוצים‬ ‫נציגי כולבוטק וכן עו"ד ארנון גלעדי‪ ,‬היועץ המשפטי של ההתאחדות‪.‬‬ ‫שרומו ונגזלו כספית‪ ,‬כולם על ידי אותה חברה‪ .‬גם לכולבוטק‬ ‫בכינוס הסתבר לנו גודל השבר והמרמה‪ .‬עשרות לקוחות הגיעו עם‬ ‫הגיעו לא מעט פניות בנושא‪ .‬בבדיקות שערכנו מסתבר שתחת‬ ‫תיקים של ההוצאה לפועל עשרות — ללא אפשרות גבייה‪.‬‬ ‫השמות — "ענק האינסטלציה" או "ענקים באינסטלציה" או "אומן‬ ‫סוכם על רישום של כל הנפגעים לצורך הגשת תלונה משותפת‬ ‫האינסטלציה" עומד אדם אחד אשר מפרסם בעיתונות מודעות‬ ‫במשטרה על מרמה תוך התחמקות והעלמות‬ ‫"מפתות" בסגנון "החלפת כל הצנרת הרקובה בבית‬ ‫מתמדת של בעל החברה‪ .‬נגע לליבנו במיוחד סיפורה‬ ‫ללא פרוק רצפות!! בשיטה חדישה דרך הקירות‬ ‫של משפחת יונסי מנס ציונה‪ ,‬זוג נכים ש"הפכו" את‬ ‫בלבד"‪ .‬בפועל מגיעים לדירת המזמין‪ ,‬מבטיחים‬ ‫דירתם ונותרו ללא מים‪ ,‬חשמל‪ ,‬מטבח או אמבטיה‬ ‫הבטחות‪ ...‬ומפרקים את כל הבית‪ .‬על מנת להחזיר‬ ‫ונאלצו לעזוב את דירתם לפני ‪ 8‬חודשים ולהתגורר‬ ‫את המצב לקדמותו משפחות שילמו עד ‪500,000‬‬ ‫בחדר חלופי‪ .‬יו"ר ההתאחדות ערן סיב הבטיח‬ ‫‪ .₪‬בעבר חברה זו (ענק האינסטלציה) ניסתה‬ ‫בכינוס הנפגעים כי נעשה כמיטב יכולתנו על מנת‬ ‫להתקבל להתאחדות המשפצים אולם לא עברה את‬ ‫לסייע למשפחה זו‪ .‬תגובת הנוכחים היתה מחיאות‬ ‫הסינון הראשוני ולמזלנו לא נתקבלו לשורותינו‪.‬‬ ‫כפיים סוערות‪ .‬פנינו ליצרנים‪ ,‬ופה המקום לומר‬ ‫בתוכנית הראשונה של כולבוטק הוצגו חלק‬ ‫תודה לסבינועם אביבי‪ ,‬יו"ר דירקטוריון חברות‬ ‫מהנפגעים וכן שיטת "העבודה" של החברה הנ"ל‪,‬‬ ‫עוזרים למשפחת יונסי‬ ‫חמת‪ ,‬חרסה וליפסקי‪ ,‬על תרומתו הן במוצרים והן‬ ‫תוך ניצול תמימותם של אנשים מבוגרים בדרך כלל‪,‬‬ ‫בכסף למטרה נעלה זו; למנכ"ל סילסטון — עו"ד‬ ‫שחלקם נכים‪ ,‬אשר מסרו לחברה צ'קים דחויים‬ ‫איתי שמעוני שדאג למשטח שיש כתרומה; ויקטור נחייסי — קבלן‬ ‫בסכומי עתק מבחינתם‪ .‬העבודה הותחלה ואז נעלמו המשפצים עם‬ ‫שיפוצים שתרם מכספו את המטבח; ליואב מחברת ‪ SP‬על תרומת‬ ‫הצ'קים‪ .‬אלו נפרעו בסופו של דבר עיי גובים של השוק האפור‪.‬‬ ‫החברה‪ .‬אנו מקוים לסיים את העבודות שנותרו תוך זמן קצר וכך‬ ‫בתוכנית כולבוטק הוצגה תגובת ההתאחדות וכן צרפנו מספר טלפון‬ ‫להחזיר את משפחת יונסי למסלול חיים רגיל ולראותם מחייכים‬ ‫לו קראנו "הקו החם" אליו החלו להתקשר לאחר סיום התוכנית‬ ‫לאחר שזכו לפגוש גם את ארץ ישראל היפה‪.‬‬ ‫מאות נפגעים של קבלני שיפוצים אלו‪ .‬בעקבות מבול הטלפונים ערכנו‬ ‫‪34‬‬ ‫הקבלן והבונה‪/‬ינואר ‪2011‬‬ ‫ה‬ ‫תאחדות קבלני השיפוצים‬ ‫ערן סיב‪ ,‬יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים‬ ‫פתרון למצוקת הדיור — שיפוץ דירות ריקות‬ ‫ערן סיב‪ ,‬יושב‪-‬ראש התאחדות קבלני השיפוצים מציע פתרון‬ ‫למצוקת הדיור — לשפץ עשרות אלפי דירות ריקות בכל הארץ‪,‬‬ ‫למוכרן או להשכירן‪ .‬סיב אומר כי בהשקעה של ‪ 100‬אלף שקל‬ ‫לדירה‪ ,‬ואולי פחות‪ ,‬אפשר להפוך דירה לראויה למגורים‪ .‬עוד‬ ‫אמר כי רוב הדירות האמורות נמצאות במרכז הארץ ובאזורי‬ ‫הביקוש העיקריים‪.‬‬ ‫"לגבי התחזית הצופה המשך התייקרות הדירות בעשור הקרוב‪,‬‬ ‫כתוצאה מהמשך המחסור‪ ,‬אני סבור שאפשר לפתור חלק גדול‬ ‫מהמחסור על‪-‬ידי שיפוץ רבבות דירות בכל הארץ‪ ,‬דבר היכול‬ ‫להיעשות בנקל על‪-‬ידי אלפי קבלני השיפוצים‪ ,‬שהעיקריים בהם‬ ‫רשומים כחברי ההתאחדות"‪ ,‬אומר סיב‪.‬‬ ‫עמידר כדוגמה — ‪ 3,500‬דירות ריקות‬ ‫אחת הדוגמאות הבולטות היא חברת הדיור הממשלתית עמידר‪.‬‬ ‫על‪-‬פי בדיקותינו‪ ,‬יש לעמידר ‪ 3,500‬דירות פנויות — ‪2,500‬‬ ‫במרכז הארץ ו‪ 1,000-‬בגליל‪ .‬מדובר בדירות בנות ‪ 2‬עד ‪ 4‬חדרים‪,‬‬ ‫שדייריהן נפטרו או שעברו לדירות אחרות והן לא הושכרו‪.‬‬ ‫הקבלנים חברי ההתאחדות יכולים לשפץ את הדירות הללו‪,‬‬ ‫בתוך חודשים אחדים‪ ,‬בהוצאה של ‪ 100‬אלף שקל ואולי פחות‬ ‫לדירה‪ .‬כך יכולה עמידר להזרים לשוק‪ ,‬בתוך זמן קצר‪ ,‬אלפי‬ ‫דירות בהשקעה קטנה יחסית של ‪ 35‬מיליון שקל!‬ ‫"‪ 20,000‬דירות ריקות של פרטיים"‬ ‫סיב אמר עוד כי על‪-‬פי הערכת ההתאחדות‪ ,‬יש בישראל‬ ‫‪ 20,000‬דירות ריקות של אזרחים — חלקן במרכז ובדרום‬ ‫תל אביב‪ .‬מדובר בדרך כלל בדירות קטנות וישנות‪ .‬לדעת‬ ‫סיב‪ ,‬בעלי הדירות יהיו מוכנים לשפצן ולשווקן‪ ,‬בייחוד אם‬ ‫הוצאות השיפוץ יוכרו כהוצאה לצורך מס‪.‬‬ ‫בנוסף — אמר סיב — יש‪ ,‬על‪-‬פי הערכת ההתאחדות‪,‬‬ ‫עוד כ‪ 5,000-‬דירות ריקות ופנויות בבעלות החברות‬ ‫המשכנות העירוניות‪-‬ממשלתיות‪ :‬חלמיש בת"א‪ ,‬פרזות‬ ‫בירושלים‪ ,‬שקמונה בחיפה‪ ,‬חברות עירוניות אחרות וכן‬ ‫חברת הדיור עמיגור של הסוכנות‪ ,‬שהיא "האחות הקטנה"‬ ‫של עמידר‪.‬‬ ‫ערן סיב‪" :‬מדברים ומדברים על פתרונות מורכבים למצוקת‬ ‫הדיור — הגדלת הצע המגרשים‪ ,‬שינוי בהליכי אישור הבנייה‪,‬‬ ‫הבאת עוד ‪ 9,000‬עובדים זרים‪ .‬אנחנו מציעים דרך פשוטה‬ ‫וזולה‪ .‬אין צורך בהקצאת מגרשים‪ ,‬אין צורך באישורים של‬ ‫הוועדות לבניין ערים‪ .‬שיפוץ הדירות גם איננו דורש התרי‬ ‫בנייה של הרשויות המקומיות‪ .‬קבלני השיפוצים יכולים‬ ‫להתחיל בעבודה בתוך חודש‪-‬חודשיים‪ ,‬ולסיים את השיפוץ‬ ‫בעוד חצי שנה"!‬ ‫הכנס ה‪ 12-‬של העמותה הישראלית הלאומית‬ ‫לבדיקות לא הורסות ‪ ISRANDT‬ו‪ASNT-‬‬ ‫הכנס השנתי ה‪ 12-‬עליו הוכרז לראשונה בחודש יולי ועורר עניין‬ ‫רב בקהיליית הבודקים בארץ‪ ,‬יתקיים ב‪ 13/2/2011-‬באולם‬ ‫הקונגרסים אוויניו בקרית שדה התעופה ‪ )Airport City( -‬ליד נתב”ג‪.‬‬ ‫ישתתפו בו אורחים נכבדים מאירופה וארה”ב‪.‬‬ ‫ינתנו ‪ 2‬הרצאות פתיחה במליאה‪ .‬האחת על ידי ד”ר סורל‬ ‫קאיזרמן מחברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות בע”מ‪ ,‬בנושא‬ ‫“מעיל רוח” ‪ -‬פרוייטק להגנת רק”מ מטילים‪ ,‬והשניה תאור מקרה‬ ‫של כשל והתפוצצות של צינור גז באירופה שינתן על ידי פרופ’‬ ‫בוג’נה טבקובה מהטכניון בסופיה‪.‬‬ ‫הכנס יתקיים ב‪ 3-‬מושבים מקבילים‪ ,‬בהם יינתנו כ‪ 25-‬הרצאות‬ ‫בתחומי בדיקות מתקדמים‪ ,‬וביניהם ‪ -‬בדיקות משולבות של ‪Phased‬‬ ‫‪ Array‬וכן שימוש ב‪ ,A-Scan-‬בדיקות בגשרים ומבנים‪ ,‬ניטור‬ ‫בפרויקט הרכבת לירושלים‪ ,‬חידושים ברדיוגרפיה בתחום הננו‪,‬‬ ‫בדיקות מיכלים להגנת הסביבה‪ ,‬שיטות חדשניות לגילוי דליפות‬ ‫נדיפות‪ ,‬פיתוחים אחרונים בתחום טכנולוגית ה‪ ,RVI-‬יישומים‬ ‫בארכיאולוגיה ובאמנות‪ ,‬חידושים בשימוש במקורות רדיואקטיביים‬ ‫לביצוע רדיוגרפיה‪ ,‬רדיוגרפיה דיגיטלית בחיל האוויר‪ ,‬קריטריונים‬ ‫לבחירת איכות התמונה ב‪ ,CR-‬בדיקות במחליפי חום‪ ,‬בדיקות‬ ‫במיכלי אגירה עיליים ומיכלי דלק לפי תקן‪ API 653‬ועוד‪.‬‬ ‫בכנס ישתתפו נציגים מארצות אִיתן הוסכם על הקמת גוש של‬ ‫מדינות הבלקן והים התיכון (בולגריה‪ ,‬יוון‪ ,‬קפריסין וישראל)‪.‬‬ ‫הסכם זה נעשה ביוזמת העמותה הישראלית הלאומית לבדיקות‬ ‫לא הורסות מתוך מטרה להיקשר לגוש האירופי וזאת בהעדר‬ ‫היכולת הפוליטית להצטרף לגוש מתאים במזרח התיכון‪.‬‬ ‫על סדר היום תוכנית עבודה לפעילות שוטפת וקשר עם גופים‬ ‫גיאוגרפיים אחרים‪ ,‬וביניהם עמותות מקבילות במזרח התיכון‬ ‫ובאפריקה‪.‬‬ ‫במסגרת הכנס תוצג תערוכה של יצרני ציוד מתקדם לבדיקות‬ ‫לא הורסות‪ .‬ויתקיים סמינר בנושא בדיקות לא הורסות יעודיות‬ ‫לצנרת ומתקני גז טבעי‪.‬‬ ‫האירוע יכוסה על ידי המדיה ופורומים בביטאונים המקצועיים‬ ‫הבינלאומיים‪.