1. food and drink
2. kosher food

Vol. 9 | Nissan 5774
From the Desk
of
Badatz
‫ גיליון ט | ניסן ה'תשע"ד‬.‫ב"ה‬
‫משולחן‬
‫הבד"צ‬
A periodical of the Beis Din of Crown Heights • ‫יוצא מזמן לזמן על–ידי הבד"צ דק"ק קראון הייטס‬
Sale of Chametz
at the Badatz Office
‫זמני מכירת חמץ‬
‫במשרד הבד"צ‬
Beginning Tuesday,
Rosh Chodesh Nisan (April 1)
Sunday thru Thursday:
10:30am–9:00pm
‫החל מיום שלישי ר"ח ניסן‬
:)‫בכל יום (א–ה בלבד‬
‫ בוקר‬10:30 ‫החל מהשעה‬
‫ בלילה‬9:00 ‫ועד לשעה‬
‫ קינגסטון‬390A
390A Kingston Avenue
On the night of Bedikas Chametz:
Until 8:00pm,
and again from 11:00pm–1:00am
:‫בליל בדיקת חמץ‬
‫ בערב‬8:00 ‫עד השעה‬
‫ לפנות בוקר‬1:00 ‫ בלילה עד‬11:00 ‫ומהשעה‬
We fill in the authorization form that is supplied by the Rabbonim,
specifying the addresses in which our chametz is to be found. We
then perform a kinyan sudar with the rabbi (by lifting an item
belonging to the Rav). It is important to inform the Rav if we are
planning to travel elsewhere for Pesach. According to custom, we
pay the Rav for his efforts in this sale.
,‫הרבנים‬
‫ועושים‬
‫נוסעים‬
.‫טירחה‬
Note to Bochurim: Please do not wait until the night of Bedikas
Chametz to sell your chametz. Make an effort to come during the
preceding week.
‫(בחורי הישיבה מתבקשים שלא להמתין עד ליל‬
)‫ אלא להקדים ולבא בשבוע שלפני זה‬,‫בדיקת חמץ‬
Table of Contents:
Laws of Selling Chometz �������������������������������������������������� 21
Day-by-Day Halachic Guide
Before Pesach �������������������������������������������������������������������� 26
First Days ���������������������������������������������������������������������������� 42
Chol Hamo'ed ���������������������������������������������������������������������� 44
Last days ������������������������������������������������������������������������������ 47
Isru Chag ������������������������������������������������������������������������������ 50
Notices ������������������������������������������������������������������������������������ 52
Times for Pesach 5774������������������������������������������������������ 55
‫ממלאים את טופס "שטר ההרשאה" במשרד‬
‫מפרטים בשטר את המקומות בהם החמץ נמצא‬
‫"קנין סודר" אצל הרב (וחשוב לעדכן אותו באם‬
‫ המנהג שמשלמים לרב שכר‬.)‫למקום אחר לחג‬
:‫מפתח ותוכן‬
‫דיני מכירת חמץ ��������������������������������������������������������������������������� ב‬
‫ הלכה למעשה‬- ‫לוח יום יומי‬
‫לפני הפסח ��������������������������������������������������������������������������������ה‬
‫ימים ראשונים ���������������������������������������������������������������������������יב‬
‫חול המועד ������������������������������������������������������������������������������ טז‬
‫ימים אחרונים ������������������������������������������������������������������������� חי‬
‫אסרו חג ������������������������������������������������������������������������������������ כ‬
52����������������������������������������������������������������������������������������� ‫הודעות‬
55����������������������������������������������������������������������� ‫זמני פסח תשע"ד‬
Beth Din of Crown Heights • 390A Kingston Ave., Brooklyn NY 11213 • Tel: 718 604 8000 • Fax: 718–773–0186
Extensions: # 1 - Horav Osdoba. # 2 - Horav Schwei. # 3 - Horav Braun. # 4 - Secretary, Rabbi Kraus. # 5 - Information
‫ב‬
‫משולחן הבד"צ‬
‫מכירת חמץ‬
‫מהי בעצם מכירת חמץ?‬
‫התורה קובעת כי אסור להשהות חמץ ברשותינו בחג הפסח ועלינו‬
‫לבערו כבר בערב החג‪ .‬באם נשאר חמץ ברשותו של יהודי בחג ("חמץ‬
‫שעבר עליו הפסח") אסרוהו חכמים בהנאה אחרי הפסח‪ .‬החבאת‬
‫החמץ ונעילתו אינה מספיקה כלל‪.‬‬
‫כאשר קיימת כמות גדולה של חמץ שאין רוצים להפסידו‪ ,‬ניתן‬
‫למכרו לגוי‪ .‬אין די במכירת החמץ לבד‪ ,‬אלא יש גם להשכיר את מקומו‬
‫לגוי‪ .‬לאחר מעשה מכירת החמץ והשכרת מקומו מותר להשאיר את‬
‫החמץ בבית‪ ,‬ולא עוברים עליו באיסור "בל יראה ובל ימצא"‪ ,‬שכן‬
‫החמץ שייך כעת לגוי ונמצא במקום המושכר לו‪.‬‬
‫כמה דורות נוהג סדר מכירת חמץ בתור מנהג?‬
‫עצם הרעיון של מכירת חמץ מופיע כבר במשנה בריש פרק שני של‬
‫פסחים‪ .‬בתוספתא מובא גם על אפשרות תיאורתית לחזור ולקנות את‬
‫החמץ אחרי החג‪ .‬בדורות הפוסקים הראשונים מצינו שהמליצו לעשות‬
‫את המכירה‪ ,‬וכהוראה מעשית היא מובאת גם בשולחן ערוך‪ .‬עם הזמן‬
‫הפכה המכירה לנחלת הכלל‪.‬‬
‫מדוע זקוקים לרב בכדי לערוך את המכירה?‬
‫מכיוון שבדיני המכירה ישנן הלכות רבות‪ ,‬לפיכך נהוג שעושים את‬
‫הרב שליח (באמצעות "שטר הרשאה") כדי שהוא יבצע כהלכה‪ ,‬בכל‬
‫הדרכים הראויות‪ ,‬את המכירה לגוי‪ .‬לשיטת אדמו"ר הזקן בסדר מכירת‬
‫כיצד‪ ,‬למה ומדוע?‬
‫חמץ‪ ,‬אם המכירה אינה כדת‪ ,‬בעל החמץ עובר עליו ב"בל יראה ובל‬
‫ימצא" דאורייתא‪ .‬אדמו"ר הזקן הוסיף ותיקן פרטים מיוחדים באופן‬
‫המכירה‪ ,‬מהם שאף מעכבים את כשרותה‪ .‬המפורסם שבהם הוא הצורך‬
‫להשתמש ב"ערב קבלן"‪.‬‬
‫אז מה עושים?‬
‫ממלאים את טופס "שטר ההרשאה" במשרד הרבנים‪ ,‬מפרטים‬
‫בשטר את המקומות בהם החמץ נמצא ועושים "קנין סודר" אצל הרב‬
‫(וחשוב לעדכן אותו באם נוסעים למקום אחר לחג)‪ .‬המנהג שמשלמים‬
‫לרב שכר טירחה‪.‬‬
‫אז מהו "שטר הרשאה"?‬
‫"שטר הרשאה" הוא טופס שהחותמים עליו נותנים לרב רשות‬
‫למכור את החמץ ולהשכיר את מקומות החמץ‪ ,‬כפי שימצא לנכון‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬בשטר זו יש לפרט את כל המקומות בהם נמצא החמץ‪ ,‬ובנוסף‬
‫לזה עדיף גם לעשות 'קניין סודר' אצל הרב‪.‬‬
‫ומהו 'קנין סודר'?‬
‫בכל עיסקה שעושים לא מספיק לומר בדיבור שהחפץ עובר לרשות‬
‫השני‪ ,‬אלא צריך מעשה קניין דווקא‪ .‬הסיבה לכך‪ :‬בכדי שהחפץ יעבור‬
‫לרשות השני‪ ,‬יש להחליט בלב ("גמירות דעת") להקנות את החפץ‬
‫לשני‪ ,‬ואף השני סומך דעתו על כך‪ .‬בכדי להיות בטוח שיש החלטה‬
‫שכזו עושים גם מעשה של קניין‪ ,‬כמו 'קנין סודר'‪ ,‬שבו הקונה נותן‬
‫‪From the Desk of Badatz‬‬
‫למקנה [=למוכר] חפץ שלו (או‪ ,‬כפי שהורגלו‪ ,‬העדים נותנים חפץ‬
‫שלהם) שיגביהו‪ ,‬ובכך מתבצעת העיסקה בפועל‪.‬‬
‫כאשר ממנים את הרב שיהיה שליח למכירת החמץ אין צורך מעיקר‬
‫הדין לעשות קנין‪ ,‬כיון שאין הרב קונה את החמץ‪ ,‬והוא רק שליח למכור‬
‫את החמץ לגוי‪ .‬אך נהגו לעשות קנין זה (להרים בגד או כלי ששייך לרב)‬
‫כדי להודיע שבקשת השליחות ("הרשאה") היא רצינית‪.‬‬
‫האם יש צורך לקרוא את כל השטר?‬
‫רצוי‪ .‬בכלל‪ ,‬אין לעשות את המכירה כ"מצוות אנשים מלומדה"‪,‬‬
‫אלא צריך שהמוכר יגמור בדעתו שהוא באמת מוכר את החמץ במכירה‬
‫גמורה‪ .‬לפיכך‪ ,‬גם מי שלא קרא אך יודע את תוכן ההרשאה והמכירה‪,‬‬
‫מכירתו כדין‪.‬‬
‫עד מתי אפשר למכור את החמץ?‬
‫אחרי זמן ביעור חמץ החמץ נאסר בהנאה ולכן אין אפשרות‬
‫למוכרו‪ .‬כמובן שלכתחילה אין להמתין עם המכירה עד כמה רגעים לפני‬
‫זמן הביעור‪ ...‬אלא יש להקדים ולהגיע למשרד חברי הבד"צ בעוד מועד‪.‬‬
‫מכירת החמץ במשרד הבד"צ תתאפשר עד מוצאי יום ראשון‬
‫י"ג ניסן בשעה ‪ 1:00‬לפנות בוקר‪ .‬רצוי להקדים ולא להמתין לרגע‬
‫האחרון!‬
‫מה עושים קודם‪ ,‬כותבים את הפרטים בשטר או עושים קנין?‬
‫הסדר בזה אינו חשוב‪.‬‬
‫האם נוהגים למסור לרב מפתח?‬
‫"במ"ש [=במה שכתב] אודות מסירת מפתח במכירת חמץ‪ ,‬בודאי‬
‫ידוע לו אשר בכ"מ [=בכמה מקומות] ועיירות אפילו המדקדקים‬
‫במצות הנה בזמן האחרון אין עושים זאת‪ ,‬ואפשר כוונתו במכתבו‬
‫הוא רק לפלפולא ולא בהנוגע להפועל" (אגרות קודש כ"ק אדמו"ר‬
‫שליט"א כרך יג ע' מג‪ .‬ועיין עוד בשו"ת צמח–צדק אורח–חיים סימן‬
‫מה‪ ,‬ס"ק ב–ג)‪.‬‬
‫האם צריך לפרט בשטר את כל המקומות בבית בהם יהיה החמץ‬
‫סגור?‬
‫יש צורך לפרט את כל הכתובות (בית‪ ,‬משרד‪ ,‬רכב‪ ,‬מעון קיץ‪ ,‬תא–‬
‫איחסון בביהכנ"ס‪ ,‬וכן מקום מגוריו לפסח באם יהיה לו שם חמץ שירצה‬
‫למוכרו‪ ,‬וכדומה‪" ,‬ובכל מקום שהוא") בצורה מדוייקת (ולדוגמא‪ :‬בבנין‬
‫מגורים יש לציין את מס' הדירה)‪ .‬אך אין צורך לציין במפורש כל ארון‬
‫וארון‪ ,‬שכן בשטר ה"הרשאה" כבר מפורש שהמכירה כוללת את כל‬
‫המונח "במקומות מיוחדים"‪.‬‬
‫אחרי רישום הכתובת ב"שטר ההרשאה" אין להעביר את החמץ‬
‫לכתובת אחרת שאינה רשומה בשטר‪.‬‬
‫בנוסף לרישום מפורט ב"שטר ההרשאה" של שם המוכר ומקום‬
‫החמץ‪ ,‬מה עוד צריך לעשות?‬
‫את החמץ הנמכר לגוי ונשאר בבית במשך החג יש לסגור היטב‬
‫ולסמן את המקומות בצורה ברורה‪ ,‬מכמה סיבות‪ :‬שיהיה ברור מה נכלל‬
‫במכירה‪ ,‬וגם כדי שלא יגשו למקום זה בטעות בפסח‪ .‬ועוד‪.‬‬
‫במקום בו נמצא בוודאות חמץ גמור יש לעשות מחיצה גמורה של‬
‫עשרה טפחים בפני החמץ‪ .‬אם החמץ נמצא בארון רגיל עם דלתות‪,‬‬
‫מספיק לסגור את דלת הארון ולסמן עליו בצורה ברורה‪.‬‬
‫ג‬
‫האם אין בזה "הערמה"?‬
‫לפי דעת אדמו"ר הזקן (שחלק בזה על ה"בכור שור") מכירת החמץ‬
‫היא מכירה גמורה לחלוטין באופן המציל מלעבור על איסור "בל יראה‬
‫ובל ימצא" דאורייתא‪ .‬אדמו"ר הצמח–צדק אף הוסיף וכתב‪ ,‬שאחר‬
‫שזקנו (אדמו"ר הזקן) הצריך יהודי "ערב קבלן"‪ ,‬שוב אין זו הערמה‪.‬‬
‫האם מותר למכור חמץ גמור?‬
‫לשיטת אדמו"ר הזקן שהמכירה היא מכירה גמורה (ולא "הערמה")‬
‫אין שום סיבה שלא לכלול בה חמץ גמור‪ .‬וכן נהגו רבותינו נשיאינו‪.‬‬
‫אם במילא מבטלים את החמץ בערב פסח‪ ,‬מדוע יש גם למוכרו?‬
‫חכמים גזרו שביטול לבד אינו מועיל ועדיין צריך לבדוק את החמץ‬
‫ולהוציאו מרשותנו ולבערו‪ .‬באם עדיין נשאר חמץ שלא רוצים לבערו‪,‬‬
‫ישנה אפשרות למוכרו לגוי‪ .‬חמץ זה אינו בכלל הביטול כיון שבכוונתנו‬
‫לחזור ולזכות בו לאחר הפסח‪.‬‬
‫מה המקור לכך שנותנים לרב תשלום עבור עיסוקו במכירת החמץ?‬
‫כן מנהג ישראל מאז ומקדם‪ ,‬והוזכר בשדי חמד ועוד‪ .‬בנוסף לטעם‬
‫הפשוט (שכר טירחה) והצורך לכסות את ההוצאות הקשורות למכירת‬
‫החמץ‪ ,‬התשלום הינו גם מקור הכנסה לרבנים עבור עבודתם במשך‬
‫השנה כולה‪ .‬בספרות ההלכתית אף נמצאים גם טעמים הלכתיים למנהג‬
‫זה הקשורים לתוקף המכירה‪.‬‬
‫האם במכירת חמץ יכולה להיות גם בעיה של הסגת גבול?‬
‫בספרות השו״ת ישנה אריכות גדולה בסוגיית “היורד לאומנות‬
‫חבירו״ בשייכות להסגת גבול רבני שכונה‪ .‬כך גם בכמה מפוסקי זמננו‪,‬‬
‫ולדוגמא בשו“ת שערי עזרא‪ ,‬שאסר מכירת חמץ למי שלא נתמנה לכך‬
‫מהבד“צ‪.‬‬
‫מי שעשה “הרשאה״ למכירת החמץ במשרד הרבנים כמה ימים‬
‫לפני הפסח‪ ,‬ובימים הבאים הוסיף וקנה חמץ‪ ,‬האם גם חמץ זה נכלל‬
‫במכירה?‬
‫לפי אדמו“ר הצמח–צדק גם חמץ זה נכלל במכירה‪ .‬ובפרט שבשטר‬
‫ה“הרשאה“ לרבנים נכלל נוסח ‪ -‬לפי הצעת הצמח–צדק “לרווחא‬
‫דמילתא“ ‪ -‬של עשיית “זכות“‪ ,‬שבכך עושים את הרב שליח למכור גם‬
‫את החמץ שיבא לרשותנו אח״כ עד ערב הפסח‪.‬‬
‫האם אחרי זמן ביעור חמץ מותר להיכנס למקום הנמכר לגוי?‬
‫בעת המכירה לגוי מסכמים עמו הרבנים שירשה‪ ,‬מרצונו הטוב‪,‬‬
‫למוכרים‪ ,‬שבעת הצורך יוכלו להיכנס ולצאת באופן ארעי (“דריסת‬
‫רגל“) למקומות המושכרים לו‪ .‬כמובן שצריך להזהר שלא לנגוע בחמץ‬
‫ובכלל שלא לשהות שם‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬מי שנשאר בביתו או אפילו אם הוא בעצמו נוסע אך משאיר‬
‫אורחים להתאכסן בביתו במשך החג‪ ,‬לא יכלול אותם חדרים במכירת‬
‫חמץ‪ ,‬שהרי אין לגור בחדרים המושכרים לגוי‪.‬‬
‫האם אין בעיה (לעניין טבילת כלים) בכך שבשטר המכירה מפורש‬
‫שנמכרים גם כלים?‬
‫בלקוטי שיחות התבאר בארוכה שאין צורך להטביל את הכלים‬
‫לאחר פסח מכיון שלמרות שהגוי יכול להשתמש בכלים הרי שאין זה‬
‫שכיח כלל שיעשה זאת‪.‬‬
‫ד‬
‫משולחן הבד"צ‬
‫מלבד מכירת החמץ הפרטי‪ ,‬מה עוד כדאי לעשות?‬
‫מצווה לעורר שכנים ומכרים‪ ,‬אפילו מי שלעת–עתה אינו מקפיד‬
‫לשמור על כל דיני חמץ‪ ,‬להשתתף במכירת חמץ‪ ,‬כדי להימנע מאיסור‬
‫“בל ייראה ובל ימצא“‪ ,‬ובנוסף לזה יש בכך “גם ההתעוררות וזכרון ע“ד‬
‫איסור חמץ‪ ,‬מנהג אבות וכו׳ וכו׳“ (אגרות–קודש כ“ק אדמו“ר שליט“א)‪.‬‬
‫האם יש צורך לבדוק את החמץ במקומות הנמכרים לגוי?‬
‫המנהג הפשוט שלא לבדוק חמץ באותם מקומות (אדמו“ר הצמח–‬
‫צדק האריך בהסברת העניין בתשובה הלכתית בהתכתבות עם ה׳דברי‬
‫נחמיה׳)‪.‬‬
‫האם ניתן למכור את כל הבית לגוי ובכך להימנע מחובת בדיקת‬
‫חמץ?‬
‫המוכר את כל תכולת הבית לגוי‪ ,‬עליו להשאיר חדר אחד שאינו‬
‫נמכר‪ ,‬ולעשות במקום ההוא את חובת הבדיקה בליל י“ד ניסן‪.‬‬
‫באם הוא עוזב את הבית לפני ליל י“ד ניסן‪ ,‬יעשה בדיקת חמץ‬
‫במקום בו הוא נמצא בליל י“ד ניסן‪ .‬באם מתאכסן בליל י“ד ניסן אצל‬
‫אחרים‪ ,‬יניח שם חמץ משלו‪ ,‬ויוכל לבדוק שם בעצמו (אף שגם בעל‪-‬‬
‫הבית יכול לבדוק את חמצו של האורח בתור שלוחו)‪ .‬באם אין לו חמץ‬
‫משלו‪ ,‬אינו חייב במצות בדיקה‪ .‬ומי שרוצה להחמיר‪ ,‬יחמיר על עצמו‬
‫להביא חמץ משלו ולבדוק‪ .‬ואם אין לו חמץ משלו‪ ,‬יש שהציעו לקנות‬
‫(בקנין המועיל כגון קנין סודר) מבעל–הבית את החדר בו הוא מתאכסן‪.‬‬
‫ומכל מקום‪ ,‬יתכוון לצאת בברכת בעל–הבית‪.‬‬
‫האם ישנם מצבים בהם אי–אפשר להסתמך על מכירת חמץ?‬
‫א‪ .‬ניתן למכור את החמץ הנמצא בתא–המטען של הרכב רק בתנאי‬
‫שיש למוכר חמץ נוסף בביתו הכלול בשטר‪ .‬במקרה זה יש לציין ב“שטר‬
‫ההרשאה“ את פרטי הזיהוי של הרכב (מקום החניה‪ ,‬מספר רישוי)‪.‬‬
‫ואם אפשר טוב להשכיר לגוי גם את הרכב כולו‪ ,‬ולכן אין לנהוג ברכב‬
‫זה בחול–המועד (אף אם הרכב עצמו נבדק מחמץ כדבעי)‪ .‬אבל מעיקר‬
‫הדין אין לחוש לזה‪ ,‬אלא שיש לוודא שתא–המטען נעול ושהמפתח אינו‬
‫אצלו‪.‬‬
‫כמובן‪ ,‬מי שקשה לו לנקות את הרכב עצמו‪ ,‬אינו יכול למכור את‬
‫הרכב כולו‪ ,‬ואחר–כך לנהוג ברכב במועד‪...‬‬
‫ב‪ .‬כנזכר לעיל‪ ,‬במקום בו נמצא בוודאות חמץ גמור לא מספיק‬
‫למכור את החמץ ולסמן את מקומו בדבק וכדומה‪ ,‬אלא יש לעשות‬
‫מחיצה גמורה של עשרה טפחים בפני החמץ‪ .‬באם יש שטח שלא ניתן‬
‫לעשות שם מחיצה כדבעי‪ ,‬אין למכור את החמץ שם וצריך לבערו‬
‫ולהוציאו מרשותו‪.‬‬
‫ג‪ .‬יש דיון בפוסקים האם ניתן למכור רק פירורי חמץ שאינו שווה‬
‫פרוטה‪ .‬אכן‪ ,‬בשטר המכירה נכלל גם כן חמץ ש“אין עליהם מקח כלל‬
‫ואין עליהם שום קונה“‪ ,‬אבל אין מכאן הוכחה שהמכירה תקפה למי‬
‫שמוכר רק חמץ שכזה‪ .‬ולכן‪ ,‬באם יש למישהו רק פירורים (ולא כלים‬
‫מחומצים או סוג אחר של חמץ השווה פרוטה) והוא מתעצל לנקות את‬
‫הבית‪ ,‬אין לו להסתמך על המכירה‪ ,‬ועליו לבדוק את החמץ כדין‪.‬‬
‫ד‪ .‬מי שיודע שיש לו חמץ על אם–הדרך במשלוח (הנמצא בפקדון‬
‫אצל חברת ההובלה‪ ,‬באניה‪ ,‬באוירון‪ ,‬בנמל או בדואר) עליו לפרט זאת‬
‫בשטר ההרשאה‪ .‬אבל‪ ,‬המכירה תקפה רק בתנאי שיש לאותו מוכר חמץ‬
‫אחר בביתו הכלול בשטר‪ .‬באם חברת ההובלה שייכת ליהודים‪ ,‬ישאל‬
‫שאלת רב‪.‬‬
‫ה‪ .‬מי שיש ברשותו בעלי–חיים הזקוקים שיאכילום חמץ בפסח‪ ,‬אינו‬
‫יכול להסתמך על שטר המכירה הכללית‪ ,‬ועליו לפנות לרב לדעת מה‬
‫לעשות‪.‬‬
‫ו‪ .‬באם יש לבני–הבית חמץ השייך להם באופן אישי‪ ,‬עליהם למוכרו‬
‫בנפרד‪ ,‬ולא להסתמך על המכירה של בעל–הבית‪.‬‬
‫ז‪ .‬מי שנוסע למשך החג למקום בו זמן איסור חמץ הפסח מקדים‬
‫לבוא לפני הזמן כאן (כגון הנוסעים לארץ–הקודש ולאירופה) אינו יכול‬
‫למכור את החמץ לרבנים כאן‪ ,‬מכיוון שבזמן איסור החמץ במקום בו‬
‫יהיה עדיין לא יערכו את המכירה במשרד הרבנים כאן‪.‬‬
‫ח‪ .‬הנהגת חסידי רבותינו נשיאינו שלא למכור לגוי דבר מאכל ומשקה‬
‫חמץ שקיבלו מהרבי‪ ,‬אלא אכלום ושתום לפני פסח‪ .‬ונתבאר בארוכה‬
‫בלקוטי שיחות‪.‬‬
‫מתי ניתן שוב ליהנות מהחמץ הנמכר לגוי?‬
‫מיד במוצאי החג‪ ,‬ואין צורך לחכות‪ .‬מאז ומתמיד נוהגים הרבנים‬
‫חברי הבד“צ לצאת באמצע ההתוועדות ב–‪ 770‬כדי לקנות את החמץ‬
‫מהגוי מיד במוצאי החג‪.‬‬
‫היכן ניתן ללמוד על דיני מכירת חמץ?‬
‫שולחן–ערוך אדמו”ר הזקן סימן תמח‪“ .‬סדר מכירת חמץ” שבסידור‬
‫אדמו“ר הזקן‪ ,‬ובפירוש “שער הכולל“ שם (להרב לאוואוט‪ ,‬זקנו של כ“ק‬
‫אד“ש)‪ .‬פסקי דינים לאדמו“ר הצמח–צדק סימן תמח‪ .‬המועדים בהלכה‬
‫להרב זוין‪ .‬ובספרי המלקטים בני דורנו‪.‬‬
‫‪d‬‬
‫מטעם הבד״צ‬
‫יו״ל מזמן לזמן פרסומים שונים‪.‬‬
‫המעוניינים להצטרף לרשימת‬
‫המנויים באימייל לגליונות היוצאים‬
‫לאור מטעם הבד״צ מתבקשים‬
‫לשלוח אימייל לכתובת‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪From the Desk of Badatz‬‬
‫‬
‫ה‬
‫בס"ד‬
‫מחמת קוצר היריעה והזמן לא באו כי אם עיקרי הלכות והמנהגים* ללא מ״מ וציונים**‬
‫‪ ‬אחרי תפילת שחרית אומרים "ביום השביעי נשיא לבני אפרים וגו'"‪.‬‬
‫ואח"כ ה"יהי רצון"‪.‬‬
‫*) בתוספת כמה תזכורות מענייני "הלכתא למשיחא"‪ ,‬מתוך ציפיה ותשוקה‬
‫לגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש‪ ,‬שאז אפשר יהיה לקיימן כפשוטן‬
‫להלכה למעשה מיוסד על הוראות כ"ק אד"ש בריבוי שיחות‪ ,‬ומהן‪:‬‬
‫"מדובר כמ"פ לאחרונה‪ ,‬אז לויט אלע סימנים שטייען מיר היינט אויף דעם שוועל‬
‫פון דער גאולה‪ ,‬ווען "הנה זה (משיח) בא"‪ ,‬ותיכף ומיד רגע לאח"ז ‪ -‬כבר בא‪.‬‬
‫דערפון איז אויך מובן בנוגע צו דער עבודה פון אידן וואס פאדערט זיך ‪ . .‬אז א‬
‫אידן' ס אויפפירונג אין אלע ענינים אין זיין טאג טעגלעכן לעבן אויך בזמן הזה‬
‫תיכף ומיד פאר דער גאולה ‪ -‬איז מעין ובדוגמת דעם לעבן און הנהגה פון אידן‬
‫בימות המשיח ממש‪[ .‬וואס דאס איז אויך די הדגשה המיוחדת בתקופה‬
‫האחרונה בהנוגע דעם לימוד פון "הלכתא למשיחא"‪ ,‬די הלכות וואס זיינען נוגע‬
‫צו דעם לעבן פון אידן בזמן הגאולה]"‪( .‬שיחת שמח"ת תשנ"ב ‪ -‬סה"ש תשנ"ב ע'‬
‫‪ - .99‬חלק מההדגשות אינן במקור)‪.‬‬
‫"מוסיפים גם בהתשוקה והגעגועים להגאולה ‪ . .‬שענין זה נעשה גם ע"י ההוספה‬
‫בלימוד התורה בעניני הגאולה וביהמ"ק‪ ,‬אשר‪ ,‬הלימוד בענינים אלו ממהר ומזרז‬
‫עוד יותר קיומם בפועל ממש‪ ,‬כך‪ ,‬שמהלימוד יוצאים תיכף ומיד לפגוש את משיח‬
‫צדקנו‪ ,‬ואומרים לו שזה–עתה סיימו ללמוד כמה הלכות הקשורות עם ביאתו!‬
‫נוסף לכך שכיון ש"אחכה לו בכל יום שיבוא"‪ ,‬נכללים ב"הלכות הצריכות להן"‬
‫[לנשים] בכל יום כו"כ דינים דהלכות קרבנות וכיו"ב‪( ".‬משיחה לנשי ובנות חב"ד‪,‬‬
‫ספר השיחות ה'תש"נ כרך ב ע' ‪.)514‬‬
‫"דער אויבערשטער בעט זיך ביי אידן אז זיי זאלן זיך עוסק זיין ב"סדר קרבנות" ‪. .‬‬
‫ובכלל זיך עוסק זיין בתורת עולה כו' (וואס דורכדעם איז כאילו הקריב כו') ‪ -‬און‬
‫דאס וועט ברענגען דעם הקריב עולה וכו' כפשוטו ‪ -‬המלך המשיח כו' בונה‬
‫המקדש כו' וחוזרין כו' מקריבין קרבנות כו' ככל מצותה האמורה בתורה במהרה‬
‫בימינו ממש‪ ,‬וכנ"ל ‪ -‬ושם נעשה לפניך את קרבנות חובותינו כו' כמצות רצונך‪".‬‬
‫(לקוטי שיחות כרך יח ע' ‪.)958‬‬
‫**) מקורות להמובא בפנים ניתן למצוא בשולחן ערוך אדה״ז‪ .‬מטה אפרים‪.‬‬
‫קיצור שולחן ערוך‪ .‬ספר המנהגים‪-‬חב״ד‪ .‬לוח כולל חב״ד‪ .‬שיחות מאמרים‬
‫ואגרות קודש‪ .‬ועוד ועוד‪.‬‬
‫בקשר לחנוכת ביהמ"ק השלישי‪ ,‬כתוב ביחזקאל‬
‫(מה‪ ,‬כ ‪ -‬הפטורת פ' החדש)‪" :‬וכן תעשה בשבעה בחדש מאיש שגה‬
‫ומפתי וכפרתם את הבית"‪ .‬ובפירוש הפסוק ‪ -‬הנה לפירש"י שם‪,‬‬
‫יתחילו לעתיד שבעת ימי המילואים בר"ח ניסן ויגמרו בז' בניסן‪ .‬וראה‬
‫לקו"ש חכ"ב ע' ‪ .891‬וברד"ק שם ש"זה יהי' חידוש לעתיד לחטא על‬
‫המזבח ועל הבית גם בשבעה לחדש"‪ .‬וראה מנחות מה‪ ,‬ב‪ :‬פרשה זו‬
‫אליהו עתיד לדורשה‪ .‬ועיי"ש עוד בגמרא‪.‬‬
‫‪ ‬ערבית‪ :‬קידוש לבנה [על פי הקבלה אין לקדש הלבנה עד אחר ז'‬
‫ימים למולד‪ .‬וראה ספר השיחות תשנ"ב ח"א ע' ‪ .81‬וש"נ]‪.‬‬
‫כתב הרמב"ם‪ :‬כל ישראל מוזהרים להיות טהורים‬
‫כל רגל מפני שהם נכונים להכנס למקדש לאכול קדשים [וראה לקו״ש‬
‫חל״ב פ׳ שמיני באורך]‪ .‬ובפרט‪ ,‬לפני הפסח‪ ,‬שכל ישראל‪ ,‬האנשים‬
‫והנשים‪ ,‬מוזהרים להקריב קרבן פסח בערב פסח‪ ,‬והיא מצות עשה‬
‫שיש בה כרת‪ ,‬ויש "להזהיר את ישראל לטהר [בכדי] שיעשו פסחיהן‬
‫בטהרה" [וראה לקו"ש חל"ו ע' ‪ .]801‬לפיכך‪ ,‬כל הטמאים שצריכים‬
‫לספור שבעה נקיים ולטבול‪ ,‬ולהביא קרבן ביום השמיני [ומהם‪ :‬זב בעל ג'‬
‫ראיות‪ ,‬זבה גדולה‪ ,‬ואולי גם נדה שטובלת בליל שמיני (לאחרי חומרא דר' זירא‬
‫שסופרת שבעה נקיים)] עליהם להתחיל מהיום למנות שבעה ימים‬
‫(לאחרי שהפסיקו בטהרה אתמול)‪ ,‬בכדי לעשות הפסח בטהרה‪ .‬לגבי‬
‫טמא מת ‪ -‬ראה למחר (ח' ניסן)‪.‬‬
‫לפסח"‪ ,‬חוץ מן החטים‬
‫(שהשומע שהוא אומר‬
‫אצניעם ואשמרם מח‬
‫לכתחלה‪ .‬לא אסרו אלא‬
‫פסח" (כמו שהוא המנה‬
‫‪ ‬אחרי תפילת שחרית אומרים "ביום השמיני נשיא לבני מנשה וגו'"‬
‫ואח"כ ה"יהי רצון"‪.‬‬
‫ליל שלישי‪ ,‬ח' ניסן כחצות הלילה‪ ,‬בשעה ‪.88.48‬‬
‫[התקופות נזכרו בהקדמה ללוח "היום יום" וכן בלוח כולל חב"ד‪.‬‬
‫לפרטי דינים‪" :‬ראה ב"י או"ח סו"ס תנה‪ .‬רמ"א שם ס"א (שו"ע אדה"ז‬
‫שם סט"ו–טז‪ .‬סר"ו סי"ד)‪ .‬יו"ד סקט"ז ס"ה‪ .‬ובכ"מ" ‪ -‬נסמנו בלקוטי‬
‫שיחות חט"ז ע' ‪ 91‬הערה ‪ .99‬חכ"א ע' ‪ 899‬הערה ‪ .99‬וראה לקו"ש‬
‫חט"ז ע' ‪.]477‬‬
‫‪ ‬מי שמוכרח ליטול‬
‫להחמיר ולהמנע מלהש‬
‫לכך מרב מורה הוראה‪.‬‬
‫‪ ‬כל הבירורים שצריכי‬
‫חג הפסח (כבשאלת ה‬
‫האחרון‪.‬‬
‫הטמא בטומאת מת ‪ -‬וכעת כולנו טמאי מתים ‪-‬‬
‫עליו להתחיל מהיום [ראה ראב"ד הלכות קרבן פסח פ"ו ה"ב‪ .‬תוד"ה שחל ‪-‬‬
‫להסתפר לכב‬
‫פסחים צ‪ ,‬ב‪ .‬ולדעת הרמב"ם ‪ -‬בטומאת מת שהנזיר מגלח‪ ,‬מתחיל מאתמול‪ .‬וי"א‬
‫שכן הוא גם בשאר טומאות‪ ,‬לפי שאין שוחטין על טבול יום לכתחילה] ליזהר‬
‫מטומאת מת‪ ,‬בכדי לעשות הפסח בטהרה‪[ .‬ואפילו לשיטות שטומאת‬
‫מת הותרה בציבור ‪ -‬בקרבן פסח מהדרינן אטהורים‪ ,‬כלומר‪ ,‬משתדלים‬
‫לכתחילה להקריב בטהרה]‪ .‬וכן כל הטמאים טומאת שבעה‪ ,‬עליהם‬
‫להזהר מטומאה מהיום‪.‬‬
‫‪ ‬אחרי תפילת שחרי‬
‫ואח"כ ה"יהי רצון"‪.‬‬
‫לכת‬
‫בו מום ד' ימים קודם ה‬
‫ברכת האילנות (למי שעדיין לא בירך בתחילת החודש)‪.‬‬
‫הטמ‬
‫להזות עליו מאפר פרה‬
‫הוא האפשרות האחרו‬
‫כדי להקריב בטהרה קר‬
‫עי קרי ההלכה‪ :‬היוצא בימי ניסן ["בימי ניסן" כפשוטו ‪ -‬בדוקא] וראה‬
‫אילנות שמוציאין פרח צריך לברך‪:‬‬
‫מל ְֶך הָּעֹול ָּם שֶֹׁלא חִ סַר בְּעֹול ָּמֹו כְּלּום ּובָָּרא בֹו‬
‫אתָּה ה' אֱֹלקינּו ֶ‬
‫בָּרּוְך ַ‬
‫אדָּם‬
‫בְִּריֹות טֹובֹות ְואִיל ָּנֹות טֹובֹות ל ֵיהָּנֹות בָּהֶם בְּנ ֵי ָּ‬
‫"לע‬
‫יהונתן פרשת החדש‪ ,‬ע‬
‫ואינ ו מברך אלא בפעם הראשונה שרואה בכל השנה‪ ,‬ואחרי שבירך‬
‫בראיה הראשונה אינו מברך שוב‪.‬‬
‫‪ ‬בעשרה בניסן מתה‬
‫בסימן תק"פ שהוא מה‬
‫מתענים (וראה מג"א ס‬
‫ואם לא בירך בראיה הראשונה יש לברך על הראיה השניה בלא שם‬
‫ומלכות‪.‬‬
‫‪ ‬התוועדות י"א ניסן ב‬
‫אין מברכים על אילן סרק‪ .‬מברכים כשהאילנות מוציאים פרח ועדיין‬
‫לא גדלו הפירות‪ .‬יש מהדרים לראות שני אילנות‪ .‬גם נשים מברכות‪ .‬יש‬
‫אומרים שאין לברך על עצי ערלה ולא על עץ מורכב‪ .‬לדעת רוב‬
‫הפוסקים אפשר לברך גם בשבת ויו"ט‪.‬‬
‫בשיחת י"א ניסן ה'תש‬
‫שעל ידו יתוסף בכל‬
‫התוועדות של שמחה‪,‬‬
‫עם מחיצה ע"פ שו"ע)‬
‫גשמית הקשורה עם ה‬
‫יסעד‪ ,‬ובפרט מאכל ה‬
‫הידועות (ד' כוסיות‪ ,‬וכ‬
‫ואין להאריך בדבר הפ‬
‫עלולים לחשוב שע"י ה‬
‫של מצוה"‪ ...‬שלא בער‬
‫של נשיא דורנו‪ ,‬בלשון‬
‫איחר מלברך עד שנפל הפרח וגדלו הפירות‪ ,‬טוב לברך בלא שם‬
‫ומלכות‪.‬‬
‫ו‬
‫משולחן הבד"צ‬
‫‪ ‬אחרי תפילת שחרית אומרים "ביום התשיעי נשיא לבני בנימן וגו'"‪.‬‬
‫ואח"כ ה"יהי רצון"‪.‬‬
‫למי שלא הספיק ‪ -‬לקנות מצות שמורה‪ .‬ניתן להשיג כמות‬
‫מצומצמת של מצות שמורה בהכשר הבד"צ‪.‬‬
‫לפרטים‪781-949-0084 :‬‬
‫וכאן המקום לעורר גם‬
‫בדורו ובדורות שלאח"‬
‫התוועדות של שמחה ה‬
‫רבים מישראל‪ ,‬אנשים‬
‫לחיבורו‪" ,‬לקטן ולגדול‬
‫התוועדות ברוב עם ה‬
‫ואדרבה כשנעשה שלא‬
‫מכירת חמץ במשרד הבד"צ (בשעות הנקובות כאן בדף‬
‫השער)‪ .‬מומלץ להגיע מוקדם‪ .‬דיני מכירת חמץ‪ ,‬פורטו בגליון בנפרד‪.‬‬
‫‪ ‬אסור לאדם שיאמר על שום מין בהמה חיה ועוף "בשר זה לפסח‬
‫הוא"‪ ,‬אלא יאמר "בשר זה ליום טוב"‪ .‬וכן לא יאמר אדם לשלוחו "הילך‬
‫מעות הללו וקח לי בהם בשר לפסח"‪ ,‬אלא יאמר "קח לי בשר ליום‬
‫טוב"‪ .‬אבל על דגים ועל כל שאר דברים שאינן מין בשר כלל‪ ,‬מותר‬
‫לומר "זה יהא לפסח"‪ .‬ויש מחמירין שלא לומר על שום דבר "זה‬
‫‪-8-‬‬
‫לפסח"‪ ,‬חוץ מן החטים וכיוצא בהם מדברים הצריכים שימור מחימוץ‬
‫(שהשומע שהוא אומר חטים אלו לפסח יהא סבור שאומר "חטים אלו‬
‫אצניעם ואשמרם מחימוץ לצורך הפסח")‪ .‬וטוב לחוש לדבריהם‬
‫לכתחלה‪ .‬לא אסרו אלא לומר "בשר זה לפסח"‪ ,‬אבל לומר "בשר זה על‬
‫פסח" (כמו שהוא המנהג לומר כן בלשון אשכנז ‪" -‬אויף פסח") מותר‪.‬‬
‫‪ ‬אחרי תפילת שחרית אומרים "ביום השמיני נשיא לבני מנשה וגו'"‬
‫ואח"כ ה"יהי רצון"‪.‬‬
‫ליל שלישי‪ ,‬ח' ניסן כחצות הלילה‪ ,‬בשעה ‪.88.48‬‬
‫[התקופות נזכרו בהקדמה ללוח "היום יום" וכן בלוח כולל חב"ד‪.‬‬
‫לפרטי דינים‪" :‬ראה ב"י או"ח סו"ס תנה‪ .‬רמ"א שם ס"א (שו"ע אדה"ז‬
‫שם סט"ו–טז‪ .‬סר"ו סי"ד)‪ .‬יו"ד סקט"ז ס"ה‪ .‬ובכ"מ" ‪ -‬נסמנו בלקוטי‬