‬‬ ‫לפרטים אפשר לפנות למר שרגא ירון יו”ר הכנס‪ .‬בטלפון ‪.054-6662331‬‬ ‫הקבלן והבונה‪/‬ינואר ‪2011‬‬ ‫‪35‬‬ ‫מ ב‬ ‫בזקיםהתאחדות‬ ‫משפטיים‬ ‫פקיעת ערבות לפי חוק המכר‬ ‫(דירות)‬ ‫רוכשי דירה שביטלו הסכם רכישה בפרויקט שלווה על ידי‬ ‫בנק מלווה ובאמצעות כספם המוחזר מהסכם זה רכשו מאותו‬ ‫הקבלן דירה בפרויקט שלא היה לו ליווי בנקאי‪ ,‬לא יוכלו לדרוש‬ ‫מימוש הערבות הבנקאית שהוציא הבנק‪.‬‬ ‫זוהי סאגה בשלוש ערכאות משפטיות‪:‬‬ ‫הרוכשים חתמו על הסכם לרכישת דירה מהחברה הקבלנית‪,‬‬ ‫הפקידו סכום כסף לחשבון הליווי של הפרויקט בבנק והונפקה‬ ‫להם ערבות לפי חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של‬ ‫רוכשי דירות) (להלן — "חוק המכר")‪ .‬הצדדים ביטלו את הסכם‬ ‫הרכישה וחתמו ביניהם חוזה לרכישת דירה אחרת בפרוייק אחר‬ ‫בו נקבע כי הסכום ששילמו הרוכשים במסגרת ההסכם הראשון‬ ‫יעמוד לזכותם בעבור הדירה שנרכשה בחוזה השני‪ .‬הרוכשים‬ ‫נדרשו לתשלום סכומים נוספים והם עשו זאת ישירות לחשבון‬ ‫החברה ולא לחשבון הליווי בבנק‪ .‬הדירה שנרכשה בהסכם‬ ‫הראשון נמכרה לצד שלישי ותמורתה הוכנסה לחשבון הליווי‪.‬‬ ‫גם החוזה השני בוטל והחברה הקבלנית היתה אמורה להשיב‬ ‫לרוכשים את כספם‪ ,‬אלא שהחברה הפכה לחדלת פירעון ומונה‬ ‫לה כונס נכסים‪ .‬הרוכשים פנו לבנק בבקשה לממש את הערבות‬ ‫הבנקאית שהוצאה במסגרת ההסכם הראשון‪ ,‬בקשתם נדחתה‬ ‫והם פנו לבית המשפט‪.‬‬ ‫בית משפט השלום קבל את תביעת הרוכשים וחייב את הבנק לכבד‬ ‫את הערבות בנימוק העקרוני לפיו ערבויות חוק מכר נועדו למנוע‬ ‫מצב בו קשיים כלכליים של הקבלן יותירו את רוכשי הדירות ללא‬ ‫הדירה וללא הכסף ששילמו בעבורה‪ .‬בית המשפט קבע כי החברה‬ ‫הקבלנית לא השיבה לרוכשים את הכספים ששולמו במסגרת‬ ‫ההסכם הראשון ולא דאגה להפקידם בחשבון הליווי של החוזה‬ ‫השני‪ ,‬לפיכך הפרה את החוזה השני‪ ,‬לרוכשים קמה הזכות לבטלו‪,‬‬ ‫לכן נותר קיים החוזה הראשון המובטח בערבות הבנקאית אותה‬ ‫על הבנק לכבד‪ ,‬מה גם שהבנק קיבל כספים עבור הדירה במכירה‬ ‫לצדדים שלישיים (התעשר שלא כדין)‪ .‬הבנק ערער לבית המשפט‬ ‫המחוזי אשר קבל את הערעור והפך את החלטת בימ"ש השלום‪.‬‬ ‫בימ"ש המחוזי קבע שאף אם עמדה לרוכשים הזכות לבטל את‬ ‫החוזה השני — הם לא עשו זאת ואף אם היו עושים זאת‪ ,‬ההסכם‬ ‫הראשון לא היה קם לתחייה‪ .‬כתב הערבות מתייחס למצבים בהם‬ ‫המוכר לא יוכל להעביר את הזכות בדירה מחמת עיקול‪ ,‬כינוס נכסים‬ ‫וכו'‪ .‬במקרה זה‪ ,‬הסיבה שלא ניתן להעביר לרוכשים את הזכויות‬ ‫בדירה בפרויקט הראשון היא העובדה שהם ביטלו את ההסכם‬ ‫לרכישתה וזו אינה סיבה מהסיבות להן נדרש כתב הערבות‪ .‬כל‬ ‫הדירות בפרויקט הראשון הועברו לרוכשיהן‪ ,‬אלא שהרוכשים כאן‬ ‫ויתרו על זכויותיהם בפרוייקט‪.‬‬ ‫הרוכשים פנו בבקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון אשר‬ ‫‪36‬‬ ‫הקבלן והבונה‪/‬ינואר ‪2011‬‬ ‫טללרר‬ ‫ז'ואלנתן‬ ‫עו"ד‬ ‫דחה את בקשתם בקובעו כי הרוכשים בטלו את ההסכם הראשון‬ ‫ובאמצעות כספם המוחזר קיבלו במקומו דירה בפרויקט שהוקם‬ ‫ללא ליווי בנקאי‪ ,‬וממילא לא באמצעות הבנק הנתבע‪ .‬בעשותם‬ ‫זאת ניתקו עצמם מהבנק הנתבע ואין הוא כתובת מתאימה‬ ‫לתלונותיהם‪.‬‬ ‫בית המשפט העליון‪" :‬תיק זה מלמד על החשיבות שחייבים רוכשי‬ ‫דירות לייחס לליווי מתאים לפי חוק המכר"‪.‬‬ ‫הערת הכותב‪ :‬אירועי תיק זה התרחשו לפני תיקונים ‪ 4‬ו‪ 5-‬לחוק‬ ‫המכר (דירות)‪( -‬הבטחת השקעות של רוכשי דירות) משנת ‪,2009‬‬ ‫כאשר פסק הדין דנן ניתן רק לאחרונה‪ .‬תמוה הדבר שבית המשפט‬ ‫העליון לא התייחס בפסק דינו לשינויים החקיקתיים‪-‬משפטיים‬ ‫שחוללו השינויים הנ"ל‪ .‬כמו כן‪ ,‬לא ברור אם הכספים הוחזרו‬ ‫בעין לרוכשים ולאחר מכן שולמו על ידם לרכישה השניה‪ ,‬שאז‬ ‫ייראה הבנק כמי שקיים את חובתו במימוש הערבות‪ ,‬או שמא‬ ‫הבנק העמיד את הכספים לזכות החברה הקבלנית עבור הדירה‬ ‫בפרויקט השני נטול הליווי הבנקאי‪ ,‬שאז ייחשב הבנק כרשלן‬ ‫שהיפר את חובתו כלפי הלקוח ולפיכך עליו להשיב לרוכשים‬ ‫את כספם‪.‬‬ ‫רעא ‪.4545/10‬‬ ‫אי התאמה‬ ‫בשל פער בגובה דירה‬ ‫אי התאמה בגובה דירה רגילה — ממוצעת‪ ,‬בשל פער של ‪5‬‬ ‫ס"מ שנבנתה על פי הסכם קומבינציה שנחתם לפני הגשת‬ ‫בקשה להיתר בנייה‪ ,‬אינה מסוג אי התאמה מהותית‪.‬‬ ‫במפרט הטכני של הבניין המיועד להקמה במסגרת הסכם‬ ‫הקומבינציה נקבע כי גובה הדירות יהא ‪ 2.65‬מ'‪.‬‬ ‫בתוכנית שצורפה לבקשה להיתר הבנייה סומן גובה הדירות‬ ‫— ‪ 2.60‬מ'‪.‬‬ ‫בעלי הדירה טוענים כי גובה הדירה סוטה לרעתם מהגובה שסומן‬ ‫במפרט שצורף להסכם הקומבינציה באופן הגורם לירידת ערך‬ ‫הדירה ודרשו פיצוי בסך ‪ 80,000‬ש"ח‪.‬‬ ‫החברה הקבלנית טוענת שהתאמת גובה הדירה נעשתה על דעת‬ ‫בעלי הקרקע ובחתימת פרקליטם מיופה כוחם וכי היא תוצאה‬ ‫של אילוצים תכנוניים שלא נצפו מראש‪.‬‬ ‫בית משפט השלום דחה את התביעה‪ .‬הסכם הקומבינציה שנחתם‬ ‫הוא הבסיס לעסקה ונחתם כעשרה חודשים קודם להגשת הבקשה‬ ‫להיתר הבנייה‪ .‬הצדדים להסכם הקומבינציה — בעלי הקרקע‬ ‫והחברה הקבלנית פעלו בתקופה של טרום היתר בנייה במצב‬ ‫של חוסר ודאות‪ .‬לכך חשיבות מכרעת בפרשנות ההסכם‪.‬‬ ‫בית המשפט ציטט מהסכם הקומבינציה‪" :‬התוכנית‪-‬נספח ד' כפי‬ ‫שתתוקן בהסכמת הצדדים מפעם לפעם"‪ .‬מכאן הסיק כי השאלות‬ ‫הנוגעות להפרתו או לקיומו של הסכם הקומבינציה אינן יכולות‬ ‫להיבחן על בסיס מילולי דווקני‪ ,‬אלא על בסיס הגמישות אותה‬ ‫מב‬ ‫ז'ואל טל‬ ‫התאחדות‬ ‫לרר‬ ‫משפטיים עו"ד נתן‬ ‫בזקים‬ ‫העניקו הצדדים לעצמם‪.‬‬ ‫במקרה דנן נוצרה מגבלה אובייקטיבית שהוטלה ע"י רשויות‬ ‫התכנון ביחס לגובה הסופי של הבניין‪ ,‬ביחס לגובה מפלס הכניסה‬ ‫וביחס למבנה סמוך‪ .‬התאמת גובה הדירה נעשה על פי הנחיית‬ ‫הרשויות לקבלת היתר הבנייה‪ .‬הסכם הקומבינציה היה כפוף‬ ‫לתקנות התב"ע ולדרישת הרשויות ואפשר שינויים עתידיים‬ ‫במסגרתו‪.‬‬ ‫בית המשפט לא מצא אלמנטים של חוסר תום לב או ניצול לרעה‬ ‫של מרחב התמרון ומצא שהצדדים פעלו בסבירות‪ .‬בית המשפט‬ ‫הדגיש כי הפער בין הגובה המובטח במפרט הסכם הקומבינציה‬ ‫‪ 2.65‬מ' לעומת הגובה שהוגש במסגרת הבקשה להיתר בנייה‬ ‫‪ 2.60‬מ"ר עומד על ‪ 5‬ס"מ ולעומת גובה התקרה בפועל עומד על‬ ‫‪ 7‬ס"מ‪ .‬באחוזים מדובר בפער שבין ‪ 2%‬שהוא בתחום הסטייה‬ ‫המותרת לבין ‪ 3.77%‬שהוא שולי‪.‬‬ ‫בית המשפט קבע מספר נתונים לשיקלול בהכרעות במקרים‬ ‫מסוג התיק דנן‪:‬‬ ‫‪ .1‬גובהה המתוכנן של הדירה‪.‬‬ ‫‪ .2‬מידת ההנמכה‪.‬‬ ‫‪ .3‬מיקום ההנמכה על פי סקאלת גובה המבנה‪.‬‬ ‫‪ .4‬סטיית התקן המותרת‪.‬‬ ‫‪ .5‬סיבת ההנמכה‪.‬‬ ‫‪ .6‬קיומו של רווח או תועלת למי מהצדדים כתוצאת ההנמכה‪.‬‬ ‫‪ .7‬התייחסותם הייחודית של הרוכשים לגובה הדירה‪.‬‬ ‫‪ .8‬שיקולים כלליים של תום לב‪.‬‬ ‫בית המשפט התייחס‪" ,‬מניסיון החיים" לאלמנט היוקרה של‬ ‫הדירה‪ .‬מדובר בדירה מהודרת אך רגילה ולא בדירה המצויה‬ ‫במתחם יוקרה כגון דירות לשימור במרכז תל אביב בהן נע גובה‬ ‫הדירה סביב שלושה מטר‪ .‬גם זה נימוק לשיטת בית המשפט כי‬ ‫הפער הזה אינו מצדיק תביעה בגין הפרה‪.‬‬ ‫תא (ת"א) ‪30268-08‬‬ ‫מקרקעין גובלים לתוכנית‪-‬הפרדה‬ ‫של שצ"פ‪ ,‬כביש שכונתי צר‬ ‫שאלת ההכרה במקרקעין גובלים‪ .‬יש לבחון שטח פתוח‬ ‫שמשמש דרך כבושה או סלולה בפועל על פי טיבו המעשי‪-‬‬ ‫פונקציונאלי‪ ,‬טיבה של החציצה שיוצרת הדרך‪ ,‬ולא על פי‬ ‫ייעודו הפורמאלי‪.‬‬ ‫הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה דחתה את תביעת העוררים‬ ‫שהוגשה לפי סעיף ‪ 197‬לחוק התכנון והבנייה בטענה לפגיעה‬ ‫במקרקעיהם‪ .‬ועדת הערר מחוז המרכז (עו"ד כרמית פנטון) דנה‬ ‫בסוגיות‪.‬‬ ‫השצ"פ החוצץ כדרך‪ :‬במקרים בהם שטח פתוח שימש כדרך‬ ‫כבושה או סלולה בפועל יש לבחון שטח זה על פי טיבו המעשי ולא‬ ‫על פי ייעודו הפורמאלי‪ .‬חלקה המשמשת כדרך‪ ,‬כלולה בהגדרת‬ ‫החריג של "כביש שכונתי צר" שאז יוכרו מקרקעין כגובלים‬ ‫במקרקעין נשוא תוכנית‪ .‬כך חלקה המוגדרת תכנונית‪-‬חוקית‬ ‫כשצ"פ‪ ,‬אך מנוצלת בפועל לשימושי חניה או אף כדרך שבצידיה‬ ‫מסומנים מלבני חניה‪ .‬כמובן שאין מדובר בדרך שהוכשרה בניגוד‬ ‫לתוכנית ועצם קיומה הוא הפרת החוק אלא בדרך המתקיימת‬ ‫על בסיס שימוש מותר על פי ייעודים המוגדרים בתוכנית‪ .‬יחד‬ ‫עם זאת‪ ,‬ככל שהדרך רחבה וראשית יותר‪ ,‬כך תפחת הנטייה‬ ‫להכלילה בגדר החריג אך ישנם מקרים בהם פער המידות חסר‬ ‫כל משמעות‪.‬‬ ‫בתיק הנדון מצאה ועדת הערר כי מדובר בדרך שכונתית סלולה‬ ‫שנועדה לשרת את דיירי הבתים לאורכה‪ ,‬ולכן‪ ,‬רצועת השצ"פ‬ ‫הסלולה כדרך ראויה להיכלל במסגרת החריג של "כביש שכונתי‬ ‫צר"‪ .‬לפיכך‪ ,‬מקרקעי העוררים הוכרו כ"מקרקעין גובלים"‪.‬‬ ‫רחוב‪ :‬היו מקרים בהם הוכרו רחובות שרוחבם עולה על ‪ 10‬מ'‬ ‫כ"כביש שכונתי צר" ולא הוכרו רחובות צרים ממידות אלו‪ .‬הכל‬ ‫תלוי בטיבו הפונקציונאלי של הכביש ולא במידותיו ובטיבה של‬ ‫החציצה שיוצר הכביש בין המקרקעין לתוכנית‪ .‬בין היתר נבחן‬ ‫היקף התנועה בכביש‪ ,‬היותו חד סטרי או דו סטרי‪ ,‬היותו דרך‬ ‫ללא מוצא‪ ,‬ניצולו של הכביש (חניה)‪ ,‬או כל תכונה אחרת‪ .‬יש‬ ‫לבחון את התכונות והנסיבות הרלוונטיות בכל מקרה ומקרה‪.‬‬ ‫ועדת הערר מצאה כי אין מדובר בכביש סואן או ראשי‪ ,‬או רחוב‬ ‫המחבר בין עורקי תנועה ראשיים‪ ,‬אלא ברחוב קטן וצדדי‪ ,‬שקט‬ ‫עם תנועה דלילה‪ .‬הדרך הסלולה נועדה לשרת את הדיירים‬ ‫לאורכה‪ .‬לכן קבעה ועדת הערר כי מקרקעי העוררים גובלים‬ ‫בתוכנית‪.‬‬ ‫משמעות הקביעות הנ"ל היא כי העוררים זכאים להגיש תביעה‬ ‫בגין ירידת ערך לפי סעיף ‪.197‬‬ ‫ערר (מרכז) ‪140/07‬‬ ‫רוכשי דירות מתוחכמים‬ ‫לא יזכו להגנה גורפת‬ ‫הכותרת הנ"ל מיוחסת לפסק דינו של בית משפט השלום בחיפה‬ ‫לפיו‪:‬‬ ‫יש להפריד בין שתי קטגוריות של רוכשי דירות‪ ,‬האחת —‬ ‫רוכשים שאין באפשרותם לבצע הערכה עצמית של סיכוני‬ ‫ההשקעה בפרוייקט‪ ,‬הם נסמכים על מידע שמקורו בחברות‬ ‫הבנייה ובבנקים אשר מלווים פיננסית את הפרויקט‪ ,‬השנייה‪-‬‬ ‫רוכשים מתוחכמים שלהם יכולת הערכה עצמית של סיכוני‬ ‫ההשקעה בפרויקט הבנייה‪ ,‬אלו אינם זקוקים להגנה לה‬ ‫זקוקים הרוכשים הרגילים!‬ ‫עסקינן בקרקע ששועבדה בשלמות לבנק מלווה וברוכשי דירה‬ ‫אשר לטענתם לא ידעו אודות השעבוד‪ ,‬אשר לטובתם נרשמה‬ ‫הערת אזהרה מאוחרת‪ ,‬ללא ידיעת הבנק לטענתו‪ ,‬אשר הוציא‬ ‫לטובת הרוכשים מכתב החרגה מותנה‪ .‬החברה היזמית הפכה‬ ‫הקבלן והבונה‪/‬ינואר ‪2011‬‬ ‫‪37‬‬ ‫מב‬ ‫התאחדות‬ ‫משפטיים‬ ‫בזקים‬ ‫לחדלת פירעון‪ ,‬לפיכך‪ ,‬נקט הבנק בהליכי מימוש המשכנתא‪ ,‬טען‬ ‫לזכויות על הדירה ומינה לה כונס נכסים‪.‬‬ ‫בין היתר טענו הרוכשים כי הבנק נתפס על מכתב ההחרגה וטענו‬ ‫לשחרור הדירה מהמשכנתא‪.‬‬ ‫בירור המשפט מצא כי לרוכשים הוצע לקנות את הדירה "על‬ ‫הנייר"‪ ,‬במחיר אטרקטיבי ולוותר על הבטוחות לפי חוק המכר‬ ‫(דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)‪ .‬הותנה כי על הסכום‬ ‫להיות משולם באופן מיידי עד לקבלת היתר בנייה לפרויקט‪.‬‬ ‫ביהמ"ש קבע כי הרוכשים נטלו על עצמם סיכון במודע ורמת‬ ‫הסיכון היתה מאותרת וממוקדת‪.‬‬ ‫תחילתו של המו"מ היה בטיוטת הסכם מכר שגרתי‪ ,‬בו נכלל‬ ‫סעיף פירוט הביטחונות לפי חוק המכר‪ ,‬נלווה לו נספח אודות‬ ‫הליווי הבנקאי ומודעות הרוכש לכך כי יש להפקיד את כספי‬ ‫התמורה לחשבון הליווי‪ .‬כן צורף נסח רישום ממנו ניתן ללמוד‬ ‫על קיום משכנתא הרשומה לטובת הבנק‪ .‬בהמשך חל "מהפך‬ ‫דרמטי" (כלשון ביהמ"ש)‪ .‬הובהר לעו"ד המייצג את הרוכשים כי‬ ‫יש להכין טיוטא חדשה‪ ,‬כי אין מדובר בעסקת מכר רגילה אלא‬ ‫במעין עסקת הלוואה או השקעה‪ ,‬במסגרתה ישקיעו הרוכשים‬ ‫סכום כסף לו נזקקה החברה המוכרת ובתמורה יקבלו דירה‬ ‫במחיר אטרקטיבי‪ .‬מהחוזה החדש אף נמחק סעיף הביטחונות‬ ‫על פי חוק המכר ונכנס סעיף ויתור מפורש של הרוכשים לענין‬ ‫קבלת בטחונות וכן נגרע המסמך בגין הליווי הבנקאי‪.‬‬ ‫בית המשפט קבע כי הרוכשים התקשרו בעסקה עתירת סיכונים‬ ‫וכמוהם כמהמרים! הם ידעו מלכתחילה שעל הנכס רובצת‬ ‫משכנתא לטובת הבנק‪ ,‬על זכאותם לקבל ביטחונות‪ ,‬על חובתם‬ ‫לשלם כספים לחשבון הליווי בלבד‪.‬‬ ‫הרוכש שרקח את האירוע עם הצדדים האחרים הוא אדם מחושב‬ ‫ז'ואל טל‬ ‫לרר‬ ‫עו"ד נתן‬ ‫ונבון‪ ,‬פיזיקאי בהשכלתו‪ ,‬אשתו היא רופאה בכירה‪ ,‬הם ערכו‬ ‫בימי חייהם מספר עסקות מקרקעין‪ ,‬ומצויים בנבכי עסקאות‬ ‫מקרקעין מתוחכמות‪ ,‬גם את ביתם בנו בעצמם‪.‬‬ ‫לעניין מכתב ההחרגה המותנה של הבנק‪ ,‬הרוכשים לא עמדו‬ ‫בתנאי המכתב‪ ,‬כספים לא הוכנסו במלואם לחשבון והבנק לא‬ ‫נשאל וממילא לא הסכים למכירת הדירה בהנחה כה משמעותית‪.‬‬ ‫בית המשפט הגדיר את המהלכים כלפי הבנק כמעשי מרמה‬ ‫ומזימה‪ ,‬למרות שנמצא רבב בנוהלי הליווי שנהגו בבנק ובהם‬ ‫הסתמכות טוטאלית על דיווחי הקבלן "בבחינת החתול שומר על‬ ‫השמנת" והיעדר פיקוח של ממש מצד הבנק על מחירי הדירות‪.‬‬ ‫בית המשפט‪" :‬נקודת המוצא היא כי קבלני ישראל ויזמיו‪,‬‬ ‫ישרי ותמימי דרך המה‪ ,‬וגם אם אינם כאלו‪ ,‬יש להם אינטרס‬ ‫כי הכספים שמשלמים רוכשי הדירות‪ ,‬יועברו ישירות לחשבון‬ ‫הפרויקט על מנת להקטין את חובם לבנק"‪.‬‬ ‫בסופו של הדיון קבע בית המשפט כי הרוכשים התובעים חטאו‬ ‫בכך שהתפתו להיכנס לעסקה מסוכנת‪ ,‬תוך ויתור על בטוחה‬ ‫פיננסית‪ ,‬כדי לזכות בהנחה במחיר הדירה‪ .‬תביעתם נדחתה והם‬ ‫חויבו בתשלום הוצאות משפט כבדות ומשמעותיות‪.‬‬ ‫תא ((חי) ‪17583-02‬‬ ‫‪----------------‬‬‫* נתן לרר‪ ,‬עו”ד‪,‬‬ ‫יו”ר ועדת תכנון ובנייה וחבר ועדת מוסדות ציבור‪ ,‬שלטון וממשלה‬ ‫בלשכת עורכי הדין‪ ,‬מחוז ת”א והמרכז‪.‬‬ ‫חבר פורום תכנון ובנייה בלשכת עורכי הדין הארצית‪,‬‬ ‫יו”ר ועדת ערר לארנונה‪ ,‬רמת השרון‪.‬‬ ‫יועמ”ש לארגוני קבלנים ולחברות תשתית וצמ”ה‪.‬‬ ‫(‪ )1998‬הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪03-5662080‬‬ ‫‪38‬‬ ‫הקבלן והבונה‪/‬ינואר ‪2011‬‬ ‫הפינה הירוקה‬ ‫עידית הוד‬ ‫חומרי בנייה ממוחזרים‬ ‫זול יותר‪ ,‬סביבתי יותר‬ ‫רקע‬ ‫הטמעת השימוש בחומרי בנייה ממוחזרים הפכה לכורח המציאות‬ ‫במדינת ישראל‪ ,‬שבה נוצרת כמות עצומה של פסולת בניין — ‪7.5‬‬ ‫מיליון טון בשנה — כמות רבה יותר מהפסולת הביתית שכל‬ ‫התושבים גם יחד מייצרים בביתם‪.‬‬ ‫פסולת הבניין בישראל מוטמנת‪ ,‬במקרה הטוב‪ ,‬באתרי סילוק‬ ‫פסולת ובכך מתבזבזים משאבי קרקע יקרים‪ .‬לצערנו עדיין חלק‬ ‫לא מבוטל מהפסולת (כ‪ 30%-‬לערך) מושלכת על ידי קבלני פינוי‬ ‫הפסולת בצורה בלתי מוסדרת ובכך היא מהווה מפגע תברואתי‬ ‫וחזותי‪ .‬אולם‪ ,‬יש גם דרך אחרת‪ ,‬המשתלמת כלכלית למשק‬ ‫הישראלי ולקבלן והיא להפנות את פסולת הבניין הנוצרת‬ ‫למיחזור‪ .‬תהליך זה הופך את הפסולת לחומרי בנייה ממוחזרים‬ ‫המשמשים בביצוע עבודות הבנייה והתשתית החדשות‪ .