‫שיחות חט"ז ע' ‪ 91‬הערה ‪ .99‬חכ"א ע' ‪ 899‬הערה ‪ .99‬וראה לקו"ש‬
‫חט"ז ע' ‪.]477‬‬
‫‪ ‬מי שמוכרח ליטול תרופות במשך החג‪ ,‬אין לו לפסוק על עצמו‬
‫להחמיר ולהמנע מלהשתמש בהם בחג‪ ,‬אלא עליו לקבל הוראת היתר‬
‫לכך מרב מורה הוראה‪.‬‬
‫‪ ‬כל הבירורים שצריכים לעשות אצל הרבנים במשרד הבד"צ לקראת‬
‫חג הפסח (כבשאלת התרופות הנ"ל וכיוצא בזה)‪ ,‬אין לדחותם לרגע‬
‫האחרון‪.‬‬
‫הטמא בטומאת מת ‪ -‬וכעת כולנו טמאי מתים ‪-‬‬
‫עליו להתחיל מהיום [ראה ראב"ד הלכות קרבן פסח פ"ו ה"ב‪ .‬תוד"ה שחל ‪-‬‬
‫להסתפר לכבוד החג שלא יכנס לרגל כשהוא מנוול‪.‬‬
‫פסחים צ‪ ,‬ב‪ .‬ולדעת הרמב"ם ‪ -‬בטומאת מת שהנזיר מגלח‪ ,‬מתחיל מאתמול‪ .‬וי"א‬
‫שכן הוא גם בשאר טומאות‪ ,‬לפי שאין שוחטין על טבול יום לכתחילה] ליזהר‬
‫מטומאת מת‪ ,‬בכדי לעשות הפסח בטהרה‪[ .‬ואפילו לשיטות שטומאת‬
‫מת הותרה בציבור ‪ -‬בקרבן פסח מהדרינן אטהורים‪ ,‬כלומר‪ ,‬משתדלים‬
‫לכתחילה להקריב בטהרה]‪ .‬וכן כל הטמאים טומאת שבעה‪ ,‬עליהם‬
‫להזהר מטומאה מהיום‪.‬‬
‫‪ ‬אחרי תפילת שחרית אומרים "ביום העשירי נשיא לבני דן וגו'"‪.‬‬
‫ואח"כ ה"יהי רצון"‪.‬‬
‫לכתחילה‪ ,‬מצוה לבקר את קרבן הפסח שלא יהיה‬
‫בו מום ד' ימים קודם השחיטה‪.‬‬
‫ברכת האילנות (למי שעדיין לא בירך בתחילת החודש)‪.‬‬
‫הטמא בטומאת מת (וכעת כולנו טמאי מת) צריך‬
‫להזות עליו מאפר פרה אדומה ביום השלישי והשביעי‪ .‬נמצא שהיום‬
‫הוא האפשרות האחרונה להזות ביום השלישי ולהיטהר מטומאת מת‪,‬‬
‫כדי להקריב בטהרה קרבן פסח‪.‬‬
‫עי קרי ההלכה‪ :‬היוצא בימי ניסן ["בימי ניסן" כפשוטו ‪ -‬בדוקא] וראה‬
‫אילנות שמוציאין פרח צריך לברך‪:‬‬
‫מל ְֶך הָּעֹול ָּם שֶֹׁלא חִ סַר בְּעֹול ָּמֹו כְּלּום ּובָָּרא בֹו‬
‫אתָּה ה' אֱֹלקינּו ֶ‬
‫בָּרּוְך ַ‬
‫אדָּם‬
‫בְִּריֹות טֹובֹות ְואִיל ָּנֹות טֹובֹות ל ֵיהָּנֹות בָּהֶם בְּנ ֵי ָּ‬
‫"לעתיד יהי' יום הכפורים ביו"ד בניסן" ‪ -‬אהבת‬
‫יהונתן פרשת החדש‪ ,‬עיי"ש הטעם‪.‬‬
‫ואינ ו מברך אלא בפעם הראשונה שרואה בכל השנה‪ ,‬ואחרי שבירך‬
‫בראיה הראשונה אינו מברך שוב‪.‬‬
‫‪ ‬בעשרה בניסן מתה מרים‪ ,‬וקבעו בו תענית כשחל בחול (כמ"ש‬
‫בסימן תק"פ שהוא מהימים שראוי להתענות בהן)‪ .‬אבל‪ ,‬המנהג שאין‬
‫מתענים (וראה מג"א סתכ"ט סק"ו)‪.‬‬
‫ואם לא בירך בראיה הראשונה יש לברך על הראיה השניה בלא שם‬
‫ומלכות‪.‬‬
‫‪ ‬התוועדות י"א ניסן ב‪ 770‬בשעה ‪ 1:00‬בערב‪.‬‬
‫אין מברכים על אילן סרק‪ .‬מברכים כשהאילנות מוציאים פרח ועדיין‬
‫לא גדלו הפירות‪ .‬יש מהדרים לראות שני אילנות‪ .‬גם נשים מברכות‪ .‬יש‬
‫אומרים שאין לברך על עצי ערלה ולא על עץ מורכב‪ .‬לדעת רוב‬
‫הפוסקים אפשר לברך גם בשבת ויו"ט‪.‬‬
‫בשיחת י"א ניסן ה'תשמ"ח נאמר‪ :‬יש לנצל יום זה [י"א בניסן] באופן‬
‫שעל ידו יתוסף בכל עניני תורה ומצוותיה ומתוך שמחה ע"י‬
‫התוועדות של שמחה‪ ,‬במעמד כו"כ מישראל אנשים נשים וטף (כמובן‬
‫עם מחיצה ע"פ שו"ע) שמחה של מצוה ושמחה של תורה‪ ,‬עד לשמחה‬
‫גשמית הקשורה עם הגוף הגשמי‪ ,‬ע"י אכילה ושתיה לחם לבב אנוש‬
‫יסעד‪ ,‬ובפרט מאכל המשמח ומשקה המשמח ‪ -‬ופשיטא בהגבלות‬
‫הידועות (ד' כוסיות‪ ,‬וכוסיות קטנות‪ ,‬וגם זה ‪ -‬לאו כל מוחא סביל כו')‬
‫ואין להאריך בדבר הפשוט ומובן גם לקטנים בשכל‪ ,‬שמצד עצמם‬
‫עלולים לחשוב שע"י הנהגה אחרת כו' ידגישו את שייכותם ל"שמחה‬
‫של מצוה"‪ ...‬שלא בערך מכפי שנצטוו ע"י זקני המשפיעים‪ ,‬עד לציווי‬
‫של נשיא דורנו‪ ,‬בלשון צחה וברורה‪.‬‬
‫איחר מלברך עד שנפל הפרח וגדלו הפירות‪ ,‬טוב לברך בלא שם‬
‫ומלכות‪.‬‬
‫‪ ‬אחרי תפילת שחרית אומרים "ביום התשיעי נשיא לבני בנימן וגו'"‪.‬‬
‫ואח"כ ה"יהי רצון"‪.‬‬
‫למי שלא הספיק ‪ -‬לקנות מצות שמורה‪ .‬ניתן להשיג כמות‬
‫מצומצמת של מצות שמורה בהכשר הבד"צ‪.‬‬
‫לפרטים‪781-949-0084 :‬‬
‫וכאן המקום לעורר גם אודות יום הולדתו של הרמב"ם‪ ,‬מורה הנבוכים‬
‫בדורו ובדורות שלאח"ז עד סוף כל הדורות‪ ,‬בערב פסח‪ ,‬לערוך בו‬
‫התוועדות של שמחה הקשורה עם עניני תורה ומצוותיה‪ ,‬בהשתתפות‬
‫רבים מישראל‪ ,‬אנשים נשים וטף‪ ,‬ובלשונו של הרמב"ם בהקדמתו‬
‫לחיבורו‪" ,‬לקטן ולגדול"‪ ,‬ומכיון שבערב פסח אין הזמן מתאים לעריכת‬
‫התוועדות ברוב עם הדרת מלך‪ ,‬יעשו זאת בסמיכות לערב פסח‪,‬‬
‫ואדרבה כשנעשה שלא בזמנו צריך להיות באופן של פירסום עוד יותר‪.‬‬
‫מכירת חמץ במשרד הבד"צ (בשעות הנקובות כאן בדף‬
‫השער)‪ .‬מומלץ להגיע מוקדם‪ .‬דיני מכירת חמץ‪ ,‬פורטו בגליון בנפרד‪.‬‬
‫‪ ‬אסור לאדם שיאמר על שום מין בהמה חיה ועוף "בשר זה לפסח‬
‫הוא"‪ ,‬אלא יאמר "בשר זה ליום טוב"‪ .‬וכן לא יאמר אדם לשלוחו "הילך‬
‫מעות הללו וקח לי בהם בשר לפסח"‪ ,‬אלא יאמר "קח לי בשר ליום‬
‫טוב"‪ .‬אבל על דגים ועל כל שאר דברים שאינן מין בשר כלל‪ ,‬מותר‬
‫לומר "זה יהא לפסח"‪ .‬ויש מחמירין שלא לומר על שום דבר "זה‬
‫‪-8-‬‬
‫ם וכיוצא בהם מדברים הצריכים שימור מחימוץ‬
‫ר חטים אלו לפסח יהא סבור שאומר "חטים אלו‬
‫חימוץ לצורך הפסח")‪ .‬וטוב לחוש לדבריהם‬
‫לא לומר "בשר זה לפסח"‪ ,‬אבל לומר "בשר זה על‬
‫הג לומר כן בלשון אשכנז ‪" -‬אויף פסח") מותר‪.‬‬
‫‪From the Desk of Badatz‬‬
‫תרופות במשך החג‪ ,‬אין לו לפסוק על עצמו‬
‫שתמש בהם בחג‪ ,‬אלא עליו לקבל הוראת היתר‬
‫ים לעשות אצל הרבנים במשרד הבד"צ לקראת‬
‫התרופות הנ"ל וכיוצא בזה)‪ ,‬אין לדחותם לרגע‬
‫בוד החג שלא יכנס לרגל כשהוא מנוול‪.‬‬
‫ת אומרים "ביום העשירי נשיא לבני דן וגו'"‪.‬‬
‫תחילה‪ ,‬מצוה לבקר את קרבן הפסח שלא יהיה‬
‫השחיטה‪.‬‬
‫מא בטומאת מת (וכעת כולנו טמאי מת) צריך‬
‫ה אדומה ביום השלישי והשביעי‪ .‬נמצא שהיום‬
‫ונה להזות ביום השלישי ולהיטהר מטומאת מת‪,‬‬
‫רבן פסח‪.‬‬
‫עתיד יהי' יום הכפורים ביו"ד בניסן" ‪ -‬אהבת‬
‫עיי"ש הטעם‪.‬‬
‫ה מרים‪ ,‬וקבעו בו תענית כשחל בחול (כמ"ש‬
‫הימים שראוי להתענות בהן)‪ .‬אבל‪ ,‬המנהג שאין‬
‫סתכ"ט סק"ו)‪.‬‬
‫ב‪ 770‬בשעה ‪ 1:00‬בערב‪.‬‬
‫שמ"ח נאמר‪ :‬יש לנצל יום זה [י"א בניסן] באופן‬
‫ל עניני תורה ומצוותיה ומתוך שמחה ע"י‬
‫במעמד כו"כ מישראל אנשים נשים וטף (כמובן‬
‫שמחה של מצוה ושמחה של תורה‪ ,‬עד לשמחה‬
‫הגוף הגשמי‪ ,‬ע"י אכילה ושתיה לחם לבב אנוש‬
‫המשמח ומשקה המשמח ‪ -‬ופשיטא בהגבלות‬
‫כוסיות קטנות‪ ,‬וגם זה ‪ -‬לאו כל מוחא סביל כו')‬
‫פשוט ומובן גם לקטנים בשכל‪ ,‬שמצד עצמם‬
‫הנהגה אחרת כו' ידגישו את שייכותם ל"שמחה‬
‫רך מכפי שנצטוו ע"י זקני המשפיעים‪ ,‬עד לציווי‬
‫צחה וברורה‪.‬‬
‫ם אודות יום הולדתו של הרמב"ם‪ ,‬מורה הנבוכים‬
‫"ז עד סוף כל הדורות‪ ,‬בערב פסח‪ ,‬לערוך בו‬
‫הקשורה עם עניני תורה ומצוותיה‪ ,‬בהשתתפות‬
‫ם נשים וטף‪ ,‬ובלשונו של הרמב"ם בהקדמתו‬
‫ל"‪ ,‬ומכיון שבערב פסח אין הזמן מתאים לעריכת‬
‫הדרת מלך‪ ,‬יעשו זאת בסמיכות לערב פסח‪,‬‬
‫א בזמנו צריך להיות באופן של פירסום עוד יותר‪.‬‬
‫ז‬
‫בכל השבתות שבחודש ניסן]‪ .‬אחרי מנחה אומרים ההגדה (לפי‬
‫שבשבת הגדול היתה התחלת הגאולה והנסים) מ"עבדים היינו" עד‬
‫"לכפר על כל עוונותינו"‪.‬‬
‫‪ ‬יום הולדת כ"ק אדמו"ר שליט"א בשנת תרס"ב‪ ,‬ביום ועש"ק הגדול‬
‫(כבקביעות שנה זו‪ .‬בקובץ התמים מובא שכ"ק אדמו"ר מהורש"ב אמר‬
‫מאמר דא"ח באותו יום‪ ,‬ערב שבת קודש אחר מנחה)‪.‬‬
‫‪ ‬נהגו בדורות האחרונים שהחכם דורש הלכות פסח בשבת שלפניו‪,‬‬
‫והעיקר לדרוש ולהורות להם דרכי ה' וללמד להם המעשה אשר יעשון‪.‬‬
‫‪ ‬מתחילים באמירת קאפיטל קיג בתהלים‪.‬‬
‫‪ ‬ב‪ :770‬דרשת שבת הגדול ע"י הרבנים חברי הבד"צ בשעה ‪ 0077‬אחר‬
‫הצהריים‪0‬‬
‫‪ ‬בשיחת י"ג ניסן ה'תנש"א נאמר‪" :‬בודאי ישנם כו"כ שכבר למדו‬
‫פירושי הפסוקים דמזמור זה כפי שנתבארו בפנימיות התורה וכבר‬
‫נתפרסמו בדפוס ‪ -‬פירסום שהוא לדורות"‪ .‬פירושים לקאפיטל קיג‪,‬‬
‫נדפסו "בקובץ י"א ניסן ‪ -‬שנת הקי"ג"‪.‬‬
‫‪ ‬אין אומרים "ויהי נועם ‪ . .‬ואתה קדוש‪."...‬‬
‫‪ ‬אחרי תפילת שחרית אומרים "ביום עשתי עשר יום נשיא לבני אשר‬
‫וגו'"‪ .‬ואח"כ ה"יהי רצון"‪.‬‬
‫למי שלא הספיק ‪ -‬קידוש לבנה‪.‬‬
‫‪ ‬ב"שלשלת היחס" שבהקדמת 'לוח היום יום' מובא על שנת תשי"ד‪:‬‬
‫"מעורר ע"ד זיכוי את הרבים ב"מצות שמורה" לחג הפסח‪".‬‬
‫‪ ‬הבדלה‪.‬‬
‫‪ ‬המשתמשים בצפורן עבור בשמים‪ :‬יש לזכור להצניע כעת (לאחר‬
‫הבדלה) את הצפורן‪ ,‬בין הדברים הנמכרים במכירת חמץ‪ ,‬מאחר‬
‫ובפסח אין משתמשים בצפורן עבור בשמים להבדלה‪.‬‬
‫‪" ‬מתקנת כ"ק אדמו"ר שליט"א‪ ,‬להשתדל‪ ,‬ובפרט רב‪ ,‬שו"ב כו' וכל‬
‫עוסקי בצ"צ לשלוח לחגה"פ למכיריהם ‪ -‬עכ"פ להסדרים ‪ -‬מצות‬
‫עגולות אפויות–יד‪ ,‬ודוקא ‪ -‬מצות שמורה‪ ,‬וכן במקומות שמסדרים‬
‫סדרים כלליים (כמו במלונים וכדומה) יסדרו זה המסדרים‪( ".‬ספר‬
‫המנהגים ‪ -‬חב"ד)‪.‬‬
‫‪ ‬מלוה מלכה‪" :‬לעולם יסדר אדם שולחנו במוצאי שבת בכל מיני‬
‫סי דור הנהוגים אצלו בעריכת השולחן לסעודה גמורה‪ ,‬אף על פי‬
‫שעכשיו לא יאכל אלא כזית [ואם אינו אוכל כביצה ‪ -‬יטול ידיו ולא יברך על‬
‫נטילת ידים] ‪ ,‬הן מחמת שאין לו יותר ‪ . .‬מכל מקום יש לו לעשות הכנה‬
‫וסידור השולחן כגון פריסת מפה וכיוצא בזה כמו לסעודה גמורה כדי‬
‫ללוות את השבת ביציאתו דרך כבוד כמו בכניסתו"‪.‬‬
‫‪ ‬בספר השיחות תנש"א ח"א ע' ‪ 588‬נכתב‪ :‬ויש לעורר ‪ : . .‬אין די‬
‫ערטער וואו מ'פראוועט סדרים ציבוריים וכלליים ‪ -‬זיינען דא כמה‬
‫מקומות וואו מ'האט געמאכט הכנות צופראווען נאר איין סדר (צוליב‬
‫דעם וואס עס פעלט געלט וכיו"ב)‪ .‬ונחוץ וכדאי ביותר‪ ,‬אז מ'זאל זיך‬
‫משתדל זיין ביותר מאכן ביידע סדרים‪ ,‬על כל פנים ‪ -‬טיילן די הוצאות‬
‫אויף ביידע נעכט‪ ,‬ובודאי ‪ -‬וועט מען דערצו ניט דארפן אנקומען‪ ,‬ווייל‬
‫דער אויבערשטער וועט זיכער בענטשן און צושטעלן צו די עוסקים‬
‫בזה כל המצטרך‪ ,‬און נאכמער דערפון‪".‬‬
‫‪ ‬הילולא של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק (נסתלק בשנת תרכ"ו ומנוחתו‬
‫כבוד בליובאוויטש)‪.‬‬
‫‪ ‬אחרי תפילת שחרית אומרים פרשת "זאת חנוכת המזבח" עד "כן‬
‫עשה את המנורה"‪ .‬ואין אומרים "יהי רצון"‪.‬‬
‫למי שלא הספיק ‪ -‬הגעלת כלים‪ .‬יש (מהמדקדקים) שנוהגין‬
‫להגעיל ג' ימים קודם הפסח‪.‬‬
‫‪ ‬אלה שיש להם שיניים תותבות‪ ,‬וכן צעירים שיש להם "פלטות"‬
‫ו"גשרים" לישור השיניים‪ ,‬עליהם להימנע מאכילת ושתיית דברים‬
‫חמים או חריפים של חמץ במשך ‪ 85‬שעות לפני סוף זמן איסור אכילת‬
‫חמץ‪ ,‬היינו החל מהיום בשעה ‪ .27:01‬ויש הנמנעים מ–‪ 85‬שעות לפני‬
‫"הגעלתם"‪.‬‬
‫‪" ‬ולפי שרבו מאד הדקדוקים בהלכות הגעלה ואין הכל בקיאין בהם‬
‫לפיכך ראוי ונכון שבעל תורה הבקי בהלכות הגעלה הוא יגעיל את‬
‫הכלים ולא כמו שנוהגין עכשיו"‪ .‬לפרטים על הגעלת כלים בהכשר‬
‫הבד"צ‪987-974-7140 :‬‬
‫הלכתא למשיחא‪ :‬לא הספיק לבקר את קרבן הפסח (לבדוק שאין בו‬
‫מומים) אתמול‪ ,‬יבקר היום (לשיטה שד' ימים כולל יום השחיטה)‪.‬‬
‫בשיחת ש"פ ויקרא תשמ"ז ניתנה ההוראה הבאה‪ :‬וואלט‬
‫געווען זייער כדאי און זייער פאסיק ‪ -‬אז פאר חג הפסח זאל יעדער‬
‫אידיש קינד באקומען זיין אייגענע "הגדה של פסח"‪ ,‬און מה טוב ‪ -‬א‬
‫"הגדה" באגלייט מיט ציורים וכו' פון די פארשידענע מצוות און‬
‫פאסירונגען (אין סיפור יציאת מצרים) וועגן וועלכע עס רעדט זיך אין‬
‫דער "הגדה" ‪ -‬וואס (די ציורים) מאכן דעם אינהאלט פון דער "הגדה"‬
‫נאך מער צוגענגלעך פאר קינדער‪ .‬און דארט אויך אנשרייבן "להשם‬
‫הארץ ומלואה"‪ ,‬און אונטער דעם ‪ -‬דעם קינדס נאמען‪.‬‬
‫‪ ‬קורין אותו שבת הגדול לפי שנעשה בו נס גדול (פרטי הנס מובאים‬
‫בטור ובשו"ע אדה"ז רסי' תל‪ .‬ונתבאר בריבוי מקומות בלקוטי שיחות)‪.‬‬
‫‪ ‬אחרי מוסף ותהלים ‪ -‬נשיא לבני נפתלי‪ ,‬ואח"כ ה"יהי רצון"‪.‬‬
‫‪ ‬הפטרה לפרשת אחרי מות ‪ -‬הלא כבני כושיים וגו'‪ .‬ואין מפטירים‬
‫הפטרת שבת הגדול‪ ,‬הנאמרת רק בקביעות ערב פסח שחל בשבת‪.‬‬
‫‪ ‬ובשיחת ש"פ ויקרא תשמ"ח‪ :‬ומה טוב ‪ -‬אז פאר יום טוב זאל מען‬
‫קויפן א קינד א נייעם סידור וכיו"ב‪ .‬במכ"ש דערפון וואס ע"פ דין דארף‬
‫מען אים קויפן קליות ואגוזים ‪ -‬דברי רשות‪.‬‬
‫(בהנהגות ב' ניסן פאריז צ"ח‪ ,‬בה חל ע"פ בערב שבת‪" :‬ביחידות אומרים ב'‬
‫ההפטרות"‪ .‬והיינו לענין אמירת שנים מקרא ואחד תרגום‪ .‬ואכ"מ)‪.‬‬
‫למי שלא הספיק ‪ -‬לתרום ל"קמחא דפסחא"‪ .‬ובלשון הרב‬
‫(ספר השיחות תנש"א ח"א ע' ‪" :)588‬צושטעלן אלע צרכי החג צו די‬
‫וואס דארפן דערצו אנקומען ‪ -‬די צרכי הסדר (מצות‪ ,‬ד' כוסות וכו')‪,‬‬
‫און צרכי יום טוב בכלל (בגדי יום טוב‪ ,‬ומאכלי יום טוב)‪ ,‬וכיו"ב‪ ".‬גם‬
‫‪ ‬אין אומרים אב הרחמים [וכן בכל השבתות שבחודש ניסן]‪.‬‬
‫‪ ‬ב‪ :770‬מנחה מוקדמת‪.‬‬
‫‪ ‬מנחה‪ :‬קריאת התורה בפרשת קדושים‪ .‬אין אומרים "צדקתך" [וכן‬
‫‪-9-‬‬
‫ח‬
‫משולחן הבד"צ‬
‫נשים מהדרות בכך‪[ .‬ובשיחות קודש נתבאר שמצות הצדקה מודגשת במיוחד‬
‫‪ ‬מתפללים מיד בזמנה‪" .‬כיון שקבעו [חז"ל] זמן [לבדיקת חמץ]‪ ,‬אם‬
‫כן מי שאינו בודק בתחילת זה הזמן אינו נקרא עצל אלא עבריין שעבר‬
‫על גזירת חכמים" (קונטרס אחרון לשו"ע אדה"ז)‪.‬‬
‫מנשים‪ .‬בארצות–הברית חלוקת הסכומים לענייני צדקה‪ ,‬בכמה וכמה ענינים‪ ,‬נתונה‬
‫‪ ‬יש מהמדקדקים ליטול ידיהם קודם הבדיקה‪ ,‬מאחר שבדיקת חמץ‬
‫היא באה לטהרת הרגל‪ ,‬אם כן מצוה חשובה היא וראויה להיות‬
‫בנקיות‪.‬‬
‫בנשים‪ .‬ובמדינות אלו שהבעלים נותנים ביד נשותיהם סכומים גדולים ואינם‬
‫מקפידים על כך‪ ,‬הרי שגם סכומים אלו נכנסים בגדר "דבר מועט" שמותר לקבל‬
‫יותר בידי הנשים מאשר בידי האנשים]‪.‬‬
‫‪ ‬מכירת חמץ במשרד הבד"צ היום מהשעה ‪ 80:90‬בבוקר ועד ‪1:00‬‬
‫בערב‪( .‬ושוב‪ ,‬לאחר בדיקת חמץ‪ ,‬מהשעה ‪ 88:00‬בלילה ועד לשעה‬
‫‪ 8:00‬לפנות בוקר)‪ .‬באם נוסעים למקום אחר לחג חשוב לעדכן על כך‬
‫את הרב‪0‬‬
‫‪ ‬וקודם שיתחיל לבדוק יברך ברוך כו' על ביעור חמץ‪ .‬אמירת הברכה‬
‫במקום שמתחיל לבדוק‪.‬‬
‫‪ ‬ויעמיד מבני ביתו אצלו לשמוע הברכה‪ .‬ו"אפשר לומר ‪ . .‬דמצוה‬
‫לזכות את בני ביתו גם כן במצוה זו‪ ,‬שהרי עושים מצוה בבדיקתם‪ ,‬אף‬
‫שאין החיוב עליהם"‪ .‬ומצוה מן המובחר שלא לסמוך לכתחלה‬
‫בבדיקת חמץ אלא על אנשים בני חורין שהגיעו לכלל המצות דהיינו‬
‫מי"ג שנה ואילך‪ .‬ולא ישיחו בינתים‪ .‬ויזהרו לבדוק תחלה בחדר הסמוך‬
‫למקום ששמעו הברכה ולא ילכו לבדוק תיכף אחר הברכה לחדר אחר‪.‬‬
‫‪ ‬כל חדר הצריך בדיקה צריך לכבדו [=לטאטא ולנקות את החדר]‬
‫קודם הבדיקה‪ .‬ויזהיר כל אדם את בני ביתו שיכבדו גם תחת המטות‪.‬‬
‫‪ ‬בנוגע לבחורי ישיבה ‪ -‬ראוי שכל חברי החדר ימנו אחד מהם לבדוק‬
‫החמץ שבחדר‪ .‬באם רוצים לבדוק בעצמם‪ ,‬ישמעו את הברכה ממנו‪,‬‬
‫ואח"כ יבדקו בחלק מהחדר‪.‬‬
‫‪ ‬כבר נתפשט המנהג להניח במקומות שונים בבית פתיתי חמץ קשה‪,‬‬
‫כדי שלא יתפרר‪ ,‬כל אחד מהם כרוך בפיסת נייר [וסגור לגמרי באופן‬
‫שלא יפתח‪ ,‬אבל לא בנייר כסף שיכול לעכב את שריפתם היטב]‪ ,‬זמן‬
‫מה קודם הבדיקה כדי שימצאם הבודק‪ .‬ועל פי הקבלה יש להניח‬
‫עשרה פתיתין‪.‬‬
‫‪ ‬לא ידבר בין הברכה לתחילת הבדיקה אפילו מענייני הבדיקה‪.‬‬
‫‪ ‬נכון שלא ישיח שלא מענייני הבדיקה כל זמן בדיקתו‪.‬‬
‫‪ ‬רצוי להכין מראש רשימה מפורטת עם המקום המדוייק בו הונח כל‬
‫אחד מעשרת הפתיתין‪.‬‬
‫‪ ‬הבדיקה צריך שתהיה לאור הנר‪ ,‬שאור הנר יפה לבדיקה וחיפוש‬
‫במחבואות בחורים ובסדקים‪ .‬ואין בודקין לאור האבוקה אלא לאור נר‬
‫קטן יחידי‪ .‬לכתחילה יש ליזהר שלא לבדוק כי אם בנר של שעוה‪.‬‬
‫במקום חשש שריפה וסכנה ‪ -‬עליו להשתמש בפנס חשמלי‪.‬‬
‫‪ ‬נכון להשתדל שבכל הפתיתין יחדיו יהיה לפחות שיעור "כזית"‬
‫(שכאשר מקבצם ביחד בשק הנייר וכו' ובכף העץ‪ ,‬יקיים מצוות ביעור‬
‫חמץ מדאורייתא)‪[ .‬יש שכתבו שבנוסף לכך יש להקפיד שבכל א' מעשרת‬
‫‪ ‬בודקין על ידי נוצת עוף‪ .‬מניח החמץ שמוצא בשק קטן של נייר‪.‬‬
‫הפתיתין יהיה פחות משיעור כזית‪ ,‬כדי שאם יאבד א' מהם לא יצטרך לבדוק שוב‪.‬‬
‫‪ ‬וצריך לחפש לאור הנר בכל המחבואות גם בסדקים שבקרקע‪.‬‬
‫ברם‪ ,‬מקום לומר שלדעת אדמו"ר הזקן שגם על פחות מכזית עוברים ב"בל יראה‬
‫‪ ‬חייב לבדוק ולחפש אחרי חמצו בכל המקומות שיש לחוש ולהסתפק‬
‫שמא הכניס לשם חמץ באקראי‪ .‬לפיכך כל חדרי הבית והעליות‪ ,‬אפילו‬
‫אותן שברי לו שלא אכל בהן חמץ מעולם‪ ,‬הרי הם צריכים בדיקה‬
‫כדינה בלילה לאור הנר [אלא אם כן אין דרך להכניס שם חמץ]‪.‬‬
‫ובל ימצא" מדרבנן (ובמק"א ‪ -‬באו"א‪ .‬ואכ"מ) גם אם יאבד א' יצטרך לבדוק שוב‪.‬‬
‫ודוחק לחלק ולומר שכאשר החצי שיעור אינו לפניו אין עליו יותר חובת בדיקה‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬עדיין ישנה מעלה מסויימת בפחות מכזית‪ ,‬שאם יאבד א' מהפתיתין‪ ,‬עדיף‬
‫שיהא פחות מכזית‪ ,‬כי בכזית יש דררא ד"בל יראה" מדאורייתא ובאכילתו יש חיוב‬
‫כרת‪ ,‬משא"כ בפחות מכזית]‪.‬‬
‫‪ ‬בבית שהתינוקות מצויין בו‪ ,‬אפילו חורים הנמוכים מג' טפחים‬
‫צריכין בדיקה‪ ,‬שמא הצניעו שם התינוקות מעט חמץ‪.‬‬
‫‪ ‬מי שבכוונתו לנסוע בערב פסח כדי להיות בחג במקום אחר ומוכר‬
‫את כל החמץ שבבית לגוי‪ ,‬עליו להשאיר לפחות חדר אחד שאינו‬
‫נמכר‪ ,‬ולערוך הלילה‪ ,‬ליל י"ד ניסן‪ ,‬בדיקת חמץ בחדר זה‪ .‬באם הוא‬
‫עוזב את הבית לפני ליל י"ד ניסן‪ ,‬עליו לעשות בדיקת חמץ במקום בו‬
‫הוא נמצא בליל י"ד ניסן‪.‬‬
‫‪ ‬יש לזכור לבדוק את המכונית (לאור פנס חשמלי)‪.‬‬
‫‪ ‬כמו כן יש לערוך בדיקה במקום העבודה (משרד וכדומה)‪ ,‬באם לא‬
‫נמכר לגוי (כיון שישהו שם בפסח‪ .‬באם לא‪ ,‬אפשר למוכרו לגוי)‪.‬‬
‫‪ ‬מנהגנו להאריך ביותר בבדיקת חמץ‪.‬‬
‫‪ ‬באם מתאכסן בליל י"ד ניסן אצל אחרים‪ ,‬יניח שם חמץ משלו‪ ,‬ויוכל‬
‫לבדוק שם בעצמו (אף שגם בעל–הבית יכול לבדוק את חמצו של‬
‫האורח בתור שלוחו)‪ .‬באם אין לו חמץ משלו‪ ,‬אינו חייב במצות‬
‫בדיקה‪ .‬ומי שרוצה להחמיר‪ ,‬יחמיר על עצמו להביא חמץ משלו‬
‫ולבדוק‪ .‬ואם אין לו חמץ משלו‪ ,‬יש שהציעו לקנות (בקנין המועיל כגון‬
‫קנין סודר) מבעל–הבית את החדר בו הוא מתאכסן‪ .‬ומכל מקום‪,‬‬
‫יתכוון לצאת בברכת בעל–הבית‪.‬‬
‫‪ ‬אחר הבדיקה רצוי למנות את הפתיתים שבשק ולראות שמניינם‬
‫עשרה (או‪ ,‬באם הוכנה מראש רשימה עם פירוט מקום הנחת הפתיתים‬
‫וכיו"ב ‪ -‬כנ"ל ‪ -‬לסמן בה את הפתיתין שנמצאו)‪.‬‬
‫‪ ‬באם קרה ואחר הבדיקה והחיפוש לא נמצא א' הפתיתין‪ ,‬מעיקר‬
‫הדין יש לערוך מחדש את הב דיקה בכל הבית (אך ללא ברכה)‪ .‬באם‬
‫בדק שוב ועדיין לא נמצא הפתית החסר אז יש לסמוך בדיעבד על‬
‫הביטול‪.‬‬
‫‪ ‬כמו חצי שעה לפני צאת הכוכבים אסור לאכול וללמוד לעשות‬
‫מלאכה ולהיכנס למרחץ‪.‬‬
‫‪ ‬בגמר הבדיקה מניח שק הנ"ל‪ ,‬הנוצה ושירי הנר ‪ -‬אם ישנם ‪-‬‬
‫בקערורית כף–עץ‪ ,‬מעטף הכל בנייר (אבל לא יד הכף‪ ,‬שנשאר בלתי‬
‫מעוטף) ומהדק ע"י חוט שכורכו סביב הנייר כמה פעמים וקושרו‪.‬‬
‫‪ ‬בדיקת חמץ אחר תפילת ערבית‪" .‬בשו"ע יש בזה חילוקים ‪ . .‬והמנהג‬
‫המקובל הוא כנ"ל ‪ -‬תמיד לאחר תפילת ערבית" (ולהעיר מלקוטי‬
‫שיחות חלק יז ע' ‪.)595‬‬
‫‪ ‬ואחר הבדיקה יזהר בחמץ שמשייר‪ ,‬להצניעו למחר לשרפה או‬
‫‪-5-‬‬
‫‪From the Desk of Badatz‬‬
‫לאכילה‪ ,‬לשמרו שלא יוליכוהו אנה ואנה שלא יתפרר ויתגרר ממנו על‬
‫ידי תינוקות או עכברים‪ .‬ואין זו עצה ותקנה טובה בלבד‪ ,‬אלא הטילו‬
‫חכמים דין וחובת זהירות בחמץ‪ ,‬ומי שאינו נזהר עובר באיסור‪.‬‬
‫‬
‫ט‬
‫צריך] להתענות ולהשלים בכל ערב פסח‪ ,‬זכר לנס שנצולו ממכת‬
‫בכורות‪.‬‬
‫‪ ‬נוהגין שהאב מתענה תחת בנו הבכור כשעדיין הוא קטן עד שיגדל‬
‫ואז יתענה הוא בעצמו‪ .‬אם האב בכור וצריך להתענות בעד עצמו‪,‬‬
‫תתענה האם תחת בנה הקטן עד שיגדיל‪ .‬אבל במקום צער‪ ,‬וכל שכן‬
‫אם היא מעוברת או מניקה‪ ,‬אין האם צריכה להתענות‪ ,‬שתענית האב‬
‫עולה גם בעד בנו [וכשאין לה בעל שיתענה בעד בנו‪ ,‬וכן אם התענתה‬
‫בעבר ‪ -‬עיין בשו"ע אדה"ז סי' תע ס"ו הפרטים בזה]‪.‬‬
‫‪ ‬וכשם שנזהרים בחמץ הנמצא בבדיקה לעוטפו ולגונזו במקום‬
‫משומר ביותר עד לשריפת החמץ שלמחרת‪ ,‬כך יש להזהר גם בשאר‬
‫החמץ שעדיין בבית‪ ,‬שאסור להשאירו פתוח ולהרשות לקטנים להגיע‬
‫אליו ולהסתובב עמו בבית‪.‬‬
‫‪ ‬לזכור להכניס למקומות הנמכרים לגוי את הדברים האחרונים של‬
‫החמץ‪ .‬לסגור ולנעול ולסמן את כל המקומות הנמכרים‪.‬‬
‫‪ ‬במק ום שאין מנהג ידוע יכולין הבכורות לאכול בסעודת מצוה‪.‬‬
‫ונתפשט המנהג שבמקום להתענות בערב פסח משתתפים הבכורות‬
‫בסיום מסכתא (סעודת מצוה) וממילא התענית נפקעת ומותר לאכול‬
‫כל היום‪ .‬ומכל מקום המחמיר תבוא עליו ברכה‪[ .‬נהגו להקל שגם סיום‬
‫משניות ומסכתות קטנות נחשב כסעודת מצוה‪ .‬וראה התוועדויות‬
‫תשד"מ כרך ב ע' ‪.]8040‬‬
‫‪ ‬וגם צריך לבטל אחר הבדיקה ויאמר כל חמירא וכו'‪.‬‬
‫‪ ‬ועיקר הביטול הוא בלב שישים בלבו כל חמץ שברשותו הרי הוא‬
‫כאלו אינו ואינו חשוב כלום והרי הוא כעפר וכדבר שאין בו צורך כלל‬
‫וכשגומר בלבו כך הרי הסיח דעתו מכל חמץ שברשותו ונעשה הפקר‬
‫גמור ושוב אינו עובר עליו בבל יראה ובל ימצא‪ .‬ומכל מקום תיקנו‬
‫חכמים שיוציא דברים הללו בפיו‪.‬‬
‫‪ ‬אסרו חכמים את החמץ ב' שעות קודם חצות היום (דהיינו חמישית‬
‫וששית)‪ .‬אלא שכל שעה חמישית לא אסרוהו אלא באכילה‪ ,‬אבל‬
‫מותר להנות ממנו כל מיני הנאות בשעה חמישית ולפיכך יכול למכרו‬
‫לנכרי‪.‬‬
‫‪ ‬בארצות הללו שאין עמי הארץ מבינים לשון ארמי צריך ללמדם‬
‫ולהזהירם שיאמרו נוסח הביטול בלשון שהם מבינים שהרי עיקר‬
‫הביטול הוא בלב לפיכך צריך להבין בלב מה שהוא מוציא בשפתיו‪.‬‬
‫תרגום כל חמירא בשפה המדוברת‪" :‬כל חמץ ושאור שיש ברשותי‬
‫שלא ראיתיו‪ ,‬ושלא ביערתיו ושלא ידעתיו יהא בטל ויהא הפקר כעפר‬
‫ארץ"‪.‬‬
‫‪ ‬לפני סוף זמן האכילה יש לנקות היטב את הפה והשיניים מפירורי‬
‫חמץ‪.‬‬
‫‪ ‬בעלי שיניים תותבות עליהם לנקותן היטב ולוודא שלא נשאר עליהן‬
‫אפילו משהו של חמץ בעין‪ ,‬ואחר כך יש להכשירן היטב בעירוי מים‬
‫רותחים מכלי שני (ואם בטוחים שמכלי ראשון לא יתקלקלו השיניים‬
‫התותבות‪ ,‬י ש לערות עליהן מכלי ראשון)‪ .‬צעירים שיש להם "פלטות"‬
‫ו"גשרים" ליישור השיניים וקבועים בתוך הפה‪ ,‬כך שאין אפשרות‬
‫להחליפם‪ ,‬אזי אחרי שינקום היטב‪ ,‬כנ"ל‪ ,‬ישתו מים חמים ‪ -‬בחום הכי‬
‫גבוה שיכולים להכניס לפה מבלי להזיק לעצמם חלילה ‪ -‬ובכך‬
‫יכשירום‪.‬‬
‫‪ ‬כשמבטל החמץ בליל י"ד מיד אחר הבדיקה אינו מבטל אלא החמץ‬
‫שאינו ידוע לו שלא מצאו בבדיקה אבל חמץ הידוע לו שדעתו לאכול‬
‫ממנו בלילה ולמחר עד שעה ה' אף אם ביטלו אינו מבוטל‪.‬‬
‫תזכורת‪ :‬למי שלא הספיק ‪ -‬ניתן לקדש הלבנה כל הלילה‪.‬‬
‫‪ ‬יום הולדת הרמב"ם‪" .‬נולד ערב פסח יום השבת שעה ושליש אחר‬
‫חצי היום"‪.‬‬
‫‪ ‬לפני סוף זמן ביעור חמץ‪ :‬באם לא נעשה עדיין‪ ,‬לזכור להכניס‬
‫למקומות הנמכרים לגוי את הדברים האחרונים של החמץ‪ .‬לסגור‬
‫ולנעול ולסמן את כל המקומות הנמכרים‪ .‬להוציא מהבית את כל‬
‫שקיות הזבל‪ ,‬שואב–האבק וכדומה‪.‬‬
‫‪ ‬אסור לאכול מצה כל היום מעמוד השחר ואילך‪[ .‬ומנהגנו שלא‬
‫לאכול מצה מפורים ואילך]‪ .‬קטן או קטנה שאינן יודעין מה‬
‫שמספרים להם ביציאת מצרים מותר להאכילם מצה בערב פסח כל‬
‫היום ואפילו בלילה קודם קידוש‪ .‬אבל קטן וקטנה שיש בהם דעת‬
‫להבין מה שמספרים להם ביציאת מצרים בלילה אסו ר להאכילם‬
‫בערב פסח‪.‬‬
‫‪ ‬נשים שעדיין לא הכשירו את טבעות הידים שנגעו בחמץ חם‪,‬‬
‫ובכוונתן להשתמש בטבעות אלו בפסח‪ ,‬יזכרו להכשירן כעת בעירוי‬
‫מים רותחים‪.‬‬
‫‪ ‬יש נוהגין שלא לאכול מרור בערב פסח כדי שיאכלנו בלילה לתיאבון‬
‫וכן שלא לאכול ביום טוב ראשון של פסח כדי לאכלו בליל שני‬
‫לתיאבון‪ .‬מנהג חב"ד‪ :‬התחל מבוקר ערב פסח עד אחרי כורך של סדר‬
‫השני אין אוכלין מכל המינים ‪ -‬הנכנסים בחרוסת ומרור [אך מותר‬
‫לאכול עוף ובשר‪ ,‬ביצים‪ ,‬תפוחי אדמה ובצל ‪ -‬אף שכל אלו שייכים‬
‫לזרוע ביצה וכרפס]‪.‬‬
‫‪ ‬יזהר כל אדם לבדוק ולנער הבתי–ידים [=כפפות] והכיסים של‬
‫הבגדים שלו ושל התינוקות בשעת הביעור לפי שלפעמים מכניסין בהן‬
‫חמץ‪ .‬וכל זה במי שדרכו לפעמים ליתן חמץ לתוך הבתי–ידים והכיסים‬
‫של הבגדים‪ ,‬אבל מי שלעולם אין דרכו בכך אין צריך בדיקה כלל‪ ,‬לא‬
‫בליל י"ד ולא בשעת הביעור‪ ,‬ומכל מקום המחמיר תבא עליו ברכה‪.‬‬
‫‪ ‬בתפילת שחרית דהיום‪ ,‬ערב פסח‪ ,‬אין אומרים (אחר "ברוך שאמר")‬
‫"מזמור לתודה" (וכן בחול המועד)‪.‬‬
‫‪ ‬החמץ שהונח בפחי הזבל‪ ,‬אם הפח שייך ליהודי או נמצא בתוך חצרו‬
‫הפרטית‪ ,‬יבער את החמץ לפני סוף זמן ביעור חמץ‪ .‬ויכול לשפוך עליו‬
‫אקונומיקה או חומר מפגל אחר עד שלא יהיה ראוי לאכילת כלב‪ .‬ואם‬
‫הפח שייך לעירייה ומונח ברשות הרבים‪ ,‬אין צריך לבער את החמץ‬
‫שבתוכו‪.‬‬
‫‪ ‬נוהגין הבכורות [ אפילו הבכור מאב בלבד או מאם בלבד וכן בן‬
‫קיימא הראשון שנולד לאב אחרי נפל‪ .‬ובכור הנולד בניתוח קיסרי אינו‬
‫‪ ‬מתחלת שעה ששית ולמעלה אסרו חכמים את החמץ גם בהנאה‬
‫‪ ‬בערב פסח שחרית משכימין לבית הכנסת כדי שיגמור סעודתו קודם‬
‫שעה ד'‪.‬‬
‫‪-4-‬‬
‫י‬
‫משולחן הבד"צ‬
‫ולפיכך אינו יכול למכרו לנכרי‪ .‬ואפילו חמצו של נכרי אסור בהנאה‬
‫(לפיכך אסור להריח פת חמץ של נכרי משעה ששית ואילך)‪.‬‬
‫בזמן שבית המקדש היה קיים אסרו חכמים‬
‫לכל אדם מישראל לעשות מלאכה בערב פסח מחצות היום ולמעלה‪,‬‬
‫לפי שמחצות ואילך הוא זמן הקרבת הפסח‪ .‬ואף לאחר שחרב בית‬
‫המקדש ובטל קרבן פסח‪ ,‬אף על פי כן לא נתבטל איסור עשיית‬
‫מלאכה‪ .‬העושה מלאכה בזמן הזה מחצות ואילך משמתין אותו כדין‬