‬בצורה‬ ‫זו נסגר מעגל מיחזור שלם‪ ,‬שבו פסולת שנוצרת בתהליכי הבנייה‬ ‫גם נצרכת לצורכי בנייה ותשתיות‪ ,‬מעגל שתורם לצמצום הפגיעה‬ ‫בסביבה ובד בבד משתלם כלכלית לקבלנים‪ .‬פעולה זו מסייעת‬ ‫לשמר את משאבי הטבע והנוף הישראלי‪ ,‬תוך צמצום הצלקות‬ ‫החזותיות והמטרדים העלולים להיגרם מכרייה מוגברת‪ .‬שימוש‬ ‫באגרגטים ממוחזרים מסייע לשמר שטחי חציבה‪ ,‬שגם הם משאב‬ ‫מתכלה ומוגבל בישראל‪ ,‬כעתודות לשנים הבאות‪ .‬יתרון נוסף‬ ‫קשור להובלת החומרים ויפורט בהמשך‪.‬‬ ‫הפינה‬ ‫הירוקה‬ ‫מאמר זה מתמקד בשימוש בחומרי הבנייה הממוחזרים‪ ,‬בדגש‬ ‫על חומרי מצע ומילוי‪ ,‬שהשימוש בהם היה מוטל בספק בעבר‪,‬‬ ‫אך לא עוד!‬ ‫חומרי בנייה ממוחזרים — עבר והווה‬ ‫אחד הגורמים שהקשו על עידוד השימוש בחומרי בנייה‬ ‫ממוחזרים היה תדמיתם השלילית וחוסר היכולת להוכיח‬ ‫שתוצאות שיתקבלו מהחומר הממוחזר יהיו באותה רמת‬ ‫איכות כמו אלו המתקבלות בשימוש של חומר מקורי‪ .‬עד לפני‬ ‫כשנתיים לא היו תקנים ומפרטים מסודרים לשימוש במצעים‬ ‫מחומר ממוחזר‪ ,‬אולם המצב השתנה מאז חלה הסדרה של‬ ‫הנושא באמצעות התקן הישראלי ‪( 1886‬ת"י למצעים וחומר‬ ‫מילוי נברר לכבישים‪ ,‬לרחבות ולשדות תעופה) ומפרטי מע"צ‬ ‫ומשרד הביטחון‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬כיום הנושא נבדק מבחינת איכות‬ ‫ונוהלי בקרה לפי ת"ת ‪( 30‬תקן תהליכי לדרישות ממערכות‬ ‫איכות במחצבות‪ ,‬מתקני גריסה וייצור חומרי מחצבה)‪,‬‬ ‫המסדיר בקרה עצמית של ספקי החומר הממוחזר‪ ,‬בדיוק כמו‬ ‫זו של החומר המובא ממחצבות‪.‬‬ ‫דוגמאות ליישום‬ ‫כיום הצטבר כבר ידע רב על השימוש בחומרי בניין ממוחזרים‪,‬‬ ‫בין היתר לאור חיוב המדינה‪ ,‬הנגזר מהחלטת ממשלה בעניין‪,‬‬ ‫להשתמש בפרוייקטים שלה בלפחות ‪ 20%‬חומרי בנייה ממוחזרים‪.‬‬ ‫החיוב הנ"ל שולב בהנחיות החשב הכללי והפך הנחייה גורפת‪.‬‬ ‫פרוייקטים של חברת הנמלים‪ ,‬רכבת ישראל‪ ,‬נתיבי הגז‪ ,‬מע"צ‬ ‫ועוד כבר מיישמים בפועל ובהצלחה את השימוש בחומרי הבניין‬ ‫הממוחזרים‪ ,‬אם כי עדיין לא בהיקף המתחייב‪ .‬רשויות מקומיות‬ ‫כמו הרצליה‪ ,‬תל אביב ואחרות אימצו גם הן את הנושא ומחייבות‬ ‫שימוש באגרגטים ממוחזרים כחלק מהמפרטים בפרוייקטים‬ ‫שהן מבצעות‪.‬‬ ‫רציונאל כלכלי טהור‬ ‫התמונה באדיבות בני וצביקה בע"מ — חבר התאחדות הקבלנים והבונים בישראל‬ ‫השימוש בחומרים ממוחזרים כחומרי מצע ומילוי‪ ,‬מעבר להיותו‬ ‫סביבתי‪ ,‬הינו גם כלכלי טהור‪:‬‬ ‫מחירים זולים — מחירי מצע ב' וג' זולים יותר בשערי מפעלי‬ ‫המיחזור (מצע א' עדיין לא עומד בתקנים)‪ .‬אורי טל‪ ,‬ממונה‬ ‫פסולת בניין במשרד להגנת הסביבה מסר‪ ,‬שהמשרד תומך‬ ‫הקבלן והבונה‪/‬ינואר ‪2011‬‬ ‫‪39‬‬ ‫הפינה הירוקה‬ ‫טבלת מחירים ממוצעים לחומרי בנייה ממוחזרים בשער המפעל*‬ ‫שם החומר‬ ‫מחיר חומר מקור‬ ‫מחיר חומר‬ ‫ממוחזר (‪/₪‬טון) (‪/₪‬טון)‬ ‫‪18‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪9‬‬ ‫מצע ב'‬ ‫מצע ג'‬ ‫חומר מילוי מובא‬ ‫‪5‬‬ ‫מסוג ‪A -2 -4‬‬ ‫חול‪/‬שווה חול‬ ‫‪25‬‬ ‫‪21‬‬ ‫פוליה‬ ‫‪18‬‬ ‫בקלש‬ ‫חול למילוי צנרת ‪15‬‬ ‫פער‬ ‫(‪)%‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪( 7‬כמעט ולא קיים במחצבות) ‪29‬‬ ‫‪( 32‬מחצבות)‬ ‫‪( 40‬ים)‬ ‫‪28‬‬ ‫‪32‬‬ ‫לא קיים במחצבות‬ ‫‪( 21‬מחצבות)‬ ‫‪( 37‬ים)‬ ‫‪25‬‬ ‫‪40‬‬ ‫* הנתונים התקבלו מהמשרד להגנת הסביבה ומפורום חברות המיחזור בישראל‬ ‫* ייתכנו שינויים בהתאם למצב השוק‬ ‫ומסבסד את מפעלי המיחזור‪ ,‬כדי שהמחיר אכן יישאר נמוך יותר‬ ‫מהמחיר במחצבות‪ .‬ראו נתונים בטבלה‪.‬‬ ‫חסכון בהובלה — מרבית מפעלי מיחזור חומרי הבניין נמצאים‬ ‫במרכז הארץ‪ ,‬שם גם עיקר תנופת הבנייה‪ ,‬בעוד המחצבות‬ ‫ממוקמות בגב ההר‪ .‬לחסכון בהובלה יש משמעות סביבתית‬ ‫נוספת הנובעת מצמצום צריכת דלק‪ ,‬זיהום אוויר וגזי חממה‬ ‫ומהקטנת העומס על הכבישים והצורך בחידושם‪.‬‬ ‫התמונה באדיבות בני וצביקה בע"מ — חבר התאחדות הקבלנים והבונים בישראל‬ ‫לסיכום‪ ,‬קבלני הבנייה והתשתיות מוזמנים לבחון את מחירי‬ ‫השוק‪ .‬מעבר ליתרון הכלכלי‪ ,‬הקבלנים יהיו שותפים בכך‬ ‫לפעילות בנייה בת‪-‬קיימא‪ ,‬המתנהלת באחריות כלפי הסביבה‪,‬‬ ‫בה בעצם כולנו חיים‪ ,‬ואותה נותיר למחיית הדורות הבאים של‬ ‫משפחותינו‪.‬‬ ‫‪M.Sc‬‬ ‫עידית הוד‪,‬‬ ‫יועצת איכות הסביבה לקרן לעידוד‬ ‫ופיתוח ענף הבנייה ולהתאחדות הקבלנים‬ ‫פורטל אינטרנט מקצועי¨ המהווה מקור מידע יחידי מסוגו לחברות מוצרים בתחום החשמל והתאורה‬ ‫אינדקס חיפוש‬ ‫בפורטל האינטרנט‬ ‫רחב למאות חברות¨ תחומי עיסוק¨ מאמרים¨‬ ‫חדשות¨ ידיעות¨ הזדמנויות עיסקיות¨ כנסים¨‬ ‫דרושים ועוד ועוד‪ÆÆÆ‬‬ ‫‪wwwÆhashmalnetÆcoÆil‬‬ ‫כ‬ ‫שא לתההמידע‬ ‫בלחיצת כצריך‬ ‫פתור‬ ‫מקבוצת‬ ‫לפרטים נוספים∫ נייד∫ ‪ ∞μ∞≠¥∞∞ππ∑¥‬טלפקס∫ ∑∏∑∏≤‪Email: [email protected] ∞∑≤≠≤±‬‬ ‫‪40‬‬ ‫הקבלן והבונה‪/‬ינואר ‪2011‬‬ ‫חדשות מסים‬ ‫לקבלנים ולבונים‬ ‫במוסף זה מומחי המס פורסים חידושים‪ ,‬עדכונים וסוגיות נבחרות בתחומי הפסיקה‪,‬‬ ‫החקיקה וההוראות המקצועיות‬ ‫בעריכת‪ :‬רו"ח (עו"ד) טארק דיביני‬ ‫בהשתתפות‪ :‬רו"ח (עו"ד) אייל רובין; רו"ח יובל זלצמן‬ ‫משרד ‪ BDO‬זיו האפט ‪ -‬רואי חשבון‬ ‫סוגיות המס הנזכרות במדור זה מובאות באופן כללי ותמציתי ונועדו להפניית תשומת לב בלבד‪.‬‬ ‫אין לראות במדור זה משום תחליף לחוות דעת ואין להסתמך על תוכנו ללא קבלת ייעוץ ספציפי‬ ‫‪ 0‬חקיקה תקנות והנחיות‬ ‫מס שבח ומס רכישה‬ ‫‪ .1‬תיקון ‪ 68‬לחוק מיסוי מקרקעין — הסדרת מיסוי מכירות מותנות‬ ‫ואופציות במסגרת תמ"א ‪38‬‬ ‫סעיף ‪49‬לג לחוק מיסוי מקרקעין קובע פטור ממס שבח וממס‬ ‫מכירה (ככל שעסקינן בעסקה שקדמה ליום ‪ — 1.8.07‬מועד‬ ‫ביטולו של מס מכירה) במכירת זכויות הבנייה שהתקבלו‬ ‫בהתאם לתמ"א ‪( 38‬להלן — הזכות הנמכרת) בהתקיים שני‬ ‫תנאים מצטברים‪:‬‬ ‫‪ .1‬התמורה בעד מכירת זכויות הבנייה ניתנה ב"שירותי בנייה‬ ‫לפי תוכנית החיזוק"‪ ,‬קרי לא ניתנה תמורה במזומן או בשווה‬ ‫כסף בגין הזכות הנמכרת;‬ ‫‪ .2‬בוצע חיזוק של המבנה לפי הוראות תמ"א ‪.38‬‬ ‫מאחר ואופציה ומכר מותנה שכיחות מאוד בעסקאות של תמ"א‬ ‫‪ ,38‬חוקק תיקון ‪ 68‬לחוק מיסוי מקרקעין‪ ,‬אשר התפרסם‬ ‫ברשימות ביום ‪ ,26.12.2010‬ובו נקבע כי במכירה מותנית בתנאי‬ ‫מתלה של זכות נמכרת או במכירת זכות לרכישת זכות נמכרת‬ ‫(אופציה)‪ ,‬יידחה יום המכירה עד למוקדם מבין שני אלה‪:‬‬ ‫‪ .1‬המועד שבו התקיים התנאי או שבו מומשה האופציה;‬ ‫‪ .2‬המועד שבו הוחל במתן שירותי בנייה לפי תוכנית החיזוק‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬על אף שנחתם חוזה אופציה או חוזה עם תנאי מתלה‪,‬‬ ‫יידחה יום המכירה עד להתקיימות אחד התנאים לעיל‪.‬‬ ‫תיקון זה בא להקל על העוסקים בתחום ולדחות את מסכת‬ ‫הדיווחים והחישובים שיש לבצע עד ליציאת העסקה לפועל‪.‬‬ ‫יצוין‪ ,‬כי במסגרת התיקון נקבע כי על המוכר להודיע למנהל מיסוי‬ ‫מקרקעין על הסכם המכירה בתוך ‪ 30‬ימים מיום ההסכם‪ ,‬על גבי‬ ‫טופס שקבע המנהל‪ .‬כלומר‪ ,‬למרות שיום המכירה נדחה‪ ,‬קיימת חובה‬ ‫לשלוח הודעה למנהל מיסוי מקרקעין אודות חתימת העסקה‪.‬‬ ‫יצוין‪ ,‬כי הוראות התיקון יחולו על מכירת זכות נמכרת שהתבצעה‬ ‫מיום ‪ 18.05.2005‬ועד ליום ‪ .31.12.2016‬כלומר‪ ,‬לתיקון תחולה‬ ‫רטרואקטיבית על עסקאות שבוצעו לפני פרסום התיקון‪ .