‫העובר על דברי חכמים‪ ,‬וגם אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה‬
‫לעולם‪ .‬ואף אם אינו עושה כדי להשתכר אלא עושה בחנם‪ ,‬בין לעצמו‬
‫בין לאחרים‪ ,‬אפילו לצורך יום טוב‪ ,‬הרי זה אסור‪.‬‬
‫‪ ‬טוב ליזהר שלא לבטל החמץ פעם ב' ביום עד שיבער תחלה מן ביתו‬
‫כל החמץ הידוע לו כדי שיקיים מצות ביעור חמץ בחמץ שלו‪ ,‬שלאחר‬
‫הביטול אין החמץ שלו שהרי בטלו והפקירו‪.‬‬
‫‪ ‬יעשה לחמץ מדורה בפני עצמו וישרפנו ויבטלנו‪ .‬יש לזכור לקחת‬
‫מהבית שק הנייר שבו פתיתי החמץ (והכף והנוצה ושירי הנר)‬
‫מהבדיקה בלילה‪.‬‬
‫‪ ‬כל מה שמותר לעשות בחולו של מועד‪ ,‬כגון דבר האבד‪ ,‬או שעושה‬
‫מעשה הדיוט ולא מעשה אומן ויש בו צורך המועד‪ ,‬כל שכן שמותרים‬
‫בערב פסח אחר חצות‪.‬‬
‫‪ ‬נכון הדבר שבשעה שהוא מבער מן ביתו את החמץ ששייר למאכלו‪,‬‬
‫יחזור ויבטל פעם שנית כל חמץ שיש ברשותו [גם חמץ הידוע לו] כדי‬
‫שיבוטל גם כן החמץ שנתגלגל מחמץ זה ששיירו למאכלו‪ ,‬ולא יעבור‬
‫עליו בבל יראה ובל ימצא כשימצאנו בפסח‪.‬‬
‫‪ ‬לא אסרו בערב פסח אלא מלאכה גמורה‪ ,‬כגון לעשות כלים חדשים‬
‫או לתפור בגדים חדשים‪ ,‬אבל רשאי הוא לתקן כלי ישן שנתקלקל‬
‫קצת אם יש בו צורך המועד‪ ,‬וכן בגדים שנקרעו קצת רשאי לתופרם‬
‫ולתקנן לצורך המועד‪ ,‬אפילו מעשה אומן בין לעצמו בין לאחרים‬
‫בחנם‪.‬‬
‫‪ ‬ובביטול היום יאמר‪ :‬כל חמירא כו' [הנוסח בארמית נמצא בסידור‪,‬‬
‫ושונה קצת מהנוסח שנאמר בליל בדיקת חמץ]‪ .‬ומשמעותו בשפה‬
‫המדוברת‪" :‬כל חמץ ושאור שיש ברשותי שראיתיו מעולם ושלא‬
‫ראיתיו מעולם‪ ,‬שראיתיו בשעת הבדיקה ושלא ראיתיו בשעת הבדיקה‪,‬‬
‫שביערתיו ושלא ביערתיו‪ ,‬יהא בטל ויהא הפקר כעפר ארץ"‪.‬‬
‫‪ ‬כתיבת ספרים היא מלאכה גמורה ולא התירוה אפילו לצורך מצוה‬
‫אלא אם כן בדרך שמותר בחולו של מועד‪ .‬מותר לכתוב דרך לימודו‬
‫שבודאי אינו מתכוון לכתיבה גמורה והגונה‪ .‬ונוהגין היתר באגרות‬
‫רשות‪.‬‬
‫‪ ‬ויש לשרוף עשרה פתיתין ובשעת שריפת החמץ יאמר יהי רצון כו'‬
‫[הנוסח נמצא בסידור]‪.‬‬
‫במענה לשאלת רבים‪ :‬מה עושים במצת העירוב שהשתמשו בה בערב‬
‫פסח של שנה שעברה לעירובי חצרות? יש שהציע לאוכלה לאחר שבת‬
‫הגדול בצורה מבושלת‪ ,‬אך הראשונים כמלאכים כתבו במפורש‬
‫שנוהגים לשורפה או לבערה בערב פסח‪ .‬ובטעם הדבר שלא ניתן‬
‫להשתמש בה לשנה הבאה‪ ,‬ביאר כ"ק אד"ש שהיות ובמשך השנה כולה‬
‫אין המצה נשמרת כראוי לפסח‪ ,‬על כן זקוקים לבערה‪.‬‬
‫‪ ‬תספורת‪ :‬אסור לספר לישראל מחצות ואילך (חצות בשעה ‪.)88:48‬‬
‫ואפילו לספר את עצמו אסור‪ .‬אבל מותר להסתפר על ידי נכרי‪ .‬וכן‬
‫שאר כל המלאכות נוהגין להתיר לעשות על ידי נכרי‪ ,‬אפילו שלא‬
‫לצורך המועד‪.‬‬
‫‪ ‬נטילת צפרניים‪ :‬יש אוסרין ליטול הצפרניים מחצות ואילך‪ ,‬ויש‬
‫מקילין וכדאי הם לסמוך עליהם‪ .‬ומכל מקום‪ ,‬לכתחלה יש לחוש‬
‫לסברא הראשונה ויטלם קודם חצות‪ .‬אבל אם שכח ולא נטלם קודם‬
‫חצות‪ ,‬יש לסמוך על סברא האחרונה ויכול ליטלם אחר חצות‪.‬‬
‫האריז"ל כתב הנזהר ממשהו חמץ בפסח מובטח לו שלא יחטא כל‬
‫השנה‪ - .‬ואולי הכוונה שלא יאונה לו כל און בשוגג‪ ,‬שהרי בודאי בעל‬
‫בחירה הוא גם אז‪.‬‬
‫‪ ‬בערב פסח קודם חצות תלוי במנהג‪ :‬מקום שנהגו לעשות עושין כל‬
‫המלאכות אפילו שלא לצורך המועד‪ ,‬ובמקום שנהגו שלא לעשות אין‬
‫עושין‪.‬‬
‫בתשובת אדמו"ר הזקן הובא שכתב האריז"ל להחמיר כל החומרות‬
‫בפסח‪ .‬ולהעיר‪ ,‬שבשנת תרצ"ב סיפר כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע‬
‫שאביו‪ ,‬כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע‪ ,‬היה אומר שאין לנהוג בהדורים‬
‫בחג המצות‪ - .‬הטעם שלא יחול בקבלה בנדר‪.‬‬
‫‪ ‬אין מקיזים דם בערב יו"ט‪ ,‬גזירה משום הקזת דם בערב חג השבועות‬
‫שיש בו סכנה‪.‬‬
‫לא יאמר אדם "כמה טורח פסח זה"‪ ,‬כי רשע מה הוא אומר‪" :‬מה‬
‫העבודה הזאת לכם = מה טורח זה לכם"‪ .‬ועכשיו אין העולם נזהרין‬
‫בזה‪ ,‬ויש שלומד עליהם זכות שאינו נקרא רשע אלא כשאומר "מה‬
‫טורח זה" על טורח הקרבת הפסח‪ ,‬שהיא מצוה מן התורה‪ ,‬ונראה‬
‫מדבריו שמצות התורה הן עליו לטורח‪ ,‬מה שאין כן בזמן הזה כשאומר‬
‫על גודל הזהירות וחומרות יתירות "כמה טורח"‪ ,‬אין איסור בדבר‪.‬‬
‫השנה‪ ,‬שנה הששית לשמיטה‪ ,‬היא ערב שביעית‪.‬‬
‫בזמן שאין בית המקדש קיים מותרים בעבודת הארץ בשנה שישית עד‬
‫ראש השנה של שביעית‪ .‬בזמן שבית המקדש קיים‪ ,‬שלשים יום סמוך‬
‫לשביעית אסורה עבודת הארץ הלכה למשה מסיני מפני שהוא מתקנה‬
‫לשבי עית‪ .‬וגזרו חכמים שלא יהיו חורשים שדה הלבן ערב שביעית‬
‫בזמן המקדש אלא עד הפסח‪ ,‬ושדה האילן עד העצרת‪.‬‬
‫‪ ‬הסדר בליובאוויטש בערב פסח היה‪ ,‬שאחר שריפת החמץ היו‬
‫הולכים לטבול במקוה‪ ,‬לובשים בגדי יו"ט ואופים מצת מצוה‪ ,‬ואח"כ‬
‫עוסקים בשארי ההכנות ליו"ט‪ .‬בין שאר ההכנות היה ג"כ ‪ -‬להסיר‬
‫החותמות מעל בקבוקי היין ובפרט אותם שהיו בהם אותיות ‪ -‬ולהסיר‬
‫המגופה במקצתה‪ ,‬והיו נזהרים שלא יגע ברזל הפראפענציער‬
‫[=פותחן] ביין (ספר השיחות תש"ג ע' ‪ .75‬וראה ספר השיחות תרצ"ו‬
‫ע' ‪.)889‬‬
‫‪ ‬המוצא חמץ בביתו (או בכל מקום שברשותו) בפסח‪ :‬מן הדין‪ ,‬אם‬
‫החמץ נמצא בערב פסח‪ ,‬אחר זמן הביעור ועד שקיעת החמה‪ ,‬וכן‬
‫בחול המועד ‪ -‬חייב לבערו מן העולם מיד שיראנו‪ .‬אם מצאו ביום טוב‬
‫(וכן בשבת חול המועד) כופה עליו כלי לכסותו מן העין שלא יראנו‪,‬‬
‫ובמוצאי יום טוב (או במוצאי שבת) ‪ -‬יבערנו‪ .‬כשמבער החמץ במשך‬
‫חג הפסח (מה שאין כן במבער בערב פסח לאחר זמן ביעור)‪ :‬אם‬
‫החמץ הוא כזית ויותר‪ ,‬והוא חמץ גמור‪ ,‬מברך עליו ״על ביעור חמץ״‪.‬‬
‫בזמנינו שנהוג למכור כל החמץ ״בכל מקום שהוא״ ‪ -‬יש אומרים שאין‬
‫לבערו‪ ,‬וישים את החמץ אצל שאר החמץ הנמכר‪ .‬הרוצה להחמיר‬
‫ולשורפו (מצד החשש שמא המכירה לא חלה על חמץ זה) לא יברך על‬
‫‪ ‬בספר המנהגים ‪ -‬חב"ד ע' ‪" :91‬כ״ק אדמו״ר שליט״א נוהג לחלק‬
‫מצות שמורה ערב חג הפסח אחרי מנחה כשהוא לבוש בבגד משי של‬
‫שבת ויו״ט ובחגירת אבנט"‪.‬‬
‫‪-8-‬‬
‫‪From the Desk of Badatz‬‬
‫שריפתו‪ .‬ואין לו לחשוש משום גזל הגוי‪ ,‬כיון שבדעתו לשלם לגוי‬
‫לכשיתבענו‪ ,‬ומותר לקחת מהגוי על מנת לשלם‪ .‬ויכוון שאינו רוצה‬
‫לזכות בחמץ‪ .‬ומטעם זה‪ ,‬כדאי שלא לגעת בחמץ אלא ידחפנו בקנה‬
‫וכדומה‪.‬‬
‫‬
‫אי‬
‫"סדר קרבן פסח" לפני שקיעת החמה (‪" .)0::0‬לא חייבוהו לאומרו‬
‫בדיוק בשעה שהיו מקריבין את הקרבן–פסח בפועל ודיו שיהי' בזמן‬
‫שהקרבת קרבן–פסח כשרה"‪ .‬ולכן‪ ,‬בדיעבד אם איחר‪ ,‬יש עדיין מקום‬
‫לאומרו עד הלילה [שי"א שבדיעבד ניתן לשחוט‪ ,‬או עכ"פ לזרוק מדמו‬
‫עד צאת הכוכבים]‪.‬‬
‫סדר קרבן פסח‪ :‬ונשלמה פרים שפתינו ותפלת מנחה היא במקום תמיד‬
‫של בין הערבים‪ ,‬וב זמן שבית המקדש היה קיים היה הפסח נשחט אחר‬
‫תמיד של בין הערבים‪ ,‬כן ראוי לעסוק בסדר קרבן פסח אחר תפלת‬
‫המנחה‪ .‬נוסח האמירה נדפס בסידור‪ .‬ביאור נוסח אדמו"ר הזקן בזה‬
‫התבאר ב'הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים' מכ"ק אד"ש‪.‬‬
‫פרטי הלכות קרבן פסח ‪ -‬ברמב"ם הלכות קרבן פסח‪ .‬סידור יעב"ץ‪.‬‬
‫מנחת חינוך מצות ה–ח‪ ,‬יג–יז‪ .‬ערוך השולחן העתיד ח"ד הלכות ק"פ‪.‬‬
‫ועוד‪.‬‬
‫‪" ‬יהיה שולחנו ערוך מבעוד יום כדי להתחיל הסדר מיד כשתחשך"‪.‬‬
‫לפיכך יש להכין מבעוד יום את הפריטים הנצרכים לליל הסדר [מצות‪,‬‬
‫יין (לפתוח את הבקבוקים)‪ ,‬סימני הקערה‪ ,‬לבדוק את החסה מתולעים‬
‫ולייבשה (מחשש שרויה ב"כורך")‪ ,‬גירוד החריין‪ ,‬הכנת החרוסת‪ ,‬ועוד]‪.‬‬
‫אנו נוהגין לסדר הקערה בלילה וקודם קידוש‪.‬‬
‫‪ ‬במדינות אלו נהגו שלא לאכול בשר צלי בליל פסח‪ ,‬ואפילו בשר עגל‬
‫ועוף (שאין הפסח בא מהם)‪ .‬אבל דבר שאינו טעון שחיטה‪ ,‬כגון דגים‬
‫וביצים‪ ,‬מותר לאכלם צלויים‪.‬‬
‫‪ ‬בכמה משיחות כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע נזכר על דבר הנהגת‬
‫אביו‪ ,‬כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע‪ ,‬ללמוד בעיון סדר קרבן פסח והלכות‬
‫קרבן פסח‪ ,‬וכן נהג גם הוא‪ .‬בשיחת שבת מברכים ניסן תשמ"ח נזכר‬
‫שיש להתכונן להקרבת הפסח‪ ,‬ובהכנה זו נכללת גם (ולכל לראש)‬
‫לימוד פרטי הענינים דהקרבת הפסח‪ ,‬החל מסדר קרבן פסח שנדפס‬
‫בסידור השוה לכל נפש‪.‬‬
‫‪ ‬צלי קדר (פירוש‪ :‬שנצלה בקדירה בלא מים ושום משקה‪ ,‬אלא‬
‫מתבשל במוהל [=רוטב] היוצא ממנו) ‪ -‬אף על פי שאינו דומה לצליית‬
‫הפסח‪ ,‬אף על פי כן יש לאוסרו מפני מראית העין‪ ,‬שלא יטעו להתיר‬
‫גם צלי אש‪ .‬ואפילו אם בשלו מתחילה במים ואח"כ עשאו צלי‪ ,‬יש‬
‫לאסור‪.‬‬
‫נאך דעם אמירת ‪ -‬ריכטיגער געזאגט ‪ -‬לימוד קרבן–פסח וואס פלעגט‬
‫דויערן העכער א שעה און אמאל אנדערהאלבען שעה פלעגט ווערען‬
‫גאר א אנדער ליכטיקייט אין שטוב‪ ,‬אזא אצילות'דיגע‬
‫אויפגעלייגטקייט אז אלץ איז געווען פרייליך‪ ,‬יעדער זאך אויף וואס די‬
‫אויג איז געפאלען האט געהאט א בעזונדערן חן ‪. . .‬‬
‫‪ ‬כתב הרמב"ם‪ :‬כשהוא אוכל ושותה חייב להאכיל לגר ליתום‬
‫ולאלמנה עם שאר העניים האומללים‪ ,‬אבל מי שנועל דלתות חצרו‬
‫ואוכל ושותה הוא ובניו ואשתו ואינו מאכיל ומשקה לעניים ולמרי‬
‫נפש‪ ,‬אין זו שמחת מצוה אלא שמחת כריסו‪ ,‬ושמחה כזו קלון היא‬
‫להם‪.‬‬
‫עם פלעגט זיין א קורת–רוח'דיגע שטימונג‪ .‬די שטימונג פון ערב פסח‬
‫נאכן לימוד הקרבן פסח איז געווען ניט נאר א הכנה צו א יו"ט‪ ,‬נאר‬
‫דאס אליין איז געווען יו"ט ממש‪ ,‬א פרייליכקייט וועלכע קומט פון‬
‫מחשבה טובה‪ ,‬אין די גרעסטע בעסטע האפענונגען פון ביאת המשיח‪.‬‬
‫‪ ‬כל שמונת ימי הפסח חייב אדם להיות שמח וטוב לבב הוא ובניו‬
‫ואשתו ובני ביתו וכל הנלוים אליו‪ ,‬ושמחה זו היא מצות עשה מן‬
‫התורה‪ .‬כיצד משמחים? הנשים קונה להן בגדים ותכשיטים כפי ממונו‪.‬‬
‫[ואנשים וקטנים ‪ -‬כדלקמן ביום א' דפסח]‪.‬‬
‫אט קומט משיח און עס איז דער בנין בית המקדש און מען איז מקריב‬
‫ד עם קרבן פסח און מען איז זיך עוסק אין דעם מיט אזא עונג‪ .‬דער‬
‫עונג פון ערב פסח איז געווען אנדערש פון שמחת תורה אדער י"ט‬
‫כסלו‪ .‬ערב פסח איז געווען א קורת רוח'דיגע‪ ,‬עונג'דיגע‬
‫אויפגעלייגטקייט בב"א‪.‬‬
‫‪ ‬לטהר עצמו במקוה ערב הרגל‪.‬‬
‫‪ ‬אסור לאכול מצה עשירה מ"שעה עשירית" (‪ 0:24‬אחר–הצהריים)‬
‫כדי שיוכל לאכול כזית מצה לתיאבון‪ .‬אבל במדינות אלו אין נוהגין‬
‫כלל לאכול מצה עשירה בערב פסח משעה חמישית [סוף זמן אכילת‬
‫חמץ] ואילך‪ .‬ומכל מקום‪ ,‬משעה הנ"ל (‪ )0:24‬גם משאר מינים [כגון‬
‫פירות‪ ,‬ירקות‪ ,‬בשר‪ ,‬ודגים] לא יאכל אלא מעט ולא ימלא כריסו מהם‪,‬‬
‫וכן לא ישתה יין משעה זו‪ .‬בנוגע לשתיית הרבה יין ‪ -‬ראה שיחת שבת‬
‫הגדול תשמ"א‪.‬‬
‫דער ליל שמורים האט געשפראצט פון יעדער ווינקעלע‪ ,‬דער גאולה–‬
‫ריח הא ט זיך געשפירט פון יעדער זאך‪ ,‬עס האט זיך געפילט אז מען‬
‫שטייט אין א יחוס'דיגען מצב‪ .‬אט אט‪ ,‬נאך א רגע און נאך א רגע וועט‬
‫געשעהן אזא זאך וואס נאר מיר אידען האבן דאס‪ ,‬וואס געהערט נאר‬
‫צו אונז אליין‪.‬‬
‫‪ ‬הכנת אש לנרות‪ :‬אין מוציאין אש ביו"ט מפני שהוא מוליד דבר חדש‬
‫ודומה קצת למלאכה וכיון שהיה אפשר לעשות מערב יו"ט אסור‬
‫לעשות ביו"ט‪ .‬לכן‪ ,‬יש לדאוג להשאיר אש דולקת [ואפשר אש מהגז]‬
‫שיוכלו להעביר אש–מאש עבור הדלקת הנרות בליל שני‪ .‬המשתמשים‬
‫בשעון–שבת‪ ,‬יכוונו אותו לשני ימי החג‪.‬‬
‫(לקוטי דבורים ח"א ע' קלד‪ .‬ועיין שם עוד בארוכה)‪.‬‬
‫‪ ‬כתב אדמו"ר הזקן‪ :‬וצריך האדם הירא וחרד על דבר ה' לקרות אותו‬
‫בזמנו‪ ,‬שתעלה קריאתו במקום הקרבתו‪ ,‬וידאג על חורבן הבית ויתחנן‬
‫לפני ה' בורא עולם שיבנה אותו במהרה בימינו אמן‪ - .‬לשון אדה"ז‬
‫הנ"ל נתבאר בארוכה בלקוטי שיחות כרך לב עמודים ‪ .98-59‬ושם בע'‬
‫‪ :58‬שנחשב כאילו עומד בביהמ"ק ועושה בפועל כל פרטי הדברים‬
‫שאומר בסדר קרבן פסח‪ ,‬מעשה הקרבה ממש‪.‬‬
‫עירובי חצרות‪ :‬כשיש ב' בתים בחצר המנהג לעשות עירובי חצרות‬
‫בערב פסח ע"י מצה אחת שלימה ומערבין בה לכל שבתות השנה‪,‬‬
‫שיותרו על ידי עירוב זה לטלטל ולהביא העירוב מזה לזה (פרטי‬
‫הדינים באופן עשיי ת העירוב ושיעורו ‪ -‬ראה בשו"ע סי' שסו–שסח)‪.‬‬
‫נוסח הברכה וכו' נדפס בסידור‪.‬‬
‫להלשון בסדר קרבן פסח "הפסח נשחט בשלש‬
‫כתות" ‪ -‬יש להעיר מאגרות קודש כ"ק אד"ש חכ"ב ע' תמג ש"צ"ע אם‬
‫לעת"ל תהי' שחיטתו בג' כתות"‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬
‫‪ ‬מנחה‪ :‬כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע היה מתפלל מנחה בשעה‬
‫מוקדמת‪ .‬בכלל‪ ,‬יש להקדים מעט תפילת מנחה כדי להספיק ולומר‬
‫מלבנים את אבני המזבח וההיכל בסיד בערב פסח‪.‬‬
‫‪-7-‬‬
‫בי‬
‫משולחן הבד"צ‬
‫ללא צורך בשינוי (הנדרש רק בקביעות פסח שחל בשבת‪ ,‬כפי שכותב‬
‫אדמו"ר הזקן‪ .‬ולא כפסק החיי אדם ועוד שהצריכו עשיית שינוי‬
‫בהכנת מי–מלח גם בחג)‪.‬‬
‫היום‪ ,‬בשחיטת פסח הראשון‪ ,‬החליל מכה לפני המזבח‪.‬‬
‫בקשר לחנוכת ביהמ"ק השלישי‪ ,‬כתוב ביחזקאל (מה‪ ,‬כב ‪ -‬הפטורת פ'‬
‫החדש)‪" :‬ועשה הנשיא ביום ההוא בעדו ובעד כל עם הארץ פר‬
‫חטאת"‪ .‬ובפירוש הפסוק ‪ -‬פירש"י שם‪ :‬בעונינו נעלם ממנו מה שדרש‬
‫בקרבנות האלה פר בארבעה עשר בניסן למה‪ .‬ואומר אני שמא בי"ד‬
‫בניסן של פסח ראשון שנתחנך בו הבית עומד ופר זה בא תחת עגל בן‬
‫בקר שהקריב אהרן בשמיני למלואים ומגיד שאם לא הקריבו בשמיני‬
‫למלואים יקריבנו בי"ד בניסן כדי שיתחנך לעבודה קודם יום טוב לפי‬
‫שעליו קרבנות ועולת המועד לעשות‪.‬‬
‫‪ ‬מנהג בית הרב בקבלה מדור דור להתחיל סדר הראשון תיכף אחר‬
‫תפלת ערבית ושלא להאריך בו כדי לאכול האפיקומן קודם חצות‬
‫לילה‪ .‬לא כן הסדר השני אשר עורכים אותו בשעה מאוחרת בלילה‬
‫והאדמו"ר מאריך בביאור ההגדה ובעניני תורה והתעוררות לעבודה‪.‬‬
‫‪ ‬בשיחת ליל ב' דחגה"פ תש"ד‪" :‬הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק האט‬
‫געזאגט אז די נעכט‪ - ,‬הכוונה על ב' לילות הסדרים דחגה"פ ‪ -‬איידער‬
‫מען טוט עפעס מעניני הסדר דארף מען א קוק טאן אין סידור"‪ .‬וראה‬
‫גם שיחת ליל ב' דחגה"פ תשי"א‪.‬‬
‫‪ ‬לתת צדקה עבור שני ימי החג‪.‬‬
‫‪ ‬סדר הדלקת נרות‪ :‬זמן הדלקת נרות יום טוב בערב החג בשעה ‪0:27‬‬
‫(‪ 81‬דקות לפני השקיעה)‪ .‬מדליקין הנרות לפני הברכה כבשבת‪.‬‬
‫הברכות‪ :‬להדליק נר של יום טוב‪ ,‬שהחיינו‪ .‬איש המדליק יברך שהחיינו‬
‫בקידוש‪.‬‬
‫‪ ‬אם איחרו את הזמן‪ ,‬ניתן להדליק גם בחג‪ ,‬מאש דולקת‪.‬‬
‫את הכרפס טובלים במי מלח ולא בחומץ‪ .‬בברכת "בורא פרי האדמה"‬
‫מכוונים להוציא (נוסף ל"מרור") גם את ה"כורך"‪ .‬ב"מגיד" אין מגביהים‬
‫הקערה ורק מגלים מקצת המצות‪ .‬אחרי "הא לחמא"‪ ,‬נוהגים כמה‬
‫שאין מסלקים הקערה "לצד אחר" אלא מזיזים אותה קימעא ומכסים‬
‫המצות‪ .‬באמירת "והיא שעמדה" מכסים תחילה המצות ואחר כך‬
‫מגביהים הכוס‪ .‬באמירת "מצה זו" ו"מרור זה" אין נוטלים הפרוסה‬
‫והמרור ביד‪ ,‬אלא אוחזים את המצה השניה והשלישית ע"י המפה‬
‫שעליהם ומניחים את היד על ה"מרור" וה"כורך"‪ .‬באמירת "לפיכך" אין‬
‫א וחזים את הכוס עד סיום ברכת "אשר גאלנו"‪ ,‬אלא אוחזים את הכוס‬
‫עד שמסיימים "ונאמר לפניו הללוי–ה"‪ ,‬מעמידים את הכוס על השולחן‬
‫וחוזרים ומגביהים אותה לברכת "אשר גאלנו"‪ .‬ב"מרור" מכוונים‬
‫להוציא בברכה גם את ה"כורך"‪ .‬ב"צפון" אוכלים שני כזיתים ולא רק‬
‫כזית‪ .‬בלילה השני אין מקפידים לאכול אפיקומן קודם חצות‪.‬‬
‫‪ ‬ערבית‪ :‬שיר המעלות‪ .‬מעריב לשלוש רגלים‪.‬‬
‫‪ ‬נוהגים לגמור את ההלל ("הלל שלם") בציבור בברכה תחילה וסוף‬
‫בלילה הראשון של פסח אחר תפילת ערבית וכן בלילה השני‪.‬‬
‫‪ ‬סוף זמן קידוש לבנה ‪ -‬ליל ט"ו בניסן בשעה ‪.80.88‬‬
‫‪ ‬לא ימהר להתחיל הקידוש קודם שיהי' ודאי חשיכה (בשעה ‪.)7:20‬‬
‫‪ ‬השוכח להכין את הפריטים לליל הסדר בערב החג‪ ,‬עליו להכין אותם‬
‫בחג בצורה המותרת‪ .‬ולכל לראש‪ ,‬להכין רק את כמות הפריטים‬
‫הנדרשת ללילה הראשון בלבד ‪ ,‬שכן יש איסור להכין ביום הראשון של‬
‫החג עבור היום השני (אלא אם עושה כל פעולת ההכנה בבת אחת)‪.‬‬
‫‪ ‬זרוע‪ :‬בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן הובא ש"יכול לעשותן בין צלויין‬
‫בין מבושלין מעיקר הדין‪ ,‬ונהגו שהבשר יהיה צלי על הגחלים זכר‬
‫לפסח שהיה צלי אש"‪ .‬מי ששכח לצלות את הזרוע בערב החג ויש לו‬
‫זרוע מבושלת‪ ,‬יכול להשתמש בה‪ .‬ואם רוצה בדווקא בצלי‪ ,‬מותר לו‬
‫לעשות את הצליה בחג (וכן הנוהגין רק לבשל הזרוע ושכחו לבשל‪ ,‬וכן‬
‫הנוהגין לבשל ואח"כ לצלות‪ ,‬יכולים גם לבשל בחג)‪ ,‬אך עליו להזהר‬
‫משני דברים‪ :‬א‪ 0‬להכין רק הכמות הנדרשת ללילה הראשון (ולא להכין‬
‫גם עבור הנדרש בלילה השני‪ ,‬שעבורו יש לעשות זאת בלילה השני)‪ ,‬ב‪0‬‬
‫לוודא שהבשר [שמנהגנו להסירו כ מעט כולו מעל עצמות הזרוע]‬
‫ייאכל ביום הראשון [אף שבדרך כלל מנהגנו שמדקדקין שלא לאכול‬
‫הזרוע אח"כ ‪ -‬הרחקה שלא יהא כל דמיון לקרבן פסח]‪ ,‬שכן‪ ,‬כל‬
‫ההיתר לעשות מלאכה ביום טוב (צליה‪/‬בישול) הוא רק אם אוכלים‬
‫ממנו בחג‪ .‬זהירות נוספת ‪ :‬באם הזרוע צלויה אין לאוכלה בליל הסדר‪,‬‬
‫אלא רק ביום למחרת‪ ,‬שכן בלילה אסור לאכול בשר צלי‪ .‬אבל באם‬
‫הזרוע רק בושלה בחג אין צריך לחכות עד למחר ביום וניתן לאוכלה‬
‫גם בלילה‪.‬‬
‫‪ ‬מצוות עשה מן התורה‪ :‬סיפור יציאת מצרים‪ .‬אכילת מצה‪ .‬ובזמן‬
‫בית המקדש קיים (במהרה בימינו) גם‪ :‬אכילת בשר קרבן הפסח‬
‫(ונכללו בו שש עשרה מצוות פרטיות) ואכילת בשר קרבן חגיגה‪.‬‬
‫‪ ‬מדברי סופרים‪ :‬הבאת שני תבשילין (זרוע וביצה על הקערה)‪ ,‬אחד‬
‫זכר לפסח ואחד זכר לחגיגה‪ .‬שתיית ארבע כוסות‪ .‬שתיה ואכילה‬
‫בהסיבה דרך חירות‪ .‬אכילת מעט ירקות בטיבול כדי להתמיה את‬
‫התינוקות‪ .‬אמירת הלל‪ .‬אכילת מרור (זכר למקדש‪ .‬ובזמן הבית זו‬
‫מצוה מהתורה)‪ .‬טיבול בחרוסת זכר לדם‪ ,‬לטיט ולתפוח‪ .‬אכילת‬
‫אפיקומן (זכר לקרבן פסח הנאכל על השובע‪ ,‬או זכר למצה הנאכלת‬
‫עם הפסח)‪.‬‬
‫הערה כללית‪ :‬נכון להוסיף קצת על השיעורים‪ ,‬גם כדי לצאת מידי‬
‫ספק‪ ,‬וגם מפני שהשיעור הוא לבליעה בפועל‪ ,‬ורגיל שהיין עלול‬
‫להשפך מעט מן הכוס טרם השתי'‪ .‬כמו כן יש לקחת בחשבון‬
‫הישארות פירורי מצה בין השיניים‪.‬‬
‫‪ ‬מרור‪ :‬דעת אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך שאסור לפרר את המרור‬
‫(חריין) ביום טוב אפילו בשינוי ‪ ,‬לפי שדרך לגוררו הרבה ביחד (ולא‬
‫כפסק החיי אדם ועוד שהתירו לפרר ולגרר בשינוי)‪ .‬לכן‪ ,‬מי ששכח‬
‫לפרר את המרור לפני החג‪ ,‬ישתמש בחסה (הבדוקה היטב מתולעים)‬
‫או יחתוך את התמכא [חריי"ן] בסכין לחתיכות קטנות‪.‬‬
‫שיעור הכוס‪ ,‬לכל אחת מארבע הכוסות‪ ,‬רביעית‪ .‬ושותה הכוס כולו‬
‫ובבת אחת‪( .‬ואם קשה‪ ,‬די בשתיית רובו‪ .‬אבל בכוס האחרון צריך‬
‫‪ ‬מותר להכין את כל שאר מאכלי הסדר‪ ,‬כולל חרוסת‪ ,‬הכנת מי–מלח‪,‬‬
‫‪-1-‬‬
‫‪From the Desk of Badatz‬‬
‫לשתות רביעית שלם‪ .‬ובדיעבד אפילו הפסיק כמה פעמים באמצע יצא‪,‬‬
‫והוא שלא ישהה מתחלת שתיה ראשונה עד סוף שתיה אחרונה יותר‬
‫מכדי שתיית רביעית‪ .‬ובשני כוסות האחרונים לא יחזור וישתה אלא‬
‫אם כן שהה מתחלת השתייה עד סופה יותר מכדי אכילת פרס)‪ .‬פחות‬
‫מכזית ל"כרפס" [ובבצלים קטנים מאד ‪ -‬אין לאכול בצלים שלמים אף‬
‫בפחות מכזית]‪ .‬שני כזיתים ל"מוציא מצה" (רק למי שיש לפניו קערת‬
‫מצות‪ .‬ולשאר המסובים שאין אוכלים כזית מהשלימה ופרוסה‬
‫שבקערה‪ ,‬וכן בדיעבד‪" ,‬כזית" אחד)‪ .‬כזית "מרור"‪ .‬כזית מצה וכזית‬
‫מרור ל"כורך"‪ .‬שני כזיתים לאפיקומן (אחד זכר לקרבן פסח ואחד זכר‬
‫למצה‪ ,‬כנ"ל‪ .‬ואם קשה עליו‪ ,‬שאז אוכל רק כזית אחד‪ ,‬עליו להתנות‬
‫שהוא זכר על–פי הדעה שהלכה כמותה)‪.‬‬
‫‬
‫גי‬
‫שמביאים הפסח עצמו‪ .‬לפי כמה דעות‪ ,‬יוצא שהחייבים בקרבן פסח‪,‬‬
‫משתמשים למצה העליונה משלשת המצות בקערה ("כהן") בסופגנין‬
‫[ראה לקמן]‪ .‬בנטילת ידים לכרפס ("ורחץ")‪ ,‬לכמה דעות‪ ,‬בזמן הבית‬
‫נוטל י דיו ומברך (אף לפחות מכזית)‪ .‬מכוון בברכת בורא פרי האדמה‬
‫להוציא רק המרור של כורך [כדלקמן‪ ,‬דמשמע שאוכלים מרור רק‬
‫בכריכה]‪ .‬ב"יחץ"‪ ,‬לכמה דעות‪ ,‬מניח חלק הגדול ל"כורך" וכורכו במפה‬
‫ומניחו בין הכרים‪ ,‬והקטן יניח בקערה לשם מצות הגדה על המצה‪ .‬אין‬
‫אומרים "הא לחמא עניא" בזמן הבית‪ ,‬או עכ"פ אומרים בשינוי נוסח‬
‫[וי"א שאומרים "כל דצריך ייתי ויפסח" מבעוד יום‪ .‬ושקו"ט בזה‬
‫בשיחות קודש]‪ .‬בנוסח "מה נשתנה" שואל‪" :‬שבכל הלילות אנו אוכלין‬
‫בשר צלי שלוק ומבושל הלילה הזה כולו צלי"‪ .‬בקטע "יכול מראש‬
‫חודש"‪ ,‬בזמן הפסח אומרים‪" :‬בשעה שיש פסח מצה ומרור מונחים‬
‫לפניך"‪ .‬בקטע "פסח שהיו אבותינו אוכלים בזמן וכו'" אומרים‪" :‬פסח‬
‫זה שאנו אוכלים על שום מה"‪ .‬אינו מגביה כבש הפסח (לדעת‬
‫הרמב"ם)‪ .‬בסדר ההגדה להרמב"ם‪ ,‬בזמן הבית‪ ,‬אומר "מרור זה" לפני‬
‫"מצה זו"‪ .‬בברכת "אשר גאלנו"‪ ,‬מסיים במלים‪" :‬והגיענו הלילה הזה‬
‫לאכול בו [פסח] מצה ומרור"‪ .‬סדר הדברים מ"רחצה" ואילך [כמה‬
‫דעות בזה‪ .‬וי"א כדלקמן]‪ :‬רחצה (על נטילת ידים)‪ ,‬מוציא ("המוציא‬
‫לחם מן הארץ" ‪ ,‬על סופגנין‪ .‬ויחזיק מצה השלישית בידו (משום לחם‬
‫משנה)‪ .‬וי"א שמברך המוציא על פרוסת סופגנין‪ ,‬שברכת המוציא היא‬
‫על הפרוסה (משום לחם עוני)‪ .‬ולא ימלא כריסו מזה‪ ,‬בכדי שיאכל‬
‫כזית מצה באחרונה לתיאבון‪ .‬ולמנהג מדינות אלו שאין אוכלין‬
‫סופגנין בפסח ‪ -‬על מיני בצקות של נכרים שנאפו לשם פסח אבל אינן‬
‫שמורות לשם מצה [וכמבואר בראשונים‪ .‬וראה בספר המנהיג]‪ .‬ואין‬
‫נזהרין מהפסק שיחה בין "מוציא" ל"שלחן עורך")‪ ,‬שלחן עורך‪ ,‬קרבן‬
‫חגיגה ("על אכילת [לאכול] הזבח"‪ ,‬בשיעור כדי שביעה)‪ ,‬כורך (כזית‬
‫פסח‪ ,‬כזית מצה [החלק הגדול ממצה האמצעית ("לוי") שהונח בין‬
‫הכרים‪ .‬וכדאי להשתמש גם בכזית ממצה השלישית השלימה‪ ,‬לקיים‬
‫בה מצות מצה‪ .‬ועוד‪ ,‬שי"א שמברך ברכת המצה על השלימה] וכזית‬
‫מרור מטובל בחרוסת ומנער החרוסת מיד‪ .‬וכן משמע דעת אדה"ז)‪.‬‬
‫ומברך על אכילת [לאכול] פסח [פסחים]‪ ,‬מצה ומרור‪[ .‬ובמק"א‪:‬‬
‫"אכילת פסח על מצה ומרור"‪ .‬וי"א שמברך ברכה נפרדת על כאו"א‪.‬‬
‫[שיטה אחרת‪ :‬שמברך על מצה מיד בתחילת הסעודה ועולה לו גם‬
‫למצה שבכורך‪ .‬וי"א שאוכל גם בתחילה אחר המצה מהפסח ומברך‬
‫עליו אז‪ .‬ועוד כמה דעות בזה‪ .‬ואכ"מ]‪ .‬בזמן שהפסח נאכל‪ ,‬גם הפטור‬
‫מפסח‪ ,‬חייב במצה ומרור מה"ת ואוכלן ביחד בכריכה‪ .‬אין מתחילין‬
‫שולחן עורך באכילת הביצה (שהיא זכר לאבלות החורבן)‪ .‬מים‬
‫אחרונים ‪ -‬גם לעתיד לבא‪ .‬הלל ‪ -‬נהגו לאומרו על הגגות‪ .‬י"א שבזמן‬
‫הפסח‪ ,‬חייב לגמור ההלל קודם חצות‪.‬‬
‫‪ ‬שיעור כזית‪ :‬בכזית מצה שהוא מן התורה יש להחמיר שהוא מדת‬
‫הנפח (‪ )VOLUME‬של כחצי ביצה בינונית‪ .‬במרור שהוא מדברי‬
‫סופרים‪ ,‬וכן בכורך ואפיקומן יש לסמוך על האומרים שכל כזית הוא‬
‫פחות מעט משליש ביצה‪[ .‬האוכלים שני כזיתים למצה‪ ,‬כנ"ל‪ ,‬יכולים‬
‫לשער כל כזית בשיעור הקטן]‪ .‬מצות עבודת–יד אינן אחידות‪ .‬ולכן‪ ,‬לא‬
‫ניתן לשער "שיעור מוזר" לפי גודל המצה‪ .‬במצות עבודת יד שבהכשר‬
‫הבד"צ ‪ -‬בהשערה ממוצעת‪ ,‬כזית הגדול הוא לערך רבע מצה‪ ,‬והקטן‬
‫הוא לערך שישית מצה‪ .‬במצות גדולות יותר מהממוצע ‪ -‬השיעור‬
‫פחות‪ .‬ובמ צות קטנות יותר מהממוצע ‪ -‬השיעור הוא יותר‪.‬‬
‫אכילת שיעור "כזית" צריכה להיות במשך שיעור "כדי אכילת פרס"‪.‬‬
‫בשיעור אכילת פרס במקום האפשרי כדאי לחוש (על–פי ספר המנהגים‬
‫חב"ד‪" :‬למיחש מיבעי") לשיעור של שלוש דקות‪.‬‬
‫שיעור רביעית במדות זמנינו לערך ‪ 9‬אונס [מהדעות בזה‪ :‬בין ‪ 8.8‬ל‪-‬‬
‫‪ 9.5‬אונס‪ .‬החישוב בכוס עגול‪ ,‬נפח של ‪ 8‬גודלים בינוניים אורך‪ ,‬ו‪8‬‬
‫גודלים רוחב וגבהו ‪ 9.8 -‬גודלים‪ .‬והוא נפח של כביצה ומחצה]‪.‬‬
‫ד' כוסות‪ .‬מצה‪ .‬כורך‪ .‬אפיקומן‪.‬‬
‫‪ ‬שכח להסב‪ :‬בד' כוסות ‪ -‬בכוס שני יחזור וישתה בהסיבה‪ .‬בשאר‬
‫הכוסות ‪ -‬אין לחזור ולשתות בהסיבה (אבל אם התנה בדעתו קודם‬
‫שמברך על כוס ראשון שיוכל לחזור ולשתות בין כוס ראשון לשני על‬
‫סמך ברכה זו [וטוב לכתחילה לעשות כן] ‪ -‬יחזור וישתה כוס זה‬
‫בהסיבה)‪ .‬מצה ‪ -‬טוב להחמיר לחזור ולאכול בהסיבה‪ .‬כורך ‪ -‬אין‬
‫צריך לחזור ולאכול בהסיבה‪ .‬אפיקומן ‪ -‬אין צריך לחזור ולאכול‬
‫בהסיבה‪.‬‬
‫["ונאכל שם מן‬
‫הזבחים ומן הפסחים"‪ .‬וראה סה"ש תנש"א ח"א ע' ‪ 595‬הערה ‪ 88‬על אפשרות‬
‫לאכול מן הזבחים והפסחים שהקריב אליהו הנביא‪ .‬פרטי דיני שחיטת‪ ,‬הקרבת‬
‫סתם ידים צריכים טבילה‬
‫לקדשים‪ .‬מחנכים גם קטנים באכילת הפסח‪ ,‬כל שיכול לאכול כזית‬
‫צלי‪ .‬ומותר להאכיל פסח לקטן שהגיע לחינוך‪ ,‬אע"פ שלא נמנה עליו‪,‬‬
‫ואינו בר מינוי‪ ,‬כיון שמתכוין לחנכו במצות‪ .‬אכילת כל הקדשים‪ ,‬וקרבן‬
‫פסח וחגיגה בכלל‪ ,‬צריך להיות דרך חשיבות וגדולה ("למשחה‬
‫לגדולה") כדרך שהמלכים והגדולים אוכלים‪ .‬מותר לטבל קרבן פסח‬
‫במשקין ומי פירות או "קטשופ" (הכשר לפסח‪ ,‬כמובן)‪ ,‬ואדרבה ‪ -‬הרי‬
‫זה כדרך שהמלכים אוכלים‪ .‬אבל‪ ,‬כשכורכו עם מצה ומרור אין לעשות‬
‫כן‪ .‬אחר י שנצלה הפסח כל צרכו מותר ליתנו על הפלטה לחממו‪ ,‬אבל‬
‫לא יבשלו במים‪ .‬קדשים קלים‪ ,‬והפסח והחגיגה בכלל‪ ,‬נאכלים בכל‬
‫העיר ירושלים [וי"א‪ :‬רק בקומת קרקע של ירושלים]‪ .‬שלא לשבור עצם‬
‫בקרבן פסח‪ ,‬ויש ליזהר בזה בעת חתיכתו‪ ,‬וכן שלא לעשות בעצם‬
‫וצליית הפסח‪ ,‬לא נזכרו כאן כ"א השייך לליל הסדר במיוחד‪ .‬רשימה חלקית בלבד‪,‬‬
‫ובכמה פרטים ‪ -‬כמה וכמה דעות‪ ,‬ולפעמים ‪ -‬שנוי במחלוקת הפוסקים מן הקצה‬
‫אל הקצה‪ .‬ותשבי יתרץ ספיקות‪ ,‬ולכשיבוא ‪ -‬משה ואהרן עמהם‪ .‬לא הובאו בכ"מ‬
‫כל הדעות‪ .‬ולפעמים ‪( -‬משמעות) ההכרעה בדברי רבותינו נשיאנו לכאן או לכאן]‪.‬‬
‫סידור הקערה ‪ -‬בזמן שבית המקדש קיים צריך להביא גם את הפסח‬
‫שיהא לפניו בשעת אמירת ההגדה‪ .‬בשו"ע אדה"ז ‪ -‬לא הובא שצריך‬
‫להביא בשר חגיגה בשעת אמירת ההגדה (וראה יבין שמועה להרשב"ץ‬
‫מאמר חמץ ספכ"ו)‪[ .‬באם הפסח מוגש חם לשולחן‪ ,‬מומלץ לעטוף את‬
‫הפסח שבקערה בעטיפות חד פעמיות‪ ,‬לפי שטעם הבשר הנבלע‬
‫בכלים דינו כנותר‪ ,‬כדלקמן]‪ .‬בזמן הבית מביאים שני תבשילין (זרוע‬
‫וביצה) מלבד טהורים בריאים שנמצאו בירושלים ונמנו על הפסח‬
‫‪-9-‬‬
‫די‬
‫משולחן הבד"צ‬
‫אפילו פגימה כחגירת הצפורן‪ .‬כל שסופו להקשות‪ ,‬אע"פ שכעת הוא‬
‫רך ("כל שאינו נאכל בשור הגדול אחר שיתבשל")‪ ,‬אין לאוכלו בקרבן‬
‫פסח‪ .‬דבר שאין דרך לאוכלו אין צריך לאכול‪ .‬לכמה דעות‪ ,‬נהגו איסור‬
‫בשמנו של גיד הנשה [ואינו איסור דרבנן ממש] אף במקום מ"ע‬
‫דאכילת פסח ולאו דנותר [ולפ"ז‪ ,‬צ"ע בנוגע למנהג בני אשכנז בחלק‬
‫האחוריים‪ .‬וי"א‪ ,‬שכשאינו ראוי לאכילה מחמת איזה טעם‪ ,‬כיון דאינו‬
‫עושה מחמת עצלות המצוה אינו בכלל נותר]‪ .‬אסור לאכול מבשר‬
‫הפסח קודם הלילה [צאת הכוכבים‪ ,‬ג' כוכבים קטנים]‪ .‬לכמה דעות‪,‬‬
‫הפסח צריך הסיבה [וכל שכן‪ ,‬שאין לאוכלו בעמידה]‪ .‬ליזהר שלא‬
‫לאוכלו אכי לה גסה‪ .‬מבחינה פרקטית‪ ,‬מומלץ לאכול הפסח והחגיגה‬
‫המוגשים חמים לשולחן בכלי מתכות או בכלים חד–פעמיים [שטעם‬
‫הבשר הנבלע בכלים דינו כנותר‪ ,‬כדלקמן‪ .‬וכן מומלץ לנקות את‬
‫השולחן מכלים אחרים]‪ .‬אסור לאכול הפסח בשני מקומות‪ .‬נתנמנם‬
‫באמצע האכילה ‪ -‬דינו כדין אפיקומן בזמן הזה‪ .‬אסור להוציא בשר‬
‫הפסח מהבית ומהחבורה‪ .‬בשר הפסח שיצא חוץ לחבורה נאסר‬
‫באכילה‪ .‬שני חבורות האוכלות בבית אחד ‪ -‬יעשו מחיצה ביניהם‪ ,‬וכל‬
‫חבורה הופכת פני' לכיוון אחר שלא יראו מעורבבים (לדעת הרמב"ם)‪.‬‬
‫אסור להאכיל מבשר הפסח לשלא למנויו [וערלים‪ ,‬וגרי תושב‪,‬‬
‫ומומרים‪ .‬ומילתו ומילת בניו ועבדיו מעכבתו מלאכול הפסח]‪ .‬זמן‬
‫אכילתו עד חצות (ואם איחר‪ ,‬מחלוקת הפוסקים אם לאוכלו‪ ,‬בלא‬
‫ברכת הפסח עכ"פ)‪ .‬אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן‪ .‬צריך להשתדל‬
‫שלא ישאיר ממנו עד חצות [וי"א‪ :‬עד הבוקר]‪ .‬אם גמר אכילתו‪ ,‬י"א‬
‫שיכול להניח אחרים האוכלים‪ ,‬ואינו עובר בלאו דנותר‪ ,‬כיון שסומך‬
‫עליהם‪ .‬אבל אין לסמוך על קטנים‪ ,‬ועליו מוטל להשגיח שלא יוותר‪.‬‬
‫הפסח לאחר חצות [וי"א כשיעלה עמוד השחר] מטמא את הידים‪.‬‬
‫ואין חייבים עליו משום נותר עד שיעלה עמוד השחר‪ .‬לאחרי זמן‬
‫אכילתו דינו כמוקצה‪ .‬מצוות לינה בירושלים בליל ראשון של יו"ט‬
‫[נוסף למצוות לינה במוצאי יו"ט ראשון‪ .‬וי"א ‪ -‬כל שבעת ימי הפסח]‪.‬‬
‫חגיגה נאכלת לשני ימים ולילה אחד (עד סוף יום ט"ו בניסן‪.‬‬
‫ולכתחילה‪ ,‬עיקר מצותו ביום הראשון ובלילה שלאחריו)‪ ,‬אבל אם עלה‬
‫על השולחן עם הפסח‪ ,‬מתבערים עמו‪ ,‬וכן כל התבשילים העולים עם‬
‫הפסח [כמו‪ :‬מצה‪ ,‬ומרור]‪ .‬וגם הם אין נאכלים אלא עד חצות‪ .‬הנותר‬
‫מצותו בשריפה‪ .‬זמן שריפה הוא רק בבקר‪ ,‬ואין שורפין בלילה‪ .‬ואין‬
‫שריפתו דוחה יום טוב‪ .‬לפיכך‪ ,‬הנותר והגידים והעצמות של פסח‬
‫נשרפים בירושלים בחצרותיהם בט"ז ניסן‪ .‬כלים שהשתמשו בהם‬
‫לבשר הפסח והחגיגה בעודם חמים צריכים מריקה ושטיפה והגעלה‬
‫בירושלים‪ .‬וכלי חרס צריך שבירה‪ .‬בכלי זכוכית‪ ,‬יש מחמירים לשוברו‬
‫ולא לסמוך על מריקה ושטיפה‪ .‬ובכלי פלסטיק ועטיפות פלסטיק‪,‬‬
‫מחלוקת אם צריך מריקה ושטיפה או שבירה‪.‬‬
‫‪ ‬מצוה לחלק לתינוקות קליות ואגוזים בליל פסח קודם עשיית הסדר‬
‫כדי שיראו שינוי וישאל ו מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות‪ .‬ואף על‬
‫פי שעל שאלה זו אין לנו מה להשיב להם‪ ,‬מכל מקום על ידי שיראו‬
‫שינוי זה ויתעוררו לשאול עליו‪ ,‬יתעוררו גם כן לשאול על שינויים‬
‫אחרים‪ ,‬דהיינו שאוכלין מצה ומרור ויושבין בהסיבה‪ ,‬וישיבו להם‬
‫עבדים היינו וכו'‪.‬‬
‫‪ ‬פעם א מר לי אאמו״ר [כ״ק אדמו״ר מהורש״ב נ״ע]‪ :‬יוסף יצחק‬
‫מ׳דארף טראכטען ‪( -‬במשך הסדר) ‪ -‬אף זיין א מענטש וועט דער‬
‫אויבערשטער העלפען‪ .‬בפרט בעת פתיחת הדלת‪ .‬ניט בעט קיין‬
‫גשמיות בעט רוחניות (הגש״פ עם לקוטי טעמים ומנהגים‪ ,‬משיחות‬
‫חגה״פ תש״ב‪ .‬בשעת מעשה ‪ -‬ליל ב' דחגה״פ תש״ב ‪ -‬אמר כ״ק‬
‫אדמו״ר מהוריי״צ נ״ע לכ״ק אד״ש‪" :‬אבל איני רוצה שידעו שסיפרתי‬
‫לך זה")‪.‬‬
‫‪ ‬קידוש‪ :‬אתקינו סעודתא‪ ,‬בורא פרי הגפן‪ ,‬מקדש ישראל והזמנים‪,‬‬
‫שהחיינו‪.‬‬
‫‪ ‬אשה המקדשת ובירכה שהחיינו בהדלקת נרות לא תברך שוב‪.‬‬
‫‪ ‬שכח ובירך ״על נטילת ידים״ ב״ורחץ״ – [אם אמר רק "ברוך אתה ה'"‬
‫יסיים "למדני חוקיך"‪ .‬ואם בירך "על נטילת ידים"] יעשה כסדר הזה‪:‬‬
‫״יחץ״‪ ,‬״מוציא מצה״‪ ,‬״כרפס״ ללא ברכת ״בורא פרי האדמה״ (כיון‬
‫שהוא מין ירק מדברים הבאים מחמת הסעודה‪ ,‬וכרגיל‪ .‬ואם רוצה‪ ,‬יכול‬
‫לברך תחילה "בורא פרי האדמה" על דברים שאינם באים מחמת‬
‫הסעודה ויכ וון לפטור את המרור והכורך‪ ,‬ואח"כ יקח ירק הרגיל‬
‫לכרפס)‪ ,‬״מגיד״ (כרגיל עד ״גאל ישראל״ ומברך ״בורא פרי הגפן״ על‬
‫כוס שני‪ ,‬כרגיל)‪ ,‬ויטול ידיו בלי ברכה‪ ,‬וימשיך ״מרור״‪ ,‬״כורך״ וכו׳ עד‬
‫גמירא – כרגיל‪( .‬מבוסס על הנחה משיחת אחש״פ תשי״ט)‪[ .‬ונראה‬
‫שכל זה רק אם כשנטל ידי ו היתה כוונתו (בטעות) ליטול ידיו לאכילת‬
‫פת (מצה)‪ .‬אבל אם כיוון ליטול ידיו רק לדבר שטיבולו במשקה ולא‬
‫לאכילת פת (אלא שבטעות בירך "על נטילת ידים" מתוך רגילות‬
‫הלשון וכדומה)‪ ,‬צריך לומר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד‪ ,‬וליטול‬
‫ידיו תחילה עוד פעם בלי ברכה עבור אכילת פת‪ ,‬ואח"כ ימשיך מ"יחץ"‬
‫כדלעיל]‪.‬‬
‫‪ ‬למים אמצעים ואחרונים אין להעביר ידיו על שפתיו‪( ,‬וכן כל ז' ימי‬
‫הפסח‪ ,‬משא"כ אחש"פ שמהדרין לשרות)‪.‬‬
‫‪ ‬זמן אכילת אפיקומן עד חצות הלילה ‪ -‬בשעה ‪.21:47‬‬
‫‪ ‬ב'הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים' מובא אודות זמן מזיגת‬
‫כוסו של אליהו‪" :‬אחר ברכת המזון (חוץ מזמנים ידועים)"‪ .‬ובספר‬
‫השיחות תשמ"ט ח"א ע' ‪ 998‬הערה ‪ 71‬נאמר שמזיגת כוס זה "שייכת‬
‫לחלקו השני של הסדר שקשור עם הגאולה העתידה (שלכן מזיגת‬
‫הכוס בדרך כלל היא לאחרי ברכת המזון‪ ,‬ורק בזמנים ידועים היו‬
‫מוזגים הכוס לפני ברכת המזון)"‪ ,‬ובשולי הגליון שם נוספה הערה‪:‬‬
‫"ולאחרונה ‪ -‬נהגו כן (למזוג לפני ברכת המזון) בכל פעם‪".‬‬
‫‪ ‬בברכת המזון‪ :‬יעלה ויבוא‪ .‬דין השוכח‪ ,‬נמצא בסידור‪ .‬הרחמן ליו"ט‪.‬‬
‫מי שהקיא מאכלו אינו מברך ברכה אחרונה‪ .‬לגבי אכילת מצה‪ ,‬מרור‪,‬‬
‫ושתיית ד' כוסות וכו' ‪ -‬נחלקו הפוסקים אם יצא ידי חובתו‪ .‬ולמעשה‪,‬‬
‫אינו צריך לחזור ולאכול רק כזית מצה‪.‬‬
‫‪ ‬חייב אדם לעסוק כל הלילה בהלכות פסח וביציאת מצרים ולספר‬
‫בניסים ונפלאות שעשה הקדוש ברוך הוא לאבותינו עד שתחטפנו‬
‫שינה‪.‬‬
‫‪ ‬נוהגין שלא לקרות על מטתו רק ברכת המפיל ופרשת שמע [עד‬
‫"ובשעריך"] אבל לא שאר דברים שנוהגין לקרות בשאר לילות כדי‬
‫להגן‪ ,‬כי לילה זה לילה המשומרת היא מן המזיקין‪.‬‬
‫‪ ‬סוף זמן קריאת שמע במשך חג הפסח בשעה ‪.8:17‬‬
‫‪ ‬שחרית לשלוש רגלים‪ .‬הלל שלם‪ .‬מוציאין שני ספרי תורה‪ .‬י"ג מדות‬
‫ו"רבונו של עולם"‪ .‬קריאת התורה‪.‬‬
‫‪- 80 -‬‬
‫‪From the Desk of Badatz‬‬
‫‪ ‬סימן סדר קריאת התורה של כל הח' ימים של פסח‪" :‬משך תורא‬
‫קדש בכספא פסל במדברא שלח בוכרא"‪ .‬ונתבאר בשו"ע אדה"ז סת"צ‬
‫ס"ח ואילך‪ ,‬עיי"ש פרטי דינים‪.‬‬
‫‪ ‬מוסף לשלוש רגלים‪ .‬במוסף של יום טוב הראשון של פסח מתחילין‬
‫לומר מוריד הטל‪ ,‬ואין הצבור רשאין להתחיל עד שישמעו מפי הש"ץ‪,‬‬
‫ונוהגין שהשמש מכריז קודם התפלה‪.‬‬
‫‪ ‬אם שמע הכרזת "מוריד הטל" קודם שהתפלל שחרית ‪ -‬אם אינו‬
‫מתפלל במנין אחר ‪ -‬יאמר גם בשחרית "מוריד הטל"‪.‬‬
‫‪ ‬אם אמר מוריד הגשם בימות החמה מחזירין אותו‪ ,‬לפי שהגשמים‬
‫בימות החמה אינם אלא סימן קללה ‪ . .‬לפיכך הוא צריך לחזור לראש‬
‫הברכה‪[ .‬ובלוח כולל חב"ד כתב‪ ,‬שגם אם תיקן עצמו תוך כדי דיבור‬
‫ואמר מוריד הטל‪ ,‬יחזור לראש הברכה‪ .‬וכן צריך לעשות לכתחילה‪.‬‬
‫אבל יש חולקים‪ .‬ולכן‪ ,‬בדיע בד‪ ,‬אם תיקן תוך כדי דיבור וכבר אמר‬
‫השם שבחתימת הברכה‪ ,‬לא יחזור‪ .‬ויכול להתפלל תפלת נדבה‪ ,‬באם‬
‫אירע בימות החול]‪ .‬אם נזכר אחר חתימת הברכה חוזר לראש‬
‫התפילה‪[ .‬ובלוח כולל חב"ד שאם נזכר אחר שאמר השם שבחתימת‬
‫הברכה‪ ,‬לפני חתימת "מחי' המתים" יאמר "למדני חוקיך"‪ ,‬ויחזור‬
‫לראש הברכה‪ .‬וכן בנזכר אחר שאמר השם שבחתימת שאר כל‬
‫הברכות‪ ,‬לפני חתימת הברכה‪ ,‬יאמר "למדני חוקיך" וחוזר לראש‬
‫התפילה‪ ,‬כנ"ל]‪.‬‬
‫‪ ‬אומרים פסוקי מוסף המיוחדים לימים ראשונים של פסח ("ובחדש‬
‫הראשון")‪.‬‬
‫‪ ‬שכח ולא אמר פסוקי מוסף‪ ,‬או שטעה ואמר של יום אחר‪ ,‬ונזכר‬
‫בטרם שאמר שם השם בחתימת "מקדש ישראל והזמנים"‪ ,‬יחזור‬
‫ויאמר כתיקונו [וכן בשאר ימי הפסח]‪ .‬נזכר לאחר שחתם בשם השם‪,‬‬
‫לא יחזור‪.‬‬
‫סך–הכל של הקרבנות להיום ‪ -‬שלוש–עשרה‬
‫קרבנות (ומפורטים בנוסח התפילה‪" ,‬ונשלמה פרים שפתינו")‪ .‬וזהו‪,‬‬
‫בנוסף לקרבנות הפרטיים שעל כל אחד להביא ביום הראשון של חג‪:‬‬
‫עולת ראיה (אלא שבפועל לא דייקו להקריבם ביום טוב ראשון)‪ ,‬שלמי‬
‫חגיגה‪ ,‬ושלמי שמחה (שחיוב הקרבתו פעם אחת במשך החג ‪-‬‬
‫כתשלומין ליום הראשון)‪.‬‬
‫היום‪ ,‬יום ראשון של פסח‪ ,‬החליל מכה לפני המזבח‪.‬‬
‫‪ ‬בחזרת הש"ץ תפילת טל‪ .‬ברכת כהנים‪.‬‬
‫‪ ‬קידוש‪ :‬אתקינו סעודתא (בנוסח המיוחד לשלש רגלים)‪ ,‬אלה מועדי‪,‬‬
‫בורא פרי הגפן‪.‬‬
‫‪ ‬לא בירך שהחיינו בליל הראשון ונזכר למחר אומר בשעה שנזכר‪.‬‬
‫‪ ‬האנשים אין יוצאים ידי חובת שמחת יו״ט אלא ב[רביעית] יין‬
‫(ולכמה דעות‪ :‬לא במיץ ענבים) כל יום (וגם בחול המועד)‪ .‬אך אפשר‬
‫לצאת ידי חוב ה בשתיית הרביעית מכוס הקידוש‪ .‬כ״ק אדמו״ר‬
‫(מהוריי״צ) נ״ע שתה רביעית יין בכל סעודה‪ .‬והקטנים נותן להם‬
‫קליות ואגוזים משום שמחת יום טוב‪.‬‬
‫‪ ‬שמחת יום טוב חייבים מדאורייתא ועם כל זה ודאי אין לבסומי כו'‬
‫וכמו שכתב הרמב"ם גבי שמחת יום טוב לא ימשך ביין כו'‪.‬‬
‫‪ ‬מצות עו נג יו״ט‪ :‬צריך לקבוע כל סעודה על היין‪ ,‬דהיינו שישתה יין‬
‫באמצע סעודתו אם ידו משגת וירבה בבשר ויין ומגדנות כפי יכלתו‪.‬‬
‫בזמן שבית המקדש קיים אוכלין [כל שבעת ימי‬
‫‬
‫וט‬
‫הפסח] בשר שלמים לשמחה‪ .‬ונתבאר בלקוטי שיחות חל"ג ע' ‪88‬‬
‫ואילך‪ ,‬שלדעת אדה"ז‪ ,‬ש"עיקר המצוה" דשמחת יום טוב (אצל‬
‫אנשים) היא אכילת בשר שלמים‪ ,‬אין זו שמחה גשמית בלבד‪ ,‬אלא‬
‫שמחה של מצוה‪ ,‬ושיש בה קדושה (אכילת קדשים)‪ ,‬עיי"ש באורך‪.‬‬
‫‪ ‬יש להימנע מלקבוע סעודה משעה עשירית ולמעלה (בשעה ‪,)0:24‬‬
‫בכדי שיוכל לאכול סעודת יום טוב שני לתיאבון‪ .‬ונוהגין קצת בני אדם‬
‫למעט באכילת מצה ביום ראשון כדי לאכלו בליל שני לתיאבון‪.‬‬
‫‪ ‬במנחה‪ :‬תפלה לשלש רגלים‪ .‬לא לשכוח "מוריד הטל"‪.‬‬
‫‪ ‬אסור להכין שום דבר לצורך יום שני של חג עד לשעה ‪.7:27‬‬
‫‪ ‬הדלקת נרות (אחרי השעה ‪ )7:27‬מאש הדלוקה לפני החג‪.‬‬
‫‪ ‬בהדלקת נרות שתי ברכות‪ :‬ברכת להדליק נר של יום טוב‪ ,‬שהחיינו‪.‬‬
‫‪ ‬מעריב כדאתמול‪ ,‬ומתחילין לספור ספירת–העומר תיכף אחר תפילת‬
‫ערבית [אחרי הלל שלם] ("היום יום אחד לעומר"‪" ,‬חסד שבחסד"‪ ,‬עם‬
‫שאר הכוונות המפורטות בסידור)‪ .‬עלינו אחרי ספירת העומר‪.‬‬
‫קצירת העומר בעסק גדול‪ ,‬וכל הלילה כשר לקצירה‪.‬‬
‫פרטים ברמב"ם הלכות תמידין ומוספין פרק ז‪.‬‬
‫‪ ‬פרטי ליל הסדר כדאתמול (חוץ מזמן אכילת אפיקומן וסיום הסדר‪,‬‬
‫כדלהלן)‪.‬‬
‫‪ ‬בשיחת ליל ב' דחה"פ תשי"א‪ :‬כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר שאביו כ"ק‬
‫אדנ"ע היה נוהג להתחיל את הסדר השני בשעה התשיעית ולסיימו‬
‫כמה שעות לאחרי חצות‪ .‬וכיון שחייב אדם לומר בלשון רבו ‪ . .‬צריכים‬
‫כל התלמידים המקושרים והשייכים אל הרבי ‪ -‬להתנהג בסדר ההנהגה‬
‫של הרבי‪ .‬ובנידון דידן‪ ,‬בנוגע לעריכת הסדר השני ‪ -‬שיש להתחיל‬
‫בשעה התשיעית ולסיים כמה שעות לאחר חצות‪ .‬בסדר הראשון היה‬
‫כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע מדייק לאכול את האפיקומן לפני חצות‪,‬‬
‫אבל בסדר השני לא היה מדייק בזה‪ ,‬והיה אוכל את האפיקומן לאחר‬
‫חצות‪ .‬וכן היה נוהג כ"ק מו"ח אדמו"ר וכיון שכן נהגו כ"ק מו"ח‬
‫אדמו"ר וכ"ק אדנ"ע‪ ,‬מובן שכן נהגו גם רבותינו נשיאינו שלפנ"ז‪ - .‬על–‬
‫פי נגלה בשו"ע כו'‪ ,‬לא מצינו טעם לחלק בזמן אכילת האפיקומן בין‬
‫הסדר הראשון לסדר השני‪ ,‬אבל‪ ,‬מובן וגם פשוט שכיון שכך נהגו‬
‫רבותינו נשיאינו‪ ,‬בודאי היה להם טעם על זה על–פי פנימיות הענינים‪.‬‬
‫ומלבד הטעמים הפנימיים שבזה‪ ,‬ישנו גם הטעם הפשוט ‪ -‬שבסדר‬
‫השני היו נוהגים להאריך בביאור ההגדה‪ ,‬ובמילא היתה מתאחרת‬
‫אכילת האפיקומן עד לאחר חצות‪.‬‬
‫‪ ‬בהערה לספר השיחות תש"נ ח"ב ע' ‪ 885‬מובא שיש נוהגין לומר‬
‫ולקרות שיר השירים בזמנים מסויימים במשך השנה‪ .‬ולפי מנהג חב"ד‬
‫ אין אומרים זה (אפילו בלי ברכה) [מלבד יוצא מן הכלל שיש נוהגין‬‫לומר שה"ש בליל הסדר‪ ,‬ובפרט בליל שני ‪ -‬כפי שנהג אאמו"ר ז"ל]‪.‬‬
‫‪ ‬ליל ב' דחג המצות קריאת שמע שעל המטה כמו בכל יום טוב‪.‬‬
‫‪ ‬שחרית (עם "מוריד הטל") ומוסף כדאתמול (מלבד תפילת טל)‪.‬‬
‫‪ ‬קידוש כדאתמול‪.‬‬
‫‪ ‬טוב לעשות איזה דבר בסעודה ביום שני לזכר לסעודת אסתר‬
‫שהיתה ביום זה שבו ביום נתלה המן‪ ,‬ונתבאר בארוכה בלקוטי שיחות‬
‫‪- 88 -‬‬
‫‬
‫זט‬
‫משולחן הבד"צ‬
‫כרך ג ע' א‪ .8088‬מסופר שבסעודת חג הפסח תשכ"ט אמר כ"ק אד"ש‬
‫שאין הכוונה לשינוי אלא להוספה‪ ,‬וכששאלו במה מתבטאת ההוספה‪,‬‬
‫באכילה‪ ,‬בניגון או באמירת "לחיים"‪ ,‬ענה‪ :‬יכולים אתם לעשות את כל‬
‫השלושה‪...‬‬
‫קריאת התורה בספר ראשון (קדש") מניח ס"ת השני על הבימה [כי אין‬
‫מסלקין הראשונה עד שכבר הניחו השניה על השולחן שלא יסיחו‬
‫דעתן מן המצוות]‪ .‬הגבהה וגלילה לס"ת הראשון‪ .‬בס"ת השני‪ ,‬קוראים‬
‫רביעי בפרשת המוספין שבפינחס ("והקרבתם")‪ .‬ואח"כ חצי קדיש‪.‬‬
‫[ועד"ז בשאר ימי חול המועד (חוץ משבת)]‪.‬‬
‫‪ ‬אם שכח ולא ספר בלילה סופר ביום בלא ברכה‪.‬‬
‫‪ ‬שכח ולא אמר "יעלה ויבא"‪ ,‬ונזכר לאחר שהתפלל מוסף‪ ,‬אינו חוזר‬
‫ומתפלל שחרית‪.‬‬
‫‪ :‬הקרבת קרבן עומר‪.‬‬
‫‪ ‬מסכת סוטה‪ ,‬דף ליום‪ .‬היום הראשון לעומר מכוון לדף השער של‬
‫המסכת "שאז קורא ולומד שמה של המסכת סכת ב"דף–השער"‪,‬‬
‫ומחליט ומכריז שלמחרתו מתחיל ללמוד דף ליום דף ליום" ‪ -‬נתבאר‬
‫בשיחות קודש‪ :‬ערב חגה"ש תשמ"ג‪ .‬ש"פ במדבר תשמ"ה‪ .‬ש"פ‬
‫קדושים תשמ"ו‪.‬‬
‫‪ ‬מנחה כדאתמול‪.‬‬
‫בשעה ‪.7:28‬‬
‫‪ ‬בתפלת ערבית‪ :‬אתה חוננתנו‪( ,‬בנוסף ל"מוריד הטל" מתחילים‬
‫הלילה לומר‪" ):‬ותן ברכה"‪ ,‬יעלה ויבא‪ .‬קדיש שלם‪ .‬ספירת העומר‪.‬‬
‫עלינו‪.‬‬
‫‪ ‬שכח ואמר "ותן טל ומטר"‪ ,‬בין שנזכר קודם סיום הברכה‪ ,‬בין שנזכר‬
‫אחר כך‪ ,‬צריך לחזור לראש הברכה‪[ .‬ובלוח כולל חב"ד כתב‪ ,‬שגם אם‬
‫תיקן עצמו תוך כדי דיבור ואמר "ותן ברכה"‪ ,‬יחזור לראש הברכה‪ .‬וכן‬
‫צריך לעשות לכתחילה‪ .‬אבל יש חולקים‪ .‬ולכן‪ ,‬בדיעבד‪ ,‬אם תיקן תוך‬
‫כדי דיבור וכבר אמר השם שבחתימת הברכה‪ ,‬לא יחזור]‪ .‬ואם לא נזכר‬
‫עד לאחר חתימת ברכות אחרות צריך לחזור לראש ברכת השנים‪,‬‬
‫ולומר משם ואילך כל הברכות על הסדר‪[ .‬ובלוח כולל חב"ד שאם נזכר‬
‫אחר שאמר השם שבחתימת הברכה‪ ,‬לפני חתימת "מברך השנים"‬
‫יא מר "למדני חוקיך"‪ ,‬ויחזור לראש הברכה‪ .‬וכן בנזכר אחר שאמר‬
‫השם שבחתימת שאר כל הברכות‪ ,‬לפני חתימת הברכה‪ ,‬יאמר "למדני‬
‫חוקיך"‪ ,‬וחוזר לראש ברכת השנים‪ ,‬כנ"ל]‪ .‬אם כבר סיים התפילה חוזר‬
‫לראש התפילה‪.‬‬
‫‪ ‬שכח ולא אמר "יעלה ויבא" [וכן בכל ימי חול המועד]‪ :‬אם נזכר‬
‫קודם שאמ ר ה' מברכת "המחזיר" יאמר "יעלה ויבוא" וגם "ותחזינה"‪.‬‬
‫אם נזכר קודם שאמר "מודים" אחר שסיים הברכה אומר במקום‬
‫שנזכר‪ .‬אם התחיל כבר "מודים"‪[ ,‬אם נזכר לאחרי שאמר השם‬
‫שבחתימת הברכה‪ ,‬לפני חתימת "הטוב שמך"‪ ,‬יאמר "למדני חוקיך"‪,‬‬
‫וחוזר ל"רצה"‪ .‬וכן אם נזכר אחרי שאמר השם בחתימת ברכת "המברך‬
‫את עמו ישראל בשלום"‪ ,‬לפני חתימת הברכה‪ .‬ו]אם נזכר לפני שאמר‬
‫"יהיו לרצון" השני‪ ,‬חוזר ל"רצה"‪ .‬ואם אמר כבר "יהיו לרצון" השני‬
‫והסיח דעתו מלומר תחנונים‪ ,‬חוזר לראש התפילה‪.‬‬
‫‪ ‬בהבדלה‪ :‬נוסח ההבדלה כרגיל‪ ,‬רק ללא ברכת הבשמים והנר‪.‬‬
‫"המבדיל בין קדש ל חול" ולא "בין קדש לקדש"‪ .‬טעה ואמר "המבדיל‬
‫בין קדש לקדש" ‪ -‬עדיף שישמע הבדלה מאחר‪ .‬באם אין לו אחר‬
‫לשמוע ממנו הבדלה יחזור ויבדיל בעצמו‪.‬‬
‫‪ ‬בברכת המזון [וכן בכל ימי חול המועד]‪ :‬יעלה ויבוא‪ .‬דין השוכח‪,‬‬
‫נמצא בסידור‪ .‬אין אומרים הרחמן של יו"ט‪.‬‬
‫‪ ‬מוסף לשלש רגלים (אומרים פסוקי "והקרבתם" בכל יום‪" ,‬ומנחתם‬
‫ונסכיהם")‪.‬‬
‫‪ ‬שכח "שהחיינו" בליל ראשון‪ ,‬וגם בליל שני שכח ולא בירך‬
‫"שהחיינו"‪ ,‬ונזכר באחד משאר ימי החג יברך אימתי שנזכר‪ ,‬שברכת‬
‫"שהחיינו" יש לה תשלומים כל שבעה‪.‬‬
‫‪ ‬האנשים אין יוצאים ידי חובת שמחת יו״ט אלא ב[רביעית] יין בכל‬
‫יום‪ 0‬כ״ק אדמו״ר (מהוריי״צ) נ״ע שתה רביעית יין בכל סעודה‪.‬‬
‫והקטנים נותן להם קליות ואגוזים משום שמחת יום טוב‪.‬‬
‫‪ ‬חול המועד חייב לכבדו במאכל ומשתה ובכסות נקיה כשאר ימי יום‬
‫טוב‪ ,‬שלא ינהג בהן מנהג חול‪ .‬המבזה את המועדות (עושה בו מלאכה‬
‫או שנוהג בו מנהג חול באכילה ושתיה) אע"פ שיש בידו תורה ומעשים‬
‫טובים אין לו חלק וכו' וכאילו עובד וכו'‪.‬‬
‫‪ ‬דוגמאות למלאכות האסורות בחול המועד‪ :‬פרקמטיא‪ ,‬תפירה‪,‬‬
‫כביסה (חוץ מבגדי תינוקות המלכלכים בגדיהם תדיר)‪ ,‬כתיבה (אלא‬
‫אם צורך המועד‪ .‬והמנהג לעשות בשינוי קל)‪ ,‬הדפסה‪ ,‬נטילת צפרניים‪,‬‬
‫ותספורת‪.‬‬
‫‪ ‬בספר פלא יועץ ערך חול המועד‪" :‬בענין חול המועד רבים עברו‪,‬‬
‫ומחמת שהותרו איזה מלאכות יותר מיום טוב נעשו כל המלאכות‬
‫כהיתר ואין מבקש לידע מהו אסור ומהו מותר ‪ . .‬והאיש הירא לנפשו‬
‫ידרוש מעל ספר או מפי סופרים איזו מלאכה אסורה ואיזו מותרת ולא‬
‫יעבור"‪.‬‬
‫‪ ‬היום מתחילים ללמוד מסכת סוטה‪ ,‬דף ב‪.‬‬
‫‪" ‬אכילת מצה בששת ימים רשות‪ ,‬כמו שתפילת ערבית רשות‪ ,‬כך‬
‫מצה זו ‪ . .‬לפי זה מובן דגם רשות יש בו קצת מצוה ‪ . .‬טוב יותר‬
‫לאוכלה‪ ,‬ולא לאכול פירות ושאר דברים שאינן מצה כלל"‪.‬‬
‫‪ ‬מבצע תורה‪" :‬כלום אסור לעשות מלאכה אלא כדי שיהיו אוכלים‬
‫ושותים ושמחים ויגעים בתורה" (ירושלמי)‪.‬‬
‫‪ ‬כינוס תורה‪ :‬בבית חיינו "‪ "770‬לאחר תפילת מנחה (‪ 9:54‬לערך) ע"י‬
‫התל' התמימים‪ ,‬ולאחר תפילת מעריב (‪ 7::7‬לערך) בהשתתפות‬
‫הרבנים חברי הבד"צ שליט"א‪.‬‬
‫‪ ‬יום הולדת הרה"ג הרה"ח המקובל הרב לוי יצחק שניאורסאהן נ"ע‪,‬‬
‫ויום הברית של כ"ק אד"ש‪.‬‬
‫‪ ‬סדר התפלה ‪ -‬כדאתמול‪.‬‬
‫‪ ‬חייב אדם למשמש בבגדיו ערב שבת עם חשיכה‪ ,‬בפרט שלבשו בגדי‬
‫שבת ויום טוב במשך היום‪.‬‬
‫‪ ‬שחרית‪ :‬אין מניחים תפילין בחול המועד‪ .‬שחרית לחול‪ ,‬אין אומרים‬
‫"מזמור לתודה" (עד סוף החג)‪ .‬יעלה ויבוא‪ .‬חצי הלל‪ ,‬קדיש תתקבל‪.‬‬
‫שיר של יום‪ ,‬קדיש יתום‪ .‬קריאת התורה (‪ 8‬ספרי תורה‪ 5 .‬עולים)‪ .‬אחרי‬
‫נטילת צפרנים‪ :‬אף מי שנוטל צפרניו בכל ערב שבת‪ ,‬לא יטלן היום‬
‫במספריים או בסכין כי אם בידיו ובשיניו‪ .‬אם נטל צפרניו בערב יום‬
‫טוב (או שנטלן צפרניו לפני הרגל‪ ,‬ובערב יום טוב לא הי' לו מה ליטול‬
‫‪- 88 -‬‬
‫‪From the Desk of Badatz‬‬
‫‬
‫זי‬
‫אין אומרים צדקתך‪.‬‬
‫ושוב גדלו בחול המועד)‪ ,‬מותר ליטלן היום‪.‬‬
‫‪ ‬הדלקת נרות בשעה ‪ 00:17‬הברכה‪ :‬להדליק נר של שבת קודש‪.‬‬
‫‪ ‬מנחה‪ :‬אין אומרים "הודו"‪ .‬אבל אומרים "פתח אליהו"‪.‬‬
‫בשעה‪7:1: :‬‬
‫‪ ‬קבלת שבת‪ :‬מתחילים ממזמור לדוד‪ .‬בבואי בשלום‪" :‬בשמחה‬
‫ובצהלה"‪ .‬ערבית של שבת‪ .‬יעלה ויבוא‪.‬‬
‫‪ ‬התפלל בטעות תפלת יו"ט‪ ,‬אם נזכר קודם שאמר השם בחתימת‬
‫ברכה אמצעית‪ ,‬יחזור לתחילת הברכה‪ .‬ואם נזכר לאחר [שאמר השם‪,‬‬
‫אומר "למדני חוקיך" וחוזר לראש הברכה‪ .‬ואם נזכר לאחר] חתימת‬
‫הברכה‪ ,‬אם לא הזכיר של שבת‪ ,‬חוזר לברכה אמצעית‪ .‬ואם אמר כבר‬
‫"יהיו לרצון" השני והסיח דעתו מלומר תחנונים‪ ,‬חוזר לראש התפילה‪.‬‬
‫שלום עליכם‪ ,‬אשת חיל‪ ,‬מזמור לדוד‪ ,‬דא היא סעודתא ‪ -‬בלחש‪.‬‬
‫‪ ‬קידוש לשבת‪.‬‬
‫‪ ‬בתפלת ערבית‪" :‬מוריד הטל" (החל מתפילת מוסף של יום ראשון‬
‫דפסח) אתה חוננתנו‪" ,‬ותן ברכה" (החל מתפילת מעריב דמוצאי יום‬
‫טוב שני של חג הפסח)‪ ,‬יעלה ויבא‪ .‬קדיש שלם‪ .‬ספירת היום ("חמשה‬
‫ימים לעומר")‪ .‬עלינו‪.‬‬
‫‪ ‬אין אומרים "ויהי נועם ‪ . .‬ואתה קדוש‪."...‬‬
‫‪ ‬בהבדלה‪ :‬נוסח ההבדלה כרגיל בכל מוצאי שבת‪ .‬בנוגע לברכת‬
‫הבשמים ‪ -‬מנהגנו שאין משתמשים בצפורן לבשמים בפסח‪" .‬המבדיל‬
‫בין קדש לחול" ולא "בין קדש לקדש"‪ .‬טעה ואמר "המבדיל בין קדש‬
‫לקדש" ‪ -‬עדיף שישמע הבדלה מאחר‪ .‬באם אין לו אחר לשמוע ממנו‬
‫הבדלה יחזור ויבדיל בעצמו‪.‬‬
‫‪ ‬בברכת המזון‪ :‬יעלה ויבוא‪ .‬אין אומרים הרחמן של יו"ט‪.‬‬
‫‪ ‬בברכת המזון‪ :‬רצה ואחר כך יעלה ויבוא‪ .‬הרחמן לשבת‪.‬‬
‫‪ ‬ויתן לך ‪ -‬בלחש‪.‬‬
‫‪ ‬מלוה מלכה‪.‬‬
‫‪ ‬שחרית לשבת‪ .‬יעלה ויבוא‪ .‬התפלל בטעות תפלת יו"ט ‪ -‬דינו‬
‫כבערבית‪ .‬חצי הלל‪ .‬קדיש תתקבל‪ .‬שיר של יום‪ ,‬קדיש יתום‪.‬‬
‫‪ ‬אין נוהגים בקריאת מגלת שיר השירים בציבור‪ .‬בלשון הרב‪" :‬מעולם‬
‫לא נהגו כן בחב"ד ובעוד כו"כ" [מקומות לקרוא מגלת רות בביהכ"נ]‬
‫"כלל‪ .‬וגם לא שה"ש וקהלת‪ .‬ולא שמעתי שילמדו (או יקראו) אותן‬
‫ביחידות בבית וכיו"ב ביו"ט הנ"ל דוקא"‪.‬‬
‫‪ ‬קריאת התורה (‪ 8‬ספרי תורה‪ 1 .‬עולים)‪ .‬הפטרה‪ :‬מפטירין "העצמות‬
‫היבשות" ביחזקאל לפי שתחיית המתים עתידה להיות בניסן [וראה‬
‫בשיחת אחש"פ תש"ל‪ .‬ש"פ אחרי תשמ"ו]‪ .‬אין מזכירין של יום טוב‬
‫בברכת ההפטורה ואין חותמין "מקדש השבת ישראל והזמנים"‪.‬‬
‫‪ ‬אין אומרים אב הרחמים‪.‬‬
‫‪ ‬מוסף לשלש רגלים‪ ,‬היינו אתה בחרתנו ומפני חטאינו וכו'‪ .‬אלא‬
‫שצריך להזכיר של שבת קודם ליום המאורע‪ ,‬דהיינו שיאמר ותתן לנו‬
‫ה' אלקינו את יום השבת הזה ואת יום חג המצות הזה כו' ואת מוספי‬
‫יום השבת הזה ויום חג המצות הזה כו' (וכולל פסוקי שבת‪" ,‬וביום‬
‫השבת"‪ ,‬ושל פסח‪" ,‬והקרבתם")‪ .‬ישמחו במלכותך‪ .‬וסמוך לחתימה‬
‫אומר שבת ומועדי קדשך‪ ,‬וחותם מקדש השבת וישראל והזמנים‪.‬‬
‫‪ ‬באם הזכיר שבת ויום טוב באמצע הברכה‪ ,‬וחתם ביום טוב בלבד או‬
‫בשבת בלבד‪ ,‬אם נזכר תוך כדי דיבור יאמר "מקדש השבת וישראל‬
‫והזמנים"‪ .‬ואם נזכר לאחר כדי דיבור‪ ,‬נחלקו הפוסקים אם צריך לחזור‬
‫לראש‪ ,‬כיון שכבר הזכיר שניהם באמצע הברכה קודם החתימה‪ .‬וטוב‬
‫לחוש שלא לחזור לראש שלא להכניס עצמו לידי ספק ברכה לבטלה‪.‬‬
‫ולכן‪ ,‬אין מחזירין אותו‪.‬‬
‫‪ ‬שחרית‪ :‬אין מניחים תפילין בחול המועד‪ .‬שחרית לחול‪ ,‬אין אומרים‬
‫"מזמור לתודה" (עד סוף החג)‪ .‬יעלה ויבוא‪ .‬חצי הלל‪ ,‬קדיש תתקבל‪.‬‬
‫שיר של יום‪ ,‬קדיש יתום‪ .‬קריאת התורה (‪ 8‬ספרי תורה‪ 5 .‬עולים)‪.‬‬
‫‪ ‬מוסף לשלש רגלים (אומרים פסוקי "והקרבתם"‪" ,‬ומנחתם‬
‫ונסכיהם")‪.‬‬
‫‪ ‬שכח "שהחיינו" בליל ראשון‪ ,‬וגם בליל שני שכח ולא בירך‬
‫"שהחיינו"‪ ,‬ונזכר באחד משאר ימי החג יברך אימתי שנזכר‪ ,‬בכל שבעת‬
‫ימי החג‪ ,‬דהיינו עד סוף יום טוב האחרון של גלויות‪ ,‬שברכת "שהחיינו"‬
‫יש לה תשלומים כל שבעה‪.‬‬
‫‪ ‬יש להימנע מלקבוע סעודה משעה עשירית ולמעלה‪ ,‬בכדי שיוכל‬
‫לאכול סעודת יום טוב לתיאבון‪.‬‬
‫‪ ‬לטהר עצמו ערב הרגל‪.‬‬
‫בספר השיחות תש"ג ע' ‪ 14‬מובא‪ :‬בא אונזערע רביים האט מען געזען‬
‫שש"פ גרויסע גילוים‪ .‬דער סדר האט זיך אנגעהויבן פון נאך חצות‬
‫היום ערב שש"פ‪ .‬די טבילת טהרה פון ערב שש"פ איז געווען חלוק פון‬
‫דער טבילת טהרה פון ערב שבת און ערב אנדערע מועדים‪ ,‬און אפילו‬
‫פון דער טבילת טהרה פון ערב ר"ה וערב יום הכפורים [ראה שם‬
‫בארוכה‪ ,‬ועוד שם בע' ‪ ]: 17‬די טבילת טהרה פון ערב שביעי של פסח‬
‫איז שטארק פארבונדן מיט די ענינים‪ ,‬וואס ווערן דורכגעפירט אין די‬
‫ספירות פון עולמות העליונים און אין די מדריגות נשמה וואס בכל‬
‫אחד מישראל‪.‬‬
‫‪ ‬על–פי הוראת כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע אומרים "ולקחת סולת"‪.‬‬
‫‪ ‬יש לסדר אש דולקת [ואפשר אש מהגז] עבור הדלקת נרות בליל שני‪.‬‬
‫סדר הקידוש‪ :‬בלוח כולל חב"ד נכתב שאומרים מזמור לדוד וכו' עד‬
‫ויקדשהו בלחש‪ .‬סברי מרנן‪ ,‬בורא פרי הגפן‪.‬‬
‫ימשמש בבגדיו עם חשיכה‪ ,‬בפרט שלבשו בגדי שבת ויום טוב במשך‬
‫היום‪.‬‬
‫שבת שבתוך החג חולקין כל המשמרות בשוה‬
‫בלחם הפנים‪.‬‬
‫‪ ‬מנחה‪ :‬קריאת התורה (פרשת קדושים)‪ .‬מנחה של שבת‪ ,‬יעלה ויבוא‪.‬‬
‫‪ ‬לתת צדקה עבור שני ימי החג‪.‬‬
‫‪ ‬הדלקת נרות יום טוב בשעה ‪ 81( 0:11‬דקות לפני השקיעה)‪ .‬הברכה‪:‬‬
‫להדליק נר של יום טוב‪ .‬אין אומרים "שהחיינו"‪.‬‬