‬לפיכך‬ ‫ועל אף אי הבהירות הקיימת בנוגע למועד הגשת ההודעה לגבי‬ ‫עסקאות ישנות‪ ,‬אנו ממליצים לכל מי שחתם על עסקאות כאמור‬ ‫ולא דיווח עליהן במועד להזדרז ולהגיש דיווח על מנת לעמוד‬ ‫בהוראות החוק ככל האפשר‪.‬‬ ‫‪ .2‬תיקון ‪ 67‬לחוק מיסוי מקרקעין — הרחבת פטורים לפינוי ובינוי‬ ‫פרק חמישי ‪ 4‬לחוק מיסוי מקרקעין מאפשר פטור מיוחד‬ ‫לפרויקטים של פינוי ובינוי‪ .‬במסגרת סעיף ‪49‬כב לחוק נקבע כי‪,‬‬ ‫המוכר ליזם את הזכויות שיש לו ביחידת מגורים במתחם פינוי‬ ‫ובינוי שתמורתה ניתנה רק זכות ביחידת מגורים חלופית אחת‬ ‫ותמורה כספית נוספת‪ ,‬יהיה פטור ממס שבח בגין המכירה‪ ,‬כולה‬ ‫או חלקה‪ ,‬בהתקיים שורה של תנאים‪ ,‬ובין היתר‪ ,‬התנאי הקובע‪,‬‬ ‫כי שווי הזכות שמקבל המוכר בדירה החלופית אינו עולה על‬ ‫‪ 150%‬משווי יחידת המגורים הנמכרת ללא זכויות לבנייה נוספת‪,‬‬ ‫או על שוויה של דירת מגורים במתחם הפינוי ובינוי עצמו ששטחה‬ ‫‪ 120‬מ"ר‪ ,‬לפי הגבוה (להלן — תקרת השווי)‪.‬‬ ‫במסגרת תיקון ‪ 67‬לחוק מיסוי מקרקעין‪ ,‬התווספה לתקרת השווי‬ ‫חלופה שלישית והיא‪ :‬שוויה של דירת מגורים באותו מתחם פינוי‬ ‫ובינוי‪ ,‬ששטחה ‪ 150%‬משטחה של יחידת המגורים הנמכרת‪ ,‬ולא‬ ‫יותר מ‪ 200-‬מ"ר‪ .‬קרי‪ ,‬לאחר ההוספה‪ ,‬תקרת השווי הינה הסכום‬ ‫הגבוה מבין שלוש החלופות כאמור‪.‬‬ ‫כמו כן במסגרת התיקון הוענק פטור ממס‪ ,‬רטרואקטיבית מיום‬ ‫‪ ,1.1.2010‬במכירת כל הזכויות ביחידת המגורים במתחם ליזם‪,‬‬ ‫שתמורתה בכסף בלבד‪ ,‬וזאת בכפוף למספר תנאים ובכללם‪)1( :‬‬ ‫המוכר רכש בכספי התמורה‪ ,‬כולה או חלקה‪ ,‬בתוך שנים עשר‬ ‫החודשים שלפני המכירה או שנים עשר החודשים שלאחריה זכות‬ ‫הקבלן והבונה‪/‬ינואר ‪2011‬‬ ‫‪41‬‬ ‫למגורים בבית אבות‪ ,‬למגוריו או למגורי בן זוגו; (‪ )2‬מלאו למוכר‬ ‫או לבן זוגו ‪ 60‬שנים או שטרם מלאו להם ‪ 60‬שנים אך מי מהם‬ ‫נזקק לשירותי סיעוד‪.‬‬ ‫מס הכנסה‬ ‫‪ .3‬ביטול ההכרה בהוצאות בשל ארוחות בארץ ובחו"ל‬ ‫תקנה ‪ )3(2‬לתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות)‪ ,‬התשל"ב‬ ‫— ‪( 1972‬להלן — התקנה) התירה בניכוי‪ ,‬בכפוף לשורה של תנאים‬ ‫ומגבלות‪ ,‬הוצאות לארוחות שהוצאו בעת שהייה מחוץ לתחום‬ ‫הישוב (מרחק של ‪ 10‬ק"מ לפחות) שבו מצוי מקום מגוריו הקבוע‬ ‫של הנישום ומחוץ לתחום הישוב שבו מצוי גם עיסוקו העיקרי‪.‬‬ ‫בקובץ התקנות שפורסם ביום ‪ 20.12.2010‬בוטלה תקנה ‪)3(2‬‬ ‫הנ"ל‪ ,‬וזאת החל מיום ‪ .1.1.2011‬בסמוך לאחר מכן‪ ,‬ביום‬ ‫‪ 29.12.2010‬ובמסגרת חוק המדיניות הכלכלית לשנים ‪,2012-2011‬‬ ‫אישרה הכנסת את הצעת משרד האוצר להוסיף את הוצאות‬ ‫האש"ל לרשימת ההוצאות האסורות בניכוי המופיעה בסעיף ‪32‬‬ ‫לפקודת מס הכנסה החל מיום ‪.1.1.2011‬‬ ‫במסגרת זו נקבע‪ ,‬כי לא יותרו בניכוי "הוצאות שהוציא יחיד בשל‬ ‫ארוחותיו‪ ,‬שהוצאו בין במקום ההשתכרות ובין מחוצה לו‪ ,‬ולמעט‬ ‫הוצאות בשל ארוחת בוקר הכלולה במחיר לינה המותרת בניכוי‪".‬‬ ‫בכך נחסמה בפני הנישומים האפשרות לתבוע ניכוי הוצאות בגין‬ ‫ארוחותיהם‪ ,‬אף אם אלה נוצרו מסיבות עסקיות והיו הכרחיות‬ ‫לייצור הכנסה‪.‬‬ ‫בעניין זה נדגיש‪ ,‬כי שלילת ההוצאות לא חלה על הוצאות ארוחת‬ ‫בוקר הכלולה במחיר לינה‪ .‬כלומר‪ ,‬קיימת עדיפות להזמנת ארוחת‬ ‫בוקר בבית מלון על פני מימון ארוחת בוקר בנפרד מהלינה‪ ,‬וזאת‬ ‫על מנת ליהנות מהאפשרות לתבוע את ההוצאה בניכוי‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬יש להפנות את תשומת הלב כי התיקון לחוק חל לא רק על‬ ‫הוצאות בשל ארוחות בישראל‪ ,‬אלא גם על הוצאות בשל ארוחות‬ ‫בחו"ל‪ .‬יוצא איפוא‪ ,‬כי התיקון לחוק מבטל לא רק את ההוצאה‬ ‫המינורית שהותרה בניכוי עד כה בגין אש"ל בארץ‪ ,‬אלא את כלל‬ ‫ההוצאות בשל ארוחות הנישום‪ .‬נציין‪ ,‬כי ככל שענייננו בארוחות‬ ‫בחו"ל‪ ,‬עשויה להיות לתיקון חקיקה זה משמעות כספית כבדה‬ ‫מאוד‪ ,‬בעיקר בקשר למעבידים שמעסיקים מספר רב של עובדים‬ ‫בחו"ל ומממנים במסגרת זו את ארוחותיהם בחו"ל‪ .‬בהקשר זה‬ ‫נדגיש‪ ,‬כי ניתן למצוא דרך מילוט מהגזירה החדשה באמצעות‬ ‫התקנות המתייחסות להוצאות שהייה אחרות‪ ,‬אך נראה כי ככל‬ ‫שהוצאות אלה יכללו‪ ,‬באופן מפורש‪ ,‬גם הוצאות בשל ארוחות‬ ‫הנישום (למעט ארוחת בבוקר בבית מלון)‪ ,‬הרי שסביר כי פקיד‬ ‫השומה יטען שההוצאות אינן ניתנות לניכוי‪.‬‬ ‫‪ 0‬פסיקה‬ ‫מס שבח ומס רכישה‬ ‫‪ .4‬שלילת פטור מלא ממס שבח בגין מכירת דירה שפוצלה לשלוש‬ ‫דירות‬ ‫דירת מגורים מוגדרת בסעיף ‪ 1‬לחוק מיסוי מקרקעין כדירה או‬ ‫‪ 42‬הקבלן והבונה‪ /‬ינואר ‪2011‬‬ ‫חלק מדירה שבנייתה נסתיימה והיא בבעלותו או בחכירתו של‬ ‫יחיד‪ ,‬ומשמשת למגורים או מיועדת למגורים לפי טיבה‪.‬‬ ‫בפסק דינו של בית המשפט העליון בעניין אירית איבגי (ע"א‬ ‫‪ )4088/09‬נדונה מכירה של דירה בת שלוש קומות (מרתף‪ ,‬קומת‬ ‫קרקע וקומה ראשונה) אשר רשומה במרשם המקרקעין כבית‬ ‫פרטי אחד‪.‬‬ ‫הבעלים ביצעו שינויים בדירה על מנת לפצל אותה לשלוש דירות‬ ‫ולהשכירה לשלוש משפחות שונות (להלן — הדירה המפוצלת)‪.‬‬ ‫בין היתר‪ ,‬כללו השינויים התקנת מטבח בקומה הראשונה; התקנת‬ ‫מטבחון‪ ,‬מקלחת ושירותים במרתף; פתיחת כניסה נוספת לדירה‬ ‫וכן התקנת חיבורי חשמל ומים פנימיים לכל חלק בנפרד‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2007‬מכרו הבעלים את הדירה המפוצלת בכפוף לחוזי‬ ‫השכירות וביקשו פטור ממס שבח בהתאם לסעיף ‪ 49‬לחוק‬ ‫מיסוי מקרקעין לדירה המפוצלת כולה‪ .‬לגישתם‪ ,‬לפי המבחן‬ ‫האובייקטיבי להגדרת דירת מגורים‪ ,‬הדירה המפוצלת מיועדת‬ ‫לדירת מגורים אחת‪.‬‬ ‫מנהל מיסוי מקרקעין טען‪ ,‬כי בהתאם למבחן השימוש בפועל‬ ‫ובהתאם למבחן האובייקטיבי‪ ,‬הבעלים מכרו בפועל שלוש דירות‬ ‫ולא דירה אחת‪ .‬לפיכך‪ ,‬לגישתו יש להעניק פטור ממס שבח רק‬ ‫בגין הדירה הגדולה מבין שלושתן‪.‬‬ ‫בית המשפט קבע‪ ,‬כי ישנם שני מבחנים עצמאיים וחלופיים‬ ‫ל"דירת מגורים"‪ .‬המבחן הראשון הינו מבחן השימוש והמבחן‬ ‫השני הינו המבחן האובייקטיבי הבוחן האם הדירה מיועדת‬ ‫למגורים‪ .‬בהתקיים כל אחד משני המבחנים תוגדר הדירה כדירת‬ ‫מגורים‪.‬‬ ‫בית המשפט פסק‪ ,‬כי במקרה זה מבחן השימוש מעיד על קיום‬ ‫שלוש דירות‪ ,‬וזאת כיוון שהדירה המפוצלת הושכרה בפועל לשלוש‬ ‫משפחות שונות‪ ,‬הותקנו בשלושת החלקים שעוני מים וחשמל‬ ‫פנימיים והן נמכרו בכפוף להסכמי השכירות‪ .‬בית המשפט הבהיר‪,‬‬ ‫כי ביום בו הדירה המפוצלת נמכרה‪ ,‬שהינו היום הקובע לצורך‬ ‫בחינת הפטור‪ ,‬כל אחת משלוש הדירות שימשה בפועל כדירת‬ ‫מגורים נפרדת‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬הגיע בית המשפט למסקנה‪ ,‬כי גם המבחן האובייקטיבי‬ ‫מצביע על קיום שלוש דירות מגורים‪ .‬לגישתו‪ ,‬המבחן‬ ‫האובייקטיבי אינו מתייחס לרישום בלשכת המקרקעין או לאופי‬ ‫הנכסים הדומים אלא בוחן האם הדירה הספציפית בנויה באופן‬ ‫המאפשר מגורים‪ .‬בית המשפט קבע‪ ,‬כי ביום מכירת הדירה‬ ‫המפוצלת‪ ,‬כל אחת משלוש הקומות בדירה תפקדה‪ ,‬במובן הפיסי‪,‬‬ ‫כדירת מגורים לכל דבר ועניין‪ ,‬וקיימה את תנאיו של המבחן‬ ‫האובייקטיבי בכך שכל קומה כללה את כל המתקנים הנחוצים‬ ‫לצורך הגדרתה כדירת מגורים‪.‬‬ ‫לאור האמור‪ ,‬פסק בית המשפט‪ ,‬כי לאחר שבחרו הבעלים לפצל‬ ‫את הדירה לשלוש דירות נפרדות על מנת להפיק רווח כלכלי‪ ,‬לא‬ ‫ניתן לקבל את הטענה לפיה מדובר בדירה אחת לצורך קבלת‬ ‫פטור מלא ממס שבח‪.