‫‪- 89 -‬‬
‫‬
‫חי‬
‫משולחן הבד"צ‬
‫בספר השיחות תרח"ץ ע' ‪ :870‬אמר אאמו"ר‪" :‬שביעי של פסח איז אָּפן‬
‫פאר אלעמען‪ ,‬כמו שיש הזמנים של התגלות העצמות כמו חשף ה' את‬
‫זרוע קדשו‪ ,‬הנה שביעי של פסח הוא אחד מהזמנים הללו‪ ,‬וואס‬
‫יעדערער נעמט‪ .‬מען דארף מייקר זיין מיט יעדער רגע"‪.‬‬
‫‪ ‬שמחת שביעי של פסח ואחרון של פסח גדולה משאר ימי הפסח‪.‬‬
‫‪ ‬ערבית‪ :‬שיר המעלות‪ .‬מעריב לשלוש רגלים‪ .‬אין אומרים הלל‪ .‬ספירת‬
‫העומר‪.‬‬
‫‪ ‬באם לא הדליקו נרות החג לפני השקיעה‪ ,‬ניתן להדליק בחג רק מאש‬
‫הדולקת מערב החג‪.‬‬
‫‪ ‬בנוסח הקידוש מתחילים "אתקינו סעודתא‪( "...‬בנוסח המיוחד‬
‫לשלוש רגלים) ואחר כך‪ :‬סברי מרנן‪ ,‬בורא פרי הגפן‪ ,‬מקדש ישראל‬
‫והזמנים‪ ,‬ואין אומרים שהחיינו‪ .‬בשיחת אחרון של פסח תשמ"ג‬
‫הובא ה הנהגת רבותינו נשיאנו שבימים האחרונים דפסח היו מדברים‬
‫אודות אי–אמירת "שהחיינו" בימים האחרונים דפסח‪.‬‬
‫‪ ‬אודות אי–אמירת "שהחיינו" בימים האחרונים דפסח ‪ -‬ראה שיחת‬
‫אחש"פ תשכ"ג‪ .‬לקוטי שיחות כרך לז ע' ‪ 89‬הערה ‪.59‬‬
‫‪ ‬בברכת המזון‪ :‬יעלה ויבוא‪ .‬דין השוכח‪ ,‬נמצא בסידור‪ .‬הרחמן ליו"ט‪.‬‬
‫מאדמו"ר הצמח צדק (שקו"ט בזה בריש שו״ת דברי נחמיה חאה"ע‬
‫בליקוט‪ .‬ונתבאר בארוכה ‪ -‬בשיחת אחש״פ תשכ״ד)‪.‬‬
‫‪ ‬קידוש‪ :‬אתקינו סעודתא‪ .‬אלה מועדי‪ ,‬בורא פרי הגפן‪.‬‬
‫‪ ‬האנשים אין יוצאים ידי חובת שמחת יו״ט אלא ב[רביעית] יין (כל‬
‫יום )‪ .‬אך אפשר לצאת ידי חובה בשתיית הרביעית מכוס הקידוש‪ .‬כ״ק‬
‫אדמו״ר (מהוריי״צ) נ״ע שתה רביעית יין בכל סעודה‪ .‬והקטנים נותן‬
‫להם קליות ואגוזים משום שמחת יום טוב‪.‬‬
‫‪ ‬שמחת יום טוב חייבים מדאורייתא ועם כל זה ודאי אין לבסומי כו'‬
‫וכמו שכתב הרמב"ם גבי שמחת יום טוב לא ימשך ביין כו'‪.‬‬
‫‪ ‬מצות עונג יו״ט‪ :‬צריך לקבוע כל סעודה על היין‪ ,‬דהיינו שישתה יין‬
‫באמצע סעודתו אם ידו משגת וירבה בבשר ויין ומגדנות כפי יכלתו‪.‬‬
‫‪ ‬במנחה‪ :‬תפלה לשלש רגלים‪.‬‬
‫‪ ‬תהלוכה‪ :‬בספר השיחות ה'תנש"א מובא‪ :‬נהוג מכו"כ שנים שביו"ט‬
‫הולכים לבקר בנ"י שבבתי–כנסיות ובתי מדרשות בכו"כ שכונות‪ ,‬כדי‬
‫להוסיף בשמחת החג (ע"י ההתאחדות עם רבים מבנ"י שבשאר‬
‫שכונות)‪ ,‬ובפרט ע"י אמירת דברי תורה ("פיקודי ה' ישרים משמחי‬
‫לב")‪ ,‬נגלה דתורה ופנימיות התורה‪.‬‬
‫‪ ‬יש להימנע מלקבוע סעודה משעה עשירית ולמעלה‪ ,‬בכדי שיוכל‬
‫לאכול סעודת יום טוב שני לתיאבון‪.‬‬
‫בליובאוויטש היו נעורים בליל שביעי של פסח‪ .‬וצריכים להתעסק‬
‫בלימוד כל הלילה‪.‬‬
‫‪ ‬אסור להכין שום דבר לצורך יום שני של חג עד לשעה ‪.7:14‬‬
‫‪ ‬אדמו"ר מהר"ש אמר פעם בשביעי של פסח להיושבים (די זיצערס‬
‫שלמדו בליובאוויטש אז) אז ביז נאך מקוה זאל מען ניט דרעמלען‬
‫אפילו (ספר השיחות תרח"ץ ע' ‪.)875‬‬
‫‪ ‬הדלקת נרות (אחרי השעה ‪ )7:14‬מאש הדלוקה לפני החג‪.‬‬
‫‪ ‬כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע אמר‪ :‬לא שמעתי גם סברא לאמר תיקון‬
‫[בדוגמת תיקון ליל שבועות] בשביעי של פסח‪.‬‬
‫‪ ‬בהדלקת נרות‪ :‬ברכת להדליק נר של יום טוב‪ .‬ואין אומרים‬
‫"שהחיינו"‪.‬‬
‫‪ ‬אין ליובאוויטש איז געווען נעכט‪ ,‬וואס מען האט קיין קריאת שמע‬
‫שעל המטה ניט געלייענט‪ :‬שביעי של פסח וכו' (ספר השיחות תש"ב‬
‫ע' ‪.)800‬‬
‫‪ ‬מעריב כדאתמול‪.‬‬
‫‪ ‬עלות השחר בשעה ‪ 0:07‬לפנות בוקר‪.‬‬
‫‪ ‬תחילת זמן קריאת שמע בשעה ‪4:27‬‬
‫‪ ‬שחרית לשלוש רגלים‪ .‬חצי הלל‪ .‬מוציאין שני ספרי תורה‪ .‬י"ג מדות‬
‫ו"רבונו של עולם"‪ .‬קריאת התורה‪.‬‬
‫‪ ‬בעת קריאת השירה ‪ -‬עומדים‪.‬‬
‫‪ ‬הפטרה‪ :‬מפטיר בנביא בשמואל "וידבר דוד את דברי השירה הזאת‬
‫וגו'" שהיא גם כן שירה כ מו שירת הים שקראו בתורה וגם מדבר בה‬
‫ביציאת מצרים "וישלח חיצים וגו' ויראו אפיקי ים וגו'"‪.‬‬
‫‪ ‬מוסף לשלוש רגלים‪ .‬אומרים פסוקי מוסף לימים אחרונים של פסח‬
‫("והקרבתם")‪.‬‬
‫‪ ‬בחזרת הש"ץ‪ :‬ברכת כהנים‪.‬‬
‫אין מקריבים ״שלמי שמחה בשביעי של פסח (צ״ע)‬
‫לפי שבחינת ה שמחה של שביעי של פסח גדול כ"כ שאינו יכול לבוא‬
‫לבחינת התגלות בבחי׳ פנימית שהוא בחי׳ אכילה" ‪ -‬לקוטי תורה ד״ה‬
‫ששת ימים הב׳‪ .‬ואמר כ"ק אד"ש שה"צריך–עיון" הנכתב בסוגריים הוא‬
‫‪ ‬באחרון–של–פסח מאיר גילוי הארת משיח‪.‬‬
‫‪ ‬קידוש כדאתמול ‪ -‬ליל שביעי של פסח‪.‬‬
‫‪ ‬בסעודת ליל אחרון של פסח נוהגין לאכול שרויה וכן בסעודת יום‬
‫אחרון של פסח‪ .‬ומהדרין לשרות‪ .‬בלקוטי שיחות כרך כב ע' ‪ 98‬ואילך‪:‬‬
‫מ'האט געזען די הנהגה פון רבותינו נשיאינו אז זיי האבן מדייק געווען‬
‫לשרות בכל מאכל ומאכל‪ .‬ונתבאר שם בארוכה‪ .‬מנהגנו שאוכלים‬
‫קניידלאך (ובלשון אדמו"ר הזקן "עיגולים" ‪ -‬ראה שיחת אחש"פ‬
‫תשכ"ז)‪ .‬ובשיחת אחרון של פסח תשי"ב‪" :‬אזוי האב איך געזעהן בא‬
‫כ"ק מו"ח אדמו"ר‪ ,‬אז וואו נאר ער האט געקאנט האט ער ספעשעל‬
‫אריינגעבראקט מצה‪ ,‬אין די פיש‪ ,‬אין די זופ ‪ -‬ניט באגנוגענט זיך מיס‬
‫די קניידלאך וואס אין די זופ‪ ,‬אין די פלייש ‪ -‬די לחלוחית וואס אין די‬
‫פלייש‪ ,‬און אין די קאמפאט‪".‬‬
‫‪ ‬במים אחרונים שוב מעבירין המים על השפתים‪.‬‬
‫‪ ‬שחרית כדאתמול‪.‬‬
‫‪ ‬הפטרה‪ :‬מפטיר "עוד היום בנוב לעמוד וגו'" לפי שבליל פסח היתה‬
‫מפלתו של סנחריב‪ .‬הטעם הפנימי‪ ,‬לפי שבהפטרה זו מבואר נצחונו‬
‫של חזקיה שביקש הקב"ה לעשותו משיח ובאחרון של פסח מאיר גילוי‬
‫הארת משיח‪.‬‬
‫‪- 85 -‬‬
‫‪From the Desk of Badatz‬‬
‫‪ ‬הזכרת נשמות‪ .‬אב הרחמים‪ .‬מוסף כדאתמול‪.‬‬
‫‪ ‬קידוש כדאתמול‪.‬‬
‫‪ ‬ב'לוח היום יום' לאחרון של פסח (וב'ספר המנהגים ‪ -‬חב"ד' ע' ‪:)59‬‬
‫"ביום‪ :‬מהדרין לקדש‪ ,‬אחר כך מתפללין תפלת המנחה ואחר כך‬
‫סעודת יום טוב"‪ .‬בפועל אין נוהגים כן‪ .‬ונתבאר בעת סעודת ליל שש"פ‬
‫תשכ"ט‪.‬‬
‫‪ ‬מנחה כדאתמול‪.‬‬
‫‪ ‬הבעל שם טוב היה אוכל ג' סעודות באחרון של פסח‪.‬‬
‫‪ ‬סעודת אחרון של פסח היתה נקראת ‪ -‬אצל הבעל שם טוב ‪-‬‬
‫משיח'ס סעודה‪.‬‬
‫‪ ‬סיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר אשר הבעש"ט באחש"פ היה אוכל ג'‬
‫סעודות‪ ,‬וסעודה השלישית (שהיתה לפנות ערב) היתה נקראת‬
‫"סעודת משיח"‪ ,‬כי באחש"פ מאיר גילוי הארת משיח‪.‬‬
‫‪ ‬ב'לוח היום יום' לאחש"פ‪ :‬בשנת תרס"ו התחיל הסדר‪ ,‬אשר תלמידי‬
‫תומכי תמימים יאכלו יחד בחה"פ בהיכל הלימוד ‪ . .‬סעודת אחש"פ‬
‫אכל אאמו"ר [מוהרש"ב] ביחד עם התלמידים‪ ,‬וציווה לתת לכל תלמיד‬
‫ארבע כוסות‪ .‬ואמר אז‪ :‬דאס איז סעודת משיח‪ .‬ובלקוטי שיחות כרך ד‬
‫ע' ‪ : 8899‬מובן‪ ,‬שההוראה היתה לא רק עבור שנה ההיא‪ ,‬כי אם‪ ,‬עבור‬
‫כל השנים‪[ .‬וראה בלקוטי שיחות כרך ז ע' ‪ ,877‬מדוע נתחדשה הוראה‬
‫זו דווקא בשנת תרס"ו]‪.‬‬
‫‪ ‬נהוג שנוטלים ידים לפני השקיעה‪ ,‬ואוכלים מצה (לפחות בשיעור‬
‫"כביצה")‪ ,‬שותים ד' כוסות‪ ,‬ומנגנים ניגוני רבותינו נשיאינו‪.‬‬
‫‪ ‬בכמה שיחות ניתנו הוראות שונות בנוגע לשתיית ד' כוסות בסעודה‬
‫זו‪ .‬להלן‪ ,‬ליקוט חלקי משיחות הנ"ל‪ :‬להשתדל שיהיה דוקא מיין‬
‫השייך להנהלת הישיבה‪ .‬לשתות הד' כוסות שלא בבת אחת‪ ,‬ובבת‬
‫אחת אינו יוצא‪ ,‬ולהפסיק לכל הפחות בניגון [אבל במק"א‪ ,‬שיכולים‬
‫לשתות ד' כוסות ע ם הפסקות‪ ,‬או בלי הפסקות]‪ .‬ובמק"א שאין‬
‫אומרים שירה אלא על היין‪ ,‬ולכן צריך להיות ביחד עם שתיית ד'‬
‫כוסות גם ענין של שירה‪ ,‬ובודאי ינגנו ניגון שמחה‪ .‬לשתות ד' כוסות‬
‫מלאים דוקא‪ .‬וניתן להוסיף ולומר לחיים על כוס חמישי‪ .‬ביחד עם זה‪,‬‬
‫צריך להיות באופן דזהירות משכרות על ידי שתיית רוב כוס וכיוצא‬
‫בזה‪.‬‬
‫בד"ה והחרים תשמ"ט (ספר המאמרים ‪ -‬מלוקט כרך ג ע' קכח–קכט)‪:‬‬
‫נוסף על זה שכל העניינים דתורה ומצוות (מעשינו ועבודתינו) מקרבים‬
‫ומביאים גאולה העתידה‪ ,‬יש סגולה מיוחדת בעניינים אלה השייכים‬
‫בגלוי יותר למשיח‪ .‬ומהם‪ ,‬אכילת סעודת משיח באחרון של פסח‬
‫ושתיית ד' כוסות בסעודה זו‪ .‬דכמו שד' הכוסות שבלילות הראשונים‬
‫דפסח הם כנגד ד' לשונות של גאולה (הגאולה דיציאת מצרים)‪ ,‬עד"ז‬
‫הוא גם בד' הכוסות דסעודת משיח באחרון של פסח שהם שייכים‬
‫לגאולה העתידה ‪ . .‬זה שבסעודת משיח הוא אותו מספר הכוסות‬
‫שבלילות הראשונים דפסח הוא לרמז שבכח כ"א מישראל לבוא מיד‬
‫מהגאולה דיציאת מצרים (ד' הכוסות דלילות הראשונים דפסח)‬
‫לגאולה העתידה (ד' הכוסות דאחרון של פסח)‪ ,‬גאולה בפשטות למטה‬
‫מעשרה טפחים‪ .‬ובהערה ‪ 80‬שם‪ :‬באמירת המאמר הוסיף כאן בתור‬
‫ענין בפ"ע‪ :‬ובוודאי שכל אחד ישלים ד' הכוסות‪ ,‬וגם אלה שספק‬
‫אצלם אם שתו כל ד הכוסות בכוונה זו (שזה שייך לגאולה העתידה)‬
‫בוודאי ישלימו‪ ,‬דשתיית ד' הכוסות צריכה להיות באופן ודאי וברור‪,‬‬
‫וכאמור‪ ,‬שעי"ז מקרבים הגאולה העתידה‪.‬‬
‫‬
‫טי‬
‫בלקוטי שיחות כרך ז ע' ‪ :875‬עי"ז גופא מה שבזמן הגלות עושים‬
‫"סעודת משיח"‪ ,‬שבזה מראים אז אידן אנערקענען ניט דעם גלות ‪-‬‬
‫פועלים שבקרוב ממש וועט מען פארברענען די ווענט פון גלות כפתגם‬
‫כ"ק מו"ח אדמו"ר ויתגלה משיח ויוליכנו קוממיות לארצנו‪.‬‬
‫בהנחה משיחת אחש"פ תשי"ג‪ :‬די סעודה האט א שייכות צו משיח'ן‬
‫דארף דאך א ודאי זיין א שמחה גדולה‪ ,‬ווארום איצטער איז אסור‬
‫ל אדם שימלא פיו שחוק‪ ,‬משא"כ אויף לעתיד שטייט אז ימלא שחוק‬
‫פינו‪ .‬אזוי האט מען אויך געזעהן בא דעם רבי'ן‪ ,‬אז צו די סעודה (או‬
‫שאמר אחש"פ) איז ער געווען "ספעשיל" אופגעלייגט‪ ,‬מער ווי א‬
‫גאנצן פסח‪ ,‬אויסער די ערשטער נעכט צו די סדרים וואס יעמולט איז‬
‫ער געווען "ספעשיל" אופגעלייגט‪ ,‬וויילע עס שטייט אין כתבי האריז"ל‬
‫אז יעמולט דארף מען זיין בשמחה‪ ,‬אבער בכלל אין פסח‪ ,‬איז אחרון‬
‫של פסח געווען א שמחה מיוחדת‪ .‬זאגט לחיים‪ ,‬זאגט א פריילעכן‬
‫ניגון!‬
‫ובהנחה משיחת אחש"פ תשי"ב‪ :‬כ"ק מו"ח אדמו"ר הנהיג לרקוד‬
‫באחרון של פסח ריקוד של משיח ("משיח'ס טאנץ")‪ .‬מאמר זה ‪-‬‬
‫"משיח'ס טאנץ" ‪ -‬אפשר לפרש בשתי אופנים‪( :‬א) ריקוד ששייך‬
‫ומהוה הכנה למשיח‪( ,‬ב) ריקוד שמשיח עצמו משתתף בו‪ .‬וכיון‬
‫שהדבר תלוי בנו איך לפרש‪ ,‬נפרש כפי שכדאי לנו ("ווי עס לוינט‬
‫אונדז") ‪ -‬כפירוש הב' ‪ -‬שמשיח נמצא כבר ומשתתף ורוקד יחד עמנו‬
‫הריקוד שלו‪ ...‬ולכן‪ ,‬ינגנו עתה ניגון שמח ‪" -‬ניע זשוריצי כלאפצי"‬
‫ותחילה ינגנו הניגון של אדמו"ר הזקן ולאחריו "ניע זשוריצי כלאפצי"‬
‫[כידוע שאצל כ"ק מו"ח אדמו"ר היו לפעמים מנגנים תחילה ניגון‬
‫אדמו"ר הזקן ולאחריו "ניע זשוריצי כלאפצי"‪ ,‬ולפעמים "ניע זשוריצי‬
‫כלאפצי" תחילה ולאחריו ניגון אדמו"ר הזקן]‪ ,‬וירקדו עם ניגון זה ‪-‬‬
‫"ניע זשוריצי כלאפצי ‪" -‬משיח'ס טאנץ"‪[ .‬כ"ק ארמו"ר שליט"א צוה‬
‫לנגן "א הארציגן ניגון" בתור הקדמה לניגון אדמו"ר הזקן‪ ,‬ואח"כ ניגון‬
‫אדמו"ר הזקן‪ ,‬ולכפול בבא הרביעית ח' פעמים‪ .‬ואח"כ אמר‪ ]:‬עתה‬
‫ינגנו "ניע זשוריצי כלאפצי"‪ ,‬בשמחה רבה‪ ,‬ומתוך ריקוד ‪" -‬משיח'ס‬
‫טאנץ"‪ .‬ובהתאם לב' הפירושים הנ"ל ‪ -‬יצייר כאו"א לעצמו‪ ,‬שמשיח‬
‫שנאמר בו "ירום ונשא וגבה מאד"‪ ,‬למעלה גם מאדה"ר (ואפילו כפי‬
‫שהיה קודם החטא) ‪ -‬רוקד יחד עמנו‪ ,‬וגם‪ ,‬שריקוד זה הוא הקדמה‬
‫ויש לו שייכות למשיח‪[ .‬ניגנו "ניע זשוריצי כלאפצי"‪ ,‬וכ"ק אדמו"ר‬
‫שליט"א רמז בידו הק' שכאו"א ירקוד במקומו‪ ,‬וגם כ"ק אדמו"ר‬
‫שליט"א רקד על מקומו בשמחה עצומה]‪.‬‬
‫‪ ‬מי שנמשכה סעודתו במוצאי יום טוב האחרון של פסח עד לאחר‬
‫צאת הכוכבים מותר לאכול חמץ בסעודה אף שעדיין לא התפלל‬
‫ערבית ולא הבדיל כלל לפי שאיסור חמץ אינו תלוי בהבדלה כלל‪.‬‬
‫ומזכיר בברכת המזון "ביום חג המצות הזה" (אא"כ הבדיל או התפלל‬
‫ערבית)‪[ .‬נתבאר בלקוטי שיחות כרך כב ע' ‪ 98‬משיחת אחש"פ תשכ"ז‪.‬‬
‫ועוד‪ .‬אבל בהנחה משיחה הנ"ל‪ :‬איך האב דאס אבער פריער ניט‬
‫געוואלט זאגען‪ ,‬ווארום דעמאלט וואלט מען מיר מזמין געווען צו‬
‫דעם‪ ,‬און ביי רבותינו נשיאינו האב איך ניט געזען מען זאל זיך אזוי‬
‫פירן‪ ,‬אבער ע"פ דין מעג מען עסען חמץ כסעודת שלמה בשעתו פאר‬
‫ברכת המזון‪ ,‬מתוך שמחה וטוב לבב]‪.‬‬
‫בשעה ‪.7:17‬‬
‫‪ ‬ניתן ליהנות מהחמץ הנמכר לגוי מיד במוצאי החג‪ ,‬ואין צורך לחכות‪.‬‬
‫מאז ומתמיד נוהגים הרבנים חברי הבד"צ לצאת באמצע ההתוועדות‬
‫ב‪ 770-‬כדי לקנות את החמץ מהגוי מיד במוצאי החג‪.‬‬
‫‪ ‬בתפלת ערבית‪" :‬מוריד הטל"‪" ,‬אתה חוננתנו"‪" ,‬ותן ברכה"‪ ,‬קדיש‬
‫‪- 84 -‬‬
‫כ‬
‫משולחן הבד"צ‬
‫שלם‪ .‬ספירת היום ("שמונה ימים לעומר")‪ .‬עלינו‪.‬‬
‫‪ ‬בהבדלה‪ :‬נוסח ההבדלה כרגיל‪ ,‬רק ללא ברכת הבשמים והנר‪.‬‬
‫משעבר הרגל מעבירים כלי המקדש ממקומן‬
‫להטבילן ולטהר את העזרה מטומאת עמי הארץ שנגעו בהן ברגל‬
‫[וראה לקו"ש חל"ז פרשת שמיני באורך]‪.‬‬
‫ברכת האילנות (למי שעדיין לא בירך בתחילת החודש)‪.‬‬
‫חסַר בְּעֹולָּמֹו כ ְּלּום ּובָָּרא בֹו‬
‫מל ְֶך הָּעֹול ָּם שֶֹׁלא ִ‬
‫א–ֹלקינּו ֶ‬
‫אתָּה ה' ֱ‬
‫בָּרּוְך ַ‬
‫אדָּם‬
‫בְִּריֹות טֹובֹות ְואִיל ָּנֹות טֹובֹות ל ֵיהָּנֹות בָּהֶם בְּנ ֵי ָּ‬
‫‪ ‬חמץ דגן גמור של ישראל שעבר עליו הפסח בין שעבר עליו כל‬
‫הפסח ובין שלא עבר עליו אלא מקצת הפסח הרי הוא אסור בהנאה‬
‫לכל אדם מישראל לפי שקנסוהו חכמים על שעבר עליו בבל יראה ובל‬
‫ימצא ואסרוהו על כל אדם‪ .‬ולא עוד אלא אפילו היה בעל החמץ אנוס‬
‫שלא היה יכול לבערו או שלא היה יודע ממנו כלל עד לאחר הפסח אף‬
‫על פי כן אסרוהו בהנאה‪ .‬אבל חמצו של נכרי שעבר עליו הפסח מותר‬
‫אפילו באכילה‪.‬‬
‫‪ ‬כל העושה איסור (פירוש אגודה) לחג באכילה ושתיה דהיינו שמרבה‬
‫קצת באכילה ושתיה ביום שלאחר החג ועושהו טפל לחג מעלה עליו‬
‫הכתוב כאלו בנה מזבח והקריב עליו קרבן שנאמר אסרו חג בעבותים‬
‫(ופי' בהמות עבות ושמינות) עד קרנות המזבח לפיכך נוהגין במדינות‬
‫אלו להרבות קצת באכילה ושתיה ביום שלאחר החג ואין מתענין‬
‫תענית יום שמת בו אביו ואמו ואיסור זה [באסרו חג הפסח] אינו אלא‬
‫מנהג אבל מעיקר הדין אין איסור כלל להתענות בו אלא שהמונע הרי‬
‫זה משובח‪.‬‬
‫‪ ‬נוהגין במדינות אלו שבכל חדש ניסן אין אומרים תחנון ולא והוא‬
‫רחום בב' וה' ולא צו"צ [צדקתך–וצדקתך–צדקתך] שבמנחה בשבת‬
‫ואין אומרים אב הרחמים [ומנהג ספרד שאין אומרים למנצח יענך ולא‬
‫תפלה לדוד] ואין אומרים צדוק הדין ואין מספידין ואין מתענין בכל‬
‫חדש ניסן אפילו תענית יחיד ואין מתענין אפילו בערב ר"ח אייר‬
‫ואפילו תענית יום שמת בו אביו ואמו (שקורין יאר צייט) אין מתענין‬
‫בכל החדש‪.‬‬
‫‪ ‬נוהגין שלא לישא אשה ושלא להסתפר בין פסח לעצרת שמתאבלין‬
‫על כ"ד אלפים מתלמידי רבי עקיבא שמתו בימים הללו‪ .‬אבל מותר‬
‫לעשות שידוכין בלא נשואין ומותר ג"כ לעשות סעודה לאחר השידוכין‬
‫אבל לא יעשו ריקודין ומחולות ואין צריך לומר שלא יעשו ריקודין‬
‫ומחולות של רשות אבל מותר לעשות סעודת הרשות כגון שמחת‬
‫מריעות בלא ריקודין ומחולות ושמחות יתירות‪.‬‬
‫בהנחה משיחת ש"פ אחרי תשי"א‪ :‬כ"ק מו"ח אדמו"ר הי' נוהג לברך‬
‫(בתקופה זו) קיץ בריא ("א געזונטן זומער")‪ - .‬בשנים הראשונות היה‬
‫נוהג להקדים ולומר שבפולין נוהגים לברך קיץ בריא‪ ,‬אבל בשנים‬
‫האחרונות לא היה אומר הקדמה או אמתלא‪ ,‬אלא היה מברך‬
‫בפשטות‪" :‬קיץ בריא"‪ .‬ויש להוסיף‪ ,‬שהכוונה בזה היא לא רק בנוגע‬
‫לענינים גשמיים‪ ,‬אלא גם בנוגע לענינים רוחניים‪ :‬בנוהג שבעולם ‪ -‬וכן‬
‫הוא גם אצל בנ"י ‪ -‬שבימות הקיץ עוסקים בענינים של הבראת הגוף‪.‬‬
‫וכיון ש"היות הגוף בריא ושלם מדרכי (עבודת) ה' הוא" (כפס"ד‬
‫הרמב"ם)‪ ,‬מובן‪ ,‬שהבראת הגוף בימות הקיץ צריכה להיות באופן‬
‫שיתוסף גם בנוגע לענינים רוחניים‪( .‬וסיים כ"ק אדמו"ר שליט"א‪ ):‬קיץ‬
‫בריא בגשמיות וברוחניות‪.‬‬
‫_______________ ‪_______________ ‬‬
‫לעילוי נשמת‬
‫הרה"ח הרה"ת אליהו ציון בן הרה"ח הרה"ת‬
‫חנני' ז"ל‬
‫ניאזוף‬
‫נפטר ז"ך ניסן תשע"ג ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬
‫לזכות‬
‫לזכות‬
‫הרה"ת שניאור זלמן וזוגתו מרת שמחה‬
‫ה"חייל״ ב״צבאות‪-‬השם" לוי שי' איידעלמאן‬
‫לרגל כניסתו לבריתו של אברהם אבינו ביום ג׳ ניסן‪.‬‬
‫רבקה שיחיו‬
‫נדפס ע"י הוריו אלי' וזוגתו שיחיו איידעלמאן‬
‫וילדיהם‪ :‬אסתר ברכה‪ ,‬איטא העניא‪,‬‬
‫יה"ר שיזכו הוריו לגדלו לתורה ולחופה ולמעשים‬
‫אברהם משה וחי' בתי'‬
‫טובים לנחת רוח כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח‪.‬‬
‫שיחיו‬
‫‪- 88 -‬‬
21
From the Desk of Badatz
The Hows and Whys
of Selling Chametz
Q: What is the basis for selling our chametz?
A: The Torah forbids us from possessing chametz during the
festival of Pesach, and instructs us to destroy our chametz on
erev Pesach. Chametz that remains in a Jew’s property over
Pesach becomes prohibited for use (assur b’hana’ah) even
after Pesach, whether the chametz remained in his possession
on purpose or through oversight. Hiding the chametz from
sight does not help in this respect.
If we own a large amount of chametz and we wish to avoid
incurring the financial loss that its destruction would invite,
we are permitted to sell it to a non-Jew.
It is insufficient to merely sell our chametz to a non-Jew; we
must also rent the location of the chametz to the non-Jew.
Only once we have taken both of these steps are we permitted
to leave the chametz in our homes without violating the
prohibitions of bal yeira’eh and bal yimatze – because the
chametz now belongs to a non-Jew and is located in the area
he is renting.
Q: How long has the custom of selling the chametz existed?
A: The concept of selling chametz to a non-Jew as a means
of avoiding ownership of chametz during Pesach appears in
a Mishnah at the beginning of the second chapter of tractate
Pesachim. The Tosefta mentions the theoretical option of
buying the chametz back from the non-Jew after Pesach.
During the era of the early Poskim, a recommendation was
made of making such a sale. In subsequent times, selling the
chametz was presented as a practical course of action, and
was included as such in the Shulchan Aruch. Eventually, the
custom became dominant throughout Jewry.
Q: Why is it necessary to have a Rav arrange the sale?
A: There are multiple laws involved in making such a sale.
It is therefore customary to sign an “authorization form”
designating a rabbi familiar with these laws as our emissary
to execute the transaction on our behalf in full accordance
with halachah.
According to the view of the Alter Rebbe (in his Seder
Mechiras Chametz), if the transaction does not comply with
all of the halachic requirements, the owner of the chametz
will have transgressed the prohibitions of bal yeira’eh and bal
yimatze on a biblical basis (mide’oraisa). The Alter Rebbe adds
specific requirements to the standard methods of transaction.
Some of these details are significant enough that otherwise
the entire sale might be rendered invalid. The most obvious
example is the requirement for an areiv kablan, a third–party
guarantor to the sale. Accordingly, it is crucial for the sale to
be conducted by a Rav.
Q: What exactly do we do?
A: We fill in the authorization form that is supplied by the
Rabbonim, specifying the locations* in which our chametz is
to be found. We then perform a kinyan sudar with the rabbi
(by lifting an item belonging to the Rav). It is important to
inform the Rav if we are planning to travel elsewhere for
Pesach. According to custom, we pay the Rav for his efforts
in this sale.
*See details below
Q: What does the authorization note include?
A: The authorization note is a form that authorizes the rabbi
to sell our chametz and also to rent out the location in which
the chametz is found, in the manner he deems appropriate.
On the form, we must specify all the locations in which our
chametz exists. In addition to the form, we are encouraged to
make a kinyan sudar with the rabbi.
Q: What is a kinyan sudar?
A: According to halachah, it is insufficient to conduct any
transaction in which an item is transferred from one person’s
ownership to another’s based on a verbal agreement alone.
An act of acquisition is essential. This is because the present
owner must have sincerely resolved to transfer ownership
of the item to the other person. The person acquiring the
item also relies on the sincerity of the decision. In order to be
certain that the owner truly resolved to make the transaction,
we perform an act of acquisition such as a kinyan sudar:
‫משולחן הבד"צ‬
The person acquiring the item hands something of his own to
the original owner––common practice calls for the witnesses
to a transaction to offer such an object for this purpose. The
owner then raises the object he was handed, thereby making
the transaction effective.
When we authorize a rabbi to sell our chametz we do not
technically require a kinyan sudar. That is because the rabbi
is not purchasing our chametz. He is merely acting as our
agent to sell it to a non-Jew. We are nevertheless accustomed
to perform such an act through raising a garment, or another
object belonging to the rabbi, in order to confirm that our
request that he act on our behalf is made in earnest.
Q: Is it necessary to read the entire form?
A: It is preferable, although not essential. It is certainly not
desirable to make the authorization unthinkingly, out of habit.
Rather, we must realize that we are truly and completely selling
our chametz in a binding sale. For that reason, if we failed
to read the document but are nevertheless familiar with its
purpose and we truly intend to make the sale, our sale is valid.
Q: Until what point can we still sell our chametz?
A: Once the time of bi’ur chametz has passed, any chametz
that we still own becomes assur ba-hana’ah, meaning that
the Torah forbids us to derive any benefit from it whatsoever.
At that point, it is no longer possible to sell our chametz. It
is therefore highly unadvisable to wait until the last moments
before the bi’ur chametz deadline to authorize our sale. We
are advised to come to the office of the Badatz at the earliest
opportunity to sell our chametz.
Although the office of the Badatz is open for selling the
chametz until Sunday night, Nisan 13, 1:00am, it is strongly
advisable to take care of our chametz as early as possible.
Q: Which comes first – filling in the form or making the
kinyan sudar?
A: There is no preference––either sequence is fine.
Q: Do we have the custom of handing our keys to the Rav?
A: In Igros Kodesh, the Rebbe writes that in recent times and
in many locations, even individuals most scrupulous in their
observance of mitzvos do not follow the custom of handing a
key to the rabbi when selling their chametz.
Q: Do we need to specify every place in our homes in which
chametz will be locked away?
A: We must specify each address that is included in our
22
sale such as homes, offices, cars, vacation homes, storages,
and lockers in shul. Likewise, we should include our place
of residence over Pesach if we intend to bring there chametz
before the zeman and have it included in the sale. In the form,
we also add “…and wherever the chametz may be found.” We
should be sure to record the exact address of each location,
including apartment number, where applicable. However, we
do not need to specify each closet within our homes, offices,
and the like. This is because the authorization form states
clearly that the sale will include all the chametz that is placed
in “designated places” within the addresses listed.
We should not move the chametz to another address not
recorded on the form.
Q: In addition to recording the name of the person selling
the chametz as well as the appropriate addresses, what
else must we do?
A: We need to securely shut or lock away all chametz that
remains on our properties and that will be sold to a non-Jew,
and clearly mark those locations (e.g. tie or tape the doors etc.).
There are a number of reasons for this – among them, the need
to clarify what exactly is included in the sale, and to prevent us
from accidentally accessing these locations during Pesach.
All areas which we are certain contain real chametz, must be
sectioned-off with a secure mechitza that is 10 tefachim high.
If the chametz is stored in a normal kitchen unit with doors,
it is sufficient to close the doors and mark it clearly.
Q: Is there any form of ha’aramah (circumvention,
evasion) in this sale?
A: No. According to the Alter Rebbe the sale is absolute in
every sense to the extent that it is a valid remedy to avoid
the biblical prohibitions of bal yeira’eh and bal yimatze. The
Tzemach Tzedek adds that the Alter Rebbe’s requirement for
an areiv kablan, third-party guarantor, dispels any concern
of ha’aramah.
Q: Can we include real chametz in the sale?
A: According to the Alter Rebbe the sale is a totally valid sale
(not simply ha’aramah, an “evasion”) and there is therefore
no reason not to include actual chametz in the sale. The
Chabad Rebbeim personally followed this practice.
Q: If we verbally nullify any chametz that remains in our
possession on erev Pesach, must we also sell it to a non-Jew?
A: Chazal insisted that verbally declaring all chametz nullified
is insufficient. We must actively search for any chametz,
23
From the Desk of Badatz
remove it from our property and destroy it. If there is
particular chametz that we wish to retain, we can sell that
chametz to a non-Jew. However, this chametz is not included
in our verbal declaration of nullification because we intend to
buy it back from the non-Jew after Pesach.
is sold, or if we are travelling elsewhere but are leaving guests
in our home during Pesach, we should not include in the sale
of chametz the rooms that will be used over Pesach––because
we cannot live in the rooms that have been sold as chametz
to a non-Jew.
Q: What is the source of the custom to pay the rabbi for
arranging the sale?
Q: If we sell our chametzdige utensils to a
non-Jew, must we immerse them in a mikveh after Pesach
as is the case when purchasing utensils from a non-Jew?
A: The practice is ancient and is reported in Sedei Chemed
and similar sources. In addition to the obvious reasons such
as the actual efforts expended and the need to cover the costs
involved in the sale, it is also a means of paying the rabbi for
serving the community throughout the year. Halachic sources
discuss halachic reasons for this practice which involve the
validity of the sale.
Q: Can selling the chametz through a particular rabbi be
considered encroaching on another rabbi’s jurisdiction or
livelihood?
A: Rabbinical responsa discuss at great length the concept
of encroaching on the rabbinical jurisdiction of a community
rabbi. This is upheld by many contemporary authorities such
as Sha’alos u’Teshuvos Sha’arei Ezra, who specifically forbids
selling our chametz through someone who has not been
designated for this purpose by the Badatz.
Q: If we sign an authorization form at the offices of the
Badatz a few days before Pesach, and we then purchase
additional chametz, is the new chametz included in the
sale?
A: According to the Tzemach Tzedek, yes, it is included
in the sale. The authorization form includes an additional
clause, in accordance with the suggestion of the Tzemach
Tzedek (as an “extra measure”) that the Rav is authorized to
perform a zechus for us and include in the sale any chametz
that may enter our possession up until erev Pesach.
Q: After the time of bi’ur chametz, can we still access an
area that was designated as sold to a non-Jew?
A:
While processing the transaction with the
non-Jew, the rabbis come to an agreement with him whereby
he good-naturedly allows the sellers to temporarily access
those places that are being sold to him, in cases of necessity.
If we do access these locations during Pesach, we must be
careful to avoid touching any chametz and to avoid remaining
there for any length of time.
If we intend to spend Pesach in the home in which our chametz
A: In Likkutei Sichos, the Rebbe explains at length that this
is unnecessary because although the non-Jew is technically
authorized to make use of the utensils during Pesach, this is
highly unlikely to ever occur.
Q: Is there anything else we must do in addition to selling
our personal chametz?
A: Yes. In Igros Kodesh, the Rebbe writes that it is a
mitzvah to encourage our neighbors and the owners of
businesses to sell their chametz as well, in order to avoid the
strict prohibitions of owning chametz on Pesach. There is an
added benefit in doing so, in that it acts as a much needed
reminder to many Jews about the general prohibition of
chametz and of the customs and traditions of their ancestors,
and the like.
Q: Do we need to search for chametz in those areas that
will be sold to a non-Jew?
A: No, common practice is not to search these areas. (The
Tzemach Tzedek explains this at length in his halachich
correspondence with the Divrei Nechemiah.)
Q: Can we simply sell the entire house to a non-Jew and
thereby free ourselves from the obligation to search for
chametz?
A: If we are guests in someone’s home at that time, we
should place some of our own chametz there. This provides
us with an opportunity to conduct our own search (though
technically it is acceptable if the host searches for our chametz
on our behalf). If we do not possess our own chametz, we are
not obligated to search at all. If one wishes to be machmir,
however, he will make a point of bringing some chametz of
his own in order to conduct a search. Some suggest that a
guest should purchase the room in which he is staying from
his host (using a purchase method that is halachically valid).
However, it is still advisable to listen to our host recite the
blessing over the search that he conducts prior to conducting
the search in our rooms.
‫משולחן הבד"צ‬
Q: Are there any conditions under which we cannot sell
our chametz?
A: 1. We may sell chametz located in the trunk of our
car, provided that we simultaneously sell chametz located
within our homes. In such a case, we must specify in
our authorization form the details regarding the vehicle,
such as its parking spot and license plate number. If
possible, it is preferable that the entire car be leased to the
non–Jew, and hence one shouldn’t drive the car on Chol
Hamoed (even if was properly searched and found to be clean
from chametz). Nonetheless, according to the strict letter
of the law one need not be concerned about this. Still, one
should ensure that the trunk is locked and the key is securely
stored away.
Needless to say, if we find it difficult to entirely rid our car of
chametz, we cannot simply include the entire car in our sale
and then ride in it during Pesach.
2. As mentioned above, if we are certain there is absolute
chametz in a particular location it is not sufficient to sell the
chametz there and mark the location with tape; the area needs
to be sectioned off with a proper mechitza of 10 tefachim.
In an area where a proper mechitza cannot be arranged, we
shouldn’t sell the chametz located there; rather, we must
dispose of the chametz properly.
3. Halachic authorities debate whether we are able to sell
only crumbs of chametz that are worth less than a perutah.
True, the text of the sale includes a clause stating that the sale
includes chametz that “is not subject to sale and will never be
bought by anyone.” Nevertheless, this clause does not indicate
that the sale extends to only this form of chametz. Therefore,
if we have no chametzdige utensils or other forms of chametz
that are worth a perutah, and wish to evade cleaning the house
of crumbs, we cannot rely on the sale and must conduct an
adequate search to rid our homes of all chametz, in accordance
with halachah, on the eve of the fourteenth.
24
6. If members of our household own chametz that is their
personal property, they should sell it separately, and they
should not rely on the sale conducted by the head of the
household.
7. If we will be travelling to a location where Pesach begins
earlier than it does in our present location––for example,
if we travel from the USA to Eretz Yisrael or Europe––we
cannot sell our chametz to the local Rabbonim here in the
USA. This is because at the time that the prohibition will
affect us on erev Pesach, the sale of chametz will not yet have
been conducted here, in the offices of the Badatz.
8. As Chabad Chassidim, we are accustomed not to sell food
or beverages that were received from the Rebbe, but to eat
or drink them in their entirety before Pesach. This practice is
explained at length in Likkutei Sichos.
Q: When can we begin using the chametz that we sold to
a non-Jew?
A: We can make use of the chametz that was sold immediately
after Pesach has ended. It has always been the custom of
the Rabbonim of the Badatz to leave during the Rebbe’s
farbrengen towards the end of Pesach in order to buy back
the chametz from the non-Jew as soon as Pesach has ended.
Q: Where can we study more about the laws and customs of
selling the chametz?
A: Shulchan Aruch Admor Ha-Zaken, 448; Seder Mechiras
Chametz that appears in Siddur Admor Ha–Zaken and in the
commentary Sha’ar Ha–Kolel (authored by HaRav Lavut,
the Rebbe’s grandfather); Piskei Dinim Le-Admor HaTzemach Tzedek, 448; Ha-Mo’adim Be-Halachah, authored
by Rabbi Zevin; and in numerous contemporary halachich
compilations.
L'iluy Nishmas
4. If we are aware that we own chametz that is currently in
transit––it has been deposited with movers, on a boat or
airplane, at a port, or in the mail––we must specify this in
our authorization form. Even if we report this in our form,
the sale will include this chametz only if we simultaneously
Devora bas Tzi Hersh a'h Steinmetz,
sell additional chametz that is located in our homes. If the
moving or mail company happens to belong to a Jew, we will
need to consult our local Rav for specific instructions.
‫׳והקיצו ורננו שוכני עפר׳ והיא בתוכם תיכף ומיד ממש‬
5. If we own animals that require to be fed chametz on Pesach,
we cannot rely on the standard authorization form, and we
need to consult our Rav.
commemorating her yahrzeit,
Ches Iyar, Hey Taf Shin Samach Zayin.
Yissachar Dov Halevi and Esther
Tauber, and family
25
From the Desk of Badatz
THE BASIC LAWS AND CUSTOMS PRESENTED BELOW ARE DERIVED FROM MULTIPLE SOURCES . HOWEVER , DUE TO A DEARTH OF
SPACE AND TIME THEY ARE PRESENTED WITHOUT THEIR REFERENCES AND HALACHIC NOTES . PRIMARY SOURCES INCLUDE:
SHULCHAN ARUCH AND COMMENTARIES , HAGGADAH SHEL PESACH IM LIKKUTEI TAAMIM U'MINHAGIM , SEFER HAMINHAGIM
CHABAD, LU’ACH COLEL CHABAD, SICHOS AND IGROS KODESH.
THE INTENTION OF THIS SUMMARY IS TO PRESENT SOME OF THE MOST THE RELEVANT LAWS , NOT TO REPLACE EACH
PERSON ’S OBLIGATION TO REVIEW THE H ALACHOS COMPREHENSIVELY .
_______________
_______________

the times listed below are for Crown Heights
*) This guide incorporates several reminders about laws that will only be applicable
during the Era of Redemption, with the hope that Moshiach will come speedily,
allowing us to implement these laws in practice. The concept of studying these
halachos is based on several sichos, some of which are quoted below:
“Hashem begs the Jewish people,” the Rebbe passionately stated, “to occupy
themselves with the study of the laws of the sacrificial orders … which [as our
Sages state,] is considered as if we had actually offered the sacrifices. This study
will bring about the actual offerings because it brings [to quote Rambam,] ‘King
Moshiach [who] will build the Beis Hamikdash … and restore the laws of the
Torah … so that the Jewish people will again offer the sacrifices … in accordance
with all the mitzvos that are stated in the Torah,’ speedily, in our time – literally!
[Then, to quote the festival liturgy,] ‘We will offer before You there the offerings of
our obligations … in accordance with the commandments of Your will.’” (Likkutei
Sichos, vol. 18, p. 341 – Emphasis in original.)
only. Since one can never achieve complete precision, and
many factors may influence the accuracy of these times, it is
recommended to begin earlier than the time listed and not
wait until the last minute (e.g., for the start of Shabbos), or
to wait extra time, when that is the appropriate precaution
(e.g., the close of Shabbos).
The nassi is recited after Shacharis. Today’s nassi is for
the tribe of Efrayim and marks the seventh day of inaugural
“We must experience greater longing and yearning for the Redemption,” the
Rebbe demanded. “One of the ways this is accomplished is through studying more
Torah on the subjects of the Redemption and the Beis Hamikdash. Studying theses
topics greatly hastens their actual realization, to the extent that we will go directly
from studying these subjects to greet our righteous Moshiach. We will inform him,
‘We have just completed studying the laws associated with your coming!’ An
additional motivation to study these laws is that we must expect Moshiach’s arrival
each and every day. In that case, these laws [concerning the Redemption and the
Beis Hamikdash] are matters that every Jew – men and women alike – must know,
in order to put them into practical use on a daily basis, such as many of the laws of
the offerings.” (From a Sichah addressed to N’shei u’B’nos Chabad – Sefer
HaSichos 5750, vol. 2, p. 485.
offerings. After the nassi, the yehi ratzon prayer is recited.
The inauguration
of the Third Beis Hamikdash is scheduled to be
completed on this day:
In describing the inauguration of the Third Beis
Hamikdash, the prophet Yechezkel stated, “And so
-1-
‫משולחן הבד"צ‬
26
shall you do on seven [days] in the month, because of
mistaken and simple-minded men, and expiate the
The nassi is recited after Shacharis. Today’s nassi is for
House” (45:20; Haftorah for Parshas HaChodesh).
the tribe of Menasheh and marks the eighth day of inaugural
According to Rashi’s commentary, this verse informs
offerings. After the nassi, the yehi ratzon prayer is recited.
us that in the Era of Redemption, the Jewish people will
the spring season in the Jewish calendar
begin their seven-day inauguration of the Beis
Hamikdash on Rosh Chodesh Nisan, completing the
(marked by the vernal equinox) begins tonight, at 12:56am.
process on the seventh of Nisan. (See Likkutei Sichos,
(The tefukos-seasons are mentioned in the introduction to
vol. 22, p. 198.)
the calendar in HaYom Yom and in Luach Colel Chabad.
(Radak’s commentary on the verse notes that repeating
For detailed laws, See Beis Yosef, Orach Chayim, 455 (end);
the inauguration process for the altar and the Beis
Rema, ibid., par. 1; (Shulchan Aruch Admur HaZaken, ibid.,
Hamikdash on the seventh of Nisan is an innovation
par. 15-16, and in 206:14); Yoreh De’ah, 116:5; and many
exclusive to the Era of Redemption. According to
other places. See Likkutei Sichos, vol. 16, p. 98, fn. 33; vol.
Menachos (45b), the prophet Eliyahu will clarify the
21, p. 233, fn. 33; vol. 16, p. 577.)
details found in Yechezkel’s description of the future
: Nowadays, all
inauguration. For additional discussion, see further in
people are considered ritually impure from having had
that Gemara.)
contact with a corpse. One who contracted this form of
Kiddush levanah is recited after Ma’ariv. According to the
impurity must begin his purification process today, in
Kabbalah, kiddush levanah is not recited until seven days
order to count seven days free of impurity and to
have passed since the molad, the appearance of the new
enable him to offer his korban Pesach in the required
state of purity. (See Rambam and Ra’avad, Hilchos
moon. See Sefer HaSichos 5752, vol. 1, p. 68.
Korban Pesach, 6:2, as to the date for beginning the
The seven days of
seven day count for those who contracted impurity
ritual cleanliness for the sake of the korban Pesach
from contact with a corpse.)
begins on this day:
Some authorities permit the nation to offer their
Rambam states that “all Jews are warned by the Torah
sacrifices in a state of impurity when the all or the
to maintain a state of ritual purity during each festival
majority of the nation is impure. In the case of the
[Pesach, Shavuos, and Sukkos], so that they are ready
korban Pesach, however, even these authorities concur
to enter the Beis Hamikdash and partake of the sacred
that ideally, every possible effort must be made to
offerings.” (See Likkutei Sichos, vol. 32, Parshas
ensure that the offering is brought in a state of ritual
Shemini, at length.) This is especially critical before
purity.
Pesach, because each Jew must offer and partake of the
One who has not recited the blessing over
korban Pesach in the required state of ritual purity.
blossoming fruit trees from the start of the month until now
(See Likkutei Sichos, vol. 36, p. 208.)
should do so today. The basic laws of this blessing are
In order to accomplish this, all those who are ritually
summarized below:
impure from a form of impurity that involves a bodily
discharge (a zav, zavah, and possibly a niddah
One who goes outdoors during the month of Nisan (this law
according to the stringency of Rabbi Zeira) and who
is applicable only during the month of Nisan) and observes
must count seven days of cleanliness from the source of
trees in bloom should recite the blessing:
impurity, immerse, and bring a korban on the eighth
‫מל ְֶך הָּעֹול ָּם שֶֹׁלא חִ סַר בְּעֹול ָּמֹו כְּלּום ּובָָּרא בֹו‬
ֶ ‫אתָּה ה' אֱֹלקינּו‬
ַ ‫בָּרּוְך‬
‫אדָּם‬
ָּ ‫בְִּריֹות טֹובֹות ְואִיל ָּנֹות טֹובֹות ל ֵיהָּנֹות בָּהֶם בְּנ ֵי‬
day, must begin counting seven clean days from the
seventh of Nisan (after determining that they are fit on
“Blessed are You, L‑rd our G‑d, King of the universe, who has
the previous day prior to sunset), in order to be ritually
made nothing lacking in His world, and created in it goodly
clean in time for the korban Pesach.
creatures and goodly trees to give mankind pleasure.”
-2-
27
From the Desk of Badatz
This blessing is recited only once a year, the first time one
meat le-Pesach – “for Pesach,” but there is nothing wrong
observes blossoming trees during Nisan. If he observed such
with employing a different phrase with the same meaning,
trees but failed to recite the blessing, he should recite it the
such as “al Pesach” – “over Pesach,” as per the literal
next time he sees such trees, but he should omit the words,
translation of the common Yiddish phrase, oif Pesach.
Atah Hashem Elokeinu Melech ho’olom (“L‑rd our G‑d,
One who must take medication during Pesach should not
King of the universe”). Rather, he should simply state,
simply decide on his own to be stringent and avoid taking it
“Baruch Shelo etc.” (“Blessed is the One Who has
throughout Pesach. Rather, he should consult a Rav to see
made….”)
whether he is permitted to avoid taking these particular
This blessing is not recited for a tree that does not produce
medicines.
fruit. The tree should be in blossom, prior to the production
One who has questions regarding Pesach (such as the
of fruit. Some are extra scrupulous to recite the blessing
above, concerning medicines) that require the deliberation
over two such trees simultaneously. This blessing is recited
of a Rav at the Badatz should not delay approaching the
by men and women alike. Some authorities maintain that
Badatz until the last minute. It is essential to contact a Rav
the blessing should not be recited for a tree that is orlah
as early as possible.
(within the first three years of its planting) or a tree that has
One is obligated to take a haircut before Pesach
been grafted. The majority of authorities permit reciting this
to avoid entering the festival disheveled.
blessing during Shabbos and yom tov. If one delayed until
the blossoms have fallen and given way to fruit, he should
One who has not yet purchased shmurah matzah
recite the blessing without mentioning Hashem’s name, in
for Pesach should do so now. A limited quantity of shmurah
the method described above.
matzah produced under the supervision of the Badatz is
available for purchase. Call 718.953.0015 for details.
The nassi is recited after Shacharis. Today’s nassi is for
the tribe of Binyamin and marks the ninth day of inaugural
The nassi is recited after Shacharis. Today’s nassi is for
offerings. After the nassi, the yehi ratzon prayer is recited.
the tribe of Dan and marks the tenth day of inaugural
offerings. After the nassi, the yehi ratzon prayer is recited.
It is forbidden to say in reference to the meat of any
kosher animal (domestic or otherwise) or fowl, “This meat
It is a mitzvah to
is for Pesach.” This would appear as though he is
examine the animal designated for the korban Pesach
designating it for the korban Pesach. Rather, one should be
today, four days prior to its slaughter, to ensure that it
careful to say, “This meat is for yom tov,” or something
contains no disqualifying blemishes or wounds. (If one
similar. Nor should one person tell another, “Please take this
neglected to examine the animal today, the korban is
money and buy meat for Pesach.” Instead, he should take
still valid.)
care to say, “Please buy me meat for yom tov.”
As mentioned
Regarding fish or other foods that are not considered meat, one
earlier, one who is ritually impure with the degree of
may say, “This is for Pesach.” Some, however, are stringent to
impurity that is associated with contact with a corpse
avoid saying, “This is for Pesach,” regarding any item except
(this applies to everyone, everywhere nowadays) must
for the wheat that will be used for the matzos and require
undergo a seven-day purification process to regain
guarding from contact with water from the moment of its
ritual purity. Part of this process involves being
harvest. In this particular case, one who overhears someone
sprinkled with the ashes of the parah adumah (red
declaring that this wheat is “for Pesach” will correctly assume
heifer) on the third and seventh day. In order to offer
that he intends to guard it from becoming leavened, so as to
the korban Pesach on erev Pesach, one must be ritually
use it for the Pesach matzos. It is best to be cautious and to try
pure. Thus the last opportunity to begin the seven-day
following this stringent opinion.
count was last Tuesday. Those who began the count on
Tuesday will be sprinkled with the ashes for the first
It should be noted that it is only forbidden to declare specific
time today – the third day of their count.
-3-
‫משולחן הבד"צ‬
28
“In the Future
mitzvos on that date. It should be attended by many Jews –
Era, Yom Kippur will be observed on the tenth of Nisan
men, women, and children; to quote the Rambam’s
[instead of the tenth of Tishrei].” – Ahavas Yonason
introduction to Mishneh Torah – “It is for the small and the
(Parshas HaChodesh); see the reasoning in the original
great alike.” However, since erev Pesach is not an
source.
appropriate time to hold widely attended gatherings, the
event should be held in proximity to erev Pesach. Since it
“Miriam [the prophetess, sister of Moshe Rabbeinu]
will not be held on the actual anniversary of his birth, it is
passed away on the tenth of Nisan. This date was therefore
necessary to put even greater effort into publicizing the
established as a fast day when it occurs during the week, as
event.”
stated in [Shulchan Aruch, Orach Chayim] 580.” (Alter
Rebbe’s Shulchan Aruch.) Common custom, however, is not
to fast on this day (see, however, Magen Avraham,
492:106).
The Rebbe was born on Nisan 11, 5662 [1902], during
The central farbrengen in honor of Yud Alef Nisan will be
the day of erev Shabbos HaGadol. The date precisely
held in 770 at 8:00pm.
matches this year’s calendar. The publication Hatomim
“We should utilize this day to increase in all matters of
records that the Rebbe Rashab delivered a ma’amor on that
Torah and mitzvos,” the Rebbe instructed, “and with joy!
day, erev Shabbos, after Minchah.
This should be accomplished by means of a joyful farbrengen
In honor of the Rebbe’s 112th birthday, Chapter 113 of
that is attended by many Jews – men, women, and children
Tehillim is recited daily after Shacharis, together with the
(separated by a mechitzah that meets the requirements of
daily portion of Tehillim.
the Shulchan Aruch). The farbrengen should be conducted
The Rebbe encouraged the study of the year’s chapter of
in a spirit of the joy of a mitzvah, the joy of Torah, and even
Tehillim, not only with its classic commentaries, but also
joy associated with the physical body, through food and
with the explanations of Chassidus. In Sichas Yud Gimmel
drink, ‘Bread that satiates the heart of man’—especially the
Nisan 5751, for example, the Rebbe pointedly stated, “No
kinds of food and drink that gladden. Needless to say, this
doubt, many have already studied the explanations of this
must be done within the well-known limitations – one
chapter’s verses as they are expounded in penimi’us ha-
should not exceed four cups of spirit, using small shot
Torah. These teachings have even been published, creating
glasses, and even then, only if his nature permits him to
publicity for generations to come.” The teachings for this
drink this quantity without undesirable effects. There is no
year’s chapter have been published in a sefer entitled, Kovetz
need to elaborate on something that is understood and
Yud Alef Nisan – Sh’nas Ha-Kuf Yud Gimmel.
obvious even to the small minded, meaning those who, when
left to their own devices, would assume that conducting
The nassi is recited after Shacharis. Today’s nassi is for
themselves contrary to the above restrictions would
the tribe of Asher and marks the eleventh day of inaugural
emphasize their association with simchah shel mitzvah …
offerings. After the nassi, the yehi ratzon prayer is recited.
[They would assume that by imbibing greater quantities of
The entry for the year 5714 in Shalsheles HaYachas (in
alcohol] they are achieving far more than what they were
the Introduction to HaYom Yom) reads: “[The Rebbe]
instructed to by the elder mashpi’im and by the leader of this
encouraged [that the chassidim] bring merit to the public by
generation who issued the above restrictions in plain and
providing shemurah matzah for Pesach.”
clear words.” (Sichas Yud Alef Nisan 5748.)
The Rebbe established the practice whereby everyone, but
“It is also an appropriate occasion,” the Rebbe continued,
especially those in positions of authority such as a Rav,
“to mention the birthday of the Rambam. He was a guide to
communal leader, or activist, should send round hand baked
the confused of his own generation and remains a guide to
matzos (they must be shemurah matzah) for Pesach – or at a
those in all subsequent generations until the end of time. His
minimum, enough for the sedarim—to their acquaintances who
birthday coincides with erev Pesach. We should arrange a
would not otherwise obtain such on their own initiative, and that
joyful farbrengen that addresses matters of Torah and
organizers of large public sedarim in hotels and the like should
-4-
29
From the Desk of Badatz
make similar arrangements. (Sefer HaMinhagim Chabad.)
Haggadah, from avadim hayinu until lechapeir al kol
avonoseinu (the end of the paragraph that follows dayeinu).
Those who need to perform hagalas keilim
This reflects the fact that it was on the Shabbos prior to the
(koshering their kitchen utensils for Pesach use via
Exodus that the redemption and the miracles began.
immersion in scalding water) and have not yet done so
In recent generations, it has become customary for the
should remember to do so. Some are extra scrupulous to
perform the procedure at least three days prior to Pesach.
Rov of a community to lecture on the laws of Pesach on
Shabbos HaGadol. The main goal of this address is “to
“The laws of hagalas keilim are complex and not everyone
teach the people the ways of Hashem and to advise them in
is fluent in them. It is therefore appropriate and correct –
the practical laws of Pesach.”
despite common practice to the contrary – for a ba’al Torah
In 770, the Shabbos HaGadol address will be delivered by
who is expert in the laws of hagalah to perform the
the Rabbanim of the Badatz at 7:00pm.
procedure.” (Alter Rebbe.) For details on arranging hagalah
for your utensils according to the highest standards, please
call 917.975.7850.
One who was
Vihi no’am and ve-Atah kadosh are not recited at the
unable to examine the animal he designated for the
conclusion of Ma’ariv.
korban Pesach until now must do so today to ensure
that it carries no disqualifying blemishes. This is
One who has not recited kiddush levanah this
according to the view that the four days period for
month should do so after Ma’ariv.
examination includes the actual day of offering.
Havdalah is recited. Since we do not use cloves during
Candle lighting is at 7:12pm.
Pesach, it is important to remember to place the cloves, after
using them for Havdalah, in an area designated to be sold to
a non-Jew during Pesach.
This Shabbos is known as HaGadol (“Great”) to
“One should always set his table and arrange it fully on
commemorate the great miracle that occurred on this
motzoei Shabbos [for a Melave Malkah], as if he were
Shabbos, immediately prior to the Exodus from Egypt. (The
setting it for a complete se’udah. Even if he will only eat a
details of the miracle are recorded in Tur and in Shulchan
kezayis, either because that is all he has [or for other
Aruch Admur HaZaken, 430 (beg.), and are explained in
reasons] … he should nevertheless prepare and set his table
many places in Likkutei Sichos.)
as if he were sitting down to a full meal, in order to escort
The nassi is recited after Shacharis. Today’s nassi is for
the departing Shabbos with honor, similar to the honor with
the tribe of Naftali and marks the twelfth day of inaugural
which he welcomes it.” (Alter Rebbe.)
offerings. After the nassi, the yehi ratzon prayer is recited.
The Haftarah for Parshas Acharei-Mos is haloy chiv’nei
chushi’im. The Haftarah for Shabbos HaGadol is not read
Today is the yahrtzeit of the Tzemach Tzedek. He passed
on this occasion (this occurs only when erev Pesach
away in 5626 [1866] and was interred in the town of
coincides with Shabbos).
Lubavitch.
After Shacharis, the section of zos chanukas ha-mizbe’ach
Av harachamim is not recited today, nor on any Shabbos
is read. It concludes with kein asa es ha-menorah. No yehi
during the month of Nisan.
ratzon is recited.
In 770, Minchah is held earlier than usual today.
Denture wearers and youth wearing braces to straighten
During Minchah, the portion of Kedoshim is read.
their teeth should not eat or drink any warm or sharp
Tzidkasecha is not recited today, nor on any Shabbos during
chametz substance within a 24 hrs period prior to the
the month of Nisan.
deadline for eating chametz on erev Pesach. They must stop
Minchah is followed by the individual reading of the
eating warm or sharp chametz today at 10:42am.
-5-
‫משולחן הבד"צ‬
30
In 5747, the Rebbe issued the following
directive:
“It
is
extremely
worthwhile
and
highly
appropriate for each Jewish child to receive his own
One who intends to travel on erev Pesach in order to
Haggadah Shel Pesach before the start of the festival. It
spend Pesach in a different location should not sell his entire
would be best to give them an illustrated Haggadah that
property to a non-Jew as chametz. Rather, he must leave at
depicts the various mitzvos and events that are discussed
least one room that will not be included in the sale, in order
in the Haggadah, making the Haggadah’s contents far
to be able to perform bedikas chametz tonight (the
more accessible to children. On the inside cover, one
fourteenth of Nisan) in at least part of his home.
should inscribe the words lashem ha’aretz u’melo’ah (“To
Hashem is the Earth and its contents,” often abbreviated
One who travels before tonight (the fourteenth of Nisan)
as ‫ לה”ו‬, acknowledging that everything belongs to
need not leave a room unsold. Instead, he is obligated to
Hashem), followed by the child’s name.” (Sichas Shabbos
perform bedikas chametz tonight wherever he may be.
Parshas Vayikra 5747.)
One who is hosted by others should place some of his own
In 5748, the Rebbe added: “It would be best to purchase a
chametz in the room at which he is staying and conduct a
new Siddur or the like for a child before yom tov. The
search for chametz tonight. (Technically, a guest can fulfill
importance of such gifts can be derived from the law that
his obligation to search for chametz tonight via the search
one should purchase edible treats for a child in honor of
conducted by his host. In that case, the host acts as his
yom tov, which are merely non-obligatory items.” (Sichas
guest’s shaliach for bedikas chametz.) If he does not own
Shabbos Parshas Vayikra 5748.)
any chametz, he is not obligated to search at all. If he wishes
to be machmir, however, he will make a point of bringing
One who has not yet contributed to funds that
some chametz of his own in order to conduct a search.
provide matzos and other Pesach needs to those who cannot
Some suggest that a guest should purchase the room in
afford them should do so now. Women are also accustomed
which he is staying from his host (using a purchase method
to personally be mehader in this important mitzvah:
that is halachically valid), but to nevertheless listen to, and
In Sichos Kodesh, the Rebbe explains, “Women have a
rely upon, his host’s recital of the blessing over the search.
special connection with the mitzvah of tzedakah. In our
From approximately half an hour prior to nightfall (tzeis
society, husbands are accustomed to entrust considerable
ha-kochavim), it is prohibited to sit down to a meal or to
sums to their wives’ discretion and therefore even significant
study, to perform work, or to enter a bathhouse (activities
funds are considered within the halachic definition of a
that may easily grow protracted, causing him to neglect
minor sum, which a tzedakah collector was permitted to
conducting the search).
accept from a woman in former times [when society placed
the majority of a family’s funds under the husband’s sole
Bedikas chametz is conducted after Ma’ariv. Various
jurisdiction]. In the USA, it is prevalent for the distribution
options are presented in Shulchan Aruch, but the accepted
of funds for tzedakah and for many other matters to be the
practice is to conduct the search immediately after Ma’ariv.
woman's prerogative to a far greater extent than that of their
(See also Likkutei Sichos, vol. 17, p. 434.)
husbands.”
Some are careful to wash their hands (netilas yadayim)
The sale of chametz will take place at the offices of the
before conducting the search. Bedikas chametz facilitates the
Badatz today, from 10:30am until 8:00pm. This will resume
observance of Pesach, and is therefore an important mitzvah
after bedikas chametz, from 11:00pm until 1:00am. One
that deserves to be conducted in a state of ritual cleanliness.
who intends to travel to another location for Pesach must
It has become the prevalent custom to position pieces of
inform the Rav before selling his chametz.
chametz (hard pieces that do not crumble and cause serious
Every room that requires searching for chametz must first be
chametz issues) around the house in the areas that will be
thoroughly swept and cleaned. The head of a household should
searched during bedikas chametz. These are put into
remind all members of his family to clean under their beds.
position a short while before the bedikah commences. Each
piece should be wrapped securely in paper, but not in foil
-6-
31
From the Desk of Badatz
Where there is a concern of danger (causing a fire, etc.),
that will prevent the chametz from being fully burned the
an electric flashlight should be used instead.
next day. According to Kabbalah, exactly ten pieces should
be used.
A bird feather is used in the search, and the chametz that is
It is highly advisable to prepare a list that accurately
found is placed in a small paper bag.
describes the location of each of the ten pieces.
Using candlelight, one must search every nook and
It is best to use at least the amount of a kezayis divided
cranny, even cracks in the floor.
into ten, in order to fulfill the mitzvah of bi’ur chametz
One is obligated to painstakingly search for chametz in
according to Biblical law.
every location where chametz could have been unthinkingly
In addition, some authorities have stated that each individual
brought in at some point during the year. For that reason,
piece should not exceed a kezayis in size. If a piece is lost, at
every room in the house, including its attics and even places
least the Biblical law of bal yeira’eh (not owning a visible
that one is certain that he never ate chametz there, needs to
kezayis of chametz) will not have been broken, and if it is
be thoroughly searched for chametz tonight, by candlelight.
found and accidentally eaten during Pesach, at least the
In a home with young children, even holes and cracks that
penalty of kareis will not be incurred because the chametz
are lower than three tefachim from the floor must be
will lack the required minimum size for this penalty.
searched. One must assume that a child may have stowed a
Before one conducts his search, he recites the blessing,
piece of chametz there.
Baruch … al bi’ur chametz.
One must remember to search his car or vehicle (using a
The head of a household should gather his family
flashlight).
members around him while recited the blessing, so that they
One must also search his place of work, such as an office
can fulfill their obligation through his search. Household
members
are
not
obligated
to
search
for
– unless he will not enter that location during Pesach and it
chametz
can therefore be sold to a non-Jew for the duration of the
individually in addition to the search conducted by the head
festival.
of the household. Nevertheless, if they do so, they have
The Chabad custom is to carry out the search
performed a mitzvah. It is therefore possibly a mitzvah to
meticulously, at great length.
give them the merit of participating in this mitzvah.
It is appropriate to refrain from talking throughout the
To perform bedikas chametz in the best possible manner,
search to address matters not related to the actual search.
one should not rely on a search conducted by anyone other
than someone halachically considered a free man who is
After the search has ended, it is appropriate to count the
obligated in mitzvos, i.e., a male thirteen years of age or
pieces of chametz to ensure that all ten pieces were found.
older, unless there is no alternative. He should not talk from
(Alternatively, if a list of the ten locations in which chametz
the moment he recites the blessing until the conclusion of
was placed was compiled prior to the search, the pieces
the search. He should take care to begin searching in the
could be checked off as the search progresses and each
immediate vicinity of the location in which he recited the
piece in turn is discovered.)
blessing before moving on to other rooms.
If after the search one realizes that a piece is missing, he
After reciting the blessing, one should not speak before
must search the entire house again without a beracha. If he
beginning his search, even to address a matter that pertains
does not find the piece, then left with no choice, he may rely
to the actual search.
on the verbal declaration recited after the search, whereby
he relinquishes ownership of any unfound chametz still in
The search must be conducted by candlelight, because
his possession.
candlelight is ideal for searching and probing all sorts of
corners, cracks, and crevices. One should not use a torch
Once the search is concluded, the remainders of the
(made of multiple wicks or a thick stem), but rather, a small
candle (if they exist) are placed together with the feather
single flame. In the first instance, one should be careful to
and the small paper bag containing the ten pieces of
avoid searching with anything but a beeswax candle.
wrapped chametz into the palm of the wooden spoon. The
-7-
‫משולחן הבד"צ‬
32
entire set is then wrapped in paper, leaving just the long
The declaration recited on the eve of the fourteenth of
handle of the spoon exposed. A string or rope is then tightly
Nisan, after the search, serves only to nullify any chametz
wound multiple times around the paper and firmly tied.
the existence of which is not known. By contrast, the
chametz which one purposely retained in order to eat
Great care must be taken to secure the chametz that was
tonight or tomorrow morning (until the fifth halachic hour
found and that is kept to be eaten or burned the next morning.
of the day) is not included in the declaration; if he declares it
It should not be left where it may be moved from one place to
ownerless and nullified, his declaration is worthless and the
another, raising the likelihood of falling crumbs. It must be
chametz must be disposed of in its proper time.
safeguarded from young children as well as from rodents. This
One who was unable to recite kiddush levanah
is not merely sound advice and common sense. Chazal actually
established an obligation to be extra careful with the chametz,
until now may do so all night tonight.
and one who is negligent will have committed a transgression.
Just as one must be careful with chametz that was found
Today is the anniversary of Rambam’s birth. He was born
during the search, so must he be careful with all other
on an erev Pesach that coincided with Shabbos, an hour and
chametz that still exists in the home. It is forbidden to leave
a third after midday.
it open and available to young children who may carry it
It is forbidden to eat matzah any time today, starting from
from one place to another.
dawn. (The Chabad custom is to refrain from eating matzah
All final chametz items that are to be sold to a non-Jew
from Purim, thirty days before Pesach.) A young child who
must be placed in locations designated for this purpose.
is unable to comprehend the basic story of the Exodus from
These locations should be shut, secured, and labeled.
Egypt is permitted to eat matzah, and can even do so after
After the search, one recites kol chamira, relinquishing
nightfall before hearing kiddush at the start of the Seder. By
ownership over chametz.
contrast, a child who can relate to the saga of yetzi’as
mitzrayim must not eat matzah the entire erev Pesach.
The main declaration occurs not via speech, but in one’s
mind and heart, whereby he firmly resolves that all chametz
Some have the custom to refrain from eating marror
found in his property is utterly worthless to him – as if it
today, so that they can eat it at tonight’s Seder in good
were mere dust. After reaching this decision, he no longer
appetite. For the same reason, they refrain from eating
thinks about the chametz, and it is considered entirely
marror during the daytime of the first day of Pesach, in
hefker, ownerless and free for anyone to take. He is
order to eat it on the second night’s Seder in good appetite.
thereafter freed from the prohibitions against owning
The Chabad custom is to refrain from eating any of the
chametz during Pesach. Nevertheless, Chazal also require
items that are used for marror or charoses, from dawn on
him to verbally express his decision by reciting kol chamira.
erev Pesach until after koreich of the second Seder night.
This does not apply to meat, fish, eggs, potatoes, and
The average person in the majority of countries does not
understand
the
Aramaic
language
in
which
onions, despite the fact that they will potentially appear on
Chazal
the Seder plate (ka’arah) as karpas and beitzah.
composed kol chamira. It is essential to inform everyone of
the importance of reciting the declaration in a language that
On the morning of erev Pesach, it is customary to pray
they fully comprehend. As explained above, the nullification
Shacharis at an early minyan, in order to finish eating the
of chametz depends chiefly on a person’s intentions and
chametz meal before the fourth (halachic) hour of the day.
inner resolve. It is crucial that the declaration not be a
Mizmor le-sodah, usually recited after baruch she’amar
clueless utterance of foreign words, but rather, a rational
during Shacharis, is not recited today. Nor will it be recited
relinquishment of ownership.
during chol ha-mo’ed.
In English: All leaven and anything leavened that is in my
In commemoration of the miracle of makas bechoros,
possession, which I have neither seen nor removed, and
whereby every Egyptian male firstborn died, but every
about which I am unaware, shall be considered nullified
Jewish male firstborn was spared, it is customary for
and ownerless as the dust of the earth.
firstborns to fast the entire erev Pesach. This applies to every
-8-
33
From the Desk of Badatz
kind of firstborn, not only “true” firstborns, including one
All final chametz items that are to be sold
who is the firstborn son only to his father, or only to his
to a non-Jew must be placed in locations designated for this
mother, or if he is the first surviving child after a
purpose before the time to stop eating chametz. These
miscarriage, stillborn, or the like.
locations should be shut, secured, and labeled. In addition,
all garbage bags, vacuum cleaners, and the like, that contain
It is customary for a father to fast on behalf of his minor
chametz must be removed or stowed away by this time.
son until he has grown old enough to fast for himself. If the
father is himself a firstborn who is required to fast, the
Women who intend to wear their rings during Pesach
child’s mother fasts instead on behalf of her minor firstborn
must kasher them if the rings have been in contact with
son. If this causes pain, and certainly if she is pregnant or
warm chametz substances. If the rings have not yet been
nursing, the mother does not need to fast. In that case, the
kashered, they must be attended to now. Any traces of
father’s fast will be considered on his own behalf as well as
chametz must first be removed and then boiling water is
on behalf of his son. (See Shulchan Aruch Admur HaZaken,
poured over the rings.
470:6, regarding the case of a mother who no longer has a
Everyone must remember to examine the pockets and
husband, or if she observed this fast in previous years.)
gloves of their own clothing, and that of their children, to
In locations without an established custom to the contrary,
remove any possible chametz. One who never places
a firstborn is permitted to end his fast by partaking in the
chametz into these locations need not check them today (nor
food and drink of a se’udas mitzvah. It has become the
did he have to check them last night during bedikas
widespread custom for firstborns to annul their fasts on erev
chametz). Nevertheless, it can only bring blessing to be extra
Pesach by participating in a siyum, a ceremony marking the
cautious and to check all such garments.
conclusion of study of an entire volume (masechta) of
Mishnah or Talmud, after which they are permitted to eat
Chazal prohibited not only eating, but even deriving
and drink as they wish during the day. Nevertheless, a
benefit from chametz from this time on (the beginning of the
firstborn who is stringent to maintain his fast will be blessed.
sixth halachic hour of the day). It is therefore no longer
possible to sell chametz to a non-Jew.
It is prohibited to derive benefit from chametz that belongs
Chazal prohibited the eating of chametz from two
to someone else, even chametz owned by a non-Jew. For
(halachic) hours before midday (the entire fifth and sixth
example, one cannot deliberately smell a non-Jew’s bread or
halachic hour). However, Chazal only prohibited the eating
other chametz food.
of chametz during the first of those two hours (the fifth
It is best to take care to recite the second declaration of
hour). It is therefore permitted to derive other forms of
annulment of chametz (by relinquishing ownership) only
benefit from chametz at that time.
after removing and destroying all chametz from one’s
One should clean his mouth and teeth well to remove any
property. This way, he first destroys his remaining chametz,
remnants of chametz before the deadline for eating chametz.
fulfilling the mitzvah of bi’ur chametz, and only then renders
Dentures must be cleaned extremely well to remove even the
any overlooked chametz ownerless and worthless. (If he
minutest trace of visible chametz. They should then be kashered
reverses the order, first relinquishing ownership and only
for Pesach by having boiling water poured over them, using a
then removing and burning the chametz, he will not have
secondary vessel. If one is certain that they will not be damaged
fulfilled the mitzvah of bi’ur chametz, because he will be
by pouring directly from the source of boiling water, he should
destroying chametz that he no longer owns.)
do so. Denture wearers or youth with braces that are fixed onto
Chametz should be burned alone in a fire designated for
their teeth must first clean their teeth and the braces or bridges
this purpose only. It is critical to remember to remove the
extremely well, removing even the faintest trace of visible
paper bag containing the ten pieces of chametz from last
chametz. They should then “kasher” their braces or bridges by
night’s search (as well as the spoon, feather, and candle
drinking water at the highest temperature that they can tolerate
remains). They must be removed from the house and
without harming themselves, G-d forbid.