‬‬ ‫‪ .5‬הלוואה מההורים לרכישת דירה‪ ,‬לא תיחשב כמתנה לעניין הפטור‬ ‫ממס שבח‬ ‫סעיף ‪49‬ו(א)(‪ )1‬לחוק מיסוי מקרקעין קובע‪ ,‬כי הפטור ממס שבח‬ ‫לא יחול במכירת דירת מגורים שהתקבלה במתנה מההורים ושלא‬ ‫שימשה דרך קבע למגוריו של המוכר‪ ,‬אלא לאחר "תקופת צינון"‬ ‫בת שלוש שנים מיום שהמוכר נעשה בעליה‪ .‬אם דירת המגורים‬ ‫שהתקבלה במתנה שימשה דרך קבע למגוריו של המוכר תקוצר‬ ‫תקופת הצינון לשנתיים‪ ,‬ואם הוא נשוי או הורה‪-‬יחיד — לשנה‬ ‫אחת בלבד‪.‬‬ ‫בו"ע ‪ 16810-04-10‬בעניין נדב מועלם נדונה מכירה של דירת‬ ‫מגורים שנרכשה בפברואר ‪ .2009‬מימון רכישת הדירה נעשה הן‬ ‫על ידי הון עצמי של המוכר והן על ידי הלוואה שקיבל מאביו‪.‬‬ ‫המוכר לא המציא מסמך כלשהו המעיד על קבלת ההלוואה ותנאי‬ ‫החזקתה ולא ערך חוזה הלוואה עם אביו‪.‬‬ ‫ביוני ‪ 2009‬מכר את הדירה וביקש פטור ממס שבח בהתאם‬ ‫להוראות סעיף ‪49‬ב לחוק מיסוי מקרקעין‪ .‬כעבור שלושה חודשים‬ ‫מהמכירה החזיר המוכר לאביו חלק מההלוואה כפירעון חלקי‪.‬‬ ‫מנהל מיסוי מקרקעין טען‪ ,‬כי מימון רכישת הדירה על ידי האב‬ ‫מקורו במתנה שהעניק האב למוכר‪ ,‬לפיכך הדירה תיחשב כדירה‬ ‫שהתקבלה במתנה שמחייבת תקופת צינון לפי סעיף ‪49‬ו לחוק‪.‬‬ ‫ועדת הערר פסקה‪ ,‬בתמציתיות‪ ,‬כי מנהל מיסוי מקרקעין לא‬ ‫ביסס את טענתו כי המדובר במתנה‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוסיפה ועדת‬ ‫הערר וקבעה‪ ,‬כי ביחסים במשפחה המבוססים על אמון אין‬ ‫מקום לצפות לאותה רמת פירוט כמו ביחסים עסקיים בעת מתן‬ ‫הלוואה‪ .‬כלומר‪ ,‬אי עריכת חוזה הלוואה עם האב ואי קביעת זמן‬ ‫לפירעון יתרת ההלוואה אינם פוסלים את המסקנה כי המדובר‬ ‫בהלוואה אמיתית ולא במתנה‪.‬‬ ‫‪ .6‬פטירתו של פושט רגל לא מבטלת את הזכאות לפטור במכירת דירת‬ ‫מגורים על ידי נאמן‬ ‫סעיף ‪ 42‬לפקודת פשיטת הרגל מקנה את נכסי פושט הרגל‬ ‫לנאמן וכתוצאה מכך נשללים כוחותיו של החייב לעשות‬ ‫דיספוזיציה בנכסיו‪ .‬בנוסף‪ ,‬קובע סעיף ‪ 189‬לפקודת פשיטת‬ ‫הרגל‪ ,‬כי כאשר חייב המצוי בהליכי פשיטת רגל נפטר‪ ,‬יימשכו‬ ‫הליכי המימוש כאילו עודו בחיים‪ .‬קרי‪ ,‬רכושו של החייב אינו‬ ‫עובר לעיזבונו‪ ,‬אלא נותר מוקנה לנאמן‪ ,‬לסילוק חובותיו של‬ ‫פושט הרגל‪.‬‬ ‫בו"ע ‪ 1061/09‬בעניין עיזבון המנוח שמחה איתן נדונה השאלה‬ ‫האם מותו של חייב‪ ,‬שהוכרז כפושט רגל בעודו בחיים‪ ,‬מאיין‬ ‫את הפטור ממס שבח במכירת דירתו על ידי נאמן‪.‬‬ ‫החייב הוכרז פושט רגל ומונה נאמן על נכסיו בהיותו בחיים‪.‬‬ ‫כעבור מספר שנים‪ ,‬ולאחר מותו של החייב‪ ,‬מכר הנאמן דירת‬ ‫מגורים וביקש פטור ממס שבח על פי הוראות סעיף ‪(49‬ב)(‪)1‬‬ ‫לחוק מיסוי מקרקעין‪ ,‬היות והחייב המנוח לא מכר בארבע השנים‬ ‫שקדמו למכירה דירת מגורים אחרת בפטור‪.‬‬ ‫מנהל מיסוי מקרקעין דחה את הבקשה וטען‪ ,‬כי הנאמן בפשיטת‬ ‫רגל אינו יכול לקבל פטור מאחר שהנאמן מכר דירת מגורים של‬ ‫חייב שנפטר‪.‬‬ ‫ועדת הערר הבהירה‪ ,‬כי בהתאם לסעיף ‪ 3‬לחוק מיסוי מקרקעין‪,‬‬ ‫הקניית זכויות לנאמן לפי פקודת פשיטת הרגל אינה נחשבת‬ ‫לאירוע מס‪ .‬לפיכך‪ ,‬הוראות סעיף ‪ 3‬לחוק מיסוי מקרקעין עולות‬ ‫בקנה אחד עם הוראות סעיף ‪ 189‬לפקודת פשיטת הרגל ומטרתן‬ ‫ביחד הינה לשמר את הרצף בין מקנה הזכויות (פושט הרגל)‬ ‫לנאמן‪ ,‬ויצירת הרמוניה חקיקתית לפיה הנאמן נכנס בנעליו של‬ ‫פושט הרגל‪ .‬כלומר‪ ,‬כאשר החייב זכאי לפטור ממס שבח‪ ,‬יהיה‬ ‫הנאמן זכאי להפעיל את אופציית הפטור של החייב‪.‬‬ ‫ועדת הערר קבעה‪ ,‬כי נכסי החייב לא עברו ליורשיו‪ ,‬אלא הוקנו‬ ‫לנאמן עוד בחייו ולאחר מותו נותרו בידי הנאמן‪ .‬לפיכך יש לראות‬ ‫את הדירה כאילו נמכרה על ידי החייב המנוח‪ ,‬שהיה זכאי לפטור‬ ‫לפי סעיף ‪(49‬ב)(‪ )1‬לחוק מיסוי מקרקעין‪ ,‬שכן החייב הוא אשר‬ ‫הקנה את הזכויות לנאמן בעודו בחיים ולא היורשים‪.‬‬ ‫בהתאם לפסק דינה של ועדת הערר‪ ,‬הפעלת אופציית הפטור‬ ‫על ידי הנאמן‪ ,‬בנסיבות המקרה שנדון בפנינו‪ ,‬מותנית בקבלת‬ ‫אישורו של בית המשפט לפשיטת רגל תוך ‪ 60‬יום‪.‬‬ ‫‪ .7‬לקבלת פטור ממס במכירת דירת מגורים מזכה שנתקבלה בירושה יש‬ ‫להוכיח כי הנכס הנמכר הינו דירת מגורים אחת‪ ,‬הן במועד פטירת‬ ‫המורישה והן במועד המכירה‬ ‫סעיף ‪49‬ב(‪ )5‬לחוק מיסוי מקרקעין מעניק פטור ממס שבח כאשר‪:‬‬ ‫"המכירה היא של דירת מגורים מזכה שקיבל המוכר בירושה‪,‬‬ ‫ובלבד שהתקיימו כל אלה‪( :‬א) המוכר הוא בן זוגו של המוריש‪,‬‬ ‫או צאצא של המוריש‪ ,‬או בן זוגו של צאצא של המוריש; (ב) לפני‬ ‫פטירתו היה המוריש בעלה של דירת מגורים אחת בלבד; (ג) אילו‬ ‫היה המוריש עדיין בחיים ומוכר את דירת המגורים‪ ,‬היה פטור‬ ‫ממס בשל המכירה‪.‬‬ ‫בפרשת זוזו אביסרור (ו"ע ‪ )1103-08‬מכרו יורשים נכס מקרקעין‬ ‫אותו ירשו מאימם וביקשו לקבל פטור ממס שבח במכירתו על‬ ‫סמך סעיף ‪49‬ב(‪ )5‬לחוק‪.‬‬ ‫מנהל מיסוי מקרקעין טען‪ ,‬כי מבדיקה שנערכה בנכס נמצא‬ ‫כי מדובר בשתי דירות מגורים נפרדות ולא בדירה אחת כפי‬ ‫שהמוכרים טענו‪ .‬בנכס נמצאו שני מוני חשמל (אחד לכל דירה)‪,‬‬ ‫בנוסף למקלחות ומטבחונים נפרדים‪ .‬כמו כן‪ ,‬מכתב שנתקבל‬ ‫מהחברה המשכנת של הנכס הצביע על קיומן של שתי דירות‬ ‫בנכס‪.‬‬ ‫ועדת הערר קבעה‪ ,‬כי נטל ההוכחה ככל שעסקינן בטענה לפטור‬ ‫ממס‪ ,‬מוטל תמיד על כתפי מבקש הפטור וכי על מנת לזכות בפטור‬ ‫לפי סעיף ‪49‬ב(‪ )5‬לחוק יש להוכיח כי הנכס הנמכר הינו דירת‬ ‫מגורים אחת‪ ,‬הן במועד פטירת המורישה והן במועד המכירה‪.‬‬ ‫הוועדה השתכנעה‪ ,‬עובדתית‪ ,‬כי הנכס כלל שתי דירות מגורים‪,‬‬ ‫הן בעת הפטירה והן בעת המכירה‪ ,‬ולכן פסקה כי אין זכאות‬ ‫לפטור מכוח סעיף ‪49‬ב(‪ )5‬לחוק‪ ,‬אלא לפטור בגין דירה אחת‬ ‫(הגדולה מביניהן) מכוח סעיף ‪49‬ב(‪ )1‬לחוק‪.‬‬ ‫הקבלן והבונה‪/‬ינואר ‪2011‬‬ ‫‪43‬‬ ‫‪ .8‬הוצאות ביטוח הלוואה ששימשה לרכישת נכס מותרות בניכוי לצורך חישוב‬ ‫השבח במכירתו אך הוצאות ההצמדה בגין ההלוואה אינן מותרות‬ ‫סעיף ‪ 39‬לחוק מיסוי מקרקעין‪ ,‬מתיר בניכוי‪ ,‬לצורך קביעת‬ ‫סכום השבח‪ ,‬הוצאות שהוצאו לרכישת הזכות במקרקעין או‬ ‫במכירתה‪ ,‬אם אינן כלולות בשווי הרכישה ואינן מותרות בניכוי‬ ‫לפי הפקודה‪ .‬סעיף ‪39‬א לחוק‪ ,‬מתיר בניכוי‪ ,‬בנוסף להוצאות‬ ‫המותרות בניכוי לפי סעיף ‪ ,39‬גם תשלומי ריבית ריאלית‪ ,‬אם‬ ‫אינם מותרים בניכוי לפי הפקודה‪ ,‬ששילם מוכר‪ ,‬החל ביום‬ ‫הרכישה עד ‪ 90‬ימים לאחר יום המכירה‪ ,‬בשל הלוואה שקיבל‪,‬‬ ‫וזאת בהתקיים שורה של תנאים‪.‬‬ ‫סעיף ‪2(47‬א) לחוק‪ ,‬קובע מנגנון לתיאום הוצאות ריבית ריאלית‬ ‫המותרות בניכוי לפי סעיף ‪39‬א שהוצאו לפני יום המכירה‪.‬‬ ‫הוצאות אלו מתואמות מאמצע שנת המס שבה שולמו ועד ליום‬ ‫המכירה ונכללות ב"יתרת שווי רכישה מתואמת"‪ .‬כך‪ ,‬הן מגדילות‬ ‫יתרה זו‪ ,‬מפחיתות את השבח ובהתאם לכך מפחיתות גם את‬ ‫המס המוטל עליו‪.‬‬ ‫בפרשת ישראל גרינברגר (ו"ע ‪ )09-02-8974‬ביקש מוכר נכס‬ ‫להתיר לו בניכוי‪ ,‬לצורך קביעת השבח‪ ,‬הוצאות שהוציא לשם‬ ‫רכישת ומכירת הנכס‪ ,‬לרבות הוצאות מימון של ריבית והפרשי‬ ‫הצמדה ששולמו בגין הלוואה ששימשה לרכישת הנכס ועמלות‬ ‫בגין ביטוח ההלוואה‪.‬‬ ‫מנהל מיסוי מקרקעין לא התיר את ניכוי הפרשי ההצמדה‬ ‫ששולמו בקשר להלוואה הנ"ל ואת העמלות בגין ביטוח ההלוואה‬ ‫וסילוקה‪ .‬לגישתו‪ ,‬הוצאות אלו אינן מותרות בניכוי על פי סעיף‬ ‫‪ 39‬לחוק‪ .