-9-
‫משולחן הבד"צ‬
34
burned together with any other chametz presently being
careful about this nowadays, as can be readily observed. In
burned.
order to judge them favorably, we can suggest that one is
During the burning of the ten pieces, one should recite the
yehi ratzon prayer found in the Siddur or Haggadah.
After burning the chametz and removing any chametz that
remained from this morning’s meal, is it appropriate to
recite the second kol chamira (declaration of annulment), so
that if any crumbs or traces of this morning’s food were
overlooked,
they
will
be
considered
ownership
and
worthless. If they are subsequently discovered during
Pesach, one will not have transgressed the prohibitions
against chametz.
Many have inquired regarding the matzah used to create
an eiruv chatzeiros. It is customary to re-establish the eiruv
chatzeiros each erev Pesach with a fresh matzah, but what is
to be done with the old matzah? Some have suggested
turning it into some form of cooked dish after Shabbos
HaGadol (when it is no longer needed) and eating it
between Shabbos HaGadol and erev Pesach. However, the
Rishonim clearly state that the custom is to burn it or
otherwise eliminate it on erev Pesach. The Rebbe explains
that it cannot be used for the subsequent eiruv because the
matzah has not been guarded throughout the year with the
extreme care usually taken for items that are to be eaten on
Pesach. It is therefore burned along with the chametz.
The Arizal states, “One who is scrupulous regarding even
the minutest quantity of chametz on Pesach is guaranteed
not to sin the entire year.” He possibly refers to immunity
from inadvertent sins; there is no question that every person
retains his freedom of choice for good or bad regardless.
The Alter Rebbe quotes in a teshuvah that the Arizal stated
that one should observe all of the chumros, extraprecautionary stringencies, during Pesach. It is noteworthy
that in the year 5692, the Rebbe Rayatz stated that his
father, the Rebbe Rashab, had said that one should not make
a custom of observing hiddurim during Pesach. The reason
for this is to avoid being considered having formally
accepting these stringencies upon oneself with the force of a
vow. Presumably, this means that one should do them
without establishing it as a custom.
One should not say, “Pesach is such a bother!” or express
similar sentiments. In the Haggadah, we read that the
Wicked Son says, “What is this service to you!” meaning,
“Why bother with all this hassle!” People are no longer
called a rashah only for decrying the efforts involving in the
actual korban Pesach—the service referred to in the verse,
in its most limited sense. The korban Pesach is a Biblical
obligation, and the Wicked Son is claiming that the Torah’s
commandments are nothing but a burden. By contrast, the
frequently voiced exclamations of weariness and overwhelm
that we hear nowadays refer to the truly significant extent of
the
extra
stringencies
and
precautions
that
have
accumulated over the generations.
On erev Pesach, a specific order of conduct existed in the
town of Lubavitch, under the guidance of the Rebbeim.
After burning the chametz, they would immerse in a mikveh.
They would then dress in yom tov clothing and bake the
matzos to be used for that night’s Seder (these matzos are
called matzos mitzvah). They would then busy themselves
with all of their other yom tov preparations, including the
removal of seals from bottles of wine, especially seals that
included lettering. They would also partially remove the
corks or stoppers from the necks of the bottles, taking care
to prevent the metal of the bottle opener from coming into
contact with the wine. (Sefer HaSichos 5703, p. 74. See
Sefer HaSichos 5696, p. 129.)
The Rebbe customarily distributed shemurah matzos after
Minchah on erev Pesach while dressed in the silk kapotah
that he reserved for Shabbos and yom tov, and while
wearing his gartel. (Sefer HaMinhagim Chabad, p. 38.)
During the era of the Beis Hamikdash,
Chazal instituted a prohibition against any Jewish person
performing work from midday on erev Pesach—the hours in
which the korban Pesach was offered. This Rabbinical
prohibition was not removed even after the destruction of
the Beis Hamikdash and the discontinuation of the korban
Pesach. One who performs work during these hours is
treated as one who transgresses the laws of Chazal. Nor will
he ever see any blessing from the work he performed. To
work for payment or for free, for oneself or for others, or
even for the needs of yom tov, are all equally forbidden.
All activities that may be performed during chol ha-mo’ed—
such as a matter that will be lost if left attended, or something
that is necessary for the days of chol ha-mo’ed and is done nonprofessionally, not as a worker trained in that field—may
certainly be performed on erev Pesach afternoon.
- 11 -
35
From the Desk of Badatz
It is only true work that may not be performed, such as
Rosh Hashanah of the seventh year. By contrast, when
crafting a new utensil or sewing new garments. By contrast,
there is a Beis Hamikdash, such work may not be
one may repair something that has been slightly damaged
conducted during the thirty days leading up to the
and is needed at present. Similarly, one may sew and repair
seventh year. This law is halachah le-Moshe mi-Sinai
clothing that has been slightly torn or damaged and is
(an original Biblical law, passed down as oral tradition
needed for yom tov. Work of this kind may be performed in
from Moshe Rabbeinu) and its purpose is to prevent a
a professional manner for oneself, or for someone else but
person from preparing his ground for the seventh year.
without payment.
To prevent the likelihood of transgressing this law,
Chazal further restricted the plowing of a field in the
Professional writing is considered a true form of work and
sixth year, so that it may be done only until Pesach, and
is not permitted even for a mitzvah, unless it meets the
the plowing around the trees of an orchard, which may
requirements that would make it permissible during chol ha-
be
mo’ed.
perfect script or style. It is customary to permit the
composition of non-official letters.
It is forbidden to give a haircut to a Jewish person after
halachic midday (12:56pm). It is also prohibited to give
oneself a haircut at this point. However, one may receive a
haircut from a non-Jew.
only
until
Shavuos.
These
additional
restrictions apply only when there is a Beis Hamikdash.
One is permitted to write (jot down notes) as part of his
Torah studies, because he has no intention to produce a
done
What if one discovers chametz anywhere on his property
during Pesach? According to the original law (without the
consideration described below), chametz that is discovered
on erev Pesach anytime between the deadline for removing
or destroying chametz and sunset (shekiah) must be
destroyed completely as soon as it is discovered. The same is
true of chametz discovered during chol ha-mo’ed. If it is
discovered during yom tov or Shabbos chol ha-mo’ed, it
Every form of work may be performed on one’s behalf by a
non-Jew, even matters that are not necessary for yom tov.
Some authorities consider it forbidden to trim one’s nails
after midday, while others are lenient. Given a choice, one
should be stringent and take care of cutting his nails before
must be securely covered so that it cannot be seen, and then
destroyed completely immediately after Shabbos or yom tov.
When destroying chametz during Pesach, one recites the
blessing … al bi’ur chametz – provided that there is at least
the quantity of a kezayis and that it is considered true
midday. If he forgot or was otherwise unable to do so, he
chametz.
may rely on the lenient view and trim them in the afternoon.
Nowadays, however, it is customary to include the phrase,
All of the above refers to work performed in the afternoon
be-chol makom she-hu, “wherever it may be,” in the
on erev Pesach. Before midday, however, one should follow
local custom, whether it prohibits work in the manner
described above, or permits it.
One should not let blood on erev Pesach. Chazal applied
this prohibition to the day preceding each of the three
festivals so that one will not come to let blood on erev
Shavuos, which entails a risk of actual harm.

The upcoming
shmitah year must be taken into consideration:
contract by which the chametz is sold to a non-Jew.
Therefore,
some
authorities
consider
any
chametz
discovered during Pesach as belonging to the non-Jew, and
it should be placed along with the other items that have been
sold to the non-Jew.
One who wishes to be stringent and to burn the chametz, out of
concern that it may not be included in the sale, should not recite
a blessing over its destruction. Destroying the chametz is not
considered theft from a non-Jew because he intends to pay the
non-Jew for the destroyed chametz, should he demand it, and
This year is the sixth year into the current shemitah
one is technically permitted to take an item in advance from a
cycle. The entire year is considered erev shevi’is, the
non-Jew with the intention of paying for it subsequently. When
year preceding the seventh year (the year of shemitah).
doing so, one must have in mind that he does not intend to
If there is no Beis Hamikdash, one may work the land
acquire the chametz. For this reason, it is best to avoid touching
in Eretz Yisrael the entire sixth year, all the way up until
it directly; he should move it with a stick or some similar method.
- 11 -
‫משולחן הבד"צ‬
36
From the tenth halachic hour of the day (4:15pm), it is
One should set his table while it is still day, so that he can begin
the Seder as soon as it grows dark. On the afternoon of erev
Pesach, therefore, he should prepare all the items that will be
necessary for the Seder, such as the matzos, the wine (including
removing the seals and opening the bottles), the items placed on
the Seder plate (ka’arah). He should check the lettuce leaves to
make certain they are bug free; dry them to avoid a concern of
sheruyah (matzah that contacts water during Pesach) when the
lettuce will later be used to fill the matzah of koreich; grate the
horseradish; prepare the charoses; and so on.
forbidden to eat matzah ashirah – matzah formed from flour
and fruit juice or any other liquid but water – to ensure that
one is able to eat the required kezayis of matzah at the Seder
tonight with the proper appetite. In these countries,
however, it is customary to refrain from eating matzah
ashirah altogether once the time for eating chametz (the
start of fifth halachic hour of the day) has passed. The
concept of not removing one’s appetite nevertheless
remains, and one should only eat small amounts of any food
from the beginning of the tenth hour (4:15pm), taking care
not to fill himself up. He should also avoid drinking any
Although the items for the Seder plate must be prepared in
significant quantity of wine at this point.
advance, nevertheless, it is the Chabad custom to arrange
them on the Seder plate only at night, immediately prior to
kadeish (the recital of kiddush at the start of the Seder).
It is forbidden to create a new flame during yom tov, but it
is permissible to draw a new flame from one that already
exists. For that reason, it is necessary to prepare a flame that
One may not eat roasted meat at the Seder because it
will remain lit from erev Pesach until it is needed to light the
resembles the korban Pesach. Meat that is cooked in its own
yom tov candles on the second night of Pesach. A gas flame
juices, meaning that it is placed in a pot without water or
is sufficient for this purpose.
any other liquids and it stews in the fluids that emerge from
the meat when heated, is not considered roasted meat.
Nevertheless, there is an issue of maris ayin – it can be
confused for roasted meat by an observer, who may
One who is accustomed to setting timers in his home each
erev Shabbos should bear in mind that they will continue to
run as set for the two full days of yom tov.
conclude that it is permissible to eat roasted meat at a Seder.
Eiruv Chatzeiros: When two or more homes share a join
It is therefore prohibited. Even meat that is first cooked in
courtyard or property, it is customary to establish an eiruv
water and then roasted is prohibited for the same reason.
chatzeiros on erev Pesach that will last all the way until a new
“When one sits down to eat and drink [during a festival],”
Rambam states, “he is obligated to also feed the stranger,
orphan, and widow, along with any other needy person
suffering misfortune. One who acts contrarily, bolting the
doors to his courtyard so that he can eat and drink with his
wife and children without providing food and drink to the
poor and broken hearted, is not partaking in the joy of a
eiruv is established on erev Pesach of the following year.
This allows the residents of the respective homes to carry
from one home to the other and to and from the joint
courtyard. For specific details on the eiruv’s creation and
use, see Shulchan Aruch, 366-368. It is customary to use a
single, whole matzah. The text of the blessing and its
directions are found in the Siddur and some Haggados.
The Rebbe Rashab would pointedly pray Minchah on erev
mitzvah, but of his own stomach. This type of merriment is a
Pesach at an early hour. It is generally advisable to pray at
disgrace to those who engage in it.”
One must be glad and in a joyful frame of mind the entire
eight days of the festival. He must see to it that his wife,
children, and all who are dependent upon or accompany
least a little earlier than usual, to allow time for reciting
Seder Korban Pesach immediately following Minchah. This
recital is to be completed prior to sunset (7:34pm).
him are similarly joyful. This joy is a Biblical obligation.
Our prayers take the place of the
How is this accomplished? A husband purchases clothing
offerings in the Beis Hamikdash. The Minchah service
and jewelry for his wife, according to his means. (For men
replaces the daily afternoon sacrifice (korban tamid shel bein
ha-arbayim). When the Beis Hamikdash stood, the korban
and children, see entries below for the first day of Pesach.)
One should purify himself in a mikveh today, as is the case
on the day preceding each of the festivals.
Pesach was offered after the afternoon tamid. Therefore, the
Seder Korban Pesach (Order of Offering the Pesach
Sacrifice) is recited directly after the Minchah service. The
- 12 -
37
From the Desk of Badatz
text is found in the Siddur and Haggadah. The Rebbe’s
“One who is G-d fearing and is careful to fulfill the word of
explanations of the Alter Rebbe’s choice of wording in his
Hashem,” writes the Alter Rebbe, “must read [Seder Korban
version of Seder Korban Pesach appear in the Haggadah that
Pesach] at the appropriate time [of day], for his recital will
the Rebbe personally compiled – Haggadah Shel Pesach Im
take the place of its actual offering. He should be troubled
Likkutei Ta’amim u’Minhagim.
over the destruction of the Beis Hamikdash and plead before
In a number of sichos, the Rebbe Rayatz mentions that his
father, the Rebbe Rashab, would not simply recite Seder
Korban Pesach, but he would actually study it in depth,
along with the laws pertaining to the korban Pesach. The
Rebbe Rayatz personally perpetuated this practice. In Sichas
Shabbos Mevarchim Nisan 5748, the Rebbe calls for
preparing to actual offer the korban Pesach. He explains that
one of the ways in which this is accomplished – in fact, the
Hashem, the Creator of the universe, that He should build
[the Third Beis Hamikdash] speedily in our days – Amen!”
The Rebbe explains this precise statement of the Alter Rebbe
at length in Likkutei Sichos, vol. 32, pp. 36-43. See there, p.
41 – “It is considered as if he were standing within the Beis
Hamikdash and actually performing all the detailed activities
that he is reading in Seder Korban Pesach; a literal act of
offering the sacrifice.”
On erev Pesach,
foremost method – is through studying the details of the

Pesach offering, beginning with a study of Seder Korban
the stones of the Altar are whitened with a coat of lime.
Pesach that was printed in the Siddur so that it would be
During the offering of the korban Pesach today, the
equally available to Jews of every caliber.
flute is played before the Altar.
The Rebbe Rayatz offered a powerful description of the
One should give tzedakah in advance for the two days of
effect of the Rebbe Rashab’s recital of Seder Korban Pesach:
Pesach.
“After the recital, or more precisely, the study of korban
Candle lighting: The yom tov candles are lit before reciting
Pesach, which would take a good hour and at times, an hour
the blessing, as is done before Shabbos. There are two
and a half, an utterly different kind of light filled the home.
blessings today: 1. Le-hadlik neir shel yom tov and 2.
Such an atzilus kind of ambiance! Everything became so
Shehechiyanu. If a man lights the candles, he does not recite
joyful. Each item that met the eye now shone with unique
shehechiyanu because he will do so later at night, during
grace … There was such a satisfying atmosphere!
kiddush. Tonight’s candle lighting will be at 7:16pm, which
“The mood that was felt on erev Pesach following the study of
is eighteen minutes before sunset.
the korban Pesach was not only a preparation for a yom tov.
If one is running late, she or he may light the candles after
Rather, this was literally yom tov itself! It was a joy derived from
yom tov has begun, provided that the fire is taken from a
a good thought and the greatest, finest, expectation of
pre-existing flame.
Moshiach’s arrival. Here Moshiach comes! And there is the
Beis Hamikdash! And we are offering the korban Pesach! We
Ma’ariv begins with shir ha-ma’alos. The amidah for the
are engaged in its offering with such delight!
“The erev Pesach delight was different from that of Simchas
festivals (shalosh regalim) is recited.
Torah or Yud Tes Kislev. Erev Pesach was a satisfying,
On the first two nights of Pesach, it is customary to recite
pleasurable, ambiance. Leil shimurim [the night of divine
the entire hallel (hallel shalem) together with the minyan,
protection, the first Seder night] sparkled from every corner.
directly after the amidah, with the blessings at its beginning
The scent of redemption was sensed in everything. We could
and end.
feel that we were experiencing an exalted condition.
The deadline for reciting kiddush levanah is tonight (the
“Here we are! Another moment, just another moment, and
eve the of fifteenth of Nisan), at 10:16pm.
that which only we Jews have a part of will transpire – an
experience that belongs exclusively to us….” (Likkutei
Dibburim, vol. 1, p. 134. See the continuation of this brief
expert, at great length.)
One should rush to begin kiddush before nightfall
(8:17pm).
One who forgot or was unable to prepare the detailed
items needed for the Seder earlier today may do so now – in
- 13 -
‫משולחן הבד"צ‬
38
a manner permitted during yom tov. Before he begins, he
The other foods needed for tonight’s Seder, including the
must realize that he is allowed to prepare only what is
charoses and the saltwater, may be prepared regularly,
needed for tonight’s Seder. He cannot prepare enough for
without the need for a shinuy. (A shinuy would be necessary
tomorrow night’s Seder as well, because it is forbidden to
in these cases only if Pesach would coincide with Shabbos,
prepare food during the first day of yom tov for the sake of
as the Alter Rebbe explains. This is in contrast to Chayei
the second day of yom tov.
Adam and other authorities who require a shinuy to prepare
Zero’a – the neckbone (shankbone): The Alter Rebbe states
saltwater on yom tov.)
in his Shulchan Aruch that “According to the strict law, it
It is the custom of the Chabad Rabbeim, passed down
may be roasted or cooked. It is customary, however, to roast
from one generation to another, to begin the Seder
it over coals as a remembrance of the korban Pesach that
immediately after Ma’ariv on the first night of Pesach, and
was roasted in fire.”
not to dwell at length on the Seder, in order to eat the
One who forgot to roast the zero’a on erev Pesach, but has a
cooked one available, may use it instead. If he specifically
wants it roasted, he may roast it now, on yom tov. One
whose custom is to cook it, but he forgot to do so earlier,
may likewise cook it now.
There are two things to be careful about: 1. To cook or
roast only the quantity needed for tonight. 2. To make
certain to eat the meat sometime on the first day of yom tov.
Cooking or roasting is permitted on yom tov only if the food
will actually be eaten on yom tov. If he cooked it, he may
choose to eat it tonight or tomorrow, in the daytime.
Afikoman before the halachic hour of midnight. On the
second night of Pesach, by contrast, the custom is to
prolong the Seder until a very late hour; the Rebbe then
explains the Haggadah and other Torah subjects and
inspires his audience to divine service, at great length.
“Before one does anything related to the Seder on these
nights,” the Rebbe Rayatz quoted his father, the Rebbe
Rashab as saying, referring to the two Seder nights, “he
must first take a look inside his Siddur” [to clarify the
precise instructions and order]. (Sichas Leil Beis de-Chag
ha-Pesach 5704. See also the same occasion in 5711.)
However, if he roasted it, he must not eat it tonight because
For the above reason, and due to lack of space in this
it is prohibited to eat roasted meat at the Seder (due to the
publication, the laws pertaining to the Seder night are not
similarity with the korban Pesach), and he has no choice but
presented here in all their details. They are to be found in
to eat it tomorrow morning or afternoon.
the Siddur and Haggadah. It is especially important to
Were it not for the fact that he forgot to prepare the zero’a
in advance, he would otherwise follow the general Chabad
custom to remove almost all of the meat from the bone
before placing it on the Seder plate, and to avoid eating the
consult the Rebbe’s Haggadah (entitled, Haggadah Shel
Pesach Im Likkutei Ta’amim u’Minhagim) to clarify the
laws and customs. Selected points only appear below, for
public benefit.
meat of the zero’a altogether in order to avoid all
resemblance to the korban Pesach. It is only because he
cooked or roasted it on yom tov that he is forced to act
differently in this case.
Karpas is dipped in saltwater, not vinegar.
Maror: In his Shulchan Aruch, the Alter Rebbe states that it
is forbidden to finely grate the horseradish during yom tov,
even it is done with a shinuy (in an uncommon manner),
because its way of grating is that a lot is grated at once.
(This stands in contrast with the ruling of Chayei Adam and
other authorities who permit grating and grinding with a
shinuy.) Rather, one who forgot to grate the marror before
When reciting the blessing borei peri ha-adamah on the
karpas, one should also intend to include the marror that will
be eaten later, during koreich (in addition to including the
marror eaten during marror).
During maggid, the Seder plate is not raised; rather, the
matzos are partially uncovered.
yom tov should either use lettuce leaves only (they must be
examined carefully for insects) or chop the horseradish into
small pieces with a knife.
After reciting hei lachma anya, many are accustomed not
to remove the Seder plate to a different location, but to
merely shift it slightly and to cover the matzos.
- 14 -
39
From the Desk of Badatz
During vihi she’amdah, the matzos are covered first and
then the cup of wine is raised.
gave birth in Egypt). 8. Eating the afikomen to recall the
korban Pesach that had to be eaten after one had satisfied
When reciting the words matzah zu (“This is the matzah”)
and marror zu (“This is the marror”), the items mentioned
are not raised by hand; rather, the second and third matzos
his appetite with other food. Alternatively, it is a
remembrance of the matzah that used to be eaten along with
the korban Pesach.
are held via the cloths or napkins that separate them, with
one hand, while the other hand rests upon the marror and
the chazeres (the marror used for koreich).
It is appropriate to add a little extra to the
minimum quantities used at the Seder, to avoid any doubt of
When reciting lefichoch, the cup of wine is not raised
having fulfilled one’s obligation, and to compensate for
continuously until the conclusion of the blessing asher
spilled drops of wine and matzah crumbs that have fallen or
ge’alanu. Rather, it is set down on the table at the words ve-
gotten stuck between the teeth. The minimum quantities
nomar lefanav hallelukah, and it is raised once more for the
established by Chazal refer not only to what is in one’s cup
blessing of asher ge’alanu.
or hand, but more precisely, to what is actually swallowed.
During marror, the blessing is recited with the intention
that it includes the marror eaten for koreich.
The cup used for wine, for each of the four cups during
the Seder, must hold at least a revi’is of wine. One should
drink the entire contents of the cup, and in one shot. If this
For tzafun, two kezeisim of matzah are eaten, not just one.
Unlike the first night’s Seder, there is no custom to hurry
through the second night’s Seder in order to ensure that the
afikoman is eaten before halachic midnight.
is difficult, a majority of the cup is sufficient. If one paused
briefly a number of times while drinking the wine, he is
considered – after the fact – as having fulfilled his
obligation, provided the time he took from start to finish is
not more than the time it usually takes to drink a revi’is of
There are two Biblical commandments: 1. Retelling the
story of the Exodus. 2. Eating matzah.
When the Beis Hamikdash existed (and upon its
rebuilding, speedily in our times), there were two further
commandments: 1. Eating the meat of the korban Pesach.
This includes sixteen specific mitzvos that are part of the
overall mitzvah. 2. Eating the meat of the korban chagigah
(the special shelamim sacrifice offered on erev Pesach).
wine.
One should be extra concerned regarding the first two
cups. If he drank it in stages, taking more time than it
usually takes to drink a revi’is, he should take the opinion of
those
authorities
who
disqualify
this
conduct
into
consideration and drink new cups of wine, correctly, but
without repeating the blessings. If he drank any of the final
two cups in this manner, he should not drink new cups in
their stead, because (due to the context in which they are
There are eight Rabbinical obligations: 1. Placing two
drunk during the Seder) he may appear to be increasing the
cooked foods on the Seder plate (the zero’a and the beitzah)
total number of cups prescribed by Chazal. Rather, he may
to commemorate the two Biblically mandated sacrifices
rely on the authorities who do not consider the cups
(Pesach and chagigah). 2. Drinking four cups of wine. 3.
invalidated by this drinking method. Nevertheless, if he took
Eating and drinking while reclining, in the manner of free
longer than k’dei achilas p’ras (the average amount of time
men. 4. Eating a small amount of vegetable dipped in a
Chazal determined it took to eat a half loaf of bread in their
liquid in order to cause the children to wonder and to
days), he has not fulfilled his obligation according to all
prompt them to ask questions. 5. Reciting hallel. 6. Eating
opinions.
marror to recall the Biblical commandment to eat marror
For the final cup it is necessary to drink an entire revi’is.
that was in force during the era of the Beis Hamikdash. 7.
Less than a kezayis should be eaten for karpas.
Dipping [the marror] in charoses to recall the plague of
blood, the clay (the mortar which the Israelite slaves used in
their forced labor in Egypt), and an apple (in remembrance
of the apple trees under which the Jewish women secretly
Two kezeisim must be eaten for motzei matzah. This
applies to one who has a Seder plate with three matzos in
front of him. Everyone else who is not using a kezayis from
- 15 -
‫משולחן הבד"צ‬
40
the Seder plate can eat one kezayis. One who has a Seder
When translated into modern measures, the required
plate but nevertheless ate only one kezayis has – after the
quantity of a revi’is of wine equals approximately 3 oz.
fact – fulfilled his obligation.
(Divergent views on its precise quantity range from 2.6 oz.
to 3.4 oz.) Calculating with a round kos, the measure of a
One kezayis must be eaten for marror.
For koreich, one kezayis of matzah and one kezayis of
marror must be eaten.
revi'is equals a volume of 2 average godelim (thumb-widths)
in length and the same in width, plus a height of 3.6
godelim. This parallels the volume of an average egg and a
Two kezeisim must be eaten for afikoman, because there
half (beitzah u’machatzah).
are two views in halachah as to the significance of the
afikoman – it recalls either the korban Pesach or the matzah
that used to be eaten with the korban, as mentioned above.
One who finds eating this quantity difficult may eat just one
kezayis, provided that he has in mind to comply with
whichever of the two opinions concurs with the original
Four activities require reclining to the left: 1. Drinking
each of the four cups. 2. Eating matzah for motzei matzah.
3. Eating the matzah and marror for koreich. 4. Eating the
afikoman.
One who forgot to recline while drinking the second cup
intention of Chazal in establishing the afikoman.
There are divergent opinions regarding the precise
measurement of a kezayis: Regarding the matzah eaten for
motzi matzah, which is a Biblical obligation tonight, one
should be stringent and follow the view that regards a
kezayis equal to the volume of half an average beitzah
of wine must drink it again correctly. If he forgot to recline
for the other three cups, he does not drink them again.
However, if at the start of the Seder he resolved that he
might drink extra wine between the first and second cup he
may indeed go ahead and drink it again correctly.
(chicken egg). The marror, on the other hand, as well as the
If one forgot to recline while eating matzah for motzei
matzah of koreich and the afikoman, are Rabbinical
matzah, it is best to be stringent and to eat more matzah,
obligations, and one may follow the view that a kezayis is
correctly. If he forgot to recline during koreich or afikoman,
equal to a little less than the volume of a third of a beitzah.
he does not need to repeat the step.
Those who eat two kezeisim for motzi matzah, as mentioned
earlier, may measure according to the lesser quantity.
It is a mitzvah to distribute nuts or similar treats to one’s
young children on the night of Pesach, before beginning the
When translating these measurements into actual pieces of
Seder, to invoke surprise and prompt the children to ask
matzah, one must bear in mind that hand baked matzos are
why this night is special. True, there may be no good answer
not at all uniform in size and thickness. One cannot simply
for distributing nuts on this night, but once the children
attach a random measure – say, “half a matzah” – to the
have noticed that something is different about tonight and
required quantities. Regarding the hand baked matzos
have even asked about it, they will be open to noticing
produced under the supervision of the Badatz this year, if
additional differences, including the matzah and marror, the
one were to give an average estimate (not a precise
reclining, and so on. Once they ask about these things, they
measure) he could say that the larger definition of a kezayis
are ready to hear the story of the Exodus.
mentioned above would roughly equal a quarter of a
matzah, while the smaller definition of a kezayis would
roughly equal one sixth of a matzah. In general, matzos that
Regarding one’s overall spiritual intention during the
are larger or thicker require smaller portions of each matzah
Seder, the Rebbe Rayatz related: “My father [the Rebbe
for a kezayis, while those that are smaller or thinner require
Rashab] once told me, ‘Yosef Yitzchak! One must reflect
greater portions to equal a kezayis.
(during the Seder), and especially during the opening of the
In all the above cases, a kezayis must be eaten within k’dei
achilas p’ras. Whenever possible, it is appropriate to follow
the more conservative definition of this time frame – that is,
within three minutes.
door, that he desires to be a mentch, and then Hashem will
help. Do not request material matters – request spiritual
matters!’” (Haggadah Shel Pesach Im Likkutei Ta’amim
u’Minhagim, excerpted from Sichas Chag Ha-Pesach 5702).
The order of kiddush tonight is: 1. askinu se’udasa. 2.
- 16 -
41
From the Desk of Badatz
borei peri ha-gafen. 3. mekadeish Yisrael ve-haz’manim. 4.
reciting birchas hamazon, he should not pass his wet fingers
shehechiyanu.
over his lips. This precaution should be taken throughout
One who recited Shehechiyanu earlier, after lighting the
yom tov candles, should not repeat the blessing now (if he
recites his own kiddush).
One who unthinkingly began reciting al netilas yadayim
the first seven days of Pesach. (On the final day of Pesach,
by contrast, it is the Chabad custom to make a point of
passing wet fingers across the lips and to create matzah
sheruyah at every opportunity.)
The afikoman must be eaten before 12:56am.
after washing his hands at urchatz (before eating the
karpas), and has recited baruch atah Hashem, but has not
In his Haggadah, the Rebbe states that the appropriate
concluded the blessing, should conclude with the words
time to pour the Cup of Eliyahu is “after birchas hamazon
lamdeini chukecha and continue with the Seder as usual.
(except on specific occasions).” In Sefer HaSichos 5749
However, if he already concluded the blessing with al
netilas yadayim, he should follow the order described below.
Note that this advice is based on a transcript of Sichas
Acharon Shel Pesach 5719 that was not edited by the Rebbe:
Since he accidently recited al netilas yadayim, he must act
upon the blessing so that he will not have pronounced
Hashem’s name in vain. 1. He should immediately perform
yachatz (breaking the middle matzah) and motzei matzah
(reciting the blessings and eating the matzah). 2. He then
performs Karpas without reciting the blessing Borei peri haadamah, because it is the kind of vegetable that is commonly
eaten as part of a meal – and he has already begun his meal.
(vol. 1, p. 391, fn. 78), the Rebbe explains that the pouring
of Eliyahu’s Cup “is associated with the second part of the
Seder that is connected to the future redemption. For that
reason, the cup is generally poured [by the Chabad
Rebbeim] after birchas hamazon; it was poured before
birchas hamazon only on specific, well-known occasions.”
To that note, the Rebbe added a postscript at the bottom of
the page – “But as of late, [the Rebbeim] have observed this
custom (to pour it after birchas hamazon) every time.”
Ya’aleh ve-yavo is recited in birchas hamazon. The laws
pertaining to one who omitted this prayer is found in the
Siddur. The harachaman for yom tov is also recited.
If he wishes to recite the blessing, he may recite it over a
One is obligated to spend the entire night discussing the
kind of vegetable that does not fit the above category, and he
laws of Pesach, retelling the story of the Exodus, and
should then have in mind to include the marror and koreich.
recalling the miracles and wonders that Hashem performed
He should then use the standard vegetable regularly used for
for our ancestors. He should continue the discussion until
karpas. 3. He then recites the entire maggid as usual, and
he is overtaken by sleep.
drinks the second cup of wine with a blessing as usual
conclusion. 4. He then washes his hands without reciting a
blessing, and eats the marror and koreich and continues the
Seder as usual until its conclusion.
It is customary to recite just the first part of Shema (until
u’vishe’arecha) and hamapil, but not the remaining sections
of kri’as shema she-al ha-mitah that are usually recited
before retiring at night, for protection. For tonight is leil
The above would apply, it seems, only if he originally
washed his hands with the mistaken intention to wash and
shimurim, the Night of Guarding, and protection from
harmful forces is bestowed from Above.
eat bread (matzah in this case). However, if he had correctly
intended to wash his hands in order to eat something dipped
in liquid (karpas in this case), but he then accidentally
recited the blessing al netilas yadayim out of the force of
habit, he should first recite baruch shem kevod malchuso
le’olam va’ed (for the blessing recited inadvertently in vain).
Then, he must re-wash his hands with the intention to eat
matzah – without reciting a blessing (because he has already
done that) and then continue with yachatz as described
above.
During Shacharis, the amidah for shalosh regalim is
recited, followed by the complete hallel. Two sifrei Torah
are used. The yud gimmel midos (Thirteen Divine Attributes
– Hashem, Hashem, Keil Rachum, etc.) is recited before
removing the sifrei Torah from the ark, followed by Ribbono
Shel Olam.
When rinsing one’s fingertips during a meal or before
- 17 -
‫משולחן הבד"צ‬
42
During Musaf, the amidah for shalosh regalim is recited.
another occasion, but he has not yet pronounced Hashem’s
The Musaf service of the first day of Pesach marks the
name at the conclusion of the blessing, should repeat the
transition to the phrase morid ha-tal towards the start of the
entire blessing. If he realized only after pronouncing
amidah. The congregation is not permitted to begin reciting
Hashem’s name, he should not repeat the blessing. This is
this phrase until they have heard it for the first time during
true throughout all of Pesach.
the chazzan’s repetition of the amidah. It is customary for
Altogether,
the gabbai to loudly announce the switch before the
thirteen sacrifices are offered today in the Beis
congregation begins reciting their silent amidah, thereby
Hamikdash. (These are listed in the Musaf prayer,
allowing them to include this phrase before hearing it from
which itself takes the place of the additional festival
the chazzan.
offerings.) Today, the first day of Pesach, the flute is
One who has not yet recited the amidah of Shacharis and
sounded in front of the Altar.
hears the gabbai announcing morid ha-tal for the benefit of
the congregation must likewise recite this phrase in his
private Shacharis amidah – provided he will not be praying
with another minyan.
One who recited mashiv ha-ru’ach instead of morid ha-tal
must return to the start of that blessing, because strong
rains are considered a sign of misfortune in the summer
The chazzan recites tefillas tal during his repetition of
Musaf. Birchas kohanim is recited.
Kiddush includes askinu se’udasa for shalosh regalim,
eileh mo’adei, and borei peri ha-gafen.
One who realizes today, at any time, that he forgot to
recite shehechiyanu last night should recite it immediately.
months.
Men do not fulfill their obligation to rejoice on the festival
Lu’ach Colel Chabad reports that one must return even if he
corrected himself immediately. Other authorities, however,
disagree with this view. Therefore, if he corrected himself
instantly and then continued with the rest of that blessing –
having already pronounced Hashem’s name – he should not
return. If this occurs during a weekday, he has the option of
except through drinking a revi’is of wine each day of
Pesach, including chol ha-mo’ed. It is possible to discharge
this obligation with the cup of wine that he uses for kiddush.
The Rebbe Rayatz would drink a revi’is of wine at every
meal during Pesach. Children are given nuts and similar
treats so that they also experience joy during the festival.
repeating the entire amidah once he has concluded the
Although the obligation to rejoice during the festival is a
present amidah – as a tefillas nedavah, a voluntary prayer.
Biblical command, one should certainly not get himself
If one realized his error only after having concluded that
drunk. As Rambam states regarding the joy of the festivals,
blessing, he must return to the start of the entire amidah.
If he realized his error after pronouncing Hashem’s name at
the conclusion of that blessing, but before going further
(i.e., before reciting the words mechayeh ha-meisim), then
as stated in Lu’ach Colel Chabad, he should end his
“One should not enlarge upon the obligation to drink wine.”
One is obligated to derive physical pleasure from the
festival. This is accomplished by drinking wine in the middle
of each meal, if he can afford it, and by consuming plenty of
meat, wine, and confections, according to his ability.
unfinished blessing with the words lamdeini chukecha, and
Some individuals are accustomed to reduce the quantity of
return to the beginning of that blessing.
matzah eaten during the first day of Pesach, to allow them
Similarly, if he realized his error after pronouncing
to eat matzah during the second Seder night in good
Hashem’s name at the conclusion of any of the amidah’s
appetite.
subsequent blessings, he should say lamdeini chukecha, and
return to the beginning of the entire amidah.
During Minchah, the amidah for shalosh regalim is
recited. One must take care to recite the phrase morid ha-
During Musaf, verses specific to the first days of Pesach
tal.
are inserted (u’vachodesh ha-rishon, etc.)
One should avoid sitting down to a meal after the tenth
One who forgot to recite the verses describing the Musaf
offering, or if he recited verses that rightfully belong to
halachic hour of the day (4:15pm), so that he will be able to
eat the meal of the second night of yom tov in good appetite.
- 18 -
43
From the Desk of Badatz
It is forbidden to prepare anything for the second day of
Pesach until 8:18pm.
between the first and second Sedarim in regard to the
afikoman’s timing. Nevertheless, it is obvious that if our
Rebbeim observed this custom, they must have had a
mystical reason for doing so. Aside for the inner reasons
The yom tov candles are lit only after 8:18pm. The fire
must be taken from a pre-existing flame.
behind this practice, there is also a straightforward
explanation, namely, that they were accustomed to explain
Two blessings are recited after lighting the candles: 1. lehadlik ner shel yom tov. 2. shehechiyanu.
Ma’ariv is the same as last night’s, but we begin counting
the omer tonight immediately after the amidah. Tonight’s
count is ha-yom yom echad la-omer (day one of the omer
count), which parallels the attribute of chesed she-be’chesed
(kindness within kindness) and the other meditations
referred to in the Siddur.
The cutting of the
omer (measure of barley) is carried out with great
fanfare. The cutting may be performed at any point in
the night, tonight. For more details, see Rambam’s
Hilchos Temidim u’Musafim, chapter 7.
Tonight’s Seder is identical to last night’s in all its details,
the Haggadah at extreme length during the second Seder,
and consequently, the eating of the afikoman was delayed
until after midnight.” (Sichas Leil Beis de-Chag ha-Pesach
5711.)
In a footnote to Sefer HaSichos 5750, vol. 2, p. 664, the
Rebbe notes that “some are accustomed to read [the entire
book of] Shir Hashirim at specific occasions in the year. The
Chabad custom is not to read it, even without reciting a
blessing (apart for exceptions to the rule; some are indeed
accustomed to read Shir Hashirim on the Seder night, and
specifically during the second Seder night – as was the
practice followed by my father [Rabbi Levi Yitzchak]).”
Tonight, the second night of Pesach, kri’as shema she-al
ha-mitah is recited as on an ordinary yom tov.
with the exception that no effort is made to eat the afikoman
before halachic midnight. The Seder is therefore continued
late into the night.
Shacharis is the same as yesterday’s, with the exception
Regarding the length of the second Seder, the Rebbe stated
that mashiv ha-ru’ach is replaced with morid ha-tal.
as follows:
Musaf is the same as yesterday’s, with the exception that
“The Rebbe [Rayatz] related that his father, the Rebbe
tefillas tal is not repeated.
[Rashab] was accustomed to begin the second Seder at the
Kiddush is identical to yesterday’s.
ninth hour and to conclude it many hours after midnight.
[There is a principle that] ‘one is obligated to repeat a
statement using the identical words used by his teacher’ …
[in this spirit,] all students who are attached to and
associated with the Rebbe need to conduct themselves
according to the Rebbe’s order of conduct. In this case,
regarding the second Seder, they should begin at the ninth
hour and conclude many hours after midnight. During the
first Seder, the Rebbe [Rashab] would make a point of
eating the afikoman before midnight, but during the second
Seder he was not particular about this and he would eat the
afikoman after midnight. This was also the conduct of the
Rebbe [Rayatz]. Now, seeing that this was the conduct of
It is best to do something during today’s meal to
commemorate the second meal that was arranged by Queen
Esther, which coincided with the second day of Pesach, and
which resulted in Haman’s hanging that same day. This
practice is explained at length in Likkutei Sichos, vol. 3, p.
1016. It is told that during the Rebbe’s festival meal of
Pesach 5729, he clarified that one is not meant to change
something in the meal, but rather, to add something. When
asked by one of those present to identity the nature of the
addition – “Does the addition take the form of food, a
niggun (Chassidic melody), or saying l’chayim?” the Rebbe
responded, “You can do all three!”
the Rebbe [Rayatz] and the Rebbe [Rashab], is it
understood that this was also the conduct of all the previous
Chabad Rebbeim. According to nigleh – the Shulchan Aruch
and so on – we do not find any reason to distinguish
- 19 -
The korban omer is
offered today.
One who forgets to count the omer tonight should count it
‫משולחן הבד"צ‬
44
recited the second yiyu le-ratzon, he should return to retzei.
during the day without a blessing.
It is customary to study tractate Sotah each day of the
If he already recited the second yiyu le-ratzon and did not
omer. Tonight, the title page is studied – meaning that “one
plan to recite any further supplications at that point, he must
reads and studies the tractate’s name from within its title
repeat the entire amidah.
page and he resolves and announces that tomorrow he will
begin studying this tractate, one daf a day.” (See the
following sichos in Sichos Kodesh: Erev Chag HaShavuos
5743, Shabbos Parshas Bamidbar 5745, Shabbos Parshas
Kedoshim 5746.)
Havdalah follows its regular order, with the omission of
the blessings over the spices and fire. The ordinary
concluding phrase is used – hamavdil bein kodesh le-chol,
and not hamavdil bein kodesh le-kodesh. One who
accidently recited hamavdil bein kodesh le-kodesh should
hear Havdalah from someone else. If that is not possible, he
Minchah is identical to yesterday’s.
should repeat the entire Havdalah.
During Ma’ariv, the following are included in the amidah:
1. morid ha-tal, 2. atah chonuntanu, 3. ve-sein berachah
(which we begin reciting from tonight), and 4. ya’aleh veyavo. The amidah is followed by kaddish shalem, sefiras ha-
Tonight, and throughout chol ha-mo’ed, ya’aleh ve-yavo is
inserted in birchas hamazon. The laws pertaining to its
omission are described in the Siddur. The harachaman for
yom tov is not recited.
omer, and aleinu.
One who accidently recited ve-sein tal u’matar must
return to the start of that blessing (bareich aleinu),
Tefillin are not worn during chol ha-mo’ed.
regardless of when he realized his error. Even if he has
continued to recite a number of further blessings, he must
return to the start of bareich aleinu and repeat all the
Mizmor le-sodah is omitted throughout Pesach, including
chol ha-mo’ed.
subsequent blessings as well.
Ya’aleh ve-yavo is inserted into the Shacharis amidah. The
Lu’ach Colel Chabad reports that this is the case even if he
instantly corrected himself. Other authorities disagree.
Therefore, if he instantly corrected himself and also
amidah is followed by half-hallel, kaddish tiskabeil, shir shel
yom, kaddish yasom, and the reading of the Torah (2 sifrei
Torah, 4 aliyos).
pronounced Hashem’s name at the conclusion of the
The following laws apply to one who forgot to recite
blessing, he should not return. Otherwise, he should return.
ya’aleh ve-yavo in Shacharis during chol ha-mo’ed: If he
According to Lu’ach Colel Chabad, if he realizes his error
realized before pronouncing Hashem’s name in the
after pronouncing Hashem’s name in any of the amidah’s
blessings, but has not yet concluded that particular blessing,
following blessing (ha-machazir), he should return to
ya’aleh ve-yavo and then repeat ve-sechezenah.
he should replace the ending with the words lamdeini
If he already concluded the blessing of ha-machazir, but
chukecha, before returning to bareich aleinu.
has not begun modim, he should recite ya’aleh ve-yavo and
If he completed the amidah before realizing his error, he
continue with modim. If he already began modim, but has
must repeat the entire amidah.
One who forgot to recite ya’aleh ve-yavo and has not yet
pronounced Hashem’s name in the following blessing (hamachazir) should immediately recite ya’aleh ve-yavo and
repeat ve-sechezenah.
If he already recited that blessing, but has not yet begun
modim, he should immediately recite ya’aleh ve-yavo and
continue with modim.
If he already began modim, then as long as he has not yet
not recited the second yiyu le-ratzon, he should return to
retzei. If he already recited the second yiyu le-ratzon and did
not intend to make further requests, he must repeat the
entire amidah. If he already recited Musaf, he should not
repeat the amidah of Shacharis.
Musaf includes additional verses that are recited each day
of chol ha-mo’ed Pesach (ve-hikravtem and u’minchasam).
One who realizes during chol ha-mo’ed that he forgot to
recite shehechiyanu on both the first and second nights of
- 21 -
45
From the Desk of Badatz
Pesach should recite it immediately. The obligation to recite
770 today after Minchah, at approximately 3:45pm. The
this blessing does not expire until the conclusion of Pesach.
Rabbanim, the members of the Badatz, will participate in the
As mentioned earlier, men do not fulfill their obligation to
kinnus after Ma’ariv, at approximately 8:30pm.
rejoice during Pesach unless they drink (a revi’is of) wine
each day. The Rebbe Rayatz would make a point of drinking
a revi’is of wine at each meal during Pesach. Children
should be given nuts or other edible treats to draw them into
the joy of the festival.
Regarding one who “disrespects the festivals” (by
performing work or eating and drinking as if it were an
Today is the anniversary of the birth of the Rebbe’s father,
the
Rav
and
mekubal
Rabbi
Levi
Yitzchak
Schneersohn, which coincides with the anniversary of the
Rebbe’s bris.
The tefillos are the same as yesterday’s.
ordinary weekday), Chazal stated that “even if he has Torah
and good deeds to his credit, he has no share in, etc., and it
is as if he worshipped, etc.”
famed
There is an obligation to check one’s pockets before
sunset on erev Shabbos, especially during chol ha-mo’ed,
Common examples of activities forbidden during chol hamo’ed include conducting business affairs, sewing clothes,
laundering clothes (except for the clothes of young children
when it is customary to wear Shabbos and yom tov clothing,
increasing the likelihood that he may be carrying something
in his pockets.
that are soiled relentlessly), writing (unless it is needed for
chol ha-mo’ed itself; it is customary to slightly modify one’s
Candle lighting is at 7:20pm. Only the regular Shabbos
blessing is recited (le-hadlik ner shel Shabbos kodesh).
usual way of writing), printing, nail cutting, and haircutting.
Before Minchah, only pasach Eliyahu is recited, but not
“Many people transgress the laws of chol ha-mo’ed. The
hodu.
fact that certain activities are permitted on chol ha-mo’ed
that are forbidden on an actual day of yom tov has inspired
people to permit themselves all other activities as well. No
one even attempts to find out what is permitted and what is
Kabbalas Shabbos begins with mizmor le-David.
forbidden … One who is concerned with the welfare of his
soul will consult a sefer or a Rav to learn what should and
should not be done in order to avoid transgressing.” (Pele
Yo’eitz, Chol Ha-Mo’ed.)
The study of tractate Sotah begins today with its first page
of text (2a-b).
“[On the first day of Pesach, there is a Biblical obligation
to eat matzah, during the Seder.] On the [following] six
In bo’i ve-shalom (the final stanza of lechah dodi), the
words be-rina u’ve-tzahalah are exchanged for be-simchah
u’ve-tzahalah.
The regular Shabbos night amidah is recited, with the
inclusion of ya’aleh ve-yavo.
Shalom aleichem, eishes chayil, and da hi se’udasa are all
recited quietly. The regular Shabbos kiddush is recited.
days, eating matzah is a matter of choice. It is similar to the
During birchas hamazon, retzei is recited for Shabbos,
Ma’ariv service … It is understood that although it is a
directly followed by ya’aleh ve-yavo for chol ha-mo’ed. The
matter of choice, it is nevertheless somewhat of a mitzvah …
harachaman for Shabbos is added (but not the harachaman
It is preferable to eat matzah than to eat fruit and other food
for yom tov).
that are not mitzvos at all.” (Maamar of the Tzemach
Tzedek.)
During Shacharis, the regular Shabbos amidah is recited,
with the addition of ya’aleh ve-yavo. Half-hallel is recited,
The Talmud Yerushalmi explains that “the entire
prohibition against performing work was instituted only so
not the complete hallel, followed by kaddish tiskabel, shir
shel yom, and kaddish yasom.
that they will eat, drink, rejoice, and exert themselves in the
study of Torah.”
It is not the Chabad custom for the congregation to read
Shir HaShirim.
A kinnus Torah, arranged by the students, will be held in
- 21 -
‫משולחן הבד"צ‬
46
Two sifrei Torah are used for the Torah reading, and there
amidah of Ma’ariv: morid ha-tal (adopted during the Musaf
are eight aliyos. The Haftorah is ha-atzamos ha-yeveishos –
service on the first day of Pesach), atah chonuntanu, ve-sein
the prophet Yechezkel’s vision of dry bones turning into
berachah (adopted during the Ma’ariv service at the
living people – because the Resurrection is destined to occur
conclusion of the second day of Pesach), and ya’aleh ve-
during the month of Nisan. (See Sichas Acharon Shel
yavo.
Pesach 5730 and Shabbos Parashas Acharei 5746.) The
final blessing after the Haftorah is read as per a regular
Shabbos (yom tov is not mentioned, nor is the blessing
The amidah is followed by kaddish shalem, the counting
of the omer (the fifth day), and aleinu.
concluded with mekadesh ha-Shabbos ve-Yisrael va’ha-
Vihi no’am and ve-atah kadosh are not recited.
zemanim).
Havdalah is recited as per a regular motzoei Shabbos. It is
the Chabad custom to refrain from using cloves on Pesach,
Av harachamim is not recited.
The Musaf amidah for shalosh regalim is recited,
including the parts for Shabbos. The verses for Pesach as
well as Shabbos are included (u’ve-yom ha-Shabbos and vehikravtem). The central blessing of Musaf is concluded with
mekadesh ha-Shabbos ve-Yisrael va’ha-zemanim.
and therefore the blessing over spices is not recited over
cloves. Havdalah concludes with hamavdil bein kodesh lechol (not bein kodesh le-kodesh). If one recited bein kodesh
le-kodesh, he should hear havdalah again from someone
else. If that is not an option, he should repeat the entire
havdalah.
If one concluded the above blessing without mentioning
Shabbos and instantly realized his error, it is best not to
repeat the entire blessing to avoid a potentially needless
Ya’aleh ve-yavo is included in birchas hamazon, but not
the harachaman for yom tov.
repetition of a blessing. (There is a difference of opinion
After havdalah, ve-yiten lecha is recited quietly.
among the authorities in this case: An incorrect ending
A melaveh malka is held tonight.
usually invalidates a blessing. However, in this case, both
Shabbos and yom tov were amply emphasized in the main
text of the blessing).
One who forgot to recite shehechiyanu on the first two
According to the direction of the Rebbe Rayatz, the
paragraph ve-lakachta soless is recited as on every Shabbos.
Lu’ach Colel Chabad reports that the introduction to
kiddush (from mizmor le-David until va-yekadesheihu) is
recited silently, followed by savrei maranan and borei peri
ha-gafen.
When Shabbos
coincides with a festival, kohanim from every mishmor
(shift)
equally
divide
the
lechem
ha-panim
nights of Pesach, should recite the blessing as soon as he
realizes his omission. He may do so any time before the
conclusions of the entire festival – until the end of Acharon
Shel Pesach.
One should not sit down to a meal after the tenth halachic
hour of the day, so as not to ruin his appetite for tonight’s
yom tov meal.
One should immerse in a mikveh today, to purify himself
before the onset of yom tov.
(showbread), not only the mishmor assigned to that
“We saw great revelations by our Rebbeim on Shevi’i Shel
particular day.
Pesach,” the Rebbe Rayatz once revealed. “The order of the
Parshas Kedoshim is read from the Torah during Minchah,
followed by the regular Shabbos Minchah amidah, including
ya’aleh ve-yavo. Tzidkasecha is not recited.
day began after midday on erev Shevi’i Shel Pesach. The
immersion in a mikveh on erev Shevi’i Shel Pesach was
different from the immersion in a mikveh on erev Shabbos
and the other festivals, and even from the immersion in a
mikveh on erev Rosh Hashanah and erev Yom Kippur.”
(Sefer HaSichos 5703, p. 85. See the continuation of that
description, at great length.) “The immersion in a mikveh on
There are a number of additions to remember during the
erev Shevi’i Shel Pesach was strongly connected to those
- 22 -
47
From the Desk of Badatz
matters that were accomplished in the sefiros of the upper
Ya’aleh ve-yavo is included in birchas hamazon, as well as
worlds and in the soul levels within each Jewish person.”
the harachaman for yom tov. One who omitted ya’aleh ve-
(Ibid., p. 87)
yavo should consult the detailed laws in the Siddur.
A flame must be prepared today that will remain lit at least
In the town of Lubavitch, it was customary to remain
until the second night of yom tov, from which to draw fire
awake the entire night of Shevi’i Shel Pesach. The Rebbe
for the second night’s candle lighting. A gas flame may be
Rayatz confirmed, “In Lubavitch, there were nights on
used for this purpose.
which we did not recite keri’as shema she-al ha-mitah [the
One should check his pockets before sunset, especially if
he wore his Shabbos and yom tov clothing during the day.
Tzedakah should be given in advance for the two days of
yom tov.
Candle lighting is at 7:22pm, which leaves 18 minutes
until sunset. Only the blessing for yom tov (le-hadlik ner shel
yom tov) is recited, but not shehechiyanu.
prayer before retiring] – Shevi’i Shel Pesach….” (Sefer
HaSichos 5702, p. 100.) One who remains awake must
engage in Torah study all night.
Unlike the eve of Shavuos, on which it is customary to
remain awake all night and individually recite a prepared
text (Tikkun Leil Shavuos), the Rebbe Rayatz testified that
not only is there no corresponding custom on the eve of
Shevi’i Shel Pesach, but “I never even heard so much as a
reason supporting the idea of reciting a tikkun on Shevi’i
Shel Pesach.” (Ibid.)
Alos hashachar (break of dawn) is at 4:40am.
The Rebbe Rayatz quoted his father, the Rebbe Rashab, as
exclaiming: “Shevi’i Shel Pesach is accessible to all! There
are times of revelation of atzmus [Hashem’s ‘Essence’], such
The earliest time for the morning Shema is at 5:16am.
as [referred to in the verse (Yeshayah 52:10)], ‘Hashem has
revealed His holy arm!’ Well, Shevi’i Shel Pesach is one of
The amidah for shalosh regalim is recited during
these times, where everyone can ‘take.’ We must treat each
Shacharis, followed by half hallel. When the ark is opened,
second as precious!”
the yud gimmel midos (Thirteen Divine Attributes –
The joy of Shevi’i Shel Pesach and Acharon Shel Pesach is
far greater than that of the earlier days of Pesach.
Hashem, Hashem, Keil Rachum, etc.), followed by Ribbono
Shel Olam, are recited before removing the sifrei Torah
from the ark.
Ma’ariv begins with shir ha-ma’alos. The amidah for
shalosh regalim is recited. It is not followed by hallel as on the
first two nights of Pesach. It is followed by sefiras ha-omer.
One who did not light the yom tov candles before sunset
may do so now, provided the fire is drawn from a flame that
remained lit from before the start of yom tov.
The congregation stands for the reading of the shirah (az
yashir – the Song of the Sea).
The Haftorah, “Va-yidaber David ess ha-shirah hazos” (from the Book of Shmuel) is read. It is similarly a
shirah (song of praise), reflecting the shirah that was
read from the Torah, and it also mentions the miracles
Kiddush begins with the askinu se’udasa for shalosh
of the Exodus from Egypt (“He sent forth arrows and
regalim, followed by savri moranan, borei peri ha-gafen, and
dispersed them, lightning, and confounded them; the
mekadesh
ocean bed became visible, the foundations of the world
Yisrael
ve’ha-zemanim.
The
blessing
of
shehechiyanu is not recited.
were exposed,” etc.).
The Rebbe revealed that although shehechiyanu is not recited
The amidah for shalosh regalim is recited during Musaf,
on the final days of Pesach, the Chabad Rebbeim would make a
including the verses that describe the offerings of the final
point of mentioning the blessing through actively discussing its
days of Pesach (ve-hikravtem).
absence on these days. (Sichas Acharon Shel Pesach 5743. For
the significance of this blessing’s absence, see Sichas Acharon
Shel Pesach 5723 and Likkutei Sichos, vol. 37, p. 19, fn. 43.)
The kohanim recite birchas kohanim during the chazzan’s
repetition.
- 23 -
‫משולחן הבד"צ‬
48
Shalmei simchah
[offerings to express the joy of the festivals] are not offered
on Shevi’i Shel Pesach “because the [spiritual] level of the
joy of Shevi’i Shel Pesach is so very great that it cannot be
revealed in an internalized manner, which is accomplished
through eating.” (The Alter Rebbe in Likkutei Torah
The yom tov candles are lit only after 8:25pm. The fire
must be drawn from a flame that remained lit from before
yom tov.
[second ma’amor entitled Sheishes Yamim].)
Only the blessing for yom tov (le-hadlik ner shel yom tov) is
[In the original ma’amar, the assertion that shalmei
recited, but not shehechiyanu.
simchah are not offered on Shevi’i Shel Pesach is
Ma’ariv is identical to yesterday’s.
marked with tzarich iyun – “this requires investigation”
– in parentheses. The Rebbe explains that this
comment was added by the Tzemach Tzedek. For the
A revelation of the light of Moshiach shines forth during
Acharon Shel Pesach.
debate on this issue, see Sha’alos u’Teshuvos Divrei
Kiddush is identical to last night’s.
Nechemya, Even Ha’ezer (Likkut). This is explained at
It is Chabad custom to eat sheruyah – matzah that has
length in Sichas Acharon Shel Pesach 5724.]
come in contact with liquid – during each meal on Acharon
Kiddush includes askinu se’udasa, eileh mo’adei, and borei
Shel Pesach, by night and by day. Is it customary to be extra
scrupulous to wet the matzah. “We saw how the Rebbeim
peri ha-gafen.
As mentioned earlier, men do not fulfill their obligation to
rejoice without drinking (a revi’is of) wine each day of
Pesach. They may fulfill their obligation with the cup of wine
were careful to wet their matzah with each and every food
[that was served].” (Likkutei Sichos, vol. 22, p. 31. See
there at length for the explanation of this practice.)
After wetting the fingertips with mayim acharonim, they
used for kiddush. The Rebbe Rayatz would pointedly drink a
cup of wine with each meal during Pesach. Children are
are passed across the lips, as is done throughout the year.
given nuts or edible treats to inspire joy.
Although this rejoicing is a Biblical obligation, one should
Shacharis is identical to yesterday’s.
certainly not get drunk (as Rambam warns – “one should
not grow addicted to the wine”). To fulfill the mitzvah of
deriving pleasure from the festival, one who can afford
should drink a revi’is of wine in the middle of each meal and
serve an increased measure of meat, wine, and delicacies.
The Haftorah “Od ha-yom be-nov”
is
read, to
commemorate the miraculous downfall of Sancheirev that
occurred on the night of Pesach. The deeper significance of
this Haftorah is that it describes the victory of King
Chizkiyahu, whom Hashem initially planned to appoint as
The amidah of shalosh regalim is recited during Minchah.
the Moshiach. Similarly, the light of Moshiach shines forth
Tahaluchah: “It has been customary for many years now to
on Acharon Shel Pesach.
visit shuls in many different neighborhoods, on each festival, in
order to increase the joy of the festival through uniting with the
many Jews of other neighborhoods, and especially through
Yizkor is recited, followed by av harachamim. Musaf is
identical to yesterday’s.
sharing words of Torah (“Hashem’s laws are just, they gladden
Kiddush follows the same procedure as yesterday’s.
the heart”) – teachings culled from both nigleh and penimi’us
It is stated in Lu’ach HaYom Yom and also in Sefer Ha-
ha-Torah.” (Sefer HaSichos 5751.)
Minhagim Chabad (p. 43), that “during the day [of Acharon
One should not sit down to a meal from the tenth halachic
hour of the day onward, to avoid ruining his appetite for the
second night’s festive meal.
It is forbidden to prepare anything for the second night or
Shel Pesach], we are mehader to recite kiddush, then pray
Minchah, and to only then eat the yom tov meal.” In actual
practice, this custom is not observed. For the Rebbe’s
explanation, see Rad Se’udas Leil Shevi’i Shel Pesach 5729.
day of yom tov before the first day of yom tov has concluded,
Minchah is identical to yesterday’s.
at 8:25pm.
The Ba’al Shem Tov would eat three festive meals on
- 24 -
49
From the Desk of Badatz
Acharon Shel Pesach. He would refer to the final meal as
“In addition to the fact that all matters of Torah and mitzvos
“Moshiach’s se’udah” (Moshiach’s meal).
(our activities and divine service) serve to hasten and bring
The Rebbe Rayatz related that of the Ba’al Shem Tov’s
three meals on Acharon Shel Pesach, the final one was held
in the afternoon, towards evening (and the close of the
festival), and that it was called “Se’udas Moshiach” because
the light of Moshiach is revealed on Acharon Shel Pesach.
The entry for Acharon Shel Pesach in Lu’ach HaYom Yom
reports that “the practice was introduced in the year 5666,
whereby the students of Tomchei Temimim would eat
together on Acharon Shel Pesach in the study hall … The
Rebbe [Rashab] ate the festive meal of Acharon Shel Pesach
together with the students, and he instructed that each
student be given four cups [of wine]. He then announced,
‘This is se’udas Moshiach!’”
the future redemption, there is a special power in those
activities that are more openly associated with Moshiach.
Among such activities is the eating of se’udas Moshiach on
Acharon Shel Pesach and drinking the four cups of wine
during that meal. Just as the four cups on the first nights of
Pesach correspond to the Torah’s four expressions of
redemption (the Exodus from Egypt), similarly, the four
cups of se’udas Moshiach on Acharon Shel Pesach are
associated with future redemption. The fact that se’udas
Moshiach includes the same number of cups as the first
nights of Pesach alludes to the power that every Jew has to
immediately proceed from the redemption from Egypt (the
four cups on the first nights of Pesach) to the future
redemption (the four cups on the final day of Pesach) –
The Rebbe added, “It is understood that this directive [of
the Rebbe Rashab] was not limited to that particular year.
meaning the Redemption in its literal sense, ‘below ten
tefachim’!” (Ve-hecherim 5749 – Sefer HaMa’amarim
Rather, it was for all years [to follow].” (Likkutei Sichos, vol.
Melukat, vol. 3, pp. 128-129.)
4, p. 1299.) For the significance of this practice’s
“While reciting the above ma’amor, the Rebbe inserted the
introduction specifically in the year 5666, see Likkutei
Sichos, vol. 7, p. 277.
will complete all four cups. Even those who are in doubt
For the se’udas Moshiach, it is customary to wash the
hands before sunset and eat at least a kebeizah of matzah,
drink four cups of wine, and sing the niggunim of the
Chabad Rebbeim.
The Rebbe issued various directives, dispersed across
many sichos, regarding the four cups of wine at this meal.
The following are only a partial collection of these directives:
An effort should be made to ensure that the wine distributed
at the se’udas Moshiach should specifically belong to the
Yeshivah administration. Not to drink the four cups one after
the other, and if it was done in this manner, one has not
fulfilled the intention of these four cups; they should be
separated by at least a niggun. On another occasion, the Rebbe
stated that these cups could be taken with or without gaps in
between. Elsewhere the Rebbe directed that because “song is
sung only over wine” [referring to the Levi’im chanting
Tehillim in the Beis Hamikdash during the pouring of wine
libations], therefore the drinking of the four cups must be
accompanied with song – and it should certainly be a joyful
song. The cups should be completely filled. After the four cups,
one may add a fifth in order to say l’chaim. At the same time,
care must be taken to avoid intoxication, by drinking only the
majority of each cup, and similar acceptable measures.
following as an independent directive: ‘Certainly, everyone
whether they drank the four cups with the intention that
they are associated with the Redemption, they will certainly
make it up. After all, these four cups must be drunk in a
manner of certainty and clarity. For, as mentioned, this
hastens the Redemption.’” (Ibid., fn. 20.)
“By celebrating Moshiach’s meal even during the times of
exile, we thereby show that we Jews refuse to accept the
state of exile. With this approach, we will very soon ‘burn
down the walls of exile,’ to paraphrase the Rebbe [Rayatz].
Moshiach will be revealed and he will lead us upright to our
Land!” (Likkutei Sichos, vol. 7, p. 274.)
“This meal is associated with Moshiach. We must certainly
be extremely joyful. At the present time, “It is forbidden for
a person to fill his mouth with laughter,” whereas regarding
the future it is stated, “Then our mouths will be filled with
laughter.” We also witnessed this conduct on the part of the
Rebbe [Rayatz], who was especially joyful at this meal, more
so than during the rest of Pesach, except for the Sedarim,
during which he was especially joyful – because as stated in
Kisvei HaArizal, we must be joyful at that time. In general,
though, from the entire Pesach, the joy of Acharon Shel
Pesach was unique. Say l’chaim! Sing a happy niggun!”
(Hanachah of Sichas Acharon Shel Pesach 5713.)
- 25 -
‫משולחן הבד"צ‬
During the farbrengen on Acharon Shel Pesach 5712 (as
50
Nevertheless, in the hanachah of that same sichah, the
Rebbe is quoted as saying, “However, I did not want to
recorded in the hanachah), the Rebbe announced:
“The Rebbe [Rayatz] was accustomed to dance ‘Moshiach’s
tantz’ on Acharon Shel Pesach. This phrase – ‘Moshiach’s
tantz’ – could be explained in two ways: 1. It is a dance that
is associated with, and creates a preparation for Moshiach.
2. It is a dance in which Moshiach personally participates.
“Now,” the Rebbe continued, “since the interpretation has
been left up to us to decide, we will choose the explanation
mention this earlier, because I would thereby invite this
[conduct at the present farbrengen], and I never saw our
Rebbeim
conducting
themselves
in
this
manner.
Nevertheless, according to the halachah, we are permitted
to eat as much chametz as the se’udah of Shlomo, [and we
may do so even] before reciting birchas hamazon – with joy
and gladness of heart!”
that is better for us, meaning, the second interpretation –
that Moshiach is already present and he is participating
It is permissible to use the chametz that was sold to a non-
and dancing his dance together with us. Therefore, sing a
Jew for the duration of Pesach from the moment that Pesach
joyful niggun now – Nye szuritzi chlopszi! First sing the Alter
has ended, without waiting at all. It is the longstanding
Rebbe’s niggun, then sing Nye szuritzi chlopszi. (As is
custom of the Rabbanim of the Badatz to exit in the middle of
known, the Rebbe [Rayatz] would sometimes first sing the
the farbrengen in 770 in order to buy back the chametz from
Alter Rebbe’s niggun and then Nye szuritzi chlopszi, and
the non-Jew immediately upon the conclusion of the festival.
sometimes Nye szuritzi chlopszi came first, followed by the
Alter Rebbe’s niggun.) And with this niggun of Nye szuritzi
chlopszi, let them dance Moshiach’s tantz!”
During Ma’ariv, one must remember to recite morid hatal, ata chonuntanu, and ve-sein berachah. The amidah is
followed with kaddish shalem, the counting of the omer (for
At that point in the farbrengen, the Rebbe instructed the
the eighth day), and aleinu.
Chassidim to sing “a lively niggun” by way of preparation for
the Alter Rebbe’s niggun, and that the fourth stanza of the
Alter Rebbe’s niggun be repeated eight times. He then
The regular text of Havdalah is recited, without the
blessings on the spices and the flame.
announced:
“Now sing Nye szuritzi chlopszi with great joy, with dance –
Once the festival
Moshiach’s tantz! In keeping with the two interpretations
has concluded, the utensils and equipment of the Beis
mentioned earlier, each person should picture to himself
Hamikdash are removed from their places and
that Moshiach, regarding whom it is stated, ‘He shall be
immersed. This is done to purify the Courtyard from
exalted and lifted up, and he shall be very high’ [Yeshayah
the ritual impurity of those ignorant of the laws of
52:13], higher even than Adam ha-rishon, even in his
ritual purity who came in contact with the equipment
exalted state before the sin, is dancing together with us. And
during the festival.
at the same time, this dance is a prelude to, and is associated
with Moshiach.” The Chassidim then sang Nye szuritzi
chlopszi. Then Rebbe motioned with his holy hand that each
person should dance in his place. The Rebbe himself also
One who has not yet recited the blessing on
blooming trees this month, should do so now. The blessing is:
‫חסַר בְּעֹולָּמֹו כ ְּלּום ּובָָּרא בֹו‬
ִ ‫מל ְֶך הָּעֹול ָּם שֶֹׁלא‬
ֶ ‫ֹלקינּו‬-‫א‬
ֱ '‫אתָּה ה‬
ַ ‫בָּרּוְך‬
.‫אדָּם‬
ָּ ‫בְִּריֹות טֹובֹות ְואִיל ָּנֹות טֹובֹות ל ֵיהָּנֹות בָּהֶם בְּנ ֵי‬
danced in his place with intense joy.
One whose meal extends into the night after Acharon Shel
Pesach, beyond tzeis ha-kochavim, is permitted to eat chametz
during his meal – despite the fact that he has not yet prayed
Ma’ariv, nor has he recited any form of havdalah. This is
allowed because the prohibition against eating chametz during
Pesach is not dependant on whether he recites havdalah. This
concept is explained in Likkutei Sichos, vol. 22, p. 36 (based on
Sichas Acharon Shel Pesach 5727 and other talks).
It is forbidden for any Jew to derive benefit from absolute
grain-based chametz that belonged to a Jew and that
remained the property of the Jew during part or all of
Pesach. This is a penalty imposed by Chazal for his having
kept chametz during Pesach, thereby transgressing the
Torah’s prohibitions against owning and seeing chametz in
one’s possession during Pesach. Chazal extended their
absolute ban on such chametz even to a case where the
- 26 -
51
From the Desk of Badatz
owner was a victim of circumstance and was unable to
parties, provided they do not include dancing. Needless to
destroy or remove his chametz, or even where he was
say, it is forbidden to hold events that include dancing and
altogether unaware of its existence.
merriment for lesser reasons. Friends may hold joyful
By contrast, chametz that was owned by a non-Jew during
Pesach may be used and even eaten.
The day following a festival is referred to as Isru Chag.
This name is derived from the verse, Isru chag ba-avosim ad
karnos ha-mizbe’ach (“Bind the festival [offering] with
cords until [you bring it to] the horns of the altar” –
Tehillim 118). Taken literally, the phrase isru chag means to
bind the festival itself, which Chazal explain as connecting
(binding) the day following the festival with the actual
festival, i.e., to celebrate in honor of the festival that has just
ended. This celebration, Chazal explain, takes the form of
feasting, as alluded in the alternative meaning of ba-avosim
– with fattened cattle. The verse’s final phrase, “To the
horns of the altar,” allude to the fact that whoever celebrates
by eating and drinking a little more than usual on the day
after the festival, and treats it as a mini-festival in honor of
the departed festival, is considered having built an altar and
offered an actual sacrifice to Hashem.
It is customary to eat and drink at little more than usual
and to avoid fasting altogether. Even a bride and groom on
the day of their wedding, and even one who marks the
gatherings, provided they do not involve dancing and
extreme joy.
As recorded in the hanachah to Sichas Shabbos Parshas
Acharei 5711, the Rebbe stated that “the Rebbe [Rayatz]
was accustomed to bless people with, ah gezunten zummer
(“Have a healthy summer”) at this time of year. In earlier
years, he used to precede this blessing with a statement –
that ‘in Poland, they are accustomed to give a blessing for a
healthy summer.’ In later years, he no longer offered an
introduction
or
excuse.
Rather,
he
would
issue
a
straightforward blessing – ‘Have a healthy summer!’ We
should add that he did not intend merely material blessing,
but also spiritual blessing. [To explain:] It is common
practice – among Jews as well – to devote the summer
months to the health of the body. Now, seeing that as
Rambam states as halachah, “maintaining a whole and
healthy body is included in the ways in which we serve
Hashem,” it is clear that taking care of the body’s health
during the summer months must be accomplished in a
manner that also advances one’s spiritual affairs. Have a
healthy summer, physically and spiritually!”
anniversary of his parent’s passing, is prohibited from
fasting. This is only a custom, because according to the
strict law, fasting is indeed permitted on Isru Chag Pesach.
Nevertheless, withholding oneself from fasting in honor of
Isru Chag brings blessing.
It is customary in these countries to omit the following
throughout the month of Nisan: tachanun, ve-hu rachum
(usually recited on Mondays and Thursdays), lamnatze’ach
and
tefillah le-David (as
per minhag Sefarad),
The Badatz produces various publications
av
harachamim after reading the Torah on Shabbos morning,
on a very regular basis.
and tzidkasecha in Shabbos Minchah. Tziduk ha-din is not
recited over a passing, nor are eulogies delivered. Fasting is
If you are interested to subscribe to the
also avoided during Nisan, even private fasts, and even on
erev Rosh Chodesh Iyar. One does not fast on the
anniversary of his parent’s passing.
email list for publications released by the
It is customary to refrain from holding weddings and
taking haircuts between Pesach and Shavuos. This is a
period of mourning for the twenty-four thousand students
of Rabbi Akiva who perished at this time of the year. It is
permissible to arrange engagements, including engagement
- 27 -
Badatz, please email:
[email protected]
‫בד"צ דק"ק שכונת קראון הייטס‬
‫ב"ה‬
Beth Din of Crown Heights
“Hag’alah involves very many
intricate details of law, and not
every person is knowledgeable in
these details. Therefore, unlike the
current practice [whereby each
person attempts to perform his own
hag’alah], it is appropriate and correct
to give all utensils to a person who is
knowledgeable in Torah and expert in
the laws of hag’alah - he personally
should be the one to perform hag’alah.”
(Shulchan Aruch Admor Ha–Zaken, end of 452.)
Have Your
Kashering for Pesach
Done for You
Under the Direction of the Badatz
In response to public request, we have
set up a system whereby young men
who are knowledgeable in Torah and
fluent in the laws of ha’agalah are
available, for a fee, to visit homes
and perform ha’agalas keilim in full
accordance with the halachah.
To schedule a visit
or for further details, please call
Rabbi Aharon Chazan
‫"ולפי שרבו מאד הדקדוקים‬
‫בהלכות הגעלה ואין הכל‬
‫בקיאין בהם לפיכך ראוי ונכון‬
‫שבעל תורה הבקי בהלכות‬
‫הגעלה הוא יגעיל את הכלים‬
"‫ולא כמו שנוהגין עכשיו‬
)‫ סוף סימן תנב‬,‫ערוך אדמו"ר הזקן‬-‫(שולחן‬
‫הגעלת כלים‬
‫בהכשר הבד"צ‬
‫ לפי‬,‫ל שעלה בידינו לסדר‬-‫תודה לא‬
‫ צוות אברכים בעלי תורה‬,‫בקשת רבים‬
‫ שיוכלו להגיע‬,‫הבקיאים בהלכות הגעלה‬
)‫לבתי התושבים שיחפצו בכך (בתשלום‬
‫ויגעילו עבורם את הכלים כדת וכדין‬
‫לקביעת תור‬
:‫ולפרטים נא להתקשר‬
‫ר' אהרן חזן‬
917-975-7850
‫ב"ה‬
‫בד"צ דק"ק שכונת קראון הייטס‬
‫‪Beth Din of Crown Heights‬‬
‫על פי מנהג ישראל‪ ,‬המובא בשולחן ערוך רבינו הזקן‬
‫(ונתבאר בלקו״ש ח״ג ע׳ ‪ 953‬ואילך)‬
‫"נהגו בדורות האחרונים שהחכם דורש הלכות פסח בשבת שלפניו ‪. .‬‬
‫והעיקר לדרוש ולהורות להם דרכי ה' וללמד להם המעשה אשר יעשון"‬
‫הננו להזמין את ציבור תושבי שכונתנו שיחיו‬
‫להשתתף בדרשת שבת הגדול בעניין‬
‫הלכות‬
‫חג הפסח‬
‫על ידי הרבנים מארי‪-‬דאתרא וחברי הבד"צ‪:‬‬
‫הרב אהרן יעקב שוויי שליט"א‬
‫הרב יוסף ישעי' ברוין שליט"א‬
‫‪The entire community of Crown Heights is‬‬
‫‪invited to attend the traditional Shabbos‬‬
‫‪Hagadol Drasha, Discussion of the‬‬
‫‪Laws of‬‬
‫‪Pesach‬‬
‫‪by the Rabbonim Morei D'asra‬‬
‫‪& Members of the Badatz:‬‬
‫‪Rabbi Aharon Yaakov Schwei‬‬
‫‪Rabbi Yosef Yeshaya Braun‬‬
‫בבית הכנסת ‪at 770‬‬
‫ליובאוויטש שבליובאוויטש‬
‫"בית רבינו שבבבל" ‪Eastern Parkway 770 -‬‬
‫ביום שבת‪-‬קודש פרשת אחרי‪,‬‬
‫י"ב ניסן ה'תשע"ד‬
‫‪on Shabbos Parshas Acharei‬‬
‫‪12 Nissan 5774‬‬
‫בשעה ‪ 7:00‬בערב ‪at 7:00PM‬‬
‫ב"ה‬
‫אנ״ש‪ ,‬התמימים והאורחים מוזמנים להשתתף ב‪-‬‬
‫כינוס תורה‬
‫שיתקיים ביום חמישי‪ ,‬י״ז ניסן‬
‫א׳ דחול‪-‬המועד‪ ,‬תשע״ד‬
‫בבית חיינו‪-‬בית משיח‬
‫‪770‬‬
‫לאחר תפילת מנחה (‪ 3:45‬לערך)‬
‫ע״י התל׳ התמימים‬
‫ולאחר תפילת מעריב (‪ 8:30‬לערך)‬
‫בהשתתפות הרבנים חברי הבד״צ שליט״א‬
‫בס"ד‬
‫בד"צ דק"ק שכונת קראון הייטס‬
‫‪Beth Din of Crown Heights‬‬
‫‪Fax (718) 773-0186‬‬
‫‪Telephone (718) 604-8000‬‬
‫‪Brooklyn, New York 11225‬‬
‫‪390A Kingston Ave.‬‬
‫ב"ה‪ ,‬אור ליום ועש"ק‪ ,‬ד' ניסן ה'תשע"ד‬
‫כבוד תושבי השכונה‪ ,‬כאן ציווה ה' את הברכה!‬
‫בהוראת הרבנים מארי דאתרא חברי הבד"צ‪ ,‬הרב אהרן יעקב שוויי שליט"א והרב יוסף‬
‫ישעי' ברוין שליט"א‪ ,‬הננו מפרסמים בזה כמה מהזמנים הנחוצים לקראת חג הפסח‪,‬‬
‫לנמצאים כאן בשכונת קראון הייטס‪:‬‬
‫בדיקת חמץ‬
‫מוצאי יום ראשון‬
‫י"ג ניסן‬
‫אחר תפלת ערבית‬
‫‪After Maariv‬‬
‫סוף זמן אכילת חמץ‬
‫יום שני י"ד ניסן‬
‫‪10:42 am‬‬
‫סוף זמן ביעור חמץ‬
‫יום שני י"ד ניסן‬
‫‪11:49 am‬‬
‫חצות‬
‫יום שני י"ד ניסן‬
‫‪Sunday‬‬
‫‪April 13‬‬
‫‪Monday‬‬
‫‪April 14‬‬
‫‪Monday‬‬
‫‪April 14‬‬
‫‪Monday April 14‬‬
‫‪Searching‬‬
‫‪for Chometz‬‬
‫‪Latest time for‬‬
‫‪eating Chometz‬‬
‫‪Latest Time for‬‬
‫‪burning Chometz‬‬
‫‪Midday‬‬
‫איסור מלאכה גמורה ותספורת‪.‬‬
‫‪12:56 pm‬‬
‫‪Isur Melocho and haircut.‬‬
‫איסור נטילת צפרניים לכתחילה‪.‬‬
‫‪Isur of Cutting nails Lechatchila.‬‬
‫כשיש ב' בתים בחצר המנהג לעשות עירובי חצרות בערב פסח ע"י מצה אחת שלימה‬
‫ומערבין בה לכל שבתות השנה שיותרו על ידי עירוב זה לטלטל ולהביא העירוב מזה לזה‬
‫עירובי חצרות‬
‫‪Chatzeros‬‬
‫)פרטי הדינים באופן עשיית העירוב ושיעורו – ראה בשו"ע סי' שסו‪-‬שסח(‬
‫‪Eruv‬‬
‫יום שני י"ד ניסן‬
‫‪7:16 pm‬‬
‫‪Monday‬‬
‫‪April 14‬‬
‫ליל א' דפסח‬
‫‪12:56 am‬‬
‫‪April 15‬‬
‫‪Yom Tov‬‬
‫‪candle lighting‬‬
‫‪Midnight‬‬
‫סוף זמן‬
‫קריאת שמע‬
‫‪finish eating the‬‬
‫"‪"Afikoman‬‬
‫ט"ו – כ"ב ניסן‬
‫‪9:28 am‬‬
‫‪April 15 – 22‬‬
‫"‪Latest "Shema‬‬
‫הדלקת נרות יו"ט‬
‫ליל ב' דפסח‬
‫אחרי ‪After‬‬
‫‪8:18 pm‬‬
‫‪Tuesday April 15‬‬
‫‪2nd night of Pesach‬‬
‫‪Candle lighting‬‬
‫‪after nightfall‬‬
‫‪2nd night of Pesach‬‬
‫צאת החג‬
‫מוצאי יום רביעי‬
‫ט"ז ניסן‬
‫ח"י ניסן‬
‫ערב שבת חול המועד‬
‫מוצאי שבת‬
‫‪8:23 pm‬‬
‫)‪ 18‬דקות לפני השקיעה(‬
‫יום ראשון כ' ניסן‬
‫ערב שביעי של פסח‬
‫‪7:22 pm‬‬
‫עלות השחר‬
‫תחילת זמן ק"ש‬
‫שביעי של פסח‬
‫שביעי של פסח‬
‫‪4:40 am‬‬
‫‪5:16 am‬‬
‫הדלקת נרות יו"ט‬
‫ליל אחרון של פסח‬
‫אחרי ‪After‬‬
‫‪8:25 pm‬‬
‫‪Monday April 21‬‬
‫‪Last day‬‬
‫‪of Pesach‬‬
‫מוצאי‬
‫אחרון של פסח‬
‫מוצאי יום שלישי‬
‫כ"ב ניסן‬
‫‪8:26 pm‬‬
‫‪Tuesday‬‬
‫‪April 22‬‬
‫הדלקת נרות יו"ט‬
‫)‪ 18‬דקות לפני השקיעה(‬
‫חצות‬
‫סיום אכילת‬
‫"אפיקומן"‬
‫הדלקת נרות שבת‬
‫)‪ 18‬דקות לפני השקיעה(‬
‫צאת השבת‬
‫הדלקת נרות יו"ט‬
‫בלי "שהחיינו"‬
‫בלי "שהחיינו"‬
‫‪8:19 pm‬‬
‫‪7:20 pm‬‬
‫‪Wednesday‬‬
‫‪April 16‬‬
‫‪Friday‬‬
‫‪April 18‬‬
‫‪April 19‬‬
‫‪Sunday April 20‬‬
‫‪Erev Shvi'i Shel‬‬
‫‪Pesach‬‬
‫‪Shvi'i Shel Pesach‬‬
‫‪Shvi'i Shel Pesach‬‬
‫‪Yom Tov is over‬‬
‫‪Shabbos‬‬
‫‪Candle lighting‬‬
‫‪Shabbos is over‬‬
‫‪Yom Tov‬‬
‫‪candle lighting‬‬
‫"‪without "Shehecheyonu‬‬
‫‪Dawn‬‬
‫"‪Earliest "Shema‬‬
‫‪Yom Tov‬‬
‫‪candle lighting‬‬
‫"‪without "Shehecheyonu‬‬
‫‪after nightfall‬‬
‫‪Pesach is over‬‬
‫הננו להזכיר‪ :‬בשיעור אכילת פרס לענין אכילת מצוה‪ ,‬במקום האפשרי כדאי לחוש‬
‫ס' המנהגים חב"ד‪" :‬למיחש מיבעי"( להשיעור דשלשה מינוט‪.‬‬
‫בברכת חג הפסח כשר ושמח‬
‫)ע"פ‬
‫משולחן הבד"צ‬
56
‫צרור תמונות מאפיית מצות שמורה לפסח תשע"ד‬
‫ למהדרין מן המהדרין‬- ‫אפייה מיוחדת עבור תושבי קראון הייטס בהכשר הרבנים חברי הבד”צ‬
Pictures of the Shmurah Matzah Baking 5774
A Special baking for Crown Heights residents, under the supervision of the Rabbonim,
members of Badatz, in the most mehudar manner.