‬כמו כן‪ ,‬סעיף ‪2(47‬א) לחוק‪ ,‬כולל מנגנון של הצמדת‬ ‫הריבית הריאלית ועל כן‪ ,‬היענות לבקשת המוכר להתרת הוצאות‬ ‫הצמדה תגרום לכפל ניכוי של הוצאות אלה‪.‬‬ ‫ועדת הערר אימצה את עמדת מנהל מיסוי מקרקעין לעניין אי‬ ‫התרת ניכוי הפרשי ההצמדה‪ .‬לפי הוועדה‪ ,‬להבדיל מהריבית‬ ‫הריאלית‪ ,‬הפרשי ההצמדה שמשלם הלווה אינם מחיר ההלוואה‪,‬‬ ‫כי אם מנגנון לפיו מחזיר הלווה את כספי ההלוואה בערכים‬ ‫ריאליים‪ .‬מרכיב זה נלקח בחשבון במסגרת חישוב שווי הרכישה‬ ‫ולכן אין מקום להכיר בתשלום הפרשי הצמדה נוספים כהוצאה‬ ‫הניתנת לניכוי‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬קבעה הוועדה כי יש להתיר בניכוי את העמלות‬ ‫ששולמו עבור ביטוח ההלוואה‪ .‬לפי הוועדה‪ ,‬תיקון סעיף ‪39‬‬ ‫לחוק הרחיב את היקפו של הסעיף הכולל רשימה של הוצאות‬ ‫המותרות לניכוי והתיר הכרה גם בהוצאות שאינן מפורטות‬ ‫בסעיפיו הקטנים כדוגמת הוצאות ביטוח הלוואה‪ .‬על כן‪ ,‬מאחר‬ ‫שחלה חובת ביטוח לפירעון ההלוואה ומאחר שתכלית הביטוח‬ ‫היא ליתן כיסוי ביטוחי להחזר כספי ההלוואה‪ ,‬הרי שזוהי הוצאה‬ ‫הכרוכה במימון ורכישת המקרקעין ושמירת הקניין בהם‪.‬‬ ‫‪ .9‬מועד יצירת ההתקשרות לצורך תחולתו או אי תחולתו של מס מכירה‬ ‫סעיף ‪72‬ג' לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)‪ ,‬התשכ"ג‪,1963-‬‬ ‫לפני ביטולו במסגרת תיקון ‪ 61‬לחוק קבע‪ ,‬כי על מכירת זכות‬ ‫‪ 44‬הקבלן והבונה‪ /‬ינואר ‪2011‬‬ ‫במקרקעין שנעשתה בתקופה שמיום ‪ 1.1.2000‬עד ליום ‪31.7.2007‬‬ ‫יוטל מס מכירה‪.‬‬ ‫בפרשת ד‪.‬דוידוף הנדסה ובניין (ו"ע ‪ )1460/05‬נדרשה ועדת הערר‬ ‫לדון במועד ביצוע העסקה שתתואר להלן וזאת בכדי לקבוע האם‬ ‫חל לגביה מס מכירה‪.‬‬ ‫ביום ‪ 29.12.1999‬נחתם זיכרון דברים לרכישת קומה ג' של בניין‬ ‫מסוים‪ .‬בזיכרון הדברים נקבע‪ ,‬כי אם לא ייחתם הסכם מפורט בין‬ ‫הצדדים תוך ‪ 10‬ימים מיום חתימת זיכרון הדברים‪ ,‬ולא ישולם‬ ‫עם החתימה התשלום הראשון עפ"י הוראותיו‪ ,‬יראה את זיכרון‬ ‫הדברים כבטל ומבוטל‪ .‬ביום ‪ ,25.1.2000‬ולאחר שעברו להם ‪10‬‬ ‫הימים האמורים‪ ,‬נחתם הסכם מפורט בין הצדדים‪ ,‬המעגן את‬ ‫זיכרון הדברים‪ .‬הסכם זה מגדיר את הנכס מושא הממכר כקומה‬ ‫ג' בבניין‪ .‬בתאריך ‪ 25.12.2001‬תוקן ההסכם האמור‪ ,‬והוסכם‬ ‫בכתב כי מיקום קומת המשרדים הנרכשת ישתנה מקומה ג'‬ ‫לקומה ה' באותו הבניין‪.‬‬ ‫הצדדים לעסקה טענו‪ ,‬כי הזכות החוזית קמה במועד זיכרון‬ ‫הדברים (‪ ,)29.12.1999‬כלומר לפני מועד תחולתו של מס המכירה‬ ‫(‪ ,)1.1.2000‬ולכן לא חלה על העסקה חבות במס מכירה‪ .‬לגישתם‪,‬‬ ‫החלפת קומה ג' בקומה ה' אינו מהווה עסקה בפני עצמה‪ ,‬שכן‬ ‫לא בוצעה במהלכה מכירה ולא עברה "זכות במקרקעין"‪ ,‬כל‬ ‫שהשתנה הוא פרט טכני גרידא‪.‬‬ ‫לעומתם‪ ,‬טען מנהל מיסוי מקרקעין‪ ,‬כי מדובר בעסקת חליפין‪ ,‬אך‬ ‫לעניין המקרה הנדון בלבד‪ ,‬הסכים הוא לראות בהחלפת הקומות‬ ‫כביטול עסקת רכישת קומה ג' ורכישה של קומה ה'‪ ,‬והחיל את‬ ‫הוראת ביצוע מס שבח ‪" — 20/97‬החלפת רכישת דירה חדשה‬ ‫למגורים לפני גמר בנייתה"‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬לא חייב את החלפת‬ ‫הקומה במס שבח ובמס רכישה אלא רק במס מכירה וזאת‬ ‫מאחר שהוא ראה במועד חתימת ההסכם האחרון (‪)25.12.2001‬‬ ‫כיום המכירה‪.‬‬ ‫המנהל הוסיף‪ ,‬כי בהיעדר זיהוי הנכס הנמכר לא מתקיימת דרישת‬ ‫המסוימות הקבועה בסעיף ‪ 1‬לחוק החוזים‪ ,‬ולפיכך אין זיכרון‬ ‫הדברים או החוזה הראשון מגבשים את הזכות החוזית לרכישת‬ ‫הממכר הסופי שהוא קומה ה'‪.‬‬ ‫נפסק‪ ,‬כי הזכות החוזית לקבל את קומה ה' בבניין שעתיד‬ ‫להיבנות לא קמה במועד חתימת זיכרון הדברים‪ .‬מכך יוצא‬ ‫שהעסקה נעשתה בתקופת תחולתו של מס המכירה‪ ,‬וככזו חייבת‬ ‫היא במס מכירה‪ .‬זאת על סמך הנימוקים הבאים‪:‬‬ ‫‪ #‬מועד חתימת החוזה הראשון חל לאחר תום מגבלת ‪ 10‬הימים‬ ‫שנקבעה בזיכרון הדברים‪ ,‬לכן יש לראות בהסכם זה הצעה‬ ‫וקבלה חדשים;‬ ‫‪ #‬על מנת שזיכרון דברים יהא בגדר חוזה מחייב עליו לקיים‬ ‫שני תנאים מצטברים‪ :‬האחד הוא שהצדדים התכוונו ליצור‬ ‫במסגרתו קשר חוזי מחייב ביניהם והשני הוא קיומה של‬ ‫הסכמה בזיכרון הדברים על הפרטים המהותיים והחיוניים‬ ‫של העסקה שביניהם‪ .‬בענייננו‪ ,‬התנאי השני אינו מתקיים‬ ‫מאחר ולא רק מושא המכר המופיע בזיכרון הדברים אינו‬ ‫זהה למופיע בהסכם האחרון‪ ,‬אלא גם התמורה החוזית אינה‬ ‫זהה בשני ההסכמים;‬ ‫‪ #‬במסגרת זיכרון הדברים קיים היעדר גמירות דעת להתקשר‬ ‫בחוזה מחייב‪ ,‬הן מפאת הסעיף הקובע כי זיכרון הדברים‬ ‫אינו מחייב עד שייחתם החוזה עצמו‪ ,‬והן מאחר שלא שולמו‬ ‫דמי רצינות כלשהם מצד הקונה;‬ ‫‪ #‬דיני המס קובעים כי כדי שזכות תעלה לכדי "זכות במקרקעין"‬ ‫עליה להיות זכות משפטית שניתן לאכוף בעולם המשפט‪.‬‬ ‫בענייננו זיכרון הדברים לא יצר זכות משפטית מחייבת‬ ‫ואכיפה‪.‬‬ ‫‪ .10‬אי מימוש אופציה להארכת תקופת חכירה מצדיק השבת מס רכישה‬ ‫במקרים מסוימים‬ ‫"זכות במקרקעין" מסוג חכירה לפי חוק מיסוי מקרקעין‪ ,‬הינה‬ ‫חכירה לתקופה העולה על ‪ 25‬שנים (לגבי עסקאות חכירה מיום‬ ‫‪ ,)25.11.1997‬או לתקופה העולה על ‪ 10‬שנים (לגבי עסקאות‬ ‫חכירה לפני ‪( )25.11.1997‬להלן — פרק הזמן הקובע)‪ .‬בבחינת‬ ‫פרק הזמן הקובע‪ ,‬יש להביא בחשבון את תקופות החכירה‬ ‫המרבית אליה יכולה החכירה להגיע מכוח אופציה להארכת‬ ‫תקופת החכירה שהוענקה לחוכר במסגרת ההסכם‪.‬‬ ‫בפרשת בזק (ע"א ‪ )10846/06‬נדונה השאלה האם כאשר חוכר‬ ‫מקרקעין הבוחר שלא לממש את האופציה שניתנה לו להארכת‬ ‫החכירה וכתוצאה מכך תקופת החכירה בפועל קצרה מפרק הזמן‬ ‫הקובע‪ ,‬זכאי הוא להשבת מס הרכישה ששילם‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1990‬חתמה בזק על הסכם חכירה במסגרתו סוכם‪ ,‬כי‬ ‫תשכור בניין לתקופה של תשע שנים ואחד עשר חודשים‪ .‬במחצית‬ ‫השנייה של ‪ ,1993‬הוסיפו הצדדים תוספת להסכם ובמסגרתה‬ ‫ניתנה לבזק אופציה להאריך את תקופת השכירות בבניין בחמש‬ ‫או עשר שנים עם תום תקופת השכירות הראשונה‪ ,‬ואופציה‬ ‫נוספת המאפשרת לבזק להאריך את תקופת השכירות בחמש או‬ ‫עשר שנים ככל שתממש את האופציה הראשונה‪ .‬מאחר ותקופת‬ ‫החכירה שהיתה בזק זכאית לנצל היתה גדולה מ‪ 10-‬שנים‪ ,‬שילמה‬ ‫בזק מס רכישה‪ .‬בהתאם להסכם עם מנהל מיסוי מקרקעין‪,‬‬ ‫שווי העסקה שבגינו שולם מס הרכישה היה הסכום המהוון של‬ ‫תשלומי החכירה בגין תקופת החכירה המקורית‪.‬‬ ‫עם תום תקופת השכירות הראשונה (כעבור ‪ 9‬שנים ו‪ 11-‬חודשים)‪,‬‬ ‫השיבה בזק את החזקה בבניין ולא מימשה את האופציה‪ .‬לפיכך‪,‬‬ ‫דרשה בזק ממנהל מיסוי מקרקעין להחזיר את מס הרכישה‬ ‫ששולם על ידה‪ ,‬וזאת מאחר ותקופת השכירות אותה ניצלה בפועל‬ ‫היתה קצרה מ‪ 10-‬שנים ועל כן‪ ,‬לא התגבשה ה"זכות במקרקעין"‪.‬‬ ‫בזק התבססה על שתי טענות חלופיות‪ ,‬טענתה הראשונה היתה‬ ‫כי מכיוון שבחרה שלא לממש את האופציה וכתוצאה מכך לא‬ ‫עלתה תקופת החכירה על פרק הזמן הקובע‪ ,‬הרי בדיעבד יוצאת‬ ‫אותה חכירה מגדר "זכות במקרקעין" ולא חל מס רכישה לפי‬ ‫החוק‪ .‬בהתאם לטענה השנייה‪ ,‬גם אם לא ניתן להוציא בדיעבד‬ ‫את החכירה מגדר "זכות במקרקעין" יש לראות באי מימוש‬ ‫האופציה כביטול "מכירת הזכות במקרקעין" ולהשיב את מס‬ ‫הרכישה בהתאם להוראות סעיף ‪ 102‬לחוק‪.‬‬ ‫מנהל מיסוי מקרקעין דחה את דרישתה מכמה סיבות‪ .‬עיקר‬ ‫טענתו היתה‪ ,‬כי אי מימושה של אופציה אינו משליך על החבות‬ ‫במס‪ .‬לגישתו‪ ,‬חבות זו נבחנת במועד העסקה ואירועים מאוחרים‬ ‫אין בהם כדי לשנות את החבות‪ .‬עוד טען‪ ,‬כי בזק מבקשת‬ ‫להיתלות בסעיף ‪ 102‬לחוק על מנת לשנות למפרע את סיווג‬ ‫העסקה‪ ,‬אף שהמועד הרלבנטי הוא בכלל מועד ביצועה‪.‬‬ ‫לעניין הטענה הראשונה‪ ,‬קבע בית המשפט העליון‪ ,‬כי הגדרת‬ ‫המונח "זכות במקרקעין" אינה צופה פני עתיד ועל פיה לא‬ ‫נדרש מימוש בפועל של האופציה‪ .‬די בכך שנתונה לבזק‬ ‫במסגרת ההסכם האפשרות לממש את האופציה ולהארכת‬ ‫תקופת החכירה‪ ,‬כדי שתובא האופציה בחשבון לצורך חישוב‬ ‫פרק הזמן הקובע לעניין תחולת החוק‪ .‬קרי‪ ,‬החוק אינו מתמקד‬ ‫במימוש האופציה בפועל על ידי החוכר‪ ,‬אלא מסתפק בקיומו‬ ‫של הסכם אכיף ל"מכירת זכות במקרקעין" לצורך קביעת‬ ‫התרחשות אירוע מס‪.‬‬ ‫מאידך קיבל בית המשפט את הטענה השנייה של בזק ופסק‪ ,‬כי‬ ‫כתוצאה מאי מימוש האופציה על ידי בזק נתבטלה החכירה נשוא‬ ‫האופציה שעליה היה אמור לחול ההסכם המקורי‪ .‬קרי‪ ,‬כיוון‬ ‫שתקופת החכירה בפועל על פי ההסכם נופלת מפרק הזמן הקובע‬ ‫לצורך הגדרת "זכות במקרקעין" מסוג חכירה‪ ,‬אזי נוצר מצב‬ ‫לפיו ההסכם המקורי לא נכנס לתוקף במובן זה ש"מכירת הזכות‬ ‫במקרקעין" בוטלה בדיעבד‪ .‬לפיכך‪ ,‬יש הצדקה להשבת המס‬ ‫ששולם‪ ,‬וזאת בהתאם לתכלית ולהוראות סעיף ‪ 102‬לחוק‪.‬‬ ‫מס הכנסה‬ ‫‪ .11‬קבלת פיצוי בגין שימוש בקרקע ממוסה כרווח הון‬ ‫בפרשת פרנקו ברבון (ע"מ ‪ )1044/05‬נדונה השאלה כיצד יש‬ ‫למסות‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬סכום כספי שקיבלו חוכרי קרקע מבעלי‬ ‫חלקה סמוכה עקב עבודות בנייה שביצעו בעלי החלקה הסמוכה‬ ‫תוך חדירה לקרקע‪ .‬המדובר בבניית מרתפים שנעשתה על גבול‬ ‫החלקה הסמוכה ויציקת עוגנים לתמיכת קיר הדיפון למרתפים‬ ‫בתוך הקרקע‪.‬‬ ‫לאור הנסיבות המתוארות‪ ,‬פנו בעלי הקרקע לערכאות המשפטיות‪,‬‬ ‫שבמסגרתן הושגה הסכמה בין הצדדים לפיה יפסוק בית המשפט‬ ‫בעתירה על דרך הפשרה‪ .‬בין השאר‪ ,‬הסכימו הצדדים כי בעלי‬ ‫החלקה הסמוכה יתחילו מיידית בבניית קיר דיפון למרתפים‬ ‫שייתמך בעוגנים‪ ,‬וזאת במקום קיר דיפון ללא עוגנים שבנייתו‬ ‫כבר החלה בחלקה הסמוכה‪ ,‬כל זאת כנגד התחייבות בעלי החלקה‬ ‫הסמוכה לשלם לחוכרי הקרקע סכום כספי בהתאם לקביעת בית‬ ‫המשפט‪ .‬כאמור‪ ,‬המחלוקת נסובה סביב סיווגו של תשלום זה‬ ‫וסוגיית מיסויו הנגזרת מאופן סיווגו‪.‬‬ ‫חוכרי הקרקע טענו‪ ,‬כי התשלום אינו חייב במס מאחר שהינו‬ ‫מתת שמיים הנעדרת מקור הכנסה ולחילופין הינו פיצוי אשר‬ ‫שולם בגין נזק הוני לקרקע ובהיותו כזה אינו מהווה הכנסה‪.‬‬ ‫הקבלן והבונה‪/‬ינואר ‪2011‬‬ ‫‪45‬‬ ‫חוכרי הקרקע הוסיפו וטענו‪ ,‬כי אין מדובר במכירה של נכס הון‬ ‫ולכן אין גם לחייב את הסכום אותו קיבלו במס רווחי הון‪.‬‬ ‫לעומתם‪ ,‬טען פקיד השומה כי הסכום אותו קיבלו חוכרי הקרקע‬ ‫חייב במס מאחר שהינו תמורה לשימוש שעשו בעלי החלקה‬ ‫הסמוכה בקרקע‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על ידי יציקת העוגנים בה‪ .‬לגישתו יש‬ ‫למסות את הסכום שהתקבל מכוח סעיף ‪ )6(2‬או ‪ )10(2‬לפקודת‬ ‫מס הכנסה‪ .‬לחילופין‪ ,‬יש למסותו כרווח הון החייב במס מכוח‬ ‫סעיף ‪ 88‬לפקודה מפני שחוכרי הקרקע ויתרו על הזכות הראויה‬ ‫למניעת פלישה לקרקע‪.‬‬ ‫בית המשפט המחוזי קבע‪ ,‬כי הסכום שולם לחוכרי הקרקע בתמורה‬ ‫להסכמתם בדיעבד להסגת גבולם ולפגיעה בקניינם באמצעות‬ ‫העוגנים הקיימים‪ ,‬אך גם להסכמתם "צופת פני העתיד" ליציקת‬ ‫עוגנים נוספים בקרקע והשימוש בהם‪ .‬לפי בית המשפט‪ ,‬חלקה של‬ ‫ההסכמה בין הצדדים הינו פיצוי המסדיר את העבר וחלקה האחר‬ ‫הינו "הסדר כלכלי" צופה עתיד בין חוכרי הקרקע לבין בעלי החלקה‬ ‫הסמוכה החפצים לרכוש בה זיקת הנאה‪.‬‬ ‫במילים אחרות‪ ,‬ניתן לראות בסכום שהתקבל ככולל הן רכיב של‬ ‫פיצוי והן רכיב של עסקה למכירת זיקת הנאה במקרקעין (יציקת‬ ‫עוגנים בתוך הקרקע)‪ .‬בהיותו כזה‪ ,‬הרי שמיסויו מורכב ממיסוי פיצוי‬ ‫שדינו כדין הפרצה אותה נועד לגדור ומיסוי עסקת זיקת הנאה‪.‬‬ ‫במכירת זיקת הנאה שלפיה הענקת זכות לבעלי החלקה הסמוכה‬ ‫לעשות שימוש במקרקעין היא הנכס הנמכר‪ ,‬הפיקו חוכרי הקרקע‬ ‫רווח הון חייב במס לפי סעיף ‪ 88‬לפקודה‪ .‬בית המשפט דחה‬ ‫את טענת פקיד השומה לפיה ניתן למסות עסקה להענקת זיקת‬ ‫הנאה מכוח סעיף ‪ )6(2‬לפקודה וזאת מפני שבמכירת זיקת הנאה‬ ‫נפרד המוכר מה"עץ" עצמו ואין לכרוך אותה יחד עם ה"פירות"‬ ‫המנויים בסעיף ‪ 2‬לפקודה‪.‬‬ ‫לענין רכיב הפיצוי שבסכום שהתקבל‪ ,‬קבע בית המשפט כי הוא‬ ‫מהווה את מימושו של הנכס ובהיותו כזה גם הוא חייב במס‬ ‫לפי סעיף ‪ 88‬לפקודה‪.‬‬ ‫לאור האמור‪ ,‬נפסק כי שעה שלא מדובר בנכס הממועט מהגדרת‬ ‫"נכס" בסעיף ‪ 88‬לפקודה‪ ,‬יש למסות את הסכום שהתקבל כרווח‬ ‫הון מכוחו של סעיף ‪ 88‬לפקודה‪.‬‬ ‫מס ערך מוסף‬ ‫‪ .12‬מס עסקאות מלא במכירת דירות שנבנו על קרקע שנרכשה מאדם פרטי‬ ‫סעיף ‪6‬ב לתקנות מס ערך מוסף‪ ,‬התשל"ו‪ 1976-‬קובע‪ ,‬כי במכירת‬ ‫‪ 46‬הקבלן והבונה‪ /‬ינואר ‪2011‬‬ ‫מקרקעין שהיא עסקת אקראי בידי מי שאינו עוסק‪ ,‬מלכ"ר או‬ ‫מוסד כספי‪ ,‬יהיה הקונה חייב בתשלום המס‪ .‬אם הקונה הוא‬ ‫עוסק‪ ,‬אזי חלה עליו חובה להוציא חשבונית מס עצמית במקום‬ ‫המוכר‪.‬‬ ‫בפרשת אוסיף השקעות ופיתוח (ע"מ ‪ )1169/07‬דובר בחברה‬ ‫העוסקת ביזום ובנייה במקרקעין‪ ,‬אשר רכשה קרקע מיחידים‬ ‫שאינם עוסקים‪ .‬לאור האמור‪ ,‬ובהתאם להוראות תקנה ‪6‬ב‬ ‫הנ"ל‪ ,‬הוציאה החברה חשבונית מס עצמית בשל רכישת הקרקע‬ ‫על פיה דיווחה על עסקת הרכישה‪ ,‬וניכתה את מס התשומות‬ ‫הכלול בחשבונית העצמית‪.‬‬ ‫מאוחר יותר‪ ,‬הקימה החברה על הקרקע פרויקט דירות מגורים‬ ‫למכירה‪ ,‬ובהתאם לייעוץ משפטי שקיבלה‪ ,‬לא שילמה מע"מ על‬ ‫מלוא מחיר הדירות בעת מכירתן‪ ,‬אלא רק על ההפרש שבין מחיר‬ ‫מכירת הדירות לבין מחיר רכישת הקרקע‪.‬‬ ‫החברה טענה‪ ,‬כי חלות על המכירה הוראות סעיף ‪(5‬ב) לחוק‪,‬‬ ‫הקובעות כי במכירת דירת מגורים בידי עוסק במקרקעין שרכש‬ ‫אותה ממי שאינו עוסק‪ ,‬המס עליה יהיה מההפרש שבין מחירה‬ ‫בעת המכירה לבין מחירה בעת הרכישה‪.‬‬ ‫לפי עמדת החברה‪ ,‬הדרך שבה נהגה עולה בקנה אחד עם תכלית‬ ‫חוק מס ערך מוסף שמטרתו הינה להטיל מע"מ על הערך המוסף‬ ‫בלבד‪ ,‬על תוספת ערך שתורמת היחידה המשקית בפעילותה‪.‬‬ ‫לגישתה‪ ,‬תשלום מע"מ בגין מלוא תמורת מכירת הדירות מנוגד‬ ‫לעיקרון ההקבלה וגורם להטלת כפל מס‪.‬‬ ‫לעומתה‪ ,‬טען מנהל מע"מ‪ ,‬כי הוראותיו של סעיף ‪(5‬ב) לחוק הן‬ ‫הוראות מיוחדות המתייחסות לרכישת דירות מגורים בלבד‪ ,‬ולא‬ ‫לרכישת קרקע‪.‬‬ ‫בית המשפט קיבל את עמדת מנהל מע"מ וקבע‪ ,‬כי סעיף ‪ 5‬לחוק‬ ‫מהווה הסדר מיוחד שאין להרחיבו מעבר ללשון הברורה בה נקט‬ ‫המחוקק‪ .‬במסגרת סעיף ‪(5‬ב) לחוק‪ ,‬התייחס המחוקק‪ ,‬באופן חד‬ ‫משמעי‪ ,‬למכירתה של דירת מגורים ולא לקרקע‪.‬‬ ‫על סמך האמור נפסק‪ ,‬כי החברה חייבת לשלם מס עסקאות בגין‬ ‫מלוא התמורה ממכירת הדירות‪.‬‬ ‫ככל הידוע לנו‪ ,‬בכוונת החברה לערער על פסיקה זו לבית המשפט‬ ‫העליון‪ .‬לפיכך‪ ,‬אנו ממליצים להתעדכן בהתפתחויות בעניין זה‪,‬‬ ‫שהרי פסק דין אוסיף עלול לגרום‪ ,‬במקרים מסוימים לתוצאות‬ ‫מס לא כלכליות‪ .‬לפרשנות שונה של בית המשפט העליון‪ ,‬אם‬ ‫וככל שתינתן‪ ,‬יהיו השלכות רחבות מאוד‪.‬‬